PAGE
23
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
18/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 34>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ו בכסלו התשע"ד (18 בנובמבר 2013), שעה 11:30

<קליטת יהודים צעירים מהתפוצות במכינות קדם צבאיות>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר
ישראל חסון

מרדכי יוגב

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

>
דורית בר חי - ממונה על מכינות קדם צבאיות הכנה לשירות, משרד החינוך

דוריס קריאף - מנהלת המחוז הארצית לתיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

יעקב דנון - מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

יוגב גלבוע - מנהל מכינת "קשת יהודה", מועצת המכינות הקדם צבאיות

יוס אלדר - מנכ"ל איגוד המכינות הקדם צבאיות

גלעד אולשטיין - ראש מכינה, איגוד המכינות הקדם צבאיות

דוד ברנשטיין - גיוס משאבים, איגוד המכינות הקדם צבאיות

מיכאל כהן - מועצת המכינות הקדם צבאיות

אשר זימבל - חייל, מועצת המכינות הקדם צבאיות

סא"ל אמיר חי - סגן מפקד מיט"ב (מינהל גיוס) אכ"א, משרד הביטחון - צה"ל

אודי דרור - ר' תחום בכיר לגיוס אגף בטחוני חברתי, משרד הביטחון - צה"ל

דנה זקס - מנהלת תוכניות ש"ש ויוזמות חברתיות, הסוכנות היהודית

עודד פויר - מנהל היחידה לעידוד עלייה - הביתה, ההסתדרות הציונית העולמית

מיכאל כהן - מכינה קדם צבאית "קשת"

אשר זימבל - חייל מטעם מכינה קדם צבאית קשת

קפלן ישראל - נציג חיילים בודדים

גדעון זעירא - מחלקת המחקר והמידע, הכנסת

אלכס גנדלר - לוביסט, פורום כפרי נוער ופנימיות וקרן שחף

רומן גרוויץ
–
לוביסט, פוליס, מייצג את הסוכנות היהודית

דנה גורדון שושני

יפה קרינצה
<קליטת יהודים צעירים מהתפוצות במכינות קדם צבאיות>

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. הוועדה מקיימת היום דיון בנושא קליטת יהודים צעירים מהתפוצות במכינות קדם צבאיות. כמובן, אני מברך את כל הנמצאים כאן – את חברי הכנסת שיושבים כאן, את כל האורחים.

אני רואה חשיבות רבה בהכנת בני נוער עולים לשירות משמעותי בצה"ל במהלך הלימודים במכינות קדם צבאיות, וכן אני מברך את היוזמה לגייס יהודים צעירים מהתפוצות ולשלב אותם במכינות כהכנה לעלייתם ארצה ולשילובם בצבא. זה מהווה את האמצעי הטוב ביותר לקליטה טובה יותר. אני אוהב מסגרות, מסגרת עושה טוב. ברגע שיש מסגרת, ועוד מאוד מסודרת כמו מכינה קדם צבאית, זה יכול לתרום ישירות לאינטגרציה. אחרי זה יש את הצבא, אז יוצא שעוברים פרק זמן במסגרת מאוד מסודרת, והערכים שרוכשים שם יכולים לעזור לעניין הקליטה.
קיבלנו נתונים של הממ"מ, עוד מעט נשמע אותם מגדעון. את הדיון יזם חבר הכנסת מוטי יוגב. הוא ביקש ממני לקיים אותו וישר נעניתי, כי אני חושב שהדיון הזה חשוב ביותר. אנחנו צריכים לראות - אחרי כל הנתונים והדיון הזה, אחרי שנשמע פה את הכול - איך אנחנו כוועדה יכולים לעזור ולתמוך מול המשרדים הקשורים, אם זה עניינים כספיים או הסברתיים או איך שאנחנו מביאים את העולים ואיך אנחנו עוזרים לכל התהליך הזה לפרוח, כי התהליך הוא באמת מבורך.

בבקשה, גדעון.

תודה, כבוד היושב-ראש. לצורך הדיון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש לכתוב מסמך ובו מידע על נוער מהתפוצות ועל עולים במכינות קדם צבאיות. נדגיש שמדובר בשתי קבוצות נפרדות, ולכל אחת מהן התייחסות שונה של הגורמים הנוגעים בדבר.
רצינו לבחון את היקף שתי קבוצות אלה – העולים ובני הנוער מהתפוצות – במכינות, את היקפי גיוסם ואת מאפייני השירות שלהם בצה"ל. עם זאת, למשרד החינוך ולמשרד הביטחון, המשרדים האחראים על פעילות המכינות מטעם המדינה, יש מידע חלקי בנושא ונראה שהדיון הזה הוא שלב ראשוני בבחינת הסוגיה.

קצת רקע. המכינות הראשונות החלו לפעול בסוף שנות ה-80 ופעילותן עוגנה בחוק המכינות הקדם-צבאיות בשנת 2008 ובתקנות שנה לאחר מכן. מטרות המכינות היא הכנת החניכים לשירות מלא בצה"ל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית. בשנת הלימוד הנוכחית, תשע"ד, פועלות 40 מכינות מוכרות, 17 מהן תורניות -23 כלליות. נוסף עליהן פועלות שש מכינות בתהליך של הכרה. לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים הנוכחית לומדים 3,038 תלמידים במכינות המוכרות בלבד – בניגוד למה שנכתב במסמך – כמעט 80% מהם במסלול שנה א', מסלול האורך עשרה חודשים, וקצת יותר מ-20% במסלול שנה ב', מסלול האורך לא יותר מ-22 חודשים.

כמוגדר בתקנות, אפשר לחלק את הלומדים במכינות לשתי קבוצות: קבוצה אחת, של חניכים. כלומר, אזרחי ישראל, כולל עולים, שהגיוס שלהם נדחה לצורך הלימודים במכינה. אלה מתוקצבים על-ידי משרד הביטחון ועל-ידי משרד החינוך. בשנת הלימודים הנוכחית התקצוב שלהם הוא 25,628 שקלים, כמחצית מעלותו של תלמיד. יתר העלות מכוסה על-ידי שכר לימוד ותרומות. הקבוצה השניה היא לומדים שאינם בגדר חניכים, ביניהם בני נוער מהתפוצות שאין להם אזרחות ישראלית או בעלי אזרחות שאינם מיועדים לשירות ביטחון. תלמידים אלה אינם מתוקצבים, אבל הם עשויים להיות מתוקצבים אם במהלך הלימודים הם הופכים להיות אזרחים שצה"ל מגדיר אותם "מיועדים לשירות ביטחון". אבל בנוסף, הם צריכים לעמוד בכמה תנאים שלא אפרט, אבל אפשר לראות אותם בעמוד 5 של המסמך. בכל מקרה, לא יינתן עליהם תקצוב אם הם חורגים ממכסת החניכים שקבע משרד הביטחון לכל מכינה ומכינה. בשנת הלימודים הנוכחית 354 לומדים אינם מוגדרים חניכים, כ-12% מכלל הלומדים במכינות המוכרות.
כאמור, לגורמים המקצועיים במשרד החינוך ובמשרד הביטחון אין נתונים מלאים על מספר העולים ועל בני הנוער מהתפוצות, אבל לאורך תהליך ההכנה הובעה בפנינו כוונה לאסוף נתונים בנושא באופן שיטתי.
במענה לפנייתנו, משרד החינוך אסף לקראת הדיון נתונים מ-18 מכינות שבהן לומדים כ-37% מכלל הלומדים. לפי המשרד, מתוך 1,116 התלמידים האלה 134 משתייכים לקבוצה רחבה. תלמידים עולים – תלמידים שהוגדרו בעבר בתור עולים או בני נוער מהתפוצות. בסך הכול כ-12% מהתלמידים במכינות המוכרות.

סליחה שאני מפריע לך, אבל אתה משנה טרמינולוגיה. הם חניכים או לא חניכים?

ההגדרה של חניכים על פי התקנות - -

- - הם כאלה שמיועדים לגיוס.

הם תלמידים שזכאים לתקצוב.

אוקיי. מהנתונים האחרונים שאמרת, כמה מיועדים לגיוס וכמה לא?

החניכים המתוקצבים הם - - -

המתוקצבים – ראיתי. יש לך מספר שלא מתוקצב, נכון?

354.

לא, 134 תלמידים עולים שהוגדרו עולים בעבר. מתוך ה-134 כמה הם לא - - -?

