PAGE
23
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 97>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י' בחשון התשע"ד (14 באוקטובר 2013), שעה 12:40

<מצבן הקשה של שכונות דרום ת"א ואפשרות לשיקומן>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
תמר זנדברג

משה זלמן פייגלין

רינה פרנקל

דוד צור

יפעת קריב

יעקב אשר

ניצן הורוביץ

אברהם מיכאלי

מיכל רוזין

>
שלמה בן אליהו - מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

נתנאל לפידות - עוזר מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

רחל שגיא - מ"מ מנהלת אגף שיקום שכונות, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד אבי חימי - יו"ר הוועדה המייעצת לשר הפנים לענייני פליטים, משרד הפנים

נעמי אנג'ל - מתכננת מחוז ת"א, משרד הפנים

ששי דקל - מנהל תחום תקצוב, משרד הפנים

חיים אפרים - מנהל יחידת RSD, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

עו"ד ענת פישר צין - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

אריאל יוצר - רכז בינוי ושיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד נוי חסון - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

עו"ד יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

עו"ד בוסנה ירדני מהרט דסה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אריאל דיסקין - עוזר מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

טליה אברבוך - יועצת כנסת וממשלה של השר, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ יצחק (איציק) אברהם - רמ"ד חקירות באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק סמי דזובס - ע' דוברת תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק בועז חממי - ק' מדור חקירות באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ דני לוי - ק' אג"מ ת"א, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אלון מגן - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

דודו שליו - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

בן ציון - ראש תחום חקיקה, שירות בתי-הסוהר, המשרד לביטחון פנים

עירית בשן - מפקחת ארצית לפיתוח קהילתי אסטרטגי, משרד הרווחה

עו"ד איריס מעיין - ממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה

ארנון גלעדי - משנה לראש העירייה, עיריית תל-אביב-יפו

אריק שוע - מנהל אגף רבעים ושכונות, עיריית תל אביב-יפו

מיכאל (מיקי) נתן בבלי - יועץ בכיר, נציבות האו"ם לפליטים UNHCR

עו"ד לידיה רבינוביץ - מחלקה משפטית, נציבות האו"ם לפליטים UNHCR

עובד חוגי - פעיל שכונות, ועד כפר שלם, תל-אביב

תמר שחורי - מפלגת העבודה, תל-אביב

חנניה (חן) שרעבי-שוקר - ועד שכונת נווה שאנן, פעיל כוח לקהילה

גור ירמיהו - פעיל, המשמר החברתי

משה רוזנבוים - ראש מועצת בית אל

רן גואטה - חבר מועצת קריית גת

מוני זוהר - חבר מועצת קריית גת

כפיר סויסה - יו"ר מטה הליכוד, קריית גת

דוד קשני - קול בשכונות

עו"ד דוד דהן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

עלוה קולן - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

שרון סופר - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נטע משה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שי מלכה - מנכ"ל מנהיגות יהודית

מיכאל פואה - מנהיגות יהודית

איילה פניבסקי - עוזרת לחה"כ מיכל רוזין

מלי דביר - עוזרת לחה"כ יפעת קריב

מירי שם-עד - דוברת של חה"כ משה זלמן פייגלין

היידי מוזס - לוביסטית

שרית מזוז - "צוות מומחים"

ד"ר שמואל חן - דובר הוועדה

בלה הורוביץ-מנדל

תומר רוזנר
גלעד קרן

ורד קירו-זילברמן

יוטל כהן (מתמחה)

יפה שפירא

אירית שלהבת
<מצבן הקשה של שכונות דרום ת"א ואפשרות לשיקומן>

שלום לכולם, אנחנו בשידור, אז לכל הצופים שהצטרפו אלינו לערוץ הכנסת, אני פותחת בשמחה את מושב החורף של הכנסת, בהתרגשות גדולה, פעמיים: משום שבתי התגייסה הבוקר לצה"ל, ומשום שחזרנו למושב.
חלק ראשון של הדיון התקיים. פתחנו את הדיון בעדכונים ממשרד הפנים ומנציגי היועץ המשפטי לממשלה בעניין הנגזרת של החלטת בג"ץ. על-פי החלטת בג"ץ אנחנו צריכים לפעול עד 15 בדצמבר ועד אז תגיע הצעת חוק שתאפשר לנו, מצד אחד, להגן על המסתננים, מצד שני, להגן על אוכלוסיית תל-אביב, ומצד שלישי, לעבור את המסננת של בג"ץ.

אני מציעה גם למשטרת ישראל להציג את כל ההיבטים שלה לטובת החוק הזה. אנחנו מכירים את סוגיית "הדלת המסתובבת", אותם מהגרי עבודה שנתפסים ויושבים במעצר ואחרי שהם משתחררים אי אפשר אחר-כך להשיג אותם, כדי לתת בעצם מענה גם למשטרת ישראל לפעול כראוי בחוק הזה.
אני מבקשת גם מהיועץ המשפטי של הוועדה, תומר רוזנר, להביא את ההיבטים שלנו אל תוך החוק ולהבין את החוק לפני שהוא מגיע אלינו, ואת כל הסוגיות של מתקן פתוח, מתקן סגור. בכל זה עוד נדון בנפרד.

הדיון היום יחולק לשניים. החלק הראשון יעסוק בסוגיית הפיכת דרום תל-אביב לפרויקט שיקום שכונות. החלק השני יעסוק, לראשונה בכנסת ידבר עו"ד אבי חימי, יושב-ראש הוועדה המייעצת לשר הפנים לענייני פליטים. הוא ידווח על כל סוגיית הפליטים – מי הוא פליט, איך מוגדר פליט. על זה נדבר בהמשך.
אני מודה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מר שלמה בן אליהו, שהגיע לכאן לדיון, לנציג משרד האוצר, לנציגי עיריית תל-אביב. חבל לי שרון חולדאי לא הגיע לפה. האם הוא מעביר מסר באמצעות העניין הזה? אני לא יודעת, אבל נכון שהוא יהיה פה, בוודאי שבוע לפני הבחירות, כדי להסביר את החשיבות שהוא רואה בהפיכת דרום תל-אביב לפרויקט שיקום שכונות. אין זה סוד שתושבי דרום תל-אביב- - -

ממשלת נתניהו שקיצצה את שיקום השכונות עכשיו מחזירה אותו? יפה.

ממשלת נתניהו אולי קיצצה, אבל מי שייסד את פרויקט שיקום שכונות זה בגין, את יודעת, לא מרצ.

נכון, ואחרי זה השארתם את העבודה למרצ לנסות להציל משהו מפרויקט שיקום שכונות. כל הכבוד, אנחנו מוחאים כפיים, רק חבל על הקיצוץ במשך 10 שנים.

את רשומה לזכות דיבור, את ודוד צור הראשונים מכיוון שטרם הספקתם לדבר בדיון הקודם.

אני מבקשת שיפתח את הדיון ממלא מקום ראש עיריית תל-אביב, מר ארנון גלעדי, ידידי, שיציג איך אתם רואים את שיפור ושיקום שכונות דרום תל-אביב. אין ברירה, תייצג גם את ראש העירייה שלך, שחשבתי שנכון שיהיה פה, מזמן לא ראינו אותו.

זה לא בלית ברירה. אני מתואם עם ראש העירייה. הכללת השכונות האלה במסגרת חידוש שיקום שכונות בדרום תל-אביב מתואמת עם ראש העירייה ועל-פי סיכום בינינו.

אין זה סוד ששכונות דרום תל-אביב, במיוחד שכונת התקווה, שכונת שפירא ואזור נווה שאנן- - -

נווה שאנן היא גם שכונה.

