PAGE
2
ועדת משנה לענין תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)
27/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים
לענין תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)
יום ראשון, כ"ג בחשון התשע"ד (27 באוקטובר 2013), שעה 10:30

<תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ג - 2013>

חברי הוועדה: >
בועז טופורובסקי – היו"ר

>
אסף ארז - ראש תחום זירות מסחר, רשות לניירות ערך

עו"ד אמיר וסרמן - יועץ משפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד גיא דביר - יועץ משפטי, מחלקת הבורסה וזירות מסחר, רשות לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, רשות לניירות ערך

אורלי קורן - סגן מפקח על הבורסה וזירות מסחר, רשות לניירות ערך

עו"ד דוד וולינר - בקרת מסחר, רשות לניירות ערך

עמית טימור - רפרנט בקרות מסחר, רשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר - משנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד אורן רוזנברג - ראש תחום, הייעוץ המשפטי, רשות לניירות ערך

גיא גרניט - מפקח ראשי, מחלקה מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

עידו יד שלום - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד קרן גבאי - הלשכה המשפטית, בנק ישראל

טל זהר - יושב ראש איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

גדי ירום - מסחר שוקי הון בע"מ, איגוד לשכות המסחר

רז לוי - מנכ"ל מסחר שוקי הון, איגוד לשכות המסחר

עו"ד טל אבן-זהב - משרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן, מייצגת את איגוד לשכות המסחר

אורן אלדד - מנכ"ל איטריידר בע"מ

נעמה אלוס - קצינת ציות, אינטריידר בע"מ

עו"ד אסף דנציגר - אינטריידר בע"מ

עו"ד נסים אוגר - איגוד הארגונים החברתיים

לירון הרשקוביץ - גלעד לובינג

שלומית ארליך

טמיר כהן
רכזת בכירה

ליאת קרפטי

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ג - 2013>

אנחנו פותחים את הישיבה. נתחיל במצגת. אמרנו 10-15 דקות ואני מבקש לעמוד בזמנים.

בקצרה. נתונים עיקריים, רק כרקע. לגבי מספר הזירות שפועלות בתחום. כמובן הנתונים הם איזושהי הערכה. מאז כתבנו את המצגת, יש שינויים. בארצות הברית, מספר החברות ירד לתשע.

יש מצגת מודפסת שהבאתם אתכם?

כן.

נשמח לקבל אותה.

המתחרים המרכזיים ואלה שאנחנו מתייחסים אליהם גם בטענות לגבי התחרות, הן כמובן החברות באירופה. יש שם כ-300 חברות. כמה נתונים לגבי ישראל, כדי להבין איפה יושב כל הנושא של הזירות ושל הפעילות בזירות הסוחר בכלל. הנתונים הם מתוך דוח של בנק ישראל. ביחס לנכסי הציבור במניות מדובר בכ-1.48 אחוז, ביחס לנכסי הציבור הוא 1.9 אחוז וביחס לסך נכסי הציבור בכלל בהשקעות הוא 0.01 אחוז. רואים את הנתונים. מדובר בהיקף נמוך מאוד מסך הציבור בהשקעות.

לעומת זאת, יש לא מעט מתחרים מרכזיים. חדרי עסקאות בבנקים ובנקים זרים. זירות סוחר שמפעיל בנק. ראיתם שיש לפחות בנק ישראלי אחד, ויש כמובן בנקים זרים, וזירות סוחר זרות עם אתרים נגישים לישראלים שמהבחינה הזאת המתחרים הם חלק גדול מ-300 החברות שאתם רואים למעלה.

איזה בנק מפעיל זירות סוחר?

פיבי ולאומי. הבנק הבינלאומי הראשון ובנק לאומי. שלחנו לכם מצגת על המערכות שלהם.

הגופים האלה, המתחרים המרכזיים, הם מחזיקים את רוב נתח השוק וחלק מרכזי מהם לא כפוף היום וגם לא יהיה כפוף לרגולציה המוצעת כאן.

אנחנו רוצים להציג בקצרה את השלכות הרגולציה המוצעת, כפי שהיא מוצעת כיום ולפני התיקונים האחרונים. מדובר בעלויות מבחינת הזירות הקיימות, עלויות בלתי סבירות של רגולציה שיביאו לטענתנו לפגיעה קשה בכושר התחרות. חוסר כדאיות כלכלית לפעול תחת תנאי הרגולציה. כל אלה יביאו, לטענתנו, לסגירה של זירות מסחר בישראל. הנעה של הלקוחות לפעילות באתרים זרים ובזירות לא מפוקחות. דיברנו כבר הרבה ואני לא רוצה לחזור על הנגישות הקלה מאוד מאוד של פנייה לאתרים זרים. כתוצאה מכך, לטענתנו, פשוט חזרה למצב של טרום רגולציה. זאת אומרת, הזירות הלא מפוקחות שלא יהיו תחת רגולציה, הן יהוו את עיקר הפעילות מבחינת התושבים הישראלים.

הנושאים המרכזיים שבמחלוקת - ותכף נפרט אותם – הם מודל ההון העצמי, מגבלות המינוף, הדרישות לפרסום פומבי שאינן נדרשות מגופים מפוקחים מקבילים בשוק ההון ושאינם כמובן חברות ציבוריות, איסור מתן מידע ללקוח או כמעט איסור על קשר עם הלקוח והיעדר מידתיות ואיזון בחקיקה. דרישות רגולטוריות חופפות, הכוונה היא לדרישות שמתייחסות גם לאיתנות פיננסית ובמקביל גם דרישות מאוד מאוד נרחבות לגבי הגילוי הפומבי. ריבוי של דיווחים ותכף גם נציג אותם, אבל הדיווחים הם יומיים, שבועיים, חודשיים, רבעוניים ושנתיים. דרישות שונות לליווי על ידי מומחים. כל אלה כמובן עולים הרבה הרבה כספים. נושא נוסף במחלוקת הוא גובה האגרות של הרשות, לגביו יש לנו במצגת כמה שקפים נפרדים ומיוחדים.

יש את הנושא של התאמת הלקוח ובהמשך נרחיב ונסביר למה זה נושא מהותי.

מעל הכול, היעדר יכולת בחקיקה לרשות לפעול למניעה גמורה של פעילות זירות מסחר זרות מול תושבים ישראלים.

לגבי ההון העצמי. אנחנו רוצים להזכיר שמטרת דרישת העמדת כרית ההון היא להבטיח את ההגנה על כספי הלקוחות ואת יציבות הזירה. החלופות שמוצעות בחוק, אחת מהן, לטענתנו, היא אופציה לא מעשית לחברה פעילה. זאת אומרת, היא למעשה אופציה לא רלוונטית. חברה פעילה, הסכום של ארבעה מיליון הוא פשוט לא רלוונטי מבחינתה. לכן החלופה השנייה היא החלופה היחידה שקיימת אופציונאלית והיא מדברת על שיעור של כשלושים מיליון שקלים.

סכום של ארבעה מיליון שקלים, את אומרת שהוא לא רלוונטי ולא אפשרי, אבל נכסים נזילים בסכום של שלושים מיליון שקלים, זה כן?

אתה רוצה להיכנס לזה?

אנחנו כבר דיברנו על זה, אבל אני רוצה לדעת. שניהם לא רלוונטיים?

לא. המודל הראשון לא רלוונטי כיוון שחברה שיש לה איזושהי פעילות, היא חייבת לעבור לאופציה השנייה. זאת הטענה שלנו. לכן למעשה מה שמוצע, זה מודל אחד בלבד.

היקף ההון הנדרש על פי מודל הרשות הוא לא מידתי לטענתנו לאור שאר הדרישות שבעצם המטרה שלהן היא הגנה על כספי הלקוח. במעגל הראשון, כל הכספים וכל סכום שהלקוחות זכאים לו שמורים - אמורים להיות לפי הרגולציה וכמובן יהיו שמורים – בחשבון נאמנות נפרד מכספי הזירה. מוגנים מנושי הזירה בכל עת.

מעבר לזה, גם לגבי הכספים האלה, יש חובת התאמה יומית של כספי הלקוחות. זאת אומרת, באופן יומי חייבת להיות בדיקה שמאה אחוזים של כספי הלקוחות והרווחים שמגיעים להם במזומן נמצאים בחשבון הנאמנות הזה.

במעגל השלישי, על אותם כספים יש דרישה לביצוע של ביקורת פתע אחת לחודש על ידי רואה חשבון, מבקר בלתי תלוי, על תהליך ההתאמה היומית.

בהמשך, במעגל הרביעי, על אותם כספים ועל אותן בדיקות יש חובת דיווח מיידי על כל חריגה בהתאמה היומית.

במעגל החמישי יש חובת בחינה שוטפת של איתנות פיננסית של התאגיד בו מופקדים הכספים בחשבון הנאמנות.

במעגל השישי מוטל על הזירה לפרסם דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים סקורים ומבוקרים על ידי רואה חשבון.

במעגל השביעי, רק אחרי כל ההבטחות האלה, נמצאת הדרישה להון העצמי.

מהי היציבות של הזירה ולמה נדרש מודל ההון העצמי חוץ מהאבטחה על כספי הלקוחות. היכולת שלה לעמוד בהתחייבות כלפי הלקוחות בכל עת. לגבי היקף ההון העצמי הנדרש, אנחנו רוצים לטעון שמהניסיון שנצבר על ידי הזירות – והזירות פועלות בשוק כבר שנים לא מעטות – היקף ההתחייבויות למימוש של זירה במקרה קיצון לא עלו על עשרה אחוזים מהיקף דרישות ההון של הרשות. זאת אומרת, יש כאן רגולציה למעשה על פעילות קיימת שאפשר ללמוד גם ממנה על מקרה קיצון ועל אפשרות שזירה תתמוטט ולא תוכל להחזיר את ההתחייבויות שלה לקוחות. מהניסיון הזה עולה שעשרה אחוזים מהיקף דרישות ההון של הרשות הוא זה שנדרש במקרה קיצון שהחברות התנסו בהם.

