פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
23/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 189>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ט בחשון התשע"ד (23 באוקטובר 2013), שעה 09:00
<סדר היום:>
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
זבולון קלפה – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר

מיכל בירן

בועז טופורובסקי

עליזה לביא

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

אורית סטרוק

אלעזר שטרן

סתיו שפיר
ישראל חסון

שמעון סולומון
<מוזמנים:>
דרורית שטיינמץ - ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה

אבי דרוט - התקשוב הממשלתי, משרד האוצר

ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

צחי דוד - אגף התקציבים, משרד האוצר

דורון סמיש - אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי עדס - אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם שטרן - אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכאל לוריא - יועץ לממונה על התקציבים, משרד האוצר

נורדן שלאבנה - רפרנטית אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מעין נשר - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

בני ינאי - מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הבינוי והשיכון

ז'אנט רפאלי - מנהלת תחום תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

יהודה בכר - מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, משרד הבינוי והשיכון

יוליה אוסטרובסקי - ראש אגף תקציבים, רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים

שירה מור - מרכזת תקציבים, רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים

חנן פריצקי - תקציבן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

צור אגזאן - תקציבן, משרד הדתות

יורם רביב - משנה למנכ"ל, לשכת נשיא המדינה

מרגריטה זחודין - תקציבנית, לשכת נשיא המדינה

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

חיה עזו - מנהלת בכירה תחום תקציבים, הנהלת בתי-המשפט

שמעון רוקח - הנהלת בתי-דין רבניים

איל קופמן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ויקטור פתאל - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מקסים קרצ'וב - משקיף

צבי קסלר - לוביסט, לשכת תיאום של הארגונים הכלכליים

- לוביסט, פרילוג


<ייעוץ משפטי:>
אייל לב-ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
טלי רם
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב. רבותי, נתחיל עם הרוויזיות.
<טמיר כהן:>
פנייה 98, 99 – היתה רוויזיה של חברת הכנסת סתיו שפיר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לקבל את הרוויזיה?

<יעקב ליצמן:>
מה הנושא?

<טמיר כהן:>
הוצאות פיתוח אחרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הבקשה לרווזייה, פנייה 98, 99, לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה נפלה. רבותי, זו הייתה הרוויזיה היחידה. אנחנו עוברים עכשיו להעברות הכספיות. פנייה מספר 13. מי מייצג אותה?

<זבולון קלפה:>
משרד הפנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם יש מישהו? נחזור אליה אם יגיע מישהו. פנייה מספר 72, אנחנו קופצים; 77, 78 אנחנו קופצים כרגע. פנייה 93, 94. מי מייצג? משרד האנרגיה, יש מישהו?
רבותי, פנייה מספר 100, ממשל זמין.

<אבי דרוט:>
אבי דרוט, התקשוב הממשלתי. אנחנו מבקשים 1.4 מיליון שקלים לרישוי עסקים. זה פרויקט שמקל על רישוי העסקים בארץ, מיליון ו-400 אלף שקלים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה פירוש, איך הוא מקל? תסביר לנו.

<יעקב ליצמן:>
אתה אפילו לא קורא מה שכתוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, ביקשנו שלא יקראו.

<יעקב ליצמן:>
אפילו את זה הוא לא עושה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה, מערכות מחשוב?

<אבי דרוט:>
כן, מערכות מחשוב. אנחנו עושים מספר פרויקטים שנועדו להקל על רשויות בארץ להעביר כל מיני דברים בצורה מחשובית במקום שיצטרכו טפסים. יש רישוי זמין, רישוי עסקים, יש כמה פרויקטים כאלה. רישוי עסקים נועד לעזור לעסקים להקל על הפרוצדורה הביורוקרטית בעזרת מחשוב.

<יעקב ליצמן:>
גם על ויזות, מי שצריך אישור שהייה? על משרד הפנים אתה מדבר. אם מישהו צריך אישור שהייה בארץ, במקום ללכת הוא יכול לקבל את השירות הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל זה לא קשור לתחום שלו.

<יעקב ליצמן:>
אני שואל אם זה כלול גם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא יודע להגיד, זה לא התחום.

<יעקב ליצמן:>
בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר פנייה מספר 100, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פנייה 100 נתקבלה.

<יעקב ליצמן:>
רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי. רוויזיה.

<יעקב ליצמן:>
"מיר" הסתדר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו אמרנו אז שבוע-שבועיים, בינתיים עוד אין לי תשובה, אבל עדיין עובדים על זה.
<זבולון קלפה:>
מתקדם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מתקדם, אבל עוד אין לי תשובה סופית.

<יעקב ליצמן:>
לאיזה כיוון?

<זבולון קלפה:>
חיובי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כיוון חיובי, אבל עדיין אין לי תשובה סופית שאני יכול להגיד.

<יעקב ליצמן:>
מבחינת הכיוון, בסדר.

<זבולון קלפה:>
אבל אני לא בטוח שתאהב את התוצאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חשוב, לא עכשיו. פנייה מספר 101.

<ניר אמסל:>
ניר אמסל, אגף תקציבים. פנייה תקציבית בסעיף 04 נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד, כשעיקרי השינויים זה העברת תקצוב של 2,500 אלפי שקלים מתקציב פעולות ההסברה לתקציב משרד ראש הממשלה עבור אבטחה בטקסים ממלכתיים. המטרה זה העברת כסף עבור אבטחה של טקסים ממלכתיים, שחלקם כבר התקיימו, שהם תחת אחריות תקציבית של מרכז ההסברה. על כן, מרכז ההסברה מעביר את הכסף עבור ביצוע הפעולות האלה.

העברת תקציב ממטה ההסברה הלאומי ללשכת העיתונות; העברת תקציב ממערך הגיור למינהלת השירות האזרחי עבור תקני שירות לאומי ואזרחי; העברת תקציב ממשרד ראש הממשלה לנציבות שירות המדינה עבור השתתפות בפרויקט - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפרויקט הקודם – אותם אלה מהשירות הלאומי, אותם אלה יעבדו במערך הגיור?
<ניר אמסל:>
כן.

<קארין אלהרר:>
לא הבנתי. מעבירים כספים מ...?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קונים תקנים.

<עליזה לביא:>
אבל למה, למה לעשות את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קונים תקנים.

<עליזה לביא:>
למה להעביר ממערך הגיור, אני לא מבינה.

<קריאה:>
למה לא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמו הרבה משרדי ממשלה.

<עליזה לביא:>
למה? למה להעביר ממערך הגיור? למה לא להשאיר במערך הגיור?

<ניר אמסל:>
לא מעבירים. אני אסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק אסביר בנושא שירות לאומי. נניח יש 3,000 תקנים שהמדינה מממנת. בפועל, מופעלים כ-12,000 תקנים של השירות הלאומי. כל התקנים האחרים שהמדינה לא מממנת – רוב בתי-החולים וכל המוסדות – איך עושים את זה? אותם גופים שצריכים את בנות השירות הלאומי קונים את זה מהשירות הלאומי במחיר שהמדינה קבעה.
<עליזה לביא:>
איך אני יודעת שהתקנים הללו עוברים באמת לנושא של גיור ולא לתקנים אחרים של שירות לאומי במקומות אחרים?

<ניר אמסל:>
זה לא תקנים. זה בני ובנות - - -

<עליזה לביא:>
רשות הגיור גם ככה לא מתפקדת, כלומר גם ככה יש המון-המון מצוקה סביב הגיור. אני רוצה להבין את העניין הזה. אם הבנות האלה הולכות לעבוד בנושא של גיור, אני רוצה לדעת את זה.

<דרורית שטיינמץ:>
כן, בהחלט.

<ניר אמסל:>
כן, כן, הן עובדות.

<דרורית שטיינמץ:>
שלום. אני דרורית ממשרד ראש הממשלה. מערך הגיור הוא יחידה במשרד ראש הממשלה.

<עליזה לביא:>
אני מקווה שהיא תישאר ככזאת.

<דרורית שטיינמץ:>
גם אנחנו. לא, היא עוברת למשרד הדתות בתחילת שנה הבאה.

<עליזה לביא:>
אז נכון, לכן אני מוטרדת.

<דרורית שטיינמץ:>
בכל מקרה, הייעוד של התקנים האלה הוא אך ורק למערך הגיור, וזה גם ניקח מתקציב מערך הגיור לטובת העניין. זה לא יכול לשמש לדברים אחרים.
<יעקב ליצמן:>
אני לא מבין משהו אחר. נושא ההסברה, לפי מה שאתם עושים כאן, סימן שההסברה של מדינת ישראל מצוינת ומיוחדת כי מוציאים את הכסף של ההסברה, מעבירים את זה לדברים אחרים. האם זה נכון?

<דרורית שטיינמץ:>
לא לא.

<יעקב ליצמן:>
זה מה שכתוב. הורדתם 2.5 מיליון מפעולות הסברה עבור אבטחה. מילא, אבטחה, אני מבין שצריך. בי"ת, מיליון ו-460 אלף ללשכת עיתונות. אולי תסביר לי על מה.
<עליזה לביא:>
ברשותך, אני רוצה לגמור את נושא הגיור, עוד לא סיימתי. הסתכלתי על זה עוד כשזה היה בישיבות. זה לא ברור לי, אני מתנצלת, הנוסח הזה - למינהלת השירות האזרחי עבור תקני שירות לאומי ואזרחי. אני רוצה שיהיה כתוב בבקשה עבור תקני שירות לאומי ואזרחי, עבור גיור.
<דרורית שטיינמץ:>
זה עבור גיור.

<עליזה לביא:>
אבל זה לא כתוב, אני מאוד מצטערת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עליזה, זה לא הנוסח.

<עליזה לביא:>
מה זה לא הנושא? גם ככה הגיור - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנת מה אני אומר. זו המשמעות. לוקחים כסף מלשכת הגיור ומודיעים כאן לפרוטוקול שזה אך ורק יכול ללכת ללשכת הגיור.
<עליזה לביא:>
אז אני מבקשת שזה יהיה ברור.

<דרורית שטיינמץ:>
זה ברור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז זה ברור. אם היא אומרת, זה נקרא ברור.

<עליזה לביא:>
כל הנושא של השירות הלאומי – אני מוטרדת, זה נושא שאני רוצה לטפל בו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ממה את מוטרדת? מהשירות הלאומי או מהגיור?

<עליזה לביא:>
מהנושא של תקנים, מי עובר למה, איך דברים נעשים. זה לא מסודר, ואני רוצה להיות בטוחה וסמוכה – ואני לא מדברת באוויר – שכסף שמיועד לגיור ולמינהלת הגיור, עובר לאנשים שיטפלו בגיור ולא לאנשי תקנים של שירות לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע, יושבים כאן שני רפרנטים – אחד ממשרד ראש הממשלה, אחד מהאוצר – שמודיעים לפרוטוקול.

<עליזה לביא:>
אדוני, אני מוטרדת, מה גם שמינהלת הגיור עוברת למשרד הדתות ויוצאת ממשרד ראש הממשלה, ואני רוצה להיות סמוכה ובטוחה שכל הכסף שמיועד לגיור, יישאר בנושא הזה של הגיור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך תוכלי להיות בטוחה יותר ממה שאומרים לך גם האוצר וגם משרד ראש הממשלה, וכתוב, וזה נלקח מהתקציב הזה, זה יכול להיות רק לשם.

<דרורית שטיינמץ:>
לא יכול להיעשות בזה משהו אחר.

<עליזה לביא:>
גברתי, לא יכול, כן יכול. אנחנו יודעים שדברים קורים גם בלי שאנחנו יודעים עליהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה את רוצה שיעשו יותר מזה?

<ניר אמסל:>
אני יכול לעזור לך אפילו עוד קצת. מה שקרה עד היום זה שמערך הגיור פשוט השתמש במעט מאוד תקנים יחסית. עד השנה הם השתמשו בארבעה תקני שירות לאומי בלבד, ולכן הם עשו את זה דרך מינהלת השירות האזרחי כגוף מפעיל, הם לא יכלו להפעיל את זה בעצמם.

היום, זו הייתה שנה ראשונה שהם עלו לכמות של 16 תקני שירות לאומי.

<עליזה לביא:>
במערך הגיור? של מערך הגיור?

<ניר אמסל:>
כן, של מערך הגיור. במידה שזה יעבוד, הם יוכלו לעבור להיות גוף מפעיל ובעצם הם לא יצטרכו להעביר את הכסף אלא הם יפעילו את זה בעצמם, אבל כרגע זה עדיין בשלב ניסיוני, זו פעם ראשונה שהם עלו מארבעה תקנים ל-16 תקנים, ולכן הם עדיין עושים את זה דרך מינהלת השירות האזרחי.

<אלעזר שטרן:>
בהעברה חד-פעמית.

<ניר אמסל:>
כן, זו העברה חד-פעמית.

<עליזה לביא:>
למי זה שייך בשירות הלאומי? יש שלוש עמותות. איך אנחנו יודעים מה קורה שם?

<דרורית שטיינמץ:>
לא, יש מינהלת שירות אזרחי, זו יחידה שקיימת. זו יחידה בממשלה שקיימת. אנחנו מעבירים הרי ממשרד ממשלתי למשרד, אנחנו לא מבצעים את ההתקשרות מול עמותות. מינהלת השירות האזרחי היא זו שמפנה את זה לעמותות השונות שמפעילות אותה.

<עליזה לביא:>
מטריד, לא? אלעזר.

<אלעזר שטרן:>
בשביל זה באתי, אבל אני רואה שאת עושה את זה לא רע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מצליח להבין מה מטריד. יש 3,000 תקנים שהמדינה מממנת, ויש 9,000 תקנים שגופים שונים במדינה קונים – רובם הם גופים כמו בתי-חולים, מוסדות חינוך – שמקבלים הקצבה נניח לשני תקנים, וקונים עוד ארבעה תקנים. זה הליך רגיל, ככה זה. רוב התקנים של השירות הלאומי נקנים כי המדינה לא מממנת את זה.