סליחה, שלום גם לך, ברוכים הבאים לכנסת. אשמח אם תירשם לזכות דיבור ותדבר ברשות. תמתין בסבלנות, תודה.

חזרנו בהם שנות דור אחורה. בשנת 1977 הוכרז פרויקט שיקום שכונות הראשון בישראל על-ידי ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, אז שכונת התקווה הוכללה במסגרת שיקום שכונות. בשנת 1990 ומשהו שכונת שפירא הוכללה במסגרת שיקום שכונות, כולל שכונת נווה שאנן ואזור נווה שאנן. הושקעו עשרות מיליארדי שקלים, הן בתחום הפיזי והן בתחום החברתי, כדי להעלות את השכונות הללו ולהשוות אותן לרמה נאותה של השכונות הסובבות אותן באזור דרום תל-אביב ובאזורי תל-אביב.
אני, כמנכ"ל "חלמיש" לשעבר וכממונה על שיקום שכונות לשעבר, טיפלתי בנושאים הללו ברמה היום-יומית. אני אומר לך שכל מה שהשגנו בעמל רב וביזע, בהרבה מאוד מאמצים ובהרבה מאוד תקציבים – חזרנו אחורה שנות דור, כפי שאמרתי, אם זה בשיקום התשתיות הפיזיות באזור שכונת התקווה, באזור נווה שאנן ובאזור שכונת שפירא. למרות השקעות רבות בתשתיות פיזיות: החלפת כבישים, צנרות ביוב וכל הדברים הללו, לאור הכניסה המרובה והמשמעותית של המסתננים – אני קורא להם מסתננים ולא מהגרי עבודה, הם קודם כול הסתננו למדינת ישראל, נקודה, ולכן זאת ההגדרה שלהם. אני לא יודע איך בית-המשפט או הבג"ץ מגדיר את זה, אבל מי שחדר למדינת ישראל באופן לא חוקי הוא מסתנן.

סליחה, ארנון גלעדי, בגלל המסתננים שכונת הארגזים עולה על גדותיה ומוצפת בכל חורף? באמת, אתה מכיר את המציאות, חבל לי. דווקא אתה מכיר את המציאות יותר טוב מכולם.

הייתי שמח אילו הנציג שלכם לראשות העיר היה נמצא פה ומגן על הדברים האלה, אבל בואי תני לי לדבר.

הייתי שמחה אם מי שאחראי על המדיניות הזאת היה נמצא כאן ומציג את הדברים ולא שולח אותך בתור מגן.

אף אחד לא שולח אותי.

אני מבינה שאת חותמת על הכול במרצ.

אני לפחות אומרת את האמת.

אנחנו אומרים רק את האמת ואנחנו לא משחקים במשחקים. הייתי שמח אילו הנציג שלכם היה מגיע לפה ותומך בנושא הזה.

מה זה קשור? כשניצן הורוביץ ייבחר לראשות עיריית תל-אביב הוא יוביל מדיניות הרבה יותר טובה מזו שהיתה ב-15 השנים הקודמות. דרך אגב, ממשלת נתניהו היא שקיצצה את שיקום השכונות.

לא אתן לך רשות דיבור, אני מעבירה אותך לסוף.

הנה, ניצן הורוביץ הגיע.

השכונות הללו קלטו בין 50-70 אלף תושבים, בשכונות שהתשתיות בהן היו משופרות, שהתשתיות בהן למעשה שוקמו על-ידי חברת "חלמיש". אנחנו עדים ורואים שלמעשה התשתיות הפיזיות הידרדרו וחזרנו שנות דור אחורה.

התשתיות החברתיות – אם במערכת החינוך נכנסים כ-3,000 תלמידים, לרשות המקומית אין יכולת, כאשר הממשלה מנגד לא נותנת השקעה ולו של שקל, לשלב אותם בצורה נאותה היות והם מעמיסים. תארי לך שילד אחד שמגיע מאריתריאה יושב בכיתה עם 30 או 40 תלמידים, כאשר המורה צריכה לתת לו חינוך והיא לא יכולה לתת לו את מה שהוא צריך לקבל. הוא נמצא למעשה כעב"מ בתוך הכיתה ולאחר מכן צריך להתחיל לטפל ולסייע לו ככל האפשר. אנחנו צריכים לקלוט אותם בתוכנו לפחות ברמה האנושית. זה מקשה על מי? על אוכלוסיות התלמידים שלנו שנמצאות בתוך הכיתות האלה, שהם לא יכולים להתקדם בקצב הראוי ובדרישות שמשרד החינוך מעמיד. לצורך כך אנחנו לא מקבלים תקציב ולו של שקל אחד.

אם זה מערכות הבריאות, שבאזור דרום תל-אביב קורסות. אני חבר בקופת-חולים "נטקה" בשכונת התקווה ואני אומר לך שכאשר אני בא לשם ביום-יום עשרות מסתננים מקבלים שם טיפול. על חשבון מי? המערכת קורסת שם, הרופאים לא מצליחים לטפל בצורה נאותה בתושבים שחברים בקופת-החולים.

ואם זה במערכת הרווחה – מערכת הרווחה שלנו קורסת. עובדים סוציאליים לא הוספו, תקנים נוספים לא ניתנו על-ידי המדינה.

בסופו של דבר, כל הדברים האלה לא רק מעמיסים עלינו בצורה משמעותית, אלא למעשה גורמים לנו להרגיש דחוקים, כפי שנאמר בישיבה הקודמת כאשר הצגנו את הנושא, ואני לא רוצה להיות בומבסטי, הדברים האלה הולכים ומידרדרים, הולכים ומידרדרים.

לפני מספר חודשים פניתי לראש הממשלה בדרישה, על-פי עצה, ביחד עם ראש העירייה, להכליל ולהחזיר בחזרה את פרויקט שיקום שכונות. לפני כ-5 או כ-8 שנים הושעה פרויקט שיקום השכונות הפיזי והחברתי בעיר תל-אביב-יפו היות והממשלה החליטה שתל-אביב היא עיר חזקה דיה והיא לא צריכה להיכלל במסגרת שיקום שכונות, למרות שכל שכונה אצלנו למעשה היא כמו עיר ואם בישראל. אם תיקחי את כפר שלם או את שכונת התקווה, מספר התושבים בהן לא קטן מאשר מספר תושבי ירוחם או דימונה או מקום אחר, אבל הממשלה החליטה שהיות והשכונות הללו נמצאות בפריפריה התל-אביבית הן לא זכאיות לקבל שיקום שכונות.
אני חושב שמן הצדק ומן הדין להחזיר באופן מיידי את שיקום השכונות בחזרה לשכונות דרום תל-אביב שציינתי פה. זה יכול לשפר במעט את התחושה, אבל בכל אופן לשפר את הדברים האמיתיים שיש צורך להציב אותם במערכת העירונית.

תודה רבה. אני מבקשת כרגע לשמוע התייחסות של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, לאחר מכן של משרד האוצר ואז ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת תמר זנדברג ואחריה חבר הכנסת דוד צור.

צהרים טובים. אכן שכונות תל-אביב יצאו מפרויקט שיקום שכונות על-פי החלטת הממשלה, בהשעיה, כלומר לא הוצאו סופית אלא הוצאו בהשעיה ובאמת הן לא מטופלות על-ידינו מהסיבות שהממשלה החליטה עליהן.
לקראת שנת 2014 בדעתנו לעשות מתכונת שונה של שיקום שכונות. שיקום השכונות שהיה עד היום, בואו נגיד כך, נתן קצת צבע לשיקום שכונות, שיפר תשתיות, עשה חיזוק מסוים, אבל לא ראינו בזה הצלחה גדולה מאוד. בתקציבים שיש היום לא נוכל לחזור לפרויקט שיקום שכונות במובנו הקלאסי.

