PAGE
9
ועדת המדע והטכנולוגיה
05/11/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 26 >
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ב' בכסלו התשע"ד (05 בנובמבר 2013), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 05/11/2013
אירוח חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של נאט"ו
פרוטוקול
סדר היום
<אירוח חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של נאט"ו>
מוזמנים
¶
>
ויקטור וייס - סגן המדען הראשי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
אילנה לוי - מנהלת האגף לקשרי חוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
רנה אוסיזון - מרכזת בכירה מעקב ובקרה, משרד החינוך
שלומית סופה - סגנית מנהלת מחלקה לארגונים אירופים, משרד החוץ
פנינה אל-על - סגנית מנהלת המחלקה לשת"פ תרבותי ומדעי, משרד החוץ
אברהם גרוס - המדען הראשי, משרד הכלכלה
מאיר צדוק - מנכ"ל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
בוב רוברט לפידות - ראש קש"ח, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
אברהם כהן - יועץ של המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
נפתלי ארנון - יועץ למולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
גורי זילכה - יועץ כלכלי, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
הברונית מטה רמזי - חברת הפרלמנט האירופי ויו"ר המשלחת
ג'קוב סטרן - חבר הפרלמנט האירופי
הרלארנבי ווצ'יטוואי - חבר הפרלמנט האירופי
ז'ק גאוטיי - חבר הפרלמנט האירופי
ברונו ויטורינו - חבר הפרלמנט האירופי
פיליפ ויטל - חבר הפרלמנט האירופי
לוצ'יאנו הוראס - חבר הפרלמנט האירופי
אבריפידייס סטיליאנדיס - חבר הפרלמנט האירופי
ויטהולד סיטארטס - חבר הפרלמנט האירופי
אנדריוס מזורוניס - חבר הפרלמנט האירופי
אדוארד ויטברודט - חבר הפרלמנט האירופי
מריה ג'ואנה תאודורה מרטנס - חברת הפרלמנט האירופי
גיירמו מריסקאי - חבר הפרלמנט האירופי
מטי ראידמה - חבר הפרלמנט האירופי
שלמה נטר - לשכת ח"כ רונן הופמן
היו"ר משה גפני
¶
צהריים טובים. אני מקדם בברכה את המשלחת של האספה הפרלמנטרית של ברית נאט"ו, בראשות הברונית רמזי, יושבת ראש הוועדה, והחברים שמגיעים מבריטניה, מצרפת, מרומניה, מספרד, מאסטוניה, מליטא, מהולנד. אנחנו מקדמים אתכם בברכה, ברוכים הבאים למדינת ישראל. אנחנו נמצאים כאן בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. ועדת המדע והטכנולוגיה הוקמה לפני שנים מספר, עקב החשיבות הרבה שאנחנו כאן במדינה רואים בהתפתחות המדעית והטכנולוגית בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט.
אנחנו מדינה לא גדולה, מדינה קטנה, שנמצאת במזרח התיכון, ואנחנו נמצאים בעימותים קבועים, לצערנו הרב, עם המדינות השונות. עם חלק מהן חתמנו הסכמי שלום, אנחנו מדינה שוחרת שלום, אנחנו מדינה שרוצים לחיות בשלום עם השכנים שלנו, עם המדינות מסביב. לא תמיד זה עולה בידינו ואנחנו צריכים להגן באמצעות הצבא, באמצעות כוחות הביטחון, ואנחנו מייחסים חשיבות רבה להתפתחות המדעית והטכנולוגית, שיש לה השלכות גם בתחום האזרחי, שבזה עיקר עוסקת כאן ועדת המדע והטכנולוגיה, אבל בוודאי בהתפתחות הצבאית, ביכולות להגן על תושבי מדינת ישראל ולעמוד באתגרים, כי פעמים רבות נאמר שאם יש לך כוח, נמנעת המלחמה הבאה. אנשים לא הולכים למלחמה כאשר למדינה יש כוח להגן על עצמה, דווקא חולשה יכולה לגרום לפעולות איבה ומאבקים ומלחמות. אנחנו, כפי שאמרתי, כמדינה שוחרת שלום, רוצים ששכנינו יחיו בשלום ושאנחנו נחיה בשלום ובלי איומים של פגיעות, לא בתושבי המדינות השכנות ובוודאי לא בתושבי המדינה שלנו.
