PAGE
3
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
30/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום רביעי, כ"ו בחשון התשע"ד (30 באוקטובר 2013), שעה 9:30

<דיווח רשות ההגירה על הטיפול בבקשות המקלט כמתחייב מהחוק וההיערכות ליישום פסיקת בג"צ - ישיבת מעקב מיום 15/10/13>

חברי הוועדה: >
מיכל רוזין – היו"ר
שמעון אוחיון

משה מזרחי

איילת שקד

>
יוסי אדלשטיין - ראש מינהל אכיפה וזרים, משרד הפנים

עו"ד דניאל סלומון - ייעוץ משפטי, מינהל אוכלוסין, משרד הפנים

איריס מעיין - ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד הכלכלה

עו"ד אביטל שטרנברג - ראש תחום (ייעוץ), מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד השמפטים

עו"ד יותם זעירא - משרד המשפטים

עו"ד דנה ביטן - תיאום מאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

יעל רלוי - תיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

חן זורע - תיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

עו"ד דנה להב - לשכת עורכי הדין

עו"ד צבי קן-תור - לשכת עורכי הדין

סיגל רוזן - רכזת מדיניות ציבורית, מוקד סיוע לעובדים זרים

עו"ד אסנת כהן ליפשיץ - הקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי רמת גן

שרה רובינסון - רכזת תחום פליטים, אמנסטי

דניאל סוטסקי - עוזר למרכזת תחום פליטים, אמנסטי

דימוז דאוויט - נציג הקהילה האריתראית בישראל, אמנסטי

נועה פייזר - סגן מנהל תחום סיוע בקשת מקלט, ARDC

עו"ד שחר ברגר - המרכז לקידום פליטים אפריקאיים, ARDC

עו"ד לידיה רבינוביץ - נציבות הפליטים של האו"ם

אורית מרום - רכזת פעילות ציבורית, ארגון א.ס.ף.

עמרי אריאב - רכז ניו מדיה, א.ס.ף.

שחר שוהם - רופאים לזכויות אדם

אסתר בכרך גלוברמן - רופאים לזכויות אדם

ד"ר רונן ברוך - רופאים לזכויות אדם

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

עו"ד ארנון וולסקי פרידמן - איגוד המסעדות האתניות

עו"ד אילן שמעוני - יושב רא ארגון חברות הניקיון בישראל

ד"ר אשרת הוכמן - מכון ההגירה ברופין

מלי רייף כהנא - מכון ההגירה ברופין

שמואל בן דוד - פעיל שכונות

עובד חוגי - נציג תושבי דרום תל אביב

גל וינר - המשמר החברתי

נטע משה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

איתי עצמון

בת שבע פנחסוב

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<דיווח רשות ההגירה על הטיפול בבקשות המקלט כמתחייב מהחוק וההיערכות ליישום פסיקת בג"צ - ישיבת מעקב מיום 15/10/13>

בוקר טוב. אנחנו נפגשים היום לדיון בשני נושאים שלכאורה הם נפרדים אבל הם קשורים ומחוברים.
נתחיל בנושא הראשון. ביקשנו לדעת בתוך שבועיים, גם מרשות ההגירה וגם ממשרד המשפטים, מה קורה בעקבות החלטת בג"ץ, בעקבות ביטול חוק ההסתננות וכניסתו של חוק הכניסה לישראל לתוקף, לפני החוק החדש שהממשלה מתכוונת לחוקק, ואולי נשמע גם על כך היום. שמענו כל מיני שמועות לגבי מתקן שהייה פתוח או לא פתוח. אתמול דובר על תשלום סכום, דובר על כל מיני דברים אבל אנחנו כמובן לא דנים כאן בשמועות אלא אנחנו דנים במה שהרשויות המוסמכות אומרות לנו ומה שהן לא אומרות לנו, אנחנו לא עוסקים בניחושים.

תודה רבה לכל מי שהגיע, גם לארגונים ונציגי המשק כי באמת בנושא השני שלנו אנחנו נעסוק בנושא של אישורי העסקה או אי העסקה והצרכים של המשק לגבי תעסוקה של אותם מבקשי מקלט שנמצאים כאן.

בישיבה הקודמת הייתה תחושה קשה שלא ניתנו תשובות ברורות, גם מטעם רשות ההגירה וגם מטעם משרד המשפטים, ולא נאמר כיצד מתמודדת המדינה עם ההכרעה של בג"ץ. הבנו שיש כאן קושי של פרשנות לגבי איזה חוק תקף עכשיו ואנחנו גם מבינים שאנחנו בשלב מעבר – בית המשפט העליון נתן תשעים ימים למדינה להיערך – אבל מצד שני גם בשלב המעבר הזה היה צורך לנקוט בהליכים כמו שחרור חלק מהאנשים והדברים האלה, חלקם התבצעו וחלקם לא.

מינהל האוכלוסין, בבקשה.

להתחיל בעדכון לגבי פסק הדין ומה קרה מאז?

כן.

הזכרת קודם את השמועות וכולי. לא מדובר בשמועות אלא בעבודה אינטנסיבית שנעשית, כמו שדיווחנו בזמנו, והיא עדיין בעיצומה אם כי בשלבים יותר מתקדמים. אנחנו היום בשלב בו אפשר להרחיב קצת יותר לגבי התכניות של הממשלה, של שר הפנים וראש הממשלה, בהקשר של מציאת פתרונות בעקבות ביטול אותו חלק בתיקון לחוק מניעת הסתננות.
כפי שהצגנו גם בדיון הקודם, מתווה שמדובר עליו כרגע הוא מתווה של חזרה לחקיקה ראשית כאשר בחקיקה הזאת למעשה יהיו שני מרכיבים ראשיים. מצד אחד מרכיב אחד שמדבר על מרכיב של כליאה כפי שהיה בסיבוב הקודם, וזה משום שאנחנו חושבים – שר הפנים וראש הממשלה חושבים – שהחסם הפיזי שקיים בדרום, חסם הגדר, לא יפתור לבדו את כל הבעיה. לכן קיים גם צורך בחסם נורמטיבי וזה החסם שמדבר על תקופת כליאה למסתננים שייכנסו לישראל, אבל כפי שביטא את זה בין היתר נשיא בית המשפט העליון בפסק הדין, תקופת כליאה שתהיה קצרה באופן משמעותי מהתקופה שהייתה בתיקון החקיקה הקודם. כפי שאמרתי הדיונים עדיין לא הסתיימו בנושא הזה ואני מקווה שככל הנראה בשבוע הבא היעד שלנו הוא הפצה של תזכיר חוק ממשלתי ולכן הפרטים בעניין הזה יתבהרו עם תום הדיונים בשבוע הבא.

