PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 80>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ז בחשון התשע"ד (21 באוקטובר 2013), שעה 10:00

<הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר
יעקב מרגי

רינה פרנקל

יוני שטבון

>
פזית ענבל אשל - ראש היחידה לתגמולים והטבות, משרד הביטחון וצה"ל

אריה מועלם - סמנכ"ל ור' אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון וצה"ל

ריקי מורד - ר' היחידה לתקציבים והתקשרויות, משרד הביטחון וצה"ל

סיגל רקנטי - מנמ"ח משפטי בכיר למשפחות והנצחה, משרד הביטחון וצה"ל

ערן יוסף - משרד הביטחון וצה"ל

איברהים כילאני - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

שי סומך - משרד המשפטים

גליה עידן - מנהלת תחום איבה, המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

תמי שלח - ועד מנהל בארגון אלמנות ויצומי צהל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

נאוה שוהם סולן - יו"ר, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

חוה ארביב ברעם - חברת ועד, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

מיכאל בך - יועץ משפטי, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

אליעזר בן שם - יו"ר, ארגון יד לבנים

מרקו ברקוביץ - חבר הנהלה, ארגון יד לבנים

יוסף לוטנברג - חבר הנהלה, ארגון יד לבנים

רחל לניאדו - מנכ"ל, ארגון יד לבנים

אבישי והב - חבר הנהלת יד לבנים, ארגון יד לבנים

יעקב גוטליב - יו"ר, עמותת צדק למשפחות הנופלים

ציפורה גוטליב - חברת העמותה, עמותת צדק למשפחות הנופלים

אלי דבי - יו"ר, ארגון "לנצח אחי"

אסף כהן - מקים וחבר ועד מנהל, ארגון "לנצח אחי"

אילן מורנו - אב שכול

אליס פקר - לוביסטית, כהן רמון כהן

שמרית גיטלין-שקד
יובל יעקב - מתמחה

ענת כהן – ממלאת מקום מנהלת הוועדה

רויטל יפרח
<הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35),>
התשע"ב-2012

בוקר טוב. יום שני בשבוע, י"ז בחשוון, ה-21.10.13. אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 36). גברתי, איפה אנחנו עומדים?

עוד לא התחלנו לקרוא את הצעת החוק, אנחנו יכולים להתחיל להקריא.

לפניי שנעבור להקראה, יש פה מישהו שרוצה להגיד משהו?

יושב ראש "לנצח אחי". עיינו בהצעת חוק, וקודם כל תודה למשרד הביטחון ולוועדה, שציינו את הנושא של אחים שכולים רק אני רוצה לתקן טעות שנושא של אחים שכולים בהגדרה הראשונה כנראה הושמט, אז אני מבקש לציין את זה.

כשנקריא תגיד את מה שיש לך להגיד.

אני מארגון "יד לבנים". אני יושבת ראש ועדת האחים בארגון יד לבנים והייתי רוצה לומר שני משפטים או שאתה רוצה שאמתין...

לא, את יכולה להגיד שני משפטים. אם זה נוגע לנוסח, תוכלי להגיד כשנקריא את זה.

זה לא רק לנוסח כי מדינת ישראל חייבת איזה שהוא חוב מוסרי לאחים השכולים - -

טוב, את זה אנחנו מכירים, אמרת את זה כבר.

- - ואני הייתי מבקשת, אכן קיבלתי את החוק, קראתי ובדקתי וחסר בהגדרה הראשית הנושא של "אחי הנספה". אני חושבת שהדבר הזה אינו כרוך בכסף. הוא נכון מבחינה ערכית ומוסרית ומבדיקה שלי בין המוסדות, וזה גם עלה בוועדה הקודמת, אין כל מניעה שזה יוחל.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה לדבר?

אני יושב ראש העמותה "צדק למשפחות הנופלים". עברתי על כל החומר ולא ראיתי דבר וחצי דבר לגבי ההורים המבוגרים. חלו המון שינויים לגבי הורים מבוגרים עם צרכים שונים, והרבה צרכים, ועד כמה שאני הבחנתי חל קיבעון במשרד הביטחון, באגף, לגבי הורים שכולים בגיל מבוגר. לא התקדם דבר וחצי דבר. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, לא בלבד שלא נתנו אלא גם לקחו.

אוקי. שנעבור להקראה תגיד את מה שיש לך להגיד. עוד מישהו רוצה? תודה רבה. אנחנו נעבור להקראה. אנחנו עוברים סעיף סעיף. אם יש משהו שמישהו מתנגד, יגיד: מתנגד אני. לא יסביר ולא כלום. באותו רגע שהוא מתנגד אנחנו לא מצביעים על הסעיף הזה. נחזור אליו אחר כך ואז ההתנגדויות יהיו פרוטות.

סמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. ברשותך, אני רוצה אולי לומר את העקרונות לפני שנתחיל בהקראה כדי שיהיה לנו איזה שהוא מכנה משותף לכל היושבים פה. הצעת החוק באה לעגן את הסיוע שמשרד הביטחון נותן מעבר לתגמולים. הסיוע הרגשי, הסיוע הרפואי, הסיוע הסיעודי למשפחות השכולות והגיעו למצב הקיים, אני מדגיש - -

שמעת אותו מבלי שאני אכנס לענין. שמעת את אדוני שאמר מפקירים... סליחה, המילה שאני אמרתי לא טובה. לא מפקירים. אין התייחסות להורים מבוגרים. ברגע שהוא אמר שאין התייחסות להורים מבוגרים כנראה שהוא התייחס לסיעודי.

אנחנו מעגנים את הסיוע שמשרד הביטחון נותן נכון להיום לאלמנות, ליתומים, לאחים ולהורים השכולים במסגרת החוק על מנת שהמצב הקיים וההטבות שניתנות לאוכלוסיית המשפחות השכולות תשמר ותעוגן בחוק ולא תהיה פרוצה ולא תהיה נתונה למצב של רצון כזה או אחר לתת את ההטבות. אני חושב שזה מעמד היסטורי, העיגון הזה שבא להיטיב עם אוכלוסיית המשפחות השכולות. תודה.

נעבור להקראה.

"הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35), התשע"ד-2013. תיקון סעיף 1. 1. בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: ""אגף משפחות והנצחה" או האגף" – אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון; "הטבה" – סיוע הניתן לפי פרק שלישי1, למי שעונה על אמות המידה הקבועות בו ואשר התקיימו לגביו הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון; "סיוע" – סיוע מלא או חלקי, הניתן בתשלום, במימון בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק, במלווה (בחוק זה – סיוע כספי), או בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון;" אני מדלג על כמה דברים שנמחקו.

אני יושבת ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. אין לפני את התזכיר אז אני רוצה להבין מה זה "ואשר התקיימו לגביו הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון". מה הכוונה התנאים שקבע שר הביטחון?

הוא לא יודע לענות לך עכשיו ואת לא מנהלת את הדיון. תמשיך. למערכת הביטחון היתה פניה של האחים השכולים להוסיף בסעיף 1, תקריאי מה.

בהגדרה "בן משפחה" בפסקה ד, בסופה יבוא: "ולענין פרק שלישי1 בלבד כל אחד מאחיו או מאחיותיו של הנספה".

לא מפריע לך.

ברשותכם, אם אפשר להפוך את המשפט ולכתוב בהגדרת "בן משפחה": כל אחד מאחיו ומאחיותיו ובסוף שיהיה כתוב "ולעניין פרק - -

זה ענין של ניסוח משפטי והיועצת המשפטית אמרה שזה כך אז זה כך.

אנחנו מקבלים את התיקון של היועצת המשפטית כפי שהיא הציעה.

מה גברתי רצתה בסעיף 1, איזה הבהרה רצית?

אני לא הבנתי " והתנאים שקבע שר הביטחון". אשמח לקבל הסבר.

ההוראה פה, אין לה משמעות. זה רק מפנה לסעיפים אחרים שקובעים שבסעיפים האחרים, שם תצטרכו לקבוע. פה המשמעות היא שכל הטבה צריכה לעמוד גם בחוק וגם בתקנות.

אני עורך דין מיכאל בך - -

אתה לא מדבר בלי לבקש רשות.

אני מבקש.

אתה לא מקבל. אתה לא פעם ראשונה פה ואתה צריך להבין את זה. זה שאתה עורך דין לא נותן לך כלום ואנחנו גם לא - -

ההיפך, אני חושב שזה אמור לפגוע.

תקשיב, פה מתנהל סדר, בוועדה הזאת. בשאר הוועדות לא מעניין אותי מה את העושה. אתה רוצה לדבר? תרים את היד. כן אדוני.

שאלת חידוד: היועצת המשפטית אישרה את ה - -

כן, בוודאי. כן, מה רצית להגיד?

שרק יוסיפו לחוק "התנאים שקבע שר הביטחון" בתקנות. את המילה "בתקנות".

"שקבע שר הביטחון" מבחינה משפטית, קביעה יכולה להיות רק בתקנות.

אוקי. בשביל זה יש פה את היועץ שלך ואת היועצת שלי שהלכו ללמוד משפטים, מה שאנחנו לא עשינו. אנחנו טובים במילים, הם טובים במשפטים. הם מבינים את מהות המילים שהם שמים במשפטים.

אני ממשיך: "תיקון סעיף 10 4. בסעיף 10(ה) לחוק העיקרי, אחרי "תגמול" יבוא "או הטבה". הוספת פרק שלישי1. 6. אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא: "פרק שלישי1: הטבות. הטבות והיקפן. 15א. (א) בפרק זה – "אחי הנספה" או "אחי החלל" – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של הנספה או של החלל, לפי העניין;"

פה אנחנו נעשה תיקון בהתאם לתיקון של האחים שעשינו קודם.

מאה אחוז. יתקנו את זה לפי הנוסח המוגדר שהגדירו בהתחלה.

""האזור" – יהודה והשומרון; "יתום שאינו עומד ברשות עצמו" – יתום שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה; "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996. (ב) שר הביטחון יקבע את התנאים למתן הטבה לפי חוק זה לרבות לעניין הוכחת התנאים לנתינתה, וכן את היקף ההטבה, שיעורה, דרך הגשת הבקשה לקבלתה ואופן נתינתה, ואם קבע כי ההטבה תינתן בדרך של מתן סיוע כספי - אם תשולם בסכום חד-פעמי או בשיעורים. (ג)(1) סכומי ההטבות הניתנות בדרך של מתן סיוע כספי לפי פרק זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל בשנה שלאחר תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה – "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון. (2) על אף האמור בפסקה (1) רשאי שר הביטחון באישור ועדת העבודה רווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע לגבי הטבה מסוימת דרך עדכון אחרת. (3) לעניין עדכון הטבות יחולו הוראות אלה: (א) סכום הטבה שכלל לאחר העדכון אגורות, יעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה; (ב) סכומי ההטבות המעודכנים יפורסמו באתר האינטרנט של האגף וברשומות."

רגע, תעצור.

אני ממשרד הביטחון. התוספת של המילה "ברשומות" לדעתי לא נכונה. אנחנו לא מעדכנים סכומים של חוק ברשומות. התיקון יתבצע באתר האגף.

