ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 16/10/2013

שינויים בתקציב לשנת 2013

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
16/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 185>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ב בחשון התשע"ד (16 באוקטובר 2013), שעה 09:00
<סדר היום:>
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

מיכל בירן

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

איילת שקד

מיקי רוזנטל
<מוזמנים:>
אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה פשקוס - רפרנט מחקר ופיתוח, אגף התקציבים, משרד האוצר

אבי דרוט - תקשוב ממשלתי, משרד האוצר

אמיר רשף - אגף התקציבים, משרד האוצר

רייצ'ל ברנר שלם - שירות התעסוקה

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, הסדנה לידע ציבורי

דן קדרון - יושב-ראש ועדת ביקורת, נכים למען נכים, תנו יד לחירש, ארגון ארצנו החברתית

צבי קסלר - לוביסט, ועדת התיאום של הארגונים הכלכליים

זכריה רייך - לוביסט, פרילוג

איל קציר - דובר הוועדה


<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
ליאת קרפטי (רכזת בכירה בוועדה)
<רישום פרלמנטרי:>
טלי רם
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. יש לנו כמה רוויזיות, אחרי כן נעבור להעברות.
<טמיר כהן:>
פנייה מספר 65 של משרד הפנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לקבל את הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לרוויזיה – פנייה 65 – לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה הוסרה והבקשה אושרה.

<טמיר כהן:>
פניות 66–67, הוצאות חירום אזרחיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את הרוויזיה? מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לרוויזיה – פניות 66–67 – לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פניות 75–76, של המשרד לביטחון פנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לרוויזיה – פניות 75–76 – לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה נפלה והבקשה אושרה.

<טמיר כהן:>
פניות 79–80 – למען הסר ספק, כי אתמול לא היה ברור אם כן הוגשה רוויזיה או לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נצביע. מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לרוויזיה – פניות 79–80 – לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פניות 83–84, תעשייה ומסחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לרוויזיה – פניות 83–84 – לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פנייה 91, גמלאות ופיצויים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם על זה הייתה רוויזיה? מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לרוויזיה – פנייה 91 – לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
ואחרונה, פנייה מספר 92, של חינוך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שזה החלטנו לאשר. מי הגיש? חבר הכנסת יצחק כהן. מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

<טמיר כהן:>
גם אורית.

הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לרוויזיה – פנייה 92 – לא נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרוויזיה נפלה, הפנייה אושרה.
<טמיר כהן:>
חוזרים לחוברת. פנייה 93–94, ההמשך של אתמול.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה הבקשות שנשארו מאתמול, שלא הספקנו. פנייה מספר 93–94. מי מסביר?

<טמיר כהן:>
אנרגיה ומים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נחזור לזה אם יגיע מישהו, ואם לא, זה יעבור לשבוע הבא.

פנייה מספר 96–97.

<טמיר כהן:>
המדען הראשי.

<שלמה פשקוס:>
שלמה פשקוס, רפרנט מחקר ופיתוח, אגף תקציבים. בוקר טוב. הפנייה נועדה להעביר 6.5 מיליון שקלים למשרד הביטחון במסגרת התוכנית הלאומית לפיתוח תחליפי נפט לתחבורה. במסגרת התוכנית, משרד הביטחון יבצע פרויקט לפיתוח קבלי-על שיש להם שימוש גם לרכבים גדולים, הנעה חשמלית לרכבים גדולים באזרחות, אוטובוסים, וגם לשימושים ביטחוניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה זה דווקא במשרד הביטחון, אני מבין שזה גם משהו אזרחי מאוד, לא?

<שלמה פשקוס:>
מפא"ת מבצעת הרבה פרויקטים שיש להם שימושים דואליים, מה שנקרא. מאחר שכשאתה מפתח משהו באזרחות הוא לא מתאים לצבא, ואתה מפתח בביטחון הוא יכול להתאים לשני הצדדים, אז מפא"ת מפתחת הרבה דברים שיש להם שימושים דואליים.

<אלעזר שטרן:>
אני הבנתי – ודיברתי אתמול בלילה עם אישיות רמת-דרג במשרד הביטחון – שלא מעבירים להם המון כספים. מבחינתי, בין השאר, הנושא של השיחה היה לתחום הגיור, שלא מעבירים כסף, ולכן קורס שהיה צריך להתחיל בעוד שבועיים, לא מתחיל.

עכשיו אני לא מבין. זה כן עובר? מה היחסים? אני אומר לך שהבנתי לגבי סכומים מאוד משמעותיים בכל מיני תחומים שיש מין סוג של ניתוק, ושהדברים יעלו בחריפות ברורה גם בוועדה המשותפת.

<שלמה פשקוס:>
אני חייב לומר שאני לא מתעסק ביומיום עם משרד הביטחון, אני מתעסק עם לשכת המדען הראשי וההשכלה הגבוהה. אני פה כצד שמעביר את הכסף בעצם משום שזה פרויקט של מחקר ופיתוח של תחליפי נפט, באגף התקציבים אני אחראי על התחום הזה. לא כל כך מכיר את הדינמיקה מול משרד הביטחון ואני לא יודע לתת על זה תשובות. אם אתה רוצה אני אעביר את השאלות שלך לגורמים הרלוונטיים ונחזיר תשובה.
<אלעזר שטרן:>
אני מבקש שתעביר את השאלה הזאת. אני מניח שזה כנראה בדרגים הכי גבוהים, אבל אני אשמח אם תעביר את השאלה.

<שלמה פשקוס:>
בסדר גמור.

<אלעזר שטרן:>
אני אחדד אותה. עד השנה העבירו תקציב אקסוגני של 20 מיליון שקלים בשנה לטובת פרויקטי הגיור בצבא וההנחיה הקודמת עוד של משרד ראש הממשלה.

השנה אמרו שכל הדברים שהעבירו מעבר – כמו הדבר הזה בדיוק, שאנחנו מעבירים עכשיו – לא מעבירים כלום, זה מה שאמר לי מנכ"ל משרד הביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שומע את זה גם נציגנו הבכיר בוועדת חוץ וביטחון.

<שלמה פשקוס:>
אני שוב אומר, אני לא מתעסק עם תקצוב משרד הביטחון, אני אעביר את השאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז, רק תעביר. מי בעד לאשר את פנייה מספר 96–97, ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין

פניות 96–97 נתקבלו.