האלמנט השני שיהיה קיים בחקיקה ראשית הוא האלמנט של פתיחה של מתקן שהייה פתוח למסתננים. הכוונה היא לפתוח את המתקן הזה בדרום, בסמוך למתקן שקיים כיום. מטרת המתקן היא לטפל במסתננים שקיים קושי בגירושם למדינות המוצא, מה שאנחנו מכירים כיום בעיקר עם סודנים ואריתראים.

יש לי שאלה.

גם לי יש הרבה שאלות. מה שחברת הכנסת שקד רוצה לקבל אלה הבהרות שיאמרו במי מדובר, באיזה אוכלוסייה, האם מדובר באוכלוסייה שנמצאת כעת בסהרונים, אלה שאמורים להיכנס מהרגע שחוקק החוק והלאה, או אלה שנמצאים בדרום תל אביב?

ההגדרה, אני חושב, כפי שהיא תופיע בחוק, היא שהמתקן יוכל לקבל לתוכו מסתננים שיש קושי בגירושם. זה קודם כל כקריטריון המרכזי כאשר מעת לעת כמובן יתכן שייבחרו אוכלוסיות שונות. בשלב הראשון, הכוונה היא שככל שיהיו אנשים – הנושא שהזכרת קודם קשור ליישום פסק הדין – במתקן שלא שוחררו בעת שהמתקן ייפתח, בהנחה שהוא ייפתח בקרוב – וכך אנחנו מקווים אבל שוב, זה כרוך גם בחקיקה ובפתיחת המתקן – זאת תהיה קבוצת האוכלוסייה הראשונה שתוכל לעבור להתגורר במתקן הפתוח. זה לא מיועד דווקא לאוכלוסייה הזאת. כפי שאמרתי, באופן כללי זה מיועד בהתאם ליכולת הקליטה של המתקן. באופן כללי, זה אמור לשמש מקום שיוכל לספק את צורכיהם של מסתננים מתוך כלל המסתננים שנמצאים בישראל.

כמו כל משפטן נתת תשובה מאוד ארוכה ומנומקת, אך לא ענית על השאלה.

אני שואלת האם אתם מתכוונים בשלב מסוים להוציא חלק מהמסתננים מהשכונות ולהעביר אותם למתקן שהייה פתוח.

אני חושב שאמרתי את זה. אמרתי שבשלב ראשון הכוונה היא להתייחס באמת לאוכלוסייה שנמצאת כיום במתקן סהרונים, מי שיישאר במתקן, וזאת בסך הכול אוכלוסייה לא גדולה, ובשלבים הבאים המתקן יוכל לקלוט באופן עקרוני כל אחד מאותם מסתננים שנמצאים בישראל שיש קושי בגירושם באותה עת.

למשל על פי הנוהל הפלילי.

לא. אני אמחיש זאת. נניח שיש לנו ברגע נתון אלפיים מקומות פנויים במתקן ויש לנו נניח חמישים אלף מסתננים ברחובות ישראל.

זה רק סהרונים.

זה בדיוק מה שאני אומרת. בואו נגיד את האמת.

זה לא יהיה סהרונים.

בסוף אתם לא תוציאו את המסתננים מהשכונות. אני חייבת לספר לכם. אתמול עשיתי את השדולה שלי.

אנחנו רואות את הדברים מנקודת מבט שונה, אבל כל פעם אני אומרת בכל ישיבת ועדה: בואו נגיד את העובדות ואחר כך נתמודד עם איך אנחנו רואים שצריך לנהוג, כך או אחרת. העובדות הן כאלה שכרגע מדובר במי שנמצא בסהרונים.

אולי יוסי יוכל להתייחס.

אני חושב שאני אומר דברים מאוד ברורים.

הם לא מתכוונים להוציא. אין להם ברירה, בגלל החלטת בג"ץ הם תקועים עם אלה בסהרונים והם יהיו שם. השאלה היא אחרת. יש תכניות?

אין כוונה לפתוח מתקן רק בשביל כמה מאות שנמצאים בסהרונים. זאת לא הכוונה. כפי שאמרתי, אלה יהיו בשלב הראשון, בשלב המיידי.

יש לכם את מספר השוהים במתקנים הפתוחים כדי לאפשר לאוורר קצת את אנשי דרום תל אביב? יש אלפיים מקומות. כמה יש עכשיו בסהרונים?

1,800.

נכון, ויהיו שם פחות.

למה יהיו פחות?

תעבירו מאתיים מהשכונות של הדרום למלא את המכסה? זאת השאלה.

המתקן הפתוח, כפי שמיועד כרגע, אמור להיות בשלב מקדמי מאוד עם תחולה של כ-3,500 מקומות עם אפשרות להגדלה.

תביא עוד 1,700 מהשכונות? הוא יושב ומחכה לתשובות. הוא רוצה לדעת.

אני עונה.

בואו ניתן לדניאל להמשיך לדווח.

הכוונה היא שהמתקן הזה יהיה מיועד רק למסתננים שיש קושי בגירושם ולא רק למי שמצויים כיום בסהרונים שבאופן טבעי הם הקבוצה הראשונה, כלומר, אלה שנמצאים כיום ברחובות. יותר ברור מזה אני לא יכול להיות.

מה זה אומר מתקן פתוח? מה הם יעשו במהלך היום?

ניתן לו להמשיך בדיווח ואחר כך נשאל שאלות.

כפי שאמרתי, אלה שני המרכיבים המרכזיים בחקיקה הראשית שאנחנו מתכוונים להוביל כאשר הכוונה היא שהמתקן ייפתח, כפי שאמרתי, לפני שישוחררו האנשים שנמצאים כיום בסהרונים. אנחנו יודעים שיש מגבלה של תשעים ימים אבל מצד שני צריך להיות ברור שיש גם בקשה לביזיון בית משפט שהגישו העותרים בהקשר הזה. אנחנו מקיימים את החלטת בית המשפט במובן הזה שיש כל יום שחרור מבוקר של אנשים בהתאם לפסק הדין. כלומר, אנחנו לא מקפיאים את המצב בסהרונים, אם זה הרושם שנוצר.