נניח שהרשות לא מסכימה.

אז היא תיקח שלושים אחוזים. מדברים על תוצאות קיצוניות מאוד ואפשר להסביר. קודם כל, הזירות יכולות להסביר מה זה מקרה קיצון.

אנחנו נגיע לזה. לצערי אנחנו עדיין בהתחלה.

המודל שמוצע על ידי הזירות - ביקשתם לשמוע גם על חלופות – מתבסס על מודלים שנהוגים בארצות הברית ובאוסטרליה. מדובר בשני מודלים, מודל א' ומודל ב' ואנחנו יכולים להיכנס אליהם. אתם רואים כאן את האפשרויות שלהם. המודל הראשון לוקח את החלופה שמוצעת על ידי הרשות וכחלופה שנייה מדבר על עשרה אחוזים מסך שווי כספי הלקוחות על פי ערכי שוק נוכחיים. המודל השני תואם גם את מה שהרשות מציעה אבל הוא מדבר על התאמה של מקדמי הסיכון ברמה כזאת שתהיה גם אפקטיבית מצד אחד אבל גם אפשרית מבחינת הסכום שהזירות יידרשו להחזיק.

אנחנו מפרטים כאן יתרונות וחסרונות. אנחנו משווים את שני המודלים המוצעים על ידי הזירות. אנחנו משווים כדי להבהיר. לכל אחד מהם יש כמובן יתרונות וחסרונות אבל כל אחד מהם מיושם ברגולציות אחרות. הראשון בארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, והשני באיחוד האירופי ובבריטניה. אנחנו יכולים לפרט בהמשך. אני רוצה להתקדם כדי להספיק לדבר על הנושא הנוסף שהוא נושא קריטי והוא מגבלות המינוף.

חשוב לנו להזכיר לכולם שגם אחרי כל אפשרות של מינוף, עדיין סך ההפסד האפשרי ללקוח הוא תמיד בגובה הסכום שהפקיד בלבד. אין לו אפשרות להפסיד למעלה מזה או להביא איזשהו כסף מהבית. הזירה מנועה מלתת אשראי ללקוח, הזירה היא לא בנק ואסור לה לתת אשראי, והלקוח אינו יכול לסכן שום סכום שהוא מעבר לסכום ההפקדה שלו. אני רוצה להזכיר כאן שמדובר בהחמרה קיצונית לעומת כל רגולציות מקבילות במגבלות המינוף.

לא כולן, אבל נגיע לזה בהמשך. אני מניח שעד סוף השבוע יהיה לנו את המחקר המשווה.

החמרה לטענתנו שאינה מידתית. אני רוצה לומר לגבי הפסד הכסף, שגם תשקיפי נפט שמקבלים אישור מהרשות, היתר לפרסום שלהם, גם עליהם יש אזהרה שהמשקיע יכול לאבד את כל כספו ובכל זאת אין שם דרישות הון מיוחדות או מגבלות אחרות על המשקיע להשקיע כמה שהוא רוצה בחברות הללו.

הצורך במינוף. המינוף הוא כלי מרכזי בשירות שהזירה נותנת ללקוחות. שיעור המינוף המקסימלי, אין משמעותו – וגם את זה צריך לזכור – מינוף בזירה לכל לקוח. הלקוח בוחר אם למנף את ההשקעה שלו ובכמה. זה לא איזשהו מספר כללי שחל על כל הזירה ברגע שנכנסים אליה. רוב הסוחרים דורשים מינוף גבוה אבל הם משתמשים רק בחלק ממנו במסחר השוטף והוא בעצם כלי לניהול הסיכונים שלהם.

אנחנו מצרפים כאן את טבלת ההשוואה אבל כפי שאמרת, יהיו עוד נתונים ויהיו נתונים גם ממחלקת המחקר. אלה הנתונים שאנחנו מכירים. יש כאן גם את מקור הנתונים לגבי כל עמודה ועמודה. לפחות מהנתונים האלה אפשר לראות באופן ברור היכן נמצאת ישראל לעומת הרגולציות האחרות.

שכחתם את יפן. נמשיך. אני מעיר הערות ביניים כי לי מותר.

שיעורי המינוף המוצעים. ביקשתם הצעה שלנו וזאת הצעה שהועברה גם לרשות בהתדיינות אתה. אנחנו מציעים לגבי קבוצות נכסים שונות מינוף שונה. אנחנו חושבים ששיעורי המינוף האלה הם עדיין נמוכים מהנהוג בזירות זרות אחרות שהן מתחרות ישירות וימשיכו להיות מתחרות ישירות לזירות בישראל גם אחרי הרגולציה, ועדיין יש בהן פתרון מידתי שיכול לאפשר פעילות בארץ ושימור משקיעים ישראלים. צריך לזכור שחלק גדול מהמשקיעים הם גם משקיעים קיימים.

בירור התאמות הפעילות של הלקוח בזירה. בתקנות יש דרישה כשעל הזירה מוטלת החובה לקבוע אם לקוח מתאים או לא מתאים לסחור בזירה. אחת הטענות המרכזיות של הרשות כלפי הזירות היא בעצם בניגוד עניינים לא רק מובהק אלא קיצוני לעומת פעילים אחרים בשוק, כמו למשל משווקים שהם בעצמם מוכרים או משווקים ניירות ערך ומכשירים אחרים שיש להם זיקה אליהם. הרשות טוענת לניגוד עניינים כל כך מובהק שעל הזירה אסור למעשה לשווק, אסור לה בכלל למסור מידע ללקוח וכולי. לעומת זאת עדיין היא משאירה בידי הזירה את הדרישה וגם את האחריות לקבוע האם לקוח מסוים מתאים או לא מתאים לסחור בזירה. יש כאן משהו לא קוהרנטי, שהזירות לא כל כך מבינות את הגישה הזאת. זאת אומרת, איך אפשר להשאיר להן משהו שהוא בעצם איזושהי פעולה שהיא בניגוד עניינים מובהק ונדרש שם שיקול דעת לטובת הלקוח, בעוד שכל הפעולות האחרות שיש בהן איזשהו שיקול דעת או איזשהו קשר עם הלקוח או שקילה של טובת הלקוח, אסורות לחלוטין על הזירה. אנחנו טוענים שיש לבחור באחת הגישות או באיזושהי דרך אמצע כל עוד מוטלת על הזירה גם האפשרות הזאת, שדרך אגב מוטלת גם ברגולציות אחרות אבל שם יש אפשרות לזירה לפעול, לפרסם נתונים מסוימים ללקוח וכולי. אנחנו טוענים שצריכה להיות כאן איזושהי גישה שהיא דרך אמצע שאם היא דורשת מהזירות גם את הפעולה הזאת, הרי שהיא תאפשר להן גם קשר עם הלקוח בהקשרים אחרים.

זמנך תם.

אני אזדרז מאוד. לגבי דרישת הפרסום, אני לא רוצה להכביר מלים מאחר שהארכנו בנושא הזה בהערות שלנו ולכן אולי מיותר כרגע לחזור על הדברים. אנחנו חושבים שיש כאן דרישה שהיא גם לא ממין העניין וגם לא מקובלת לגבי גופי השקעה מקבילים.

עשינו איזשהו חישוב גס של עלויות כוללות לזירה ממוצעת לאור כל הדרישות, אבל זה נמצא לפניכם ותוכלו לעיין בהן. אנחנו יכולים גם להסביר מהיכן בא החישוב.

ההצעות שלנו להפחתת עלויות הרגולציה הן כמובן פתרונות אחרים לנושאים שבמחלוקת.

יש גם את חלק ב'.

בנושא האגרות, בהקשר של התקנה הספציפית, הייתי מציעה שנראה את הנתונים.

אני בטוח שהרשות תשמח לתת, אבל נגיע לזה.

אם אפשר, טל יגיד כמה מלים על הנושא האחרון של תוצאות הרגולציה, מה שקרה במקומות אחרים. אם אדוני ירצה, אפשר בהקשר הזה להתייחס גם ליפן.

טל זהר, יושב ראש איגוד זירות מסחר בשוק ההון ומנכ"ל FXCM. אני רוצה לתת שתי דוגמאות כאשר האחת מראה מה קורה עכשיו בישראל ולמה זה לא יוכל להשתנות מבחינת התחרות של ברוקרים זרים. אתם רואים כאן את דף הבית של דה-מרקר יום-יומיים לפני ששלחנו את המצגת. זאת אומרת, זה בחודש האחרון. אתם רואים שממש בתוך המודעות הראשיות יש באנר של גוגל. זה לא באנר ששם אותו דה-מרקר אלא הוא חלק מרשת השותפים של גוגל, כמו כל שאר האתרים הפיננסיים והלא פיננסיים בארץ. גוגל יודע שלמשל אם כתבת מייל בג'ימייל שהתעניין במסחר במט"ח, כל חברת מט"ח בעולם תתעניין לפרסם לך באנר. כאן אתם רואים למשל חברה בשם IBFX, חברה אמריקאית עם רישיון אמריקאי, שמציעה.

זה נכון גם לחברות הימורים?

אני לא מבין בזה.

אני שואל סתם, לדוגמה. השאלה אם נגיד לגוגל שזה לא חוקי, האם הם ידעו לעשות אחד ועוד אחד.

אני לא יודע לענות לך. אני יכול לענות לך בוודאות שלגבי מט"ח, זה לא יכול להיות כי יש פער. שוב, אני לא מומחה להימורים אבל אני יודע שהימורים היא פעילות שהיא לא חוקית באופן גורף. ללקוח ישראלי אסור.

אני לא קובע תקנות לפי גוגל.

