פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
05/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 202>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' בכסלו התשע"ד (05 בנובמבר 2013), שעה 11:30
<סדר היום:>
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

קארין אלהרר
מיכל בירן
זהבה גלאון
גילה גמליאל

בועז טופורובסקי
יעקב ליצמן

אורית סטרוק

חמד עמאר

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

סתיו שפיר
עדי קול
<מוזמנים:>
שלמה פשקוס - רפרנט מו"פ, אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

מעין נשר - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נועה הימן - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה ועובדים זרים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אריאל יוצר - רכז בינוי ושיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יחזקאל כהן - מנהל אגף בכיר לתקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת

דני קריצמן - יושב ראש החטיבה להתיישבות

שלומית נקש - מנהלת חטיבת תקצוב ובקרה, החטיבה להתיישבות

קרן שפר - תקציבאית משרד התיירות

ליאת פרוינד שפרן - תקציבאית משרד הפנים

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

חובב ינאי - המשמר החברתי


<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו פותחים את הישיבה.

פנייה מספר 13.

<אורי שיינין:>
רפרנט תעסוקה ועובדים זרים, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב של הפעילות השוטפת של הנפקת תעודות זהות חכמות ודרכונים חכמים. יש כאן עשרה תקנים של עובדים לפס הייצור של הדרכונים ותעודות הזהות. בנוסף יש העסקה של סטודנטים. הסטודנטים נועדו לחלוקה של תעודות הזהות בלשכות, בעצם להגדיל את כוח האדם בלשכות כפי שמפורט בפנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 13?
הצבעה

בעד – הרוב

פנייה מספר 13 אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 13 אושרה.

פנייה מספר 95.

<ליאת פרוינד שפרן:>
אני מהמשרד, לא קשורה לרשויות המקומיות, אבל אני יודעת שהם בדרך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 113 ו-116.

<ראובן ריבלין:>
גם את זה אתה יכול לאשר כי זאת הוצאה תלויה בהכנסה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יכול, אבל הרפרנט לא נמצא.

פניות מספר 113 ו-116.

<טמיר כהן:>
גם זה משרד הפנים.

<אורי שיינין:>
גם הרשויות המקומיות וגם משרד הפנים. הם בדרך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 136.

<אורי שיינין:>
הפנייה נועדה לביצוע תיקון בפניית העודפים שנעשתה בישיבה הראשונה של הוועדה על העברות תקציביות. בנוסף יש כאן שמונה מיליון שקלים, כסף שמועבר לטובת פעולות של עזיבה מרצון של מהגרי עבודה שנמצאים בישראל.

<קארין אלהרר:>
רואים שההעברות כאן הן בהתאם להחלטה מ-2011.

<אורי שיינין:>
נכון.

<קארין אלהרר:>
מדוע זה לא נכנס לבסיס התקציב?

<אורי שיינין:>
מהסיבה הפשוטה שהטסה מרצון זאת פעולה שטרם ידענו מה יהיה קצב הביצוע. כמו שאתם יודעים, כבר היום זה נושא שנמצא בעיצומו.

<ראובן ריבלין:>
אז עוד לא הייתה בנויה הגדר.

<אורי שיינין:>
כן. לא ידעו האם בכלל יגיעו עוד מהגרים והאם יצליחו להוציא אותם או לא.

<קארין אלהרר:>
נכון למועד ההצבעה, כבר הייתה גדר, אם אני לא טועה.

<ראובן ריבלין:>
על התקציב הזה? עוד לא ידעו. זה דבר שהוא ממש שגרתי. כשאתה מתכנן איזושהי פעולה רחבת היקף, אתה לא יודע מה המשמעות שלה ולכן מתקצבים אותה בדרך כלל בהתאם. יש הרבה מקומות ברזרבה אבל ייחדו כסף ושמרו אותו עד אותו רגע שצריך אותו באמת.

<יעקב ליצמן:>
זאת הפנייה האחרונה בסעיף הזה?

<אורי שיינין:>
יש עוד פנייה אחת ב-68.

<ראובן ריבלין:>
יכול להיות שיעבירו בחזרה.

<סתיו שפיר:>
איך התקציב הזה מחולק? כמה אנשים אתם מתכוונים להטיס מרצון?

<אורי שיינין:>
זה תקציב לכ-600 אנשים. העלויות של הטסה מרצון – כרטיס טיסה, המענק, הלנה.

<יעקב ליצמן:>
הוא לא יודע בכמה אנשים מדובר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה שיהיו יותר, יהיה יותר כסף וזה יהיה לברכה יותר.

<סתיו שפיר:>
אנחנו מדברים על 600 אנשים.

<אורי שיינין:>
בערך.

<סתיו שפיר:>
מתי? בשנה הקרובה, בחודש הקרוב?

<אורי שיינין:>
חלקם יוצאו כבר בשנה הקרובה, חלקם באיזשהו תהליך שיתחיל השנה אבל לא בטוח שהם יוצאו כבר השנה.

<סתיו שפיר:>
כיצד מוגדר מוטס מרצון? איך נקבע שהוא מוטס מרצון?

<אורי שיינין:>
צריך את הסכמתו המלאה.

<סתיו שפיר:>
צריכה להיות הגדרה.

<אורי שיינין:>
מישהו שעוזב מרצון, כמו שזה נשמע.

<זבולון קלפה:>
אתה אחראי על ההגדרות או אחראי על העברות תקציביות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא אחראי.

<סתיו שפיר:>
אנחנו מעבירים כסף ואני רוצה לדעת למה אנחנו מעבירים את הכסף. אני אשמח לשמוע את תשובתך.

<אורי שיינין:>
עוזב מרצון מוגדר כמי שהוא מהגר עבודה שמוכן לעזוב את ישראל מרצון, שהוא מביע את הסכמתו לכך, שלא הופעלה עליו שום סנקציה ויש תמריצים חיוביים אבל אין שום תמריץ שלילי בדמות כליאה או מה שנקרא מקל שמונחת עליו או שמונע ממנו את ההישארות כאן.
<סתיו שפיר:>
כל האנשים האלה עוברים ראיונות מוסדרים לבדיקת זכאותם לסטטוס של פליט?

<אורי שיינין:>
אם הם מבקשי מקלט? יש תהליך של RDS של בקשה להכרה במקלט. אני לא יכול לומר לך בוודאות שכל מי שנמצא שם הוא בן אדם שביקש ולא קיבל אבל אם הבן אדם ביקש וקיבל, הוא כמובן לא יהיה בין אלה שעוזבים מרצון.

<סתיו שפיר:>
אבל אם הבן אדם ביקש ולא קיבל?

<אורי שיינין:>
אני לא חושב שיש כמות.

<סתיו שפיר:>
יש ראיונות מוסדרים כדי לבדוק את מעמדם החוקי?

<אורי שיינין:>
אני יכול לבדוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרפרנט הוא לא האיש שיכול לענות. מותר לך להגיד שזה לא התחום שלך.

<אורי שיינין:>
אני יכול למסור לך כמה ביקשו ובקשתם נדחתה.

<קארין אלהרר:>
אני מאוד אשמח.

<חמד עמאר:>
כמה עולה כל אחד שעוזב מרצון?

<אורי שיינין:>
כ-10,000 שקלים. סדר גודל של העלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים.

הצבעה

בעד – הרוב

פנייה מספר 136 אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 136 – אושרה.

בינתיים הגיעו אנשי משרד הפנים.

פנייה מספר 95.

<ראובן ריבלין:>
הערה. היא שואלת וזאת זכותה לשאול וזה תפקידה לשאול. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים להיכנס למדיניות. הממשלה גיבשה מדיניות והיא אומרת שהיא רוצה לעודד אנשים שבאו לארץ וטוענים לפליטות את האפשרות להעביר אותם ולתת להם איזשהו תמריץ כדי שהם יעזבו את הארץ. זאת שאלה מדינית. זאת אומרת, עוד שאלה של החלטת ממשלה שתפקידה לקבל אותה. הם צריכים לבוא ולהסביר מבחינה תקציבית איך הם עושים את זה. אם למשל הם היו אומרים שמעבירים את הכסף הזה לתמיכה לנושא חברתי ממדרגה ראשונה כדי לפתור את הבעיה הזאת, הייתם שואלים מדוע דווקא בנושא הזה וזאת בהחלט שאלה.

<סתיו שפיר:>
אתה צודק לגמרי אבל כדי לבקר את מדיניות הממשלה אנחנו מוכרחים להבין איך מורכב התקציב הזה להגדרה הרופפת ששמענו לגבי מוטס מרצון. זאת לא הגדרה חוקית ואנחנו צריכים להבין את הרכב התקציב וכמה משלמים על כל בן אדם כזה, כל בן אדם שמוטס כביכול מרצון או שלא מרצון לפי הגדרת הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה עולה כל אחד, זה התחום שלו. למה ומה הקריטריונים, זה לא התחום שלו. הוא מטפל בהעברת כספים.
<סתיו שפיר:>
אורי, תראה איך מגינים עליך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא לגביו אלא גם להרבה נושאים אחרים.

<ראובן ריבלין:>
הוא ענה לך את כל התשובות כפי שצריך. אחרת אנחנו הופכים לממשלה זוטא שכל החלטה של הממשלה על כל תג ותג, גם דברים שהתקבלו כהחלטות, אנחנו סמכות ערעור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 95.

<יוסי עדס:>
הפנייה נועדה לתקצוב שישים מיליון שקלים במסגרת הסכם חלף היטל השבחה. במסגרת ההסכם הזה הרשויות תבעו את המדינה על חלף היטל השבחה שהיא לא העבירה להן. נסגר הסכם כולל על מסגרת של כמיליארד שקלים, בתשלומים על פני ארבע שנים, שקיבל תוקף של בית משפט. מתוכם 120 מיליון שקלים מועברים לרשויות שלא תבעו. התשלום של שישים מיליון שקלים שמופיע כאן הוא בגין שנים 2012 ו-2013. הכסף מגיע מרשות מקרקעי ישראל.
<יעקב ליצמן:>
מאיפה אתה מוריד את זה?

<יוסי עדס:>
הכסף רשום כהכנסה מותנית מרשות מקרקעי ישראל. הרשות מביאה את הכסף.

<ראובן ריבלין:>
הואיל וזאת השבחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

פנייה מספר 95 אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 95, אושרה.

פניות מספר 113 ו-116.

<יוסי עדס:>
זאת פנייה שכבר הצגתי אותה בוועדה והתבקשתי לתת דברי הסבר מפורטים יותר. הפנייה הזאת מתוקצבת בהתאם להחלטות ממשלה, מתוכם כ-22 מיליון שקלים הם בהתאם להחלטת ממשלה לנושא החירום, היערכות העורף, החלטת ממשלה מ-2011. זאת השלמה בעקבות הליכי הביצוע במהלך השנים של משרד הפנים והשנה הם מתכוונים להשלים את הביצוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה עוד נשאר?

<יוסי עדס:>
זה מתוך מסגרת של ארבעים מיליון שקלים. השנה אנחנו משלימים לארבעים מיליון שקלים על ידי ה-22 מיליון האלה. בנוסף יש 2.8 מיליון שקלים עבור ביטוח מבני דת ברשויות דרוזיות ובדואיות מתוקף שתי החלטות ממשלה, האחת לרשויות הדרוזיות בהיקף של שני מיליון שקלים השנה לשנה זאת, זאת אומרת, זה היקף גדול יותר השנה, ולרשויות הדרוזיות עוד 800 אלף שקלים לפיתוח מבני דת, בתי קברות, בתי תפילה וכדומה. בנוסף יש כאן התחשבנות של תקנים בין סעיף 68 לסעיף 06 אבל זה לא משנה את מסגרת כוח האדם בממשלה.

<אלעזר שטרן:>
שאלה. הנושא של הרשויות הדרוזיות. מה מייחד אותם? אני אגיד לך למה אני שואל. אני חושב שאני יודע מה מייחד אותם. אני מתכוון לשירות המדינה שבאמת משרתים את המדינה אולי יותר מרשויות יהודיות, לפחות אם לוקחים את אחוזי המתגייסים לצה"ל, אבל אני שואל איפה בעניין הזה הבדואים שמשרתים את המדינה.
<יוסי עדס:>
אמרתי. יש כאן שתי החלטות ממשלה, האחת החלטת ממשלה עבור הדרוזים ואחת החלטת ממשלה עבור הבדואים והתקצוב הוא עבור שתי החלטות הממשלה האלו.

<אלעזר שטרן:>
בהקשר של בתי הקברות וכל שירותי הדת, שניהם מקבילים?

<יוסי עדס:>
בהתאם להיקף שקבעה החלטת הממשלה. למה החלטת הממשלה קבעה היקפים שונים, אני לא יודע. בסופו של דבר זאת החלטת הממשלה.

<ליאת פרוינד שפרן:>
מדובר כאן גם בהיקפים שונים באוכלוסייה. בעדות הלא יהודיות יש היקפים שונים באוכלוסייה וגם בהתאם לזה נקבע תקציב שונה.

<אלעזר שטרן:>
מה זה נקרא היקפים שונים? מי יותר גדול?

<ליאת פרוינד שפרן:>
היקף שונה של האוכלוסייה הדרוזית והיקף שונה של אוכלוסייה נוצרית, מוסלמית וכן הלאה.

<יעקב ליצמן:>
למה התשתיות שאתם נותנים לבדואים, אתם לא נותנים לדרוזים?

<ליאת פרוינד שפרן:>
החלטת הממשלה קבעה את ההיקף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה חלק מתוך החלטה גדולה יותר?

<יוסי עדס:>
חלק מתוך החלטה גדולה יותר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע מה ההחלטה הגדולה?

<יוסי עדס:>
ההחלטה המלאה לא נמצאת בפני אבל היא כוללת תקצוב לדרוזים בסך עשרים מיליון שקלים לארבע שנים, שמונה מיליון שקלים מתוכם הפנים, 12 מיליון שקלים משרד ראש הממשלה.

<חמד עמאר:>
לאיזה סעיף זה הולך? לנושא דת?

<יוסי עדס:>
נושא דת.

<חמד עמאר:>
עשרים מיליון שקלים.

<יוסי עדס:>
עשרים מיליון שקלים על פני ארבע שנים, שמונה מיליון מתוכם חלק משרד הפנים. לכן החלק היחסי הוא שני מיליון שקלים השנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ולבדואים?

<יוסי עדס:>
המסגרת הכוללת היא שמונה מיליון שקלים על פני חמש שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה, יש לכם תשובה.

<יוסי עדס:>
חלק משרד הפנים הוא ארבעה מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לדרוזים יש יותר מהבדואים. זה בסדר.

<יעקב ליצמן:>
עד התכנית האחרונה, הממשלה השקיעה בדרוזים יותר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם עכשיו.

<יעקב ליצמן:>
בבדואים לא השקיעו בכלל ובדרוזים השקיעו קצת. עכשיו באה הממשלה הנוכחית עם התכנית הגדולה, מה שרצה בני בגין.

<יוסי עדס:>
זה נושא אחר. הישובים הבדואים כאן הם ישובים בצפון.

<יעקב ליצמן:>
למה הממשלה שמה לאחרונה דגש דווקא על הבדואים ומשקיעה הרבה כסף, ולמה את הכסף הזה, לפחות חלק מההשקעה, היא לא משקיעה באוכלוסייה הדרוזית? אולי פעם היא השקיעה, אבל היום היא לא משקיעה.

