הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 76>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י' בחשון התשע"ד (14 באוקטובר 2013), שעה 9:30

<ההשכלה הטכנולוגית ומעמד ההנדסאי בישראל>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

מיכל בירן

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

רינה פרנקל

עדי קול

מיקי רוזנטל

יצחק הרצוג

דב חנין

בועז טופורובסקי

סגנית שר הפנים פניה קירשנבאום
ורד סוויד - מנכל"ית הרשות למעמד האישה, משרד ראש הממשלה

אילן שי - עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד החינוך

אסף מנוחין - מרכז השכלה על תיכונית, משרד החינוך

אינה זרצר - אכ"א רמ"ד מחקר, משרד הביטחון וצה"ל

עוזי שוחט - אט"ל רע"ן קד"צ, משרד הביטחון וצה"ל

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

תמיר גרינברג - מנהל המכללה - שנקר הנדסאים

אמיר סודאי - סמנכ"ל תפעול ולוגיסטיקה - המכללה למינהל

לימור ניסן - ממונה מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגי, משרד הכלכלה

אהרון רוני דיוה - מנכ"ל - המכללה למינהל

עידו חגאי - מנכ"ל - מכללה טכנולוגית כנרת

אורי רשטיק - יו"ר, התאחדות הסטודנטים

יעקב דור - משנה למנכ"ל - המכללה הטכנולוגית באר שבע

דוד לובלצ'יק - מנכ"ל הקריה ללימוד הנדסה וטכנולוגיה- ת"א

דב תמיר - מנכ"ל - המכללה הטכנולוגית באר שבע

יוכבד פנחסי אדיב - מנהלת המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה ויו"ר פור, מכללה אקדמית יהודה ושומרון

גדעון בן ישראל - יושב ראש הסתדרות הגמלאים

וילמה מאור

לאה קיקיון

<ההשכלה הטכנולוגית ומעמד ההנדסאי בישראל>

בוקר טוב, שבוע טוב. היום י' בחשוון, יום ב' בשבוע, 14 באוקטובר, 2013, אנחנו חוזרים מפגרה ומחדשים את דיוני הכנסת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא ההשכלה הטכנולוגית ומעמד ההנדסאי בישראל. במהלך הפגרה קיימנו ישיבה ואמרנו בה בהסכמת נציגי המכללות והסכמת משרד התמ"ת-הכלכלה שייכנסו למשא ומתן על מנת למצוא פתרון, תוך הסכמה גם של משרד הכלכלה שיש צורך במדינת ישראל בחינוך הטכנולוגי. אפילו הם מסכימים שצריך mid tech, ובחינוך הטכנולוגי אנחנו לא מדברים על low tech, אנחנו מדברים על בין mid tech ל- high tech.

אז הייתי רוצה לשמוע את נציגי משרד הכלכלה איך זה התקדם ואיפה זה עומד.

אני לימור ניסן, מנהלת מה"ט.

את היית במשא ומתן?

אני לא הייתי חלק מהמשא ומתן, אני מייצגת את - - -

אז למה שולחים אותך? זו ההתייחסות של משרד הכלכלה לחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל, שהוא שולח מישהו שלא היה במשא ומתן? מה יש לך לחדש לנו? מה הם סיפרו לך? את יודעת, עדת שמיעה היא עדה פסולה. צר לי שככה זה במשרד, שמחק את נושא התעשייה. פעם זה היה התמ"ת. זה היה משרד התעשייה שמחק את השם "תעשייה" ועבר למילה "כלכלה", מילה מופשטת, גדולה, שנוגעת בהמון דברים. צר לי שהמשרד קורא לחיסול החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. זו ההתייחסות בדיוק. אין לי כלום נגדך. לא עשית לי רע, אבל זו ההתייחסות – ששולחים אותך, שלא היית במשא ומתן, שמביאים אותך פה לדיון שתעדכני את הוועדה? ממש ממש לא רציני. אז את תסלחי לי שאני לא אתן לך לדבר פה. אין לי כלום נגדך, אבל את לא תוכלי לדבר פה. צר לי שקולו של משרד הכלכלה לא יישמע פה היום. בטח ירוצו לתקשורת, יספרו וידברו. שמענו היום בבוקר, אז יפטרו עוד 900 עובדים. אין בעיה בכלל. אז זו כנראה ההתייחסות וצר לי שכך.

הייתי רוצה לשמוע את נציגי המכללות שהיו במשא ומתן איפה זה עומד.

גם אני הייתי.

אז גם אותך נשמע.

אני ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יושבת ראש פורום המכללות הטכנולוגיות. לאורך כל המשא ומתן, אני חייבת לציין, יש דיבורים, כבר במהלך החודשיים האחרונים. אנחנו יושבים על אותו מספר מוצע. משרד הכלכלה, לאחר מספר פגישות, סוף סוף אמר על איזה מספר הוא מוכן לדבר ולהוביל לפיו – על איזה מספר כספי. אנחנו נזכיר לכם שהגענו עם דו"ח מבוסס, דו"ח נכון של מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מר שמואל סלבין, שעמד על תוספת של 425 מיליון. משרד הכלכלה אמר לנו – הגזמתם.

ל-5 שנים.

מה הוא הסכום החסר, וצריך להשלים אותו, כנראה ב-X שנים. אנחנו כולנו מבינים שאי אפשר להעביר את הסכום הזה בשנה אחת. זה הוא הסכום הנדרש כדי לקיים מערכת של השכלה טכנולוגית במדינת ישראל. 425 מיליון. צחקו לנו בפנים ואמרו לנו: תשמעו, הגזמתם. אמרנו: אין שום בעיה.