אני לא מדבר על גוגל אלא על החוק. החוק הוא גורף כלפי הימורים בישראל שהם אסורים פרט אם זה לוטו, טוטו או גופים כאלה. במסחר במט"ח יש חברות שהן עם רישיון ויש חברות שהן בלי רישיון. יש חברות שיש להן רישיון, כמו החברה הזאת – IBFX – שיש לה רישיון, היא אחת ממעט החברות שיש להן רישיון בארצות הברית והיא יכולה לפרסם היכן שהיא רוצה בעולם. זה נכון גם לגוגל, גם לפייסבוק ובעצם לכל מי שמשתתף ברשתות שלהם.

נכון. גם בנק מסין יכול לפרסם בישראל אבל הרגולציה של הבנקים בישראל היא לא לפי הרגולציה של הבנקים בסין.

נכון. זאת דוגמה מעולה כי המפקח על הבנקים נותן לבנקים בישראל את הכלים להתמודד מול בנקים בסין ולכן עדיין יש בנקים בסין שלוקחים חלק מנתח השוק, אבל נתח שוק מאוד שולי יחסית לבנקים בישראל. למה? כי הרגולטור מאפשר להם את הכלים להיות תחרותיים יותר. אם הבנקים בישראל לא יהיו תחרותיים, כמו שראינו במדינות אחרות, או בעמלות או בזמינות או ביציבות, הכסף הישראלי יברח למקומות אחרים, כמו שקרה במדינות אחרות בעולם.

לכן ממש קלעת לנקודה. אנחנו בסך הכול מבקשים שייתנו לנו את האפשרות להתחרות באופן הוגן מול הברוקרים האחרים בעולם כי – אני יכול להוכיח את זה בעוד הרבה דברים אבל ניסיתי לתת כאן רק חצי עמוד - כמעט כל האוכלוסייה בישראל נחשפת לאינטרנט באיזושהי צורה ולא ניתן למנוע פרסום של ברוקרים זרים לאוכלוסייה הישראלית. זה פשוט בלתי אפשרי. אם תרצה לעשות את זה, אתה תהפוך את כל המדיה בישראל – לא רק הכלכלית – לפושעים וזאת לא כוונת החוק הזה.

לפני מספר חודשים פורסם פסק דין של בית המשפט העליון בעניין איגוד האינטרנט בדיוק בנושא עליו אדוני דיבר, על נושא ההימורים. אני אוכל להעביר את זה לכל הנוכחים כאן. בית המשפט אמר שלא ניתן לעשות פרסום באינטרנט גם אם הוא על דבר בלתי חוקי כמו הימורים. מכאן בדיוק הדרישה שלנו.

בוא גם נעשה רגולציה על ההימורים ונאפשר אותם כי ממילא לא ניתן לאסור פרסום באינטרנט.

אני לא מדבר על רגולציה. אני מדבר על זה שאין יכולת להתמודד עם זה בלי פתרון חקיקתי.

אנחנו גם לא מבקשים שיסירו את הרגולציה. אנחנו רוצים רגולציה.

בסדר. תסיים כי אנחנו חוזרים על הרבה מאוד דברים.

הדבר האחרון שרציתי להציג זה את מה שקרה בארצות הברית ואני יכול להראות את אות הדבר גם על יפן אבל לא רציתי להאריך בדבריי. מה קרה בארצות הברית כתוצאה מההכבדה של המינוף ביחד עם הון עצמי. אנחנו יכולים לראות מה קרה ב-2006, אז כבר הייתה רגולציה בארצות הברית אבל היא הייתה פחות מחמירה ממה שהיא היום והיו בערך 400 חברות, 420 ברוקרים, ו-350 אלף סוחרים. עברו כמה דברים, כאשר בין 2006 ל-2009 הייתה עלייה בהון העצמי לשני מיליון בהתחלה ואז לעשרים מיליון ותראו, תוך שלוש שנים מספר הברוקרים ירד מ-420 ל-120. שימו לב שזה פחות הבריח את המשקיעים. מה שהבריח את המשקיעים לחוץ לארץ – כי הקו האדום של הירידה במספר הלקוחות הוא מה שקורה בארצות הברית כאשר מספר הלקוחות שסוחרים בזירות נותר כפי שהוא. פשוט לא רואים אותם יותר בסטטיסטיקה כי הם דאגו לסחור במקום שיאפשר להם מינוף. כאן אנחנו רואים שבארצות הברית המינוף מוגבל ל-1 לחמישים קבוע ועדיין רוב הלקוחות האמריקאים בחרו לצאת ולסחור במקומות אחרים. בחודש פברואר 2013 הקונגרס האמריקאי העביר הצעת החלטה בנושא זירות מסחר במט"ח כי הם הבינו שהפגיעה בתחרות מחמירה מדי והם כרגע פועלים כדי לבחון דברים שיקלו על הרגולציה ויאפשרו לברוקרים האמריקאים במטבעות להיות יותר תחרותיים.

זה הכול עניין של נקודת השקפה. אתה יכול גם להגיד שאם בארצות הברית שהיא מעוז השוק החופשי בחרו להחמיר עד כדי כך, אז יכול להיות שיש סיבה ושווה לבדוק אותה, וגם אם באמת עכשיו הם בוחנים כל מיני דרכים להקל על הרגולציה, לבדוק את זה. בסדר, הבנו את הנקודה.

אגב, בארצות הבית עדיין כל ההחמרה שלהם היא פחות חמורה ממה שמוצע ברגולציה של ישראל. בישראל אנחנו מדברים על מינוף אחד ל-25 והם מדברים על מינוף של אחד לחמישים.

אני מזמין אותך לבוא ביום שני לדיונים על חוק הריכוזיות ואז תראה מה זה הרגולציה הישראלית ואז אולי תגיד שאתה לא מתלונן יותר.

סיימת?

כן. תודה.

מאז נפגשנו בפעם האחרונה קרו כמה דברים כאשר הדבר המשמעותי הוא כניסה לעובי הקורה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, דיונים מרתוניים גם עם הייעוץ המשפטי של ועדת הכספים וגם עם רשות ניירות ערך ושינוי בהסכמה – שזה לא פחות חשוב – של הרבה מאוד סעיפים בתקנות המוצעות. אני מאוד לוחץ על הייעוץ המשפטי של הוועדה להזדרז עם רשות ניירות ערך ולהביא כמה שיותר מהר הצעות לתיקונים בתקנות. כרגע יש לנו את עשרים העמודים הראשונים בהצעה המקורית של התקנות שמונחים לפנינו עם הצעות לשינוי. אני יודע שלא שלחתי לכם את זה שבוע לפני אבל היה חשוב לי לקדם את הוועדה ולקיים את הדיון בוועדה. אני מניח שיש לכם פחות תלונות כלפי זירות המסחר כי השינויים הם שינויים שמקלים אתכם באופן משמעותי ואני שמח שבסופו של דבר יש הסכמה על רוב הדברים. על חלק מהדברים עדיין אין הסכמה אבל אני מניח שנגיע מהר מאוד להסכמה גם כאן.

שרה, את רוצה להציג?

קודם כל, תודה ליושב ראש, גם לעורכת הדין ארליך שישבה אתנו וגם לזירות שהעבירו הערות בצורה מאוד מסודרת, דבר שמאוד עזר לנו לגבי פרקים א' ו-ב' ויעזור גם בהמשך. היו כאן דברים כואבים מבחינתנו אבל אנחנו הסכמנו להתפשר על חלק מהעניינים שנראים לנו פחות מהותיים כדי שנוכל לקדם את התקנות ולהגיע לעניינים היותר מהותיים.

אני חייבת להגיד שיש לנו הרבה מה לומר על המצגת בה היו אי דיוקים וטעויות, אבל אנחנו מעדיפים לא להתפלמס אלא להתחיל לעבוד על התקנות עצמן.

נתחיל עם פרק א'. צריך להקריא או רק להסביר?

לא. רק להסביר את התיקונים.

כבר הקראנו את פרק א'. רק להסביר את התיקונים.

אנחנו בתקנה 1, פרק ההגדרות. ההגדרה הראשונה: איגוד מקצועי או מסחרי – מחקנו לאור הערת האיגוד. בעצם מחקנו גם את ההגדרה וגם את הגילוי שהיה נדרש לגבי אי קבלה לאיגוד מקצועי או מסחרי.

הגדרה שנייה. אתר אינטרנט של החברה. תיקנו אותו כך שהוא אומר היום: אתר אינטרנט של החברה שבאמצעותו מציעה החברה את שירותיה לציבור הלקוחות. גם כאן התקבלה הערת האיגוד ובתוך התקנות עצמן, בכל מקום יש התייחסות או לאתר האינטרנט או למערכת המסחר, תלוי בהקשר הרלוונטי.

ההפרש שבין סכום הכספים האמורים מפרטים 1 ו-2 לבין הפסדים לא ממומשים ובלבד שהחברה רשאית להשתמש בסך ההפרש האמור לכיסוי התחייבויות של הלקוח כלפי החברה, על פי תנאי הסכם המסגרת עמו:

(1) רווחים לא ממומשים.

(2) כספי הלקוח. לעניין זה, כספי לקוח, לרבות כספים שהעביר הלקוח לחברה באמצעות כרטיס אשראי, העברה בנקאית, המחאה או אמצעי תשלום אחר וטרם נסלקו.
ההגדרה הזאת רלוונטית לפרק המינוף, לעניין הבטוחה הנדרשת. לא קיבלנו את ההערה המהותית של האיגוד אבל פישטנו את ההגדרה כך שעכשיו היא אמורה להיות יותר ברורה, שיש כאן שני תנאים חשובים כאשר האחד הוא החישוב הכספי של הרכיבים הכספיים של הבטוחה, והשני, תנאי משפטי שמחייב שתוצאת החישוב תשמש כבטוחה על פי המערכת ההסכמית עם הלקוח.
בנוסף, בפסקה השנייה הוספנו הבהרה לכספי הלקוח וגם זה בעקבות הערת האיגוד, האם זה כולל את הכספים שהועברו בכל אמצעי התשלום – כרטיס אשראי, העברה בנקאית, המחאה וכולי – וכאן שימו לב שבמהלך התקנות, גם בפרק שלפניכם וגם בפרקים שטרם הגענו אליהם – בכל מקום התייחסנו האם זה כולל את כל אמצעי התשלום או לא, לפי מהות הסעיף.