כמה שוחררו?

אני עומד להגיש עתירה בנושא הזה.

בואו לא נפריע לו. אני קיבלתי תשובה לפיה עד כה שוחררו רק נשים. 33 נשים.

אולי יוסי ירצה לדייק יותר. בסך הכול שוחררו – מיום מתן פסק הדין ועד היום – כמאה אנשים. הקבוצה ששר הפנים החליט לתעדף היום זאת קבוצת הנשים. במתקן כיום יש בסך הכול כ-150 נשים. לאחר מכן יבחנו תעדוף של קבוצות נוספות.

מה לגבי אותם מקרים בהם כבר הגיעו לבית הדין למשמורת ונאמר להם שמכיוון שיש את החלטת בג"ץ, הם לא יכולים לדון כי הם לא יודעים מה הם ההליכים הפרקטיים של המדינה?

בית הדין יכול לדון אם יש למישהו עילה ספציפית. כלומר, יש לו עילה הומניטרית משלו. במובן הזה לבית הדין שמורה סמכות. מה שאמר פסק הדין בהקשר הזה זה שקודם כל תתקבל החלטה של הרשות, כלומר, ההחלטה שתיארתי כרגע אודות השחרור או אי השחרור של אנשים שנמצאים במשמורת. צריך לזכור שחלק מהם, בעיקר אנשים שהם לא מסודן ואריתריאה, בערך כ-300 אנשים, לא בהכרח מיועדים לשחרור בגלל שיש ייתכנות לגירוש שלהם. לאחר שתתקבל כל החלטה על כל מוחזק משמורת פרטני, בית הדין כמובן יוכל להתייחס והמהלך יתקדם במובן הזה.

מתוקף איזה חוק אתם מתכוונים – אם אתם מתכוונים – להעביר את אותם מבקשי מקלט שנמצאים כבר כמה שנים למשל בדרום תל אביב או באילת או במקומות אחרים בארץ? מתוקף איזה חוק אתם מתכוונים להעביר אותם למתקן השהייה?

כפי שאמרתי, החוק הוא חוק שנחוקק אותו עכשיו. כלומר, תיקון חקיקה ראשית עם שני האלמנטים. ההנחה כרגע היא שזה יופיע במסגרת תיקון החוק למניעת הסתננות אבל יתכן שלא. בכל מקרה, מדובר בחוק שהוא ייעודי, בחקיקה ראשית, שיקבע מי הם אותם אנשים שאפשר יהיה להעביר אותם למתקן פתוח.

כלומר, אתה תחיל על אותם 54 אלף שנמצאים מחוץ לסהרונים כיום? אתה יכול להחיל עליהם חקיקה רטרואקטיבית של כניסה לישראל?

לא. זה לא רטרואקטיבי.

גם היום אפשר לכלוא חמש שנים על פי חוק הכניסה לישראל.

זה לא מדויק. העובדה היא שלא כולאים אותם. חוק ההסתננות קבע שמרגע שאדם נכנס למדינת ישראל, מהרגע שהחוק חוקק, יכולת להכניס אותו למתקן משמורת. לא יכולת לנהוג כך כלפי אלה שנכנסו קודם. את לא מחוקקת רטרואקטיבית.

אני מדברת על חוק הכניסה לישראל משנת 1954.

יש לנו את חוק הכניסה לישראל, אבל הם רוצים לחוקק חוק חדש. אני מנסה להבין מה יאמר החוק הזה והאם הוא יפעל רטרואקטיבית, מה שמאוד מאוד נדיר במשפט הישראלי ובחקיקה הישראלית.

אין כאן עניין רטרואקטיבי. החוק יאמר שאפשר יהיה להביא למתקן הכליאה מסתנן שיש קושי בגירושו והקושי בגירוש יכול להתעורר בכל שלב. לכן מועד כניסתו לישראל או הסתננותו לישראל הוא לא רלוונטי לצורך העניין. היום אנחנו מכירים את התופעה הסודנית והאריתראית ויכול להיות שמחר תהיה לי בעיה עם מדינה אחרת. באופן עקרוני מסתנן אמור להיות מגורש מישראל, אבל ככל שמוצא שר הפנים או נציגו שיש קושי בגירוש, אנחנו מכירים היום את שתי הקבוצות, אפשר יהיה להעביר אותו למתקן הפתוח במובן הזה שהמתקן ידאג לכל צרכיו.

אפשר להסביר מה זה מתקן פתוח?

באופן כללי הרעיון הוא שמדובר במתקן שמספק את כל צורכיהם של הדיירים. הפתיחות במובן הזה – ואני לא ארד לרזולוציות – שפחות או יותר, מלבד ככל הנראה זמן מסוים בלילה שבו המתקן יהיה סגור, בשעות היום המתקן יהיה פתוח ואנשים יכולים לצאת ולהיכנס.

גם לעבוד?

לא. העיקרון המנחה הוא למנוע אפשרות של תעסוקה בישראל, שוב, בגלל שהצרכים מסופקים במתקן. כלומר, אנחנו לא נאפשר מצב שאדם יוכל לצאת בבוקר, לעבוד ולחזור כי אז למעשה החטאנו את כל המטרה. השיטה פחות או יותר תהיה השיטה של חובת התייצבות במתקן בצורה כזאת שתמנע אפשרות מעשית לעבוד מצד אחד ומצד שני שהאיש לא יהיה כלוא במתקן במשך היום.

מסדרים.

לא.

נשמע לי כלא. ספירת ראשים.

אני קורא לזה התייצבות. באופן מעשי זה ימנע את האפשרות המעשית לעבוד אבל מצד שני הוא לא יהיה כלוא במתקן במשך היום.

כמה זמן החוק יתיר להשאיר אותו שם? כל הזמן אנחנו אומרים שנגיד את העובדות ואחר כך נתמודד אתן. העובדות הן שאת הקבוצה – לפחות מסודן ואריתריאה – כרגע לא ניתן להחזיר לארצם. אלה הן העובדות. מדינת ישראל אינה לוקחת על עצמה מסיבות כאלה ואחרות – לא נפתח כרגע את הדיון על כך – להחזיר את אותן קבוצות והיא לא מחזירה אותן. אותן קבוצות יכולות לשהות כאן חמש, עשר, חמש עשרה שנים מכיוון שהמצב בארצן לא השתנה. האם החוק יתייחס לעניין הזה? בג"ץ כבר אמר על העניין של שלוש שנים. הבנו מתוך מה שפורסם שמדובר על חוק שיאפשר אחזקתם לשנה וחצי. מה קורה אחר כך?

איתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה.

אני רוצה להוסיף שבפסק הדין נאמרו אמירות גם לגבי הצורך לגבש איזושהי הסדרה כוללת. כלומר, לא רק להתייחס לתקופת הכליאה אלא למשל – ואני מתייחס כאן לדבריך בעניין מניעת העסקה – למנוע העסקה. מה יקרה בעתיד אם מדובר באמת על תקופות ארוכות יותר כפי שציינה יושבת ראש הוועדה, מה בעצם קורה מבחינת אפשרות תעסוקה של האנשים או מה בעצם הם אמורים לעשות כאן במשך תקופה בלתי מוגבלת?

אני רוצה להוסיף שאלה. האם נבדקה העלות של אחזקתם במתקן שהייה? מה שאתה בעצם אומר זה שצריך להחזיק גם את המתקן אבל מכיוון שהם לא עובדים, גם אותם. אם אני מבינה נכון, מניסיון בעולם – ותכף נטע ממרכז המחקר של הכנסת תספר לנו על כך – אנחנו אמורים להאכיל אותם, אנחנו אמורים לדאוג לכל צורכיהם וזאת עומדת להיות עלות מאוד גבוהה. הייתי רוצה לשמוע אם עשיתם איזשהו חישוב של עלויות בעניין הזה.

אני חושב שאתם חוזרים קצת לנושא שמכונה כליאה. אני אעשה כאן הפרדה. כמו שאמרתי, יהיה אלמנט של כליאה שנוגע למסתננים שייכנסו לישראל כפי שהכרתם אותה קודם. זאת כליאה במתקן סגור וזה לא קשור לנושא של המתקן הפתוח. המתקן הפתוח זה דבר שהוא כמובן מורכב אבל זאת איננה כליאה, לשיטתנו. המטרה של המתקן היא לדאוג לצורכיהם של אותם אנשים כדי שהם לא ישבו במרכזי הערים ולא יצטרכו לעבוד.

המתקן יתופעל על ידי שירות בתי הסוהר?

שאלה חשובה.

שירות בתי הסוהר לא רוצה את זה. הוא בורח מזה כמו מפני אש.

אבל על שירות בתי הסוהר מפילים. מי ינהל את המתקן?

שאלת קודם לגבי משך הזמן. אני לא יכול לומר כרגע שהנושא הזה סגור ומוסכם. אם תהיה הגבלה או תקרה לגבי משך הזמן שאדם יוכל לשהות במתקן פתוח, זאת שאלה שתצטרך להיבחן. שוב, כיוון שלא מדובר בכליאה, ההסתכלות על זה צריכה להיות שונה כי עושים את ההפרדה.

נכון להיום ההחלטה היא שמי שיהיה אחראי על התפעול של המתקן הזה זה באמת המשרד לביטחון פנים וזאת בגלל הניסיון שיש לו והצורך להקים את המתקן הזה במהירות הראויה, אבל באופן טבעי – וכפי שאמרתי, הדברים ייעשו בחקיקה ראשית – יצטרכו לבחון את הסמכויות המיוחדות שיינתנו לאנשים, לאנשי הצוות שיפעילו את המקום שהוא באופן טבעי שונה מאוד ממתקן כליאה מוכר ומהווה משהו חדש בישראל.

עורכת הדין אביטל שטרנברג. שלום, בוקר טוב. אני אשמח לשמוע מה קורה מצד משרד המשפטים. עולות כאן הרבה מאוד שאלות משפטיות בהתייחס לפסיקת בג"ץ ואני אשמח לשמוע על כך. אני לא אחזור על שאלות חברי הכנסת כי אני חושבת שהן היו ברורות. גם לגבי העניין שאני העליתי, לגבי אותם אלה שעדיין לא שוחררו ובית הדין בעצם אמר שאנחנו לא יכולים לשחרר או לא משחררים עד שהמדינה לא תחליט מה הצעד הבא שלה. האם זה תקף משפטית? אני מבינה שאתמול הוגשה עתירה ובוודאי נשמע על כך מהארגונים, אבל אני אשמח לשמוע ממך.

יש לי עוד שאלה. אמנם אלה לא דוגמאות טובות, אבל הן מתאימות ברמת העיקרון. הגירת פליטות, נקרא לזה כך, בין אם בגלל משבר גדול כמו שקורה למשל בסוריה וכולי או במקומות אחרים, בו עשרות אלפים רבים – אם לא מאות אלפים – זזים למדינה אחרת ואותה מדינה צריכה להכיל אותם כאשר מקימים בה למשל אוהלים גדולים.

מחנות פליטים.

נקרא לזה מחנות פליטים. שם הם משכנים אותם. באיזה טכניקה משפטית משתמשים כדי שהם לא יתפזרו ברחבי המדינה? לפעמים הם מחזיקים אותם לאורך שנים. על איזה פלטפורמה משפטית הם עושים את זה ולאורך זמן? בהשאלה אני לוקח את המצב הזה גם לכאן. נניח זאת הגירה פתאומית שנפלה עלינו עכשיו והנה אנחנו מקימים – נקרא לזה לצורך העניין - מחנה פליטים ואני רוצה להוציא את האנשים מהערים ולהושיב אותם במחנות הפליטים האלה שיועדו לטובת הנושא. איזה מסגרת יכולה לאפשר את זה בלי שהם יתפזרו שוב? זה נוגע גם למתקן הקטנטן הזה אבל אני לוקח את זה ברמה יותר רחבה.

מאז שניתן פסק הדין, קיימנו עבודה אינטנסיבית עם משרד הפנים ועם משרדי ממשלה אחרים במטרה להכין תיקוני חקיקה שיעמדו בעקרונות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין.
אני רוצה, ראשית, להתייחס לשאלה של חבר הכנסת מזרחי. מבחינת המודל המשפטי, יש כמה אפשרויות. כבר היום שר הפנים, לפי חוק הכניסה לישראל, מוסמך להקנות אשרת שהייה כאן בארץ בתנאים מתנאים שונים ובכלל זה הוא יכול גם לקבוע תיחום גיאוגרפי. אבל אנחנו בוחרים לעשות את זה בדרך של חקיקה ראשית ושלוש קריאות בכנסת. מה שאנחנו מכינים כרגע הוא מודל משפטי שיסדיר את המתקן הפתוח על הפרטים שלו, על מנת שאתם תוכלו לראות אותו ולבחון אותו כך שההסדרה לא תהיה רק בהיתר האינדיבידואלי של הפרט.