אנחנו נלך עכשיו לפי דוח שקיים במשרד הכלכלה, בוצע במשרד הכלכלה על ידי רואה חשבון שלהם, שבסופו של דבר, אנחנו יודעים – עמד על 350 מיליון שקלים. למעשה זו השוואה של מערכת ההנדסאים הבוגרים למערכת ההנדסאים הצעירים במשרד החינוך – צורך שתקציב מה"ט יעמוד על 350 מיליון שקלים. הדוח הזה נגנז. אנחנו עד היום לא יודעים אותו. הוא אומר, רק, שהתוספת שצריכה להינתן כרגע היא 220 מיליון שקלים. אמרו לנו, גם: הגזמתם. אז מה עכשיו? הלכנו הביתה. חשבנו, הצגנו מספרים. אמרנו: אנחנו כרגע נמצאים בגירעון על כל סטודנט שיושב במערכת. הסכום המינימלי שלנו, כרגע, כדי להתחיל את הרפורמה של ההנדסאים, רק להתחיל, הוא 140 מיליון שקלים, כשאנחנו מוכנים לפרוס אותם על פני 6-5 שנים, כי גם אנחנו מבינים שיש קושי תקציבי. הזמן הזה ייתן לנו לאפשר להתחיל רפורמה. 140 מיליון שקלים, ושקל לא פחות. אני אציין רק שהמספר הזה היה מספר מוסכם על כלל המכללות, כולן, באשר הן, כי אנחנו לא אנשי שוק. אנחנו לא מתמסחרים עם הכסף. אנחנו אומרים סכום שאנחנו רוצים לעמוד בו. כרגע, משא ומתן, לפי מה שאנחנו שומעים – אנחנו שמענו על 70, בתקשורת עכשיו אנחנו שומעים על 90. אנחנו לא רחוקים מאד מה-140, דרך אגב. אנחנו לא מצליחים להבין מדוע בעיתונות ובתקשורת הניסוחים הם למעשה כאילו הם מצילים את ההשכלה. למעשה נותנים מתנה. הם לא באמת מבינים שלאורך השנים, 30 שנה, הם עיכבו את התהליכים האלה. הם לא נתנו תקציבים בזמן, המערכות האלה קורסות כי אנחנו לא מצליחים להכיל אותן ולהחזיק אותן ברמת התפעול היומית.

למה פתחתם את שנת הלימודים?

ההחלטה כרגע, כלפי הסטודנטים, היא שהמנהלים מתוך רצון לא לפגוע בסטודנטים שלהם, יקחו את התהליך הזה על עצמם.

לא היה קורה כלום אם לא הייתם פותחים את שנת הלימודים.

אנחנו לא רוצים להיות שם. אני חושבת שזה ביזיון מספיק גדול שמנהלי מכללות – ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע, דב תמיר, ועוד רבים מחברי כאן, יושבים ושובתים רעב מול בניין הכנסת. איפה נשמע דבר כזה בכלל, במדינת ישראל?

תשמעי, אתם לקחתם את הנשק הכי גדול – שביתת רעב, ויריתם מוקדם מדי. מוקדם מדי. הייתם צריכים לא לפתוח את שנת הלימודים, שיבינו שאתם רציניים.

שנת הלימודים כרגע נפתחת - - -

אם הסוס לא יכול לאכול, הוא כבר מת – בשביל מה אתם מאכילים אותו בכלום? הלכתם בצעד הסופי והתחלתם בהתחלה, ואני חושב שזה - -

צריך, אבל, להבין את המפה.

- - אל"ף-בי"ת של מתחילים. לא יורים בזה כדבר ראשון, זה לא מראה על רצינות.

אני חושבת שזה נורא ואיום.

נכון, אבל יש מסלול. ילד לא נולד בן 13. ראשית הוא הולך למילה. יש סדר מסודר. במשחק יש סדר מסודר, לא מתחילים בשביתת רעב.

אתה צודק.

זה הכלי האחרון שאת יכולה להיכנס ולהשתמש בו.

אתה צודק, אבל המכללות נמצאות בכזה "ברוך".

אז לא פותחים את שנת הלימודים, ועדיין לא מאוחר.

זה בהחלט לא מאוחר. במידה ומישהו לא יפסיק את הביזיון הזה שהולך להתרחש היום במהלך הימים הקרובים, ביום ראשון הקרוב שנת הלימודים, שבעצם כוללת את כלל המכללות - -

תיפסק.

- - היא לא תיפסק, היא לא תיפתח, כי בחלק מהמכללות אנחנו בסבבים של פתיחת שנת לימודים. בחלק מהמכללות השנה תיפסק, ובחלקן – לא תיפתח. ההצהרה הזו קיימת בעינה. אני מאד מקווה שמישהו יתעורר במערכת. אני מאד הייתי רוצה לראות פה את שר הכלכלה, את שר האוצר – אומרים: חברים, מה אתם עושים. זה בידיים שלהם. הפקידות עשתה נקודה מסוימת. היום זה מה השרים עושים. הם בעלי המדיניות. הם רוצים להוביל פה פוליטיקה חדשה. אז תובילו אותה. השכלה טכנולוגית צריך? צריך. את הסטודנטים מהפריפריה צריך? צריך. רוצים לדבר על נגישות להשכלה, על צמצום פערים חברתיים במדינה הזו. זה המקור, מפה תתחילו.