בהגדרת בטוחה נדרשת לא עשינו שינוי.

שינוי שאין לכם כאן אבל שמנו לב תוך כדי שההגדרה הוראת שמירת מסמכים הפכה להיות מיותרת לאור תיקונים שעשינו בהמשך. אפשר למחוק את הגדרת הוראת שמירת מסמכים.

הגדרת הסכם המסגרת, ההגדרה החדשה אומרת: הסכם בין החברה לבין הלקוח לפי תקנה 49. זה תיקון ניסוחי. פשוט הפנינו לתקנה מהותית שהיא תקנה 49 שמדברת על כל מה שצריך להיות בהסכם. בכל מקרה, אני רוצה להבהיר כבר עכשיו שברור שאפשר להוסיף התניות נוספות. זה יובהר במסגרת תקנה 49. מה שיש בתוספת, זאת לא רשימה סגורה.

את הגדרת התחשבנות הכנסנו לתוך הגדרת כספי לקוח כי היא רלוונטית רק להגדרה הזאת.

הוספנו הגדרה חדשה של הפסדים לא ממומשים שהייתה רלוונטית גם להגדרת בטוחה וגם בהמשך לתקנה 50 שמתייחסת לדיווחים ללקוח. ההגדרה אומרת: הפסדים לא ממומשים – כספים שהחברה זכאית לקבל מן הלקוח בשל פעילות השקעה שטרם הסתיימה.

זירה, חברה, חברה מדרגת, חברה מדרגת ישראלית – לא עשינו שינויים.

חברה מנהלת זירת סוחר כהגדרתה בפסקה (2) להגדרה זירת סוחר, בסעיף 44יב לחוק ובלבד שאינה צד נגדי (COUNTER PARTYׂ) (להלן – צד נגדי) להתחייבויות הגלומות במכשירים הפיננסיים שהיא מציעה למסחר.

שוב, עשינו שינוי נוסח אבל לא קיבלנו את ההערה המהותית של האיגוד. עדיין אנחנו חושבים שבמהות ההון העצמי הנמוך צריך להיות רק על חברה שהיא לא צד נגדי לעסקה. צד נגדי, גם אם היא מתכסה, בעינינו לא נכנסת להגדרה הזאת. בעינינו יותר נכון לדון בהגדרה מהותית שלכם כשנדון בפרק ההון העצמי לגופו של עניין.

אני משאיר את זה צד נגדי. לא מהותי.

בהגדרה עצמה יש משהו לא ברור. אם מסתכלים מול החוק, יש שני סוגים של זירות סוחר שהן בעצם מוגדרות כבר בחוק.

נכון.

כאן יש הגדרה נוספת. יש כאן איזושהי אי בהירות.

לא. זה מתייחס לפסקה (2) של זירת סוחר. מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1). זה מתייחס לפסקה (2).

אם תוכלו להסביר. אם הזירה לוקחת את כספי הלקוחות ונגיד שהיא עובדת במודל עליו דיברנו, ETP, זאת אומרת שהיא מקבלת את העסקה לפני שהיא נותנת אותה ללקוח, האם היא זירה מוגבלת או לא? אנחנו באמת לא מצליחים להבין. האם היא לוקחת כספי לקוחות או לא לוקחת כספי לקוחות?

זירה מוגבלת היא זירה שהיא לא צד נגדי לעסקאות. הזירות שאתם מפעילים, לצורך ההגדרה הן אינן זירות מוגבלות. זירה מוגבלת מתייחסת לזירה שהצד הנגדי לעסקאות שלה - היא מוציאה למעשה חוזים – זאת לא הזירה עצמה אלא זירה אחרת. אם היא תיקח כספי לקוחות או לא תיקח כספי לקוחות, זה תלוי בפעילות של הזירה.

לפי ההגדרה יש לנו קצת בעיה. אנחנו לא מבינים איזה סוג זירה, האם זה סוג שלישי או סוג בתוך השני. אם אתה מסתכל על ההגדרה בחוק, מדובר שם על זירה שמאפשרת לסחור דרכה. זאת אומרת, לסחור בה. כלומר, יש איזשהו מסחר בזירה עצמה. היא חייבת לעשות איזושהי העברה של כספים או איזושהי פעילות מסחר כי אחרת היא לא זירה.

אם זה גוף שלוקח כסף אבל לא מאפשר מסחר בין הלקוחות, הוא לא זירה.

הגדרה של זירת מסחר בסעיף 42 היא הגדרה רחבה. היא מדברת בפסקה (1) על מערכת ממוחשבת שסופרת לחשבון עצמה מכשירים פיננסיים ובפסקה השנייה מדברת על מערכת ממוחשבת שמאפשרת מסחר במערכת מהסוג הראשון. לצורך העניין הכוונה הייתה כאן לגישה מרחיבה. כל אחת משתי הקטגוריות האלה צריכה רישיון. כשאנחנו מדברים על חברה מוגבלת, שוב, ההגדרה היא רלוונטית לפרק ההון העצמי רק לשאלה איזה כרית מינימלית תחול על אותה חברה. הדרישה המהותית שלנו מתייחסת להיותה של החברה צעד נגדי לעסקה. בהחלט יכולות להיות חברות שהן לא צד נגדי לעסקה והן מהוות זירות מסחר. מכשיר פיננסי מוגדר לא רק כחוזה או הסכם שנעשה מתוקף נכסים אחרים, ושנית, זירות שמציעות מסחר שלא הן הצד הנגדי לעסקה, שהן לא אלה שחייבות או לא חייבות על פי החוזה שנעשה עם הלקוח אלא צד אחד.

לי זה ברור וזה מספיק לי. תמשיכי.

הגדרת חוזה לקוח. כאן לא קיבלנו את הערת האיגוד כי אנחנו לא חושבים שנכון להגדיר את זה כעושה שוק אלא צד נגדי. לעושה שוק יש משמעויות שונות ולדעתנו זה לא מתאים כאן

בהגדרה חשיפה לסיכון אשראי הוספנו גם מקור סיכון אשראי כהגדרתם בתקנה 118. תיקון ניסוחי. פשוט העברנו את ההגדרה של מקור סיכון אשראי להמשך ההגדרות.

יום עסקים. הגדרה חדשה שהייתה בתוך התקנות עצמן אבל אחרי שראינו שהיא חוזרת על עצמה כמה פעמים - העברנו אותה לסעיף ההגדרות. יום עסקים, יום שבו רוב התאגידים הבנקאיים בישראל פתוחים לביצוע עסקאות עם הציבור.

אנחנו מבקשים שיוסף כאן "מלבד יום ראשון". יש לנו בעיה אם מסתכלים אחר כך היכן משתמשים במונח יום עסקים ויש חובות על הזירה לקיים תוך יום עסקים אחד מפעילות לקוח. לגבי הוראות שמתקבלות ביום שישי בזירה, יש בעיה לקיים אותן ביום ראשון.

אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים.

אני חושבת שנצטרך לבדוק את ההערה הזאת כי ההגדרה יום עסקים מופיעה הרבה פעמים.

תבדקו את זה.

ניקח את זה בחשבון בהמשך, כל פעם שניתקל בזה.

יש הגיון במה שהם אומרים.

כללי חשבונאות מקובלים. לא היה תיקון.

כספי לקוח. ההגדרה הזאת רלוונטית לפרק כספי הלקוח והרציונל של הפרדה בין כספי החברה לכספי הלקוח ולכן גם כאן הכנסנו התייחסות לאור הערתכם על אמצעי התשלום. אני אקרא את ההגדרה כמו שהיא מנוסחת עכשיו:

כספי לקוח.

(1) כל אחד מאלה:

(1) כספים אשר הפקיד הלקוח לרשות החברה בניכוי התחייבויות שנוצרו ללקוח כלפי החברה בשל פעילות השקעה שהסתיימה לפי תנאי המסגרת עמו ולמעט כספים שהעביר הלקוח לחברה באמצעות כרטיס אשראי, העברה בנקאית, המחאה או אמצעי תשלום אחר וטרם נסלקו.

(2) כספים שלהם זכאי יהיה הלקוח בשל פעילות השקעה שהסתיימה.
(3) כספים שלהם זכאי לקוח לפי תנאי מכשיר פיננסי.
(4) כספים להם זכאי לקוח לפי הסכם המסגרת כהגדרתו בתקנה 49(ג).
(2) ביצעה החברה התחשבנות יומית לפי ערך שוק נוכחי, MARK TO MARKET, אל מול לקוח על פי תנאי הסכם המסגרת עמו - יראו את פעילויות ההשקעה לגביהן בוצעה ההתחשבנות כפעילויות השקעה שהסתיימו בהון התחשבנות. לעניין זה, התחשבנות – חישוב הזכויות בשל שינויים בשווי החוזה או עסקה שאירעו אחרי מועד החישוב האחרון.

לא ראינו את תקנה 49 כי היא בהמשך, אבל כרגע בתקנה 49ג אין הגדרה של הסכם לקוח.

נגיע לשם. גם שם נעשה תיקון.

לגבי ההתחשבנות, אנחנו לא מצליחים להבין. אין לנו בעיה עם החלק הזה בסעיף, עד המילה התחשבנות.