מה זה אומר "בתקציבים שיש היום"? התקציבים קטנו, מן הסתם.

התקציבים קטנו ולכן לא ניתן להפעיל שיקום שכונות. כפי שהוא אמר כאן- - -

הכסף הלך ל"טבע", אז איך ילך לשיקום שכונות? מישהו צריך לקבל את הכסף, "טבע".

אני רוצה להגיד בהגדרה, כאשר אומרים "שיקום שכונות" – יש ישובים שלמים שנקראים "שכונה". הביטוי "שיקום שכונות" הוא מונח בתוך משרד הבינוי והשיכון, אבל יש ישובים שלמים שמוגדרים כישוב שצריך שיקום והוא נמצא במסגרת שיקום שכונות. עם התקציבים שיש היום לא ניתן לבצע את שיקום השכונות הקלאסי.

מה שאנחנו כן עושים, הגענו להסדר עם משרד האוצר, עדיין לא סופי אבל המתכונת בנויה, שאנחנו מאגמים תקציבים מתקציבים אחרים, ועם תקציבים נוספים של משרד האוצר.

של דיור ציבורי, לדוגמה?

ללכת בפרויקטים של שיקום שכונות ולעשות שם בעיקר את תמ"א 38.

אתה מדבר על דברים בלי להיות מודע למצב. זה מצב שאתם רוצים לבדוק. יש משבר. אתה לא מבין מה קורה שם? זה לא לעשות תמ"א 38. זה להיכנס אל תוך החינוך, להוציא את הילדים מן הכיתות. מה אתה מדבר על איזה דבר תיאורטי?

אני חושב שבצעקות לא בונים שום דבר, אז תן לי לדבר.

לא ראינו ברכה גדולה, גם לא מצד עיריית תל-אביב, בעזרה משיקום שכונות, אם אתה רוצה באמת להבין, לכן באמת יש מקומות שבהם אנחנו לא עושים שיקום שכונות. נעשה שיקום שכונות במובן החדש, בעצם דרך תמ"א 38. תמ"א 38 היא כלכלית בעיקר בתל-אביב, היא לא כלכלית בירוחם, לכן כאשר נעשה את הדברים האלה לא נחזור למצב שנצבע בתים מבחוץ.

אני מדבר אתך על חינוך, על רווחה, על בריאות ואתה מדבר אתי על שיפוץ בתים.

אז אתה מדבר אתי בשיח של שיכורים כי אני מדבר כרגע על שיקום שכונות פיזי ואתה מדבר על שיקום חברתי.

גם וגם.

אני מדבר כעת על שיקום שכונות פיזי. בשיקום שכונות פיזי אנחנו לא נצבע את הבתים פעם שנייה מבחוץ. אנחנו נלך לשיקום שכונות במובן האמיתי, של שיפוץ הבניין. כאשר יש תוספת דירות שיקום הבניין כולל גם שיקום של חדר המדרגות, גם מעלית, גם נותנים במקרים מסוימים ממ"דים ומכניסים אוכלוסייה חדשה אל תוך השכונות האלה.

מצוין. נדבר על שיקום שכונות, על הכספים ועל דיור ציבורי ועל השכרה, שעושים כאן איזה מין מיש-מש אחד גדול ואין שום קשר בין אף אחד. השכרה צריך לתת כי אנשים רוצים לשכור דירות ולא לקנות דירות ואין להם איך לשכור דירות במחירים החזיריים שיש היום. דיור ציבורי זה דיור לאנשים חלשים, ושיקום שכונות זה שיקום שכונות. אבל היום באת להתייחס לסוגיה אחת ספציפית – שיקום שכונות בדרום תל-אביב לאור המשבר הקיים בדרום תל-אביב. התשתיות בדרום תל-אביב לא נבנו לתוספת של בין 50-100 אלף איש. תשתיות זה אומר ביוב, חשמל, מים. אתה מסתובב ברחובות ורואה מה קורה שם. אתה אומר: שיקום שכונות. עזוב, נדבר על זה.

היום יש מצב מצוקה במדינת ישראל, יש מהגרי עבודה ומסתננים. איך שר הבינוי והשיכון, שאני מתארת לעצמי שלא ישן בלילה בגלל שיש אנשים שלא ישנים כפי שצריך בלילה והוא ער כל הזמן כדי למצוא דיור לכל צעיר ולכל אדם שאין לו דיור במדינת ישראל, ועל זה נשמע ממנו בדיון אחר, איך שר הבינוי והשיכון מתכוון לטפל בדרום תל-אביב כפרויקט ייחודי מיידי, לא קשור כרגע לתמ"א 38, כדי לשפר תשתיות באופן מיידי לפני שיהיה שם אסון? כאשר יהיה אסון כולם יקפצו לשם ויגידו: חלק מתמ"א 38. בוא תסביר לי אילו תקציבים יוקצו, האם דיברתם עם משרד האוצר, האם הבעיה נמצאת על שולחנכם. אני יודעת טוב מאוד שגם אם יש לכם כוונה טובה הבעיה נמצאת במשרד האוצר, אצל יושב-ראש קבינט הדיור הלאומי יאיר לפיד שבוודאי רוצה לסייע לסוגיית השיקום.

ברור שהוא רוצה לסייע.

תיכף נדבר עליו, על יושב-ראש קבינט הדיור הלאומי, כאשר בתוך הדיור הלאומי נכללים גם דיור ציבורי, גם דיור להשכרה וגם דיור בר-השגה, מן הסתם, אבל על זה נדבר תיכף, כאשר נשמע את הפרויקטור של משרד האוצר שיסביר לנו איך יאיר לפיד כיושב-ראש קבינט הדיור הלאומי מתעסק בשיקום שכונות. אין לך מה להוסיף? אז בבקשה, אשמח לשמוע את התייחסות נציג משרד האוצר לעניין הזה.

לא הבנתי את השאלה.

השאלה היא כיצד אתה כנציגו של יאיר לפיד – כיצד שר האוצר שנלחם על- - -

אמרו שבאוצר יש את האינטליגנטים הכי גדולים.

אם תהיה שאלה פשוטה אענה עליה.

השאלה הפשוטה היא כמה כסף הקציב שר האוצר, יושב-ראש הקבינט לנושא דיור לאומי, לטובת שיקום שכונות בדרום תל-אביב כבעיה לאומית של מאות ואלפי תושבים שנוספו לאזור הזה.

אני יודע לדבר על הנושא הספציפי שלשמו הגעתי, וזה אכן שיקום שכונות באופן כללי, ובפרט שיקום שכונות בדרום תל-אביב.

יפה. אז בואו נדבר על ה"בפרט" – שיקום שכונות בדרום תל-אביב. על שיקום שכונות באופן כללי נדבר בהזדמנות אחרת.

בסדר גמור. רק שתי מילים על ה"בכלל" כי זה יעזור לנו אחרי כן לדון על ה"בפרט".
יש לא מעט בעיות במודל של שיקום שכונות כללי. מה שמבצעת היום הממשלה למעשה הוא תיקונים בחזית הבניין ושיפוצים כאלה ואחרים, שבהם אם אנחנו בוחנים את התועלת של ההשקעה הממשלתית בבניינים, בחידוש השפריץ של הבניין וכמה אנחנו אחרי זה מצליחים לעזור ולעודד את התושבים, אני חושב שהתועלת השולית של השקל בעניין הזה לא מיטבית. ואכן, כפי שאמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, נעשית חשיבה ומתקיימים דיונים בינינו ובינם איך אנחנו משנים את המודל כדי שאכן יצליח להכניס שיפור משמעותי מבני ופרמננטי באיכות החיים של תושבי דרום תל-אביב. אחד הכלים לעניין הזה הוא אכן הסבה או שינוי של מודל שיקום שכונות, מאותו שפריץ חזיתי שעליו דיברתי לחיזוק מבנים ותוספת זכויות באזור. ההשפעה של הנושא הזה היא שאכן אנחנו לא עושים איזה דבר שאחרי שנתיים לא רואים שהיינו בו.