<חמד עמאר:>
כמה שיותר ישקיעו, זה יותר טוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההחלטה הזאת היא חלק ולכן שאלתי מה היה גג ההחלטה ונאמר לי שהסכום הוא עשרים מיליון שקלים לדרוזים ושמונה מיליון שקלים לבדואים. זה נותן לך תשובה לשאלה שאתה שואל.

<יעקב ליצמן:>
זה לא בדיוק, אבל בסדר.

<אלעזר שטרן:>
הבדואים, זה רק בצפון?

<יוסי עדס:>
בהתאם להחלטת הממשלה כתוב שאלה ישובים בדואים בצפון.

<חמד עמאר:>
יש שתי החלטות ממשלה בקשר לבדואים, האחת לצפון והשנייה לדרום. אנחנו מדברים עכשיו על הצפון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נצביע. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – הרוב

פניות מספר 113 ו-116 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות 113 ו-116, אושרו.

<זהבה גלאון:>
אנחנו נגד השיטה של העברות תקציביות. אנחנו הרי יודעים שאנחנו מאפשרים איזושהי גמישות למשרדי הממשלה שיוכלו לעשות העברות ולא תמיד כל העברה היא לא נכונה. אבל השימוש, הייתי אומרת, הנלוז שעושה הממשלה בהעברות התקציביות, זה מביא אותנו למצב שאנחנו מצביעים נגד. אני מבינה שיש כאן את הצורך, אבל כשתגיע לעמוד האחרון, כשתגיע לחטיבה להתיישבות, תבין למה אני מצביעה נגד כל ההעברות האלה. החטיבה להתיישבות, 800 אחוזים יותר ממה שתוכנן בתקציב המקורי, תוך שלושה חודשים. עושים צחוק מאתנו.

<ראובן ריבלין:>
אף פעם לא הייתה תנופת בנייה כזאת.

<זהבה גלאון:>
נכון. שחרר אסירים ונבנה. אני מתנגדת לינקג'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם אנחנו מתנגדים.

<זהבה גלאון:>
מרוב שאת מתנגדים, הצבעתם בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בעד מה הצבענו? שחרור אסירים?

<זהבה גלאון:>
לא אתה. הנציג הבכיר שלך בממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בחיים לא.

<זהבה גלאון:>
אורי אריאל לא תמך בשחרור אסירים ואחר כך הלך למחנה עופר והפגין נגד ההחלטה של הממשלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורי אריאל הצביע בעד? בחיים לא.

<זבולון קלפה:>
הוא לא יכול היה לחזור הביתה אם היה מצביע בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 142 ו-143.

<אריאל יוצר:>
בוקר טוב. הפנייה הזו נועדה לתגבור המרכז למיפוי ישראל בסך של 800 אלף שקלים לצורך ביצוע פעולות מיפוי.

<יעקב ליצמן:>
מה עושה המרכז למיפוי?

<אריאל יוצר:>
המרכז למיפוי ישראל מבצע פעולות של תיוב המידע במערכת מידע גיאוגרפי, מחלק את הקרקע לגושים וחלקות כדי שאפשר יהיה להסדיר את הרישום שלה ולמעשה 800 אלף השקלים נועדו למטרה הזאת. עוד מיליון ו-600 אלף נועדו לשם שיפוץ המבנה בו יושב המרכז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד בלינקולן 3?

<אריאל יוצר:>
נכון, בתל אביב. עוד שני מיליון שקלים נועדו עבור הרשאה להתחייב.

<יעקב ליצמן:>
האם מרכז המיפוי היה מיועד לסגירה או עדיין מיועד לסגירה?

<אריאל יוצר:>
לא. ממש לא.

<ראובן ריבלין:>
זה היה לפני חמש-שש שנים.

<אריאל יוצר:>
לא. לא כרגע.

<סתיו שפיר:>
האם המרכז הוקם אחרי הגשת התקציב?

<אריאל יוצר:>
לא.

<קריאה:>
מוסד ותיק ומכובד.

<סתיו שפיר:>
מאחר והוא מוסד ותיק ומכובד, בהחלט מכובד, למה כל השינויים התקציביים האלה לא היו כלולים בתקציב המדינה?

<אריאל יוצר:>
חלק מהשינויים שמבוצעים כרגע לא היו ידועים באותו זמן.

<סתיו שפיר:>
כרגע אנחנו שלושה חודשים אחרי העברת התקציב.

<אריאל יוצר:>
התקציב הוא כלי דינמי.

<סתיו שפיר:>
זאת הגדרה הכי טובה לתקציב ששמעתי עד כה.

<אריאל יוצר:>
יכול להיות. אין לי שום בעיה להגיע לכאן, אבל גם אני הייתי מעדיף לחסוך את הבירוקרטיה הזאת.

<סתיו שפיר:>
התקציב הוא לא כלי דינמי. תקציב המדינה הוא הרבה מאוד דברים אבל הוא לא כלי דינמי. בו קובעים סדרי עדיפויות ומעבירים כספי ציבור למקומות אליהם המדינה מחליטה להעביר.

<ראובן ריבלין:>
אני רוצה לעזור לו.

<סתיו שפיר:>
למה לעזור לו? כרגע הוא מספר לי שהתקציב הוא דבר דינמי.

<אריאל יוצר:>
נכון. אני עומד מאחורי האמירה הזאת.

<סתיו שפיר:>
לכן שלושה חודשים אחרי העברת התקציב, צריך עוד כסף.

<ראובן ריבלין:>
צה"ל הולך להעביר את המחנה הצבאי מכאן לשם והנה מתקבלת החלטה שמעבירים את המחנה הצבאי מכאן לשם.

<סתיו שפיר:>
לא על זה מדובר. לא סתם שאלתי אם המרכז הוקם עתה כי הוא עושה את הדברים האלה באופן שוטף והוא עושה אותם כל שנה.

<ראובן ריבלין:>
הוא לא עושה את זה באופן שוטף. העבודות שבאות אליו, הן עבודות שבאות בהתאם לצורך.

<סתיו שפיר:>
והצורך נוצר היום ולא ידענו עליו לפני התקציב.

<אריאל יוצר:>
לא.

<סתיו שפיר:>
לא ידענו עליו לפני ארבעה חודשים.

<אריאל יוצר:>
אף אחד לא היה יכול לדעת. כמו שאני אומר, הגופים האלה הם גופים משתנים וגם הצרכים התקציביים שלהם.

<זבולון קלפה:>
אחת הסוגיות הכאובות בנושא הזה של מיפוי ישראל זאת ההתייחסות למגזר החקלאי. העסק הזה מתמשך שם כמעט משנות יסוד המדינה. האם במסגרת של התקציב כאן או בכלל יש איזושהי תכנית להקל קצת ולקצר?

<אריאל יוצר:>
אני אסביר.

<זבולון קלפה:>
אני מדבר לגבי רישום המשבצות החקלאיות.

<אריאל יוצר:>
כן. בוא ניקח את המקום של מרכז המיפוי בצורה נכונה בכל שרשרת התהליך הזה. מרכז המיפוי, ככל שיוסדר התהליך, ברגע שהוא יוסדר, הוא מגיע למרכז המיפוי ומרכז המיפוי רושם את זה. הוא לא זה שמסדיר ולא זה שמעורב בתהליך אלא הוא מיישם אותו ומטמיע אותו ברמת הרישום והמיפוי. ברגע שמגיעה הבקשה לאחר שההליך כולו הוסדר, מגיע למרכז המיפוי, הוא מבצע אותו. זאת המטרה לשמה ניתנים שני מיליון השקלים. הוא למעשה גוף שמיישם את ההסדרה החקלאית מבחינת מיפוי.

<זבולון קלפה:>
עדיין לא קיבלתי תשובה לגבי הקצב ביחס למגזר החקלאי. בעשרות השנים שאני לפחות חי במגזר הזה אני רואה שהעניינים שם יגעים. הרישום שם מאוד מאוד איטי וכתוצאה מכך בעצם אין תב"עות בישובים כי אי אפשר לקדם ברגע שאין הסדרה של הגושים והחלקות. אי אפשר להתקדם בשום דבר ועניין. השאלה אם אפשר לצורך העניין לבנות איזושהי תכנית קצובה בזמן הגיוני וסביר ולסיים את הסאגה הזאת אחת ולתמיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אריאל, אני מציע שתעביר את זה לשר.

<מעין נשר:>
מעין נשר, רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים. יש תכנית של משרד החקלאות למיפוי כל החלקות. קודם כל, לפני שאני אמשיך - אתה צודק. באמת יש חסר גדול במידע לגבי הרישום של חלקות חקלאיות ומשרד החקלאות בשנים האחרונות עובד במרץ כדי לשנות את המצב וליצור מסד נתונים שהממשלה וגם החקלאים יוכלו להשתמש בו. יש פרויקט ששותפות בו רשות מקרקעי ישראל, רשות המים, משרד החקלאות ואנחנו במימון כדי למפות את כל החלקות בארץ בשיטת GIS. לאחרונה החל גם משרד החקלאות לעבוד בשיתוף עם מרכז המיפוי, כך שגם החקלאים בעצמם יוכלו להיכנס לאינטרנט, לאתר של מרכז המיפוי, לסמן את החלקות שלהם ואז יהיה פיקוח אחד של השני, כי אם סימנת חלקה והשכן שלך טוען שהיא בעצם שלו, זה מתברר באתר. המשרד מוכן לטפל בדברים האלה ויש שיתוף פעולה עם מרכז המיפוי כאשר מועברים גם תקציבים לטובת הדבר הזה. אני מניחה שזה ייקח שנה-שנתיים להשלמת הפרויקט, אבל אנחנו כבר כמעט שם.

<זבולון קלפה:>
רשמנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

פניות מספר 142 ו-143 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 142 ו-143, אושרו.

<זבולון קלפה:>
חברת הכנסת סטרוק מחליפה אותי כי אני הולך לישיבת ועדת הפנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 144 ו-145.
<יוסי עדס:>
הפנייה נועדה להעברת תקציב אשראי לרשויות המקומיות. יש רשויות שהן בתכנית הבראה או התייעלות. הן לא מצליחות לקבל אשראי במסגרת הבנקאית הרגילה ולכן המדינה מעמידה להן אשראי על מנת שיוכלו להתמודד עם הגירעונות שצברו.

<יעקב ליצמן:>
הסעיף הזה היה קיים קודם?

<יוסי עדס:>
התקציב הזה היה קיים קודם. תקציב הבסיס הוא מאה מיליון שקלים. מדובר בהלוואות שהמדינה נותנת ובסוף הרשויות מחזירות את הכסף.

<יעקב ליצמן:>
דרך איזה בנק?

<יוסי עדס:>
דרך בנק דקסיה שבו מתבצעות כל ההעברות.

<סתיו שפיר:>
כמה רשויות?

<יוסי עדס:>
הרשימה לא סגורה. אנחנו קודם כל שולחים את הרשויות לחפש אשראי במערכת הבנקאית הרגילה. במידה והן לא מצליחות לקבל אשראי, אז אנחנו מעמידים להן אשראי בהיקף הנדרש.
<יעקב ליצמן:>
בערבות המדינה. נכון?

<יוסי עדס:>
לא. האשראי הוא של המדינה. המדינה מעמידה את הכסף ונותנת את הכסף כהלוואה.

<יעקב ליצמן:>
אם המדינה נותנת, זאת ערבות שלה.

<יוסי עדס:>
זה כסף שלה. היא לא צריכה להעמיד ערבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא נותנת את הכסף.

<יוסי עדס:>
היא מעבירה כסף לבנק.

<יעקב ליצמן:>
למה דווקא הבנק ההוא?

<יוסי עדס:>
כי זה הבנק דרכו החשב הכללי מעביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בזמנו הוא זכה במכרז. היה מכרז גדול.

<יעקב ליצמן:>
היה בלגן עם זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה בלגן אבל בסוף הוא נשאר.

<יוסי עדס:>
בסופו של דבר זה הבנק אתו המדינה מתקשרת בהעברות לרשויות המקומיות.

<יעקב ליצמן:>
אפשר לדעת מה התנאים המועדפים שהבנק הזה נותן לעומת הבנקים הישראלים?

<יוסי עדס:>
התנאים הם לא תנאים מועדפים. הבנק הזה מבצע רק את הסליקה בשביל המדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה החשב הכללי. זאת המציאות. בסוף הוא נשאר וזה הבנק של השלטון המקומי.

<יוסי עדס:>
כחלק מהמכרז, הבנק עצמו התחייב להעמיד חלק ממסגרות האשראי שבנקים אחרים לא הסכימו. את היתרה שגם בנק דקסיה לא מסכים לתת לרשויות, המדינה מתקצבת.

<סתיו שפיר:>
מאיפה בתקציב השיכון יורד הכסף הזה?

<יוסי עדס:>
מדובר בתקציב שתוקצב בשנים קודמות ולא בוצע. כרגע אין צפי שהכסף הזה יבוצע בשנים הקרובות ולכן מדובר בעודפים לא מחויבים של משרד השיכון. לכן זה מקור תקציבי שיכול לשמש למקורות נוספים. כיוון שמשרד השיכון לא צופה שהכסף הזה ישמש לביצוע הלוואות לצורכי שיכון.

<יעקב ליצמן:>
כמה עוד כסף יש שם שאתם מתכננים להוריד?

<אריאל יוצר:>
אנחנו לא מתכננים להוריד שום דבר, בשלב זה לפחות.

<יעקב ליצמן:>
אל תגרום לי להיראות תמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי מה שכתוב כאן, בתת סעיף זה יישארו עכשיו רק אלפיים שקלים.

<סתיו שפיר:>
ליצמן שואל כמה כסף יש שם שהוא לא בשימוש מדי שנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שני מיליון בסעיף הזה.

<אריאל יוצר:>
בפניות הבאות בדיון הזה אנחנו מביאים לאישור הוועדה העברה של עודף משנה לשנה בסך של 850 מיליון שקלים לאשראי בתחום השיכון. השימוש באשראי הוא תוצאתי. ככל שיהיה ביקוש להשתמש בהלוואות שמקנה המדינה, אנחנו מתחייבים כאוצר וכמשרד השיכון לספק את הכסף הזה. כרגע אין שום צפי לקחת משם שקל אחד נוסף, אבל אני לא יודע להתחייב על העתיד, לצערי. לכן בשלב זה אין שום כוונה לקחת את הכסף.

<סתיו שפיר:>
זאת לא השאלה. התקציב שלא ניתן לשימוש.

<אריאל יוצר:>
850 מיליון שקלים יועברו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לזה יש העברה נפרדת ואז תסביר. כרגע בוא נדבר על המאתיים מיליון.

<סתיו שפיר:>
לא. אנחנו מדברים על כסף שלא נמצא בשימוש מדי שנה, כפי שאמרת.

<אריאל יוצר:>
לא. זה לא נכון.

<סתיו שפיר:>
אתה אומר שהוא טועה.

<אריאל יוצר:>
אני אומר שהוא לא מדייק.

<סתיו שפיר:>
הטרמינולוגיה שלך היום היא ממש מחדשת. תסביר בבקשה.

<אריאל יוצר:>
הכסף, או שהוא בשימוש או שהוא לא בשימוש. זה תלוי בתנאי השוק. ברגע שהריבית באופן כללי נמוכה או שהביקוש לרכישת דירות לא גבוה, ביקוש לשימוש בכסף יורד.

<סתיו שפיר:>
הביקוש לרכישת דירות לא גבוה?

