PAGE
3
ועדת הכלכלה
25/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 119>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב בכסלו התשע"ד (25 בנובמבר 2013), שעה 9:00

<תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשע"ד-2013, בדבר הסדרת השימוש ברכב שניזוק>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
יעקב אשר

רונן הופמן

יצחק וקנין

אורי מקלב

>
אבנר פלור - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרית זוכוביצקי-אורי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - סגן מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קרמאייר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח נייד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ג'קי לוי - מנהל תחום ק. בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רון מוסקוביץ - מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן
​–
יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפ"ק שרון שלאין - ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה, משטרת ישראל

פקד שי ברקאי - רישוי אתגר, משטרת ישראל

זאב פרידמן - היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

אינגריד הר-אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

עזרא שוהם - יו"ר איגוד שמאי הביטוח

שלמה תוסייה-כהן - יועץ משפטי, איגוד שמאי הביטוח

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

יצחק מלכה - שמאי רכב, חבר איגוד שמאי הביטוח

בתיה לונדון - יו"ר ועד ענף רכב באיגוד חב' הביטוח, סמנכ"ל "מנורה מבטחים"

שמואל מלכיס - מנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח

ערן אור - שמאי רכב, איגוד חברות הביטוח

אבי גלנצר - יו"ר איגוד מכוני הרישוי

יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

שמעון סודאי - יו"ר איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים וקצין בטיחות בתעבורה

עמוס מרוז - קצין בטיחות בתעבורה, איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים

מנשה פרידמן - קצין בטיחות בתעבורה, איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים

נועם קום - יו"ר פורום נוהגים היי-טק

גיורא צפרוני - מנהל תחבורה, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

יגאל רסקין - חבר מזכירות, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

שוקי שדה - מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

נועם עיני - הנדסאי במעבדה לרכב, טכניון

אפרים קרויטרו
​–
מנהל תפעול במעבדה לרכב, טכניון

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

רומן גרביץ - לוביסט, "פוליסי", מייצג את איגוד חברות הביטוח

מרב תורג'מן
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

ירון קוונשטוק
<תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשע"ד-2013, בדבר הסדרת השימוש ברכב שניזוק>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. כפי שאתם רואים' לא עברתי איזה טרנספורמציה, אני לא אבישי, אני ממלא מקומו של אבישי. שמי חבר הכנסת דוד צור, ואני אשמש כיושב-ראש הוועדה היום.
אנחנו פותחים בתקנות התעבורה, תשע"ד-2013, בדבר הסדרת השימוש ברכב שניזוק. אנחנו נשמע את משרד התחבורה ראשית, אחרי זה נשמע אם יש הערות כלליות. מי שבבקשה רוצה להתייחס, שיירשם אצל מנהלת הוועדה, אצל לאה ורון, ואנחנו נשמע אותו. ולאחר מכן נעבור להקראות ואז אפשר להעיר על סעיף סעיף. מי במשרד התחבורה? כן, רק תציגי את עצמך בבקשה לפרוטוקול.

שרית זוכוביצקי מהלשכה המשפטית, משרד התחבורה. אני אגיד באופן כללי מה אנחנו מציעים לעגן בתקנות, אני מניחה שעד אז יגיע אבנר, יסביר את הפן המקצועי.

נסי רק לדבר למיקרופון. תזוזי טיפה.

כן, אני מתנצלת. אני מקווה שלא ייעלם לי הקול בינתיים.

תקנה 309 עוסקת ברכב שניזוק באופן שמחייב בדיקת התיקון. כיום שכשרכב ניזוק במרכיבים שמפורטים בתקנה, אחרי שהמוסך מסיים את התיקון הרכב מובא לבדיקה במכון בדיקה, זה מוסך בעל רישיון לדבר הזה. בצו הפיקוח לצרכנים ושירותים שמסדיר את הרישיונות למוסכים יש סוגים שונים של מוסכים, המוסך לבדיקת רכב לאחר תאונה הוא אחד מאלה. המקצוע הוא מוכר, סמל המקצוע 300, ואנחנו נותנים לו רישיון לבדוק רכב לאחר תאונה, לאחר שאנחנו בודקים שיש לו ציוד, כוח אדם ומקום מתאים לבדיקה.
רכב שניזוק באופן שמפורט בתקנה 309 צריך להיבדק במכון בדיקה כזה, וזה המצב המשפטי היום. היום גם חל איסור להשתמש ברכב הזה עד לביצוע הבדיקה, וחלה חובה על המפעל לדווח לרשות הרישוי אם לא בוצעה הבדיקה. מה שאנחנו מציעים במסגרת התיקון הזה זה לחדד את מרכיבי הנזק שמחייבים היום בדיקה.
אנחנו מציעים לעשות עוד דבר, וזה כאשר לרכב נגרם נזק, מה שאנחנו קוראים "נזק בטיחותי", דהיינו מתוך כלל המרכיבים שמהווים את הנזק שמחייב בדיקה, יש מרכיבים שאנחנו חושבים שהאזרח צריך לדעת עליהם. זאת אומרת, אם רכב ניזוק ותוקן והמשמעות היא רכב שניזוק כהלכה, בכל אופן צריכה להיות אינדיקציה לאזרחים שהרכב הזה עבר תאונה. אז מה שאנחנו מציעים לעשות זה לחייב מוסכים שבדקו רכב כזה ושמאי רכב לדווח לרשות הרישוי שלרכב נגרם נזק בטיחותי, והדבר הזה יירשם ברישיון הרכב. וכך תהיה אינדיקציה למי שמעוניין לקנות את הרכב, שלרכב נגרם נזק.

תיכף אנחנו נקריא גם שינויים לאורך הדרך, כי כשהפצנו את התקנות שמענו הערות והתייחסנו אליהן, וחלק מההערות קיבלנו, חשבנו שהן במקומן. ולכן אנחנו גם למעשה חילקנו הצעה שלנו כדי שיהיה - - -

הנוסח שהבאתם חולק לכל המוזמנים, וזה הנוסח עם התיקונים שהצעתם.

שהם בעקבות המפגש שלנו עם הגורמים הרלוונטיים. נפגשנו עם לא מעט גורמים לקראת הדיון הזה – עם איגוד המוסכים, עם איגוד חברות הביטוח, עם המועצה לצרכנות ועם השמאים. זאת אומרת, כל הגורמים הרלוונטיים כדי להגיע כמה שיותר מתואמים. כמובן לא הצלחנו להגיע במאה אחוז. ואנחנו חושבים שהנוסח הזה בכל זאת מבחינתנו משקף את הדברים שחשבנו שיכולים להיות מתוקנים ולענות על חלק מהצרכים של הגופים ששמענו.

יפה. נשמע תקנות ראויות מבחינה צרכנית, מבחינת השקיפות. אם הכול טוב אז למה בכל זאת יש הערות? קודם כול, אני שמח על הצטרפותו של חבר הכנסת מקלב וחבר הכנסת רונן הופמן שפה מהתחלה. תיכף נשמע אתכם, רק אני רוצה לשמוע קודם כול את ההערות הכלליות, אם יש כאלה. רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים?

כן. אנחנו הסכמנו בשלב השימועים לכך שאנחנו מתחילים בעצם בצעד קטן. אומנם מבחינתנו זה צעד קטן ולא צעד מושלם של כל המכוניות שנסחרות כ"אובדן להלכה", יש כ-20,000 מכוניות כאלה בשנה. אלה מכוניות שלא נבדקות ועולות על הכבישים ומתוקנות במוסכים לא חוקיים. וכרגע מה שאנחנו רואים כאן, יש כאן כמה בעיות שלא דיברנו עליהן ואנחנו רוצים להכניס להן תיקונים.

זה אולי בשלב ההקראה, לא? הערות כלליות?

ההערה הכללית היא קודם כול שחשוב שכבר יש איזשהו צעד שיהיה רישום ברישיון הרכב, אנחנו בעצם עובדים על זה כבר הרבה שנים שתהיה הערת אזהרה ברישיון הרכב לרכב שנגרם לו נזק תאונתי, וזה חשוב מאוד כרגע שאנחנו פה והולכים קדימה. זה דבר ראשון.

אני רק מזכיר שגניבות הרכב במדינת ישראל רובן הולכות לפירוקי רכב על מנת להשיג חלפים לאותם רכבים שהם רכבי "אובדן להלכה", לאותן 20,000 מכוניות, זה גם מגדיל את גניבות הרכב. וככל שנצמצם את התופעה הזו ונשתמש במורשים לתיקון הרכב, ונגיע עם מכוניות למוסכים מורשים ולשמאים מורשים, וששמאים יבדקו את הרכב לאחר התיקון, אנחנו בעצם נצמצם גם את התופעה של גניבות הרכב וגם נצמצם את העניין הזה שרכב מגיע לא בטיחותי לכביש. ואנחנו כמובן נעיר תוך כדי, אם אתה תיתן לנו.

בוודאי. אוקיי.

קודם כול, אם אפשר רק שאלה.

אפשר, ודאי.

כשאנחנו מדברים על תקנות, אנחנו מדברים היום על רכב "טוטאל לוס" או על "אובדן להלכה"?

לא זה ולא זה.

לא, מדובר על רכבים שעברו - - -

כן. אבל יש בזה כמה דרגות.

בוודאי רכב שעבר "טוטאל לוס" ואחרי זה מישהו טיפל בו ותיקן אותו והעלה אותו חזרה לכביש.

אסור לעלות לכביש.

אז זה ברור, התקנות האלה קיימות היום כבר. אנחנו מדברים על רכב עם 50% או 60% נזק.

אנחנו לא מדברים על אחוזי נזק בכלל. ולכן אנחנו לא מדברים על "אובדן להלכה" שהוא מונח ביטוחי. אנחנו מדברים על אובדן שיש לו אלמנטים של בטיחות. זאת אומרת, מבחינתנו אם רכב ניזוק במרכבים האלה, התיקון שלו מחייב בדיקה. "אובדן להלכה" זה מונח ביטוחי.

השאלה אם כל "אובדן להלכה", מה שמוגדר היום מונח ביטוחי, האם התקנות האלה יחולו עליו? אדוני, אם תרשה לי דקה, בגלל איזה דיונים שקיימנו בעבר בנושאים האלה, בוודאי בפניות הציבור, אז אולי טיפה זה יאיר את עינינו כולנו. יש מה שאדוני אמר "טוטאל לוס", פגיעה ברכב "טוטאל לוס", שזה יכול להיות מ-100% נזק, 80% נזק, ויש "אובדן להלכה". "אובדן להלכה" מדבר על רכבים שניזוקו נניח, ניקח דוגמה ב-50%.

עכשיו, תשמע דבר מעניין. ניקח דוגמה רכב שווה 200,000 שקל והוא ניזוק ב-100,000 שקל, השמאי שם את הנזק ב-100,000 שקל. אני לא ידעתי, לא הבנתי את זה, הייתי מבין שאם הרכב ניזוק ב-100,000 שקל חברת הביטוח תשלם 100,000 שקל על הנזק ובאמת היא תגמור, תסתדר עם הלקוח שלה. מה מתברר? כשהרכב שלך ניזוק ב-100,000 שקל, חברת הביטוח משלמת לך את כל הרכב, נותנת לך את כל ה-200,000 שקל, שזה השווי של הרכב.
למה זה שווה לחברת הביטוח? מה שקורה עם הרכב, הרכב הזה נמכר לסוחרי מכוניות, סוחרי המכוניות מתקנים אותו, לצורך הדוגמה רק, ב-20,000 שקל. זה חוזר לכביש, כשאף אחד לא יודע שהרכב הזה ניזוק בכזאת שומה, והוא נמכר אם לא ב-200 – ב-190. מה קרה? חברת הביטוח שילמה 200,000 אבל היא קיבלה בחזרה 140,000 שקל. הרי היא שילמה בסך הכול 60,000 שקל. זה מה שקורה כיום במצב הזה ועשרות אלפי מכוניות עולות על הכביש במצב כזה, חוסר בטיחות. ולא זו אף זו, אלא גם אף אחד לא יודע. דהיינו אותו צרכן פשוט לא יכול לדעת היום אם הרכב הזה עבר כזאת תאונה.

אנחנו מצפים היום ממשרד התחבורה שמגיע לתקן תקנות – אני לא רוצה רק מונח מקצועי של סוג של רכב וגלגל מרכב וכל הדברים האלה, אנחנו צריכים להחיל את כל הנושא הזה של "אובדן להלכה" בתוך רישומים כדי שהמידע הזה יבוא לציבור.
ואני רוצה לספר לחברים סיפור יותר מעניין. תגיד עכשיו: אולי זה רק נדמה, אולי זה לא נכון? אולי באמת המידע הזה לא נמצא? אנחנו מבקשים את המידע הזה שיהיה פתוח לציבור. אותו אחד שקנה את הרכב הזה כיד שנייה ולא ידע שום דבר, שילם על זה 190,000 שקל, בא לבטח את הרכב, חברת הביטוח לא רוצה לבטח את זה. חברת הביטוח יודעת שהרכב הזה ניזוק "אובדן להלכה" ושהוא היה מבוטח אצלה.

היא לא רוצה לבטח בכלל או לא רוצה לבטח על הגובה הזה?

לא, היא לא רוצה לבטח את הרכב הזה. היא אומרת לו שהיא לא רוצה לבטח את הרכב הזה. למה? הרכב הזה הוא "אובדן להלכה". את המידע הזה היא יודעת, בגלל שהיא מכרה את הרכב הזה. כשזה מגיע אליה פעם שנייה כביטוח היא לא מוכנה לבטח את זה.

ברור. קודם כול, אני מאוד שמח שהצטרפת אלינו להאיר את עינינו, זו הערה נכונה מאוד. אז אנחנו תיכף נשמע את איגוד חברות הביטוח.

אני רק שואל ככה כשאלה: האם המידע שאני אמרתי, האם יש משהו לא נכון בעניין הזה?

הכול נכון.

אנחנו היום מתייחסים לתקנות, ואנחנו את זה לא מכסים.

תיכף נשמע גם את ההתייחסות של משרד התחבורה וגם איגוד חברות הביטוח. אבל תודה רבה על ההערה. אין ספק שהתקנות באות לשפר את המצב הנוהג היום שאף אחד לא יודע כלום. אבל כנראה שמה שאתה מבקש, וזה אולי בצדק, שתהיה מדרגה נוספת, שהמידע יהיה מידע יותר רחב, יותר שקוף. ולכן תיכף נשמע, אם כבר הולכים לתקנות כאלה.

