PAGE
3
הוועדה לפניות הציבור
04/11/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 20>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, א' בכסלו התשע"ד (04 בנובמבר 2013), שעה 9:30

<פניות ציבור לגבי התנדבות לשירות אזרחי לאומי על ידי צעירים הפטורים משירות צבאי - העדר תקנים הניתנים לאוכלוסיות אלו- ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה בנושא ב- 28.5.2013>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר

>
שר שלום ג'רבי - מנכ"ל, מנהלת השירות האזרחי לאומי

יואב ארבל - עו"ד יועץ משפטי, מנהלת השירות האזרחי לאומי

מוטי אלמליח - מנהל אגף תקצוב ופיקוח, מנהלת השירות האזרחי לאומי

נורית טזזי - רכזת ופרויקטים ותכניות עבודה, מנהלת השירות האזרחי לאומי

אהוד דרור - ראש תחום בכיר לגיוס ומטה, משרד הביטחון

ברכי דליצקי - מרכזת בכירה אוכלוסיות מיוחדות, המשרד לאזרחים ותיקים

נרד בראון - מפקחת ארצית מתבגרים צעירות וצעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טל אלון - מפקחת ארצית פנאי ותוכניות תמיכה. אגף לטיפול באדם עם מש"ה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מנחם וגשל - לשכת שר הרווחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גלית שאול - דר' מנהלת תחום התנדבות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דוד פלבר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד החינוך

אתי בר עמי - ממונה אגף משאבי אנוש, משרד התרבות והספורט

איה דביר - משפטן ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דודי ספנוב - ס. מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

שמעון מנברו - מרכז בכיר חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה

מיה סטולרמו - ר' חו' אוכלוסיות מיוחדות, משטרת ישראל

נאוה בוינה - רמ"ד נגדים וזכאויות שכר, משטרת ישראל

ענת לייכטר - מנהלת תחום מחלקת עבודה סוציאלית, משרד הבריאות

ליאור אריאן - ראש ענף אוכלוסיות מיוחדות, שירות בתי הסוהר

אורית קוגמן הררי - לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט

מירב ימין יוחנן - מנהלת אגף משאבי אנוש, הנהלת בתי המשפט

מימי אמסילי - מנהלת תחום אזרחי ומשפחה, הנהלת בתי המשפט

אורה טל - מרכזת (משאבי אנוש), הנהלת בתי המשפט

חלי ברכה - עו"ד לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט

גלעד כץ - משרד ראש הממשלה

אבי לקח - מנהל אגף לשכות, רשות האוכלוסין וההגירה

יעל רוזנברג - ממונה אמרכלות מטה ומרחב י-ם, רשות האוכלוסין וההגירה

טלי בוהדנה - מנהלת אגף ביקורת פנימית ופניות הציבור, המשרד לקליטת עלייה

טלי ששון - מנהלת מח' משאבי אנוש, ביטוח לאומי

ברוריה נחמיאס - מנהלת תחום בכירה משאבי אנוש, ביטוח לאומי

טל אלמוג - רכזת פרויקטים מיוחדים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

משה פילצ'ק - מנהל המחלקה לתקן וסיווג, שירותי בריאות כללית

איתמר שוורץ - סגן מנהל המערך הערבי, האגודה להתנדבות

אלעד שמיר - מנהל המערך הערבי, האגודה להתנדבות

דפנה ליפשיץ - מנכ"ל, עמותת תפוח

הילה מרמוס - מנהלת הקרן, קרן הזדמנות

ידעיה לוין - מנכ"ל, בת עמי - שירות לאומי

משה רוטמן - מזכ"ל, ארגון הפעולה של הנכים

סליבן לוי - אימפקט

שלומית אבינח

ס.ל., חבר המתרגמים
<פניות ציבור לגבי התנדבות לשירות אזרחי לאומי על ידי צעירים הפטורים משירות צבאי- העדר תקנים הניתנים לאוכלוסיות אלו- ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה בנושא ב- 28.5.2013>

בוקר טוב לכולם. תודה שהגעתם. אנחנו למעשה בישיבה מיוחדת של הוועדה לפניות הציבור, ישיבה שנייה בנושא תקנים לשירות האזרחי לאומי, אני מאוד מודה לכל מי שהגיע, שר שלום ג'רבי, מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי לאומי.
רובכם הייתם כאן בדיון הקודם שלנו בנושא, דיון שבו העלינו את הצורך החמור בתקנים לשירות לאומי אזרחי. אתם לא ידעתם את זה אז, אבל באותו יום עלה רעיון שלנו לפנות לכל משרדי הממשלה ולבקש מהם להקצות 10% מהתקנים שלהם לנוער בסיכון ולאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים בכלל, ופניתי מיד בסוף הדיון במכתב לכל משרדי הממשלה, קראתי להם להקצות 10% מהתקנים שלהם. לאט לאט קיבלנו תשובות, חלק מהמשרדים נרתמו לעניין ותרמו את התקנים שלהם, בעיקר משרדים שיש להם מעט תקנים. למשרדים הגדולים עדיין יש קושי גדול. אבל במסגרת הלחץ, הלחץ שלי, הלחץ הציבורי, הלחץ של ועדת פרי, והלחץ על האוצר בעיקר, הצלחנו להוביל להחלטת ממשלה של הוספה של 400 תקנים נוספים. זה היה סביב הקריאה שלנו לשים את האוכלוסיות עם הצרכים המיוחדים בקדמת הבמה, סביב הדיונים על שוויון בנטל. קראנו אז בסוף הוועדה, אמרנו שמדברים הרבה על שוויון בנטל ויש אוכלוסיות שרוצות מאוד לשאת בנטל ולא מגדירות את זה אפילו כנשיאת נטל, אלא כהשתתפות באמת בעשייה החברתית ולקחת חלק בתהליך הזה של בניית המדינה שלנו וצמצום הפערים החברתיים, ולא נותנים להם בגלל מצוקה של תקנים.

קודם כל לא נמצאים כאן נציגי האוצר, יש להם יום גיבוש. אמרתי להם, 'איזה כיף יום גיבוש', זה 'יום גיבוש, אסטרטגיה וחזון', אז זה פחות כיף. הם לא נמצאים כאן, אבל אני רוצה - - -

אני מציע לך להסתכל על הלו"ז של הגיבוש, תראי כמה אסטרטגיה וכמה גיבוש.

וכמה חזון יש, זו השאלה. אבל באמת אני רוצה להודות קודם כל להם, מכאן. אתם יודעים שזה היה תקציב מאוד מאוד קשה, התקציב הזה, עם קיצוצים מאוד קשים בבשר החי לפעמים בתחומים מאוד רבים, וגם לאוכלוסיות המוחלשות, ובכל זאת הם הבינו את הצורך כאן בתקנים נוספים. אז אני שמחה שהיה לנו הישג כלשהו בדיון הראשון.

אתם לא מכירים אותי, אני חדשה יחסית, אבל אני לא מפסיקה בזה. זה לא שעזבנו, קיבלנו את הסוג של הישג הזה ואנחנו מסיימים את התהליך. מבחינתי זו מחויבות של הוועדה לנושא הזה של אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים ושירות אזרחי ואנחנו נמשיך עד שלא תהיה בעיה, עד כמה שאפשר.

אז אנחנו כינסנו את הדיון מכמה סיבות. אחת, קודם כל באמת לשמוע ממשרדי ממשלה שהתחייבו על 10% התקנים האלה, מה הם עושים, מה הם מוכנים לעשות, איך תיעשה החלוקה. דבר שני, לשמוע משר שלום ג'רבי לגבי 400 התקנים האלה, איך החלוקה שלהם, למי הם מגיעים, באיזה אופן, ואחר כך לשמוע על קשיים נוספים.
לא התייחסנו כמעט בכלל בדיון הקודם לאוכלוסייה של המגזר הערבי והגיעו אליי פניות לגבי החוסר בתקנים שם. אני חייבת להגיד שכל פעם שפניתי עם הנושא הספציפי הזה קיבלתי תשובה ש'אנחנו רק מסיימים את שוויון בנטל ועוברים להתעסק בזה, ואנחנו עובדים בחקיקה'. אז קודם כל זה משמח, זה משמח שזה על השולחן, ועדיין כדאי שאנחנו נתקדם ונגיד מה אנחנו חושבים ונדרוש ונלחץ. זאת הדרך, בעיניי, לקדם דברים.

אני רוצה גם לברך את האורח שלנו. כבוד גדול ושמחה רבה, מנחם וגשל הצטרף אלינו. הוא המנכ"ל של משרד הרווחה לשעבר, הוא ישב ראש ועדת ההיגוי של השירות האזרחי והלאומי ולשמחתנו הסכים להמשיך לקחת את הנושא הזה ולקדם אותו. למעשה הוא האיש שיודע הכי הרבה על נושא השירות האזרחי הלאומי והוא זה שיהיה איתנו וילווה אותנו בתהליך הזה וזה מאוד מאוד חשוב לי שאתה כאן. אני נורא שמחה, גם להתגייסות לצורך העניין הזה וגם, אחד הדברים שאני מגלה עכשיו, בעבודה במשרדי הממשלה, שהעובדה שאנשים מתחלפים לפעמים פוגעת בתהליכים והידע נעלם והבנתי שכל הידע אצלך ואני שמחה שהוא נשאר.

לא צריך להגזים, אבל - - -

אז אני מאוד מאוד שמחה.

אז אני אשמח לפתוח, ברשותך, משרדי הממשלה, נראה מה עשו עם ה-10% ואז נעבור אליך? מישהו רוצה לפתוח פה בדברים?

אני אתחיל בסקירה ואחרי זה המשרדים?

סקירה ואז? אוקיי.

טוב, בוקר טוב. חודש טוב, היום ראש חודש, אז בוקר טוב וחודש טוב. אני קודם כל רוצה לשבח את יושבת ראש הוועדה. אני מודה שלפני שנה אני ישבתי עם חבר כנסת כאן במשכן, שהוא בעצמו בעל צרכים מיוחדים, והצעתי לו את ההצעה ש'בוא ניזום שכל משרד ממשלתי שלוקח מתנדבים בשירות האזרחי לאומי יקצה בין 5% ל-10% לטובת בעלי צרכים מיוחדים', , והוא אמר 'כן כן', והתלהב והתלהב ולצערי לא יצא מזה שום דבר, וכשנפגשנו בפעם הראשונה, יושבת ראש הוועדה ואנוכי, והצעתי, אז אני מודה ומתוודה שלא ידעתי שאת כזאת רצינית ולא ידעתי שאת כזאת זריזה. אז קודם כל יישר כוח גדול לעניין הזה.

קצת נבין את הנתונים ואז ניכנס לעצם העניין. לפני שנתיים סך הכול בעלי צרכים מיוחדים היינו 84 בעלי צרכים מיוחדים, היום יש לנו 600 בעלי צרכים מיוחדים. זה נכון שאנשי משרד האוצר לא נמצאים כאן, אבל צריכים לומר, וגם כשמגיע להם אז צריכים לשבח אותם, שמשרד האוצר שותף מלא לכל הנושא של ההקצאה ואני גם מאמין ומקווה שבעזרת ה' מספר התקנים יגדל.

