PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 79>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ב בחשון התשע"ד (16 באוקטובר 2013), שעה 10:30

<ההשכלה הטכנולוגית ומעמד ההנדסאי בישראל>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
אילן גילאון

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

עדי קול
שמעון אוחיון

בועז טופורובסקי

פניה קירשנבאום

אפרת קריב

>
לימור ניסן - ממונה, מנהלת המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, משרד הכלכלה

אסף מנוחין - מרכז השכלה על תיכונית, משרד החינוך

אינה זרצר - אכ"א רמ"ד מחקר, משרד הביטחון וצה"ל

עוזי שוחט - אט"ל רע"ן קד"ץ, משרד הביטחון וצה"ל

מאיר ביטון - מנכ"ל - מכללה טכנולוגית תל חי, פורום המכללות הטכנולוגיות

תמיר גרינברג - מנהל - מכללת שנקר, פורום המכללות הטכנולוגיות

עידו חגאי - מנכ"ל - מכללת כנרת, פורום המכללות הטכנולוגיות

יפעת כצנלסון - מנהלת ביה"ס להנדסאים וטכנולוגיה - מכללת ספיר, פורום המכללות הטכנולוגיות

תמי צוקרמן - מנכ"ל - המכללה הטכנולוגית רופין, פורום המכללות הטכנולוגיות

איריס קליין - מנכ"ל - מכללת נצרת עילית יזרעאל, פורום המכללות הטכנולוגיות

רינה קמני - סמנכ"ל כספים - המכללה הטכנולוגית רופין, פורום המכללות הטכנולוגיות

יעקב דור - משנה למנכ"ל המכללה, המכללה הטכנולוגית ב"ש, פורום המכללות הטכנולוגיות

דב תמיר - מנכ"ל המכללה, המכללה הטכנולוגית ב"ש

אלי וינמן - סמנכ"ל, מרכז בית יעקב ירושלים

שולה וייסמן - מנהלת לשכת מנכ"ל המכללה הטכנולוגית רופין

ערן קדוש - מנכ"ל עתיד, רשת מכללות טכנולוגיות

רומן קרופקו - סגן מנהל בית הספר הארצי להנדסאים

אורי רשטיק - יו"ר, התאחדות הסטודנטים

אתי צור - מנהלת תחום, שירות התעסוקה

ענבל אגנון - התאחדות הסטודנטים

יצחק שטיינר - יו"ר הסתדרות ההנדסאים, הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל

טל לוטן - מנהלת המח' לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועי, התאחדות התעשיינים

יוכבד פנחסי אדיב - מנהלת המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה ויו"ר פורום, מכללה אקדמית יהודה ושומרון

וילמה מאור

אתי בן-שמחון

<ההשכלה הטכנולוגית ומעמד ההנדסאי בישראל>

בוקר טוב, יום רביעי בשבוע, י"ב בחשוון, ה-16 לאוקטובר 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: ההשכלה הטכנולוגית ומעמד ההנדסאי בישראל.
אנחנו ניהלנו דיון ביום שני האחרון, הייתה מגמה של ראשי המכללות לשבות רעב. בעקבות שיחה שניהלה סגנית השר, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, אני פניתי אליכם ואמרתי, בואו קחו את שביתת הרעב, ואנחנו מקווים שביומיים הקרובים ננסה למצות את המשא ומתן לשפר את יכולת הקניית הידע ברכישת המקצוע של טכנאים והנדסאים במדינת ישראל, ומאוד שמחתי שנעתרים לפנייתי. לפני שאמשיך להגיד את מה שיש לי להגיד, גברתי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, קודם כל אני מאוד כועסת. האמת, שאני באמת כועסת, אני כועסת על הסיטואציה הבלתי אפשרית הזאת. אמנם זו רק קדנציה שנייה שלי בכנסת, אבל בתקופת הכהונה שלי לא נתקלתי במצב של אי עמידה במלה כזאת כמו שנתקלתי הפעם. אם הובטח לנו שייכנסו לעובי הקורה ויתחילו ללמוד נושא, וייפגשו עם הנציבות - אף אחד אפילו לא ניגש, אף אחד לא בא לשמוע, אני פשוט לא מבינה, אמרתי את זה אתמול ליושב ראש חיים כץ. אמרתי, חיים תקשיב, אני בחיים שלי נפגשתי עם דבר כזה, אני לא יודעת, לא יודעת איך מתנהלים בסיטואציה הזאת אפילו.

אתם יודעים, אני מבינה את הבעיה של המכללות, ואני מבינה שאנחנו צריכים לפתור. אבל אני מרשה לעצמי לחמש דקות, או אפילו לשנייה להתעלם מהבעיה של המכללות, ולדבר על אותם אלפי סטודנטים שתלו תקווה שביום ראשון, או השנה הזאת הם מתחילים ללמוד, ושירכשו מקצוע, ושיבנו אולי את העתיד המקצועי שלהם פה במדינת ישראל.
אנחנו מדברים על הבריחה של הצעירים, אנחנו מדברים על המצוקה הכלכלית וחוסר ביטחון כלכלי לדור הצעיר הבא שאנחנו מגדלים. מה אנחנו עושים? כל כך הרבה אני שומעת פופוליזם בדברים האלה - אנחנו נדאג לשכבה הסוציו-אקונומית, הביניים וכזאת. אנחנו נדאג לדור הצעיר, ואנחנו נפתור את הבעיות שלהם. בואו, בלי מלים גבוהות, נתחיל לפתור אחד אחד. בוא ניתן לדור הצעיר, אלה שבעתיד ימלאו את החובה שלהם, יעבדו, ישרתו במדינה הזאת, יעשו את הכול, בואו ניתן להם מקצוע. שני המשרדים שאחראים על הנושא הזה, גם משרד הכלכלה וגם משרד האוצר מתעלמים לגמרי? כל פעם שאני אשמע אחד מהם עולה על במת הכנסת, או בתקשורת, ואומר שהוא רוצה לדאוג לאזרחים, לצעירים של מדינת ישראל, אני אגחך, כי אני לא מאמינה להם יותר.

אני מצטערת שככה זה נגמר. אני מאוד מקווה שאולי זה לא הסוף, אני מקווה, חיים. בכל מקרה, הם לא יצליחו לרפות את ידיי בעניין הזה, ואני אמשיך לעשות ניסיונות כאלה ואחרים. אני מאוד מקווה שריקי מחדרה תוכל לשלוח את הבן שלה לקבל את ההשכלה, כי מה שנשאר לה היום זה רק המכללות הפרטיות, ואוניברסיטאות, כי היא לא תוכל לשלוח יותר את הילד שלה כנראה למכללה טכנולוגית. תודה.