אני לא רואה שום בעיה שבתוך התקנות יהיה כתוב מונח שהוא יותר מקצועי שבאמת יכסה וגם יחיל את כל ה"אובדן להלכה".

תיכף נשמע את משרד התחבורה בעניין הזה. רוצים להגיב לזה עכשיו? כן, אז בואו תגיבו, בבקשה.

כמו שנאמר פה, הניסוח שנמצא בטיוטת התקנה בעצם זה מושג מקצועי. המושג שאתה אמרת "אובדן להלכה" 50% או אם השמאי קובע, לפעמים זה גם פחות מ-50%, גם ב-20% או 30% או 40%, מבחינת הפרקטיקה איך שהתקנה מתייחסת אליו, היא אומרת או 50% או שהשמאי קובע שזה "אובדן להלכה". היות שהנושא הזה הוא מסחרי ולא רק מקצועי, אנחנו התייחסנו פה להיבט המקצועי מאה אחוז נטו. עד עכשיו גם זה לא היה. זאת אומרת, עד עכשיו אותם נזקים שמצוינים בטיוטת התקנה, גם על זה לא היה דיווח לאותו בעל רכב. עכשיו יהיה הדיווח.
יחד עם זאת, גם באותה ועדה, אנחנו במסגרת חוק רישוי שירותים לרכב הולכים להזהיר את סוחרי הרכב, שגם זה ייתן מענה למה שאתה אומר. זאת אומרת שכל התהליך יהיה בצורה מוסדרת, שיתקן במוסך מורשה וכל מה שנגזר מכך. בנוסף, אנחנו גם בתהליך עבודה, ישנה החלטת ממשלה מ-28 באפריל 2013 גם לבצע בתהליך איזשהו מאגר של היסטוריית רכב. זאת אומרת שזה כולל גם תאונות וכל מה שנגזר. אבל בתקנה כרגע לא ניתן לכלול את כל מה שאתה אומר, זה בעייתי בשלב הזה.

איך זה יופיע קודם כול ברישיון הרכב?

ברישיון הרכב, לפי ההצעה שלנו, נגיע אליה, יופיע: נזק בטיחותי תוקן ונבדק.

ומה זה ייתן ללקוח?

אם הוא ירצה לחקור יותר, הוא צריך לבקש.

וזה יופיע גם במידע שאתם תתנו לכל לקוח?

ברישיון הרכב.

זה יהיה כתוב ברישיון.

אפשר יהיה לדעת לפני הקנייה.

אדוני, אני מאוד אשמח אם איגוד המוסכים, האם אפשר לחבר את הדברים? דהיינו שגם מה שמופיע היום, לא יהיה מצב שיהיה "אובדן להלכה" וזה לא יופיע ברישיון רכב.

בוא נשמע את עורכת-הדין ואז נראה.

אין התייחסות למונח הזה, אבל תיקונים יש 50% רכב, אני מניח שזה לא דווקא - - -

אני הבנתי את הסוגיה שאתה מדבר.

זה צריך להיות פגיעה בשלדה.

האם בתחום הזה של מה שנקרא בעגת העם "טוטאל לוס" לא יהיה - - -

יש גם לא "טוטאל לוס". יש "אובדן להלכה", זה לא "טוטאל לוס". זה שלב לפני ה"טוטאל לוס".

לכן אמרתי: בעגת העם.

רגע. אני אסביר מה הקושי. "אובדן להלכה" הוא מונח ביטוחי, דהיינו חברת הביטוח מוכנה לפצות את הלקוח ב-100% מערך הרכב גם אם הרכב הזה לא צריך להוריד אותו מהכביש. הקושי שמתעורר ברישום "אובדן להלכה" הוא שלא כל כלי הרכב מבוטחים, למעשה רק 50% מכלי הרכב מבוטחים. קודם כול זה צריך להקיף את כל הכלים, כי לא יכול להיות שרכב שלא מבוטח וניזוק באותו היקף לא יהיה כתוב לו כלום, ולא יהיה מי שיכתוב ולא יהיה מי שיקבע את זה.

ולכן התקנה הקיימת כיום מדברת על רכיבי נזק. הרישום של "אובדן להלכה" מתייחס אל רכב מבוטח. אנחנו לא רוצים להיכנס, זאת אומרת אנחנו חושבים שזה לא נכון, קודם כול, להיכנס לסוגיות של ביטוח, כאשר אני לא יודעת היום לגבי "אובדן להלכה" שחברת ביטוח אחת זה ככה, אחרת. אני לא כל כך מתמצאת מה היום מהווה "אובדן להלכה", זה גם מונח שיכול להשתנות מבחינת הביטוח.
אבל אנחנו צריכים לתת מענה גם לכלי הרכב שניזוקו ולא מבוטחים, והמוסך גילה שיש להם מרכיבי נזק כאלה, ומדובר ב-50% מכלי הרכב. ולכן המונח הזה של הנזק הוא מונח שיכול להתאים לכלל כלי הרכב במדינת ישראל. הרעיון הוא לתת מידע.

כדי שהלקוח עצמו יחקור.

אנחנו מבחינתנו אומרים: הפרוצדורה הזאת של בדיקת הרכב נועדה להבטיח, לפחות מבחינה פרוצדורלית, שהרכב הזה תוקן ואחר כך נבדק על-ידי מכון חיצוני, זאת אומרת שהוא לא המוסך המתקן, וזה כדי להבטיח שהרכב תקין, וזה התפקיד שלנו. חוץ מזה אנחנו חשבנו שצריכה הייתה להיות אינדיקציה לגבי הנזק והתיקון שבוצע.

כדי שהקונה יוכל - - -

כדי שהקונה יוכל לכלכל את צעדיו. אבל שוב אנחנו לא יכולים שיהיה כאן איזה משהו שהוא לא אחיד.

ברור. כן, עורך-דין זאב פרידמן, המועצה לצרכנות.

אדוני היושב-ראש, המועצה הישראלית לצרכנות בירכה על התקנות בנוסחן המקורי. בשינויים שהתחוללו בתקנות חלה נסיגה שהיא מאוד מאוד משמעותית, משום שהיא מרווחת באופן לטעמנו דרמטי את המידע או את הווידוא שהמידע אכן יגיע לצרכנים.

נסיגה זה מונח צבאי. יש מה שנקרא היערכות מחדש, אז זו הייתה התאמה, התאמת התקנות.

מעבר להסכמה שיש לנו עם חבר הכנסת מקלב בנושא של נזקים קרדינליים לרכב גם אם הם נזקים כלכליים, אבל אם ניכנס רק בנגיעה קלה בהגדרה של הנזק הבטיחותי, אילו היה נכתב ברישיון הרכב "נזק בטיחותי", בביטוי הזה ניחא לנו. אבל מה אנחנו אומרים? אנחנו צריכים "נזק בטיחותי מהותי", ועכשיו יתחיל הוויכוח מהו כן מהותי ומהו לא מהותי, ומה כן ייכנס ומה לא ייכנס, ומה הצרכן כן יידע ומה הוא לא יידע. ולא יחסרו אנשים שיבואו וישכנעו אותו: תשמע, זה תוקן, זה כבר הכול פיקס, והחלק הזה הוא כן והחלק הזה הוא לא.

הנוסח המקורי נתן תמונה קצת יותר – לא קצת, נתן תמונה מדויקת של הנזקים שאירעו ברכב. נעשה כאן ריכוך מאוד מאוד מאוד רציני, שלטעמנו פוגע בזכות של הצרכן לדעת.

כן. מי עוד רצה לדבר? כן.

שלמה תוסייה-כהן מאיגוד השמאים. אני רוצה להתייחס שוב לשאלה של "אובדן להלכה". אנחנו מסכימים שהמונח "אובדן להלכה" לא מתאים כאן מאחר שהוא מונח ביטוחי. אבל המהות שלו, אפשר להחליף אותה בשנייה אחת, והיא מדברת על כך שרכב שעבר תאונה שהנזק שלה הוא מעל כך וכך אחוזים – וזה לא משנה אם ייקבע פה 20%, 50%, 40% – הנזק הזה, שהוא קיים גם ברכב מבוטח וגם ברכב לא מבוטח, גם ברכב שהוכרז "אובדן להלכה" וגם ברכב שלא הוכרז "אובדן להלכה", הוא נזק מהותי שהצרכן, ואני בטוח שהמועצה תסכים אתי, צריך לדעת על זה.
ולכן הוא גם עדיף על פני ההגדרה של "נזק בטיחותי מהותי". כי מה הוא מהותי? אף אחד לא יודע. אנחנו נכתוב היום פה – אתם תכתבו – בתקנה "נזק מהותי", ובסופו של דבר זה יגיע למוסך ולא יהיה כלל מנחה איך להחליט האם הנזק הוא מהותי או לא. יישב הבעלים של הרכב, יישב המוסכניק וינהלו איזשהו דו-שיח, האם הנזק שעבר הרכב שלו הוא מהותי או לא מהותי? אם אנחנו נצמיד לדבר הזה ערך מספרי - - -

אני רק צריך לסכם עד כאן את הדברים. אז יש כאן תקנות שבעצם קודם כול משפרות מאוד מהמצב הקיים, שעד עכשיו לא היה כלום, ובעצם מטילות את ה-onus להמשך הבדיקה ונותנות לו איזה סוג של תמרור, אומרות לו: תשמע, יש בעיה ברכב הזה, תדע לך, זכותך לקנות או לא. ואז הוא אמור לעשות יותר את החקירה נאמר המעמיקה כדי להבין מה בדיוק מהות הנזק, שזה אמור להיות נאגר במקום כלשהו שיהיה זמין לו.
אני לא יודע, אני חושב וזו דעתי, אני די מקבל את העניין שלא צריך להיות פירוט ברישיון הרכב לגבי גובה הנזק, מהות הנזק, אלא לומר לו: הרכב הזה עבר משהו. מפה חובת הבירור נאמר הגדולה יותר עליך. ולכן המועצה לצרכנות רוצה פה איזה התערבות יותר נאמר דרקונית של המדינה בשימת התווית. לכן אני אומר: יש פה לדעתי איזה איזון נכון בין מידת ה - - -

אדוני היושב-ראש - - -

אדוני היושב ראש - - -

אבל זו דעתי. רק שנייה, אני אתן לכולם לדבר, אבל אני רוצה לעשות מחזור נוסף. אין מה להתווכח אתי, אני אומר: אפשר לבקש תוספת וכן הלאה.

כן. ההנחיה להם.

אני רוצה לשמוע רגע את איגוד חברות הביטוח אולי בעניין הזה. שמואל.

אני מעדיף שבתיה תדבר, בתיה לונדון.

אוקיי, בתיה. אני לא ידעתי שבתיה – הייתי נותן לבתיה לפניך, שמואל.

אני יודע שאתה מנומס.

בתיה, רק תציגי את עצמך.

עורכת-דין בתיה לונדון. אני יושבת-ראש ועד ענף רכב באיגוד חברות הביטוח וסמנכ"ל ב"מנורה מבטחים". איגוד חברות הביטוח מבין את הצורך ליידע את הציבור בעובדה שהרכב עבר נזק בטיחותי מהותי על מנת שהציבור של רוכשי הרכב הפוטנציאליים ייזהרו בקנייה. מי שחושב שהנזק הזה הוא נזק שמצריך בדיקה, ילך למכון בדיקה ויבדוק את הרכב לפני הקנייה. זה מקובל וזה הגיוני.
אבל משום מה, המועצה לצרכנות שוכחת שציבור הצרכנים מורכב משתי קבוצות – קבוצת הקונים וקבוצת המוכרים. אם אנחנו נפגע בקבוצת המוכרים פגיעה ממשית כתוצאה מנזק קטן שהוא לא מהותי, כל נזק שהוא לחלקים שהוגדרו על-ידי משרד התחבורה, אנחנו כמובן נוריד בצורה מהותית את ערך הרכבים. רכב כזה אי-אפשר יהיה למכור אותו. ואני מזכירה לכולנו ש-50% מהרכבים אינם מבוטחים.
זאת אומרת, מילא שחברת הביטוח סופגת נזק של רכב שעבר תאונה והיום קשה לה למכור אותו. אבל תחשבו על כל בעלי הרכבים שאין להם ביטוח. חייב להיות איזשהו איזון בין הפגיעה במוכר לבין המידע שהקונה צריך לקבל.

אני מבין את זה. עורכת-הדין לונדון, אולי תתייחסי לאמירה של חבר הכנסת מקלב לגבי חוסר הרצון של חברות הביטוח לבטח את הרכבים שהם בעצמם מוכרים במחיר מלא או כמעט מלא?

בעיקרון כל חברת ביטוח יש לה שיקול דעת להחליט מה היא מבטחת ומה לא.

תשובה יפה. האם יש פעמים שהיא כן מחליטה לבטח?

בוודאי. אני יכולה כמובן לדבר על "מנורה". ב"מנורה" במקרים שיש לנו ספק אם לבטח אם הרכב או לא, כאשר לא אנחנו תיקנו את הרכב אלא אולי חברה אחרת או אולי באמת רוכש שרידים, אנחנו מעבירים את הרכב בדיקה. וברגע שאנחנו מעבירים אותו בדיקה והוא תקין, אנחנו מבטחים אותו.

זאת אומרת, זו לא החלטה גורפת לא לבטח?

אני לא מאמינה שיש חברת ביטוח אחת שהחליטה באופן גורף לא לבטח רכבים אחרי "אובדן להלכה". אנחנו שמים מקל בגלגלים של עצמנו.

את יכולה לחזור לוועדה עם נתונים בנושא הזה?

אני לא חושבת שיש חברה שרושמת כאשר היא מבטחת, אם הרכב הזה עבר אובדן או לא. אין לנו נתונים כאלה. אבל אני יכולה לומר שוב, שאני כחברה גדולה שמבטחת רכבים בשוק, המדיניות שלנו היא לבטח את הרכבים. ושוב אני אומרת: במקרים שיש לנו ספק, אנחנו מעבירים אותם בדיקה.