יש חשיבות לפרסום במאגרים כי אחר כך, כשאתה מפרסם את זה ברשומות, כל מאגרי החקיקה מעדכנים את זה אצלם במאגרי החקיקה. לעומת זאת, כשאתה מעדכן את זה אצלך באתר זה לא מעודכן במאגרי חקיקה ואז מי שפותח את החוק נגיד ב"נבו" או ב"תקדין" לא יכול לראות את המספרים המעודכנים. הוא רואה מספרים לא מעודכנים.

יש פרוצדורה של עדכון ברשומות שמתבצע בצורה פרוצדוראלית? אנחנו לא מכירים פרוצדורה כזאת ואם היא קיימת אין לנו בעיה.

בעיקרון, אתם יכולים פשוט לעדכן בילקוט פרסומים את כל הסכומים המעודכנים.

זה ייקח קצת יותר זמן.

ייקח קצת יותר זמן אבל יהיה מסודר. שלא יקרה בעוד 20 שנה שיבואו ויתווכחו על מספרים. לאט לאט, זה ייקח פחות זמן, זה יהיה בסדר. העיקר שיהיה רשום, ומה שרשום זוכרים.

"(ד)(1) הטבה לפי פרק זה תשולם או תינתן לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו-15ח רק למי שקצין תגמולים אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיפים האמורים לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה. (2) הטבה לפי סעיף 15ז תשולם או תינתן רק למי שעובד סוציאלי אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיף האמור ולאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה. (ה)(1) שר הביטחון רשאי לקבוע, לגבי מי שאינו תושב ישראל – (א) כי הטבות מסוימות לא יינתנו לו אף אם התקיימו לגביו כל שאר התנאים לקבלת ההטבה; (ב) כי הטבות מסוימות יינתנו לו בתנאים שקבע. (2) בסעיף קטן זה, "תושב ישראל" – מי שהתגורר בישראל או באזור 183 ימים או יותר, ב-12 החודשים שקדמו למועד שבו התמלאו התנאים לקבלת ההטבה המבוקשת על ידו. (ו) התובע הטבה לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו-15ח יגיש בקשה לקצין תגמולים והתובע הטבה לפי סעיף 15ז יגיש בקשה לעובד האגף שהוא עובד סוציאלי."

אדוני, אני יכולה?

כן.

אני קצת נרתעת מסעיף ה(1) – "שר הביטחון רשאי לקבוע, לגבי מי שאינו תושב ישראל – כי הטבות מסוימות לא יינתנו לו אף אם התקיימו לגביו כל שאר התנאים לקבלת ההטבה;" אני אשמח להסבר.

אני רוצה לציין שעד היום בעצם רוב ההטבות שניתנות למשפחות השכולות לא ניתנו למי שמתגורר בחו"ל. אנחנו עושים כאן תיקון. הכלל, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף הוא שההטבות כן ניתנות אבל יש סוגי הטבות מסוימים שיכולים להתעורר לגביהם קשיים. למשל: מענק דיור, אם אנחנו רוצים להשהות את הסכומים או את התנאים לקבלה. לכן קבענו שהכלל הוא שמקבלים את כל ההטבות. השר רשאי בתקנות, כמובן באישור הוועדה הזאת, לקבוע הטבות מסוימות שלא יינתנו - -

סליחה, לא כתוב פה שהתקנות הם באישור הוועדה הזאת.

אז תכניסי בסוף את כל השינויים.

כל התקנות לפי הפרק הזה, רשום שהן באישור הוועדה.

בתחילת הפרק היה כתוב שהכל תחת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אז באמת כדאי אולי לחזק את זה.

יש סעיף בחוק שמתייחס להטבות שמקבלים רק תושבים שלא גרים בארץ? כל הנושא של הגעה לאזכרות, איפה זה מוזכר?

כן, יש סעיף שמתייחס לזה. יש סעיף וזה בפרק של הטבות הנצחה.

אנחנו חוזרים לעמוד 4.

"(ז) שכול ששכל יותר מילד אחד ואלמנה שהיא גם שכול, ואלמנה אשר התאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהינו נספה, יהיו זכאים לקבלת כפל הטבה, אלא אם כן נקבע מפורשות אחרת. (2) שר הביטחון יקבע הוראות לעניין מתן ההטבה הנוספת לפי חוק זה. (ח) ערעור על החלטה של קצין תגמולים לפי פרק זה יהיה כאמור בסעיף 25; לעניין זה, החלטה של ראש אגף משפחות והנצחה דינה כהחלטה של קצין תגמולים. הטבות לשיקום תעסוקתי. 15ב. (א) בסעיף זה – "עסק" – עסק בבעלות מלאה או חלקית של מבקש ההטבה, הכל כפי שקבע שר הביטחון; "שכול" – לעניין סעיף זה יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד והמבקשים סיוע לצורך עסק אחד, כשכול אחד. (ב)(1) קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לשיקום תעסוקתי כמפורט בסעיפים קטנים (ג), (ד), (ה) ו-(ז) לשכול, לאלמנה וכן ליתום שטרם מלאו לו 21 שנה ביום שהתייתם וטרם מלאו לו 30 שנה ביום שהגיש את בקשתו ובתנאי שלא ניתן לו בעבר סיוע לרכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33(א)(1א) (בסעיף זה – יתום) וכמפורט בסעיפים קטנים (ו) ו-(ח) לשכול ולאלמנה. (2) סיוע לפי סעיפים קטנים (ה) עד (ח) יינתן במקום הסיוע המפורט בסעיף 15ג. (ג) לצורך הקמת עסק ראשון לתעסוקתם ופרנסתם – מלווה חד-פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3): (1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 101,530 שקלים חדשים; (2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 99,230 שקלים חדשים; (3) ליתום – בסכום שלא יעלה על 17,780 שקלים חדשים. (ד) לביסוס או להשלמת עסק קיים המשמש לתעסוקתם ופרנסתם, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3).

הערה: למה ההפרש הזה בין אלמנה לשכול? מה זה שכול? אלמנה היא לא שכולה?

משרד הביטחון.

אני יועצת משפטית, משרד הביטחון. בלשון החוק היום, "שכול" הכוונה להורה ילדו של הנספה, זו ההגדרה על פי לשון החוק. ולכן, כשמשתמשים במילה "שכול", הכוונה להורה שכול.

אז אפשר להציע, אדוני, לשנות את הסעיף הזה ולכתוב "הורה" כמו שכותבים "אלמנה"?

צריך לעשות את זה לאורך כל החוק.

אז אולי יש מקום לשינוי לאורך כל החוק. זה נשמע רע.

"שכול" זה אח שכול, זה יתום, זה אלמנה, זה הורה. - -

בסיבוב הבא אפשר לעשות תיקון לגבי כל החוק.

- - כמו כן, למה ההפרש הזה?

כפי שכבר ציין סמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה, אנחנו מעגנים את המצב הקיים ואלה הסכומים שניתנים היום.

שמעת את ההפרש?

כן.

זאת אומרת שידעת שיש הפרש.

כן, יש הרבה הפרשים.

"(1) לשכול בסכום שלא יעלה על 21,800 שקלים חדשים; (2) לאלמנה בסכום שלא יעלה על 21,800 שקלים חדשים; (3) ליתום – (א) לביסוס העסק בסכום שלא יעלה על 10,550 שקלים חדשים;"

פה סעיף קטן (ב) יצא ויהיה סעיף קטן (ד)(1) נפרד. בעקבות ההערה ששוחחנו עליה עם משרד הביטחון לא מדובר בהשלמת עסק של יתום אלא מדובר בשיקומו של יתום וזה לא יהיה תחת פיסקה (3), זה יהיה סעיף קטן (ד)(1) נפרד – לשיקומו של יתום בסכום שלא יעלה על 5,280 שקלים חדשים.

"(ה) לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק – מענק חד-פעמי בסעיף של 61,950 שקלים חדשים. (ו) להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק – מענק אחת לחמש שנים לשכול ולאלמנה בסכום של 61,950 שקלים חדשים. (ז) לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה – (1) לשכול – מענק חד-פעמי בסכום של 48,400 שקלים חדשים; (2) לאלמנה – מענק חד-פעמי בסכום של 56,900 שקלים חדשים; (3) ליתום – מענק חד-פעמי בסכום של 51,620 שקלים חדשים. (ח) להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים – (1) לשכול – מענק בסכום של 48,400 שקלים חדשים; (2) לאלמנה – מענק בסכום של 56,900 שקלים חדשים. הטבות רכב וניידות 15ג. (א) בסעיף זה – "הטבות רכב – סיוע לרכישת רכב, החלפתו והחזקתו, ולקבלת שיעורי נהיגה; "שכול" – לעניין סעיף (ג), (ד), ו-(ה) – יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד. (ב) קצין תגמולים רשאי לאשר, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, הטבות רכב כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (י). (ג) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – (1) בעד רכב ראשון – שניים אלה: (א) מענק בסכום של 38,720 שקלים חדשים; (ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 25,810 שקלים חדשים; (2) בעד החלפת רכב – (א) אחת לארבע שנים, שניים אלה (1) מענק בסכום של 31,830 שקלים חדשים; (2) מלווה בסכום שלא יעלה על 18,930 שקלים חדשים; (ד) לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה: (1) מענק בסכום של 31,830 שקלים חדשים; (2) מלווה בסכום של יעלה על 18,930 שקלים חדשים. (ה) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה – (1) בעד רכב ראשון, שניים אלה: (א) מענק בסכום של 25,810 שקלים חדשים; (ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 18,930 שקלים חדשים; (2) בעד החלפת רכב – (א) אחת לארבע שנים, שניים אלה: (1) מענק בסכום של 21,200 שקלים חדשים; (2) מלווה בסכום שלא יעלה על 18,930 שקלים חדשים; (ו) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה – (1) בעד רכב ראשון, שניים אלה: (א) מענק בסכום של 56,900 שקלים חדשים; (ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 74,570 שקלים חדשים; (2) בעד החלפת רכב, אחת לארבע שנים, שניים אלה: (א) מענק בסכום של 44,970 שקלים חדשים; (ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 21,220 שקלים חדשים. (ז) לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה – (1) בעד רכב ראשון, שניים אלה: (א) מענק בסכום של 39,830 שקלים חדשים; (ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 21,220 שקלים חדשים; (2) בעד החלפת רכב, אחת לארבע שנים, שניים אלה: (א) מענק בסכום של 31,480 שקלים חדשים; (ב) מלווה בסכום שלא יעלה על 21,220 שקלים חדשים. (ח) סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר בעבור תשלום אגרת רישיון רכב, לאלמנה שיש לה רכב, בשיעור שיקבע שר הביטחון."

דקה. לגבי הביטוח - בשיעור שיקבע שר הביטחון ולא לפי מחירי הביטוח שיש במדינה?

לא יודע מה זה מחירי ביטוח שיש במדינה. יש מרצדס ויש סובארו וגם אמרו לך שהכל יבוא לאישור ועדת העבודה והרווחה. תמשיך.