אני מבין את השאלה. נעשה הפרדה.

שינית הגדרה אז אני לא יודע מה לייחס לזה.

אתה צודק. בגלל שיש לנו נתונים חלקיים, עכשיו אני הולך לגעת באוכלוסייה בלי שום קשר לתקצוב. אני לא יכול לדעת כמה מתוך אלה שעכשיו אדבר עליהם מתוקצבים וכמה לא. עניתי על השאלה?

אתה כנראה ענית, אני לא מצליח להבין. עכשיו אני שואל: אתה אומר שיש מכינה, מוכרת על-ידי משרד הביטחון ומשרד החינוך. המכינות הללו מכילות בתוכן כאלה שמיועדים לגיוס וכאלה שלא מיועדים לגיוס. נכון?

נכון.

אלה שמיועדים לגיוס צריכים להגיע למינימום 80%, כי מותר להם להחזיק רק 20% שלא מיועדים לגיוס. נכון? אוקיי. עכשיו עברנו פאזה ואמרת שקשה מאוד לקבל נתונים, ונתת נתון שאומר את הדבר הבא: בדקנו 18 מכינות – 37%. אצלם לומדים 134 מתוך ה-300.

לא, לא. אנחנו צריכים לעשות הבחנה בין תלמידים שאינם מתוקצבים, שמכילים בתוכם גם בני נוער מהתפוצות וגם אפילו ילידי הארץ, שחיים בארץ, אבל הם לא מיועדים לשירות ביטחון.

יש מספר מכינות בארץ שאימצו עולים: "נחשון" – חילונית, "קשת" – דתית, ואולי גם אחרות. כל מי שלומד במכינות לומד על מנת ללכת משם לצבא. זו מטרת המכינות. ואז ביקש יושב-ראש הוועדה לעשות מחקר באלו מכינות מאמצים עולים שכאלו. כפרויקט, אמרנו שזה פרויקט נהדר. עכשיו בואו נראה איך מכניסים לתוך המערכת – משרד הקליטה, משרד הביטחון, משרד החינוך.

מוטי, עוד אין ויכוח. אנחנו רק מנסים להבין מה הנתונים.

כשהוא אומר "לא מתוקצב" - - -

אתה מסתכל על "קשת". יש 40 מכינות.

להיפך, אני מסתכל על כולן, לא רק על "קשת". הבנתי. ב"נחשון" יש, ואולי בעוד מקומות, וזה פרויקט הכי יפה שיכול להיות, שנערים מגיעים לשנת מכינה ומתגייסים מתוכה לצה"ל.

חבר הכנסת יוגב, בואו ניתן לו לסיים. אולי אחר כך, מכל הדברים, תבין את הנתונים יותר ברור.

בבקשה, תמשיך.

נכון לעכשיו, כמו שהנתונים נמצאים במשרד החינוך ובמשרד הביטחון, אי-אפשר לעשות את ההפרדה בין החניכים הלא מתוקצבים - - -

בקיצור, אנחנו לא יודעים מספרים.

נכון. רק לשם סדר גודל, מתוך אותם 37 תלמידים במכינות המוכרות אנחנו יודעים שכ-12% הם עולים, שיכולים להיות מתוקצבים, או הוגדרו בעבר בתור עולים – גם הם יכולים להיות מתוקצבים - או בני נוער מהתפוצות, שהם לא מתוקצבים. אחת מהתובנות שאנחנו רוצים שתצאו אתן מהדיון היא שבאמת כרגע יש קושי למפות אותם.

למה הקושי למפות? ביקשנו נתונים, זה לא אלפי - - -

מי שמתוקצב מתגייס?

כן, כן.

אוקיי, אז מה הבעיה להגיד כמה אנשים תוקצבו וכמה אנשים לא?

מי שיש לו צו גיוס מתוקצב.

אז בעברית פשוטה: מי שמתוקצב הוא חניך, ומי שלא מתוקצב הוא לא חניך.

הוא חניך, אבל לא - - -

בהגדרה פה של לא חניך.

על פי התקנות – נכון.

צריך לדבר בשפה. אנחנו מייצרים שפה, לא?

על פי התקנות – נכון. מי שלא מוגדר חניך אינו מתוקצב.

אז עכשיו השאלה: מי יודע להגיד כמה מתוקצבים וכמה לא מתוקצבים? זה כל הדיון.

בשנת הלימודים תשע"ד 88% מ-3,038 תלמידים מתוקצבים. בשאיפה הם מתגייסים. אנחנו לא יכולים לדעת, הם עדיין לומדים. 354 לא מתוקצבים.

עוד נתונים חשובים?

סליחה שהפרעתי לך.

קצת על האוכלוסייה של בני הנוער מהתפוצות הלומדים במכינות. חלקם זכאי עלייה לפי חוק השבות וחלקם מחזיקים באזרחות ישראלית, ביניהם כאלה שנולדו בארץ ועזבו עם משפחותיהם לחו"ל, עולים לשעבר שעזבו, אחרים נולדו בחו"ל להורה ישראלי. חלק מהתלמידים המגיעים מחו"ל מגיעים באופן עצמאי, ויש כאלה שמגיעים בתוכניות מיוחדות. נציין שתיים מהן, אבל יתכן כי קיימות נוספות.
תוכנית "אינטגרציה" במכינה התורנית "קשת יהודה" יכולה להיות מקרה בוחן לתוכנית לעידוד עלייה הפועלת במסגרת של מכינה קדם-צבאית. יש לציין שהמידע שאציג נסמך על שיחה עם מנכ"ל המכינה, מר יוגב גלבוע. תוכנית "אינטגרציה" מיועדת לצעירים מארצות דוברות אנגלית שרוצים לעלות לארץ ולעשות שירות צבאי מלא. לפי המנכ"ל, בשבע השנים האחרונות למדו בתוכנית כ-80 צעירים, רובם מארצות-הברית. במהלך הלימודים הם משתלבים באופן מותאם בפעילות הרגילה של המכינה, וכ-70 מהם הפכו לעולים ושרתו בסופו של דבר שרות מלא.
המנכ"ל העלה בפנינו קשיים הנובעים מהפעלת תוכנית מיוחדת המיועדת לעידוד העלייה במסגרת של מכינות קדם-צבאיות, שזה לא הייעוד שלה: קושי בקבלת תקצוב על כל משתתפי התוכנית; הוצאות של המכינה, משום שהיא למעשה המשפחה של משתתפי התוכנית לאחר גיוסם; קושי בקידום מתן זכויות למשתתפי התוכנית מעצם הכוונה שלהם לעלות ולשרת בצבא.

נציין בנוסף כי כיום מועצת המכינות הקדם-צבאיות מפעילה במכינות תוכנית בשיתוף עם "מסע", חברה-בת של הסוכנות היהודית. התוכנית מציעה לבני נוער שחיים בתפוצות והם בעלי רמת דיבור סבירה בעברית לחוות שנה במכינה קדם-צבאית. השנה השתלבו במסגרת התוכנית 19 תלמידים בשמונה מכינות, תשעה מהם בעלי אזרחות ישראלית. תוכנית דומה הופעלה במכינת "נחשון" מאז 2066, ולדברי ראשי המכינה, על אף שהתוכנית שווקה בתור שנת התנסות בחוויה ישראלית ייחודית, בסופו של דבר ה-65%–70% מהם עלו או חזרו לארץ והתגייסו לצבא.

האם המכינות עשויות להיות מכשיר לעידוד עלייה? התרומה של הבחינה שלהן לעידוד העלייה היא תהליך שנמצא בחיתוליו. הגורמים המקצועיים אתם שוחחנו – משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומועצת המכינות הקדם-צבאיות - הביעו נכונות רבה לבחון את חשיבותו של כלי זה. אני מניח שהנציגים שלהם יתייחסו לסוגיה בהמשך.

כאמור, אין בידינו מידע שלם על הנושא והעבודה על המסמך והפניות לגורמים השונים העלו צורך במידע הזה. כלומר, מידע על היקף העולים ובני הנוער מהתפוצות במכינות, הצלחה שלהם בתוכנית ונתונים על גיוסם ושירותם הצבאי. נראה שאיסוף מידע שכזה חשוב בבחינת השאלה האם המכינות יכולות להיות מכשיר לעידוד עלייה.

אז אין עדיין תשובה ברורה אם זה כן או לא. זה נשמע שכן, אבל נשמע בהמשך.