תראה, אדוני, כמה שבתיה אומרת דברים אמיתיים. חברת ביטוח שיש לה את המידע עושה את השיקול, ולא משנה כלכלי או לא כלכלי, היא רוצה – מבטחת, רוצה – לא מבטחת, לפי שיקול דעת שלה בגלל שהמידע נמצא אצלה. למה לחברת ביטוח מותר שיהיה את המידע, הרי זה מידע כלכלי, זה לא מעבר לזה, והצרכן הפשוט שהשקיע בזה עשרות אלפי שקלים, לפעמים את כל הונו, אין לו את המידע הזה?

אני רוצה לתקן. אני כחברת ביטוח יכולה לדעת אך ורק על הרכבים שלי, שעברו "אובדן להלכה".

נכון.

ולא רכבים שעברו "אובדן להלכה" בחברה אחרת. הדרך היחידה לדעת את זה זה דרך הרישיון של הרכב, אם הרכב עבר לבעלות וירטואלית של רוכש רכבים. זה כל קונה יכול לראות, הוא יכול להסתכל ברישיון הרכב.

איפה יהיה המידע הזה, שהלקוח, הצרכן, ירצה לברר מה היסטוריית - - -

המידע רשום ברישיון הרכב.

כן, אבל ברישיון הרכב לא יהיה כתוב מעבר לאיזה נקודה.

הוא ידרוש מסמכים. אדוני צודק, הוא ידרוש מסמכים.

לא, אני אומרת: כיום המידע הזה קיים.

מאיגוד השמאים? מאיפה?

לא, הוא יבקש מאותו מוכר, תגיד לי: הרכב הזה עבר תאונה, עבר תאונה רצינית. אז קודם כול הוא יחליט בכלל אם הוא יקנה את זה.

אם הוא רוצה או לא, כן.

אנחנו היום נמצאים במצב שאנשים קנו רכבים תמימים שהיו נראים כרכבים שלא עברו שום תאונה.

אבל התקנה הזאת אמורה לשפר את זה?

אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי דקה אחת כדי להרחיב אולי את הדיון. אנחנו שמענו כאן עד עכשיו שתי תשובות מדוע אנחנו לא מרחיבים את התקנה הזאת. לא התשובה שענו למר זאב פרידמן, תשובות לשאלות שאנחנו העלינו. תשובה אחת הייתה: אין מינוח מקצועי למושג "אובדן להלכה", זה מושג ביטוחי של ביטוח.

שמשתנה מחברה לחברה.

נכון. בסדר, אני לא מתווכח על זה. דבר שני, שיש עוד לא מעט רכבים, אולי אפילו 50% מהרכבים של המדינה, שהם בכלל לא מבוטחים. עכשיו מנגד, מה הטענה שאנחנו מציפים פה? שני דברים. דבר אחד, יש כאן נושא בטיחותי. תראו מה קורה פה – עשרות אלפים. מה היינו צריכים לעשות כדי למנוע את הדבר הבטיחותי, את הדבר שהוא סכנת נפשות – רכבים שועטים בכבישים, רכבים שהם סכנת נפשות, סכנת חיים באופן אמיתי. ויש כאלה לא מעטים, זה עשרות אלפים שעולים כל שנה חזרה לכביש, שאף אחד לא יודע איך הם תוקנו, שאף אחד לא יודע באיזה מוסכים.

זה נכון, אבל זה בדיוק - - -

לא, רק רגע. אבל זה לא נותן על הכול, זה נותן על נזקים הרבה יותר גדולים. וזה דבר חשוב. אבל זה עדיין לא מקיף, זה לא מכניס את כל מה שקורה ב"אובדן להלכה". אני אסיים.
והדבר השני, שעל הצד, אני לא חושב שזה לא היה צריך להיות נכון, שזה נושא של הגנת הצרכן, שהוא לא דבר של מה בכך בנושא רכב. רכב זה דבר השני היקר בצריכה.

אבל אני חושב שמתבלבלים פה כמה מושגים. אני חושב שיש פה עניין צרכני לצורך העניין בזווית של השווי, הערך, בנושא של חברות הביטוח. ויש פה נושא בטיחותי שהתקנות האלה דווקא כן נותנות לו מענה. זאת אומרת, החובה להעביר אותו דרך מכוני הרישוי או כפי שזה נקרא - -

מכוני בדיקה.

- - מכוני הבדיקה, וזה מצוין ברישיון הרכב, זה נותן לנו מענה לנושא הבטיחותי.

אבל לא עד הסוף, כי ה"נבדק ותוקן" הוא על חצי בדיקה.

לא עד הסוף. זה נותן חלק.

כי כריות אוויר, כשהסוחרים האלה דוחפים פנימה ואתה קונה אוטו עם כריות אוויר ואין לך כריות אוויר באמת, אותו לקוח מסכן שקונה מאותם סוחרי רכב. ואפשר לכתוב "נבדק ותוקן".

אני לא מקבל את זה. אני לא נכנס עכשיו בכלל אם הוא בדק מספיק שמן בברקסים או לא.

לא, זה חלק בטיחותי. אתה לא היית מוכן לקנות - - -

רגע. כריות אוויר זה פריט בטיחותי מהותי.

לא בודקים את זה ב-309.

לא ניתן לבדוק אותו.

לא בודקים ב-309. איך אתה רושם "נבדק ותוקן", משהו שאתה לא בודק? אם אתה לא בודק, אל תרשום.

אז אני לא פותח את זה כרגע לדיון, כי זה נעשה בהקראה.

אם אתה עושה הערה בראשון, זה בסדר שיש תאונה. אבל אתה לא יכול לכתוב נבדק על משהו שהוא לא נבדק.

אני מעדיף את ההערות האלה בזמן ההקראה. לא, גם אותך, מר פרידמן, אחרת אני אשאר פה עד הלילה ויש לנו עוד שני דיונים לנהל בוועדות. אז אני מתחיל, אלא אם כן מישהו בוער לו משהו לומר בהערות הכלליות. עורכת-הדין לונדון, ממש מילה אחרונה בעניין הזה. כן.

לא, יש נושא נוסף שלא דנו בו. משום מה התהליך של הדיווח למשרד התחבורה, היום בתקנה כפי שהיא מוצעת, מחולק לשתי קבוצות שונות. יש קבוצה אחת של רכבים מבוטחים, ששם חובת הדיווח למשרד התחבורה מוטלת על השמאי. ויש קבוצה שנייה שלא מבוטחת, ששם חובת הדיווח מוטלת על מכוני הבדיקה.
אנחנו כאיגוד חברות הביטוח לא רואה שום סיבה להפלות את הרכבים המבוטחים וליצור לגביהם דרך דיווח שונה. השמאי, עם כל ההערכה שאנחנו מעריכים את השמאים, ואנחנו סך הכול ביום-יום משלמים מיליוני שקלים על סמך חוות דעתם - - -

את חושבת שצריך להיות נתיב אחד?

בוודאי. אני לא רואה שום סיבה שמכון הבדיקה שממילא בודק את הרכב בדיקת תקינות, לא ידווח למשרד התחבורה על כך שהרכב עבר את הבדיקה הזאת. בשביל מה צריך את השמאי?

הדרך צריכה להיות גם השמאי וגם המוסך וגם כל מי שרק יכול לדווח. זה נזק בטיחותי.

אם הדרך הזאת טובה לגבי 50% מכלי הרכב במדינת ישראל - - -

אני הבנתי. אני רוצה לשמוע רגע, מכיוון שאנחנו מדברים על נושא בטיחותי גם, מר מוסקוביץ או מי מאנשיך, האם אתם רוצים התייחסות בעניין הזה, כי עלו פה נושאים גם של בטיחות? כן, המדען של הרשות. רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

בוקר טוב. ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות לבטיחות בדרכים. על-פי הספרות המחקרית כשל טכני אחראי על בין 4% ל-8% מהתאונות דרכים. אנחנו מסתכלים על הפאי – יש לנו גורם אנושי, תשתית וכשל טכני, זאת אומרת מה שקשור לכלי רכב ומכניקה של כלי רכב, אז התרומה היא בין 4% ל-8%.

עכשיו, אנחנו מלווים את משרד התחבורה די הרבה זמן, ואנחנו זוכרים שגם ב-2011 היה ניסיון כן להכניס את כל הנושאים הללו של כשלים טכניים או תיקונים שהם תיקונים משמעותיים מאוד. אני מסכים לגמרי עם עורכת-דין זוכוביצקי שלא ניתן להכניס את ההיבטים של "אובדן להלכה", משום שאלה היבטים שנקרא להם היבטים ביטוחיים, ויש גם היבטים של תת-ביטוח, זאת אומרת רכבים שלא מבוטחים בביטוח מקיף.

מה לגבי האמירה לעניין כריות האוויר או פריטים נוספים שנדון בהם אומנם בהקראה, אבל יש מצב שבו בעצם זה לא נבדק במכוני הרישוי?

תראה, בחלק גדול מהמקרים, על-פי רוב המקרים שאנחנו מכירים, ברגע שכרית אוויר נפתחת, אז בדרך כלל קובעים שהרכב הוא "טוטאל לוס" מה שנקרא.

מה פתאום?

זה לפחות בהיכרות שלנו. זאת אומרת, אלא אם כן מחליפים את כל המנגנון.

גם נתונים זה לא נכון.

את כל המנגנון אתה מחליף.

זה לא נכון.

למה לא?

ככה. רוב המכוניות האלה "אובדן להלכה", תשתמש בנתונים.

לרכב בן 20 זה יכול להיות "טוטאל לוס".

תשאל את חברות הביטוח פה, זה ממש לא נכון. חד וחלק, שי, לא נכון.

לא?

לא.

זה הנתונים שהיו לנו.

כן. אני לא פותח את זה עכשיו.

אתה המדען הראשי. כן חשוב או לא חשוב, זאת הייתה השאלה.

אני רק שואל עוד פעם כדי להיות רגועים מבחינת הבטיחות.

כריות אוויר מאוד חשובות מבחינתנו. מאוד מאוד חשובות.

המידע הזה חייב להיות לרוכש, שהרכב עבר תאונה וכריות הבטיחות נפתחו. זה מידע חיוני.

חד-משמעית.

איך המידע הזה מגיע לצרכן?

ברגע שזה פה. אם זה יהיה בתוך התקנות, אז הוא יברר.

בוא נעשה הפרדה. אדוני היושב-ראש, יש פה בלבול, אני רוצה לעשות הפרדה. התקנה מתייחסת למערכות והמכללים שנבדקים במסגרת 309 – התקנה בכללותה. לגבי הרישום ברישיון הרכב, זה מערכות, לא כל המערכות שנמצאות היום בתקנת משנה (א) נכנסות לרישיון הרכב במסגרת הנזק הבטיחותי, ישנו צמצום.
אבל אי-אפשר, כמו שהציגה גם מאיגוד חברות הביטוח, יש פה נושאים שלא כל דבר מחויב להיות במסגרת רישיון הרכב. ממילא גם בעל הרכב מחויב, ישנם 50 מכוני בדיקה או יותר או פחות, שהוא יכול לבצע בדיקה של הרכב טרום הקנייה. זאת אומרת, יש איזושהי אחריות גם עליו. יש גם את הכלים באותם מכונים, יש שם נהלים מסודרים, ואנחנו הולכים גם לשפר את הנהלים בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית של המכשור והציוד.

אני הבנתי את זה. אני לא רוצה להתעמק בזה עכשיו. לא, אני לא אתן לך זכות עכשיו, אני חייב לעבור להקראה. מה לגבי ההערה של הנתיב של שמאים אל מול מכוני הרישוי – למה זה שני ערוצים?

כמו שאמרנו, אנחנו רצינו לכלול במסגרת התקנה את כלל כלי הרכב, גם המבוטחים וגם הלא מבוטחים. מבחינתנו, הרעיון הראשוני היה שמי שידווח על זה אלה השמאים, אם כל ה-100% רכבים היו מבוטחים.

למה לא עושים גם וגם?

אז לכן מצאנו איזשהו נוהל שממילא השמאי עושה את זה, ממילא השמאי עושה את התהליך הזה, הוא עושה את זה הרי באובדן גמור, ב"טוטאל לוס" השמאי עושה את זה. אז אנחנו רוצים באותה מסגרת שהוא גם יעשה - - -

אז למה לא עושים גם מכון הרישוי וגם - - -

עשינו גם וגם.

אוקיי.

זה לא גם וגם לגבי רכב שיש שמאי.

כן, קצר ביותר.

קצר ביותר.

תציג את עצמך.

שמעון סודאי, יושב-ראש איגוד קציני בטיחות. אנחנו מדברים על כל כלי הרכב, כאשר כל כלי הרכב בישראל מחולקים לשניים, חלקים שבפיקוח ולא בפיקוח. מי שלא בפיקוח זה אזרחים בדרך כלל. אנחנו צריכים להבין שגם חלק מתוכם מבוטחים ולא מבוטחים. נושא של מערכות בטיחות ברכב, ונגענו בזה כרגע ואמר את זה גם המדען הראשי, הכשל הטכני באמת זה לא ה-catch, אבל הבעיה היא אחרת, שאנחנו עדים לזה שיש ירידה במספר הפצועים וההרוגים בזכות אותן מערכות בטיחות, שזה דבר מאוד חשוב. וכשמדברים על כרית אוויר זה גם חגורת בטיחות ביחד, הם פועלים ביחד שני הנושאים האלה.
החשוב ביותר בכל הסיפור של התקנה הזאת או מה שהולכים לרשום ברישיון הרכב, לתת ביטוי באחוזים איזה ערכים נכנסים לתוך הדבר הזה שנקרא נזק בטיחותי ברישיון הרכב. אם זה לא יהיה ברור אז באמת ניכנס לכל המצב שכרגע דיברנו עליו.

טוב. אנחנו מברכים כמובן את הצטרפותו של חבר הכנסת וקנין. לך לא נתתי זכות דיבור. תציגי את עצמך, ממש קצר.

כן. עורכת-דין הר-אבן מאיגוד המוסכים. השינוי לתקנה שבא לברך נמצא מקלל לטעמנו. מדוע? הרעיון היה ליידע את הציבור על מה שקרה בעברו של הרכב. אז מה עושים במקום הזה? הוספת המילים "תוקן ונבדק" יוצרת הסתמכות מזויפת ומסוכנת מאוד כאילו הרכב תוקן כראוי, נבדק, הכול בסדר. אני אראה לכם עשרות, מאות, אלפי פסקי דין, כי אני עוסקת בזה, שהרכב לא נבדק כראוי, לא תוקן כראוי, עלה חזרה לכביש במצב קטסטרופלי.