"(ט) סיוע במימון הוצאות ניידות – לאלמנה שאין לה רכב בסכום של 370 שקלים חדשים לחודש. (י) סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה – (1) לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,490 שקלים חדשים; (2) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 1,950 שקלים חדשים; (3) ליתום בהגיעו לגיל 17 בדרך של מענק חד-פעמי בסכום של 2,060 שקלים חדשים; (4) ליתום, שהתייתם לאחר הגיעו לגיל 17 וטרם הגיע לגיל 21, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה, החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,060 שקלים חדשים, ובלבד שיגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני הגיעו לגיל 30. הטבות לרווחה כלכלית. 15ד. (א) בסעיף זה, "שכול" – לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה) ו-(ו) יראו שני הורים שכולים של נספה כשכול אחד, ולעניין סעיפים קטנים (יא), (יא1), (יב), (יג), (יד) ו-(יז) – יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד. (ב) קצין תגמולים רשאי לאשר, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, הטבה לרווחה כלכלית כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (יח). (ג) לשכול, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או להכשרה מקצועית – בסכום שלא יעלה על סכום שכר הלימוד לתואר ראשון כפי שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בחוק זה – המועצה להשכלה גבוהה). (ד) לשכול, סיוע במימון שכר לימוד במוסד על תיכוני או במוסד אקדמי – לתואר ראשון, בעד אחי הנספה שטרם הגיעו לגיל 30 - בסכום שלא יעלה על 40% משכר הלימוד שקבעה המועצה להשכלה גבוהה לתואר ראשון אך לא יותר מ-40% מההוצאה שהוצאה בפועל, הנמוך מבניהם.

אני רק רוצה להבהיר בסעיף קטן (ד), במוסד על-תיכוני מקבלים מימון גם אם לא מדובר בלימודים לתואר ראשון ויכול להיות שאנחנו נבהיר יותר את הנושא.

"(ה) לשכול, סיוע במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז' עד י"ב – בסכום של 2,040 שקלים חדשים לשנה, בעד כל אחד מאחי הנספה. (ו) לשכול, סיוע במימון שיעורי עזר בעד אחי הנספה הלומדים בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון, על פי דרישת בית הספר שבו הם לומדים – מענק חודשי, בסכום שלא יעלה על 1,100 שקלים חדשים שיינתן במשך שנה אחת ובתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה. (ז) לאלמנה, סיוע במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים – כמפורט בפסקאות (1) עד (3): (1) בעד יתום הלומד בכיתות א' עד ו' – מענק שנתי בסכום של 1,720 שקלים חדשים; (2) בעד יתום הלומד בכיתות ז' עד י' – מענק שנתי, בסכום של 2,040 שקלים חדשים; (3) בעד יתום הלומד בכיתות י"א או י"ב – מענק שנתי בסכום של 2,520 שקלים חדשים. (ח) מענק הבראה חד-פעמי הניתן סמוך לנפילת הנספה; גובה המענק ייקבע על פי תעריף יום הבראה כפי שנקבע בהוראות החשב הכללי מעת לעת ומספר ימי ההבראה הינם כמפורט בפסקאות (1) עד (4): (1) לשכול בודד – 10 ימי הבראה; (2) לבני זוג שכולים – 15 ימי הבראה; (3) לאלמנה – 10 ימי הבראה; (4) ליתום – לרבות ליתום העומד ברשות עצמו, ליתום כאמור בסעיף 9ב(א) – טרם הגיעו לגיל 21 וליתום כאמור בסעיף 9ב(ב) טרם הגיעו לגיל 18 3 ימי הבראה."

פה אנחנו נמחק את ההבהרה ליתום לרבות ליתום העומד ברשות עצמו כי זה מיותר. "כל יתום עד גיל 21 לרבות ליתום העומד ברשות עצמו" זה אומר גם יתום שהגיע לגיל 18. אז המלים "לרבות ליתום העומד ברשות עצמו" נוריד.

"(ט) לאלמנה, מענק חד-פעמי בעד נישואי יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום של 8,600 שקלים חדשים; המענק לפי סעיף קטן זה יינתן פעם אחת בלבד בעבור כל יתום. (י) מלווה חד-פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים, לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד(8) וכאמור בהן: (1) לשכול, בעד בר מצווה או בת מצווה של כל אחד מאחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 6,540 שקלים חדשים; (2) לשכול, בעד נישואין של כל אחד מאחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 15,490 שקלים חדשים; (3) לאלמנה, בעד בר מצווה או בת מצווה של כל יתום – בסכום שלא יעלה על 3,560 שקלים חדשים; (4) לאלמנה, בעד נישואין של כל יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 8,720 שקלים חדשים; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעבור כל יתום; (5) לשכול, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 10,330 שקלים חדשים; (6) לאלמנה, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 7,110 שקלים חדשים; (7) ליתום, עד גיל 30, בעד דיור או נישואין – בסכום שלא יעלה על 29,250 שקלים חדשים. - -

"וביום הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה" – זה נשמט מהנוסח.

אם ייקח זמן והוא כבר יהיה בן 37 עד שתתנו תשובה, הוא כבר יקבל בכל זאת.

את פסקה 8 העברנו שתהיה פסקה 7 והורדנו את המילים בטעות "ובלבד שבים הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה".

"(יא) לשכול ולאלמנה, לצרכים אישיים – מלווה אחת לשלוש שנים, בסכום שלא יעלה על 6,470 שקלים חדשים; (יא1) לשכול ולאלמנה, מענק מיוחד לפתרון מצוקה אם נקלעו לקשיים כלכליים או הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים בסכום שלא יעלה על 1,500 שקלים חדשים; ואולם ראש אגף משפחות והנצחה רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר הגדלת המענק כאמור בסכום שלא יעלה על 1,500 שקלים חדשים. מענק לפי סעיף זה ישולם לא יותר מפעם אחת בשנתיים; (יב) לשכול ולאלמנה, מלווה חד פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית בתקופה של עד שלוש שנים מיום נפילת הנספה או מיום ההכרה בזכויות לפי חוק זה – בסכום שלא יעלה על 55,070 שקלים חדשים; ואולם קצין תגמולים רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר עד מחצית מסכום המלווה כמענק. (יג) לשכול ולאלמנה, סיוע שנתי בתשלום אגרת טלוויזיה לפי סעיף 28א לחוק רשות השידור, התשכ"ה–1965‏. (יד) לשכול, סיוע בהוצאות טלפון כמפורט בסעיף קטן זה: (1)
בעבור התקנת קו טלפון – בסכום חד-פעמי שלא יעלה על 194 שקלים חדשים; (2) בעבור העתקת קו טלפון – בסכום חד-פעמי שלא יעלה על 42 שקלים חדשים; (3) בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 263 שקלים חדשים. (טו) לאלמנה, סיוע בעד דמי שימוש בטלפון אחת לשנה בסכום שלא יעלה על 263 שקלים חדשים. (טז) לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה בעבורם; לא קיבלו שכול ואלמנה סיוע זה בעודם בחיים – יינתן הסיוע לשאר הבשר אשר רכש את חלקת הקבר בעבורם או מימן את הקמת המצבה בעבורם, כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): (1)
בעבור רכישת חלקת הקבר – (א) לשכול – בסכום שלא יעלה על 5,050 שקלים חדשים; (ב) לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 4,930 שקלים חדשים; (2) בעבור הקמת מצבה – בסכום שלא יעלה על 4,300 שקלים חדשים - -

סליחה, זה לא צמוד למדד הכל?

תשאל את הכל בסוף. הכל צמוד.

(יז) לשכול – מענק חודשי בסכום של 380 שקלים חדשים הכולל את ההטבות המפורטות בפסקאות (1) עד (3): (1)
סיוע ברכישת תרופות בסכום של 210 שקלים חדשים; סכום זה יקוזז מסכום הסיוע לפי סעיף 15ו(ד) או (ה), אם קיבל השכול סיוע לפי הסעיפים הקטנים האמורים; (2) סיוע לרכישת ציוד ביתי בסכום של 78 שקלים חדשים; (3) דמי ניידות וסיוע בתשלום אגרת רישיון רכב בסכום של 92 שקלים חדשים.
(יח) (1)
לשכול ולאלמנה הנכנסים למחלקה עצמאית בבית אבות או בבית דיור מוגן– מענק חד-פעמי לשם השתתפות בדמי כניסה או פיקדון בסכום שלא יעלה על 34,840 שקלים חדשים ולא יותר מההוצאה בפועל, הנמוך מביניהם, ובלבד שבבית האבות או בבית הדיור המוגן יש מחלקה סיעודית. לענין זה, "בית דיור מוגן" – כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012 . (2) מענק לפי פסקה (1) לא יינתן לשכול או לאלמנה אם יחידת הדיור היא בבעלותם ונרכשה על שמם. הטבות לדיור 15ה. (א) בסעיף זה – "דירה" – כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992‏ (בחוק זה – חוק הלוואות לדיור); "מחוסר דיור", לעניין שכול או אלמנה – אין להם דירה ולא היתה בבעלותם, המלאה או החלקית, דירה, והם זכאים לסיוע לפי חוק הלוואות לדיור; "שכול" – לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד. (ב) קצין תגמולים רשאי לאשר, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, הטבה לדיור, כמפורט בסעיפים קטנים (ה) עד (טו). (ג) קצין תגמולים רשאי לאשר כאמור בסעיף קטן (ב) הטבה לדיור המפורטת בסעיפים קטנים (ה) עד (טו), רק פעם אחת ולאחת המטרות המפורטות בסעיפים הקטנים האמורים, בלבד. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) שר הביטחון רשאי לקבוע כי בנסיבות מיוחדות ובתנאים שיפרט, קצין תגמולים יהיה רשאי לאשר הטבה לדיור כאמור למי שהתקיימו בו כל התנאים לקבלת ההטבה, יותר מפעם אחת וליותר ממטרה אחת. (ה) לשכול מחוסר דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, למעט דירה ציבורית לפי סעיף קטן (ו), שניים אלה: (1) מענק – בסכום של 118,160 שקלים חדשים; (2) מלווה – בסכום שלא יעלה על 212,230 שקלים חדשים. (ו) לשכול המתגורר בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998‏ , סיוע במימון רכישת הדירה שבה הוא מתגורר ובלבד שמדובר ברכישה ראשונה של דירה, שניים אלה:(1)
מענק – בסכום של 41,300 שקלים חדשים; (2) מלווה – בסכום שלא יעלה על 212,230 שקלים חדשים.
- -

שולי, בואי שבי פה.