השאלה שלך צריכה לקחת בחשבון את המצב הפנימי. מדובר בהרבה מאד מכללות, בכמעט 60 מכללות. במצב הזה, יש קבוצות שונות בתוך המכללות. יש קבוצות שאומרות – אנחנו לא מוכנות בשום אופן להשבית בשלב הזה את שת הלימודים. למשל, העמדה שהוצגה על ידי רשת "אורט" שהיא רשת מאד מכובדת. רשת "אורט" בנויה בצורה אחרת. יש מכללות שנמצאות בדד במערכה, יותר חלשות, כמו מכללות פריפריה. לכן כולם הסכימו להתכנס למתווה של שביתת רעב והשבתה מלאה, ולתת צ'אנס, לראות האם ניתן לסגור את המשא ומתן השבוע. אני הייתי במו"מ אתם. שעות ישבנו עם מנכ"ל משרד הכלכלה. האמת ניתנת להיאמר שפשוט יש פה עמדה בלתי מתפשרת. הם אומרים: זה מה שאנחנו מוכנים לתת, לא יותר. אבל זה לא הגיוני. אנחנו מדברים על כסף שהוא לא כסף בהיקף גדול. לוחות הזמנים - - -

על 3 מיליון הם סגרו את "נגב טקסטיל", וכל ה-50 עובדים קמים בבוקר בשמחה, בשירה, והולכים לטייל במקום לעבוד. מקבלים דמי אבטלה.

משרד הכלכלה מכיר, והמדינה מכירה – בחשיבות המכללות. הם גם מודים שהיה עוול היסטורי מתמשך כלפי המכללות. הם מודים שהם הביאו אותם לעברי פי פחת, והם אומרים: אין לנו יותר כסף. אני מאמין שבלחץ של הכנסת, הפער הוא - - -

הם רוצים את המכללות. למה הם לא קובעים את המנהלות בחוק ההנדסאי? למה לא רואים שם עבודה?

חיים, אנחנו אתך בדרישות שלך. אנחנו כאן כדי לדרוש, אבל בסוף צריך להיות מנוף. נמצאת פה סגנית שר הפנים שעושה מאמץ גדול בעניין הזה, בשיתוף אתנו. בסוף צריכה להיות דרישה אמיתית שאומרת לממשלה: לא ייתכן שאתם לא תפתרו את זה תוך 24 שעות, וזה אפשרי, כי הפער לא גדול.

כן. דרישה יכולה לצאת היום, אבל ראית את ההתייחסות של המשרד.

לחוק ההנדסאים.

ולמכללות עכשיו. ראית את זה עכשיו. הם שלחו לפה מישהי שלא היתה בדיונים.

אבל אולי כן יש מישהי שביקשה לדבר והיא כן היתה - - -

- - -

גם את לא היית?

לא, אני נציגה של המשנה למנכ"ל.

לדיון הזה היה צריך לבוא כבוד השר בעצמו. זה נושא מספיק חשוב כדי שהוא יגיע הנה.

אני מבין שיש לך בעיה עם העניין, אבל - - -

לא, אין לי שום בעיה. המטרה שלך ושלי היא אותה מטרה, שלא תהיינה אי הבנות: לחזק את החינוך הטכנולוגי.

הוא טוב בדיבורים - - -

אני רק חושבת שהיה נכון לתת לנציגה של המשרד לדבר - - -

שישלחו מישהי שהיתה שם, ועם סמכויות, אז היא תדבר.

אבל היא האחראית עליהם.

אני רק אסיים, ברשותך - יש פה התעקשות לא סבירה בכלל. אמרתי להם: רבותי, בסוף, אחרי הכל הרי תתנו. אז תתנו עכשיו. תאפשרו פתיחת שנת לימודים, וסוף סוף גם נביא שינוי היסטורי בתפקוד המכללות הללו שהן הבסיס האמיתי לכוח האדם התעשייתי בישראל שנמצאת גם כך מול אתגרים עצומים בתחום היצרני שלה.

כולם מדברים על בריחת המוחות. צריך לדבר על מעיכת המוחות.

בוקר טוב לכולם, כבוד היושב ראש וחברי, חברי הכנסת, והאורחים. כשאני נתקלת בבעיה כזו אני בדרך כלל אוהבת להסתכל על זה בראיה קצת יותר רחבה. אני אתחיל מזה שהיום בבוקר, כמו רובכם, פתחתי עיתון ואני קוראת את הכתבה של אחד מהזוכים בפרס נובל והוא אומר שאולי אלה הפרסים האחרונים שנציגי המדינה יקבלו כי בעצם רומסים את המדען הראשי. אתם יודעים איפה יושב המדען הראשי, אני לא צריכה להזכיר לכם. אנחנו כבר שנים מתריעים על כך שתקציב המדען הראשי הולך ומצטמק ובאמת אנחנו מאבדים את המוחות הטובים במדינה. אבל הכתבה הזו מביאה אותי לחשיבה על קביעת המדיניות. אם אין מדיניות שמתווה המשרד נמצא את עצמנו מתעסקים בפרוטות. אם אין מדיניות שאומרת: אני משקיע במדען, משקיע בפיתוח תעשיה, לא כלכלה, לא הסכמי סחר שהורסים בעתיד את התעשייה המקומית – אלא, אני משקיע בתעשיה, בפיתוח תעשיה, ואי אפשר לפתח תעשיה אם אין לנו כוח מקומי. וכשאנחנו מדברים על כוח מקומי אנחנו מדברים לא רק על מהנדסים, רואי חשבון ועורכי דין שמלווים את התעשיה, אלא על אלה שהם עובדי כפיים, אלה שהם שכבת הביניים – טכנאים והנדסאים. אז אם אין מדיניות כזו בפיתוח התעשיה, בהשקעה בתעשיה המקומית, אז מה אנחנו יושבים פה, דנים ומתפלאים על כך שאין מדיניות בשמירה על המכללות הטכנולוגיות ובשמירה על החינוך הטכנולוגי? שם זה מתחיל וכאן זה נגמר. זו התחנה האחרונה.
אני אתמול הייתי באחד הכנסים. אנחנו בתקופה של לקראת בחירות מוניציפאליות. עמד ראש עיר ואמר: אני מרגיש שאני התחנה האחרונה, ותשובה שאני לא יכול לתת, אחרי כבר אף אחד לא יכול לתת. חברה', אנחנו נמצאים כאן בתחנה האחרונה של החינוך הטכנולוגי. אם כאן אנחנו לא ניתן תשובה, כל מי שיושב סביב השולחן הזה – אתם, אנחנו, ובטח אלה שלא הגיעו לכאן, הם יהיו האחראים לקבורה של החינוך הטכנולוגי בארץ. נכון, יש כאלה שפורשים ואולי הם אפילו הסכימו לפשרה כזו או אחרת. ברור, אנחנו מדברים על זה כל הזמן, וגם היושב ראש מדגיש את עניין חוק ההנדסאים, מכיוון שי"ב אנחנו יודעים, ומקבלים 18 אלף פר כל תלמיד. אז בוודאי שהם יכולים לפרוש, כי עדיין יש להם אוויר לנשימה. הם רק לא מבינים שעוד מעט הם יהפכו לחוליה האחרונה, כי ברגע שלא יהיה את החינוך הטכנולוגי, הם יהיו החוליה האחרונה וגם הם כבר לא יקבלו את מה שהם מקבלים היום.