<עפר שלח:>
אני מתנצל שנכנסתי באמצע. מה שאלעזר דיבר עליו נוגע לפנייה 96–97?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, ממש לא. אושר פה אחד. נעשה קפיצה לפנייה מספר 102 כי הנציגים צריכים ללכת לוועדה אחרת. פנייה 102, בבקשה.
<אורי שיינין:>
אורי שיינין, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה היא פנייה של משרד הכלכלה, היא נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב המשרד. בין היתר, תקציב של כ-10 מיליון שקלים להוצאות תפעול של האגף להכשרה מקצועית.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הכוונה? אתם מגדילים אותו, מרחיבים אותו?

<אורי שיינין:>
מרחיבים אותו, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה דבר חשוב מאוד.

<אורי שיינין:>
בין היתר, ההוצאות שם הן הוצאות כמו ארנונה, יש הוצאות של גגות אסבסט שהסירו, יש שם הוצאות של כיבוי אש, תקינה חדשה, ועוד.

יש בתוך ההעברות האלה סך של 6.8 מיליון שקלים בתקציב של שירות התעסוקה לצורך הוצאות של מחשוב ואתר תוכן.

<קארין אלהרר:>
אתר התוכן זה משהו שהם כבר עשו או שהם הולכים לעשות?

<אורי שיינין:>
כרגע זה בתהליך הפיתוח. יהיו עוד הוצאות בעתיד. יושבת פה גם רייצ'ל משירות התעסוקה, היא תשמח להסביר לכם מעבר למה שאני הולך להסביר. כבודה שלחה שאלה בעניין אלינו, אני קצת ארחיב על האתר.
האתר הוא אתר תוכן שמיועד הן לפונים לשירות התעסוקה מצד המובטלים והן למעסיקים, מנסה לתת מצ'ינג שלהם. בעתיד הוא אמור לתת גם הרבה תוכן וידע לגבי זכויות שעומדות בפני מובטלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמו אתר השידוכים.

<אורי שיינין:>
בגדול. יש אנשים שזכו על זה בנובל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בנושא של לשכות תעסוקה. בלשכה שם אנשים גם מגיעים להירשם, אלה שצריכים לקבל דמי אבטלה או דברים מהסוג הזה.
<אורי שיינין:>
נכון. זה לא אתר התוכן, זה המערכת של בינה והשמה, זה בעצם התשלום האחרון עבור הפיתוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר עדיין על הנושא הקודם. יש יישובים גדולים מאוד של החרדים ויש שם נשים שעובדות, וכשהן צריכות לחתום – כמו מודיעין עילית, אני חושב שהם פנו – הן צריכות לנסוע למודיעין כדי לחתום. אין להן רכב. מדובר על ערים ענקיות, ואנחנו רוצים להקל עליהן כי אנחנו רוצים שהן כן יצאו לעבודה. למה כל כך קשה לפתוח שם לשכת תעסוקה, לפחות לנושא הזה שהן תוכלנה לחתום שם ולסגור את הדברים שם ולא נצטרך להריץ אותן ולהקשות עליהן כשכבר יש, ברוך השם, כאלה שיוצאות לעבודה?
<אורי שיינין:>
ככל הידוע לי, לגבי מודיעין עילית ספציפית – אני לא יודע לגבי מקומות אחרים – אבל לגבי מודיעין עילית אני יודע שהנושא נמצא בבדיקה, מנכ"ל שירות התעסוקה בודק את העניין, אני לא יודע בדיוק איפה זה נמצא מבחינת ממצאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי לי יש סיכום עם השר או הלשכה שכן יפתחו, וכל פעם יש שם מישהו – שכחתי את שמו – ששולח מכתב, ועוד פעם דוחה ודוחה ודוחה. תנסה לבדוק את זה וגם אני אחזור לדבר אתם.
<אורי שיינין:>
אני אבדוק את העניין ואשלח לוועדה סטטוס עדכני.

בנוסף, יש הגדלת התקציב של הכשרות מקצועיות בסך 5.5 מיליון שקלים. הגדלת התקציב היא בעיקר לצורך הכשרה במקום העבודה, שזה מבחינתנו אחד הדברים שאנחנו מאמינים, הכלי היעיל ביותר להשמה בעבודה לאחר ההכשרה המקצועית.

בנוסף, יש התאמת התקצוב בפועל של הצהרונים בסך של חמישה מיליון שקלים. יש נושא שעלה בשאלות של חברי הכנסת אלעזר שטרן, עפר שלח ונראה לי גם קארין, ששאלו לגבי יריעות הפוליאתילן וסרטי ההדבקה, סך של 3.6 מיליון שקלים.

כמו שכתבתי בתשובה ששלחתי, ואני מקווה שהיא הייתה מניחה את הדעת, ראש הממשלה הנחה את כל המשרדים בעצם למלא את החוסרים. זה היה בזמנו בתחילת ספטמבר כשהיו דיבורים על תקיפה אמריקנית בסוריה, כחלק מההיערכות של העורף.

משרד הכלכלה נדרש להקים את מאגר החירום של סרטי הדבקה ויריעות פוליאתילן למקרה של תקיפה.

בנוסף, יש 400 אלפי שקלים שמועברים לשוברי הכשרה מקצועית למגזר החרדי, והקדמת מימון שבוצעה בשנה שעברה, לבקשת משרד הכלכלה, שעכשיו מוחזרת לתקנות הייעודיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו עושים מאמצים כבירים – הממשלה הזאת ושר האוצר - כדי להכניס למעגל העבודה את הציבור החרדי – הכשרות, הם לומדים ועושים להם תוכניות.
מה שיוצא בפועל, אחרי שהם גומרים את הלימודים ואת ההכשרה, הם יוצאים ואין להם מקומות עבודה.

כלומר, אם המדינה לא מתארגנת למציאת מקומות עבודה, מה שאנחנו עושים, אנחנו במו ידינו חותכים את כל האופציה של המהלך הזה כי ברגע שיהיו כמה שעשו את המסלול, כאילו פרשו קצת מהחברה החרדית, ובצד השני אין להם עבודה, בסוף הם יחזרו, והפסדנו את כל המהלך הזה.

שאלה אם אתה יודע כמה המדינה משקיעה, ואם היא משקיעה, במציאת מקומות עבודה, הכנת מקומות עבודה מתאימים כי זה הפרויקט האמיתי אם אנחנו באמת רוצים שהם יצאו לעבודה. מה שאני מבין מהם כל הזמן, שאין – הם גומרים ואין שום דבר.