- - "(ז) (1) בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ט) ו-(יא), "ילדים הסמוכים על שולחנה" – יתומים שגילם עד 30 שנה, שאינם נשואים אך מתגוררים באותה דירה עם אמם האלמנה, בין שהיא מחוסרת דיור ובין שאינה מחוסרת דיור. (2) לאלמנה מחוסרת דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, במלווה, בסכום שלא יעלה על 259,840 שקלים חדשים וכן במענק כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג): (א) אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 64,010 שקלים חדשים; (ב) אם יש לה עד 3 ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 203,630 שקלים חדשים; (ג) אם יש לה יותר מ-3 ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 203,630 שקלים חדשים ומענק נוסף בסכום של 15,370 שקלים חדשים בעבור כל ילד נוסף הסמוך על שולחנה, מהילד הרביעי ואילך. (ח) לשכול, סיוע במימון החלפת דירה, שניים אלה: (1) מענק – בסכום של 41,300 שקלים חדשים; (2) מלווה – בסכום שלא יעלה על 106,120 שקלים חדשים. (ט) לאלמנה, סיוע במימון החלפת דירה, במלווה, בסכום שלא יעלה על 129,920 שקלים חדשים וכן במענק כמפורט בפסקאות (1) ו-(2):(1) אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 166,340 שקלים חדשים בניכוי 20% מהסכום שהיא מקבלת בעבור מכירת דירתה, או בעבור מכירת חלקה בדירה; (2) אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 64,010 שקלים חדשים בניכוי כאמור בפסקה (1). (י) לשכול, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה אשר משמשת למגוריו, כמפורט בסעיף קטן זה:
(1) לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 212,230 שקלים חדשים; (2) להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 106,120 שקלים חדשים. (יא) לאלמנה, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה אשר משמשת למגוריה, כמפורט בסעיף קטן זה: (1) לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 259,840 שקלים חדשים; (2) להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 129,920 שקלים חדשים; (3)
לדירה ראשונה ולהחלפת דירה – (א) אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 102,100 שקלים חדשים; (ב) אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 64,010 שקלים חדשים. (יב) לאלמנה, סיוע לשם התארגנות ראשונית בדירה במלווה בסכום שלא יעלה על 22,940 שקלים חדשים. (יג) לשכול הזקוק לכך, סיוע במימון התקנת מעלון לדירת מגוריו – מענק בסכום שלא יעלה על 41,300 שקלים חדשים.
(יד) סיוע במימון שיפוץ דירה, אשר בבעלות הזכאי, אף אם ניתנה הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה: (1) לשכול ולאלמנה, מלווה בסכום שלא יעלה על 55,070 שקלים חדשים; (2) לאלמנה, מענק בסכום שלא יעלה על 25,580 שקלים חדשים. (טו)
סיוע במימון שכר דירה, לשכול ולאלמנה אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): (1) לשכול, בסכום שלא יעלה על 2,100 שקלים חדשים לחודש; (2) לאלמנה עם יתום עד גיל 30 הגר עמה, בסכום שלא יעלה על 2,730 שקלים חדשים לחודש. הטבות רפואיות 15ו. (א) בסעיף זה, "שכול" – לעניין סעיפים קטנים (יא) ו-(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד. (ב) קצין תגמולים רשאי לאשר, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לשכול או לאלמנה הזקוקים לפי אישור רופא לטיפול רפואי כאמור בסעיף זה, הטבות רפואיות למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ד) עד (טו) וכמפורט בהם; שכול הזקוק כאמור רשאי קצין תגמולים לאשר לו גם הטבות רפואיות למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (טז) עד (יח) וליתום עד גיל 18 הזקוק כאמור רשאי קצין תגמולים לאשר הטבה רפואית למטרה המפורטת בסעיף קטן (ח). (ג) תנאי למתן אישור להטבה רפואית לפי סעיף זה, נוסף על האישור הרפואי בדבר הצורך בטיפול הרפואי כאמור בסעיף קטן (א), הוא מיצוי כל הזכויות לטיפול רפואי הנדרש על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994‏, או מיצוי כל מקור זכאות אחר המקנה למבקש ההטבה הרפואית, טיפול רפואי כאמור, אלא אם כן קבע שר הביטחון בתקנות לפי סעיף 15א, במפורש אחרת. (ד) סיוע במימון תרופות לחולים כרוניים או לחולים הסובלים ממחלות ממושכות, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות. (ה) סיוע במימון תרופות שאינן לשימוש כרוני, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות. (ו) סיוע במימון התייעצות עם רופא מומחה בשל בעיה רפואית או צורך בהתערבות כירורגית למעט לצורך טיפולים או ניתוחים קוסמטיים ולמעט התייעצות עם פסיכיאטר, בסכום שלא יעלה על 800 שקלים חדשים לשנה ולא יותר מההוצאה שהוצאה בפועל." - -

סיגל, למה בעצם מחריגים פה פסיכיאטר? פסיכיאטרים הם בהגדרת :רופא מומחה" ולא "מטפלים". בסעיף (ו) – סיוע במימון התייעצות עם רופא מומחה, השאלה למה מחריגים פסיכיאטרים?

כל הנושא של הפסיכיאטרי בפרק של הסיוע הנפשי. אנחנו נגיע לסעיפים הרלוונטיים בחלק של הסיוע הנפשי.

"(ז) סיוע ברכישת מוצרי ספיגה לשמירת ההיגיינה האישית למבוגרים. (ח) סיוע במימון טיפול שיניים כמפורט בסעיף זה – (1) לשכול, החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל; (2) לאלמנה, החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ-15,000 שקלים חדשים לשנה; (3) ליתום שטרם מלאו לו 18 שנה, החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ–4,000 שקלים חדשים לשנה. (ט) סיוע במימון הוצאות נסיעה לטיפול רפואי בבית חולים או אצל רופא מומחה. (י) סיוע במימון רכישת או השכרת אבזרים ומכשירים רפואיים, הכל כפי שיקבע שר הביטחון. (יא) סיוע במימון לחצן מצוקה – כללי או לאירועי לב. (יב) סיוע במימון רכישת נעליים אורטופדיות, בסכום שלא יעלה על 920 שקלים חדשים לשנה. (יג) (1)
סיוע במימון רכישת עדשות רפואיות לעיוור או ללקוי ראייה בשל צורך רפואי מיוחד, לפי ההוצאה שהוצאה בפועל. (2) סיוע במימון רכישת עדשות למשקפיים לאחר ניתוח עיניים או בשל מחלת עיניים כרונית – בסכום שלא יעלה על 690 שקלים חדשים לשנה או 1,150 שקלים חדשים לשנתיים, לפי העניין. (יד) סיוע במימון דמי החלמה לאחר אשפוז. (טו) (1) - -

ערן, אתה יכול להחזיר אותנו לסעיף שאמרת? אמרת שיש סעיף בהצעה שקובע שכל התקנות הן באישור הוועדה.

סעיף 37 לחוק הראשי אומר את זה.

לא, סעיף 37 לחוק הקיים אומר ששר באופן כללי רשאי להתקין באישור ועדת ה- - להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של החוק. זה הסמכות הכללית.

כל התקנות לפי החוק הזה הן באישור הוועדה. התיקון שאנחנו מציעים לסעיף הזה, שבנושאים תקציביים יהיה גם באישור שר האוצר אבל הסמכות של הוועדה, כמי שמאשרת את כל התקנות יש פחות משמעות.

אז אנחנו צריכים לעשות שם תיקון, בסעיף.

(טו) (1) סיוע במימון רכישת קלנועית למי שמוגבל בניידות מפאת מצבו הרפואי כמפורט בפסקאות (א) עד (ג): (א) לשכול, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 11,250 שקלים חדשים; (ב) לזוג שכולים – לקלנועית זוגית בסכום שלא יעלה על 16,000 שקלים חדשים; (ג) לאלמנה, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים; (2) סיוע לפי פסקאות משנה (א) ו-(ג), או לפי פסקת משנה (ב) לגבי זוג שכולים שבחרו לרכוש קלנועית זוגית, יינתן בתקופה שבה הוא ניתן במקום סיוע לפי סעיף 15ב(ה) עד (ח) וסעיף 15ג, לפי בחירת השכול, זוג השכולים או האלמנה, לפי העניין. (טז) טיפול ברפואה משלימה, הנמנה עם רשימת הטיפולים הנהוגה והניתנת בתכנית לשירותים נוספים של קופות חולים כמשמעותה בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 – לשכול, בסכום שלא יעלה על 130 שקלים חדשים לטיפול ועד 20 טיפולים בשנה. (יז) סיוע במימון ניתוח פרטי, למעט ניתוח קוסמטי, בסכום שלא יעלה על 11,470 שקלים חדשים, בניכוי השתתפות עצמית בסכום של 2,290 שקלים חדשים. (יח) סיוע חד פעמי במימון טיפולי פוריות או פונדקאות, בסכום שלא יעלה על 22,940 שקלים חדשים. הטבות לטיפול פסיכו-סוציאלי. 15ז. (א) בסעיף זה, "טיפול פסיכו-סוציאלי" – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם האובדן והשלכותיו בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי, בשיטות טיפול הנהוגות במקצוע העבודה הסוציאלית. "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (ב) עובד האגף שהוא עובד סוציאלי רשאי לאשר, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, הטבה לטיפול פסיכו-סוציאלי המפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (ח); על החלטת העובד הסוציאלי, ניתן לערור לפני העובד הסוציאלי הראשי שמינה שר הביטחון מקרב עובדי האגף שהם עובדים סוציאליים, שיהיה רשאי לאשרה, לשנותה או לבטלה. (ג) לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה וליתום, גם אם התייתם לאחר הגיעו לגיל 21, סיוע במימון טיפול נפשי וכל עוד, לפי חוות הדעת העובד הסוציאלי הראשי, הם זקוקים לסיוע זה.
(ד) לשכול, לאלמנה וליתום כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף קטן זה יינתן במקום הסיוע המפורט בסעיף קטן (ג) וכל עוד לפי חוות הדעת העובד הסוציאלי הראשי, הם זקוקים לסיוע זה." - -

רק הבהרה: תסבירו לי את הענין הזה של כל עוד לא מלאו לו 30 שנה לגבי הטיפול הפסיכו-סוציאלי.

על סעיף קטן (ד) את מדברת?

טיפול פסיכו-סוציאלי. ההגבלה הזאת לגיל 30, תסבירו לי את זה. טיפול פסיכו-סוציאלי עם הגבלה ליתום שעוד לא מלאו לו 30.

<(היו"ר שולי מועלם-רפאלי)>

כן, נאוה מדברת על סעיף (ד) לשכול, לאלמנה וליתום כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית שיקבע שר הביטחון. למה פה כן מגבילים בגיל?

בסעיף (ג), כשמדובר בטיפול פסיכולוגי, קודם כל אני אומר שזה עיגון של המצב הקיים, ככה נקבע. לגבי טיפול פסיכולוגי, גם אם היא תיתן לך עד גיל 21 זה ללא מגבלת גיל. כאשר מדובר בטיפולים שהם חלופה לטיפולים פסיכולוגיים - -

- - -

ב-(ג) זה בלי הגבלה. (ד) – ההגבלה קיימת על מה?

לגבי טיפולים שהם לא טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים אחרים שנקראים בעגה המקצועית "התערבויות לרווחה רגשית" ולגביהן יש מגבלה.

מה זה? תסבירי מה זה?

כל הנושא של רכיבה על סוסים - -

לאחי הנספה לא מגיע הדבר הזה?

יש לך רגשי, אלי.

בסעיף קטן (ג) נקבע לשכול, לאלמנה ולאחי הנספה.

אין הגדרות.

אדון גוטליב, תגיד למה לדעתך חסרות הגדרות ואני מצטטת את סיגל, שאמרה את זה מספר פעמים, שזה מצלם מצב קיים. אז אם יש סעיף, כמו שאמר היושב ראש, שיש למישהו התנגדות לגביו, אנחנו מזיזים אותו רגע הצידה אבל - -

נכנסנו כאן לוויכוח אז התמקדתי בכך שחסרות ההגדרות. זה הכל.

