PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
28/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 82>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ד (28 באוקטובר 2013), שעה 11:30

הצעה לסדר היום הנושא: "השביתה במכללות הטכנולוגיות ברחבי הארץ" - של חברי הכנסת נחמן שי, דב חנין, שמעון אוחיון, יעקב מרגי, אחמד טיבי, ישראל אייכלר

"השביתה במכללות הטכנולוגיות ברחבי הארץ"

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

יעקב אשר

מוחמד ברכה

>
אסף מנוחין - מרכז השכלה על תיכונית, משרד החינוך

עופר רימון - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אהרון ברנשטיין - ממונה על מחלקת הנוער, האגף להכשרה מקצועי, משרד הכלכלה

לימור ניסן - ממונה מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגי, משרד הכלכלה

רן רידניק - רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

שלום נח - ר' מדור איתור ושוחרים, משרד הביטחון

ורדה בן שאול - אגף אקדמי, מל"ג

אבי לב - עוזר מנכ"ל, מל"ג

אביגיל אבקסיס - מנהל סטודנטים המכללה הטכנולוגית רופין, מכללות

מאיר ביטון - מנכל מכללה טכנולוגית תל חי, מכללות

תקוה גורסקי - מנהלת המכללה למנהל, מכללות

תמיר גרינברג - מנהל המכללה שנקר, מכללות

יעקב דור - משנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגית ב"ש, מכללות

רוני אהרון דיוה - מנכ"ל המכללה למינה"ל, מכללות

שולה וייסמן - מנהלת לשכת מנכ"ל המכללה הטכנולוגית רופין, מכללות

משה אליהו וינמן - סמנכל מרכז בית יעקב, מכללות

יפעת כצנלסון - מנהלת בית ספר להנדסאים מכללת ספיר, מכללות

דוד לובלצ'יק - מנכ"ל הקריה ללימודי הנדסה וטכנולגיה, מכללות

אמיר סודאי - סמנכ"ל תפעול ולוגיסטיקה המכללה למינהל, מכללות

הילה סייג שאמי - מנהלת שיווק המכללה למינהל, מכללות

יוכבד פנחסי אדיב - מנהלת המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה ויו"ר פור, מכללות

תמי צוקרמן - מנכ"ל המכללה הטכנולוגית רופין, מכללות

איריס קליין - מנכ"לית מכללת נצרת עילית יזרעאל, מכללות

רינה קמני - סמנכ"ל כספים המכלל הטכנולוגית רופין, מכללות

דב תמיר - מנכל המכללה הטכנולוגית ב"ש, מכללות

אדיר וישניה - יועץ לפורום המכללות הטכנולוגיות, מכללות

שחר כהן - מנכ"ל המכללה לצילם קריית אונו, מכללות

רומן קרופקו - סגן מנהל ביה''ס הארצי להנדסאים, מכללות

הגר ישראלי - דוברת התאחדות הסטודטנים, ארגוני סטודנטים

אורי רשטיק - יו"ר התאחדות הסטודטנים, ארגוני סטודנטים

צבי-חנן שמחה - חבר בארגון

עמרי כבירי - עו"ד

שרית כהן שור - מנהלת כספים

איתמר כספי - פעיל המשמר החברתי

גל קוזוינר - עו"ד

אורי קידר - עו"ד

אליעזר רוב - מנהל מעלות בית יעקב

אריה רוב - מנכ"ל מעלות בית יעקב

רונית בן דוד - חבר איגוד, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי

"השביתה במכללות הטכנולוגיות ברחבי הארץ"

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היוזמה לדיון הייתה בעקבות השביתה של המכללות הטכנולוגיות ברחבי הארץ, שביתה שפתחה צוהר, מיקדה והאירה נושא שמחייב דיון בכמה תחומים. כמובן שגם בעקבות הצעה לסדר שהובאה ביום רביעי וישר ביום שני אנו מממשים אותה.

נכון שהשביתה הסתיימה ונכון שהבעיה הקונקרטית, המידית נפתרה, אבל אין לי ספק, שבתחום החינוך הטכנולוגי בכלל והמכללות הטכנולוגיות עם לימודי ההנדסאות והטכנאות, זהו תחום שיש בו לא מעט נושאים שמחייבים דיון לעומק. אנחנו לא נצליח לגעת בכל הנושאים הללו היום, כי הדיון הזה יותר דיון דחוף, בעקבות האירועים של השבועות האחרונים.

אין ספק שנחזור חזרה, בעיקר לנושא המרכזי, של החינוך הטכנולוגי, מקצועי ומקומו – אם במשרד החינוך, משרד העבודה, הכלכלה. נושא שילוב תלמידי יג', יד', בתי הספר התעשייתיים בצה"ל ודברים רבים נוספים, שמחייבים טיפול עומק וניסיון לשנות את אשר ראוי לשינוי. כדרכי, אתן למי שהגיש את ההצעה לסדר לומר מספר מילים, חבר הכנסת ד"ר נחמן שי בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני שמח על כך שלא המתנת זמן רב מידי והעלית את הנושא בוועדה. בינתיים, שמחתי גם על כך שהושג הסכם והמכללות חזרו לתפקד. הצטערתי שהם היו צריכות לנקוט צעדים מרחיקי לכת, כמוש ביתה, השבתה, שביתת רעב, התייצבות בשערי הכנסת, דברים שלא ראויים בפני עצמם אבל כנראה שנדרשו.
אני אשתף בתחושתי, כפי שהבעתי גם במליאה. על החשיבות של החינוך הטכנולוגי לא צריך להוסיף. כולנו מבינים אותו. הבעיה אם מדינת ישראל יודעת, לא רק לדבר על הצורך, אלא גם לעשות את המעשה הראוי כדי לתת את התשובה לכך. לא היינו רוצים שכל התלמידים במדינת ישראל ילכו למקצועות מסוימים ולאוניברסיטאות, או אפילו למכללות, אנו זקוקים לדור שלם, תאב דעת, שיבוא לעסוק גם במקצועות הטכנולוגיים ויוכל להשתלב במשק, כי המשק הישראלי משווע לתוספת כוח אדם ואנחנו יודעים שבהעדרם, מוצאים כל מיני פתרונות לא נכונים ולא ראויים.
ברור מעל לכל ספק שהמכללות מקופחות, שההקצאה הממשלתית אליהן היא יותר נמוכה באופן בולט מאשר למכללות אקדמאיות, כמובן אוניברסיטאות, ושחייבת לבוא פה רפורמה משמעותית ביחס אליהן. אני לא בטוח שאני יודע בדיוק איך זה יסתיים, כי כשעלה שר הכלכלה לדבר, הוא חזר ואמר דברים שאני מוצא את השורשים שלהם בדו"ח מבקר המדינה מ-2008, שמצמיד בין מספר הלומדים לבין שיטת התקציב המסוימת, בין מספר הלומדים, שיעור מקבלי הדיפלומה וכדומה. כנראה שדברים מסוימים היו טעוני תיקון ב-2008, אבל למה חיכו עד 2013? אני לא יודע איך זה יסתיים, אשמח לשמוע האם דרישות משרד הכלכלה התקבלו והאם אנחנו באמת פותחים פתח חדש. בכל הדברים ששמעתי, זה לא בדיוק כך.