אנחנו בוועדת המדע עוסקים גם בנושא של ההתפתחויות, בנושא הסייבר, אנחנו עוסקים בנושאים רבים שקשורים למדענים הראשיים של משרדי הממשלה, אנחנו עוסקים בפיקוח ובמעקב אחרי התפתחות המדע במדינת ישראל. אנחנו מעודדים מאוד את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות, מדינות באזור, מכיוון שכאן נמצאת המשלחת של מדינות נאט"ו, בוודאי עם מדינות נאט"ו אנחנו מעוניינים בשיתוף הפעולה הזה. אנחנו מברכים על הביקור שלכם כאן, שהוא לא בפעם הראשונה. אנחנו סבורים שזה יכול לתרום, בוודאי לנו, אבל על אחת כמה וכמה גם לכם, בעצם הלמידה.
יש כאן מדענים ואנשים שעוסקים במחקר ופיתוח, גם בתחום האזרחי וגם בתחום הצבאי. אנחנו מתגאים בהם, אנחנו מתפארים בהישגים שלהם, ביכולות שלהם. אנחנו, העם היהודי, גם מקבלים הרבה מאוד פרסי נובל, יותר מאשר האחוז שלנו באוכלוסיית העולם. אגב, לא כולם גרים כאן בארץ, אבל אנחנו רוצים לתרום מהיכולות שלנו, גם מהיכולות של ההון האנושי, של כוח האדם, של האנשים שעוסקים בעניין הזה, לתרום לא רק למדינת ישראל, אלא לתרום לכל העולם, ושיתוף הפעולה הזה הוא חשוב וחיוני מאוד מבחינתנו.
בהזדמנות הזו, זה לא כל כך נוגע אליכם, אבל כדאי שתדעו, הוועדה הזאת, ועדת המדע והטכנולוגיה, עוסקת היום בהקמת הקרן לרווחי הגז והנפט. במדינת ישראל התגלה גז בממדים גדולים שיכולים להביא הכנסות למדינה שמתמודדת עם קשיים מאוד רבים. גם מבחינה ביטחונית, צריכים להשקיע הרבה מאוד כסף בביטחון, כפי שאמרתי, וגם נושאים רבים נוספים שהם ייחודיים למדינת ישראל ורווחי הגז והנפט הם חשובים וחיוניים מאוד לקופת המדינה ולתהליכים שאנחנו רוצים לעשות בשנים הבאות. הוועדה שנבחרה לטפל בחקיקה הזו, בהקמת הקרן, זו ועדת המדע והטכנולוגיה, גם עקב הראייה לטווח הארוך, מכיוון שמדובר בקרן שהיא ראייה לטווח הארוך.
אני חייב לומר לכם שאנחנו משתמשים בחלק מהמדינות שנמצאות כאן, אבל גם במדינות אחרות, בניסיון שלהם וביכולת שלהם, או בעצם במה שהם עשו, כאשר הם היו צריכים להקים קרן מהסוג הזה. הולנד עולה פה, מי הנציג של הולנד פה? נציגה. אנחנו משתמשים בהולנד הרבה מאוד בדיונים האלה, מה שאתם עשיתם עם הנושא של הקמת הקרן. אבל משתמשים גם בכל מדינות העולם.
אני שמח שיש לנו עכשיו, עם נציגי המדינות האלה, מגע ישיר, כשאתם באים לכאן לוועדת המדע. בכל מקרה, יחד עם החברים בוועדה, אני מקדם אתכם בברכה. מדינת ישראל שמחה על ההגעה שלכם לכאן, אנחנו נעמיד לרשותכם כל דבר וכל נושא שתרצו ללמוד ולראות ולהכיר. בשבילנו זה כבוד גדול ואנחנו מודים לכם על הסיור הזה. תודה רבה.
בבקשה, הברונית רמזי.
מטה רמזי
¶
(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קבלת פנים כל כך חמה. אני יכולה להגיד לך שהמשלחת שלנו שמחה להיות פה, יש לנו הרבה במשותף בין הוועדה שלך לוועדה שלנו שהיא, כמו שאמרת, ועדת המדע והטכנולוגיה של האסיפה הפרלמנטרית של נאט"ו. כולנו חברי פרלמנט בארצותינו, אנחנו מייצגים את פרלמנטים שלנו שחברים בנאט"ו. אנחנו מאוד שמחים לראות היום כמה מחברי הכנסת שהיו במשלחת לאסיפה הפרלמנטרית, כי היה לנו איתם שיתוף פעולה מצוין בכנס ואנחנו יודעים עד כמה חברי פרלמנט עסוקים ואנחנו שמחים לראות חברי הכנסת רבים שהגיעו לכאן להיפגש איתנו, ואני במיוחד שמחה לפגוש את החברים שאנחנו יודעים שהם הקולגות שלנו באסיפת הפרלמנטרית.