ההגדרה הייתה קודם ופשוט הכנסנו אותה לתוך הגדרת כספי לקוח. היא הייתה אחרי הסכם המסגרת. הסעיף אומר ביצעה החברה התחשבנות ואז אנחנו מבהירים מה זאת התחשבנות.

הגדרה מוסד כספי מחוץ לישראל. כאן עשינו תיקון נוסח. ההגדרה אומרת:

תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, העוסק בקבלת פיקדונות ושנתון לפיקוח של מישהו נוסף לעניין זה באותה מדינה.

מחיר ה-CDS, לבקשת האיגוד, הוספנו בסיפא של ההגדרה דוגמאות למערכות המוכרות היום, כך שההגדרה היום אומרת:

מחיר ה-CDS – מחירי חוזי CREDIT DEFAULT SWAP לשנה ולחמש שנים כפי שמצוטטים במערכות מידע בינלאומיות לרבות BLOOMBERG ו-REUTERS.

מקור סיכון אשראי, מחקנו את האגרה כי כפי שאמרתי, הכנסנו אותה קודם.
הגדרת משמורן נמחקה. את זה עוד לא ראיתם אבל בעצם מחקנו את הסימן שעוסק בפרק כספי ונכסי לקוחות, כל הנושא של המשמורן ולכן ההגדרה הפכה להיות מיותרת.

ההגדרה נכס בסיס, גם בה יש שינוי נוסח. סחורות, שערי ריבית, מטבעות, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר אשר ערכו של מכשיר פיננסי שהוא הסכם או הסדר נגזר מהם.

הגדרת נכס לקוח, הגדרה חדשה, אומרת: מכשיר פיננסי שבו סוחר לקוח שהחברה אינה צד נגדי להתחייבויות הגלויות בו. כאן פישטנו הגדרה אבל לא קיבלנו את ההערה הניסוחית שלכם כי לא חשבנו שהיא נכונה.

הוספנו כאן שתי הגדרות. האחת, ספק נזילות והשנייה, ספק ציטוטים. ראינו שהן רלוונטיות להמשך והן מופיעות מספר פעמים.

ספק נזילות – גוף פיננסי המציע באופן שוטף פנייה או מכירה של מכשירים פיננסיים ובלבד שמטרת ההתקשרות עמו היא הקטנת חשיפה לסיכון שוק כהגדרתה בתקנה 118 שבה נתונה החברה.

ספק ציטוטים – מערכת מידע המספקת באופן אלקטרוני ושוטף אחרי קנייה ומכירה של מכשירים פיננסיים לרבות BLOOMBERG ו-REUTERS.
בהגדרת עמלה קיבלנו חלקית את ההערה שלכם ומחקנו את המלים "עמלה שאינה גלויה". לכן ההגדרה אומרת: לרבות עמלת גלגול חוזה מרווחי ריבית ומרווחי ציטוט.
הגדרה עסקה כפויה. קיבלנו את ההערה לגבי הקונוטציה השלילית ובאמת שינינו את ההגדרה מעסקה כפויה לעסקה שאינה ביוזמת הלקוח, שזו עסקה המבוצעת לחשבונו של לקוח שלא ביוזמתו. לא קיבלנו את ההגדרה שביקשה לכתוב כאן מארג'ין כי חשבנו שזה לא נכון אלא באמת עסקה שאינה ביוזמת לקוח.

ההגדרה הבאה היא משהו חדש שנוסף אחרי שקראנו שוב את התקנות. הגדרת ערוצי דיווח היא הגדרה מיותרת ולכן אפשר למחוק אותה. לא השתמשנו בה. מחקנו את סעיף הגילוי הרלוונטי.

אחרי הגדרת קבוצה הוספנו הגדרות של קבוצות סיכון. קבוצת סיכון ראשונה, קבוצת סיכון שיורית, שגם נידרש להן בפרק ההון העצמי והיה נראה שחסרה הגדרה.

קבוצות סיכון – קבוצת הסיכון הראשונה, קבוצת הסיכון השנייה, קבוצת הסיכון השלישית, קבוצת הסיכון השיורית.

קבוצת הסיכון הראשונה, קבוצת הסיכון השנייה וקבוצת הסיכון השלישית - כמשמעותן בתוספת השלישית. קבוצת הסיכון השיורית, רכיבי סיכון אשראי שסעיף 121א(4) חל עליהם.

בהגדרת רואה חשבון מבקר, תיקון ניסוחי – כמשמעותו בפרק החמישי לחלק הרביעי לחוק החברות.

הגדרה נוספת שהוספנו היא הגדרה של רווחים לא ממומשים. כספים שלקוח זכאי לקבל מן החברה בשל פעילות השקעה שטרם נסתיימה.

התיקון הבא הוא בהגדרה של תחום פעילות וגם כאן יש תיקון ניסוחי. כהגדרתו בסעיף 3 לתוספת הראשונה לתקנות פרטי תשקיף.

פרק א' מאושר. בואי נתחיל עם פרק ב', אבל הפעם צריך לקרוא את הכול. תקריאי ותוך כדי ההקראה תסבירי.

יש לנו נקודה אחת בנוגע לפרק א', לגבי חברה מוגבלת. אני מבין שזה נושא שאנחנו רואים אותו בצורה שונה אבל אני מחר בבוקר לא יודע מה לעשות עם הדבר הזה כי אני לא מכיר חברה מוגבלת. אני פשוט לא מכיר את ההגדרה הזאת.

אחר כך תדבר עם הרשות והם יסבירו לך. פרק ב' בבקשה.

פרק ב' עוסק באופן הגשת הבקשה לקבלת רישיון. הוא מדבר על המצגים, על הדוחות, על המידעים שצריך להגיש לרשות כדי שהיא תוכל לקבל החלטה האם החברה זכאית לקבל רישיון. היא גם חשובה כדי לקבל אחר כך לצורכי פיקוח על החברה. היא בנויה בעצם מדוחות, מכמה דוחות, שאנחנו קוראים להם דוחות כי אחר כך בפרק הדוחות בעצם נדבר על אותם מושגים כדי לתאר את הדוחות שצריך להגיש לרשות כמו דוחות יומיים, רבעוניים, תקופתיים וכולי. באופן גס זה מחולק לשלושה חלקים. יש את דוח פרטים נוספים שהוא הדוח המרכזי שמדבר על כל הפרטים של בעלי שליטה, הדירקטורים, על איך החברה בנויה ואיך היא נותנת שירות, תקנות וכולי וכולי. זה בעצם נועד לתת לרשות את הראייה האם היא עומדת בתנאי הרישיון שנקבעו בחוק עצמו. החלק השני הוא דוח במתכונת של דוח שנתי של חברה ציבורית ודוח חישוב הקצאות בגין סיכונים וכרית ההון העצמי שמדבר על כל הנתונים של הדוח הכספי, דוח הדירקטוריון, דוח האפקטיביות על הבקרה וכל מה שקשור להון העצמי כדי שאפשר יהיה לראות את העמידה של החברה בהון העצמי. החלק השלישי הוא הדוחות הייעודיים שהם בעצם דוחות כמותיים על הפעילות הקודמת, על הפעילות בתוך הזירה, ולכן היא רלוונטית להגשת רישיון רק של חברות קיימות. אלה נתונים בנוגע לפעילות החברה, סיכוני אשראי, סיכוני שוק, לקוחות וכולי.

בקשה לרישיון.

2.
פרטי הבקשה לרישיון.

(1) חברה המבקשת לקבל רישיון לניהול זירה (בפרק זה – המבקשת), תגיש לרשות בקשה בכתב בצירוף הפרטים, הדוחות והאישורים המפורטים להלן:
(1) דוח לפי תקנה 111(א) עד (ה), ערוך ליום שלא יקדם ליום הגשת הבקשה ביותר מ-14 חודשים (להלן – יום הדוח התקופתי). קדם יום הדוח התקופתי ליום הגשת הבקשה ביותר מחמישה חודשים, יצורף הדוח הרבעוני האחרון כהגדרתו בתקנה לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים, לפי תקנה 110, ובלבד ש-
(1) יחולו הוראות תקנות 60 ו-62 לתקנות פרטי תשקיף בשינויים המחויבים.

(2) לעניין תקנה 9(א) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים יראו כאילו בכל מקום במקום "תאריך אישור הדוחות הכספיים" נאמר "יום הגשת הבקשה" ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה.

(3) לעניין תקנה 38(ב) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים יראו כאילו בכל מקום במקום תאריך אישור הדוחות הכספיים ביניים נאמר "יום הגשת הבקשה" ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויביים ייעשו לפי זה.

מאחר וזאת הקראה פעם ראשונה, אם יש לכם הערות תוך כדי, ברגע שיסיימו את ההקראה, אין בעיה שתעירו ותשאלו. עכשיו היא סיימה לקרוא את סעיף 1 ואתם יכולים להעיר עליו. תראו כמה שינויים נעשו כאן. נעשתה כאן עבודה מאוד מאוד גדולה.

לא הייתה לנו הזדמנות לומר קודם. באמת אולי הייתי צריכה להתחיל בזה לפני המצגת. אנחנו רוצים לומר שאנחנו מאוד מעריכים את העבודה שנעשתה. לא רק שהיא יסודית ומקיפה אלא הייתה מאוד עניינית.

הייתי לוקח את הקרדיט, אבל זה לא אני.

אנחנו מעריכים אותה ולכן אנחנו מבחינתנו – ואני מקווה שזה נראה – השתדלנו להצטמצם לשאלות שהן מאוד מאוד קריטיות כאשר בעיקרן אלה שאלות הבהרה שלנו.

אפשר להמשיך להקריא.