שאלת הבהרה. אזרח משלם 25,000 שקל מכיסו בשביל - - -

לא, לא, מדינת ישראל משלמת. יש תקצוב של מדינת ישראל לכל חניך.

סליחה, אבל כל חניך צריך לשלם 1,000 שקל בחודש.

תלוי במכינה.

לא משנה. 1,000 שקל לחודש בממוצע. הוא משלם מכיסו, נכון? עולה חדש - מה?

אם הוא חניך שמתוקצב - זה יהיה שכר הלימוד.

עולה חדש משלם אף הוא את העלות הזו?

צריך לציין שהמכינות מפעילות תוכנית של הנחות, בהתאם למצב סוציו-אקונומי. אז לא בהכרח.

בואו נדבר על עקרונות, בסדר? עזוב רגע את הרזולוציה הזו שאתה מדבר עליה, שלי ייקחו 9,000 ומאחר ייקחו 11,000.

חבר הכנסת חסון, אתה מפנה פה שאלות לממ"מ. יש פה אנשים שיושבים, אני חושב שהם ייתנו לך את התשובות האמיתיות.

הממ"מ עשה עבודה. תנו לי לשאול את השאלה השלישית וגמרנו. אמרנו שאזרח משלם משלים. עולה חדש משלים אף הוא?

עולה חדש שהוא אזרח הוא אזרח לכל דבר.

אף הוא משלים. אלה שאנחנו לא יודעים כמה מהם מתגייסים או לא מתגייסים ממומנים באופן מלא על-ידי גורמים, בין אם ממשלתיים ובין אם סוכנות. נכון?

לא, לא.

זה מה שכתוב פה. אז תגידו. יואל, ביקשת עבודה של הממ"מ, אז בבקשה, תגידו.

אתה מדבר על בני נוער שמגיעים מחו"ל למכינות?

מה שהגדרת כלא חניכים, מדינת ישראל משלמת, הסוכנות, בין 13,000 ל-15,000 דולר.

נכון. זה יוצא מכיסם של התלמידים, ובמסגרת "מסע" הם זכאים למלגות לפי כל מיני תבחינים.

החניך משלם 13,000 עד 15,000 דולר או שהסוכנות?

החניך.

חבר הכנסת חסון, אנחנו שואלים את השאלות. יש אנשים בשטח שייתנו לך תשובות מדויקות.

בואו נשמע את חבר הכנסת יוגב, שיזם את הדיון.

אני לא רוצה להשמיע ארוך. נחשפתי לתופעה שיש לה פיילוט בשלושה מקומות, שבעיני היה פיילוט מדהים. סברתי שאת הפיילוט המדהים הזה ראוי למנף, עם הביטחון והחינוך שבתוכו כבר הרבה שנים - האגף הביטחוני-חברתי, שנמצא פה אודי דרור כנציג שלו. סברתי שראוי למנף אותו כפרויקט, כמו "תגלית" וכמו "מסע". אם הוא מצליח ככה, במספרים קטנים, אז הוא ראוי למינוף הרבה יותר גדול. זה מה שסברתי. חשבתי שזה פרויקט יפה שגיליתי שהוא נמצא במכינת "נחשון" ובמכינת "קשת", לא ידעתי על פרויקט "מסע". באתי בשביל לראות איך אפשר לעודד ולמנף את זה, ועם משרד הקליטה לראות בזה עוד פרויקט שיביא עוד כמה עשרות. אולי חבר יביא חבר ואח יביא אח ונחבר את הקצוות. זו היתה כל מטרת הדיון.

זה הרעיון. רשמנו לנו כתוכנית לעידוד עלייה.

הרעיון הוא טוב, היוזמה היא טובה.

עכשיו צריך לשמוע, כי אני הכרתי פרויקט וחצי – קצת מ"נחשון" וקצת מ"קשת" – ואני שומע שיש עוד אחד. אדרבה. אז כדאי לשמוע קודם.

אז לפני שנבקש ממשרד הקליטה נשמע קצת קודם ואז ניתן להם לדבר.

יוס אלדר, מנכ"ל מועצת המכינות הקדם-צבאיות, בבקשה.

ברשותכם, אני מבקש שראשון הדוברים יהיה הסמל הראשון שיושב משמאלך, משום שהוא העדות החיה מה המשמעות לבוא כעולה חדש, להיות במכינה, מה תרמה לו המכינה ומה התוצאה הסופית של זה, כעולה שנמצא פה לבדו, אני מניח שיותר משלוש שנים. ברשותך.

בוא נשמע. אשר, בבקשה. ספר לנו מאיפה אתה.

עשיתי עלייה ב-2010 מבוסטון, ארצות-הברית. התגייסתי ביולי 2011 וסיימתי מסלול יהל"ם. התחתנתי במרץ 2013, ועל זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר על הזכויות של חייל בודד שהתחתן. הסיבות שחייל בודד מקבל זכויות נוספות עדיין קיימות כשחייל בודד מתחתן, אם הוא עולה חדש.

הנושא קצת שונה. יש כרגע דיון ממוקד פה. בנושא הזה אשמח לעזור לך, גם אחבר אותך לחיילים הבודדים מהעמותה. אנחנו עוזרים להם מאוד.

סבבה. כשעליתי לא ידעתי עברית, למדתי במכינה. זה הדבר הכי חשוב שלמדתי. גם פגשתי ישראלים אמיתיים, החבר שלי בחדר היה מישהו משדה אליהו, שממנו למדתי את כל העברית שלי כי הוא לא ידע אנגלית. עשיתי אינטגרציה טובה - אני יכול לדבר, התגייסתי, הגעתי לסיירת, דבר שלא ידעתי שקיים לפני שהגעתי ל"קשת".

למה בכלל בחרת לבוא? מאיפה בא לך הרעיון? קיבלת בבית חינוך יהודי ורצית לבוא לשרת?

גדלתי על חינוך יהודי די ציוני, אבל חשבתי, כמו רוב האנשים בכיתה שלי, שאולי אעשה עלייה מתישהו. אולי ומתישהו – זה לא קורה בדרך כלל. אבל עשיתי פה שנה חופש בין התיכון לקולג' – הייתי אמור ללכת לברנדייס בבוסטון, משהו קרוב לבית, נחמד. אבל אמרתי לעצמי שאם אני רוצה לעשות משהו משמעותי ולעשות את זה באמת אז אני צריך לעשות את זה עכשיו. אמרתי את זה לעצמי בגיל 18 ועשיתי עליה בגיל 19. אבל הייתי קצת חסר דרך. רציתי לקחת עוד שנה לפגוש ישראלים, להתחבר עם חברים, ללמוד את השפה ולראות איך זה בארץ. את כל זה קיבלתי ב"קשת". הכרתי את רמת הגולן, שלא הייתי שם לפני כן.

היו אתך עוד עולים?

כן.

ואיך הם השתלבו?

אחד הוא מ"כ בגולני, עוד אחד התגייס עכשיו. יש אנשים טובים מהמחזור שלי, כולם עדיין פה. עוד אחד בצנחנים, קיבל מצטיין מח"ט.

אם היית עולה בדרך הרגילה - יכול להיות שאם לא היתה לך את הסיבה להתגייס לא היית עולה בכלל ואיכשהו הזמן של הצבא היה עובר?

אם לא היו תוכניות כאלה זה היה - - -

מה שמשך אותך זו התוכנית?

לא רק התוכנית. רציתי לעשות עלייה בכל מקרה, אבל רציתי סדר בזה. יש גרעין "צבר", אבל לא רציתי משהו מסודר עד כדי כך, שאומר לך: תעשה כך וכך, תגור בקיבוץ הזה והזה. אני אישית לא רציתי את זה. רציתי לעשות עלייה, להפוך להיות ישראלי ולעשות שירות כמו ישראלים.

איפה שמעת על התוכנית?

שמעתי על התוכנית כשהייתי בישיבה אחרי התיכון, ישיבה אמריקנית בבית שמש. דיברתי עם אבא שלי, הוא מצא את "קשת" באינטרנט והלכתי לשם לשבוע. הכרתי את האנשים מאותו מחזור וכולם היו מאוד נחמדים אליי, אפילו שלא ידעתי עברית ובקושי הצלחתי לדבר. המקום, הלימודים – הכול משך אותי.

עכשיו סיימת, התחתנת. מזל טוב. אתה רואה את החיים שלך כאן עכשיו? אתה ממשיך?

כן, ברור.

יפה מאוד.