בכל מקרה, אני רוצה להסב את תשומת לבך לדבר, שבעיני הוא לא נכון וזה המשך הטיפול במכללות במשרד הכלכלה. אני חושב שזה תחום שמשרד החינוך צריך לקחת אותו על עצמו, כפי שהוועדה הזו מטפלת בו. זאת מערכת חינוך לכל דבר. נכון שהתוכן שלה יותר מקצועי טכנולוגי, אבל בסופו של דבר זו מערכת החינוך. יכול להיות, שאם המערכת הזו תעבור לבית הטבעי שלה, גם ההתייחסות אליה תהיה שונה. תודה רבה.

תודה רבה. אני מצטרף לברכות של חבר הכנסת עמרם מצנע, על הזריזות בהתייחסות לנושא. אני מצטרף לחברי נחמן שי בפתיחת דבריו. אני חושב שבנקודה הזו היה ליקוי חמור ומתמשך. יש כאן פתח מצד שר הכלכלה, שכבר במענה לדיון שהתקיים בשבוע שעבר הסכים ואמר שזה לא עניין טריטוריאלי והוא מוכן לשקול העברת המכללות הטכנולוגיות והסייעות למשרד החינוך. הסייעות במעונות שנמצאות שם, תלויות בין שלושה גורמים, גם משרד הפנים, גם הרשויות המקומיות ומשרד החינוך, שלושתם עוסקים בסייעות המסכנות האלה, אבל זה לא עניינו. עניינו הוא התקצוב.

כשאני מסתכל על היחס בתקציב בין הגבייה בשכר הלימוד לבין החלקיות של התקצוב של הממשלה, אני רואה פער רציני, בהשוואה למוסדות להשכלה גבוהה. אני מבין מה סטודנט שלומד ספרות, או תנ"ך, ששם, המכשור או הכלים שנדרשים הם יחסית מינימאליים. מה שצריך בעיקר זו ספרייה טובה וקצת מחשוב.
השקעה בתשתיות היא זעומה ובכל זאת, היחס בין שכר הלימוד לתקציב הממשלה, הוא פי שלושה אם לא יותר. לכן, כשמדברים על מוסד טכנולוגי, כאן צריכה להיות הרפורמה כדי לקדם. מתוך הבדיקה שעשיתי, אני שמח לראות שחלק מהלומדים והמסיימים הם בעלי תעודות בגרות, כלומר יש להם כבר נתונים המכינים אותם לתואר אקדמי ואפשר לקבל אותם יחסית בהשקעה נמוכה. אנשים בעלי הכשרה מקצועית ואקדמית.
לגבי התקצוב עצמו, להגיד "מה שמקובל בהשכלה הגבוהה", על מה שמקובל בהשכלה הגבוהה אני אתחשבן אתך לפי המסיימים. אנחנו עושים את ההתחשבנות ולפי זה אני אתן לך את התקצוב. יש כאן הצעה דומה, אבל לפני כן תן להם את האפשרות להגיע לעמדה רצינית ומבוססת. עד שלא תיתן לו את האפשרות להתפתח ולהעמיד בוגרים ולסגור את הפער, לפי תשתית ותקצוב שתיתן לו. אני מציע לאמץ את השיטה הזו, כפי שהיא קיימת במועצה להשכלה גבוהה, ששם אנחנו מתקצבים לפי המסיימים. אבל קודם תיתן לי נקודת התחלה טובה, שאותם אנשים שנכנסו אלי, אני אוכל לתת להם להשלים את הלימודים.

לכן בואו לא נקדים את הביצה, נתחיל עם התרנגולת, ניתן לה אתה תנאים ואת הכלים, נזין אותה כמו שצריך ונקבע בעוד כמה שנים, שאנחנו משווים את התנאים ומתחילים לספור. אני מבין את החשש של משרד האוצר ואת החששות שהועלו גם על ידי משרד המבקר, שיביאו אנשים אבל לא עם דיפלומה או אנשים שסיימו. אני חוזר, תן את הכלים, תקבע זמן תתחיל לספור ראשי מסיימים וכך נגיע לעניין.

אני רוצה להזכיר, גם אותם אנשים מוכשרים, אותה בריחת מוחות, נעשית בגלל שאין לנו אפשרות להעמיד את המעבדות ואת ההנדסאים והטכנאים הראויים כדי לקיים מחקר ראוי. זכרו, אנשים כאלה, אם לא ניתן להם את ההכשרה הראויה, בבית הראוי, לא נוכל להעמיד אותם, לא רק לתעשייה, אלא גם לפיתוח ומחקר.

תודה. נציג משרד הכלכלה בבקשה.

שמי לימור ניסן, מנהלת מה"ט, בשבועות האחרונים הייתה פעילות רבה בכל הנושא של המכללות, זה נגמר אתמול והיום יש לנו תקציבים, שמאפשרים לנו 6 שנות עבודה אינטנסיביות לייצור רפורמה, שתעזור לנו להעלות את קרנו של ההנדסאי, ליצור ערך שוק והכשרה מעשית טובה לעתיד, כדי שכל אותם הנדסאים שאנחנו מייצרים למשק, יוכלו להוביל ולהיות בשדרה המרכזית של שוק העבודה. יש לנו ולמכללות הרבה עבודה ויד ביד נוכל להצעיד את כל פעילות ההנדסאים.

את יכולה לעדכן אותנו במה סוכם?

המתווה העיקרי שסוכם זה תקציב של 108 מיליון ₪ ל-6 שנים. זו הגדלה של 70% של התקציב הקיים היום. התקציב שניתן למכללות היום הוא 173 מיליון ₪, ועוד תוספת של עוד 108 מיליון ₪.

ה-180 מיליון זה שנתי, ה-108 מיליון זה לכל שנה?

108 ל-6 שנים.

כמה היום הוא התקציב?

137 מיליון ₪.

כמה הם יקבלו בשנה הבאה?