אין לי הרבה מה להוסיף על דבריו של דניאל. העבודה היא עבודת צוות ומה שהם עושים, מקובל עלינו ונבחן על ידינו. הדגש העיקרי, מה שאני כן יכולה להוסיף לעניין המתקן הפתוח, שברורה לנו הדאגה שלך והיא גם הדאגה שלנו שהמקום הזה לא יהיה כאילו ובקריצת עין, ישראבלוף וכלא. זאת אומרת, הכוונה היא שבאמת מרכיבי הפתיחות שלו יהיו אמיתיים וזה הדגש מבחינתנו. כמובן זה יגיע לכאן לבחינתה של הכנסת כדי לבדוק אם אכן אנחנו עומדים בסטנדרטים של בית המשפט העליון ושלכם לגבי מתקן שהוא פתוח ושהוא לא מקום כליאה.

אז נשאלות שאלות כמו מה קורה באמת - על פי השיטה הזאת - כשהם לא מתייצבים? האם הם חוזרים לסהרונים? האם סהרונים ממשיך להתקיים? מה קורה אם למשל הם יצאו לעבוד וגיליתם זאת? מה הן הסנקציות? כשאת אומרת מתקן פתוח וצריך להתייצב, בסופו של דבר הסנקציות מעידות גם על סוג המסגרת.

זאת שאלה מצוינת. אנחנו בדיוק כרגע נמצאים בשלב הבחינה של המסגרת הזאת. אנחנו נשתדל שתהיינה סנקציות מחד ומצד שני שהן תהיינה מידתיות, ושוב, שלא נגיע למצב שלמעשה עשינו משהו בקריצת עין ושלמעשה חזרנו למסגרת של כליאה. שוב, אתם תוכלו לבחון את הכול. אנחנו משתדלים להעביר את מרבית ההסדרים לרמה של חקיקה ראשית ולא תקנות ולא נהלים, על מנת שהכנסת תוכל לבחון זאת.

האם יש כבר תזכיר חוק?

לא.

בית המשפט נתן תשעים ימים.

אני כמובן ערה לכך. השאיפה היא בסוף שבוע הבא להצליח לפרסם את התזכיר. אני מאוד מקווה שנעמוד בלוח הזמנים הזה. אנחנו רוצים לייצר תוצר ראוי ולא משהו שלא לכבודה של הכנסת שנביא אותו. אנחנו עדיין בעבודה אינטנסיבית כל השבועות האחרונות מאז ניתן פסק הדין.

לגבי שאלת הזמן. כפי שאמרתי, נמצאות כאן אוכלוסיות שמולן אנחנו מקיימים את נושא אי ההרחקה באופן זמני. הזמני הזה, אנחנו יודעים שהוא קיים כבר כמה שנים והוא יכול להתקיים עוד חמש, עוד עשר ועוד חמש עשרה שנים. מה הזמן? אתם מתייחסים לעניין של בג"ץ שאמר שלוש שנים רק לכליאה ולמתקן אתם אומרים שיכולים לשהות בו עשור?

בג"ץ התייחס בפסק הדין שלו לעניין המשמורת. יחד עם זאת, ההסדר שאנחנו מדברים בו לא יהיה הוראת קבע אלא הוא יהיה הוראת שעה לתקופה מאוד מצומצמת.

משנות ה-50 הוראות השעה מתחדשות כאן חדשות לבקרים.

עדיין צריך את האישור של הכנסת.

עדיין הן הוראת שעה. אחת ההמצאות הישראליות המדהימות.

מעת לעת חייבים לחזור אל הכנסת ולקבל את האישור שלה או לא לקבל את האישור שלה, אבל במפורש המודל המשפטי עליו אנחנו חושבים הוא מודל של הוראת שעה.

תודה.

שאלה בהמשך לדברים שאמרת. השופטת חיות, אם אינני טועה, ציינה בפסק הדין שיש לתת את הדעת גם להסדרה יותר כוללת של, אם אפשר לקרוא לזה, מדיניות הגירה או מה בעצם ייעשה עם אותם אנשים שישהו במתקן הפתוח. האם אתם נותנים את דעתכם על כך? כלומר, מעבר לשאלה של החזקתם של אותם אנשים, האם נתתם את דעתכם להיבטים היותר רחבים של הסוגיה?

צריך להפנות את השאלה הזאת למשרד הפנים שהוא הממונה על המדיניות.

לא ירדתי לסוף דעתך.

בפסק הדין שהוא ארוך ואורכו הוא 130 עמודים יש כמובן התייחסות רחבה מאוד לשאלת הפגיעה בזכות לחירות עקב ההוראות שנקבעו בחוק למניעת הסתננות, אבל יש אמירה – אני אומר כרגע מהזיכרון – של השופטת חיות שהיא ממליצה למחוקק לתת את הדעת גם להיבטים נוספים של הסוגיה. היא אמרה את זה בהתייחס לאי אכיפה של איסור העסקה. היא אמרה שראוי שהמדינה תיתן את דעתה גם להיבטים נוספים שכן יש כאן היבטים רחבים יותר של מדיניות, השלכות של אחזקת אותם מבקשי מקלט, שוהים שלא כדין – לא משנה כרגע איך נגדיר אותם – במתקנים.

אין היבטים לתושבי דרום תל אביב?

כל ההיבטים של הסוגיה. זה מה שבית המשפט ביקש מהמדינה לשקול.

הוא יכול להיות כמתקן שהייה ושם הם יישארו.

אם ייתנו 5,000 אלף דולר לתושבי דרום תל אביב, כולם ילכו למתקן השהייה. אני אארגן לך 5,000 אנשים. כל אחד שיקבל את ההצעה המטומטמת הזאת של 5,000 דולר, ילך. כולם יעברו לגור שם ויקבלו שם אוכל.

אני לא בטוחה.

אני אביא לך הרבה. אני מוכן לחתום על כך.