את זה הבנתי.

אתה נציג משרד האוצר, נכון? אז איפה הכסף?

תסביר לי כרגע איך אתם מטפלים בשכונות דרום תל-אביב כפרויקט שיקום שכונות. עזוב אותי מתמ"א וכדומה.

זה הטיפול.

מה הטיפול? לשים שפריץ על החזיתות?

אמרתי, זה לא הטיפול, לעשות שפריץ על הבניין זה לא הטיפול.

מה גודל ההשקעה? מה התקציב היום?

אדוני ראש העירייה לשעבר, אתה יודע שבאזור דרום תל-אביב וגם בבני-ברק תמ"א 38 לא ישימה כמעט. אף יזם לא ייכנס לדרום תל-אביב במתכונת של שתי קומות וחצי, גם אם תעמוד על הראש. גם אם תעמוד על הראש הם לא ייכנסו, לא בשכונת התקווה, לא בשכונת שפירא ולא במקומות אחרים.

אנחנו לא מדברים על- - -

אני שואל קודם מה התקציב של ההשקעה שאתה מדבר עליה.

11 מיליון שקל לכל הארץ.

סליחה, אתה מנהל את הדיון, חבר הכנסת יעקב אשר?

אני מנסה לעזור לך.

אל תעזור לי, תודה. אריאל יוצר, בבקשה תסביר לי איך פרויקט שיקום שכונות הולך להתנהל בדרום תל-אביב.

גברתי היושבת-ראש, התקציב הוא 11 מיליון שקל לכל הארץ אז ממילא השאלה שלך הופכת להיות מיותרת. זה בדיחה.

ההבדל בין פרויקט תמ"א 38 לשיקום שכונות במתכונתו הנוכחית, כפי שאמרתי, הוא, ראשית, שינוי אמיתי מבני באיכות הבניין ובאיכות הדירות של התושבים, ושנית, תוספת הזכויות מאפשרת תוספת של אוכלוסייה לדירות טובות יותר.

את זה הבנתי. איך אתה מתייחס עכשיו ספציפית לדרום תל-אביב, לאוכלוסייה איכותית במקום?

זה בדרום תל-אביב.

היא שואלת כמה כסף מוקצה לפרויקט שיקום שכונות בדרום תל-אביב.

11 מיליון שקל מוקצים לכל הארץ.

אתה נציג משרד האוצר, לא נציג משרד הרווחה ולא נציג משרד הבינוי והשיכון. כמה כסף יוקצה בשנת 2014 לשיקום שכונות בדרום תל-אביב? זה הכול.

גם לתמ"א 38 אין כסף.

מה לעשות, התשובה קצת יותר מורכבת. אם רוצים לדעת כמה כסף יש היום אפשר לפתוח את תקציב המדינה ולראות. אני מניח שהזמנתם אותי לכאן כדי לשמוע תשובה קצת יותר מעמיקה.

לא, כדי לשמוע כמה כסף מוקצה.

אגיד, זה לא בעיה.

בשביל תמ"א 38 לא צריך את משרד האוצר.

עוד שתי דקות אסיים, רק שיתנו לי לדבר.

אנחנו מבינים שבשכונות מסוימות, ובכללן גם השכונות בדרום תל-אביב, צריך סיוע ממשלתי נוסף כדי לאפשר לפרויקט, לתמ"א 38, לקרות באותן שכונות.

אבל תמ"א 38 לא רלוונטית למקומות האלה. לא נכון, אין כדאיות לתמ"א 38 בשכונות הללו.

אבל את הכדאיות אני מייצר. בעיות ייחודיות בשכונות האלה, שלא קורות בשכונות אחרות, ואכן נדרשת התערבות ממשלתית שם, הן קודם כול העזרה לתושבים להתארגן ולהסכים ביחד על מה קורה אצלם בבניין.

הם לא צריכים אותך כמגשר. תקשיב ותתייחס רק לסוגיה אחת: האם יש תקציב צבוע לטובת פרויקט שיקום שכונות בדרום תל-אביב?

זה המשפט הבא שלי.

מצוין, אז תגיע ישר אליו.

זה קצת יותר מורכב. דבר ראשון, מה שאמרתי, עזרה בהתארגנות, ודבר שני, אכן תוספת תקציבית מסוימת על מנת להגדיל את כדאיות התמ"א.

תוספת של כמה כסף?

כמה תקציב צבעתם לטובת פרויקט שיקום שכונות בדרום תל-אביב?

לא צבענו עוד תקציב כולל לתוכנית כי אנחנו עובדים עליה.

אתם עובדים שיתמוטט בניין?

לא, אנחנו עובדים כדי בסוף להקצות כסף ציבורי בצורה יעילה ושקולה ולא לשלוף מספר. אנחנו אכן עובדים על העניין הזה.

מושכים את הכסף לחברה שבונה להשכרה, זה חשוב יותר עכשיו.

באתי לענות על שיקום שכונות. אנחנו עובדים על מודל מסודר על-פיו נוכל לתת לשכונות שאכן נזקקות.

כמה זמן אתם עובדים על המודל הזה?

אנחנו עובדים על המודל הזה בערך חודש.

נזכרתם לפני חודש לעבוד על המודל?

הגיעה ממשלה חדשה, הונחו על שולחנה המון בעיות וזאת אחת מהם.

מה זה "נזכרנו"? אתם הייתם 5 שנים קודם.

אולי תפנו את מקומכם ואנחנו ביחד עם ש"ס ויהדות התורה נעשה את זה טוב יותר.

מי הפרויקטור במשרד האוצר לטובת שיקום שכונות דרום תל-אביב?

אין פרויקטור. זה בתחום סמכותי.

אתה רוצה להוסיף משהו, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון?

כן. אסביר. אכן תקציב שיקום שכונות לכלל הארץ הוא תקציב קטן, וראינו שאי אפשר לממש את התקציב הזה ולתת סיוע לכל השכונות. אמרנו: בואו נראה איך אפשר לעשות משהו אחר. אם התקציב של שיקום שכונות נכון להיום הוא כ-15 מיליון שקל, 10 מיליון שקל לכל הארץ ו-5 מיליון שקל לאתיופים, הצענו ביחד עם משרד האוצר לעשות איגום תקציבי, בסדר גודל של 100 מיליון שקל, והכסף ילך לפרויקטים, לתמרץ יזמים כדי שהעניין יהיה כלכלי באזורים כמו דרום תל-אביב. זה לא בשביל שהיזם יגיד: אני עושה תמ"א 38, בשביל זה לא צריך אותי, הוא יכול לעשות בעצמו את החישוב הכלכלי ולראות אם זה טוב לו או לא טוב לו. אבל מאחר ואנחנו יודעים שיש סיכוי שהוא ימצא בתחשיב הכלכלי שזה לא כלכלי עבורו אנחנו ניתן לו סיוע כספי. איך קובעים את המתכונת, איך נותנים את הסיוע כך שזה לא ייכנס לכיס שלו אלא באמת יגרום לכך שהפרויקט יהיה כלכלי – אנחנו דנים כרגע כדי לבנות את זה במתכונת חדשה.

מתי אתה כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הולך להכריז על דרום תל-אביב כפרויקט שיקום שכונות?