<אורי שיינין:>
אני אתייחס מצד משרד הכלכלה ואני אתן גם לרייצ'ל להתייחס מצד שירות התעסוקה, מאמצים שהם מפעילים.

משרד הכלכלה מקדם, בעצם זאת אחת מתוכניות הדגל שלו, תעסוקת חרדים כחלק מכל מה שהיושב-ראש דיבר. התוכניות העיקריות בתחום הזה הן מרכזי הכוון תעסוקתיים – כבר קיים ופועל בבני ברק, ובירושלים כעיקרון יש זוכה, יש איזושהי התנגדות משפטית אבל אנחנו מקווים שהנושא ייפתר בזמן הקרוב.
בנוסף, אמורים להיפתח עוד שישה מרכזים קטנים יותר, מה שמכונה מרכזי מפתח, בין היתר במודיעין עילית, בריכוזים חרדיים, ביתר ומקומות מהסוג הזה, בשלב הבא.

סך כל התקציב שהולך להיות מופנה לזה הוא על פני חמש שנים חצי מיליארד שקלים, ואני ארחיב לגבי מרכזי הכוון תעסוקתיים. יש להם בעצם צד אחד שהוא כלפי הפונים אליהם, שהם באים ומנסים להכשיר אותם, להתאים אותם למקום העבודה ולהפנות אותם ללימודים מתאימים, הכשרות מקצועיות מתאימות, והצד השני שהוא מבחינתנו הכי חשוב הוא הקשרים עם המעסיקים כי בלי קשרים עם מעסיקים, כמו שכבוד היושב-ראש אמר, אנחנו נכשיר, יהיו לנו אנשים מכשירים אבל אנחנו לא נפתור את הבעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם טוענים את זה כל הזמן ואין לנו תשובה לזה. אם תיקח סך הכול, נכון להיום, את מקומות העבודה הפנויים – זה X – הוא לא גדול, ואנחנו מדברים כאן על מסה אדירה שאנחנו רוצים שתהיה. אין. אם לא נפתח מקומות עבודה נוספים חדשים וננסה לשחק עם הקיים, לא נצליח לפתוח שום דבר מהבעיה של החרדים. חייבים למצוא. זה יקר אבל זה עיקר הדגל שהיה צריך להיות – למצוא מקומות עבודה חדשים או ליצור מקומות עבודה חדשים בראייה שתתאים לאוכלוסייה, ולהתחיל לדחוף, אחרת יד אחת עובדת ומשקיעה ויד שנייה צוחקת, ולא יוצא מזה כלום.

<עפר שלח:>
ספציפית, הבנתי אתמול בדיונים של ועדה אחרת, שהפרויקט הגדול בירושלים תקוע.
<אורי שיינין:>
נכון. אמרתי, יש ערר משפטי ואנחנו מקווים שזה ייפתר כמה שיותר מהר, אבל זה משהו שלנו כמובן אסור להתערב בו.
<עפר שלח:>
יש לוח זמנים לפתרונו?

<אורי שיינין:>
אנחנו לא יכולים להתוות לוח זמנים כי זה ערר על מכרז, זה משהו שאסור לנו להתערב בו חוקית. כעיקרון, זה היה אמור להיפתח כבר באוקטובר.

<עפר שלח:>
מעשית, כמה חרדים אפשר היום להשים בירושלים? כמה אפשר להשים במקומות עבודה? האמת היא שכתוצאה מזה כרגע ההשקעה העיקרית בהגדלה של המפתח היא בבני ברק.

<אורי שיינין:>
נכון.

<עפר שלח:>
ובירושלים זה המפתח הקיים, שהוא די קטן.

<אורי שיינין:>
נכון.

<עפר שלח:>
מה המספרים שלו?

<אורי שיינין:>
אני לא זוכר, למען האמת. מה שאמור להיפתח אמור לתת מענה ל-4,000 פונים בשנה.

<עפר שלח:>
זה אמור, אבל הוא תקוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסביר לי, זה נותן מקומות עבודה חדשים או שאמור לטפל בהם, לכוון אותם לדבר הקיים?

<אורי שיינין:>
כזה ההכוון התעסוקתי. אני אסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם לא יוצרים מקומות ועובדים על מה שקיים, לא ילך.

<אורי שיינין:>
מרכזי ההכוון התעסוקתיים נבחנים על-פי יעדים, יעדים מאוד ברורים שבהם הם צריכים לעמוד, יעדי תעסוקה. אם הם לא עומדים בהם, המודל שלהם הוא לא כלכלי, לא שווה להם להפעיל אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה יעדים?

<מיכל בירן:>
שזה יוצר מקומות עבודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה לא יוצר.

<מיכל בירן:>
זה לא יוצר, קיבלנו תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היזם, מה שאני מבין ממך, צריך למצוא בקיים, לנסות להפנות כמה שיותר חרדים למקומות הקיימים.
<אורי שיינין:>
הוא צריך ליצור קשרים עם מעסיקים על מנת שהם יבואו וייקחו אנשים מהמגזר החרדי ויעסיקו אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במלים פשוטות, לא יוצרים מקומות חדשים אלא עובדים על המאגר הקיים, ובמקום שיבוא סתם אדם, מנסים לכוון לשם מישהו מהציבור החרדי. זה לא ילך.

<מיכל בירן:>
זה גם חשוב בפני עצמו, זה רק לא מספיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה חשוב, אבל בואו נאמר – אנחנו רוצים להפנות את החרדים, אנחנו גם רוצים שבציבור הכללי אנשים לא יהיו מובטלים ויכוונו אותם לזה, אבל בסך הכול הכמות שקיימת היום היא אפס, היא לא נותנת תשובה. נניח אין לי את העולם החרדי, היא לא נותנת תשובה, כל שכן אם אנחנו רוצים להתחיל להביא מהעולם החרדי, וברוב המקרים זה גם לא מתאים. זה לא יצא.

<אלעזר שטרן:>
אני אגיד אולי רעיון שיכול להיות שצריך לסדר אותו. האם לא נכון חלק מהתקציב, במקום להכשיר אנשים ללא מקומות עבודה, להגיד שחלק מהתקציב אני מכשיר וחלק זה תמריץ למפעלים שמעסיקים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשו את זה פעם.

<אורי שיינין:>
מסלולי תעסוקה לדוגמה?

<אלעזר שטרן:>
כן, אבל השתתפות.