אנחנו מתעניינים באותם דברים שאתם עוסקים בהם. כמובן המצב הפוליטי יכול להיות שונה, אבל בשביל דמוקרטיות שהתמודדות עם מדע וטכנולוגיה התחום הצבאי הוא תחום מאוד חשוב ורגיש ואני חושבת שכולנו עושים עבודה לא רעה. אנחנו הגענו לישראל במיוחד משום שאנחנו מעריכים את הסטנדרטים הגבוהים של הטכנולוגיה, המחקר והפיתוח שבניתם במשך השנים, ואנחנו מקווים להחליף רעיונות. אנחנו כבר ביקרנו בתעשייה הישראלית, היה לנו ביקור מאוד מוצלח אתמול ואנחנו מסכימים עם מנהלי החברה שזה יהיה טוב שכל המומחיות, המיומנויות והידע שמפותחים שם, וראינו גם דוגמאות קונקרטיות לכך, יהיו לשימוש לטוב שבאנושות ולטוב שבארצותינו.
יש לנו עניין רב בכל הנושא של אנרגיה, נפט וגז, כך שהזכרת תחומים שאנחנו עומדים לדון עליהם עם הקולגות הישראליים שלנו, בדרך שלא עשינו הרבה בעבר, אבל הם כרגע תחומים מאוד אקטואליים.
אני הייתי מאוד רוצה להגיד לכולכם עד כמה אנחנו מעריכים את קבלת הפנים החמה, אנחנו חולקים ביחד בעיות של פיתוח ומחקר ואיך לפתח את התעשיות והמדע אצלנו ואנחנו מקווים ללמוד מכם ואם נוכל, כל אחד מארצו, להיות לעזר לישראל, אני בטוחה שכולנו מוכנים לעשות זאת.
אני יודעת שכולכם עסוקים, אני לא אאריך בדבריי, אני רק רוצה לחזור שוב על התודות ולתת לכם שי קטן, שיהיה שימושי, אני מקווה, אבל גם שישמש כתזכורת לביקור שלנו.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה.
מכיוון שאנחנו מאוד שמחים בבואכם, גם הכנו לכם שי. אני רוצה לתת לך שי, על ההגעה שלכם לכאן. בבקשה.
לפני שאני נותן לחברי הכנסת ולנציגי המשרדים, לומר את דבריהם, אני נותן לך לנהל עכשיו את הישיבה ואת תתני לחברי המשלחת, מי מביניהם שרוצה לדבר, את מוסמכת לתת לו רשות דיבור. מישהו מבין חברי המשלחת שלכם שרוצה לדבר, תיתני לו.
היו"ר משה גפני
¶
יש מישהו? אוקיי, בסדר.
חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. חבר הכנסת נחמן שי היה דובר צה"ל כשהייתה פה מלחמת המפרץ. הוא היה המרגיע של האזרחים במדינת ישראל, הוא ידע את מה שנעשָה, הוא הרגיע את האזרחים והוא צדק. בבקשה.
נחמן שי
¶
תודה רבה לך, אדוני היושב ראש.
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אני רוצה קודם כל להודות ליושב ראש גפני, זה כל הזמן תענוג לבוא לוועדה הזו. אני לא יודע אם הוא מעודו למד מדעים בלימודיו, אבל הוא יודע על מדע הרבה יותר מכמה מדענים ישראליים שאני מכיר.
אני מקדם אתכם בברכה, כל החברים מהאסיפה הפרלמנטרית של נאט"ו. נפגשנו בלוקסמבורג לפני כמה חודשים, אני לא יודע כמה זה תרם לביקור הנוכחי, אבל אנחנו כולנו שמחים לראות אתכם בישראל וזה גורם לנו תענוג וסיפוק לראות שדברים מתממשים.
העניין שלי בוועדה הזו הוא לא משום ששירתתי כדובר צה"ל בזמנו, משום שזה לא שייך לוועדה הזו, אבל אני עבדתי גם כמנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט. התרבות והספורט פנו למקום אחר, אבל המדע עדיין שם וכמה מהקולגות שלי מאז נמצאים פה. שם למדתי הרבה על מדע ואני יודע להעריך מה ישראל יכולה לעשות בתחום הזה וכמה אנחנו יכולים לשתף פעולה בינינו כשזה מגיע למדע, שזה תחום שרובו ככולו גלובלי.
כמו שהיושב ראש אמר, אנחנו יכולים ורוצים מאוד לתרום מהידע שלנו, אנחנו חברים בהרבה פרויקטים ותכניות באירופה, אנחנו נותנים משהו ומקבלים הרבה בתמורה. כך אנחנו עושים עסקים, אבא שלי היה איש עסקים, אז הוא לימד אותי איך לעשות את זה. למדענים הישראלים יש הרבה מה להציע וכל מפגש וביקור כזה הוא צעד נוסף בדרך הארוכה לחבר בין המדענים ולראות כמה אנחנו יכולים לתרום וכמה אנחנו יכולים לקבל מכם, במטרה לעשות את העולם מקום מעט יותר טוב.