אז פה מה קורה? משרד הרישוי יוצר כביכול חזקה שהרכב תקין. אדם בא, רואה את זה, אומר: וואלה, איזה יופי, תוקן, נבדק, הרכב מאה אחוז בסדר. זאת אשליה, זה פיקציה. צריך להוריד את המילים "תוקן ונבדק" אחרת זה יהיה בדיוק ההיפך.

מה את מציעה?

במקום להתריע על בעיה ברכב, נותנים לו תעודת - - -

הנוסח המקורי.

הנוסח המקורי שאומר מה?

להוריד את המילים "תוקן ונבדק".

אבל אנחנו לא בהקראה.

לא, אבל - - -

אבל אנחנו לא בהקראה.

אבל - - -

אבל אנחנו לא בהקראה.

אבל זה העיקרון.

אבל כשנגיע להקראה את תעירי את זה ממילא, לא? אז למה אנחנו צריכים פעמיים לשמוע את זה?

למה בכלל אנחנו מתכנסים?

יכול להיות שאני מסכים או לא.

כל מילה שהיא אומרת אני מסכים, ואפילו הדברים יותר גרועים ממה שהיא אומרת.

רבותי, תקנה 309 נועדה לבדוק את הרכב.

לכן אני אומר: זה לא הערות כלליות, זה הערות פרטניות חשובות. בוא נגיע להקראה.

היא נועדה לבדוק זוויות רכב? היא לא נועדה לבדוק כריות אוויר?

אני בוחן רכב, זה המקצוע שלי.

מר וקנין, אני מגלה בך כל פעם משהו.

חשבנו שאתה חקלאי.

חקלאי זה מקצוע משנה משנה.

זה תחביב.

אפילו לא תחביב. אני מפנה פה משהו מאוד חמור. אני אתמול הוצאתי מכתב לשר התחבורה וגם לשר לביטחון הפנים. אני לא יודע אם אתם יודעים – מגיעים רכבים, אוטובוסים, מרומניה, מכל מיני מקומות, רכבים גמורים לגמרי. הם לא באים לפה, הם עוברים דרך הנמל לירדן. אני רוצה להגיד לכם: מי שלא מבין, לפעמים הרכבים האלה נוסעים על הכביש, על כביש 6, במקום לנסוע על מובילים.

לכן אתם צריכים לתמוך ברכבת.

סיפר לי חבר טוב, אמר לי: יצחק, אני נוהג על הרכב, אני מגיע לעמק יזרעאל, אני בלי בלמים.
לעניין השני שאתם מדברים עליו עכשיו שהוא לדעתי עוד יותר גרוע, וזה שייך לבוחנים. יש בעיה רצינית, רבותי, יש חותמות, קציני בטיחות חותמים ומשרד התחבורה מעיר הערות, אני ראיתי חומר שאני היום הולך לשבת עליו עם יושב-ראש הוועדה ואני רוצה שאתה תצטרף. אתה פשוט לא תאמין על מה אנחנו מדברים.

אוקיי, אבל זו סוגיה אחרת. תודה שאתה מאיר את עינינו, אבל אנחנו נצטרך לבדוק את זה. אני רוצה לעבור להקראה.

אדוני, אבל לא קיבלנו הסבר, מדוע לא כל הסעיפים שנמצאים ב-309 נכנסים גם לרישום רכב?

אבל אני רוצה את הדיון הזה לעשות בהקראה.

זה לא קשור להקראה, זה קשור רק בהסבר – אני מבין שבהקראה לא כל הדברים שיש ב-309 או בדברים הבטיחותיים - - -

יירשמו ברישיון הרכב.

לא יירשמו ברישיון הרכב. ואנחנו רוצים להגן כאן על המוכר. אני מבין שהוועדה לא מוכנה לקבל את מה שחברת הביטוח אומרת שאנחנו רוצים לדאוג למוכרים עכשיו, אנחנו צריכים לדאוג גם לצרכנים שקונים את הרכב הזה.

לקונים. ברור.

זה הכול. הדאגה למוכרים זה כסות עיניים, זה דבר שלא היה צריך להגיד.

עורכת-דין זוכוביצקי, אתם רוצים להעיר לעניין הזה?

אני רק רוצה להבהיר, שהנציגים של מגרשים למכירת כלי רכב הוזמנו לדיון. אני מניחה שאף אחד מהם לא מצא לנכון להגיע.

מגרשי הסדר.

אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה, אם ניתן. אולי כדאי שנקריא, ואז נענה על כל השאלות.

כן, זה מה שאני חותר.

כי לא לכולם יש את התמונה.

אבל חברי הכנסת מתעקשים לשאול שוב: למה בעצם מה שיירשם לא יירשם מעבר לעובדה שזה משהו כללי שמטילים את האחריות לבדוק על הצרכן.

מכיוון שכמו שנאמר, ישנם מערכות ומכללים שהנזק הוא לא כל כך מהותי ולא כל כך גדול.

אז שמה לא יהיה רשום.

לא, לפי טענתו של חבר הכנסת מקלב כן, כי כל מה שיהיה רשום ב-309(א) הוא רוצה שזה יהיה רשום ברישיון הרכב.

באופן כללי. לא הכול. הרכב הזה תוקן, אתה לא מדבר מה היה.

יש שם מערכות שהן בסדר גודל נמוך גם מבחינת נזק, כמו נושא של מתלים, מערכת מתלים. אז אם המערכת ניזוקה אז זה תיקון וזה לא מחייב רישום של נזק בטיחותי מהותי, זה לא נזק בטיחותי מהותי.

האם הרשות למרות שהיא מובנית בתוך משרד התחבורה, נחה דעתכם מהעניין הזה, מבחינת בטיחות?

אנחנו עומדים מאחורי ההצעה. זה סביר, וזה שינוי דרמטי מהמצב של היום.

אוקיי. עורכת-דין זוכוביצקי, את מוכנה להתחיל בהקראה?

שאני אקריא?

כן. תודה.

אם אפשר.

כן.

כדי לשמור את הקול, עד סוף היום יש לי.

תיקון תקנה 309.

ממשרד המשפטים, יערה למברגר.

עורכת-דין יערה למברגר, משרד המשפטים.

יש פה שיתוף פעולה בין משרד המשפטים למשרד התחבורה. צריך לברך עליו.

בתקנה 309 לחוק התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות).

זה נמצא בפני כולם? כן.

(1) בתקנת משנה (א), במקום הקטע החל במילים "אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי" עד סופה, יבוא "אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי, לבלמים, לשלדה, לקורת האורך, לקורת הרוחב, לחלקי המרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים, למסגרת גג המרכב, לרצפת המרכב בתא הנוסעים או למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים, אלא לאחר שהרכב תוקן במפעל וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק הערוכה לפי טופס 1 שבתופסת השלוש עשרה (להלן – תעודת בדיקה)". להמשיך?

כן, אני רוצה להצביע. יש פה הערות, כן.

אולי כדאי קודם כול שתבהיר.

תבהירי את הסעיף.

אני אגיד מהותית מה הכוונה, ומקצועית יסביר אבנר את הרכיבים. המשמעות של התקנה הזאת, למעשה זה מצב קיים, הוא רק משנה במעט את מרכיבי הנזק. המצב הקיים היום שכשנגרם נזק למרכיבים שמפורטים בתקנה הזאת, אחרי התיקון יש חובת בדיקה במפעל, שהתפקיד שלו לבדוק שהנזק תוקן כהלכה. זהו. ואבנר יסביר מה השוני ולמה הכנסנו מרכיבים כאלה ולא אחרים.

למה כריות האוויר לא פה?

אי-אפשר לבדוק אותם.

טוב, בעצם פה אנחנו מתייחסים בעיקר למערכות והמכללים שהם בין שני סרני הרכב, וזה כולל את קורת האורך והרוחב של שלדת הרכב, כשבהמשך נראה גם את ההגדרה של השלדה, שזה או שלדה נפרדת או שלדה שהיא חלק בלתי נפרד מהמרכב.
כמו כן, מתייחסים לנושא של מסגרת גג המרכב, שזה גם כן משהו בעצם מהותי בהיבט של הסימטריות של מבנה הרכב, של הנושא של היציבות, רצפת המרכב. וכן למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים. זאת אומרת, במקרה שהרכב נפגע באחת המערכות האלה, הוא מחויב בביצוע של התיקון, ואחריו הוא אמור להגיע לאותו מפעל בודק שיבדוק את הרכב על-פי הדרישות של התקנה.

אני רוצה רק להבהיר שלא כל הנזקים שרשומים שאותם הקריאה עכשיו יערה, תירשם בעקבותיהם הערה ברישיון הרכב, אלא רק חלקם ובאופן מהותי כפי שיוגדר בהמשך "נזק בטיחותי".

אפשר הערה על הסעיף?

כן.

אנחנו רוצים להוסיף לאחר: תוקן במפעל וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק – בהתאם למפרט הנזק. מה שהולך לקרות כאן, בעצם המפעל הבודק יקבל את הרכב טאבולה ראסה, הוא לא מקבל את מפרט השמאי ואת מפרט הנזק. הוא לא יודע בעצם, הוא לא מכיר את הנזק שהוא בודק אותו, מקבל את הרכב כשהוא מתוקן.

ומה עם ה-50% רכבים שאין להם שמאי?

יש את החשבונית מוסך, מפרט נזק.

שהמוסך יהיה היחיד?

כן, מה הבעיה?

יש התנגדות?

לא, רק השאלה, צריך להגדיר מה זה מפרט.

או חוות דעת שמאי או חשבונית מוסך.

יש בזה היגיון.

רגע, החשבונית לא מצורפת?

לא בודק, טאבולה ראסה.

שרית, החשבונית מצורפת.

תתקנו את המרכיבים של הבדיקה.

יש פה טופס שמצורף לתקנות.

אבל לאן זה מפנה? טופס 1 כאילו?

אבל עדיין, שהבדיקה תהיה מחויבת לפי מפרט נזק, שיידע מה הוא בודק.

אבל מצד שני, אם לרכב יש פגמים נוספים, מכון הבדיקה יהיה מוגבל אך ורק למפרט. השאלה אם אנחנו רוצים את זה.

זה כולל.

לא כולל.

אבל הכנתם טופס מוכן?

אבל על טופס 1 אתה מסתכל? הסתכלת בטופס 1 מה שרשום? הוא יהיה מצורף.

אולי תקריאו את טופס 1 ואיזה מרכיבים נדרש לפרט כאן?

טופס 1 זה המפעל הבודק, מה זה קשור לחוות דעת שמאי?

זה לא מפרט. זה לאותו נזק ספציפי של האוטו.

זה מפרט בדיקה.

מפרט בדיקה לא בודק את האוטו על בסיס הנזק הספציפי של האוטו.

לא, טופס 1 זה תוצאת הבדיקה.

שנייה, מה שאתה מבקש - - -

אני רוצה שהבודק יידע מה קרה לאוטו הזה. מה הבעיה? אותו בודק, שיידע מה קרה לאוטו.

הוא מפרט מה הוא בדק.

טוב, אני רואה פה הערה נכונה. אני חושב שגם לא תהיה בעיה להכניס את זה. צריך לנסח את זה נכון, אם טופס 1 לא נותן מענה.

לא, הוא כללי מאוד, הוא לא נותן כלום.

לפני שהוא מגיע למוסך המתקן, אז בעצם אתה מבקש איזשהו מפרט.

ברור. מה תיקנתי?

או חשבונית או חוות דעת שמאי.

יש לך לפחות את המוסך שאומר מה שהוא תיקן. הנספח לא עושה את זה.

יש לכם התנגדות שזה יהיה?

לא מפרט הנזק.

אפשר בטופס לחייב צירוף חשבונית.

הוא מביא לו את החשבונית, זה לא אומר שהוא חייב לבדוק לפי המפרט.

לפני שהוא בודק את הרכב הוא צריך לקבל איזשהו מפרט מהמפעל המתקן.

אנחנו לא מדברים על זהות המוסך אלא על זהות הנזק. אתם מנסים לבלבל בין זהות המוסך לבין זהות הנזק.

אני מציעה שבטופס אנחנו נכתוב הערה למפעל המתקן לא לבצע את הבדיקה לפני שהוא מקבל את - - -

אבל זה לא מה שאנחנו מדברים עליו, שהוא קיבל חשבונית תיקון. נכון להיום מכוניות "אובדן להלכה" שעולות לכביש מאשרים אותן, מקבלים מפרטים קטנים של נזקים קטנים.

תן להם.

הם מנסים לפתור את הבעיה.

אם אני מבינה נכון, צריך שהמפעל הבודק יתרשם מהיקף הנזק שנגרם לפני התיקון.

נכון.

אוקיי.

למה הוא צריך להתרשם?

למה אתה לא נותן להם להשלים משפט? נכון, זה כנסת, אבל אנחנו נוהגים גם – כן.

אז אני מציעה שבמסגרת הטופס, ועשינו את זה בטפסים אחרים, המנהל המקצועי של המפעל הבודק – שימו לב, זה מוסך, זה סוג של מוסך – יוודא שברשותו או חוות דעת השמאי, כשחוות דעת שמאי מפרטת את התיקונים – מה תוקן, איזה חלקים וכו'. ואם אין, אז חשבונית או אסמכתת תיקון או כל מסמך אחר.

או תמונה של הנזק.

איך את מביאה את זה לידי ביטוי?

אז אני כותבת את זה בטופס 1 - - -

אבל ממי חשבונית?

זה או – או או או.

ממי חשבונית אבל?

כמו אסמכתא.

אסמכתא לתיקון.

אז צריך לכתוב את זה בפנים.

יש את זה בהמשך, בטפסים שאתם מדווחים.

זה לא הבעיה.

מה ההערות הנוספות לעניין הזה?

אני אתן עוד פעם הסבר לזה.

לא, לא צריך הסבר. צריך את הנוסח הנכון כדי שזה בסוף יבוא לידי ביטוי.

אנחנו לא מדברים על צירוף מסמכים סתם, אלא שהבדיקה תיעשה בהתאם - - -

אנחנו לא מדברים על צירוף מסמכים. יש לו חובה חוקית לבדוק בהתאם לנזק הספציפי. לזה לא נותן פתרון צירוף מסמך מהמוסך, אלא מה הוא בדק.