לפי המתווה, 23.5 מיליון ₪ תוספת לשנת הלימודים תשע"ד.

אני רוצה להבין, זה מצטבר? זאת אומרת השנה 137 מיליון?

היה 137 מיליון ויתווסף לזה עוד 23 מיליון, שנה אחרי זה עוד 21.5 לבסיס. אלה תוספות לבסיס.

זה בטח הולך ויורד משנה.

זה תוספות לבסיס, הגדלה לבסיס. בסך הכול 108 מיליון.

ומה יקרה אחרי ה-6 שנים?

ה-23 של תשע"ד הם הבסיס. הבסיס של תשע"ה הוא 160, עליו יתווספו עוד 21. אחרי 6 שנים התקציב השנתי גדל ב-108 ואז כל שנה יהיה 108 תוספת.

אז זה שונה. ובשנה השלישית 181 ומעלה.

הבסיס גדל כל שנה עד שזה 138 פלוס 108 מיליון. סוכמו עוד דברים? הנושא של שיטת התקצוב?

זה היה הדבר העיקרי. מעבר לכך, גיבו את המכללות בצורך בשינויים פדגוגיים ותוקם ועדה להתאמת ההיבטים הפדגוגיים.

אני שואל על עניין שיטת התקציב פר ראש. יש את הוויכוח הנודע אם זה על פי לומדים? על פי מסיימים? או על פי בעלי דיפלומה?

השיטה נשארה על פי דיפלומה. נערכו תיקונים בתוך המודל, שהותקנו גם על ידי המכללות.

אני קורא בדו"ח של מחלקת המחקר שלנו בכנסת, שאחוז נמוך מאד מהלומדים מגיעים בסוף לדיפלומה.

נכון, 40% מגיעים בסוף הדרך לדיפלומה. כתוצאה מזה, ממה שמצא מבקר המדינה, הלכנו להתוויה של שינוי שיטת התקצוב ב-4 השנים האחרונות, כשבעצם החל משנה שעברה התחלנו במודל דיפלומות. לפני זה יצרנו מודלים על פי תפוקות שונות, כדי שאותם מודלים יובילו למודל תפוקות כפי שהוא היום וכפי שסוכם כחלק מהמשא ומתן.

תודה. משרד החינוך.

שמי עופר רימון, אני מנהל את מנהל מדע וטכנולוגיה, המנהל שאחראי על כל המגמות הטכנולוגיות והמקצועיות במשרד החינוך. אני אתן סקירה קצרה על החינוך הטכנולוגי מקצועי בכלל ואצלול למכללות להנדסאים וטכנאים שלנו. אני רוצה להודות לך על הדיון הזה. כל דיון על החינוך הטכנולוגי והמקצועי הוא רב ערך בעיננו.

במשרד החינוך יש 19 מגמות של החינוך הטכנולוגי מקצועי, שמתחלקות לכ-40 התמחויות. כל מגמה, יש בתוכה התמחויות שונות. הציר הראשון הוא ציר המגמות ההנדסיות, אלה תלמידים שבסופו של דבר רבים מהם יהפכו להיות מהנדסים, מגמות טכנולוגיות ומגמות יותר תעסוקתיות. חלק מהמגמות שלנו מובילות להסמכה בסוף יב'.

בשנים האחרונות, מ-112,000 תלמידים בי'-יב' בשנת תשס"ט עלינו ל-130,000 תלמידים, שמהווים היום 83% מהתלמידים בחטיבה העליונה. גם בהשוואה ל-OECD אנחנו רואים גידול יפה בשיעור התלמידים שלומדים חינוך טכנולוגי ומקצועי במדינת ישראל. מבחינת הפילוח, י'-יב', כ-38% לומדים אצלנו בחינוך הטכנולוגי מקצועי, 3% לומדים בבתי הספר של משרד הכלכלה, שהם חלק מאד קטן מהלומדים בחינוך טכנולוגי מקצועי ו-59% - - -
עכשיו ברשותך אני נכנס ישר ל-יג',יד'. מה שמייחד אותנו, אנחנו מייצרים רצף מ-יב' והלאה ל-יג', יד'. רוב התלמידים אצלנו שנכנסים ל-יג', יד' מקבלים דחיית שירות. אני אומר רוב כי יש לנו תלמידים גם מהמגזר הלא יהודי, שלא מתגייסים לצה"ל, בנות מהממלכתי דתי שלא מתגייסות לצה"ל.

בוגרי יד' מקבלים דיפלומה של הנדסאי?

בוודאי. בוגרי יג' מקבלים טכנאי ו-יד' מקבלים הנדסאי.

כמה מתוך המתחילים יג' מסיימים יד'?

בערך 75% מהתלמידים שנכנסים פנימה מסיימים בסוף עם דיפלומה.

אתה יודע להגיד מה השוני בתקצוב פר תלמיד ב-יג'-יד' לבין המכללות ?

תכף יהיה שקף שיראה איך אנחנו מתקצבים. מי שמנהל מכללה למבוגרים יגיד לך, כי יש לו גם וגם. אני אתן לך תמונת מאקרו ברמת מדינה. אפשר לראות בשקף את המסגרות שבהם אנחנו עובדים. אחד החידושים שהכנסנו ב-5 השנים האחרונות היא תכנית טו"ב, טכנאי ובגרות, תכנית שנכנסה יחד עם התאחדות התעשיינים, קבלנו תקציבים ייעודיים אליה, שבאו ואמרו שעד סוף יב' הם רוצים להכניס תכנית מיוחדת, שיהיו תלמידים שיסיימו את יב' עם תעודת בגרות ותעודת טכנאי. קוראים לתכנית הזו תכנית טו"ב.
בשנת תש"ע היו 141 תלמידים, שבסוף יב' גמרו גם עם תעודת בגרות וגם עם תעודת טכנאי. בתשע"ד יש כבר 1,200 תלמידים שלומדים עכשיו בכיתה יב' ומכוונים לסיים עם תעודת בגרות ותעודת טכנאי. זו מהפכה, אם לא רעידת אדמה, בעולם של הטכנאים וההנדסאים. מהפכה, שיש לנו שותפים מצה"ל שיציגו את זה בהמשך, הם הולכים אתנו את הדרך הזו אבל עדיין, צה"ל לא נערך לשינוי הזה מבחינת המכסות שלו.

בכיתה יג' אנחנו גם רואים גידול, אם כי לא גדול, במספר הלומדים במגמות שלנו. כיתה יד' גם רואים גידול ובסך הכול אנחנו רואים גידול בתשע"ד מ- 2,700 תלמידים לכ-6,000 ואנחנו מקווים להמשיך עם הגידול הזה.