<מיכל בירן:>
זה המשמעות של זה. זה מה שעושים שם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מסבסדים חלק.

<מיכל בירן:>
במסלולי תעסוקה מסבסדים את השכר.

<חזקיה ישראל:>
יש מסלולי תעסוקה. מסלולי תעסוקה במכרז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אני אומר שוב, חייבים ליצור מקומות. בגדול, חייבים ליצור מקומות חדשים.

<עפר שלח:>
יש פה עוד דבר שצריך להגיד. הפרויקט הגדול בירושלים, גם הוא בעיקרו, רוב הכסף בא מהג'וינט.

<אורי שיינין:>
לא. רוב הכסף לא מגיע מהג'וינט.

<עפר שלח:>
להבנתי, 16 מיליון שקלים.

<אורי שיינין:>
רבע לעומת שלושת-רבעי.

<עפר שלח:>
שלושת-רבעי בא מהממשלה?
<אורי שיינין:>
כן.

<עפר שלח:>
אוקיי. הכסף הזה יכול – בהינתן שזה ערר משפטי ובהינתן שמדובר פה על חצי מיליארד שקלים לחמש שנים – בינתיים, ללכת למקום אחר, לפתוח מקום אחר. אני מניח שאתם ערים לעובדה שבהנחה שאנחנו נעביר את החקיקה של השוויון בנטל בחודשים הקרובים, אולי בשבועות הקרובים, אנחנו מדברים על פוטנציאל של עשרות אלפים. אני לא חושב שהם יבואו כולם ביום הראשון.
<אורי שיינין:>
ככל הידוע לי, משרד הכלכלה – הממונה על התעסוקה והצוות שם, שאמונים על התחום הזה – הם כן נערכים לאפשרות שהערר יתארך קצת יותר זמן, ואז להרחיב, לפחות בשלב הראשוני, במיוחד לאור מתווה השוויון בנטל שעתיד לעבור בחודש-חודשיים הקרובים בכנסת, להרחיב משמעותית את פעילות מרכז המפתח הקיים, עד שיבוא פתרון לערר.

כרגע, עדיין אנחנו לא הולכים לצעד הזה, אנחנו נותנים איזשהו זמן להבין האם באמת הערר יתקע אותנו לזמן ארוך יותר או שזה יהיה משהו שיוכל להיפתר בטווח זמן יותר קצר.

<רייצ'ל ברנר שלם:>
אני רוצה להוסיף בתור שירות התעסוקה. ההבדל המרכזי בינינו לבין מרכזי מפתח הוא שאנחנו קולטים את האנשים ברמה המנדטורית, נקרא לזה. אנחנו צפויים לקבל מייד עם היכנס הכללים החדשים אלפי אנשים חדשים שבאים לקבל גמלת הבטחת הכנסה, והמטרה שלנו היא לתת להם מענה. בניגוד למרכזי מפתח, שזה מרכז התנדבותי, אנחנו נכנסים לצד המנדטורי.

לשאלתך – שאלה מאוד חשובה – לצורך העניין לשאלתך, בבני ברק, יש 2,000 חרדים שמגיעים אלינו בחודש. אנחנו מוצאים שבאמת המעסיקים הם החסם המרכזי, אבל אנחנו היום עובדים מול מעסיקים כדי לבנות מהתחלה את תוכניות ההכשרה יחד אתם, מה שנותן שני דברים. אל"ף, שההכשרה של החרדים תהפוך אותם לעובדים מצוינים, בניגוד לעובדים אולי לא חרדים שלא עברו הכשרה מכוונת; דבר שני, זה נותן ליזם זמן לבנות מחדש את העסק שלו או להרחיב את העסק שלו בהתאם לכוח-אדם שהוא יודע שיגיע בתום ההכשרה.

מבחינה זאת, זוהי דרך עקיפה ליצור מקומות עבודה, אבל אנחנו בהחלט מכוונים לשם. אנחנו עובדים מול מעסיקים. בשנה האחרונה נכנסה סמנכ"לית חדשה לשירות התעסוקה, שהיא סמנכ"לית מעסיקים, כל שירותה הוא מול מעסיקים, ויש צוות שלם שנבנה סביב זה. זאת שאלה בהחלט רלוונטית ואנחנו עובדים בכיוון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי מה שאת אומרת, מה פוטנציאל החרדים שאתם עובדים איתם, בתיאוריה?
<רייצ'ל ברנר שלם:>
היום מגיעים אלינו בכל הארץ כ-8,000 חרדים בחודש. אנחנו רואים 8,000 חרדים בחודש, זה מתוך כ-210,000 דורשי עבודה בכלל שאנחנו רואים. זה צפוי לגדול, ואנחנו נערכים לזה בעזרת משרד האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה מקומות עבודה יש באופן תיאורטי?

<רייצ'ל ברנר שלם:>
כמה מקומות עבודה יש במשק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
64,000, מול 210,000 מבקשי עבודה. את שמה לב?

<רייצ'ל ברנר שלם:>
לא כל ה-210,000 הם אנשים שמנסים למצוא עבודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עדיין, יש הרבה יותר מבקשי עבודה, בלי המגזר החרדי, שבאופן תיאורטי אם היינו מצליחים לשדך את כולם, עדיין היינו נשארים בלי מקומות עבודה, אז איך אנחנו פותרים עכשיו את עניין החרדים שאנחנו רוצים שייכנסו ורוצים להגביר את זה כמה שיותר?
<אורי שיינין:>
אני רק אעיר הערה נוספת. במסגרת החלטה 638 המפורסמת, מתווה השוויון בנטל, שנדון כרגע בוועדה המיוחדת, יש ועדת היגוי שבאה ומנסה לקדם את תעסוקת החרדים. בוועדה הזאת יושבים נציגי המעסיקים.

המתווה שכרגע מסתמן זה מתווה משותף, מתווה שבו המעסיקים, התעשיינים יבואו ויגידו איפה יש חוסרים, יבואו ויגידו – אנחנו רוצים להכשיר ב-1, 2, 3 – והצד השני של משרד הכלכלה, מרכזי ההכוון וכולי, ושירות התעסוקה, יבואו ויביאו את האנשים.

כשאתה שואל לאן הם יגיעו, יש לאן שהם יגיעו. זאת המטרה, לשם הולכים. האם אנחנו יכולים כרגע לפתור ביום אחד את כל ה-210,000 דורשי העבודה? אני לא בטוח שיש מחר בבוקר תשובה לכולם, אבל כן צועדים לכיוון הזה.