מה זאת אומרת? נכנס רכב עם קורת גג, ובודקים את הווישרים?

יכול להיות.

אבל הוא מוציא אותו אחרי זה, שקורת הגג תקינה?

נכון.

מכון הרישוי מוציא אותו עם קורת גג תקינה כי הוא בדק ווישרים?

אני רוצה להעיר משהו.

כן.

אני יושב-ראש איגוד מכוני הרישוי והבדיקה, אבי גלנצר. אני רוצה להעיר שהיום בהוראות הנוהל של משרד התחבורה, כשמגיע רכב כזה לבדיקה, אנחנו דורשים ממביא הרכב לבדיקה לקבל תעודת תקינות קודם כול מאותו מוסך פחחות ו/או מכונאות שתיקן את הרכב, ובצמוד לכך אנחנו דורשים את חשבונית התיקון או כרטיס עבודה מפורט על הנזקים שנגרמו לרכב. זאת אומרת, כל מה שאומר רונן בעצם, אלה דברים שמופיעים בהוראות הנוהל וקיימים גם היום.

אבל הם רוצים לעגן את זה בתקנות.

אוקיי, אין לנו בעיה. זה גם היום מופיע בהוראות הנוהל.

לא דרישה לטפסים אלא דרישה לבדיקה על בסיס המפרט.

ברור, אתה רוצה בדיקה כללית.

אנחנו מכירים את הדרישה לטפסים ועל בסיס זה - - - בחוק הקודם הוא לא סגר את המעגל של התיקון. רוצים לתקן את זה.

איך הפרקטיקה אבל, תסביר לי.

הוא מקבל את הדוח שמאי או שהוא מקבל - - -

אבל אני צריך רק לשאול, אם אפשר לשאול, לגבי הפרקטיקה, לפני שניכנס. מה הפרקטיקה?

נכון להיום "אתגר" מאשרת מסמכים ולא מאשרת תיקונים, מאחר שלא נבדק מה שניזוק.

אבל תקשיב מה אני שואל קודם.

לא רוצים לתקן.

אבל לך אין בעיה בכלל. אתה יודע לענות, אתה אפילו לא שומע את השאלה. ואנחנו יכולים רק לשמוע את התשובות שלך בלי שאלות גם.

בדיוק, אתה צריך להקשיב גם. מבחינת הפרקטיקה, כשרכב עובר תאונה, אז כשיש חוות דעת שמאי מגיעה אליך חוות דעת שמאי. במקרה שאין חוות דעת שמאי, מה אתה מבקש?

שהוא יצטרך לקבל את חשבונית התיקון של המוסך ויבדוק את הרכב על פיה. שזו תהיה החובה החוקית של אותו מפעל בודק, על בסיס הנזק. החובה החוקית שלו לבדוק לא את המסמך אלא את מה שכתוב במפרט, וזו תהיה החובה החוקית שלו לבדוק את הנזק.

כן, אבל אני עדיין שואל. אני מבין מה שאתה אומר, ואני שמעתי את מר אבי: למכון הרישוי יש אחריות כשהוא אומר שהוא מוציא רכב והוא תקין ונבדק. אם הוא נכנס עם רשימה של תיקונים שהוא צריך לעשות ובסוף הוא לא עשה כלום וכותב שהוא תקין, אז הוא עבריין. אז אני אומר: לא צריכה להיות תקנה שאומרת למישהו: אתה עבריין, כי הוא עבריין גם אם יהיה כתוב שהוא צריך לעשות את זה והוא לא עשה את זה.

המכון גם אחראי על בדיקת הצמיגים גם אם הוא לא התבקש לכך?

ברור.

אם יורשה לי לענות.

הוא אומר שהרכב תקין על מה שביקשו ממנו לבדוק. האם הוא לוקח אחריות שגם הצמיגים טובים?

הוא חייב להוציא רכב מתחת ידיו כתקין.

השאלה אם אתם מוצאים אותו אחראי.

זאת השאלה. דוד, השאלה היא אם באמת הוא חייב על מה שהוא תיקן או על מה שהגיע אליו, או שהוא חייב בכלל, שהרכב הזה ראוי לעלות על הכביש כולל צמיגים למשל.

הוא צריך לבדוק את הכול.

מחובתו לבדוק את זה.

סליחה, אנחנו בודקים את כל הרכב. אנחנו זה מכוני הבדיקה. אנחנו בודקים את הרכב בכללותו, לא רק את אותם דברים שנפגעו בתאונה. אם יש לו בעיות גם בצמיגים, ואנחנו רואים נזקים נוספים - - -

אבל אני שואל אותך: זה מופיע - - -

- - -

אני לא מדבר על רישוי.

זה לא רישוי עכשיו.

אני לא מדבר על רישוי. יש הוראת נוהל 004 שמחייבת אותנו לבדוק בטיחותית את כל הרכב, ולא רק את הפריטים שנפגעו ברכב.

ברור. הערות נוספות לסעיף.

רק שאלה לסעיף הזה.

שנייה. בוא נשמע. כן, תציג את עצמך בבקשה.

נועם קום, פורום ארגוני התחבורה, ארגון מנהלי התחבורה ופורום נוהגים היי-טק. ההתייחסות שלנו לגבי המפרט: לא יכול להיות שיש חוק במדינת ישראל, שכל מכונית משנת 2010 מחויבת בבקרת יציבות ואין התייחסות בטופס א' לעניין הזה. אותו כנ"ל לגבי כריות אוויר וחגורות בטיחות עם קדם מותחן.

אני מניח שזאת תהיה בדיקה שמכון הבדיקה יצטרך לקבל אישור ממוסך מורשה של יבואן הרכב. אבל זה חייב להיכנס, כי אתם מדברים פה, דיבר המדען הראשי על 8%.

אני גם שאלתי: למה לא נכנס - - -

זה לא טסט. אנחנו עושים כל שנה טסט ושמה נבדקות, יש הנחיות - - -

בטסט לא בודקים חגורות בטיחות.

זאת אומרת, המכון הבודק הזה לא אמור להחליף את מכוני הרישוי.

ברור ברור ברור. האמירה הזאת חשובה. התקנות האלה לא אמורות להחליף חוקים.

הוא רק בודק את הנורית, הוא בודק את הנורית.

רבותי, אנחנו לא נתקדם ככה. אני אומר: התקנות באות למשהו מאוד ספציפי, שמטילות איזה חובת דיווח על משהו שלא היה קודם. עכשיו אתם מנסים לראות דרך התקנות האלה את כל – מה החובות של מכוני רישוי - -

בדיקה, מכוני בדיקה.

- - בדיקות וכן הלאה. זה לא בא לגרוע או להוסיף. במובן הזה זה מוסיף. זה לא בא לגרוע מהחובה ממילא המוטלת עליו. ולכן אני לא רואה פה מקום עכשיו בתקנות האלה להוסיף את מה שממילא חובתם בחוקים אחרים ובתקנות אחרות.

מה שכן, כן האינדיקציה, אם אנחנו חושבים שראוי שיהיה בפני המתקן - - -

חבר הכנסת מקלב.

רק שאלה. אני שואל: ניקח דוגמה חברת ליסינג שיש לה צי של אלפי מכוניות ורכב אחד שלה עבר תאונה של אובדן של 50%. היא לא מתעסקת עם הרכב, היא מוכרת אותו מיד לסוחר מכוניות. והרכב הזה ימשיך להיות מתוקן במוסכים פירטיים ויחזור לכביש. איך התקנות האלה באמת מכסות את כל אלה שלא ילכו למוסך מורשה?

זה חוק אחר.

יש חוק אחר שמסדיר את זה, אדוני.

אני יכולה להתייחס, בבקשה?

חברת ביטוח חייבת לפעול על-פי - - -

עורכת-הדין לונדון, לדעתי יש לה תשובה בדיוק בשבילך, חבר הכנסת מקלב.

חברת ביטוח. עכשיו, והאדם הפרטי, גם הוא חייב בזה?

חבר הכנסת מקלב, הנה, עורכת-הדין לונדון - - -

שתענה גם על השאלה: האם אדם פרטי יש לו מחויבות אחרי שיש לו רכב שלא היה מבוטח בביטוח מקיף? יש לו רכב שהיה לו נזק משמעותי או מהותי, הוא היום יכול למכור את הרכב הזה לסוחר מכוניות בלי שהוא צריך לדווח מה קורה עם הרכב הזה.

החובה מוטלת על המוסך אז.

הוא יגיע למוסך בשטחים.

אתה נכנס פה למה שנקרא "תקנות השוק" כבר. רגע, עורכת-דין זוכוביצקי, ניתן לעורכת-דין לונדון לדבר. יש תקנה, את אומרת, ספציפית. מהי?

חברות הביטוח היום לא מעבירות בעלות ברכבים שהם מכרו לסוחרים ללא תיקון.

לא חברות ביטוח. חברת ליסינג אין לה בכלל ביטוח, הביטוח הוא עצמי.

אני מדברת כרגע על חברות הביטוח.

אני שאלתי על ליסינג.

שאלת גם על חברות הביטוח.

אין להן בכלל ביטוח. הביטוח הוא עצמי שלהן. מה קורה אז? הוא לוקח רכב, הוא אומר: אני לא רוצה להתעסק עם זה, אני מוכר לסוחר מכוניות והרכב הזה יחזור אלינו.

אם אין בעיה עם רכבים מבוטחים, אז מצוין.

אבל אז מצוין שהוא - - -

אף אחד לא יידע. הרכב הזה לא עבר במוסך, אף אחד לא יידע. וזה בעצם יתפתח שוב דרך הדברים האלה. וגם יעשו את זה לאנשים פרטיים, בגלל שיבואו סוחרים ואומרים לו: תשמע, לאט לאט יתפרסם, אנחנו קונים רכבים. מי שיש לו רכב שלא היה ביטוח מקיף - - -

אוקיי. נקודה. נמרוד מאיגוד לשכות המסחר, אולי יש לו - - -

קודם כול, אני מייצג את חברות הליסינג והשכרות הרכב. דבר ראשון, החוק הזה והתקנה הזאת היא אולי קצת לא טובה לנו אבל אנחנו מברכים עליה כי היא תיצור שקיפות. והיא תיצור שקיפות כי יירשם בסופו של דבר נזק מהותי ברכב. וחשוב לדעת שמדובר על נזק מהותי ולא על כל נזק קטן. ולכן בסך הכול לגבי התקנה הזאת בנוסח כמו שהוא כרגע, אני חושב שהוא נכון. חשוב שבאמת לא על כל דבר קטן יירשם אלא רק על דברים מהותיים.

מה אתה עונה על מה שאני העליתי?

אני חושב שהמקרים שאתה מציג, חבר הכנסת מקלב, גם אם היו דברים כאלה, ויכול להיות שהיו דברים כאלה, אז הסוחרים האלה צריכים לתקן את כלי הרכב במקום מוסדר. החוק הזה עדיין לא נותן מענה - - -

אבל היום אנחנו חיים במצב שעשרות אלפים – יש היום "תקנת השוק" ותקנות אחרות, וזה לא עוזר שום דבר.

התקנה הזאת עדיין לא תיתן מענה לגורמים שמתקנים את כלי הרכב שלהם לא במוסכים מוסדרים, במוסכי מדרכה למיניהם או בכל מיני מקומות אחרים.

לכן אני הייתי מציע שזה יהיה עד שנתיים כהוראת שעה, שיהיה לנו זמן להרחיב את זה.

חברות הליסינג המוסדרות, הרציניות, החברות בארגון חברות הליסינג, לא פועלות ככה.

זה שקונה מסוחר רכב, אז שייקח אותו למכון בדיקה.

הוא לא יודע שהוא סוחר רכב.

אוקיי. כן, עורכת-הדין זוכוביצקי, את מוכנה לענות לו?

אנשים אבל לא יודעים בכלל.

חבר הכנסת מקלב, תיכף.

חצי משפט.

בוא ניתן צ'אנס לענות גם.

אפשר להגיד את זה גם על שתיית מים.

בוועדה לפניות הציבור גילינו שסוחרי הרכב האלה לא נראים סוחרי רכב. הם מתחזים כאנשים פרטיים. היום חלק גדול מהמכוניות הן כאילו תמימות, שרשום בעל הרכב ואתה בכלל לא יודע שזה סוחר רכב. אתם לא יודעים כמה אנשים נופלים בפח הזה.
אנחנו מדברים באמת על הגנת הצרכן במעלה ראשונה ביותר. מדובר על עשרות אלפי שקלים. אדם משקיע 150,000 שקל, 130, 140, כמעט רכבים חדשים, ובעצם הוא מקבל גרוטאה, הוא מקבל רכב שאסור לו לעלות על הכביש בכלל. הוא מפסיד בבת אחת 100,000 שקל. זאת אומרת, הוא לא קונה שום דבר, הוא קונה משהו שהוא לא ראוי בכלל למחיר.

אבל חבר הכנסת מקלב, אני שוב חוזר ואומר מה שאמרתי בפתיח: הנושא שלך זה עם סוחרי הרכב.

לא לא, הם מתחזים.

ולכן יושב-ראש הוועדה ביקש שנסדיר את זה במסגרת חוק רישוי שירותים לרכב, את אותם סוחרי רכב.

אבל הם קיימים היום.

אנחנו נסדיר, אבל יהיה אפשר להסדיר את זה בחוק אחר.

אני אומר: דרך התקנות האלה, שבאות לשפר את מעמדו של הצרכן, אי-אפשר לפתור את כל ה - - -

אבל החוק הזה, התקנות האלה לא מכסות.

זה לא חוק אחר, כי הם מוכרים את הרכבים האלה, הסוחרים מוכרים אותם.

אבל בחוק רישוי הרכב, אפשר יהיה לתת את הדעת על העניין הזה. אי-אפשר דרך התקנות האלה.

נכון. אבל התקנות האלה לא מכסות את כל חברות הליסינג, שהן 50% היום מהרכבים שעל הכביש.

מכסות.

הן לא מכסות.

ממש לא 50%.

חברת ליסינג אין לה שום בעיה למכור את זה לסוחר רכב, והרכב הזה לא יעבור את כל הדבר הזה. אין לו אחריות, זה מותר לו לפי החוק.

אדוני היושב-ראש, אלה הם המוכרים שעליהם עורכת-דין לונדון מבקשת להגן.

עורכת-הדין זוכוביצקי.