רונן הופמן
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אני רוצה להצטרף לחברי, חבר הכנסת נחמן שי, ולהודות ליושב ראש ולכם לומר תודה רבה על בואכם והגעתכם לכנסת. כאדם שבא מהאקדמיה, הגעתי לפוליטיקה מהאקדמיה, אני מאוד מודע לחשיבות שיתוף הפעולה בכל הרמות של חינוך גבוה, טכנולוגיה ומדע בינינו וביניכם ובין מדינות בעולם, במיוחד ארצות אירופה. אני רוצה לומר שזה מאוד נחמד לשתף פעולה בנושאים שאינם כל כך מעוררי מחלוקת. לפעמים אנחנו עומדים מול אתגרים ואנחנו צריכים להתמודד עם קונפליקטים והפעם זה שיתוף פעולה מאוד נחמד, והייתי רוצה להודות לכם על מה שעשיתם עד כה ומה שתעשו עוד בעתיד. תודה רבה.
יוני שטבון
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה לשני יושבי הראש. עונג להיות פה. שלושה מאיתנו, חברי הכנסת נחמן שי ורונן הופמן ואני היינו לפני מספר שבועות בכנס בלוקסמבורג, כחברים של האסיפה הפרלמנטרית של נאט"ו, וכשפגשתי את הנציגים והחברים מכל רחבי העולם, כשדיברנו, הם חשבו שבישראל החיים הם חיים במלחמה, שכל יום יש פיגועים וטרוריסטים והם שאלו אותי איך זה לחיות בישראל, ועכשיו כשאתם פה ואתם רואים שאפשר לשבת פה רגועים במקום חמים, בכנסת, בירושלים ובתל אביב, אתם רואים שהמצב הוא לא כמו שהוא משתקף באמצעי התקשורת. והדבר הנוסף, יש גם ועדה שאפשר לדבר ולהעלות בה נושאים שאין עליהם חוסר הסכמה. זו הוועדה הזאת, ועדת מדע וטכנולוגיה, ואלה נושאים שכולנו מסכימים עליהם.
אז תודה שבאתם ושיהיה לכם מסע טוב בישראל. ברוכים הבאים.
בועז טופורובסקי
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה לכולכם על הגעתכם ועל שאתם מכבדים אותנו בהקשבה לדברינו.
יש לי רק מסר אחד שאני רוצה להעביר לכם. אני חושב שכל ועדת מדע וטכנולוגיה, אפילו של נאט"ו, צריכה לחשוב רק על דבר אחד, איך לפתח מדע וטכנולוגיה כדי לעשות את העולם למקום טוב יותר. זה מסר מאוד חשוב, שאני חושב שכל ועדה שעוסקת במדע וטכנולוגיה צריכה להעמיד בפניה בכל תנאי ובכל נושא שמדברים עליו. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה, חבר הכנסת טופורובסקי.
אני אבקש ממנכ"ל האקדמיה הלאומית למדעים להגיד כמה משפטים, ד"ר מאיר צדוק.
מאיר צדוק
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אני לא חבר פרלמנט, אני עובד ציבור ואני מאוד שמח שאני לא מעורב בפוליטיקה.
מאיר צדוק
¶
בשם האקדמיה הלאומית למדעים, אנו שמחים ומברכים אתכם על שהגעתם הנה, לחלק הזה של העולם. אני מניח שגם תראו חלק מהישגיה של המדינה הזו, מדינה שבעצם קמה לפני 64-65 שנים עם אנשים שהגיעו מכל קצות העולם ומאז הקמתה המדע הפך לבלתי נפרד מחיי השגרה היומיומית, הוא חלק מהווייתנו. החלק המקושר יותר לאינטראקציה האירופאית, החל בשנים האחרונות מאז שישראל התקבלה כחברה באיחוד האירופי. האינטראקציה עם עמיתים מאירופה גדלה באופן משמעותי וכעת אנו מקווים כמובן להיות חלק מ- SEND ומקווים להיות חלק מצוות המחקר במתקן הקרינה הסינכרוטרוני בגרנובל, כשלמעשה אחת מזוכות פרס הנובל שלנו, פרופ' עדה יונת, עשתה עבודת מחקר בגרנובל. כך שאין ספק, שהאינטראקציה עם אירופה היא חיונית הן במדע והן בתעשייה.