<אריאל יוצר:>
לא. או. אני אומר או שהריבית נמוכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היום כדאי לקחת משכנתה בבנק ולא דרך הממשלה כי בבנקים היא יותר זולה.

<אריאל יוצר:>
אם מחר הריבית תעלה, הכסף הזה ייחטף.

<סתיו שפיר:>
השאלה אם אין שימושים יותר טובים לעשות בכסף הזה.

<חמד עמאר:>
כמה שנים לא משתמשים בכסף הזה?

<יעקב ליצמן:>
אני אשאל אותך שאלה אפיקורסית. בשביל מה צריך בכלל את משרד השיכון? את המשכנתאות אתה מקבל בבנקים בריבית נמוכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כיום.

<יעקב ליצמן:>
אני שואל את השאלה הזאת כבר מלפני עשר שנים ולא מהיום. אתה תיכנס לבנק, לכל בנק שאתה רוצה, ואני מתחייב שאני מסדר לך הלוואה למשכנתה בתנאים יותר טובים מאשר נותן משרד השיכון.

<אריאל יוצר:>
יכול להיות.

<חמד עמאר:>
כל שנה אני רואה שיש שם הרבה כסף שלא משתמשים בו.

<יעקב ליצמן:>
כי לא צריך את הכסף הזה.

<סתיו שפיר:>
יושב כסף שאין בו שום שימוש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה הזאת ששואל עכשיו ר' יעקב, אנחנו שאלנו את מנכ"ל המשרד בדיון שהיה באישור התקציב כי לא סביר שבשוק הריבית היא הרבה יותר נמוכה מאשר במשרד וממילא כולם הולכים לקחת את המשכנתאות בשוק הפרטי ולא במשרד. אין לנו תשובה. אנחנו ביקשנו שיוריד.

<יעקב ליצמן:>
משרד השיכון משלם על זה עמלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשנו, אבל אני לא מצפה ממך לתשובה כי את זה הבאנו לפתחו של המנכ"ל והשר. אני מצפה שאכן הם יתעשתו. אולי הם חשבו שהריבית בשוק היא זמנית והיא תעלה אבל זה לא כך.

<יעקב ליצמן:>
כל השנים זה אותו הדבר.

<חמד עמאר:>
נכון. כל השנים זה אותו הדבר.

<סתיו שפיר:>
שאלה נוספת לגבי הרשויות. אם אתם לא יודעים באיזה רשויות מדובר ובכמה רשויות, אים אתם מתקצבים את זה?

<אריאל יוצר:>
חלק מהרשויות, אנחנו יודעים שכיום הן צריכות, כמו שכתבתי דוגמאות של טבריה, שדרות, רמא, טייבה, בית שאן. יש צפי לרשויות נוספות. הרשימה היא לא סגורה היות ואנחנו עדיין חושבים שחלקן יכולות לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית ולכן אין לנו רשימה סופית וסגורה. כרגע יש לנו רשימה חלקית.

<סתיו שפיר:>
כמה כוללת הרשימה?

<אריאל יוצר:>
הצרכים המידיים שאנחנו יודעים עליהם, הרשימה כוללת 15 רשויות בהיקף של כחמישים מיליון שקלים, שזה מעבר למה שיצא עד עכשיו. יש צפי שכנראה יהיו עוד בקשות עד סוף השנה של רשויות שלא יצליחו למצוא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בגלל שהריבית זולה יותר אלא פשוט הבנקים לא נותנים כי קשה לרשויות לתת ערבויות מתאימות. כאן הן יכולות לקבל את זה יחסית, נקרא לזה, בזול מבחינת הערבויות. לכן אחרי שחלק מהרשויות עשו סיבוב, אם יצליחו - ומי שמכיר, מי שהיה ראש רשות או גזבר יודע את היחסים המיוחדים שיש בין רשות לבנק אתו היא קשורה – ומקבלים, טוב, ואם לא, בסופו של דבר יעברו לקבל את זה מהתקציב הזה.

אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

פניות מספר 144 ו-145 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 144 ו-145, אושרו.

<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבקשה אושרה ויש רביזיה.

פניות מספר 146 ו-147.

<קרן שפר:>
תקציבאית משרד התיירות. הפנייה נועדה לתגבר את תקציב משרד התיירות ב-59 מיליון שקלים. החלק הארי של התקציב, שהוא כ-57 מיליון שקלים, נועד להשלים את מסגרת תקציב השיווק של משרד התיירות לשנת 2013. התקציב הוא לא בבסיס. בטח תשאלי למה התקציב לא בבסיס. התקציב לשיווק הוא באמת משתנה כל שנה בהתאם לצרכים. אם למשל יש מצב ביטחוני כמו בשנת 2000, אז הייתה האינתיפאדה השנייה, אז תקציב השיווק שלנו התרוקן כי לא היה טעם לשווק.

<סתיו שפיר:>
כמה הוא היה בשנה שעברה?

<קרן שפר:>
הוא התחיל מ-265 מיליון שקלים אבל היו קיצוצים מאוד משמעותיים כך שהוא הסתיים ב-240 מיליון שקלים.

<סתיו שפיר:>
כמה הוא היה בשנה לפני?

<קרן שפר:>
265 מיליון שקלים.

<סתיו שפיר:>
אנחנו בעצם נמצאים פחות או יותר על אותו תקציב. אפשר לומר מעל מאתיים מיליון שקלים.

<קרן שפר:>
השנה לצערי הרב הוא פחת משמעותית והוא עומד על 185 מיליון שקלים. השנה הסדרנו בסיס אחרי שגם הבסיס לא היה קבוע. השנה הסדרנו את בסיס תקציב השיווק על מאה מיליון ועל זה יש את התוספות.

<חמד עמאר:>
בתקציב הזה יש תקציב לשיווק התיירות הדרוזית?

<קרן שפר:>
כן.

<חמד עמאר:>
מה הסכום המיועד?

<קרן שפר:>
אני לא יודעת להגיד לך אבל אני יכולה לבדוק. יש את הפרויקט הזה של כפר ביכרתי, אם אתה מכיר, שמשרד התיירות עושה.

<חמד עמאר:>
מחזירים את זה? זה הופסק.

<קרן שפר:>
אני אבדוק.

<סתיו שפיר:>
האמת שמה שיותר מסקרן כאן זה סעיף 2, תקצוב של 2.3 מיליון עבור השלמת תקציב למימון הילולת הקבר.

<קרן שפר:>
זה לא הילולת הקבר אלא זאת הילולת הרשב"ג. לא מהללים קברים. כל שנה יש את ההילולה במירון, בר יוחאי בל"ג בעומר, אירוע אליו מגיעים 500 אלף אנשים. מדובר בהוצאות סביב שבעה מיליון שקלים, תלוי בדרישות האבטחה. גם כאן זה תקציב שהוא משתנה כי יש עכשיו החלטת ממשלה מספר 3886, כפי שמופיעה כאן, שהתחילה ב-2011. איגום התקציב התחיל מ-2012. זאת תכנית תלת שנתית עד 2014. כל שנה אנחנו מאגמים תקציב מחמישה משרדי ממשלה. 9.2 מיליון בכל שנה. סך הכול 27.6 מיליון. מה שקורה זה שכאשר התשתיות יוסדרו, הוצאות ההילולה אמורות לקטון עם השנים. גם כאן משלימים. הבסיס שלנו הוא בערך ארבעה מיליון והאוצר עכשיו משלים ל-6.8 מיליון.

<חמד עמאר:>
אני יכול לקבל את פירוט השיווק של התיירות הדרוזית?

<קרן שפר:>
בוודאי.

<יעקב ליצמן:>
איפה יש תיירות דרוזית?

<חמד עמאר:>
התיירות הדרוזית מתפתחת בצורה בלתי רגילה בעזרת משרד התיירות. באמת הוא משקיע כסף רב. תיירות כפרית. עושים עבודה מעולה.

<קארין אלהרר:>
ההילולה נגישה?

<קרן שפר:>
כן.

<קארין אלהרר:>
יש תקצוב לדבר הזה?

<קרן שפר:>
לא תקצוב נפרד. אני באופן אישי הייתי שם ואין בעיה של הנגשה.

<סתיו שפיר:>
מה עם השינויים הפנימיים בתקציב המשרד?

<קרן שפר:>
למשל חונכות עסקית וזה מתקשר לשאלה שנשאלה כאן. אנחנו עושים ליווי ותמיכה ליזמים שרוצים לעשות עסקים תיירותיים בעיקר בפריפריה, דבר שמעודד תעסוקה.

<סתיו שפיר:>
איזה יזמים?

<קרן שפר:>
זה יכול להיות מרכז מבקרים של יקבים, זאת יכולה להיות רכיבה על סוסים. אלה באמת יזמים שרוצים להפוך את העסק שלהם לעסק תיירותי. אנחנו נותנים שעות ייעוץ ובודקים את הייתכנות הכלכלית ועוזרים להם.

<סתיו שפיר:>
באיזה אזורים בארץ?

<קרן שפר:>
בכל הארץ. אנחנו עושים את זה עם משרד הנגב והגליל בצפון ובדרום ועם משרד החקלאות. זה גם במרכז, גם בצפון וגם בדרום. זה מעודד תעסוקה.

<סתיו שפיר:>
מה הם תנאי הקבלה כדי להיכנס לתכנית הזאת?

<קרן שפר:>
יש חוזר. אני לא בקיאה בפרטים אבל יש קול קורא ואנשים מגישים בקשות.

<זהבה גלאון:>
קודם כל את צריכה להיות דרוזית.

<קרן שפר:>
לא. זה לא רק לגבי הדרוזים.

<חמד עמאר:>
לא מדובר בדרוזים. סיימנו עם הדרוזים.

<סתיו שפיר:>
לא אמרת לי איך אפשר להתקבל לדבר הזה? איזה יזמים מקבלים את המענק?

<קרן שפר:>
יש קול קורא שאנחנו מוציאים ופונים אליהם.

<סתיו שפיר:>
מבוסס על איזה קריטריונים?

<קרן שפר:>
אני לא בקיאה בפרטים אבל אני יכולה להעביר לך את הקול קורא.

<סתיו שפיר:>
אני אשמח לראות אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד. מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

פניות מספר 146 ו-147 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 146 ו-147, אושרו.

פניות מספר 151 עד 157.

<שלמה פשקוס:>
רפרנט מחקר ופיתוח באגף התקציבים. בוקר טוב. הפנייה נועדה להעביר מאה מיליון שקלים למשרד המדע במזומן ובהרשאה להתחייב. פירוט אותם מאה מיליון שקלים: כארבעים מיליון שקלים לטובת התגבור של התקציב של המשרד לשנת 2013, כארבעים מיליון שקלים לטובת איגום תקציב בין משרדי לטובת החברות של מדינת ישראל בארגון סרן, שזה ארגון למחקר גרעיני שיושב בשוויץ ומדינת ישראל חברה בו וזה התשלום של מדינת ישראל, 36 מיליון שקלים לטובת תכנית החלל האזרחית שיושבת במשרד המדע. זאת איזושהי תכנית אתה יצאנו לדרך לפני כשנה ומשהו. מיליון וחצי שקלים, חלקו של משרד המדע בתכנית הלאומית לפיתוח תחליפי נפט לתחבורה.
<יעקב ליצמן:>
מי קיבל את הפרס האחרון שם?

<זהבה גלאון:>
אתמול אישרנו במליאה את הצעת החוק בעניין של סרן.

<יעקב ליצמן:>
אבל מי קיבל את פרס ראש הממשלה?

<שלמה פשקוס:>
אינני זוכר אבל אני יכול לבדוק. מתוכנן פרס ראש ממשלה בעוד חודש וחצי, אירוע של שנת 2013. לגבי שנת 2012, אני יכול לבדוק.

<סתיו שפיר:>
למה זה לא כלול בבסיס התקציב?

<שלמה פשקוס:>
תכנית החלל היא תכנית תלת שנתית לשנים 2012, 2013 ו-2014. זאת תכנית חד פעמית לשלוש שנים וכאשר היא תסתיים, יעשו לה הערכה לגבי התועלות שהיא הביאה למשק ולפי זה יחליטו האם שווה להמשיך ולתת לה תקציבים בתחום. לכן היא לא נמצאת בבסיס התקציב, מאחר שהיא חד פעמית במהותה. סרן, מדובר באיגום משאבים.

<סתיו שפיר:>
אני לא מבינה את החד פעמי הזה. חד פעמי, אפשר להגיד שתכנית היא חד פעמית לעשר שנים. למה שהיא לא תהיה בתוך התקציב? למה שלא יראו את התקציב שלה? למה זה צריך לעבור בהעברה אחר כך דרך ועדת הכספים ולא לשים את זה ישר ושקוף בתוך התקציב.

<שלמה פשקוס:>
מבנה תקציב המדינה הוא שיש בסיס תקציב לכל משרד והוא מתקדם בין השנים. כאשר אתה מכניס תקציב שבאופיו הוא חד פעמי, אתה מכניס אותו לבסיס התקציב, המשמעות היא שאתה בעצם מגדיל את תקציב המשרד לשימושים שהוא לא יצטרך אותם לטווח ארוך.

<סתיו שפיר:>
נכון. אתה מגדיל את תקציב המשרד וכך הציבור יכול לדעת שהגדלת את תקציב המשרד. כך נבנה תקציב המדינה. למה לבנות אותו טלאי על טלאי או כמו שהגדיר את זה החבר שלך שכבר לא נמצא כאן, אריאל ממשרד השיכון, כתקציב גמיש.

<שלמה פשקוס:>
אם לדייק, הוא אמר תקציב דינמי.

<סתיו שפיר:>
נכון. תקציב דינמי.

<שלמה פשקוס:>
אני שוב אומר. תכניות שהן במהותן סגורות ותחומות לטווח קצר של שנתיים-שלוש, אין הגיון לתקצב אותן בבסיס התקציב. בסיס התקציב של כל משרד, אנחנו לא יודעים לעקוב אחריו בפרוסות ואחרי כן לבוא ולומר אחרי שלוש שנים נגמרה התכנית, תחזירו את הכסף.

<סתיו שפיר:>
הייתם יודעים לעקוב אחריו אם הכול היה מוגדר בצורה הפשוטה ביותר, בתוך התקציב. אתם לא יודעים לעקוב אחריו כי הכול נבנה טלאי על טלאי במקום לעשות את זה בצורה יעילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המדינה קבעה – ואנחנו תמיד נלחמים – שתקציבים שאנחנו רוצים ייכנסו לבסיס התקציב ואז אנחנו בטוחים שהם יהיו קבועים. האוצר אומר שאם זה לא קבוע, הוא לא ישים את זה בבסיס.

<סתיו שפיר:>
נראה לי שהאוצר היה מעדיף לשים את כל התקציב לא בבסיס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. יש עקרונות והם עובדים לפי העקרונות. את יכולה לחלוק עליהם.

<סתיו שפיר:>
אני מנסה להבין את היעילות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמיד בטבלאות אנחנו משווים תקציב משנה שעברה לשנה וכולי, ופתאום את יכולה לראות נפילה גדולה ומתחיל בלגן ואז צריך להתחיל לרענן את הזיכרון שלמעשה מה שראית בשנה שעברה, זה בכל היה חד פעמי לאותה שנה.

<סתיו שפיר:>
אין שום בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לך אין בעיה, אבל לאחרים כנראה יש בעיה. חילוקי דעות הם לגיטימיים, אבל הם החליטו שזאת השיטה.