ברור שב-11 אלף שקל פר תלמיד אי אפשר לשרוד היום. אי אפשר להביא מרצים ברמה, אי אפשר לספק את החינוך כמו שצריך, ולכן, אנחנו פה היום בקרב האחרון. כך אני מרגישה. אני מצטערת שיושב ראש הוועדה, אני ועוד כמה חברי כנסת שהעניין כואב להם, נמצאים, ומקבלי ההחלטות לא נמצאים כאן. איפה מנכ"ל משרד הכלכלה שאחראי להתווית המדיניות ועל כל הנושאים האלה? אם מישהו יבוא ויגיד לי ש-20 מיליון שקל שחסרים היום כדי לפתוח מכללות טכנולוגיות זה מה שיפיל את משרד הכלכלה – אני לא מאמינה. אני לא מאינה שהם לא יכולים למצוא את זה. אני זו שישבה אתמול עד הלילה ודיברה. פתחתי את התקציב של מדינת ישראל והראיתי את הסעיפים שמהם אפשר לקחת את הכסף הזה.

הבעיה היא לא כסף. הבעיה היא מיקוד.

הבעיה היא מדיניות, כמו שאמרתי.

נכון, נכון. בדיוק.

ולכן אנחנו, כאן, היום, נלחמים את הקרב האחרון של המכללות ושל החינוך הטכנולוגי בארץ. לא נוותר, נעשה את הכל, אבל אני כבר אומרת לכם: אני מצפה פה שהנהגת המשרד תתייצב ותיתן תשובות.

אני מנכ"ל המכללה הטכנולוגית "כינרת", חבר המשא ומתן של פורום המכללות הטכנולוגיות. אנחנו פורום של מנהיגי מכללות שמפגינים מנהיגות לדברים שנאמרו קודם ואנחנו נשכב על הגדר בשביל הסטודנטים שלנו, ונשבות רעב השבוע. אם עד יום חמישי לא יתעשתו השר בנט ולפיד וייקחו אחריות, אז אנחנו מודיעים ח גיגית שביום ראשון, 20 לאוקטובר, הלימודים מושבתים בכל המכללות הטכנולוגיות במדינת ישראל. זה ברור. אנחנו עושים את זה בהדרגתיות, מתוך אחריות, ונותנים דוגמה אישית.

בעניין המשא ומתן – אנחנו יושבים שנתיים עם פקידי האוצר ופקידי משרד הכלכלה. נתון אחד מקצועי של מסמך מקצועי של תימחור – לא ראינו. מדיניות הערפול והעמעום. כלום. שום מסמך מקצועי. ויש פקידות מקצועית ברמה מאד גבוהה, גם באגף התקציבים וגם במשרד הכלכלה. היחידה שהוציאה מסמך מקצועי עם רואה חשבון גינצבורג זו הגברת לימור ניסן מנכ"לית מה"ט, שהיא הגורם הכי מקצועי במדינת ישראל בהשכלה הטכנולוגית. היא המנהלת. היא הוציאה מסמך – סתמו לה את הפה. גם מידרו אותה מהמשא ומתן, כי מה היא עשתה? – היא הגישה מסמך מקצועי, אחראי, שהשווה את מעמד התקצוב של ההנדסאים המבוגרים לתקצוב של הנדסאים ב- י"ג-י"ד. מה היא כבר עשתה? שומו שמיים. אז השתיקו אותה. מדינת ישראל, שנות האלפיים. ערכים, מוסר, פוליטיקה חדשה. עכשיו אני שואל אתכם: אנחנו מדברים פה על השכלה וחינוך. מה זה השכלה וחינוך? זה סגל המרצים שלנו. סגל המרצים של ההשכלה הטכנולוגית זה דוקטורים ומהנדסים. הם כמו עובדי קבלן היום – 100 שקל לשעה. ציונות. הם נשארו בגלל ציונות.