היושב-ראש, המכינות הקדם-צבאיות פרושות בכל מדינת ישראל, מפרן בערבה ועד קשת בצפון. מי שמגיע למכינה במשך השנה פוגש את רוב הקבוצה, זו קבוצה של חבר'ה שגדלו בארץ. באינטגרציה בין אלה שגדלו בארץ לבין אלה שבאים לכאן, השנה הזאת יוצרת את מה שסיפר הבחור הנחמד. השוני בין המכינה לבין תוכניות אחרות זה המשך של החניך שנמצא עם קבוצה שוות ערך אליו בגיל. כל התוכניות האחרות הן בסדר, חס וחלילה אין לי אף מילה רעה להגיד עליהן. אני חושב שאם נשמע את מנכ"ל "קשת" ואת גלעד ממכינת "נחשון", הם מנוסים מאוד בקליטת החבר'ה האלה, מה קורה עם החבר'ה שמגיעים למכינות ולמה לאחר מכן הם נשארים. אז ברשותך.

בבקשה.

אני מנכ"ל המכינה ב"קשת", אשר הוא תלמיד שלנו. אספר בקצרה על תוכנית "אינטגרציה" שיש אצלנו ותומצתה בדפים של הממ"מ. יש אצלנו 130 תלמידים ישראלים בשנה א' ו-ב', ולפני שבע שנים פתחנו תוכנית לדוברי אנגלית. המטרה של התוכנית היא לקלוט בין 15 ל-20 חניכים שמגיעים מארצות-הברית בלי המשפחות שלהם. אנחנו דוחפים אותם, אצלנו במכינה, לעלייה ואחר כך לגיוס לצבא.
אנחנו עושים עם החבר'ה האלה אינטגרציה מלאה, אנחנו משלבים אותם עם החניכים הישראלים. אין כזה דבר בפנימייה חדר של אמריקנים, תמיד יש עולה או שניים יחד עם כל הישראלים. בסופו של דבר, התוצר הוא שלמעלה מ-85% מהחניכים שלנו שמגיעים מארצות-הברית מתגייסים לצבא ליחידות קרביות לשלוש שנים, ורובם - גם כ-85% - נשארים בארץ, מקימים משפחות, עושים עלייה באופן מלא. אפשר לראות את אשר, שזה התוצר הכי טוב של האינטגרציה שלנו. אם הוא יודע להתחיל משפט בדיון במילה "סבבה", אז זה התוצר של האינטגרציה. כלומר, אם חניך לומד רק עברית אז הוא יודע לדבר כמו שסבא שלי היה מדבר עברית, אבל חניך שנמצא בתוך חדר עם ישראלים ולומד את הסלנג אז אחר כך, כשהוא מגיע לצבא, הוא לא מרגיש זר. הוא מרגיש חלק מהחברה.
אענה לחבר הכנסת חסון על השאלה שלו לגבי התקצוב, לפי מה שאנחנו מכירים מהשטח אצלנו. חניך שמגיע אלינו, כמו אשר, מגיע עם דרכון. הוא עוד לא עלה. הוא נמצא במכינה שנה, כאשר ברור מאוד מתחילת השנה, מספטמבר שאז הוא מגיע אלינו, שבאוגוסט או מקסימום במרץ שאחר כך הוא יתגייס לצבא. ההליך של הקליטה - עד שהוא עושה תעודת זהות ועד שהוא הופך להיות בלמ"ס ועד שהוא מקבל צו ראשון – בכל התהליך החניך הזה לא מתוקצב. אבל לשאלתך, חבר הכנסת חסון, הוא כן חניך מבחינתנו. כלומר, הוא מקבל את כל השירותים של המכינה. הוא מקבל לא רק את השירותים הרגילים של המכינה אלא שירותים אקסטרה, בגלל שאנחנו צריכים להשקיע בחבר'ה חוצניקים הרבה יותר מאשר אני צריך להשקיע בישראלים – אם זה בלימוד השפה העברית, אם זה ביחס אישי. אתן דוגמה. אצלנו במכינה, בקבוצה ישראלית על כל 20 חניכים יש ר"מ – מורה - ובתוכנית האמריקנית על 15 חניכים יש לי שלושה-ארבעה ר"מים, כי צריך יותר יחס אישי. החבר'ה האלה אין להם שבת חופשית ללכת הביתה פעם בשבועיים. הם נשארים אתנו במכינה גם פעם בשבועיים, גם בחגים – פסח, ראש השנה. הם תמיד נמצאים. אנחנו נותנים להם יותר קורסים של ידיעת הארץ, טיולים, ניווטים. התוכנית הזאת היא תוכנית אקסטרה.

הוא חניך - - -

הוא חניך לכל דבר ועניין, והוא חניך פלוס. אבל מבחינת התקצוב, הוא יקבל את התקצוב מהיום שהוא יקבל את הצו הראשון. לפעמים, אם הוא מתגייס באוגוסט, יכול להיות את הצו הזה הוא יקבל ביולי ובמשך כל השנה הוא היה מיני חניך.
לשאלתך כמה הם משלמים – בעקבות זה אנחנו נאלצים לדרוש מהחניכים החוצניקים השתתפות בשכר לימוד שהיא גבוהה יותר מאשר אנחנו מבקשים מהישראלים. יחד עם זאת, רוב החניכים החוצניקים לא תמיד יכולים ולא תמיד ההורים שלהם רוצים לשלם את שכר הלימוד.

אתה יכול להגיד כמה גובים מאותו חניך?

אנחנו מבקשים 12,000 עד 15,000 דולר לשנה. בפועל אנחנו לא מקבלים את זה, אנחנו אפילו לא מתקרבים לקבל את זה.

אתה אומר שאם היה לך תקצוב היו לך הרבה יותר תלמידים? יש לזה ביקוש ומה שעוצר זה הכסף?

בוודאי.

הייתי רוצה לשמוע גם מה אחוזי ההצלחה.

יש פה רשימה של כל החניכים שעברו אצלנו - - -

כמה? תן לנו מושג.

כמה מהם שינו מעמד לעולים?

85% שינו מעמד.

כמה? במספר.

יש כמה קבוצות במכינה. אני מדבר רק על אלה שמדובר עליהם עכשיו, העולים.

לא עולים.

אלה שהגיעו בתור אמריקנים או קנדים הם 33, מתוכם 28 הם ישראלים היום והם עברו שלוש שנים צבא.

בכמה שנים?

התוכנית קיימת שבע שנים. אבל אני מוסיף שיש עוד קבוצות של עולים – שזו לא המטרה לדבר עליהם כאן - שנפלו בין הכיסאות וזה משקם אותם.

זה נשמע כאילו אני מתווכח, אבל אני רוצה להבין. זאת אומרת, אתה מדבר על ממוצע של ארבעה-חמישה חניכים בשנה.

כן. אני רק אומר, בתור מי שעבד וניסה לגייס תלמידים, שאחד הדברים שעוצרים אותנו זה חוסר התקצוב.

דיברתם על 80 חניכים.

אסביר. הרב מיכאל מדבר על החניכים שהגיעו לכאן עם דרכון, בלי אזרחות ישראלית. יש לנו בתוכנית הזאת 80 בוגרים, שחלקם הגיעו כמו אשר, שהגיע שנה לפני כן לארץ. הוא כבר היה בבית שמש שנה באיזושהי ישיבה ובתקופה הזאת הוא החליט שהוא עושה עלייה.

זה אולי בגלל הישיבה, לא בגלל המכינה.

הוא לא נספר בתוך ה-80.

קטינים חוזרים. יש המון קטינים חוזרים.

קטינים חוזרים שיש להם תעודת זהות.

המספר הכולל שראיתי פה ואמרתם לי בעל-פה הוא שקלטתם 80 חוצניקים, ומתוכם 70 שירתו בצה"ל והפכו לאזרחים ישראלים.

ממש ככה. זה המספר.

ישראל, הם טיפלו ב-80 חוצניקים שבאו מאמריקה. המעמד של תעודת הזהות שלהם היה לעתים אחר, לעתים מקביל, לעתים מקדים. 70 מהם שירתו בצה"ל כעבור שנה או שנה וחצי והפכו לאזרחים ישראלים.

שירתו שלוש שנים בצה"ל.

זה המספר המדויק. אני צודק?

כן, כן.

אבל אני מבינה שמרביתם הם בני ישראלים.