כרגע, אנו מקווים שגם המכשול האחרון שעומד בפנינו כעת כדי לחתום על "Twenty-Twenty" ו- "Horizon" עם האיחוד האירופי, למרות שאינו קשור אליכם ישירות אבל כמובן שיש איזשהו קשר, ניתן יהיה לגשר עליו ונוכל להמשיך הלאה בידיעה שנוכל לראות את התכנית הרביעית כחלק מזה.
ככלל, עליכם לדעת שיש לנו קהילה מדעית מאוד תוססת לא גדולה, סדר גודל של כ- 5,000 חברים. המימון הממשלתי עבור מחקר ופיתוח הוא נמוך, רוב הכספים מגיעים למעשה מתרומות ולאחרונה לאיחוד האירופי היה חלק משמעותי במחקר ופיתוח. מונחים לפניכם כל הנתונים והנתון המיוחד הוא, שהמחקר ופיתוח בישראל הוא 4.7 שזה הגבוה ביותר מכל המדינות בעולם בתחום המחקר ופיתוח. המימון המתקבל ממקורות ממשלתיים עבור האוניברסיטאות, הוא בסדר גודל של 6.5 מהסך הכל. רוב המימון עבור מחקר ופיתוח מתקבל מהתעשייה, אולם, אנשים כמוני אינם מרוצים מכך והיינו רוצים לראות יותר מימון המתקבל ממקורות ממשלתיים. בשלב זה, יש לנו תכניות לטווח הרחוק ואנו מקווים שזה ימשיך כך.
כמובן שאני שמח לארח אתכם כאן, רבים מעמיתיי עשו את הפוסט דוקטורט שלהם באירופה, אני באופן אישי קיבלתי את תואר ה- P.Hd באנגליה. אנו מקווים שתהינו משהותכם כאן, אנו מצפים להמשך שיתוף פעולה בינינו בתחום המדע.
תודה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה.
יש לנו במדינה, בממשלה, משרד מיוחד שהוא משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. אני אבקש מנציג המשרד לברך, בשם המשרד, ד"ר ויקטור וייס.
ויקטור וייס
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה אדוני היושב ראש, הגב' רמזי ראש המשלחת, חברי נאט"ו הנכבדים וחברי הכנסת.
בדצמבר האחרון, היה לי הכבוד לקחת חלק בוועדה המשותפת של השוק האירופי שהתקיימה בבריסל ושם גם ניתנה לנו ההזדמנות לערוך ביקור במשרדי נאט"ו, וכך נחשפנו למחקרים של נאט"ו ואף התרשמנו מתכניות המחקר שאתם מנהלים והרושם שלי הוא, שבהחלט יש מקום לשיתוף פעולה בינינו בתחומים אלה. כפי שהבנתי ממה שנאמר, מטרת רוב המחקרים שלכם היא לצורכי מיגון במדינות השונות, גם כאן בישראל נעשים הרבה מחקרים בתחום המיגון ואנו יודעים ואף הצגנו זאת, שלרוב המחקרים האלה קיים הפוטנציאל לניצול בסקטור הפרטי והציבורי. אי לכך, אנו מאמינים שעקב שיתוף הפעולה עם תכניות המחקר של נאט"ו, נוכל בעתיד הרחוק יותר להרחיב ולנצל זאת לטובת הציבור.
מטרת המשרד שלנו היא, עריכת מחקרים לטובת הציבור. כאשר אנו מסתכלים על תמונת המדרג של המחקר, רואים שיש מחקר בסיסי, לאחר מכן מחקר תעשייתי ומחקר יישומי, והציפייה שלנו היא לסייע לחוקרי האקדמיה והאוניברסיטאות, לפיתוח המחקרים שלהם בטווח הרחוק, במטרה להגיע למחקר התעשייתי לטובת הכלכלה.
אנו רואים את המחקר, כשפה בינלאומית המגשרת בין הרבה מאוד תרבויות ולכן אנו מאוד נשמח לשתף איתכם פעולה. כפי שנאמר קודם, אנו לוקחים חלק בתכניות המחקר של השוק האירופי המשותף, יש לנו תכניות דו-לאומיות עם הרבה מדינות באירופה ולכן אנו חושבים שטכנולוגיה ומחקר יכולים להוות גשר טוב מאוד ברחבי העולם.
תודה רבה.