אנחנו הקמנו ועדה בראשותו של מנחם וגשל, כפי שהגדרת, שהוא המומחה, ואני מסכים איתך, שהוא באמת המומחה, יחד עם משרדי הממשלה. מי שריכזה את הוועדה ביחד עם מנחם זו נורית טיזזו, מהמנהלת. היו חברים בוועדה משרד הבריאות, חינוך, רווחה, נציגי הקרנות ונציג האקדמיה. המנדט היה להגדיר את האוכלוסיות במסגרת בעלי צרכים מיוחדים ואיזה מעטפת הם יקבלו. צריכים להבין שעד שהוועדה קמה בראשותו של מנחם וגשל לא הייתה הגדרה מי הם בעלי צרכים מיוחדים וגם לא הייתה הגדרה איזה מעטפת הם צריכים לקבל. הוועדה הגדירה את המעטפת הממשלתית ואת עלות התקן, כמו כן גם את המעטפת הציבורית.
רק כדי שנבין את העניין, תקן רגיל של מתנדב בשירות האזרחי לאומי, אנחנו מדברים על תקן בית, תקן חוץ. רק כדי להבין את העניין, תקן בית זה ילדה או ילד שגר בירושלים ומשרת בירושלים, ותקן חוץ זה שבחור משרת בירושלים וגר בכרמיאל, זה נקרא תקן חוץ. אנחנו מדברים על כך שכל התקנים של בעלי צרכים מיוחדים נכון להיום הם תקני בית, אין דיור, אני מתאר לעצמי שגם יושבת ראש הוועדה תתייחס לעניין. אין דיור מההחלטה אחת פשוטה, שאם מקצים לנו סכום מסוים אנחנו קיבלנו החלטה, ישבנו ואני חושב שגם נציגי משרדי ממשלה נוספים ישבו והסכימו איתנו, בכל אופן בפעם שעברה, דר' שלי נרדהיים, גם היא הצטרפה למה שאנחנו אמרנו, אבל אנחנו קיבלנו החלטה במנהלת שבאה ואומרת דבר כזה, אני מעדיף לשתף מספר מתנדבים גדול יותר שישרתו בשירות הלאומי, כי אני מאמין באמונה שלמה שמי שעושה שירות, מי שמתנדב בשירות האזרחי לאומי, מכיוון שהוא קיבל פטור מצה"ל והוא לא יכול היה לשרת בצבא, מה שעושה לו השירות הלאומי זה ממש שינוי אדיר.
אני מדבר אפילו על הילדה שלי, שהיא עושה שנה שנייה בשירות הלאומי, שברוך ה' היא ילדה נורמטיבית והרבה יותר מוצלחת מאבא שלה, איך שהיא נכנסה לשירות הלאומי ועכשיו התחילה שנה שנייה, זה עולם ומלואו, בטח ובטח מי שבעל צרכים מיוחדים ויושבים כאן הורים של ילדים כאלה ואנשים שמתעסקים ביום יום. ולכן אני העדפתי וקיבלנו החלטה של כמה שיותר תקנים וכל התקנים יהיו תקני בית. אתם שואלים אותי אם זה נכון, לא נכון, צריכים להקנות גם תקני חוץ, אבל זו ההחלטה שקיבלנו בנושא הזה.

יש גם את המעטפת הציבורית שלה שותפים נציגי הקרנות שגם יושבים כאן והגופים המוכרים, נמצא כאן ידעיה לוין, מנכ"ל בת עמי, שעושים עבודה נהדרת בעניין הזה. גם כאן כל אחד נותן 500 דולר, סך הכול 1,000 דולר שנתי למתנדב, מהמעטפת הציבורית, ועוד 1,000 דולר במעטפת הממשלתית. כך שתקן של מתנדב בשירות האזרחי לאומי בעל צרכים מיוחדים הוא כ-2,100 שקלים לחודש. אם אנחנו מדברים על 1,570 שקלים תקן רגיל, מי שבעל צרכים מיוחדים זה סך הכול 2,100 שקלים, כולל העלות הממשלתית וציבורית.

האוכלוסיות שהוועדה דנה בראשותו של וגשל הם עיוורים, אוטיסטים, מוגבלות שכלית, נכויות נפשיות, נוער מנותק ונוער במצוקה. אני מדגיש את זה, כי אחרי זה אני רוצה להתייחס גם בסוף שנציגי המשרדים הרלוונטיים שעוסקים ומתעסקים באוכלוסיות האלה היוו שותפים לוועדה הזאת ואת ההחלטות קיבלו ביחד כמובן עם יושב ראש הוועדה, אבל כל ההחלטות קיבלו הסכמה של הנציגים.

לגבי נוער בסיכון, רק כדי להבין את המושגים, אני לא הבנתי אותם, אבל נוער בסיכון זה תחילת הרצף. לגבי נוער בסיכון, מכיוון שאין, ומנחם יתקן אותי בהמשך, את ההגדרה המדויקת של נוער בסיכון, אבל אני מודה, כאחד שגדל בכרמיאל - - -

יש הגדרה, הוועדה כבר קבעה.

אני הבנתי שאין, אבל תקן אותי, זה בסדר, אני תמיד מקשיב לך. אבל מכיוון שאני גדלתי בכרמיאל ואותם חברים שגדלו איתי בכרמיאל, אני הלכתי לשרת בגולני והם היו קצת ברדקיסטים, יותר ממני בקצת, אותם הצבא כבר לא גייס, אז אני חשבתי שזה נכון לקחת את אותם חבר'ה האלה, ולקחת אותם שגם הם יעשו שירות אזרחי לאומי. זאת אומרת אותו בחור מהנוער בסיכון שרוצה לשרת בצבא, הוא פונה פעם ראשונה ללשכת גיוס, אומרים לו לא רוצים, פעם שנייה לא רוצים, פעם שלישית לא רוצים, אומר 'אין שום בעיה, יש לי תעודה שאני דפוק', סליחה על המילה. 'אם אני כבר דפוק', הוא חוזר לבית, לביתו, למרר קודם כל את החיים של הוריו ואחיו, את השכונה שלו, את הסביבה שלו, אוי ואבוי.

לכן אני בא ואומר, ואני גם מודה שאני רוצה להקצות תקנים נוספים לטובת נוער בסיכון, שהם כאילו נעלמים, אבל אם אתם שואלים אותי, לא כמומחה גדול, אבל חוכמת החיים היא החוכמה הכי טובה, הם החבר'ה שהכי קל גם להכניס אותם להיות נורמטיביים והם החבר'ה שאם נדע להשקיע בהם להיות נורמטיביים, אז גם כל מה שהמדינה משקיעה בהם ובדור ההמשך שלהם, אז כמובן הם חוסכים במעטפת של 2,000 שקלים, שזה גרושים, וזה העניין. יש לנו סך הכול 100 תקנים כאלה. זה נכון שאין כאן מעטפת ממשלתית, יש רק מעטפת ציבורית, אבל אנחנו גם נשקיע בעניין הזה ואני מקווה שאנחנו נגדיל את התקנים וגם בזה מדובר רק בתקני בית.

הוועדה גם קבעה קריטריונים לגבי מי יכול להיות גוף מעטפת. לא כל אחד יכול להיות גוף מעטפת. לא כל גוף שהתעסק מספר חודשים או זמן כזה או אחר, או עם מספר אוכלוסייה קטן, כזה או אחר, יכול להיות גוף מעטפת. הוועדה קבעה גם מי יכול להיות גוף מעטפת.
אין היום תקני חוץ. גם כל התקנים של בעלי צרכים מיוחדים, מי שמפעיל את התקנים האלה זה שבע עמותות, מה שנקרא שבעה הגופים המוכרים, הם צריכים את האישור של המשרדים הרלוונטיים. אשר על כן, גם אם גוף כזה או אחר גייס מתנדב כזה או אחר, שהוא בעל צרכים מיוחדים, אם הוא לא קיבל את האישור של אותו משרד רלוונטי, אם זה משרד הרווחה אם זה משרד הבריאות וכל מיני משרדים נוספים, אז הוא לא יכול להתנדב בשירות האזרחי לאומי. אשר על כן גם יש תקנים, לא כל התקנים עדיין מאוישים. עכשיו יבואו הגופים המוכרים ויגידו שיש משרדי ממשלה מעכבים, שמשרדי הממשלה מחזירים תשובה מאוד מאוחר ובינתיים הם עדיין עובדים. יבואו משרדי הממשלה ויגידו 'תשמע, אנחנו בוחנים ובודקים וזה לא כזה פשוט'. כך מן הסתם ידברו אלה ואלה וייתנו את התשובות האלה, אבל בהחלט אנחנו בשנה הבאה, בעזרת ה', את כל התהליך של אישור המתנדבים בעלי צרכים מיוחדים, מכיוון שאנחנו בימים אלה יוצאים לקול קורא לגבי גוף מעטפת ובימים אלה אנחנו יוצאים לגבי מכרז מי הם ואיזה אוכלוסיות וכמה בכל אוכלוסייה יהיו אותם מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים, כך שאנחנו מקווים, בעזרת ה', בפברואר יהיו כבר תוצאות. נכון, אדוני היועץ המשפטי? אתה מקווה גם.
בפברואר אנחנו מקווים שכבר יהיו תוצאות. אם יהיו תוצאות יהיה מספיק זמן לגופים המוכרים ולכולנו כאן לגייס את אותם מתנדבים וגם שמשרדי הממשלה הרלוונטיים יחזירו את התשובות במיידי, כך שלא יהיה מתנדב בעל צרכים מיוחדים שממתין בבית, יש לו תקן, הכסף מוקצה, אבל עדיין הוא לא משרת מכיוון שאין עדיין את האישורים האלה.

אנחנו עושים את זה. אנחנו גם יודעים שבעזרת ה' בשנה הבאה מתווספים עוד 200 תקנים לבעלי צרכים מיוחדים, 100 תקנים במימון של משרד החינו ועוד 100 תקנים שמשרד האוצר מוסיף. אני כאן קורא למשרד החינוך, שיש כאן נציג רציני מאוד של משרד החינוך, דוד פלבר, שהוא שותף מלא. אנחנו מכירים מלפני 20 שנה, באמת שהוא מקצוען, עושה עבודת קודש. אני קורא כאן לדוד, שאני יודע מה דעתו, אבל יש לו שר מעליו, ואני קורא כאן ליושבת ראש הוועדה, שאני חושב שהשר גם מאותה מפלגה, את מכירה את השר, גם אני מכיר, אבל לא הצלחתי להשפיע, אבל לצערי מכיוון שמשרד החינוך היה שותף, מכיוון שהוועדה היא ועדה מאוד רצינית, מכיוון שמי שעמד בראש הוועדה הוא אדם מאוד רציני, שהוועדה כאן באמת ישבה, אני אומר לכם, רבותיי, באמת, הרבה פעמים אומרים שמקימים ועדה כדי למסמס, ואני מודה שגם אני שותף לפעמים להקמת ועדות כדי למסמס דברים, אבל ישבה כאן ועדה כדי לקבל החלטות אמיתיות, כדי לקבל החלטות רציניות, כדי לקבל דברים רציניים שאותם מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים יהיו שותפים.

אני אומר לך שיש כאן החלטות מצוינות ואני קורא למשרד החינוך, את ה-100 תקנים שהם רוצים להקצות, שאני שמעתי, אני מקווה שזו רק שמועה, שזה לא נכון, שזה לא מדויק, אני מתאר לעצמי שזה לא מדויק אפילו, כי באמת זה לא רציני, שאחרי שקמה ועדה רצינית, שמשרד החינוך שותף לה, הם פתאום יגידו שהם רוצים להפעיל אותה. אבל אם יחליטו, יחליטו. אני חושב שזה יבוא על חשבונם של אותם מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים. אבל אני באמת חושב, ואני בטוח שגם מנחם וגשל יתייחס לזה, שגם צריכה להיות קריאה כאן של יושבת ראש הוועדה, שאותם תקנים ושכל התקנים שיתווספו ייכנסו לתוך הפול הזה, לתוך המאגר הזה, שהם יהיו באותן פרוצדורות, באותן הנחיות, באותן מגבלות ותקנים וצרכים שהוועדה החליטה ואני מאמין ומקווה שאחרי שהמלצות הוועדה יתפרסמו ואחרי שאותם אנשים שמקבלים החלטות יראו את זה, אז אין לי ספק שגם יצטרפו לעניין הזה.

עד כאן. יש עוד נקודות, אבל אני לא רוצה להאריך. תודה.

דיברת. אני אתחיל עם המשרדים. הזכרת את משרד החינוך ואני אשמח אם אתם תתחילו. קודם כל ה-100 התקנים האלה. זה בסדר שנתחיל איתם?

אני חושב שאולי שמנחם וגשל, שעמד בראש הוועדה - - -

בסדר גמור. מעניין. אני זורמת.

שלום, בוקר טוב. האמת היא שהמשנה לכל חברי ועדת ההיגוי, לגופים המוכרים, שיושבים כאן, היא ברורה מאוד, אבל יש כאן עוד כמה אורחים, אז אני, ברשותך, רק אומר כמה מילים לגבי מה עשתה ועדת ההיגוי, ואני אשתדל לומר גם כמה דברים בהתייחס לדברים ששר שלום העלה אותם.
צריך לקחת בחשבון שוועדת ההיגוי הזאת פועלת כשנתיים. היא לא קמה עם בריאת המשרדים וגם לא עם בריאת הנושא הזה של שירות של אוכלוסיות מיוחדות ואני אשתמש בהגדרות. משרד הרווחה יצא למכרז כבר לפני שלוש שנים, כשבמכרז הזה הוא הקצה עם הגופים המוכרים אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים שהם פעלו איתן, אבל מרגע שאנחנו קיבלנו את ההחלטה שהולכים על זה בראייה לאומית ואני אמרתי וזה מופיע גם בדברים שמרכז המידע, אריאנה כתבה אותם, ואני עומד מאחוריהם, אני חושב ששירות לאומי מלא של אוכלוסיות מיוחדות, ואני אומר למה אני אומר אוכלוסיות מיוחדות, כי בעלי צרכים מיוחדים זה מוגדר לאוכלוסיות מאוד ברורות, אנחנו מדברים כאן על אוכלוסיות טיפה יותר רחבה שהייתה הסכמה גם עם השר פרי בזמנו וגם עם מנהלת השירות הלאומי וגם בתוך משרדי הממשלה שאליה אנחנו מתייחסים, שהיא כוללת בתוכה מעבר לאוכלוסיות שהן בעלי נכויות לסוגיהן, זו אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית שזה הפיגור השכלי, מעבר לאוכלוסיות של האוטיסטים, מעבר לאוכלוסיות של נכי הנפש גם את האוכלוסייה של נערות במצוקה ושל נוער מנותק.