אפשר לקבל פרישה מהם המגמות העיקריות, קודם כל תחום החשמל והאלקטרוניקה. אחת המגמות שאנחנו מפתחים מאד חזק זו מגמת תקשוב, שצמחה על ילדים שלרובם אין תעודת בגרות ואנחנו עומדים מול צה"ל כדי לוודא שהתלמידים האלה ייקלטו אחר כך כטכנאים והנדסאים, כי מבחינתנו זו דרך לחבר אותם לחברה הישראלית ולהפוך אותם לאזרחים שאחר כך ישתלבו בשוק העבודה.

בנושא התקצוב, שכר הלימוד שלנו הוא כ-3 ש"ש לתלמיד, אנחנו מתקצבים פר תלמיד. הש"ש שלנו נע בין 7,000 ל- 10,000 ₪, תלוי בפרופיל המוסד. על שכר הלימוד הזה, כל תלמיד משלם כ-6,400 ₪, שמקוזזים משכר הלימוד שאנחנו מעבירים למוסד. יש לנו תשלומים נוספים, שהתלמידים צריכים לשלם, כמו דמי רישום ודמי טיפול, זה משתנה לפי המכללות ומגמות הלימוד. בסופו של דבר יש מימון לתלמידים ומלגות דרך חוזים עם צה"ל, מלגות שמכסות גם את ההשתתפות של התלמיד.

אני רוצה בבקשה רק להוסיף, יש עיוות שצריך להבין ברמה הפשוטה. הפרופיל בבתי הספר יג'-יד' נקבע לפי כל בית ספר, לפי רמת המורים שיש אצלו התעריף, אם נכמת ש"ש לסטודנט מבחינה שנתית לפי מה שנאמר, מדברים על תקצוב פר סטודנט שנע בין 18,000 ל- 24,000 ₪ לשנה לסטודנט, בלי שכר לימוד, תלוי פרופיל בית הספר.

כשאנחנו מדברים על הנדסאים, תקצוב ממוצע של 7,500, זה אומר שבעוד 6 שנים, כשנקבל את כל ה-140 מיליון, נגיע אולי ל-60% מהתקצוב שקיים במערכת החינוך, המקבילה שלנו ל-יג', יד'. זהו הפער האדיר שנוצר במערכת. אני מניח שהם ימשיכו לגדול בשנים האלה וגם אנחנו נמשיך לגדול, בגלל גידול בתלמידים.

כמה משלם סטודנט?

גם שכר הלימוד של הסטודנט הוקפא עשרות שנים, הוא עומד היום על 6,900 ₪ ויש לזה נלווים.

אותו דבר מבוגרים משלמים אצלכם?

אין לנו יג', יד'. יש מערכות מסוימות שיש, אבל היחס באוכלוסייה הוא שיש היום כ-25,000 סטודנטים שלומדים לתואר הנדסאים במשרד הכלכלה וכ-5,000 במסגרת יג', יד'.

תודה. משרד האוצר בבקשה.

כדי לחדד ולקבל תמונה של ההסדר שהושג אתמול, הוא כולל 4 רכיבים עיקריים: הרכיב הראשון- תקצוב על פי מודל תפוקות, בהמשך, תקצוב על פי מודל תפוקות מוסכם, שמגיע להבשלה מלאה בעוד 6 שנים, זה חלק יסודי ועיקרי בכל ההסדר שיש. במטרה להגיע למצב בו שיעור הדיפלום גבוה מהמצב היום.

רכיב שני – הגדלת מספר התלמידים המינימאלי למכללה, במטרה להגיע למכללות חזקות ויציבות יותר.

מה המספר המינימאלי?

אין כיום הגבלה, יש היום מכללות של 20. אתה יכול להבין שזה לא תרם לאיתנות פיננסית. כרגע ההסבר מדבר על כך שנגיע ל-450 תלמידים כדרישה מינימאלית בעוד 5 שנים.

כמה מכללות היו צריכות להסגר היום, אם היו צריכים לעמוד במספר הזה? שהם פחות מ-450.

יש היום 19 מכללות של 450.

סדר גודל של כ-20. מדובר במתווה הדרגתי על פני 5 שנים, כשבשנה הקרובה אין בכלל דרישה של גודל מינימאלי, שנה הבאה-100, 200.

זה יאלץ מכללות להתאחד.

כן, יש גם הרבה מקומות שאני לא בטוח שיש הצדקה לשתי מכללות שונות, למשל באילת, שם אני חושב שזה נכון להתאחד מבחינה פיננסית. זה מאד מחזק ומאפשר להסב מחלקות לסטודנטים מתוך מחלקות קיימות וזה שיפור משמעותי.
רכיב שלישי – הרכיב של ההתאמות הפדגוגיות. לצורך העניין הוקם צוות פדגוגי עם משרד הכלכלה ועם פורום המכללות, שמציע התאמות פדגוגיות מוסכמות, יבחן תוך כחודש וחצי, זה רכיב שהמכללות הצביעו עליו כרכיב משמעותי, שקלנו לסיים דיפלום תוך שמירה על איכות והגענו עד לאפשר התאמה של תכני הלימודים לשוק העבודה של ה-121.

רכיב רביעי – הסדרה תקציבית רב שנתית, שכמו שתיארו, זה בתוספות תקציביות מאד מכובדות לטעמי וזה הישג מרשים של המכללות, של כ-108 מיליון מצטברים שייכנסו לבסיס על פני 6 שנים. בסך הכול זה יגיע לכ-245 מיליון שקלים בשנת הלימודים התשע"ד.

יכול להיות שבהסדר הזה אף צד לא השיג את כל מה שרצה, כמו בכל הסכם ובכל משא ומתן. אבל יכול להיות שהמכללות עצמן השיגו הישגים משמעותיים, אני חושב שגם משרד הכלכלה והאוצר קבלו את השינויים המבניים הרצויים, אני מקווה מאד שזה יגרום למערכת להיות יותר חזקה ויציבה ולהביא תפוקות טובות יותר, תוך שימוש בתשומות, בצורה מושכלת יותר.

אתה יכול להוסיף על מודל התפוקות? אני מבין שזה מותנה בתפוקות, למה הכוונה?

מודל התקצוב מפורט בסיכום בהרחבה, זה מעט טכני. כפי שבעבר התקצוב היה לפי מספר תלמידים, ראו שזו דרך פחות אפקטיבית כדי להגיע לתפוקות הנדרשות, היה את דו"ח מבקר המדינה ושתי החלטות ממשלה בנושא, החל מהשנה התחיל מודל תפוקות, כאשר יש הסכמה ברורה מה מודל התפוקות הנדרש, מה מקדמי ההסתגלות, מה מקדמי הנשירה בכל שנה. המטרה שזה יתוקצב בעיקר על פי מספר מסיימים, זאת אומרת אנשים שמקבלים דיפלומה. אמורים להגיע להבשלה מלאה של זה תוך 6 עד 8 שנים, תלוי בהתאמות הפדגוגיות.