<אלעזר שטרן:>
החרדים שנרשמים אצלכם לכל קורסי ההכשרה האלה, אתם מוודאים שהם באותו זמן לא רשומים גם כתלמידי ישיבה?

<אורי שיינין:>
למיטב ידיעתי, כן.

<מיכל בירן:>
למה לעשות את זה?

<אלעזר שטרן:>
משום שאתה משלם פעמיים. אין לי בעיה שהם יהיו בישיבה.

<מיכל בירן:>
אם אתה רוצה לשנות את המצב, תן לאנשים את החבל.

<עפר שלח:>
אלעזר, כידוע לך היטב, יש כאן שני מנגנונים נפרדים. יש מנגנון שצריך לראות אם הם לומדים או לא לומדים, וכן הלאה, ויש מנגנון שצריך לספק מקומות תעסוקה.

<אלעזר שטרן:>
לא, אני אגיד למה אני שואל את זה. אני שואל את זה כשיטה. אין לי בעיה עם קורסי ההכשרה של משרד הכלכלה כל זמן שהם קורסים שמיועדים למקומות עבודה, עם זה אין לי בעיה באמת, ובזה שירמו.

הבעיה שלי עם כל הקורסים האחרים שבהם אנחנו סופרים אותם, זאת אומרת במידה מסוימת מסבסדים, והם רשומים גם בישיבות, וגם זה לא מוליך לכיווני עבודה.
<מיכל בירן:>
לא הבנתי. אתה יכול להסביר שוב?

<אלעזר שטרן:>
בוודאי. סופרים כמה חרדים היום באקדמיה ומעידים על קידום. באותו זמן בדיוק הם רשומים בישיבות, אנחנו ממשיכים לשלם להם בישיבות ולא מכשירים אותם לשוק העבודה.

<מיכל בירן:>
למה זה לא מכשיר לשוק העבודה?

<אלעזר שטרן:>
זה מכשיר, אמרתי, משום ש-2,000 עורכי-דין בקרית אונו, אין להם עבודה אחר כך.

<מיכל בירן:>
עדיין, הסיכוי שהם ימצאו עבודה, 2,000 עורכי-דין בקרית אונו, לעומת – אני לא יודע אנגלית ואני לא יודע מתמטיקה – הוא משמעותי. התפיסה שלי – גם ככה יש חומה בצורה. אם משהו עושה בקעים בחומה, נותן לאנשים מחשבה על עתיד אחר, חלק מצליחים, יוצרים דימויים אחרים, אני אומרת – להתעסק עכשיו בזה שאתה מממן את זה כפול, תתעסק בזה בעוד עשר שנים. עכשיו אתה מנסה לעשות שינוי, תן לאנשים להשתנות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את צודקת, מה עוד שבינתיים אתה עוד לא נותן לו מקום עבודה, אתה רק מכשיר אותו.

<אלעזר שטרן:>
את רוצה ללכת עם זה הלאה?

<מיכל בירן:>
כן.

<אלעזר שטרן:>
את יודעת למה אני אומר ללכת עם זה הלאה. משום שזה בדיוק מה שעומד מאחורי הרעיון של ארבע שנות ביניים.

<עפר שלח:>
אלעזר, אתה מתבלבל בוועדות. בואו נתקדם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, מי בעד לאשר את פנייה מספר 102, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו. מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה 102 נתקבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה. תודה לכם. אני חוזר חזרה לפניות מספר 98–99.

<אבי דרוט:>
אבי דרוט, התקשוב הממשלתי. אנחנו מבקשים להעביר 7.2 מיליוני שקלים ממשרד הפנים לגורם מאשר, לפרויקט שהוא לתעודות זהות חכמות, ואנחנו מבקשים להעביר הרשאה להתחייב של 18.5 מיליון שקלים ממספר פרויקטים. אנחנו צריכים הרשאה להתחייב כיוון שאת המזומן אנחנו מקבלים, אבל בגלל סוג התקציב שלנו אנחנו צריכים הרשאה להתחייב כנגדה.

<סתיו שפיר:>
מה זה הגורם המאשר?

<אבי דרוט:>
תעודות זהות חכמות, ביומטרי.
<סתיו שפיר:>
נכון, זה נמצא בתקציב.

<אבי דרוט:>
לא. הפרויקט עצמו. אנחנו מייצרים את הפרויקט ואת לא משלמת על הפרויקט מראש כי את לא יודעת איך זה יתנהל. את משלמת תוך כדי העבודה. ככה מנהלים פרויקט.

<סתיו שפיר:>
על מה בדיוק אנחנו משלמים, זה מה שאני שואלת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מבין. אתם מתחילים לייצר? תסביר.
<אבי דרוט:>
הפרויקט עצמו, הייצור של תעודת הזהות, המערכת שמסוגלת לקלוט אותן, לזהות אותן, היא בבנייה, היא בהבניה עצמה, ומשלמים ככל שהפרויקט מתקדם. משרד הפנים משלם.
<סתיו שפיר:>
מה סדר הגודל של הפרויקט כולו?
<אבי דרוט:>
אני לא יודע להגיד לך.

<סתיו שפיר:>
אז איך אנחנו יודעים אם זה סכום הגיוני?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר כרגע רק על המערכת שאמורה לזהות.

<אבי דרוט:>
לייצר ולזהות.

<סתיו שפיר:>
זה נשמע כמו כל הפרויקט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, התעודות עצמן.

<סתיו שפיר:>
לכן אני מבקשת הסבר. מה סדר הגודל של הפרויקט, תקציבית?

<אבי דרוט:>
אני מצטער, אני לא יודע את סדר גודל הפרויקט. אני אתן לך תשובה, אשלח לוועדה את התשובה.

<סתיו שפיר:>
אשמח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא יודע אם יהיו לכם עוד בקשות בנושא הזה השנה.

<אבי דרוט:>
אני מניח שיהיו בשנה הבאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בלי קשר מה עמדתו של כל אחד לגבי עצם העניין של תעודות חכמות.
<מיכל בירן:>
למה אין קשר? אפשר להגיד שאנחנו מתנגדים לבזבז כספי ציבור על משהו שגם יזיק למערכת הכללית.
<סתיו שפיר:>
אנחנו אפילו לא יודעים כמה כספי ציבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמרתי, לעצמנו, אלה שקיבלו על עצמם – קואליציה וכולי – את העניין, ולא תמיד אנחנו מסכימים, אבל זו מהותה של הדמוקרטיה.
<סתיו שפיר:>
בוודאי, אבל אני בכלל לא מתייחסת לסוגיה הפוליטית או האידיאולוגית פה. אני לא אוהבת את הרעיון של תעודות זהות חכמות או המאגר הביומטרי, אבל זאת לא השאלה פה. מעניין אותי מה סדר הגודל של הפרויקט, על מה אנחנו מדברים, כמה הועבר, כמה אתה רוצה להעביר עכשיו, כמה יועבר שנה הבאה.