דרך אגב, אני רוצה לומר שאני במאבק ארוך ימים. מאבק זה תמיד מלחמה על כוח, אבל אני כבר הרבה שנים עם הביטוח הלאומי ואני לא הרפיתי ממנו עדיין, בהגדרה של האוכלוסיות האלה של נערות במצוקה ונוער מנותק על הנושא של הנכויות, כי אני חושב שגם שם יש נכות, שם הנכות היא רגשית. היא לא נכות פיזית, אבל היא נכות רגשית, ואני חושב שזו נכות כמו הנכויות האחרות והגיע הזמן גם להכיר בנושא הזה. לכן לא קראנו לזה הוועדה לבעלי צרכים מיוחדים, כי בעלי צרכים מיוחדים בדרך כלל מוגדר לאוכלוסיות של הנכים, של המוגבלות השכלית, של האוטיסטים ונכי הנפש, אלא של אוכלוסיות מיוחדות שכוללות גם עוד כמה, אז מעכשיו אני אדבר על אוכלוסיות מיוחדות, רק בשביל ההגדרה.

אמרתי ואני עומד על האמירה שאמרתי, אני חושב שלא לתת הזדמנות לשירות לאומי לאוכלוסיות המיוחדות זו גם עוולה ציבורית וגם עיוורון מקצועי. אני אומר את זה ואני אומר את זה כאן, מפני שיש שני ערוצים כשאתה מתייחס לאוכלוסיות המיוחדות, כשאתה מתייחס אליהן בנושא השירות הלאומי. האחד, זו הזכות שלהם לשרת. יש זכות לכל אחד לשרת ואם הילדים שלי, הייתה להם הזכות לשרת שלוש שנים בצבא וזאת הייתה גם זכות וגם חובה, אין שום סיבה שהזכות הזאת לא תהיה זכות של כל אדם מהאוכלוסיות המיוחדות שרוצה לממש את זכותו. אבל יש כאן גם עיוורון מקצועי מפני שלא כל האוכלוסיות המיוחדות מסוגלות לשרת בשירות הלאומי, אבל אין ספק לכל בעלי המקצוע שעוסקים בתחום הזה, שהאוכלוסיות המיוחדות שמסוגלות לשרת שירות לאומי, אין מהלך שיקומי טוב יותר מאשר השירות הלאומי.
וכשאני באתי לכל מנהלי האגפים אצלנו, כששימשתי כמנכ"ל המשרד ושאלתי את מנהל האגף או סמנכ"ל אוכלוסיות של מוגבלות שכלית, סמנכ"ל אגף השיקום וסמנכ"ל אגף התקון, האם אתם תהיו מוכנים לוותר על עוד דיור אחד, על עוד מועדון אחד אחרי הצהריים ותמורת זה להעביר סכום כסף כדי שנוכל להכניס יותר אוכלוסיות לתוך השירות הלאומי, בתוך עשר דקות גייסתי את הכסף כדי להגדיל את המאגר. כי גם הם מבינים שלגבי מי שיכול זה מהלך יוצא מן הכלל, מפני שהוא מהלך נורמטיבי, הוא לא מהלך עוד פעם שלוקח את האוכלוסיות האלה ונותן להם מה שהחברה חושבת שהם צריכים לקבל, זה מהלך שכל ילד בישראל שמגיע למצב שהוא יכול לקבל את זה יכול לקבל את זה.

אבל, וכאן, גברתי יושבת ראש הוועדה, אני מבקש לומר באופן מאוד ברור, אני, ואני כבר ותיק מאוד במשרד הרווחה, ואני עסקתי כמעט בכל האוכלוסיות של המשרד, אני ניהלתי אגפים שונים, כולל את האגף למוגבלות שכלית, כשאני נוגע באוכלוסיות המיוחדות כולן אני נוגע בהן בחרדת קודש, מפני שיש הבדל מהותי. כי מי שחושב ששירות לאומי של אוכלוסיות רגילות - - - הבנות שלי, בניגוד לשר שלום, שירתו בצבא, אבל אם היו עושות בשירות לאומי זה היה בשבילי אותו דבר, זה לא רלוונטי כרגע, הן יודעות להסתדר, הן יודעות לשמור על עצמן, אני מקווה שכך חינכנו אותן, אבל כשאתה מדבר על האוכלוסיות המיוחדות, אלה אוכלוסיות שצריך לתת להן תשומה מיוחדת בזמן שירותם. תשומה מיוחדת ברמת ההשגחה, תשומה מיוחדת ברמת הסטנדרטים שהמדינה קובעת לגבי צורת השירות שלהם, תשומה מיוחדת בקשר לכל נושא הבקרה על איך האוכלוסיות האלה מתפקדות ותשומה מיוחדת שמנצלת את המנוף הזה של השירות הלאומי כמנוף להכנסתם למעגל החיים.

שאלה מקצועית, האם אתה היית מעדיף לתת פחות מעטפת ליותר אנשים, או כל המעטפת, בידיעה שאתה נותן לפחות אנשים?

אני אתן לך תיכף תשובה לזה, כי בעניין הזה אני רוצה להשלים, שלא להגיד שאני חלוק, את הדברים שאמר שר שלום. אני רק אומר לך משפט בעניין הזה. לכן כיוון שכך, אנחנו קבענו שצריכות להיות שתי מעטפות. מה זה המעטפת הממשלתית? המעטפת הממשלתית, שדרך אגב עשו בה אקוויוולנטי בקצבה שנותן הביטוח הלאומי לגבי אוכלוסיות שזכאיות לזה, נערות במצוקה ונוער מנותק לא זכאים לקצבה, אז אנחנו כמשרד השלמנו את הסכום הזה. מה זה המעטפת הממשלתית? המעטפת הממשלתית אומרת שאם במכרז מנהלת השירות הלאומי, לגבי האוכלוסיות הרגילות יש רכז לכל 70 ילדים, לאוכלוסיות האלה יש רכז לכל35 ילדים, כי, אני אומר עוד פעם, הם צריכים השגחה יותר צמודה ויותר מדויקת.

הכי נוח לי להדגים את זה על נערות במצוקה, כי זה הכי פחות טעון, אבל נערה במצוקה, אני אפילו לא יכול לחשוב על הרעיון, כשאני לוקח נערה שהייתה נערה במצוקה, שהגיעה למצב טוב יותר, מצב שהיא יכולה כרגע לשרת ואני שולח אותה לאיזה עיירת פיתוח בלי השגחה מתאימה ואחר כך קורה שם מה שקורה ואחר כך יבואו ההורים אליי ויגידו לי 'אדון וגשל היקר, הצלחתם לשקם את הבת שלי עד גיל 18, בגיל18 שלחתם אותה לשם בלי השגחה, תראו מה קרה שם'. כיוון שאני מספיק מומחה בשביל לדעת שזה יכול לקרות מהר מאוד, העניין הזה, אמרנו שצריכים מעטפת ממשלתית שתיתן יותר השגחה, יותר קשר עם הבית, כדי לקשר את הבית עם האוכלוסיות האלה.

מה לעשות, לא מעט מהאוכלוסיות המיוחדות, קורה, זה לא קורה לאף אחד שיושב פה באולם, אבל קורה שההורים שמחים שהם התרחקו וכרגע יש מ ששומר עליהם, לא הם. צריך לקשור את הבית, יותר השגחה במקום העבודה שהם עושים, במקום השירות שלהם, לראות איך השירות מתנהל. אבל זה חלק אחד.

החלק השני זה איך אתה מנצל את ההזדמנות לחיים, וכאן השארנו את הקרנות, קרן גנדיר, קרן ההזדמנויות מטעם קרן גנדיר, ביחד שתי הקרנות, ואנחנו גייסנו כאן כסף ואני מקווה שאנחנו נצליח בעתיד לגייס עוד גופים, או שהקרנות האלה יצליחו לגייס יותר כסף, כדי שנצליח לתת לאוכלוסייה הזאת גם שיפור של תנאי השירות. אל תשכחו שבהרבה מאוד מקרים ילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית עד גיל 18 נחשב לילד עם פיגור וההתייחסות אליו הייתה כילד עם פיגור. אם הוא משרת בשירות לאומי, למה שהוא לא יוכל ללכת בפעם הראשונה בחייו לקונצרט? למה שהוא לא יוכל ללכת לחוויות שמעשירות אותו? למה שילדה, עם מוגבלות שכלית, שמשרתת היום במעון לילדים עם מוגבלות שכלית כמטפלת, לא תעבור קורס מטפלות בזמן שירותה כדי שכשהיא גומרת את השירות הלאומי היא תוכל להמשיך לעבוד במקום הזה כמטפלת.

לצורך העניין הזה גייסנו את הקרנות. ההבחנה היא מאוד ברורה, המעטפת הממשלתית מיועדת לתת יותר השגחה, להבטיח שהשירות יהיה איכותי, הקרנות לוקחות על עצמן לתת כלים לאוכלוסייה הזאת לעתיד, שהאוכלוסייה הזאת בעתיד תוכל לצאת לחברה עם מטען טוב יותר שיאפשר את ההשתלבות שלהם.

עכשיו לשאלתך. אני אתחיל עם מה שאמר שר שלום קודם עם הנושא של שנת שירות אחת. או לא, אני אתחיל קודם עם תקני החוץ. לא עולה על דעתי, למרות שאני מבין את השיקול, ואני לא בטוח שאם אני הייתי צריך לקבל החלטה ניהולית הייתי מקבל החלטה אחרת, אבל כרגע הייתי רוצה ללכת לשיקול המקצועי, לא עולה על דעתי שנערה במצוקה שחוותה בבית שלה גילוי עריות במשך שנים, שהצלחנו בעמל רב לשקם אותה, הסיכוי היחיד שלה לשרת יהיה אם אנחנו נכניס אותה הביתה לאבא שלה. זה לא יכול להיות. זה נוגד את השכל. זה אומר שהילדה הזאת, אם לא יהיה תקן חוץ, פסלנו אותה מלשרת שירות לאומי. זה לא פוסל את מה שאמר שר שלום, שחשוב מאוד גם לתת יותר תקנים וליותר אנשים את ההזדמנות, אבל זה לא אחד במקום השני, זה אחד ליד השני.
הדבר השני זה הנושא שאמר קודם שר שלום, עם האוכלוסיות של ילדים בסיכון. בניגוד לנוער מנותק ונערות במצוקה, לאותה אוכלוסייה אנחנו כמשרד העמדנו את אותו סכום כסף שווה כסף לתקנים, זה לא משנה, זה התקנים שאמרתי שהעברתי אותם, אבל כדי להבטיח את המעטפת הממשלתית, אין היום מעטפת ממשלתית לילדים בסיכון. אחת משתיים, אם הילדים בסיכון הם ילדים בסיכון הם זקוקים למעטפת שהיא יותר השגחה, הם זקוקים למעטפת שמישהו יראה איך הם מתקדמים, הם זקוקים למעטפת הציבורית שתבטיח את חייהם בעתיד ולכן אני אמרתי לוועדת ההיגוי, ונקבעה לי פגישה עם שר החינוך ואני הולך לשכנע את שר החינוך בעניין הזה ולומר לו שכל ועדת ההיגוי בנויה על הסכמות בין משרדי הממשלה ומנהלת השירות הלאומי. זה מוועדת ההיגוי, הכול אנחנו עושים בהסכמה. אמר שר שלום ובצדק אמר, לא יכול להיות מצב שבו ילד עם מוגבלות שכלית ישרת מבלי שהאגף למוגבלות שכלית נתן את אישורו שהילד הזה אכן מוכר כילד עם מוגבלות שכלית. זה לא משנה אם הוא במשרד הרווחה או במשרד החינוך, אבל הוא צריך שיהיה לו את האישור שהוא ילד עם מוגבלות שכלית.