אני לא מכריז על דרום תל-אביב. אני הולך לעשות דבר כזה: אחרי שיסיימו את קביעת הטכניקה של העבודה ואת התקצוב אנחנו צריכים לעשות בעצם תעדוף, לאן הולכים 100 מיליון השקלים הללו. אני מניח שחלק מן השכונות שייקלטו בפרויקטים האלה יהיו בדרום תל-אביב כי שם זה יותר כלכלי מאשר בירוחם.

מתי יוחלט על התעדוף?

אני מניח שלקראת השלב שנכין את תוכנית העבודה, בנובמבר-דצמבר.

באיזה היקף מדובר?

מדובר על כל הארץ בהיקף של 100 מיליון שקל.

מה החלק של תל-אביב?

אחרי שנעשה את התעדוף, זאת אומרת נקבע אילו שכונות נכנסות לפרויקט הזה ובאילו סדרי גודל וכמה לתת לכל מבנה ומבנה, תלוי בסוג המבנים, אז נוכל לדעת כמה יוצא לדרום תל-אביב. אי אפשר להגיד כרגע מה ייצא בדרום תל-אביב לפני שקבענו את תוכנית העבודה.

איך תפתור את בעיית התשתיות?

סליחה, אתה לא בזכות דיבור. רחל שגיא ואחר-כך חברת הכנסת תמר זנדברג.

אני ממלאת מקום מנהלת אגף שיקום שכונות חברתי ופיזי במשרד הבינוי והשיכון. אני רוצה להשלים את התמונה בתחום החברתי.
התחום החברתי מטופל על-ידי מספר משרדים – משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה ומשרד הבינוי והשיכון. לפני 8 שנים כאשר היתה החלטה להשהות את הטיפול לא היתה עדיין בעיה של כניסה מסיבית של אנשים, ואני מבינה שהמצב מאז מאוד-מאוד השתנה, המצב של השכונות באמת הורע. התקציבים של המשרדים השותפים עדיין ממשיכים להיות מופעלים על-ידי המערכת של שיקום שכונות. הקמנו שם מרכז רציני מאוד לנוער ומרכז לגיל הרך.

פחות חשוב לנו כרגע מה הקמתם כי הבנתי שהבירוקרטיה כאן משחקת תפקיד. זה לא מעניין אותנו.

היו פעולות ועד היום יש פעולות.

מצוין, פעולות מדהימות יש שם. מתי ביקרת לאחרונה בדרום תל-אביב?

לא מזמן, לפני 3 חודשים.

דעתך נוחה ממה שקורה שם?

לא, המקום שם מזעזע.

את כאחראית על שיקום שכונות צריכה "להפוך שולחן" למנכ"ל ולשר כדי שדרום תל-אביב תקבל עכשיו עדיפות.

עשינו מיפוי מחודש של השכונות לצורך תעדוף. כפי שאתם יודעים, התקציבים שלנו קטנים ואנחנו חייבים לעשות תעדוף. שכונות תל-אביב נשארו עדיין הכי חזקות ביחס לשכונות האחרות של השיקום, הן יצאו הכי גבוהות במדד.

תמיד יש גרוע יותר.

השאלה מי קובע את המדד ומה הוא מכיל.

המדד הוא לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2010-2011.

אבל הוא לא מתחשב במצב ה- - -

נכון, ולכן ייתכן שצריכה להיות התייחסות מיוחדת. היום יש 230,000 שקל לשכונות.

תודה רבה, אני אחזור אליך.

היא אומרת ש-230,000 שקל מושקעים בפרויקטים חברתיים ל-20,000 תושבים.

לא, רק לכפר שלם, לא לכל השכונות.

ל-40,000 תושבים.

הבנתי מה קורה פה.

כמה עיריית תל-אביב משקיעה בכפר שלם?

אתה יודע כמה עיריית תל-אביב השקיעה רק בנושא החינוך והרווחה?

בגלל זה אנחנו רוצים להחליף את ראש העירייה.

אני מציע לך, אדוני המנכ"ל, באמת לנתק את עצמך לרגע מן ההוויה שבה אתם נמצאים בקטע הפיזי ולהתחיל להבין את הבעייתיות. אתה מדבר על דברים שרחוקים ממש כמזרח ממערב. כאשר אתה מדבר על השקעה בתמ"א 38, השקעה מתוך ה-100 מיליון שקל בכל הארץ, הלא בכל ירוחם אי אפשר לקדם תמ"א 38, בבית-שאן אי אפשר לקדם תמ"א 38 בכל העיר. אתה רוצה לפזר את הכסף בכל הפריפריה? אז מה יישאר בסופו של דבר?

אני חושב שבצעקות לא בונים עיר. עיריית תל-אביב מספיק חזקה בכדי לשפר תשתיות בדרום תל-אביב.

לשאלתך, 1.3 מיליארד שקל.

יש מאבק בין משרד הבינוי והשיכון ובין עיריית תל-אביב, והתושבים בתווך.

עיריית תל-אביב מספיק חזקה כדי לשפץ תשתיות בדרום תל-אביב.

היא עושה את זה יום-יום.

היא לא צריכה את משרד הבינוי והשיכון לצורך זה. מי שצריך את משרד הבינוי והשיכון זה הפריפריה. אתם לא צריכים את משרד הבינוי והשיכון.

50,000 מסתננים נכנסו לאזור. בושה שמנכ"ל משרד ממשלתי מדבר בצורה כזאת. 50,000 נכנסו לאזור שיש בו 20,000 תושבים. על מה אתה מדבר?

עיריית תל-אביב גובה מספיק ארנונה ויש לה מספיק יכולת לעזור בדרום תל-אביב, היא לא צריכה את משרד הבינוי והשיכון.

זאת בדיוק הבעיה. הוא יושב שם בנוח זחוח כאשר יש לו רק התייחסות אחת: יש כסף או אין כסף. אתה לא מבין את הבעייתיות, אתה לא מודע לבעייתיות. אתה מנותק מהמציאות.

אני מבקשת שקט. חברת הכנסת זנדברג, בבקשה. אל תחזרי על דברים, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת-הראש. קודם כול, אני מצטרפת לדבריך, בתמיהה שהיא גם תרעומת, בשם כל הוועדה, על כך שראש עיריית תל-אביב לא הגיע לדיון ואף פעם לא מגיע לדיונים. בתור חברת מועצה לשעבר אני רוצה להגיד שראש העירייה המון פעמים אומר ומשתמש בטיעון שהאחריות נמצאת בכנסת ובממשלה, אבל כאן בכנסת ובממשלה כשמקיימים דיון ייעודי וייחודי הוא לא מופיע. אני מקבלת בברכה את ארנון גלעדי, ידידי, המשנה לראש עיריית תל-אביב-יפו.
כאן אני עוברת לחלק של המדינה והממשלה. לצערי בחלק מן הדיון היה כאן, קצת בבדיחות הדעת, איזה ריח בחירות, מכל מיני צדדים. שמענו כאן "עקיצות" בין המפלגות השונות בתוך הקואליציה במקום להתייחס באמת לנושא כנושא משברי, ואני מסכימה מאוד עם נציגי דרום תל-אביב. אני גם גרה בתל-אביב ונוהגים להאשים אותנו שאנחנו חיים ב"מדינת תל-אביב". אני מודיעה לכם באחריות שבתל-אביב קיימת מדינת דרום תל-אביב, שהיא מדינה בקריסה, היא מדינה במשבר. מדינת ישראל היא שאחראית על המדינה הזאת.