<עליזה לביא:>
אנחנו יודעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אני לא יודע למה דווקא התלבשנו על זה עכשיו.

<עליזה לביא:>
משום שזו אחת החוליות המוחלשות בחברה בישראל, הנושא הזה של הגיור, וזה מה שמטריד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל כאן כתוב במפורש שהגיור מהכסף שלו קונה אותם. הוא יכול ללכת רק לכסף שלו כי יושבים כאן שני רפרנטים שמפעילים, שמודיעים לפרוטוקול שזה הולך לשם. אין משהו שאפשר לוודא את זה יותר מהדבר הזה.
<עליזה לביא:>
אדוני, למה קפצתי? כי גם כשקראתי את זה קודם והכנתי שיעורי-בית, זה לא ברור, משום שגם הנוסח של העברית – מערך הגיור למינהלת השירות האזרחי עבור תקני שירות לאומי ואזרחי. אני מצטערת, אבל הבנת הנקרא זה שבעצם עובר כסף ממערך הגיור לתקנים בתוך השירות הלאומי והאזרחי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. לכן שאלתי. השאלה הראשונה הייתה אם זה הולך למערך הגיור, אמרו לי כן.

<דרורית שטיינמץ:>
לקניית שירותים עבור מערך הגיור.

<עליזה לביא:>
אז תוסיפו.

<דרורית שטיינמץ:>
אז אנחנו מודיעים כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה, הם מודיעים כאן.

<דרורית שטיינמץ:>
אנחנו מודיעים כאן.

<עליזה לביא:>
לפרוטוקול, אנחנו רוצים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מודיעים שני רפרנטים נפרדים.

<אלעזר שטרן:>
היא שואלת בצדק למה צריך. אני מבין מה אתם אומרים, ועל פניו - - -
<דרורית שטיינמץ:>
אתה דווקא מכיר את הנושא היטב אפילו.

<עליזה לביא:>
דווקא בגלל שהוא מכיר.

<דרורית שטיינמץ:>
ישבנו במספר ישיבות.

<אלעזר שטרן:>
נכון. העננה שמוטלת על המערך הזה, לצערנו הרב היא קבועה בשנים האלה, עם כל מיני דרישות מכל מיני מקומות. גם בתוך מערכת הביטחון, שיש לזה תקציב מיוחד של משרד ראש הממשלה – גם זה תחת סוג של איום, עד כדי איום על פתיחת הקורס הקרוב, בהיבט הזה, והכול מסיבות של כסף. זאת אומרת שפתאום יש כאן כסף, שעל פניו מועבר למינהלת שלא - - -

<דרורית שטיינמץ:>
הרעיון הוא בהעסקת תקנים של אנשים לתחום הזה, שינסו לסייע למנף אותו יותר, ולא להיפך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה רק חיסכון כספי.

<אלעזר שטרן:>
בשלב הזה אני אגיד – דעתי מכל התחום הזה היא לא נוחה, אבל אני מקבל את ההסברים שלכם כאן. אני רק אומר שדווקא בגלל המורכבות של העניין, ואני אגיד אפילו, במידה מסוימת, אי ההישגים המספקים בעניין, שעל פניו יכולים לייצר העדפות של כספים בכל מיני מקומות ואנשים שישמחו לקחת אותם, נכון היה לכתוב פה את מה שאתם מעבירים כאן.

<יעקב ליצמן:>
אלעזר, אני נגד הסעיף הזה, לא משנה הסיבות, אבל דבר אחד ברור וכאן אני מקבל מה שהפקידים אומרים. ברגע שהם מצהירים כאן לוועדה - -

<אלעזר שטרן:>
אוקיי.

<יעקב ליצמן:>
- - את הדברים הכי ברורים, וזה נרשם בפרוטוקול, אין לערער על זה.

<עליזה לביא:>
אבל אדוני, דווקא בגלל המועקה שיש לנו בנושא הזה, אני מבקשת מהיושב-ראש – זה נייר שמוצע לוועדה – אני מבקשת שאדוני יוסיף שזה ילך לנושא של גיור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אדוני יוסיף שזה הולך למערך הגיור.

<עליזה לביא:>
תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יש מועקה בנושא של מערך הגיור, ויכול להיות שאני מסכים, אפשר לעשות דיון נפרד על תקציב מערך הגיור.

<עליזה לביא:>
תודה. אני מאוד מעריכה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור לפה. פה זה חיסכון כי אם מערך הגיור יצטרך לרכוש שני עובדים, הוא ישלם פי כמה וכמה יותר, זאת אומרת זה חיסכון.

<אלעזר שטרן:>
הלוואי והבעיה של מערך הגיור הייתה רק כספים, אבל בסדר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מסכים אתך. גם יש עיכוב בנושא של מינוי מישהו שיפעיל את המערך, יש הרבה דברים.
<אלעזר שטרן:>
אני הולך פה לעשות דיל עם הרב ליצמן – אני תומך בתלמידי חו"ל והוא תומך במערך הגיור.

<סתיו שפיר:>
מה פשר תוספת התקציב?

<דרורית שטיינמץ:>
לגבי הנושא של העברה מפעולות הסברה לטובת מחסומים - במשרד ראש הממשלה ישנה יחידה נוספת, מרכז ההסברה, שהיא אחראית על כל הטקסים הממלכתיים במדינה.
<יעקב ליצמן:>
אבל היא אחראית גם על הסברה. ההסברה שלנו באיומים האחרונים ממש מיוחדת, אני חייב להגיד לכם את זה, אנחנו שומעים את זה - עם איראן, עם סוריה – זה מיוחד מיוחד. לכן, צריך להוריד כסף מההסברה.

<דרורית שטיינמץ:>
לא לא, זה לא כסף של הסברה. אני מבקשת להסביר. זה כסף שמיועד לקיום כל הטקסים הממלכתיים של המדינה – האזכרות לנשיאים ולראשי ממשלה, בכלל כל האירועים, טקס הדלקת המשואות הגדול שמתקיים על-ידי מרכז ההסברה.

במסגרת התקציב הכולל השוטף של היחידה הזאת, הם נדרשים לתקצב את נושא המחסומים. במשרד ראש הממשלה יש תקנה ייעודית שמראה את העלות השוטפת, כמה עולה לנו כלל האבטחה, ולכן אנחנו מחויבים להעביר את העלות של המחסומים לתקנה הייעודית שלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב.

<סתיו שפיר:>
אבל למה זה לא היה שם מראש?

<דרורית שטיינמץ:>
כי זה חלק מהתקציב הכולל של היחידה. היחידה הרי מתקצבת את כל הטקס, חלק מהעלות של הטקס זה גם הנושא של המחסומים.

המכרז שלנו, ההתקשרות שלנו נעשית פשוט מתקנה אחרת, ולכן אנחנו מעבירים את זה לתקנה ייעודית.

<סתיו שפיר:>
אני שוב לא מצליחה להבין מדוע זה לא דבר שידוע בזמן הגשת התקציב ונמצא בתוך בסיס התקציב אם אנחנו מדברות על מה שלא משתנה.
<דרורית שטיינמץ:>
כי כשאנחנו בונים את תקציב מרכז ההסברה, אנחנו לוקחים בחשבון גם את העלויות של האבטחה בפנים.

<סתיו שפיר:>
נכון.

<דרורית שטיינמץ:>
ולכן עכשיו, כל מה שאנחנו עושים זה רק לוקחים את העלות - - -

<סתיו שפיר:>
אין שום בעיה, על זה אנחנו מסכימות. למה זה לא נמצא בתקציב עצמו? למה צריך להעביר את זה כהעברה תקציבית?

<דרורית שטיינמץ:>
כי זה תוכנית אחרת, היא בסעיף כללי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי אני אנסה להסביר.

<סתיו שפיר:>
למה מראש היא לא נמצאת בתוך התוכנית?

<דרורית שטיינמץ:>
כי לא עשינו את זה.

<סתיו שפיר:>
מדוע?

<דרורית שטיינמץ:>
כי אנחנו רוצים לראות את התוכנית של מרכז ההסברה כתקציב כולל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, נניח מרכז ההסברה שאחראי לארגון טקס, מפרסם מכרז, הוא מוצא חברה שעושה את הכול.
<סתיו שפיר:>
לא, ניסן, הבנתי את תשובתה - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, אני רוצה להסביר למה לא עשו את זה מראש.

<סתיו שפיר:>
- - אבל אני חושבת שאין תשובה לשאלה למה לא לכלול את זה מראש. אני מבינה מה הסיבה, לכאורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אני מנסה להסביר את זה. מרכז ההסברה לקח חברה שעושה את הכול.

<סתיו שפיר:>
אין שום בעיה עם זה, הכול ברור. השאלה למה זה לא נכלל מראש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי לא ידעו מה יהיו תוצאות המכרז.

<סתיו שפיר:>
זאת לא הסיבה שדרורית אמרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תני לי שנייה להסביר.

<סתיו שפיר:>
מתי נערך המכרז?

<דרורית שטיינמץ:>
אלה מכרזים שכל שנה מתקיימים.

<סתיו שפיר:>
אם כל שנה, אז אנחנו יודעים פחות או יותר מה התקציב, לא צריך לעשות העברה.

<דרורית שטיינמץ:>
אבל עדיין חשוב לנו לשקף את התקציב של מרכז ההסברה בכללותו ולא לפצל אותו לפי סעיפים אחרים. אם אני אקח את תקציב הביטחון, זה לא ישקף את תקציב מרכז ההסברה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קטע מתוך המכרז הזה, הביטחון ממומן מתקנה אחרת, וכל זמן שלא היה מכרז ולא ידעו כמה, הוא לא קיים, לא יודעים על מה. ברגע שיודעים, מתחילים לממן – לביטחון של זה יש תקנה אחרת שכוללת את הביטחון של הרבה דברים, כשמשם לוקחים לממן את הקטע הזה של המכרז אחרי שיודעים.

<סתיו שפיר:>
בונים טלאי על טלאי על טלאי במקום לעשות את זה בצורה מאורגנת ויסודית מלכתחילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה זה טלאי? דווקא אני חושב שזה דבר נכון.

<דרורית שטיינמץ:>
זה ממש הדבר הנכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דבר נכון לעשות ככה. תקנה אחת מרכזת את כל נושא האבטחה בכל מיני דברים, אבל לא יודעים איך לחלק על כל אירוע, רק אחרי שיש מכרז יודעים, ואז היא מעבירה משלה לפרט הזה שזה התחום שלה. אני דווקא חושב שזה חיסכון טוב ועבודה יעילה, במקרה הזה.
תמשיך הלאה. 4 ו-5, נדמה לי.

<ניר אמסל:>
4. תקצוב נציבות שירות המדינה עבור השתתפות בפרויקט להטמעת תוכניות עבודה; ותקצוב מהמשרד לענייני מודיעין למשרד לנושאים אסטרטגיים לצורך ביצוע התקשרויות משותפות של שני המשרדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, מי בעד לאשר את פנייה מספר 101, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים – אין
פנייה 101 נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.
<יעקב ליצמן:>
רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה 103.

<דורון סמיש:>
בוקר טוב. דורון סמיש מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית הנוכחית היא פנייה בסעיף 08 בשלושה משרדים עיקריים, בסעיף זה – הנהלת בתי-המשפט, בתי-הדין הרבניים ורשות האכיפה והגבייה.

<יעקב ליצמן:>
בתי-דין רבניים, עבור מה זה?

<דורון סמיש:>
עבור התפעול השוטף של בתי-הדין הרבניים.
<יעקב ליצמן:>
מה זה שוטף?

<קריאה:>
מה כלול בזה?

<דורון סמיש:>
בתי-הדין הרבניים עברו בשנים האחרונות להרבה בתי-דין חדשים, שמחייבים הוצאות שכר דירה חדשות שהם לא שילמו בעבר. ספציפית זה בית-הדין בחיפה.

<עליזה לביא:>
בתי-דין שעברו למקום פיזי חדש?

<דורון סמיש:>
כן. ספציפית, בית-הדין בחיפה, סיימו לבנות אותו והתגלתה נביעה בתוך בית-הדין בחיפה. לכן, כרגע, עד שיפתרו את בעיית הנביעה הם משלמים על שני מבנים.

<זבולון קלפה:>
אולי זה מקור הכנסה. אולי זה נפט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה נובע שם?
<דורון סמיש:>
מים. ניסו למכור את זה, למיטב ידיעתי, למי כרמל אבל משהו באיכות המים לא עבד. כרגע עוד מנסים למצוא לזה פתרון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באמת לקחו את זה ברצינות.

<יעקב ליצמן:>
איפה מצאו מים?

<זבולון קלפה:>
בתוך בית-הדין.

<יעקב ליצמן:>
אז המחיר של המים יירד?

<זבולון קלפה:>
לא, עכשיו אומרים שלא מצליחים למכור את המים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואין מים אלא תורה, כמו שכתוב.

<יעקב ליצמן:>
הם לא מתכוונים לתורה.

<דורון סמיש:>
בנוסף, פנייה תקציבית זו מעבירה כספים להנהלת בתי-המשפט בהיקף של כ-14.5 מיליון שקלים, בעיקר לתחום המחשוב של הנהלת בתי-המשפט, בהתאם לסיכום בין המשרדים.

הפנייה מגדילה את ההוצאה המותנית בהכנסה של הנהלת בתי-המשפט בשל הכנסות שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי עבור תפעול בית-הדין לעבודה, שבו הביטוח הלאומי משתתף בעלויות התפעול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בפעם הקודמת שאלנו אתכם לגבי הנושא של בתי-הדין, כי לבתי-המשפט באמת אנחנו מעבירים הרבה מאוד כספים, גם לבינוי וגם לדברים אחרים, וזה באמת צריך להיות מכובד. מכובד שאנשים יגיעו למקום מכובד, וזה באמת נותן תחושה של יראת הכבוד והרוממות, וזה בסדר.