אברהם גרוס
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
ברצוני להודות לכם, על שהקדשתם מזמנכם על מנת להגיע לכאן כדי לשהות מעט במחיצתנו ואני תקווה שבעתיד נוכל להגביר את שיתוף הפעולה בינינו. כפי שכולנו יודעים, המדע והטכנולוגיה כמו גם מחקר ופיתוח, הנעשים ע"י גופים שמטרתם העיקרית היא הגברת ההגנה והביטחון של המדינות, יש השפעה רבה גם על הערך המסחרי. אם ניקח למשל את האייפוו ונראה עד כמה הטכנולוגיה בתוכו התפתחה למעשה לשימושים צבאיים, הייתי אומר אולי ב- 100%. למשל,חלק נכבד מה- GPS פותח כמובן ע"י DARPA בארצות הברית. כל תעשיית ה- Semiconductor (מוליכים למחצה), בסופו של דבר, קיבלה מענק נכבד לצרכי מחקר צבאיים. "SIRI", המאפשר לתפעל את הטלפון באמצעות הקול, שגם פותח בארצות הברית ואף הוא משמש לצרכים צבאיים ויש עוד כאלה.
חשיבות ההגנה הקשורה ל- RND ומדע, כאשר אנו מסתכלים לטווח הארוך עם השלכות לתעשייה בעקבות זאת, היא אדירה ואני מקווה שהתעשייה הישראלית תוכל ליהנות מאותו סוג של ידע המשמש לפיתוח מחקרים נתמכי נאט"ו.
מריה ג'ואנה תאודורה מרטנס
¶
(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה רבה על קבלת הפנים, טוב להיות כאן. הולנד היא חברה טובה של ישראל ואנו מקווים שזה ימשיך כך ונוכל לעבוד ביחד עוד הרבה זמן. כמדינה שברשותה גז טבעי, יש לי שאלה בנושא הגז. קראתי שהיו ויכוחים לא מעטים בסוגיית כמות הגז הטבעי שעל ישראל לייצא בעתיד. האם תוכלו להוסיף על כך ולומר מה קורה עם זה היום, האם המחלוקת עדיין קיימת והיכן זה עומד?
היו"ר משה גפני
¶
זאת השאלה. יש כמו תמיד, כאן בארץ, הרבה מאוד מחלוקות. אנחנו תמיד מתווכחים בינינו לבין עצמנו. אני סבור, למשל, שלא צריך לייצא. אני גם חולק על הממשלה. הממשלה קיבלה החלטה שחלק מסוים מהגז יופנה ליצוא, 40%, אני סבור שאנחנו לא יודעים כמה כמות הגז שתהיה בהמשך, כמה תישאר בארץ, כמה צריך אותה לצרכים מקומיים וכמה אנחנו יכולים לייצא. על כל פנים, אני סבור שהיות שאנחנו חדשים בעניין הזה, בניגוד לכם, בהולנד, שאתם ותיקים יותר, אנחנו חדשים, אנחנו צריכים לקיים יותר דיונים כדי לדעת. אני לא שולל את העניין הזה לחלוטין, שלא צריך לייצא, אם אכן יש כאן כמות מספקת בכדי לספק את הצרכים של מדינת ישראל, לייצא חלק מהגז. מדובר על דבר שהוא מתכלה, הרי בסופו של דבר אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד 25 שנה, האם יהיה לנו מספיק גז, האם בעולם לא ישתנה כל הנושא של האנרגיה המתחדשת והגז לא יהיה הדבר שאיתו ישתמשו לחלוטין. הרי המדע, הטכנולוגיה, המחקר, כל מה שנעשה בעניין הזה אצל בני האדם הולך ומתפתח בשנים האחרונות בקצב מאוד מהיר. מאוד יכול להיות שבאנרגיה המתחדשת הגז יהיה פחות משמעותי ולכן יכול להיות שצריך כבר לייצא. על כל פנים צריך לקיים דיון. לא נוכל לדעת באופן מדעי ומדויק מה יהיה בהמשך, אבל עדיין לפי דעתי לא התקיים דיון מספיק בעניין הזה.
אנחנו עוסקים באמת במה לעשות עם הרווחים של הגז והנפט כאן, ואני סבור שגם בנושא של היצוא, ההחלטה לייצא 40% מהגז, זאת החלטת הממשלה, אנחנו מספר חברים ערערנו על העניין הזה, ערערנו על זה גם בבית המשפט, בית המשפט דחה את זה וכרגע המצב הוא שזה כן ניתן ליצוא.
אני מתכוון, כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, להביא את זה לכאן לדיון, לבקש מהממשלה שיתוף פעולה בדיון הזה, שהוא צריך להיות דיון הרבה יותר רחב, הרבה יותר מעמיק ולפי דעתי לא נעשה מספיק. לא למדנו מספיק מכם, אנחנו כל הזמן מדברים על המחלה ההולנדית, אבל אנחנו רוצים להיות כמו הולנד.