אין פלא – מה קרה ב-10 השנים האחרונות? כאן אני מתייחסת לדיון הקודם שקיימנו, לגבי הניסיון לקשור את נושא חוק עוקף בג"ץ המסתננים וכולי. בואו נסתכל מה קרה ב-10 השנים האחרונות, חברות וחברים. ממשלת נתניהו קיצצה את פרויקט שיקום השכונות כמעט לאפס, ביטלה את טיפות החלב, עבודה סוציאלית אין, חוק הדיור הציבורי בפשיטת רגל ועכשיו מתפלאים איך זה שדרום תל-אביב קורס. המקום הראשון שצריך את שירותי הרווחה, הבריאות, הדיור והחינוך – המדינה משכה ממנו ידיה כמעט לחלוטין ועכשיו אנחנו מתפלאים: "אוי, אוי, אוי, המקום בקריסה". אז בואו ניטול קורה מבין עינינו, כפי שאומרים.

הקריאה הראשונה שצריכה להדהד כאן בשולחן היא: יוחזר פרויקט שיקום השכונות בריש גלי, או בשי"ן גלי, לדרום תל-אביב. אנחנו רוצים לדעת כמה כסף יוקצה בשנת 2014 לדרום תל-אביב לשיקום השכונות, כאשר ההפרדה שנעשית כאן בין התשתית הפיזית לתשתית החברתית היא הפרדה מלאכותית. כאשר הרחובות מוצפים מים בשכונת הארגזים עם הגשם הראשון והילד ידלג מעל הנהר בשביל להגיע לבית-ספר, אז אין הבדל בין תשתית פיזית לתשתית חינוך.

הלוואי והיה לנו נהר... היינו עושים סביבו פארק.

הביוב.

כאשר אין דיור ציבורי וכאשר משפחות מפונות מן הבתים שלהן, ומצד שני הן שומעות שבמקומות אחרים נבנה דיור בכסף ציבורי, רק מה לעשות, זה מעבר לקו הירוק ולא כאן בתל-אביב, אז בטח ובטח.
אני מציעה לוועדה שתצא מכאן קריאה להציע סכום כסף מכובד ורציני שיוקצה השנה, בשנת 2014, כדי לפתור את המשבר החריף בדרום תל-אביב עכשיו. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת דוד צור, בבקשה.

אני חושב שזה כן קשור לדיון הקודם. אני מרגיש לא נוח עם הדיון הזה, מן הסיבה שאנחנו כנסת ישראל, אנחנו לא כנסת תל-אביב. אנחנו דנים פה בבעיית דרום תל-אביב כאשר לדעתי הבעיה היותר קשה בדרום תל-אביב היא קודם כול למצוא את הפתרון הנדרש כדי לפתור את מצוקת התושבים, את הבעיה החברתית הקשה שנוצרה שם. אחרי זה בפאזה השנייה צריך לבוא עם שיקום שכונות, כי במצב היום לדבר על שיקום שכונות בדרום תל-אביב אני לא בטוח שהוא הדבר הנכון. באשקלון ובדימונה ובירוחם ובקריית מלאכי ובקריית גת אני מניח שפרויקט שיקום השכונות לא פחות נדרש. נכון, תל-אביב היא עיר חזקה שיכולה- - -

בלי להיכנס לסיפור המשברי, אבל בשיקום שכונות מדובר על כלל הארץ.

אני חושב שקודם כול צריך לפתור את הבעיה המשברית המאוד מציקה בדרום תל-אביב וזה חלק מהדיון שערכנו קודם, ולאחר מכן לפתור את בעיית שיקום השכונות.

יש לך איזו הצעה נקודתית בעניין הזה?

כן. אני חושב שצריך לשמוע באחד הדיונים הקרובים על תוכנית שיקום השכונות בכלל בארץ, ואיך דרום תל-אביב משתלבת בתוך הדבר הזה.

אתה רוצה לשמוע על האין-שיקום-שכונות בכל הארץ.

שמענו את נציג משרד האוצר אומר שכן יש הליכה לכיוון העניין הזה. לא צריך לקחת רק את הפריזמה הצרה הזאת.
משפט אחרון למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, למרות שאני מסכים אתך כתושב תל-אביב ואני מכיר את המצוקות ואת הבעיות של תל-אביב ואת החוזק של תל-אביב. הבעיה שנוצרה בדרום תל-אביב היא לא בעיה שאפשר להשית אותה על פתחו של ראש העירייה. הדיון הזה חייב להתקיים אחרי הבחירות. לא נוח לי עם תעמולת הבחירות שנעשית פה באופן מוסווה.

לא עושים שום תעמולת בחירות.

אני לא מדבר עליך. אני מדבר גם על ידידי ממרצ. יש פה מועמד לראשות עירייה, שאני מכבד אותו מאוד.

הוא חבר כנסת והוא ידבר עניינית.

ויש פה עוד שליח של מועמד.

ראש העירייה הוזמן. אין פה הטיה.

אני חושב שהדיון הזה יכול להתקיים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות.

תודה רבה. עובד חוגי, תושב השכונה ופעיל מאוד בכל הסוגיות הנ"ל, ולאחר מכן חן שרעבי ודוד דהן וחבר הכנסת ניצן הורוביץ. בבקשה.

שלום לכולם. אני מסכים עם דבריך. תראו, פרויקט שיקום שכונות כשל ונכשל עם החותמת. קודם כול, ההתנהלות. אין לי הרבה שנות לימוד, יש לי בסך הכול 8 שנות לימוד, אבל 52 שנות לימוד מהרחוב.
מה משרד הבינוי והשיכון היה עושה בפרויקט שיקום שכונות? היו לוקחים תקציבים של 50-100 מיליון שקל, יש 230-240 שכונות ברחבי מדינת ישראל, והיו מחלקים את ה-100 מיליון הללו ל-230 שכונות. זאת אומרת, כל שכונה היתה מקבלת צבע על הקיר ו"יש לנו פרויקט שיקום שכונות". זה הבלוף הגדול. לא היה סדר בנושא הזה. אם אתם רוצים באמת לשקם שכונות, צריך ליצור תיק ממשלתי – יש הרבה שרים בלי תיק – ולומר לשר: אתה מלכד את הכול, אתה נכנס לנושא. שיקום שכונות זה לא רק לצבוע בניינים מבחוץ ולרצף מדרכות. זה חינוך, זה רווחה, זה מתנ"סים, זה מכלול שלם.
עוד דבר, אתם מדברים על שיקום שכונות. אני יודע שכדי לשקם שכונה צריך להביא אוכלוסייה חזקה יותר, לא חלשה יותר. מה קרה לנו בדרום תל-אביב במשך עשרים השנים האחרונות? היתה תקופה שהמשת"פים – לאן הביאו אותם? לדרום תל-אביב, לשכונת שפירא, לשכונת התקווה וליפו. בינינו, חייבים לקבל אותם, חס וחלילה אין לי שום טענה.

הבנתי שעכשיו יש שם הרבה אוכלוסייה חרדית של חוזרים בתשובה.

רק רגע. זאת היתה אוכלוסייה חלשה. אין בעיה, קיבלנו אותם, לא היה ועד פעולה נגדם וחיבקנו אותם. לאחר מכן הביאו עובדים זרים. עוד פעם, איפה שמו אותם? בדרום תל-אביב. לאחר מכן היתה מעין תנופה, שפתאום ראו חבר'ה צעירים מתחילים להגיע לשכונה, ראו שהשכונה פתאום מתחילה לעלות, ואז קיבלנו את גל המסתננים.

שום כסף לא יעזור אם לא ידאגו קודם כול להוציא משם את המסתננים ולא לרכז אותם באותו מקום. תשקיעו לא מיליארד שקל אלא כמה מיליארדי שקל שאתם רוצים – זה לא יעזור.