- - -

היום יש ארבע מערכות חינוך שעוסקות בטכנולוגיה. שתיים מהן בתוך משרד הכלכלה – זה החינוך התעשייתי לנוער והנדסאים ובמשרד החינוך יש את י"ג-י"ד, ואת המל"ג. אני רוצה להגיד שבתוך משרד הכלכלה, תלמיד בחינוך הטכנולוגי ב-ט' עד י"ב מתוקצב בכ-32 אלף שקל לשנה. ב-2014, 13 אלף תלמידי החינוך הטכנולוגי של ט-י"ב, בתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה יתוקצבו ב-540 מיליון שקל, ו-24 אלף סטודנטים הנדסאים מתוקצבים ב-137 מיליון שקל. איפה ההיגיון? בתוך אותו משרד, לא קיבלנו שום תשובה לתמחור.
אנחנו דורשים, קודם כל, שיציגו את הנתונים במשא ומתן. אנחנו לא שוק. אומרים לנו 70, 90, מדיניות פיסקלית, קשה לנו. המנכ"ל של משרד הכלכלה אמר במשא ומתן: יש לי גירעון תפעולי במשרד, 1,700 עובדים, היו חסרים לי 100 מיליון שקל. אז משרד האוצר הוסיף לתפעול ותקצוב לשנת התקציב 120 מיליון. זה אפשר, אבל אצלנו – אף אחד לא מתייחס. ורומסים לנו את סגל המרצים. אנחנו כבר לא יכולים. במכללות היום, על כל תלמיד יש פער של 4,000 שקל. אנחנו בגירעון, כל המכללות. מכללה שאין לה מרכז רווח אחר שיכול לאזן אותה, לא מצליחה להסתדר ונסגרת. אנחנו לא יכולים יותר להסתדר. אני קובע פה חד משמעית ש-140 מיליון, צמוד למדדים – זו לא רפורמה, שלא יהיו פה אי הבנות – זו תחילתה של רפורמה.

לסיום – אני קורא ליושב ראש הוועדה, שאנחנו נשמח שבמדינת ישראל המעמד המקצועי, הדרג המקצועי ייתן דין וחשבון. הכנסת היא לא רק מחוקקת, היא גם מפקחת על הרשות המבצעת. אנחנו דורשים, אם זה יכול להיות בוועדה הזו או בוועדה לביקורת המדינה, שיציגו את המסמכים סוף סוף, כי אי אפשר לקיים משא ומתן בהצהרות. אנחנו לא בשוק. שנית, לסיום – אני חייה להגיד: מרעיבים אותנו, ולא נותר לנו היום אלא לצאת מפה לאוהל המחאה ולשבות רעב. אם עד יום חמישי לא יפנו אלינו, ואנחנו פונים עכשיו לרמת השרים – עם כל הכבוד, כבוד המנכ"ל שדיברנו אתו, התחלנו לרחם עליו. הוא לא יכול לתת את הפתרון. אין פה מנהיגות מקצועית. אנחנו פונים לשר בנט ולשר לפיד שיבואו בתוך 24 שעות ויתנו פתרון. אני פונה אליך, כבוד יושב ראש הוועדה: יש מנהל לממשלה הזו, קוראים לו ראש הממשלה, ביבי נתניהו. אני פונה אליך היום. נפתח מושב חגיגי. אתה תפגוש אותו. אם כבוד השרים בנט ולפיד לא יעשו את עבודתם, אני פונה אליך פה, שראש הממשלה יתערב. אנחנו נמצאים פה בצומת קפלן-רוטשילד עד יום חמישי. נשמח לעשות 24 שעות ביממה למען הדברים.
האבסורד הוא שגם בתקשורת בבוקר המנכ"ל אומר שייקח זמן לתקן עיוות של 30 שנה, אבל מצד שני הוא דורש מאתנו היום בבוקר דיפלומות. בלי כסף, בלי תשומות רוצים תפוקות, כי מבקר המדינה לפני 3 שנים אמר: אין דיפלומות. אף אחד לא בדק את התשומות. אנחנו קוראים פה באמת: אנחנו רוצים, אנחנו אנשי מוסר, ערכים, ציונות, עבודה, רוצים שיתייחסו אלינו מקצועית. אנחנו רוצים לדון במספרים.

ממשלות ישראל בשלושת העשורים האחרונים ייבשו את החינוך הטכנולוגי. ייבשו את המכללות. המכללות כבר אז זעקו. אבל המכללות עשו כל אשר לאיל ידם, ביצירתיות רבה, ליצור אפיקים ומסלולים כדי לשרוד כלכלית. כל מי שליווה את זה ראה את הדעיכה ואת המעיכה של החינוך הטכנולוגי. זה לא פלא שאנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים היום. שלא יספרו לי, אני הייתי חבר בממשלה קודמת כשהממשלה החליטה להעביר מיליארדים, משאבים רבים למועצה להשכלה גבוהה ולאקדמיה. היא יודעת לעשות זאת. לצערי הרב, מה שאתם מציירים פה זה הסימפטום של הממשלה הנוכחית, שחצי ממנה אף פעם לא ישבו מול פקידי האוצר. חצי ממנה חסרי ניסיון. אם שני שרים בכירים שנוגעים בדבר לא יודעים לארגן עוד 30,40,50 מיליון – במצב משברי כזה זה מעיד על חוסר ניסיון, על זה שמה שהם יודעים זה אכן לקבל תכניות מגירה של הפקידות, ולעשות אותן.
הממשלה וגם הוועדה הזו דנה – יש רצון להעביר את החינוך של הגיל הרך ומעונות היום למשרד החינוך, ממשרד התמ"ת.

לא הצליחו.