זאת בדיוק הבעיה שאנחנו התמודדנו איתה. אנחנו התמודדנו עם העובדה ש-50% מכלי הרכב לא מבוטחים, ואז אין שמאי שיישום את הנזק ויראה. ולכן הטלנו את האחריות על המוסך. מוסך זה מוסך ברישיון, אנחנו מפקחים על הפעילות שלו. זאת אומרת, אם אדם בוחר לתקן את הרכב בשטחים או לעשות כל עניין שלו בד' אמותיו, אנחנו לא יכולים להגיע לכולם.

הוא יעבור על החוק?

אנחנו נקבל את האחריות כשהמכוניות האלה יגיעו אלינו.

רגע. מי שעובר על החוק היום - - -

חברת הליסינג שתמכור לסוחר רכב, היא תעבור על החוק? היא לא תעבור על החוק.

אבל כדי להשמיש את הרכב הוא יצטרך לעבור בדיקה במכון בדיקה.

אני אסביר. הרכב הזה צריך - - -

הוא לא רשום. לא, הליסינג הזה ימכור את זה לסוחר רכב, הוא לא עובר עבירה.

אבל על מנת להשמיש את הרכב, להעלות אותו על הכביש, תידרש בדיקה.

אבל העובדה היא שהיום עשרות אלפים עולים.

הם לא מטופלים אצלנו.

הם לא מתקנים את זה במוסכים - - -

אז הבעיה פה היא אכיפה.

יש לי הצעה.

חבר הכנסת מקלב, אני מבקש, בוא ניתן לעורכת-הדין זוכוביצקי לענות ואחרי זה נשמע עוד אנשים. ואם אני לא אסיים עם זה, אני לא אסיים את זה היום. אני רוצה אבל להתקדם ולתת לכולם אפשרות לדבר. כן.

תאמרי מה הסנקציה ואיך תאכפו את העניין הזה.

שנייה. אנחנו מתבלבלים פה בין שני דברים שונים. האם חלה על אזרח חובה ללכת לתקן רכב במוסך מורשה? האם אין מוסכי מדרכה? מה אנחנו עושים כדי לאכוף את העניין הזה? מתחום אחר, האם הסוחרים המורשים הם גופים שצריכים להסדיר אותם, לא צריך להסדיר אותם? זו סוגיה אחרת, והיא מסדירה את העוסקים בתחום. עכשיו אנחנו מדברים על מה קורה כשרכב ניזוק. אז כשרכב ניזוק צריך לתקן אותו, בהנחה שהוא מגיע למוסך מורשה. אם הוא עבריין פלילי ויוצא עם הרכב - - -

וזה חל גם על הליסינג?

על כולם. על חברות הביטוח.

יפה. אבל זה חל גם על הליסינג.

בהנחה שהוא יתקן את זה. אבל אם הוא מוכר את זה?

הוא חייב לתקן את זה.

הוא לא חייב, למה הוא חייב?

זה לא חל עליו?

לא.

איך הוא ייסע על הכביש אם הוא לא מתקן?

הוא מוכר את זה לסוחר רכב.

אבל מישהו צריך לנסוע, צריך לתקן את זה.

אבל סוחרי הרכב האלה הם לא מורשים.

הם לא צריכים להיות מורשים. רגע, אני אסביר.

הוא מתקן את זה במוסך לא מורשה, כמו שהיום.

אבל חבר הכנסת מקלב, אתה בא, אתה מציף נושא מעולם אחר, שהוא עולם שהמשטרה אולי צריכה - - -

- - -

רגע. אפשר לשאול לשאול לשאול בלי סוף, אבל צריך לאפשר רגע גם לענות ולהתקדם. זה עולם אכיפה שהוא מעולם אחר. כנגד עבריינים, גם אם נחוקק את כל החוקים הכי מכסים בעולם, אם הוא עבריין אז הוא עבריין הוא עבריין נקודה. עכשיו, מישהו צריך לאכוף את זה. המשטרה, בדיקות אקראיות של משרד התחבורה, כי רכב לא תקין, אם הוא עולה דרך אדם פרטי, חברת ביטוח, או דרך הליסינג, הוא עובר על החוק, נקודה. זאת אומרת, הוא בכלל לא שייך לתקנות האלה.

אני חייב להגיד - - -

אתה לא חייב להגיד כלום כרגע, כי עורכת-דין זוכוביצקי בזכות דיבור, ואני רוצה לתת לה לסיים. רק מהר, צריך לשאוף לסיום.

נקודת הבדיקה היא המוסך. זאת אומרת, רכב כזה, אם הוא מגיע למוסך מורשה, אז למעשה נכנסת התקנה לפעולה. זאת אומרת, המוסך מאתר את היקפי הנזק האלה ואז הוא מבין, וגם תראו בהמשך.

עכשיו, רק כדי לענות שוב לחבר הכנסת מקלב. איפה מופיעה החובה בחוק לתקן את הרכב?

לליסינג.

הוא הבין את התקנות, שמהרגע שזה נכנס למוסך. איפה החובה? חברות הליסינג עברייניות בעליל, לצורך העניין, לא מתקנות את הרכבים, מוכרות אותם לסוחרים. איפה חובה על חברת הליסינג בחוק?

אין מגבלה בחוק להעביר קניין אם הוא תקין או לא תקין. המגבלה בחוק היא מה עושים עם השימוש. זאת אומרת, חברת הסחר יכולה להחזיק אצלה במגרש כלי רכב לא תקינים.

ברור. אבל פעם שהיא עולה על הכביש, אז חלה עליהם חובה.

אחר כך היא תפרק אותם או אחר כך היא תעשה איתם כל עניין אחר. אבל ברגע שרוצים להשמיש אותם צריך לבוא למוסך, מישהו צריך לתקן את הרכב הזה.

יפה.

אם באים למוסך לא מורשה ומדרכה ומרמים את כולם, אז לא. אבל הוא מגיע למוסך מורשה כזה, אז נכנסת לתהליך התקנה. זאת אומרת, אז המנהל המקצועי מבין שיש היקפי נזק, הוא מזהה את היקפי הנזק. ואז הוא מבין שהוא צריך לעבור לבדיקה, ואז יש בדיקת תקינות ואז זה נרשם ברישיון וכו'.

אז העניין של המפרט יתקן את זה.

זאת אומרת, כל רכב כזה שתוקן, ואת כלי הרכב האלה צריך לתקן אותם כדי להשמיש אותם, אם במוסך מורשה - - -

מכיוון שהמשטרה לא דיברה פה, ואני לא חשוד כמי שייתן למשטרה, אני כן נותן עכשיו עדיפות למשטרה לדבר.

זה נכנס לקולא, מבוטח או לא מבוטח.

בבקשה, רב-פקד שרון שלאין.

אני רוצה לסייע לעורכת-דין זוכוביצקי פשוט לענות כאן, כי כפי שאמרתם לחבר הכנסת מדובר כאן בעניין של אכיפה. אבל מעבר לזה, ברגע שרכב הוא לא תקין הוא מורד מהכביש, אם זה על-ידי בוחן, אם זה על-ידי שמאי, אם זה על-ידי מכון בדיקה. הוא מורד מהכביש. ברגע שהוא מורד מהכביש, אין חובה לתקן אותו. אבל ברגע שיתפסו אותו מורד מהכביש הרכב מושבת. הוא מושבת ובזה זה נגמר.

וזו עבירה על החוק.

בוודאי. זו עבירה על החוק. זאת אומרת, את החוק אנחנו לא יוצרים עבור עבריינים, אנחנו יוצרים אותו עבור אנשים נורמטיביים, כפי שניסה צורי לומר. אנחנו יוצרים את זה עבור אנשים נורמטיביים. אם יש אנשים שעוקפים את החוק, אז יש לנו דרך - - -

חברות הביטוח הם אנשים נורמטיביים?

כן.

חברות הביטוח כיום, והם מעלים על-ידי - - -

רכבים לא תקינים?

עשרות אלפי, כי הם - - -

אבל הרכבים לא תקינים?

הרכבים לא תקינים בעליל.

אבל הרכבים האלה בסוף יכולים ללכת לפירוק לצורך העניין או להיות חלודים במגרש.

הם חוזרים לכביש.

אבל אז החובה להעלות אותם על הכביש תקינים חלה על מי ש - - -

בדיקה ורישום.

הם מוכרים את זה לכאלה שלא מעלים את זה.

אם הם לא מעלים, אז אין חשש בכלל.

לא, אז זה לא בתקנות האלה, חבר הכנסת מקלב.

אבל אם הליסינג היו חייבים לתקן ולמכור את זה רק לסוחרים מורשים, זה היה אחרת בתקנות האלה.

אפשר להתייחס שנייה?

אני רוצה להצביע. אם יש הערות לניסוח של התקנה הזאת ולא הגיגים כלליים. אני מבקש להיות מאוד ספציפיים לגבי תקנה מספר 1. עורך-דין תוסייה-כהן.

תיקון ניסוח מינורי לחלוטין.

כן.

מדובר פה על חלקי מרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים. אני מניח שהכוונה "שבין".

אנחנו חשבנו על זה.

אני מניח שהמונח הוא "בין". לא מה שמעבר לקווים, מה שבין קווי ה - - -

אני גם חשבתי שזה כאילו בין הגלגלים לבין הגלגלים.

הקו מקדימה ומאחורה עבר את הקו.

אז אנחנו צריכים בין שני הצירים.

זה מונח מקצועי.

זה מונח לא בעברית אבל, אם זה מונח מקצועי ככה. אנחנו צריכים לתקן לפחות את העברית.

לא, אבל זה בסופו של דבר יעבור את הנוסחות בחקיקת משנה.

זה עבר.

אוקיי. אז אנחנו מודים לעורך-דין תוסייה-כהן. כן, עוד הערות. כריות האוויר וחגורת הבטיחות, זה נכנס לתוך?

לא, זה לא נכנס.

למה לא?

אדוני היושב-ראש, מכיוון שאם נצטרך להכניס את זה נצטרך להכניס גם את הנושא של מערכת ה-ESP, מערכת בקרת יציבות, נצטרך גם להכניס את מחשב הרכב, את הכול נכניס לתקנה. אבל אז זה כבר לא 309, זה רישוי שנתי כמו שצריך.

אנחנו רוצים בטיחות.

זאת אומרת, אנחנו מדברים על נזק שמחייב בדיקה. התוצאה של זה תהיה שאם תהיה תקלה בחגורת בטיחות צריך להתחיל להעביר למכון בדיקה. אתם יודעים איזה עלויות יש לזה?

למה ההתנגדויות למפרט הרכב? זה פותר לך את הכול. למה כשמדברים על בטיחות מתנגדים לבדוק - - -

אני מבין שאם נפגע, היה נזק בחגורות הבטיחות ובכריות אוויר – נפתחו כריות אוויר, אנחנו לא רוצים לדעת מזה?

אי-אפשר להגיד: נפתחו כריות אוויר?

לא רוצים שהאזרח יידע?

בעצם נזק של תאונה או משהו כזה?

כן.

למה להעלים את המידע הזה מהמכון הבודק?

זה פריט בטיחותי ממדרגה ראשונה.

למה להעלים את המידע הזה מהמכון הבודק, מה קרה לאוטו.

כריות אוויר וחגורת בטיחות זה - - -

נזק שגרם לפתיחת כריות אוויר, האם זה נזק מהותי?

בטח שכן.

יש הסכמה. הערות רק לסעיפים. רבותי, אין הגיגים יותר, הערות לסעיף.

זה יפה שאת שואלת את חברות הביטוח נזקים מהותיים לרכב, זה מאוד נחמד.

אני שואלת את כולם.

אתה מוכן להגיב בלי לתת לנו תיאורי צבע?

כן. שאלה בסיסית: אם אנחנו מדברים כאן על נושא בטיחותי, למה שהמכון לא יידע, ואני שואל את זה עוד פעם, ואיך זה יבוא לידי ביטוי, מה קרה לרכב הזה ספציפית. אז אם הוא יודע שכבר נפתחו כריות אוויר ואם המכון יודע והוא מכיר את הנזק, המכון הבודק, והוא יודע שנפתחו כריות אוויר או שיש בעיה ב-ESP או שהייתה פגיעה בשלדה, אז הוא יודע מה לבדוק. אז הוא גם יכול לרשום הערות: לא בדקתי כריות אוויר, אבל הוא יודע מה קרה, הוא בודק אותו ספציפית.

אפשר להחזיר את כריות האוויר לרכב?

ודאי שלא.

בשביל זה אנחנו - - - בטופס.

אבל זה ההערה שלך מקודם, שנתנו תשובה, שזה יהיה רשום.

היא לא נתנה תשובה.

זה לא שייך לנושא.

היא לא נתנה תשובה.

אבל אתה מוכן להקשיב לתשובה? שאלת שאלה?

כן.

זה ייכנס לתוך הטופס המצורף, אותו טופס 1 שמדובר בו יהיה בנספח.

אז זאת לא תהיה חובת המכון הבודק לקבל? אני רק רוצה להבין את זה.

תהיה חובה לקבל - - -

לא תהיה חובה לבדוק על-פי הנזק.

לגבי כריות אוויר, הבקשה שלך, אנחנו כן נכניס את זה למסגרת התיקון.

לא, הוא מדבר על חובת הבדיקה בהתאם לטופס שנכנס של - -

המנהל המקצועי.

- - המפרט של התקלות, של הנזק.

זו לא תהיה החובה של המנהל המקצועי של המפעל הבודק לבדוק לפי הנזק – זה מה שאני שואל אותך.

השאלה אם אנחנו לא צריכים להכניס את זה לסעיף.

אם זה לא מעניין, אז בסדר, רק רוצים לדעת.

חבל שאתה מעלה את הכול עכשיו, רונן, זה באמת חבל. שבוע שלם אתה לא מעלה ועכשיו אתה מעלה את כל הנקודות האלה. זה לא תקין גם.

זו שאלה מהותית. האם המכון הבודק עושה בדיקת תקינות כללית או רק - - -

לא, אבל חבל, אנחנו ישבנו כמה ישיבות.

זה שהוא בודק כללית, אומר לנו ממכוני הרישוי שהם חייבים לבדוק ולהוציא את הרכב לכאורה תקין. פה עולה שאלה ספציפית: האם חובת הבדיקה היא בהתאמה לנזק?