האם יש תמריץ בהסכם הזה שמדרבן את המכללות להקטין את כמות הבוגרים שאינם מגיעים לדיפלומה? אני זוכר שיש מודל שנותן תמריץ לפי מספר מסיימים.

כל המודל מבוסס על כך שככל ששיעורי הדיפלומות גבוהים יותר, התקצוב שלך עולה. או הפוך, ככל ששיעורי הדיפלומות נמוכים יותר, התקצוב שלך נמוך יותר. זה החלק האינהרנטי בתוך המודל, שעל בסיסו יש כל מיני התאמות של מקדמי נשירה, הסתגלות. בסופו של דבר אני חושב שגם המכללות וגם משרד הכלכלה וגם אנחנו מבינים שנכון לתגמל מערכת על בסיס התפוקות הנדרשות ממנה. חוץ מזה יש הסכמה רחבה המודל גובש והוסכם ואני מקווה שנדע ליישם אותו בשנים הקרובות. יש גם רשת ביטחון, הרבה פרטים טכניים, אם תרצו, נשמח להרחיב בזה.

אני מבין שיש סעיף שאומר, יובא כתוספת תקציב - - - המעלה את התעריף לשינוי בהיקף המכסות של הסטודנטיות החרדיות הלומדות במסגרת פרויקט ההכשרה חילופית בסמינרים. האם ההסכם הזה מדלג על אוכלוסיה מסוימת במכללות החרדיות, במכללות שנמצאות בתוך הסמינרים? האם ישנו שינוי? אני רוצה לשמוע ממך, האם ההסכם חל גם עליהם, התוספת התקציבית חלה גם עליהם, או שהיא אמורה להיות ממומנת מתקציב אחר כמו שאני רואה פה ואני לא מצליח להבין ממה.

שאלה מצוינת.

קיוויתי שהיא לא תהיה שאלה מצוינת.

כל הסוגיה התחילה כסוגית צמצום מספר המכללות וקביעת דרישת הגודל המינימאלי. עלתה השאלה המשפטית והמקצועית, האם נכון להחיל דרישת גודל מינימאלי גם על הסמינרים החרדיים, בהם לומדים במוסדות חרדיים, בפרויקט מצוין, הנדסאיות חרדיות, חלקן בהכשרה חלופית חלק במקביל. האם נכון למוסדות שפועלים בתוך הסמינרים עצמם, תוך שימוש ביתרונות של משאבים וכלים קיימים, האם נכון להחיל גם עליהם, כשהמשמעות האופרטיבית היא סגירה של חלק מהסמינרים, אם הכלל הזה היה מוכל גם עליהם.

האמירה המקצועית והמשפטית הייתה, שנוכח הייחודיות של הפרויקט, נוכח העובדה שיתרונות הגודל כבר מגולמים, תוך כדי שזה בתוך הסמינרים, נוכח העובדה שהפרויקט עצמו הוא פרויקט עם שיעורי דיפלום מאד גבוהים, המכללות הוחרגו לעניין סעיף הגודל המינימלי.

בהמשך לזה עלתה השאלה, אם מתוך סכום הכסף שהוחלט להקצות וחלקו יגיע לגידול בתעריף, האם הסכום הזה יסייע לממן גם את הגידול בתעריף בקרב תלמידות הסמינרים. ההחלטה הייתה שעניין הסוגיות הרוחביות, כמו הצטיידות, זה יחולק, וסוגיות כמו העלאת התעריף, לא ילך מתוך הפול של המכללות - - -

למה לא ילך מתוך הפול של המכללות?

יגיע תקציב נוסף ממקור חיצוני. זו הייתה הדרישה במהלך המשא ומתן שהוסכמה. אני מניח שאתה לא תלין עליה, המכללות שמברכות עליה, היחיד שאולי ילין זה אני, אבל זו כבר בעייתי.

הצביעה של התקציב הזה לאותו מגזר, אפשר לקחת ולחזק את אותו תקציב בתוספת תקציבית. למה צריך לקרוא לזה סעיף אחר שמחר מאן דהוא יגיד שהסעיף הזה לא שייך לשאר המכללות וצריך להוריד אותו. למה להחריג את זה? איזה היגיון יש בהחרגה הזו? זה שהמכללות לא רצו שזה יהיה על חשבונן אני מבין, כי אז ה-108 מיליון מתחלק בפחות מכללות כי מכללות אחרות יהיו כבר בפנים.

המטרה וגם התוצאה הייתה להיטיב עם הסמינרים החרדיים, לא להרע אתם. אני חושב שזה פרויקט טוב. לנוכח זה הם הוחרגו מיתרון הגודל, מדרישות הגודל המינימאלי ומבחינת התעריף עצמו, נאמר במפורש, זו הייתה דרישה מפורשת, אני אומר לזכותה של מיכל צוק שאמרה כל הזמן שאין מצב שבו התעריף יעלה ל-א' ולא ל-ב'. התעריף עצמו יועלה באופן אחיד ממקור חיצוני. אם אתה שואל לגבי הצביעה, הוסכם על מסגרת מסוימת של כסף. אנחנו רצינו לחרוג, הם לא רצו להוריד.

וזה יהיה בספר התקציב? אני מנסה להבין את ההבדל. כולנו מבינים כמה זה חשוב בכל המגזרים וכמה זה חשוב במגזר החרדי.

אני מניח שביטאתי בצורה נאמנה את העמדה של משרדי הכלכלה.

יש לנו פרויקט שנקרא "פרויקט ח"ן-חוכמת נשים, בו מלמדים לימודי הנדסאים בתוך הסמינרים של החרדיות. כמעט 100% מהבנות מושמות אחר כך בשוק העבודה. פרויקט מדהים, שנתן לנשים מקצוע שווה ערך במקום לימודי ההוראה, שהיו נלמדים בעבר. יש כיום 2,000 נשים בתוך הסמינרים שלומדות הנדסאות. אני מזמינה אתכם לבקר באחד הסמינרים. רוב הסמינרים מתרכזים בירושלים ובבני ברק, אלה סמינרים שמוכרים על ידי משרד החינוך.