הם יעשו את זה, כנראה. בסוף זה יהיה. אני לא מבין. היום, כשיש גם מסלול של הנדסאים במשרד החינוך, ואני אומר לכם – תמיד צריך להעדיף הורים אפקטיביים. זה הזמן לעשות הכל, להעביר את מה"ט על תקציבו הדל למשרד החינוך. כשכמה גורמים מטפלים בסוגיה אחת – כך זה נראה. ואני אומר לכם: אתם בנים חורגים – לא לאלוקים, לממשלה. אני יודע מה הגב שיש לראשי אוניברסיטאות כשהם באים לממשלה לעומתכם. אני, כבאר שבעי, כאיש הנגב, יודע מה התרומה של המכללה הטכנולוגית לתעשייה האווירית, לקמ"ג, לים המלח, לכל מפעלי התעשייה באזור. אני רואה עד היום מי הספק של השכלה טכנולוגית למפעלים, ומה יהיה בעתיד. יכול להיות שאני טועה אבל אני קורא להעביר את כל החינוך הטכנולוגי, כל מה שקשור בחינוך, ולא משנה אם טכנולוגי או לא טכנולוגי - כל החינוך למשרד החינוך. אלה הורים אפקטיביים – משרד החינוך.

אני יושב ראש התאחדות הסטודנטים. אני אגיד בקצרה כמה דברים. אמר כאן עידו חגאי שאתם שוכבים על הגדר בשביל הסטודנטים. אני אומר שברגע שתתחיל השביתה אנחנו נצטרף, נשכב על הגדר יחד אתכם. חשוב לדעת את זה: אנחנו פועלים בתיאום מלא עם המכללות, ואנחנו מזדהים באופן מלא. מה שמשרד הכלכלה והאוצר עשו פה בשבוע האחרון ב "הפרד ומשול" עם רשת "אורט", זה פשוט בושה. יושבים פה חברי כנסת מ "יש עתיד" ומ "הבית היהודי" ואני רוצה לשאול אותם: זו פוליטיקה חדשה? לפנות מאחורי הגב של הפורום לגורם נוסף שיש לו אינטרסים, לעשות אתו יד אחת כדי לפגוע במאבק – זו פוליטיקה חדשה? זה הדבר שאתם כל כך מתגאים בו? זה פשוט לא סביר. לא יכול להיות שיש גורם במשרדי הממשלה ובמכללות הטכנולוגיות שעושה יד אחד בשביל האינטרסים האישיים שלו. זה דבר שאנחנו לא נשקוט עליו. דיברתי היום בבוקר עם מנכ"ל רשת "אורט" שהביע תמיהה למה קראתי לו בעיתונות להתבייש בעצמו, אז אני עומד מאחורי האמירה הזו. בסופו של דבר נבוא חשבון גם עם רשת "אורט", על ההתנהגות המחפירה שלהם.

לבוא חשבון זה קצת מוגזם.

אנחנו נבוא חשבון, ואני מבקש מחברי הכנסת מה "בית היהודי" ומ "יש עתיד", שנמצאים כאן, לפעול באופן חד משמעי לסיום המשבר הזה בצורה עניינית, מהותית, מוסרית, ערכית, כמו שפוליטיקה חדשה אמורה לעשות. תודה רבה.

קודם כל אני חושבת שדנו כבר בדיון הקודם והיה די מספיק זמן כדי להסדיר את העניינים. אני לא חושבת שצריך לשבות כדי שהעניינים יזוזו. זה לא צורה וזה לא עניין בנושא כזה חשוב כמו הכשרה טכנולוגית במדינת ישראל.
אני חושבת שהבעיה פה היא לא בתקציב, כי תקציב יש במשרד הכלכלה, משרד התמ"ת לשעבר, אבל הבעיה היא שהתקציב לא מחולק על פי סדר עדיפויות, על פי דברים שבאמת צריכים להדגיש פה, ולשים דגש על משהו שמאד חשוב למדינת ישראל, כמו הכשרה טכנולוגית. אני חושבת שאי נוכחות של אנשים בתפקידים מאד בכירים – מיכל צוק לא נמצאת כאן, והיא היתה בדיון הקודם, ואנשים בכירים כמו מנכ"ל משרד התמ"ת גם לא הגיעו לישיבה. בקיצור, אף אחד לא מצא לנכון לשלוח לכאן אנשים רלבנטיים שיתנו את הדין על המצב הקיים בנושא של הכשרה טכנולוגית.
אני חושבת שמפה אנחנו באמת צריכים לפעול ולא ייתכן – אם הנושא צריך לעבור ממשרד הכלכלה למשרד החינוך אז צריך לפעול בהקדם כדי שזה יקרה. תודה.

אני מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע. אנחנו פתחנו אתמול את שנת הלימודים. שים רבות לא נפתחה שנת לימודים כל כך מבורכת. אנחנו דחינו מועמדים למגמות שונות, דבר שלא עשינו ב-10 השנים האחרונות. אנשים רצים מכל האזור - מדימונה, אופקים, באר שבע, מהמגזר הבדואי, לאחרונה – גם מהמגזר החרדי. יש תכנית חדשה. היה חבל – זה לפתיח – שלא לפתוח את שנת הלימודים. אתמול, בלימודי יום וערב – כ-1,700 בנים ובנות, 30 או 35% נשים. 86-90 אחוז מהם יעבדו במקצועות בהם הם למדו. מישהו צריך לתת את הדעת על זה. אני אמרתי שראש הממשלה חייב להתערב. הרי לא יכול להיות – בלי הנדסאים אין לו תעשייה ביטחונית, בלי הנדסאים הוא לא יכול לאיים על איראן, לא יכול לעשות כלום. חייב להיות לזה סוף. אני 40 שנה במערכת ולא ראיתי אדישות כזאת. גם לא נותנים כסף וגם דורשים שיפור. זה לא עובד.

נראה לי שההיאחזות בטיעונים כספיים מופרכת, גם בהתחשב בסכום ההעברות שהיו בוועדת הכספים רק בשבוע שעבר, במאות מיליונים.