חבר הכנסת אילן גילאון.

האמת היא שאני לא השתלבתי בדיונים הקודמים, סמכתי על כך שהוועדה באופן אוטומטי מאמינה במכללות. בכלל, אני מבין הפער הוא כ-50 מיליון שקלים.

פחות – 20, 30 מיליון.

20, 30 מיליון.

אני לא יודע. באופן אוטומטי יש לי סיבות כאשר האוצר נמצא בצד אחד, אני תמיד בצד שני וזה לא משנה, לכם זה הרבה יותר מורכב. אבל תראה, אני רוצה להשלים את הדברים כאן של פניה.

היו כאן הצהרות שקשורות לאחינו הבכור, המכללות יהיו האח הבכור ולא האח החורג. אתה יודע, זה עסקי אחים מה שנקרא. בכלל, עכשיו, אוצר ותמ"ת זה "אחוקים" לגמרי, זה תמיד מבשר בעיות.

אנחנו לא יכולים פה לתרץ את העצבים שלנו כמה אנחנו כועסים על המצב, אלא רק לנסות להבטיח לכם שאנחנו נעשה את הלחץ. אני פחות יכול מכם, אבל מצטרף גם כן כדי שנגיע לאיזשהו מקום שהפה – כמו שנאמר באנגלית - שים את הכסף איפה שהפה שלך נמצא.
דיברת על מכללות טכנולוגיות. אתם יודעים מה משבר ההנדסאים בארץ, אתם יודעים איזה מחסור יש. אתם יודעים איזה בריחה, אתם יודעים את כל הדברים האלה – אי אפשר לשחק עם זה.

אבל, מכם, אני רוצה לבקש דבר אחד - צריך להשתמש בכלי שנקרא שביתת רעב, אני לא חושב שזה כלי נכון, אבל בוודאי הוא לא כלי שמתחילים איתו מערכה - חיים יודע, הוא אמון על כך.

מאוחר יותר נדבר על זה.

חבר'ה, המאבק הוא תמיד שמישהו אחר יעשה שביתת רעב לא אנחנו, זה שיהיה ברור. ולכן, בעניין הזה באתי כדי להיות כאן, כי אני צריך להיות נוכח. גם קיבלתי פניות ונזיפות שאני לא נמצאתי בדיונים הקודמים, וזה בצדק, אין לי פתרון מידי, אין לי פתרון קונקרטי להציע. אני מוסיף את כובד משקלי שזה בערך 107 קילוגרם על העניין הזה. אמרו לי תמיד שעדיף להגיד את האמת, אני רואה שאנשים מסתבכים פה, ואתה יודע, שואלים אותם שאלה, ואז הם אומרים פעם ככה, פעם ככה. אני מספר מה המשקל, מה אכלתי, מה עישנתי, זה הכי טוב לעשות את הדברים בצורה כזאת ובלי שביתת רעב חברים.

אני רק רוצה לפתוח את הבוקר הזה שהוא בוקר עצוב לפורום המכללות הטכנולוגיות. לך, חבר הכנסת כץ, ולומר לך אתה צדקת.

אני אומר לך מה אני חושב.

אנחנו כנראה אנשים מנומסים מדי, מאורגנים מדי, מאמינים באיזושהי פוליטיקה חדשה שרצו להביא לפה. אני זוכרת את הכנסים שהיו אצלנו בחלק מהמכללות על ידי מי שהיום ממונה כשרים שתופרים לנו את הבור הבא, מציגים בפני הסטודנטים את הפוליטיקה שלהם מה הם רוצים להוביל, איך יהיה יותר טוב, איך נקשיב לעם, איך העם ישלוט בממלכה, ולא השרים ישלטו בעם. היו כל מיני הצעות מאוד יפות, אני חייבת לציין, מאוד מאמינות, אבל זה טפח לנו בפנים.

אתה צדקת, ואנחנו טעינו. אני חושבת שב-48 השעות שאנחנו ככה דיירים של הכנסת למטה שם באוהל, היה לנו הרבה זמן לחשוב. לחשוב על כל מיני סנריומים איך מתנהלים אתנו, האם אנחנו אולי בסנדרום "האשה המוכה" – מבטיחים הבטחות, אומרים תנו לנו צ'אנס, תנו לנו 48 שעות. והנה, תראו מה קרה - טפחו לנו על הפנים.

במהלך 48 שעות שבהם שר האוצר לפיד שלח שליחים כאן למערכת, שלח דרך עופר, שלח דרך ידידתנו הטובה פניה קירשנבאום. אמרו לנו תעצרו את התהליך, תעצרו את שביתת הרעב. אני תוך 49 שעות פותר, לומד את הנושא ופותר את הבעיה. אז לא רק שלא פתרו את הבעיה, לא דיברו אתנו בכלל, לא פנו אלינו. אני חייבת להגיד לך שהיו לנו ביקורים יפים מאוד, גם דרך חברי סיעתו. באו ואמרו, תקשיבו, אתם צודקים אנחנו חוזרים מיד ליאיר, ואומרים מה אתה עושה? - תעצור את התהליך, אנחנו השליחים שלכם. אף אחד לא הגיע - לא פנייה מיאיר לפיד, ואני אגיד לכם יותר חמור מזה. אני חושבת שבתהליך שבו מנהלי מכללות יושבים פה, דרים באוהל בשביל מכללות טכנולוגיות, בשביל הסטודנטים שלהם, שר אוצר לא יורד, לא קורא לנו לחצי שעה, לא דרך הפקידות שלו, הוא בעצמו, הוא זה שבחרנו בו לא יורד למטה לשאול חברים, מה אתם עושים, רדו, בואו לפתור את הבעיה, למה אתם לוחמים בכלל?

בואו נדבר שנייה על השר השני, השר שממונה עלינו, שר הכלכלה להיום – איפה? איפה נמצא השר בנט? איך יכול להיות שמתחילת המשא ומתן, מתחילת היבחרו, כבר לא מדבר על התהליך הקודם. חייבת לציין שהשר הקודם לפחות נפגש איתנו. מיום כהונתו השר בכלל לא פגש אותנו אפילו פעם אחת חוץ מלבוא ולהגיד חג שמח במהלך הדיונים. לא ישב איתנו, לא שאל את השאלה, לא הבין את הבעיה, זה תחת סמכותו, זה המשרד שלו, הוא אמור לדאוג לסטודנטים האלה, עד היום לא דיברנו איתו.