גורי זילכה
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה רבה אדוני היושב ראש, ברוכים הבאים לישראל. המועצה הלאומית למחקר ופיתוח בישראל, החלה את פעילותה בשנות ה- 50', כחלק ממשרד ראש הממשלה ולאחר מכן משרד המדע, אולם הוקמה לפני כעשור כגוף ממשלתי, אשר מטרתו לייעץ לממשלה בכל הרבדים הקשורים לתחום המחקר והפיתוח, באמצעות משרד המדע הטכנולוגיה והחלל. במהלך עשור זה, הקמנו ועדות משנה לאומיות בנושאים שונים, על מנת לשלב את שלושת הרבדים העיקריים של תחום המחקר והפיתוח, שהם: מחקר בסיסי, מחקר יישומי ומחקר ממשלתי. האינטראקציה בין שלושת הרבדים הללו היא די רופפת לכן אנו מחפשים איזושהי דרך לשלב את שלושת הרבדים האלה, באמצעות יישומים מסוימים, לאותם מחקרים צבאיים הנוגעים למחקר ופיתוח אזרחי. למרות שהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אחראית למחקר ופיתוח אזרחי ולא צבאי, אותן ועדות משנה עוסקות גם באינטראקציה שבין המחקר היישומי למחקר הבסיסי.
המחקר הבסיסי בישראל נמצא בירידה, יחסית לגודל התמ"ג שלנו. כפי שמר צדוק אמר קודם, מרבית המחקר והפיתוח שלנו ביחס לתמ"ג, מגיע מהתעשייה ולא מהממשלה. כך שהמימון של רוב האוניברסיטאות שלנו, אשר מעורבות באופן מלא במחקר, מגיע בעיקר מתרומות ומקרנות תחרותיות ברחבי העולם, בעיקר מצפון אמריקה ואירופה.
היו"ר משה גפני
¶
המחקר והפיתוח בישראל גדל, התקציב למחקר ופיתוח גדל, אבל כמו שאמרת, הוא גדל מהנושא של התעשייה וההשתתפות של הממשלה היא פחות, אבל אני יכול להגיד לך שנמצא כאן הרבה שר המדע ואנחנו הולכים למאבק על מנת להגדיל את השתתפות הממשלה. המחקר והפיתוח במדינת ישראל מתפתח, אבל הממשלה, ההשתתפות שלה היא פחות ואנחנו הולכים לשנות את זה.
גורי זילכה
¶
כעת, הכיוון הוא הגדלת השתתפות הממשלה. אנו הובלנו הרבה מחקרים ומחקרים סטטיסטיים באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל הנוגע לאותן סוגיות, אנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגון ה- OECD, לשם הצטרפנו לפני מספר שנים, כך שאנו בקשר הדוק עם השוק האירופי באמצעות מועצת אירופה ואנו מקווים להמשך שיתוף הפעולה.
תודה.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יכול אולי לומר, הם שאלו, חברי המשלחת, לגבי המעטה הקיברנטי. אתה יודע מה שהולך לקרות בעניין הזה? הקמת המטה?
אדוארד ויטברודט
¶
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה רבה. אני חבר הפרלמנט של פולין ונמצא איתי כאן חבר פרלמנט נוסף. ברצוני להודות על שהוזמנו לכאן, זהו מפגש מאוד מעניין ובכלל זה גם הביקור בישראל. אנו מאוד מעוניינים בשיתוף פעולה עם ישראל, הנשיא שלנו קומורובסקי גם ביקר כאן, דבר שמראה כמה שיתוף הפעולה בין ישראל לפולין הוא חשוב.
ברצוני לברך אתכם על קבלת פרסי נובל וכן על כל ההישגים שלכם, בתחום התעופה והחלל שזה מאוד חשוב. עבורנו, כמדינה באירופה וכחברה בנאט"ו, אנו יודעים כמה חשובים תחומי החינוך, המדע, הטכנולוגיה, התקשוב, גנטיקה, תקשורת ועוד. באירופה, המדע והטכנולוגיה, הוא תחומה של המדינה כך שאנו מארגנים את הדברים האלה בעצמנו. אולם מאותו היבט, הדבר החשוב ביותר הוא שיתוף פעולה בכל צורה שהיא. אנחנו גם מחליטים שיש להקים מעבדות מפתח, הממומנות ע"י האיחוד האירופי או מדינות אחרות. כשנאמר כאן שבישראל סכום הכסף לצורך מחקר הוא נמוך, אנו יכולים לומר שאתם ברי מזל, כי באירופה הממוצע הוא רק 2% מהתמ"ג. קיים הבדל גדול בין המדינות, אולם בכל מקרה אנו נמצאים הרבה מתחת לאחוז שאנו מצפים להגיע אליו.