לאן? לאן?

נראה לי שכולם יודעים לאן זה עבר. לא למכללות הטכנולוגיות. גם ראינו את זה במאבק על המכונים להכשרה מקצועית של ענף התיירות שעל 30 מיליון שקלים בסוף על 15 – בלי יו"ר הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, היו סוגרים גם אותם בזמן שעל "ויסקונסין" הם מוכנים לשים מיליארד שקלים לחמש שנים. כך, שכל הטענה על זה שיש פה באמת מחסור בתקציבים היא מופרכת. ברור שיש פה החלטה עקרונית. אני קוראת לחברים שנמצאים כאן, והם ממפלגות הקואליציה, לתת את ה "פוש" ולגמור את הסיפור הזה. זה פשוט לא יכול ללכת יחד עם הדיונים על השוויון בנטל, ועל איך יש חלקים לא יצרניים באוכלוסייה כשאנשים שרוצים לעבוד, רוצים ללמוד מקצועות שהמשק צריך אותם ומה שהמדינה עושה זה רק לשים להם רגליים.

קודם כל, קראו לנו – מכל קצוות השולחן. נשמח לקחת אחריות וללחוץ על יושב ראש הוועדה, סליחה – על יושב ראש הסיעה שלנו ושר האוצר - - -

גם עלי אתם יכולים ללחוץ, אין בעיה.

אין צורך. אתה יודע מה צריך לעשות. אני רוצה לשים נקודה נוספת על השולחן – דיברנו על שיקולים תקציביים ואחרים. ברור שמדינת ישראל מפקירה קבוצות אוכלוסייה מאד מסוימות. אנחנו משקיעים המון בהשכלה גבוהה, מדברים כל הזמן על המצוינות של החינוך, אבל המקום היחיד שיש אלטרנטיבה לאנשים שמחפשים לימודים אחרים, השכלה אחרת שהיא לא בהכרח אקדמית – המדינה לא משקיעה בה בכלל, מתעלמת, וגם לא מוכנה לפתח, לא מוכנה לחשוב על שום מסגרת שהיא לא השכלה גבוהה, מסגרת שמובילה לתארים אקדמאיים.
אני חושבת שאם מסתכלים על המצב של הכלכלה הישראלית, בסוגיה שאנחנו מתעלמים ממנה תמיד היא סוגית הפריון, אנחנו בפיגור עצום מול העולם ביחס לפריון, שזה אומר היכולת שלנו לייצר בשעה כמו שהעולם עושה. אנחנו מקום 24 מתוך 34 ב-OECD ביכולת הייצור פר שעה. אחת הבעיות המרכזיות שאומרים שקשורה לזה היא הבעיה של ההכשרה של העובדים. הם לא מספיק מקצועיים. איך הם יכולים להיות מקצועיים אם החינוך שאנחנו נותנים להם הוא לא מספיק מתקדם, לא מספיק מפותח, כי אנחנו לא משקיעים בזה? אנחנו שומעים את שר הכלכלה מדבר על זה כל הזמן. אנחנו רוצים להיות מדינה מפותחת, אנחנו לא יכולים להשקיע כמו מדינת עולם שלישי. אני לוקחת על עצמי לפחות במסגרת של המפלגה שלי לנסות להביא כמה שיותר מהר לפתרון של המשבר הזה. אני מסכימה שזה לא על כסף. אני בטוחה שזה לא העניין. אני חושבת שזה עניין של על מה אנחנו מסתכלים, באיזה קבוצות אוכלוסייה אנחנו משקיעים. העיקר – אנחנו רואים את הפריפריה וכמה היא משמעותית, בעינינו. אין ספק שאם רואים את הפריסה של המכללות, הסוגיה הזו עולה. חבל לי שזה מגיע לשביתת רעב. אני חושבת שאנחנו, כוועדה, צריכים ללוות אתכם לאורך כל השבוע הזה ולראות איך אנחנו דואגים שזה יתקדם לכדי תוצאה.

אני מרכז הפורום, משנה למנכ"ל המכללה בבאר שבע. לאות הזדהות עם הוועדה קיימנו בכל הארץ היום בין 09:30 ל-11:30 אספות הסברה במכללות. התלמידים הגיעו לכל המכללות. השבתנו את הלימודים לשעתיים וקיימנו בכל המכללות אספות הסברה, להסביר על מה המאבק, על מה אנחנו נלחמים.
לגופו של עניין – בשנות ה-90 חיסלו את החינוך הטכנולוגי עם בוא העליה מחבר העמים, שפתרה הרבה בעיות. חיסלו. מי שמספר היום שיש חינוך טכנולוגי – אין חינוך טכנולוגי בתיכונים. לא מחנכים דור שילך ללמוד להיות הנדסאים בעתיד. ב-2003 חיסלו את ההכשרה המקצועית, ואין היום הכשרה מקצועית במדינת ישראל. מי שמספר סיפורים אחרים – אין. המכללה בבאר שבע, בזמנים הטובים, 50% מהסטודנטים היו מהכשרה מקצועית הכשרנו את קו הייצור הבסיסי לכל התעשייה. היום המכללה הגדולה בארץ להנדסאים - יש אפס קורסים להכשרה מקצועית. תבדקו באגף להכשרה המקצועית במשרד הכלכלה מה הוא התקציב המיועד השנה לנושא. אפס תקציב בכל הארץ. כל השטיקים והטריקים עם הוואוצ'רים זו הצגה אחת גדולה.
הנושא השלישי היום – אנחנו, 2013, הנדסאים, מערכת ההשכלה, אנחנו המעוז האחרון של ההשכלה הטכנולוגית. אם אנחנו נקרוס, מה שאמר דב תמיר, זה מה שיקרה. שר התמ"ת הקודם אמר בשדולה: אין בעיה. לא יהיו הנדסאים? נייבא אותם מחו"ל. זה מה שאנחנו רוצים? אני מתבייש היום שאני אזרח המדינה. אני מתבייש שמנהלים היום, מתל חי עד באר שבע – ישבות רעב. זו בושה וחרפה. דור המייסדים עמל קשות ובנה מערכת מפוארת. היום, דור פקידים הורס את כל מה שנבנה כאן. אם לא יתעוררו, ברגע הזה, בשעות הקרובות, ולא ייפתר המשבר, ההרס והנזק למדינה יהיה בלתי הפיך. ויפה שעה אחת קודם.