אם הנתונים האלה קיימים, אפשר לדעת אם זה היה צריך להיות בבסיס תקציב, אם זה לא צריך להיות, אם זה חד-פעמי.

<אבי דרוט:>
זה לא יכול להיות בבסיס תקציב מכיוון שהמבנה של פרויקטים – בכלל של תקשוב, של מחשוב – הוא כזה שאת משלמת אחרי שאת יודעת כמה ביצעת.

<סתיו שפיר:>
אבל אנחנו יודעים מהי כמות האזרחים ואנחנו יודעים מה היעד של הפרויקט. לדעתי כן אפשר לתקצב אותו.
<מיכל בירן:>
הם לא יודעים, האנטגוניזם שלנו כלפי המערכת יגרום לזה שאנשים לא ישתתפו בפרויקט, ואז אולי הוא יעלה פחות.
<סתיו שפיר:>
אני לא יודעת. מהפרסומות שאני רואה בטלוויזיה על הפרויקט, נראה שיש להם ציפיות מאוד גבוהות. אגב, גם את העלות של הפרסומות האלה הייתי רוצה לדעת אם אנחנו כבר מדברים על הסוגיה. לדעתי, אי-אפשר לאשר תקציב כזה בלי שאנחנו יודעים מה התקציב המלא, מה הנתח של התקציב הזה מהתקציב המלא. זה מגוחך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר.

<סתיו שפיר:>
תבקש ממנו לחזור עם תשובות ונאשר בהמשך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר לאשר את זה ואפשר לבקש שיביא לנו תשובות כי הרי זו לא תהיה הפעם הראשונה או האחרונה שהם מבקשים תקציב. אפשר גם לא לאשר.
<סתיו שפיר:>
זו לא תהיה הפעם הראשונה או האחרונה שמאשרים תקציב בלי להבין אותו גם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל"ף, את מבינה אותו.

<סתיו שפיר:>
אני לא מבינה אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מבינה, את רק לא יודעת את ההיקף כולו.
<סתיו שפיר:>
אני לא מבינה אותו, אני לא יודעת מה ההיקף של התקציב, אני לא יודעת מה הוא מבקש, אני לא מבינה מה הנתח של הדבר הזה מתוך התקציב. אני לא מבינה אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שוב, בואו ננסה. יש דברים שאת לא יודעת ויש דברים שאת מבינה. אנחנו מבינים על מה מדובר.

<סתיו שפיר:>
אז אתה רוצה להסביר לי מה מדובר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. יש מערכת שאמורה להנפיק ולזהות את התעודות החכמות, בונים אותה. היא תעלה X מיליוני שקלים.

<סתיו שפיר:>
ומהו ה-X הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אמרתי, זה אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים על מה זה הולך, כן. אז לא להגיד שאנחנו לא יודעים על מה זה הולך.

<סתיו שפיר:>
אנחנו לא יודעים מה התכנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו לא יודעים את ההיקף כולו של הפרויקט, וזה לא הדבר היחיד שלא תמיד אנחנו יודעים.

<סתיו שפיר:>
לא מכירים את היעדים, לא מכירים כלום. להגיד X זה להגיד אנחנו לא יודעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מסכים, אם זה מפריע לך להצביע אני מבין אותך. אני גם מבין את אלה שאומרים – אנחנו מבינים על מה זה הולך וזה בסדר מבחינתנו, ונבקש ממנו שלפעם הבאה ישלח לוועדה את ההיקף. אם ההיקף יהיה X או Y, לחלק מהאנשים יכול להיות שזה לא ישנה. מאחר שהם כבר השלימו עם הפרויקט הזה והצביעו בשבילו, וזו הצעת חוק שעברה, אז השלימו אתה, כל אחד לטוב ולרע.

אנחנו נצביע, וכל אחד לפי הרגשתו, כמו שאומרים. מי בעד העברה מספר 98–99, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 4
נגד – 2
נמנעים – אין
פניות 98–99 נתקבלו.
<סתיו שפיר:>
רוויזיה.

<טמיר כהן:>
פנייה מספר 100.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי את פנייה 100.

<קריאה:>
פנייה 100 תוגש, בעזרת השם, בפעם הבאה.

<טמיר כהן:>
100 זה בסבב הבא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה 101. אני רוצה להזכיר שבפנייה הראשונה, 93–94, לא דנו כי לא היה מי שיציג אותה. פנייה 101, יש מי שיציג אותה?

<טמיר כהן:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה 102.

<טמיר כהן:>
את זה עשינו עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות 104–105.

<שלמה פשקוס:>
שלמה פשקוס, רפרנט מחקר ופיתוח באגף תקציבים. הפנייה הזאת נועדה להעביר 158 מיליון שקלים ללשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, כ-38 מיליון מתוכם זה לטובת יישום החלטת ממשלה לתוכנית לאומית לתחליפי נפט ו-120 מיליון מתוכם זה למימון מזומן לפרויקטים במחקר ופיתוח של המדען הראשי לפי אבני דרך לביצוע.
המדען הראשי עובד בשיטה כמו שהרבה פרויקטים רב-שנתיים בממשלה עובדים, באמצעות הרשאה להתחייב. מאחר שפריסת המזומן היא על פני שלוש שנים, וקשה מאוד לצפות מראש מה יהיה קצב הביצוע של הפרויקטים, המדען הראשי עובד בהרשאה להתחייב, והמזומן ניתן לפי קצב הביצוע. לכן, צריך עוד 120 מיליון שקלים לתקציב המדען הראשי כדי לממש את הפרויקטים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המדען הראשי זה אחד רק, נכון? אין לכל משרד, אלא זה המדען הראשי.