לדעתי חייבים לטפל בזה, אבל עוד פעם, זה צריך להיות מרוכז במשרד אחד, שיהיה ראש אחד. כי מה קורה? הייתי בכמה ועדות. בוועדת החינוך נאמר שזה לא שייך למשרד החינוך, אבל זה גם לא שייך ללוז של משרד התחבורה, זה לא שייך למשרד הבינוי והשיכון, לא שייך למשרד האוצר.
בהמשך לדיון הקודם, לדעתי קודם כול צריך לדאוג, בד בבד לשיקום השכונה, גם לראות איך מפזרים את כל המסתננים שנמצאים שם.

תודה. חן שרעבי, ממש בקיצור, אתה לא הולך לקרוא את כל הדפים האלה. שני משפטים אם יש לך תוספת, לאחר מכן חבר הכנסת ניצן הורוביץ ואנחנו מסכמים את הקטע הזה ועוברים לנושא הפליטים.

אני גר בנווה שאנן. כאשר מדברים על הבעיה בדרום תל-אביב – זה נווה שאנן. נווה שאנן מעולם לא נכללה בשיקום שכונות. אני סטודנט ואני לא זכאי למלגה, וכך גם תושבים אחרים. עיריית תל-אביב קבעה שנותנים 10,000 שקל לסטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב. אשכנזים שבאים לדרום תל-אביב מקבלים 10,000 שקל ואילו אנחנו לא.

לא הבנתי.

יש מלגות לסטודנטים בסך 10,000 שקל ואילו אנחנו, תושבי השכונה, לא מקבלים אותן.

רק לאשכנזים?

כן. כך זה באוניברסיטת תל-אביב.

סטודנטים ספרדים לא מקבלים?

הוא מתכוון לאלה שמגיעים מהצפון.

זה 12,000 שקל, וגם הוא זכאי לקבל.

זה לא מיועד לתושבי השכונה.

אתם רוצים שנתחיל להוציא אנשים? אני מפנה את השאלה לאריק שוע. חשבתי שאת ההפרדה בין אשכנזים וספרדים השארתי בשכונת הרכבות בקריית גת, מסתבר שלא. האם שמעתי נכון את מה שאמר פה חן שרעבי, שסטודנטים ספרדים לא מקבלים מלגות ואשכנזים שמגיעים לדרום תל-אביב מקבלים מלגות?

ברור לך שאין פה אפילו קמצוץ של אמת במה שנאמר. גם לגבי שאלתו של חן שרעבי, הוא פנה אליי בנושא הזה כאשר ריכזתי את המחלקה לשיקום שכונות בעיר, לפני 4 שנים, והפניתי אותו לקרן מלגות עירונית נוספת שיכולה לדון בעניינו ולתת לו מלגה.

אני רוצה לכל הסטודנטים בתל-אביב.

אולי הוא לא מתאים למלגה כי הוא לא עבר את הסלקציה אצלכם.

חברת הכנסת רגב, אני יכול לומר לך שמספר הסטודנטים תושבי השכונות הוכפל. אני תושב שכונה לשעבר, גדלתי בשכונת התקווה. מספר הסטודנטים בשכונות הדרום הוכפל ב-4 השנים האחרונות כתוצאה מעידוד מלגות שאנחנו משקיעים שם.

השאלה האם המלגות מיועדות גם לתושבי השכונה הקיימים או רק לאלה שבאים לשכונה מן החוץ.

תושבי השכונה לא מקבלים מלגות.

אני מדבר על תושבי שכונות הדרום.

רק לסבר את האוזן, עיריית תל-אביב, ביחד עם אוניברסיטת תל-אביב ומכללת תל-אביב, הקימה קרן מלגות בסך 12 מיליון שקל לסטודנטים. זה לא נבחן על-פי צבע או על-פי גוון או על-פי עדה, ומיועד גם לתושבי השכונות שגרים באותם אזורים. זה מתוך מגמה שהסטודנטים יבואו לגור באזור התחנה המרכזית, שכונת התקווה ופאתי יפו, כולל תושבי אותן שכונות שיכולים לקבל מלגות.

תציגו כמה מלגות חילקתם ולמי חילקתם מלגות.

תקבלי את הרשימה, אם תרצי. יש שם גם מספר רב של ספרדים.

הרעיון כאן, שהם מביאים אנשים מבחוץ. אנחנו, תושבי השכונה, אם יש לכם 10,000 – תביאו לנו, תושבי השכונה הגרים שם.

מתי בפעם האחרונה הגשת בקשה לקרן תל-אביב? ביקשתי ממך לפני 4 שנים לעשות את זה. מתי עשית את זה?

אתם רוצים ניירת רבה. תביאו לכולם.

תודה רבה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.

קודם כול, גילוי נאות. כן, אני מתמודד על ראשות עיריית תל-אביב מול רון חולדאי, אבל גם כשלא התמודדתי הוא לא היה בדיונים האלה. אני לא זוכר מתי ב-5 השנים האחרונות הוא בא אי-פעם לכנסת בדיון על תל-אביב או לא על תל-אביב.

דווקא בגלל שניצן הורוביץ נמצא פה רון חולדאי היה צריך להיות פה, רק כדי להראות שאכפת לו יותר מתושבי דרום תל-אביב, רק בשביל זה הוא היה צריך להיות פה.

ניחא, הבחירות יהיו בקרוב, בעוד שבוע מצביעים.
ארנון גלעדי, אתה יודע כמה ראשי ערים אחרים כן באים לכנסת הזאת ודופקים פה על שולחנות ועושים מהומות כשצריך? הוא לא בא מעולם. אני חושב שזה דבר שצריך להיאמר.
דבר שני, יש פה שני עולמות מקבילים. נציגי משרדי הממשלה מדברים על שיפוצים חיצוניים, על עניינים של מבנים, אם זה צבע או שפריץ או חיזוקים או דברים כאלה, ופה תושבי השכונות מדברים על כל המערך של הרווחה והחינוך ואיכות החיים בשכונה. זה כאילו שני עולמות מקבילים שלא נפגשים.

ברור שההתמודדות עם מה שקורה בדרום תל-אביב קשורה גם לעשרות אלפי אנשים שהונחתו על השכונות הללו בשנים האחרונות בלי שום תשתית. כאשר אוטובוסים פורקים יום אחר יום אנשים בגינת לווינסקי, יום אחר יום, בשכונות שממילא לא היו חזקות וממילא היו בהן גם בעיות קודם, לא צריך להיות מומחה כדי להבין שנוצרת שם מצוקה בלתי נסבלת. באמת אני מבין את תושבי השכונות שאומרים: למה הביאו את האוטובוסים האלה לדרום תל-אביב ולא לגן האם בחיפה או גן המושבה בירושלים או לא יודע איפה? למה בגינת לווינסקי? כי שם יש תחושה של שטח הפקר, ששם, כפי שאמר עובד חוגי, בהתחלה הביאו את אלה, אחר-כך את אלה, כל הקבוצות שלא יודעים מה לעשות איתן מביאים אותן לדרום תל-אביב, שיתמודדו התושבים.
המענה של הממשלה הוא עם דברים, סליחה אדוני המנכ"ל, באמת פעוטים, אפילו מגוחכים. ופה יש בעיות.

אתה אומר שעיריית תל-אביב היא עירייה חזקה ואני מסכים אתך, ואני בא בביקורת קשה ביותר על רון חולדאי, על ההזנחה מבחינתו. אבל אני גם בא בביקורת עליכם. הסיפור בדרום תל-אביב הוא לא רק בעיה של העיר תל-אביב ושל עיריית תל-אביב. עיריית תל-אביב לא הזמינה את האנשים האלה ולא ביקשה שיביאו אותם לשכונות דרום תל-אביב. כאשר מביאים לעיר, גם עיר חזקה, ולחלק מן העיר שהוא לא חזק בכלל, עשרות אלפי אנשים, בלי תשתית, ונגרמות לעיריית תל-אביב הוצאות כבדות ביותר בגין הטיפול באנשים האלה, הוצאות כבדות ביותר, שהיא לא מקבלת עליהן שיפוי מהממשלה, אני מצפה מנציגי הממשלה, גם מנציג משרד האוצר וגם ממך, לבוא עם משהו קצת יותר רציני.