אני מנהלת את המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית בהתאחדות התעשיינים. אני חושבת שזה ביזיון מה שקורה. השאלה שלנו היא מדיניות וסדר עדיפות – לאן רוצים לקחת את התעשייה הישראלית, לאן רוצים להגיע, האם התעשייה הישראלית חשובה למשק. כבר היום חסרים אלפי עובדים בכל השדרה, אם זה מהנדסים, טכנאים ורצפת ייצור, וכאילו לאף אחד לא איכפת, וכולנו יושבים סביב השולחן הזה בעוד ועוד ישיבות, בפורומים כאלה ואחרים ואומרים את אותם דברים – על הקיצוץ בחינוך הטכנולוגי, בהשכלה הטכנולוגית. אנחנו כולנו חיים על ההדים של העליה מחבר העמים, וזה יתנפץ לכולנו בפנים אם נצטרך או להעביר רצפת ייצור או להביא עובדים זרים. כולנו מדברים על זה וכאילו כלום לא קורה. אין פה קסם. אי אפשר לעשות אנשים. תעשייה מתקדמת צריכה עובדים איכותיים וטובים. בשביל להכשיר אותם צריכים מורים טובים, צריך ציוד טוב, צריך תשתיות. אחרת אנחנו נקבל עובדים לא טובים, פריון ירד, וכולנו נחזור על אותן מנטרות ואותן ישיבות שאנחנו יושבים, ישיבה אחרי ישיבה, אומרים את אותו הדבר, ומשום מה משהו לא קורה. אז כנראה זה בכוונת מכוון, כנראה זו מדיניות, אחרת לא ברור מה קורה כאן.

תודה רבה. הצבא רוצה לומר משהו?

אמרנו את דברנו בדיון הקודם על החשיבות, התרומה של המערך הטכנולוגי לצבא. אני חושב שאין מה להוסיף.

במהלך הדיון חברת הכנסת וסגנית השר ניסתה שוב, דיברה עם חבר הכנסת עופר שלח שדיבר עם שר האוצר. אנחנו מבקשים מאלה שרוצים לשבות לדחות את השביתה שלהם עד יום רביעי. שר האוצר שנחת היום התחייב שהוא ייכנס למשא ומתן ואנחנו רוצים לקחת צ'אנס של יומיים לפתור את הבעיה. לשבות אפשר להתחיל גם ביום רביעי. אנחנו מבקשים מהשובתים שהמשא ומתן לא ייעשה תחת שביתות ותחת לחץ, לדחות את השביתה ליום רביעי. ביום רביעי בשעה 10:00 נקבע פה דיון. נראה לאן הגענו, אם מיצינו או לא מיצינו, ואם לא מיצינו אז אנחנו נגיד לכם: אוקיי, חבל שכך, אבל לא הצלחנו. אני מבקש ממך, שתעצרו. ביקשו מאתנו עד יום רביעי. לא ביקשו לעצור את השביתה, אבל אני מבקש – לעצור את השביתה, לתת צ'אנס לשר האוצר שאמר שהוא אישית נכנס לעניין הזה, ולדחות את זה ליום רביעי. לא יקרה כלום ביומיים האלה. זה בא מתוך בקשה אלי, שלי, של חברי הכנסת שנמצאים פה. אני מקווה שתיענו. ביום רביעי ב-10:00 ניפגש או פה או בחדר הוועדה, בבניין הכנסת, ואני מקווה שנביא פתרון לסאגה הזאת. אני מחכה לתשובה מכם.

קודם כל, אנחנו, כל המנהלים, נמצאים עד יום חמישי פה, בירושלים, לגבי שביתת הרעב – נצא מהחדר ונשב - - -

שבו ודברו. יש הפסקה של חמש דקות ותזכרו שביקשנו.

(הדיון נפסק והתחדש לאחר 5 דקות)

אני מחדש את הדיון. אנחנו פונים למנהלי המכללות שיצאו להתייעצות והיינו רוצים לקבל את תשובתם לבקשתנו.

לאחר התייעצות קצרה בחוץ – אנחנו מכבדים את דעתו של יושב הראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, מכבדים את דעתה של סגנית השר, פניה קירשנבאום, ומכבדים את בקשתו של שר האוצר, יאיר לפיד. המאהל קיים, נשב באוהל כמחאה על הנושא, כתזכורת למי ששוכח במהלך ה-24 שעות הקרובות על מה המאבק ועל מה אנחנו מוחים.

יותר מ-24 שעות. אמרנו עד יום רביעי ב-10:00.

אנחנו מדברים על הזמן הקרוב. אבל אנחנו לא נשבות רעב. נתכנס כאן ביום רביעי יחד, לקבלת תשובות.

אז קודם כל אנחנו מודים לכם בשם הח"כים שיושבים פה, בשם אלה שהיו פה ויצאו. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו ביומיים האלה לנסות לדחוף את הדברים, ואכן, ביום רביעי בשעה 10:00 נתכנס לישיבה בוועדה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30