למה הגדרות? ההגדרה מאד ברורה. טיפול נפשי, שהם הגדירו אותו למעלה – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם האובדן והשלכותיו וכולי...

למי?

זה מה שהם כותבים: לשכול, לאלמנה, אחי הנספה והיתום.

לא, אחי הנספה לא מופיע פה.

כתוב בסעיף (ג).

גברתי היושבת ראש, הבעיה כאן היא סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית.

הבעיה היא בסעיף (ד), שם קיימות כל ההגבלות, גם היתומים עד גיל 30 וגם לא מופיעים אחי הנספה.

אז אני שוב חוזרת: זה עיגון מצב קיים. לגבי טיפול פסיכולוגי - אין מגבלה. הטיפול הפסיכולוגי ניתן לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה וליתום אף אם הוא התייתם לאחר גיל 21, כל עוד הם זקוקים וללא מגבלה של גיל וללא מגבלה של זמן. כל עוד זקוקים לסיוע. לגבי סעיף קטן (ד) – מדובר בהטבה שהתווספה נדמה לי בשנתיים האחרונות. מדובר בהטבה שהיא יחסית חדשה. מדובר בהטבה שהיא בעצם הטבה נוספת, שמחליפה את הטיפול הקונבנציונאלי בטיפול הפסיכולוגי ולמעשה, לגבי ההטבה הזאת נקבעו מגבלות מסוימות, כפי שהם מעוגנות. זה המצב הנוהג היום. לגבי ההטבה הזאת, היא ניתנת לשכול, לאלמנה וליתום עד גיל 30 ולא ניתנת לאחי הנספה.

יתום זה רק מי שהתייתם לפני הגיעו לגיל 21.

לפי כל הכללים המגבילים.

אני רוצה להגיד משהו לסיגל, אני חושבת שיש לנו משהו שרוצים לתקן מבחינה משפטית וזה לא מהותי: כתבנו שעובד האגף, שהוא עובד סוציאלי, רשאי לאשר הטבה לטיפול פסיכו-סוציאלי המפורט בסעיפים קטנים (ג)-(ח). פסיכו-סוציאלי, אמרנו שזה רק טיפולים של העובדת הסוציאלית אבל בעצם ב-(ג)-(ח) מפורטים דברים שהם לא רק של עובדת סוציאלית.

נכון, צריך לתקן את זה.

נגדיר את זה איך שהוא אבל את כל הטיפולים המפורטים בסעיף קטן (ג)-(ח), לא רק את הפסיכו-סוציאלי.

שמרית, סליחה, בסעיפים האלה הפננו לאישור של עובדת סוציאלית - -

נכון, אבל את רואה שלכאורה הוא רשאי לאשר רק טיפול פסיכו-סוציאלי.

היום, לצערנו או לשמחתנו, הטיפול הפסיכולוגי בעצמו לא עובד על כל האנשים והולכים לטיפולים חלופיים. אני חושבת שמן הראוי לא להחריג את זה בגיל. לבוא ללא הגבלת גיל ופשוט לפתוח את זה גם לאחי הנספה וגם לשכולים. צריכים לראות היום קצת קדימה את החיים.

פרידה, אנחנו נוציא החוצה כרגע, לדיון נפרד, את כל הסעיפים שעליהם יש לנו סימני שאלה או רצון לשנות, וגם את הסעיף הזה. כמו שסיגל אמרה קודם, זה צילום מצב קיים אבל כרגע את הסעיף הזה אנחנו נוציא החוצה. כשהיושב ראש יחזור נעשה על זה דיון ונראה לאן אנו מגיעים.

אני יושב ראש ארגון "יד לבנים". אני חושב שכל הסעיף הזה לא נכון משום שאין שום הגבלה של גיל לגבי כל הטיפולים. אין שום הגבלה של גיל, זה משהו שהכניסו עכשיו בתור "עז". אין גיל 30 הורים שכולים ואלמנות, הם רשאים לשאר הטיפולים בלי הגבלת גיל בכלל.

רק לגבי יתום המגבלה של הגיל.

אלי, ההגדרה אומרת: שכול, אלמנה ויתום, כל עוד טרם מלאו 30.

ומה זה לפי חוות דעת של העובד הסוציאלי? כל חוות הדעת של העובד הסוציאלי, אנחנו לא צריכים חוות דעת של עובד סוציאלי אם כן לתת טיפול או לא לתת טיפול.
<(היו"ר חיים כץ, 11:02)>

אנחנו מדברים על עניין פרוצדוראלי שקיים היום. כיום מאושר טיפול ל-3 שנים, ולאחר 3 שנים יש מה שנקרא העובד הסוציאלי, ראש היחידה, מקבל טופס הערכה לצורך הארכה. זה ענין פרוצדוראלי בלבד. היא מאשרת - -

זה לא נכון מפני שהחוק אומר ללא הגבלת גיל וזמן. אנחנו, בזמנו, הסכמנו שתהיה אחרי 3 שנים בחינה מחדש של עובדת סוציאלית עם נציגי הארגונים, ארגון האלמנות וארגון "יד לבנים". סיכמנו את זה. התקנה אומרת: ללא הגבלת גיל וזמן. אנחנו הסכמנו, מבחינה מקצועית, שאחרי 3 שנים זה נכון שצריך לעשות בדיקה אם הטיפול עזר או שצריך טיפול אחר.

על זה מדובר, אלי. זה מה שכתוב.

זה לא רק העובדת הסוציאלית, זה וועדה משותפת לעובדת סוציאלית ולארגונים היציגים, נציג ארגון האלמנות ונציג ארגון "יד לבנים". זה הסיכום שהיה. אתם לא שיניתם את זה. אני מבקש שכל הסעיף הזה, כבוד היושב ראש, לדון בו מחדש כי יש בו סטייה ממה שהתקנה אומרת וממה שההסכמים שישנם בין הארגונים היציגים - -

מה אומרים ההסכמים?

ההסכמים אומרים שזה ללא הגבלת גיל וזמן. יש הסכם שלאחר 3 שנים תהיה בחינה מחדש של הטיפול. הפסיכולוג צריך לתת הערכה מה נעשה ואחרי זה, יש ועדה משותפת לנציג משרד הביטחון ונציג הארגונים היציגים, קרי: ארגון האלמנות וארגון "יד לבנים", שמחליטים אם הטיפול הוא בסדר, אם אפשר להמשיך את הטיפול או לשנות טיפול או לא להמשיך בכלל.

תודה.

אנחנו מסכימים לחלק הראשון של דבריך, יו"ר ארגון "יד לבנים" ולא לחלק השני.

רגע, החלק הראשון שאתה מסכים, שזה לא - -

שהטיפול יינתן ללא הגבלת גיל - -

גם ליתומים?

- - גם ליתומים למעט ההתערבות הנוספת שהיא לא טיפול פסיכולוגי. באשר לאחרי שלוש שנים, אנחנו רוצים להשאיר את ההחלטה בידי הגורם המקצועי ולא בידי גורמים נוספים מהארגונים כדי להגן על ההורים עצמם ועל האלמנות עצמן. לא יתכן שגורם לא מקצועי - -

אבל הוא מסכים אתך.

אני מסכים אתך.

אז לאט לאט.

ב-(ג) אתה אומר שאתה משאיר את המצב כמו שהוא וב-(ד) כמו שהוא? אז אין פה שום תיקון.

אמרת שאתה מסכים אתו. אז יש שינוי. איפה זה מתבטא?

וכל עוד לא מלאו לו 30 שנה.

אתם רוצים ב-(ד) להשאיר את מגבלת הגיל או להוריד?

להוריד.

(ד) מדבר על הטיפול הרגשי, הוא לא מדבר על הטיפול הפסיכולוגי שניתן על ידי פסיכולוג. הטיפול הרגשי, המשמעות שלו, ההרחבה שנעשתה לפני שנתיים לגבי כלל האוכלוסייה שכוללת רכיבה טיפולית, הידרותרפיה, כתיבה יוצרת ודברים נוספים. שם יש מגבלת גיל 30 לגבי יתום בלבד כי על פי החוק יתום הוא עד גיל 30.

אבל זה מה שכבר קיים היום בסעיף. אז אתה לא מבקש לשנות את הסעיף.

לא. תפרקי את זה לשניים - -

במילים אחרות – ההתערבות הרגשית ניתנת לאלמנות, להורים שכולים וליתומים עד גיל 30.

ללא הגבלת גיל וזמן.

לא צריך, זה ככה כתוב.

בסעיף (ד) גם אין שינוי. למה התנגדת בדיוק?

אני התנגדתי להתערבות של עובדת סוציאלית, שזה כפוף לחוות דעת של עובדת סוציאלית.

זה כתוב.

אז אנחנו לא מסכימים לזה.

זה קיים גם היום.

הוא אומר שזה קיים היום בתקנות.

לא כתוב בתקנות שום דבר כזה. זה תוספת שהוסיפו עכשיו.

זה לא תוספת, אלי, זה קיים גם היום. זה נהוג בטיפול, צריכה להיות בקרה - -

מה זה נהוג? בתקנה זה מופיע? אם בתקנה זה מופיע, אני מקבל את זה. זה לא מופיע בתקנה.

לקצר את הדברים: אתה אומר מצד אחד שזה קיים והוא אומר שזה לא קיים. בא נבדוק את זה.

אני גם רוצה להסביר את הרציונל, יש בזה היגיון - -

עזוב אותי הרציונל. אם זה לא מופיע בתקנות, זה לא יופיע פה. את המוכן לזה?

ברשותך, יש פה משהו שהוא מקצועי, גם אם הוא לא מופיע בתקנות - -

אז תגיד שאתה רוצה לחדש ולהסביר ונפתח את זה, זה בסדר. מצד אחד, אם אתה אומר שזה מופיע וזה לא מופיע, זה לא בסדר.

לא, שזה נהוג ולא מופיע.

לא, אני אומר שזה נהוג. אני לא יודע אם זה מופיע.

מאה אחוז, אז תמחק את זה גם פה ותנהג.

הנוהג הזה, ברשותך, בא לתת לאיש המקצוע מקום להתערב בתהליך התפקוד - -

מה שהוא אומר זה הנכון. לא יכול להתערב אדם שהוא לא מקצועי.

- - הוא בא לבחון את התהליך המקצועי, התהליך הטיפולי של הפסיכולוג באב השכול או באלמנה או באם השכולה. על מנת שהטיפול יהיה טוב יותר, על מנת שההכוונה לטיפול תהיה טובה יותר, יש פה התערבות אחרי 3 שנים של גורם מקצועי שבודק את הטיפול.

ולמה אתה פוחד מזה?

זה לא היה קודם.

נראה לך שאנשי המקצוע יהיו כפופים למערכת הביטחון ויעבדו משיקולים כלכליים?

גם. הטיפול הפסיכולוגי הוא ללא הגבלת גיל וזמן, ואין לי בעיה עם זה. מוסכם גם שעובדת סוציאלית יחד עם נציגי הארגונים יבדקו אחת לשלוש שנים. לגבי שאר הטיפולים, שהם טיפולים חדשים וחדשניים, אני לא חושב שעובדת סוציאלית צריכה להחליט אם כן או לא. אם אני מרגיש שרכיבה על סוסים או הידרותרפיה עוזר לי או לאלמנה, אני לא חושב שעובדת סוציאלית צריכה להתערב ולהחליט מה טוב לי. אם המחוקק נתן את זה ואם המשרד נתן את זה, אני חושב שצריך לתת את זה בלי שיקול דעת של עובדת סוציאלית. יש פה גם מניעים כלכליים וזה בא במקום טיפול פסיכולוגי. זה בא במקום.