<סתיו שפיר:>
חילוקי הדעות האלה הופכים את התקציב הנוסף שמבקש המשרד לתקציב לא שקוף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. עובדה שזה מגיע לכאן. מה שמגיע לכאן הוא שקוף לחלוטין. מה שמגיע לכאן, עליו מתקיים דיון. מה שהיה במליאה, את לא דנת על אף סעיף.
<ראובן ריבלין:>
כאן דנו על כל סעיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. לכן אני אומר שהשקיפות הגדולה היא דווקא בסעיפים האלה ולא בסעיפים שמופיעים בספר התקציב שלא פתחנו אותו ולא ראינו אותו.

<סתיו שפיר:>
יש לנו הגדרות שונות לשקיפות. כדי שהדבר הזה יהיה שקוף, אנחנו צריכים להיות מסוגלים גם להעמיד אותו מול העברות תקציביות שהיו בשנה שעברה ובשנים קודמות. בלי שאנחנו יכולים לעשות את ההשוואה הזאת, אין מקום לשקיפות.

<ראובן ריבלין:>
אני אתן לך דוגמה שהיא מאות אלפי דוגמאות.

<סתיו שפיר:>
אין כאן שקיפות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את רואה מספרים. מה את רוצה יותר? הדיונים היחידים האלה הם הדיונים היחידים שמתקיימים. את ספר התקציב את לא פותחת.

<סתיו שפיר:>
הכספים החד פעמיים האלה הם כספי ציבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הנושא הזה היה בבסיס התקציב, לא היית דנה בו ואפילו לא היית יודעת שהוא קיים. מבחינת השקיפות, זאת השקיפות היותר גדולה.

<סתיו שפיר:>
אני מדברת על פצע שבא לענות על פצע יותר גדול שנקרא תקציב המדינה. אתה צודק, תקציב המדינה נעשה ומועבר בצורה לא שקופה. מה שהגיע אלינו כרגע, אלה הן העברות תקציביות ואנחנו מנסים שהן יהיו כמה שיותר שקופות וכדי שהן יהיו שקופות אני צריכה להיות מסוגלת להשוות אותן להעברות תקציביות שעשיתם בשנה שעברה, לעלות הכוללת של כל הפרויקט החד פעמי הזה. חד פעמי יכול הרי להתפרס גם על עשר שנים. מה זה חד פעמי?

<שלמה פשקוס:>
העלות הכוללת של הפרויקט הזה היא 180 מיליון שקלים בפריסה לשלוש שנים.

<סתיו שפיר:>
רובי, כמו שהסבירו לך לפני שבועיים שבסל הבריאות יש חצי מיליארד שקלים שמועברים כל שנה, כבר תשע שנים.

<ראובן ריבלין:>
קודם כל, ההיגיון שלך הוא טוב אבל לפעמים את נסחפת. מרכז רבין הוא סעיף תקציבי כי אנחנו עשינו את חוק מרכז רבין. לאחר מכן עשינו גם את חוק מרכז בגין. למרכז בגין ולמרכז רבין יש בסיס תקציב של שמונה מיליון שקלים לשנה. פתאום צריך להקים את אנדרטת הראל אחרי 65 שנים ובאים ומטילים עליהם איזשהו תפקיד שהממשלה מקבלת אותו והיא מעבירה אותו דרך מרכז רבין. אחר כך התברר שזה לא נכון משום שיש שם בעיה כי מרכז רבין לא יכול להעביר כספים לאחרים אלא במכרזים וכל מיני דברים. אבל באים ומטילים על מרכז רבין איזשהו תפקיד חד פעמי לבצע איזשהו פרויקט שכל הציבור רצה אותו. אז הנה, יש לך הבדל בין תקציב הבסיס שנכנס לבסיס התקציב שהוא שמונה מיליון שקלים ופעמים יש לך מצב שבו יש לך פעולות נוספות.

<סתיו שפיר:>
אין שום בעיה, אבל לכן תקציב המדינה צריך להיקבע פעם בשנה עם כל השינויים הידועים.

<ראובן ריבלין:>
לא יודעים עליהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להסביר לך עוד נקודה ואני אנסה. בכל תקציב, לפעמים חודש או חודשיים אחרי כן, עושים לדוגמה פלט על הכול. אם זה חד פעמי, זה לא רלוונטי ל-פלט או לא. יש המון דברים שיש הבדל בין הבסיס לבין אירוע חד פעמי. המדינה, כדי להבחין, עושה ולטובתנו עושים את זה כך שאנחנו יכולים להשקיף על זה ולבדוק את זה יותר.

<סתיו שפיר:>
מה שהפרקטיקה הזאת מאפשרת, ולכן אנחנו כולנו כל כך מודאגים לגבי העברות תקציביות, היא מאפשרת גם כל מיני העברות חד פעמיות של מיליארדי שקלים לכל מיני מקומות שהציבור לא היה רוצה לראות את הכספים האלה עוברים לשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי זה הציבור? אנחנו הציבור, לא? לא אנחנו הציבור?

<סתיו שפיר:>
אנחנו נציגי ציבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכנסת נציגת ציבור. אם זה היה מופיע בתקציב, את לא היית יודעת על זה והיית מצביעה נגד או בעד.

<סתיו שפיר:>
רק לפני שלושה שבועות הכספים האלה לא היו מועלים בשום מקום והציבור לא יכול היה לראות אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפוך. רק כך הוא יכול לראות. אם זה היה בתקציב, בחיים הוא לא היה יודע אם זה בפנים. את יכולה להגיד לי כל סעיף וסעיף בספר התקציב? בחיים לא.
<סתיו שפיר:>
לא היו עוברות כאן העברות כמו מאות מיליוני השקלים שהולכים להתנחלויות היום וכמו רבע מיליארד השקלים שהלכו אתמול לביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע שלא כל יום נעשה את הדיון הזה.

<סתיו שפיר:>
אנחנו נעשה את הדיון עד שהמצב הזה ישתנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אבל כל יום את רוצה להעלות את זה? כל יום את מתכוונת להעלות את זה?

<סתיו שפיר:>
בטח שאני כל פעם אעלה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העלית את זה פעם. נגמר.

<סתיו שפיר:>
אני אעלה את זה שוב ושוב ושוב. שלחתי לך מכתב ובו דרישה להקפאה של העברות תקציביות שהיו ידועות לפני מועד הגשת התקציב ועדיין לא קיבלתי עליו מענה. עד אני אקבל מענה, אני אמשיך להעלות את הנושא שוב ושוב.

<זהבה גלאון:>
אדוני, אני רוצה להעיר הערה עקרונית שלא מתייחסת רק לסעיף הזה. חוסר הנחת שגם מביעה חברת הכנסת סתיו שפיר וחברי כנסת אחרים, אנחנו מביעים את זה כאן באופן קבוע. לצערי זה מתחלק אופוזיציה-קואליציה ואני ממש מצטערת. יום אחד אתה באופוזיציה, חבר הכנסת ריבלין, אז אתה תמחה נגד זה.

<ראובן ריבלין:>
מה שנכון, את תמיד נמצאת באופוזיציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה פעם שר. ג'ומס היה שר.

<חמד עמאר:>
יוסי שריד היה שר החינוך.

<זהבה גלאון:>
אדוני, יש לנו תכניות להיות בקדנציה הבאה בקואליציה, קואליציה של המחנה שלנו, אבל לא ניכנס לזה כרגע.

<ראובן ריבלין:>
היום מי שמקבל 21 מנדטים הוא ראש ממשלה. היא לא רחוקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לכם 21 מלאים.

<זהבה גלאון:>
שמעתי שב-24 לחודש ליברמן מכנס את סיעת הליכוד ביתנו כדי להכריז על פיצול הסיעות.

<רוברט אילטוב:>
בואי אני אתקן אותך. סיעת ישראל ביתנו ולא הליכוד ביתנו.

<זהבה גלאון:>
אדוני, הרציונל לאפשר גמישות תקציבית של משרדים, הרציונל הזה הפך להפקרות בוטה. נשאלו כאן שאלות חשובות על ידי חברי הוועדה, ואני מזדהה עם כל שאלה. זה כבר נעשה מסחרה. אני רוצה להגיד משהו שאולי צריך לחייב אותו כחברי ועדה. נניח שנקבע סכום איקס בתקציב ואישרנו אותו במליאת הכנסת ועכשיו מתחילות להגיע לוועדה העברות שהן מעבר לחמישים אחוזים ממה שנקבע בתקציב המקורי. אני לוקחת רף של חמישים אחוזים. זה לא יכול להיות שאנחנו ככה נרים ים, אופוזיציה-קואליציה.

<ראובן ריבלין:>
אלא אם כן יש גדר ביטחון.

<זהבה גלאון:>
אני לא מדברת על מקרה חירום. אני מדברת על שוטף. השאלות שנשאלו כאן בצדק הן על שוטף. זה לא יכול להיות בבסיס התקציב? יכול להיות שכאשר מדובר במהלך שהוא מעל חמישים אחוזים ממה שהוקצב בתקציב המקורי, שזה בכל זאת דרמטי, בואו נחזיר את זה למליאת הכנסת. זה לא רק עניין של ועדת הכספים, חותמת גומי כן או לא. אני יודעת שחלק מחברי הקואליציה גם רווים חוסר נחת אבל אתם בקואליציה והם מרימים יד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ובכנסת הוא לא הרים יד?

<זהבה גלאון:>
זאת סוגיה שצריכה לבוא למליאה. הציבור צריך להיחשף לזה, שככה בהינף יד מרימים ומורידים יד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן אנחנו נחשפים הרבה יותר מאשר במליאה.

<רוברט אילטוב:>
הדיונים בוועדה הם סגורים?

<זהבה גלאון:>
לא. אם תקציב החטיבה להתיישבות עולה ב-800 אחוזים יותר מהתקציב שאושר לפני שלושה חודשים, זה אומר דרשני. אפשר להגיד את זה על החטיבה להתיישבות ואפשר להגיד את זה על כל דבר אחר אבל זה כל כך בוטה שזה אומר דרשני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נגיע לשם ונבין או לא נבין.

<זהבה גלאון:>
לא הבנו גם עד עכשיו. נשאלו כאן שאלות ולא קיבלנו תשובות.

<ראובן ריבלין:>
יש התקדמות רצינית ביותר בוועדה הזאת לעומת שנים קודמות כשנקבע נוהל.

<זהבה גלאון:>
נכון. נקבע נוהל אבל השיטה היא אותה שיטה.

<ראובן ריבלין:>
לפחות הציבור יכול לדעת על מה את מוחה.

<סתיו שפיר:>
המינימום שאפשר לעשות כדי להפוך את הנוהל הזה לאמיתי ולתוקפני כלפי העברות תקציביות שלא צריכות להיעשות הוא שברגע שאנחנו לא מקבלים תשובות טובות מהאוצר, וכשיש העברות שהיו יכולות להיכלל בבסיס התקציב והן לא נכללות מכל מיני סיבות ששמורות עם אגף התקציבים, ההעברות האלה יידחו על הסף. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות כחברי הוועדה.

<ראובן ריבלין:>
הוצאת לי את המלים מהפה עת הייתי באופוזיציה.

<סתיו שפיר:>
אני מזמינה אותך להצטרף אלינו.

<ראובן ריבלין:>
לא. כל הזמן אני אהיה באופוזיציה? צריך לגוון.

<זהבה גלאון:>
אני פשוט לא מכירה סיטואציה אחרת.

<סתיו שפיר:>
השאלה כאן היא לא שאלה של אופוזיציה או קואליציה. השאלה כאן היא שאלה של יעילות תקציבית ושל כספי ציבור. כאן האחריות שלך כחבר קואליציה שווה לאחריות שלי כחברת אופוזיציה.

<ראובן ריבלין:>
זאת הקדנציה הראשונה שלך ואת באופוזיציה. חכי ותראי מה יקרה כשתהיה בקואליציה.

<סתיו שפיר:>
נשים את הדברים על השולחן. בשנים עברו גם האופוזיציה שיתפה פעולה עם ההעברות התקציביות כי היה נחמד והיה אפשר לקבל משם כל מיני פיתויים פוליטיים. לא צריך לשקר. כך זה היה והדבר הזה לא מקובל יותר והוא לא קשור למקומי באופוזיציה. הוא לא מקובל עלי והוא לא צריך להיות מקובל גם עליך כחבר קואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיצינו. אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 151 עד 157. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

פניות מספר 151 עד 157 אושרו
<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 151 עד 157 אושרו. יש רביזיה.

<ראובן ריבלין:>
ניסן, ב-12 אני הולך.

<רוברט אילטוב:>
גם אני.

<סתיו שפיר:>
זה בסדר. אל תדאגו. אנחנו נשמור על הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 158.
<נועה הימן:>
רפרנטית חינוך, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 17.8 מיליון שקלים עבור יישום חלק החינוך בהחלטת ממשלה מספר 3708 בנושא קידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית. אנחנו מתקצבים תגבור לתלמידים מתקשים, השלמת בגרויות, אבחון ואיתור לקויות למידה, פתיחת מגמות טכנולוגיות, הכשרות מורים.

<סתיו שפיר:>
מדובר בהחלטה מה-11 בספטמבר 2011.

<נועה הימן:>
נכון.

<סתיו שפיר:>
למה היא לא נכנסה לבסיס התקציב? אני מצטערת כל פעם להטריד אתכם עם אותה שאלה, אבל פשוט תענו עליה מיד כשאתם מגיעים.

<קארין אלהרר:>
את יכולה שוב לחזור ולומר לאן הכסף עובר?

<נועה הימן:>
כן. הכסף עובר לתגבור שעות לימוד לתלמידים מתקשים במגזר הבדואי, להשלמת בגרויות בעיקר בקרב מבוגרים, לאבחון ואיתור לקויות למידה, להכשרות מורים, לפתיחת מגמות טכנולוגיות בבתי הספר התיכוניים.

<סתיו שפיר:>
כל זה נשמע מאוד מאוד חשוב. אני מסכימה שאלה דברים מאוד מאוד חשובים אבל למה הם לא נמצאים בתקציב?

<חמד עמאר:>
זה מתכנית החומש, נכון?
<נועה הימן:>
נכון.

<סתיו שפיר:>
אלה לא דברים שהם חד פעמיים. אלה דברים שאנחנו רוצים שיהיו תמיד בתקציב המדינה.

<נועה הימן:>
במשרד החינוך יש סעיפים רבים בהם יש תכנית. התכנית מוחזקת במקום מסוים ואז יש פיזור בתקנות. למשל בשבוע הבא אנחנו אמורים להיות כאן עם פניית גידול טבעי. גידול טבעי נשמר בתקנה ואז מפוזר בהתאם לצרכים והבקשות שהיחידות מעבירות במהלך השנה. זאת פשוט פרקטיקה שנהוגה בתקציב משרד החינוך גם לגבי התכנית הזאת וגם לגבי תכניות אחרות.

<סתיו שפיר:>
מדוע נהוגה הפרקטיקה הזאת?

<נועה הימן:>
כדי שיחידה מסוימת שאחראית לצורך העניין על התכנית של הבדואים במשרד החינוך תהיה מסוגלת להעביר את הכסף ולדעת שהכסף הזה מועבר למקומות שהיא רוצה ובדרכים שהיא מעוניינת בהם, היא מחליטה כל שנה על סדרי עדיפויות, איפה היא רוצה, כמה שעות היא רוצה לתגבור לימודים וכמה שעות היא רוצה לאבחון. התקציב נמצא אלא שהוא פשוט מפוזר לטובת נושאים שונים.