(2) דוח הקצאות בשל סיכונים וכרית ההון העצמי המזערי, כאמור בתקנה 111(ו) ובלבד שיצורף דוח רבעוני בהתאם להוראות פסקה (1), יוגש דוח הקצאות בשל סיכונים וכרית ההון העצמי המזערי כאמור בתקנה 110(ד) בלבד.
(3) דוח לקוחות מפסידים ולקוחות מרוויחים לפי תקנה 112(1) ערוך ליום שלא יקדם ליום הגשת הבקשה ביותר מחודש.

כאן יש לנו הערה.

אנחנו מבקשים לעניין דוח לקוחות מפסידים ומרוויחים. יש את ההערה הכללית שלנו שביקשנו להימנע ממנו אבל אנחנו מבקשים שבבקשה לפחות יימנעו מההצגה שלו. אנחנו חושבים שלרשות בשלב הזה של הגשת הבקשה, הוא לא רלוונטי.

הוא מעיד על הפעילות של החברה.

לא. ממש לא. הפעילות של החברה לפני הרגולציה ואחרי הרגולציה היא שונה לחלוטין. לנו ברור לחלוטין שהפעילות תהיה שונה.

אבל היות וזה דוח שהוא לא פומבי, הוא דוח שמגיע רק לרשות לצורכי בחינה של הבקשה.

זה בדיוק העניין. הוא לא מלמד דבר.

הפעילות שהייתה עד היום.

זה מלמד משהו על הפעילות. הרי בכל זאת המבקשת היא חברה שיש לה היסטוריה והיא מגיעה ומבקשת רישיון. זה בהחלט מעניין לראות איך החברות הללו פעלו עד היום.

יש לה היסטוריה. דווקא הדוח הזה, בניגוד לדוחות אחרים שהם דוחות של רווח והפסד, הוא רלוונטי והוא מתאר בדיוק את הפעילות תחת רגולציה מסוימת.

אז הוא רלוונטי רק לנקודת הזמן הזאת אבל הוא רלוונטי לרשות.

לכאורה היה אפשר לטעון את זה לגבי כל המצגים ומועד הבקשה. לגבי כולם אפשר לומר שביום שאחרי קבלת הרישיון, הפעילות תהיה שונה ולכן את המצגים צריך לקחת בערבון מוגבל. אני מציע שתתנו לנו להביא בחשבון את הנקודה הזאת, אבל את הדוח עצמו אנחנו רוצים לראות.

אבל כל המצגים הם לגבי העתיד ולא לגבי העבר.

כל הנתונים של הדוחות האלה הם לגבי העבר.

זאת טענה אחת שלנו, שזה באמת לא משקף את הפעילות שתהיה אחרי הרגולציה.

יש לי שאלה. זה לא מפורסם בשום שלב? גם אחרי שבקשת הרישיון מאושרת?

כל הנושא של פרסום הבקשה לרישיון מוסדר כבר בחוק עצמו. החוק אומר שהבקשה מגיעה לרשות, סעיף 44יג(ב)(6) אומר שהבקשה תגיע לרשות והבקשה תפורסם עם מתן הרישיון באופן שתורה הרשות. הכוונה שלנו היא באמת לפרסם את הדברים שגם בדיווחים אחר כך יפורסמו. לא לסטות ממה שנאמר בתקנה 78.

מה הבעיה שהפרסום יהיה מרגע מתן הרישיון והלאה?

כך כתוב בחוק. זה מוסדר בחוק.

השאלה מה לא מפורסם.

דוחות של עבר לפני קבלת הרישיון, שלא יפורסמו לציבור.

זה נקרא דוחות אבל זה חלק מהבקשה לרישיון. זה המצג על פיו ניתן הרישיון.

אתם מקבלים בבקשה לרישיון את כל הדוחות של החברה. מהרגע שמפורסם הרישיון, אני לא בטוח שכל הציבור צריך לדעת דוח לקוחות מפסידים ולקוחות מרוויחים לפני קבלת הרישיון.

הוא לא רלוונטי.

אני לא בטוח שהוא לא רלוונטי. אני לא בטוח שכל הציבור צריך לדעת את זה.

זאת הערה שחזרה בטענות של הזירות לגבי נושא הפרסום. אני חושב שכאשר אנחנו מטפלים בפרק של הרישיון אנחנו צריכים לרגע לשכוח את נושא הפרסום ולהגיד שכאשר נגיע לפרסום, נטפל בנושאים האלו ואז באמת נדון במה נדרש פרסום ובמה לא. כלומר, עכשיו נדון מה הרשות צריכה לראות לעצמה. יכול להיות שאחר כך חלק מהפריטים יהיו טעונים גילוי וחלק אחר לא. בכל זאת אני אנסה לרגע לענות לגופו של עניין. כיוון שהזירה מתחילה מיד את הפעילות שלה, ברגע שהיא מקבלת רישיון, יכול לחלוף זמן עד שיהיה דוח ראשון כך שיכול להיות שזה רלוונטי כבר ללקוחות שייכנסו באותה תקופה. יכול להיות שהלקוחות רוצים לדעת - ועל זה אנחנו נדבר בהמשך בהיבט הגילוי - גם את ההיסטוריה של החברה בהיבטים מסוימים. שוב, אנחנו מקדימים כאן את הדיון בנושא הפרסום. אנחנו דנים כרגע בדברים שהרשות רוצה לדעת לצורך בחינת הבקשה.

הבעיה היא שבפרק הזה כבר יש התייחסות לעניין הפרסום ולכן ההערה שלנו.

לא. אין התייחסות לפרסום.

בסדר. את זה לא הבנו.

אין בכלל התייחסות לנושא הפרסום של הבקשה.

כולל פרטים מתוך הבקשה וכולי.

נשתדל להביא בהקדם את כל הפרטים.

המהות היא שדוח לקוחות מפסידים ולקוחות מרוויחים, אתם תקבלו את זה אבל זה לא יפורסם לציבור ברגע קבלת הרישיון. אם אני השקעתי בזירת מסחר לפני שהיא קיבלה רישיון, יכול להיות שאני לא רוצה שיפרסמו את זה לציבור בלי שאני ידעתי את זה לפני כן. אני בעד שאתם תקבלו את זה.

הנושא הזה מוסדר בחוק ולא מוסדר בתקנות.

בחוק אומרים בכלליות מה יפורסם ומה לא.

לא. כתוב בסעיף 44יג(ב)(6).

לא כתוב מה יפורסם.

הרשות יכולה להורות שזה לא יפורסם.

גם לא כתוב מה תכלול הבקשה.

אני אומרת שזה לא בא לידי ביטוי בתקנות.

נתקדם. זה מה שאני רוצה. שלומית תבדוק את זה.

אנחנו עדיין מבקשים – אני מבינה שכרגע לא דנים בזה – ומבינים שנשקלה בקשת האיגוד לגבי דוח מרוויחים ומפסידים בכלל. אנחנו הערנו הערות לנושא הזה. הרי יש רגולציות ענפות ומרשימות.

נגיע לזה.

יש רגולציות בהן לא נדרש הדבר הזה ואנחנו ביקשנו שלא יידרש.

נגיע לזה. גם ביקשתם דברים על המינוף וגם לזה נגיע. ביקשתם גם לגבי הון עצמי וגם לזה נגיע.

בניגוד לפרק המינוף שאנחנו עדיין לא מדברים עליו, כאן יש נושא שאנחנו באופן עקרוני חושבים שהוא לא נכון כי לא מבקשים מאף מתחרה שלנו – לא בארץ ויש לנו כמה סוגים של מתחרים ולא בעולם הקרוב לנו, לא באיחוד האירופי ולא בבריטניה – לפרסם דוחו מרוויחים ומפסידים. זאת לא דרישה שקיימת במקום אחר.

אנחנו מגיעים לזה, אבל שים לב שדיברנו.

זה מוזכר כאן מפורשות.

אם נגיע למסקנה שלא צריך דוח מפסידים ומרוויחים, נוריד אותו?

לא אמרתי. קודם כל, כן.

תיאורטית. אם נגיע מסקנה, זה יתוקן.

לדעתי לרשות צריך להיות כל מה שהיא רוצה. השאלה מה יתפרסם לציבור ומה לא יתפרסם לציבור. אם הרשות רוצה לקבל משהו, אין סיבה שלא תקבל בהנחה וזה לא מתפרסם לציבור. קשה מאוד להסביר למה לא לתת לרשות ולמה צריך להסתיר מהרשות.

אין לנו שום בעיה לתת לרשות כל מה שהיא רוצה.

אלא אם כן זה גורם לכם עבודה והוצאה בלתי סבירה, אבל זה כבר סיפור אחר.

(4) דוח על הפעילות לפי תקנה 112(2) ערוך ליום שלא יקדם ליום הגשת הבקשה ביותר מחודש.

(5) דוח סיכוני אשראי לפי תקנה 112(3) ערוך ליום שלא יקדם ליום הגשת הבקשה ביותר מחודש.

(6) דוח מדיניות ניהול סיכוני אשראי לפי תקנה 112(4) ערוך ליום שלא יקדם ליום הגשת הבקשה ביותר מחודש.
(7) דוח סיכוני שוק לפי תקנה 108 ערוך ליום שלא יקדם ליום הגשת הבקשה ביותר מחודש.
(8) דוח ערוך ליום הגשת הבקשה הכולל את הפרטים הנוספים הבאים (להלן – דוח פרטים נוספים):
(1) שם המבקשת ומספר הזיהוי שלה.
(2) שם מסחרי שתחתיו תספק המבקשת את שירותיה אם הוא שונה מן השם האמור בפסקת משנה (א).

(3) במבקשת שהתאגדה מחוץ לישראל, מקום התאגדות המבקשת ומספרה המזהה במקום ההתאגדות.

(4) כתובת משרדה הרשום של המבקשת, מספרי טלפון, פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני של המבקשת שמקום ההתאגדות שלה או שמקום ניהול עסקיה מחוץ לישראל. להלן, בפרק זה, מבקשת זרה. גם השם והמען של אדם היושב בישראל המורשה לקבל עבור המבקשת כתבי בית דין והודעות שיש להמציא למבקשת.