מאחר שבתי-הדין הם ממש מקבילה והם נמצאים גם במערך במשרד המשפטים לצורך הנושא, רצינו לדעת מה קורה עם תקציבים לבינוי ושיפוי של בתי-הדין, שאדם יבוא וגם שם ירגיש שיש מדינה ויש דין ויש דיין.

<דורון סמיש:>
בשנים האחרונות אנחנו פועלים במשותף עם בתי-הדין הרבניים בשיפוץ מלא של הרבה מאוד בניינים, בין היתר הזכרתי את הבניין בחיפה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה שנובעים ממנו מים?

<דורון סמיש:>
זה שכרגע נובעים ממנו מים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה כבר הבניין אחרי השיפוץ?

<דורון סמיש:>
זה הבניין החדש, שלצערנו, לא ניתן לעבור אליו בגלל הנביעה, אבל השקענו הרבה מאוד כסף כדי לבנות את הבניין על מנת לשפר את השירות בחיפה. אנחנו מקווים שבעיית המים תיפתר בקרוב והם יוכלו לעבור לבניין החדש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה באיזה בית-משפט בארץ משהו שנבע מים?

<יעקב ליצמן:>
גז לא מצאו שם?

<דורון סמיש:>
למיטב ידיעתי, זה המקרה הראשון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חוץ מבית-הדין בחיפה?

<דורון סמיש:>
באשקלון ובאשדוד אנחנו גם מבצעים שיפוצים, בין היתר בשטחים ישנים של הנהלת בתי-המשפט, ואנחנו פועלים בשיתוף במסגרת המגבלות התקציביות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, בתי-המשפט עברו להיכל חדש, ובתי-הדין עוברים להיכל הישן של בתי-המשפט?

<דורון סמיש:>
לא, הם עוברים להיכל באותו שטח אבל ששופץ מהתחלה ועד הסוף בעלויות גבוהות מאוד על מנת שזה יספק את הצרכים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מתי נעשו כל הדברים האלה?

<דורון סמיש:>
אשדוד ואשקלון, לאחד מהם הם כבר נכנסו, בשני הם בשלבי כניסה סופיים, למיטב זיכרוני. אם תרצו, נשמח להעביר לכם את כל תוכנית הבינוי של בתי-הדין הרבניים.

<יעקב ליצמן:>
בתי-הדין לפחות מקבלים מים בחינם?

<זבולון קלפה:>
אתה מרים את הכפפה לגבי מה שהוא אמר בסוף?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הוא אמר בסוף? לא שמעתי, אני מנסה לחפש את הרשימה.

<דורון סמיש:>
אנחנו נשמח להעביר את התוכניות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, זה ודאי שאני רוצה. נדמה לי שיש לי, אני מנסה לחפש, היה לי אולי יותר קל אם נמצא את זה. נדמה לי שיש לי ואני רציתי לראות את הפרופורציות בכלל.

<אורית סטרוק:>
אולי נחכה עם זה קצת עד שנשמע נתונים יותר משביעי רצון בעניין בתי-הדין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הייתי מעכב את זה, אבל אני ארשה לעצמי אם אני אמצא את הדף. תישאר אתנו או שאתה הולך אחרי ההעברה?

<דורון סמיש:>
יש לי עוד פנייה אחת, אבל אם תרצו אשאר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תישאר. אנחנו נשתדל להעביר את זה ותישאר, אולי אני אמצא ואז יהיו לי עוד שאלות.

<יעקב ליצמן:>
אפשר לבקש רוויזיה לפני ההצבעה?

<זבולון קלפה:>
מראש כתוב פה למעלה – הרב ליצמן, רוויזיה על הכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את פנייה מספר 103, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פנייה 103 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם נגד להעביר לבתי-המשפט? טוב, ייכתב בספר דברי הימים – נגד להעביר לבתי-המשפט. זה אושר.

<יעקב ליצמן:>
רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שנקרא שהאהבה מקלקלת את השורה.

<יעקב ליצמן:>
איזה שורה, אני לא רואה שורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה בסדר, לך אין לי טענות, אבל מי שהצביע נגד להעביר לבתי-המשפט כסף...

העברה 106 ו-107.

<סתיו שפיר:>
ניסן, כל עוד אני לא קיבלתי תשובה למכתבי בעניין הקפאת ההעברות התקציביות שנובעות מסיכומים לפני הגשת התקציב, אני מצביעה נגד לאות מחאה על העברות תקציביות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור.

<סתיו שפיר:>
לשאלתך, כי שמעתי את העקיצה הקטנה שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עקיצה. זה סתם פלא, אבל בסדר.

<סתיו שפיר:>
ואם כבר דיברנו על זה, אני גם אשמח לשמוע את תשובתך. חלף שבוע מאז ששלחתי לך את המכתב ודיברנו על כך בוועדה, עדיין לא קיבלתי תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לגבי מה?

<סתיו שפיר:>
הקפאת העברות תקציביות שנובעות מסיכומים מוקדמים לפני הגשת התקציב ולא הוכנסו לתוך בסיס התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי. אם יש כאלה או לא, אני לא יודע.

<סתיו שפיר:>
ביקשתי ממך לברר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את הסתמכת על איזה מכתב של יועץ משפטי?

<סתיו שפיר:>
גם על המכתב, אבל הסתמכתי על התשובות של הרפרנטים. אנחנו שומעים שוב ושוב שחלק זה תיאום מראש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל מאחר שעשיתי את המקסימום האפשרי, אם אני זוכר טוב, והחזרנו חזרה את זה שכתב את המכתב, הוא חזר לפה והסביר.
<סתיו שפיר:>
ונתן תשובה מעומעמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נתן תשובה הכי טובה שרק אפשר.

<סתיו שפיר:>
אבל אנחנו יושבים פה בוועדה ואנחנו שומעים את התשובות, וברור שחלק מהעברות הן חוקיות לגמרי, חלק אחר מההעברות זה דברים שסוכמו לפני מועד הגשת התקציב, ולכן אנחנו לא מוסמכים לאשר אותן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמר אותו אחד – אני הרי לא יודע – אמר אותו אחד, שהוא משנה ליועץ המשפטי לממשלה, זו ההיררכיה הכי גבוהה שאפשר.

<יעקב ליצמן:>
מי זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבי ליכט, שעל המכתב שלו היא הסתמכה. הבאנו אותו לפה.

<סתיו שפיר:>
לא הסתמכתי רק על המכתב שלו, כמו שאני אומרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרי הוצאת את המכתב שלו.

<סתיו שפיר:>
הסתמכתי על התשובות שאנחנו שומעים כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חשוב. הוא הסביר בטוב טעם וביישוב הדעת, שאני לא יודע להסביר יותר טוב ממנו, והוא הסמכות גם – אלא אם כן גם היועץ המשפטי חשוד, אז אני כבר לא יודע להגיד – הסביר מה שהסביר, וזה היה בסדר. אני לא יודע מה לעשות יותר מזה.
<סתיו שפיר:>
אני בכל מקרה אשמח לקבל גם את התשובה שלך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע מה להסביר יותר מזה, אבל טוב. העברת לי את זה במייל?

<סתיו שפיר:>
העברתי לך את זה במייל. אם אתה רוצה גם עותק קשיח, נעביר לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני תמיד אשמח. אם רוצים זירוז, אני אשמח לעותק קשיח.

<סתיו שפיר:>
כבר עברנו את דיון המייל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, מה אני יכול לעשות.

<בועז טופורובסקי:>
ניסן, אני צריך לרדת לוועדת המדע, אני יכול לשאול שאלה? הערה קטנה. מי ענה לי על העברות 113–116? אני לא שואל עליהן ספציפית.
<קריאה:>
אנחנו ב-107.

<בועז טופורובסקי:>
אני יודע, אני פשוט רוצה ללכת, אני רוצה להבהיר נקודה.

<יוסי עדס:>
אני עניתי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר על פנייה קדימה?

<בועז טופורובסקי:>
כן, אבל אני לא הולך לדבר עליה ספציפית, אני הולך לדבר על העיקרון.
<סתיו שפיר:>
על איזה פנייה אנחנו מדברים?

<בועז טופורובסקי:>
העברות 113 עד 116, אני לא הולך לדבר עליהן ספציפית. בשאלה שלי – ואפשר גם לראות את זה בטבלה של השאלות בוועדת הכספים – אני פירטתי את החלטות הממשלה ושאלתי שאלות לגבי הטבלה. אם עוד פעם אחת אני אקבל מאגף התקציבים תשובה שאומרת ככה: הסכומים מתוקצבים בהתאם להחלטת ממשלה המפורטת בדברי ההסבר – אני לא צריך שאתה תגיד לי את זה כי אני שואל שאלות על דברי ההסבר, ואני פירטתי בשאלה את החלטות הממשלה, אז אני אגיד לך, זה פשוט לא רציני, ממש לא רציני, זה מבזה, זה מבזה את חברי ועדת הכספים, וחבל שאני צריך ללכת כי אחרת היית רואה איך אני גם משכנע את כולם להצביע נגד ההחלטות האלה.
<סתיו שפיר:>
אז אל תלך.

<יעקב ליצמן:>
לא צריך לעבוד קשה.

<בועז טופורובסקי:>
אני מבקש שאתם תתייחסו קצת יותר ברצינות לחברי ועדת הכספים ולשאלות שלהם. אני כבר ביררתי את התשובות – לא דרכך אלא מי שמעליך, כי אתה ענית לי כאלה תשובות – פעם אחרונה שאנחנו מקבלים כאלה תשובות. אני באופן אישי. אני בשוק, אני מקווה שאף אחד אחר לא מקבל תשובה שעונה לי בפחות פירוט מהשאלה שאני שאלתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם כבר העלית את זה, קבענו פרוצדורה, והפרוצדורה אומרת שהשאלות ירוכזו, יעברו כולן ליעל מבורך, שהיא לוקחת אחריות על העניין. יעל תפזר את זה לרפרנטים, שיתנו את התשובות. היא תקבל אותן כדי לראות.

כלומר, המטרה בשאלות האלה הייתה לתת הסברים הרבה מעבר למה שכתוב פה, אחרת אין טעם לתשובות. אז אם נפלה תקלה – ודבר איתי גם אחר כך - - -
<בועז טופורובסקי:>
פעלתי בהתאם לנוהל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אתה בסדר. אמרתי, אם נפלה תקלה, אני ארצה מאוד לדבר עם יעל כדי לוודא למה זה קרה, כי זה לא מה שצריך להיות. כל המטרה היא באמת לתת לחברי הכנסת תמונה מלאה. אף אחד לא רוצה לברוח מזה, אלא ההיפך, לכן נתנו גם זמן כדי שזה יהיה. אם משהו לא פעל טוב, אז ההיפך, אני רוצה שתראה לי. מפעם לפעם יכול להיות שנופל משהו. תגיד לי, ואנחנו כן נצביע על התקלה הזאת כדי שהיא לא תחזור.
<בועז טופורובסקי:>
מאה אחוז. תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. אנחנו ב-106, 107.

<דורון סמיש:>
פנייה זו מיועדת להעביר כ-1.2 מיליון שקלים לבית הנשיא, בהתאם לצורכי הביטחון של בית הנשיא, בהתאם לסיכום בין משרד האוצר לבית הנשיא.

<אורית סטרוק:>
זאת אומרת, זו תוספת לתקציב?

<יורם רביב:>
ברשותך. לי קוראים יורם רביב, אני המשנה למנכ"ל בית הנשיא, אני אציג את הנושא. לא מדובר בתוספת. ראש הממשלה ונשיא המדינה, שני סמלי השלטון האלה, מקבלים מה שנקרא חבילה של אבטחה, שכוללת גם אבטחה חמושה של שב"כ – וזה לא סוד – וגם ליווי של צוות רפואי. ראש הממשלה כמו הנשיא.
זו הוצאה שחוזרת על עצמה כל שנה, אין פה שום דבר חדש.

<סתיו שפיר:>
אז למה היא לא - - -

<זבולון קלפה:>
למה זה לא נכנס?

<יורם רביב:>
אני מכין עצמי לשאלות, אני אעזור לכם. מאחר שזו הוצאה שחוזרת על עצמה כל שנה, לנו לא הייתה התנגדות שזה יהיה בבסיס תקציב, ואז זה לא היה אמור להגיע לשינוי, אבל אנשי אגף תקציבים – ובצדק, משיקולים שלהם – חשבו שהנושא הזה צריך להידון כל פעם מחדש.
<סתיו שפיר:>
למה?

<(היו"ר זבולון קלפה)>
<היו"ר זבולון קלפה:>
יש ספק על קיומו?

<יורם רביב:>
לא לא, אין ספק על קיומו.

<היו"ר זבולון קלפה:>
אם אפשר, אני כרגע ממלא את מקומו. תשובתך.

<דורון סמיש:>
לנשיא פרס הנוכחי יש חבילת ביטחון.

<יעקב ליצמן:>
יש פרס קודם?

<אורית סטרוק:>
יש פרס הקודם של אוסלו, ויש פרס הנוכחי.

<יעקב ליצמן:>
אותה מדיניות.

<דורון סמיש:>
הנשיא הנוכחי בעל חבילת ביטחון מסוימת. חילופי הנשיא בשנה הבאה לא מחייבים שחבילת הביטחון תישאר זהה.

<קארין אלהרר:>
אבל מה זה קשור?

<דורון סמיש:>
ולכן ייתכן שהסכום שיהיה - - -
<היו"ר זבולון קלפה:>
למה, זה נקבע לפי רף הגיל של הנשיא? לפי מה? מצבו הבריאותי באופן אישי?