אני רוצה אבל להבהיר משהו, אדוני היושב-ראש. המשמעות של זה, שאני מחויב לבדוק אם 50 מכוני הבדיקה האלה מסוגלים לעשות את זה. סתם לכתוב משהו בתקנה בלי לבדוק את המשמעות, אני לא יכול. באמת, זה משהו שהוא יותר מדי ומשהו שהוא מורחב, ואם אני לא אדע שהמכונים מסוגלים אז אני לא יכול לחייב אותם.

אבל ברמת המידע, שזה יהיה בטופס.

ברמת מידע אין בעיה, אבל שהמכונים יהיו מסוגלים.

רגע, אני רוצה לשמוע את נציג המכונים שנייה.

אני רוצה גם להסביר עוד דבר. יש חובה על המנהל המקצועי שהרכב ייצא תקין. זאת אומרת, זה double check. שימו לב, מה שאנחנו עושים זה double check. קודם כול, המוסך חייב להוציא, יש אחריות מקצועית על המנהל המקצועי של המוסך שרכב יוצא תקין, נקודה, בין אם נבדק אחר כך, בין אם לא נבדק.

ברור.

ברור. אנחנו פה עושים נתיב כאשר אנחנו חושבים שיש מרכיבי נזק שמחייבים הליכה במסלול מסוים. הסכמנו עם רונן שכשהמפעל הבודק בודק, שיהיה בפניו את האינפורמציה לגבי כלל הנזק. אנחנו חושבים שזה קצת מוקדם מדי ואנחנו לא ערוכים לזה, ואנחנו לא חושבים שצריך בשלב הזה וחבל לחייב את המכון הבודק בעצם לעשות בדיקה כללית – זו המשמעות, לא שייך למרכיבי הנזק – לבדיקה כללית לתקינות.

אז את לא מחייבת אותו לבצע בדיקה כללית?

אז אני שואלת את אבנר. גם הטופס נוגע למערכות.

יש לי שאלה. רגע, סליחה. אם המפעל המתקן בדק את הרכב, אבל הוא פספס איזשהו רכב, הוא לא תיקן אותו.

אז הוא חוזר למפעל הבודק והוא יתקן אותו.

המפעל הבודק פתאום מגלה את זה. זה המשמעות של המפעל הבודק, שהוא יחזיר את זה למפעל המתקן ויגרום להם לתקן את אותו רכיב מסוכן שלא תוקן?

נכון.

אבל זה לא עולה ממה שהוא אומר.

אבל הטופס 1 מוגבל, זאת הבעיה.

אז אני אומר ככה: קודם כול להוסיף - - -

אפשר אולי להוסיף קוביות לטופס. אולי.

אני רוצה רק לדעת כדי באמת להתאים את הנוסח. אתה אומר שאתה לא בודק את כל הרכב אלא אתה מתבסס על מפרט הנזק שקיבלת מהמפעל המתקן. זה נכון?

לא, אני מייצג את זה שמתקן, לא את זה שבודק. אני אומר שזה שבודק צריך לדעת מה תוקן ומה היה הנזק בשביל לבדוק את הרכב, כי הוא מקבל את הרכב כבר מתוקן והוא עושה וי אם הוא בדק עכשיו שהזוויות של הרכב נכונות, מה שבודק 309 – זוויות הרכב, אם השאסי בסדר אחרי התיקון. אז זה מה שהוא בודק. הוא לא בודק אם היה שם נזק בכריות אוויר, הוא לא בודק את זה לפי המפרט של התיקון עצמו. אני רוצה שיחייבו את הבודק לבדוק.

אני עושים פה double check, כי גם המפעל המתקן צריך לבדוק שאכן הוא מתקן את כל הרכיבים, ומצד שני גם המפעל הבודק צריך לבדוק שאכן תוקנו כל הרכיבים של הרכב.

כן. אני עוצר את הוויכוח הזה.

ומה שאת אומרת נפתר בטופס 1, זה לא נכון.

סליחה.

עורכת-דין הר-אבן.

כן, אני רוצה לשמוע את נציג מכוני הרישוי.

כן, אז אני חוזר על מה שאמרתי לפני כן. אנחנו בודקים גם את הנזק שתוקן וגם את כלל מערכות הבטיחות ברכב. יש לנו בעיה אמיתית והיא בעיה בבדיקת אותם מכללים כמוABS , ESP ומערכות דומות, שלא תמיד ניתן לנו לבדוק אותם, מכיוון שאלה מערכות שיכולות להיבדק או במוסכי היבואנים או במקומות אחרים שיש להם את הציוד המתאים. מכיוון שציוד כזה לא ניתן להחזיק אותו בכל מכוני הבדיקה, זה ציוד מאוד יקר והוא ספציפי לפעמים לרכבים מסוימים, ויש גם ציוד שקיים אך ורק אצל יבואני הרכב או במוסכים שלהם.
אבל אני רוצה להגיד שאותם רכבים שמגיעים לבדיקה אלינו לאחר התיקון – אותו מוסך מצהיר. ואם הוא לא מצהיר ולא חותם על טופס ההצהרה שהוא תיקן את הרכב על-פי מפרט היצרן ולפי הוראות היצרן, אז אותם רכבים, אנחנו לא מקבלים אותם לבדיקה, כך שבסופו של דבר החובה היא על המוסך המתקן.

ברור. טוב, אני מעלה את ההצבעה על פי הנוסח כפי שהוא, עם ההערות שהעירו כאן.

רגע, אז אני שוב שואלת - - -

בתוספת.

אני מדברת על נזק שגרם לפתיחת כרית אוויר.

"אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי, לבלמים" - -

הייתי עושה את זה בסוף.

- - "לשלדה, לקורת האורך, לקורת הרוחב, לחלקי המרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים, למסגרת גג המרכב, לרצפת המרכב בתא הנוסעים או למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים".

או נזק שגרם - - -

למה או, ו - - -

תשאיר את העניינים של הניסוח, שהם יפתרו.

אני מקבל את זה.

לחבר הכנסת צור אין זמן לזה.

או זה גם ו - - -

אוקיי, כריות אוויר נכנס?

נכנס כריות אוויר.

כן. מי בעד?
הצבעה

בעד תקנה 1(1) – פה אחד
התקנה, בכפוף לשינויים, אושרה.

פה אחד. בבקשה, הלאה. אושר. (2), בבקשה.

(2)?

כן.

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להשתמש ברכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שתוקן במפעל לצורך הבאתו לבדיקה במפעל בודק, וזאת עד לשלושה ימים לאחר מועד התיקון".

הסבר קצר.

היום למעשה חל איסור על שימוש ברכב באופן גורף – תקנה 309 בנוסחה כיום – עד לקבלת תעודת תקינות. בפועל אי-אפשר לעשות את זה משום שלפעמים הרכב בא והולך. קודם כול, הוא צריך להגיע למפעל הבודק ואחר כך לפעמים הוא גם חוזר לתיקון ו-double check. ולכן אנחנו רוצים כן לאפשר את השימוש ברכב לצורך הפרוצדורה שקבועה בתקנה 309, דהיינו הבאתו לבדיקה, החזרתו לתיקון.

כן, יש הערות על זה?

ואין זה משנה שהמפעל המתקן בעצם לוקח את הרכב?

זה בהמשך.

יש נוסח מוצע. קיבלנו אחת ההערות, כיוון שיש חובה על מוסך מורשה לדווח אם בוצע או לא בוצע 309, הייתה חסרה לנו חוליה מקשרת והיא איך יידע המפעל המתקן שהרכב ביצע או לא ביצע בדיקה. לצורך מתן מענה לשאלה הזאת, הוספנו תקנה בנוסח של משרד התחבורה המעודכן, הוספנו תקנה שמתייחסת לחובת המנהל המקצועי להביא את הרכב לבדיקת המכון הבודק ולברר מה קורה אתו, על מנת שהוא יוכל לעמוד בחובה הקיימת כבר היום, לדווח אם לא בוצעה הבדיקה כאמור.

כן.

מספר הערות ניסוחיות. ראשית האישור להשתמש ברכב צריך להיות למפעל בלבד.

על מה את מדברת בדיוק?

הוקראה עכשיו תקנה.

כן, אז תגידי לנו בדיוק על משהו ספציפי.

"על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להשתמש ברכב שנגרם לו נזק". זה מה שעורכת-דין זוכוביצקי הקריאה.

"ניתן למפעל".

אז ראשית האישור הזה צריך להיות מוגבל למפעל, שרק מפעל מתקן יוכל להשתמש ברכב.

זה מה ששאלתי, שרית. האם לאור התיקון ב-(א2) לא צריך להתאים את תקנה (א1), כי למעשה בעל הרכב או מי שמחזיק ברכב לא מקבל בכלל את הרכב?

סתם אני חושבת בפרקטיקה. המשמעות אם מישהו אחר מסיע, אז אני לא יודעת.

זה מגביל מדי.

זה מאוד מאוד מגביל. זה אומר שרק המפעל יוכל לעשות את ההסעות האלה. אז צריך לחשוב על זה פרקטית. מאוד מגביל. תחשבו על זה.

זה נראה לי מוגזם מדי ויותר מדי מתערב. אם מישהו אחר מעביר את הרכב, למה למנוע את זה?

הוא אמר לבעל הרכב: תשמע, אני הרגע עסוק, בוא תיקח לך את הרכב. אני לא יודעת, תחשבו על זה, זה מאוד מאוד מגביל.

כן. הלאה. נרשמה בפרוטוקול ההערה.

בסדר. ההערה הבאה, לדעתנו צריך להחליף את המילה "מועד" במילה "גמר", שזה יהיה לאחר גמר התיקון, השלושה ימים האלה, כי מועד התיקון זה משהו מאוד אמורפי, לפעמים תיקון אורך מספר ימים.

היא צודקת. "גמר" נשמע יותר טוב.

אוקיי. קיבלנו, "גמר". כן. עוד הערות? אוקיי, הצבעה. חבר הכנסת אשר, אני מכבד את העובדה שנכנסת רק כרגע, אני קודם כול שמח לעניין, ולכן אני אפילו לא אבקש ממך להצביע.

תהיה לך הצבעה, הרגשה של הצבעה.

אז מי בעד? נגד, אם יש? אין.

הצבעה

בעד תקנה 1(2), שמוסיפה את תקנת משנה 309(א1) לתקנות העיקריות – פה אחד.
התקנה, בכפוף לשינויים, אושרה.

אז אושר פה אחד, עם נוסח התיקונים.

אני אקריא את (א2), זה הנוסח שחולק היום, אני אקריא אותו עם עוד תיקוני נוסח קלילים רק ברמת הניסוח.

"(א2) המנהל המקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לרבות נזק בטיחותי יעביר את הרכב למפעל בודק לשם קבלת תעודת בדיקה".

מה אחרי "מפעל בודק"?

"לשם קבלת".

אה, במקום "ויוודא".

כן, "לשם קבלת" נראה לי יותר מדויק. וגם ה"לרבות" נראה לי יותר מדויק.

כן, הערות לניסוח הזה.

השאלה אם זה רק המנהל המקצועי או כל אחד.

הוא בעל החובה המקצועית. אנחנו רוצים להשית את זה - - -

זה הוא או שלוחו, לא?

הוא או שלוחו.

אז בודק לא יכול לקבל ממישהו אחר?

זה תמיד נכון. המנהל הוא לא מתקן בעצמו, אבל הוא צריך לוודא תיקון.

בסדר, האחריות היא עליו.

אני שואל מה קורה לצד השני.

בכוונה עשינו את זה ככה, כיוון שהוא בעל מקצוע שאנחנו מפקחים עליו.

אם נרחיב את זה, אז תהיה לכם בעיית פיקוח, אני מבין את זה. לכן אני לא חושב שצריך לשנות את זה. כן.

השאלה רק מה קורה לצד השני. המפעל הבודק לא יכול לקבל רכב שלא בא ממפעל מתקן?

במקרה הזה כן.

הוא לא יכול או כן יכול? מה המשמעות של זה?

הרי בכל מקרה כשהוא מגיע למפעל הבודק הוא מגיע עם אותם טפסים, טופס 1 - - -

את זה הבנתי. שאלתי מה קורה למפעל הבודק. המפעל הבודק לא יכול לקבל רכב לא ממנהל מקצועי של מפעל מתקן?

או שלוחו.

ללא טפסים, הוא לא יכול לקבל אותו. מה זה משנה מי נהג ברכב?

הוא יכול לקבל, אבל הוא לא יכול להוציא תעודת בדיקה.

הבנתי. זאת המשמעות?

כשאומרים יעביר לא הכוונה שהוא ייסע ברכב, אבל זה שהוא ידאג להעביר זו חובה משפטית.

אבל אם בן-אדם פרטי סתם עכשיו בא עם רכב שיצא ממוסך ותוקן ומביא אותו ל-309, אסור לבודק לקבל?

עם כל המסמכים או ללא מסמכים? זו השאלה.

חובת קבלת המסמכים חלה על המפעל הבודק. זאת אומרת, הוא יצטרך לקבל את המסמכים לפני שהוא בודק.

אם לא הגיע המנהל המקצועי עם הרכב, זה מה שהוא שואל.

נו, אז למה לא לקבל אותו, אם יש לו את כל המסמכים?

לא, נקודת המוצא היא, שוב, דיברנו על מי יסיע ומי יביא לעניין השימוש. החובה המשפטית היא על המנהל המקצועי להעביר את הרכב, לא מדובר על הנהיגה.

לא, אבל הוא שואל משהו אחר. אם זה לא תוקן במוסך מורשה, ואדם פרטי הביא את הרכב לביצוע הבדיקה, לעבור את הבדיקה, ויש לו את כל הטפסים. השאלה אם מכון הבדיקה יכול לקבל את הרכב.

מה זה כל הטפסים?

לא יכול להיות לו טפסים, מכיוון שהטפסים מוצאים אך ורק במוסך מורשה.

אבל מה קורה אם באמת אדם - -

מזייף טפסים של מוסך?

לא. - - רוצה בכל זאת לקבל תעודת בדיקה, על אף שהוא תיקן את הרכב בעצמו במוסך - - -

הוא לא יקבל.

הוא לא יקבל. אוקיי.

טוב, אני רואה שאתם מאוד נהנים מההתדיינות הזאת. כן.