(5) אם המקום שבו תפעל המבקשת שונה מכתובת משרדה הרשום, יראו פרטי כתובת ניהול עסקיה, הטלפון והפקסימיליה בה.

(6) אם למבקשת עורכי דין המייצגים אותה בקשר לבקשת הרישיון, יצוינו פרטיהם ויצורף ייפוי כוח המסמיך אותם לייצג את המבקשת כלפי הרשות.

(7) פרטי רואה החשבון המבקר של המבקשת.
(8) פירוט תאריך ההתאגדות. יצורפו העתקים מאושרים בידי עורך הדין של מסמכי התאגדות המבקשת.
(9) פרטים בדבר מקומות פעילות קיימים ומתוכננים מחוץ לישראל של המבקשת ותיאור הפעילות.

(10) לגבי כל אחד מן הדירקטורים והדירקטורים החליפים של המבקשת ובו הפרטים המנויים בתקנה 26 לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים ובסעיף 44(כח)(4) לחוק. לגבי המבקשת יובאו הפרטים המנויים בסעיף 44(כח)(4) לחוק. חדל אדם לכהן כדירקטור או כדירקטור חליף במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, יצוינו לגביו הפרטים כאמור וכן כל אלה:

(1) מועד הפסקת הכהונה.

(2) האם למיטב ידיעת המבקשת הפסקת הכהונה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת הרשות. אם כן, יפורטו נסיבות אלה.

לגבי הפריט הזה והפריט הבא, יש לנו עניין לא סגור לגבי התקופה של 12 החודשים.

מה אתם מציעים? אין לכם הערות.

אי ההסכמה הייתה בין הוועדה לבין הרשות. אנחנו לא היינו בדיון.

הדיון הוא עד כמה להקל.

(11) לגבי נושא משרה בכירה במבקשת שפרטים לגביו לא הובאו בהתאם לפסקת משנה (יא), יפורטו בנוסף הפרטים המנויים בתקנה 26(א) לתקנות דוחות פרטים ומיידים, כמפורט בסעיף 44(כח)(4). חדל אדם מלקיים כנושא משרה בכירה במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, יצוינו לגביו פרטים כאמור וכן כל אלה:

(1) מועד הפסקת הכהונה.

(2) האם, למיטב ידיעת המבקשת, הפסקת הכהונה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת הרשות. אם כן, יפורטו נסיבות אלה.

(12) לגבי כל בעל עניין במבקשת יצוינו הפרטים האמורים בתקנה 33(ג) לתקנות דוחות פרטים ומידיים, למיטב ידיעת המבקשת.

(13) יובאו הפרטים הבאים בדבר בעלי השליטה במבקשת.

(1) זהות בעלי השליטה או פירוט מבנה השליטה במבקשת בצירוף תרשים המתאר את מבנה השליטה במבקשת, מדינת האזרחות או ההתאגדות של בעלי השליטה וכל מי מהם נתון להסדרה. יצוין שם הגוף האחראי על ההסדרה ופרטים בנוגע לרישיון. מילא בעל השליטה תפקיד במבקשת, יפורט תפקידו במבקשת. בנוסף יפורטו לגבי בעלי השליטה ונושאי המשרה הבכירה בהם אירועים כמפורט בסעיף 44(כח)(4) לחוק.

(2) יתוארו עסקיהם של בעלי השליטה בעשר השנים האחרונות בישראל או מחוץ לישראל. בנוסף יצוינו שמות תאגידים אחרים בהם היו בעלי שליטה או ששימשו בהם נושאי משרה בכירה בעשר השנים האחרונות.

גם כאן יש הערת הוועדה.

יש גם הערה של האיגוד.

מפריע לכם לתאר את כל העסקים שלכם.

יש לנו שתי הערות על הנושא הזה. האחת, לגבי יתוארו כל עסקיהם של בעלי השליטה ולא רק העסקים הרלוונטיים. העסקים הרלוונטיים, אנחנו מבינים את הצורך אבל לא כל עסקיהם. ההערה השנייה היא לגבי משך הזמן, בעשר השנים האחרונות.

גם בנושא של רלוונטי וגם עשר השנים. אנחנו משאירים את זה בצד. נמשיך.

את הסעיף הבא מחקנו בעקבות הערות האיגוד.

(15) לגבי המבקשת שהיא חלק מקבוצה (להלן קבוצת המבקשת) יפורטו כל יתר הגופים בקבוצת המבקשת ושאינם בעלי החברה במבקשת. יפורט שמם ומספר הזיהוי שלהם, יחסי השליטה הקיימים בתוך קבוצת המבקשת לרבות שיעורי אחזקות, מדינת האזרחות או ההתאגדות של כל אחד מהם במדינה בה הם מנהלים את עסקיהם.

(16) יצוין -
(1) האם המבקשת או גוף אחר בקבוצת המבקשת נתון לפיקוחו של גוף אחראי על הסדרה בישראל או מחוץ לישראל.

(2) האם נדחו בקשות של המבקשת או גוף אחר בקבוצת המבקשת לרישוי בתחום שוק ההון תחת פיקוחו של גוף האחראי על ההסדרה בישראל או מחוץ לישראל.

רציתי לברר בקשר לסעיף (טו). אני מבין שלמעשה מחקתם אותו.

כן.

ויתרתם עליו.

כן. ויתרנו עליו.

הוא מתנגד למחיקה.

חס וחלילה. מברך עליה.

(17) יצורף התקנון המוצע.

(18) לגבי המבנה הארגוני של המבקשת יפורטו כל אלה:

(1) יפורטו המחלקות התפעוליות ויצורף תרשים ארגוני.

(2) יובאו פרטים בדבר המנהלים האחראים על כל אחת מן המחלקות התפעוליות המפורטות לפי פסקת משנה (1) (להלן – המנהלים האחראים).
(1) שמו ומספר תעודת הזהות שלו.
(2) תיאור תפקידו ותחום אחריותו במבקשת.
(3) ההכשרות המקצועיות הנוגעות לתחום תפקודו במבקשת, שם התעודה שהוענקה, דרכי סיום ההכשרה ופרטי מוסדות הלימוד.
(4) ניסיון תעסוקתי הנוגע לתחום תפקידו, לרבות שם מקום העבודה שבו עבד המנהל האחראי.

(3) תפורט הכתובת של כל מחלקה תפעולית ככל שהמבקשת מנהלת את עסקיה ביותר ממקום אחד.

(4) יובא פירוט לגבי גורמים חיצוניים במבקשת המבצעים חלק מפעילותה.
(19) תיאור סמכויות ההנהלה ודירקטוריון.
(20) תיאור המערכת הטכנולוגית באמצעותה תספק המבקשת שירותיה ובכלל זה את תיאור הגורמים החיצוניים למבקשת המתפעלים את המערכת הטכנולוגית או חלק ממנה ותחומי אחריותם וממשקים של המערכת הטכנולוגית עם גורמים חיצוניים למבקשת בצירוף חוות דעת מומחה המופנה לרשות המאשרת כי:
(1) תיאור המערכת הטכנולוגית כפי שנעשה על ידי החברה תואם את הקיים.
(2) המערכת הטכנולוגית מתאימה לצורך הספקת שירותים מסוג זה על פי התקנים המקובלים.
(3) המערכת הטכנולוגית כוללת מערך שמירת נתונים וגיבוי המאפשר התאוששות ומבטיח זמינות מרבית ללקוחות בכל עת.
(4) המערכת הטכנולוגית כוללת מערך אבטחה מידע מתאים ומקובל.
(5) תיאור האופן שבו וידאה המבקשת כי המערכת הטכנולוגית באמצעותה תספק את שירותיה ובכלל זה שירותים שמתופעלים על ידי גורמים חיצוניים למבקשת מתאימים לצורך אספקת שירותיה תוך פירוט האופן שבו מובטח קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים בתחום טכנולוגיית המידע על פי תקנים מקובלים. חוות דעת כאמור תינתן על ידי מומחה בתחום מערכות מידע.

יש לכם הערות רבות. גם אנחנו עוד לא הגענו להסכמות.

הערה אחת לגבי אפיון המומחה.

קיבלנו את ההערות שלכם.

מושגי השסתום. ראיתם את ההערות שלנו בעניין הזה.

כן.

ההערות שלנו בעמוד 10, שם יש את ההתייחסות.

אני רואה. בסדר. אנחנו משאירים את זה.

(21) תוצג האסטרטגיה העסקית של המבקשת לכל תחום פעילות ויעדיה העיקריים, יתוארו האמצעים בהם משתמשת המבקשת לביצוע אסטרטגיה עסקית ויעדים עסקיים כאמור, יפורטו ההזדמנויות והאיומים הנובעים מהאסטרטגיה של המבקשת.

את כל הפירוט מחקנו אבל עדיין הנושא הזה גם הוא פתוח.

אנחנו לא חוזרים על ההערות שלנו.