<סתיו שפיר:>
כל שנה אנחנו מחליפים את מערכת הביטחון, כותבים אותה מחדש?
<יורם רביב:>
לא, זאת הוצאה קבועה שחוזרת על עצמה כל שנה. כבר שבע שנים שום דבר לא השתנה.

<שמעון סולומון:>
השאלה, אם זה ידוע וקבוע, למה צריך כל פעם מחדש? אם זה במשך שנים, זה לא משהו שמשתנה כל שנה, שנתיים, שלוש - -
<יורם רביב:>
סביר להניח שלא.

<שמעון סולומון:>
- - זה משהו קבוע פחות או יותר, למה שזה לא יהיה קבוע?

<קארין אלהרר:>
למה הזהות של הנשיא אמורה לשנות את תקציב הביטחון?

<מיכל בירן:>
אבל למה הם לא ידעו את זה קודם?
<סתיו שפיר:>
לא, הם יודעים את זה קודם, אבל זה מה שנאמר – שהם יודעים את זה קודם. זה נאמר מפורשות, ואני שמחה שזה לפרוטוקול, שאגף תקציבים מעדיף בכל פעם להעביר את זה בתוך העברה תקציבית ולא לשים את זה בבסיס התקציב, למרות שאתם ביקשתם שכן.
<יורם רביב:>
לצורך העניין, אם זה תלוי בי, התוצאה הזאת היא חלק מבסיס תקציב. גם השב"כ וגם בית הנשיא סבורים ששני סמלי השלטון הללו, מן הראוי שיקבלו חבילה זהה. ולכן, לבית הנשיא ודאי אין התנגדות שזה יהיה בבסיס התקציב.

<אורית סטרוק:>
יש סתירה בין מה שנאמר לבין מה שהוא אומר. אתה שמת לב?

<יורם רביב:>
אני לא אחראי לסתירות בינינו.

<סתיו שפיר:>
זה לא באשמתו.

<יורם רביב:>
יש לך טענה אלי בנושא הזה, לגבי הסתירה?

<אורית סטרוק:>
יש לי טענה לסתירה. מה שאמר לנו דורון – שהתוספת הזאת היא מיוחדת לשמעון פרס - -

<יורם רביב:>
ממש לא.

<אורית סטרוק:>
- - בגלל זהותו של האיש, ואתה אומר משהו אחר. ואני רוצה להגיד לך שכבר בבסיס התקציב היה ניכר לעין – זה היה אולי אחד הדברים הכי בולטים – שהעלייה הדרמטית בתקציב בית הנשיא - - -

<יורם רביב:>
זה קשור למיליון ו-200 אלף, מה שאת אומרת כרגע?

<אורית סטרוק:>
אני אומרת שבבסיס היה ניכר לעין, עלייה דרמטית בתקציב בית הנשיא מאז ששמעון פרס נכנס להיות נשיא.

<יורם רביב:>
אוקיי.

<אורית סטרוק:>
ועכשיו אתה אומר שיש עוד.

<יורם רביב:>
אני לא אומר שיש עוד, אז כנראה לא הקשבת, הייתי מאוד ברור.

<(היו"ר ניסן סלומינסקי)>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יורם, אני בדקתי את הפנייה הזאת כי אתם יודעים שבית הנשיא יקר לי, מה שנקרא, משני כיוונים. גם היו פעמים בוועדות הקודמות שאני יצרתי – לפחות מבחינתי, לא כיושב-ראש – את הנושא. אני בדקתי את זה ואני מבקש מחברי לסמוך עלי ולאשר את זה.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אבל נאמר פה משהו בזמן שאתה לא היית בחדר, ואני אשמח לעדכן אותך. אמר פה הנציג יורם שהם ביקשו שההעברה הזאת תהיה בבסיס התקציב.
<יורם רביב:>
לא. לא התנגדנו.

<סתיו שפיר:>
לא התנגדו. קודם הוא אמר – אנחנו חשבנו שהיא צריכה להיות בבסיס התקציב מאחר שהיא העברה קבועה שמתבצעת כל שנה, ואז אמר הנציג דורון משהו שונה לחלוטין, שבכל שנה הדבר הזה מתעדכן לפי דמותו של הנשיא או צרכיו של הנשיא, ונאמר פה עוד שאגף תקציבים פשוט מסרב להכניס את זה לבסיס התקציב מאיזושהי סיבה עלומה ולא ברורה.
אני חושבת שעד שהדבר הזה לא מתברר, אנחנו לא יכולים לאשר את ההעברה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי מה שאת אומרת.

<אראל מרגלית:>
אולי תסביר. אמרת שאתה בדקת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש לכן, ואני לא יכול להסביר – זאת אומרת, מבקש לא להסביר, אם יסמכו עלי; אם לא, אז לא – וזה בהחלט לא רלוונטי לבסיס תקציב.
<מיכל בירן:>
זה קשור למדיניות הגרעינית של ישראל, שאתה לא יכול להסביר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וזה לא רלוונטי לבסיס התקציב.
<סתיו שפיר:>
אבל זו אותה העברה שמתבצעת בכל שנה, אין פה משהו חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה רלוונטי. אני לא יודע מי יהיה הנשיא הבא, אבל יכול להיות שלגבי הנשיא הבא זה לא יהיה.

<סתיו שפיר:>
ניסן, זה לא מה שאנחנו אומרים. נאמר שיש כאן העברה שמתבצעת בכל שנה מחדש, ומשום מה לא נכנסת למסגרת התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. יש נשיא, ויכול להיות שבנשיא הבא זה לא יהיה.

<סתיו שפיר:>
אבל זה לא קשור לנשיא הבא.

<מיכל בירן:>
מה זה משנה. אם לגבי הנשיא הבא זה לא יהיה, שיבקשו פחות תקציב בפעם הבאה, מה הבעיה.

<אראל מרגלית:>
האמת היא שזה יכול להיות כן קשור.

<סתיו שפיר:>
אני דווקא אומרת שיכול להיות שזה כן קשור לנשיא, אבל זה לא מה שנאמר פה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אז אני אומר לך שהוא אומר מה שהוא אומר, ואני לכן בדקתי את הדברים בנושא הזה.

<סתיו שפיר:>
בדקת מה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאני אומר עכשיו, את ההעברה הזאת.

<סתיו שפיר:>
אתה יכול להגיד את זה על כל ההעברות ולא נצביע בכלל.

<מיכל בירן:>
אז שיבקשו בפעם הבאה פחות תקציב כי הם יצטרכו פחות תקציב לאבטחה שלו, מה זה קשור.

<יעקב ליצמן:>
האם הכוונה שהנשיא מאוים על-ידי "תג מחיר"?

<סתיו שפיר:>
לא מדובר פה אבל באיום חדש, זאת אותה העברה בכל שנה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, שוב. אני ביקשתי. זה לא העברה בכל שנה, ויכול להיות שבשנה הבאה - - -
<מיכל בירן:>
הם אומרים שזה העברה בכל שנה.

<סתיו שפיר:>
מה הייתה ההעברה בשנה שעברה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני דיברתי על שנה הבאה, לא על שנה שהייתה.

<סתיו שפיר:>
מה הייתה ההעברה בשנה שעברה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע להגיד לך, לא הייתי יושב-ראש.

<סתיו שפיר:>
אפשר לשאול?

<יורם רביב:>
כל שאלה שתשאלי, אני אענה.

<סתיו שפיר:>
אני אשמח לדעת מה הייתה ההעברה בשנה שעברה ומה הייתה ההעברה בשנה לפני.

<יורם רביב:>
אותם סכומים, כלומר זו הוצאה שכבר שש שנים מתקיימת כל שנה. זה חלק מחבילה.

<סתיו שפיר:>
אותו מספר, אותו סכום.

<יורם רביב:>
פחות או יותר, מתעדכן מעת לעת, דברים שלא רלוונטיים.
<סתיו שפיר:>
בסדר, זה פחות או יותר הסכום. זאת אומרת, לא מדובר פה באיזה משהו חדש, מצב חירום סודי שבגללו, ניסן, אתה מבקש איזשהו אישור בלי שאנחנו נבין את הסיבות. מדובר בהעברה תקציבית קבועה, בדיוק אותה העברה, אותו סכום שמעבירים כל פעם מחוץ לתקציב, כי אגף תקציבים – כמו שנאמר – לא רוצה להכניס את זה לתקציב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אני ניסיתי לומר שאני לא בטוח שבשנה הבאה תהיה העברה כזאת.

<סתיו שפיר:>
מה זה משנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. אם נניח בשנה הבאה זה לא יהיה, לא תמיד זה יכול להיות בבסיס התקציב.

<סתיו שפיר:>
מה זה משנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן, את רוצה לדעת, ואני אמרתי – אני ביררתי.

<אראל מרגלית:>
יכול לשנות אם רוצים לשנות בשנה הבאה את מסגרת התקציב.

<סתיו שפיר:>
שישנה, מה זה חשוב.

<אורית סטרוק:>
לא, זה ישתנה כי הנשיא ישתנה.

<יעקב ליצמן:>
למה הם לא עושים את זה גם למשל על שרים או ראשי עיר? ראש עיר מסוים מאוים, ראש עיר אחר לא מאוים.

<סתיו שפיר:>
לא קשור, זה בסדר גמור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שוב מבקש מחברי.

<יעקב ליצמן:>
זה לא משנה את התוצאות, אני בלאו הכי אבקש רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אני לא חשוד גדול בנושא הזה. אני אומר, אני מבקש מחברי – אחרי שבדקתי – ותסמכו עלי, טוב; לא תסמכו - - -
<אראל מרגלית:>
אני ממליץ בעניין הזה לקבל את ההמלצה.

<אורית סטרוק:>
אני רוצה בכל זאת לשאול. יכול להיות שמה שאתה אומר ומה שהוא אומר מסתדר יחד כי לא מדובר בשאלת האיומים אלא בשאלה של הכבוד שצריך לקבל נשיא מסוים, ונשיא אחר אולי צריך לקבל פחות כבוד?

<יורם רביב:>
כבודה, אני אומר את זה לפרוטוקול, loud and clear, שלא תהיינה אי הבנות. אין פה שום אלמנט של כבוד. אלה החלטות מקצועיות פר סה של שב"כ ובית הנשיא. לכן, אל תנסי להביא אותי למקומות שלא צריך להיות. אין פה כבוד, זה עניין מקצועי נטו. זו החלטה מקצועית.

<סתיו שפיר:>
גם אני לא חושבת שצריך ללכת לכיוונים כאלה, זה בכלל לא השאלה. אין פה ספק שנשיא צריך אבטחה, זה לא העניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורית, היעלה על דעתך שאני הייתי מסכים שלנשיא X יהיה כבוד יותר מאשר לנשיא Y?
<סתיו שפיר:>
אני מתייחסת אך ורק לאופן שבו נקבע התקציב הזה ולא לתוכן התקציב עצמו, ועליו נראה לי גם שאנחנו מסכימים. אגב, אתה אמרת שהדבר הזה היה צריך להיות בתוך בסיס התקציב.
<יורם רביב:>
לא, אמרתי שאנחנו לא מתנגדים. אני חוזר על האמירה. אני מבקש להיות נורא מדויק.

<סתיו שפיר:>
בסדר גמור. מקבלת.

<שמעון סולומון:>
אני דווקא לא הייתי הולך לנושא של כבוד או לא כבוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא כבוד, לא קשור לכבוד.

<שמעון סולומון:>
אבל דווקא כדי להקל – באמת, יש כל כך הרבה סעיפים – הרי אנחנו לא מקבלים הסברים משכנענים שאנחנו יכולים להגיד בסדר, אבל אני כן מאמין לך אם אתה אומר שיש הסברים, צריך לסמוך עליך, ובכל זאת אני חושב שאם זה משהו קבוע, לא משתנה, למה לא להכניס את זה פנימה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני הסברתי שזה קבוע בעבר אבל לא בטוח שזה יהיה לנשיא הבא.

<סתיו שפיר:>
אז תוכל לשנות את זה בשנה הבאה. יש פה עניין של יעילות, סדר ושקיפות תקציבית שהוא פשוט שוב ושוב מוכח כלא חלק משיקוליו של אגף תקציבים. אתה רוצה לשנות את התקציב בשנה הבאה, תשנה אותו בשנה הבאה, אין שום בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, בסדר. יש בתקציב לפעמים, ואני אומר שוב – אני השתכנעתי שכן אפשר להצביע על זה, ואני חושב שאנחנו צריכים להצביע על זה.

<אראל מרגלית:>
אני בעניין הזה תומך, דווקא בסעיף כזה – לא בטוח שצריך להכניס את זה – בסעיף הספציפי הזה.

<סתיו שפיר:>
מדובר בהעברה קבועה.

<אראל מרגלית:>
לא בדיוק העברה קבועה.

<יעקב ליצמן:>
שש שנים.

<סתיו שפיר:>
זו העברה קבועה, כך נאמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העברה קבועה אחורה, לא העברה קבועה קדימה.

<סתיו שפיר:>
מה זאת אומרת? שום דבר הוא לא קבוע קדימה. אנחנו גם לא יודעים אם תהיה רעידת אדמה מחר או לא תהיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי. מאה אחוז, אז תצביעי נגד.

<סתיו שפיר:>
אבל אם תהיה רעידת אדמה, נצטרך לתקצב את זה.

<אראל מרגלית:>
אם אנחנו מכניסים את זה בסעיף התקציב, ונניח שבשנה הבאה זה הרבה פחות.

<סתיו שפיר:>
בשנה הבאה נוציא את זה, אבל כרגע מדובר על כמה שנים שזה בדיוק אותו סכום וזה לא נכנס לבסיס התקציב כי אגף תקציבים לא רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכל אופן, אני מעלה את זה. ביקשתי מחברי – לא הרבה פעמים אני מבקש, ובטח לא בנושא הזה, אני עצמי ידוע שאז פעם עיכבתי והיה כעס גדול עלי שם.
<אראל מרגלית:>
אני בעניין הזה מסכים אתך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את פנייה מספר 106, 107, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים – אין
פנייה 106, 107 נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<יעקב ליצמן:>
רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה 110.