<סתיו שפיר:>
את מבינה שמה שאת אומרת – וכמובן כולם כאן שותפים לצורך בהעברת כספים למטרה החשובה הזאת – בעצם מייתר את התפקיד של תקציב המדינה. הרי בכל שנה אנחנו רוצים באופן כללי לקבוע את סדרי העדיפויות מחדש.

<נועה הימן:>
יש דברים שנקבעים במשרד החינוך כל שנה. אתה רואה כמה אנשים נרשמו ללימודים ובהתאם לזה אתה בונה תכנית. אם אתה אומר שאתה נותן פר תלמיד שעתיים תגבור, אתה יודע כמה תלמידים.

<סתיו שפיר:>
המשרד יודע כמה תלמידים אמורים להירשם בכל שנה.

<נועה הימן:>
יכולים לקרות אחד משני דברים. יכולים מראש לתקצב דברים ואז נזיז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להגיד עוד משהו כללי. תראו, יש ויכוחים בין השרים עד כמעט לרגע של האישור בממשלה. דקה לפני כן עוד יש ויכוחים בין השרים על המסגרות התקציביות. שר לא יודע את המסגרת התקציבית שלו ובטח הוא לא יודע לתכנן לפרטי פרטים את הכול. אחרי שסוגרים אתם, ברגע שסוגרים, תוך דקה מתכנסת הממשלה, מאשרת וזה עובר. אחרי שאושר התקציב יושב השר במשרדו, יש לו את התקציב, הוא נלחם על המסגרת, יש לו את המסגרת הכוללת, יש לו את המסגרות של הסעיפים הגדולים ועכשיו הוא צריך לקבוע את המדיניות המיוחדת שלו. הוא שר חדש שנכנס למשרד החינוך והוא צריך לקבוע את המסגרות שלו.
<סתיו שפיר:>
שיעשה זאת לפני שהוגש התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא יכול היה לעשות. הוא לא ידע את המסגרת דקה לפני שהצביעו. כך זה פועל.

<סתיו שפיר:>
אם כן, למה בכלל להעביר תקציב מדינה? יעבירו הכול בהעברות תקציביות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש את המסגרות הכלליות. כל שר, יש לו את התחומים הייחודיים.

<סתיו שפיר:>
ניסן, ההסבר שלך לא מתקבל על הדעת. אני מבינה היטב את מה שקורה כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יום אחד תהיי שר ותראי איך זה עובד.

<זהבה גלאון:>
לא, היא לא תהיה אף פעם שר. מקסימום היא תהיה שרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל שר רוצה עכשיו לבטא את המיוחד שבו. נניח השר הזה החליט משום מה שיש לו מדיניות והוא מקצץ בכמה מקומות ומוסיף בכמה מקומות.

<סתיו שפיר:>
אם כן, לתקציב המדינה אין משמעות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש משמעות כי 95 אחוזים מהדברים נמצאים בוף.

<סתיו שפיר:>
אנחנו מעבירים אותו כאיזשהו טקס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. כי זה מה שהוא יודע. בפרטים, איך לעשות את השינויים, החוק נותן לו את האפשרות לעשות שינויים.

<סתיו שפיר:>
הפרטים האלה הם כסף. הציבור משלם. הוא סומך עליך ועלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל זה החוק. החוק אומר ששר רשאי - ולא רק רשאי אלא כל שר עושה – לעשות העברות אצלו במשרד. לא מגדילים את תקציב המדינה. הוא יכול לעשות העברות והחוק מאפשר זאת. כל זה נעשה לפי החוק. למה החוק נותן את האפשרויות? כדי שכל שר יוכל לקבוע.

<ראובן ריבלין:>
שינויים היו אצל יולי תמיר שהייתה אחת משרות החינוך המצוינות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון.

<סתיו שפיר:>
אנחנו לא מדברים על זה. מה שקורה כאן זה שזה מייתר את התהליך של אישור התקציב מתוך כל מיני תירוצים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אז יש תירוצים. אין מה לעשות.

אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 158.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב
פנייה מספר 158 אושרה

<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 158 אושרה. יש רביזיה.

שלוש הודעות. עודפי תקציב. הודעה מספר 04026.

<אריאל יוצר:>
הפנייה נועדה להעביר עודפים משנה לשנה עבור פעילות שהתחילה בביצוע בשנה שעברה. עיקר הפעילות מתבססת על הדרכות בקשר של מדינת ישראל עם צעירים יהודים בתפוצות.

<סתיו שפיר:>
מה היה הסכום שהעברתם בשנה שעברה באותה דרך?

<אריאל יוצר:>
אני לא יודע, אבל זה לא כל כך רלוונטי. בשנה שעברה עברו עודפים עבור פעילות איקס והשנה העודפים עוברים עבור פעילות וואי. אין שום קשר בין הפעילויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה עודפים שעברו ולמעשה לא נזקקים לנו.

<סתיו שפיר:>
האישור ייכנס לתוקפו אם לא יעוכב על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו רוצים להקדים את זה ושלא יחכו 21 ימים.

<ראובן ריבלין:>
היא רשאית להתנגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור. אמרתי שלא?

<סתיו שפיר:>
השאלה אם יש עודפים כאלה כל שנה ואז אולי צריך לתקצב אחרת את המשרד.

<אריאל יוצר:>
זה לא קשור.

<ראובן ריבלין:>
ממשלת ישראל שוכנעה שהקשר הזה עם הצעירים הוא חיוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

הודעה מספר 04026 אושרה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הודעה מספר 04026, אושרה.

הודעה מספר 70010.

<אריאל יוצר:>
הבקשה נועדה להעביר עודפי תקציב משנה קודמת לשנה הנוכחית בתחום הלוואות לדיור במשרד הבינוי והשיכון.

<זהבה גלאון:>
אני רוצה לשאול.

<יעקב ליצמן:>
שם היה מיותר. מה העברת עכשיו?

<אריאל יוצר:>
העברתי עודף משנה קודמת. הסכום הזה לא נוצל.

<יעקב ליצמן:>
זה היה מיותר.

<אריאל יוצר:>
בתנאים הנוכחיים בשוק, חלק מהאנשים נעזרים בהלוואות האלה וחלק מהאנשים, כמו שאמרת קודם, יודעים להביא תנאים טובים יותר אבל אלה לא כל האנשים.

<יעקב ליצמן:>
האם זה נכון שבחמש השנים האחרונות כל שנה אתם מעבירים כמעט סכום זהה מהסעיף הזה לדברים אחרים?

<אריאל יוצר:>
לא. הסכום הוא סכום משתנה.

<יעקב ליצמן:>
במה הוא משתנה? במיליון? בשני מיליון?

<אריאל יוצר:>
לא. ממש לא. הסכום הוא סכום משתנה. הריבית שהמדינה מסבסדת היא ריבית.

<יעקב ליצמן:>
אתה יכול להגיד לי כמה העברת בחמש השנים האחרונות מסעיף המשכנתאות?

<אריאל יוצר:>
אני יכול, אבל לא כרגע.

<זהבה גלאון:>
איך אתה יכול להסביר שנשאר לכם עודף בסעיף הזה?

<יעקב ליצמן:>
לא משתמשים בכסף הזה.

<זהבה גלאון:>
בסדר. הוא נשאר. לאן אתם מעבירים אותו?

<אריאל יוצר:>
לאותו מקום, לסעיף במשרד הבינוי והשיכון כדי שישמש לכך.

<זהבה גלאון:>
למה משמש הסעיף הזה במשרד הבינוי והשיכון?

<אריאל יוצר:>
מתן הלוואות לזכאי משרד הבינוי והשיכון.

<ראובן ריבלין:>
אתה מעביר את זה מסעיף לסעיף?

<אריאל יוצר:>
לא. אני מעביר את זה משנה לשנה. זה באותו סעיף.

<זהבה גלאון:>
איפה הולכים לבנות?

<אריאל יוצר:>
יכול להיות שזה לא קשור לבנייה. בן אדם קונה דירה בשוק המשני, יד שנייה, קונה ממישהו אחר דירה קיימת, ההלוואות האלה ניתנות עבור משכנתה. המדינה נותנת מכספיה או מכספי הבנקים ומסבסדת את הריבית כדי שאנשים שעונים על הקריטריונים של הזכאים יוכלו לרכוש דירה.

<סתיו שפיר:>
כמה עודפים העברתם בשנה שעברה?

<אריאל יוצר:>
אני לא יודע להגיד. אני לא זוכר עכשיו אבל אני יכול לבדוק.

<סתיו שפיר:>
אני אשמח.

<חמד עמאר:>
בנושא הזה אנחנו חייבים לקיים דיון.

<ראובן ריבלין:>
היה ניצול נמוך.

<חמד עמאר:>
חמש שנים אנחנו מעבירים כל שנה לשנה הבאה. נקיים דיון יסודי כי אולי צריך להוריד את הריבית ואולי צריך לעשות משהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נכון. העלינו את זה ואני מסכים אתך. אנחנו מתכוונים להזמין את השר ואת המנכ"ל לנושא של יוקר הדיור. אולי כל הנושא של יוקר הדיור יעבור אלינו ואנחנו מתכוונים בהחלט לדבר אתו גם על הריבית הגבוהה כאשר כתוצאה מכך לא משתמשים בכספים האלו. זה מתוכנן וזה יהיה אבל בינתיים צריך להעביר את זה כי הכסף לא יכול להיות שם.

<זהבה גלאון:>
אדוני, האם יכול להיות שמעבירים את זה כי אנחנו יודעים שהממשלה הגדילה את תקציב הביטחון ואז יצטרכו כסף כדי לממש את ההחלטה להעביר עכשיו עוד מיליארדים לתקציב הביטחון וזה יהיה חלק מהכסף? עד שתזמין את שר השיכון שיסביר לך מה עושים עם הכסף הזה, כבר תעביר כאן העברה תקציבית למשרד הביטחון אליו זה ילך. כך היה בשנים קודמות.

<אריאל יוצר:>
לא. אין שום קשר. הכסף הזה מסווג כסיווג אשראי. זה כסף אחר ממזומן ולכן אפשר לעשות אתו אך ורק שימוש אשראי, קרי, המדינה נותנת.

<ראובן ריבלין:>
אבל הכול תקציבי.

<אריאל יוצר:>
הכול תקציב מדינה.

<ראובן ריבלין:>
נכון. גם אם זאת ערבות מדינה, זה תקציבי.

<אריאל יוצר:>
ברור, אבל בכסף הזה אפשר לעשות רק שימוש אשראי.

<זהבה גלאון:>
משרד הביטחון יעשה שימוש אשראי בכסף הזה.

<אריאל יוצר:>
הכסף הזה עובר משנת 2012 לשנת 2013 לסעיף משרד הבינוי והשיכון.

<סתיו שפיר:>
זאת אומרת שאין שום דחיפות בהעברת הכסף.

<אריאל יוצר:>
ודאי שיש.

<ראובן ריבלין:>
אחרת זה חוזר למדינה.

<סתיו שפיר:>
אבל הוא אומר שאף אחד לא משתמש בכסף, אז מה זה משנה?

<ראובן ריבלין:>
אולי בשנה הבאה ישתמשו.

<אריאל יוצר:>
דרך אגב, אם עכשיו פתאום תעלה הריבית, אני מבטיח שישתמשו.

<ראובן ריבלין:>
אנחנו צריכים לקיים דיון ברמה אידיאולוגית, ברמת התפיסה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שנעשה את זה. אמרתי שנזמין את השר.

<חמד עמאר:>
הריבית צריכה להשתנות.

<יעקב ליצמן:>
לגבי שנים עברו, האם משרד האוצר והשר נמנעו מלהשתמש בסעיף הזה, משכנתאות, בתקציב לדברים אחרים? האם זה נכון שמשרד האוצר – אני מדבר על שנים עברו – נמנע מלהעביר כסף מהסעיף הזה לדברים אחרים שם הוא היה צריך אותו כי הוא טען שבנושא משכנתאות והלוואות אי אפשר לדעת מראש כמה יהיה צריך ולכן אסור לגעת בסעיף הזה.

<אריאל יוצר:>
ראשית, ככל שידוע לי, לא.

<יעקב ליצמן:>
אני אראה לך מכתב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על אישור ההודעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

הודעה מספר 70010 אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הודעה מספר 70010, אושרה.

אני נענה לבקשה של כמה חברי כנסת ועובר לחוברת השנייה, לפניות מספר 175 עד 177.

<זהבה גלאון:>
אני מבקשת להתייחס.

<סתיו שפיר:>
אפשר גם לא לדון בה אלא לדחות אותה. אין כל דחיפות.

<אריאל יוצר:>
אני אציג את הפנייה ואשמח לענות על כל השאלות בעניין הזה. הפנייה הזו נועדה לתקצב את הפעילויות הבאות: מאה ושבעים מיליון שקלים בגין תקצוב הרשאות עבר שעיקרם הוא שיקום תשתיות במגזר הכפרי בכל הארץ.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יכול להבין שיש אצלכם טעות ובסעיף 1 במקום 218 צריך להיות 170?

<אריאל יוצר:>
כן. 170. הפעילות השנייה שנועדה לתקצב היא תקצוב של תשתיות בהתיישבות. הפעילות השלישית נועדה לתקצב גרעיני התיישבות בהתאם לסיכומים תקציביים. גרעיני התיישבות בהתאם לסיכומים תקציביים. שלושה מיליון שקלים לכפרי סטודנטים ועוד 2.5 מיליוני שקלים לקליטת מפונים בהתיישבות. מפוני גוש קטיף בהתיישבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תתחיל להסביר אחד לאחד.

<אריאל יוצר:>
הסעיף הראשון למעשה מהווה פעילות בגינה ניתנה בשנה שעברה הרשאה להתחייב . הפעילות הזו מממנת שיקום תשתיות במגזר הכפרי בכל הארץ. מה שעושים בפעילות הזאת, למעשה משקמים תשתיות ישנות בישובים כפריים על מנת לאפשר איכות חיים טובה יותר ולהשמיש את התשתיות.

<סתיו שפיר:>
איפה?

<אריאל יוצר:>
בכל הארץ.

<סתיו שפיר:>
הגדר ישובים כפריים.

<קארין אלהרר:>
הגדר מגזר כפרי.

<אריאל יוצר:>
בסדר. אפשר לשאול באופן ישיר. בכל הארץ, למעט יהודה ושומרון, אם זו הכוונה בשאלה.

<זהבה גלאון:>
כל הסכום הזה, מעל שלושה מיליון, בכל הארץ למעט יהודה ושומרון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. 170 מיליון.

<קארין אלהרר:>
למה זאת הוצאה חדשה?

<אריאל יוצר:>
זאת לא הוצאה חדשה. זה מימן של התחייבות שניתנה בשנה שעברה ועכשיו משלמים את המזומן בגינה.

<סתיו שפיר:>
אם היא ניתנה בשנה שעברה, למה זה לא נכנס לתקציב?

<אריאל יוצר:>
תקציב מדינת ישראל בתחום הפיתוח עובד בצורה הבאה: המדינה מתחייבת על הפעילות בשנת 2012 נגיד, הכסף יוצא רק בשנת 2013.

<סתיו שפיר:>
מעולה, אז מדוע הכסף הזה לא מחושב בתוך תקציב המדינה בתקציב המשרד?

<אריאל יוצר:>
זה תלוי מאוד מתי הפעילות מבוצעת בפועל. השאלה שלך טובה, אני אסביר ואני בטוח שאתם תבינו. בשנת 2012 המדינה התחייבה, אמרה לספק שהיא רוצה שהוא ילך לבצע את הפעילות.