לא יהיה מצב שילד בסיכון, מתוך התקנים של משרד החינוך, יופנה לשירות מבלי שמשרד החינוך ייתן את אישורו לעניין הזה. יתרה מזאת אני אומר, כל הבקרה המקצועית, בעצה אחת עם המנהל, את הבקרה הניהולית על השירות עושה מנהלת השירות הלאומי, להבטיח שיש תקנים, שהתקנים מאוישים, שכל הסיפור עובד. את הבקרה המקצועית עושים משרדי ממשלה. משרד הרווחה, כל אגף בו יעשה את הבקרה, משרד הבריאות, בנושא של נכי נפש, עושה את הבקרה על נכי נפש. העברתי למרכז המידע את הנוהל שאנחנו קבענו אותו, הנוהל מגדיר בדיוק את נושא הבקרה. כנ"ל ייעשה גם על ידי משרד החינוך. אין היגיון לקחת אוכלוסייה מהאוכלוסיות המיוחדות ולא להכניס אותה תחת המטרייה של אותה ועדת היגוי מבחינת הראייה הלאומית.

ואני אסכם בזה, הרי המעבר מילד לסיכון לילד מנותק, צריך להיות בעל מקצוע מאוד מאוד ותיק בשביל לדעת איפה נעשה המעבר. זה מעבר תהליכי. לכן אני חושב שילדים בסיכון ונוער מנותק ונערות במצוקה וכל האוכלוסייה של בעלי צרכים מיוחדים צריכים להיות תחת אותה מטרייה מקצועית, שבה יושבים כל המשרדים. לא קיבלנו אף החלטה, גזרנו על עצמנו שכל ההחלטות מתקבלות פה אחד, אנחנו לא מצביעים, אנחנו מקבלים את ההחלטות פה אחד, הן מחייבות את המשרדים, הן מחייבות את מנהלת השירות הלאומי ונדמה לי שזו הדרך היותר נכונה לקדם את כל הסיפור.

קודם הסתכלתי באייפון, בדרך כלל אני לא עושה את זה בישיבות, זה משרד החינוך.

מה שלחו לך?

כל מיני הודעות לגבי זה שיעלו דרישות בוועדה לגבי משרד החינוך ושאני אדע מראש. אז קיבלתי כבר כל מיני הודעות מלמעלה.

דוד כבר שלח אס.אמ.אס לשם, אולי הם החזירו אלייך.

אנחנו מיד נפנה אליך. אני חושבת שמי שהיה פה בדיון הקודם יודע, אני מגיעה משנים של עיסוק עם נוער בסיכון ונוער מנותק והגעתי מתוך המקום הזה, ואני מכירה את האוכלוסיות בעלי המוגבלויות ויש לי חשש מאוד גדול לגבי משרד החינוך, שהאוכלוסייה של נוער בסיכון תידחק לפינה לטובת בעלי המוגבלויות ובכלל ברגע שזה יעבור לניהול עצמאי, כל הידע והתהליכים ובאמת ההסכמות ייעלמו ואני אשמח לשמוע מאיפה הגיעה הדרישה הזאת.

וגם ה-100 תקנים. אנחנו קראנו למשרדי הממשלה להקצות לפחות 10% מהתקנים להם ו-100 תקנים זה לא 10% מהתקנים שלכם, לכם יש הכי הרבה תקנים. זה משהו שאני אישית לא הצלחתי מול משרד החינוך.

ראשית, נוח לי להתחיל בדברים שכן עובדים בשיתוף פעולה עם המנהלת, מבחינת מתכונת ההפעלה. למשל שאלת על המגזר הערבי, אז באמת התקנים שאנחנו מייעדים למגזר הערבי, לא משנה היקפם, מאוגמים בתוך המנהלת. אנחנו מעבירים אליה את התקציב, מעבירים אליה את האחריות - - -

דווקא שהתחלת בזה, אז אתם מאמינים של המנהלת בזה, אבל לא מאמינים ביכולת שלהם לנהל את האוכלוסיות המיוחדות?

אני מראה שכשזה ניתן אנחנו עושים את זה אפילו בשמחה והמשאב הוא גם שם. אנחנו קובעים בשיתוף איתם את הצרכים של מערכת החינוך, התקנים מופעלים בידי המנהלת, לצורך אותם גופים מוכרים ומה שמוקצה מתוך המאגר למערכת החינוך אנחנו עושים את סדרי העדיפויות בתוך מערכת החינוך, היכן ישרתו אותם מתנדבים מתוך הפול שמנוהל על ידי המנהלת.

בעצם הכוונה הייתה שפה יהיה אותו דבר. השוני בין שני המקרים זה שכפי שווגשל אמר בסוף דבריו, יש כאן איזה רצף. כלומר בעלי המוגבלויות זה לא הגדרה של דבר יחידאי, אלא גם בבעלי המוגבלויות וגם בנערות או נערים בסיכון, זה ספקטרום שלם. הוועדה התייחסה לנקודות מסוימות על גבי הרצף. נניח שהנורמה זה 120, סתם אני אומר, הם יתייחסו לאלה שהם בין 80 ל-100, ומשרד החינוך - - -

זה אומר שמה?

סתם אני אומר, תיקחי איזה שהוא רצף. תיקחי IQ, נניח שהנורמה זה 120, הם אומרים 'אנחנו מטפלים בין 80 ל-100', המשרד אומר, רגע, יש כאן חלק שהם בין 100 ל-120, הם לא ייכנסו בהגדרות של הרווחה, משום שהן לא אוכלוסיות עד כדי כך פגועות, אבל מערכת החינוך כן מטפלת, במסגרת האגף לחינוך מיוחד, גם בנקודות אחרות על גבי הרצף שרוצים לתת להם מענה. זאת הסיבה שהמשרד כרגע שוקל, האם להיכנס לתוך הפול, או להישאר חלקית, להקצות תקנים - - -

זה גם מצדיק את החשש שלי לגבי - - - קודם כל דיברנו על הסכמות ואני מניחה ש - - -

רק אני רוצה, דוד. עד היום מה שאתה אומר היה נכון, בהנחה שמשרד החינוך נכנס עם הילדים בסיכון לתוך העניין, אנחנו נרחיב את הספקטרום של ההתייחסות.

מצוין. אז עכשיו - - -

אבל יש גם צעירים עם מוגבלות, עובדים עם 40%, יש פחות מ-40% שאין להם מענה.

אתה צודק, משרד החינוך נותן מענה לפחות מ-40%.

אבל מה זה קשור לעצם העניין? מה שמנחם אומר, הוא אומר דבר מאוד פשוט, משרד החינוך החליט, נניח הוא מחליט, לעבוד על בין 20% ל-40%, אז יש ועדה מקצועית שמשרד החינוך שותף לה, שאין שום בעיה. מנחם, ככלל אני בא ואני תמיד אומר, ואתם יודעים את דעתי, המשרד שמממן הוא זה שמחליט איך איפה וכיצד. לצורך העניין, אם משרד החינוך בא ואומר שהוא מוכן לתת, אבל הוא רוצה להתייחס לאוכלוסייה של נכות מ-20% עד 40%, מאה אחוז, תביא את ה-100 תקנים שלך, תושיב אותם בוועדה שאתה חבר בה, אתה, כמשרד החינוך, חס וחלילה אין לי שום דבר אליך, רק טוב, אבל שמשרד החינוך יבוא, תשבו יחד עם אנשי המקצוע ותקבלו גם את ההחלטה. זה לא שאמרנו שאנחנו מקבלים וסוגרים את הדלת, להיפך. אני גם קורא למשרדים נוספים, כל משרד נוסף שירצה לתת תקנים - - -
אגב, את דעתי הלא מקצועית, דעתי רק מחוכמת החיים, שהרבה יותר קל לשקם מישהו עם אחוז נכות הרבה יותר קלה כדי להכניס אותו למסלול נורמטיבי מאשר מישהו שהוא ב-40%, אבל יש כאן אנשי מקצוע שקיבלו החלטות, ואני מקבל את דעתם של אנשי המקצוע, אבל אני גם מברך גם את משרד החינוך, אם זו האוכלוסייה. להיפך, יותר מזה, אני בא ואני אומר למשרד החינוך, אני מוכן להיות שותף. אני מוכן לשים גם כסף של מנהלת, שאין לי, אבל יהיה לי בעזרת ה', שבואו נתייחס גם לתקנים לאוכלוסייה עם אחוזים יותר נמוכים. אבל בואו נכניס את זה לוועדה הזאת, שכבר ישבה כאן. יש משהו מקצועי, שהוא יותר נכון. אני חושב שאז אין לי ספק שמשרד החינוך יסכים.

קודם כל אתם יודעים שההסכמות לא ייגמרו ברגע זה, אבל על גבי אותו רצף אנחנו רוצים כן לתת מענה גם לאוכלוסיות שכרגע לא מוגדרות. זה מה שנעשה כבר עכשיו. שאלת על מספרים, זה 100 לבעלי צרכים מיוחדים, זה 100 לנערים ונערות בסיכון ועל גבי זה יש - - -

אבל מתוך כמה תקנים? 3,000? זה לא 10%.

רגע, 100 של בעלי צרכים מיוחדים ו-100 של נערים ונערות בסיכון והאוצר משלים עוד 100 על כל אחד מהם, זה 400, ועל 3,500 זה כן מגיע ל-10%.

אני כבר אומר, שזה שהאוצר מוסיף עוד 100 או 200 תקנים, זה לא נכנס למשרד החינוך. האוצר בא ואומר, תשמע, אני מוכן להקצות מול משרד החינוך עוד 100 או 200 תקנים, אבל את ה-100 או 200 תקנים להכניס לפול של הוועדה כאן, של מנהלת השירות האזרחי לאומי, מתוך תקווה שגם משרד החינוך יכניס. אבל ה-100-200 תקנים שנותנים זה לא מהפול של משרד החינוך, זה 200 תקנים נוספים שאותם לא צריכים להחשיב ב-10%, אם מקבלים החלטה של 10%. יכולים גם לקבל החלטה אחרת.

אני אחדד את זה. כשהקריאה שלנו יצאה מפה, יצאה אמירה ממשרד האוצר, שהמשרד שיסכים להוסיף תקנים משרד האוצר ייתן על כל תקן שהמשרד ייתן תקן משלו. זאת אומרת שאם אתם נותנים 100 - - -

אנחנו נותנים 200 כרגע.

אז 200, אבל 200 זה לא 10%.

והם מקבלים עוד 200, אז זה כבר עבר את ה-10%. לא, זה לא נספר, אתם מתחילים כאילו איתנו היום. כבר יש לנו היום פרויקטים עם נערות עולות מאתיופיה - - -

כמה?

יש לנו כבר היום למעלה מ-100 תקנים בפרויקטים שונים. יש לנו 30 במשלבים, למשל. זה מוגדר בכל ההגדרות, גם של משרד הרווחה. יש לנו למעלה מ-100 נערות אתיופיות, קליטת עלייה בפרויקטים שונים, לא משנה השמות שלהם, אבל זו ממש אותה אוכלוסייה, כלומר אנחנו כבר היום בסדר גודל של 150 תקנים, אז רק אם אנחנו מוסיפים את ה-200 על ה-150 אנחנו כבר ב-350, גם בלי מאטצ'ינג, ואם המאטצ'ינג יילך לאיפה שיילך אנחנו מגיעים ל-10% בכל מקרה.

כל התקנים שלכם מאוישים?

כן.

טוב, אנחנו תיכף נמשיך. אני רק אתן לכם סקירה קצרה של התשובות שאנחנו קיבלנו ואני אבקש מהמשרדים שנמצאים כאן להגיב. משרד הרווחה דיברו על זה שהם העבירו 50 תקנים למנהלת עבור אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ועוד 15 תקנים לנערות במצוקה, סך הכול 65 תקנים, שהם 16% מתקני המשרד. אני שמה את זה כדי שנראה אם זה מאויש, עבר, קרה, ושנוכל לדרוש מהאוצר את המאטצ'ינג שלו.

המוסד לביטוח לאומי דיבר על פרויקט שילובים והם רוצים להרחיב אותו, אבל הם לא נקבו במספר.

שירותי בריאות כללית הודיעו שהם מעוניינים להיות שותפים בקליטת נוער בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים. יש כאן נציגים, אנחנו נשמח.

שרת המשפטים אמרה שיש להם 10 תקנים לבנות ובני שירות לאומי בעלי מוגבלויות והם רוצים להגדיל בשנה הקרובה. גם הם לא נקבו במספר, אני אשמח אם יש פה נציג.
מנכ"ל משרד הבריאות הודיע שהוא מוכן לממן את התוספת לאוכלוסיות האלה, ללא תלות בתקנים. הגדרה של 10% לא אפשרית, הוא אומר שמתנדבי השירות עובדים כמתאמי רפואה ויש קושי להגדיר אותם. אני אשמח לשמוע יותר.

שרת הקליטה אמרה שחסרים לה דוברי שפות ויש לה 20 תקנים, והיא מאוד רוצה לצאת למכרז שיקרא לדוברי שפות מהאוכלוסיות המיוחדות שיצטרפו. היא הולכת לעשות את זה בקרוב, היא קוראת לגופים המוכרים להשתתף במכרז.