שמי ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יושבת ראש פורום מכללות טכנולוגיות ובעצמי מנהלת את המרכז ללימודי הנדסאים באריאל, המרכז לעיצוב וטכנולוגיה. אני מעוניינת להגיב על ההסכם בשלושה היבטים. קודם כל, אני מברכת על ההסכם, הייתה התגייסות גם פרלמנטארית בוועדות השונות והתגייסות גם בחדר הזה, שמחממת את לבנו. לאורך כל התהליך והמאבק, צפיתם קראתם וראיתם כמה אנחנו נחושים.

צריך לזכור מה הייתה מטרת המאבק ולמה הגענו לאן שהגענו, בביזיון מסוים. אנחנו נאבקנו שבכלל בשנתיים הקרובות תהיינה מכללות טכנולוגיות בישראל. עמדנו בפני סגירה, זה היה התהליך. מדובר על 137 מיליון ₪ זה כסף פעוט לתחזק מערכת של 24,000 סטודנטים טכנולוגיים, למעשה, זה עשירית מתקציבים דומים במערכות אחרות. הכסף שכרגע מוזרם למערכת באותו סיכום, אנחנו צריכים להבין, הוא תחילתו של תהליך. לא ניתן להחיות מערכת כזו לאורך זמן, גם מתקציב שמוגדר כ-70% תוספת. אנחנו מדברים על פרישה של 6 שנים תהליכים שצריכים להתבצע במערכת, אבל הוא עדיין יעמוד בסוף ה-6 שנים ב-60% ממה שמערכת החינוך מקבלת. אם כך, הפן התקציבי לא סגור, הוא נותן לנו כרגע להציף את הראש מעל המים וזה מה שצריך לקרות בשנתיים הקרובות. אנחנו בתוך הסכם, אנחנו נקיים אותו, אבל יש לו גם מכשלות.

הנושא הבא הוא הדיפלום. בעבור מי מקבלים את הכסף? ההגדרה, נוסחה ככל שתהיה, ואני לא רוצה להיכנס לנוסחה עצמה, שמגדירה יעד שהוא לא כל כך סביר. כשבונים מודל, צריך לאפשר שהוא יהיה אפשרי לבצע אותו. חובה להבין, במערכת השכלה מושכלת, אתה מציב יעד אבל שהמכללות יוכלו לעמוד ביעד. לכן אני אחזור ואגיד, זו תחילתה של רפורמה, זה לא הסוף. ההמשך צריך להיות כאן, מתוך הוועדה הזזו, להחליט מה אנחנו עושים בהמשך הדרך כי 71% הוא מספר יפה, אפשר לנעוץ אותו ולהגיד, כולם להגיע ליעד אבל בדרך הם עלולים למות.

איך אתם מתכוונים להתמודד עם הנושא הזה?

מדובר על 60 מכללות. מה זה 60 מכללות? 24 מתוכם סמינרים חרדיים, שאף אחד לא נוגע בהם, יש הסכמים, אנחנו מוכנים לזה, אבל זה תהליך של המדינה. יש אולי בין 15 ל-20 שאומרים שהם קטנות, אנחנו לא פתחנו אותן, זו החלטה של האוצר והתמ"ת. בסך הכול יש 20 מכללות גדולות במדינת ישראל הפזורות על פני הארץ. אם הן לא תוכלנה להגיע ל-71% - לא יהיו.
יש עוד תהליך שצריך להבין. מהו הסטודנט ומה הראיה של הסטודנט, כשהוא בא ללמוד לימודי הנדסאים? במערכת אקדמית, מה שמניע את הסטודנט הוא התואר האקדמי. הוא לא יעזוב אתה מערכת שלו אם הוא לא יקבל את התואר. בעולם של מערך החינוך, הם נמצאים בתוך מסגרת, הצבא מחכה להם, כולם מחכים להם, הבגרות מחכה, כל תהליך אחר. בעולם של ההנדסאים, מי שמחכה זו התעשייה. הבן אדם לומד ורוצה עבודה. אם אותו איש נעלם מהמערכת ועובד במקצוע, זו לא בעיה שלי. אני לא יכולה לטפל בו כמערך מכללתי. אז הוא לא מסיים וחוטפים אותו עוד לפני שהוא מסיים. הוא לא צריך את הדיפלומה כדי לעבוד במקצוע.

זה מושט למעשה על אותן מכללות. רציתי לשאול את עופר, האם במערך החינוך, אתה מתגמל רק את מי שסיים יג',יד', זה לכאורה אותה מערכת, האם זה מתוגמל רק על פי דיפלום?

זה כמו שהוא לא מתגמל רק את אלה שעושים בגרות.

יש הבדל אחד. קודם כל, ברור, שאנחנו מתקצבים במערכת החינוך את הלומדים, כך אנחנו עושים עם כל תלמיד שרוצה ללמוד 5 יחידות פיזיקה, אנחנו מתגמלים, נותנים תקצוב פר תלמיד וכמובן שבסוף הוא יכול לסיים והוא יכול שלא, אנחנו מקווים תמיד שיסיימו כמה שיותר.

בנושא של המכללות שבפיקוח שלנו, בגלל שרוב התלמידים הם תלמידים שבסופו של דבר מתגייסים לצה"ל ומקבלים דחיית גיוס, יש לנו את השוט של דחיית הגיוס. זאת אומרת הם רשומים בצה"ל ואם אני רואה שהתלמיד לא בכיוון בכלל, נניח לא מגיע אפילו למכללה, אנחנו תמיד יכולים לגייס אותו כי הוא משובץ במערכת, הוא כבר חויל מבחינתנו.

זה שונה. זה לא נותן את כל הפתרונות אבל זה שונה.

תוספת, ככל שתהיה למערכת.

תצטרכו לשבת ולראות מהם הכלים שיכולים להגביר את המוטיבציה לסיים את הדיפלומה. בין אם זה בתוך המכללות, בין אם זה מול התעשיינים. אני מניח שבעוד שנה, שנתיים תבחנו את ההצלחות ויכול להיות שתצטרכו לשנות את המודל, אבל האתגר הוא חשוב.

אין ספק שהאתגר חשוב. צריך לבחון את זה לאורך זמן ולהיות מאד זהירים. זה יכול לגרום לכך שאנחנו למעשה לא נקבל על כל סטודנט , זה יכול להיות שלחבר'ה כאלה לא יהיה איפה ללמוד, מישהו צריך לתת על זה את הדעת, כי אנחנו לא נקבל והמכללות יקטנו.

השאלה גם תוך כמה שנים מסיימים.