<שלמה פשקוס:>
כמעט לכל משרד יש מדען ראשי, אבל יש חלוקת תפקידים. המדען הראשי במשרד הכלכלה, תפקידו לתמוך בפרויקטים של מחקר ופיתוח המבוצעים על-ידי התעשייה באופן כללי, או במלים אחרות לתמוך בעיקר בתעשייה עתירת הידע ובפרויקטים של מחקר ופיתוח בתעשיות מסורתיות.
לעומת זאת, המדענים הראשיים של כל משרד – ויש כמעט לכל משרד מדען ראשי – התפקיד שלהם להיות אמונים על התחום הספציפי שבו המשרד מתעסק, ולפתח את המחקר והמדע בתחום הספציפי שבו המשרד מתעסק.
המדען הראשי עם התקציב הגדול והיותר מוכר זה המדען הראשי במשרד הכלכלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כפיפות מסוימת?

<שלמה פשקוס:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קשר? יכול להיות ששניים יעבדו על אותו דבר?

<שלמה פשקוס:>
יש פורום מדענים ראשי. בראשות המדען הראשי של משרד המדע יש פורום מדענים ראשיים שנפגש אחת לתקופה – אני לא זוכר בדיוק כמה – ובעצם מתאם את הפעילות של המדענים הראשיים, אבל אין יחסי כפיפות ביניהם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המדען הראשי זה דבר חשוב מאוד, אבל - - -
<שלמה פשקוס:>
כל מדען ראשי כפוף לשר שלו.

<עפר שלח:>
אני רוצה לשאול על התוכנית הלאומית לפיתוח תחליפי נפט בתחבורה כי זה כבר סעיף שני שאנחנו דנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היה פעם בביטחון. אתה העלית את זה.

<עפר שלח:>
לפני כמה דקות הייתה לנו העברה מהביטחון, וכן הלאה. אתה יכול לתת סטטוס איפה הדבר הזה נמצא?

<שלמה פשקוס:>
אני אסקור בקצרה. הייתה החלטת ממשלה בשנת 2011. החלטת הממשלה הזאת היא עד 2020. כל שנה מתבצעת פעילות לטובת הדבר הזה.

הדבר הזה מתבצע במספר רב של משרדים. עכשיו אנחנו מדברים על כסף שעבר למשרד הכלכלה, הוא מתבצע במשרד הכלכלה על-ידי המדען הראשי, או מתבצע במשרד האנרגיה על-ידי המדען הראשי – בהמשך למה שהיושב-ראש דיבר – המדען הראשי של משרד האנרגיה.

כרגע, למיטב ידיעתי, הפרויקטים של משרד הכלכלה יצאו לדרך. נתמכו שנה שעברה מספר חברות במספר פרויקטים בתחום.

משרד האנרגיה היה פה אתמול, דיברו על התקציב הזה במשרד האנרגיה – גם כן תמכו במספר חברות ספציפית בתחום של מתקני חלוץ.

<עפר שלח:>
ה-38 מיליון שקלים האלה, בעיקרון זה תמיכות לחברות שעוסקות בתחום?

<שלמה פשקוס:>
נכון. אלה פרויקטים שמאושרים תמיד בצורה משותפת על-ידי המינהלת שיושבת במשרד ראש הממשלה יחד עם המשרד המבצע. יש מינהלת שמתכללת את כל הדבר הזה במשרד ראש הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וזה רק לתחבורה, תחליפי תחבורה?

<שלמה פשקוס:>
התוכנית הזאת היא תחליפי נפט לתחבורה בצורה ייעודית. בשנת 2011 החליטה הממשלה לשים את זה כדגל, למצוא מקור לתחליפי נפט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם פה וגם במשרד הביטחון עובדים על זה?

<שלמה פשקוס:>
מי שעושה את האינטגרציה של התחום הזה זה מינהלת התוכנית במשרד ראש הממשלה. היא מנהלת בעצם עם כל השותפים שלה בממשלה, ויש לה הרבה – משרד האנרגיה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הביטחון, משרד להגנת הסביבה – כל משרד עם הזווית שלו לתחום הזה עושה איזשהם פרויקטים.

יש פה מה שנקרא איגום משאבים, הם מקבלים איזשהו תקציב תוספתי וגם מתקציב המשרד, המשרד שם לטובת העניין הזה, וזה מה שמייצר את כל גודל התוכנית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וזה עושה שכל שכל אחד מתפצל וכל אחד עובד, במקום שיעבדו ביחד מוחות שיעבדו וינסו לפרוץ את זה ואחר כך כל אחד יעשה את ההשלכה? זה הרבה יותר פשוט מאשר שכל אחד עובד מהתחלה עד הסוף בנפרד.

<שלמה פשקוס:>
מדובר על תוכנית מאוד גדולה ומדובר בהרבה מאוד רבדים. לא הזכרתי את האקדמיה, יש גם רבדים באקדמיה.
תוקפים את התחום הזה מכל הרבדים שלו. שוב, מדובר בהחלטת ממשלה.

<עפר שלח:>
דווקא בגלל שאנחנו מדברים על תחום התחבורה, כמה תחליפי נפט בכלל קונספטואלית יש? זה הרי לא אינסוף.

השאלה של היושב-ראש נוגעת לזה שבאיזשהו מקום צריך להחליט אני מניח על שניים-שלושה כיוונים אלטרנטיביים שהולכים עליהם, וללכת עליהם. אנחנו לא יודעים בדיוק למה זה הלך, אבל נראה שזה מפוזר ביותר מדי מקומות.

<שלמה פשקוס:>
אני אומַר שהחלטת הממשלה בשנת 2011 הגדירה גם את השימושים. זה לא שיש פה הרבה מקום לתמרון למינהלת לשנות בין המשרדים. החלטת הממשלה מגדירה, כל משרד יבצע, וגם את תחום העיסוק שבו המשרד יבצע את זה.

<עפר שלח:>
למשל, הכלכלה.

<שלמה פשקוס:>
משרד הכלכלה הוא היחיד, בגלל האופי של המדען הראשי, שזה תמיכות רוחביות בחברות – בגלל שהמדען הראשי, תחום העיסוק שלו, תמיכות רוחביות בחברות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז גם הוא יכול לתמוך באותן חברות שמשרד הביטחון או משרד התחבורה תומכים? הם תומכים ענפית וזה תומך רוחבית?

<קריאה:>
כמו בהתנחלויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמו בישיבות.

<שלמה פשקוס:>
למיטב הבנתי, אין כפל תמיכות. כחברה, אתה לא יכול גם ליהנות ממשרד האנרגיה וגם ליהנות ממשרד הכלכלה, אתה לא יכול לקבל כפל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מתערב אתך שנמצא.