<מעין נשר:>
מעין נשר, רפרנטית חקלאות, אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 20 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור תוכנית שיקום תשתיות ביישוב הכפרי.

<זבולון קלפה:>
למה רק 20?

<יעקב ליצמן:>
איזה תמיכות שונות?
<מעין נשר:>
במסגרת ההסכם עם המשרד סוכם להעביר השנה 20 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. בשנה הבאה, למיטב ידיעתי, יש 20 מיליון שקלים נוספים.
<זבולון קלפה:>
יצא קול קורא ב-2013 או זה קול קורא של 2012 עדיין?

<מעין נשר:>
אני חושבת שזה קול קורא של 2012, שמי שבעליון ייכנס ברשימה.

<זבולון קלפה:>
ולגבי 14?

<מעין נשר:>
יוציאו קול קורא חדש, למיטב ידיעתי.

<זבולון קלפה:>
זאת אומרת, הסעיף הזה מתוקצב?

<מעין נשר:>
אין לו תקציב בבסיס כי הוא בוטל.

<זבולון קלפה:>
זה אני יודע, שאין לו תקציב בבסיס.

<מעין נשר:>
ב-14 הוא יתוקצב עוד פעם בהעברה תקציבית, נבוא אליכם בתחילת השנה הבאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון, משאלותיך אני מבין שאתה מתמצא בנושא כי מה שהיא עשתה, היא בסך הכול הקריאה את מה שכתוב פה. מהיותך מתמצא, זה בסדר? כי אני סומך עליך.

<זבולון קלפה:>
20 מיליון זה 20% מהתקציב. הסיכום היה מיליארד שקלים על פני עשר שנים, 100 לשנה, משנת 2011 זה התחיל. זה עבד שנתיים, 2011–2012, ב-2013 הייתה נחיתה משמעותית של 80% קיצוץ.
<מעין נשר:>
אני אסביר. זה היה בהחלטת הממשלה ערב העברת התקציב. הוחלט לבטל את החלטת הממשלה שבעצם קבעה שיהיה מיליארד שקלים למשך עשר שנים, זאת אומרת 100 מיליון שקלים בשנה לתוכנית, וההחלטה בעצם קוצצה ובוטלה.

בעקבות דרישות משרד החקלאות, נעשה סיכום עם המשרד שהתוכנית נמשכת אבל בהיקף יותר קטן של 20 מיליון שקלים לשנת 2013, וככה גם יהיה ב-2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה יש כרגע, זה יותר טוב מכלום בטח. אוקיי. מי בעד לאשר את העברה 110, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פנייה 110 נתקבלה.

<יעקב ליצמן:>
לא מבקש רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי. הפנייה אושרה. נעשה פסק זמן ונלך אחורה. פנייה 13, האם יש נציג?
<יעקב ליצמן:>
על 12 עברת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. זה מתחיל ב-13. רבותי, פנייה 13, יש נציג? אין.

פנייה מספר 72. בפעם הקודמת ביקשנו שיבוא לכאן מי שאחראי על המינהלת או הרשות להסדרת התיישבות הבדואים כי היו לנו הרבה אי בהירויות. אני קפצתי על זה עכשיו כי חשבתי שהוא לא הגיע, אבל התברר שהוא הגיע אז אני מתנצל, לכן אני חוזר לזה.
<יהודה בכר:>
שמי יהודה בכר. בוקר טוב.

<זבולון קלפה:>
מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים.

<יהודה בכר:>
אנחנו מבקשים את תמיכתם של חברי הוועדה – זה עלה בשבוע שעבר – לעשרה רכבים ול-20 תקני מפקחים בשטח. מדובר על רשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, שהוקמה מהחלטת ממשלה 3707. אנחנו כרגע בתהליכים של גיוס עובדים.
הרשות מונה היום 63 עובדים, אמורים להגיע ביעד הסופי לאחר שהחוק יאושר, ל-127 תקנים. אנחנו כל פעם בתיאום עם האוצר מתקדמים ומגייסים עוד כמות של עובדים ועוד כמות של רכבים.

<יעקב ליצמן:>
בשביל מה אתה צריך את התקנים אם אתם לא עושים כלום שם? הרי אין הריסות, אין עיכוב בנייה, ולא קורה שום דבר. בשביל מה אתה צריך רכב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שיתברר לנו שיש הרבה, שאנחנו לא יודעים.

<קריאה:>
הוא מדבר על הריסות.

<יעקב ליצמן:>
אני נוסע בכבישים בדרום, חבל על הזמן איך בונים שם.
<יהודה בכר:>
אני מוכן להזמין את חברי הוועדה לסיור בנגב להתרשם אחרת מהמצב. מדובר כרגע – כדי לקיים את החלטת הממשלה, היא כרגע עברה קריאה ראשונה, המלצת השר לשעבר בני בגין.
<זבולון קלפה:>
הצעת החוק.

<יעקב ליצמן:>
זה הכול טוב, אבל מה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, נשמע אותו, אחר כך ניתן לך לשאול. יהיו הרבה שאלות, רק שיסביר. לכן ביקשנו שיבוא.

<יהודה בכר:>
אני אסביר הכול. כרגע בשלב הזה אנחנו בתהליכים של הקמה, שמגייסים את האנשים ואנחנו כל פעם מתקדמים שלב. לפי השלבים שאנחנו מתקדמים אנחנו מקבלים עוד תקנים לגיוס.

כמו שציינתי, אנחנו כרגע מונים 63 עובדים. 20 התקנים האלה הם תקנים של מפקחים בשטח לצורך בדיקת הליכי התכנון בשטח, הידברות עם האוכלוסייה. אנחנו לא אמונים על נושא ההריסות, יש גוף אחר שעושה את זה. החלק שלנו הוא להכין תשתית למדינה לקיים תהליכים מסודרים בשטח.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לו יצויר שהחוק לא יעבור, למעשה עשינו כאן - - -

<יהודה בכר:>
לא לא. ממש לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרת שזה למימוש החוק.

<יהודה בכר:>
לו יתואר שהחוק לא יעבור, אנחנו גם פועלים במצב של סמכויות שמקבלים ממועצת מינהל מקרקעי ישראל. בכל מקרה, הגוף הזה בשטח עושה נפלאות, משפר את השטח, מקים יישובים.

<קארין אלהרר:>
מה נעשה עד עכשיו?

<יהודה בכר:>
שאלה יפה מאוד, גדולה מאוד, אני אומר. אנחנו מקימים שטחים, עושים העברה של דברים. אתן שתי דוגמאות שימחישו לכם את הדבר. יישוב טראבין, שהיה יישוב סמוך ליישוב עומר, לאחר מאמצים גדולים שלנו עבר למקום אחר. היו שם הרבה קשיים בפיתוח של היישוב עומר. כל היישוב עבר.

<קארין אלהרר:>
לא הבנתי. היו קשיים בפיתוח של עומר?

<זבולון קלפה:>
אם אתה יכול לפרט כי כבר נתת את הדוגמה של טראבין. ממתי קיימת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים?

<יהודה בכר:>
מ-2007.

<זבולון קלפה:>
היישוב טראבין, ממתי הוא קיים שם על הקרקע?

<יהודה בכר:>
קיים הרבה שנים.

<זבולון קלפה:>
לפני.

<יהודה בכר:>
כן.

<אורית סטרוק:>
מתי הוא עבר?

<יהודה בכר:>
התחיל לעבור ב-2010, למעשה כרגע אלה השרידים האחרונים של המעבר שלו.

<אורית סטרוק:>
מה זאת אומרת שרידים? תדבר במספרים.

<יהודה בכר:>
שרידים אחרונים של המתיישבים, של הפזורה הבדואית, ישבו בשטח. למעשה, בצורה מסודרת פינינו אותם למקום אחר והקמנו שם יישוב.
<יעקב ליצמן:>
אולי תתמקד רק בשאלה מה נותנים לך התקנים האלה. מה זה עושה?

<יהודה בכר:>
התפקיד שלנו, של הרשות, זה ליצור תהליכים, ליצור שיח עם האוכלוסייה הבדואית.

<יעקב ליצמן:>
האם אתם עושים את זה גם בהתנחלויות?

<יהודה בכר:>
זה לא קשור. המנדט שלי - - -

<יעקב ליצמן:>
רגע, תן לי לשאול. כשאתה רוצה לבוא לקראת האוכלוסייה הבדואית, אני מקבל את זה – לפני ההריסה כביכול. ראיתי שהורסים כל מיני יישובים, לא ראיתי שמוסיפים תקנים ושולחים אנשים לראות, לדבר איתם. לא ראיתי את זה.

<סתיו שפיר:>
לא הבנתי. אתה דיברת עכשיו על ההתנחלויות?

<יעקב ליצמן:>
כן.

<סתיו שפיר:>
מה הקשר?

<יעקב ליצמן:>
מה הוא מסביר? יש מקומות של בנייה בלתי חוקית, צריך לבוא ולהסביר להם, כל מיני דברים שהוא מסביר כדי ליישר את השטח, נכון? שאלתי אם בכל מקום שעושים צו הריסה נותנים את זה גם כן.

<יהודה בכר:>
אני אענה.
<יעקב ליצמן:>
למה רק לבדואים, למה לא בהתנחלויות?

<יהודה בכר:>
המנדט שלנו והתפקיד שלנו בהגדרת הממשלה, החלטת הממשלה לגבי הרשות להסדרת הבדואים בנגב מטפלת בנושא התכנון והסדרת התיישבות הבדואים בנגב, אינה עוסקת במקומות אחרים.

<יעקב ליצמן:>
אני שאלתי אותך. איפה הקריטריונים?

<יהודה בכר:>
אני לא בקי בזה, אני לא בקי בהתנחלויות. אני עוסק במשימה שלי.

<זבולון קלפה:>
להזכירך, הרי ערב העברת הצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה היה סיכום מאוד מאוד ברור מבחינת התנהלות הדברים. העסק נתחם במפה גדולה, שהוגדר שפועלים בתוך תא שטח מסוים שנקרא תמ"מ 14/4, תא שטח בתוך התמ"מ שמדבר על נוף כפרי חקלאי משולב בלבד, כאשר בפועל אני אומר לך – מתוך מה שאני יודע אצלכם כרגע, בין הסיכום הזה לבין ההתנהלות בפועל בשטח – מתוכנן למשל כרגע יישוב בתל ערד שבכלל לא היה מוזכר בסיכום; היה סיכום שכל יישוב חדש שמוקם, מגיע לוועדת שרים או להחלטת הממשלה, זה לא קורה.
בפועל, אתם בעצם מריצים את העגלה הרבה הרבה לפני הסוסים, והשאלה של היושב-ראש פה במקומה עומדת, מה היה. הרי בוא נזכיר לכולנו שהצעת החוק עברה לא ברוב מי יודע מה גדול – לא רוצה להזכיר איזה מפלגה כי לא בטוח שזה - - -

<יעקב ליצמן:>
זה לא משנה. אם זה עבר, זה עבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עבר קריאה ראשונה רק.

<אורית סטרוק:>
סליחה. אני רוצה להוסיף – ראית אותי והיינו יחד לפני שהחוק הזה עבר בממשלה. החוק הזה לא היה עובר – לא היה עובר בממשלה לולא סיכומים ברורים שהוגדרו, והמרכזי והחשוב ביניהם - -
<זבולון קלפה:>
והם מופרים כולם אחד לאחד.

<אורית סטרוק:>
- - שלא תהיה חריגה מהמפה ושכל התקדמות, לפני שהיא מתקדמת, תובא לאישור הממשלה.

אני שומעת משרים בממשלה, לרבות השרים במפלגה שלנו, שהדבר הזה לא קורה. אתם מתקדמים לאן שאתם רוצים, איך שאתם רוצים, לא חזרתם לממשלה, פעם אחת לא הוקמה ועדת שרים ללוות את ההתקדמות הזאת.

<זבולון קלפה:>
כמו שמתחייב.

<אורית סטרוק:>
כפי שהתחייב. ורק לאור הדבר הזה השרים הצביעו – לא היו מצביעים ולא היו מאשרים את כל התוכנית הזאת בלי זה. היו חריגות מהתכנונים במפה. אתם לא עדכנתם בחריגות האלה את השרים, אתם עושים אותן בהסתר ביניכם לבין עצמכם. אתם מתנהלים כאילו אתם ממשלה בפני עצמכם.

אז אני לא מבינה למה אנחנו צריכים לאשר לכם תקציב, עם כל הכבוד.

<יהודה בכר:>
אני חושב שהדברים אינם מדויקים, אני אומר את הדברים הבאים.

<אורית סטרוק:>
אני שמעתי אותם משרים בממשלה. אתה יודע מה, גם קיבלתי אותם בכתב משרים בממשלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורית וזבולון, עכשיו נשמע את התשובה שלו.

<יהודה בכר:>
אני אתייחס לדברים. יש תהליך מאוד מסודר בשטח. אין מצב, לא מקימים שום יישוב. כרגע המצב בשטח זה בדיקה תכנונית בלבד, נקודה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תכנונית, של דברים שנמצאים במפה או לא?

<יהודה בכר:>
לא לא, בשטח, יש כרגע חברה חיצונית. הממשלה קבעה, נתנה לנו חצי שנה – בין חצי שנה לתשעה חודשים – לעשות פעולות של היתכנות תכנונית בלבד. זה הרעיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל איפה? בתוך התחום?

<יהודה בכר:>
כרגע אנחנו בשלב הבדיקות התכנוניות.

<אורית סטרוק:>
אתה יכול להגדיר איך אתה סופר חצי שנה. אני יכולה לספור יחד אתך.