יש את תקופת התקן. אבל עדיין, עם כל הביקורת שנאמרה מצדי, כי זהו אתגר קשה. עדיין, נעשתה פה עבודה. אנחנו לא יכולים להוריד מערכה של העבודה וערכו של ההסכם הזה של משרד הכלכלה, של מיכל צוק, שעמדה בראש צוות המשא ומתן, של משרד האוצר, שבאמת העביר כספים. נכון, הכסף אינו מספיק, הוא אינו משווה אותנו למערכת האקדמית, זה תהליך שצריך להיות מבוצע החל מהיום וקדימה, אבל נעשתה פה עבודה. למעשה, 30 שנה אף אחד לא טיפל בנושא הזה, לא העלה את המודעות של התהליך, לא דובר על כסף, לא הוסיפו כזו מנת כסף למערכת. אנחנו ניקח את העבודה הביתה, אבל אנחנו בהחלט מודים, גם למשרד הכלכלה, גם למשרד האוצר, ולכל חברי הכנסת שתמכו בנו, על התהליך עצמו.
אני חייבת להגיד, ששותף אמיץ שלנו היה התאחדות הסטודנטים. פעלנו במשותף אתם. נכון שהאוצר העביר 110 מיליון, 108 מיליון ₪, אבל גם התאחדות הסטודנטים עשתה מצידה צעד אמיץ, אמנם היא לא העלתה את שכר הלימוד, אבלך היא נתנה מדד, מה שגם לא היה. גם מבחינתה, היא הבינה את הצורך, שאין סטודנטים סוג א', סוג ב' וצריך לתמוך בתהליך. הם היו מתווכים לאורך כל הדרך. נעשתה עבודה יפה ותודה.

מה זה המונח שנתנה מדד?

הצמדה למדד. עד היום שכר הלימוד נשמר כמו לפני 30 שנה, לא הוצמד למדד. הגיע יושב ראש ההתאחדות, ובצעד אמיץ אמר, שהוא לוקח את זה עליו. לאורך 6 שנים נצמיד את שכר הלימוד ונתחיל לשפוך עוד כסף לטובת המערכת. זה לא נגמר. אבל צריך מפה לקחת ולהרים את הפרויקט הזה, שהוא פרויקט מקסים וטוב וצריך להתקיים במדינת ישראל.

שמי דב תמיר, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר-שבע. אני במערכת 40 שנה ב-8 השנים האחרונות גם מנהל את המכללה הטכנולוגית. יש לנו 50,000 בוגרים, מחציתם הנדסאים וטכנאים. מבדיקות שנתיות שאנחנו עושים, 86% עובדים במקצוע אותו למדו, גם אם לא קבלו דיפלומה. הם עובדים בכימיקלים בישראל, הם עובדים באינטל, בטבע, בכל המפעלים באזור הדרום. משכורתם גבוהה, לפעמים אפילו גבוהה מאד.
מיהם האנשים האלה? הם תושבי מטרופולין באר-שבע, לא תושבי באר-שבע אלא תושבי הפריפריה, כולל המגזר הבדואי. יושב אתנו בוגר שלנו, אנואר אלקססי, שאביו היה ראש עיריית רהט, הוא מטפח ועוזר לנו מאד בנושא הזה ללא תמורה כספית.

איזה אחוז?

18% בערך. מספר הנשים שלומדות טכנולוגיה עובר את ה-40%. כל השוואה עם יג'-יד' היא איומה ולא צריכה להיעשות כי מכל הכיוונים זה לא נכון וזה מקפח אותנו עוד יותר. גם אני מצטרף לעבודה הגדולה שנעשה על ידי הצוות שלנו בזמן האחרון ועל ידי חברי הכנסת, אבל זה רק אקמול. אין לי ספק שאנחנו צריכים לצאת מהמשרד. היינו אצל שר החינוך שי פירון שאמר שהוא מוכן לחבק אותנו ואנחנו בהחלט שייכים אליו ושם מקומנו.
האנשים באים מהמגזר הבדואי, אנשים מגיעים מהפריפריה הדרומית, מעט אנשים מהמרכז, אין להם סיבה להגיע כי יש במרכז מכללות טובות. קבלנו עכשיו אקמול בלבד, שמחזיק אותנו על הרגלים, היינו על האלונקה וזה טיפול נמרץ שהוריד אותנו לעת עתה מהאלונקה ולא יודעים מתי נחזור אליה.

השר בנט אמר שהוא רוצה להפוך אותנו לבן בכור לא לבן חורג. אני חושבת שהוא מתחיל לעשות את התהליך הזה, הוא מתחיל להבין ולטפל, הדרך עוד ארוכה אבל נהיה בכיוון הנכון.

אני רוצה להבין למה הוא אימץ אתכם פתאום?

הוא מבין שיש כאן כלי חשוב מאד למשק הישראלי וצריך לטפל בו. זה לא שאין הסכמה ביננו, אנחנו יום אחרי הסכם, צריך לעבור את השלבים הבאים, להתאושש רגע מהתהליך ולחזור למכללות. חייבים לעקוב אחרי התהליך הזה.

יש אסירות תודה לשר, שלקח את הנושא ופתר את זה. בצדק.

אין ספק, בהחלט מגיעה תודה והוקרה. אבל כדי לראות מה הכיוון, לנו הייתה תמימות דעים שמה שעוסק בהכשרה חינוכית טכנולוגית, מקומו במשרד החינוך. מערכת התקצוב מפותחת ומתקדמת במשרד החינוך. לכן חשבתי שמן הראוי, ונדמה לי שגם אתה היית תמים דעים בנושא, לשאוף שמערך המכללות הטכנולוגיות ילכו למשרד החינוך וגם הקריטריונים יתלבשו עליהם בצורה מתאימה, מיד כשהם ייכנסו למשרד החינוך מיד יראו את התהום בתקצוב בציפיות ובכל הדברים הללו. כמובן ישוו את התנאים.
כחבר ועדת חינוך, שרוצה ללכת אתם ולעזור, הייתי רוצה גם לשמוע שישנו כאן כיוון ולא חלילה אנחנו נראה שאחד מושך לפה ואחד לשם ואנחנו נשארים תקועים במקום אחד. לכן רציתי לקבל את ההבהרה, מה עוד שגם השר בעצמו אמר, רבותי, זה לא עניין טריטוריאלי, אני יכול לוותר על זה אם אראה שזה לא ילך ויותר טוב לכם שם. הוא דיבר גם על הסייעות. בנקודה הזו צריך להשקיע מחשבה, יחד ולראות אם הגענו למצב הזה, בואו נעבור.