<אלעזר שטרן:>
אתה יכול לתת דוגמאות?

<שלמה פשקוס:>
כן. בואו ניתן דוגמה של מאגד Teps.
<אלעזר שטרן:>
פצלי שמן זה בתוך תחום כזה?

<עפר שלח:>
זה לא תחליף נפט לתחבורה. זה תחליף לנפט. אגב, פצלי שמן זה לא באיכות שמתאימה לתחבורה, אבל זה לא תחליף נפט לתחבורה.
<שלמה פשקוס:>
כל תחום הגז הוא גם תחליף נפט.

<עפר שלח:>
בסדר, אבל לא פצלי שמן.

<שלמה פשקוס:>
אני אתן דוגמה את מאגד Teps. זהו מאגד של מספר חברות שפועלות לנסות לפתור את הבעיה. אנחנו יודעים שרכבים שמונעים על-ידי אנרגיה חשמלית, יש להם בעיה של טווח. יש להם בעיה מאוד מאוד גדולה של טווח, ויש מאגד שהוא מספר חברות שעוסקות בלפתור את השאלה איך אפשר להאריך את הטווח של המנועים שמונעים על-ידי רכב חשמלי.

זה מאגד שמתוקצב בתוכנית של כמה שנים, בסך הכול אם אינני טועה כ-20 מיליון שקלים על פני כמה שנים החברות מתוקצבות כדי להרים את השיתוף הזה של מחקר ופיתוח כדי לנסות למצוא פתרון לבעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לדוגמה, חברה כמו בטר פלייס?

<שלמה פשקוס:>
חברת בטר פלייס, להבנתי, היא יותר חברה שהתמחתה בצד התפעולי של זה. אנחנו מדברים פה על חברות שמתמחות בצד הפיתוחי והמחקרי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה היקף כל הפרויקט הזה?

<שלמה פשקוס:>
היקף כל התוכנית, מבחינת מקורות תוספתיים, מה שנקרא – 57 מיליון שקלים, ומבחינת מקורות המשרדים, סך היקף התוכנית עם החלקים שהמשרדים שמים הוא כ-133 מיליון שקלים בשנה, עד 2020.

ב-2016–2017 זה טיפה גדל, אבל 133 מיליון שקלים 2013 עד 2015, זה קצת גדל בהמשך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי אנחנו, כמו שנאמר. מי בעד לאשר את פנייה מספר 104–105, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 104–105 נתקבלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבקשה אושרה, אפילו אפשר להגיד פה אחד. אם תוכל להעביר לוועדה.
<טמיר כהן:>
פירוט מלא, מפורט, של כל הפרטים.

<שלמה פשקוס:>
של התוכנית.

<טמיר כהן:>
כן.

<שלמה פשקוס:>
אין בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 108–109.

<שלמה פשקוס:>
זו העברה של שבעה מיליון שקלים מסעיף 38 לסעיף 36, העברה במסגרת העברות העודפים. מדובר בהעברה שהיא במסגרת העברות העודפים, שעברו לסעיף לא נכון בגלל תהליך חריש עמוק.

<סתיו שפיר:>
עברו לסעיף לא נכון? מה זאת אומרת?
<שלמה פשקוס:>
כמו שהיה כבר בפניות קודמות לוועדה, במסגרת תהליך חריש עמוק עברו תקנות תקציביות מסעיף לסעיף. לפי חוק יסודות התקציב, עודף חייב להיכנס לאותה תוכנית שבה הוא נוצר, ולכן חלק מהעודפים צריכים לעבור עכשיו בין סעיפים בגלל שהתקנות הרלוונטיות עברו מסעיף לסעיף.

במקרה הזה מדובר על התפעול של לשכת המדען הראשי. הבודקים המקצועיים שבעצם בודקים את כל אותם פרויקטים שדיברנו עליהם קודם, אותה תקנה ישבה בסעיף 38 שהיא תקנת התמיכות. במסגרת חריש עמוק הוחלט שזה לא נכון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה המהותית, כבר עשינו אותה. עכשיו זה רק שינוי.
<שלמה פשקוס:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 108–109, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 108–109 נתקבלו.
<אלעזר שטרן:>
אני הגשתי שאלה די ארוכה על זה.

<שלמה פשקוס:>
די עניתי, אני חושב. השתדלתי לענות גם כן ארוכות.

<אלעזר שטרן:>
לא ענית למה התקציב עובר לסעיף תפעול ולא של המדען הראשי.

<שלמה פשקוס:>
במסגרת חריש עמוק הוחלט לגבי סעיף 38, שזה סעיף התמיכות של המדען הראשי ושל יתר התמיכות של משרד הכלכלה, להוציא ממנו את קצת תקנות התפעול שהיו בו ולהעביר לסעיף 36, שזה סעיף התפעול של משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה, יש לו כמה סעיפים – 36 זה סעיף התפעול של משרד הכלכלה, ויתר הסעיפים אלה סעיפי התמיכות של משרד הכלכלה. סעיף 38 זה סעיף התמיכות של לשכת המדען הראשי.

בעבר, תקנה של הבודקים המקצועיים – זה אותם מומחים שהמדען הראשי מעסיק כדי לבדוק כל פרויקט במחקר ופיתוח – ישבה בסעיף 38.

<אלעזר שטרן:>
והיום היא ב-36?

<שלמה פשקוס:>
עכשיו היא עברה בחריש עמוק ל-36 כי הוחלט שיותר נכון לאחד אותה, לשים אותה יחד עם כל תקנות התפעול של המשרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נחזור שוב על ההצבעה כי אלעזר נכנס בדיוק לתוך ההצבעה. מי בעד לאשר את פנייה 108–109, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו. מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות 108–109 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

שוב, האם יש מישהו לפנייה 93–94? אין.

סיימנו את הנושא של העברות תקציביות לשבוע זה. אני מזכיר לחברינו שעד 15:00 - - -

<טמיר כהן:>
יכולים מ-14:00 אפילו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכל אופן, לא לשכוח לקחת את ההעברות הכספיות שאמורות להיות לשבוע הבא ביום שלישי, לקחת את זה היום עד 15:00.
דרך אגב, ביום שלישי בשבוע הבא זה הבחירות המוניציפליות, לא יהיו לנו ישיבות. יכול להיות שאת ההעברות הכספיות נעשה ביום אחר, אולי יום רביעי. נודיע, סדר-היום יהיה קצת שונה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:50.

קוד המקור של הנתונים