עורכת הדין שטרנברג, תשובה לאיתי.

השאלה היא שאלת מדיניות. כמו שאמרתי, אני מפנה אתכם למשרד הפנים.

אנחנו חוזרים לדניאל.

התופעה של הסתננות באופן כללי היא תופעה נמשכת ולובשת צורות שונות מעת לעת ולכן באופן טבעי הממשלה – וגם בצומת הזאת לאחר פסק הדין – נדרשת לסוגיה באופן רחב. דיברנו קודם על נושא הכליאה. נושא ההעסקה הוא אחד הנושאים שבהחלט נדון גם ברמת שר הפנים וגם ברמת ראש הממשלה. יש הרבה משמעויות לפתיחת שוק התעסוקה לאנשים האלה והעמדה של שר הפנים בהקשר הזה היא שזה בהחלט המסר הלא נכון כשאנחנו עדיין בעיצומה של התופעה הזאת, כלומר, של מתן אפשרות חופשית לאנשים לעבוד בישראל. זה למעשה סוג של הסדרת השהייה שלהם בישראל, גם במובן המסר לכיוון השתקעות שהוא מעביר וגם בהשפעה שיכולה להיות לזה על מי שבוחנים את צעדיהם, האם להגיע לישראל גם בעת הזאת.

תכף נדון בנושא התעסוקה.

זה בהחלט נושא שנמצא על השולחן.

אני רוצה לבקש את נטע. אם לארגונים יש משהו לומר בעניין הזה, סמנו לי. אחר כך אני רוצה לעבור לנושא הבא, נושא ההעסקה שלהם כל עוד הם נמצאים כאן, שקשור קשר ישיר לנושא בו אנחנו דנים עתה.

הבהרה. אני מצטער שלא הייתי כאן בתחילת הישיבה אבל הייתי בישיבת ועדה אחרת. מי אמור לשהות במתקן השהייה?

דניאל הסביר זאת קודם ואולי הוא מוכן לחזור על דבריו.

באופן כללי המתקן מיועד למסתננים ממדינות שיש קושי לגרש אותם אליהן בעת נתונה ולכן הם יוכלו לשהות במתקן כדי שהמתקן יספק את כל צורכיהם עד שאפשר יהיה למצוא פתרון במקום אחר.

האם יש יועץ משפטי לוועדה?

כן.

אנחנו נקראים הוועדה לעובדים זרים. אני רוצה לדעת אם בכלל יש לי סמכות כלשהי. מאוד מאוד חשוב לי לקבל הבהרה.

אבל זה לא נושא הדיון. אני מוכנה לקיים אתך דיון על כך. יש גם התכתבות משפטית ענפה בעניין. ישבנו עם היועץ המשפטי לכנסת. תוקף הוועדה הוא לעסוק במי שנמצא כאן בהיתר או שלא בהיתר והוא עובד במדינת ישראל והוא עובד זר. לכן הוועדה הזאת יכולה לדון בנושא. אנחנו לא נפתח עכשיו את הנושא הזה.

אני לא מדבר כרגע על יציאתו לעבודה או לא.

על מעמדו.

אני מדבר כרגע על מעמדו במתקן שהייה. כחבר הוועדה אני רוצה להבין את זה.

כפי שאמרתי, אני אשמח לשבת אתך. זה לא נושא הדיון. אני מצטערת, זה לא נושא הדיון. היועצים המשפטיים עברו על העניין ודנו בכך עם היועץ המשפטי לכנסת. כן, יש סמכות לוועדה הזאת לדון בעניין הזה. אם אתה רוצה, אני אפתח את זה בדיון נוסף. אם אתה רוצה לזמן דיון בוועדה, נקיים דיון בוועדה. חבל לי על הזמן כי אני רוצה לעסוק בנושא התעסוקה שהוא נושא חשוב ביותר ואני רוצה להתייחס אליו. אנחנו רוצים לסיים את הנושא הזה ולהמשיך.

במתקן השהייה הזה אמורים לשהות מסתננים בלבד או אחרים?

בלבד.

שאלה ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ ביטל את העברת המסתננים בגלל הנוהל הפלילי. רחובות תל אביב מלאים במסתננים שנוהגים בלי רישיון, דבר שהוא די מסוכן לציבור. על פי חוק ההסתננות, הכניסה לישראל, משנת 1954, אם יש סכנה לציבור, כן אפשר להרחיק למתקן. מדוע אלה שנוהגים בלי רישיון נהיגה ובלי ספק מסוכנים לציבור, לא עושים אתם שום דבר?

עושים. רק לפני יומיים יצא עדכון מאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) מר רן ניזרי.

אדם שנוהג בלי רישיון - ורחובות תל אביב מלאים בהם ותושבי דרום תל אביב חשופים לסכנה הזאת – האם אפשר להרחיק למתקן השהייה על בסיס זה? על בסיס זה שהוא נהג בלי רישיון ונחשב כמסוכן לציבור?

בהנחה שהוא ביצע עבירת תעבורה חמורה.

לא. הוא לא ביצע. הוא פשוט נהג בלי רישיון.

בלי רישיון, בלי ביטוח, בלי טסט, בלי כלום. זיהום אוויר, חופשי.

רחובות תל אביב מלאים בהם.

הבסיס הנורמטיבי הוא חוק הכניסה לישראל, 13ו(ב)(2). ניתן להשאיר במשמורת את מי שבשחרורו יש כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור ואת בריאות הציבור. אנחנו מדברים על סכנה לשלום הציבור. מדובר בעבירות יחסית חמורות. ברגע שאדם ייתפס מבצע עבירה חמורה ---

אני שואלת אם נהיגה בלי רישיון היא עבירה חמורה.

אני כרגע לא רוצה להיכנס לפרטים לגבי העבירה.

רחובות תל אביב מלאים בהם. היו אנשים שבכו עם דמעות. ישבו כאן בכנסת ובכו עם דמעות על כך שהם פוחדים לחצות את הכביש. אני שואלת האם זאת עבירה מספיק חמורה לדעתו של ניזרי?

ברגע שיגיע תיק קונקרטי עם פרטים קונקרטיים, הוא ייבדק. המשטרה נמצאת שם בשטח ותופסים אנשים עוברים עבירות תנועה.

משחררים אותם במעלה רחוב האצ"ל.