אני רוצה לציין שבשנה האחרונה חוקק חוק ההנדסאי, שנתן מעמד מקצועי למקצוע הזה, שהיה תחת חסותו של חוק המהנדסים. תקום בתקופה הקרובה מועצה ציבורית שתלווה את כל הפעילות של ההנדסאים ואני חושבת שיש הרבה מה לעשות כדי לשחזר את המעמד של ההנדסאי, כמו שהיה לפני כ-20 ו-30 שנה. למצב אותו, למצב את ההכשרה, זה רק חלק מהתהליך, מפה יוצאים לדרך. ניתנה תנופה ראשונית ואני חושבת שיתנו לנו לעבוד ולייצר את אותו ערך שוק שצריך למקצוע הזה.

תודה. צה"ל בבקשה.

שמי שלום נח, ראש מדור איתור בחיל החימוש. המערך הטכנולוגי בצה"ל הוא מערך חשוב, קריטי וזאת על מנת שצה"ל יוכל לממש את ייעודו. הרגרסיה בחינוך הטכנולוגי ב-20 השנים האחרונות פגעה במידה מאד ברורה באיכותו של צה"ל לממש ייעוד זה. החלופה הייתה כניסה של אוכלוסיות עיוניות, שהיכולת להכשיר אותם, להפוך אותם לבעלי מקצוע הייתה מוגבלת, הן בהיבט הנשר, הן בהיבט הפלטפורמה המקצועית שהם מסוגלים להביא לאותם אמצעי לחימה מאד מתקדמים.

בצה"ל אנחנו מקבלים בוגרים גם ממשרד הכלכלה וגם ממשרד החינוך. ממשרד הכלכלה יש את אותם בתי ספר תעשייתיים, 7 מתוכם נמצאים אצלנו בחיל החימוש בפרישה ארצית במגוון מאד רחב של מגמות ובמגוון מאד רחב של פלטפורמות. תכנית רקיע, שהיא תכנית ייחודית לנשים, שנלמדת במכללות של משרד הכלכלה וכמובן משרד החינוך, על שלל המכללות, שלל הפרויקטים, אם זה פרויקט טו"ב-טכנאי ובגרות , כפי שהציג עופר ואנחנו בעצם הרפרנטים הצה"ליים לאותו תחום.

הצבא יותר פלטפורמות, שמלוות את אותם תלמידים, אם על ידי הנדסאים, אם על ידי קצינים חונכים אם על ידי מימון שכר לימוד לאותם תלמידים שמתאימים, זאת על מנת להוביל אותם לשירות צבאי איכותי ומשמעותי.

בהיבט החזון הטכנולוגי, אנחנו רואים את משולש הברזל, בית ספר מחד, הצבא באמצע וכמובן הניסיון והיכולת של אותו תלמיד לצאת כאזרח פרודוקטיבי לאחר מכן למשק הישראלי, כאזרח טוב בתעשייה הישראלית. זה מעגל שלם שמזין את עצמו ויותר תהליכים שמביאים לנו המון בוגרים איכותיים שעוסקים באותה טכנולוגיה מאד מתקדמת בצבא ולאחר מכן יוצאים למשק הישראלי. אנחנו מברכים על הדיון הזה ונשמח להשתתף בדיונים נוספים.

אנחנו רוצים להודות לחיל חימוש כי זו דוגמה יוצאת דופן למהלך של חיזוק החינוך הטכנולוגי בבתי ספר, ליווי של תלמידים ולא רואים דברי כאלה, אז באמת תודה.

מלבד העניין האנכרוניסטי, מה היתרון לבתי הספר התעשייתיים שעוסקים בעצם בנוער בגיל חינוך חובה במשרד הכלכלה? על המכללות אפשר להתווכח אבל למה זה?

לא הייתי רוצה לענות על זה כיוון שאני לא מטפלת בתחום הזה.

אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שאנחנו נמצאים בנקודת זמן אחרת ובמקום אחר מאשר נמצאנו בשבוע שעבר ועל זה צריך לברך, שלא נתנו לכם להתייבש יותר מידי זמן, כפי שנהוג במחוזותינו. ההתגייסות, גם של שר הכלכלה וגם של שר האוצר, הביאה לפתרון מהיר, לא מושלם, אבל מהיר, בכך שסטודנטים חוזרים לספסל הלימודים ומרצים חוזרים ללמד.
נושא העל לדיון, שכבר מתפתח בתוך החברה הישראלית ונצטרך לעסוק בו, הוא כל הנושא של החינוך הטכנולוגי והמקצועי. יש כאלה שמפרידים ביניהם, הטכנולוגי והמקצועי. כאשר דנים בזה, יש לזה כמובן הרבה מסלולים פנימיים, שחלקם זה איפה זה צריך להיות, האם במשרד הכלכלה או במשרד החינוך זה שזה יעבור למשרד החינוך זה לא אומר שיפתחו ארובות השמים ויגיעו תקציבים, שלא נטעה. אבל אין ספק, שכשעוסקים בחינוך מסתכלים על הרצף.

אני חושב שחלק מאובדן הדרך בחינוך הטכנולוגי והמקצועי במשרד החינוך הוא בכך שנוצרה ההפרדה הזו והרצף הזה נעלם. אנחנו נעסוק בזה, שר הכלכלה הבטיח לבדוק את זה ואני מקווה שזה ייבדק ברוח ממלכתית ומקצועית, כי בדרך כלל שרים לא מוותרים על טריטוריות שישנם במשרדיהם ואני מניח שאנשי האגף המקצועי יעשו את כל שביכולתם לשכנע את השר למה זה צריך להישאר שם.
אין לי ספק שעכשיו, כששנת הלימודים נכנסה סוף סוף לתלם, אפשר יהיה בראש פתוח, בלי לחץ של זמן, לנסות ולהתייחס לשאלות האלה ולהתמודד אתם. אין ספק שלאורך השנים נוצר חוסר איזון מוחלט בלחץ הזה שאנחנו לוחצים את התלמידים שלנו ללכת לתיכונים עיוניים, לעשות בגרות, אל מול הנתח, שבכל חברה מתוקנת, הולך למסלולים טכנולוגיים מקצועיים ובכך יוצר איזון גם ביכולתם וכישוריהם של התלמידים להתפתח ולממש את כישרונותיהם וגם להיענות לצורכי המשק בכלל והמשק הישראלי בפרט. תודה. אני מקווה שהיינו לעזר, יש לכם הרבה עבודה.

אני רוצה לבקש ברשותך, אם הוועדה תוכל לעקוב ולהזמין אותנו, נניח בעוד שנה, כדי לשמוע מה קורה.

נכניס בסיכום שנעשה דיון מעקב בעוד שנה. אני מקווה שניפגש עוד לפני כן. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45