השר בנט עשה לנו אקזיט, השר לפיד עשה לנו תרגיל מסריח, אפשר להשוות אותו לתרגילים המסריחים של הפוליטיקה הישנה. הלך מאחורי גבינו, וב-48 שעות לא רק שלא דיבר איתנו, פנה לרשת "אורט", רשת שיושבת בתוך הפורום המכללות הטכנולוגיות, אחת מתוך הרשתות שיושבות ומנהלות, ומלמדות סטודנטים. ומה הוא עשה? תקשיבו, יש לי עסקה, אני מציע לכם 90 מליון, אתם רוצים 140 מליון, אני אחדש לכם חבר'ה, שאנחנו בכלל לא רוצים 140 מליון. דו"ח גינצבורג מדבר על 220 מליון, זו הייתה פשרה מינימלית להתחיל את הרפורמה בעולם של הנדסאים, לא 140 מליון, 220 מיליון. אגיד לכם את האמת, יותר מזה, 400 מיליון כדי להציל את המערכות האלה, ולהשוות אותן בסופו של דבר למערכת האקדמית. אנחנו מנהלי המכללות, ירדנו, כבר לא רוצה להתבטאות במלים לא יפות, אבל ירדנו לתחתית, ואמרנו אנחנו רוצים 140 מיליון ל-5 שנים, נתפשר על 6 שנים, אבל בואו נתחיל רפורמה, בואו נתחיל לדבר, שהיום או מחר בבוקר נפתח את המכללות האלה.

אז מה הוא עשה? אז הוא פנה לרשת, רשת שבכלל ניזונה ממקורות אחרים לחלוטין, רשת שיש לה עתודות כספיות אחרות ממקומות אחרים לחלוטין, בתי ספר תעשייתיים, משרד החינוך, ואמר להם, בואו ואציע לכם 90 מיליון, נסגור את העיסקה - מה הם אמרו? כן. זאת אומרת, שהתרגיל המסריח אמר, קודם כל בואו נפלג אתכם, בואו נכניס עצם לתוך פורום מכללות טכנולוגיות, זה לא הצליח, הפורום מאוחד. הדבר השני שזה אומר, שהמכללות הפריפריאליות בתל חי, בכינרת, בגליל, ברופין, באריאל, בבאר שבע, בשדרות, כל אלה שדואגים לסטודנטים שיהיה להם איפה ללמוד מחר בבוקר ולקבל מקצוע ולעבוד, ולא לשבת לנטל על החברה, אותם הוא זנח – תרגיל מסריח, אחלה תרגיל.

אחד עשה אקזיט ולא שם עלינו, השני עשה תרגיל מסריח – אז מה אתם רוצים שנעשה עכשיו? מה אתם מציעים?

עוד מעט.

שביתת רעב, נכון, זו דרך נוראה. זו דרך נוראה להושיב מנהלי מכללות למטה פה באוהל. זה המקום שלנו, במקום ללכת ולנהל מערכות? מחכים לנו סטודנטים בבית, אז מה אנחנו עושים? שביתת רעב הוא צעד קיצוני. זה צעד שאומר, חברים, זה מה שנקרא "התאבדות" במרכאות כפולות. מה אתם רוצים? עד שאם מישהו פה, איזשהו מנהל מטורף לא ישרוף את עצמו כמו שעשה הקודם כשעשה איזושהי שביתה מטורפת, זה התהליך? אנחנו בחרנו בפוליטיקאים החדשים. סיעות חדשות נכנסו, אנחנו בדיוק רואים, זה טופח לנו על פנים איך אנחנו רואים אחורה. אז תגידו לנו, צדק חיים כץ.

אתם בחרתם את זה? אתם בחרתם אז תאכלו את זה. אם בחרתם תאכלו, אז מגיע לכם.

העם בחר, הסטודנטים.

תגידי העם בחר, לא אנחנו.

אנחנו מייצגים את העם. הסטודנטים שלנו - - -

אז תאכלו את זה.

הצרה חיים, שהאשה המוכה הזאת גם חוזרת לבעלה המכה אחר כך, זאת הצרה.

נכון. אנחנו רואים את האשה המוכה הזאת גם פה, אולי אני אשתפר תני לי צ'אנס. והנה, מאחורי הגב הוא הלך למשפחה ועשה קרע בתוך המשפחה, אז אל תדברו איתי על אידיאולוגיה חדשה ופוליטיקה חדשה, הכול פה אותו דבר. אני חושבת שמישהו בסופו של דבר הצטרך לפתוח איזושהי ועדת חקירה ולהגיד מה קורה פה במערכות של השכלה טכנולוגית. אני כבר לא רוצה לקרוא את העיתונים על השכלה טכנולוגית, זה לא מעניין כבר, לא המאמרים שצריך, וצריך הנדסאי וכל הדברים האלה. עזבו, חבר'ה, פה זה הכרעה, פה בוועדה הזאת האם צריך או לא צריך. האם שר האוצר מחליט להתערב, או אולי גם בנט סוף סוף יחליט להתערב ולהציל את המערכת הזאת.

הוא עסוק, הוא עכשיו בטבע.

שם יש 700 עובדים - - - 5,000 מרצים.

אני רוצה להצטרף לדברים ולציין. מעבר לכל מה שיוכי תיארה, אני רוצה לציין, הבוקר ברוב חוצפה, דוברות משרד האוצר מפרסמת בפייסבוק הודעה שיש הסכמה על מתווה, וקוראת לנו לעשות, ויש מסמכים מקצועיים.

כתוב שם שאורט קיבלו את זה.

כתוב שאורט, וקוראים למכללות להתעשת.

ברשותכם, אני רוצה לומר קודם חד משמעית. אין הסכמה על שום מתווה כי לא דיברו איתנו. כל הגורמים המקצועיים שכתוב בהודעה שהציגו לנו במהלך השנתיים האחרונות מסמכים מקצועיים והכול, אני קובע פה חד משמעית. אני הייתי שותף בכל הדיונים, והיו דיונים אינטנסיביים בין אוקטובר למרץ, עם בכירים ממשרד האוצר ובכירים ממשרד הכלכלה. מי שהציג את המסמכים לאורך כל הדרך זה המכללות הטכנולוגיות. שורש הבעיה פה זה התמחור והתיקצוב.

לקחנו יועץ מקצועי לא פחות ולא יותר ממר שמואל סלאבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חבר הות"ת, שהציג מסמך מקצועי. פקידי האוצר והפקידות המקצועית במשרד הכלכלית, מעולם לא הגיבו למסמכים האלה. הם ישבו ושתקו, ומה שהם אמרו לנו – אין לכם בעיות אתם מאוזנים. המכללות מאוזנות.