המשרד לאזרחים ותיקים דיבר על זה שמאוד קשה לשלב אוכלוסיות מיוחדות בשירות הלאומי עם הקשישים. הם רוצים לדבר אולי על מעטפת שתאפשר את זה.

כל זה בנוסף לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שנענתה מיד להקצות 10% מהתקנים, התשובה החיובית המוחלטת היחידה. יש כאן מישהו מהרשות? בבקשה. כבוד. קודם כל תודה רבה, המשרד היחיד שאמר את זה באופן נחרץ ואנחנו מודים לכם על כך.

אנחנו בהחלט נשמח לגייס בעלי צרכים מיוחדים. מנהלת השירות האזרחי שותפה מאוד נאמנה ועיקרית בפעילות שלנו ואנחנו נעזרים בהם גם מבחינת מימון בתקנים הקיימים. יש לנו כ-60 תקנים מהמגזר הערבי ואנחנו מפנים אותם, בצפון בעיקר. 28 תקנים נוספים עומדים להיכנס החודש במגזר הבדואי, בדרום, שזה הישג מבחינתנו. אנחנו נשמח לגייס בעלי צרכים מיוחדים, רק שהמגבלה היחידה שאנחנו מציבים, שאלה יהיו בעלי צרכים מיוחדים שהם בעלי נכויות פיזיות או נוער בסיכון, מהסיבה הפשוטה שאנחנו עוסקים בחינוך להצלת חיים והיכולות הקוגניטיביות מאוד חשובות בהיבט הזה, גם ההכשרה שלנו היא מאוד ארוכה וקשה, גם במגזר הערבי חלק פרשו במהלך ההכשרה, כי יש לנו דרישות גבוהות. אנחנו מכניסים אותם ללמד, ממש ללמד, כיצד להישמר בדרכים ולכן חשוב לנו שמבחינה קוגניטיביים תהיה להם היכולת לעשות את זה.

מבחינת מימון, אני מניחה שאנחנו נגיע להסכמות עם מנהלת השירות האזרחי.

המנכ"ל שלך נתן אוקיי.

אם המנכ"ל שלי נתן אוקיי אז אני בהחלט עומדת מאחוריו.

אני דר' גלית שאול, מנהלת תחום התמחות במשרד הרווחה. אנחנו בתחום ההתנדבות בעצם מתכללים את עבודת העובדים המקצועיים שעוסקים בהשמת בני נוער מתנדבים בשירות הלאומי של בעלי צרכים מיוחדים אצלנו במשרד.

מבחינת המשרד, ונמצאות איתי כאן נציגות ומפקחות בנושאים האחרים, כל גוף אחראי על התכנים המקצועיים, אבל אני הגורם המתכלל שעוסק בראייה יותר מערכתית של השירות הלאומי. מבחינתנו כמובן, ואני חושבת שמנחם הציג את זה בראשית דבריו, הסכומים הועברו והם נמצאים כחלק מהמעטפת של נערות במצוקה במשרד, כך שאני חושבת שבמספר התקנים של משרד הרווחה והחלק היחסי שלנו, תפקידנו, בהחלט הוא שם.

במוסד לביטוח לאומי מעסיקים דרך משלבים, יש לנו נערות בסיכון פלוס נוער בסיכון. הגענו כבר ל-24 מתנדבים. סך הכול יש לנו 170 תקנים של שירות לאומי. מעבר לכך אנחנו מעסיקים 35 מתנדבים, זה לא מתנדבים אלא דרך המשקם, שזה במסגרת שממומנת על ידינו. ואנחנו שמחים לקבל עוד, ממה שיוצע לנו.

אני כאן מההיבט של התקנים, אבל חסר לי את החלק המוסף של ההתחייבות או הרצון שלנו לקלוט, אני צריך לבדוק את זה, אני לא יכול לתת תשובה כרגע.

אוקיי. אנחנו קיבלנו את ההתחייבות ואת הרצון ואנחנו מאוד נשמח לקבל תשובה קונקרטית.

משרד המשפטים?

אני נמצאת פה, אבל לא בכובע של תקינה ולדעת מה הייתה עמדת הנהלת המשרד.

אוקיי, אז אנחנו גם נדרוש את התשובה מהמשרד.

משרד הבריאות? אני זוכרת שבפעם שעברה אמרת שיש לך תקנים ואת לא מצליחה לאייש אותם.

לא.

לא? אז טעות שלי.

הדבר שכן אמרתי ואני הולכת לחזור עליו, שאנחנו מפעילים אנשים עם צרכים מיוחדים פעמיים, פעם אחת זה הקצאה של 150 תקנים של נפגעי נפש, וזו הקצאת תקציב שעובר למנהלת והמנהלת היא זו שמנהלת אותו. הפעם השנייה זה בבתי חולים שקולטים מתנדבים עם צרכים מיוחדים. כרגע זה ללא עלות כי בעצם זה דרך המנהלת, אבל הייתה התחייבות במתווה פרי לעוד 100 תקנים של אנשים עם צרכים מיוחדים ונוער בסיכון ו-100 תקנים נוספים שיושתו על בתי החולים.

אתם עוברים את ה-10%.

עברנו בגדול.

הם יושתו על בתי החולים, אז איך זה יהיה בפועל, עדיין לא סגור. לגבי בעצם מי מגיע לבתי חולים, או מה עושים עם נכי הנפש אחרי שהתקנים האלה מוסדרים, אנחנו בעצם תופרים לכל אחד חליפה, ואז יוחלט לגבי ה-150 תקנים האלה הנציגים שלנו מבריאות הנפש, באמצעות סל שיקום, מסדירים לכל אחד את מקום השירות שלו בהתאם ליכולות שלו, לרצונות, לכישורים וכיוצא בזה.

מה שאמרת על מתאמי רפואה, אמרת את המשפט נורא מהר, אז לא כל כך קלטתי.

כל המשפטים שלי נאמרים נורא מהר.

אבל את זה רציתי לקלוט. אז רק אם תגידי לי מה אמרת, כדי שאני אוכל לענות לשאלות.

כתוב היה לנו, 'שרת הבריאות הודיעה כי הוא מוכן לממן את התוספת לאוכלוסיות אלה ללא תלות בתקנים. ההגדרה של 10% איננה אפשרית במערכת הבריאות. מתנדבי השירות עובדים כמתאמי רפואה במוסדות הרפואיים'.

מתאמי רפואה זה סיפור אחר, זו הגדרה אחרת.

בסדר גמור.

משרד הקליטה נמצא כאן?

בהמשך לתשובת השרה בדצמבר-ינואר אנחנו יוצאים למכרז. אצלנו יש לנו 35 בני שירות לאומי בכל הארץ והם בעיקר עובדים במרחבים ומקבלים קהל ומתרגמים גם שפות, לכן השפה מאוד חשובה לנו, בעיקר צרפתית וספרדית. אין לנו בעיה ואנחנו גם נשמח לקבל כמה בני שירות לאומי שכמובן יש להם כמה שפות, כי אנחנו מוגבלים לפי התקשי"ר לא לקבל בני שירות לעבודה אדמיניסטרטיבית.

גם אנחנו קיבלנו פנייה מיושבת הראש וכמובן שמנהל בתי המשפט ענה בכתובים. אם את רוצה, יש לנו כאן את המכתב.

במערכת בתי המשפט יש 117 תקנים של בנות שירות. כמובן שכעניין של מדיניות ומבחינה ערכית אנחנו תומכים בשילובן של אוכלוסיות מיוחדות במערכת. יש קשיים כאלה ואחרים, גם לצבוע את התקנים וגם יש קושי. יש כאן איתי בעלי תפקידים ספציפיים, מנהלת אגף משאבי אנוש, אחראית על מתנדבים ומימי שאחראית על כל תחום אזרחי, משפחה וסריקה והם ייתנו את התשובות הספציפיות והמקצועיות, אבל גם היום בתוך המערכת עובדים בעלי מוגבלויות ומשולבים במערכת בכל מתח הדרגות, וככל שיש לוועדה שאלות נקודתיות או ספציפיות אז הגורמים המקצועיים כמובן ישמחו לענות.

אני בטוחה שגם לנציגים של הקרנות יש שאלות לגבי זה. דברים נוספים

בוקר טוב. שמי אבי לקח מרשות האוכלוסין וההגירה, אני מנהל אגף לשכות. אצלנו ברשות בתקנים הקיימים מועסקים בעלי מוגבלויות. הם נקלטו לאורך השנים ואנחנו ממשיכים להעסיק אותם והם משולבים בעבודה.

מבחינת בנות שירות לאומי, יש לנו 20 תקנים. יש לנו ניסיון חדש בעניין הזה, כשנה, זו שנה שנייה. ומתוך ה-20 התקנים, כרגע מאוישים 18, כי יש כאן איזה שהיא דינמיקה בניהול אותו משאב, גם הרצון של אותה מתנדבת וגם כמה היא רוצה להמשיך ולהיקלט, שזה אתגר ניהולי בפני עצמו. זה חלק שאנחנו, ואני מתאר לעצמי שגם מקומות אחרים, מתמודדים וזה בהחלט אתגר.

לגבי הנושא של ההקצאה, אנחנו עכשיו בוחנים את הנושא של ההקצאה של 10%, האתגר שהרמת, ואנחנו ניערך בהתאם.

בדיוק 2 התקנים הלא מאוישים, זה גם יהיה 10% וזה גם יפתור את הבעיה.

הם יאוישו. זו פשוט דינמיקה, הם סיימו, אנחנו מגייסים, אנחנו לא נוותר על התקנים.

אני רוצה רק להתייחס למה שאמרו כאן. צריכים לזכור וזה מאוד חשוב שיושבת ראש הוועדה תדע, יש תקנים שהמנהלת מעבירה למשרדי הממשלה, משרדי הממשלה לא מממנים אותם, הם מקבלים אותם בחינם. כשאת מדברת על תקנים, אני רוצה רק למי שלא הבחין במשרדי הממשלה, אנחנו מדברים על כך שהמשרד עצמו יממן את התקנים. זה שהם אומרים 'אנחנו מוכנים לקבל', אני מאוד שמח שהם מוכנים לקבל, אנחנו גם מאוד מעריכים את זה, אבל אנחנו רוצים שמשרדי הממשלה יממנו תקנים נוספים, לא מה שאנחנו נותנים.

בהקשר הזה אנחנו בוחנים את העניין.

אני רוצה להתנצל שלא התכוונתי למה שאתה אמרת, התכוונתי לכולם. דיברתי אחריך, אבל לא התכוונתי רק אליך.

בסדר גמור, אין בעיה.

את הדוגמה של משרד הבריאות, ה-100 תקנים שיושתו על קופות החולים ומשרד הרווחה ובמשרדים נוספים, אנחנו מדברים על 100 תקנים נוספים ולא העברה נוספת של תקנים מהמנהלת.

נציג המשרד לביטחון פנים לא נמצא והוא ביקש למסור שהמשרד יקצה את כל התקנים שצריך לצורך צרכים מיוחדים בהתאם להחלטה, 10%. כמה שההחלטה תהיה, המשרד יקצה.

מעולה.

כיום אנחנו מעסיקים בעלי צרכים מיוחדים שממומנים על ידי המשרד לביטחון פנים, ואנחנו נשלים ל-10% תוך כמה חודשים, שכמובן זה מתייחס למשטרת ישראל, שב"ס וכב"א.

מעולה.

אנחנו מעסיקים גם בנות שירות לאומי וגם בני מיעוטים בשירות אזרחי לאומי וגם אנשים עם צרכים מיוחדים.

באיזה תפקידים?

לא בבתי סוהר, אלא יותר בתפקידי מנהלה, סיוע לכל מיני משרדים שונים. המגבלה שלנו היא שבבתי הסוהר זה הרבה יותר מורכב להכניס אותם, לאור הרגישויות השונות בבתי הסוהר השונים.

כמה תקנים יש לכם היום בשירות אזרחי?

בשירות אזרחי, של בנות שירות לאומי, יש לנו 106.

אז 10 תקנים, לפחות 11 תקנים.

אני מהמשרד לאזרחים ותיקים. המשרד מפעיל פרויקט שנקרא 'והדרת פני זקן'. 'והדרת' נחלק לשלושה תחומים, האחד זה המגזר הכללי שבו אנחנו מעסיקים 260 בנות שירות לאומי. אהלינה, שזה במגזר הערבי, שבו אנחנו מפעילים כ-110 תקנים, ובשירות האזרחי אנחנו מפעילים כ-260 תקנים.

המשרד, לפני כשנתיים, ניסה בשיתוף פעולה עם ידעיה לוין, שנמצא כאן, בת עמי, להפעיל תקנים במסגרת תכנית משלבים - - -

וגם נערות.