הם לא בני ישראלים. יכול להיות שהם נולדו בישראל וכשהם היו בני שלוש ההורים שלהם ירדו מהארץ, אז הם נקראים אזרחים חוזרים.

או עולים או בני יורדים. נכון.

לאורך התקופה, מי הגורם הממשלתי שמממן? תוכנית "מסע" מממנת את השהייה שלהם פה?

אנחנו לא בתוכנית "מסע".

גדעון מממ"מ רוצה להציג את תוכנית "מסע". בקצרה, בכמה מילים.

פרויקט "מסע", כמו שאמרתי קודם, מיועד לתלמידים מחו"ל שרוצים לחוות שנה בישראל. משתתפי התוכנית משלמים על הלימודים בין 13,000 ל-15,000 דולר מכיסם. על כל תלמיד "מסע" מעניקה מימון של 1,000 דולר בסיום שנת הלימודים. זה כסף במימון של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל. חלק מהמשתתפים זכאים למלגה בנוסף ל-1,000 הדולר האלה, שיכולה להגיע ל-10,000 דולר, וזה בהתאם לקריטריונים.

עושים מבחן הכנסה.

אחת התוכניות שפתחנו ב"מסע" היא מכינה חצי שנתית, שמיועדת בחציה לנוער מחו"ל וחציה לנוער ישראלי. תוך שנתיים היו אצלנו 45 חבר'ה שהגיעו, בעיקר מאוסטרליה, מאנגליה ומניו-זילנד. הם עושים חצי שנה של תוכנית קדם-צבאית משותפת לחבר'ה ישראלים ולחבר'ה מחו"ל. אנחנו לא מגדירים את זה כמטרה יחידה, שהם ישנו מעמד ויהפכו לעולים, אלא גם שיחזרו לקהילות שלהם כמנהיגים ויחזרו בעתיד. אבל מה שקורה זה שחלק מהחבר'ה מחליטים לבד שהם מעוניינים לחזור לשם ולחזור לכאן או מיד להתגייס. היום חלק מהחניכים שמשתתפים בתוכניות "קול עמי" – כך זה נקרא – כבר בוחרים בעצמם לבוא כתוכנית הכנה ועלייה לישראל.

איפה זה קורה, באיזה מכינות?

בסוכנות היהודית. זה תוכניות קדם-צבאיות חצי שנתיות. יש לנו קבוצה אחת כזו של 35 חבר'ה בתוך כפר הנוער קרית יערים וקבוצה אחת בתוך כפר הנוער רמת הדסה. חלק מהרעיון הוא שהם גם משתלבים עם כפרי הנוער, שגם שם אחוז העולים מאוד גבוה. יש לנו בכפר אחד קרוב ל-60% ובכפר שני 40% של עולים מאתיופיה ועוד בערך 20% עולים מברית-המועצות.

למה את חושבת שלשים אותם עם עולים זה שילוב יותר טוב?

אני אומרת שהמכינות נמצאות בתוך כפרי הנוער. התוכניות האלה, באופן מכוון הן בתוך כפרי הנוער. הם לוקחים חלק בהתנדבות ובחיים משותפים עם חניכי הכפר. חלק מהתוכנית החצי שנתית היא גם המהות של השהייה בתוך העשייה שמתרחשת בתוך כפר הנוער. אבל חצי מהחבר'ה האלה הם, כאמור, חבר'ה ישראלים וחצי חבר'ה יהודים שבאים ממקומות אחרים בעולם.

זה כבר אחרי שהם אזרחים פה, אחרי העלייה.

לא, הם באים מיד. הם מגיעים דרך תוכנית "מסע" – בגלל זה אמרתי את זה בהקשר לתוכנית "מסע". רובם תיירים, עכשיו חלקם באים כעולים. חצי השנה הזאת מאוד משנה את השקפתם על החוויה של החיים בישראל וחלקם רוצים לראות את עצמם מתגייסים לצבא ונשארים, למרות שזו לא היתה כוונתם הראשונית.

כמו שאמרנו, העניין של התוכניות האלה - "תגלית" זה לתקופה יותר קצרה ו"מסע" לתקופה יותר ארוכה - זה לתת איזשהו חיבור לישראל. אם זה נעשה דרך המכינה, אני חושב שהמכינה יכולה לתת להם עוד איזשהו פקטור להתגייס ולעשות עלייה.

גלעד, בבקשה.

שלום. אני ראש מכינת "נחשון", אחד משני ראשי המכינה. אנחנו קיימים 17 שנה. תמיד היו חו"לניקים, לאורך כל השנים. לפני שמונה שנים הפכנו את זה לתוכנית מסודרת. קראנו חו"לניקים לאותם אלה שנקראים פה "לא חניכים". קשה לנו לקרוא להם לא חניכים.
אתן נתון חשוב על המחזור הראשון שלנו, כדוגמה, ואז אסביר את הייחודיות של הסיפור הזה. במחזור הראשון שלנו, מתוך תשעה שהיו שם שבעה עלו לארץ וחמש משפחות חזרו לארץ. למה הנתון הזה חשוב? כי התוכנית היא לא תוכנית עלייה. זאת אומרת, אסור היה לנו להתגאות בנתון הזה כביכול, כי התוכנית הזאת משווקת כמו "תגלית". יש תוכניות עלייה, יש "צבר". אנחנו עושים סמינרים בחו"ל במקבלי ל"צבר". מי שרוצה להתגייס דרך "צבר" מתגייס דרך "צבר", מי שרוצה לעשות עלייה עושה עלייה. אבל יש המון נוער של בני ישראלים או בני הקהילות השונות שרוצים לעבור חוויה של שנה בארץ. כתוצאה מהחוויה הזו אנחנו יוצרים מנגנון עלייה, שזה הדבר הייחודי החדש שאני חושב שהכי חשוב להוסיף לשולחן הזה כרגע. כי מי שעולה ובוחר לעלות - בוחר לעלות. אז יש לו דרך כזאת, יש לו קשיים כאלה, וצריכים לענות פה תשובות על הקשיים הללו.

"נחשון" לא לבד, אלא הסיפור הפך להיות הסיפור של כל המכינות או, יותר נכון, מנסים לגייס כמה שיותר מכינות. כרגע שותפות שמונה מכינות בפרויקט הזה, התאחדנו יחד. מה שייחודי הוא שזו דרך לקלוט סוגים שונים של אוכלוסיות, כמו: דתיים, דוברי אנגלית – שזה אוכלוסיות שונות. יש מכינות שרוצות רק דוברי אנגלית, יש מכינות שיכולות לקבל גם דתיים וגם שאינם דתיים, יש מכינה שקולטת רק בנות דתיות. תוכנית "יחד", שהיא חלק מפרויקט "מסע" היום, מאפשרת להביא את אותם אנשים –gap year, לשנה בארץ, במגוון שונה של אוכלוסיות ובעצם, מה שאסור כאילו להגיד, להעלות אותם לארץ מבחינה סטטיסטית. כי מבחינה סטטיסטית, הרבה מאוד מהם מתגייסים. למה? הם בנים של ישראלים – אחד מהצדדים לפחות הוא ישראלי, הוא שולח את הילד שלו לארץ כדי שלפחות יעבור שנה בארץ כתוצאה מאיזושהי חוויה שההורה חייב לילד שלו, ופתאום הוא מוצא את הילד מתגייס. או – יש לנו כמה קצינים וקצינות, לדוגמה – שהם בכלל בני קהילות שונות, שמסיבות ציוניות לגמרי רצו לעבור שנה כזאת בארץ והיום הם בארץ כי הם החליטו תוך כדי השנה, עם כל ההתלבטויות. דרך אגב, הם מתגייסים הרבה פעמים דרך גרעין "צבר", כדי לפתור את הבעיה של החיילים הבודדים.

גם בגלל המעטפת השלמה, של ליווי לאורך כל השירות.