אני רוצה לספר פה לכולם כמה עובדות בסיסיות. ראשית כל, כל המכללות הן עמותות וחברות לתועלת הציבור ללא כוונת רווח, כמו כל התיכונים במדינת ישראל וכל המכללות האקדמיות במדינת ישראל, אנחנו אותם ארגונים, אנחנו לא ארגונים פרטיים למטרת רווח.

שנית, במדינת ישראל יש חוק, אסור לנו להיות בגרעון. אנחנו צריכים איתנות פיננסית ואישור ניהול תקין כל שנה. כלומר, מכללה שתהיה בגרעון תיסגר, אז בטח שאנחנו לא בגרעון. מי משלם את המחיר? אנחנו לא מקיימים תוכניות הלימודים שלנו. אנחנו לא משלמים למרצים שלנו שכר, והפלה ופלא אנחנו מאוזנים. אנחנו לא עומדים בייעוד שהמדינה שלחה אותנו אליו – להכשיר השכלה טכנולוגית איכותית למדינת ישראל, צריך להבין את זה. חד משמעית, הצגנו במשא ומתן המערכות היום בגרעון של 80 מיליון שקל.

תסביר איפה הגרעון. אני מבינה שאתם מצליחים לתת שרות גרוע כי אין לכם כסף, אבל גרעון אין.

אני אסביר את הגרעון במערכת, אני אסביר מהו. היום אנחנו משלמים בממוצע בין 100 ל-125 שקל לדוקטורים ומהנדסים שילמדו. כדי לעמוד באוגדן שהמדינה מחייבת אותנו ללמד, 1,000 שעות בשנה, כפול החלוקה לקבוצות, יש מסמכים מקצועיים מאוד ברורים, אנחנו צריכים כ-11 אלף שקל לתלמיד. אנחנו מתוקצבים על 7,000 – 4,000 שקל לשנה על 20 אלף סטודנטים – 80 מיליון. בוא נאמר פה, היום יש במערכת שנה שעברה 22, השנה יתחילו כ-24, רק 18 אלף מתוקצבים, יש פער של כשליש מהסטודנטים בכלל לא מתוקצבים, אין לזה אח ורע במערכות.

איך אתם מאוזנים?

המעבדות - - -

מקצצים מתוכנית הלימודים.

את לא מבינה איך הם מאוזנים? לא משלמים למרצים, והם לא מלמדים את התכנית, והם מוציאים הנדסאים גרועים.

אני רציתי לשמוע מה שהסבירה לי השרה, ואני מודה לה.

יפה, אז על זה מסתמך משרד האוצר כנראה, ואומר שאין בעיה. זה הבסיס, ויש פה נציגים מקצועיים של משרד האוצר ומשרד הכלכלה, הם ישבו איתנו, לא קיבלנו עד היום תשובה.

ב-48 השעות האחרונות כפי שאמרנו לא היה דיאלוג, לא נכנס לרמה הערכית מוסרית כמו של אנשים שאומרים משהו ולא עומדים בזה, לא רוצה להיכנס לזה. לא רוצה להיכנס להפרד ומשול. באוהל המחאה באמת נכנסו אתמול חברי כנסת שאני מאמין להם באותנטיות שלהם, גם מ"יש עתיד", הם מבינים את העניין. נכנס אפילו סגן שר האוצר אחרי הדיון על מלחמת יום כיפור, עבר אצלנו, ישב חצי שעה. נכנסו מהתאחדות התעשיינים בבוקר, יושב ראש ועדת החינוך של התעשיינים, החבר שלנו, באמת, עמיתי, תעשיין שמואל גולדשטיין, מנכ"ל חברת רב בריח, וזועק את הזעקה של התעשיינים. אומר, אין לו אנשי מקצוע היום, הם לא יכולים לפתוח משמרת שנייה ושלישית, הם לא יכלו להעלות את הפריון במשק. כל התחלואים של התעשייה הישראלית צריך כוח אדם, אין הכשרה מקצועית כולם יודעים. את הואוצ'רים אי אפשר לייצר, אי אפשר בכאילו.

והוא אומר בצדק, במקום לעשות, וזה חשוב שלא יהיו פיטורים ב"טבע", זה חשוב. אבל הוא אומר איפה 25 אלף סטודנטים שלומדים עכשיו, שתוך שנתיים ייכנסו למעגל העבודה? במקום להשקיע בלסלול כבישים לאיזורי תעשייה, בואו תשקיעו בהון האנושי. ייאמר לזכות משרד האוצר, יש מדיניות כלכלית במדינת ישראל, משקיעים בהון אנושי טכנולוגי. משקיעים בהשכלה אקדמית, משקיעים בחינוך תעשייתי לנוער, משקיעים בעתודה הטכנולוגית י"ג, י"ד. יש אמות מידה. משלמים למורה בישראל ולמרצה בישראל על פי דירוג עובדי הוראה, ועל פי דירוג האקדמאים. רק המורים שלנו קרוב ל-4,000 אנשי סגל, מהנדסים, דוקטורים, אנשים מקצועיים רומסים אותם.

נכון, אנחנו מצטערים אין להם איגוד מקצועי, אנחנו לא פוליטיקאים, לא עוסקים באיגוד מקצועי וכדומה, הם משלמים את המחיר, אנחנו לא נאבקים בשביל עצמנו. אנחנו נאבקים בשביל הסגל שלנו, אנחנו נאבקים שתהיה לנו סביבה של מעבדות מקצועיות מותאמות - איך רוצים שנעשה את זה? אני לא רוצה להתייחס לבנט וללפיד ברמה האישית. הם נבחרי ציבור, אני לא רוצה לעסוק פה בהיעלבויות, ולא היעלבויות. יש אנשים, מי שנבחר להיות מנהיג, צריך לדעת לשאת בתפקיד ובאחריות. ואם הם לקחו על עצמם, המנהיגות שלהם נבחנת מול העמידה מול הדרגים המקצועיים שלהם. נכון, זה לא סוד, הדרגים המקצועיים של משרד האוצר גנזו פה, רמסו את הדרג המקצועי הבכיר של מה"ט. יושבת פה מנהלת מה"ט, כן, רומסים אותה, סליחה אני אומר, זה שעוד לא פיטרו אותה, זה בסדר, אבל כל מה שהיא אומרת לא מתייחסים לאף מסמך מקצועי שלה, מידרו אותה מהמשא ומתן. אני לא רוצה להגיד באיזה עולמות במדינת ישראל ככה מתנהלים.
היועצים שלנו, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלאבין, נדב כספי, רפרנט משרד הביטחון באגף התקציבים, הם אמרו לנו, ייאמר לזכותם לפני שנה, חבר'ה, ככה יעשו לכם, זה התרגיל? משרד האוצר לא מדבר, רן ידידנו יושב שמה, הוא ישתוק, השיירה תעבור, הכול בסדר, הכסף לא יועבר, אנחנו נתמוטט, יהיה בסדר, כי אין עוררין שמבחינה כלכלית זה נזק.