וגם נערות בסיכון. היו המון פגישות בנושא. היה ניסיון שלא כל כך צלח. התרומה שלנו זה שאנחנו מפעילים את בנות השירות הלאומי שלנו, במסגרת 'והדרת' יחד עם בנות מנוער בסיכון, לדוגמה במעלות, שהן חונכות אותם, מלוות אותם וגם משלבות אותם בבתים של קשישים.

הקושי הגדול שלנו, שאוכלוסיית הזקנים במדינת ישראל מקבלת באמצעות 'והדרת' שירות חברתי. הכנסה של נוער מהסוג הזה היא בעייתית עבורנו, גם עם מוגבלויות וגם זה. אבל אני לא הייתי שותפה לדיון הקודם, השאלה היא מה קורה במגזר המיעוטים. מתוך העשייה שלנו בתוך מגזר המיעוטים אנחנו היום מטפלות בבנות שאין לי ספק שהן נוער במצוקה אבל הן לא מוגדרות ככאלה, אז צריך להתייחס אליהן ככאלה. אנחנו מתמודדים עם בעיות מאוד קשות בתוך הבתים, באוכלוסייה הזו.

אנחנו נשמח להקצות תקנים, אנחנו נעשה חשיבה איך אנחנו משנים את התקן הקיים ב'והדרת' על מנת לעשות אותו בהתאמה לתוך האוכלוסיות האלה.

אני מהמשרד להגנת הסביבה. אני לא בטוח אם מישהו השתתף בוועדה הקודמת. לצערי אין לי מידע לגבי מתנדבים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, באתי לדווח לגבי מה שעושה המשרד במגזר המיעוטים. כרגע יש - - -

אבל יש לכם אנשים עם מוגבלות בעבודה במשרד, השר שלך מאוד בעד.

אני יודע. מה שכן, המידע שיש בידי זה לגבי מה שאנחנו הולכים לעשות במגזר הערבי. כרגע אנחנו הולכים לפרסם 50 תקנים להעסקת 50 מתנדבים בשירות האזרחי במגזר הערבי והמשרד הולך להקצות כ-2.5 מיליון שקל לליווי התקנים האלה, כולל הדרכה, הכשרה של הצוותים. זה המידע שיש בידי.

אני רוצה לשאול אם התייחסתם בתוך המגזר הערבי לאוכלוסייה בסיכון? איפה נמצאת האוכלוסייה של המגזר הערבי בסיכון ומי נותן את המעטפת?

מעולם, בכל תחום, זה לא רק בתחום הזה, לא עשינו הבחנה בין המגזר או בין המגזר. בעלי צרכים מיוחדים, זה לא משנה אם הם באים מהמגזר הערבי, מהמגזר היהודי או מהמגזר - - -

ההערה שלה הייתה שבתוך הקבוצה מהמגזר הערבי היא מרגישה שיש נערות בסיכון שצריכות מעטפת יותר גדולה ואז דרך ההגדרה של המגזר לא מקבלות - - -

אני מוכן להתייחס עכשיו, אבל אני אומר את זה באופן קטגורי חד משמעי. משרד הרווחה באופן עקרוני, כשהוא מדבר על נערות במצוקה, הוא מדבר על נערות במצוקה ללא הבדל דת ולאום. זה לא רלוונטי, זו נערה במצוקה, היא צריכה לענות על ההגדרה של נערה במצוקה. אז אם יש בעיה בעניין הזה אני מציע לדבר איתי, לא רק בהקשר של שירות לאומי, בהקשר של שירותים לנערות במצוקה במגזר הערבי.

בסדר גמור.

לפני שאני אעבור לנציגים של הקרנות, אני רוצה קודם כל לסכם. אני מאוד מודה למשרדים שהגיעו וגם למשרדים שהביעו נכונות להציע ולשלב את התקנים. אני מזכירה שוב שאלה תקנים שהמשרד צריך לקחת על עצמו לממן.

נמצאים פה נציגים של הקרנות ואנחנו מדברים על המעטפת, מנחם וגשל דיבר על המעטפת. אין לנו ספק, דיברנו על זה בדיון הקודם, על הצורך הגדול באמת בליווי הזה, בחיבוק, גם בתהליך השירות עצמו, אתה אמרת רכז ל-35 אנשים, אני עדיין חושבת שצריך רכז לקבוצה יותר קטנה, בטח כשמדובר בנערות - - -

זה לא רק רכז ל-35, זה גם רכז שצריך להיות מישהו שמתמחה בזה, עובד סוציאלי או מישהו מהתחום. צריכים להבין גם את העניין.

נכון. ואני יודעת שמה שהקרנות עושות זו עבודה מאוד מאוד קשה, כדי להגדיל את המעטפת ולתת את כל הליווי. מי מהמשרדים שמרגיש שיש לו קושי עם האוכלוסייה המיוחדת, שמרגיש שאולי הם לא מתאימים לעבודה הספציפית, אני קוראת לכם לעשות שיתוף פעולה עם הקרנות ולדבר על זה, יכול להיות שזה המקום לעשות את החיבורים, כי יש להם את הכלים ואת הכוחות לתת את המענים שיאפשרו את השילוב של האוכלוסיות האלה.

כמו שחלי אמרה, אנחנו מברכים על זה ואנחנו רואים בזה ערך חברתי אמוד חשוב, אבל ההסתייגות היחידה שיש לנו בעניין הזה זה לגבי נוער בסיכון. צריך לזכור שאנחנו נצטרך לבדוק כל מקרה לגופו מאחר שכל נער ונערה בסיכון מן הסתם מתקיימים הליכים משפטיים במערכת בתי המשפט בעניינם ולכן כל מקרה כזה יצטרך להיבדק לגופו.

ולגבי אנשים בעלי מוגבלויות, אין לנו מניעה בכלל, רק צריך להדגיש שתי נקודות חשובות. אחת זה שהקליטה של בני/בנות שירות לאומי מתבצעת באמצעות העמותות ובעצם אנחנו סוג של צד ג' בתהליך וצריך כמובן שהם יהיו מעורבים ואנחנו גם לא רוצים שיקרה מצב שאנחנו לא נוכל לאייש את אותם 10%. יש איזה קושי לאייש את המשרות האלה, לכן אנחנו נרצה שתהיה לנו אפשרות שאם לא נוכל לגייס את ה-10% בתקנים האלה, אז ננצל אותם ל - - -

אני רוצה רק הערה אחת. רוב הנערים שאנחנו מדברים עליהם, נוער מנותק, נוער בסיכון, נערות במצוקה, אלה כאלה שמעולם לא עברו עבירה פלילית. אסור להשאיר את האמירה הזאת כאילו כולם מעורבים בעבירות בפלילים. יש כאלה שאכן עברו עבירות ואנחנו בהחלט מקבלים את העובדה שכל אחד מהגופים המוכרים צריכים לעשות את ההתאמה הספציפית בכל מקום שהוא, שזה חלק מהשיקום.

כשציינתי הליכים משפטיים בעניינם לא התכוונתי רק להליכים פליליים, יש גם הליכים בענייני משפחה, שזה לא קשור.

זו קביעה מאוד נחרצת שאיזה שהוא הליך משפטי פוסל את האפשרות שתוכלו לעשות - - -

לא פוסל, אמרנו שאנחנו נצטרך לבדוק את - - -

אני רציתי להגיד שתי הערות. אחת, שקודם כל תמיד בודקים לגופו של עניין. אנחנו מתבססים על הדיון הקודם, שחלקכם לא נכחתם בו וישבו פה נערות שסיפרו את סיפור חייהן ואיך הן הגיעו לשירות האזרחי לאומי כנערות בסיכון, או כבעלות צרכים מיוחדים אחרים, ובאמת מדובר בנערות ונערים שעברו מסכת קשה של אתגרים, מכשולים, משברים, שעברו תהליך מדהים. אמר מנחם וגשל, עשו תהליך של שיקום מאוד גדול והיום הם מסוגלים להגיד את האמירה 'אנחנו רוצים לתרום, אנחנו רוצים לתת לאחרים'. לתת זה גם לקבל.

לכן אני מנסה לדלות מפה את האמירות שאומרות 'קשה לנו', לא כדי שנתעלם מהן, אלא פשוט כדי שניצור את החיבורים ונעשה שיתופי פעולה עם הקרנות, כדי שהם ייתנו את העזרה וייתנו את המענים. אני מאמינה שזה אפשרי בכל תחום אם רק נרצה. לכן זו הזדמנות.

ושוב, אני אמרתי, להגיע לכנסת לירושלים זו אולי הטרדה, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להמשיך את התהליך הזה ולדבר, כדי שאם יש בעיות, אם יש קשיים שעולים, נוכל לשמוע אותם ולפתור אותם. אחד הדברים היפים בהגדרה של הוועדה לפניות ציבור, שהיא מתעוררת עם פנייה של אדם אחד, אבל למנדט שלה אין סוף. זאת אומרת אנחנו יכולים להמשיך ולטפל בסוגיות שעולות, ולכן אני אשמח אם תציפו סוגיות שיש לכם שאולי אנחנו לא מכירים.
נציג של משרד הביטחון לא דיבר.

אז קודם כל אני רוצה להגיד שגם משרד הביטחון וגם צה"ל מעודדים גיוס לצה"ל של בני נוער עם צרכים מיוחדים בהגדרה רחבה וכיום המערכת הרבה יותר פתוחה ומתגייסים הרבה יותר בני נוער מאשר היו מתגייסים בעבר.

עכשיו יש לי שאלה שתפיל אותך מעכשיו ועד עולם. האם נוער בסיכון, שיש לו קשיים להתגייס, אפשר לפנות אליך בעניינו? כי מגיעות הרבה פניות לוועדה, המון המון פניות.

כן, אפשר לפנות לאגף הביטחוני חברתי.

אבל תענה גם.

עבר בשבוע שעבר בכנסת חוק התורמים, אני לא יודעת אם שמעתם עליו, חוק שלי באופן אישי היה קשה להצביע עליו, אבל הצבעתי, כחלק מהמשמעת הקואליציונית, שלמדתי עליה לאחרונה. זה חוק שייתן עדיפות לאזרחים שמשרתים בצבא, או, ובנוסח הראשון זה לא היה, שירות לאומי אזרחי, אנחנו נאבקנו שזה ייכנס, והיום זה מדבר גם על אנשים שהביעו נכונות לשרת ולא נמצא התקן. זה נורא חשוב לי שתדעו את זה היה והחוק הזה יעבור. אני מפחדת שהאוכלוסיות לא יידעו, חלק מהאנשים שמקבלים הביתה מכתב מהצבא שאומר 'אתם לא יכולים, אתם פטורים משירות' בגלל עבירות או בגלל כל מיני דברים אחרים והם לא יידעו שהם צריכים להביע נכונות כדי לקבל אחר כך את כל ההטבות. החוק עוד לא עבר, יכול להיות שהוא גם לא יעבור, אני מקווה, אבל שתדעו אתם, שמי שמביע נכונות, גם אם אין תקנים, מגיע לו על פי החוק הזה לקבל את ההטבות וחשוב שמי שעובד עם האוכלוסיות האלה יידע את זה.

צריך לבדוק אצל כולם ואחרי זה מי שנותן את האישור זה אנחנו, שבאמת בדקנו ולא היה לו תקן. ולא שכל אחד יבוא ויגיד 'בדקתי, אין תקנים ומגיע לו'. לעשות קצת סדר.

זה עבר בקריאה טרומית, יש עוד תהליך ארוך, אבל אני מזהירה מראש.

נקודה נוספת, היום יש הרבה תכניות הכנה לנוער בסיכון, גם בתוך המכינות הקדם צבאיות והיום אנחנו מעודדים פתיחת מכינות שמיועדות לאוכלוסיות כאלה.

מעבר לזה מפעלי שנות השירות משלבים בצורה הרבה יותר רחבה וישנן תכניות חצי שנתיות, תכניות אופק, שזה גם איזה שהוא מיזם שעושה הכנה ובתוך התהליך הזה אנחנו מבטלים פטורים לאנשים, אנחנו מצליחים לשלב ולשנות את הסטטוס של אנשים לקראת הגיוס.

לגבי השירות הלאומי. אמרתי שאנחנו לא היינו בדיון הקודם, אנחנו לא מכירים את זה. אני יכול להגיד שיש עבודת מטה פנימית לאיתור ואפיון תפקידים ללא קשר למה שהועלה בוועדה ואנחנו נתייחס לזה, אני מעריך, בפעם הבאה.

אנחנו נעבור לנציגי הגופים המוכרים. אני יודעת, אחד הדברים שהתעסקתי מאחורי הקלעים בו, במאבק לקדם את המכרז הקרוב שהולך לצאת ואני מבינה שיש לכם היום קשיים עם המכרזים ולכן אני אשמח לשמוע, אם יש כזה מכרז זו הזדמנות להעלות אותו. אז בבקשה.