חברת הכנסת שקד, אין לה תשובה. בואי ניזום דיון בעניין הזה. דרך אגב, גם לגבי עובדים זרים יש לנו תופעות של כאלה שנוהגים בלי רישיון וגם כאלה שהמעסיקים שלהם רושמים את העבירות על שמם. בואי נכנס דיון בנושא הזה.

הם נוהגים בלי ביטוח, בלי טסט, בלי כלום.

העניין הובן. בואי נכנס דיון בנושא. לא נמצאים כאן נציגי המשטרה כדי לתת תשובה. נכנס דיון בנושא הזה ונפתח אותו על כל מאפייניו.

נטע, בבקשה. אני רוצה לאחר מכן לתת אפשרות לכמה מהארגונים ולאחר מכן לעבור לנושא השני שעל סדר היום.

אני אתייחס ממש בקצרה ובחלק הבא של הישיבה נדון בזה יותר באריכות. אנחנו מכינים מסמך שעוסק במדיניות כלפי מבקשי מקלט במדינות מרכזיות באירופה, מסמך שעתיד לצאת בשבועות הקרובים, לעניין הסנקציות האפשרויות או לא שיש בחוץ לארץ כלפי שהייה במרכזי קלט, במרכזים פתוחים.

כמה נקודות עיקריות. קודם כל, צריך לזכור שאנשים שנמצאים שם בדרך כלל הם שם לתקופת זמן מוגבלת יותר, בזמן שבודקים את בקשת המקלט שלהם. אנחנו מדברים על סדרי גודל אחרים לגמרי. זאת אומרת, אלה חודשים ובדרך כלל לא שנים ולכן כל העיסוק הזה, לחייב להישאר או לא במרכזי קלט אלה, הוא לפרק זמן הרבה יותר מצומצם.
מי שיוצא מהמרכזים שלו על פי הנהלים ולא משתף פעולה עם הרשויות ודברים מהסוג הזה, אפשר לשלול את הקצבאות שלו. בחלק מהמדינות הם מקבלים קצבאות סיוע ותמיכות בצרכים שלהם. זאת סנקציה אפשרית אחת. דבר אחר אפשרי הוא שבמקומות בהם כן מותר להם לעבוד, שוללים להם את האפשרות לעבוד. רמה מעל זה, לפגוע בהליך של בקשת המקלט. אומרים שהוא לא משתף פעולה עם הרשויות ולכן יכולים לדון מחדש האם לפסול או האם לעכב את הבקשה למקלט. הדבר האחרון הוא האפשרות להעביר למרכזים בהם התנועה מוגבלת, בהם הם סגורים או סגורים למחצה. זה חלק מההתמודדות עם מי שלא משתף פעולה במרכזי קלט.

שאלה לגבי המרכזים הפתוחים במקומות אחרים בעולם. האם משתמשים בהם במהלך RST או שזה משהו שקורה לאנשים בתקופה של למשל שנה וחצי למרות שהם לא עושים RST?

אנחנו בדקנו. המסגרת של המסמך הזה עוסקת באנשים בזמן בקשת המקלט שלהם.

כי כאן זה לא המצב.

אני חושבת שזה גם וגם.

ברגע שהמסמך יהיה מוכן, נדון בנושא הזה באריכות.

מרכזי קלט מיועדים בעיקר לאנשים בזמן ההמתנה להכרעה בעניינם. מרכזים אחרים כלפי הגירה לא חוקית קיימים במדינות שונות ואפשר לקרוא להם מתקני מעצר, דיטנשן ושמות אחרים אבל זה לא הנושא הנוכחי.

שאלה ליועץ המשפטי. כל פעם אתם באים עם רעיונות חדשים. משרד הפנים ומשרד המשפטים כל הזמן בא עם רעיונות וכל פעם זה משהו חדש. לפני זמן מה היה רעיון בנושא של המדינה השלישית. מה קורה עם המדינה השלישית? איפה היא? נעלמה?

לא. עובדים על זה.

אני רק שומע הבטחות ודיונים.

חבל שאתה לא מאמין לי.

מאמין. מאמין.

עובדים עלינו. על כולנו.

בדיוק.

שאלה. נאמר פה על ידי היועץ המשפטי דניאל סלומון שישוחררו מאה אנשים. הדיווח הרשמי שקיבלנו אתמול אמר 33. יש פער במספרים. עבר חודש וחצי מאז פסק הדין ואני שואלת האם קצב של פחות ממשוחרר אחד ליום נראה סביר למערכת.

בדיון הקודם הובעה הפתעה על ידי נציג משרד המשפטים מכך שהדיינים לא מוכנים לדון בבקשות שחרור הומניטריות. אתמול כבוד השופט אלון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה לדיינים לבדוק בקשה ולהכריע תוך עשרה ימים. אני רוצה לשמוע האם באמת הדיינים מתכוונים להתחיל לכבד את פסק הדין ולבדוק בקשות מטעמים הומניטריים. נראה לי שאם זאת ישיבת מעקב, אז צריך לעקוב.

לגבי הפער במספרים. נדמה לי שהוא נובע מכך שמי שנתן לך מספר מהסוג הזה, התכוון אך ורק לקבוצת אנשים כנראה בנפרד ואני דיברתי על כלל המשוחררים.

לא. קיבלנו תשובה שנמצאת כאן – מחיים אפרים – שבהחלט מדובר אך ורק ב-33 ששוחררו. זה המספר שקיבלתי במכתב מה-28 באוקטובר. האם ביומיים האלה שוחררו עוד 67?

אני לא מכיר את המסמך הזה. אם זה מה שכתוב במכתב, כנראה המספר לא מדויק והוא מתייחס רק לנשים.

אם אפשר להבין, אתה אומר ששר הפנים תיעדף את הנשים כקבוצה הראשונה של המשוחררות.

נכון.

מי האחרים? הוא אומר שמדובר רק ב-33 נשים וזה אומר שיש לנו 67 גברים.

מאז פסק הדין היו גברים ששוחררו עוד קודם לכן, שחרור מכל סוג שהוא, בין אם זה על ידי החלטה שלנו, של בית הדין למשמורת, של בית המשפט. ברגע שנכנסנו למסלול של יישום באופן רציף, הקבוצה הראשונה הייתה ועודנה קבוצת הנשים.

האם בית הדין יתחיל לפעול? כרגע הוא לא פועל.