אז או שנפנה עכשיו בבקשה, אנחנו נשמח שתעזרו לנו. ראינו אתמול הרבה נציגויות זרות שמגיעות. הפורום למכללות הטכנולוגיות יפנה למדינות ה-OECD לאיחוד האירופאי שייתן לנו תקציב. יש קרנות, יכול להיות שהם יצילו אותנו. יכול להיות שנעשה את זה, יכול להיות. איפה הגאווה שלנו, איפה המקצועיות שלנו?
כלומר, יש לנו פה דילמה, אנחנו כמנהלי מכללות גמרנו לשקר ולרמות במדינת ישראל. אנחנו רוצים ללמד את הסטודנט שיש לנו את האוגדן, את תכנית הלימודים. אנחנו רוצים להכשיר הנדסאים איכותיים, ואנחנו רוצים את המשאבים שנעשה את מה שמבקשים מאיתנו. בדילמה הזאת אני לא מתבייש להגיד, אני עם חבריי יושב ראש הפורום עם דלקת ריאות, החברים שלי פה עד גיל 68, חוזרים מכאן, יוצאים, שובתים רעב. ובמקביל ביום ראשון סוגרים את כל המכללות. אנחנו לא משחקים, ולא ממצמצים. אנחנו עכשיו בחתירה אל המגע, אל החזית, לא מסתובבים לאחור, אנחנו לא מתפשרים.

בסוף הדיון תתן את ההצהרה שלך, אף אחד לא ימנע ממך ואף אחד לא יסתום לך את הפה.

תודה אדוני היושב ראש, זה באמת דיון כואב. אני לא רואה את זה כבעייה נקודתית, אולי זאת הטעות שלנו. מי שרואה את זה בראייה רחבה יותר, רואה כאן כשל לכל אורך הדרך שהולך ומצטבר. הביאו אותנו היום למצב חמור ביותר, ולכן אני גם חושב שההתערבות צריכה להיות התערבות הרבה יותר יסודית יותר מהפכנית, יש לך כאן הזדמנות כיושב ראש הוועדה להוביל מהלך כזה. אני לא יודע מה הם מחפשים במסגרת משרד העבודה והרווחה, או מה שנקרא משרד הכלכלה. אני בטוח שחלקם היה משתפר לו היו מסונפים בדרך כזאת או אחרת, למל"ג, למועצה להשכלה גבוהה. בטוח שלא נלמד ממה שקרה שם. במל"ג, ות"ת הצליח להוסיף לעצמו למסגרת התקציבית כשני מיליארד שקלים בשנתיים האחרונות כדי להתמודד עם בעיית ההשכלה הגבוהה. אנחנו התייחסנו משהו - - -

בגלל ההצלחה ההיא יש פה עקשנות היום.

הגיל הרך – התייחסנו לאחד המגזרים בתוך הגיל הרך לגיל 3-6, והמדינה נתנה, ושר החינוך לשעבר נתן את חלקו בעניין הזה. עוד מעט תעלה הצעה לסדר היום, סוגיית בריחת המוחות.

אז מה אם תעלה הצעה לסדר היום? יש פה אזרחים שמחנכים. אתה תעלה הצעה לסדר היום. יהיה דיון במליאה, הם לא רוצים להשחית את הזמן. בהצעה לסדר היום אתה משחית את זמנך, אין פתרון, אתה עומד על הדוכן ומתנהל כאילו, מה אתה מבקש מהם? אתה תעלה הצעה לסדר, ניתן לך להדליק משואה.

חיים, אני מסכים איתך. אני רק אמרתי, בריחת המוחות על מה היא מדברת בריחת המוחות? לא אותו חוקר מוכשר, לא אותו פרופסור, אלא המעבדה מסביבו שהיא חסרה. אותם הנדסאים, אותם טכנולוגים שמאפשרים לאותו חוקר באוניברסיטאות אחרות - - -

את מי אתה משכנע, תגיד לי, את אלה שאינם?

איפה הבמה שאתה רוצה שאני לא אזדהה איתם?

אתה מזדהה, בסדר...

חיים, אל תתקוף, אני איתך בעניין הזה. אני אשמיע את קולי בכל מקום, גם בוועדת החינוך, וכפי שהלכתי להזדהות איתם, וגם נכניס את זה לתכנית העבודה בכל מקום.

אולי זה היה פתרון להוציא אותם מהתמ"ת, ולהעביר אותם לחינוך, ושם היה הפתרון. הם לא מעניינים את התמ"ת, לא מעניינים - לא מעניין אז הוא לא בא.

חיים, אמרתי במסגרת השדולה כאשר התייצבתי למענם, ואמרתי לשר בנט, אתה יודע מה, יש לך פה הזדמנות. יש בן יחיד שקוראים לו החינוך הטכנולוגי, אין לך כמו לשר החינוך את כל המגזרים, אדרבא, טפח אותו. לצערי, זה לא קורה, אז כנראה באמת אין ברירה, כפי שגם טרכטנברג, מציע הצעות להעביר את כל הנושא הזה שפעם היה בהיסטוריה עבודה רווחה למסגרת חינוך, שם יש את התקציבים, שם יש את המשאבים, שם ישוו את שכרם של אותם עובדים אקדמאים בעניין הזה.

אני רציתי להסביר לחברת הכנסת עדי קול איך אנחנו מאוזנים, זה מאוד פשוט. יש לי שתי מחלקות, מחלקה להנדסאים ומחלקה ללימודי תעודה. המחלקה ללימודי תעודה מרוויחה, ומרוויחה יפה, והמחלקה ללימודי הנדסאים מפסידה, ומפסידה הרבה. המחלקה ללימודי תעודה מאזנת את המחלקה ללימודי הנדסאים. שנקר הממונים עליי הם לא טפשים, הם יגידו לי רגע, למה לנו להחזיק גוף מרוויח וגוף מפסיד, בוא נוותר על הגוף המפסיד ונישאר רק עם גוף מרוויח. זה כבר קרה פעם אחת, שנקר החליטו לסגור את בית הספר להנדסאים וניהלתי מלחמה והם ויתרו על זה, אבל זה יקרה שוב.