(22) פירוט סוג הלקוחות אשר בכוונת המבקשת לספק להם שירותים, לרבות מספרם. אם ידוע למבקשת על לקוח אחד הצפוי לייצר יותר מעשרה אחוזים מהכנסות המבקשת, יפורטו בקצרה נסיבות.
(23) פירוט דרכי השיווק המתוכננות של המבקשת.
(24) יובאו הפרטים בנוגע לזהות התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל אצלם יופקדו כספי הלקוח כנדרש בתקנה 37.
(25) יובאו הפרטים בנוגע לספקי הנזילות, ספקי הציטוטים. לעניין זה יובא תיאור תמציתי של ההסכמים עמם לרבות תנאים ליישום ההתקשרות או להפסקת השירות לתקופות מסוימות.
(26) יתוארו הסכמים מהותיים שהחברה היא צד להם.
(27) תיאור האופן שבו יאשרו לקוחות המבקשת את העסקאות המבוצעות בשמם ועל ידם.
(28) יצורפו נהלים –
(1) להבטחת רישום וניהול נכסי לקוח, חוזי לקוח וכספי לקוח לפי תקנה 23.
(2) נהלים שתכליתם להבטיח כי המבקשת מזהה, מודדת, מנהלת ומבקרת סיכוני השוק, נזילות ואשראי והסיכונים התפעוליים הנוגעים לפעילותה.
(29) מבקשת זרה תצרף חוות דעת של עורך דין המופנית לרשות לגבי כל אלה:
(1) התייחסות להוראות הדין המסדירות את פעילות המבקשת במדינת המוצא, לרבות התייחסות לקיום מקורות כספיים לצורך עמידת המבקשת בהתחייבויותיה, התייחסות לכללי ממשל תאגידי עם המבקשת, לרבות הוראות הנוגעות לנושאי משרה בכירה ולטיפול בניגודי עניינים אפשריים במבקשת, פירוט לגבי אירועים כמפורט בסעיף 44(כח)(4) לחוק.

(2) אישור על כך שהדין במדינת המוצא מאפשר לאכוף נגד המבקשת במדינת המוצא פסק דין שניתן בישראל.
הנושא הזה עדיין פתוח.


את כל נושא הצהרת הנהלים מחקנו.

(30) יתואר הביטוח שרכשה החברה לפי תקנה 124 ובכלל זה יפורטו תחומי הכיסוי של הביטוח והיקפו. כן יצורפו אישור על ביטוח והחלטת החברה לפי תקנה 124.

יש לנו בקשה. מכיוון ששוק הביטוח בתחום שוק ההון בישראל הוא מורכב במקרה הטוב מדואופול, הבקשה היא לאפשר לנו לעשות ביטוח בדיוק כמו שהם דורשים אבל על ידי ---

זה עדיין לא דיון בביטוח. בביטוח נדון ב-124. כרגע זה רק מה שצריך לצרף.

אבל שתהיה איזושהי רשימה שמבחינתנו זה מקובל שהיא תהיה סגורה למספר מדינות מצומצם, אבל שלא נהיה מוגבלים רק לביטוח בישראל כי יש שתי חברות בישראל שמבטחות.

כרגע, לפי התקנות, אתם מוגבלים רק לביטוח בישראל?

כן.

למעשה זה ההיצע של השוק. כלומר, יש כאן בעיה של שוק הביטוח בישראל. כלומר, אין פה מספיק מציעים.

אני מציעה שהדיון הזה ייעשה בפרק הביטוח אליו נביא נציגים מאגף שוק ההון שמפקחים על הביטוח.

אני רק רוצה לדעת בשביל עצמי. שאלה של סקרנות.

אני חושב שהמגבלה היא מכוח דיני הביטוח ולא מכוח ההוראות שלנו.

אני מניח שתזכרו את זה עת נגיע לתקנה 124.

(31) תצורף הסכמת המבקשת לקיים הסכמת בעלי השליטה למסירת מידע מהמרשם הפלילי.

(2) על הבקשה והמסמכים המצורפים לה יחולו הוראות סימן א' לפרק י' בשינויים המחויבים ובלבד שלא יחולו הוראות תקנות 74(ג) ו-78. לעניין תקנה 75 תחול תקנת משנה (ג) בלבד.

(3) חל שינוי או חידוש מהותי במהלך התקופה שמאז מועד הגשת הבקשה עד מועד ההחלטה הסופי בבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, יעדכן המבקש את הבקשה בהתאם, לא יאוחר משבוע לאחר שנודע לחברה לראשונה על שינוי או חידוש כאמור ורשאית היא לכלול בהודעת העדכון מידע בדרך של הפניה. לעניין זה, נודע לחברה לראשונה, כמשמעותו בתקנה 80(ב).

(4) הפרטים בבקשה יובאו אם הם נוגעים לעסקי החברה ומתאימים להצגתם הנאותה. בלי לגרוע מהאמור, יובא גם כל מידע נוסף הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת.

(5) הרשות רשאית לדרוש מהמבקשת פרטים, מסמכים או דוחות נוספים אם מצאה כי הדבר דרוש לצורך קבלת החלטה בבקשה.

לגבי סעיף קטן (ו), אנחנו מבקשים להעביר אותו להוראות המעבר. אנחנו לא חושבים שזה רלוונטי בפרק הזה. זאת אומרת, הבקשה לכלול דוחות חודשיים עד להגשת בקשה, היא נכונה רק לחברות קיימות. לכן נדון בזה כאשר נגיע לזה. נוריד את זה מפרק ב' ונדון בזה עת נגיע להוראות המעבר.

שאלת הבהרה. כל הדיווחים האלה, אנחנו נדון בהם בשלב הפרסום, האם הם פומביים או לא פומביים.

כן.

אפשר להגיד בכמה מלים מה החלטנו שיהיה פומבי ומה לא.

אני מעדיפה להיכנס לזה בפרק הדיווחים עת נגיע אליו.

3.
הכללה על דרך הפניה

מבקשת רשאית לכלול פרטים הנדרשים בדוח התקופתי או הרבעוני כאמור בתקנה 2(א)(1) או בדוח הפרטים הנוספים בדרך של הפניה לדוח אחר מבין הדוחות האמורים בתקנה זו שהגישה המבקשת ובלבד שהדוח אליו הפנתה נערך במועד קודם בזמן ויחולו הוראות אלה.

(1) לא ייכלל מידע בדרך של הפניה לדוח אחר שבו מובא אותו מידע בדרך של הפניה.

(2) לא ייכלל מידע בדרך של הפניה אם הדבר עלול להטעות או לגרום אי בהירות.
(3) ההפניה תיעשה באופן מפורש ותציין את סוג הדוח האחר שאליו נעשית ההפניה, הפרקים או הסעיפים אליהם נעשית ההפניה, העניין אליו נעשית ההפניה והתאריך בו הוגש הדוח האחר אליו נעשית ההפניה תוך ציון מפורש של העובדה שהמידע מובא בדרך הפניה.
(4) תובא כל התפתחות שחלה או עדכון כנדרש לגבי מידע המובא בדרך של הפניה.

(5) אם המידע מובא בדרך של הפניה הוא מסוג שלגביו נדרשה הסכמה מראש להכליל אותו בדוח, תובא הסכמה מחדש כאמור גם להכללתו בדיווח הנוכחי על דרך של הפניה.

למעט ההערות שכבר העלינו, יש הערות נוספות? אין. למעט הדברים שעוד לא נסגרו בין הרשות לבין הייעוץ המשפטי בוועדה בפרק השני, מאושר.

אני מסכם את הנושאים שעלו מעבר למה שלא נסגר. הנושא של חברה מוגבלת שהם צריכים לברר מול הרשות. אם ברשות תראו שיש מקום לחדד את זה, תרגישו חופשי לבחון חידוד הנושא.

הגדרת יום עסקים, לבחון את הנושא של יום ראשון כיום שמתחשבים בו.

פרסום דוח לקוחות מפסידים ולקוחות מרוויחים. אמרתי את דעתי. אני חושב שמה שהיה לפני קבלת הרישיון, אתם יכולים לדעת אבל אני לא בטוח שכל הציבור צריך לדעת.

נושא הביטוח. נדון בביטוח, אם אלה חברות ישראליות או לא רק חברות ישראליות, נדון בדרישות החוק וגם נביא את הנציגים מאגף שוק ההון.

עבודה יפה.

גם נושא הפרסום של הבקשה, של פרטים מתוך הבקשה.

את זה אמרתי.

אני מתכוונת בכלל.

אנחנו נגיע לזה. זאת טענה שאמרנו שעוד לא הגענו להסכמה.

יש דברים שהם באי הסכמה או בעבודה בין הרשות לבין הוועדה. ברגע שנראה את ההחלטה לגביהם, אולי יהיה לנו מה לומר על זה.

בסדר גמור. אנחנו נכנסים למוד עבודה שלדעתי הוא יותר בריא. אני מבקש שבפעם הבאה, ותכף נדבר אליה, נשלח אל הזירות את ההבנות שהושגו בינינו כמה שיותר זמן רב מראש כדי שיהיה להם זמן לעבור על זה כמו שצריך כי עכשיו היו שני פרקים שכמעט עברנו עליהם ולכן הייתי יותר גמיש.

מתי אתם חושבים שתוכלו לסיים את עשרים העמודים הבאים בתקנות המקוריות? אתם חושבים שנוכל לקיים ישיבה של ועדת המשנה בעוד שלושה שבועות? החומר יגיע אליהם שבוע לפני הישיבה? בסדר. ננסה לקיים ישיבה בעוד שלושה שבועות.

אדוני, אם אפשר, בקשה. יגיע גם החומר ממרכז המחקר והנושאים האחרים כן מתייחסים לנושאים שהם קצת יותר מהותיים ולכן האם תוכל לבקש שעד הדיון הבא יהיה לנו גם את העבודה של מרכז המחקר.

בוודאי. הם מעריכים שהחומר יהיה מוכן עד סוף השבוע. אנחנו מבינים איך הדברים עובדים ואנחנו יודעים שיהיו דברים שייסגרו בסוף. אנחנו ננסה לקיים ישיבה בעוד שלושה שבועות, אבל זה תלוי גם בזירוז ההסכמות ביניכם ואם צריך את העזרה שלי, תגידו לי. לי ייוולד בן, גם עוברים דירה וגם יש בעיות כלכליות אבל מצאתי שיטה כי יש כל מיני אתרים באינטרנט בהם אפשר להשקיע במט"ח. כמובן שהדברים נאמרו בצחוק, לא על הילד ועל הבית אלא על אתרי האינטרנט.
תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>