חיים, אני רוצה להגיד לך משהו: יש פה שני דברים בדיון שהם מעניינים: א. מה שאמר - -

אני רוצה לגמור את החוק הזה ולא נראה לי שזה הולך לקרות.

לא, חבל. אנחנו חייבים לגמור את זה היום כדי שבינואר - -

זה בסדר, אנחנו נדבר פה כמה שרוצים וזה לא ייגמר היום. אז בואו נעזוב את הסעיף הזה ונחזור אליו אחר כך. סעיף (ד), אנחנו עזבנו אותו ונראה מה אנחנו עושים הלאה. הולכים לסעיף (ה).

"(ה) לאלמנה וליתום, כל עוד לא מלאו לו 30, סיוע במימון אבחון תעסוקתי-מקצועי. (ו) לאלמנה, סיוע במימון חונכות בעד יתום שגילו 4 עד 18 שנים ובעד יתום שאינו עומד ברשות עצמו. (ז)סיוע במימון אבחון ללקות למידה: (א) לאלמנה, בעד יתום, טרם הגיעו לגיל 21 הזקוק לאבחון לקות למידה, סיוע במימון של עד ארבעה אבחונים ללקות למידה ובלבד שניתנה לכך המלצה של גורם מקצועי. (ב) ליתום שטרם מלאו לו 30 שנה, הזקוק לאבחון – סיוע חד פעמי במימון אבחון לקות למידה ובלבד שלא מיצה את מלוא הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) ושניתנה לכך המלצה של גורם מקצועי. (ח) לאלמנה, בעד יתום הלומד בבית ספר יסודי או בתיכון, סיוע במימון שיעורי הוראה מתקנת ליתום אשר אובחן כלקוי למידה. 15ח.(א) בסעיף זה – "בן משפחה" – הורה ואלמנה של חלל, ואולם – (1) אם נפטרו הורי החלל – אחד מאחיו או מאחיותיו של החלל, בהסכמת כל אחיו ואחיותיו; (2) אם נפטרה האלמנה – אחד מילדיו של החלל, בהסכמת כל ילדיו; (3) בהיעדר בן משפחה המנוי בפסקאות (1) או (2) – קרוב משפחה אחר של החלל, שאישר קצין תגמולים, כפי שקבע שר הביטחון; (4) לעניין סעיפים קטנים (ג), (ד), (ו), (ז) ו-(ח) יראו את הורי החלל המנהלים תא משפחתי אחד כהורה אחד; "הרשות המוסמכת", "מצבה" ו"קרוב" – כמשמעותם בחוק בתי קברות צבאיים, התש"י–1950‏ (בסעיף זה – חוק בתי קברות צבאיים); "חלל" – כל אחד מאלה: (1)
חייל שנספה במערכה כמשמעו בחוק זה; (2) חייל שנפטר וזכאי לקבורה בבית קברות צבאי על פי חוק בתי קברות צבאיים; "נכה" ו"דרגת נכות" כמשמעם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959‏ . (ב) קצין תגמולים רשאי לאשר, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, הטבות להנצחה כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (יב). (ג) לבן משפחה, השתתפות חד-פעמית בהוצאות אבל בסכום של 7,060 שקלים חדשים; ואולם ראש אגף משפחות והנצחה רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר תוספת שלא תעלה על 2,525 שקלים חדשים לסכום האמור. (ד) לבן משפחה, השתתפות אחת לשנה בהוצאות אזכרה בסכום של 890 שקלים חדשים. (ה) לבן משפחה, סיוע בהגעה לישראל לאזכרה באחד מהמועדים המפורטים בפסקאות (1) עד (3); קצין תגמולים רשאי לאשר סיוע לפי סעיף קטן זה גם לאחי החלל –
(1) ביום האזכרה הפרטית של החלל – לפי בקשת בן המשפחה; (2) ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, לפי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–1963‏ (בחוק זה – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל); - -

לחוק הזה יש מנגנון הצמדה?

כן.

אדוני, הערה: לגבי סעיף ה(1) ו-(2), בגלל שאנחנו מעגנים את זה בחוק אני חוששת מהמילה "ביום" כי לפעמים קורה שבן למשפחה שכולה רוצה להגיע לארץ בחודש של האזכרה הפרטית, ואני פה בודקת, עד היום היתה גמישות בזה. איך תהיה גמישות בזה? זה מה שאני שואלת. האם אפשר להוסיף פה - -

אם הוא רוצה להגיע שבוע לפני יום האזכרה לא יתנו לו?

לפי החוק לא יתנו לו ולכן, פה אנחנו צריכים לראות איך... אולי נוסיף "בסמוך ל...". אנחנו היום מאשרים חודש, חודש וחצי לפני.

אנחנו היום לא מאשרים חודש או חודש וחצי. יש חשיבות למועדים כי המטרה של ההטבה הזאת היא באמת שתהיה במועדים הרלוונטיים לפקוד את קברו של החלל, אז כמובן שחייבת להיות איזו שהיא גמישות, לא בדיוק באותו יום.

אז יהיה "בסמוך ל...".

אנחנו מכירים את המצב בשטח והפרשנות של "בסמוך ל...". אחד יפרש חודשיים ושלושה חודשים והאחר יפרש אחרת.

מה נהוג היום?

בדרך כלל מדובר בשבוע.

אז תרשמי בשבוע האזכרה. לא ביום האזכרה אלא בשבוע האזכרה.

בשבוע שחל בו.

תראו, אני די עומדת על זה, אדוני.

את עומדת וזה בסדר. בשבוע שחל בו.

אל תזכירו תאריך עברי כי אנחנו יודעים שיש משפחות שעושות בתאריך הלועזי.

לא הזכרנו.

אני ממשיך: "(ו)
לבן משפחה, השתתפות חד-פעמית במימון הנצחה פרטית בסכום שלא יעלה על 7,350 שקלים חדשים; ואולם ראש אגף משפחות והנצחה רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר השתתפות נוספת שלא תעלה על 7,350 שקלים חדשים לסכום האמור. (ז) לבן משפחה של נכה שנפטר וביום מותו דרגת נכותו היתה 100% לפחות – סיוע בהקמת מצבה צבאית על קברו על ידי הרשות המוסמכת; בחר בן המשפחה בהקמת מצבה שאינה צבאית, סיוע במימון הקמת מצבה שאינה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,300 שקלים חדשים. (ח) לבן משפחה של נכה שנפטר עקב נכותו ושדרגת נכותו ביום מותו לא עלתה על 99% – סיוע במימון הקמת מצבה שאינה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,300 שקלים חדשים. (ט) (1) סיוע במימון הוצאות הבאתם לישראל של בני משפחתו של חלל, שאינם תושבי ישראל או השוהים מחוץ לישראל, בעת נפילת החלל. (2) בסעיף קטן זה, "בני משפחה" – הורים, אלמנה, יתומים ואחים.
(י) הוראות סעיף קטן (ט) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי חייל שהוא אחד מאלה: (1) נעדר; (2) שבוי;
(3) מאושפז במצב קשה עם סכנת חיים; (4) חלל שהוחלט על העתקת קברו. (יא) סיוע במימון הוצאות הבאת בני משפחה של חלל שאינם תושבי ישראל לביקורי התייחדות עם החלל באחד מהמועדים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): (1) ביקור התייחדות בתום השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד האזכרה – הורים, אלמנה, יתומים ואחים;
- -

יש פה איזו שהיא השמטה, יש פה תיקון. זה חל גם על בן משפחה שנמצא בחו"ל, ובנו חלילה נהרג. - - - יש איזו תוספת קטנה שנוסיף אותה.

באיזה סעיף? בסדר.

אריה, סעיף (ט)(1), סיוע במימון הוצאות הבאתם לישראל של בני משפחתו של חלל. למה זה סיוע ולא מימון?

בדרך כלל זה מימון מלא.

אז למה אתם לא כותבים מימון? ברצינות, אני לא אוהב את המונחים האלה שמתפרשים.

יש הגדרה בתחילת הפרק, בסעיף 15, שסיוע יכול להיות מלא או חלקי.

בדיוק על זה אני מדבר.

אבל מאחר שלא יכולנו בכל סעיף לכתוב בנפרד אז באמת - -

מוגדר איפה הוא יישב במטוס?

תגדיר סטנדרט. מה הבעיה? זה לא הבעיה אבל להשאיר את זה לוויכוח? חיים, יש דברים שנתונים לוויכוח ויש דברים שאין בעיה, תשאיר. אבל בקטע הזה, מה זאת אומרת? בן אדם נפל חייל אז הוריו שנמצאים בחו"ל, אתה מסייע במימונם? אתה אומר: אני משלם טרנס-אטלנטי מחלקת עסקים. למה? כי זה שלב טראומטי והוא לא צריך עכשיו להיסחב וטיסה לא טרנס-אטלנטית - -

ברור לך שיש משהו במה שהוא אומר. סיוע זה גם 1000 שקל.

כל מה שאני אומר הוא שכל מה שנאמר כאן לגבי כן טרנס-אטלנטי או כן מחלקה ראשונה וכן הלאה יקבע בתקנות. לכן אנחנו קובעים סיוע - -

לא.

מימון כפי שיקבע בתקנות. תמחק את המילה "סיוע" ותוסיף את המילה "מימון הוצאות".

היות והנוהג הוא "מימון מלא", אז אין לנו בעיה עם זה.

"סיוע מלא" זה המונח המשפטי שמשתמשים בו.

אריה, מה שנהוג ולא מהווה בעיה, תלכו אתו.

אנחנו מקבלים את התיקון.

רגע, אבל בסעיף קטן (י) הצעתם תיקון או שלא? לא הבנתי.

לא, הוא חזר בו. סעיף (יא).

סיוע מלא במימון, לא סיוע מלא.

אז אתם רוצים בכל זאת "מימון"?

לא "סיוע במימון" אלא "מימון".

בסעיף (יא) תמחק את "הסיוע ב..." ותרשום "מימון".

"(יא) מימון הוצאות הבאת בני משפחה של חלל שאינם תושבי ישראל לביקורי התייחדות עם החלל באחד מהמועדים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): (1) ביקור התייחדות בתום השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד האזכרה – הורים, אלמנה, יתומים ואחים; (2) ביקור התייחדות אחת לכל שנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד נפילת החלל, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, או ביום ז' באדר למשפחות של חללים שמקום קבורתם אינו נודע, ובתנאי שחלפה שנה מתום הביקור הקודם – הורים, אלמנה, יתומים ואחים עד גיל 18; - -

יש הבדל בין שני הסעיפים, בין (ח) לבין (יא): המימון של הוועדה לבני משפחת חלל הוא מימון מלא לכל דבר וענין. הבאתם של בני משפחות שכולות לאזכרה פעם בשנה, מה שאנחנו קוראים להתייחדות, הוא סיוע ולא מימון מלא.