אני מנכ"ל בת עמי, זה חלק מאלומה, ואני גם יושב כאן כחבר בפורום לקידום שירות לאומי לאוכלוסיות מוחלשות שדפנה מרכזת אותו. אל"ף, אני אומר כאן אמירה כללית כי אני מרגיש כמעט ימות המשיח. על באמת. כי אני זוכר את השנים, אנחנו מפעילים את התכניות סדר גודל של 8, 9, 10 שנים, תלוי באיזה תכנית, וכמו שאומרים עמדנו כקבצנים לקבץ תקנים והיום יש כאן תנופה ענקית בנושא ובאמת יישר כוח, גם לשר שלום מצדו, לך, על הוועדה, מנחם במקום שלו ומשרד החינוך, כל אחד במקומות שהם באמת דחפו את זה, אז ממש יישר כוח גדול וכל הכבוד. זה דבר ראשון.

אני אגיד עוד הערה. מעולם לא יצאנו בשיווק לאוכלוסיות בגלל מיעוט תקנים. אני חייב להגיד שהשנה, לראשונה, אני מתחבט ממש בסוגיה הזאת ואני לפחות חושב שצריך לצאת בשיווק לאוכלוסיות, כי אם זאת המגמה, שיש הגדלה של מספר התקנים, אז זה צריך לצמוח גם מלמטה, הצעירים צריכים להכיר את זה. היום הצעירים לא מכירים את זה ואני מאמין שאני נמצא כרגע במגמה באמת כן לצאת לשיווק כדי שיכירו את זה יותר וגם מי שאין לו השנה תקן, יהיה לו בשנה הבאה, הוא יעמוד בתור וזה לא נורא, אבל אני מאמין שאנחנו הולכים בקצב הנכון.

מטרידה אותי השאלה, אני חוזרת למנחם וגשל מבחינה מקצועית, האם לשווק את זה והאכזבה לפעמים היא גדולה מאשר - - -

אז עד היום נקטנו בכיוון הזה, עד היום זה מה שעשינו, לא שיווקנו את זה מעולם. אני אומר, בגלל שמספר התקנים גדל הגיע הזמן כנראה גם כן לצאת לציבור עם זה.

אני רק רוצה להזהיר את ידעיה. אני אגיד לכם מה יקרה, הגופים המקומיים ישווקו והפניות יבואו אליי, זו אחלה חלוקה. זאת אומרת - - -

עד היום הם באו אלינו.

ידוע לך שגם אתה מפנה אליי וזה בסדר, אני הייתי עושה בדיוק כמוך. אבל כדי שהחלוקה לא תהיה שידעיה יהיה האדם הטוב ואני זה שצריך להסתכל להורים בעיניים ולהגיד להם שאין לי, אז אל"ף, אני מציע שבואו נחכה ונראה באמת שמשרדי הממשלה שנענו בחיוב כאן בוועדה, וכולנו מכירים את הרצינות של משרדי הממשלה, שכשהם אומרים אז הם מיד מקיימים והמנכ"ל נותן והתקציבן והחשב ובמיידי. אז אני מציע קודם כל שנראה שזה כתוב, שהחשב כותב, שהמנכ"ל כותב, מול התקציבן. זה דבר ראשון. אחרי שנבדוק כמה יש, איפה, איך ולמה, אני מציע אז שנקבל את ההחלטה אם לשווק או לא. אין ספק - - -

אבל כיוון שגם אתה משרד ממשלתי, אז תגדיר תקופה של מתי.

אני גם רוצה להתייחס למה שמימי אמרה. סליחה שאני קוטע אותך, ידעיה.

זה לא ייקח לך מהזמן.

אני רק רוצה לומר, כי פחדתי שתמשיך, אז אני רוצה לעצור אותך כאן. אני רק אומר דבר כזה, אני מציע לא להזדרז, אני מציע שנראה במה מדובר, בכמה מדובר ואז נצא. אני אומר שהמודעות לשירות הלאומי אזרחי בכלל ובפרט הנושא של אוכלוסיות מיוחדות, כפי שמנחם וגשל תיקן אותי, הוא לא אמר שהוא מתקן אותי, אבל הוא דיבר אחריי אז הוא תיקן אותי, כי אני אמרתי בעלי צרכים מיוחדים ואני למדתי, אז את האוכלוסיות המיוחדות, אז אנחנו צריכים להבין שהמודעות עלתה מאוד ואין לי ספק שכל מי שיושב כאן ומתעסק עם זה, וגם הורים שילדיהם עושים שירות, זה יבוא ויגדל גם בלי השיווק.

דבר שני, אני מציע, מכיוון שבעזרת ה' בפברואר זה ייצא, לחכות לאזור אפריל, שנבין איפה אנחנו עומדים, גם מול מה שמצאנו, גם מול מה שנתנו ומיד אחרי אפריל אנחנו צריכים לשבת ולראות האם יש צורך - - - אגב, גם צריך לזכור, למה שהתייחסתי ואמרתי, שמשרדי הממשלה, לאחר שמצאנו את אותם מתנדבים שרוצים באמת אישרו את אותם מתנדבים. כדי לא להגיד, יש לנו/אין לנו ואז יש לנו תקנים ריקים ואין לנו.

אז קודם כל תרשמו שאנחנו כבר ניפגש פה באפריל לדיון.

עם הקמפיין לנושא. באפריל.

עליי הקמפיין.

תרשמו, גם בכסף.

רק בכסף דיברתי. אני לא אמרתי פעם משהו שאני לא יכול לעמוד בו, ושיירשם לפרוטוקול, הקמפיין עליי.

הדבר הנוסף שבאמת צריכים לקחת בחשבון, שלא יהיה מצב שמשרדי הממשלה יקצו תקנים לבעלי צרכים - - - אני לא מאמין שזה יהיה, אבל אני עדיין אומר, שמשרד מסוים יקצה תקנים לבעלי צרכים מיוחדים, הוא לא מצא בהגדרת התפקיד מה מתאים לו ושלא יישארו עכשיו בתקציב 50 תקנים מיותרים ויש 50 מתנדבים אחרים שהם לא מהאוכלוסיות המיוחדות שרוצים ולא מכניסים אותם כי הם מחכים. זה באחריותנו וזה בסדר גמור. ההערה שלך היא הערה מאוד נכונה. ואני מתנצל שהפרעתי לך.

אם כבר הפרעה, אז עד הסוף.

אני רוצה לומר דבר כזה, אמרתי שצריך להתייחס לזה בזהירות רבה, אני אומר גם עכשיו ואני אומר גם לך. אנחנו עשינו חלוקה של מכסות של שירות לאומי בין האגפים. אני כבר אומר, שאם אני מתייחס היום לאנשי מה שאצלנו קרוי אגף השיקום, אגף השיקום שמתייחס לאנשים עם נכויות, לעומת אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, נתנו לאלה תקנים ונתנו לאלה תקנים, אגף השיקום מסוגל היום לאכלס או לאייש מכסות של שירות לאומי פי עשרה מהאגף למוגבלות שכלית התפתחותית. ולא נתנו את זה, כי רצינו לשמור על איזון. לכן אני גם לא מציע שבאפריל נקבל החלטה.

עד שקבענו תאריך. זה כבר רשום ביומן.

זה לגבי שיווק.

לא, את הוועדה אפשר לעשות, אני רק אומר, לגבי החלטות, אני צריך לקבל אותן באופן מושכל ולדעתי בתחילת שנת הלימודים הבאה. אחרי שאנחנו נראה בכלים חדשים שאנחנו רוצים כרגע לפתח אותם, איך כל משרדי הממשלה יוצרים את האיוש של המכסות. דבר אחד לא יכול להיות, לא יכול להיות שפה אנחנו נשב ונגיד שצריך להגדיל ולהרחיב ומהצד השני לא כל התקנים יהיו מלאים. אבל אם התקנים יהיו מלאים ואנחנו נצא בקמפיין ואחר כך יהיו כאלה שימתינו, לדעתי הנזק גדול מהרווח.

מנחם, הכוונה הייתה שבאפריל נבחן לראות. זה מה שאמרתי. ואז לפי זה נדע אם לצאת לקמפיין. להיפך, אני עצרתי ואמרתי שלא לצאת עכשיו.

אני פשוט מחמיר יותר ממך.

אני פשוט מסכים איתך.

עכשיו שקיבלת את ההערה אתה יכול להמשיך.

אז אחרי שאמרתי את ברכת יישר כוח אני רוצה להעיר כמה הערות. אל"ף, אם אני מסמן את השנה הזאת באופן ספציפי, תשע"ד, שהתחילה, אז לצעירים עם מוגבלות הייתה תוספת משמעות, יישר כוח גדול. לנוער בסיכון ונערות במצוקה לא הייתה תוספת. אני אומר את זה על רקע זה ואני מזמין את שר שלום ואני יודע שהנושא קרוב ללבו, אני רואה את המגמה - - -

אני גם מזהה את המגמה הזאת, אני מאוד מאוד חוששת ואני חושבת ש - - -

היא קיימת כרגע ונכון שגם במספרים יש הרבה יותר צורך בצעירים עם מוגבלות מאשר נוער בסיכון ונערות מרקע של מצוקה או נוער מנותק, אבל אני חושב שנכון לשמור כאן על איזה שהוא איזון.

אתה יכול להגיד לי ממה שאתה מכיר, בכמה הייתה הגדילה בכל אחת מהקבוצות?

הם ייתנו את המספרים, הם טובים יותר ממנו.

כי הם אמרו לנו שיש פחות בנוער בסיכון, אז רציתי לדעת - - -

לא, אף פעם לא היה פחות.

לא, פחות גדילה.

לא הייתה גדילה בכלל, השנה לא הייתה גדילה.

לפני שנה לא היה ומתקציב המנהלת, שכל מנכ"ל עושה בתקציבו מה שהוא רוצה ומכיוון שאני אמרתי שמאיפה שאני בא, זה קרוב מאוד לליבי, וגם הגופים המוכרים יודעים את זה וגם הקרנות וגם מנחם ידידי, אנחנו באנו והקצינו. אני באתי ואמרתי והתייחסתי, אני חושב ואני מאמין שלאוכלוסיות האלה צריכים לתת יותר תקנים. אני באמת מאמין ואני גם אומר שהם יכולים להיות הרבה יותר מתאימים, אמרתי את הדברים האלה. עדיין, ברגע שאני הקמתי ועדה בראשותו של מנחם וגשל, ואני אמרתי את זה גם לגופים המוכרים וגם לקרנות ולכל השותפים, אני מאמין באמונה שלמה גם במי שעומד בראש הוועדה, גם באנשים השותפים לוועדה ולכן אני עדיין נצמד להמלצות שלהם. והיה, בעזרת ה', יהיה לנו עוד תקציב, אחרי שנוציא את הקמפיין לבעלי צרכים מיוחדים, אנחנו נספוג עוד כמובן לנוער בסיכון.

הקמפיין הוא לא רק לצרכים מיוחדים, גם לנוער בסיכון.

כשאני מדבר על הקמפיין זה על הכול. תאמיני לי, אם תראי את העיתונים, אף פעם לא הייתה מודעות ולא היה קמפיין - - -

אז איך ועדת ההיגוי דיברה על עלייה באוכלוסיות בעלי מוגבלויות ונוער בסיכון?

את שואלת מה כרגע התמונה?

כן, כי הם דיברו על זה שאנחנו מגדילים לאוכלוסיות בעלי מוגבלויות ואנחנו לא מגדילים באותו יחס לתקנים של נוער בסיכון ונוער במצוקה.

התמונה נכון לכרגע היא שלבעלי אוכלוסיות מיוחדות, אם אני כולל כרגע את כל בעלי הצרכים המיוחדים, יש לנו סדר גודל של 650 תקנים ולנערות במצוקה ונוער מנותק יש לנו 300 תקנים. עכשיו, צריך לומר שבמשך שנים התקנים של נערות - - - מה לא נכון?

אין 650 צעירים עם מוגבלויות.

אל תתווכח על הנתונים, אני אומר לך שהנתונים הם שיש לנו היום 650 תקנים של אוכלוסיות מיוחדות שבתוכם כלולים ה-150 תקנים של משרד הבריאות לנכי נפש, שהם עדיין חלק מהאוכלוסיות המיוחדות, ובתוכם יש 600 תקנים כרגע לחלוקה של צרכים מיוחדים. בנוסף לזה יש לנו 300 תקנים ש-90% מהם מאוישים כרגע, של נערות במצוקה ונוער מנותק. המגמה תהיה כל הזמן להגדיל אותם באותו יחס.

באותו יחס בשניהם?

עד שאנחנו נגיע למסקנה שאין כרגע - - -

אני רוצה להוסיף משהו על זה. על נוער בסיכון.