דבר שני, מבחינה של נתונים אני עשיתי בדיקה קטנה, מתי נקבע התיקצוב של הנדסאים. התיקצוב של הנדסאים בסך 7,500 שקלים נקבע בשנת 1983. השכר הממוצע במשק היה אז 1,500 שקלים, כלומר, מדינת ישראל בדקה ומצאה שעל מנת להכשיר הנדסאים, אנחנו נדרשים לחמש משכורות ממוצעות במשק. השכר הממוצע היום עומד על 8,400 שקלים. התיקצוב להנדסאים הוא עדיין 7,500 שקלים. אני חושב שהמספרים האלה אומרים את הכול. חוסר האונים המוחלט של משרד האוצר ושל משרד הכלכלה.

אני חושב שבמשבר הזה, בנקודה שאנחנו נמצאים, המפתח הוא התרגיל שהם עשו לנו עם אורט. אני חושב שאנחנו צריכים להפעיל כאן את מקסימום הכוח מול אורט ומול משרד האוצר. אני רוצה לבקש מיושב ראש הוועדה, אם אפשר שיפנה למבקר המדינה ושיבדוק את אופן ניהול המשא ומתן הזה מי נתן הוראה לנהל משא ומתן נפרד עם אורט.

יש לו כל כך הרבה נושאים לבדוק.

עוד אחד. כי אני חושב שמה שקרה כאן זה שערורייה, וברגע שנצליח לנתק בין אורט ובין האוצר אנחנו נהיה חזקים הרבה יותר.

אני חושבת שזה יום עצוב. יש פה שאלה של מדיניות וסדרי עדיפויות לאן רוצים להוביל את המשק ואת התעשייה הישראלית ואת החינוך ואת ההשכלה הטכנולוגית בפרט, זה פשוט לא עולה על הדעת. כבר היום יש מחסור של אלפי עובדים מהנדסים, טכנאים הנדסאים, רתכים, מסגרים בכל ריצפת הייצור, בכל השדרות. אנחנו כולנו חיים על הגלים של הדי העלייה מחבר העמים, ולא לעולם חוסן, העובדים מבוגרים. אם אנחנו לא נתחיל לדאוג לדור העתיד, ודור עתיד התעשייה צריכה כוח אדם איכותי ומקצועי, והנדסאים ברמה גבוהה, ואין הוקוס פוקס, אי אפשר להכשיר אותם עם מורים שאי אפשר לשלם הרבה, עם טובי המורים, אי אפשר ללמד אותם ולהכשיר אותם, סדנאות לא רלבנטיות, כך שבסוף כולנו נעמוד פה עוד שלוש שנים ונגיד איפה טעינו, איפה היינו כשהיה הקיצוץ. אנחנו יושבים פה ישיבות אחרי הישיבות וכאילו כלום לא קורה.

אנחנו יודעים שחינוך טכנולוגי זה לא משהו סקסי, וגם הנדסאים זה מאוד לא סקסי. אני מסכימה עם סגנית השר, אנחנו עוסקים בחברה הישראלית. אני בתור מי שמנהלת מכללה באזור נצרת עילית, יכולה להגיד באחריות שכל מי שמסיים אצלנו לימודי הנדסאות, ואנחנו גם דואגים למקום עבודה, בונה בית במגדל העמק, בנצרת עילית, בעפולה, בבית שאן ובכל האזורים. קשה מאוד לגבור על כוח המשיכה של מדינת תל אביב. אם אנחנו מצליחים להשאיר צעירים שם, אנחנו חושבים שאנחנו עושים את מלאכתם של הרבה מאוד מהאנשים שיושבים פה. אנחנו למדנו בתקופה האחרונה שאנחנו מדברים לאוזניים ערלות, אבל לפחות מי שמקברנט את המדינה הזאת כשהוא נוהג הוא צריך עם עיניים פקוחות להיות. אני אומרת בכאב לב, יבוא יום ותסתכלו במראה, ואתם תראו ישראלי אחר. אתם תסתכלו תראו גליל ונגב מרוקנים. אתם תראו הרבה יותר מלוכסני עיניים ובעלי חזות פנים אחרות.

אין ביטויים כאלה פה גברתי – מלוכסני עיניים, כולנו מלוכסני עיניים.

התכוונתי שהצטרכו להביא עובדים זרים לזה התכוונתי. סליחה.

ברשותך, אני רוצה להעיר לחברת הכנסת, דיברנו על איזון תקציבי. מכללת תל חי בגרעון של 2.5 מיליון שקל. יושבת כאן המנהלת, מכירה את כל הדוחות הכספיים. המכללה מתנהלת בסופר אחריות, ומגיעים ל-2.5 מליון שקל גרעון, ואפילו אם תפנו אליי אני לא יכול כי אני תלוי בגלל שאין איתנות פיננסית, אז אני הראשון שייפול, אחריי כינרת, וזה יבוא משני הצדדים של המדינה עד שנגיע - - -

הנסיון הזה לפלג את הפורום הוא דבר שלדעתי חמור ביותר. אם כך רוצים לתקן פערים חברתיים, רוצים לטפח את אורט, כאשר אורט יש להם אינטרס ברור שהמכללות ייסגרו, כי אז כולם יעברו לשם, זה מה שהם רוצים.

אגיד משהו מאוד חמור, אני לא יודע אם זה המקום, אני לא יודע אם אפשר לרשום לפרוטוקול. בתור אזרח המדינה, בתור אחד שגדל בקריית שמונה, ועבר את כל ההיסטוריה, התרגלנו. אני גם חבר מליאה, חבר מועצה, אני רואה איך הדברים מתנהלים. אנחנו חיים מאירוע ביטחוני לאירוע ביטחוני. אני יכול לחכות פה עד מחר, לפני שנה הסתיים נושא המלגות, מענק המלגות שקיבלנו מהמדינה זה היה במבצע ענבי זעם, קיבלנו מיליון שקל. מה הסטודנטים אומרים, הם אומרים ככה - - - הוא היחידי, כי הוא מבטיח והוא מקיים, ותיכף אחרי זה אנו מקבלים קטיושות – אני מקבל כסף, מלגות, ככה אני חי, זה מה שאתם אומרים לי עכשיו, תלך חזרה למכללה, נחכה לאירוע ביטחוני. ההיסטוריה מוכיחה שזה כך. זאת האמת לצערי הרב. אתם ביקשתם לא לשבות. תראו, אני מוכן לעמוד עם האתגר הזה של הבושה, של הביזיון, של החרפה, של הקור הירושלמי בלילה, של הגניבות מהאוהל.

גנבו לו את הארנק, את המפתחות של האוטו, הכול.

עם זה אני יכול להתמודד, אבל מול משרד האוצר, משרד הכלכלה אני לא יכול לעמוד בזה.

אתם המנהיגים של המאבק הזה. אתם המנהיגים של המכללות שנלחמים על עתיד החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. שמעתי אותך יוצא בהצהרה שאתם תצאו לשביתת רעב. אני נכנס, עוצם עיניים רגע כחבר כנסת, אתם תעשו את מה שאתם חושבים. יצא לי לנהל מאבקים בחיים שלי, אני לא הייתי עובד כמוכם. הכנסת נסגרת היום, שישי שבת לא מעניין אף אחד, יש כתובות לאנשים. יום שישי בערב, תעשו צוותי מעקב, תלכו אחריהם איפה שהם הולכים, לא שביתת רעב, כל ישיבה תלכו עליהם עם נציגים. הבן אדם הולך לבית הכנסת, תהיו בבית הכנסת. השביתות צריכות להיות מול הבתים, ככה מנצחים. רחוק מהעין רחוק מהלב, אתה תשב פה שישי שבת את מי זה מעניין. שב לו מול הבית, תוציאו את הסטודנטים להפגנות. הם נלחמים על הפרנסה שלהם, אני הובלתי מאבקים, אני הייתי שם. סוף מעשה במחשבה תחילה, מה זה שביתת רעב, זה בדיחה. תשמע מה אני אומר, בשביל לנצח את המשחק זה לא זה. אתה צריך להוציא את הסטודנטים, אתה צריך להיות נקודת מעקב על היומנים שלהם. איפה שהם נמצאים אתה צריך להיות שם – עם שלטים, עם מחאה מול הבתים שלהם, אם לשבת בשבת, שייצא לבית הכנסת, תלווה אותו לבית הכנסת, חלק פליירים למתפללים.

זה חלטורה שהוועדה עושה...

אני רוצה שתנצח. אני חושב שהתנהלו איתכם לא נכון. אני לא מוביל את המאבק הזה, לצערי הובלתי מאבקים. לשמחתי ניצחתי בהם, והם עלו לא מעט. אני מסתכל מה המטרה. המטרה היא שהמדינה תתקצב אותכם ותוכלו ללמד. המטרה היא לא מאבק. בשביל להשיג את המטרה מה אנחנו צריכים? תעשה לוח מה אתה רוצה להגיע, איך אתה הולך להגיע, כמה זמן אתה הולך לעשות, איך אתה מנצח את המשחק הזה. צר לי שאני אומר משחק, משחק במרכאות, אבל חושבים, מה מזיק להם, מה יעיר אותם, מה מפריע להם, מה לא מפריע להם.

אתם גם צודקים, ויש לכם 22 אלף חיילים

אני מדבר, מסתכל, ואני עושה פלש-בק, ואני אומר הייתי שם. אם הייתי צריך לשבות רעב, אולי היו מבקרים אותי באיזשהו מקום אחר. מה התועלת שיהיה לך בשביתת רעב, את מי אתה מעניש? מי זה מעניין שתהיה בשביתת רעב, שעוד שבועיים יתנו לך פיצה? המטרה שלך לנצח את המשחק, ושתוכל לפתוח ולתת חינוך לתלמידים. אתה תוכל לתת חינוך לתלמידים אם המעשים שלך יפריעו לאלה שרוצים ויכולים לתת לך מענה. שמעתי את מנהלת המכללה בנצרת עילית, היא מדברת לאוזניים ערלות. כל אלה שיושבים פה זה מעניין אותם, כולם, אחרת הם לא היו פה, היו קמים, הולכים למליאה והם לא פה.
תעשו מטה מאבק, תעשו תכנית מלחמה, שביתת רעב - בשביל זה גם לא אהבתי את ההצהרה שלך פה היום. עושים מטה מאבק, משתמשים בסטודנטים שיבינו. הם חוזרים למכללות, עושים אספות, מסבירים להם, מה זה משביתים סתם? מסבירים להם למה עושים מטות מאבק של הסטודנטים, שולחים אותם ליעדים. מה, אני צריך לספר לך איך עושים מלחמה?

אנחנו עוסקים בהוראה.

אני כולי סמל.

חיים, אין עוד דרך - - -

לא.

עוד הפעם להגיד לסטודנטים להפסיק ללמוד ולצאת להפגין? - - -

חברת הכנסת קריב, מה לעשות שבסוף הפרוזדור כרגע, ברגע הזה חילקו מאות מיליונים, למי? הפעם אנחנו לא שם, אין את מי להאשים, תבדקו למי חילקו. יושבים פה ראשי המכללות, הם לא ראשי האוניברסיטאות, מה לעשות, הם לא במל"ג, ולא בות"ת.

חבר הכנסת מרגי, אני רוצה שתבין. חברת טבע יש לה 7,000 עובדים בארץ, 70% מהשכר שלה ממומן על ידי המדינה 70%. זאת אומרת, 5,500 עובדים – המדינה משלמת ל-5,500 עובדים. שמעתי את שר הכלכלה אומר, אבל העובדים האלה משלמים מסים.
אני רוצה להגיד לך, בטבע יש לפחות 5,500 עובדים שמרוויחים שכר מינימום. הם לא משלמים מסים. זאת אומרת, אם הייתה באה המדינה ואומרת, אני משקיעה ומממנת שכר במפעלים ל-5,500 עובדים, היו מוצאים הרבה מפעלים שמעסיקים ומכשירים ומלמדים, ולא רק מנצלים. מנכ"ל טבע, אם אנחנו מממנים 70% מהממוצע של השכר, אז המדינה מממנת לו מיליון שקל לחודש שכר. אם הוא מקבל מליון וחצי שקל לחודש, 70% מזה זה מליון, מיליון מהשכר של מיליון וחצי ממומן, ופה אנחנו מדברים על מה? הוא עושה טובה, הוא יפטר, הוא לא יפטר, הוא לא יכול לפטר. בגלל שבפרק זמן שהוא צריך להעביר את המפעלים שהוא יעביר בין כה וכה, באותו פרק זמן אפשר לתפור אותו.
אבל זה לא האישו. לא מדברים איתכם, לא רוצים לתת לכם, תעשו מלחמה, מה זה מעניין לשבות רעב? מה התועלת תהיה בזה בשורה של המאבק? אין תועלת, חבל על הזמן. את מי זה מעניין, בסוף היום הולכים הביתה נגמר, עד יום שני אין פה כלום, על מה? מה אתה בת יענה? אתה הולך למטרה חשובה, ואני מעריך את המאבק שלכם. אני עוצם עיניים, אני אומר מה אני עושה אם אני מנהל אותו, ואיך אני מסיים אותו בפרק זמן הכי קצר. הכי קצר. לא רוצים, אנחנו באנו ללמד, אתם עושים עבודת קודש בארץ הזאת. צר לי שאני צריך להגיד כאלה דברים על דוכן הכנסת וזה נרשם בפרוטוקול, עוד יבואו ויעשו לי נו, נו. הכול במסגרת החוק.
אם אנחנו יושבים פה, ואני צריך להגיד כאלה דברים, אז קרה, אז לא יודע. נכון, אני ביקשתי שלא תשבתו רעב, גם עכשיו אני אומר לך. אל תשבתו רעב, אבל מטעמים אחרים, כי זה לא אפקטיבי. שבו ביניכם, תעשה תכנית מאבק שתהיה קשה וקצרה, והיא לא צריכה להיות פה. אני זוכר את המרדפים על בייגה, הוא הלך עם חיתולים, הוא לא יכול לעשות כלום. הוא היה המום, בכל מקום חיכינו, בכל מקום הלכנו, שלטים, והכול במסגרת החוק, לא באלימות לא בכלום. תשמעו, זה מה שאתם צריכים לעשות. אתה, יוכי תשבתו רעב, לא רציני.