<יהודה בכר:>
תני לי, אני אסביר לאט-לאט. אם אני לא אענה לך, אני אשיב עוד. יש לנו כרגע כמעט חצי שנה עד תשעה חודשים לבצע פעולה של בדיקת היתכנות בלבד.
שכרנו חברה חיצונית, על-פי החלטת הממשלה, כשהבדיקה כרגע היא חברה חיצונית שעוסקת בנושא תכנון בלבד, היא לא עוסקת כרגע בשום המלצה.
<זבולון קלפה:>
חברת "תיק".

<יהודה בכר:>
חברת "תיק פרויקטים" - חבר הכנסת זבולון קלפה מכיר את החברה הזאת – חברה שעושה עבודה חיצונית לחלוטין. היא בשטח, היא עושה בדיקות, בודקת על-פי כל הפרמטרים, על-פי כל האינטרסים, בודקת. זה עדיין בשלב המקצועי בלבד – תקרות, המלצות בלבד, זה לא שום דבר אחר.

<אורית סטרוק:>
איך ההמלצות האלה יכולות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורית, שנייה.

<יהודה בכר:>
אני משיב, תאמיני לי. זה התהליך. לאחר מכן זה יגיע אלינו, לאישור המקצועי שלנו, זה יעבור את השלב המקצועי ואת ההערות המקצועיות שלנו – זה תהליך שנמשך כמעט חודשיים ויימשך עוד חצי שנה.

אנחנו כל פעם מעירים להם הערות מקצועיות, עם גורמי התכנון שלי, עם גורמים אחרים, לראות את כל השיקול הלאומי בנושא הזה.

לאחר מכן יגיע למצב שהנושא הזה יבוא לאישור של גורמים בוועדת שרים, ואז יגיע להמלצה של הממשלה, ואז למעשה היועץ המשפטי לממשלה – רק ועדת שרים לממשלה יכולה לאשר יישוב, לא שום גורם אחר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי שתי שאלות. שאלה אחת, האם העובדים שאתה רוצה כתוספת, זה כדי לעזור לחברה? אם יש חברה חיצונית שעושה את זה, ואתם רק מקבלים ממנה המלצות ובודקים, בשביל מה אתה צריך תוספות של עובדים וכל המערכת הזאת? הרי לקחת חברה חיצונית שהיא עושה את הכול, היא צריכה להעביר אליך את ההמלצות, אתה צריך לבדוק וכולי, כך שזה לא כל התוספות.
דבר שני, שאלתי, לאור מה שחברי אומרים ואני רואה שיש להם בקיאות נפלאה בנושא, ואני מברך על זה – האם חלק מההמלצות או בדיקות שנעשות, נעשות בשינוי ומחוץ לתוואי של המפה שקבעה הממשלה, או שהכול רק בתוך התוואי?

<יהודה בכר:>
קודם כול לגבי השאלה הראשונה. יש עבודה חופפת מאוד של צוותי התכנון עם האנשים שלי. צוותי התכנון אלה אנשים מקצועיים. את כל הנושא הזה של השטח – המפות, העבודה, קשר עם האוכלוסייה, הידברות עם האוכלוסייה, זה נקרא תהליכים חברתיים – את זה עושים האנשים שלי. הם מכירים, הם חיים שם בשטח כל הזמן, אלה למעשה אנשים בשטח שהם חיים עם האוכלוסייה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז הם עושים קשר עם התושבים עוד לפני שזה אושר בכלל?

<יהודה בכר:>
לא, זה לא קשור, אנחנו כל הזמן נמצאים בתהליכים של הסדרה של יישובים.

<אורית סטרוק:>
עם איזה אוכלוסייה, דרך אגב?

<יהודה בכר:>
הרעיון שלנו – אנחנו למעשה הולכים להסדיר את התושבים בשטח, והרעיון של המפקחים בשטח, ליצור את הקשר. זה לא יעבוד בלי בדיקת ההיתכנות, בלי הקשר עם האוכלוסייה, בלי הבדיקה השבטית.
<סתיו שפיר:>
כמה אנשים יש בשטח? זה ה-63?

<יהודה בכר:>
לא, 63 זה בסך הכול. זה גם צוותים של יועצים משפטיים, אדריכלים, מהנדסים, מפקחים, מינהל מקרקעי ישראל, הם יחד. בסך הכול יהיו בשטח כ-30 איש. אלה חלק נוסף. הם למעשה יוצרים את הקשר עם האוכלוסייה כל השנה, כל הזמן, מול כל הגורמים – מול כל הגורמים – למעשה זה הקשר שלנו עם האוכלוסייה.

לגבי השאלה השנייה שלך, שום פעולה לא מתבצעת פה בחלל ריק, כרגע המצב הוא רק בדיקת היתכנות, אני מגדיר את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל היתכנות איפה? בתוך המפה או גם מעבר?

<יהודה בכר:>
כרגע המצב הוא שאין שום סימון של יישוב.
<אורית סטרוק:>
אבל אתה לא יכול לתת לחברה חיצונית, להגיד לה לעשות משהו, וההנחיות שלך לא תואמות את קווי הגזרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורית, שאלתי, ויהודה תענה לי, תענה לי על שאלה פשוטה. יש מפה ושם התחום ידוע. האם אתם או החברה גם בודקת היתכנות למקומות שמחוץ למפה? זו שאלה פשוטה, רק תגיד לי כן או לא.

<יהודה בכר:>
לא. כרגע, מה שעושה החברה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החברה ואתם.

<יהודה בכר:>

יש את המפה שמדבר עליה חבר הכנסת זבולון קלפה וחברת הכנסת אורית סטרוק. יש את המפה שהחברה בכלל לא יודעת עליה, היא כרגע לא הגיעה אליהם.

<אורית סטרוק:>
איך היא לא יודעת את גבולות הגזרה שבתוכם היא צריכה לעבוד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורית, רגע.

<סתיו שפיר:>
חברת הכנסת סטרוק, זה מאוד מרגש שפתאום אכפת לך מגבולות גזרה.

<יהודה בכר:>
שנייה, תני לי להגיד את הדברים, תראי שאין פה שום דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מה, הם בודקים בכל הנגב?

<יהודה בכר:>
הם כרגע בודקים בכל הנגב. זה המנדט שהם קיבלו, הם בודקים בכל הנגב.

<אורית סטרוק:>
איך הם קיבלו מנדט כזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלו ממי? ממי הם קיבלו מנדט לבדוק?

<יהודה בכר:>
ממני. לא לא - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ממך?
<אורית סטרוק:>
מי אתה? תגיד לי - - -
<יהודה בכר:>
תקשיבו רגע.

<מיכל בירן:>
שנייה, תנו לו לסיים משפט.
<יהודה בכר:>
תנו לי לדבר, אתם לא מאפשרים לי. החברה כרגע בודקת את כל הנגב, כרגע בלי שום כיוון. היא בודקת היתכנות תכנונית. היא כרגע ממליצה מקצועית, היא רואה את השטח – את הגיאוגרפיה, את השבטים, את הכבישים, את התשתיות – היא נותנת לי כרגע מפה כללית מאוד על המלצות בשטח.

<זבולון קלפה:>
סליחה, אני חייב להתערב בשלב זה. היושב-ראש, אני רוצה להגיד כזה דבר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני הבנתי כאן משהו.

<זבולון קלפה:>
בזמנו, ערב שהנושא הזה עלה לוועדת שרים לענייני חקיקה, הוויכוח המרכזי היה הגדרת התחום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי.

<זבולון קלפה:>
והגדרת התחום הייתה מאוד מאוד ברורה, ואז סוכם עם כולם – כולל עם נציג ראש הממשלה, יעקב עמידרור, כולל האלוף דורון אלמוג - -

<אורית סטרוק:>
כולל - - - בעצמו.

<זבולון קלפה:>
- - וכולל מנכ"ל הרשות להסדרת הבדואים, כולל כולם שישבו באותו החדר. הסיכום היה שפועלים בתוך אותו תחום הסדרה. כרגע בפועל, אני יודע להגיד בוודאות – יישובים 6, 12 ו-13, לא משנה השמות שלהם כרגע - - -

<יעקב ליצמן:>
מה זה המספרים?

<זבולון קלפה:>
יש שם מקבץ של מספר יישובים, 13 יישובים, שהם בעצם נמצאים מחוץ לאותו התחום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא לא מכחיש את זה.

<אורית סטרוק:>
זה לא יאומן.

<זבולון קלפה:>
לכן אני אומר - אם תפקידנו פה לבקר את פעולות הממשלה גם, אז אני מציע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאני מבקש - - -

<אורית סטרוק:>
הוא, בכלל אין לו ממשלה.

<יעקב ליצמן:>
אני לא מבין, למה אתם אומרים מספרים של יישובים? אני לא מבין למה אסור לי לדעת איזה יישובים.

<זבולון קלפה:>
אתה רוצה את השמות שלהם?

<אורית סטרוק:>
זה לא פחות משערורייה. ממש לא פחות משערורייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש. אני עוצר פה.

<יעקב ליצמן:>
אגב, מדובר על רכב או תקנים?
<יהודה בכר:>
מדובר על עשרה רכבים, ו-20 - - -

<יעקב ליצמן:>
למה זה מופיע תחת שכר?

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב. יהודה. רבותי, אני עוצר את הדיון, אני לא מעלה את זה. מה שאני מבקש.

<קריאה:>
למה נעצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי זה מה שאני רוצה, מה אני יכול לעשות. אני מבקש שחברי, אורית וזבולון, ואתה יהודה, תשבו עם האנשים הרלוונטיים גם בממשלה ותחזרו אלינו לישיבה הבאה אחרי שמוצה הנושא הזה. ממה שאני מבין, גם מדבריך, נלקחה חברה שאמורה לעשות בדיקה על כל הנגב - -

<יהודה בכר:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - למרות שיש תוכנית, ואני יודע כמה דם הוקז – כל אחד מהכיוון שלו, לא חשוב – על התחום של התוכנית שעושה בדיקה, ואנחנו משקיעים כספים על בדיקות מעבר לתחום, מעבר למה שהממשלה או בהסכמות שהיו, והיו הסכמות מאוד עדינות. מעבר להסכמות, מעבר לכול, נעשתה בדיקה, אני לא יודע מי אישר מימון של דבר כזה – גם מימון כספי וגם דברים נוספים, אולי כל אחד בתחום תפיסת העולם שלו, ולא משנה.

אני קצת עומד נדהם, אני אומר, ולא יודע, יכול להיות שנצטרך להזמין את נציג הממשלה.

<יעקב ליצמן:>
ראש הממשלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. יכול להיות, אני לא יודע – שיסבירו אם בכלל ניתנה הנחיה כזאת לעשות עבודה מעבר למפה, או לא.

לכן, מה שאני מבקש – חבל על הזמן כי לא נצא מזה – כי אני מקבל כאן אינפורמציה מסוימת - -

<יהודה בכר:>
היא לא מדויקת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - הבקיאות שלהם היא גדולה מאוד, והם גם היו שותפים, פעילים מה שנקרא, בעיצוב המפה, עם כל ההסכמות.

לכן אני אומר – עוד שבוע, פחות שבוע, זה לא מה שישנה. אנחנו רוצים שתבואו, חברי הכנסת זבולון ואורית, ואתה יהודה, ראש הרשות, תשבו עם הגופים הרלוונטיים בממשלה, עם מי שצריך, תלבנו את זה ותביאו לנו תשובה פשוטה.

אם הממשלה החליטה, אם יש החלטת ממשלה לא להתייחס למפה, לעבוד על משהו אחר – יכול להיות.

<יהודה בכר:>
בשלב הזה, החברה עושה כרגע בדיקה כללית מקצועית, היא לא מתייחסת כרגע למפה. זה מה שאני מנסה להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז, אז אני רוצה רק להבין מי אישר - -

<אורית סטרוק:>
באיזו זכות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - הוצאה כספית, מי אישר הוצאה כספית על בדיקה שהיא בניגוד למה שהוחלט בממשלה ובקריאה ראשונה של הכנסת.

אני אומר, מי אישר דבר כזה? אולי יימצא אני לא יודע מה, אבל כרגע נראה שזה מחוץ להחלטת ממשלה, מחוץ להחלטת כנסת.

לכן ההיפך, אני רוצה שתעשו את הבדיקה, תחזרו אלינו. אם יתברר שזה בסדר, בכבוד; אם יתברר שזה לא בסדר, מישהו יצטרך לתת את הדין – ולא אתה, אם קיבלת מנדט ממישהו למה לעשות את זה.

אני אומר שוב – בהסכמות מאוד עדינות ובוויתורים של כל צד גובשה מפה, מי חורג ממנה.

אני לא מעלה את זה להצבעה, ותעשו את העבודה.

<יעקב ליצמן:>
יש לי עוד שאלה. הם כותבים כך: 20 תקני כוח אדם ועשרה תקני רכב. תקני רכב, מה פירוש? זה רכב או נהג?
<יהודה בכר:>
אחזקת רכב.

<קריאה:>
לשכר.

<יעקב ליצמן:>
זה שכר עבור נהג, לא רכב.

<קריאה:>
עבור אחזקת רכב.

<יעקב ליצמן:>
אז למה לא כתוב? תקני רכב זה רכב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם את זה, תביאו ליבון של כל זה. ואם יש חברה, אם צריכים כבר עכשיו את התקנים האלה או לא. תעשו את כל הליבון ותביאו לנו את זה.

<יעקב ליצמן:>
אני יכול לבקש רוויזיה על מה שאמרת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא העליתי את זה. מה עוד יש בפנינו?

<טמיר כהן:>
פנייה 93, 94.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
93, 94, לא היה כאן מישהו בזמנו? 93 ו-94 זו פנייה שגם כן העברנו, ואני מבקש שוב מהרפרנטים. אנחנו היום עוברים קדימה ואחורה, וזה לא מכובד, אז להבא שיהיו בזמן כי לא תמיד נסכים לחזור אחורה בצורה כזאת.