כן. כלומר, "צבר" זה טוב לאלה שנחושים ויודעים מראש שהם מתגייסים או כאלה שאחרי המכינה מקבלים את המעטפת. המכינה היא תחנת ביניים לאותם מתלבטים, ויש הרבה מאוד כאלה. קשה מאוד לשווק את זה במסגרת הקהילות, כי זו נישה לא ברורה. זו נישה חדשה בסך הכול. היתרון של מטריית המכינות זה שהוא נותן את האופציות גם לדוברי אנגלית.
אני לא נכנס לדוגמאות שנתנו פה עם העולים, כי נתנו פה את הדוגמה של האינטגרציה, שברור שילד שנמצא בתוך חדר עם ישראלים, ואם הוא בן של ישראלים ויש לו איזשהו רקע לשפה, משתלב במהירות. הנתונים החזקים הם שהרבה הולכים לתפקידים משמעותיים בצבא. זאת אומרת, אלה שכבר עושים את התהליך הזה גם מתגייסים. קרוב ל-30% גם חוזרים בתוכנית הזאת. אבל הנתון הסטטיסטי המדהים הוא שיש כמה שעשו קולג' בארצות-הברית, חזרו לארצות-הברית, והתגייסו אחר כך. זאת אומרת, כתוצאה של שהייה של שנה במכינה והקשר עם החברים, למרות שחזרו לארצות-הברית, הם התגייסו לצבא. יש לנו שבעה חברה כאלה שעשו את זה במהלך התוכנית. זה ממש בקצרה.

תודה. חבר הכנסת ליפמן, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני חייב ללכת לישיבה אחרת. לפי מה שאני שומע וגם ממה שידעתי לפני שהגעתי, אני חושב שאנחנו חייבים להמליץ למשרד העלייה, לכל התוכניות, להשקיע בתוכניות האלה, במיוחד לעולים הצעירים מצפון אמריקה. ראיתי הבוקר את התחקיר בערוץ 2 שדיבר על הצעירים האמריקניים שחוזרים לארצות-הברית כי מרגישים לבד ובכלל כל הבעיות של הקליטה. אני חושב שהנה, יש תוכניות שמשלבים אותם בתרבות הישראלית וגם בצבא, הם לא לבד. הקליטה שלהם יותר אפקטיבית כשהם בתוכנית כזאת. אני חושב שאנחנו חייבים להשקיע אפילו יותר. אני לא יודע את כל הנתונים המספריים, אבל אחוזי ההצלחה שאנחנו שומעים - זה מובן, כי הם חלק מישראל. הם לא באים וחיים לבד בשכונות שלהם. אני, כדובר אנגלית, מכיר את זה, שאנחנו בדרך כלל חיים לבד בשכונות שלנו. אבל כאן לוקחים צעירים ומכניסים אותם למערכת.
אני מברך אתכם על היוזמות. אני חושב שחייבים לקשר אותם לכל הישיבות והתוכניות של השנה-שנתיים, שיעבדו יחד, יגיעו להרצות שם כדי שהבחורים והבחורות יבינו מה האפשרויות שיש להם. חשוב להשקיע בזה, כי אני חושב שזה סוד ההצלחה של עלייה של צעירים, במיוחד מצפון אמריקה.

אני מסכים אתך. תודה לחבר הכנסת ליפמן. חבר הכנסת יוגב, בבקשה.

גם אני צריך לרוץ לעוד ועדה, אבל אני שואל אם אפשר לקבל התייחסות קצרה מהמשתתפים פה – האגף הביטחוני-חברתי, יוס.

יש נקודה שצריך לזכור אותה, והיא מאוד קריטית, והיא שחייל בודד שמתחתן מפסיק להיות חייל בודד. אני מדבר על העולה החדש.

היתה לנו ועדה בנושא חיילים בודדים. יש לנו דיון מתוכנן בנושא הזה.

ההבדל בין חייל בודד שהוא תושב הארץ לבין חייל בודד שהוא עולה חדש - זאת המשמעות.

אנחנו מבינים. יהיה לנו דיון בנושא הזה, אשמח אם תצטרפו לדיון הזה ותגידו את מה שאתם חושבים.

אתייחס לעניין הזה. אקח את הפרטים של הבחור, אני מבטיח שעד הקצה אטפל בעניין.

יש ממשק בין הנושאים מכיוון שהחייל הבודד הזה, אצלנו הוא כמו בן. הוא במשפחת מכינת "קשת יהודה" היום. אנחנו מטפלים בו.

הוא כמו בן גם אצלנו.

כמובן, גם אצלכם.

גם פה בוועדה.

הוא הבן של כולם.

עוד פעם, זה לא לישיבת הוועדה הזאת, כי פה לא נפתור את הנושא. אבל לדיון שנעשה בנושא נשמח שתבואו ותגידו מה שאתם חושבים, כי זה בדיוק מה שמתאים לכם.

אני כן אקח את רשות הדיבור, שמא יקראו לי בדחיפות, למרות שאני רוצה להישאר ולהקשיב. אחת, אני מודה לך שקיימת את הדיון כי אני חושב שמצאנו פרח יפה שצריך לעודד אותו. אני חושב שזכותה של הוועדה לבקש שיתקיים פה איזה פורום משותף של משרד הקליטה יחד עם הגופים שעוסקים עם אל"ה – אגף משרד הביטחון ומשרד החינוך, שממילא עוסקים בנוער הזה - ומנכ"ל המכינות, יוס אלדר, שהיה גם קצין חינוך ראשי, כך שידיו רב לו, מבין את העניינים לאורך ולרוחב. יחפשו איך נותנים לפרויקט הזה פוש עם עוד פיילוט.
יתרה מזו, יתכן שאפשר לכוון מכינות. לו יצויר שאומרים: בצרפת מתאים לנו. אז אולי תהיה איזו מכינה שאומרת שהיא מוכנה להתמחות בצרפת, מוכנה לקלוט נוער משם, כי נראה שיש פה איזושהי ייחודיות מקצועית.

המשרד שלנו כבר נתן את הצעד הזה קדימה.

מצוין. אני ממליץ שהדיון שנקיים יהיה דיון משותף עם ועדת החוץ והביטחון כדי לטפל, גם משרד הקליטה ועם אחרים, באותם מקרים ייחודיים, שחייל בודד שהוא עולה אין מאחוריו תמיכה.

יהיה לנו דיון על זה ואחרי זה נגיש את ההמלצות. אני מאמין שצריך לראות מה העלויות התקציביולת.

ובמקרה הספציפי הקונקרטי, של מכינת "נחשון" ומכינת "קשת יהודה", הייתי ממליץ להזמין אותם לדיון קונקרטי, כי זה במספרים קטנים וייתכן שאפשר בדיון הקונקרטי גם לפתור כמה בעיות קטנות כאלה. ולהיות עוקבים אחרי התוצאות, כדי להיות שותפים להעלות למכינת "נחשון", למכינת "קשת" ואולי לעוד מקום שזה מבוצע, ולראות מבחינתכם גם שהם שותפים ורואים תוצאות.

אני רוצה לדבר על החזון של המכינות בנושא הסיפור הזה. עבדתי המון שנים בסוכנות היהודית, גם אחראי על עידוד העלייה, אני שליח עלייה לשעבר. יש לי קולגות כאן. בשנה האחרונה אני עובד עם יוס מהמכינות בגיוס כסף ועכשיו לקחתי על עצמי את "מסע".
אני מאמין, כמישהו שעלה וגם כמי שיש לו ניסיון בתוכניות האלה, שבמודל של תוכניות עידוד עלייה – "מסע" זה לא עידוד עלייה, אבל כמו שאמרנו, בסופו של דבר זה עידוד עלייה – אנחנו יכולים להגיע, אם יהיו תקציבים ועזרה בשיווק ובכל מיני נושאים אחרים, למאות חניכים ברשת של מעל 40 מכינות בתוך כמה שנים. כמישהו שעלה ארצה, אני חושב שבסופו של דבר הנושא החברתי - שאני מרגיש טוב בחברה, שיש לי חברים, שאני מרגיש טוב בארץ כמו שהייתי מרגיש בכל מקום – זה המפתח להצלחה.
לכן, אני מצטרף למה שאמרת, שצריך להסתכל הוליסטית ולראות איך אנחנו יכולים לעודד את התופעה הזאת, גם אם זה במסגרת תוכנית של עידוד עלייה גרידא של "קשת" או בתוכניות אחרות. יש בהרבה מכינות תוכניות פרטניות – איכשהו בחור או בחורה הגיעו ודואגים להם. אנחנו, בעזרתכם, צריכים להפוך את זה לתוכנית על.

עוד מילה אחת – לפעם הבאה תביא גם רפרנט אוצר. כפי שציין כאן מנהל מכינת "נחשון" - שהיא מכינה שאיננה דתית, היום רוב הדתיות אינן דתיות - אם באים גם הורים בעקבות בנים, הרי הם מביאים אתם את הנכס ואת הכלכלה. יש פה גם יתרון כלכלי.