<סתיו שפיר:>
התחייבה בלי שזה היה בתקציב.

<אריאל יוצר:>
לא. זה היה בתקציב. זאת המהות של הרשאה להתחייב. הרשאה להתחייב ומזומן, אלה שני טורים אחרים, כמו שאתם יודעים. הרשאה להתחייב נותנת את האפשרות ואת הסמכות למשרד לבוא ולהגיד לספק מסוים שילך לבצע שיקום תשתיות במושב או בקיבוץ מסוים. הספק הלך ועשה את העבודה, עמד בתנאי החוזה עליו הוא חתם וברגע שהוא מסיים את העבודה או הגיע לאבן דרך מסוימת, צריכים לשלם לו את הכסף.

<סתיו שפיר:>
אתה אומר שהכסף הזה כבר אושר.

<אריאל יוצר:>
ההרשאה להתחייב אושרה והמימון, המזומן, בא לאישורכם כרגע.

<סתיו שפיר:>
אם היא אושרה, למה להביא לנו את זה לכאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת הרשאה ועכשיו הוא מבקש את המזומן.

<סתיו שפיר:>
זה ברור אבל אם יש הרשאה, למה הוא צריך לבקש את האישור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו הוא רוצה את המזומן לשלם ב-2013. יכול להיות שאם הקבלן לא היה מסיים עכשיו, זה היה עובר ל-2014.

<סתיו שפיר:>
יש לך את רשימת הישובים בהם הולכים לשקם את התשתיות?

<אריאל יוצר:>
אני אוכל להעביר לך אותה.

<סתיו שפיר:>
כמה ישובים נכללים?

<אריאל יוצר:>
אני לא יודע להגיד בעל פה.

<דני קריצמן:>
600.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי ההגדרה שלכם, זה אויב העם.

<סתיו שפיר:>
חלילה לא הגדרנו אותו כאויב העם. הטענות שלנו הן לא כלפי המגזר הכפרי אלא הטענות שלנו הן כלפי אגף התקציבים. ניסן, אל תעוות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חלק מצביע בגאווה וחלק לא.

<סתיו שפיר:>
אתה מעוות בצורה זולה את הדברים שאנחנו אומרים. אני מדברת על האופן בו נקבע התקציב ואתה הולך והופך את זה לאיזושהי מלחמה אישית. אין כאן שום דבר אישי. יש פה שאלות של יעילות ושקיפות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מוטב שתהיה לך אג'נדה. תראי, זהבה לא מתביישת להגיד שיש לה אג'נדה.

<סתיו שפיר:>
אתה חושב שיש לי אג'נדה נגד המגזר הכפרי? באמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. נגד ההתיישבות.

<סתיו שפיר:>
אנחנו מדברים עכשיו על משהו אחר.

<זהבה גלאון:>
אדוני, אתה לא יכול להפריח הערות לאוויר ולעבור הלאה. אני רוצה להעיר הערה על החטיבה להתיישבות. אני לא נכנסת כרגע לסעיפים השונים כי אנחנו עוברים כאן סעיף סעיף ואני לא מתייחסת לזה כרגע. אני רוצה להזכיר שהחטיבה להתיישבות לא נתונה לפיקוח ציבורי והיא לא חוסה תחת חוק חופש המידע. זה בכלל לא קשור לאג'נדה שלי. אתה יודע שפניתי לשרת המשפטים והיא נתנה הוראה לשנות את החוק. היא פנתה לוועדת החוקה לשנות את התקנות וועדת החוקה לא מתכנסת.

אנחנו כאילו משחקים בנדמה לי. אנחנו עוברים סעיף סעיף שזה בסדר גמור וגם יש לי שורת שאלות, מה נכנס, מה חוסה תחת ההגדרה כפר סטודנטים, גרעיני התיישבות וכולי. כשבוחנים כאן, אני רואה את הפירוט, את הבדיחה הזאת של שלושה מיליון לכפרי סטודנטים, 11 מיליון לגרעיני התיישבות, אבל אני לא רוצה כרגע להיכנס לעניין הפרטני.

<רוברט אילטוב:>
למה זאת בדיחה?

<זהבה גלאון:>
למה זה כל כך חמור. אנחנו אישרנו כאן בוועדה לפני כשלושה חודשים תקציב לחטיבה להתיישבות, 58 מיליון שקלים. היום בפעם השלישית שאנחנו מאשרים את התקציב של החטיבה להתיישבות, התקציב הזה גדל ב-800 אחוזים ממה שאושר בתקציב ואל תגיד לי לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התקציב לא גדל.

<זהבה גלאון:>
התקציב גדל ב-800 אחוזים לעומת מה שאושר. אתה אומר כאן שיש לנו אג'נדה פוליטית, אבל קודם כל, כולנו אנשים עם אג'נדה פוליטית, כולל היושב ראש וכבודו. אנחנו באים בשם אג'נדה פוליטית ואנחנו מנהלים מאבקים בשם האג'נדה הפוליטית אבל גם בשל הניהול על המאבק של האג'נדה הפוליטית אנחנו צריכים להבין על מה אנחנו מדברים כאן. כיוון שזה גוף שלא חוסה תחת חוק חופש המידע ולא מתנהל בשקיפות ציבורית, אז השאלות שנשאלות כאן לגבי הסעיפים, אנחנו שואלים אותן על כל סעיף בהעברות, הן שאלות שהן לגיטימיות ואל תעמיד אתנו כאויבי העם כי אנחנו לא אויבי העם. אנחנו חלק מהעם שחשוב לו לדעת אלן הולך הכסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי אתם.

<זהבה גלאון:>
אני לא מוכנה שתגדיר אותו כמי שאנחנו רואים אותו כאויב העם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שמח. רק תגידי לא.

<זהבה גלאון:>
לא. אני לא מוכנה לעמוד בעמדה האפולוגטית שתגיד לי שאני צריכה להגיד שלא. אני חושבת שאנחנו רואים כאן איך נרקמות עסקאות מפוקפקות בין כל מיני גורמים. אנחנו לא רואים בו אויב העם, בוודאי שלא באופן אישי, זה לא עולה בדעתי. אני מדברת על השיקול הפוליטי שמבקש עכשיו להעביר תקציב בצורה כזאת.

<סתיו שפיר:>
מי שהם האויבים האמיתיים של כספי ציבור, הם אלה שמאשרים את העברת הכסף ואנחנו לא רוצים להיות אלה. לכן אנחנו דנים בכל סעיף וסעיף.

<זהבה גלאון:>
אל תתייג אותנו.

<סתיו שפיר:>
זאת לא אשמתו. זאת אשמה של מי שמוכן להעביר כספים כאלה בלי הגבלה על פי איזושהי דרישה עלומה שלא עוברת שום ביקורת הגיונית.

<זהבה גלאון:>
242.6 מיליון שקלים. אדוני היושב ראש, אולי היית צריך להעביר את זה לוועדת חסויים.
<סתיו שפיר:>
נכון. יכול להיות שזה היה צריך להיות בוועדת המשנה החסויה לעניינים החסויים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אריאל, תמשיך.

<סתיו שפיר:>
אנחנו מדברים על המגזר הכפרי. אנחנו לא מדברים על ההתיישבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דני רצה לענות. לדברים של זהבה?

<דני קריצמן:>
לא. לשאלה. אני רוצה ליידע אתכם, ואולי את יודעת את זה, שתקציב תשתיות הוא החלטת ממשלה מלפני שלוש או ארבע שנים שהתקבלה בדגניה א' בישיבת הממשלה על סך מיליארד שקלים בעשר שנים לשיקום תשתיות בהתיישבות. נגזר מזה כל שנה מאה מיליון שקלים.

<סתיו שפיר:>
אנחנו שואלים את השאלות הפשוטות. קודם כל, אם הייתה החלטת ממשלה, מדוע זה לא נמצא בבסיס התקציב?

<דני קריצמן:>
זאת לא בעיה שלי.

<סתיו שפיר:>
זאת לא בעיה שלך אבל זאת שאלה שאנחנו שואלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא נחזור על זה. קיבלת הסבר.

<סתיו שפיר:>
השאלה השנייה היא לאיזה תשתיות זה הולך, לאיזה רשויות ואיך זה מתחלק על פני הארץ. אלה השאלות אותן אנחנו שואלים.

<דני קריצמן:>
במשרד החקלאות יש ועדה ציבורית.

<סתיו שפיר:>
נצטרך לדחות את ההעברה הזאת.

<זהבה גלאון:>
לא חייבים להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אצביע עליה.

<סתיו שפיר:>
אי אפשר להצביע בלי שנקבל תשובה ועוד לא קיבלנו אותה.

<זהבה גלאון:>
יש לי שבע שאלות.

<דני קריצמן:>
בתשובה לשאלה שלך. ראשית, זה לא תקציב חטיבה להתיישבות אלא תקציב משרד החקלאות. זאת גם תשובה לך וגם תשובה לחברת הכנסת זהבה גלאון שאת המאה מיליון האלה משייכת ל-800 מיליון. התקציב הוא לא שלנו אלא של משרד החקלאות. משרד החקלאות מעביר לנו כקבלן ביצוע בלבד. התקציב שלנו לא גדל כתוצאה מכך אלא הוא נשאר 62 מיליון.

<סתיו שפיר:>
איך התקציב הזה מחולק?

<דני קריצמן:>
במשרד החקלאות יש ועדה מקצועית שפונה לכל המועצות האזוריות בארץ ומבקשת מהמועצות האזוריות בארץ שייתנו בחזרה רשימה של ישובים שלפי דעתם צריכים לשקם אותם במועצה. הרי אי אפשר לעשות לכולם. זה חוזר לוועדה ובדרך כלל הוועדה במשרד החקלאות מקבלת את המלצות המועצות ועושה סיכום של בערך שני ישובים במועצה כי התקציב הזה נמשך לעשר שנים. בשנה עושים בסך הכול ארבעים-חמישים ישובים או קיבוצים וצריכים לעשות 500.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אריאל, תמשיך לסעיף 2.

<אריאל יוצר:>
אנחנו מדברים על תקצוב של מוסדות ציבור ותשתיות על פי הפירוט שכתוב לכם בפנייה. הכסף שמועבר שם, גם הוא באותו מנגנון כמו שהסברתי לגבי הסעיף הראשון, הוא מימון מזומן של התחייבויות שניתנו בשנים קודמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וזה פרוס על כל הארץ.

<אריאל יוצר:>
אמת. זה בהתאם לפירוט שכתוב. 12 מיליון שקלים למחוז צפון, 24 או כמעט 25 מיליון שקלים למחוז מרכז, 8 מיליון שקלים להר חברון.

<סתיו שפיר:>
מה הן בדיוק התשתיות האלה? אני עדיין לא מצליחה להבין.

<אריאל יוצר:>
מוסדות ציבור ותשתיות. אני אסביר מה זה אומר תשתיות. תשתיות זה נניח כביש שהאספלט התפוצץ, זה ביוב שצריך לחדש אותו, אלה מדרכות שצריך להחליף אותן.

<רוברט אילטוב:>
אתה יכול להעביר את פירוט הפניות?
<אריאל יוצר:>
כן.

<סתיו שפיר:>
איך נקבע מי מקבל תקציב ומי לא מקבל תקציב?

<אריאל יוצר:>
יש קול קורא בחטיבה להתיישבות שמפעילה את העניין הזה. הקולות קוראים מפורסמים לציבור וכל מי שעומד בקריטריונים, פונה.

<סתיו שפיר:>
על פי איזה קריטריונים מקבלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש שרשימה של תשתיות מהסוג הזה כדוגמה תעביר לוועדה כדי שנוכל להפיץ לכולם.

<אריאל יוצר:>
אין בעיה.

<סתיו שפיר:>
גם את הקריטריונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעביר אלינו גם דוגמה של קול קורא אחד כדי שאנשים יבינו איך זה מתבצע.

<אריאל יוצר:>
בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך. תסביר את סעיף 3.

<אריאל יוצר:>
סעיף 3. 2.5 מיליון שקלים לקליטת עלייה בהתיישבות, מיליון ומאתיים אלף שקלים למפוני גוש קטיף, 11 מיליון שקלים לגרעיני התיישבות. הכספים כאן ניתנים עבור פעילות שמבצעת החטיבה הן בפעילות פיתוח של תשתיות, הן בהצבת מבנים יבילים, הן בבניית מוסדות ציבור והן לגרעיני התיישבות הם למעשה קבוצות צעירים שמגיעים להתיישב בעיקר בפריפריה.
<זהבה גלאון:>
כמה כסף לצעירים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם דתיים?

<אריאל יוצר:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה גרעינים שהם גם דתיים וגם חילוניים שיושבים בפריפריה?

<אריאל יוצר:>
כן. בוודאי.

<זהבה גלאון:>
לפי הפירוט שלך, שלושה מיליון לכפרי סטודנטים ו-11 מיליון לגרעיני התיישבות. איך הפרופורציות בחלוקה? אתם טוענים כל הזמן שנותנים לסטודנטים ולצעירים, אבל תראה את הפרופורציות.

<אריאל יוצר:>
כפרי סטודנטים מיועדים לסטודנטים בלבד. אם אין לך תעודת סטודנט, אתה כמובן לא יכול להיות חבר בכפר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא רק המשרד הזה אלא יש עוד משרדים.

<אריאל יוצר:>
גרעיני התיישבות הם לאוכלוסייה צעירה, בין אם הם סטודנטים או לא סטודנטים.

<סתיו שפיר:>
איזה כפרי סטודנטים?

<אריאל יוצר:>
כרגע מדובר על כפר סטודנטים בקריית שמונה.

<זהבה גלאון:>
איפה גרעיני ההתיישבות?

<דני קריצמן:>
בכל הארץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אומר לך דני – בכל הארץ.

<זהבה גלאון:>
למה צריך לעשות עכשיו גרעיני התיישבות בבקעה?

<דני קריצמן:>
כי הממשלה החליטה ליישב את בקעת הירדן.

<סתיו שפיר:>
כפר הסטודנטים בקריית שמונה קיבל היום שלושה מיליון שקלים?

<אריאל יוצר:>
זה סביר לגמרי. צריך לחבר אותו לתשתית.

<סתיו שפיר:>
זה בסדר גמור. אני שואלת כדי להבהיר. הכסף שהולך למפוני גוש קטיף, למה בדיוק הוא עובר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, נמשיך.

<סתיו שפיר:>
הוא באמצע מתן תשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא כבר נתן תשובות.

<סתיו שפיר:>
אפשר לדון בזה בשבוע הבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אי אפשר לדחות ולעשות פיליבסטר.

<סתיו שפיר:>
לכולנו יש שאלות והוא עדיין לא ענה. הוא היה באמצע תשובה לשאלות ששאלתי ואני מבקשת שהוא יענה עליהן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר, אתה רוצה לשאול?

<סתיו שפיר:>
ניסן, שאלתי שאלות ואריאל עדיין לא ענה עליהן. אני מבקשת שהוא יענה עליהן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אריאל, תענה.

<אריאל יוצר:>
הכסף שניתן לקליטת ההתיישבות למפוני גוש קטיף הוא להקמת תשתיות.

<ראובן ריבלין:>
אמרת את זה.

<אריאל יוצר:>
היא שאלה אותי.

<סתיו שפיר:>
איפה? איזה תשתיות?

<אריאל יוצר:>
בנגב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באזור לכיש.

<סתיו שפיר:>
מה התקציב הכולל לזה? העברנו העברה דומה גם לפני שבועיים, אם אני לא טועה.

