PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
11/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 57>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ח' בכסלו התשע"ד (11 בנובמבר 2013), שעה 11:00

<הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים - דוח מבקר המדינה 63ג', עמ' 335.>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
באסל גטאס

רות קלדרון
חנין זועבי

>
שמואל גולן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

ציפי שלזינגר - משרד מבקר המדינה

שחר גולדמן - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אופיר גלעדי - מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

אבראהים חביב - מנהל תחום פיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה

אימן סייף - מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, משרד ראש הממשלה

חגית נבו - ראש תחום פיתוח משאבים, משרד ראש הממשלה

סילביה מרדכי - רפרנט, משרד ראש הממשלה

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

ינון אלרועי - משנה ומ"מ מנכ"ל, משרד הכלכלה

ראסם נטור - תשתיות ופרוקטים מיעוטים, משרד הכלכלה

סימונה טסטה - סגנית מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

יאיר לנג - תובע רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

משה שגיב - מנהל האגף לביקורת פנימית ותלונות הציבור, משרד הבינוי והשיכון

נסים עוג'ר - יועץ משפטי של איגוד הארגונים החברתיים

דפנה קרסו - פעילה המשמר החברתי

דוד דהאן - הארגונים החברתיים

סעיד סאלם - בעל מפעל

חנה פריידין

שרון רפאלי
<הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים - דוח מבקר המדינה 63ג', עמ' 335>

שלום, שבוע טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא על סדר היום: הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, דוח מבקר המדינה 63ג', עמ' 335.

כשהוקמה ועדת אור בעקבות אירועים שהיו בצפון באוקטובר 2000 הוועדה הזאת המליצה את המלצותיה, והממשלה אימצה והקימה בסופו של תהליך את הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים. רק ב-2007 הייתה החלטת ועדת שרים בנושא הזה. הרשות הייתה אמורה לטפל בכלל מגזר המיעוטים: המוסלמים, הדרוזים, הנוצרים, הצ'רקסים – רשות אחת שתרכז ותתכלל את העבודה מול כל משרדי הממשלה באשר הם: חינוך, תשתיות, בנייה, שיכון, תעשייה, כלכלה – כל מה שקשור בזה. הם צריכים כרשות לרכז את הדברים מול משרדי הממשלה ולהביא דיווחים, ופעם בחצי שנה לראות איך הדברים מתקדמים, לראות אם עומדים ביעדים ולהתקדם בצורה כזאת. זאת הייתה המטרה בגדול. כמובן, משרד מבקר המדינה עשה בדיקה שהדברים לא היו כפי שהממשלה החליטה ורצתה לעשות. לזה אנחנו תכף נידרש. משרד מבקר המדינה יקרא ממצאים של הדוח. נשמע את המבוקרים שהגיעו לכאן. המטרה שלנו היא לתקן את הליקויים שגילה משרד מבקר המדינה. יש כאן גם אורחים שהגיעו ורוצים להגיד דברים מתוך מה שהם רואים בשטח – הם רואים בשטח מה מתנהל ומתקדם.
אני רוצה לציין שמגזר המיעוטים הוא חלק מהאוכלוסייה שגרה במדינה, וחייבים לשלב אותה בכל התחומים – גם בהשכלה, גם בחינוך, גם בעסקים, גם בייצוא – בכל מה שאפשר. הם אזרחים שווי זכויות, ולכן צריך לתת להם מה שאפשר. אנחנו מאמינים שעל-ידי השכלה, כלכלה טובה ופרנסה טובה הם ישתלבו טוב יותר, וכך יתרמו מעצמם ומזמנם, והמדינה תיהנה מהמסים ומכל מה שהיא יכולה להפיק מאותן פעילויות שיעשה המגזר החשוב הזה. אני מבין שהמדינה רוצה ושמה לה מטרות, אבל יש לנו דוח שאנחנו רוצים ללמוד את עיקרי הממצאים שלו ולשמוע את המבוקרים איפה זה עומד, איפה יש קושי. אולי יש בעיות תקציביות, אולי יש בעיות של דיווחים. ממשרד מבקר המדינה, מי רוצה להציג את עיקרי הסעיפים? מר שמואל גולן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, בבקשה. את הדוח כולם ראו, אבל את עיקרי הממצאים תגיד לנו.

בוקר טוב, אדוני, חברי הכנסת והקהל. הדוח הזה מצטרף לסדרת דוחות שאנחנו עוסקים בהם בשנים האחרונים ומתמקדים בהם במגזר המיעוטים. אני אזכיר שבשנים האחרונות עסקנו בנושא של תשתיות תחבורה ובטיחות, עסקנו בפיתוח אזורי תעשייה בשנה שעברה, השנה אנחנו עוסקים בנושא של מצוקת הדיור, והדוח הזה היה אחד הדוחות שניסה לבחון את יישום החלטת הממשלה להקים גוף שיוכל לתכלל את כל פעולות משרדי הממשלה בתחומים השונים מול המגזר הזה.

עקרונית הרעיון היה ליצור גוף עם מנוף כלכלי שיוכל גם לסגור את כל הפערים בין המגזרים השונים במגזר המיעוטים, ולכן הממשלה החליטה להקים את הרשות לפיתוח כלכלי במגזר. מבחינת המעמד של הרשות הזאת ההבנה הייתה לתת לה מעמד של רשות, והיא גם נקראת רשות. רשות בהגדרה, להבנתנו, זאת רשות סטטוטורית שיש לה סמכויות שונות. בפועל הרשות הזאת נמצאת במשרד ראש הממשלה. אין לה מעמד של רשות, להבנתנו, אלא יש לה מעמד של אגף בתוך משרד ראש הממשלה. לא רק זה אנחנו יודעים שבחלק מהפעילויות היא צריכה לתכלל את כל המגזרים במגזר המיעוטים, קרי הדרוזי, הצ'רקסי, הערבי, המוסלמי וכדומה. בחלק מהפעילויות עוסקים בזה גם גופים אחרים במשרד ראש הממשלה. לפי דעתי, צריך לתת את הדעת מה הייתה המטרה או מה הייתה המטרה שעליה החליטה הממשלה, ולאן הדבר הזה נמשך.

שנית, כמובן כל מנגנון העבודה של הרשות מול ועדת השרים. יש ועדת שרים לענייני המיעוטים. הוועדה הזאת צריכה להיות הגוף המפקח על פעולות הרשות; היא צריכה לקבל, כמובן, דיווחים על פעולות הרשות. אנחנו מצאנו שבחלק מהדברים היה מידע לקוי בהעברה לוועדת השרים. ההגדרה הייתה שכל חצי שנה צריך לדווח לוועדת היגוי, וועדת ההיגוי היא זאת שצריכה להציג את זה לפני משרד ראש הממשלה - -

על מה לדווח?

לדווח על הפעולות של הרשות.

של הרשות מול כל משרדי הממשלה?

כן. הדיווח הזה היה צריך לעלות אחרי זה לוועדת השרים לענייני מיעוטים כי בכל זאת מוועדת השרים מייצגים גם את המשרדים השונים.

יש ועדה כזאת?

כיום אין.

ועדת שרים יש?

הייתה בעבר.

בתקופת הביקורת הייתה. היום לא. בתקופה של ברוורמן.

ברוורמן היה האחרון.

הוא היה השר האחראי - -

הוא סיים בתחילת 2011. תקופת הביקורת הייתה אחרי 2011 אז כך שהוועדה לא קיימת. תכף נתייחס לזה.

זה לגבי המעמד של הרשות.

לא ציינת שאין רשות, אלא אגף.

ציינתי. אמרתי שלהבנתנו, כשהתחילו להקים רשות הרשות היא רשות סטטוטורית שיש לה סמכויות. אלה הסמכויות שהממשלה האצילה להם, אבל בפועל זאת לא רשות עצמאית, אלא גוף שיושב היום במשרד ראש הממשלה עם הסמכויות שיש לו. אני מניח שמנהל הרשות יציג כאן באלו תחומים הוא עוסק. אנחנו יודעים שבחלק מהסקטורים של מגזר המיעוטים הרשות הזאת לא מתעסקת. יש מישהו אחר שמתעסק עם הדרוזים שם, ויש תקציבים וכל מיני דברים. ראוי לתת את הדעת לעניין הזה. אם זאת הייתה המטרה, לפחות לא ככה הבנו את מטרת החלטות הממשלה.

הרשות הזאת נועדה לתכלל את פעילות המשרדים כדי למנף את הפעילות הכלכלית של מגזר המיעוטים בתחומים שונים. בחלק מהדברים הגדירו גם לאיזה יעד רוצים להגיע. אנחנו, כמובן, הגענו לשנתיים של פעילות הרשות, ולמשל הייתה הגדרה שרוצים להגביר את פעילות המגזר העסקי שלהם ולהגביר את הפוטנציאל שלהם להשתלב בתוך הייצוא של מדינת ישראל. בפועל נקבע יעד שכ-20 עסקים יוכלו להשתלב בצורה כזאת או אחרת בייצוא התוצרת שלהם. בפועל במועד הביקורת היו בקושי חמישה עסקים שהצליחו להביא אותם לייצוא.

שנית הוחלט על הגברת הרכש הממשלתי. הממשלה משנה מוצרים בערכים של כ-30 מיליארד שקל, ומתוך זה חלק מזה צריך להפנות גם למגזר ולרכוש גם משם. בפועל מצאנו שמהמגזר בקושי רוכשים 5%-1%, תלוי בתחומים. זאת, כמובן, לא הייתה המטרה שהגדירו לרשות, והיא לא הצליחה בעניין הזה להגביר את הרכש הממשלתי. כמובן, כשאני אומר שהיא לא הצליחה חלק מזה אלה משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין הזה, אבל הם היו צריכים לתכלל בעניין הזה.
הדבר השלישי הוא נושא של השקעות. אמרו לנו שמשקיעים הרבה כסף. אנחנו גם יודעים שחלק מהכסף מופנה לתכנית החומש, ואנחנו יודעים כמה כסף המדינה נתנה לעניין הזה. בפועל כשאנחנו באנו נאמר לנו שכ-80% מהכסף יצא, אבל לא מצאנו במה הוא הושקע, איפה הושקע הכסף הזה. אנחנו לא מוצאים תיעוד למה שנעשה עם הכסף. אני מניח שהשקיעו את הכסף הזה בכל מיני דברים שצריכים להשקיע אותם, אבל אנחנו לא יכולים להצביע ולהגיד במה השקיעו ובמה לא השקיעו.

אתה יכול להיות יותר ספציפי על איזה השקעות מדובר?

תכף אני אדבר על תכנית החומש. הם דיברו על השקעה בתכנית החומש שהייתה בשנת 2010. הממשלה קבעה תכנית השקעה של פיתוח כלכלי ב-13 יישובים עם השקעה של 770 מיליון.

- - - לקרן אל-בוואדר שהוקמה בכסף ממשלתי וכסף פרטי או למשהו אחר?

לא.

כתוב בדוח: ניצול של 5% מהכסף של - - -

איפה כתוב 5%?

בדוח של המבקר.

בדוח של המבקר כתוב 5%? זה לא נכון.

תכף תגיעו.

בפועל כשהגענו לשם דיברו על כך שהוציאו מתוך ההשקעה שהממשלה קבע כ-80%. אבל אנחנו לא יכולים להצביע על מה הוציאו את ה-80% האלה.

על כמה מצביעות ההשקעות?

אז 500 מיליון שקלים הושקעו, ואנחנו לא יודעים איפה הם.

אנחנו לא מצאנו תיעוד שמצביע על זה.

זה הלך לכבישים.

זה ברור לי שזה הלך לאיזשהו מקום, ואף אחד לא לקח את זה לכיס.

אופיר, תתקן. זאת לא הערה שלכם.

המדינה השקיעה 800-700 מיליון שקלים, ואתה אומר שבביקורת לא ידעת להצביע לאן זה הלך.

רגע. בוא נשמע את שחר.

במסגרת תכנית החומש הממשלה אמורה להשקיע כ-800 מיליון שקל. עד עכשיו הרשות מדווחת על 80% מההתחייבויות. מה שגולן אומר הוא שאנחנו מנסים לראות את התוצרים של ההשקעות. זאת אומרת את הכסף אפשר להשקיע, אבל השאלה היא מה המטרות, מה רוצים להשיג. את הדבר הזה אנחנו עדיין לא רואים. מעבר לעניין הזה יש, כמובן, תחומים נוספים של פיתוח כלכלי שלא קשורים לתכנית החומש שהרשות מטפלת בהם שגם לגביהם יש קושי בשלב הזה לראות את התוצרים, את התוצאות. זאת הכוונה.

לגבי תכנית החומש – בשנת 2010 הוחלט על תכנית חומש לפיתוח כלכלי שאמורה להסתיים בשנת 2014 ב-13 יישובים בהיקף כספי של 770 מיליון שקל. מתוכם הוציאו חלק גדול מהכסף או הצביעו על התחייבויות להוציא, והמטרה הייתה לפיתוח כלכלי-תעסוקתי, לדיור ולנדל"ן וגם לתשתיות תחבורה. בתחום הדיור אנחנו עושים השנה ביקורת בנושא מצוקת הדיור בכל מדינת ישראל, ובין היתר יש שם פרק נרחב שמתמקד במגזר המיעוטים. ועדת טרכטנברג קבעה שהמגזר הזה צריך לפחות 12,000 יחידות דיור כל שנה כתוספת לגידול הטבעי שלהם, ובפועל הבנייה היא ברובה בנייה פרטית ולא רוויה. אנחנו מוצאים היום לא יותר מ-7,000 יחידות דיור, כך שנוצר פער כל שנה של כ-5,000 יחידות דיור. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בדוח הבא. אני רק אומר שבדוח אנחנו מציינים שלאחר מחצית הזמן הם עמדו ביעד רק של 16.5% מכמות היחידות שקבעו.

כתבת פה 4,240 יחידות דיור בסכום של 40,000 שקל כל אחת. סך הכול 700 יחידות דיור נכנסו לפרויקט – 16.5% מכלל הפרויקט.

זה לפחות היעד שהם הגדירו לעצמם. בדוח שנפרסם רוב הבעיות הן בעיות של תכניות מתאר שנגררות שם הרבה שנים ושל תשתיות נלוות. אי אפשר לפתח יישובים כאשר אין תשתיות ביוב, אין תשתיות כבישים, וצריך כמובן להשקיע בכל הדברים האלה.

שנית, זה פיתוח תעסוקתי. משרד הכלכלה היה אמור לעמוד ביעד שהוגדר לו לפיתוח חממה תעסוקתית, והם לא עמדו ביעד הזה. דבר נוסף זה דוח נוסף שנמצא בדוח הנוכחי שמתייחס לאזורי תעשייה. המגמה היא לפתח אזורי תעשייה ולהוציא את העסקים. מה שמאפיין את המגזר הזה הוא שרוב העסקים נמצאים בתחומי היישוב עצמו, ואנחנו יודעים שחלק מהם זה תעשיות מזוהמות שנמצאות בין הבתים. המגמה היא להוציא אותם החוצה. אנחנו הצגנו לפחות מספר מקרים שיש כישלון בעניין הזה – לא מצליחים לבנות אזורי תעשייה. בחלק מהמקומות הצליחו. אני אתן דוגמה – בכסרא-סמיע יש אזור תעשייה שפיתחו אותו כבר לפני כמה שנים ולא מצליחים להוציא את התעשיות ולהביא אותן לשם מסיבות כאלה ואחרות שמפורטות בדוח השני.
המטרה של הרשות לפיתוח כלכלי הייתה לתכלל את כל פעולות הממשלה מול המגזר הזה ולקדם את המגזר הזה. הוגדרו גם יעדים, על-פי תכנית החומש ועל-פי תכניות אחרות של החלטות ממשלה. הדוח מציג שההתקדמות בעניין הזה היא מועטה.

תודה. אני רוצה לקבל בברכה את כיתה י"ב מבית הספר הרב תחומי מחדרה. המורה רינה עברון, מה שלומך? אתם דור העתיד של מדינת ישראל. תלמדו אזרחות. זה הבית שלכם. אם תהיה לכם איזו הערה לטובת הדיון הזה תרימו יד ותוכלו להשתתף בדיון.


ביקשתי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה להשתתף בדיון. כיוון שאין ועדת שרים היום בנושא המיעוטים הבנתי שהנושא מתרכז במשרד ראש הממשלה בהנהגתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא אמר שהוא שולח נציג או נציגה. מי?

הנציג שלו במילואים היום, אז הוא לא הגיע.

מי זאת חגית?

אני מהרשות לפיתוח כלכלי.

מי הנציג של לוקר?

אני מסביר – אורן כהן - -

מי אתה?

אימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי.

אני שאלתי מי מהמשרד של לוקר?

היה אמור להגיע אורן כהן כנציגו של הראל לוקר שטיפל בנושא הזה. הוא במילואים היום, והוא לא יכול היה להגיע.

יש עוד מישהי בחו"ל.

יש גם מישהי בחו"ל.

אבל אנחנו צריכים תשובות ממשרד ראש הממשלה.

אנחנו פותחים את הדיון, ואני מתמקד ראשית כול בדוח מבקר המדינה. יש לכם את עיקרי הממצאים של הדוח. אני יודע שהממשלה עושה פעילות ענפה בתחום, אבל אני מתמקד בתיקון הליקויים – לא מה שעושים, אלא מה שלא עושים. מה שעושים, בסדר, ודאי, זה התפקיד של הממשלה. אנחנו כרגע מבקרים את מה שלא עשו נכון או את מה שצריך לתקן. אז אנחנו מתייחסים לעיקרי הממצאים, ואני רוצה להיצמד לנושא הזה. אנחנו נעבור סעיף-סעיף, ואתם תגידו לי איפה זה עומד. אם תיקנתם – עלא כיפאק; אם לא תיקנתם – איפה הקשיים. זה מה שאני רוצה לדעת. לאחר מכן ישמעו מה תיקנו ומה לא תיקנו כדי שגם חברי הכנסת המעורים מאוד במגזרים יאמרו את הדברים - -

ברשותך, אולי להפך?

לא, לא. אנחנו נלך לפי סעיפים. בסעיף – אם יש להם מה להגיד – ודאי.

ברשותך, זה הדיון הראשון בסוגיה הזאת, נכון?

איזה דיון ראשון? ראשון ואחרון. אני גומר דיון וממשיך הלאה. את יודעת כמה דוחות יש לי?

אדוני היושב-ראש, ברשותך.

חברת הכנסת חנין - -

אולי תיתן לנו את המסגרת הכללית של הדיון.

אני קובע את המסגרת הכללית.

כן, ברשותך.

אז אני אומר איך זה יהיה, איך זה מתנהל פה בדיונים. זה לא דיון יזום של חבר כנסת שמעלה בעיה ספציפית ואז מציפים בעיה. פה יש בעיה ידועה, יש פה מבוקרים - -

כן, אנחנו נישאר במסגרת של הוועדה.

אז לפני שאני שומע אולי יש תשובות. בשביל מה ניכנס? הוא יגיד שהמבקר גילה א', והוא אומר ב', והוא אומר ג' בכלל.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה שוב להדגיש את הנקודה שלי. יש גם מסגרת דיון וגם דברי רקע שחשוב לקחת בחשבון לפני שמתחילים במידע הספציפי שנמצא בדוח מבקר המדינה. אז אולי תיתן לחברי הכנסת חמש דקות בגלל שזה נושא חשוב, בגלל שזה נושא מאוד מרכזי ובגלל שאנחנו מעריכים את העבודה של אימן ושל הרשות לפיתוח כלכלי למרות כל הביקורת. אז אולי ניתן מסגרת כללית.

אתם רוצים לדבר קודם?

אני אישית מעדיף לדבר אחרי שאני אשמע.

את רוצה לדבר עכשיו?

אז אולי אני אדבר לבד, אין לי בעיה.

אין בעיה.

אני גם רוצה את ההתייחסות של אימן.

על הדברים שלך? אבל הוא לא חייב לתת תשובות כי הוא לא הכין את עצמו לתשובות לדברים שלך.

דווקא אני - - - את העבודה שלו. אני רוצה לתת ביקורת ודעה.

בבקשה, חברת הכנסת חנין זועבי.

הדוח של מבקר המדינה נכנס בצורה ישירה לפעילות ולהישגים של הרשות ומבקר אותם. ברשותך, היושב-ראש, אני אולי אגיד דברים שגם אימן יסכים אתי עליהם. אי אפשר לדון על ההישגים של הרשות בלי לבקר את המטרה שלה, בלי לבקר את המנדט שלה ואת הנחות היסוד של העבודה שלה. לדעתי, יש בעיה קונספטואלית שגם אם אנחנו דנים בדוח הזה בממצאים בלי לדון בהנחות היסוד אנחנו לא יכולים להגיע לשום מקום. הרשות נמצאת ופועלת בתוך מסגרת המדיניות של הממשלה, ודרכי הפעולה שלה הם על-ידי כנסים, על-ידי ימי עיון, על-ידי תיווך ופגישות עם חברות ביטוח למיניהן – עם הבנקים, עם עסקים יהודיים. היא כאילו מנסה לתווך בין אנשי העסקים הערבים לבין גורמים שונים שמשפיעים על עידוד היזמות ועל עידוד התעסוקה של הערבים.
אני רוצה, ברשותך, להגיד שאנחנו צריכים קודם כול לפנות לבעיה המרכזית ולחסמים המרכזיים שאני לא רואה שהרשות פונה אליהם בכלל ונותנת להם מענה. כלומר בעניין של ייצור סביבה עסקית יותר הגונה, העניין של יצירת תשתיות ואזורי תעשייה לעסקים האלה אנחנו לא יכולים להתמקד בהון האנושי ולדבר על ימי הכשרה ועל עידוד ההון האנושי של בתי העסק הערביים, של נשים ושל גברים, בלי לדבר על האפשרויות של אנשי העסקים למימון כספי; בלי לתת מענה על חסמים גזעניים ובלי לתת מענה על תנאי ההלוואות שהעסקים האלה יכולים לקבל מהבנקים, ובלי לדבר על הסרת החסמים האלה. אנחנו לא יכולים להסיר חסמים על-ידי הכשרה ועל-ידי ימי עיון ועל-ידי ישיבות.

דבר שני, כל העניין של תכנית החומש הוא מעמסה על הרשות, והוא הופך את הרשות לסמי-ממשלה. אני לא יכולה להבין רשות אחת שצריכה להתעסק בענייני חינוך, בענייני דיור, בענייני אלימות, בענייני תשתיות, בענייני אזורי תעשייה - כאילו ליצור עוד ממשלה או ליצור עוד שר לענייני ערבים בלי לשנות את הדרך. אנחנו נשארים בתוך מסגרת היעדים של הממשלה שאנחנו, חברי הכנסת, לא מסכימים איתם מלכתחילה.

מי זה אנחנו?

חברי הכנסת - -

אני מסכים אתך - -

ליצור איזוני תעשייה.

עצם הקמת רשות שמכירה את צרכי הקהילה – כך אני מבין – ואז מול כל משרד ממשלתי ייעודי – חינוך זה חינוך, תעסוקה זה תעסוקה – כך זה הכי טוב להסתכל על זה. אני מסתכל על זה כפרלמנט. ודאי כמו בממשלה, וזה גם בתוך משרד ראש הממשלה. היא צריכה לתכלל את העבודה מול כל משרדי הממשלה, היא יודעת בדיוק איפה עניין הבגרויות וכדומה. יש להם גופים מקצועיים במשרד החינוך, בוודאי, אבל זה התכלול. זה הכי נכון, כי ככה הם הולכים לאיבוד שם.

אני חושבת שמלכתחילה לתת לרשות אחת לתאם את כל פעילות הממשלה בענייני חינוך, דיור ואלימות זאת קונספציה מטעה, לא יעילה ולא נינוחה.

התפיסה פה היא של ריכוז מאמץ.

ממילא יש לי כמה דברים, ואני מבולבלת עכשיו אז תנו לי להתרכז. לדעתי, לרשות יותר טוב להתמקד בעניין של תמיכה בעסקים. אם כבר מדברים על תמיכה בעסקים אז לא לדבר כאן על ההון האנושי, אלא לדבר על שינוי חסמים. החסם העיקרי הוא אזורי תעשייה, קרקע, פיתוח של אזורי תעשייה, והכלי השני הוא הגדרת יעדים ספציפיים לעידוד יזמים ולעידוד תעשיינים. אני לא ראיתי שהרשות במשך ארבע שנים נגעה בעניין של אזורי תעשייה. אנחנו נמצאים במסגרת של אותה מציאות, במסגרת של אותן תשתיות, במסגרת של אותם תנאי הלוואות, במסגרת של אותם חסמים, ורק מתמקדים בכנסים ובימי העיון כאילו הבעיה היא בהון האנושי. יש בעיה בהון האנושי, אבל הבעיה היא יותר במסגרת המדיניות והחסמים הכלליים. אם לעודד את העסקים אז צריכים לשנות רגולציה בכל העניין של קרקע ושל אזורי תעשייה, לשנות רגולציה בכל העניין של אכיפה על כל בתי העסק היהודיים שנתמכים על-ידי הממשלה. כל בית עסק יהודי שנתמך על-ידי הממשלה או מספק שירותים לממשלה חייב לפתוח ענפים, לפתוח סניפים שלו בכפרים וביישובים הערביים או להעסיק עובדים ערבים. אותו דבר בעניין של סוכנות ביטוח ובנקים. אתה לא יכול על-ידי פגישות ועל-ידי ניסיון לשכנע את הבנקים, לשכנע את סוכנות הביטוח, לשכנע את בתי העסק היהודיים. אתה לא יכול על-ידי שכנוע ופגישות לעודד את העסקים האלה ואת הענפים האלה להשקיע יותר באזורי תעשייה. צריכים שינוי ברגולציה, צריכים אכיפה של חוק. הרשות לא הצליחה – או ההצלחה שלה הייתה מועטה מכיוון שזה לא כדאי. כל עוד לא כדאי למגזר העסקי היהודי להשקיע ביישובים הערביים כספית ורווחית אז הדברים האלה לא ישתנו. כל העניין של תנאי ההלוואות – התנאים לא מותאמים ולא מתאימים לצרכים וליכולת של היזמים הערבים. אין הלוואות זולות, אין הלוואות ארוכות טווח, אין מענקים, אין הלוואות או מצ'ינג או סבסוד בענייני ייצוא בכלל, ולכן גם ההצלחה מועטה בענייני הייצוא; אין הגדרת יעדים ספציפית למגזרים שונים, לענפים מסוימים. למשל, תיירות – אם בנצרת יש פוטנציאל של תיירות אז אולי כדאי לתת הנחות ותמיכה מסוימת לענף הזה, הענף הפרא-רפואי. אם הממשלה הגדירה יעד להעלות את שיעור הנשים הערביות המועסקות מ-20% ל-40% אז לתת דחיפה ספציפית לענף הזה, כמובן עם שקיפות בדוחות שכרגע אין, עם הדוחות שעוקבים אחרי ההישגים בכל שנה – דבר שלא נמצא. אין גם שקיפות לגבי מספר מקומות העבודה שהרשות יצרה. כמה מקומות עבודה הרשות יצרה במשך 4-3 השנים האחרונות?

אם כך, שינוי ברגולציה, דגש על אזורי תעשייה סוג א', דגש על ענפי תעסוקה מסוימים, על מגזרים מסוימים של בעלי העסק, כגון נשים, יצירת חממה תעסוקתית – להדגיש אזור מסוים, נצרת למשל. נצרת היא עיר שיכולה לספוג הרבה יזמות ופרויקטים והשקעות, ואולי מבחינה גיאוגרפית להגדיר יעדים גיאוגרפיים ספציפיים.

נקודה אחרונה – ועדת היגוי. אני לא יכולה להבין ועדת היגוי שמורכב רק מנציגים של משרדי הממשלה שהם הבעיה. ועדת היגוי שצריכה לספק פתרונות לא יכולה לשאת באותה תפיסה של מדיניות הממשלה. אני לא רואה את הרשות מנסה לחרוג מהמדיניות של הממשלה, שמנסה לאתגר את המדיניות של הממשלה, מה עוד שוועדת ההיגוי כשאתה חוזר אליה היא מורכבת מנציגי השרים, היא לא מורכבת ממומחים לכלכלה ערבים. לא הייתה שום פגישה עם חברי הכנסת הערבים שיום ולילה מדברים על ענייני חינוך ועל חסמים של כלכלה ועל העוני ועל אזורי התעשייה. אפילו מוציאים את חברי הכנסת שגם יכולים לתרום. זאת לא פוליטיזציה של הרשות, אלא אנשים שמקושרים לשדה ולחברה שלהם. אני לא רואה בוועדת ההיגוי שום מומחים כלכלנים בחברה הערבית. אנחנו חוזרים לנציגים של משרדי הממשלה. הרי זאת הממשלה שיצרה את הבעיה, זאת הממשלה שיצרה את המציאות של העוני ואת המציאות של המחסור בהזדמנויות העבודה. זה בקצרה כמה נקודות.

אתה תשיב לה אחר כך. כרגע אנחנו נעבור על עיקרי הממצאים. כתוב: "בהחלטת הממשלה הוחלט להקים ועדת היגוי אשר תפקידה לשמש גוף עליון לליווי ולפיקוח על עבודות הרשות, להתוות את המדיניות, לדון בתכניות העבודה שלה ולדווח אחת לחצי שנה אודות פעילות הרשות והתקדמותה לוועדת השרים לענייני המגזר הלא-יהודי". ואם אין ועדת שרים אז למנכ"ל, כנראה, שיפקח על הנושא. "אולם עד סיום הביקורת לא התכנסה ועדת ההיגוי, לא נקטה שום פעולה בנוגע לרשות".

ראשית, מי אלה ועדת ההיגוי? אני גם מתחבר לשאלות של חברת הכנסת חנין זועבי. האם הם מייצגים את משרדי הממשלה או את הציבור הרחב של מגזר המיעוטים, כל אחד בתחומו – חינוך, הייטק, רווחה, ואז מציפים את הבעיה ויותר קל כי על-פי זה מכינים תכנית עבודה? אז אתה דורש מכל משרד ממשלתי כזה או אחר להתכנס. למה היא לא התכנסה פעם בחצי שנה ולא דיווחה? איפה זה עומד? מדוע?

בוקר טוב לכולם. ברשותך, רק משפט אחד להקדמה - -

לא, תן לי תשובות. נתקדם אחר כך להקדמות. למה הרשות לא דיווחה אחת לחצי שנה על אודות הפעילות שלה? ותגיד לנו גם מי הם חברי ועדת ההיגוי?

ועדת היגוי, על פי החלטת הממשלה, הייתה צריכה להיות מורכבת מנציגים של משרדי הממשלה, מנכ"לים של משרדי ממשלה.

יש רשימה של ועדת ההיגוי?

כן, יש רשימת ועדת היגוי בהחלטת הממשלה להקמת הרשות.

אני מדבר תכל'ס – מי בוועדת ההיגוי? אני רוצה שתעבירו אליי רשימה.

בהחלטת הממשלה 1204 על הקמת הרשות יש רשימה מסודרת.

יש הרשימה של ועדת ההיגוי שהממשלה רצתה להקים? את זה אנחנו רוצים לראות.

יש לך בסעיף 8 של החלטת הממשלה 1204 - -

מי היום בוועדת ההיגוי?

רגע, נעשה סדר - -

לא, אתה תגיד - -

אבל אתה לא נותן לי לדבר, אתה קוטע אותי.

יקירי, לא מה שאתה רוצה להגיד, אלא מה שאני רוצה לשמוע. אני רוצה לדעת מי הם החברים בוועדת ההיגוי שאז קבעה הממשלה. אנשים מתחלפים, מנכ"לים מתחלפים. לכן אני רוצה לשמוע מי חבר בוועדת ההיגוי המעודכנת הנוכחית.

ועדת ההיגוי הנוכחית המעודכנת היא של תכנית החומש שיזמנו בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. יושבים שם מנכ"לים של משרד התחבורה, של משרד השיכון, של משרד האוצר, של משרד הפנים ועוד מנכ"לים של משרדי ממשלה אחרים. הוועדה הזאת מתכנסת פעם בחצי שנה. אנחנו מדווחים לוועדה הזאת אודות התקדמות שלנו בפעילות הרשות, לרבות על יישום החלטת הממשלה.

הוא כותב שלא הגשתם.

לפי מה שבדקנו.

התגובה שלנו למבקר המדינה היא שלא היה צורך להקים עוד ועדת היגוי עם אותו הרכב, אלא אנחנו בעצם משתמשים בהרכב של ועדת ההיגוי לתכנית החומש, ואנחנו מדווחים על הפעילות של הרשות - -

לא הבנתי. כתוב פה: "ועדת היגוי" בסעיף 8. יש ועדת היגוי?

ועדת היגוי כפי שכתוב בהחלטת הממשלה – לא. יש לנו ועדת היגוי שהקמנו לתכנית החומש שזה בעצם אותו הרכב שהוחלט עליו בהקמת הרשות.

תכנית החומש מדברת על חלק - -

כל החברים שהוחלט עליהם בהקמת הרשות יושבים בוועדת ההיגוי של תכנית החומש. לכן לא ראינו לנכון לקיים שתי ועדות היגוי.

איפה הרשימה של ועדת ההיגוי של תכנית החומש?

יש לנו. נעביר לכם אותה.

מתי הוועדה ישבה בפעם האחרונה?

לפני 4 חודשים.

הדוח מציין שלא דיווחתם פעם בחצי שנה. אז לא הייתה תכנית החומש כי היא הוקמה רק - -

ב-2010 התחלנו בתכנית החומש.

אדוני היושב-ראש, מותר לי להוסיף שאלה?

כן, בטח, בנושא הזה, בסעיפים האלה.

אני מבקשת שתגיד לנו איך אתה רואה את תפקידך כראש הרשות?

הוא לא נותן לי.

בסדר, יש לו שלו, וגם לי מותר לשאול שאלה.

תכף.

תגיד בקצרה מה החזון שלך.

בסדר גמור, בשמחה. לענות לה?

שנייה אחת. אנחנו נשמע, אבל כל הכוח שלו הוא ועדת ההיגוי.

אני אחריך, אני רק מוסיפה את זה.

אז אני אומר, כל הכוח שלו זה ועדת ההיגוי. אם יש ועדת היגוי אז היא תעבוד, אם אין ועדת היגוי אין כלום. אז הוא יכול לצעוק עד מחר בבוקר, ואין כלום. אני רוצה לעזור לו אבל הוא לא אומר לי תשובות ברורות. מי בוועדת ההיגוי?

נציגי משרדי הממשלה.

יש הבדל גדול בין ועדת ההיגוי לתכנית החומש לבין ועדת היגוי לרשות. ועדת ההיגוי לרשות היא התקרה שלך וגם הבסיס שלך.

בשבילך, לא בשבילי.

ברור מהדוח שזה לא היה. השאלה של היושב-ראש היא האם זה תוקן; האם אתה מתכוון עכשיו לחזור ולהקים ועדת היגוי לרשות?

אם תתנו לי להתייחס עד הסוף לכל סעיף וסעיף תקבלו תשובות מלאות. אם אתם תמשיכו לקטוע אותי אני אתחיל לגמגם.

אני מסביר שוב: לא הוקמה ועדת היגוי כפי שנקבע בהחלטת ממשלה. הקמנו ועדת היגוי לתכנית החומש 1539. בוועדת ההיגוי הזאת יושבים בדיוק אותם נציגים שנקבעו בהחלטת הממשלה על הקמת הרשות. זאת אומרת הפורום הזה, חבר הכנסת באסל גטאס – קיים.

אבל זה לא נכון להציג את זה כך.

חבר'ה, אל תקטעו אותי. לא קטעתי אתכם, אל תקטעו אותי.

אבל - - - תכנית החומש מדברת על 12 יישובים.

אבל בוועדת ההיגוי הזאת אנחנו גם דנים בנושאים נוספים, לא רק בתכנית החומש. דבר שני, אדוני היושב-ראש, ואני מתחבר להערתה של חברת הכנסת חנין זועבי – יש לנו שולחן עגול שהקמנו עם החברה הערבית. בשולחן העגול הזה משתתפים נציגים של החברה הערבית, ראשי רשויות מהמגזר הערבי, אנשי עסקים, נציגים של מגזר שלישי. אנחנו מקיימים את הדיונים האלה של השולחן העגול בשנה האחרונה, ושם אנחנו בהחלט מעלים סוגיות חשובות למגזר הערבי בכל התחומים. קיימנו ישיבה לפני כחצי שנה בנושא התחבורה הציבורית, ומיטב המומחים מהמגזר הערבי השתתפו בה. הישיבה האחרונה שהייתה בשולחן העגול זה בנושא של תכנון ובינוי. גם שם השתתפו מנכ"לים של משרדי ממשלה, נציגים של החברה הערבית. השולחן הזה מגבש תכניות אופרטיביות שאנחנו מיישמים לתכניות עבודה. ו

- - -

הדבר האחרון שאנחנו עושים עכשיו זה בעקבות ההערה של מבקר המדינה. אנחנו היום מקיימים תהליך תכנון אסטרטגי לרשות לפיתוח כלכלי. הוצאנו מכרז, ואנחנו כבר באמצע העבודה של התהליך האסטרטגי הזה. התהליך האסטרטגי בוחן גם את הסוגיה של ועדת ההיגוי ושל ההרכב שלה. הכוונה שלנו היא לשנות את החלטת הממשלה ולשנות את ההרכב של ועדת ההיגוי כך שהוא יכלול גם נציגים מהחברה הערבית בתוך הוועדה הזאת.

לפני חודשיים ועדת ההיגוי הזאת ישבה?

כן.

לפני כן מתי הם ישבו?

ועדת ההיגוי של תכנית החומש יושבת כל חצי שנה. יש גם פרוטוקולים, ואני אביא לכם אותם.

אז אתה אומר שלא צריך את ועדת ההיגוי, שהחליטה עליה הממשלה. אני חושב שצריך. אתה אומר שהיא לא הוקמה, אבל זה פותר את הבעיה בתכנית החומש.

באופן זמני. אנחנו עובדים, אדוני היושב-ראש, על גיבוש הרכב חדש לוועדת ההיגוי במסגרת התהליך האסטרטגי שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו הולכים להביא תיקון להחלטת הממשלה שישנה את ההרכב של ועדת ההיגוי כך שתכלול נציגים גם מהחברה הערבית. זה דרך אגב, ההרכב הנכון ולא כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.

מתי נכנסת לתפקיד?

אני נכנסתי לתפקיד ב-17 באוגוסט 2008. אז התחלתי להקים את הרשות לפיתוח כלכלי. כפי שאתם יודעים תהליכים של גיוס עובדים במשרדי ממשלה זה לא דבר פשוט. לוקח המון זמן לגייס עובדים. עבדתי כמעט שנה שלמה לבד. בסוף 2009 התחלתי לקלוט עובדים. זאת אומרת במתכונת הנוכחית שלנו היום עם 14 עובדים שלנו אנחנו עובדים מ-2010. זאת אומרת, אדוני היושב-ראש, אנחנו רשות חדשה בנוף הממשלתי. אנחנו לא רשות שקיימת 30 שנה, אלא רשות חדשה. למרות זאת אני אומר לכם בוודאות אם הייתה ניתנת לי ההזדמנות – ההישגים של הרשות מבחינת תקציבים ומה שעשינו בשטח הם אדירים. אני גם מוכן לומר מספרים.

תוך כדי הדיון. על ההישגים שמענו גם בתקשורת, הבעת את זה היטב. אנחנו רוצים להתייחס לביקורת שההישגים יכלו להיות כפולים ואפילו פי שלושה. אולי ההישגים לא מספיקים, מועטים. אנחנו רוצים להגיע להישגים גבוהים יותר.
סעיף 2. "תכנית העבודה היא כלי ניהולי מרכזי המסייע לארגון להתוות את פעילותה על-פי המטרה ועל-פי היעדים לאותה שנה לטווח הרחוק. לא נמצא שהרשות ביצעה תכנון רב-שנתי שמתווה את כל היעדים שהיא שואפת להשיג במשך השנים וקבעה תקציבים המיועדים לכך".

הוא אמר עכשיו שהוא הכין תכנית רב-שנתית.

3. "החלטת הממשלה קבע כי הגוף שיאשר את תכניות העבודה של הרשות יהיה ועדת השרים לענייני המגזר הלא יהודי" – או מנכ"ל, כמו שאמרנו. "הרשות הפועלת במסגרת הארגונית של משרד ראש הממשלה הגישה מדי שנה בשנה את תכנית העבודה השנתית שלה לאישורו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אולם המנכ"ל" – אריה לוקר קוראים לו - -

הראל.

כן, בסדר, העיקר שהוא לא בא.

- - "לא הגיש את התכנית לאישור ועדת שרים". זה אני רוצה שוב. מי מייצג את לוקר?

אני אגיד את התשובה - -

לא, אתה לא יכול לייצג את לוקר, עם כל הכבוד.

אני משרד ראש הממשלה. אין פה נציג אחר.

אוקיי, אז למה הוא לא הציג? לא אכפת לך שהוא לא הציג?

ועדת שרים למגזר הלא יהודי - -

לא קיימת.

היא לא קיימת היום. היא התכנסה פעם אחת ב-2009 ופעם נוספת ב-2010. היו שם שתי ישיבות. אנחנו כרשות לפיתוח כלכלי יזמנו בשתי הישיבות האלה שתי החלטות ממשלה, הצגנו את הפעילות של הרשות. מ-2011, מאז שברוורמן הפסיק להיות שר לענייני מיעוטים הוועדה הזאת לא קיימת יותר. זאת אומרת אין בממשלה ועדה שנקראת ועדה למגזר הלא יהודי.

מינו אותו? אמרו שהראל לוקר ירכז?

לא.

מי מרכז?

אין היום ועדה כזאת. אין ועדת שרים לענייני המגזר הלא יהודי.

אין ועדת שרים, ואין ועדת היגוי.

כתוב פה: "הפעולה במסגרת הארגונית של משרד ראש הממשלה". כנראה, הייתה החלטה פנימית. אתה היית בסדר – אתה הגשת את זה למנכ"ל לפי ריכוז כל משרדי הממשלה, היה צריך להיות דיון בממשלה; שלוש פעמים הבאת לו, והוא לא הביא. יכול להיות שהוא לא נתן לך כלים לעבוד.

הוא לא הביא את זה לוועדת שרים למגזר הלא יהודי מכיוון שלא הייתה ועדת שרים למגזר הלא יהודי.

אם אין הוועדה הזאת הוא צריך להביא את זה לממשלה. הוא חייב להביא את זה לממשלה. הוא לא יכול להגיד - -

- - -

- - הוא לא יכול לקבוע דבר כזה, הוא היה צריך להביא את זה לממשלה. להפך, יותר טוב לך. אבל הוא לא הביא לממשלה. לכן אני רוצה שהוא יבוא לפה ויגיד למה הוא לא הביא לממשלה.

אימן, אני מרגיש שאתה לא מבין את הביקורת.

- - -

הביקורת כל כך חשובה. אתה היום מנהל רשות שהיא לא רשות - -

אגף.

- - כשאתה מגיש דוח אתה אחראי בפני מישהו. בפני מי אתה אחראי?

בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אבל החוק אומר, והמבנה הארגוני לא. אתה אחראי לוועדת ההיגוי ואחר כך ועדת השרים. ועדת ההיגוי לא קיימת וועדת השרים לא קיימת. אז הפכת להיות עצמאי. אמנם מנהלתית אתה אחראי בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל בפועל ומבחינת מדיניות וביקורת ותכנון זה לא כך.

עובדה שהוא לא הביא את זה לממשלה.

אל תזלזל בעניין הזה.

אני לא מזלזל, חס וחלילה.

אנחנו רק רוצים לעזור לך שתצליח.

אתה צריך לעמוד על זה שתהיה ועדת שרים; אתה צריך לעמוד על זה שתהיה ועדת היגוי. זה

לטובתך, זה הגיבוי שלך.

המנכ"ל מטבעו עוסק במיליון ואחד דברים. יש דברים שהוא מקבל בהם החלטות, ויש דברים שהוא צריך להביא לממשלה או לוועדת שרים רלוונטית. כבר ראיתי 15 ועדות שרים בממשלה. אבל הנושא הזה – כנראה ראש הממשלה מדבר גבוהה-גבוהה, אבל לבצע הוא לא מבצע. לכן למגזר הערבי הוא לא הקים ועדת שרים. הוא יכול היה להקים. אז לכן נדרוש ממנו שקודם כול יקים ועדת שרים למגזר הערבי כדי שתהיה לך כתובת. בוועדת שרים לענייני מיעוטים יושבים השרים הרלוונטיים, וייתכן שיש נושאים נוספים שאותם שרים לא מייצגים. למשל, שר השיכון לא יהיה בוועדת שרים, אבל יש ועדת שיכון. לכן דברים יעלו לממשלה. יש לנו פירמידות יורדות, אז אם אחת הפירמידות לא עובדת אז אתה שם גז כשאתה בכלל בניוטרל, כי אתה לבד. אנחנו רוצים לתת לך את הכוח ואת הסיוע. תקציב המדינה עבר, והמבקר אומר שהכספים הוצאו, ואין תיעוד למה זה יצא. יכול להיות שזה יצא בכלל להחלטת ממשלה אחרת. הם עשו איזשהו שביל רחוב או תשתית, וזה בכלל היה צריך להגיע מתקציב התחבורה. זה המגזר הערבי באזור, אבל זה היה צריך לצאת מתקציב התחבורה, והוא הלביש את זה על התקציב שלך. עכשיו הוא אומר, עשיתי פה כביש. וזאת בכלל הייתה העבודה שלו – השתמשו בכסף ייעודי למגזר לטובת דברים שהמדינה הייתה צריכה לעשות בלאו-הכי. אנחנו צריכים רק לעזור, ואני רואה פה שיש סיסמאות ודיבורים, ותכל'ס אני רוצה לדעת – מה קיבל הפרט? הפרט השתלב? האישה ההיא שציינה חנין זועבי השתלבה? היא הקימה את העסק שלה? האנשים שאתה אומר שקיבלנו 80% - מתוך כמה 80% אם היו שם שני עסקים שהתעסקו בייצור, ועכשיו יש 2.4, אז זה 80%. מספרית אני רוצה לדעת. פה היה יעד – 20 עסקים, אבל היו חמישה עסקים. אנחנו צריכים לדעת מספרים, לא רק אחוזים.

לכן המגזר לא טופל שנים רבות. יש אפליה שלילית מבנית ברורה. אנחנו רוצים לתקן את זה. אם תגיד לי שבמגזר יש 100% מתוך 2-1, אנחנו רוצים להגיע ל-20, לא מתוך 2-1. אנחנו צריכים להגיע לאלף אחוז, לא ל-100%, 80%. אלה הנקודות שאנחנו צריכים להתקדם בהן.

הבנו שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא הגיש את התכנית לאישור ועדת שרים. באין ועדת שרים היה צריך להביא את זה לממשלה כולה. הוא כשל בתפקידו; כשל בשילוב מגזר המיעוטים בחברה הישראלית. לכן לא לצאת בסיסמאות "אנחנו עושים", "אנחנו משקיעים". הוא כשל, הממשלה כשלה כי היא לא הבינה את העובדות, היא לא הבינה מה הבאת, איפה הקשיים שלך, איפה אתה מצביע על חיזוק בבגרויות. היא לא ידעה, היא לא הביאה לממשלה. אז מי קיבל? אתה לבד עבדת.

אם אין אישור מוועדת השרים לתכנית העבודה, איך אתה ממשיך? מצאו שיש יעדים שאין עליהם אישור, מה אתה עושה?

רק עדכון אחד כי אמרת שהממשלה לא ידעה. אני מופיע בפני הממשלה פעמיים בשנה ומדווח על הפעילות שלנו גם לממשלה. אני נותן תמונת מצב - -

ראיתי בספטמבר בגלל הדוח - -

אנחנו גם נותנים תמונת מצב חברתית-כלכלית לממשלה בנושאים של תעסוקה, של חינוך, של הפערים, ומה הממשלה עושה בנושאים האלה. זאת אומרת הממשלה כן מקבלת דיווח מאתנו על הפעילות הזאת, מכירה במה שהממשלה עושה, ומה תמונת המצב. אז לבוא ולהגיד שהממשלה לא יודעת מה אנחנו עושים זה לא מדויק.

אימן, העניין הוא לא הידיעה. אם יש לך דרישות שאתה רוצה לפנות למשרד השיכון, למשרד הפנים – יש לך דרישות לממש את תכנית העבודה שלך, אבל אין אישור מוועדת השרים. אין אישור מהשר הזה לגבי הדרישות שלך, אין לך מענה – אז איך אתה יכול לפעול? איך אתה יכול לעבוד? זה לא רק עניין של דיווח, זה עניין של הסרת חסמים. אתה לא צריך רק לדווח. יש לך דרישות, אתה צריך את אישור השר הזה ושל השר ההוא. ואין לך אישור אז אין שינוי.

יש לי אישור. קודם כול היום אנחנו מובילים שלוש החלטות ממשלה בהיקף של 1.8 מיליארד שקלים. אלה החלטות ממשלה. החלטת הממשלה חמש-שנתית ל-13 יישובים היא החלטת ממשלה שאושרה בממשלה. ועדת ההיגוי מאשרת את התקציבים שאנחנו מקצים למשרדי הממשלה. יש לי כוח גם לאשר את התקציבים בוועדת ההיגוי וגם לפעול מול משרדי הממשלה. כך אנחנו עובדים, חברים. תבינו את שיטת העבודה. אתם לא נתתם לי להסביר איך אנחנו עובדים.

אימן, אני אביא לך 100 החלטות ממשלה שלא מבצעים אותן. אז אל תגיד לי שהחלטת ממשלה מבצעים. ועדת היגוי לא הקמתם.

אבל תקשיב - -

מה אתה אומר לי "החלטות ממשלה"? אנחנו רוצים לעזור - -

ועדת היגוי - -

אנחנו רוצים לעזור. אתה כאילו מייפייף שזה יפה - -

אני לא מייפייף. תקשיב שנייה, אדוני היושב ראש, הדוגמה של תכנית החומש היא דוגמה מצוינת - -

מה עם שאר היישובים?

שנייה אחת, רגע.

מה עם שאר היישובים? מה עם ערים מעורבות? מה אתן?

אבל תן לי להתייחס לשאלה שלך.

שם אין בעיות של חינוך? אין אלימות?

אדוני היושב-ראש, התייחסת לנושא אחד. אתה אומר לי שזה רק סיסמאות. אתן לך דוגמה של תכנית החומש - -

אני לא נכנס כרגע לתכנית החומש.

אתה מצליף בי, ואתה לא נותן לי להגיד.

אני מבטיח לך בסוף 10 דקות סקירה על העשייה שלך. אני כרגע לא דן בעשייה, אני מדבר על הביקורת. בוא נגמור את הסעיפים של הביקורת. 10 דקות אתה תיתן את הסקירה שלך. אני יודע שאתם עושים עבודה. אני אומר שהייתם יכולים לעשות יותר, פי שניים-שלושה, אם היית עובד בנהלים, אם היית עובד עם ועדת היגוי, אם היית עובד עם ממשלה; אם היו מתייחסים, ואומרים, רגע, על מה הוא הצביע? יש בעיות במגזר. ברמלה, לוד – למה שלושת היישובים? שם אין מגזר ערבי?

אנחנו עובדים איתם.

הבגרויות על הפנים שם, אבל הם לא בתכנית חומש.

עובדים איתם.

אבל זה מה שאני אומר.

אדוני היושב-ראש, יש לי עוד שתי החלטות ממשלה לכל היישובים הערביים, אבל אתם לא נותנים לי להסביר.

אני אתן לך 10 דקות סקירה, אין בעיה, לא תהיה מקופח.

"החלטת ממשלה הסמיכה את הרשות לעסוק בפעילות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. בביקורת נבדקו הפעולות שעשתה הרשות כדי לבצע את המשימות העיקריות שהוטלו עליה בעניין הזה, להלן הממצאים: א'. משנת 2010 עד מועד סיום הביקורת הרשות טרם החלה לבצע פעולות מעשיות ליישום החלטת הממשלה שבה נקבע כי עליה לפעול לעידוד מפעלים ממגזר המיעוטים לספק שירותים וטובין לממשלה". תגיד לי כמה אחוזים כי פה נאמר שזה עד 5%; ב', על הרשות הוטל לקדם השקעות כספיות במגזר המיעוטים. לא נמצאו מסמכים הנוגעים לתכנית עבודה העוסקת בכך לעיקרי הדברים שנדונו בפגישות בנושא ולסיכומיהן, ועל כן לא ניתן לדעת אלו פעולות ננקטו בעקבות הפגישות – אם בכלל ננקטו". בבקשה, אדוני, תענה לנו.

סוגיית הרכש הממשלתי וקידומו: אנחנו ברשות לפיתוח כלכלי טיפלנו בסוגיה הזאת לאורך שנתיים בישיבות רצופות עם החשב הכללי במשרד האוצר כשהמטרה שלנו הייתה לתת העדפה לפי חוק חובת המכרזים לעסקים בבעלות מיעוטים. הבאנו דוגמאות מהעולם שזה אכן מקובל בעולם לתת העדפה לעסקים בבעלות מיעוטים. לצערי הרב, התוצאה הייתה התנגדות טוטלית של משרד האוצר, של הלשכות המשפטיות במשרד האוצר, לתת העדפה לעסקים בבעלות מיעוטים. הם טוענים שזה פוגע בעיקרון התחרותיות של חוק חובת המכרזים. לכן לא הצלחנו לקדם את הנושא הזה. החלטנו על צעדים אחרים נוספים. הצעדים שהחלטנו עליהם עם הסוכנות לניהול עסקים במשרד הכלכלה זה להנגיש את הרכש הממשלתי לעסקים בבעלות מיעוטים. הקמנו עכשיו מאגר של כ-23,000 עסקים במגזר הערבי. זה מאגר חדש שהקמנו יחד עם BDI. חילקנו את המאגר הזה לספקים בתחומים שונים, ויחד עם הסוכנות לניהול עסקים אנחנו עובדים עכשיו מצד אחד מול הרכש הממשלתי ומול מנהל הרכש הממשלתי אבי מישראל על הנגשת המידע הזה לעסקים בבעלות מיעוטים. בצד השני אנחנו גם עובדים עם ספקים במגזר הערבי כדי לתת להם את ההכשרה המתאימה לגשת לעסקים.

בעקבות הפעילות הזאת יש שינוי במגמה?

אנחנו עדיין בתהליך של עשייה - -

האמת שאין. אימן, תגיד שאין.

שנייה אחת.

תהליך, תהליך.

חבר'ה, המטרה שלנו עכשיו היא ליידע ולהנגיש. להגיד לך עכשיו כמה עסקים הצלחנו להביא – אני לא יודע להגיד לך כמה עסקים.

אבל זה לא משנה את המציאות, אימן, ליידע ולהנגיש.

זה משנה, זה משנה.

אתה לא יכול להסיר חסמים בידע.

הבעיה היא בידע.

יש לנו ניגודי גישות. אני חושב שהתחיל תהליך יפה.

לא רק בידע.

בסדר, בתחום הזה הם התחילו תהליך יפה. תמשיכו אותו. תעקוב, ואם אתה צריך את הוועדה שלנו כדי לעשות שינוי כזה או אחר אנחנו איתכם.

סעיף ב', בבקשה.

בנושא סעיף ב' – קידום ההשקעות במגזר הערבי – חלק מהמנדט שקיבלנו מהממשלה זה להביא משקיעים למגזר הערבי, לקדם השקעות במגזר הערבי. יש לנו בתוך הרשות שני אנשים שעובדים על התחום הזה. אנחנו נפגשים ועושים פגישות רצופות גם עם בנקים וגם עם משקיעים. היום למשל, חברת "טבע" עם כל הקשיים שלה עכשיו – אנחנו עובדים איתה ומתכננים את זה למרות הקשיים כדי להתחיל ב-2015 בפעילות ולפתוח סניף של "טבע" באזור נצרת. "אמדוקס" כבר הקימה בנצרת. משרד הכלכלה שותף מלא לתהליכים האלה. IBM – השבוע יש לנו ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם משרד הכלכלה כדי להביא את החברה למגזר הערבי. אנחנו עובדים עם חברות כמו למשל , "Galil Software", עם "באבקום", וכמובן, קרן ההשקעות שהעמדנו – אני אתייחס לזה אחר כך. אבל זאת בהחלט המטרה.

אני רוצה לציין עוד דבר, אדוני היושב-ראש, בוועידת ראש הממשלה שקיימנו רק בשבוע שעבר השתתפו כ-700 אנשי עסקים וגם ראשי רשויות – אבל בעיקר אנשי עסקים – יהודים וערבים וגם משקיעים מחו"ל. כל המטרה שלנו היא לעשות את ה-networking הזה – לחשוף את הפוטנציאל הכלכלי של החברה הערבית בפני המשקיעים האלה; ויש גם תוצאות של הוועידות האלה למרות שחברת הכנסת זועבי חושבת שזה לא כל כך חשוב. אבל הוועידות האלה שמות את נושא הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית על סדר היום התקשורתי גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי.

המדינה משקיעה שם כספים במפעלים האלה?

בהחלט. המדינה נותנת. יושב כאן משנה למנכ"ל משרד הכלכלה. המדינה נותנת היום הטבות ומענקים ומסלול תעסוקה. זה סבסוד שכר של כ-25% מעלות העסקה של כל עובד לשלוש שנים. זאת אומרת זאת הטבה מאוד משמעותית. באמצעות הכלי הזה הצלחנו לייצר כ-4,000 מקומות עבודה חדשים עבור החברה הערבית.

גברים או נשים?

גברים ונשים – בעיקר נשים. זה כלי שעובד.

מה עם הסטיגמה הזאת שציינה חברת הכנסת זועבי? אם יש עסק שרוצה לקחת הלוואה מהבנק ובגלל סטיגמה או דעה קדומה יש קושי, אתם נעזרים בממשלה?

בהחלט. יחד עם משרד הכלכלה והחשב הכללי ואתנו יש היום הלוואות בערבות מדינה שניתנות לעסקים. היו חסמים לעסקים במגזר הערבי לקבל את ההלוואות האלה – עבדנו יחד עם הסוכנות לניהול עסקים ועם החשב הכללי כדי להוריד את החסמים האלה, והנתונים הם כאלה: ניתנו הלוואות של יותר מ-350 מיליון שקלים לעסקים בבעלות מיעוטים בשנתיים-שלוש האחרונות. זה גידול ניכר במספרים, ובאמת הבנו את הנושא הזה.
דבר נוסף שהוא מאוד חשוב עבורך כי אני יודע שנושא תעסוקת נשים מאוד חשוב לך: הקמנו קרן הלוואות זעירות – Micro Finance – לנשים ערביות. שמנו 21 מיליון שקלים - -

אימן, אתה מכיר את חברת הכנסת שיזמה את התכנית?

בסדר גמור, כל הכבוד, מגיע לך כל הקרדיט על הפעילות הזאת. היוזמה היא שלך, אנחנו שמנו את הכסף.

בגלל שהיוזמה הייתה מוצלחת.

הוא מדבר אליי כאילו אני לא יודעת.

הוא מעדכן אותך שתדעי שנשים חשובות במגזר.

עד עכשיו קיבלו 2,000 נשים הלוואות ופתחו עסקים מתוך הבתים. אז גם את הכלים האלה אנחנו מייצרים.

אדוני היושב-ראש, אפשר לתת לאורחים לדבר?

רק רגע, תן לו לסיים. את הסעיף הזה סיימת?

כן.

סעיף 3 - -

לגבי הנקודה הזאת ספציפית.

הבנתי שהקרן היא יוזמה שלך.

אפשר לתת לאורחים לדבר?

בנושא הזה?

כן.

בבקשה. מי אדוני?

אני סעיד סאלם מנצרת, מנהל מפעל לייצור משקאות חריפים. אני מאוד לא מופתע מדוח הביקורת כי מהפעילות בשטח לא מורגשת שום התקדמות לגבי המגזר הערבי – לא באזורי התעשייה ולא בצרכי התעשיינים ולא בתמיכות הכספיות לקידום התעשייה במגזר הערבי.

תכף, בואו נדבר על זה ספציפית. תכף הוא ייתן סקירה כי אני לא בסדר כי עדיין לא הבאתי לו - -

אני גם יכול להביא עוד עשרה אנשי עסקים לכאן - -

אני יכול לדבר ספציפית.

רק רגע, תן לו. הוא רוצה לתת סקירה על העשייה. אני אמקד את הנושא. אני לא רוצה דברים כלליים עכשיו. ספציפית לסעיף הזה – אם יש לך מפעל שהגשת בקשת ולא עמדו ביעדים – תגיד. אבל להגיד דברים באופן כללי, והוא עדיין לא ענה? לכן כשהוא ידבר אני אגיד אם ענית או לא.

התכנית הזאת של מרכז ההשקעות לגבי העובדים שהוא מדבר עליהם לא תואמת למגזר כי מדובר על כל עובד נוסף שאתה מגייס.

זאת המטרה, רוצים לגייס עובדים נוספים.

אבל אתה צריך תעסוקה ותפוקה - -

תרחיב את הפעילות, תייצא לחו"ל. משקאות חריפים הולכים בחו"ל. ואז הוא יעזור.

יש הרבה שווקים בתכנית שהמטרה שלה לקדם אותנו במשרדי ממשלה. למה משרד החוץ לא קונה מאתנו סחורה? ואם הם קיימים ולא יודעים שאנחנו יכולים לספק למשרד החוץ - -

זאת שאלה מתאימה, זאת שאלה טובה.

איך מקדמים אותנו לאל-על?

אנחנו תכף נגיע לזה, בואו נתקדם. אלה שאלות חדשות שתענה עליהן במסגרת הסקירה הכוללת. תתייחס לדברים חשובים ביותר כי אנחנו דיברנו על ייצוא. אם מוצר הוא טוב ועומד בסטנדרט אירופי, למה לא לעזור לו? אל-על בגלל סטיגמה – ואי אפשר לקחת. פה אתה צריך להיכנס; יביאו אנשי ביטחון, יבדקו מה שצריך. אחרי שיבדקו ישימו תווית. אצלנו יש משגיח ברבנות, אז צריך מישהו כמו משגיח שיבדוק ויגיד שהכול בסדר. המטרה היא לפתוח את החסמים, זה התפקיד שלך.

אנחנו עומדים בתקנים, אדוני.

לא אמרתי שאתה לא עומד בתקנים. אמרתי שאם צריך משהו נשים משגיח כדי לבדוק מבחינה ביטחונית. אמרת "אל-על" אז אני בודק.

גם את בעיית הכשרות.

סעיף 2.

שחר יקריא לך.

"החלטת הממשלה חייבה את הרשות לפעול בתחום הפעילות הממשלתית כמפורט:

1. הרשות בשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים - -

איפה יוג'ין קנדל, איפה הוא? עוד לא בא?

- - צריכה להכין בכל שנה לפני הגשת תקציב המדינה השנתי חוות דעת הנוגעת לתקציב ולהציע בה, לפי הצורך, חלופות בנושאים כלכליים וחברתיים הנוגעים למגזר המיעוטים. עד סיום הביקורת לא הגישה הרשות חוות דעת כזאת כנדרש. הרשות נדרשת להכין בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים חוות דעת מקצועיות בנוגע להצעות החלטה בתחומי הכלכלה והחברה העומדות על סדר יומן של הממשלה וועדותיה אשר יש בהן כדי להשפיע על מגזר המיעוטים". הביקורת העלתה שמתוך כל הצעות ההחלטה הרלוונטיות בין השנים 2012-2009 רק חלק מהם משרד ראש הממשלה העביר לרשות לצורך הכנת חוות דעת כזאת.

לשכת מנכ"ל העביר, לוקר. לכן אמרתי שלוקר צריך להיות פה. אל תייצג אותו, לא כדאי. הרשות לא הכינה חוות דעת מקצועית בנוגע לכל הצעות ההחלטה.

כי ממילא לא העבירו לה.

הרשות נדרשת להגיש לממשלה פעם בשנה דוח שבו נסקרות פעולות הממשלה לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים בין מגזר המיעוטים ובין המגזר היהודי. בשנים 2012-2009 הגישה הרשות לראש הממשלה שלושה דוחות שנתיים, אבל אלה סקרו רק את פעולות הרשות ולא את כלל פעולות הממשלה.

הבנת? פה התפיסה היא שאתה לא רק רשות, אלא אתה צריך לתכלל את עבודת הממשלה. פה כתוב שלא עשיתם עבודות מחקר ובדיקות לגבי פערים בין החברות, האם יש לך תקציב להזמנת סקרים של גופים מקצועיים או שיש לך כוח אדם מתאים וראוי שיכול לעשות את המחקרים האלה. כי בסופו של דבר ועדת השרים דנה, אבל היא צריכה להתבסס על דברים מסוימים שהעבודה נעשתה עם גופים מקצועיים. אז לפעמים אתה אומר, אני אעשה את זה לבד, כי אין לי כוח אדם או תקציב – וזה לא נכון – גוף מקצועי יעשה את זה. כל אחד בתפקיד שלו, לא התברכנו בכל הסגולות.

לכן תן לנו תשובות על סעיף 2 – א', ב', ג'. אמנם פה צריך גם את לוקר, אבל תגיד אם יש לך הכלים לייצר את הדברים.

אני יכול להתייחס?

בטח.

אני חייב לצאת.

אנחנו ניתן קודם כול לחבר הכנסת באסל כי יש לו דיון אחר.

חבל, הנושאים הבאים הם נושאים שקשורים אליך, ונצטרך לשמוע את דעתך בנושא הזה – דיור, קרן השקעות.

מה שאתה רוצה. חבר כנסת קודם לכולם.

כולם נושאים חשובים, כל מה שקשור לרשות. אני מכיר אישית את אימן מתחילת דרכו ברשות. היה בינינו שיתוף פעולה לפני שהגעתי לכנסת. אני יכול רק להחמיא לו אישית על עבודתו. אני יודע שהוא גם ניצב בפני מציאות לא קלה מכל הבחינות בהקמת הרשות. לדעתי, בזמנו בירכנו על הקמת הרשות, ואני גם מברך על הקמתה. התפקיד שלשמו היא נועדה, לפי החוק ולפי כוונת הקמתה, היא כוונה מבורכת. הבעיה המרכזית שמתגלה מהדברים החשובים בביקורת – ואתה תלמד לקבל את הביקורת מהפרספקטיבה הנכונה. זאת לא ביקורת אישית, זאת ביקורת על המכלול שאתה חלק ממנו. אתה לא אשם בכך שאין ועדת שרים; אתה אולי גם לא אשם בכך שאין ועדת היגוי. אולי לא דחפת מספיק, אבל אתה לא אשם בזה, אלה דברים שקשורים לממשלה בכללותה, לראש הממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

הבעיה המרכזית היא שלרשות יש בעיית זהות כמו לכולנו. במקום להיות רשות סטטוטורית, שכפי שאמר המבקר, היא תהיה עצמאית ותוכל להעביר ביקורת ולהכין דוחות כמו בסעיף ג' שהוא לדעתי לב לבה של הביקורת – הרשות לא הכינה דוח שנתי והגישה אותו לממשלה על עניין הפערים ופעילות הממשלה כלפי המגזר בכלל. זה תפקיד מרכזי שכל שנה יכולת לעשות דוח שאומר מה חסר, מה צריך לשנות. זה אולי חשוב יותר מהפעילות הספציפית שאתה עושה ישירות בשטח. איפה בעיית הזהות? אתה כאילו משרד בתוך משרד ממשלתי, כלומר אתה אחראי על תקציבים, אתה מעביר תקציבים, אתה מחליט איפה לשים כסף וגם פועל בשטח בעניינים כמו שיווק קרקעות בסכנין, אבל אתה לא משרד ממשלתי – יש משרדים אחרים שאמונים על הדברים האלה. פה הרשות נופלת בין הכיסאות: האם אתה הגוף המתוקצב לבצע? אם כן אז התקציבים הם זעומים. צריכים להסתכל על הרשות מה היא עושה מול כל הצרכים של כל המגזר שאמונים עליהם גם משרד הכלכלה, גם משרד החינוך, גם משרד הפנים. הכוח של הרשות הוא שהיא גוף מתכלל, גוף שיכול להתוות מדיניות, גוף שיכול לפקח בתוך הממשלה על הפעולות של הממשלה ולהגיד, אתם לא עובדים פה על-פי החלטת הממשלה, ושם אתם לא עושים כך. זה הלך לאיבוד. לדעתי, צריך להחזיר את הרשות למטרות העיקריות שהיא הוקמה לשמן, לחזק אותה. אתם צריכים לעבור חיזוק גם בכוח האדם, גם בכלים. אם כבר אתם עושים תכנון אסטרטגי צריך לחשוב על דברים מרכזיים. יותר חשוב מ-800 מיליון שקל לתכנית חומש שאתה אחראי לה ישירות שתהיה לך אפשרות לשלוט במיליארדים בתוך המשרדים השונים ולכוון אותם ולפקח. להיות המנוף, להיכנס ב-20 זרועות ולא בזרוע אחת שנקראת תכנית חומש. זאת הביקורת המרכזית שלי. אני נאלץ להגיד אותה, והיא יותר חשובה מהדברים הספציפיים שנכללים כאן.

אשמח לתת תשובה לפני שאתה עוזב, כי זה מאוד חשוב.

תן תשובה וגם תתייחס לסעיפים האלה.

בסדר גמור, אני גם אתייחס לשלושת הסעיפים האלה בדיוק בדוגמה הזאת. אני רוצה לתת דוגמה. לדעתי, מה שאמרת הוא מדויק לחלוטין, וזה מה שאנחנו עושים. לדוגמה בתעסוקה הכנו מסמך בתוך הבית – דרך אגב, לא חסר לי כסף, אני גם יכול להביא יועצים חיצוניים. עשינו עבודה עם משרד האוצר ועם משרד הכלכלה על תכנית תעסוקתית לחברה הערבית. בזמנו במחאה החברתית הייתי חבר בצוות השינויים החברתיים, והגשנו תכנית תעסוקתית לוועדת טרכטנברג, והיא התקבלה ועברה בהחלטת ממשלה. בינואר 2012 גובשה תכנית בהיקף של 730 מיליון שקלים לשילוב של 50,000 אזרחים ערבים אנשים בעבודה. בתוך התכנית הזאת יש חמישה משרדים שותפים להחלטה הזאת: משרד הכלכלה הוא החלק הארי בתכנית הזאת, אבל גם משרד החינוך, גם משרד הרווחה וגם משרדים אחרים. זאת אומרת אני עובד בדיוק לפי השיטה שלך, באסל – אני גוף מתכלל, אני לא גוף מבצע. עשיתי מחקר ועבודה יסודית על הבעיות של התעסוקה של החברה הערבית, הצענו פתרונות, הבאנו החלטת ממשלה, הבאנו תקציבים, ואנחנו מעבירים את התקציבים למשרדי הממשלה לביצוע. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. דרך אגב, אנחנו עוקבים אחרי היישום של הדבר הזה. אני יחד עם מיכל צוק, המשנה לתעסוקה במשרד הכלכלה, יושבי ראש ועדת ההיגוי ליישום 730 מיליון השקלים. אני לא יוצא מהתמונה אחרי שקיבלתי את החלטת הממשלה, אלא אני דואג שהסעיפים השונים מתוך החלטת הממשלה ייושמו בפועל. ככה אנחנו עובדים במשרד ראש הממשלה – גוף מתכלל, לא גוף ביצועי שמוביל החלטות. זאת דוגמה איך אני משפיע על תקציב המדינה.

בשלוש השנים האחרונות מ-2010 עד 2013 השפענו על תקציב המדינה בכך שהובלנו שלוש החלטות ממשלה בהיקף של 1.8 מיליארד שקלים לטובת האוכלוסייה הערבית שאנחנו אחראים עליה. אז אם זאת לא השפעה על תקציב המדינה אז אני לא יודע מה זה השפעה על תקציב המדינה.

אני לא יודע, יכול להיות שצריך 4 מיליארד או 8 מיליארד. עשינו עבודה מחקרית בכל הרבדים.

בתחום התעסוקה עשינו עבודה, בתחום הדיור עשינו עבודה. להגיד לכם שקיבלנו את כל הכספים שביקשנו? לא. לא קיבלנו את כל הכספים שביקשנו. המגזר הערבי צריך הרבה יותר כסף מאשר הממשלה מאשרת. אבל מה לעשות, יש מגבלות תקציביות, ואני עובד בעצם בתוך המגבלות התקציביות האלה.

ברשותך, לגבי הסוגיה של חוות דעת כלכליות - -

זה חשוב מאוד.

נכון. יש הרבה החלטות ממשלה, והמבקר גם כתב את זה, שמעבירים אלינו בתוך משרד ראש הממשלה להתייחסות, ומקבלים התייחסות. אבל יש הרבה החלטות ממשלה – ואני מסכים עם הביקורת – שגם בתוך משרד ראש הממשלה יש עוד גופים שמטפלים בנושא המיעוטים – זאת סוגיה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך לתת עליה תשובה, והוא גם נתן תשובה בדוח.

הוא לא בא לתת תשובה.

הוא כתב את זה בדוח.

הוא לא בא לתת תשובה פה.

הוא כתב את זה. תקרא.

לא צריך לקרוא, צריך לבוא לפה.

מה שעשינו כתוצאה מהמבקר – מזכיר הממשלה הוציא מכתב לכל שרי הממשלה, לכל משרדי הממשלה שברגע שהם מעבירים הצעת מחליטים לממשלה הם חייבים לקבל את ההתייחסות של הרשות לפיתוח כלכלי להצעת הממשלה הזאת – איך היא משפיעה על האוכלוסייה הערבית. עכשיו המזכיר החדש מעביר מכתב נוסף שמעדכן את המכתב הקודם שמבקש את ההתייחסות של הרשות לפיתוח כלכלי לעצור את ההחלטה. אז אנחנו עובדים בתחום הזה.


אני אתייחס, ברשותך, לנקודה אחרונה - -

רגע, לא נתת תשובה לגבי המועצה הלאומית לכלכלה. איך אתם מתחברים שם? אני צריך לדעת לדיון הבא - להביא את יוג'ין קנדל או לא להביא אותו? אני צריך לדעת.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם יוג'ין קנדל - -

הוא אמר, אין לנו מה להגיד בנושא הזה, אנחנו לא נוגעים בזה בכלל, הוא אמר. הוא אמר, אין לי קשר למגזר, אני בנושא הזה לא נוגע. אז הוא נוגע או לא נוגע? כי הוא ציין פה.

יש לנו שיתוף פעולה עם המועצה הלאומית לכלכלה. אנחנו יושבים ודנים איתם בנושאים אסטרטגיים שזה בעצם נושא הדיון של המועצה הלאומית לכלכלה. אנחנו גם חברים בוועדות שיוג'ין מקים.
לגבי תקציב המדינה, אדוני היושב-ראש, אנחנו עובדים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כפי שאתה יודע מנכ"ל משרד ראש הממשלה מוביל את הדיונים בתקציב המדינה. אנחנו משתתפים בחלק מהישיבות, לא בכולן.

מה הוא אמר על הדיון הזה כשאמרת שהוא יבוא? מנהלת הוועדה, מה הוא אמר?

אמרו לנו שאין לו קשר לנושא.

לא, המנכ"ל, לוקר. מה אמר לוקר? לפרוטוקול, מה אמר לוקר? מה כתבת לי פה?

שאין לו קשר לנושא, ואין לו מה להוסיף.

אין לו קשר לנושא. הוא לא מכיר את הנושא בכלל. איך הוא מביא תקציב?

לא, אל תגזים.

הוא אומר שהוא לא מכיר את הנושא.

לא נכון. הראל לוקר, הנה חוות הדעת.

כתוב פה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה – אתה צריך לתת ולהגיד לנו תשובות. אז הוא אומר, אין לי קשר לנושא הזה בכלל, לא מכיר את הנושא.

הנה התשובה של הראל לוקר לדוח המבקר.

הוא לא מכיר.

נו, באמת, עזוב. הוא מכיר את הנושא הזה, הוא כתב כאן התייחסות. אתם מנסים לחמם אותי, נכון? זה מה שאתם עושים.

אמת.

הנה התשובה של הראל לוקר.

פרח אמרה לי. אמרתי לה, תשלחי לי נציג בכיר. המנכ"ל לא יכול, יהיה ראש מטה, יועץ משפטי של המשרד.

אדוני היושב-ראש, תקראו את התגובה של הראל לוקר - -

לא, אני לא קורא את זה, הוא צריך לבוא לפה.

תקראו את התגובה של הראל לוקר.

אני לא קורא תגובות. אנחנו ועדה מזמינה. הוא לא בא. הוא אמר שאין לו נגיעה. אתה אומר לו שיש לו נגיעה – אנחנו נביא אותו לפה.

אנחנו גם שותפים בדיוני התקציב.

אנחנו זכינו לתשובה כזאת בנושא הדיור. הוא לא עוסק בעניין.

אבל בנושא שלנו קיבלת תגובה.

לא הייתה תגובה, הוא לא כותב בעצמו.

זאת החתימה שלו.

הוא לא כתב כלום.

רק לעדכן עוד משהו לגבי נושא דוח הפעילות לממשלה. כפי שאמרתי אנחנו מגישים - -

אני רוצה להבין, למה לא הגשתם?

מה לא הגשנו?

הוא אומר, סעיף 1, 2, 3. הוא אומר חוות דעת בנוגע לתקציב. מישהו מוסמך יכול להכין את חוות הדעת או להכין את הבקשות מהשטח בנושא תעסוקה, מפעלים, בנושא דיור – עבודה מחקרית ולהראות את היחס בין האוכלוסייה היהודית והערבית. יש לך גוף מקצועי שיכול לעשות את זה? אתה יכול לשכור?

הגשנו, חברים. אמרתי - -

אדוני היושב-ראש, בכל התחומים יש נתונים.

השאלה אם הוא הביא את זה לממשלה? הוא צריך לעשות עבודה מחקרית וטובה ומקובלת – לא כל אחד יעשה מחקר. ואז על-פי גופים כאלה שיודעים לעשות את המחקרים האלה או צוות כמו מחלקת המ.מ.מ. הוא מביא לי את החומר, ואני יודע שהוא בדק יחסית לעולם, אני יכול להתייחס אליו. ככה אתה צריך להביא את זה לממשלה אחרי שאתה קיבלת, עיבדת אותו אצלך, ומתוך זה אתה לוקח דברים חשובים ועיקריים. יש לך דבר כזה?

יש לנו דבר כזה.

אז למה הוא מציין שאין?

אדוני היושב-ראש, אנחנו גם כתבנו את זה למבקר, והוא לא קיבל את התגובה שלנו. אנחנו הגשנו דוח בנושא התעסוקה לממשלה, וההחלטה הזאת שציינתי, 730 מיליון שקל בעקבות הדוח שאנחנו הכנו, מהעבודה שאנחנו עשינו – העברנו בממשלה החלטה על 730 מיליון שקל. תוצאה טובה יותר מזה אני לא יודע לספק.

הוא אומר שמה שאתה הבאת זה סקירות לגבי פעילות הרשות. הוא אומר שכגוף הרשות אתה צריך להביא דוח על פעילות כל הממשלה. אז כמו שאמר חבר הכנסת באסל גטאס, התפיסה שלך צריכה להיות כגוף גדול, אתה לא סמך, אתה לא אגף. אתה רשות שצריכה לראות בעיות קונקרטיות של המגזר, ואז לתכלל את זה מול משרדי הממשלה ולהתוות. אל תסתכל על 1.8 מיליארד, יכול להיות שאתה חולש על 20 מיליארד שקל בתקציב המדינה. כי בגשר שאתה מהווה בין הציבור לבין משרדי הממשלה זה התפקיד שלך. לכן אם אין לך הראייה הזאת, ואתה נותן רק דוח של הפעילות של הרשות שלך ולא של משרדי הממשלה אז משהו בתפיסה לא נכון.

נושא של דוח הפעילות של כלל משר הממשלה - -

יש לך דוח?

העברנו החלטת ממשלה ב-1 בספטמבר שהממשלה מטילה על הרשות לפיתוח כלכלי להכין דוח פעילות כלל ממשלתי, ובנוסף לכך אנחנו גם מטילים על כל משרדי הממשלה להכין תכניות עבודה. יש מדריך לתכנון ממשלתי שאתם מכירים אותו של כל משרד ממשלתי, ועכשיו כל משרד ממשלתי חייב להכין גם תכנית עבודה למגזר המיעוטים.

טוב שיש דוח.

טוב שיש דוח. אני חס וחלילה לא אומר אחרת. מבחינתי זאת ביקורת בונה.

אתה אומר שכרגע הנחו את כל משרדי הממשלה בראשות מנכ"ליהם?

נכון.

אבל איך הוא יודע את הבעיות? אתה צריך לכוון אותו.

נכון, אני מכוון אותו. ביקשנו ושלחנו גם מכתבים בחתימתו של הראל לכל מנכ"לי משרדי הממשלה - -

איך הוא אומר שהוא לא יודע כלום מזה?

אולי תפסת אותו ברגע הלא נכון. הראל שלח מכתב לכל משרדי הממשלה שמבקשים למנות איש קשר בכיר בתוך כל משרד ומשרד. אנחנו נעבוד מול אנשי הקשר האלה, ונתחיל להכין דוח פעילות כלל ממשלתית וגם תכניות עבודה.

אתה בטוח שהמכתב הזה יצא או זה היה רק בדיבור?

לא, הנה, יש לי אותו.

תביא לי את המכתב. נמצה את הנושא הזה כי זה חשוב. בסופו של דבר הרשות תפקח על נושא של מיקום משרדי ממשלה, ויש לה איש קשר מול כל אחד ואחד מהם. שלא יהיה זוטר שם, צריך להיות שם ראש מטה של השר.

יש הכי בכיר.

חייב להיות או מנכ"ל או ראש מטה שר.

בעניין הזה יש לי שאלה. אם יש לך המלצה למשל להוציא קרקעות לאזורי תעשייה - -

עוד לא הגענו לזה, זה הסעיף הבא.

לא, המלצה למשרדים. כלומר הוא צריך לפקח ולתת תכנית עבודה למשרדים. יש לך דרישות כמו למשל לתת העדפה מתקנת לבתי עסק ערביים, אחרת אתה לא יכול לתמוך בהם, והם לא יכולים להתחרות בבתי העסק היהודיים. אבל התשובה היא שלילית – מה אתה עושה? זה חסם עיקרי לפעילות שלך, אז מה אתה עושה? או אתה דורש הצעת קרקעות לאזורי תעשייה, ואתה נענה בשלילה, וזה חסם עיקרי להתפתחות התעסוקה ביישובים הערביים – מה אתה עושה?

חסם מאיזו בחינה?

להתפתחות התעסוקה ביישובים הערביים.

אני לא רואה שיש לו חסם.

יש לך דרישות, ונענית להן בשלילה. למשל לתת העדפה מתקנת – אז מה אתה עושה?

הסברתי. לגבי הרכש הממשלתי, מה שדיברנו קודם.

תהליך.

יש לך תפיסה - -

את צודקת.

- - שאתה חושב שעל-ידי מימוש התפיסה הזאת אתה יכול לעודד תעסוקה, אחרת אתה לא יכול.

מכתב אחד אני יכול לראות? איך יצא? באיזה מודל יצא? איך זה כתוב? מה כתוב? לא רק מדברים, גם עושים. אני רוצה לראות מכתב שיצא ממנכ"ל משרד ראש הממשלה.

זה של צביקה האוזר, מזכיר הממשלה, לכל משרדי הממשלה על הדוחות ועל חוות הדעת הכלכליות.

עכשיו זה צביקה - -

נעביר לך גם את זה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

לגבי הסוגיה של הרכש הממשלתי, אחרי שנענינו בשלילה על-ידי החשב של משרד האוצר עשינו שני דברים: א', אנחנו עובדים עם מנהל הרכש הממשלתי להנגיש את המכרזים האלה לספקים במגזר הערבי. אנחנו מתחילים לעבוד עכשיו עם ספקים במגזר הערבי שייגשו למכרזים של הרכש הממשלתי, וכך בעצם לעשות את החיבורים האלה. שנית, עכשיו אנחנו עובדים יחד עם משרד המשפטים על הובלת החלטת ממשלה שנותנת העדפה לספקים – לא רק ערבים – שזוכים במכרזי הממשלה שמי שמעסיק בחברה הזאת ערבים יקבל בונוס במכרז הממשלתי. אם נצליח להעביר את זה בממשלה אני מבטיח לך שנוכל ליצור אלפי מקומות עבודה בעקבות המהלך הזה.

ספקים מהמגזר הערבי יכולים גם להביא סחורות של מפעלים לא מהמגזר. למה לא יהיה קשר ישיר עם המפעלים במגזר הערבי? ספקים זה מתווכים, זה גופים אחרים שיש להם עניינים - -

אני מדבר על ספקים מהמגזר. יצרנים מהמגזר. אתה למשל, תוכל לספק למשרד החוץ. זאת המטרה שלנו.

גם למשרד ראש הממשלה.

גם למשרד ראש הממשלה. יש לנו אותה מטרה.

גם באל-על, גם בכל מקום - -

אימן, בעקבות המכתב שיצא לפני שנה זז משהו?

כן.

מה זז?

משרדי הממשלה מתחילים להעביר לנו עכשיו - -

מה, זה שנה, עוד לא העבירו כלום?

לא, מעבירים.

איזה משרד כבר העביר?

הייתה החלטת ממשלה - -

לא החלטת ממשלה – בעקבות הפנייה הזאת.

בעקבות הפנייה הזאת היה נושא של עידוד התעסוקה לשירות אזרחי, אז העבירו לנו חוות דעת ונתנו חוות דעת ממנהלת השירות במשרד הכלכלה. יש עוד דוגמאות, אני לא זוכר.

סעיף 3 בתקציב.

סעיף 3 מדבר על תכנית החומש שדיברנו בה על 12 היישובים.

וזה נהיה 13 בגלל החוק.

בעצם דיברנו שם על שני נושאים עיקריים: א', נקבע בתכנית החומש שמשרד הבינוי והשיכון ישתתף בעלויות פיתוח קרקע שבעלות המדינה והכשרתה לבנייה רוויה של עד 4,200 יחידות דיור בסכום של 40 אלף שקל ליחידת דיור. עד מועד סיום הביקורת חלפה כמחצית התקופה שנקבעה לפיקוח, אולם רק 700 יחידות דיור, שהן 16.5% בבעלות המדינה הגיעו לשלב שמאפשר קבלת סבסוד.

מה הקושי? למה זה לא מתקדם לפי מה שהתוותה הממשלה עצמה? הממשלה התוותה 4,240 יחידות ונבנו רק 700. אולי בעקבות הביקורת זה יהיה קצת יותר.

אימן, אתה רוצה שאני אמשיך או שאני אתחיל?

יש קושי כנראה, כי יש תפיסה שהם רוצים על קרקע צמודה. אני מבין את זה. זה תהליכים שצריכים לעבור. איפה זה עומד? מה אתם עושים כדי ליידע אותם שאי אפשר לתת לכל משפחה קרקע צמודה?

חברת הכנסת זועבי הייתה בדיון שהיה לנו עם המגזר הדרוזי. וכשאמרנו שאין ברירה, אלא צריך לבנות בנייה רוויה, אמרו, אי אפשר, זה לא עובד ככה, יש אוכלוסיות שזה לא עובד ככה.

- - - להקים ביישובים כפריים יהודיים. אפשר להקים גם ביישובים ערבים. אני לא מבינה.

נשמע רגע על פי הדוח. אל תערבבי דברים אחרים.

למה "לקפוץ"? זה על הערבים. יש להם אדמות, והם לא רוצים בנייה רוויה.

אוקיי, לא רוצים, אבל התוצאה היא - -

אז זה מה שאמרתי, שנקודת ההתחלה של הרשות היא לא מצד הצרכים של החברה הערבית, אלא זאת המדיניות של הממשלה.

סימונה, דברי על המקרה ככללי - -

אני מדברת באופן כללי.

- - - אימן מכיר את הסוגיה.

סליחה, חברת הכנסת חנין, תני לי לנהל את הדיון. סימונה, תיצמדי להחלטת הממשלה. אל תדברי על דיונים אחרים, זה לא מעניין אותי כרגע. מעניינת אותי החלטת ממשלה שדיברה על 4,240 יחידות דיור ודיברו על סכום ממש מזערי של 40,000 שקל סך הכול ליחידת דיור. זה נראה מפתה מאוד, זה נראה הגיוני, זה נראה שיש פה עידוד, אבל עדיין יש קושי. מה עושה הממשלה לעזור למגזר בתהליך? מה עושים? זה תקוע חמש שנים ולא עומדים ביעד.

אז בוא נחלק את הדברים לקרקע מדינה ולקרקע פרטית. בקרקע מדינה לפעמים החלטות ממשלה מדברות על איזושהי משאת נפש, ולוחות הזמנים שתוחמים שם הם לא ריאליים. כי אם אנחנו מדברים על שינוי תפיסה בחברה הערבית לעבור ממגורים של בנייה נמוכה לבנייה רוויה זה תהליך שלוקח זמן - -

למי אמרת את זה? אמרת את זה לממשלה? אמרת לשר שלך?

לא. אנחנו יודעים - -

את פקידה, את צריכה לבצע החלטות ממשלה, את לא צריכה לפרשן אותן - -

אני לא מפרשנת זאת המציאות.

תקשיבי, סימונה, עם כל הכבוד, אנחנו מטילים עליכם חובה, ואתם צריכים לבצע החלטות ממשלה.

איך אנחנו מבצעים?

אם אתן מגלות בשטח קושי, ואתם מתייעצות עם הרשות ורואות שיש כאן עניין של תפיסה ושל תהליכים – את זה צריך להביא לממשלה. אבל את צריכה לעמוד ביעד שלך פה, אל תחפשי לי פתרונות קלים. מה עשית את סימונה בשביל להגיד להם שאין קרקעות למדינה?

לא, זה אין - -

לא יודע. מה עשית את? את צריכה לעמוד כרגע ביעד. אל תחפשי לי דברים אחרים.

אדוני, תן לי להשיב, בבקשה.

מתי כתבת לשר השיכון שיש פה עניין, ולכן צריך לשנות את החלטת הממשלה?

אני מסבירה לוועדה למה במשך שנתיים-שלוש מאז ההחלטה הזאת אי אפשר להגיד, הצלחה או לא הצלחה. אלה תהליכים שלוקחים הרבה זמן.

מה זה, היא לא תצליח? או שהיא לא תצליח - -

תני לה רגע לדבר.

חלק מהיישובים לא היו באזור עדיפות לאומית ולכן בתהליך הזה לא היה להם סבסוד. ההחלטה הזאת אפשרה סבסוד קרקע ביישובים שלא היה בהם קודם. התחלנו תהליך חיובי. למשל בסכנין יצאנו לשיווק, והוא לא הצליח בפעם הראשונה, ולכן יש הקמפיין שהתחלנו להתניע. נכון שהעלינו את אחוז השיווק מ-16% ל-50% - זה עדיין הצלחה של 50%. זאת אומרת על כל 100 יחידות שהוצאנו רכשו רק 50, אבל זה עדיין טוב יותר אם מתוך 100 רכשו 16. מה שאני רוצה לומר לוועדה ולמבקר המדינה הוא שהתהליכים האלה לוקחים זמן. אחד הדברים שאנחנו עושים זה קמפיין שיווק יחד עם הרשות; דבר נוסף הוא שאנחנו מגבירים את כמות האתרים שבהם אנחנו מתכננים – ואני מדברת כרגע רק על קרקע מדינה. בחלק מהאתרים היה צריך להתניע תהליך של תכנון מפורט. זה לוקח זמן, זה לא מהיום למחר שמתקיימת החלטת הממשלה ומחר בבוקר אפשר לצאת לשיווק, והכול בסדר.

על מה הסתמכה הממשלה בעניין 4,240 יחידות דיור?

על הפוטנציאל שקיים.

מי הביא את הפוטנציאל?

אני לא יודעת.

משרד השיכון, משרד הפנים, משרד האוצר.

אז הם מסתמכים על משהו. זה לא מצוץ מהאצבע.

אבל זה תב"עות קיימות. אחרי שהתב"ע קיימת - -

אז היא קיימת, מה את צריכה - -

זה תהליך תכנון מפורט, זה לא מהיום למחר, זה תהליך שלוקח זמן.

אני יודע מה זה תהליך תכנון, אל תסבירי לי מה זה תהליך תכנון. תסבירי לי איך קיבלו החלטה שמשווקים 4,240 יחידות דיור. זה ממש מדויק, זה משהו שתכננו וכבר עבר את כל הוועדות, וכבר יודעים כמה דירות יהיו בבניין, כי כתוב "240". זה מתוכנן, זה לא מצוץ מהאצבע. אם את אומרת שאתם סתם זורקים מספרים להגיד כאילו אנחנו בונים במגזר הערבי, ואז יוצאים בסיסמאות שבונים 4,000 דירות תוך 4 שנים, ובפועל אין כלום, אפס או 16% - זה לא עובד ככה להגיד סיסמאות ולהגיד שאנחנו עושים כדי להצדיק את הקיום שלנו. לא. אנחנו לא עובדים ככה. על מה הסתמכו בממשלה ב-4,240? הביאו משהו בפועל, לא כמו שעכשיו אומרים שרוצים לתכנן 150,000 יחידות דיור להשכרה. מאיפה לוקחים את המספרים האלה? צריך תב"ע, צריך תמ"א 35, מותאם, לא מותאם, הרחבת יישובים, לא הרחבת יישובים, זמינות קרקע, בעלות פרטית, בעלות מדינה. לזרוק סיסמאות זה בסדר. עכשיו צריך לעבוד. מה עכשיו? לכן אני צריך לדעת על מה התבססה החלטת הממשלה בקביעת המספר 4,240. למה עכשיו אנחנו לא עומדים ביעד הזה, ויש רק 16.5%? צריך ללמוד עכשיו קודם כול אם 4,240 זה ישים או לא ישים. אתה אומר שהקרקע זמינה, הבתים זמינים, פשוט המודעות והשטח יותר קשה לנו כי יש עדיין תפיסה של מגורים בצמודי קרקע. את זה צריך לדעת. אם אנחנו יודעים ש-4,240 נמצא בפול וזה כבר ישים , ואם היום הייתה אוכלוסייה היינו משכנים כבר את כולם, אבל יש תפיסה מסוימת אז פה אנחנו צריכים לעשות קמפיינים, עבודה, הסברה פרטנית וכללית בטלוויזיה המקומית, בתשדירים שלהם. אני חושב שזה מאוד מפתה – הלוואי שלזוגות צעירים במגזר שלנו היו אומרים, 40,000 שקל ליחידת דיור – כולם היו קופצים. שם זה עדיין לא כך, אז איפה זה עומד? אז השאלה הראשונה היא – יש 4,240 דירות אם המגזר אומר היום שהוא רוצה להיכנס אליהן? יש?

יש, אדוני. עשינו עבודת מטה לפני שקיבלנו את החלטת הממשלה - -

אבל היא אומרת שאין.

שנייה אחת, חברים. עשינו עבודת מטה.

בוא נפריד בין תב"עות מאושרות או שהיו בהליכי אישור - -

אני לא מפריד כלום. יש החלטת ממשלה - -

יש תב"עות מאושרות - - -

זה מה שאני אומר, אדוני.

יש? היא אומרת שאין.

תבע"ות מאושרות - -

תעברו בממשלה. אתם ברוגז בממשלה? היא יושבת בשולחן העגול?

זה מצריך תכנון מפורט. יש תב"ע מאושרת, ואחרי שיש תב"ע מאושרת - -

אני שאלתי שאלה: אם 4,240 אזרחים מהמגזר רוצים לאייש את התכנית הממשלתית הזאת, יש או לא? זה מה שאני רוצה לדעת.

יש, אבל צריך לעשות תהליך תכנון.

אם יש עכשיו במגזר 4,240 משפחות שרוצות את הדירה, מה קורה?

השאלה שלך היא מאין הגענו למספר הזה.

האם זה ישים או סתם?

המספר הזה הוא תוצאה של עבודת מטה של מנהל התכנון במשרד הפנים, משרד האוצר, משרד השיכון ומשרד ראש הממשלה. בדקנו מה יהיה לנו זמין בחמש השנים הקרובות כי זאת תכנית של חמש שנים, ואז הגענו למספר 4,240, וקבענו את זה כיעד כי אנחנו בממשלה ואי אפשר להביא החלטות ממשלה בלי יעדים. צריך יעדים גם אם אלה הערכות גסות. אז בדקנו במשרד השיכון מה זמין, והתחלנו לשווק. התחלנו לשווק 700 יחידות דיור בנצרת – הצלחה מלאה. הצלחנו לשווק הכול. עובדים בשטח, והדירות יהיו מוכנות בעוד שנה וחצי-שנתיים - -

בעזרת השם.

בסכנין זה 1,600 יחידות דיור. זאת שכונה ענקית, אדירה בשלבים. אני יכול להתחיל עכשיו לשווק 800 יחידות דיור במכרז אחד, אבל זה לא ריאלי לעשות את זה. לכן אנחנו יוצאים במקצים – 200 יחידות דיור, אחרי שנצליח נעשה עוד 150 יחידות דיור וכן הלאה. הסוגיה של בנייה רוויה במגזר הערבי היא אתגר מאוד גדול. זה אתגר לאומי. אין מה לעשות, הוא לא יצליח בכל היישובים הערביים. נצליח ביישובים הגדולים: בסכנין, בטמרה, בנצרת - -

לא בטוח. בחלק מהם אין היום תכניות. סימונה צודקת במה שהיא אומרת.

יש תכניות. הבעיה שלנו היא במה שהסברת, אדוני היושב-ראש – לשכנע יזמים – כי המכרזים הם ליזמים – שיבואו ויגשו למכרזים האלה, ואחר כך גם לשכנע את האוכלוסייה שיקנו את הדירות האלה בתוך הדבר הזה. התהליך הזה קורה, אבל הוא קורה לאט. לכן אנחנו גם משקיעים הרבה בקמפיינים.

כמה פרויקטים יש היום? אתה אומר שיש 1,000 במקום אחד ועוד 1,600 במקום אחד – זה 2,600.

יש 2,400 בנצרת בסך הכול. זה פול שהוא יחסית זמין - -

יש תכניות - - - ויש תכניות בהליכים. ספרו גם את התכניות שנמצאות בהפקדה. אבל עדיין לא כולן קיבלו תוקף. תכניות שקיבלו תוקף, שאנחנו עובדים איתן זה בסכנין ובנצרת.

אז יש פה יעד, זה בשלבים. עד 2014 באמצע השנה הכול צריך להסתיים. אם המשפחות האלה היו עומדות בתור ו-4,240 המשפחות האלה יכלו להיכנס לדירות הממשלה הייתה צריכה לעמוד ביעד להעמיד את זה לרשות אותם הרוכשים. זה אומר עד אמצע 2014.

לא.

הממשלה נכשלה בהחלטותיה.

כי ההחלטה אינה נכונה.

תקשיב, מה זה נכשלה? שוב אני אומר – גם אם נעמיד 4,000 יחידות דיור עכשיו במכרז לא נצליח לשווק אותן. זה שינוי תרבותי שצריך להכניס לתוך החברה הערבית.

מה אתם עושים בשינוי התרבותי?

למה צריכים לשנות את התרבות?

כי אין לך היום ברירה.

יש אלטרנטיבות.

אימן, תגיד לי איך אתה משווק, איך אתה משנה?

- - -

סליחה, אין קרקעות במדינת ישראל.

יש הרבה. יש רק ליישובים היהודיים.

הלאה, תתקדם. מה אתם עושים לזוגות צעירים?

אנחנו עושים כמה דברים: אנחנו עובדים עכשיו בעבודה אישית מול יזמים, להביא אותם למכרזי הממשלה – זה דבר אחד - -

אבל הוא פוחד שהוא יבוא לשם - -

הם באים.

- - הוא התחייב, אבל אי אפשר יהיה לשווק כי אנשים רוצים צמודי קרקע.

אז אנחנו עושים גם קמפיינים, הסברה גם לתושבים. הקמפיין מיועד בעיקר לתושבים, לא ליזמים.

באותו אזור.

כן, באותו אזור. עשינו בסכנין כנס של 800 אנשים. זאת הייתה הצלחה באמת אדירה מבחינת מספר האנשים, וגם עכשיו הצלחנו בשיווק של כ-350 יחידות דיור בסכנין שזה הישג, זה לא דבר טריוויאלי. אני לא בטוח שנגיע ל-4,240 יחידות, אני כבר אומר לך – גם אם נשווק עכשיו - -

לכמה נגיע?

אני לא יודע.

תכנית חומש, בערך. ל-50% נגיע?

אם נגיע ל-60%-50% זה יהיה טוב.

אני רוצה להשלים. אני לא יודעת אם הביקורת דיברה גם על קרקע פרטית - -

מה יש בקרקע פרטית?

בהחלטת הממשלה יש סבסוד קרקע פרטית ותכנון קרקע פרטית. הנושא של תכנון קרקע פרטית מתקדם בצעדים יפים. סבסוד קרקע פרטית, מכיוון שזה מותנה בהתקדמות הבנייה, זאת אומרת אתה נותן סבסוד לתשתיות - -

זאת אומרת קרקע פרטית המיועדת לבנייה רוויה, את אומרת שיש לה סבסוד מסוים, והמטרה היא שלבעל הקרקע יהיה - -

יתחיל לבנות. כיוון שאין שליטה לאף אחד על התקדמות הבנייה בקרקע פרטית, למעט לבעל הקרקע אז בעצם הכסף לביצוע של אותו סעיף הוא מאוד איטי. עשינו חושבים יחד עם הרשות וקיבלנו החלטה שנשנה קצת את הכללים. המדינה תיאלץ להשקיע כסף בקרקע. בדרך כלל אנחנו לא עובדים ככה, אלא יש בנייה, יש פיתוח, אבל הפעם אנחנו נעשה פיתוח בלי קשר לבנייה בתקווה שכשיהיה פיתוח גם יתחילו לבנות.

תגידי עכשיו, 4,240 זה כולל קרקע פרטית בתכנון?

לא.

מדינה.

רק מדינה. זאת אומרת זה יהיה נדבך נוסף

נכון.

יישר כוח.

עוד הישג אחד ברשותך.

בבקשה, הישגים צריך להגיד.

בנושא של תכנון על קרקע פרטית. היום אנחנו מתכננים כמעט 32,000 יחידות דיור על קרקעות פרטיות ביישובים האלה. אתה יוצר כאן מלאי.

מי מתכנן, המדינה?

המדינה.

המדינה עם הרשויות.

בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות.


32,000 יחידות דיור מתוכננות עכשיו ב-13 היישובים האלה. זה מלאי תכנוני אדיר שיפתור בעיה מאוד אקוטית שזה הבעיה הבלתי חוקית בתוך היישובים האלה.

גם זה וגם הוא אמר שיש לכם ריבוי טבעי של 13,000-12,000 בשנה, ואתה לא מגביר את זה אז כל שנה יש לך דפיציט של 5,000, ולאט-לאט אתה פותר את זה. אז דוח מבקר המדינה הצביע על דברים נכונים סך הכול.

על זה למשל הוא לא דיבר.

אני לא סקפטי כל כך כמו שהוא מדבר, כי אמרתי לך, בדקנו עכשיו את כל סוגית מצוקת הדיור, וזה רחוק ממה שהוא אומר.

הוא בדיכאון עכשיו.

יכול להיות שיש תכנון, אבל כשאין פתרונות קצה, ואין תשתיות ואין כלום, אז לא מקבלים היתרי בנייה.

אבל אל תשכחו ששוק הדיור במגזר הערבי הוא לא שוק משוכלל.

אני מדבר לא על היתרי בנייה, אלא על תכנון על קרקע פרטית. תפריד.

אין מכירת קרקע - -

התכנון לא עוזר כי בסופו של דבר צריכים לגור באיזה בית.

אז לא לתכנן?

לא אמרתי שלא צריך לתכנן - -

- - - אז אני לא אתכנן.

אף אחד לא אמר לא לתכנן. יש פה תכניות שעומדות 15 שנה ומחכות לפתרונות קצה. אז יש תכנית, זה בסדר.

אז אנחנו בדקנו גם את הסוגיה של פתרונות קצה. נשמח לשבת אתכם ולתת לכם דיווח גם על נושאים אחרים.

תודה. סעיף 4.

החובה שלך היא לבוא ולתת דין וחשבון על מצוקת הדיור, על הבנייה הלא-חוקית, על תכניות - - -

תודה. חברת הכנסת חנין, אני צריך להתקדם, אני מסיים דיון.

- - שעומדות 30-20 שנה בלי אישור. זאת החובה - -

תודה. משרד הכלכלה, סעיף 4.

להעמיד את הבעיות של האוכלוסייה - - -

סליחה, סליחה.

היו צריכים להפעיל חממה תעשייתית במגזר המיעוטים ולקבוע את מקומה. במועד הביקורת הם עדיין לא הקימו אותה.

יש פה סמנכ"ל, משנה למנכ"ל שהגיע. מה נשמע?

לא מתלונן, תודה.

הכול בסדר? מה שלום המנכ"ל החדש?

הוא גם לא מתלונן.

עמית בסדר?

עמית עלא-כיפאק.

הוא בא מהאוצר, מקווה שיעשה דברים טובים.

הוא עושה, השר עושה.

בנושא הזה כמו שציינה קודמתי נעשתה חשיבה יחד עם הרשות כדי למצוא את הנוסחה שמתאימה למגזר. אני שמח להודיע שהוראת מנכ"ל שהיא המסגרת שאמורה לאפשר את הפעלת התכנית פורסמה, ובימים הקרובים או בשבועות הקרובים מאוד אמור להתפרסם קול קורא שיזמין מפעיל לתכנית הזאת, והמפעיל הזה יוכל - -

לגבי חממות תעשייתיות?

אנחנו קוראים לזה עכשיו מאיץ עסקי. הוא גם כן אמור לקחת חברה, לאפיין את הצרכים שלה ואת החוזקות שלה - -

החברה הזאת צריכה להיות מהמגזר?

בטח.

אבל הם פוחדים להיכנס, צריך לעזור להם.

הכוונה היא באמת לעזור להם. יהיה תקציב של כ-500,000 שקל עד מיליון שקל לחברה, שבאמצעותם היא תוכל לעשות פעולות שונות שיוכלו להעצים אותה ולגרום לה להיות - -

קבעתם מיקום של המאיץ העסקי? צריך לקבוע את המקום. המאיץ העסקי יישב בחממה כמו שכתוב – איפה הוא ישב?

אנחנו מדברים על מרכזים - -

צריך להתייעץ עם הרשות כי הם יודעים איפה הכי טוב.

זה בתיאום אתנו.

אבל איפה? הצעתם 4-3 אופציות?

יש לנו בנצרת, בשפרעם, בטמרה ובסכנין – יש לנו האופציות האלה. אנחנו מחכים שאחרי שיהיה הקול הקורא הזה, ויהיה זכיין יחד אתנו נקבע את המקום.

יהיה מקום אחד? אי אפשר לעשות כמה מרכזים כאלה?

זה פיילוט.

אנחנו מקווים, כמובן, שזה יצליח, אז בהנחה שזה יצליח ונוכל לייעד תקציבים נוספים יכול להיות שיהיה יותר ממוקד אחד.

מה לוח הזמנים? שאני פחות או יותר לעקוב אחריכם, שלא יהיה רק על הנייר.

נגיד שבחודש הקרוב.

עד סוף חודש נובמבר?

עד סוף דצמבר כדי להיות בטוחים.

עד סוף שנת התקציב אנחנו כבר נדע את המקום ואת הכול?

כן. נפרסם את הקול הקורא, ואז יהיה תהליך הבחירה.

אתם תיידעו את משרד מבקר המדינה וגם את הוועדה, בסדר? כשזה ייצא אנחנו רוצים לדעת.

אין בעיה.


חממות עסקיות זאת עוד נקודה שהם ציינו כאן. אנחנו הקמנו גם חממות עסקיות בנצרת ובשפרעם. יש תפוסה מלאה בשתיהן. אלה יזמים צעירים שמגיעים לחממה הזאת ומקבלים את כל השירותים, מפתחים את המוצרים שלהם בתמיכה מלאה של הממשלה. הוקמו שתי חממות כאלה ביישובים הערביים.

יש לך להשלים עוד משהו? מבחינת ביקורת סיימת אם כי נעשה דיון המשך לפי חברת הכנסת חנין זועבי. יש לנו עוד דוח לגבי אזורי תעשייה במגזר המיעוטים.

כדאי לך לנצל את ההזדמנות שהמשנה למנכ"ל - -

אבל זה לא כרגע הדיון. אולי הוא לא הכין שיעורי בית.

זה חלק מההערות גם פה. הם דיברו על אזורי תעשייה וחשוב שהוא יציין.

גם על זה באתם? תנו סקירה, בבקשה. פשוט הדוח לא מונח לפניי.

יש פה שאלות מאוד ספציפיות, לא הכנו את עצמנו לסקירה. חשבנו שרוצים תשובות לדברים ספציפיים. אני לא ערוך לסקירה. ברמה העקרונית אני יכול לומר כדי לסבר את האוזן שבמשרד הכלכלה אנחנו מאוד שמחים על קיומה של הרשות. אנחנו עובדים בצורה סינרגטית ופורה; ההחלטות נעשות יחד, החשיבה נעשית ביחד, ואני יכול לומר - -

בהרמוניה.

כן, אני לא ציני בכלל.

בלי לאתגר את המדיניות הקיימת.

תני לו לסיים, בבקשה.

בלי לשנות מדיניות. הרמוניה מוחלטת שלא עוזרת לחברה.

גברתי חברת הכנסת, הרשי לי לא לסטות. סך הכול הייתי אצל האדון עם השר הקודם.

אתם מדברים באותה תפיסה של מדיניות הממשלה, ולא לפי הצרכים של החברה.

אני יודע שיש לנו מאות מיליוני שקלים שהמדינה מייעדת - -

זה לא לפי הצרכים של החברה.

אז מה זה 730 מיליון השקלים האלה?

אני לא מתיימר להיות המקצוען היחיד. היושב-ראש אמר שאנחנו אמורים לבצע את מה שמטילה עלינו הממשלה. הממשלה הטילה עלינו לסייע למגזר המיעוטים בפיתוח אזורי תעשייה, במציאת מקומות תעסוקה, בעידוד עסקים קטנים - -

כמה מקומות תעסוקה?

9,200. תרשמי - -

בוא נסכם. כרגע זה דיון אחר.

9,200 משרות חדשות למגזר הערבי.

אי אפשר ככה, עם כל הכבוד.

9,200. סוכם.

כבוד המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, אני מודה לך שהכנת את עצמך לדיון הבא. כך ראיתי את זה ורציתי לכרוך דיון אחד באחר, אבל לא שמתי לב. אחר כך העיר לי הקולגה שלך שיש גם דוח על הנושא הזה. אז אנחנו מבקשים שתשלח לוועדה את תיקון הליקויים. אם אנחנו נסתפק בדברים שתיקנתם אז נסתפק. אם לא אז בדיון הבא שנקיים על זה נעשה את זה יחד. אם כבר טיפלנו בזה אז טיפלנו, אני לא צריך כרגע את הסקירה. אנחנו מודים לכם על ההשתתפות.
אני רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה. ראשית הממשלה עברה כברת דרך בנושא הזה. אנחנו רוצים להסדיר את הנושא של רשות כרשות ולא כאגף במשרד ראש הממשלה. אנחנו רוצים שייתנו לכם את כל הסמכויות הנדרשות ותפעלו כמתכללים מול כל משרדי הממשלה ותביאו את הצרכים של הציבור שלכם שלצורך כך הוקמתם לממשלה כל פעם מחדש. תעשו את הסקרים הנדרשים, תעשו את מבחן התוצאה. מרגע שהשקענו בפעולה כזאת או אחרת אנחנו רוצים לראות את התוצאות של אותה פעולה – אם זה עסקים, אם זה בבגרויות, אם זה בתשתיות, בחינוך וברווחה – אלימות וכל מה שקשור לכך. צריכים להיות יעדים מדידים כך שנדע שהיה סטטוס א', וכתוצאה מפעילות והשקעה בתחום הזה נהיה סטטוס ג', כולל בנושא שיווקים של קרקעות לאותו מגזר שזה תהליך. אז גם – בשנת 2013 בקיום הדוח היה סטטוס כזה שקשה היה לשווק, ועכשיו ב-2014 עשינו פעולות א', ב', ג', ד', והגענו לשלב כזה וכזה. אנחנו רוצים לראות דברים מדידים ולחזק את פעילות הרשות. אנחנו, כמובן, נדרוש מהממשלה להקים לאלתר ועדת שרים לענייני מיעוטים שתהיה לרשות כתובת, ולאחר מכן שתהיה להם הכתובת אם ועדת השרים לענייני מיעוטים תתכנס ותראה שצריך להביא את הדיון הזה לממשלה. וכך יהיה לה הכוח להביא את זה לממשלה.
אנחנו דורשים ממנכ"ל משרד ראש הממשלה להיות מעורב לעומק בנושא הזה, להיות רגיש. כי כל השילוב של מגזר המיעוטים בחברה הישראלית יועיל לחברה אם נעשה את זה כמה שיותר מהר. גם להם זה יועיל – ייתן להם פרנסה נאותה; בכל נושא הייצור – לא דיברנו על זה, אבל בעל המפעל דיבר על נושא הייצוא – אנחנו צריכים לראות אם המוצרים איכותיים ועומדים בכל הסטנדרטים – לעזור, לעבור את החסמים של הביורוקרטיה של המדינה. אם זה מטוסים של אל-על צריך לעבור בידוק כזה או אחר – לעזור, להיות העוגן, הגשר. בגלל זה רצו אתכם. למה רצו אתכם כרשות ולא במשרד ממשלתי? כי אתם הגשר בין כל החברות הממשלתיות, בין גופים עסקיים חיצוניים. יש לכם הגופים של הממשלה, ואתם יכולים להיעזר בהם. אם צריכים אותנו כוועדה אנחנו גם נעזור. המטרה היא שהם ירגישו שהם שייכים למדינה, שהם מקבלים הטבות, והמדינה תקבל את הכסף מהייצוא. זאת המטרה. נרחיב את המפעל שיקלוט עוד 3,000 עובדים, תסבסד אותו. הוא אומר שרק בקליטת עובד נוסף אתה נותן לו את הסבסוד הזה. אני מבין את התפיסה – ודאי לא את העובדים הקיימים, אבל כדי שהוא יוכל לייצא ולהרחיב את הפעילות שלו אולי יש לו אפשרות לקלוט עוד עובדים. ואז משרד הכלכלה יעזור לו בהרחבת המפעל, בהכנסת טכנולוגיה, בקליטת עובדים חדשים. זה מעגל שאתה יכול להרחיב. זאת הראיה שלך – לעזור לאנשים האלה. אחרי הדיון שבו כמה דקות יחד, ותראו את החסמים. אלה אנשים מהשטח. אחד שידבר זה לא אחד – יש עוד 100 כמוהו שיש להם אותה בעיה: לקבל אשראי מהבנק, להרחיב את המפעל, לייצא את המוצרים. יש מוצרים איכותיים. זה יעזור לך מחר כשזה ייכנס לשווקים שלנו. יכול להיות שיש מוצרים שהצעירים שלנו יכולים להשתמש בהם. יש לנו צעירים שמייבאים מחו"ל – אז יכול להיות פה ייצור מקומי בדרגה לא פחותה.
אני מודה לכל הנוכחים כאן. אנחנו נשקול דיון המשך בעזרת השם.

אני רוצה להודות לצוות.

בוודאי שאנחנו מודים למשרד מבקר המדינה.

גם לשיתוף הפעולה.

למשנה למנכ"ל, עשיתם עבודה מצוינת; הארתם את עיני העוסקים ביום-יום. לפעמים בלהט הדברים הם לא מסתכלים על כל דבר, ואנחנו רוצים שהרשות תהיה חזקה ותעשה את עבודתה נאמנה. תודה רבה, הישיבה נעולה. תודה למנהלת הוועדה שהכינה את הדיון, תודה לרושמת הפרוטוקול, תודה לדובר הוועדה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>