הערה לנוסח הסעיף. נוסח הסעיף סותר את הערה 3 בטופס 3, כי בהערה 3 בטופס 3 כתוב: את המקור של טופס זה יש למסור למכון הבדיקה באמצעות בעל הרכב או בא כוחו. לכאורה עולה מהערה 3 לטופס 3 שבעל הרכב מביא את הרכב למכון.

אז צריך לתקן את זה.

לא, רגע, שוב אני אומרת, אנחנו דיברנו על זה בסעיף הקודם. אמרנו: מבחינת מי שמביא פיזית את הרכב, צריך להבדיל בין האחריות המושגית שאנחנו מטילים על מנהל מקצועי להעביר את הרכב לבדיקה, לבין מי שמסיע בפועל. זאת אומרת, יכול להיות שאדם לחוץ, מגיע למוסך, והמוסך אומר לו: תשמע, צריך להעביר את הרכב לבדיקה, המנהל המקצועי אחראי על זה ואומר לבעל הרכב: בוא תיקח, תיסע עם האוטו. מבחינתי זה בסדר. האחריות המושגית עדיין של המנהל המקצועי.

אבל בטופס 3 את מחייבת את בעל הרכב להביא את הרכב. תסתכלי: באמצעות בעל הרכב או בא כוחו.

"או בא כוחו". אגב, גם המנהל המקצועי יכול להיות בא כוחו.

כן, הוא בא כוחו.

זאת אומרת, הנהיגה עצמה היא לא האישיו.

זה נראה לי סתירה, שרית, בין הסעיפים.

לי זה לא נראה.

צריך להבחין, אני אומרת, בין החובה שיעבירו את הרכב, לבין אם הוא מביא את הרכב פיזית.

בין חובת הבדיקה שזה נעשה, לבין מי בפועל מביא את זה. אוקיי. אז צריך לכתוב: או בא כוחו.

איפה? אולי בטופס.

בטופס.

נדייק את זה בטופס.

מי בעד? כולל השינוי בטופס.

לא, הטופס אנחנו מאשרים אותו בנפרד.

אוקיי. אז כרגע לפי הנוסח הנוהג. כן, אני בעד. חבר הכנסת אשר, אני מאפשר לך גם להיות בעד מהרגע.

אני עם היושב-ראש.
הצבעה

בעד תקנה 1(2), שמוסיפה את תקנת משנה 309(א2) לתקנות העיקריות – פה אחד

התקנה אושרה.

יפה, אז זה אושר פה אחד – שניים. סעיף (3).

מתי הדיון הבא?

עוד חמש דקות אנחנו נתחיל בדיון הבא. כמובן שלא נספיק את כל התקנות, אבל מבטיח לכם שאני אמשיך לנהל את הדיונים האלה ואסיים אותם בהקדם. כן, סעיף (3).

בתקנת משנה (ב), במקום "במוסך מורשה" יבוא "במפעל בו תוקן הרכב".

כן, יש הערות?

רק שנייה, הבהרה לסעיף הזה, לתיקון בתקנת משנה (ב). שרית.

פה אנחנו למעשה מדייקים את המושגים. היום יש חובה על מוסך שתיקן את הרכב לדווח לרשות הרישוי אם רכב שטעון היה בדיקה במפעל בודק לא ביצע את הבדיקה. אז פה אנחנו פשוט מדייקים "מפעל בו תוקן הרכב".

אפשר להקריא גם את (ב) הקיים, אם אתם רוצים.

כן.

למעשה זה לא משנה מצב קיים.

זה לא משנה מצב קיים, זו רק הבהרה.

"לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך המנהל המקצועי" – ואז עכשיו במקום "במוסך המורשה" יבוא "במפעל בו תוקן הרכב לרשות הרישוי".

כן. מי בעד? חבר הכנסת אשר?

הצבעה

בעד תקנה 1(3) – פה אחד
התקנה אושרה.

כן, פה אחד. הלאה.

(4) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ג) שמאי רכב שבדק רכב שנגרם לו נזק בטיחותי יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי ויציין את המועד שבו בדק את הרכב, וזאת בטופס הערוך לפי טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה".

אנחנו מציעים להוריד את הסעיף הזה.

טוב, נעצור אחרי (ג).

כן, למה אתם מציעים להוריד את הסעיף הזה?

כי לדעתנו אין בו צורך. מכון הבדיקה שבודק את הרכב הוא זה שצריך ליידע את משרד התחבורה בשתי הסיטואציות, בין אם הרכב מבוטח ובין אם הוא לא מבוטח. לא צריך להיות שום שוני בין שני המצבים.

זו ההערה שהייתה לכם קודם.

נכון.

כן, בואו תגידו למה בעצם זה לא נכון.

מה שבעצם הצגנו פה, היות שלא כל כלי הרכב מבוטחים, למעלה מ-50% הם לא מבוטחים ואין להם שמאי, אז הרעיון הראשוני שלנו היה, כמו שאנחנו אומרים באובדן, שבעצם מי שמדווח זה השמאי.

זאת העבודה הטבעית של השמאי.

זאת עבודה טבעית של השמאי והכול.

שמה הוא מעריך נזק. זה התפקיד שלו, להעריך נזק, בהשוואה לערכו כרכב שלם.

סליחה, תן לי בבקשה לדבר. סליחה.

היית עד עכשיו רגוע.

אבל זה לא רלוונטי.

תיתן לנו לשמוע.

אין שום תפקיד לשמאי בנושא רכב בטיחותי או לא בטיחותי.

היות שהשמאי לא יכול לדווח על כלל כלי הרכב, אז אנחנו רואים לנכון איפה שהשמאי יוכל לדווח שידווח, ואיפה שהמכון – המכון, כי זה אמין וטוב, ויש לנו גם את - - -

לא נורא שיהיה גם וגם.

שלייקעס גם וגם.

אנחנו מטילים על השמאי חובה שלא צריכים להטיל עליו. השמאי מעריך את גובה הנזק, השמאי לא מכונאי. יש לנו כאן מכון שהוא מומחה לנושא. הוא זה שצריך לקבוע אם הנזק הוא מהותי, אם הוא בטיחותי או לא. שמאי מעריך את הערך הכלכלי של הנזק, הוא לא קובע אם הנזק הוא בטיחותי.

כן. זה ברור לי.

מה זאת אומרת לא קובע אם הנזק הוא בטיחותי?

רגע. אני רוצה קודם כול לברך את התלמידות מהאולפנה, מתיכון לבנות "בית שולמית" בירושלים שנכנסו לפה. אני יכול לרחם עליכן שאתן לא מבינות כלום ממה שנעשה פה, אבל לפחות אולי תהיינה ערות לתהליכים. אז אנחנו ניתן לעורך-דין תוסיה-כהן אולי לנסות קצת להבהיר לכן את התמונה.

אני אומר שני דברים בעניין הזה. דבר ראשון, כמובן אנחנו חושבים שהשמאי צריך להגיש את הדיווח, ואני אסביר גם שני דברים. השמאי למעשה במהלך הזה הוא אחד היחידים שאין לו אינטרסים אישיים.

הוא גם הראשון שרואה.

מעבר לזה, הוא כמעט אחד היחידים שאין לו אינטרס ישיר בשאלה אם ייקבע שלרכב יש את הנזק הבטיחותי או אין לו. מכיוון שהרכב מבוטח על-ידי חברת ביטוח, מתוקן על-ידי המוסך, לכל אחד מהם יש את הזווית העסקית. השמאי מקבל את השכר שהוא מקבל עבור הקביעה מה לא בסדר ברכב. הוא למעשה בא ומחליט מה צריך לתקן ולא רק מעריך את השווי.

איך הוא מגיע על מנת לקבוע מה מתוקן? חברת הביטוח שולחת אותו?

המבוטח מזמין אותו.

אה, המבוטח באופן עצמאי הוא זה שמזמין אותו.

המבוטח מזמין את השמאי, לפעמים זה נעשה דרך סוכן. אבל לפי התקנות אמור להיות המבוטח מזמין את השמאי למקום. הוא רואה. למעשה להשאיר את השאלה על הדיווח למכון הבדיקה, זה למעשה הופך את הסדר של הדברים, כי הרכב לא מגיע למכון הבדיקה אלא לאחר שקבענו שיש צורך שהוא יגיע למכון הבדיקה.

אני בטוח שהתלמידות עכשיו הבינו את העניין. אז בוא ניתן גם למר מלכיס לבלבל אותן עוד פעם. כן.

עם כל הכבוד, לשמאי יש תפקיד מוגדר. ודווקא במקרה הזה ייתכן שיש לו אינטרס עקיף. כיוון שהוא לא מתמצא והוא לא בטוח ומוטלת עליו חובה חוקית, אז בכל מקרה הוא יעשה את זה ככסת"ח. זאת אומרת, אם יש ספק אז אין ספק. ולכן אני חושב שהדיווח צריך להיעשות על-ידי מי שמומחה לעניין, ומי שמומחה לעניין זה המנהל המקצועי של המוסך והמנהל המקצועי של מכון הבדיקה.
וזה הליך נכון וצודק שחל על יותר מ-50% מכלי הרכב במדינה, ואין שום סיבה שדווקא כלי רכב מבוטחים, שבמקרה מעורב שמאי בהערכת הנזק ותפקידו לקבוע את גובה הנזק, הוא לא האדם שאמור לקבוע אם הנזק שנגרם הוא נזק בטיחותי או לא בטיחותי ואם כל הנושא של התיקון הוא בטיחותי או לא בטיחותי. זה לא תפקידו של שמאי, הוא לא צריך להיות מעורב בזה. אתם מטילים עליו תפקיד שיהיה לו קשה מאוד לעשות אותו.

אין דבר כזה "רק מדווח". הדיווח יוצר את הזכות או את החובה.

ובלית ברירה ברוב המקרים הוא יחליט שנזק הוא כן בטיחותי כי הוא לא מבין בזה.

מר פרידמן מהמועצה לצרכנות, כן.

אדוני היושב-ראש, לצערנו הרב, אבל אני עוד לא מכיר הרבה מוסכים שיעשו תיקונים ברכבים אם השמאי לא אמר שצריך לעשות שמה תיקונים. עם כל האחריות ועם הכול, ברגע שהשמאי מגיע, הוא זה שאומר מה לתקן.

הוא האדם האובייקטיבי. הוא גם לצורך העניין שומר הסף נקרא לו.

מה שאני מבקש, אדוני היושב-ראש, זה דווקא בסעיף הבא לומר: לא רק במקום שאין שמאי. אין לי התנגדות לקבל את הצעתו של מר מלכיס להוסיף שגם השמאי וגם בעל המוסך – כל אותם גורמים שמבינים בבטיחות, שידווחו למשרד התחבורה. אדרבה, זה יהיה הגנה על הגנה.

מה שידידי אמר כרגע זה שלמחצית מכלי הרכב בכלל התקנות האלה לא אפקטיביות. אם הוא אומר שהגורמים האחרים הם אינטרסנטים והם לא ידווחו - - -

תראו, יש פה איזה double checking. 50% השמאי באמת רלוונטי והמכון לצורך העניין.

פחות מ-50%.

אז לא משנה המספר. ואחרים זה רק המכון. כן.

במקרה הזה כל המרבה הרי זה משובח, אז אני רואה שאין בעיה שגם יהיה שמאי. הדבר השני הוא שאנחנו חושבים שצריך גם מעבר לעניין "יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם", להוסיף "ותוקן". זה כבר יסגור גם את המעגל של הבדיקה של השמאי מהתחלה ועד הסוף.

זה מופיע לנו לדעתי - - -

בחובת השמאי.

שמאי לא אמור לבדוק רכב אחרי תיקון.

הוא לא בודק, הוא רק מדווח שהוא גם תוקן.

איך הוא יודע?

איך הוא מדווח על משהו שהוא לא בדק?

אתה מטיל פה איזה חובה על השמאי שהוא לא עוקב אחרי זה, הוא לא אמור גם לעקוב אחרי זה.

נכון. זה גם לא תפקידו. יש גם איסור על שמאי לבדוק רכב - - -

עורכת-דין זוכוביצקי, ההערה מקובלת עליכם?

אין לנו בעיה.

השמאי לא בודק את - - -

אבל לא השמאי עושה את זה.

זה רק דיווח.

דיווח בסדר, אבל הרצון שלו להוסיף שזה גם נבדק. אוקיי.

"תוקן ונבדק".

טוב, אני לא מקבל את ההערה של עורכת-הדין לונדון, למרות שמאוד נהניתי מהסקירות שלך, לבטל את הסעיף הזה. זה בעצם מהות החוק, ואני לא חושב שזה נכון לעשות את זה. יש פהdouble checking, ואני מקבל את ההצעה כפי שהיא דרך משרד התחבורה. מי בעד?
הצבעה

בעד תקנה 1(4)(ג) – פה אחד.
התקנה אושרה.

פה אחד, בבקשה. אני סוגר את הדיון הזה. לצערי, לא הספקנו, אנחנו נמשיך בהקראה במועד אחר. תודה רבה לכם.
אה, אני שכחתי לציין. אני מבקש, עלו פה הרבה מאוד, ואין לי בעיה עם זה.

רגע, המילה "תוקן" נכנסה או לא נכנסה?

עורכת-דין זוכוביצקי, אני בזכות דיבור כאן.

יש לכם זמן עד הדיון הבא לשבת עם משרד התחבורה ולהעלות את הנושאים כפי שעלו חלקם פה, כי הרבה מהדברים לדעתי יכולנו לפתור אם הייתה התדיינות מוקדמת, בעיקר מדובר באיגוד המוסכים.

המילה "ותוקן" נכנסה או לא?

שנייה, אנחנו כן חושבים שצריך, אבל לא התייחסת לזה.

מה?

לא קיבלת את ההערה שלא צריך שמאי, אבל העניין "ותוקן" כדאי להכניס. זה אמרנו שאנחנו מקבלים.

אבל הוא לא האינסטנציה ללכת לבדוק שזה תוקן. אתם רוצים להטיל על השמאי את האחריות ללכת לבדוק שזה תוקן?

לדווח.

איך הוא יידע? הוא צריך לעשות follow up. איך? את מטילה עליו איזה onus.

זו שאלה עקרונית אם הוא מדווח בתום התהליך או בתחילת ההליך?

איך הוא יודע שזה תוקן?

בסוף. בסוף הוא מדווח.

בסוף הוא מדווח? אז תחשבו על זה. ומקסימום תבקשו רוויזיה על הסעיף הזה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:39.>