<אריאל יוצר:>
התקציב הכולל של הפעילות הזאת?

<סתיו שפיר:>
כן. אגב, זאת גם פעילות מוצדקת לעזור למפונים אבל מה התקציב הכולל? כל שבוע מגיע משהו אחר. פעם אחת החינוך ופעם אחת תשתיות. מה התקציב הכולל?

<אריאל יוצר:>
אני אבדוק מה התקציב הכולל. אני לא זוכר אותו בעל פה. להבנתי זה לא מה שהועבר בפעם הקודמת.

<סתיו שפיר:>
מה ההבדל בין זה לבין מה שהועבר בפעם הקודמת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, די. עכשיו אלעזר.

<סתיו שפיר:>
אי אפשר לשאול אותו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלת. עכשיו אלעזר. גם לו מותר לשאול.

<סתיו שפיר:>
קצת סבלנות. אני אמשיך אחרי שאלותיו של אלעזר.

<אלעזר שטרן:>
אריאל, אני מודה שהמספרים שמונחים לפני הם מספרים אחרים מאלה שאתה דיברת עליהם. אולי אנחנו לא יודעים לקרוא.

<אריאל יוצר:>
ציינתי בתחילת הדברים שיש טעות בדברי ההסבר. אצלכם כתוב 281 מיליון שקלים אבל הסכום הוא 170 מיליון שקלים.

<אלעזר שטרן:>
אני מדבר גם על חלוקה אחרת שהיא הרבה יותר משמעותית ממה שאתה אמרת בתוך הטבלאות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החלוקה מתחלקת על שני הדברים, על שני הסעיפים.

<אריאל יוצר:>
מה שאני הסברתי בדברי ההסבר לוקח את כל החלוקה שאתה רואה בתכניות ומסכם אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם ה-170 מיליון מתחלקים.

<אריאל יוצר:>
נכון. חלק לתשתיות, חלק למוסדות ציבור וחלק לאותה פעילות עליה דיברנו על שיקום תשתיות במגזר הכפרי.

<אלעזר שטרן:>
לא הבנתי איך הקשר בין מה שאתה אמרת לבין מה שדני אמר מבחינת משרד החקלאות.

<אריאל יוצר:>
מה שאמר יושב ראש החטיבה להתיישבות, זה בדיוק כפי שאני אמרתי. הוא אמר שעברה החלטת ממשלה על שיקום תשתיות בישובים הכפריים. החלטת הממשלה הזו דיברה על תקצוב של מאה מיליון שקלים כל שנה. ברגע שעוברת החלטת ממשלה כזאת, על מנת לבצע את הפעילות, צריכה להינתן הרשאה להתחייב. זאת הרשאה להתחייב שניתנה כל עוד ההחלטה הייתה בתוקף. הרשאה להתחייב מאפשרת - לחטיבה להתיישבות במקרה הזה או לכל משרד ממשלתי אחר – לבוא ולפתוח התקשרות מול יזם. מאחר שהשירות או הפעילות שמתבצעת היא פעילות פיתוח, זאת אומרת, מהיום שבוצעה ההתקשרות ועד היום שהסתיימה העבודה, עובר זמן והרבה פעמים גם עוברת שנת תקציב, אז בשנה מסוימת מתקשרים עם הספק. המדינה הולכת לספק ואומרת לו נא לבצע שיקום תשתיות בישוב מסוים. אחרי שהוא ביצע את העבודה, המדינה או החטיבה להתיישבות עשתה בקרה וראתה שהוא עמד בכל התנאים שהוטלו עליו ובמחויבות שלו, הכסף מועבר לו. מה שאתם רואים כאן, זה למעשה העברת המזומן בגין פעילות שבוצעה. בגלל זה גם הוא אמר שההחלטה היא החלטה של משרד החקלאות, היא אושרה בממשלה וגוף הביצוע במקרה הזה הוא החטיבה להתיישבות. לכן החטיבה להתיישבות היא זרוע שמתקשרת מטעם משרד החקלאות, מבצעת את שיקום התשתיות בישובים הכפריים ולאחר שהעבודה הסתיימה, הוא מעביר להם כסף מזומן.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה להבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, בבקשה, אלעזר באמצע דבריו. את לא יכולה להשתלט על הכול.

<סתיו שפיר:>
נכון, אבל הוא לא ענה על כל השאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא ענה אבל את שואלת כבר חמש פעמים.

<סתיו שפיר:>
הוא לא ענה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא באמצע השאלות ואת נכנסת באמצע. גמרנו, די. נגמר. צילמו כבר. נגמר הסיפור. תרדו מזה.

<סתיו שפיר:>
ממה אתה מפחד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מפחד. זה לא מכובד. האיש שואל. פעם אחת קיבל אישור לשאול ואת מדברת כבר עשר דקות בלי הפסק. די, יש גבול.

<סתיו שפיר:>
מה שלא מכובד זה שאתה לא מאפשר לשאול שאלות נכונות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ממש לא. את שואלת עשר פעמים את אותה שאלה כל יום.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה לשמוע את התשובות. זה לא מכובד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר.

<אלעזר שטרן:>
אם אתה יכול להגיד מילה. אם זה משרד ממשלתי, למה בכל הדברים משרדים ממשלתיים מוציאים מכרזים וכאן זה עובר כאילו דרך חטיבת ההתיישבות?

<אריאל יוצר:>
החטיבה להתיישבות מוכרת כגוף ביצוע.

<דני קריצמן:>
אני אענה לך. בהחלטת הממשלה שייצרה את מיליארד השקלים קבעה הממשלה שגוף הביצוע יהיה החטיבה להתיישבות.

<אלעזר שטרן:>
החטיבה להתיישבות לוקחת קבלנים שיבצעו.

<דני קריצמן:>
כן. אתה חושב שאני עם המעדר עושה את הדרך?

<אלעזר שטרן:>
לא. באף משרד הפקיד או המנהל עושה את העבודה. למה יש כאן כאילו עוד גוף באמצע?

<דני קריצמן:>
משרד החקלאות לא בנוי לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר, יש לי בקשה. אם אתה מוכן, מאחר שזאת צורת עבודה, הוא יסביר לך את זה אחר כך.

<אלעזר שטרן:>
בסדר. אני מודה שנראה לי קצת מוזר מבחינת האחוזים. אני גר בגליל. כנראה איחרתי בשעה לשאול את השאלה ביום ראשון ולכן אני מנצל את ההזדמנות לקבל תשובה עכשיו. מתוך התוספת לתקציב החטיבה להתיישבות, שבעה אחוזים בלבד עוברים למרחב הצפון. לדרום הר חברון עוברים עשרה אחוזים. אני מכיר את מספרי התושבים גם פה וגם שם ואני יכול להגיד לך שבמקום בו אני גר חיילים הולכים בשולי הכביש מאחר שאין תשתית בצדי הדרכים וכל יום הם בסכנת חיים.

<אורית סטרוק:>
גם במקום בו אני גרה.

<אלעזר שטרן:>
מאה אחוז.

<זהבה גלאון:>
זה לא מאה אחוז. זה לא דומה. זאת ישראל הריבונית. אל תגיד מאה אחוז.

<אלעזר שטרן:>
אני לא נכנס לזה.

<רוברט אילטוב:>
מותר לו להגיד מאה אחוז. הוא בזכות דיבור ומותר לו להגיד מה שהוא רוצה.

<זהבה גלאון:>
הוא בזכות דיבור וגם לי מותר להעיר הערה.

<רוברט אילטוב:>
אם הוא חושב שזה מאה אחוז, זה מאה אחוז מבחינתו. את לא חייבת להכתיב לו מה להגיד.

<זהבה גלאון:>
אני לא חייבת אבל אני רוצה. אם לא שמת לב, אני אומרת כל מה שאני רוצה. עוד לא הפנמת את זה בוועדה הזאת? אלעזר ישאל ואנחנו נגיב.

<רוברט אילטוב:>
אני מוכן לשמוע אותו אבל אל תכניסי לי מלים לפה. מותר לו להגיד שגם שם אנשים מסתכנים.

<זהבה גלאון:>
מותר לו להגיד ולי מותר להגיד מה שלי מותר להגיד.

<אלעזר שטרן:>
ראיתי שיש גם מרחב מרכז וגם מרחב מרכז הר חברון. ההפרדה הזאת, אם אני יכול לדעת למה היא קיימת? אולי זאת תשובה בירוקרטית.

<זהבה גלאון:>
לא. היא תשובה פוליטית ולא בירוקרטית. הבירוקרטיה שלכם משמשת את הצרכים הפוליטיים שלכם. די עם זה.

<אלעזר שטרן:>
לגבי הקריטריונים. האם זאת אותה ועדה והאם גם כאן הדברים לגבי עבודות שכבר נעשו ושרק עכשיו מעבירים את הכסף?

<אריאל יוצר:>
לגבי החלוקה בין המחוזות. מאחר וזאת לא הפנייה הראשונה של החטיבה, לאחר העברה – במידה והיא תאושר – החלוקה בין המחוזות תהיה החלוקה הבאה: במחוז צפון סך הכול 162 מיליון שקלים. בסך הכול היא תחבר את הכול ולא רק את הפנייה הזאת כי הפנייה הקודמת הייתה יותר למחוז צפון. אם כן, למחוז צפון 162 מיליון שקלים. למחוז דרום 150 מיליון שקלים ולמחוז מרכז 142 מיליון שקלים. זאת החלוקה הנוכחית במידה והפנייה הזאת תאושר היום.

<אלעזר שטרן:>
מרכז, זה כולל הר חברון?

<אריאל יוצר:>
כן. כולל דרום הר חברון.

<אלעזר שטרן:>
אתה אומר לי שבמחוז המרכז יהיה פחות מאשר בצפון.

<אריאל יוצר:>
אמת. בהבדלים די קטנים, אבל בגדול אתה צודק.

<אלעזר שטרן:>
השאלה ששאלתי קודם הייתה האם גם כאן אפשר לומר שזה לגבי דברים שכבר נעשו.

<אריאל יוצר:>
לא. חלק מהדברים הם אכן מימון של התחייבויות עבר. אני אומר שוב, אלה דברים שהמדינה קבעה ועכשיו היא משלמת.

<אלעזר שטרן:>
את זה הבנתי, אבל זה חלק או זה הכול?

<אריאל יוצר:>
לא. הרוב של הכסף כאן הוא מימון הרשאות עבר וחלק מהדברים הם גם דברים חדשים.

<סתיו שפיר:>
לפי איזה קריטריונים נקבע סדר העדיפויות בהשקעה בין הישובים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מעלה את זה להצבעה.

<זהבה גלאון:>
יש לנו עוד הרבה שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אי אפשר.

<זהבה גלאון:>
יש עוד שלושה סעיפים שלא דנו בהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דנו בכל סעיף וסעיף. אי אפשר לעשות כאן פיליבסטר.

<דני קריצמן:>
את שואלת לפי איזה קריטריונים מתחלק הכסף?

<סתיו שפיר:>
לא. מהו סדר העדיפויות לפיו נקבע איזה ישוב יקבל מענק ואיזה ישוב לא יקבל?

<דני קריצמן:>
המילה קריטריונים לא תעלם מהתשובה שלי בכל מקרה. קודם כל, יש קול קורא כמו בכל משרד ממשלתי. אנחנו מודיעים לכל עם ישראל שמי שרוצה לשקם תשתיות או לבצע שינויים בתחום התשתיות, שיפנה ואכן פונים.

<סתיו שפיר:>
לפי מה אתם בוחרים?

<דני קריצמן:>
עכשיו אני אענה לך על החלק השני.

<ראובן ריבלין:>
אני חייב לצאת. יש לי פגישה עם אנשים שהגיעו מחוץ לארץ.

<זהבה גלאון:>
מה החיפזון? תדחה את זה לשבוע הבא.

<ראובן ריבלין:>
לי אין בעיה.

<זהבה גלאון:>
זה לא דחוף.

<דני קריצמן:>
אי אפשר לדחות לשבוע הבא כי אנשים מחכים לכסף, ואנשים מחכים לבתים, ואנשים מחכים לגג, ואנשים מחכים לדרך, ואנשים מחכים לצינור מים.

החלק השני של התשובה. יש סדרה של קריטריונים בכל אחד מהנושאים. לוקחים את הרשימה של האנשים שפנו ומסדרים אותם לפי סדר על פי הקריטריונים שנקבעו.

<סתיו שפיר:>
ומה הם הקריטריונים?

<דני קריצמן:>
אני לא זוכר את כולם בעל פה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשנו שיעבירו לנו את הקריטריונים.

<סתיו שפיר:>
שיעבירו לפני שנצביע.

אני מבקשת התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התייעצות סיעתית חמש דקות. אנחנו חוזרים לדיון ב-12:22.

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:17 ונתחדשה בשעה 12:30)>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מחדשים את הישיבה.

<רוברט אילטוב:>
אני רוצה להגיש נגדו תלונה על כך שהוא מציק לחבר כנסת. ביקשתי ממני לא להגיב והוא פשוט לא רוצה לקבל את זה.

<זהבה גלאון:>
אתה רוצה לסתום את הפה לתקשורת?

<רוברט אילטוב:>
יש גם דרך התנהלות בכנסת, גם לתקשורת עם כל הכבוד. אני מבקש להגיש נגדו תלונה.

<זהבה גלאון:>
תגיש.

<רוברט אילטוב:>
דרך הוועדה.

<זהבה גלאון:>
למיטב ידיעתי, הוועדה היא לא גוף שיפוטי.

<רוברט אילטוב:>
דרך יושב ראש הוועדה. צריך להיות כאן סדר מסוים. אני לא יודע מי זה, הוא לא הציג את עצמו לא לפי שם ולא לפי שום דבר. אמרת שאתה מערוץ 10 וזהו.

<קריאה:>
אמרתי ששמי אבי עמית, אני כתב חדשות 10. בסך הכול שאלתי שאלה. אתה לא חייב לענות.

<רוברט אילטוב:>
אמרתי לך שאני לא רוצה לענות לך. מותר לי.

<זהבה גלאון:>
ליברמן לא נתן להם אישור.

<רוברט אילטוב:>
אני לא שואל אותך מה הוא נותן לי.

<זהבה גלאון:>
הוא לא יכול באופן עצמאי.

<רוברט אילטוב:>
דרך אגב, אני חושב שהוא היה צריך לסקר איך את מנסה לסכל את השיפוצים ואת כל הכספים שצריכים להעביר למגזר הקיבוצים ולמגזר הכפרי. את זה הוא בטח לא מסקר. זה לא מעניין אותו. הוא רוצה להפריע לפעילות הוועדה ולחברים והוא בא והוא מציק. זה מותר לו.

<זהבה גלאון:>
לא נסחפת קצת?

<רוברט אילטוב:>
זה שאת מנסה לעצור את התקציב לכל מגזר הקיבוצים והמושבים, זה לא מעניין אותו.

<זהבה גלאון:>
אני מנסה לעצור את התקציב?

<סתיו שפיר:>
הלוואי שכך ידברו על לוביסטים שיושבים בוועדה.

<רוברט אילטוב:>
מעניין אותו האם הסעיף הזה כן היה או לא היה.

<סתיו שפיר:>
לאורך כל הוועדות ישבו כאן לוביסטים ועליהם אף אחד לא מתלונן.

<זהבה גלאון:>
אתה לכאן סטנדרטים לא טובים.

<רוברט אילטוב:>
אל תלמדי אותי על הסטנדרטים.