קיבלנו מכם את כל המידע לגבי המחקר המדעי, אולם לא נתתם לנו נתונים עדכניים. למשל, הבאתם בפנינו את הנתון כמה כסף הוצאתם עבור מחקר בשנת 2009, שזה לפני ארבע שנים, כאשר אם משווים זאת לשנים 2007, 2008, רואים שאחוז הכסף שהוצא לצורך המחקר קטן. לכן ברצוני לשאול, האם יש נתונים עדכניים לשנה הזאת או שנה קודמת?
אתם במצב טוב מבחינת מקורות אנרגיה, אולם, אנו מדברים בכל מקום על מקורות אנרגיה אחרים, מקורות אנרגיה מתחדשת. כמו שזה חשוב לכם, חשוב גם לנו לדעת מה אתם עושים מבחינת מקורות אנרגיה מתחדשת.
תודה.
היו"ר משה גפני
¶
חבר הפרלמנט, אדמונד, יש לנו פה את העבודה שאנחנו עשינו. אנחנו נצטרך להשלים את זה, את העבודה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הכנו את זה בלי קשר לביקור של המשלחת, אנחנו עוסקים בעניין הזה כל הזמן. אני אבקש מרועי להכין את מה שאדמונד ביקש ואנחנו נעביר לך, נעביר לכל חברי המשלחת, מי שיבקש, אנחנו נעביר את הנתונים העדכניים. מדובר על 2011, אנחנו קיימנו דיון על זה ואנחנו נעביר לך את זה, בעזרת ה'. תודה רבה.
נחמן שי
¶
הוא רצה להבין על אנרגיה מתחדשת, מה אנחנו עושים. זה שיש לנו גז זה בסדר, הוא אומר, אבל מה עם אנרגיה מתחדשת ומה אנחנו רוצים באנרגיה מתחדשת.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו עושים, לטעמי, מעט מדי. הממשלה מקיימת לאחרונה על זה דיונים שאנחנו הולכים להתפתח בעניין של האנרגיה המתחדשת. גם המשרדים הרלוונטיים, גם המשרד להגנת הסביבה, הולכים לעניין הזה. לפי דעתי לא מספיק. אני מעריך שבשנים הקרובות זה יתחיל לצבור תאוצה, גם בגלל ההתפתחות בעולם, גם בגלל מה שקורה כאן, גם בגלל הרצון של האזרחים במדינת ישראל ללכת לעניין הזה, לאנרגיה שהיא פחות מזהמת, שהיא יותר עוסקת בעניין הזה. אני עדיין לא איש בשורה, אבל בעזרת ה', אם תבואו בשנה הבאה עוד הפעם, אני מניח שאנחנו כבר נהיה כמה צעדים קדימה.
בבקשה, כמה מילים לסיכום, הברונית מטה רמזי.
מטה רמזי
¶
בשם חברי הוועדה שלי, אני רוצה להגיד תודה רבה לחברי הוועדה שלך ולאורחים ולמומחים שהגיעו, ובמיוחד לך, אדוני היושב ראש, על קבלת הפנים החמה והמקרבת. אנחנו מאוד מעריכים את זה, אנחנו מצפים כבר להמשך הביקור שלנו בישראל ואנחנו מצפים להרחבת שיתוף פעולה בין שתי הוועדות שלנו, הכנסת והפרלמנט של נאט"ו. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אני מבקש לסכם את הדיון. ראשית, אני באמת מברך אתכם על זה שהייתם כאן. בעיניי זו הייתה פגישה מאוד חשובה, בעיני כולנו.
אני רוצה לומר לכם, אני יהודי מאמין, אני מאמין שאלוקים מנהל את העולם, אבל אצלנו ביהדות אומרים שאי אפשר לסמוך על הנס וצריך לעשות פעולות ולא רק לסמוך על מה שיעשו לנו, צריך לעשות את מה שאנחנו נדרשים לעשות. אנחנו נמצאים בעולם מאוד מסוכן, בעולם שיש בו בעיות, שיש סכנות, גם מאירן, גם ממקומות אחרים, עם דברים שהם מסוכנים מאוד לעולם, ואנחנו במדינת ישראל סבורים שנאט"ו עושה עבודה מצוינת, יוצאת מן הכלל. בשבילנו זה כבוד שאתם כאן.
אני מציע, בשם חברי הכנסת, בשם חברי הוועדה, את המשך שיתוף הפעולה בינינו. אני שמחתי להכיר אתכם ובעיקר שמחתי להכיר אותך, יושבת ראש הוועדה. אם את רוצה חופש או משהו מהעבודה שלך, תבואי לפה, לוועדת המדע, נקבל אותך בשמחה רבה. מאוד מעניין פה במדינת ישראל.
תודה רבה לכולם. ברוכים הבאים. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>