שמעון, ברוך הבא. מצאתי את הדף של בתי-הדין, אז נתתי לכם שתעבדו קצת על זה כדי שנדע.

93, 94.

<נורדן שלאבנה:>
נורדן מאגף תקציבים, רפרנטית אנרגיה. מדובר בתקצוב של שבעה מיליון שקלים למשרד האנרגיה והמים עבור הקמת מתקני חלוץ בתחום תחליפי הנפט, לפי החלטת ממשלה 2790.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בשנת 2011–2020, נכון?

<נורדן שלאבנה:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תראי איך אני בקי בנושא, אבל זה קראנו כבר. יכולנו אולי לאשר את זה או לא לאשר גם בלי שהיית פה. כנראה הנייר לבד לא הספיק, אז טיפת בשר – כי ביקשנו. ואני חוזר עוד פעם – אם יבוא רפרנט ורק יקרא מה שכתוב פה, אנחנו כולנו יודעים לקרוא. אז לא צריך להביא את הרפרנטים, ואולי לא צריכים.

<זבולון קלפה:>
אולי לא למדנו ליבה, אני לא יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאנחנו מבקשים תמיד, שייתנו לנו הסבר מעבר. עמוד 9 של החבילה – היא לא הייתה אז קפצנו, עכשיו הם הגיעו וחזרתי לזה. טיפת הסבר על מה מדובר פה.
<נורדן שלאבנה:>
אני ארחיב. במשרד האנרגיה עובדים כרגע על הקמת מתקני חלוץ, שזה אומר ייצור דלק באמצעות CO2, שימוש ב-CNG, גז טבעי דחוס לתחבורה, וכיוצא בזה.

החלטת הממשלה בעצם מחלקת את התקציב לפי המשרדים, לפי קצב ההתקדמות של ניהול מינהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה.

בתוכנית הכלכלית הוחלט למעשה לקצץ בתקציב אחרי שאושר תקציב המדינה, ולכן ההעברה מתבצעת כעת והיא לא ניתנה בבסיס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בזמנו, מאחר שכבר אני זוכר שהיו לנו כמה העברות בנושא של תחליפי הנפט - -

<נורדן שלאבנה:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - ניסינו לבקש שתיתנו לנו תמונה קצת יותר כללית, לא כל פעם עוד משהו ועוד משהו.

<נורדן שלאבנה:>
נכון. הרפרנט שלמה פשקוס, שאחראי על התוכנית, עובד על זה ויעביר את זה בימים הקרובים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכוונה לראות את הסך הכול, ואת החלוקה לפי משרדים, שתהיה לנו תמונה כללית, שמזה נדע כל פעם לראות איך יורדים שלבים – שזה בסדר, לא צריך את הכול בבת אחת.

<נורדן שלאבנה:>
זה נמצא בעבודה אצלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נקבל את זה?
<זבולון קלפה:>
את מטפלת גם בנושא המים?

<נורדן שלאבנה:>
לא. אנרגיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נעביר את זה, אבל באמת בבקשה או בהתניה שנקבל את התוכנית כולה - -
<יעקב ליצמן:>
אולי אין רוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - יהיו עוד העברות שלא נעשה אם לא תהיה לנו התוכנית. בסדר?

<נורדן שלאבנה:>
תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את פנייה 93, 94, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3
נגד – 3

<יעקב ליצמן:>
אין רוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מעלה את זה שוב להצבעה.

<יעקב ליצמן:>
רוויזיה. לא עבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה.

<שמעון סולומון:>
מה עשיתי?

<יעקב ליצמן:>
עכשיו אתה נמנע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אנצל את זה שוב להצבעה.

<יעקב ליצמן:>
נמנעת עכשיו.

<שמעון סולומון:>
אל תדאג, אל תתפוס אותי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מעלה את זה שוב ואני מבקש מחברי. מי בעד לאשר את פנייה מספר 93, 94, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה 93, 94 נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבקשה אושרה.

<יעקב ליצמן:>
רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רוויזיה, אוקיי. פנייה 112.

<יעקב ליצמן:>
110 לא אישרנו.

<טמיר כהן:>
אישרנו.

<יעקב ליצמן:>
שאלתי על התמיכות, מה התמיכות.
<זבולון קלפה:>
110 היה, לגבי הפיתוח.

<יעקב ליצמן:>
על התמיכות לא קיבלתי תשובה, הבנתי שלא הצביעו. אם הצביעו, אני לא אומר כלום, אז רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? זה אושר. רוויזיה זה משהו אחר. פנייה 112.

<חנן פריצקי:>
חנן פריצקי, תקציבן משרד הרווחה. הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב משרד הרווחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פה אני מניח שהוא לא ידקלם אלא גם יסביר.

<חנן פריצקי:>
אני יכול לדבר פה עד 12:00, לא כדאי לכם. הפנייה נועדה אחרי תקופה של עשרה חודשים לעשות סדר בתקציב משרד הרווחה. יש לנו עשרות פרויקטים ומאות נושאים. אנחנו במהלך השנה עושים מספר פעמים שינויים בתוך תקנות ובתוך משימות שבהן אנחנו צריכים להוסיף תקציבים ובמקומות שבהם יש יתרות מסוימות.

בפנייה הזאת אנחנו צריכים לטפל בשילוב נכים, הדרכה שיקומית, אבחון, קשר הורים-ילדים. אלה תקנות, קצת הצטברו חסרים בסעיפים האלה. מאידך, היו מספר יתרות, ואנחנו מעבירים.

<יעקב ליצמן:>
תוספת שני מיליון שקלים לתמיכה בנכים, במה זה מתבטא?
<קארין אלהרר:>
מאיפה זה בא, הכסף?

<חנן פריצקי:>

בהסדרה של תמיכות הוחלט השנה לבצע שינויים מספר בנושא תמיכות, ובמסגרת זה הגדלנו את נושא התמיכות בארגוני נכים בכשני מיליון שקלים, והגדלנו בארגונים שמסייעים לנפגעי תקיפה מינית.

<יעקב ליצמן:>
למה הורדתם ארבעה מיליון שקלים במסגרת חוץ-ביתית?

<קארין אלהרר:>
אבל ממה הורדתם?

<חנן פריצקי:>
אני מסביר. במסגרת מדיניות המשרד הורד ארבעה מיליון שקלים מסעיף מוסדות ציבור.

<יעקב ליצמן:>
טיפול חוץ-ביתי, מה זה?

<חנן פריצקי:>
זה ממוסדות ציבור, תמיכה שהייתה לנו במוסדות ציבור.

<יעקב ליצמן:>
למה הורדתם?

<קארין אלהרר:>
מה זה מוסדות ציבור?

<שמעון סולומון:>
זו אחת הסיבות אולי שחלק מהארגונים שהיו זכאים לאורך שנים, השנה לא קיבלו את התמיכה?

<חנן פריצקי:>
התשובה היא לא. במוסדות ציבור אנחנו מחלקים את זה לפי מספר ילדים זכאים. זה אומר שהזכאות שלנו השנה קטנה, אנחנו העברנו פחות כסף פר תלמיד מאשר בשנים שעברו.

<שמעון סולומון:>
אז המשתנים האלה הם חוזרים מדי שנה או שזה משהו חד-פעמי?

<חנן פריצקי:>
השנה, ב-2013, זה היה השינוי היחיד שעשינו. אני אומר שוב, הגדלנו השנה את סעיף תמיכה בארגוני נכים ובארגוני סיוע לארגונים שמתעסקים בתקיפה מינית, והקטנו ממוסדות ציבור.

<סתיו שפיר:>
ומהם מוסדות הציבור האלה שנפגעו?

<חנן פריצקי:>
מוסדות ציבור, היה שינוי במדיניות והוחלט מבחינה זאת השנה לתמוך בהם בשיעור נמוך יותר.

<קארין אלהרר:>
תן לי דוגמה למוסד ציבור.

<חנן פריצקי:>
אני אסביר. מדובר באוכלוסייה - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, היא רוצה שם של מוסד.

<אורית סטרוק:>
ממה הורדתם?

<חנן פריצקי:>
אני אסביר. רוב השירותים שלנו הם שירותים של קניית שירות, אנחנו לוקחים את החוסים ושמים אותם במסגרות שלנו אחרי שעברו ועדות החלטה ואנחנו משלמים את מלוא תקציבם.

הסעיף היחידי שאנחנו תומכים, בילדים שנמצאים במסגרות שבהן הנזקקות העיקרית בעיקר היא לא סוציאלית ולא בגלל בעיות של הזנחה ולא בגלל בעיות של טיפול שעברו ועדות החלטה, אלא בעיקר בגלל נזקקות כלכלית.

<זבולון קלפה:>
אגף של חבצלת, מה שנקרא.

<חנן פריצקי:>
במוסדות האלה אנחנו לא מכסים את מלוא התקציב שם, אנחנו תומכים בהם מזה מספר שנים. לעתים קיבלנו תוספות קואליציוניות והגדלנו את התשלום פר חניך. בבסיס התקציב יש לנו 23 מיליון שקלים לטובת העניין, והשנה אנחנו הקצינו לטובת הנושא 19 מיליון שקלים, כאשר ארבעה מיליון שקלים העברנו עדיין לתמיכות, עשינו את זה במסגרת סכום אפס אבל העברנו לארגוני נכים, אמרתי, ולמסגרות אחרות.

<קארין אלהרר:>
חנן, אני מתנצלת, אני פשוט לא הבנתי מה זה אומר מוסדות הציבור האלה. תן לי דוגמה.

<שמעון סולומון:>
אני למשל השבוע קיבלתי פנייה שיש ארגון לשיקום נכים בתעסוקה בקרית מלאכי, ופתאום הפסיקו להם.
<חנן פריצקי:>
לא, אדוני, אני לא חושב שמדובר על זה. מוסדות ציבור, אמרתי, בעיקר מדובר בחוסים שנמצאים במסגרות שבהן אין נזקקות סוציאלית אלא נזקקות כלכלית.

<סתיו שפיר:>
מהן המסגרות האלה, סוציאלית ולא כלכלית?

<חנן פריצקי:>
מדובר בעיקר על ישיבות. יש שם סדר גודל של למעלה מ-10,000 ילדים שלהם אנחנו נותנים תמיכה מדי שנה.

<יעקב ליצמן:>
משם אתם מורידים.

<חנן פריצקי:>
משם אנחנו מורידים.

<זבולון קלפה:>
לא הבנתי. הנצרכות הכלכלית כבר לא קיימת, נפתרה הבעיה?

<חנן פריצקי:>
לא. יש עדיין נזקקות כלכלית. אנחנו, לפי התקציב, מקצים את התקציב בהתאם למספר החוסים.

<יעקב ליצמן:>
עוד פעם ישיבות.

<אורית סטרוק:>
זה מתחיל להיות מאוד משונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חנן, איך אומרים, זה מתחיל להיות משונה, נגיד כך. אני חשבתי לתומי שנשארו לכם לקראת סוף שנה בסעיף מסוים כספים, וכדי שהאוצר לא ייקח את זה, אתם מעבירים את זה לארגונים שאפשר להעביר להם, שיכולים לצרוך את זה, וזה בדרך כלל מהלך מחוכם וטוב. ובוודאי שהארגונים שאליהם זה עובר זה ארגונים ראויים מאוד, אז ודאי שזה טוב.

מתוך ההסבר שלך אני מתחיל קצת להיות מודאג.

<חנן פריצקי:>
נכון, אנחנו לא - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שנייה, אני אסיים. זאת אומרת, אתה אומר שיש מוסדות שבהם יש ילדים חוסים, שבשנים עברו תקצבתם אותם בסכום מסוים, ועכשיו, לא שיש לכם פתאום עודף אלא אתם החלטתם לקצץ ואז אתם מעבירים לארגונים אחרים.
<חנן פריצקי:>
כן. אנחנו עושים את זה בסכום אפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפני שאפשר יהיה להעלות את זה בכלל להצבעה, אם אפשר לקבל את הארגונים, את המוסדות של הילדים החוסים שבהם אתם תמכתם בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש, עם הסכומים, ואיפה אתם קיצצתם, כדי שנוכל באמת להתייחס. ארגונים שמקבלים והם באמת ראויים, אנחנו נשמח שתעבירו להם, אבל איך אומרים, אי-אפשר להוריד מילד אחד ולהעביר לילד אחר בלי שום סיבה אלא רק בגלל שהחליטו לקצץ.

<אורית סטרוק:>
יש סיבה. לילד שלוקחים ממנו כנראה יש כיפה, ולשני אין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורית, אורית, אני מבין, ולכן אני מבקש שיביא את הרשימה, ועד אז לא - - -

<יעקב ליצמן:>
מה זה שירותי אבחון?

<שמעון סולומון:>
אני רוצה להגיד משפט. אני לא בקי, עד שיביאו את הרשימה ואז הכול יתבהר, ואז אנחנו נדבר על משהו שהוא לא עמום, אבל אי-אפשר להסיק מסקנה מבלי שנקבל את כל הנתונים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת, לכן אני לא מעלה את זה לדיון.

<יעקב ליצמן:>
לא שמעת מה הוא אמר. הוא אמר את זה.

<שמעון סולומון:>
יכול להיות מצב שעד היום נתנו ל-X, Y, Z, כשיש באותו מצב גם כאלה שלא קיבלו, אז יכול להיות שהפחיתו מפה ונתנו - - -
<יעקב ליצמן:>
הוא אמר את זה, הוא לא אמר מה שאתה אומר.

<שמעון סולומון:>
זה מה שאני שומע ממך, לא?

<חנן פריצקי:>
לא לא. נתנו לאותה אוכלוסייה, פשוט ההקצבה פר ילד יותר נמוכה.

<שמעון סולומון:>
ולמי אתם נותנים כשאתם מפחיתים?