<זהבה גלאון:>
נראה לי שאתה צריך ללמוד.

<רוברט אילטוב:>
אני הייתי מציע לך שתגני על הקיבוצים ששם יש את הקולות שלך, שהם מצביעים לך ושהם באמת לא יודעים מה את עושה כאן כרגע, על התקציב שלהם.

<זהבה גלאון:>
תפרסם להם.

<רוברט אילטוב:>
שהוא יפרסם אבל הוא בטח לא יפרסם את זה.

<זהבה גלאון:>
יש לך רוב. אתה יכול להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 175 עד 177.

<סתיו שפיר:>
אבל עדיין לא ענו לנו על כל השאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. מי בעד?

<סתיו שפיר:>
מה זאת אומרת בסדר? לא נענו על השאלות. מה יקרה אם נחכה חמש דקות ונמתין?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 2
פניות מספר 175 עד 177 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 17 עד 177, אושרו.

<זהבה גלאון:>
איך זה יכול להיות? אני לא רואה שבעה.

<סתיו שפיר:>
רביזיה. זהבה, את לא מצטרפת לרביזיה?
<זהבה גלאון:>
ברור. אני אתך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. כך נעבוד. את הרביזיה נעשה ביום שני בבוקר כי מחר אין ישיבות. ביום שני נעשה את כל הרביזיות.
הודעה מספר 43003.

<אלעזר שטרן:>
למה הר חברון לחוד?

<דני קריצמן:>
הוא לא לחוד, לא מבחינת תקציב ולא מבחינת יהודה ושומרון. זאת כנראה טעות טכנית. למה זה מפריע לך שזה כתוב כך? מה הבעיה בזה?
<אלעזר שטרן:>
אתה לא מבין מה הבעיה?

<דני קריצמן:>
זה היסטורי. כך פעם היה רשום אבל הכסף מחולק שווה.

<אלעזר שטרן:>
למה לא משנים את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה סיפור נפרד. תבדקו. דני, תבדקו אם אפשר להפריד או לא.

<דני קריצמן:>
מילה לחברת הכנסת גלאון. לגבי חוק חופש המידע. על פי החוק אנחנו לא חייבים לתת מידע.

<סתיו שפיר:>
החוק לא חל עליכם אבל הוא צריך לדון עליכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דני, לא עכשיו.

<סתיו שפיר:>
דני, אני בטוחה שגם אתה מסכים אתי שהוא צריך לחול גם עליכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תדברו אחר כך.

<דני קריצמן:>
אנחנו נותנים את המידע.

<סתיו שפיר:>
תראה איך הוא שומר עליך. זה ממש מרגש אותי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שתדברו ביניכם, זה בסדר, אבל עכשיו עברנו את זה.

<דני קריצמן:>
שתדע שהכול פתוח אצלנו והיא יכולה לראות.

<אריאל יוצר:>
הפנייה נועדה להעביר עודפים משנה לשנה, עדכון שכבות נוספות למערכת מידע גיאוגרפי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אשרור הודעה מספר 43003? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב
הודעה מספר 43003 אושרה
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הודעה מספר 43003, אושרה.

אנחנו עוברים לחוברת השנייה. פניות מספר 137 ו-138.

<יוסי עדס:>
הפנייה נועדה להתאמת תקציב משרד הפנים בגין התחייבויות שבוצעו בתקציב בגין פעילות שוטפת של המשרד. סך הפנייה הוא 3.204 אלפי שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלושה מיליון.

<יוסי עדס:>
כן.

<סתיו שפיר:>
באיזה התחייבויות מדובר?

<יוסי עדס:>
פעילות שוטפת של המשרד. מדובר במסגרת התקציב שהייתה בשנת 2012 וכעת מבוצע התקציב להתאמת ההתחייבויות שהיו בשנה שעברה בתפעול הפעילות השוטפת של המשרד, שזה כולל – כמו שאמרו הרבה פעמים – ארנונה, מים, חשמל וכדומה וכן דברים נוספים.

<סתיו שפיר:>
זאת אומרת, התחייבויות שידענו עליהן לפני הגשת התקציב כמו ארנונה, מים וכדומה. אין צורך לגלגל עיניים.

<יוסי עדס:>
לא. זה נכון.

<סתיו שפיר:>
אם ידענו עליהם, אתה כבר יודע מה השאלה הבאה.

<יוסי עדס:>
מדובר במסגרת תקציבית שהייתה בשנת 2012 ובעקבותיה המשרד התחייב, וכעת ההקמה של התקציב בעקבות התחייבויות שהיו בשנה שעברה מבוצעת כעת.

<סתיו שפיר:>
אבל ידענו ויכולנו לצפות את גובה תשלומי הארנונה, המים והחשמל. מדוע זה לא נכנס לתקציב?

<יוסי עדס:>
מדובר בהשלמת עודפים שהמשרד התחייב עליהם בשנה שעברה וכעת התקציב במזומן עובר.

<סתיו שפיר:>
לא ענית לשאלה שלי. מדוע זה לא נמצא בתוך התקציב?

<יוסי עדס:>
זה היה במסגרת התקציב.

<סתיו שפיר:>
זה לא היה. אתה מבקש כרגע.

<יוסי עדס:>
זה היה במסגרת התקציב של שנת 2012.

<סתיו שפיר:>
למה זה לא נמצא בתקציב 2013?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עודפים לא נמצאים בתקציב.

<סתיו שפיר:>
זה לא משנה. על הכול אפשר להגיד שלא נמצא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העברת עודפים לא נמצא בתקציב.

<יוסי עדס:>
המשרד יכול היה לבצע את זה במזומן. כיוון שהוא לא יכול היה לבצע את זה במזומן מסיבות שונות, יש דברים שהוא התחייב עליהם בשנת 2012 והוא משלם אותם בשנה העוקבת, העודפים עוברים ומגיעים לוועדת הכספים.

<סתיו שפיר:>
אם אתה יודע שהתחייבת ואתה יודע שתצטרך לשלם אותם, מדוע אתה לא מבקש להכניס את זה לבסיס התקציב כדי להקל על הזמן של כולנו ולחסוך לכולנו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד פעם, אותו עיקרון שאלה עודפים ולא תקציב קבוע שנכנס. אלה עודפים משנה שעברה.

<סתיו שפיר:>
ארנונה, חשמל ומים זה תקציב קבוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה עודפים משנה שעברה שעוברים. עודפים לא נכנסים לתקציב של שנה זאת כי זה שייך לשנה שעברה.

<סתיו שפיר:>
אפשר להשתמש בעודפים האלה למטרה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כך בנוי תקציב המדינה. את שואלת כל הזמן את אותה שאלה. יכול להיות שיום אחד יקבלו את דעתך וישנו את זה.

<סתיו שפיר:>
זאת תשובה שמתאים לענות אותה בגן. בוועדת כספים מתאים לענות תשובות שהן קצת יותר טובות מזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התשובות האלה הן הרבה יותר טובות.

<סתיו שפיר:>
אני לא שמעתי את התשובה הטובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שמעת. אז יש לנו מחלוקת. אולי תביני פעם את הבסיס, מה זה נקרא בסיס תקציב ואיך עובדים.
<סתיו שפיר:>
אני מבינה היטב. נראה לי שאנחנו לא מסכימים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז. אנחנו לא מסכימים. מותר.

מי בעד אישור פניות מספר 137 ו-138? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד - 2
פניות מספר 137 ו-138 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 137 ו-138 אושרו.

פניות מספר 160 עד 162.

<מעין נשר:>
רפרנטית חקלאות, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר סך של שבעה מיליון ו-586 אלף שקלים לתקציב משרד החקלאות לנושאים הבאים: 4.5 מיליון מתקציבי החטיבה להתיישבות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל בהתאם להחלטת ממשלה 578 מיום 27 במאי 2013 שעניינה חיזוק מרכזי המו"פ החקלאיים האזוריים. עוד מיליון ו-166 אלף ממשרדי הנגב וגליל ומהרשות לפיתוח מגזרי המיעוטים שנמצאת במשרד ראש הממשלה בהתאם להחלטת ממשלה 2964 בנושא הקמת חווה מדברית אקולוגית בוואדי יתיר. 250 אלף שקלים מתקציב החטיבה להתיישבות לתמיכה ברשות מרעה, בהתאם לסיכום בין המשרדים ושינוי פנימי בסך של 800 אלפי שקלים מרשות המים למימון מחקרים על שימוש במים מותפלים.

<סתיו שפיר:>
מי מקים את החווה האקולוגית?

<מעין נשר:>
יש עמותה שנקראת עמותת ואדי יתיר. זו עמותה של בדואים בנגב הצפוני. הפרויקט הזה כבר מתבצע. כל שנה מעבירים לו עוד כסף בהתאם לקצב הביצוע. העמותה מקימה חווה לגידול עדרים בשיטה מיוחדת וגידול של צמחיה אקולוגית בת קיימא משמרת סביבה. פרויקט מאוד מאוד יפה ואני מציעה לכולכם להסתכל באתר האינטרנט.

<סתיו שפיר:>
מאיזה פרויקטים עובר התקציב שמקוצץ מתקציב הרשות לפיתוח מגזר המיעוטים?

<מעין נשר:>
הוא לא מקוצץ. הוא עובר לוואדי יתיר. הפרויקט הזה מאגם תקציבים של מספר משרדים – חקלאות, רשות פיתוח מגזרי המיעוטים ונגב והגליל – ומשרד החקלאות מרכז אותו ומתקשר עם העמותה כדי לבצע את הפרויקט.

<סתיו שפיר:>
מה התשובה לשאלה שאני שואלת כל הזמן?

<מעין נשר:>
מה השאלה?

<סתיו שפיר:>
ידענו על התכניות ואת ציינת בעצמך שאנחנו מעבירים את הכספים האלה כל שנה ואם כך, מדוע הם לא נכנסים לבסיס התקציב?

<מעין נשר:>
גם למו"פים וגם לחווה זה מועבר כל שנה אבל יש תקציבים שמחליטים עליהם בהחלטות ממשלה. את הדברים האלה שיודעים שזה איגום תקציבים של מספר משרדים לא נהוג להכניס בבסיס התקציב.

<סתיו שפיר:>
האם את מסכימה, את לא חושבת שיהיה יותר נוח, חסכוני ויעיל לכולנו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשהיא תהיה שר האוצר.

<מעין נשר:>
לשאלתך, יש כאן ועדה ציבורית של הכנסת ואת יכולה לראות בדיוק מאיפה הכסף עובר ולאן הוא עובר. זה אפילו יותר שקוף מאשר שכל התקציב עובר.

<סתיו שפיר:>
האם לכם לא יהיה יותר נוח?

<מעין נשר:>
את לא נותנת לי לסיים את התשובה.

<סתיו שפיר:>
אני רק מבהירה את השאלה.

<מעין נשר:>
אני אומרת שזה אפילו יותר שקוף מאשר ספר התקציב שבא אליך בתחילת שנה כחבילה ואז את צריכה לראות סעיף סעיף מה קורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מעין, תודה.

<סתיו שפיר:>
היית רוצה לדעת בתחילת השנה מה התקציב שלך ולא להצטרך להגיע לכאן ולהתחנן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. מי בעד האישור? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – הרוב

פניות מספר 160 עד 162 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 160 עד 162, אושרו.

פניות מספר 167 ו-168.

<מעין נשר:>
יש קודם את 163 ו-164.

<טמיר כהן:>
אנחנו עובדים לפי סדר משלוח החומר. הפניות האלה הגיעו רק אתמול.

<שלמה פשקוס:>
זאת פנייה שבעיקרה היא פנייה שנועדה לבצע שינויים פנימיים בסעיף 38, סעיף תמיכות בענפי המשק של משרד הכלכלה, ולהוסיף לסעיף 4.2 מיליון שקלים לטובת תכנית לפיתוח טכנולוגיית מים לפי החלטת ממשלה שהוחלטה בשנת 2012.

לשאלתך, הסיבה שזה לא תוקצב בבסיס, זה בגלל שהחלטת הממשלה לא נקבה את הסכומים אלא הטילה על המשרדים להגיע להסכמה איך יחולקו הסכומים שיבוצעו לטובת התכנית. ההסכמה הזאת בוצעה לפני כחודש ולכן הכסף עובר עכשיו. מדובר ב-4.2 מיליון שקלים שעוברים למשרד והמשרד מקצה מתקציבו כעשרה מיליון שקלים לטובת הנושא.

חוץ מזה, מדובר בשינויים פנימיים מתכניות למימון מו"פ בינלאומי, איזה שהם עודפי מזומן שתוקצבו לפי הערכה של שער החליפין ולפי הערכה של התשלום של ישראל שמבוסס תמ"ג ושער חליפין, ולכן אנחנו עכשיו משלמים טיפה פחות בגלל הירידה בשער החליפין. לכן יש מעט עודפי כסף שעוברים לשימושים אחרים של המשרד.

העברת הרשאה להתחייב בתכניות שונות של המשרד לטובת פעילות המדען הראשי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

פניות מספר 167 ו-168 אושרו
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 167 ו-168, אושרו.

<אורית סטרוק:>
רביזיה.

<סתיו שפיר:>
אני נדהמת מחילוקי הדעות בתוך הוועדה.

<אורית סטרוק:>
אלה לא חילוקי דעות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על כל הרביזיות נדון ביום שני בבוקר.

פניות מספר 171 ו-172.
<יוסי עדס:>
מדובר בהשלמת תקציב מענק האיזון בהתאם לסיכום עם משרד הפנים ועם השלטון המקומי. תקציב מענק האיזון יעמוד בסך הכול לשנת 2013 על 2.8 מיליארד שקלים. בפנייה הזאת מדובר בהשלמת התקציב ל-2.8. מדובר בשני מיליון שקלים במזומן ועוד שני מיליון שקלים בהרשאה להתחייב ומאתיים מיליון שקלים למימון הרשאה להתחייב של שנה שעברה.

<סתיו שפיר:>
לאיזה רשויות אנחנו נותנים מענקים?

<יוסי עדס:>
מתוך 255 רשויות שיש בהן תושבים – יש עוד רשויות תעשייתיות – מתוכן 204 רשויות מקבלות מענק איזון בשנת 2013. הרשימה המלאה מופיעה במפורט – כולל סכום הקצאה לכל רשות – באתר משרד הפנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תוכל להעביר לנו את הרשימה כדי שנוכל להפיץ?

<יוסי עדס:>
כן. יש לי כאן עותק.

<סתיו שפיר:>
איך מתבצע התעדוף של הרשויות?

<יוסי עדס:>
יש נוסחה שנקבעה בהחלטת ממשלה. הנוסחה הזאת היא נוסחה מורכבת שבעצם בסופו של דבר מחשבת הכנסה פוטנציאלית נורמטיבית לרשות לעומת הוצאה נורמטיבית לרשות והפער הזה הוא מודל נוסחת האיזון. ה-2.8 מתחלקים באופן יחסי בהתאם לנוסחה למענק מודל שכל רשות מקבלת.

<סתיו שפיר:>
אנחנו יכולים להבטיח שאין רשות חלשה שלא מקבלת אתה מענק.

<יוסי עדס:>
כמו שאמרתי, מתוך 255 רשויות עם תושבים, 204 רשויות מקבלות מענק איזון. הרשויות שלא מקבלות מענק איזון הן רשויות שנחשבות רשויות חזקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

פניות מספר 171 ו-172 אושרו

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 171 ו-172, אושרו.

סיימנו את ההעברות הכספיות. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים