PAGE
3
ועדת הכלכלה
05/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 108>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' בכסלו התשע"ד (05 בנובמבר 2013), שעה 12:00

<דיור ובניה במגזר הדרוזי>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
חנא סוייד

דוד צור

איציק שמולי

עמר בר-לב

חנין זועבי

חמד עמאר

>
יאיר לנג - לשכה משפטית, תובע רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

סימונה טסטה - סגנית מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

נירית מיכאלי - סגנית מנהל אגף אכלוס ופרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

כמאל בדר - סגן מנהל מחוז מגזרי מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

אריאל יוצר - רכז שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

חגית עמית - סגנית מתכנן מחוז צפון, מינהל התכנון, משרד הפנים

ראסם נאטור - פיתוח תעשיה, מיגזר מיעוטים, משרד הכלכלה

פאני ששפורטה - מנהלת פרויקטים, רשות מקרקעי ישראל

אברהם פל - מנהל מחוז חיפה, חברת החשמל

רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

נביה נסר אלדין - יועץ דרוזים, מרכז השלטון המקומי

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת "ידיד"

סאלח פארס - ראש מועצת חורפיש נציג פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

מאגד עמאר - ראש המועצה הנבחר חורפיש, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

מופיד מרעי - סגן ראש המועצה המקומית חורפיש, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

אמיר חבוש - נהג ראש המועצה האזורית ירכא, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

רפיק חלבי - ראש מועצת דאליית אל כרמל, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

מג'ד חלבי - נהג ראש מועצת דאליית אל כרמל, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

מעדא חסבאני - ראש המועצה המקומית ינוח ג'ת, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

נביה אסעד - ראש המועצה המקומית כסרא סמיע, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

שאוקי לטיפ - ראש המועצה המקומית רמי, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

והיב חביש - ראש המועצה הנבחר ירכא, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

רובין ביבאר - חבר מליאה - מועצה מקומית ינוח - ג'ת

חאתם עג'מייה - מהנדס תנועה, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

חסין פארס - ראש הועדה ירכא, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות

עבד עפיף



אייל לוריא



אוסמה עריקאת

לאה ורון

יפה קרינצה
<דיור ובניה במגזר הדרוזי>

סלאם עליכום. קודם כול, ברכותיי לכל אלה שנבחרו וברכותיי להמשך הצלחה בדרך לכל אלה שלא נבחרו, כי החיים זה העיקר לעשות דברים טובים. כולנו מטיפה סרוחה למאכל תולעת ובסופו של דבר אנחנו זוכרים שביום אחד כשאללה ייקח אותנו חשוב רק מה הילדים שלנו אומרים עלינו ואיזה ערך אנחנו משאירים אחרינו.
הוועדה הזאת פתוחה בפניכם בכול. לוועדה הזאת, ועדת הכלכלה, כל הרפורמות המרכזיות בנושאים של גז, דיור, יוקר המחיה מתעלים. אם יהיו דברים ספציפיים אתם יכולים לפנות, בעקיפין או במישרין, מנהלת הוועדה היא לאה ורון.

הפגישה הזאת, החלטתי לא לבטל אותה למרות העובדה שיש בחירות לרשויות בסיבוב השני כי כבר קבעתי פעם אחת ויצא בחג. הוועדה בראשותי ביקרה בג'וליס ב-5 באוגוסט 2013, פגשנו את נכבדי העדה וכל הדברים שנאמרו - אנחנו יודעים אותם כולנו. אני אישית יודע אותם, לא רק בחיי האישיים אלא גם כשר לשעבר. אף אחד שיושב פה הוא לא ראש ממשלה, הוא לא שר אוצר ויש לנו מגבלות. אבל אמרנו שנתכנס כדי שבאופן פרקטי ניקח מספר נושאים ונתמקד עליהם. מכיוון שמינהל מקרקעי ישראל הוא תחת האחריות שלי וחלק מהדברים בנושא המינהל - הנושא של העונשים, הנושא של הריסת בתים – גם אם הם לא בדיוק, אנחנו מוכנים לקחת אותם - אני אישית - בצורה הכי בוטה כי יש פה אי צדק משווע.
על זה, אני חושב, חבל שנדבר, כי כולנו יודעים שיש פה אי צדק משווע כלפי אוכלוסייה שמבחינת צה"ל תורמת יותר באחוזים מכל אוכלוסייה יהודית. אני אומר את זה פה, יושבים פה חברי כנסת ערבים, בלי שום קשר לדבר הזה. בסך הכול, כשמסתכלים על המדדים של מה שמדינת ישראל עושה בכל הדברים הבסיסיים, האוכלוסייה הזאת נמצאת בתחתית הסולם. לכן אין צורך לחזור על הדברים האלה, כולנו יודעים אותם וזה לא שייך לממשלה זו או אחרת. אני בעצמי, כשהייתי שר לענייני מיעוטים, הצלחתי להעביר תוכנית ל-13 יישובים. רציתי לקבל את האחריות גם לגבי כל התוכניות האחרות, אבל מבחינה פוליטית ראש הממשלה החליט לא לתת לי אותן. אז ב-13 היישובים האלה – שעכשיו נכנס לאחד מהם רפיק חלבי - הכנסנו חלק מהתוכנית. זו היתה רק בשורה קטנה. אבל לגבי האוכלוסייה הדרוזית, מה שאני מבקש מכם, יהיה פשוט חבל על הזמן אם עוד פעם כל אחד יגיד. אנחנו יודעים שממשלת ישראל, כלפי האוכלוסייה הדרוזית, יכולה לשבת כל פעם ולהגיד: אשמנו, בגדנו, חטאנו. אנחנו יודעים את הדברים האלה, שמענו אותם אלף פעם. השאלה איך מתקדמים, מה עושים לגבי המשילות הישראלית. לכן ההמלצה שלי שנתמקד וננסה לקחת מספר דברים ספציפיים שאנחנו יכולים לעזור, גם פומבית וגם לנושא האחר. לגבי היתר, אני אישית חייל שלכם ואני בטוח שגם האחרים. אתנו חבר הכנסת עמאר, חבר הכנסת שמולי, חברת הכנסת זועבי, חבר הכנסת סוייד.
חביש והיב, ראש מועצת ירכא יפתח. אחריו – ד"ר רמזי חלבי, היועץ האסטרטגי, ומעדא חסבאני ראש המועצה של ינוח-ג'ת, שאוקי לטיף ראש המועצה המקומית של ראמה ורפיק חלבי ראש מועצת דלית אל כרמל. לאחר מכן ידברו חברי הכנסת.
חביש, בבקשה.

צהרים טובים לכולם. אני בא אליכם מהיישוב ירכא, יישוב שמונה מעל 15,000 תושבים, יש בו מעל 500 בתים ללא היתרים. יש לנו בעיות תכנון כלליות לגבי הרחבת המתאר, כשנושא התכנון לוקח שנים. יש לנו תוכנית בשלב מתקדם. יש פה נציגים של משרד הפנים, של המינהל ושל משרד המשפטים, מה שאני מבקש, אם אפשר, שהוועדה הזו תקבל החלטה אמיצה לעצור את כל ההליכים המשפטיים עד שתאושר התוכנית החדשה, והיא בשלבים מתקדמים יחסית.

בעיה שניה שאני רוצה להעלות, שלשכות הארציות, ללא התחשבות בהתרחבות היישובים הדרוזיים, מגבילות אותנו בכל מיני הגבלות ואנחנו רואים את התושבים שלנו בונים בשמורות טבע, ובאים לפתח שכונות חיילים משוחררים ופתאום אנחנו רואים תמ"א 8 או תמ"א 35. זו בעיה שבאמת חייבים להתייחס אליה ולבוא לפתרונה מבחינה מקצועית, על-פי סקר גודל האוכלוסייה, התרחבות היישוב והאפשרויות. העלינו את זה גם בוועדה הארצית. אנחנו מחכים להחלטה שאמורה להיות באפריל. נבקש לזרז אותה כי בצד המזרחי של ירכא יש לנו שמורת טבע – תמ"א 8, ומהצד הצפוני של ירכא יש לנו תמ"א 35. אנחנו מבקשים בכל דרך אפשרית, חוקית, לגיטימית לתת את הפתרון ההולם לתושבי ירכא.

נושא התכנון הוא באחריות ועדת הפנים; נושא הביצוע של המינהל והדיור הוא באחריות שלנו. אנחנו רושמים את כל הדברים האלה ואשוחח גם עם מירי רגב, יושבת-ראש ועדת הפנים, כדי שניקח את הדבר הזה קדימה.

לגבי 500 החלקות שהן ללא אישור - התהליך שתיארת בתכנון יטפל גם בהן?

יטפל בכולן.

זאת אומרת, הוא מנקה גם אותן, בהנחה שהוא יסתיים.

כן. התוכנית החדשה אמורה לכלול את כל הבתים האלה.

בירכא התוכנית החדשה מטפלת בכולם? לא. בחלק מהבתים למעלה אנחנו צריכים לקדם כאן - - -

חלק מהבתים, שניבנו על אדמה פרטית – יש מקום להרחיב את המתאר. יש סוגיה אחרת, שזה תמ"א 8, זו שמורת טבע, יש כ-174. מה שיכול לפתור את הבעיה זה הזזה של התמ"א שנעשתה בשנות ה-70 וה-80.

דבר נוסף, נושא רגיש, הוא שכונות החיילים המשוחררים. אין ספק שבכל היישובים שלנו מגיע לנו שכונות לחיילים, במיוחד לכל אלה שאין להם בעלות פרטית. אבל אני מבקש מיושב ראש הוועדה ומחברי הוועדה להיכנס לעובי הקורה ולבדוק. עלות מגרש היא 140,000–150,000 שקל לפני פיתוח לחייל משוחרר. תארו לעצמכם, אם הוא עובד במשכורת מינימום או ב-5,000–6,000 שקל, כמה חודשים הוא צריך לעבוד בשביל לרכוש את הקרקע, וכמה שנים לעבוד בשביל לפתח, להוציא היתר ולבנות. אז הוא יהיה סבא לפני שהוא יבנה.

עד 2003 החייל הדרוזי קיבל פטור מפיתוח. הפטור הזה עזר הרבה, ואז המגרש עלה 21,000, 22,000 או 23,000 שקל והיה קל לרכוש וקל להתחיל את החיים הנורמליים שמגיעים לכל אחד ואחד מאתנו, במיוחד אחרי השירות הצבאי. כל המגרשים האלה ניתנים ליוצאי צבא, כל אלה ששירתו מעל 24 חודשים. אני חושב שזו ההזדמנות לעשות תיקון למה שנעשה בעשר השנים האחרונות, להחזיר את המתכונת הישנה - שהמגרש יהיה במחיר נורמלי שהחייל יוכל לרכוש אותו, כי יש מקרים שלחייל אין אפשרות לרכוש אותו והוא הופך לעבריין ופולש לאדמת מינהל בלי מכרז ובלי שום דבר, כי אין לו ברירה, אחרת הוא לא יבנה בית. אז אני חושב שתפקידכם, מקבלי ההחלטות, להבטיח שהתושבים האלה יהיו שומרי חוק, יקבלו מגרש ויוכלו להתחיל את החיים שלהם כמו כל בן-אדם נורמלי.

דבר נוסף שאני רוצה להעלות – לאחרונה הוקמה ועדת ול"ל, שזו ועדה לזירוז תוכניות. מי שעשה אותה זה משרד הפנים. ניסינו לקדם שכונת חיילים משוחררים. אחרי שהגיעה התוכנית לדיון התברר שלא נעשה הסכם עם הידרולוג. משרד השיכון או משרד הפנים לא נתן לאוצר לעשות לו פטור ממכרז ואז – מי כמוך יודע – עושים את כל התהליך וברגע האחרון אומרים: סליחה, אין לנו חוזה אתו. לדעתי, יד ימין צריכה לדעת מיד שמאל, הראש צריך להיות מחובר לרגליים ולעשות את הדברים בצורה הכי מקצועית שיש על מנת לקדם. לא מספיק להקים את הוועדה, צריך לתת לה את הכלים המתאימים.

חבל שלא היית פה קודם. היה דיון לגבי חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים. כל מה שדיברו - איך לבנות עוד סוכנות ורגולציה. והשאלה שלי היתה: מה זה שייך לעסקים קטנים ובינוניים? עוד ועדה, עוד שדרוג? אני מבין אותך לחלוטין. הבעיה הזאת – היא יותר חמורה בנושא הדרוזי - קיימת כמעט בכל מקום.

רשמנו את הדברים. תודה רבה, חביש. ד"ר רמזי חלבי, בבקשה.

שלום לכולם. אני מציג כאן את עמדת מרכז השלטון המקומי, יחד עם חברי נביה, שהוא ממונה - - -

אין פה אף נציג של האוצר?

האוצר עסוק אצלנו, בוועדת הכספים.

מחר יש לי פגישה אישית עם האדם החשוב, אולי, במשרד האוצר - הממונה על התקציבים אמיר לוי, ואני רושם את כל הנושאים. יש להם יום עיון היום - - -

זה היה אתמול.

אז הנושא הראשון הוא התכנון והבנייה בהיבט של הביצוע. על פי סקר שביצענו במרכז השלטון המקומי, סקר צרכים ברשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, נמצא כי התכנון מתאים לשנת 1978. כלומר, מדובר על פיגור גדול מאוד. הבעיה היא ששטחי השיפוט אינם תואמים את המצב בפועל, והתוצאה היא בנייה לא חוקית, שאפילו ראשי הרשויות היו מעדיפים שלא תהיו. כלומר, הם ביקשו להימנע מבנייה לא חוקית, רק הבעיה שהמציאות ממש לא תואמת את מצב התכנון. זאת בעיה מספר אחת, וזה על-פי סקר צרכים שביצענו.

שתיים, לגבי שכונות חיילים משוחררים - אני תומך במה שידידי והיב חביש הציג. אני לא רוצה לחזור על הדברים, כדי לחסוך בזמן.
הנקודה השלישית - ומרכז השלטון המקומי הוציא גם ניירות עמדה בנושא – זה חיבורי חשמל בכרמל ובאזורים אחרים, אבל הבעיה קריטית בעיקר בכרמל ואתה, אדוני היושב-ראש, עסקת בעניין גם בישיבות קודמות. נמצא איזשהו פתרון חלקי שלא נתן מענה לעניין. אחרי דיונים רבים היתה הצעה שהמרכז לשלטון מקומי הציע - לתת פתרון ביניים לחמש שנים עד שמסיימים את התכנון. זה לא התקבל הלאה במשרדי הממשלה, והתוצאה היא שהבעיה עדיין קיימת באותה מידה, רק אמרו שנחסוך שלב אחד בתכנון. זה ממש לא פתר את הבעיה.
נקודה אחרונה – יוזמה משותפת עם הצבא. יש שכונות למשרתי קבע בכל מיני אזורים בארץ, והועלתה בקשה על-ידי חלק מראשי הרשויות שיהיו שכונות של משרתי קבע, פתרונות דיור, שיכללו גם את המגזר הדרוזי. יש נכונות של ראש אכ"א ואחרים לקדם את זה, אז אני מעלה את זה כרגע, לפחות ברמת הרעיון. תודה.

אני מאוד מודה לך. ראש המועצה המקומית ינוח-ג'ת, מר חסבאני, בבקשה.

צהרים טובים.

אתה מהחדשים.

כן, מהחדשים.

כמה כמה יצא שם?

אני זכיתי ב-51% מהקולות.

והמתחרה?

48%.

שלום, חבר הכנסת פריג'.

מברוכ, מר רפיק.

מברוכ לכל ראשי הרשויות החדשים.

מברוכ לכל ראשי הרשויות החדשים.

אם פתחת בשאלה לגבי הבחירות, אני רוצה להוסיף משפט אחד על הבחירות. במהלך שלושת החודשים האחרונים, במרוץ לבחירות האלה, אין חוג של צעירים שישבתי אתם, לא רק בכפרים שלי אלא גם בכפרים שכנים, שזעקת הדיור והתעסוקה לא עלתה מעומק הלב. מצמרר לשמוע איך הצעירים מדברים ואת הכאב. אם ניתן ללמוד מתוצאה הבחירות – יש בה סיכוי וסיכון. הסיכוי הוא שצעדנו צעד קדימה, השתחררנו מהכבלים המסורתיים המשפחתיים בהרבה מאוד מהכפרים. אתה רואה פה חבר'ה צעירים - - -

אל תקרא לרפיק צעיר.

תגיד טובים, אל תגיד צעירים.

אנשים בעלי יכולת. אם האנשים האלה לא יספקו את הסחורה ויביאו פתרון נגיע לסיכון. התסכול הוא נוראי.

לעצם העניין. אצלי ביישוב רצה תוכנית מתאר מ-2002 – אנחנו ב-2013 - שאמורה לתת מענה עד 2020. אנחנו עוד מעט ב-2020, אבל תוכנית אין. הדבר הזה מביא, בכל כורחם, חבר'ה צעירים שעל מנת לבנות את התא המשפחתי שלהם - - -

ובצדק.

ובצדק. אני מאלה שאוהבים לשמור חוק, ולצערי הממסד מאלץ אותנו לחרוג ולעבוד בניגוד לחוק. זה לא שאנחנו עבריינים. זה שהביאו אותנו לפינה הזאת, זה דבר חמור בפני עצמו וחבל שזה קורה. יפה שעה אחת קודם, שנתמודד מול הבעיה.

אם אני יותר פרקטי, אז דיברנו פה על רעיונות והצעות לקיצור תהליכים ביורוקרטיים – בדיוק ההיפך קורה. בדיוק ההיפך קורה. צריך לבחון באמת, מקצועית, איך ניתן לקצר תהליכים ביורוקרטיים על מנת להביא לאישור תהליכי תכנון, במיוחד תוכניות מתאר ליישובים. לא יכול להיות שלוקח 20 שנה, זה לא עולה על הדעת אפילו.

הדבר השני, צריך לבוא בהמלצה להקפיא הליכים נגד אלה שבנו בתוך תוכנית המתאר המיועדת. אני לא מדבר על אלה שבנו בחורש או בכל מקום אחר, את זה אני שם בצד. אבל אלה שבנו כן בתחום תוכנית מתאר מיועדת, לעשות הקפאת הליכים לחמש שנים על מנת באמת לאפשר לו להוציא את ההיתר ולבנות כחוק. מספיק קנס פעם אחת – אתה קונס אותו פעם אחת.
נקודה נוספת - אם אקח את תוכנית המתאר שלנו, יש משהו כמו מאה התנגדויות. אנחנו ב-2013 ועוד לא דנו בהתנגדויות. יש התנגדויות של התושבים, התנגדויות של חח"י ושל כל מיני מוסדות ממשלתיים. רוב ההתנגדויות הן סביב התקנון. לא יכול להיות שתקנון תוכנית מתאר ביישוב יתעלם ממאפייני היישוב, מצביון היישוב. משווים אותנו בינוח-ג'ת, בתקנון של תוכנית המתאר, להרצלייה פיתוח. איך אפשר לעשות השוואה כזאת בכלל? המצב הסוציו-אקונומי שלי הוא 3 - - -

אתה חדש בכל זה, אני רק שבע וחצי שנים פה בכנסת. תאמין לי, הטרגדיה של מה שאתה אומר היא שהדבר הזה חוזר כל הזמן. זאת אומרת, הקשר הזה של הביורוקרטיה הישראלית – שכל שר עובד לחוד – הוא בכל מקום; אצל הדרוזים והערבים הוא כפל כפליים. תאמין לי דבר אחד - איפה שנוכל לעזור לך, נעזור לך. הנקודה המרכזית כאן היא להתחיל להיאבק פה יחד. הדבר הזה, כמה שנים הוא כבר, 20 שנה? כל הזמן אותו הסיפור.

אפילו יותר. אבל אני מסתכל ימינה ושמאלה – אין. הגענו כבר.

הולך להיות אסון, לא רק פה, בעוד דברים. לכן הדבר היחיד שאנחנו יכולים הוא להיאבק פה יחד, לפחות עם ועדת הפנים ואחרים. חמד עמאר יושב בממשלה לדברים האלה. אני אומר עוד פעם - שר הפנים אמר שעכשיו יש בחירות - כל הדברים שתעלו, ננסה להוריד אותם לכמה דברים ולדרוש באופן קבוע משר הפנים כדי שחלק מהדברים שאמרת עכשיו, למשל הדוגמה עם החמש שנים, להעביר את זה כהצעת חוק.

הדבר הנוסף, חייבים להתאים את התקנון, לרדת מהתקנון המטורף הזה, כי זה לא בר מימוש.
עוד דבר, הבעלויות על האדמה הן בעלויות פרטיות. לא יכול להיות מצב שמדברים על איחוד וחלוקה רשום. אתם יודעים מה המשמעות של האמירה הזאת? אין סיכוי בחיים שמישהו יצליח לבנות ולקבל היתר על האדמה. אין סיכוי כזה. מי שהולך עם האמירה הזאת שם מכשול שלא ניתן לחצות אותו. צריך להתאים את התקנון למאפייני היישוב, אחרת נישאר תקועים ונישאר עם המצוקה.

דבר שלישי, לאותם מתחמים שנגזרים מהתוכנית צריך לתקצב כסף ממשרד השיכון על מנת לאשר את המתחמים להוצאת תוכניות מפורטות, אחרת אנחנו עוד פעם תקועים. עשו מתחמים, ועכשיו נתקעים.
עכשיו אני מגיע לסוגיית החיילים המשוחררים. אני מצטרף למה שאמר ידידי. חברים, לא עולה על הדעת שאתם מדברים על עלויות פיתוח ב-195,000 שקל, 254,000 שקל. איפה אנחנו חיים? זה באמת עזרה לחיילים? זה צחוק מהעניינים. צריך לקבוע איזשהו רף – לצורך העניין, יכול להיות 30,000–40,000 שקל - וכל השאר יהיה סבסוד של הממשלה לחיילים. אחרת מה עשינו? זה מה שאנחנו מצפים.
הדבר האחרון, חיבור לביוב. אם אין נקודות קצה, אז אם אישרת תוכנית מתאר נשארת תקוע בצד השני. אלה תהליכים שצריכים ללכת במקביל.

תודה. שאוקי לטיף, ראש המועצה המקומית ראמה.

צהרים טובים לכולם. אנחנו בעיצומו של הליך פיתוח שכונת חיילים משוחררים, עם החבר'ה ממשרד השיכון בחיפה, ובעיצומו של הליך תוכנית מתאר. אבל, רבותי, כפר ראמה מיוחד במינו ואני, בתור ראש רשות, מתבייש להסתכל בעיניהם של התושבים עקורי איקרית, עקורי ברעם, עקורי פרדיה, כפר-ענין, סבארין, סוחמאתא. כל הכפרים האלה, בשנת 1948 מדינת ישראל עקרה אותם ממקומותיהם הביאה אותם והם גרים בכפר ראמה. אגב, הם נוצרים ומוסלמים – איקרית וברעם חבר'ה נוצרים. כולם נמצאים בכפר ראמה, ואין מה לעשות, אנשים מתרבים ועכשיו הם מונים כ-2,500 תושבים.

מתוך?

מתוך 8,300 תושבים.
פניתי גם לשר הפנים ולפני כמה ימים הייתי אצל בינת שוורץ והיא אישרה לנו תוכנית מתחת כביש 85, אישרו לנו כמה מאות דונמים. יש שם אדמה של הכומר, המוטראן, שיש לו שם 108 דונם שכללו אותם לנוצרים. אבל בד בבד, המוסלמים בכפר ראמה, עקורי פרדיה וכפר-ענין, עשו נגדנו בג"ץ, כי הם מבקשים נתח מסוים משוכנת החיילים המשוחררים. אני צריך לתת להם פתרון. אני לא כל כך מתנגד וגם לא כל כך שמח עם הבנייה שלהם, אבל אני לא יכול להסתכל להם ישר בעיניים מכיוון שראש רשות צריך לספק חלקות לתושבים שלו על מנת שיוכלו לבנות את בתיהם.
אני מאוד מבקש שהוועדה המכובדת הזו תתערב ותזרז לנו את עניין הדיור לכל העדות, גם מתחת לכביש עכו-צפת, כביש 85, על מנת שאוכל לתת פתרון. אולי נפצה אותם במקום אחר. אני בין הפטיש לסדן – אני גם רוצה לרצות את הדרוזים, שלא יגידו: ראש המועצה מכר את התחת שלו – סליחה על המילה – לחבר'ה האחרים. באמת אני בבעיה מאוד קשה. אני מבקש את התערבותה של הוועדה על מנת לזרז את כל ההליכים האלה, שנוכל לרצות את כל התושבים. תודה.

תודה לך.

עכשיו לידידי מכל כך הרבה שנים, שכולם היו מקשיבים לו ברשות השידור. עכשיו נגמר "הכול דיבורים", עכשיו צריך ביצועים. מספיק עם הקשקושים. בבקשה.

האמת שחשבתי לוותר, מה שאמרו מעדא ורמזי ברמה הכללית משקף את מה שאני חושב, אבל מכיוון שאנחנו כאן ברמת ההצהרות אגיד כמה דברים ברמת ההצהרות. האמת שנמאס לי לשמוע כל הזמן שיש קיפוח ויש אפליה. זה פשוט נמאס. שמעתי בשבוע שעבר את בנט ושמעתי את יאיר לפיד, שמעתי את ציפי לבני ועכשיו אני שומע גם את היושב-ראש כאן, שמדברים על קיפוח מתמשך ועל פלונטרים - - -

מי שמקפח מדבר על קיפוח.

חבל אפילו להזכיר את זה.

פשוט נמאס. הגיע הזמן שיפסיקו לדבר על קיפוח וידברו על תכנון, על עשייה ועל עבודה.

יש מצוקה אמיתית לאורך כל היישובים. אני לא אומר דרוזים, מוסלמים או נוצרים – לאורך כל המגזר הערבי זה משהו מחריד. בדלית אל-כרמל, למשל, קרוב ל-70% מהבתים הם ללא היתר. זאת מצוקה אמיתית; אין חיבורי חשמל, אין תשתיות, אין תקציבים, אין תוכניות מפורטות ואין תוכניות מתאר. אני לוקח על עצמי, על הכתפיים שלי, את החודשים הקרובים כדי לנסות לתכנן את השכונות האלה, "המופקרות" אקרא להן, כדי לנסות לקדם הליכים של חיבורי חשמל ואולי גם תשתיות אפילו ברמת הסביר, אני בכלל לא מדבר על רמה אנושית מתקדמת וטובה.

אחד הפתרונות הוא להקים, כמו שהקימו פעם דליה צעירה א', להקים דליה צעירה ב'. ואז יהיו 200 בתים לפחות של אנשים שלא יבנו ללא היתר, כי כל מי שבונה עכשיו בונה ללא היתר, שיהיה ברור לכולם.
אנחנו צריכים להגיע למציאות אחרת. אני לא רוצה להטיל אשם ברשויות אלא לנסות לקחת פסק זמן של כמה חודשים ולנסות לקדם את התהליכים האלה. לכן אני מסתפק בדברים האלה ורק אומר שחטאנו, עווינו, פשענו זה ביום כיפור, לא כל יום.

אני מסכים לכול. חבל לדבר על זה.

נציג האוצר שהגיע, מי הוא? יצא. תגידו לו שאנחנו מחפשים אותו.

חבר הכנסת סוייד, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני שומע את הדברים של ראשי הרשויות. ראשית כול, אני רוצה לברך אותם, כולם נבחרו חדשים. נדמה לי שארבעה מהם לא נמצאים כאן כי יש להם בחירות חוזרות היום.

אני שומע את הבעיות שהם מציפים כאן, ואני מזהה שאלו אותן בעיות של היישובים הערבים. כך שמהבחינה הזו דרוזים וערבים בכל נושאי תכנון, בנייה וקרקע, כולם אותו דבר וכולם בצלחת אחת. המאפיין העיקרי של היישובים הדרוזים הוא שהם הפסידו 70% מהאדמות שלהם. במילים אחרות, המדינה הפקיעה להם 70% מהאדמות שלהם. רפיק חלבי הוא עכשיו ראש מועצה של יישוב שהפסיד 75% מהאדמות, 70% מהאדמות של דליה ועוספייה הופקעו, ובית ג'אן היא בעלת הבכורה – 80% מהאדמות שלה הופקעו. אז לא נשארו אדמות. כשאין לך אדמה אתה לא יכול לבנות, אתה לא יכול לפתח כראוי. הכול אתה עושה תחת אילוצים.

חבר הכנסת סוייד הוא ד"ר לתכנון ערים.

את הכול אתה עושה תחת אילוצים. ולכן, נכון אמר ראש מועצת דלית אל-כרמל - רוב הבתים ביישוב שלו הם ללא היתר, ואין לו תוכנית מתאר. בבית ג'אן אני מכיר אנשים שנכנסו לבית-סוהר כי הם בנו בית. תראה איזה פשע הם עשו.

מתמודד לראשות המועצה בירכא נפסל מכיוון שיש לו קלון על זה שבנה בית ללא היתר.

נכון. הוא בנה בית ללא היתר - - -

אצלנו היהודים יש משפט שחכמים מצטטים אותו: אין גוזרים גזירה על הציבור שרוב הציבור אינו יכול לעמוד בה. הדוגמה הזאת היא בדיוק עוול.

זו הדוגמה.

יתרה מזאת, יש תוכניות שהתחילו להכין אותן בשנות ה-2000 המוקדמות, שבמידה ויאושרו הן יפתרו את הבעיה של אלפי בתים שנמצאים תחת סכנת הריסה והבעלים שלהם משלמים כל חודש קנס של 1,000–2,000 שקל. נגמרה שנה – מתחילים עוד פעם. תראו, זה ייסורים. אתם לא יודעים מה עושים לאנשים האלה. האנשים כאן רוצים בכל זאת להראות משהו חיובי, אבל בעצם מתעמרים באנשים האלו. אני צריך לצעוק את צעקתם כי אני מכיר את הבעיות שלהם אחת לאחת. התוכניות תקועות, הן לא מאושרות, ומדברים על וד"לים, ומדברים על ול"לים ומדברים על עוד אפיק חדש של תכנון ובנייה, אבל ביישובים הדרוזים לא מאשרים תוכניות. במידה שמאשרים אז פותרים את הבעיה.
יתרה מזו, גם תקציבים להכין תוכניות מפורטות, שגם יכולות לפתור חלק מהבעיות, לא נותנים להם. כך שקרקע אין; כסף אין; ועדות תכנון ובניה - אין ביישובים הדרוזים ולו ועדת תכנון ובניה אחת. היתה אחת, עכשיו היא עלובה, היא לא מתפקדת. מועצה תעשייתית תפן – תפן נבנתה על האדמות של ינוח וג'ת, וזה מכרה זהב. יש איש עסקים, שאתה מכיר אותו, הוא כבר מיליארדר, מוכר לבאפט את האחזקות שלו, אבל לאנשים של ינוח וג'ת לא מגיע שקל אחד. למה? למה?
אני יכול לדבר על זה, כמובן, שעות על גבי שעות, אבל אגיד דבר אחרון. מנסים ליישם, לכפות על היישובים הדרוזים תוכניות מתאר, שכפי שאמר ראש המועצה, הן לא מתאימות. הרקע החברתי שם לא מתאים. אתה לא יכול להלביש תוכנית שמתאימה לתל-אביב, לצפון תל-אביב או לוורשה או ללונדון על ינוח-ג'ת. זה לא עובד. לכן, בסופו של דבר תקבל את ההתנגשות הזו.

אתה יודע מה החלום הרטוב שלי, חנא? שאתה תהיה יושב-ראש ועדת הפנים הבאה.

ומה עם השכונה של מירי - - -

ד"ר לתכנון ובנייה, שמבין את כל הדברים ויעשה ויחתוך את זה. בממשלה הבאה, עוד לא החלפנו את הממשלה.

זה ימות המשיח.

אם מישהו מרשות השידור כבר נבחר לראשות מועצת דלית אל-כרמל המשיח כבר בדרך.

אדוני היושב-ראש, אני בכל זאת רוצה להציע כמה הצעות פרקטיות.

כן, בואו נרד לפרקטי, שנוכל להתמקד במאבק, עם מירי רגב.

חיבורי חשמל לבתים בדלית אל-כרמל ועוספיה – יש מאות בתים ללא חיבורי חשמל. בסמכות שר הפנים, לפי סעיף 157א, לפטור בתים - אם צריך לחבר אותם, אם יש איזו בעיה עניינית – מהחובה להמציא כך וכך. הם קיימים, הם בסדר, הם משלמים ארנונה, אז הוא יכול לפטור אותם וזה יביא הקלה לאלפי משפחות.

יפה. גם משרד הפנים ישנו פה, אני רואה את חגית עמית. גם משרד האוצר הגיע.

זו היתה כבר החלטה. בלשכת ראש הממשלה טיפלו בעניין הזה. היישום היה גרוע.

מהזמן שעזבת את רשות השידור אתה חושב שהשתנה משהו? אתה יודע ש-70% מהחלטות הממשלה, יום אחרי שמחליטים אותן שום דבר לא קורה, ומה-30% האחרות רק חלק קטן עובר לביצוע של follow-up על פני זמן.

הגשתי הצעת חוק שאומרת שתוכנית שהופקדה על-ידי ועדה מחוזית – כלומר, היא רואה שהתוכנית הזו היא בסדר – אבל נתקעה בגלל ביורוקרטיה, לאותם אנשים שבנו בתים בתחום התוכנית הזו, שיפסיקו עם הקנסות, שיפסיקו עם צווי - - -

זה מה שמעדא אמר. בואו ניקח את זה עם כל חברי ועדת הכלכלה האחרים, נריץ את ההצעה הזאת ביחד. ועכשיו ממש נשים אותה על - - -

אם נשכיל, לפחות את שני הדברים האלה, עשיתי את שלי.

אז אנחנו ממתינים לך לתפקיד הבא שלך. אני שמח שלא עזבת את הכנסת.

חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

צהרים טובים לכולם. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להודות לך על עצם קיום הדיון. זה כבר מעלה את זה על סדר היום. אני רוצה לברך את כל ראשי הרשויות החדשים: רפיק חלבי מדלית אל-כרמל, והיב חביש מירכא, מעדא חסבאני מינוח ושוקרי אבו לטיף שנבחר עוד פעם בראמה. שיהיה לכם בהצלחה, אני מאמין שתצליחו בתפקיד. אתם אנשים מוכשרים, היישוב בחר בכם כדי שתקדמו את נושא היישוב.

היום בבוקר במקרה השתתפתי בדיון בוועדת הפנים בקשר למתקני זיקוק גז יבשתיים. הדיון היה איך אנחנו עוצרים את התוכנית שלא תגיע למועצה הארצית, ב-12 בחודש היא אמורה לרוץ שם.

חגית?

ליד דלית אל-כרמל.

הבאתי להם דוגמה - בדלית אל-כרמל אנחנו לא מצלחים להרחיב את תוכניות המתאר כי זו שמורה. וכאן כל העולם קם וצועק - כל הירוקים, כל הארגונים, שמורות הטבע. צריך לעשות סקירה על העצים, צריך לעשות כל כך הרבה דברים כדי להרחיב את תוכנית המתאר בדליה ועוספיה, וכאן אנחנו באים להתחנן אליכם לעצור את קידום התוכנית שקראו לה "תוכנית מאפשרת וגמישה". לאשר את התוכנית ואחרי זה לרוץ עם כל הגמישויות שיש שם, שאנחנו כאן, ככנסת, רוצים לעצור את זה כי אנחנו ידועים שזה פוגע בטבע, זה מסכן את האנשים. ותראה - כאן אנחנו באים להתחנן. אני אומר לכם "להתחנן" כי כבר היו ועדות. מאז שנבחרתי, זו קדנציה שניה, ישבתי בהרבה ועדות שדנים באותו נושא. האם זה מתקדם? מבחינה תקציבית, הצלחנו להשיג הרבה תקציב לנושא הזה, אבל זה לא מתקדם. אחד מראשי הרשויות אמר, כמה התנגדויות יש? התנגדויות מתחילות והדברים שם לא זזים.

לקחו תמ"א 35 ועשו אותה דבר קדוש. אני קורא לתמ"א 35 כלוב לכפרים הדרוזים. שמו אותם בתוך כלוב.

35 זה "הל" – גיהינום.

הם חשבו שאם שמים לאנשים קו אדום אז הם יראו קו אדום, וכמו שלא צריך לעבור ברמזור אדום לא יעברו. אבל אנשים רוצים להתפתח, אז עברו. רוצים לעבור ואף אחד לא יכול לעצור אותם, כי התוכניות, כמו שאמר רמזי חלבי, בנויות לשנות ה-70, תמ"א 35 בנויה לשנות ה-70, היא לא יכולה לשרת את כפר ירכא היום. למה אני אמרתי ראש הרשות בירכא? כי אני מעורב מאוד בירכא.

חבר הכנסת סוייד העלה את נושא בית ג'אן. בית ג'אן, שטח השיפוט שלה בשנות ה-50 היה 40,000, היום 6,000. יושבים כאן מדלית אל-כרמל – היא היתה 50,000, היום יש 9,000. אולי יצמצמו את הדרוזים. הדרוזים בשנות ה-40 היו 13,000, היום יש 120,000, אני לא מצליח להבין את שטחי השיפוט קטנים כך בצורה כזאת.

חמד, יש לי שאלה אליך. כשהייתי שר בממשלה השתגעתי. אתה במפלגת ישראל ביתנו, והשר ליברמן הוא בעל עוצמה בלתי רגילה. פעם אחת ישבת אתו ואמרת לו: תגיד לראש הממשלה שלי – אני דרוזי, אני מכיר - - -

אמרתי לראש הממשלה, לא לאיווט.

מה איווט אומר לך? שייתן לך ג'וב, שתעבוד מול זה.

לעשות טרנספר, זה מה שהוא יגיד.

בואו לא נהפוך את זה לפוליטי. אנחנו דנים עכשיו בנושא מאוד חשוב.

הקמתי ועדת משנה לוועדת הכספים.

אבל אמרת קודם שוועדות לא עושות כלום.

לא אמרתי שוועדות לא עושות כלום. אמרתי שעשינו הרבה ועדות. אם לא היו עושות כלום לא הייתי מגיע.

הקמתי ועדת משנה בוועדת הכספים, ובכוונה בוועדת הכספים, בשביל לטפל בנושא של העדה הדרוזית. אתן לך דוגמה לגבי מה שאמרת, שדיברתי עם איווט או לא דיברתי. מההסכמים הקואליציוניים הקצינו 40 מיליון שקל – נכון או לא, משרד השיכון? - כדי להוזיל את החלקות לחיילים המשוחררים. באתי לאיווט, אמרתי לו: תשמע, אני צריך כסף. אנחנו יושבים עם משרד השיכון, הם אומרים שאין כסף לפיתוח. הקציתי 40 מיליון שקל לפיתוח והעברנו את זה למשרד השיכון.

מה שליצמן קודם קיבל, קיבלתם.

קיבלנו ונתנו את זה למשרד השיכון. מה משרד השיכון עשה? משרד השיכון לקח את הכסף לפיתוח, ואז התעורר מינהל מקרקעי ישראל. הקרקע היתה זולה והפיתוח היה יקר; מה עשו? העלו את מחיר הקרקע. ישבתי עם משרד השיכון, והם הסבירו לי: אתה הבאת לנו כסף לפיתוח, נכון. אבל מה שעשה מינהל מקרקעי ישראל, העלה את המחיר בצורה בלתי רגילה. ישבתי עם מינהל מקרקעי ישראל, אמרו לי: יש שמאי ממשלתי, אנחנו לא מחליטים. אמרתי: שמאי ממשלתי לא היה לפני שנתיים? לפני שנתיים היה זול, עכשיו אני מביא כסף ואתם מעלים.

אין בעל הבית.

לכן אני אומר לך, מה שצריך לעשות - נושא חיבורי החשמל, ההצעה שהעלה חבר הכנסת סוייד, גם אני הצעתי את זה בהצעת חוק.

כולנו יחד.

הגענו למצב שבלי הצעת חוק אישרנו את זה במשרד ראש הממשלה. עשיתי 20 ישיבות במשרד ראש הממשלה, אישרו לנו שכל תוכנית שתופקד – גם אם יש עליה התנגדות – יהיה אישור חשמל. זה היה לפני שנה וחצי. עד היום לא ראיתי בית אחד שהתחבר.

תסביר למה.

אני לא יודע. אני שואל אותם, אומרים לי: מכינים את התקנות. איזה תקנות? אני לא יודע. אומרים לי שבשביל לתת חשמל, כמו שהיה בחוק לחיבורי חשמל בלי טופס 4 – הייתי אז במשרד התשתיות ואני זוכר את זה - שבית שנבנה לפני 1987, בית שלא חל עליו צו הריסה. היו כמה פרמטרים שאמרו שלא הורסים. התקנות האלה והדברים שצריכים להכין, שנה וחצי אני מחכה להם. עדין לא קיבלתי אותם. אמרו לי: יש בחירות. עכשיו נגמרו הבחירות, כבר שבעה חודשים. אני מנסה לקדם את זה עוד פעם.

זה מאוד חשוב מה שאמרת. אין פה תלמידים, בדרך כלל באים לפה תלמידים, אבל תראו דוגמה. אדם בעל עוצמה, עם שר שהוא של המפלגה הגדולה בישראל, העביר כבר דברים בממשלה, ושנה וחצי אין חיבור חשמל. האם זה בגלל חברת החשמל? יש פה את אברהם פל מחברת החשמל.

אני רק רוצה להציע הצעה אחת, גם שיהיה לפרוטוקול.

אתן לך, אבל ניתן לו - - -

אני יודע את התשובה שלו.

אברהם, תן לו את התשובה, תגיד אותה שזה יהיה לפרוטוקול. בא בן-אדם בעל מעמד - גם חבר כנסת, גם בקואליציה, גם בממשלה - שנה וחצי אחרי כל ההחלטות האלה, למה אין חיבור חשמל?

קודם כול, אנחנו רוצים לחבר את כל הבתים לחשמל כי כל אחד מושך בצורה לא חוקית וזה יוצר הפרעות וסכנת חיים. אבל אנחנו, כחברה, מחויבים לעבוד לפי החוק. הזכירו פה את החוק, סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, ולפי זה אנחנו צריכים לקבל טופס 4, וזה לא קשור לתוכניות, אם הן בהפקדה או לא בהפקדה. אם התוכנית בהפקדה אז אפשר להוציא טופס 2 או טופס 4 ונשמח לתכנן ולחבר את כל הבתים.

זאת אומרת, מה שחסר - ואני מחזיר את זה לחבר הכנסת עמאר – ששנה וחצי מחכים לטופסי 2 או 4.

הבעיה לא אצל חברת החשמל.

איפה הפקק?

הבעיה עכשיו במשרד ראש הממשלה עם משרד התשתיות, שצריכים להכין - - -

אבל אמרת לי עכשיו שישבת במשרד ראש הממשלה. איפה הפקק? בואו כולנו נלך על הפקק הזה.

הפקק עכשיו במשרד ראש הממשלה - - -

מי זה משרד ראש הממשלה?

מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

מי זה?

לוקר.

אז שיפתח את הלוק, אז בואו נלך אליו כולם. הלוא ממשלת ישראל אומרת שהיא מאוד בעד האוכלוסייה הדרוזית.

אתה יודע מה זה lock באנגלית.

אני יודע טוב מאוד. אני רוצה to unlock the locker.

המשפט האחרון שאני רוצה להגיד, אני חושב שאנחנו צריכים - - -

אז בואו נתלכד כאן. כדי ליצור לחץ, אני מציע שננסח כבר מכתב, על דעת כל חברי הוועדה פה, לאריה לוקר.

נכון. אני מוכן שנוציא את המכתב.

אנחנו צריכים להפעיל לחץ ציבורי על הנושא. אם זה כל הסיפור, שזאת החלטת מנכ"ל משרד ראש הממשלה – אני לא מבין את זה.

הערה קצרה. אני מתפלא על דבר אחד. יש אזרחים במדינת ישראל, גם כשהם עוברים עבירה – אני מכיר שטחים מסוימים, לא בתוך מדינת ישראל החוקית, ששם עולים על גבעות ומקבלים גם חשמל, גם מים, גם ביטחון וגם הכול. אז פה יש אנשים שנמצאים בבתים כבר הרבה מאוד שנים והם לא זוכים בכלל לקבל חיבור חשמל. מה זה שייך בכלל?

אפליה איומה. ולכן, בואו נתמקד בדבר הפשוט הזה.

התמקדנו בנושא של החיילים המשוחררים. תראה מה קרה, כמעט בכל היישובים הדרוזים יש בנייה בלתי מורשית. לא בלתי חוקית, בלתי מורשית.

מה ההבדל?

כשאני בונה על האדמה שלי זה בלתי מורשה. זה המושג שלי. כל הבנייה אצל הדרוזים היא בלתי מורשית, ואני עומד על זה כל הזמן. יש לנו המון בנייה בלתי מורשית עכשיו במגזר הדרוזי. אנחנו, כדרוזים, גם הפסדנו הרבה כי לא נשארה לנו קרקע חקלאית. היום, במקום שנהיה עברייני בנייה – ועושים מאתנו עברייני בנייה – יש המון קרקע של המינהל. אפשר ללכת ולקחת שם 1,000 דונם, 1,500 דונם, להתחיל לתכנן ואז אף אחד לא יגיש לך התנגדות אם אתה עושה לו את הכביש שמונה מטרים או 12 מטרים, כי זו לא הקרקע הפרטית שלו. זה מה שצריך לעשות, זה מה שיפתור את הבעיה של העדה הדרוזי.

הלוא אתה יודע, וחנא יודע, וכולם יודעים מה צריך לעשות. הבעיה היא שאנחנו לא מצליחים לעשות.

צריך ללכת ולטפל בקרקע של המינהל.

אז צריך שכולנו נלך יחד – לא מעניין אותי קואליציה, אופוזיציה. ניקח את נושא הזה יחד, נגדיר אותו, נחתים עליו 70–80 חברי כנסת, נלך ללוקר ולראש הממשלה. זאת הדרך היחידה. אני יושב פה כבר, איבדתי את כל השערות. אי-אפשר להמשיך עם זה יותר.
חבר הכנסת עמר בר-לב צריך לעזוב, אז בבקשה.

אני לא צריך לספר לכם את הבעיה. אני מכיר אותה מזה זמן, ובוודאי בחודשים האחרונים כשגם נכנסתי לפוליטיקה וגם התחלתי להסתובב הרבה יותר בכפרים הדרוזים.
הבעיה חריפה במיוחד בכפרים הדרוזים, היא חריפה גם במגזר הערבי, וגם בקיבוצים ובמושבים אני שומע דברים דומים. הבעיה מחולקת לשניים. חלק אחד זה הביורוקרטיה הישראלית, שהיא משהו נורא ואיום כמעט בכל תחום. החלק השני, שלא דובר עליו כאן - יש כאן אפליה פוליטית. הוזכר כאן, נדמה לי על-ידי רפיק חלבי, שיש שטחים אחרים שהם לא שטחי מדינת ישראל, ביהודה ושומרון, שהממשלה יודעת לקדם פרויקטים בצורה מהירה, יעילה - -

- - אגרסיבית.

כן, אגרסיבית. אבל בוא נעזוב רגע את האגרסיות, נדבר בנושא התכנוני. מצליחים להתגבר בלי שום בעיה. לכן אני מאוד פסימי. אני לא רוצה לשפוך מים על אף אחד, אבל זו אחת הסיבות שבאתי לפוליטיקה ואחת הסיבות שאני חושב שאתם, כראשי מועצות ויישובים חדשים - חלקכם חדשים - באתם לעשות שינוי. השינוי הוא בראש ובראשונה להתגבר על האפליה, כי אפשר לעשות הרבה יותר, למרות הביורוקרטיה שזו מכת מדינה בכל התחומים.

יכול להיות שהרעיון של יושב-ראש הוועדה לעשות עצומה של 70 חברי כנסת ולעשות עם זה משהו טוב. אני ממליץ, במקום ללכת על כל הרוחב, לקחת נושא אחד או שניים שהם הכי מעיקים. כי אני לא מאמין – סליחה שאני אומר את זה – שהממשלה הנוכחית מסוגלת לעשות או יש לה אינטרס או יש לה רצון אמיתי לעשות שינוי היסטורי.

אגיד עוד דבר אחד. אני, למי שלא יודע, חבר מפלגת העבודה. אבל הנושא הזה, להוציא את רבין, קיים לכל אורך הזמן. מעבר לזה, אני חושב שאם יהיה שינוי, והתקווה שלי שיהיה שינוי, שיהיו ממשלות שאנשים ילכו לביצועים בצורה שעובדים יחד.
למה אמרתי רבין? אני חוזר על זה בפורומים כאן - אני חושב שרבין היה ראש הממשלה האחרון בתולדות ישראל שהיה עושה תכלול של פרויקט. היה פה בנצי ליברמן לפני חודשיים-שלושה, והחברים היו פה. אמרתי לו: ראש הממשלה מינה אותך למלך שאחראי על הדיור. הוא אמר: מה אני יכול לעשות? אני בונה 5,000 דירות. צריך כביש – זה שר התחבורה; צריך ביוב – שר המים; צריך בתי-ספר – שר החינוך. אני מתבדח שארבעה סוסים – אף פעם אני לא אומר חמור כי חמור זה חיה הרבה יותר חכמה מסוס - כל אחד מושך לכיוון אחר. תוסיף לזה את בעיית האפליה, תוסיף לזה את הדברים האלה - - -
רבין עשה את זה אחרת. היה אומר: זה הפרויקט. היה לוקח את שבס או אלדרוטי, המנכ"לים, ולוקחים ארבעה-חמישה שרים ביחד. אחרי חודש היה אומר: מה בוצע ומה לא בוצע. שרון עשה את זה רק בדבר אחד – בהתנתקות. ואז יושב חבר כנסת שהוא בקואליציה, אני הייתי שר, אתה מדבר את הדברים וזה לא מעניין אף אחד. יש הצהרה בכותרת והיא לא קורית. אני, כמובן, בעד החלפת השלטון גם מהסיבות שצריך לחתוך את הארץ הזאת במהירות שלא תהיה מדינה דו-לאומית, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, עם שוויון לכל האזרחים שיושבים כאן. אבל במקביל, כדי שיהיה פה כמה אנשים שיודעים להיות אנשי ביצוע.
אני רוצה לשמוע את נציגי הממשלה אחרי עיסאווי פריג'. אני גם לא מצפה. אני כל כך מעריך את כל הפקידים, אבל כל אחד מסתכל על חלקו, וכולם צודקים. אבל זה לא הסיפור. הסיפור זה שמישהו צריך לשבת למעלה ולהגיד – זה כמו אלכסנדר מוקדון, הקשר הגורדי - צריך לחתוך את הקשר הזה, שכל אחד צודק. חברת החשמל לא יכולה כי מישהו לא נותן טופס 2, השני לא נותן שמאי, ההידרולוג לא קיים – וכולם צודקים, והתוצאה היא תוצאה מבישה. זו בושה, חרפה וכלימה בצורה שמדינת ישראל מתייחסת לאזרחי ישראל הדרוזים והערבים. ואני אומר את זה, ואמרתי את זה גם בתור שר. ונמאס כבר מכל הדיבורים האלה. הבעיה היום היא להחליט ולבצע.

המסקנה היחידה שהגעתי אליה היא שהסיכויים הם לא גדולים. וזו הסיבה שנשארתי בפוליטיקה, אולי נצליח ארבעה-חמישה אנשים רציניים לעבוד ביחד, זה כבר לא משנה איך. אנשים שהם אנשי ביצוע ולעשות שינוי. ואז חנא יהיה יושב-ראש ועדת הפנים, והוא יודע לעשות דברים.

אולי להשלים בשני משפטים. אחד, כמובן צריך אנשי ביצוע, אבל גם צריך רצון. אין ספק שצריך כאן אפליה מתקנת. בעניין הזה אני יכול לספר לכם שהיום אחר הצהריים במליאה יתייצב שר השיכון ולחברי הכנסת יש זכות לשאול עשר שאלות. זאת אומרת, סך הכול עשרה חברי כנסת. השאלה שאני הולך לשאול אותו היא בדיוק בנושא הזה, נושא הבנייה בכפרים הדרוזים, מגבלות הבנייה בכפרים הדרוזים, שהופכות את התושבים לעבריינים בעל כורחם. יש נוהג חדש בכנסת, שבכל שבוע מביאים שר ומבקשים מחברי הכנסת לשאול את השר עשר שאלות. השאלה שלי – יצא במקרה, לא ידעתי שיהיה דיון עכשיו – היא בדיוק בנושא הזה, בנושא היעדר אישורי הבנייה בכפרים הדרוזים ואיך הופכים אזרחים טובים - שלא לדבר על שירות בצה"ל וכן הלאה – אזרחים נאמנים למדינת ישראל, איך הופכים אותם לעבריינים. מה התשובה שלו לעניין הזה. אני מאוד פסימי שאשמע תשובה שתספק אותי, בוודאי לא אתכם.

תודה רבה.

חבר הכנסת פריג', בבקשה.

שלום לכולם. אתה, כבוד היושב-ראש, לא השארת לי הרבה מה להגיד, כי בסיכום העכשווי שלך תיארת את כל העוולות. ראשית כול, ברכות לכל הנבחרים. עוד לא הספקתי לבקר. ימים עוד לפנינו, נספיק לבקר בכל היישובים ולעמוד על הבעיות מקרוב, וכל אחד יתרום את חלקו.

חברים, אני מסתכל על מבחן התוצאה. במבחן התוצאה, המדינה כשלה בגדול, כשלה כישלון מוחלט. לא יעזור, לא חוק שוויון בנטל ולא יעזור ממשלת ליכוד, ממשלת עבודה – כולו אותו דבר. המבחן הוא כישלון. אני לא אופטימי. למה אני לא אופטימי? כי בסוגיה של הדרוזים והערבים וכל הקבוצות במדינה, קיימת מלחמת אופי וצביון חיים. את זה אני שומע, אני חש ואני רואה את זה. זה לא עניין של ממשלות. רוצים לכפות צביון חיים על היישובים הדרוזים והערבים, שאתם צריכים לחיות בצורה מסוימת של חיים. אז הצביון הזה שמוכתב, נמשיך לצעוק, נמשיך לדבר, והתוצאה תהיה כישלון. מי יצליח? לא תכנון, לא בנייה, הכול בולשיט.

אתמול הונחה הצעת חוק להסרת חסמים. הופתעתי. אמרתי שבמילה "חסמים" אני תמיד נפגש כשאני הולך למשרדי ממשלה שיש להם נגיעה לאוכלוסייה הערבית או אוכלוסייה מקופחת. מה, עכשיו הממשלה והמדינה צריכה חוק לביטול חסמים?

מכאן אני מעלה שתי נקודות. א', בכדי שיהיה שינוי, חברים, זה עניין של מדיניות, והמדיניות היא לא בכיוון. רק סיסמאות, ומעשים – אפס. הנקודה השניה, לגבי מה שחברי חבר הכנסת סוייד העלה, שהיא שם המשחק כאן, זאת נקודת הנקודות - יש חוק ויש מוסר, ואנחנו חיים במדינה שהחוק גובר על המוסר. משפחה שלא יכולה להתחבר לחשמל ומים בגלל בנייה בלתי חוקית, אז המוסר צועק לשמיים. אז אני רוצה להיות תושב ואזרח במדינה שלפחות המוסר, במקרה שלנו, יגבר.
אני חייב לציין שהיום ועדת הכלכלה בכנסת היא הוועדה הכי פתוחה לקבוצות – לערבים ולדרוזים. מעלה סוגיות שוועדות אחרות לא מעלות, וזה לזכותך, כבוד היושב-ראש. אני מחזק את ידיך ואת ידי כל חברי הכנסת שמשתתפים, שנלך ביחד לפחות בסוגיה הזו. נמקד את כל הכוח שלנו בסוגיה הזו – 70% מהבתים לא מחוברים, בלתי חוקיים. אם נמשיך להעלות אותה בצורה עקבית על סדר היום נצליח להשיג פתרון.

שוקראן. תודה רבה.

אני מבקש את נציגי הממשלה לומר את דבריהם. אתחיל, כמובן, מהמשרד המרכזי במדינת ישראל, משרד האוצר. אתנו אריאל יוצר, רכז שיכון באגף התקציבים. גם השם מאוד יפה. איך אתה יוצר לנו פתרונות ולא הסברים? כמובן, זה גדול עליך, אבל זו רק הערה.

אני יודע להתייחס רק לנושאים שהם בתחום האחריות של משרד האוצר. הבעיה חוצה משרדים, ולכן גם צריכה טיפול הוליסטי וכולל. באוצר אנחנו מתעדפים את הפעילות ביישובים הדרוזים, הן בהיבט של סבסוד תכנון, הן בהיבט של סבסוד פיתוח.

נתנו חלק מראשי הרשויות את הדוגמה שחייל משוחרר שמקבל יחידה, הפיתוח הוא 140,000–150,000 שקל. מה גובה הסובסידיה?

הסובסידיה מגיעה עד ל-75% מהעלות בפועל.

גמרנו את הבעיה של הפיתוח, עכשיו עברנו לעלות הקרקע.

הסבסוד, שהוא חריג בהשוואה למה שאנחנו נותנים במקומות אחרים, מגיע היום עד ל-75% מהעלות בפועל. למיטב ידיעתי, היום, לאחר סכומי הסבסוד המאוד משמעותיים שאנחנו נותנים, לא מהווה חסם או לפחות השתפר בצורה דרמטית.

מקודם זה היה אפס. עכשיו העלו אותו, לא הורידו.

מעולם פיתוח לא היה - - -

היה אפס ב-2002. הייתי ראש מועצה. אל תגיד לי.

עד 2005 היה חינם. אחרי זה היתה החלטת ממשלה.

חבר'ה, אתן לכל אחד לדבר בתורו כדי שיהיה דיון מסודר. אז אתה שומע שיש טענה שבעבר זה היה אפס.

אני לא מכיר את הנושא של 2002 - - -

אז תבדוק את זה. אנשים פה יודעים מה הם מדברים.

בסדר, מאה אחוז.

בנוסף, אנחנו נותנים סבסוד לתכנון, על מנת לייצר מלאי נוסף שאפשר יהיה לבנות. אנחנו מסבסדים תכנון, מתכננים גם בהיבט המתארי וגם בהיבט - - -

יש לי שאלה אליך, ואני מוציא אותך ממשרד האוצר. אתה כלכלן. למדת איפה, באוניברסיטה העברית?

באוניברסיטה שאתה היית הנשיא שלה.

יפה. הרמת לי להנחתה. למדת באוניברסיטת בן-גוריון, אצלנו. עכשיו אם הייתי מוציא אותך, היית יושב על-ידי ושומע את האנשים האלה, ואתה מבין את הכאב האדיר הזה, שכל אחד פועל באיזו גזרה אבל אין מכלול ואין תכלול, וזה הכשל הכי גדול. למה בישראל, שיש פה מספר 1 בעולם בסטרטאפים, בכל המדדים האחרים – של ביורוקרטיה וכו' – היא הכי נמוכה? כי אין בישראל שום תכלול. כואב לי הלב שכל אחד בא וכל אחד עושה את שלו, אבל אם היינו חוזרים לאוניברסיטה והייתי מציג לך את הקייס הזה היית אומר: צריך מישהו שייקח את זה בתור פרויקט ויגמור את זה.

קודם כול, זו שאלה מאוד טובה.

בנושא הנדל"ן באופן ספציפי, שהוא נושא רווי ביורוקרטיה, גם במובן הפחות טוב שלה אבל גם ביורוקרטיה במובן החיובי שלה, בגלל ההשפעות הציבוריות הרבות של אותו מוצר, שהוא מוצר עם השפעות חיצוניות וציבוריות גדולות, נדרשת גם התייחסות להיבטים ציבוריים וגם התייחסות להיבטים כלליים. שרשרת הייצור של דירה מורכבת מהרבה חוליות, ואני חושב שכל משרד ממשלתי בא לידי ביטוי בחוליה מסוימת, ושם העבודה שלו צריכה להתבצע בצורה חלקה, כך שבסוף תיווצר לנו דירה. הרבה מאוד פעמים באחת החוליות בשרשרת הייצור הזו יש איזה חסם שתוקע את ההתקדמות.

תקשיב מה הבעיה. אמרת את זה בצורה יפה. יושבים פה חבר'ה, חלקם בגיל שלך. היו חיילים, קצינים בצבא, ישבו עם החבר'ה – תסלחו שאני מוציא חלק מהערבים מהמשחק, חנא ופריג'. כרגע מדברים על הדרוזים. באים הביתה, לא יכולים לבנות בית. לוקחים עוד שנה, עוד שנתיים, נשבר להם ואז הם בונים משהו. בסופו של דבר, התוצאות הן קשות מאוד. ולמה אני אומר תכלול? אם תבקר – אני בטוח שביקרת - בכפרים הדרוזים והערבים, כשאתה רואה את בעיית התשתיות ואתה רואה את כל הדברים, אתה לא יכול לתת קריטריונים כמו בכפר שמריהו, אתה צריך קודם כול להכשיר את השרץ שם, לתת איזו דרך. אם אין מישהו שחושב מחוץ לקופסה וחותך ועובד, נתרסק שם.

האמירה נכונה, אני מסכים אתה. אני בהחלט חושב שאנחנו מנסים ליעל את העבודה ולעשות אותה מהירה יותר, נכונה לשוק הנדל"ן בכלל ובוודאי ובוודאי ליישובי הדרוזים בפרט. השוק הזה הוא שוק כבד, ופעולות שמתבצעות עכשיו והתבצעו בשנה שעברה ולפני שנתיים יניבו פרי - - -

הבעיה שהילדים הצעירים, החיילים המשוחררים, נשבר להם. הכעס שמצטבר עכשיו הוא כעס גדול. פעם כל ההורים שלהם היו חבר'ה נחמדים, הילדים האלה כבר נשבר להם, ואין להם זמן. ואתה יודע, אחד הדברים היפים שאנחנו אומרים: הזמן קצר, המלאכה מרובה, הפועלים עצלים ובעל הבית דוחק. תאמין לי, אללה כבר לא מבסוט ממה שקורה פה.
משרד השיכון, בבקשה.

אני רוצה לתת מסגרת לדיון הזה. יש פה ראשי רשויות צעירים. יש החלטת ממשלה מיוחדת למגזר הדרוזי, החלטה 2861, נדמה לי. זאת החלטת ממשלה מתכללת, היא מתכללת עבודה של מספר משרדים. לצערי, משרד ראש הממשלה לא פה. משרד ראש הממשלה מתכלל את החלטת הממשלה הזאת. יש תקציבים, דיבר קודם חבר הכנסת על 40 מיליון שקלים - - -

אני עוצר אותך כאן. בהחלטה יש תכלול. יושב פה חבר הכנסת עמר ואומר ששנה וחצי אחרי התכלול אין חשמל.

כמו שאמר נציג חברת החשמל, יש פה עניין של חוק. אני מדברת כרגע על מה שהחלטת הממשלה הזאת מדברת. החלטת הממשלה הזאת נותנת מספר פרמטרים מאוד מיוחדים ליישובי המגזר הדרוזי. היא מאפשרת תכנון בקרקע פרטית, והתחלנו השנה להקצות תקציבים לרשויות לתכנון קרקע פרטית. נדמה לי שאפילו בסוף השנה שעברה תקצבנו. תיכף כמאל ירד לפרטים ויסביר. אנחנו גם מתכננים בקרקעות מדינה, ותיכף נראה לכם מספר שיווקים וכמויות; יש הקצאת תקציב מיוחד לבניית מוסדות ציבור; יש תקציב מיוחד לשיקום שכונות; יש תקציב מיוחד להשלמות פיתוח שכונות ותיקות. אני חייבת לומר לכם, הכסף הזה כמעט איננו ביישובים אחרים. יש שתי החלטות ממשלה ייעודיות שהן לדרוזים ולבדואים, היישובים האלה בלבד מקבלים את התקציבים האלה.
לעניין סבסוד פיתוח - התקבלה החלטת ממשלה, ואחר כך גם עם משרד ראש הממשלה כמו שאריאל אמר, רמת הסבסוד, אם אני מדברת על אזורי עדיפות לאומית לשם השוואה - - -

בואי תדברי עכשיו לראש המועצה.

אני רק רוצה להבהיר, כי התחושה היא של קיפוח. יכול להיות שאתם מרגישים את זה, ובצדק מבחינתכם. אני רוצה להגיד שהממשלה מנסה לעשות דברים. זאת האמירה שלי.

לגבי סבסוד פיתוח – אנחנו מתקצבים למעלה מ-75% לחיילים משוחררים. יכול להיות שאתה מדבר על תשלום עלות פיתוח מאוד גבוהה כי הסבסוד מיועד לחייל ליחידת דיור אחת. אם יש מגרש של שלוש יחידות דיור ובה רק רוכש אחד לשלוש יחידות הדיור, הוא יקבל סבסוד רק ליחידת דיור אחת. זאת אומרת שליתר יחידות הדיור באותו מגרש הוא ישלם מחיר מלא, ולכן לפעמים המחיר גבוה. אבל אם היו באים שלושה חיילים ורוכשים את אותו מגרש, הם היו מקבלים שלושה סבסודים. זאת אומרת, המחיר לחייל היה הרבה יותר נמוך.

ברשות היושב-ראש, אני חייב להגיב. זה בדיוק מה שהתכוונתי כשאמרתי שמנסים לכפות נורמות חברתיות שונות ומשונות לגבי היישובים הדרוזים. לא יהיה מצב – וכל ראשי המועצות יתקנו אותי אם אני טועה - שבו יבואו שלושה חיילים ממשפחות שונות וירכשו אותו מגרש. את תמשיכי לחזור על זה כאן כאילו שזה בשורה גדולה, כאשר הקליינטורה שלך היא אפס.

שתיים.

גם שתיים. תראו, חבר'ה, אני לא מתווכח אתכם.

אבל יש פוטנציאל לבנות - - -

אני לא מתווכח אתכם. אני יודע שאתם כאילו מביאים בשורה לכאן, וראשי הרשויות, בשבילם - - -

מה שקורה בדרך כלל, שאף אחד לא קונה את זה.

ראשי הרשויות, בשבילם זה דיבורים בעלמא. זה לא רלוונטי לחלוטין.

אני מבינה, רק שתבינו שהפוטנציאל של אותו מגרש מזין יותר.

אני מבין כמה שאת צריכה להביא את הבשורה הזו. אבל, לצערי, הבשורה הזו בשבילם היא קללה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על מגרש של 200–300 מטר.

העלית נקודה. אמרו לך שלא תוכלי לשנות את ההתנהגות של הדרוזים, לפחות בזמן הקצר.

אני רוצה לציין שכשאנחנו מדברים על מגרש, זה דו-משפחתי 550–600 מטר. זאת אומרת, המגרש הוא 250–260 מטר בממוצע, אז תאר לעצמך מה המחיר של - - -

זה עדיין ארבעה לדונם, ואנחנו מחויבים לבנות שמונה לדונם. זו אחת הבעיות.

זה עוד משהו. שמונה יחידות דיור ביישוב של 3,000 תושבים, מה זה? זה בדיוק ככה, הרי אני יודע מה אני מדבר.

ד"ר לתכנון ובנייה, סוייד.

בבקשה, את רוצה להמשיך, סימונה?

זו המסגרת, פשוט שנדע את המסגרת הכללית שאנחנו עובדים בה. לגבי סבסוד הפיתוח, אני רוצה לסבר את אוזני חברי הוועדה. רק לשם השוואה – אני לא מקנטרת ואני מבינה את המצוקה שלכם, אבל רק לשם השוואה - באזורי עדיפות לאומית במדינת ישראל, שהם הפריפריה והם אמורים לקבל הטבות, לבנייה רוויה יש 50% סבסוד פיתוח. לבנייה צמודת קרקע הסכום הוא הרבה יותר קטן, הוא עומד על סכום קבוע של בין 60,000 ל-100,000 שקלים. עלות הפיתוח ביישובי הדרוזים, בגלל שהם יושבים בהר, מאוד גבוהות. זה מצב עובדתי. לכן, גובה התשלום ליחידת דיור – אני שוב מדגישה: ליחידת דיור – כמעט לא עובר את ה-50,000 שקל.

את נושא הפיתוח אנחנו מכירים. הצלנו להוזיל את מחיר הפיתוח. מחיר הקרקע - - -

זה לא משרד השיכון. זה מינהל מקרקעי ישראל.

למה? שר השיכון. הוא יושב-ראש מינהל מקרקעי ישראל.

יש פה נציגת מינהל מקרקעי ישראל. היא תסביר.

אני יודע שנושא הפיתוח הוזל. אני יודע כי אני עוקב אחרי זה ואני בתיאום עם כמאל בדר. אבל נושא הקרקע, אולי נשמע.

אני רק רוצה שתדעו ברמת האינפורמציה כמה משרד השיכון הוציא. כמאל - - -

כמאל בדר, אתה סגן מנהל מחוז מגורי מיעוטים. איך המצב?

קודם כול, הצלחה לאלה שנבחרו. כואב לי שלא כולם נמצאים פה היום.

אי אפשר היה כי יש את הבחירות. אבל אמרתי שלא משנה, מתחילים.

אוקיי. דבר שני, חבל שלא זימנתם את האשם חוסיין ממשרד ראש הממשלה, כי הוא מתכלל את כל התוכנית. משרד השיכון עובד מתוך תוכנית ממשלתית, שמדברת על פיתוח, שיווק וכן הלאה במשך חמש שנים. חבל שהוא לא פה.

בחמש השנים האחרונות השקענו ביישובים הדרוזים גם בשכונות ותיקות, גם במבני ציבור, גם בתכנון קרקע פרטית וגם בתכנון קרקע מדינה, גם בשיווק וגם בשיקום פיזי בשלושה יישובים – בית ג'אן, שגור וירכא - וגם שיקום חברתי בכל הכפרים הדרוזים. השיקום החברתי לבד זה 20 מיליון, הפיתוח זה 40 מיליון שקל, שכונות ותיקות זה קרוב ל-28 מיליון שקל, מוסדות ציבור זה 21 מיליון שקלים. כלומר, הסכומים שהממשלה והאוצר נתנו למשרד השיכון הועברו לרשויות.
נגעה בזה סימונה קודם, הנושא של תכנון קרקע פרטית. ראיתי את כל הדילמות שהיו בנושא תכנון בקרקע פרטית. בשנה שעברה והשנה נתנו קרוב ל-20 מיליון שקל לכל היישובים הדרוזים לנושא של תכנון בקרקע פרטית. זה כל אותן תוכניות מתאר שאי-אפשר להוציא היתר. המועצות קיבלו הרשאות תקציביות. דליה, עוספיה ומגאר זה בתוכנית אחת, אבל הכסף עבר דרך משרד השיכון, בפיקוח משרד השיכון, בליווי תכנון של משרד השיכון. לשאר היישובים התקציבים עברו בשנה שעברה. חלק התחיל לעבוד, חלק עוד לא התחיל לעבוד. אני מקווה, עם ראשי הרשויות החדשים שנכנסו לתפקיד, שהעסק יתחיל - - -

כמה עבר לדליה?

אני לא רוצה לגעת במספרים כרגע, אבל זה 3.9 מיליון שקלים לתכנון ואדי אל-פש ואלוונסה, ואנחנו אמורים לתת עוד יותר.

יש עוד ארבע שכונות.

אוקיי. בינתיים, זה סדר העדיפות שהמועצה קבעה. ישבנו עם המועצות והן קבעו, באישור של ועדה מחוזית וועדת התכנון המקומית, וככה זה התחיל.

כמאל, תתקדם כי אני רוצה להתקרב לסיכום. שמעת את כל החברים ואתה מכיר אותם.

לגבי המצוקה העיקרית של ראשי הרשויות - מגרשים לחיילים משוחררים. ב-2005 היתה החלטת ממשלה שיותר לא מחלקים מגרשים באפס פיתוח. עד אז אנשים שילמו קרקע בלבד כאשר הפיתוח היה אפס. אחרי 2005 היתה החלטת ממשלה שהחיילים ישלמו עבור הפיתוח, אבל לא פיתוח מלא אלא בסבסוד גבוה. הסבסוד שמשרד השיכון נתן לא עובר 50,000–60,000 שקל ליחידת דיור אחת.

תפסיקו להגיד - -

תשמעו אותו, חבר'ה. אמרתי לכם איזה תרגיל נעשה.

לא צריך את הוויכוח הזה. זה מיותר.

לראש המועצה חסבאני יש את המספרים. תסבירו לי איך המספרים האלה לא מסתדרים.

שיגיד לי איזה מספרים, אפתור את הבעיה. צריך לקרוא נכון את הדף הזה.

שב על ידו. חשוב לי פעם אחת לפתור את התעלומה. אני נותן לכם דקה וחצי, תפתרו לי את הבעיה הזאת.

אדוני היושב-ראש, יש פה דף אחד שמדבר על מחיר הקרקע. מחיר הקרקע, מי שקובע אותו זה מינהל מקרקעי ישראל. נגע בזה קודם חמד. יש שמאי שקובע ומחירי הקרקע עלו. המינהל מעלה, משרד השיכון מוריד, וזו בעיה שאנחנו מעלים כל הזמן והיא צריכה פתרון, אבל לא משרד השיכון הוא הכתובת.

מה זה משנה להם משרד השיכון, ראש הממשלה או משרד אחר?

משרד השיכון לא קובע את מחיר הקרקע, אתה מכיר את זה. מי שקובע זה השמאי הממשלתי.

אותו מעניין איזה משרד? הוא רוצה תוצאה. עכשיו יושבים כולם, וזאת הבעיה - מי יתכלל את הסיפור?

לגבי המגרשים שמראה פה חסבאני, אני לוקח מגרש מספר 1, שהוא שתי יחידות. שטח הקרקע הוא 633 מטר לשתי יחידות, זה סביר. מחיר הקרקע לאזרחים – אם יבואו אזרחים שהם לא חיילים משוחררים – ישלמו שניהם 438,000 שקל. אם יבואו שני חיילים - הם ישלמו 118,000 שקל ביחד, שזה 65,000 שקל לכל אחד. זה מחיר הפיתוח לחייל ליחידה. יבוא חייל לבד, הוא יקבל סבסוד עבור יחידה אחת ועבור היחידה השניה הוא ישלם מלא, ואז הוא ישלם 276,000 שקל.

בחורפיש, למשל, עלות הפיתוח למגרש – העלות האמיתית, בגלל שיפועים שהם מעל 45% - יכולה להגיע ל-700,000 שקל. החייל לא ישלם את העלות הזאת, הוא ישלם 60,000 או 100,000 ומשהו שקלים והמדינה תיתן גם את הסבסוד וגם האצת הבנייה. זה המצב האמיתי היום.

אם אני, משרד השיכון, הייתי נותן את המגרשים האלה בחינם, בלי פיתוח, האנשים בחורפיש יוציאו מהכיס שלהם פי שניים אם לא פי שלושה על מנת לפתח את המגרש. אני מביא את המגרש מפותח, מוכן לאפס-אפס לבנייה ב-55,000 שקל או 60,000 שקל ליחידת דיור אחת בחורפיש, ובינוח זה מגיע ל-65,000 שקל, שזה לא המון. מוריד השיכון הוריד את המחירים, המחירים שנמצאים פה הם לחיילים. יש פה שלוש עמודות: אחת לאזרחים, אחת לחיילים ואחת לחייל בודד. המגרשים מיועדים לשתי יחידות, שתי יחדות זה 118,000 שקל, שזה לא המון, כולל פיתוח בתוך המגרש – זה חיבור המים עד גבול המגרש, הביוב עד גבול המגרש, החשמל אותו דבר.

אתה יכול להגיד לנו, מתוך ה-118,000 כמה מתוך זה פיתוח?

זה רק פיתוח.

רק פיתוח.

ומה עלות הקרקע?

112,000 שקל לשני אנשים, מזה משלמים 35%.

- - -

ינוח זו לא דוגמה, אתה מביא דוגמה לא נכונה. הדוגמה הלא טובה זה דליה, שפרעם ואבו סנאן. אני רוצה לתת פה מספרים.

פקיעין, ינוח וירכא זה לא דוגמה.

המספרים מדברים ככה: ב-2006 התחלנו לשווק שכונה באבו סנאן, ויחידה אחת עלתה 6,000 שקל מחיר קרקע. ב-2012 המינהל שיווק ב-147,000 שקל מחיר קרקע. בדליה זה קפץ מ-28,000 ל-146,000; כסרא – מ-7,000 שקל ל-38,000; בשפרעם מ-8,000 שקל ב-2006 ל-134,000 ב-2012.

הבעיה שלכם היא לא אתנו. משרד השיכון עושה את המקסימום.

כמאל, אני כל פעם מחפש איפה קבור הכלב.

הוא קבור במינהל. תיגש למינהל.

חייל בדליה שווה פחות מחייל בכסרא – צריך לקבוע מחיר אחד לכולם. מחיר סביר, שיוכל לעמוד בו.

הפיתוח שונה בכל יישוב.

כמאל, תודה.

גברת מיכאלי, את רוצה להוסיף עוד משהו?

יש עוד חסמים שאנחנו נתקלים בהם. למרות שתכננו תוכניות והן מוכנות לשיווק אנחנו לא יכולים לשווק אותן כי, למשל, רוב היישובים נמצאים בסמוך או בתוך שמורות טבע. דלית אל-כרמל, למשל, יש תב"ע מוכנה ל-178 יחידות שאפשר היה לשווק אותן מחר בבוקר, הכול מוכן. אי-אפשר לשווק אותן כי יש שם בעיה של העתקת עצים.

טירת הכרמל. זה משהו אחר, זה ביוב.

לא, זה סיפור אחר. יש תוכנית עד/1154/א שהיא בתוקף, של 178 יחידות שאי-אפשר לשווק אותן בגלל בעיה של 5 מיליון של טיפול בעצים. זו בעיה רצינית מאוד, אני כבר לא מדברת על הביוב.

מה, אתם רוצים שיבוא איזה עבריין שיצית את זה? השתגעתם? מה זה הקטע הזה?