<חנן פריצקי:>
אני אומר, לאותם ילדים שזכאים. אני רק אומר, הסכום הופחת.

<יעקב ליצמן:>
בלי כיפה, עם כיפה. קריטריונים חדשים בוועדת הכספים: עם כיפה – ככה, בלי כיפה – ככה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שמעתי ואני לא יודע איפה יש דבר כזה.

<אורית סטרוק:>
יש ממש גבול למה שהדעת יכולה לסבול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אני אומר, אנחנו ניפגש גם בשבוע הבא, בעזרת השם, אבל לפני כן רק תעביר לי את הרשימה של המוסדות – כמה היה, כמה מקצצים לנושא הזה – ושוב אני אומר, זה בלי להגיד, אפילו לא רבע מילה על המוסדות שמקבלים, שהם ראויים בהחלט ואנחנו נשמח שתתנו להם, רק אנחנו רוצים לראות מאיפה ולהבין.
<יעקב ליצמן:>
אולי תסביר מה זה שירותי אבחון.

<חנן פריצקי:>
אבחון, במסגרת הטיפול באדם – גם באדם המפגר וגם בנכים – אנחנו גם מחויבים לבצע אבחונים, גם כאשר אנשים מגיעים למערכת - - -

<יעקב ליצמן:>
יש שם הרבה כסף. יש שם כנראה כסף מיותר כי אתה מוריד 1.2 מיליון שם.

<חנן פריצקי:>
לא לא, אני מוסיף לאבחון דווקא.

<יעקב ליצמן:>
230,618 מינוס 1292.
<חנן פריצקי:>
שם אתה צודק.
<יעקב ליצמן:>
אני צודק, אוקיי. אז אתה מוריד 1.2 מיליון.

<קריאה:>
רגע, הרב ליצמן.

<חנן פריצקי:>
תן לי להסביר, אני אסביר.

<יעקב ליצמן:>
לא, הוא אמר קודם כול שהוא מוסיף, אז הוכחתי לו שהוא מוריד.

<חנן פריצקי:>
נכון. כל מטרת השינויים הפנימיים, אנחנו מורידים במקומות מסוימים ומוסיפים במקומות אחרים שבהם יש צורך.

<יעקב ליצמן:>
שאלתי אותך על שירותי אבחון.

<חנן פריצקי:>
בשירותי אבחון, לגבי התשובה שלי, אם תסתכל ב-085003, אתה תראה שאנחנו מוסיפים שם מיליון ו-640 אלף באבחון בסעיף השני.

<יעקב ליצמן:>
יש פעמיים אבחון?

<חנן פריצקי:>
לא. יש פעם אחת אבחון לנוער נכה ופעם שנייה יש נוער מפגר, ואנחנו בקטע הזה עושים כל הזמן שיפטינג בתוך המשרד.

<יעקב ליצמן:>
למה צריך פעמיים אבחונים? למה לא תחת סעיף אחד?

<חנן פריצקי:>
כי פעם אחת אנחנו נמצאים בתוך האגף שמטפל בנכים, ופעם שנייה זה בתוך האגף שמטפל בתחום הפיגור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, נקבל את הרשימה ותהיה לנו הבנה יותר ברורה. אנחנו נחכה לשבוע הבא ובינתיים לא נעלה את זה.
<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב-ראש, הוא הוריד משירותים אישיים וחברתיים 21 מיליון שקלים, שאני לא יודע מה זה. הוא הוריד שבעה מיליון שקלים בטיפול מניעה, גם זה אני לא יודע מה זה. הוא צריך לתת הסברים על כל סעיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת, אז הוא ייתן לנו בשבוע הבא כשתהיה גם מול עינינו הרשימה.

<חנן פריצקי:>
אתה רואה שמצד שני, בשירותי תקו"ן וגם בשירותים לטיפול באדם המפגר הוספנו למעלה מ-17 מיליון שקלים בשני הסעיפים האלה.
<יעקב ליצמן:>
אני רוצה להוכיח לך מה אמרת. הורדת שבעה מיליון שקלים באבחון, וכאן הוספת בקציני מבחן נוער מבוגרים 150,000 שקלים. זה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפרופורציות.

<יעקב ליצמן:>
כן, זה הפרופורציות.

<חנן פריצקי:>
אתה רואה רק את השורות האחרונות. בפנים אלה סכומים שונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חנן, אתה בקי ויודע ואנחנו באמת רק משבחים את עבודתך בדרך כלל. אנחנו בדרך כלל משבחים את עבודתך.

<יעקב ליצמן:>
זה כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אני אומר, בדרך כלל.

<יעקב ליצמן:>
לא לא, כל פעם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נשמח לקבל לקראת שבוע הבא את הרשימות, ואז נוכל לדון בזה.

<חנן פריצקי:>
מאה אחוז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה 113–116.

<יוסי עדס:>
אני מתנצל לגבי התשובה לחברי הוועדה ולחבר הכנסת בועז טופורובסקי, שיצא. הפירוט של הנושאים נמצא בהחלטות הממשלה. יכול להיות שהייתי צריך לפרט אותן במפורש בתשובה, אבל הפירוט המלא נמצא בהחלטות הממשלה ולכן זאת הייתה התשובה. יכול להיות שהיה מקום לפרט יותר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על זה נאמר, מודה ועוזב ירוחם.

<יוסי עדס:>
עיקר השינויים בפנייה זה החלטת ממשלה 2699, שזו החלטת הממשלה של החירום. מדובר בתקצוב – בעבר זה הוקצה בהרשאה להתחייב, כעת המשרד מתכוון לבצע במלואה את החלטת הממשלה ולסיים את מימוש הביצוע של התקציב, וכעת זה מתוקצב בהיקף של כ-22 מיליון שקלים.

<זבולון קלפה:>
בפועל, רשום פה 25 מיליון.

<יוסי עדס:>
אני מפרט. בנוסף, ישנה החלטת ממשלה 2861, פיתוח רב-שנתי להעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים, והתקציב כאן הוא שני מיליון שקלים לפיתוח מבני דת וכל נושא הפיתוח בתחומי הדת – בתי קברות, בתי תפילה, וכדומה.
<יעקב ליצמן:>
איפה? משרד הפנים?

<יוסי עדס:>
זה עובר דרך משרד הפנים, כל נושא שירותי הדת.
<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת, בתי עלמין, בתי קברות – יש משרד הפנים, משרד הדתות, משרד הבריאות - - -

<זבולון קלפה:>
זה ענף מבוקש. כולם מגיעים לשם.

<יעקב ליצמן:>
כולנו נצטרך להגיע לשם.

<יוסי עדס:>
משרד הדתות לא מתעסק בדת שהיא לא יהודית, ולכן כאן מדובר בדתות לא יהודיות שהן נמצאות במשרד הפנים.

<זבולון קלפה:>
אולי להוסיף גם למשרד לאזרחים ותיקים.

<יעקב ליצמן:>
יש גם כאלה שאין להם קבורה - נכונה, לא נכונה. גם זה יש. גם הם מתוקצבים?

<יוסי עדס:>
בנוסף, מתוקצבת החלטת הממשלה 3211 שזה להעצמת היישובים הבדואים בצפון. זה גם כן לנושא דת – פיתוח מבני דת שונים, בתי לוויות וכדומה.

<יעקב ליצמן:>
זה קשור להחלטת הממשלה הגדולה לגבי הבדואים?

<יוסי עדס:>
כן, זה כחלק מהחלטות הממשלה האלה. היו מספר החלטות ממשלה לנושא הבדואים. אם אתה שואל אם זה בנושא הסדרת היישובים הבדואים בדרום, זה לא קשור. כאן מדובר במבני דת ליישובים מוכרים ובדואים בצפון.
<זבולון קלפה:>
כל זה מתוך אותם שלושה מיליון שאתה מדבר עליהם?

<יוסי עדס:>
2.8 זה לפיתוח מבני דת לדרוזים, צ'רקסים ובדואים. בנוסף, ישנם כאן שינויים פנימיים בין סעיפים שהיו במשרד הפנים, 68 ו-06, שינויי תקנים, וזה עוד כשלושה מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנתי, אבל אנחנו מדברים כאן על 25 מיליון, שזה הפירוט שנתת?

<יוסי עדס:>
אמרתי. כ-22 מיליון שקלים זה השלמת התקצוב בהתאם לצפי ביצוע של המשרד להחלטת הממשלה של נושא החירום, שהיא הייתה מסגרת כללית של 40 מיליון. השנה היא תסתיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כולה מתמקדת ביישובים הדרוזים והצ'רקסים?

<יוסי עדס:>
לא. זה של החירום, אמרתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חירום זה ארצי.

<יוסי עדס:>
רוחבי, ארצי, זה כל ההיערכות לפינוי במצב של פינוי – מרכזי קליטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקיי. והשלושה מיליון?

<יוסי עדס:>
2.8 מיליון זה הנושא של התקצוב של הבדואים, הדרוזים והצ'רקסים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בלי קשר לחירום.

<יוסי עדס:>
בלי קשר לחירום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז תסביר לי למה אתם עושים יחד. מה הקשר בין האחד לשני?

<זבולון קלפה:>
את הפירוט הזה אנחנו לא רואים, דרך אגב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה צריך להיות 22 נניח לחירום ארצי, בלי קשר.

<יוסי עדס:>
אנחנו רואים פיתוח מבני דת – 2.8 מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משהו כאן לא מסתדר לנו.

<יוסי עדס:>
הפירוט זה כמו שאמרתי בדיוק, אלה הסכומים שמסתכמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אני מסכים, אבל לא יכול להיות שבשורה אחת מופיע כזה ערבוב של דברים חשובים.

<יוסי עדס:>
פיתוח מבני דת מופיע פה בשורה נפרדת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איפה? בבקשה?

<יוסי עדס:>
כן. זה ב-06.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. בפירוט של הדברים, אבל בבקשה עצמה כתוב: העברת 25 מיליון, וכולי. תכתבו: העברת 22 מיליון לנושא של חירום בארץ; 2. העברת שני מיליון לנושא של מבני דת של הדרוזים והצ'רקסים; 3. העברת תקנים. אי-אפשר ככה. תתקנו את הבקשה לשבוע הבא?

<יוסי עדס:>
מצביעים עליה עכשיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אם אני אצביע עכשיו, כבר לא תתקנו.

<יוסי עדס:>
הבהרתי את דברי הפירוט כרגע, זה מה שהסברתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שוב, תתקנו את הדף הראשון שבו אתם מרכזים, תפרקו את זה.

<יוסי עדס:>
אוקיי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין סיבה להעלים, אנחנו לא נחפש. אין סיבה להעלים אם הולכים לעשות פיתוח של מבני דת אצל הדרוזים והצ'רקסים, זה בסדר גמור. מגיע להם גם, לא צריכים להחביא את זה בתוך מערך חירום ארצי – לא רלוונטי, לא שייך. בואו תפתחו את זה.

<יוסי עדס:>
אין כוונה להחביא, זה מופיע בפירוט של הפנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע שבדרך כלל, ברוב הפעמים אנחנו מסתכלים על זה, וזה לא מכובד ככה לעשות. תתקנו את זה, תעשו את זה מכובד, ואין סיבה שלא נאשר.
<שמעון סולומון:>
יש הרבה חלוקת סמכויות בכל מיני משרדים, זה כבר הפך להיות הרגל, אבל פה למשל, שני מיליון של מבני דת של צ'רקסים ודרוזים, כמעט שלושה מיליון – אני לא מבין למה זה צריך להיות במשרד הפנים ולא במשרד הדתות. מה החלוקה הזאת?

<זבולון קלפה:>
זה היסטורי. הוא אמר את זה תוך כדי הדברים גם.

<שמעון סולומון:>
אפשר לשנות אם זה היסטורי גם.

<יעקב ליצמן:>
יש עוד סעיף שאתה לא יודע עליו – סעיף בהאים.

<שמעון סולומון:>
שזה גם שייך לדת, סוג של דת.

<יעקב ליצמן:>
אתה יודע איפה זה מופיע? נדמה לי אצל ראש הממשלה.
אנחנו נבקש רוויזיה לפני שמצביעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אנחנו לא נצביע. הוא יביא לנו מסודר, מכובד. שיעשו את זה מכובד.

<יעקב ליצמן:>
היות שאנחנו עייפים אחרי הבחירות, אולי אפשר להפסיק היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שזה מה שנעשה. חבל, אני רואה כאן את שמעון ידידי ואהובי. להטריח אותו עוד פעם, חבל. איזה העברה יש לכם?

<דורון סמיש:>
רוויזיה על בתי-הדין הרבניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הצבענו על זה בכלל?

<דורון סמיש:>
הצבעתם, והייתה רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רוויזיה זה לא עכשיו.

<טמיר כהן:>
זה לא על סדר-היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רוויזיה, תמיד צריכים לחכות חצי שעה, אז תמיד עושים את זה לאחר מכן.

<טמיר כהן:>
בישיבה הבאה.

<זבולון קלפה:>
על בתי-הדין הרבניים לא הצבעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כי מצאתי להם את הנייר, ומסדרים את זה.

<קריאה:>
כבר עברה חצי שעה.

<טמיר כהן:>
זה לא בצורה הזאת.

<ליאת קרפטי:>
זה צריך להיות על סדר-היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, לאור ההתפתחויות אני חושב שאנחנו באמת מקבלים את ההצעה של רב יעקב ליצמן, והאמת היא שאנחנו עייפים.

<זבולון קלפה:>
אחרי התוצאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע, צריך לקבל, עוד חלק מהן לא קיבלתי.

<יעקב ליצמן:>
יכול להיות שאם לא הייתי עייף, לא הייתי מבקש רוויזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נעצור פה. מה שעדיין לא הספקנו לדון, נדון בישיבה הבאה, בעזרת השם.

אני שוב מזכיר לחברי לבוא לקחת את הנושאים לפעם הבאה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45.

קוד המקור של הנתונים