איזה סיוע זה?

אנחנו היום בוחנים את כל הנושא הזה. הסיוע הוא בדרך כלל השתתפות, ואני מדגיש את המילה "השתתפות" בשהייה שלהם והשתתפות בכרטיסי הטיסה.

הערה: אני קצת חולקת על דבריך, אדוני. כיום, משרד הביטחון הוא זה שרוכש את כרטיס הטיסה לשכול, ליתום, לאלמנה, לאח, והוא זה שמזמין את המלון לשכולים הללו. משרד הביטחון הוא כוח קניה אז אם מחר אותה אלמנה תקנה כרטיס טיסה, הוא יעלה לה הרבה יותר מאשר משרד הביטחון רוכש. ולכן, כל זמן שמשרד הביטחון רוכש את זה הוא יוצא הרבה יותר זול. אם היא תצטרך לממן את זה לבד ואחר כך להגיש להם בקשה, זה יסרבל את זה יותר וזה יעלה לה הרבה יותר. אם אמרנו שאנחנו מעגנים את מה שקיים אז בואו נעגן את מה שקיים ולא נעשה שינויים.

המציאות היא שלא בכל המקרים משרד הביטחון קונה את כרטיסי הטיסה. בהרבה מאד מקרים האלמנות קונות וההורים קונים ומקבלים החזר חלקי. זה לא נכון.

זה בגלל שיש טיפול כושל לפעמים, אז קורה מצב שבסופו של דבר מחזירים לאותה אלמנה את הכסף אבל נכון להיום, משרד הביטחון - -

זה לא מצוין.

- - מירי מנחם קונה את הכרטיס ומזמינה את המלון.

לא בכל המקרים.

אבל אריה, אמרנו שלא משנים את המצב הקיים.

אוקי, קפצנו על (יא). הולכים הלאה.

חיים, כתוב פה "באחד המועדים" ונראה לי שהם נותנים בשלושתם.

בואו נתקדם ונחזור לסעיפים האלה. אם יש לכם זמן, נחזור לזה.

אני ממשיך: פסקה (3)בביקור התייחדות אחת לחמש שנים שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל – אחים מעל גיל 18. (יב) שי ליתומי החלל, אחת לשנה – ליתומים מגיל 4 עד 18. ועדת חריגים להטבות 15ט. (א) שר הביטחון רשאי להקים ועדה אשר תהיה מוסמכת לאשר, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, הגדלת הסכום הכספי הקבוע להטבה מסוימת לפי פרק זה (בחוק זה – ועדת חריגים להטבות), ובלבד שהתקיימו במבקש כל התנאים לקבלת אותה הטבה; כמו כן רשאית ועדת החריגים לאשר, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, מימון שירותים והחזר הוצאות הנובעים והקשורים לשכול והמיועדים לרווחתו של המבקש, שאינם מוסדרים בפרק שלישי1, וזאת עד לסכום של 56,000 ש"ח. (ב) שר הביטחון יקבע את הרכב ועדת החריגים להטבות, את דרכי פעולתה ואת שיעורי החריגה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור הטבות על ידי ועדת החריגים." תיקון סעיף 16 7. בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "להעניק לו" יבוא "מסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להעניק לו חלק מהתגמול הניתן לבן משפחה לפי חוק זה". תיקון סעיף 18 8. בסעיף 18 לחוק העיקרי, אחרי "מקבל תגמול" יבוא "או הטבה" ואחרי "לא ישולם לו תגמול" יבוא "ולא תינתן לו הטבה". תיקון סעיף 19 9. בסעיף 19 לחוק העיקרי, אחרי "התגמולים" יבוא "וההטבות". תיקון סעיף 21 10. בסעיף 21(ב) לחוק העיקרי, במקום ההגדרה "תשלומים לפי חוק זה" יבוא: ""תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, מענקים, הענקות, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לפי חוק זה;". תיקון סעיף 21ב 11. בסעיף 21ב לחוק העיקרי, במקום "טובות הנאה" יבוא "הטבות והענקות אחרות". - -

- - -

אנחנו מדברים על חוק משנות ה-50. יש בחוק סעיפים שמוגדרים "מענק" ויש שמוסדרים "הענקה". אנחנו לא משנים אותם, אנחנו מוסיפים עכשיו הגדרה של הטבה. כל מה שדיברנו עכשיו זה הטבות שמתווספות על הענקות ומענקים.

הוא מסכים. תמשיך.

"תיקון סעיף 27 12. בסעיף 27 לחוק העיקרי, במקום "תגמולים והענקה מיוחדת" יבוא "תגמולים, הענקה מיוחדת והטבות". הוספת סעיף 28א 13. אחרי סעיף 28 לחוק העיקרי יבוא: "מאימתי משלמים הטבות 28א. (א) הטבה לפי פרק שלישי1 שאינה מצריכה הגשת בקשה והמנויה בתוספת תינתן למבקש מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, בלא שיידרש להגיש בקשה לכך; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא קצין תגמולים כי לא שולמה הטבה לפי הסעיף הקטן האמור למרות שמלאו התנאים לקבלתה, תשולם או תינתן ההטבה לתקופה שבה לא שולמה או ניתנה ההטבה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. (ג) הטבה לפי פרק שלישי1 שאיננה מנויה בתוספת, תשולם או תינתן למבקש מהיום שבו מלאו לגביו כל התנאים לשם קבלת ההטבה, ובלבד שהבקשה לקבלת ההטבה הוגשה בטרם חלפו שנתיים מהמועד שבו מלאו התנאים כאמור. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הוגשה בקשה לקבלת הטבה, שאינה הטבה הניתנת או המשולמת באופן חד פעמי, לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו מלאו התנאים לקבלת ההטבה, תשולם או תינתן למבקש ההטבה, ואולם היא תשולם רק מיום הגשת הבקשה. (ה) הוכרה זכאות לתגמולים על פי חוק זה, ונקבע בהחלטת ההכרה כי הזכאות לתגמולים תחול ממועד המוקדם למועד שבו ניתנה החלטת ההכרה, יקבל, מי שזכאי לתגמולים מכוח החלטת ההכרה, גם את ההטבות מכוח הפרק השלישי1 מהמועד שנקבע בהחלטת ההכרה, ובלבד שבתקופה שבעדה מתבקשות ההטבות, התקיימו התנאים לקבלת ההטבה ולעניין הטבות המצריכות הגשת בקשה – גם בתנאי שהבקשה הוגשה בטרם חלפו שנתיים ממועד החלטת ההכרה. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), רשאי שר הביטחון לקבוע בתקנות הטבות שלא ישולמו או שלא יינתנו לתקופה שלפני מועד החלטת ההכרה. (ז) בסעיף זה, "החלטת ההכרה" – החלטה שנקבעה לפי סעיף 23 (ב) או לפי סעיף 25א, לפי המאוחר." (ח) הוראות סעיף זה יחולו ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה." אנחנו עוברים לביטול סעיף 30 - -

סליחה אדוני, רק להבהיר מה זה היה כי אנחנו לא זוכרים מה זה ביטול סעיף 30. מה סעיף 30 אומר?

סעיף 30 אומר שקצין התגמולים רשאי לבוא לכלל הסכם עם זכאי, פרט לזכאי מסוים, שבמקום חלקו האישי של הזכאי בתגמולים שיגיעו לו לאחר ההסכם הוא יקבל סכום חד פעמי או אמצעי שיקום אחרים.

נאוה, זה כמו הסיפורים של האלמנות המבוגרות מאד שחתמו אתן על הסכמים ושנים רבות כבר לא עושים את זה.

אני שואל: הסטטוס שבעיני הוא הסטטוס הכי פחות, נקרא לזה ככה, הוא היתומים. הגיל שלו בחוק של הזכאויות הוא 30 אבל זה עומד משנת 48. למה אתם לא משנים את זה? תוחלת חיים... בגיל 30 היתום, שהוא הסטטוס הקבוע שלא משתנה, בגיל 30 המערכת לא מכירה אותו.

רוב ההטבות אפילו נפסקות בגיל 21.

בבקשה. עכשיו תיקח בחשבון שעד גיל 21 מיוצג על ידי האמא. למה אתם לא - -

כסף, תקציב הביטחון. אתה יודע על מה הם הולכים לסגור עכשיו, שאני אגיד לך? בא אני אגיד לך מה הם הולכים לסגור, אם מעניין אותך: את כל תכנית החלל על 300 מיליון שקל. הולכים להחזיר את מדינת ישראל אלפיים שנה אחורה.

חיים, אני אומר לך שזה לא רק כסף, זה גם שאלה של ייצוג. יושבת פה נאוה והיא תגיד לך: תשמע, נכון שהם מיוצגים על ידי... אבל לא יכול להיות שהגיל נשאר סטאטי משנת 48.

בא, אני רוצה להגיד לך משהו ברצינות: זאת הצעת חוק ממשלתית. הוא יבוא ויגיד שהוא מעלה את גיל היתום מ-30 ל-31, ידונו בזה עוד שנתיים ולא יהיה חוק. הם עובדים על זה וזה הכי קל. הם יושבים ועובדים על החוק והם הגיעו להסכמות. הכי קל לבוא מבחוץ, כמו שאתה עושה עכשיו, ולהגיד למה 30? לא, 40, אני יודע יותר טוב. אני אעלה ל-40.

לא, לא.

למה לא? ל-50. תוחלת החיים עלתה - -

חיים, השאלה הזאת היא שאלה של תוצאה של עבודה מאד ארוכה שעשינו ביחד. הנושא הזה עלה ב-4 השנים האחרונות - -

ומה אמרו לך על זה?

אני לא יודע אבל אני שאלתי רק למה הם לא יזמו?

כנראה כשאתה בא ואתה מבקש והם אומרים לך למה זה כל כך קצת - -

אתה יודע מה? תשאל פה אם הם שאלו - -

תקשיב, אבל אל תלך, תישאר עד הסוף כי אם אתה הולך אני אעצור את זה ונקבע את זה לעוד שבועיים. אז תישאר עכשיו עד כמה שצריך.

עד מתי? יש לי ישיבה.

אז מה, גם לי יש ישיבה עכשיו, ב-11:00 ואני דוחה ישיבה אחרת. עד כמה שצריך.

לכל האנשים פה חשוב לגמור את החוק היום.

אז שלא ישחקו.

אדוני, אני יכולה לענות לו רגע?

לא כי אני הולך לעצור את החוק. שעה וחצי הקצבנו לזה וזה לא חייב להיגמר היום.

יש לי הערה: בסעיף 28א(ג), יש פה איזו טעות. הטבה לפרק שלישי כתובה פה לשנתיים ובתקנה הקודמת זה היה ל-3 שנים. אני חושב שמשרד הביטחון יסכים לזה שזה 3 שנים ולא שנתיים. רטרואקטיבית היה 3 שנים ופה הקטינו את זה לשנתיים.

מה שהיה נהוג ומה שהיה כתוב בהוראות, הרטרואקטיביות היתה לשנה. כאן הרחבנו את זה לשנתיים אבל אנחנו כן נוטים לקבל את ההערה של ארגון "יד לבנים" וגם של ארגון האלמנות שעלתה בדיונים הקודמים, להרחיב את זה ל-3 שנים.