האם בית הדין לא פועל כרגע?

אני מתחייבת לבדוק ולחזור עם תשובה אל הוועדה.

זה מה שנאמר כאן לפני שבועיים על ידי נציג משרד המשפטים.

אנחנו מבקשים לקבל תשובה בהקדם.

תקבלי תשובה.

תודה. אני רוצה לסכם את החלק הזה של הישיבה ולאחר מכן לעבור לחלק הבא. זה לא בלתי קשור וזה לא מנותק אלא זה בהחלט מחובר.

יש לי שאלה. אני מהמרכז לקידום פליטים אפריקאיים. השאלה קשורה לאוכלוסייה שאנחנו לא כל כך נגענו בה ואלה אנשים ששוחררו ממשמורת ויש נגדם צו גירוש תחת החוק למניעת הסתננות. לפי פסיקת בג"ץ את צווי הגירוש צריך לראות לפי חוק הכניסה לישראל וצריכה להיעשות איזושהי המרה בצורה כלשהי, בצורת שימוע שגם זה לא קורה עכשיו אבל ניכנס לזה אחר כך. אחת התשובות שהם עכשיו מקבלים כשהם הולכים למשרד הפנים, לדוגמה בסלמה – הם הגיעו גם אלינו ואני דיברתי עם סלמה וזאת הייתה התשובה שגם אני קיבלתי – שהם צריכים לבצע עתירה מינהלית, שהשופט ימיר את צו הגירוש בצו הרחקה, זה יגיע לקציעות, זה יגיע למחשבים, ורק אז יוכלו לתת להם אשרות. כרגע אין להם אשרות שהייה. אשרת השהייה שלהם כביכול היא אסמכתת השחרור שגם אתה יש המון בעיות מסביב. גם אם זה לא נכון מבחינה חוקית, זה מה שנאמר להם וזה מה שנאמר לנו. לדעתי זה קצת אבסורד כי הייתה החלטה של בג"ץ והחלופה שלהם היא לחכות - והמקום שבו עושים את השימועים כרגע הוא סגור - כמה חודשים או כמה זמן שזה ייקח עד שהוא ייפתח ואז יבואו לעשות שימועים. מה קורה עם האוכלוסייה הזאת?

זה נושא קצת ספציפי, אבל אני אגדיר באופן כללי. התופעה שאת מדברת עליה היא על אנשים ששוחררו עוד לפני ביטול החוק והם מסתובבים עם החלטת שחרור לפי החוק למניעת הסתננות. נוצר מצב שהחוק בוטל והם עוד מחזיקים בידיהם אסמכתא לפי החוק הישן. לגבי אותה קבוצה שהיא מצומצמת, אנחנו נצטרך לראות במסגרת הטיפול באוכלוסיות, גם בהתאם לתיקוני החקיקה שיהיו. ככל שייווצר מצב שנניח לא יעבור תיקון חקיקה, הראשונות בהן אמורות להיות ראשונות על פי חוק הכניסה לישראל ואנחנו לא נשאיר אותן באוויר. זה חלק משלב המעבר של ביטול פסק הדין לבין המצב שאנחנו ניכנס אליו בהמשך.

אני רוצה להעלות שתי נקודות. בחוות הדעת המרכזית של השופטת ארבל נרמז ביותר מרמז עבה שמאוד יכול להיות שהגדר לעת הזו מספיקה. נפלה באופן משמעותי תכלית ההרתעה ואנחנו נשארים באיזשהו אופן עם תכלית ההשתקעות. השאלה שלי בעיקר מופנית למשרד הפנים והיא האם מישהו חשב לעצור את הבהלה הזאת, את היסטריית החקיקה ולנסות לראות האם האמצעים שקיימים היום בידי מדינת ישראל הם מספיקים? השאלה השנייה היא מה יהיו התכליות של החוק החדש שלהם כי בג"ץ נתן על זה את הדעת. אם אכן יהיה מתקן שהייה פתוח, לא דיברתם על חינוך, על הכשרה מקצועית כאשר מדובר כאן על אנשים שיהיו באמצע המדבר. גם תושבי הדרום מאוד מאוד מודאגים מהעניין הזה ולא בכדי. חינוך, הכשרה מקצועית, שירותי רווחה, שירותים רפואיים – אתם נותנים את הדעת על כל הדברים האלה?

אני חושבת שמה שנאמר, זה מה שהם יכלו לומר. הדברים האלה בהחלט עלו. סיכמת לנו את החלק הזה בצורה מאוד מאוד יפה אבל הדברים כן נאמרו, חלקם הגדול, ולא נקבל תשובות שונות מאלו שניתנו עד עתה. אני מניחה שאם תוך שבוע יהיה תזכיר חוק והוא יוגש לכנסת ונוכל לראות אותו, נוכל לדבר באמת על מה זה כולל, איזה שירותים והאם זה כן יהיה סוג של תחליף כלא או לא. אנחנו נבדוק את כל הדברים האלה. אנחנו נעמוד עליהם.

אולי עורכת הדין שטרנברג תוכל להתייחס לנקודה הזאת. מה ההיסטריה לחוקק עכשיו?

זאת שאלה פוליטית והיא גם לא מופנית לעורכת הדין שטרנברג. ממש לא. היא אפילו לא מופנית לעורך דין סלומון. זאת שאלה פוליטית. יש פה מדיניות של ממשלה. הממשלה החליטה. אפשר לבוא בטענות אל הרבה אנשים אבל אני נגד לתקוף פקידים. לממשלה יש מדיניות והיא החליטה על מדיניות מאוד ברורה. ראשית, היא רוצה להרחיק אותם מכאן, ושנית, היא לא רוצה לאפשר להם השתקעות. גם אני מערערת על תפיסת העולם ועל ההשלכות ואני מנסה להציג את העובדות כמה שיותר כדי להגיד לתושבי דרום תל אביב שממשיכים לספר לכם שיוציאו אותם למדינה שלישית וזאת כאשר מדובר רק בכמה מאות. ממשיכים לדבר על מתקן שהייה שגם יעבירו בעיקר רק מסהרונים. לכן אני רוצה להציג את העובדות. ההשלכות הפוליטיות או תפיסות העולם של הממשלה ברורות. הן ברורות מבחינת הממשלה.

אני מסיימת את הישיבה הזאת ואני פותחת את הישיבה בנושא תעסוקה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>