חס וחלילה. אבל יש לנו היום עסק עם פקיד היערות, יש עסק עם בעיות ביוב בדליה, יש עוד הרבה בעיות. אמרנו שנשב ונדבר. אבל בעיקרון, החסמים הן בעייתיים. בעיה אחרת בדליה, למשל, היא פנינת הכרמל – מתוך 700 יחידות דיור לשיווק בתב"ע, 500 פרטיים ו-200 מדינה. מי יביא את הכסף בשביל הפרטיים ואת סבסוד התשתיות?

העירייה צריכה לגבות מהפרטיים את האגרות וההיטלים כדי - - -

אם כבר עברנו את הביורוקרטיה של תוכניות, של חוזים עם הידרולוג וסקר עצים, אז יש בעיות נוספות. זה לא נגמר בזה, וצריך להבין את זה. אבל אנחנו מטפלים בכל יישוב ויישוב במגזר באופן אישי ומנסים לפתור את הבעיות.

תודה, גברתי. קודם כל, אני מאוד מודה לפקידים המסורים, הלוא כל אחד עושה פה את העבודה הכי טובה, וגם באהבה. הבעיה היא איך אנחנו משחררים את הפלונטר הזה.

כמאל, בבקשה. אחר כך אסכם.

גם שק האגרוף רוצה לדבר.

פאני, הלוא היית אתי בבאר-שבע כל השנים.

נכון. עכשיו אני במטה.

רק עוד נקודה. שמעתי קודם את ראשי הרשויות. מאז שנות ה-80 משרד השיכון תכנן שכונות לחיילים על קרקע מדינה ושיווק אותן. הקרקע לאט-לאט נגמרת. לצערי, לא דאגו להרחיב את המתאר של היישובים במקביל. אם היו מרחיבים את המתאר של היישובים בד בבד עם שיווק מגרשים לחיילים לא היתה בעיה לאנשים, אנשים לא היו צועקים עכשיו שאין להם היתרים.

אז מדוע שלא ניקח פעם אחת החלטה לעשות איזה סדר עם היישובים ולהתחיל לקחת אדמות מפה ומשם. אני מחפש את השניים-שלושה דברים מרכזיים, מעבר לדברים הקטנים.

משרד השיכון אומר שאין הרחבה, אבל כל היישובים שנמצאים במחוז צפון, יישובי הדרוזים, מקבלים תשומת לב מיוחדת במסלול מהיר, בהשקעת כוח אדם ודחיפה מיוחדת כדי לאשר תוכניות מתאר מעבר לקיבולת שאנחנו יכולים לאשר. יש לי פה רשימה וגם תחקיר.

אשמח מאוד שתעבירי לי, לגברת ורון ולכל חברי הוועדה, כי כל אחד מדבר על האמת וכל אחד מציג אותה אחרת. אני רוצה לקבל את הנתונים שלך.

הכנו את החומר הזה.

בצורה מאוד מתומצתת. אני אשלח את זה גם לכל ראשי הרשויות ושהם יענו.

את רוצה להגיד לי שמה שרשום לי כאן – בבית ג'אן, מ-87 לא הורחבה תוכנית המתאר?

בבית ג'אן יש תוכנית מופקדת.

לא אושרה.

מופקדת, היא עדיין לא אושרה.

התוכנית האחרונה שאושרה היתה ב-1987; חורפיש ב-1997; ג'וליס ב-1994.

אני אישית טיפלתי בתוכנית עם ראש המועצה הקודם. שמענו שם התנגדויות. ראש המועצה הקודם התנגד לחלק מהדברים. תוכנית המתאר הוכנה עם צוות התכנון של היישוב, עם ראש המועצה, עם מהנדס המועצה. הכול שם מתואם עם כולם. עכשיו יש שינוי של הרשות, אז - - -

את ממונה גם על עוספיה?

לא. עוספיה זה מחוז חיפה.

בית ג'אן מ-1987, את אומרת שעכשיו הופקדה. אני אזרח תושב בית ג'אן, מתי תהיה לי אפשרות לבנות את הבית שלי? אני מחוץ ל-1987.

בבית ג'אן, נכון להיום, יש 11,000 תושבים. המצב המאושר בכלל לא מצריך שאנחנו נעשה - - -

יש לי אדמה פרטית. אני מכיר את הדבר הזה, תדלגי על הדבר הזה. מה שהיא אומרת, יש קרקע פנויה בתוך בית ג'אן. אני ממשפחת קבלאן, יש לי 200 דונם, אני לא רוצה למכור לאף אחד, זו אדמה שלי. אם אני ממשפחה אחרת, שאין לי אדמה, לך תחכה מאיפה אבנה. אנחנו מדברים שב-1987 הורחבה תוכנית המתאר, מתי אני יכול לבנות?

אי-אפשר לתת פתרון לכל בעל קרקע פרטית.

לא בעל קרקע.

צריך לעשות תכנון, צריך להקים כבישים.

בואי תני לי קרקע של המינהל ואז תפתחי שם שכונות שלמות חדשות.

אנחנו מנסים - - -

משנת 1994 לא חולקו מגרשים בבית ג'אן.

רבותי, אני רואה שהשיחה היא פרללית. אני חייב עוד מעט לגמור.

נתנו 1.5 מיליון לתכנון קרקע פרטית בבית ג'אן.

אתם, משרד השיכון, עושים עבודה מעולה.

חבר'ה, אנחנו לא רבים. אני מבקש מראש המועצה חסבאני, אחרי זה מפאני ששפורטה ואני אסכם.

רק כדי לסבר את האוזן על המערך המוגבר של מערך התכנון במרחב הצפון ועל העשייה שלו, רק נתון אחד - התוכנית של ינוח-ג'ת, התכנון התחיל ב-2002.

תוכנית המתאר.

תוכנית המתאר, ההרחבה. דיון להפקדת התוכנית היה בנובמבר 2009; פרסום הפקדת התוכנית בנובמבר 2011; שימוע התנגדויות במרץ 2013. וזה המערך המתוגבר והעשייה המקצועית. אני יכול להגיד לך עכשיו שהתאריך הבא הוא בנובמבר 2020.

האמת שאם היה חוק שאם היינו יכולים להכין את הכול בלי שיתוף אז זה היה יותר מהר. אבל יש פה שיתוף.

באמת, אל תעשו צחוק מהאנשים. לאנשים יש בכל זאת איזה מינימום אינטליגנציה. מה זה, 20 שנה לתכנן? מתי יבנו אנשים? זו תוכנית שאמורה לתת מענה.

שייקספיר היה מחזאי גדול. בהמלט הוא אמר: something is wrong in the kingdom of Denmark. משהו לא בסדר אצלנו במשך 20 שנה.

כבוד היושב-ראש, רק שנבין, התוכנית הזו אמורה לתת מענה לפוטנציאל עד 2020.

אמרת את שלך - - -

נקודה שניה, ברשותך. דיברנו פה על תוכנית מתאר מגורים. כל סוגיית התעסוקה - לא דנו בה.

על התעסוקה נשב - - -

נקודה שלישית – דיברתי קודם, אבל לא היה מספיק ברור, לגבי המשמעות של נקודת הקצה של הביוב. זה תנאי שהתאגידים יקימו דו-מענה, אחרת אין תוכנית מתאר. אחד קשור בשני, זה מה שצריך להבין. תודה רבה.

שלח לי כל דבר.

פאני ששפורטה, ומכיוון שעבדנו בבאר שבע ויש לי שם עבר יפה, אני אסכם. תודה .

אעדכן לגבי הנתונים שנאמרו פה, ויש קצת דיסאינפורמציה. אנחנו אחראים באמת על ניהול הקרקע ועל השיווק שלה. אנחנו נסמכים, מבחינת קביעת עלות קרקע. היא לא נעשית על-ידי רשות מקרקעי ישראל אלא על-ידי שמאי, והשמאים כפופים לשמאי הממשלתי. אנחנו לא מעורבים בקביעת ערך הקרקע. אנחנו מקבלים את הנתונים מהשמאי הממשלתי.

לא, לא, את לא מדייקת.

אני מדייקת לגמרי.

יש החלטה במועצת המינהל שבן מיעוטים שעשה צבא יקבל קרקע חינם. למה על הדרוזי לא חל אותו תקנון? למה?

אתה מערבב שני דברים. הרגע דיברתי על קביעת ערך קרקע.

יש לכם את היכולת לקבוע שהיא אפס. אצל המיעוטים קבעתם שערך הקרקע של מי שעשה צבא הוא אפס.

חבר הכנסת עמאר שאל שאלה. גברת ששפורטה, מה התשובה?

קביעת ערך קרקע נעשית על-ידי שמאי ממשלתי. יש קביעת מדיניות, מדיניות לא קשורה בכלל לנושא של ערך קרקע. אם הממשלה תחליט שהיא פוטרת את המגזר הדרוזי מתשלום לערך קרקע התשלום יהיה אפס, בדיוק כמו שקרה, למשל, באזורי עימות. ערך הקרקע באזורי עימות הוא לא אפס, יש החלטת ממשלה שקובעת שבגלל שזה אזור עימות התשלום בפועל יהיה אפס.

אשלים את ההסבר. יש הבדל בין ערך קרקע לבין הערך לתשלום. השומה קובעת ערך קרקע פלוס פיתוח. אנחנו מבודדים את ערכי הפיתוח, כפי שנמסרו על-ידי משרד השיכון, מערך הקרקע נטו. רוב היישובים נכנסים לאזורי פיתוח א' או ב'. הם מקבלים את ההנחה של אזור פיתוח א' – 31%, התשלום בפועל הוא 31% מערך הקרקע נטו או 51% אם זה אזור פיתוח ב'. בנוסף, לחיילים הנחה נוספת – כלומר הנחה על הנחה - של 35%. כלומר, אם זה חייל – באזור פיתוח א' ישלם 65% מ-31%; באזור פיתוח ב' 65% מ-51%. זה ערך קרקע נטו לתשלום.

זה נכון שערכי הקרקע עלו, אבל זה ככה בכל הארץ ובכל מגזר. אבל לפחות החשבון, שיהיה נכון.

אני מאוד מודה לך, גברת ששפורטה.

אני מסכם. קודם כול, אני מאוד מודה לכל מי שהגיע. אנחנו פה חיילים שלכם לעבוד ביחד ולהביא תוצאות. אקרא את הסיכום. החלק הראשון יהיה כללי והחלק השני יהיה מאוד ספציפי ופרטני.

הוועדה קוראת לגורמי הממשלה להתחשב במצב התכנון בכפרים הדרוזים, במועצות הדרוזיות, ובמקום להגיש תביעות משפטיות להאיץ מהלכים לתכנון ובינוי בכפרים הדרוזים, להקצות קרקעות ולקדם שכונות ומגרשים לחיילים המשוחררים.

שתים, החלטתי, במקום אלף ואחד הדברים, שניקח דבר אחד בלבד – מה שנקרא פרה פרה. סיכמתי עם חבר הכנסת חמד עמאר שנפעל יחד עם חבר הכנסת חנא סוייד להחתים את מרבית חברי הכנסת – אנחנו מתכוננים ל-80​–90 – על הצעת חוק שתעגן את ההצעה שכל מי שמתגורר בתחום תוכנית בניין שהופקדה בוועדה מחוזית או מקומית יוכל להתחבר לרשת החשמל גם ללא טופס 4.
תודה רבה לכם, אנחנו נמשיך לעבוד ביחד. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:48.>