יושבים פה נציגים של המפלגות החרדיות, שואלים פה שאלה מה אפשר לעשות? אתה מאזינים, אתם שומעים את הבעיה. כנסו את הסיעה שלכם, תתנו ליושב ראש את הסיעה שלכם, ותשאלו מה הוא עשה למען המכללות.

סליחה, כל מה שנאמר פה זה עדיין יושב אצל בנט, ובנט הוא השר האחראי. אני חושבת שהדברים הם מאוד ברורים, והם נאמרו פה מספיק. אני חושבת שלשבת פה בוועדת הכנסת ולקרוא לסטודנטים לצאת להפגין במקום להתחיל את שנת הלימודים זאת לא אמירה נכונה.

מה את מציעה?

פה בוועדה מותר לך להביע את דעתך, מה שאת רוצה, זאת זכותך, ואף אחד, גם אם זה לא מתאים לו מה שאת אומרת לא יסתום לך את הפה.

אני רוצה להתייחס, אני רוצה להגיד לראשי המכללות בהמשך למה שהיושב ראש אמר, שיש לכם חופש מוחלט מאיתנו הסטודנטים.

מה זה חופש פעולה, שיתוף פעולה.

- - - יחד איתכם את המאבק.

שיתוף פעולה זה גיבוי מלא, במידה ותחליטו שרוצים להשבית את המערכת, לא רק שאנחנו נסכים איתכם, אנחנו נצטרף לזה באופן חד משמעי. יש לכם את כל הזמן שבעולם, כי המאבק שלנו ושלכם הוא ראוי ונכון.


אני רוצה להגיד משהו גם לחבר הכנסת של יש עתיד, וגם לחבר הכנסת של הבית היהודי, ואמרתי את זה בפעם שעברה. ברור שהשר בנט הוא האחראי, אבל אתם לא יכולים להתעלם חברי הכנסת של "יש עתיד" שלפני 48 שעות יצאתם בהצהרה, תנו לשר לפיד 48 שעות לטפל במשבר. עברו 48 שעות ולא קרה כלום, איפה האחריות שלכם בתור חברי יש עתיד. אתם יודעים כמה סטודנטים הצביעו בשבילכם? אתם יודעים כמה סטודנטים הצביעו בשבילכם? – המון.

אנחנו מוחלים לכם.

לבוא ולהגיד שהשר בנט הוא האחראי היחידי לסיפור הזה אחרי מה שקרה, הוא צריך להיות כאן, הוא לא צריך להיות כאן, אתם חייבים לקחת אחריות על הסיפור הזה. אי אפשר להמשיך ולגבות בלי סוף, וגם השר בנט שנפגשתי איתו לפני שלושה חודשים, הוא הבטיח לי שהוא יטפל במכללות הטכנולוגיות וזה יהיה הדגל שלו, ואמר את כל מה שאמר. יושבת פה חברת כנסת מהבית היהודי, תיקחו אחריות על הסיפור הזה, בשביל זה בחרו אתכם, בשביל זה אתם חברים בסיעה, אל תתנערו מאחריות. אי אפשר כל פעם להגיד זה בנט, זה לפיד, איזה מין דבר זה? חבר'ה, אתם חברי כנסת, נבחרי ציבור, אני מבקש שם.

אנחנו כבר לא שם. אנחנו צעד אחד קדימה.

חשוב שתגיד שאתה מדבר בשם 300 אלף סטודנטים.

יש 22 אלף סטודנטים הנדסאים. בסוף החודש הזה אם השביתה לא תסתיים, כל יושבי ראש של אגודת הסטודנטים מכל הארץ, גם באקדמיה, מגיעים למכללה הטכנולוגית באר שבע. אני לא רוצה להוסיף ולהרחיב מה זה אומר, אבל אל תגלגלו את המאבק הזה ואת ההשבתה גם למוסדות האקדמיים, אל תעשו את זה, כי אני לא אפסיק ולא אעצור, ואם צריך שיגיע לשם, זה יגיע לשם. יש סולידריות בתוך עולם הסטודנטים. יש מכללות של הנדסאים, ויש מכללות אקדמיות, ויש מכללות בלתי מתוקצבות, ויש מכללות לחינוך, ואם נצטרך אנחנו נשבית את כולם, בהתחלה לשעה, אחר כך לשעתיים, אחר כך ליום, ואנחנו נמשיך הלאה. תיקחו אחריות על הסיטואציה, הפערים לא גדולים, ולא, כבר נמאס לשמוע הבטחות, פשוט בלתי סבל. סטודנטים הצביעו בהמוניהם גם לבית היהודי וגם ליש עתיד. תודה.

לא מעניין מה הם הצביעו.

מה שאנחנו מבקשים, אתם תקבלו את ההחלטות איך אתם נוהגים. אנחנו בשלב זה נעשה כמיטב יכולתנו לדבר עם השרים, אנחנו לא רוצים להגיד לכם איך לנהוג, אמרנו לכם לפני יומיים, מאוד שמחנו שנעניתם לפנייתנו. גם עכשיו אנחנו נכבד כל החלטה שלכם, אני מקווה שהיא תהיה חכמה. החלטה של מאבק, החלטה של מאבק חכם, נפעיל את הראש לפני שמצהירים, בשביל זה לא אהבתי את מה שאמרת בהתחלה נעשה. תתכנסו ביניכם, לפני שאתם משביתים את הסטודנטים תדברו איתם. בן אדם שאתה מכניס אותו למגרש, ואתה עושה שותף, אז הוא יהיה איתך במאבק. כשאתה תכתיב לו בהוראות סתם אז זה לא, תכניס אותו, תעדכן אותם, תדבר איתם, תובילו מאבק כמו שצריך להוביל מאבק.

מה שאנחנו מצפים, כל החלטה שלכם תעדכנו אותנו.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30>