וסעיף קטן (ה) יישאר שנתיים או שגם 3 שנים?

3 שנים.

בסעיף (ד) יש גם שנתיים.

הכל 3 שנים.

תשני כל מה שצריך ל-3 שנים.

ביטול סעיף 30.

מקריאה: "ביטול סעיף 30. 16 סעיף 30 לחוק העיקרי – בטל. 17. בסעיף 31 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "לתגמול" יבוא "או להטבה"; (2) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד)– בטלים." בואו נגיד מה זה סעיף 31: סעיף 31 קובע שזכות לתגמול אינה ניתנת להעברה ומרחיבים פה "זכות לתגמול או להטבה אינה ניתנת להעברה". "(2) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בטלים." (ג) מדבר על כך שזכאי, לאחר שנכנס חוק זה לתוקפו, קיבל מאוצר המדינה מחמת מותו של נספה תשלומים או תגמולים למחיתו הוא או למחיית בני משפחתו סכומים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין תגמולים לעכב את תשלומו של כל תגמול שיגיע לו עד שהסכום שעוכב יהיה שווה לסכומים ששולמו כאמור." פה ביקשו לבטל את הסעיף הזה, משרד הביטחון. "(ד) זכאי שלא גבה תגמול או הענקה המגיעים לו לפי חוק זה תוך שנתיים מיום תשלומיו או מיום תחילת תוקפו של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, תפקע זכותו לקבלם אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת."

אוקי.

"19 אחרי סעיף 31א לחוק העיקרי יבוא: "ניכוי תשלומי יתר 31ב. (א) שולמו לאדם בטעות או שלא כדין תשלומים למעלה מן המגיע לו (בסעיף זה – תשלומי יתר), רשאי קצין תגמולים לנכות את תשלומי היתר מכל תשלום שיגיע לאותו אדם, בין בבת אחת ובין בשיעורים, בהתחשב במצבו ובנסיבות העניין, ובלבד שבכל חודש ישולם לו סכום השווה לפחות לשני שלישים מסכום התגמול המגיע לו לפי חוק זה באותו חודש. (ב) קצין תגמולים רשאי לנכות את תשלומי היתר ששולמו לפי סעיף קטן (א), בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד כהגדרתו בסעיף 15א(ג) שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמו תשלומי היתר. (ג) אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות המדינה לגבות את תשלומי היתר בדרך אחרת. (ד)
בסעיף זה, "תשלומים" – תגמולים, מענקים, הענקות, טובות הנאה, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לבן משפחה לפי חוק זה. 20. בסעיף 32 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "בערבות המדינה" יבוא "או בסבסוד המדינה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "מלווה שקצין תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור" יבוא "מלווה שניתן לפי פרק שלישי1 בתנאים ובסכומים שקבע שר הביטחון לפי סעיף 15א".

סליחה, אנחנו רוצים בסעיף 33 לעשות איזה שהוא תיקון שדיברנו עליו עם היועצת המשפטית של הוועדה, שמוסכם עלינו ועל הארגונים היציגים שיושבים פה. יש כרגע לקונה בחוק, אני עובר לסעיף הבא ברשותך, סעיף 33.

סעיף מחוק.

הוא רוצה לתקן.

לא, אנחנו רוצים לתקן את הסעיף הזה ולתת איזו שהיא תוספת או תיקון ללקונה שנעשתה בעבר בחוק. גיל הפרישה, כפי שאתה יודע, הועלה מגיל 65 לגיל 67. בחוק נקבע שהורים שכולים, כחלק מהתהליך השיקומי, כחלק מהתהליך של ההתמודדות שלהם עם האובדן והשכול זה המשך עבודה 5 שנים רצופות מעבר לגיל הפרישה אבל בחוק היום כתוב שזה עד גיל 70. ברגע שתוקן החוק וגיל הפרישה עלה מגיל 65 לגיל 67, לא תוקן החוק ולא הוספו השנתיים הנוספות. אנחנו מבקשים בסעיף הזה לבטל את המגבלה של גיל 70.

יש הסכמה של התאחדות התעשיינים?

יש הסכמה של שר הכלכלה.

שר הכלכלה לא קובע, בטח לא פה. במצב כזה צריך להזמין את התאחדות התעשיינים ולשמוע מה דעתם. אני רוצה לשמוע את התאחדות התעשיינים. הם צריכים להעסיק עוד שנתיים. הנה, יש נציג של התאחדות התעשיינים.

אנחנו לא מתנגדים לסעיף הזה.

אין לי בעיה. העסק צריך להתנהל כמו שצריך.

אם שינו את גיל הפרישה ל-67 אז 5 שנים זה 72. זו לקונה בחוק.

אני טיפלתי בנושא הזה וגם עשינו התייעצויות עם ההסתדרות וגם עם התאחדות התעשיינים והם ביקשו לא להביע עמדה בנושא הזה. אין להם התנגדות, הם לא הביעו עמדה.

לא הביעו עמדה או אין להם התנגדות?

גם וגם. הם אמרו לנו שאין להם התנגדות וגם - -

אתה מדבר בשם משרד הכלכלה?

כן.

אתה מדבר לפרוטוקול בשם משרד הכלכלה? אתה לוקח עליך את האחריות הזאת?

כן.

אז גם לי אין בעיה.

עם מי קיימת התייעצות?

ההסתדרות הכללית והתאחדות התעשיינים.

ברשותך, הניסוח של החוק נמצא אצל היועצת המשפטית, היא יכולה להקריא.

טוב, אנחנו נמשיך את הדיון הזה במפגש נוסף.

אני חושב, כבודו, שאפשר לגמור את זה. יש בסך הכל עוד שני סעיפים.

לא, אי אפשר. יש סדר יום ויש לנו עוד הקראה. נקבע דיון נוסף ונסיים את זה כמו שצריך ולא בחופזה.

יש לנו הסכם לגבי רוב הסעיפים - -

קשה לי, יוסי, קשה לי. אני מנסה לקדם את העניינים אבל כולם פה מדברים ואתם מדברים. אז תבואו עוד פעם, זה מה שיקרה. אז בואו, נמשיך בשקט, תנו להתרכז. אנחנו נוגעים בדברים שהם חשובים ואחר כך צריך לתקן.

יש סעיפים שלא - -

נחזור אליהם. הכל נחזור.

"הוספת פרק שביעי1 22.
אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: "פרק שביעי1: ועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין. הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין
35א. (א) שר הביטחון יקים ועדה אשר תהיה רשאית להחליט על מתן סיוע לפנים משורת הדין, לבן משפחה, ולעניין יתום אף אם מלאו לו 21 שנה, וזאת במקרים חריגים ובהתקיים מצב סוציו–אקונומי קשה שבו נמצא בן המשפחה (בחוק זה – הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין). (ב) לצורך גיבוש המלצתה רשאית הוועדה לשקול שיקולים סוציו–אקונומיים, הומניטריים ושיקומיים. (ג) שר הביטחון יקבע את הרכב הוועדה שבראשה יעמוד שופט בדימוס. (ד) יושב ראש הוועדה ימונה בידי שר המשפטים בהמלצת שר הביטחון; שאר חברי הוועדה ימונו בידי שר הביטחון. (ה) החלטות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של האגף, בלא פרטים מזהים. (ו) שר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה. (ז) הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות."

אני רוצה להעיר הערה: כיום, לפני משורת הדין, אין ייצוג של הארגונים היציגים ולי זה מאד חשוב שיהיו ראשי הארגונים, שיוכלו לייצג את הזכאים בוועדה הזאת.

ומה אומר משרד הביטחון, הוא יצא החוצה.

זה לא ענין תקציבי. אני עומדת על כך ששני ראשי הארגונים היציגים יהיו חברים בוועדה הזאת.

חשוב גם להוסיף שברוב הדיונים שמתקיימים על בני משפחות שכולות בנושאים אחרים, חוץ מוועדת למד, כן נוכחים נציגי הארגונים.

מה אומר נציג משרד הביטחון?

קודם כל, אני חייבת להדגיש כמו שכתבתנו פה, שההרכב ממילא לא נקבע בחוק, הוא יקבע בתקנות. אבל מעבר לזה, בנושא הזה היתה התנהלות במהלך הרבה שנים שהוצגה מול משרד המשפטים, והעמדה היתה לאורך השנים שזה לא נכון שבוועדה כזאת ישבו נציגים סקטוריאליים.

מה זה סקטורים?

נציגי ארגון יציג שלא ייצגו מישהו שמייצג ארגון יציג ואני חייבת לומר בענין הזה: אמנם - -

אני רוצה להגיד לך משהו: היום במפעלים נותנים לנציגי עובדים לשבת בדירקטוריונים.

יש לנו הצעה לפתרון לענין הזה. אם יורשה לי לסיים אני אומר את דבריי. כיום, יש נציגי ציבור שיושבים בוועדה. זאת אומרת שהוועדה לא מורכבת רק מעובדי משרד הביטחון, בראש הוועדה יושבת שופטת בדימוס שהיא ודאי גורם ניטראלי ואובייקטיבי וגם יושבת נציגת ציבור שהיא גורם מומלץ שהיה מוסכם על הארגונים היציגים גברת דפנה הררי - -

לא, לא היה מוסכם. מחוסר ברירה. לא הסכמנו לזה.

אנחנו לא מתנגדים לזה אבל הודיעו לנו.

קודם כל, אני חייבת לומר שעל פי כללים זה כפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, המינוי של ההרכב. הפתרון שמוצע על ידינו הוא שישבו בוועדה לא נציגי הארגון היציג כמו נציג שיהיה נמנה על בני המשפחות השכולות, שזה יכול להיות נציג האלמנות, הציג הורים שכולים אבל לא נציג ארגון יציג, כשחייבים להדגיש שלא כל בני המשפחות השכולות הן חברות בארגון היציג - -

90 אחוז הם חברים.

הם באים ואומרים לך כמו בדירקטוריון, שיכול להיות כל עובד רק שהוא לא חבר ועד עובדים. זאת אומרת, יכול להיות לא נציג ארגון אבל נציג מטעמו אבל הוא לא חבר ארגון, הוא לא חבר ועד, הוא לא חבר הנהלת הארגון. זה כמו בדירקטוריונים, לא יכול להיות חבר ועד.

גם במשרד הביטחון יושבים עובדים של משרד הביטחון שיש להם אינטרסים לחסוך על הקופה הציבורית. אני גם רוצה לחסוך את הקופה הציבורית אבל אני חושבת, אדוני, בתור יושבת ראש אני מכירה את הסוגיות הרבה יותר טוב מנציג ציבור שייצג את האלמנות. אני חושבת שאני צריכה לשבת בוועדה הזאת ולייצג את האלמנות והיתומים. מה שנעשה היום, ברוב המקרים אומרים "לא" לאותה משפחה.

אנחנו בכל זאת מסיימים את הדיון כי יש פה מחלוקות ואני לא רוצה לעשות שום דבר על רגל אחת. אז אנחנו נצביע על הסעיפים שהקראנו, להוציא הסעיפים של המחלוקות. אנחנו מצביעים מסעיף 1 להוציא 15ז (ג) ו-(ד), להוציא את סעיף 15יא, סיוע או מימון מלא ועד סעיף 21. מי בעד ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה אישרו. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:46.>