אותו היגיון פעל גם על תקצוב בני ישיבות מחו"ל. אבל האוצר עובד הרי עקום.

במשבר הכלכלי של שנת 1929 זה מה שהציל פה את היישוב, כי העלייה הביאה אתה גם את נכסיה. לכן יש פה גם היבט כלכלי.

ממה שאני רואה כאן, באמת צריך להיות גוף אחד שירכז את כל הנושא הזה וגם יבוא עם הנתונים המדויקים, מה צריך להשקיע ומה החזון - כמה צריך להביא - ואז לחבר את כל הגופים, כי יש פה גם את הסוכנות, גם את "מסע", את המכינות, הצבא, משרד הביטחון, משרד החינוך. לראות מה הסכום הכולל, מה החזון ואז לשלב את כל הגופים שצריכים לתקצב.

גם בנעל"ה, אפילו שהם גילאים יותר צעירים, צריך תקצוב נוסף אם אנחנו רוצים להביא עוד ילדים לארץ. אותם ילדים שלא נשארים פה, חלק מהם זה בגלל בעיות תקציביות, כי אין להם מישהו שדואג להם.

נשמע את משרד העלייה והקליטה, בבקשה.

לעניין גרעין "צבר" - הוא מתוקצב ב-4.5 מיליון שקלים על-ידי משרד העלייה והקליטה מכיוון שזו תוכנית קליטה. כלומר, זו הכנה לקליטה, עובדים אתם עוד בחו"ל ומביאים אותם לפה.

עכשיו מששונה שמנו ל"משרד העלייה והקליטה" וקיבלנו את המנדט לעסוק גם בתוכנית עידוד עלייה מעבר לים, אנחנו בוחנים ממש בימים מספר תוכניות כדי לבדוק איזה תוכניות אנחנו יכולים לעשות. זו אחת התוכניות שיכולה להיות נפלאה ועושה את העבודה כתוכנית לעידוד עלייה, וגם אותה אנחנו נשקול. אקח מהם כרטיסי ביקור. כלומר, נחשוב גם על הצורה הזו של - - -

זאת אומר שתתקצבו יותר כסף או שתסתפקו - - -?

ברור שנתקצב. אנחנו מתקצבים תוכניות לעידוד עלייה.

אם הם בוחרים בפרויקט הזה הם מתקצבים אותו.

בוודאי. אנחנו מחפשים תוכניות לעודד.

יעקב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כל מי שנוכח כאן יודע שהכנה לגיוס משפיעה מאוד על מה שקורה במהלך השירות ואחר כך, בהשתלבות באזרחות. בהיבט הזה, במיוחד לגבי העולים החדשים ובני חו"ל, מכינות קדם-צבאיות הן משמעותיות.
לפני קיומו של הדיון הזה קיימנו דיונים בתוך המשרד, הנושא עלה בין מנכ"ל המשרד לרח"ט תומכ"א שנדרש לנושא הזה. אנחנו מקיימים סדרה של מפגשים, ביניהם גם עם יוס, כדי לבחון את הסוגיה הזו לעומקה.

ברשותכם, אני רוצה לומר משפט אחד על המספרים שעליהם דובר כאן, כי יש פה בלבול מושגים. על מנת לצלול לעומק העניין ולהבין את הנתונים עד הסוף צריך לשתף פעולה עם הגברת דוריס שיושבת כאן, שהיא מנהלת המחלקה לתיעוד וזכאות. כל המונחים שמשתמשים כאן: עולים, אזרח עולה, קטין חוזר, תושב חוזר, בני מהגרים - הכול יכול להתברר במערכות המידע שקיימות אצלנו במשרד, ונקבל תמונה מדויקת מה היתה תרומתו של כל גורם לתהליך הזה, מהיום שבו הוא נרשם באחת המכינות ומה קרה בהמשך, אחרי שהוא קיבל את צו הגיוס.

ברשותכם, עוד הערה לגבי הבחור הצעיר שיושב כאן, שהשתתף במכינה. אין בעיה כזו, ממה שידוע לי, לגבי חייל בודד שמשנה סטטוס לנשוי - -

לא אצלנו, בכל מקרה.

אני רוצה לדייק.

- - משום שמערכת הת"ש בוחנת בשינוי הסטטוס מה הוא זכאי לקבל בסטטוס החדש. ויותר מזה, הצבא ממשיך לתקצב אותו שלושה חודשים אחרי שהוא שינה את הסטטוס כדי לראות אם יהיה זכאי לתשמ"ש או משהו אחר. במקרה שלך, אני מבטיח שאבדוק את הדברים מדויק ואדבר עם מי שנוגע לעניין כדי לראות מה מגיע לך ולוודא שאתה אמנם תקבל את זה.

אני מניח שבימים הקרובים ניפגש עם חלק ניכר מהאנשים כדי לבחון, לקדם את התהליכים, לראות מה ניתן לעשות ולהיות שותפים מלאים עם האגף הביטחוני-חברתי ומשרד החינוך, שהם כרגע אמונים על הנושא הזה.

יש הבחנה שאני עושה בין קריאת הנתונים – מה יש לי בתוך המכינה היום, כמה עולים וכמה בני חו"ל – לבין פעולה יזומה ומכוונת ותוכנית מסודרת שרוצים להשתמש בה כמנוף. אני חושב שהיוזמה של המשרד, שהמנכ"ל מוביל, נועדה לייצר את התוכנית וייזומה על מנת שנראה שהחזון הזה קורה במציאות.

תודה רבה. אני חושב שהתשובה ממשרד העלייה והקליטה היא מאוד חיובית. נשמח אם תרכזו את הנושא ותפגשו עם כל הגופים הרלוונטיים. תבחרו את המתווה שאתם רוצים ללכת, רק שיהיה מרוכז ותהיה לזה תוכנית.
אני רוצה לשמוע את נציג הצבא, סגן אלוף אמיר חי, סגן מפקד מיט"ב. בבקשה.

צהרים טובים. מהניסיון שלנו - והזכירו את מסלול "צבר" – אנחנו רואים בעניין הזה מודל מצליח, מכיוון שהמסלול הזה מתחיל עוד כשהחבר'ה בחו"ל וכבר שם עושים סוג של הכנות, ממשיך בפרק הסתגלות בארץ של שלושה חודשים, ולאחר מכן גיוס לצבא. בכל התחנות האלה אנחנו גם צוברים מידע על החניך ועל התאמתו בדרך – ואני מדבר בראיית הגיוס. יש סגל שמלווה אותו כבר בפרק חו"ל. בפרק הארץ יש כבר התאמה של מעטפת הליווי, עד הגיוס. יש משתתפים מסוגים שונים, מרצונות שונים – חלקם מציונות, חלקם מהחוויה וחלקם מסיבות אחרות. אני חושב שזה צריך להיות מודל.

ממה שאני מתרשם פה, דווקא הפיזור הוא אולי עם הרבה רצון טוב אבל הוא עושה משהו לא טוב בארגון ובהסדרה של הדבר הזה.

החבר'ה האלה הם איכותיים, הפער היחיד שלהם הוא השפה. בכל יתר המדדים, כשאנחנו מסתכלים עליהם גם בהשוואה לישראלים שנולדו פה, הם איכותיים ואנחנו ממש רוצים את האנשים אצלנו.

אנחנו רואים סוג של מתכונת דומה, שהיא אפילו סוג של מכינה ייעודית. אני מבין את נושא האינטגרציה והרצון לחבר אותם. יחד עם זאת, אני מניח שזה גם מעורר קשיים, כי אתה צריך לתת לקבוצה מסוימת יותר. אנחנו בוודאי רואים צורך במשהו ייעודי שנותן מענה, עם פרקי הכנה, עם גוף שלוקח את זה על עצמו, גוף רשמי, שזה מתחיל כבר עם האיתור שלהם בחו"ל, ובטח שלוקח אחריות בארץ על פרק שמכלכל אותם וגם נותן להם את כל מה שהם צריכים בדרך. כפי שנאמר פה, אנחנו מתחילים לקיים קשר עם משרד העלייה והקליטה.
סוגיית התקצוב – אני מניח שעוד ידובר פה, גם יתייחסו לזה מהאגף הביטחוני-חברתי. אנחנו בהחלט נהיה בעד ופתוחים. אנחנו כבר מקיימים את המנגנון הזה. ההסתכלות האם הוא עולה ותיק או עולה חדש – בסוף אנחנו מחברים את כולם בהיבט של הצרכים ובהיבט של השיבוץ.