אל תדאג, אנחנו נכפה עליהם.

לסיכום, אני לא רוצה לשאת כאן נאום, אבל אם אומר נציג משרד האוצר שהם עובדים על העניין רק במשך חודש – הרי הבעיה בתל-אביב נמשכת זמן רב.

לא עובדים על עניין תל-אביב.

אבל בדרום תל-אביב זה עיקר הבעיה.

בקיצור, מירי רגב, טוב שאת עורכת את הדיון. תעקבי אחרי העניין הזה, כי להגיד "אנחנו עובדים על זה חודש" זה קצת לעשות צחוק מן הוועדה.

מיכל רוזין, את רשומה לדיון, אבל תדברי בחלק הבא של הדיון כי לא כולם יוכלו לדבר עכשיו.

אני מבקש, אם אפשר, לענות תשובה. במתכונת הרגילה שבה עבדנו עד היום לא היה סיכוי שניכנס לטפל בשכונות הדרומיות של תל-אביב, לא היו נכנסים לשם, זה לא נכנס לקריטריונים שלנו. יש לנו מספיק שכונות בפריפריה שהן חלשות יותר מן השכונות שנמצאות בדרום תל-אביב, נקודה. אנחנו גם לא מטפלים בתשתיות, אין תפקידנו לטפל בתשתיות. אנחנו מטפלים רק בבינוי. אתה מדבר אתי כרגע כנציג – אני לא נציג הממשלה. אני מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

אני לא פותחת פה דיון ביניכם. תוכלו לדבר אחר-כך. יש לנו עוד דיון. נסכם את כל הדיון אחר-כך.

אבל במתכונת החדשה שאנחנו הולכים לייצר ביחד עם משרד האוצר, ואנחנו עושים את זה יד ביד, יש סיכוי שהפרויקטים של דרום תל-אביב ייכללו כי הערך הכלכלי שם יותר גבוה.

אנחנו מודים לכם. מזל שיש ערך כלכלי. אם לא, לא היינו בונים את הנגב. הרי אם היינו מסתכלים על הכול דרך ההיבט של הגרוש הנגב לא היה נבנה.

חברים, אני רוצה לסכם את הדיון.

התשובות ששמענו פה לא רציניות. אני מצפה ששר הבינוי והשיכון ויושב-ראש הקבינט הלאומי, שר האוצר, לא ישנו בלילה עד שלכל אחד במדינה הזאת תהיה יכולת לישון כראוי ולגור כראוי בבית ראוי.

המצב בדרום תל-אביב לא די לטפל בו בחודש האחרון. היה צריך להתעורר הרבה לפני ולראות איך אזרחי המדינה, שהם לא אזרחים סוג ב', למרות שאולי רון חולדאי חושב כך, אזרחים סוג א' שמשלמים מסים, שהולכים לצבא, שעושים מילואים, זקוקים לקבל את מה שמגיע להם, אם זה בפיזור אוכלוסייה. כל משרדי הממשלה היו צריכים להגיד איך הם מסייעים לתושבי דרום תל-אביב. אולם זה לא נהיה באופן יזום כי הכול זה בירוקרטיה. הבירוקרטיה היא הדבר ולא המטרה החשובה, האנשים לא מעניינים, הבירוקרטיה חשובה, מה כלכלי ומה לא כלכלי. אם הכול היה כלכלי לא היו בונים את המדינה הזאת. לא בונים את המדינה הזאת על כלכלה, בונים את המדינה הזאת על ערכים, להחזיר לתושבים שלנו ולאזרחי המדינה ולתת להם לחיות בצורה מסודרת, איכותית ועם כבוד.
לכן אני מבקשת, מנהלת הוועדה, שיוקם צוות בין-משרדי בנושא פרויקט שיקום שכונות דרום תל-אביב. הצוות הזה יכלול את נציגי משרד הפנים, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ומשרדים רלוונטיים אחרים.

משרד הבריאות ומשרד החינוך.

כמובן גם את תושבי דרום תל-אביב ועיריית תל-אביב, עם ראש העירייה הבא שייבחר על-ידי התושבים, שאני מאמינה שבוודאי יבוא לכנסת ותהיה לו הרבה אנרגיה להציג את החשיבות שהוא רואה בתושבי דרום תל-אביב.

בעוד חודש אני רוצה לקבל התייחסות. אולי פעם ראשונה נראה גם את שר האוצר, יושב-ראש קבינט הדיור הלאומי, שיבוא ויציג בפנינו איך הוא רואה דיור בר-השגה, איך הוא רואה את הדיור הציבורי, איך הוא רואה את פרויקט שיקום שכונות, ביחד עם שר הבינוי והשיכון, איך הם רואים את המצוקות האמיתיות. נזמין אותם לכנסת, לא ביום עמוס, שלא יהיה להם תירוץ לא של קבינט ולא של דיון בחוץ-לארץ או באו"ם, כי כנראה הם שוכחים שהם נבחרו על-ידי תושבי המדינה הזאת. אז אנחנו נקיים דיון בתחילת נובמבר, בעזרת השם. נתאם את התאריך איתם מראש, שלא יהיו להם בעיות להגיע. יסבירו לנו מה קורה עם פרויקט שיקום שכונות. מגיעה לתושבי דרום תל-אביב התייחסות לא פחות מתושבי צפון תל-אביב, בואו נגיד. לא יותר חס וחלילה אבל לא פחות מתושבי צפון תל-אביב.
דבר נוסף, עיריית תל-אביב תציג בתחילת נובמבר – לא נפריע לכם לבחירות, בכל זאת צריך להיבחר – את המלגות שניתנות לסטודנטים. למי מחלקים מלגות בשכונות? האם לתושבי השכונה? מה הקריטריונים? כמה תושבי שכונה קיבלו מלגות? כמה אנשים שהם לא תושבי שכונה קיבלו מלגות? האם אנחנו באמת מסייעים למי שגר שם? מאה אחוז, אנחנו רוצים לעודד אנשים לבוא לדרום תל-אביב, אבל אולי הם מקבלים את המלגה ועוזבים אחרי כמה שנים? בואו נבחן את השיקולים.

נשמח להציג את הנתונים. אני מוכן גם להציג כרגע השקעה של 1.3 מיליארד שקל.

מצוין, אני שמחה.

משקיעים בבלטות, לא באנשים.

אני יודעת שאתם משקיעים, אבל מה שיקרה, כאשר יפול איזה בניין בדרום תל-אביב בגלל בעיה של חשמל, חס וחלילה, אז כל המדינה הזאת תתעורר, כולנו נתעורר, בדיוק כפי שקרה בשריפה באסון בכרמל. כדאי שנתעורר רגע אחד לפני. מי שצריך להיות היוזם של ההתעוררות הזאת, מי שצריך להיות היוזם של המאבק בעניין הזה הוא ראש עיריית תל-אביב. אני לא רואה אותו נאבק בעניין תושבי דרום תל-אביב.

צריך גם שינוי דיסקט במשרדי הממשלה.

שינוי בעיקר במשרד הבינוי והשיכון.

מאה אחוז, זה גם נכון. האדם היחיד שאני רואה בכל הדיונים כאן הוא ארנון גלעדי. אני יודעת שהוא מייצג את ראש העירייה אבל אתה יודע שיש הבדל בין המשנה ובין ראש העירייה.
תודה רבה לכם. יוקם צוות מיוחד לנושא פרויקט שיקום שכונות בדרום תל-אביב.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>