לא בטוח שהבנתי מה המשמעות של "ייעודי". להקים קבוצות רק לעולים?

מכינות שהן - - -

טעות. טעות גדולה.

לפני שפוסלים כל דבר צריך לראות יתרונות ו- - -

זה לא עניין של פסילה. זה עניין של ניסיון של 40 שנה.

אבל עוד לא היה ניסיון כזה.

היה. ודאי שהיה.

בואו נבחן לעומק, לא בצורה כזאת.

הצוותים המקצועיים, תשבו, תעשו שולחן עגול ותחשבו על מה שטוב ביותר לעולים.

אני רוצה לשמוע את משרד החינוך. דורית בר חי, בבקשה.

משרד החינוך רואה ערך ממדרגה ראשונה לכל הנושא של קידום ושילוב עולים וטיפול בהם בצורה הטובה ביותר, תומך בכל תוכנית שתקדם את הנושא. אני חושבת שצריך להקים שולחן מקצועי, שיבחן את כל האפשרויות ויביא את הדברים לידי מיצוי מבחינה מקצועית ויגיד מה עדיף. וכן, לתמוך, להוביל, לקדם את הנושא הזה בכל היבט אפשרי.

תודה רבה.

אילן וגנר מהסוכנות, בבקשה. בקצרה.

נאמר גם קודם על-ידי דוד, מבחינת תוכנית "מסע" ותוכנית החוויה באופן כללי, אנחנו רואים בתוכניות כאלה הדרך הכי טובה לעודד עלייה עתידית, גם אם התוכניות אינן תוכניות עלייה או תוכניות עידוד עלייה באופן רשמי. אנחנו רוצים למשוך מספר הכי רחב של אנשים להגיע לארץ לחוויות כאלו. השנה מדובר ב-11,000 אנשים ב"מסע", עוד 1,000 אנשים שמגיעים בקיץ לתוכניות בינוניות. בתוך המאגר הגדול הזה, שבא כדי לעשות חוויה בישראל, באמת לעשות פעילות ממוקדת שמעודדת עלייה עתידית.
השנה בחברת "מסע" משקיעים יותר מאמצים גם בהכשרת המארגנים איך לנצל את תוכנית החוויה כקרש קפיצה לעלייה עתידית, גם דואגים יותר לחשיפת המשתתפים שרוצים בכך לאפשרויות המשך בישראל. אנחנו מראים איזשהו רצף, שהמכינות הן חלק מזה. אבל יש כאן סיפור הרבה יותר גדול, של הקשר בין תוכנית חווייתית עבור צעירים מחו"ל לבין עלייה עתידית. רק לסבר את האוזן, מברית-המועצות לשעבר, 70% ממשתפי "מסע" עלו ארצה אחר כך, ומצרפת אנחנו רואים מספרים דומים. מארצות-הברית זה פחות.
אנחנו רואים בעבודתנו קרש קפיצה והדרך הכי טובה, ואולי גם היחידה, לעודד עלייה עתידית.

תודה רבה, אילן.

ב"מסע" גם מגבילים מספרים של אנשים שרוצים להגיע. אנחנו חושבים על כל מיני פתרונות כדי שהצעירים האלה כן יגיעו לארץ. גם ב"מסע" אין לכם תקציב בלתי מוגבל. לכן, כשאתה אומר לי שמגיעים מברית-המועצות לשעבר - התלונות שאנחנו מקבלים הן שהם לא מקבלים את הזכות לתוכנית "מסע" כי אומרים להם שאין תקציב.

אבל מצד שני, שמעתי מ"תגלית" את ההיפך - רוצים להביא ויש להם קושי להביא מברית-המועצות. אין מספיק פרסום. אבל זה לא הנושא.

אני חושב שאת זה צריך לבחון.

נכון מאוד. אבל מבחינת הנתונים, יש כ-11,000 אנשים שמגיעים מ"מסע". הייתי רוצה לראות יותר שיתוף פעולה עם המכינות האלו כי יש בהן עשרות בודדות, ופה מעל 10,000 אנשים, אז אפשר לעשות פה עוד שיתוף פעולה.
בבקשה, חבר הכנסת יוגב.

אני חושב שיש פה עוד דבר, ואני אומר את זה ביחס למה שאמר סגן אלוף אמיר חי - יש היום מנכ"ל לכל הדבר הזה, זו כבר לא מכינה אחת פה, מכינה אחת שם. הוא היה תת-אלוף בצה"ל, יוס אלדר, וגם משרד הקליטה. זאת אומרת, יש עם מי לדבר, יש מערכת. המערכת הזאת, כבר אפשר לעשות אתה דבר מערכתי, לתת לו יעד והוא ידע, גם אל מול הצבא. הוא ידע להגיד: יש לנו כרגע בקנה 27 מארצות-הברית, 12 מברית-המועצות לשעבר. יש פה מערכת, גם של שליחים וגם של יכולות קליטה. הוא יכול לקבל אינפורמציה ממשרד הקליטה – לנו יש שם אנשים שמבקשים.

האינטגרציה דרך שירות בצה"ל, אין כמוה לקליטה בישראל. זאת אומרת, אם אתה מקבל אותו אחרי לימודים בקיימברידג', הוא יבוא הנה ולא ימצא עבודה – יחזור. הוא עבר פה את התהליך של צה"ל ועוד דאגת לו אם אין לו פה משפחה שיכולה לסייע לו, אם נוצרה מערכת כזאת, זה מבטיח אחוזים כמו שקורה פה, של 70%–80%, ולא משנה אם הוא בן של יורד או אם הוא עולה חדש, או בן של צד אחד יורד. המספרים שמדברים עליהם פה הם גבוהים מאוד, גם ב"נחשון" וגם ב"קשת". זאת אומרת, כשהוא עובר פה את התהליך של שירות בצה"ל עם החברים שלו הוא רוצה להישאר פה עם החברים שלו. אתם שומעים שגם אם הוא חזר ללמוד בקיימברידג' הוא רואה את עצמו פה ועוד מביא את ההורים. זאת אומרת, התהליך הזה, כשיש לו היום מנהל מנגנון, אפשר לעבוד פה בריכוזיות. כמו מול אגודים אחרים, כשאתה עובד בריכוזיות ולא צריך לעבוד בבודדת ולהכריח דווקא שזה יהיה גרעין של עולי ארצות-הברית או גרעין אחר. להיפך, האינטגרציה הצבאית, שההוא ביהל"ם, ההוא בצנחנים וההוא בהנדסה היא מנגנון קליטה שמחבר אותו חיבור הכי חזק. אני חושב ששווה לייצר את השולחן העגול הזה של משרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד הביטחון ומנכ"ל המכינות הקדם-צבאיות, עם שניים או שלושה הפיילוטים הראשונים הקיימים. השמיים הם הגבול. אפשר לבדוק את זה בעוד חצי שנה, בעוד שנתון, ולראות מה זה יביא לנו.

המכינה זה לא נגמרת בסוף השנה. יש שבתות מכינה, שכל המחזור חוזר יחד. יצא לי כמה וכמה פעמים בפעילות, בתרגילים, להיפגש עם בוגר מהמכינה. זה לא רק תוכנית לעלייה, זה גם סוג של קליטה, כי יש את המערכת הזאת, פתאום יש חבר שאתה רואה בפעילות באיו"ש. זה מעניין.

אין ספק. שמענו פה שהתוכנית היא טובה, גם לקליטת העלייה וגם לאינטגרציה של העולים. אני חושב שחבר הכנסת יוגב די סיכם את הנושא. אנחנו רואים שיש פה קצת אי-סדר. חשוב לעשות שולחן עגול, ואם אתם מתווכחים על איזשהו נושא, אם לעשות כך או כך, יש לכם פה אנשי מקצוע ותסכמו ביניכם.
שמחתי לשמוע ממשרד העלייה והקליטה שהם רואים בזה דבר שיכול לעזור והם רואים צורך להשקיע בזה ודרך זה לקלוט עלייה.
ניתן לכם חודשיים לדווח לוועדה מה עשיתם, אם יצרתם קשר עם כל הגופים הרלוונטיים, עשיתם שולחן עגול, איך אתם מתקדמים ומה אתם עושים עם זה הלאה.

משרד הקליטה מוביל?

כן, משרד הקליטה מוביל.

תודה רבה. דיון מאוד מעניין ואני חושב שיתרום הרבה למדינה. אני נועל את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:42.>