אני רוצה להגיד לפני שאתה מגיב, כדי שתגיב בהתייחסות מאוד ספציפית לדברים, אני יודעת וזה עלה מהדברים של הגופים, הרבה יותר קשה לשלב נוער בסיכון ונערות במצוקה, הם צריכים ליווי יותר גדולה, תמיכה גדולה, יש יותר חשיבות לתקני חוץ, במקרה הספציפי שאתה הזכרת, ואני חושבת שיש נטייה להגדיל את האוכלוסיות בעלי מוגבלויות ולאו דווקא נערות בסיכון ואני זיהיתי את המגמה הזאת בפגישה הראשונה, אני מזהה אותה גם עכשיו ואני מאוד רוצה לשמוע התייחסות לדבר הזה והבטחה שלא - - -

אז קודם כל הזיהוי הוא לא זיהוי ודאי והוא לא נכון, ואני אסביר לך למה. זה לא זיהוי בכלל, אני אגיד לך למה. קודם כל, רבותיי, מי בנוער בסיכון, ואת מכירה, יכולים להשתלב בכל התקנים הרגילים שיש בכל משרד ומשרד. והם משתלבים. קודם כל בואו נעשה סדר בראש.

אבל זה תקני - - -

עדי, בואי נעשה סדר. אנחנו מדברים על מעטפת ותקנים. קודם כל לגבי התקנים ואני מתייחס קודם כל לתקנים, יש לנו מאות תקנים, ואני יכול לומר בוודאות שיש היום מעל 700 תקנים של נוער בסיכון שמשלבים בשירות האזרחי לאומי. קודם כל. זה למרות שאין לנו את כל המעטפת. צריכים להבין, מעטפת נצרכת מתקציב והתקציב זה מהאוצר. צריכים להבין איך אנחנו עומדים בסדרי עדיפויות.

אני באתי ואני אמרתי ואני חוזר ואני אומר, שאותו נוער בסיכון, הרבה יותר קל להכניס אותו להיות נורמטיבי ולהביא אותו. אני אומר נורמטיבית, הוא ילד נורמטיבי שעושה שירות לאומי, איך שהוא נכנס לשירות ואיך שהוא מסיים את השירות זה הבדל שמים וארץ, על אחת כמה וכמה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, כפי שאנחנו אומרים, שמי שנוער בסיכון, איך שהוא נכנס ואיך שהוא יוצא - - -

לכן המעטפת - - -

המעטפת ודאי שמוסיפה, אבל לבוא ולומר שאין תקנים בגלל שצריך לתת מעטפת, אני תמיד בוודאי מוסיף ורוצה שיהיה יותר.

זה להתפלפלות משפטית. אז כנראה שיש תקנים, תקנים רגילים, אין מספיק תקנים מותאמים לנוער בסיכון, וכשגדלים התקנים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים אני מצפה שיגדלו גם התקנים לנוער בסיכון, בגלל הצורך והביקוש הגדול שיש בהם. אני רוצה לראות שאנחנו מגדילים את ה-650 ואת ה-300, אני הייתי רוצה שיהיו 650 ו-650, אבל אני מבינה את הסוגיה התקציבית.

אני שמח מאוד שפעם אחת אני יכול לדבר על הצד המקצועי בלי להתייחס לצד הכלכלי, כי אני מבין את שר שלום, בסופו של דבר הוא צריך להקצות לזה כסף. אני רק רוצה לומר דבר אחד - - -

זה היתרון בתפקיד החדש שלך.

כן, נכון. אני בחרתי בזה.

ואנחנו שמחים.

אם משרד החינוך היום מקצה 200 תקנים לנושא של נוער בסיכון וה-200 תקנים האלה לא יהיו מלווים במעטפת, מבחינתנו כוועדת ההיגוי לא עשינו כלום, כי גם היום יש ואומר שר שלום, ובצדק הוא אומר, שיש מאות תקנים היום שרצים בנושא נוער בסיכון שאני לא עצרתי אותם, אבל אני אמרתי ושר שלום קיבל את האמירה הזאת, שהם לא נכללים בתוך ועדת ההיגוי כי אני לא חושב שאני יכול לקחת אחריות על אוכלוסייה שהיא בסיכון כל כך גדול, כל האוכלוסיות המיוחדות, מבלי שאני יודע שהם מקבלים את המעטפות.

אני אגיד שהאמת היא שהגדילה היחידה השנה בנושא של נערות במצוקה הייתה דווקא במשרד החינוך על תקנים רגילים, אבל נדרש בשביל זה לגייס הרבה כסף בשביל המעטפת. ברגע שיצאו תקני הגנים היה לנו אישור ממשרד החינוך לשבץ בעשרות נערות מרקע של מצוקה בתקני גנים ועשינו את זה, אבל הבעיה המרכזית היא שבאמת, כמו שאמרת, זה בלי מעטפת, ונדרש גיוס כספים גדול.

אתם יודעים כמה תקני נערים בסיכון מאוישים ללא מעטפת?

לא ללא מעטפת, ללא כספי מעטפת. אני לא יכול להגיד בכל העמותות, אני יכול להגיד אצלנו. אצלנו סדר גודל של 40 כאלה, אבל אנחנו מגייסים לזה, כי אין מצב שמשרתים ללא מעטפת, כי אנחנו מגייסים כסף בשביל המעטפת.

גם בשירות לאומי רגיל יש מעטפת.

אבל דלה.

אני רוצה להגיד משפט לגבי הנושא של הדיור.

אני לא רוצה להגיד דלה, יש מעטפת.

לא, אם אתה נותן יום הכשרה בשבוע ואתה מקבל ארבעה ימי הכשרה בשנה - - -

גם אני בעד שנקבל יותר, אני רק אומר שגם בשירות לאומי רגיל יש מעטפת.

ואני אחזור ואגיד שזו מעטפת דלה, כי - - -

אבל, שר שלום, תעשו לי טובה, חסד אחד עם העניין הזה, אני לא בעד, ואני אומר את זה כאן, כי צריך פעם לעשות הבחנה - - -

לא לקרוא לזה מעטפת כשמדובר ב - - -

לא, לא לקרוא לזה בשמות שוועדת ההיגוי קראה לזה. בואו נקבל החלטה שמי שאנחנו נחליט שהוא אוכלוסייה מיוחדת צריך לקבל מעטפת, ומי שנחליט שהוא לא אוכלוסייה מיוחדת לא צריך לקבל מעטפת. אי אפשר לקרוא לאוכלוסייה אוכלוסייה מיוחדת ואז לא לתת לה מעטפת. מבחינתי, אין לי בעיה אם משרד החינוך יבוא ויאמר 'חברים, כל אוכלוסיית הילדים בסיכון שאני היום רוצה לאייש אותה, מבחינתי לא נכללים באוכלוסייה שצריכה את ההשגחה המיוחדת הזאת'. אין בעיה, אני לא אימפרטור שרוצה כרגע להגדיל את המאגר שלי. ברגע שהחלטנו שזאת אוכלוסייה בסיכון והיא נקראת אוכלוסייה בסיכון והאוכלוסייה הזאת צריכה שתהיה עליה השגחה יותר גדולה, עם גם סיכוי יותר גדול להשתלבות בעתיד בחיים, היא צריכה לקבל מעטפת.

ואיפה זה מופיע בקריטריונים האלה לקבוע מי אוכלוסייה בסיכון?

ועדת ההיגוי קבעה ואני העברתי לכם הגדרות מאוד מדויקות. אם מחר משרד החינוך יחליט שהוא מחליף את האוכלוסייה שלו בתוך ועדת ההיגוי, נשב יחד עם משרד החינוך ונוסיף פרק של נוער בסיכון עם ההגדרות המיוחדות שלו.

אני אשמח אם - - - קריטריונים שיש לכם קושי איתם.

אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו כאן לגבי הדיור, בעיניי זה קריטי. בעבר היה 100 תקנים בדיוק, בשלב כלשהו, אך באחת זה קוצץ לפני שנתיים, נדמה לי, והייתה מגמה להגדיל את מספר התקנים. היום אנחנו מצליחים לממן שלוש דירות. אני יודע שבעמותות האחרות גם מממנים דיור, אבל זה נושא בעייתי ואני מחזק את הדברים שנאמרו כאן. אני חושב שאי אפשר להעמיד את התקנים האלה - - -

ואתה יודע להגיד שעלו תקני דיור?

עלו תקני דיור, בתעריף, סדר גודל של 800 שקל נוספים לתקן. זה עלות הדיור, 800, 800 ומשהו, זה לפי התעריף.

אני כן רוצה לומר שבמצב של היום יש רף מסוים שאנחנו לא נותנים מענה וזה הרף שהיום מוגדר פחות מ-40% לצעירים עם מוגבלות כי זה לא עומד בקריטריונים שהוועדה קבעה. בעיניי זו בעיה גדולה, כי הצבא פטר לצורך העניין נגיד צעירים עם מגבלה נפשית, הוא יפטור אותם הרבה פעמים משירות גם על 20% ולפעמים גם על פחות והם נמצאים בפני שוקת שבורה, זה נמצא גם אצל צעירים עם מוגבלויות אחרות, אבל המקום שבו זה הכי בולט זה הנושא של חבר'ה שהנכות שלהם היא על רקע נפשי. בעיניי זה צרה כי השירות הלאומי מבחינתם פר-אקסלנס זה שיקום. נקודה.

בתיקון אחד שזה לא הוועדה קבעה, אלא אלה הגדרות הביטוח הלאומי.

אוקיי, אבל אולי הוועדה יכולה להעלות את זה. אני רוצה להצביע על הנקודה הזאת שבעיניי זו בעיה גדולה.

אני כן רוצה להגיד שבמגזר הערבי יש לנו קבוצה אחת של נערות מרקע של מצוקה. ייחודית, פתחנו את זה השנה, מיוחד, לא פשוט, מורכב, אפשר לגדול בצורה - - - הם עונים על הגדרות הרווחה, חשוב לי להגיד, וזו באמת שנה ראשונה שאנחנו מצליחים לפתוח קבוצה כזאת.

אז הם מקבלים תקנים למעטפת?

עם מעטפת. לא כולם של מעטפת, חשוב לי להגיד, אבל זה כבר בגלל שהיינו מלאים בתקנים, אז חלק זו הקצאה של ביטחון פנים וחלק בהקצאה אחרת, אבל לא כולם עם מעטפת.

אני המנכ"לית של תפוח ויושבת ראש של הפורום לקידום שירות אזרחי לאוכלוסיות מוחלשות. אנחנו פועלים, כמו שידעיה אמר, בשדה שנוצר כבר לפני ארבע-חמש שנים, כבר מזה זמן, מתוך אמונה שבאמת האוכלוסיות שאנחנו עובדים איתן צריכים לקבל מעטפת, וחשוב לי לומר שהרבה מאוד כספים, הארגונים החברתיים שהתאגדנו ביחד, מגייסים מעולם הפילנתרופיה, שמשלים את הכספים שנותנות הקרנות, גם קרן ההזדמנות וגם בממשלתי. בלעדי הכספים הנוספים לא היינו יכולים לעשות את השירות האזרחי בצורה המיטבית לאוכלוסיות האלה.

רציתי להציע, בהמשך, חברת הכנסת, עדי, למה שאמרת, הפורום גיבש ועיגן בתוכו המון ידע על איך להתנהל עם אוכלוסיות שכאלה, איך להתאים את היכולות שלהן לתפקידים השונים. תפוח מתמחה בטכנולוגיה, אבל יש גופים עם התמחויות שונות והיינו מאוד רוצים להציע לעשות יום עיון שהוא יהיה יום עיון מספר 2 ליום עיון שכבר עשינו, שבו נשב ביחד עם מנהלי משאבי אנוש, הרפרנטים המקצועיים במשרדים הממשלתיים ביחד עם אנשי המקצוע ממשרד הרווחה והמשרדים השונים, כדי לחשוב ביחד איך אנחנו משתפים אתכם בניסיון שכבר למעלה משלוש שנים בעבודה עם האוכלוסיות האלה בשירות אזרחי.

כבר כתבנו נייר עמדה שמגבש את הכול ואני אשמח מאוד שנעשה את זה ביחד. נפגשנו פרטנית, אבל חשוב לנו שנעשה את המפגש הזה כדי שתוכלו לקבל את ההחלטות נכון יותר.

אנחנו נשמח לתת חסות אם צריך, אבל - - -

והדבר הנוסף שהייתי רוצה לומר, שאחד מהדברים שאנחנו למדנו באמת, וידעיה דיבר על זה, בחברה הערבית יש עניין של מודעות. לא יצאנו לקמפיין, לא בחברה היהודית ולא בחברה הערבית, אנחנו מכירים את זה מהעבודה שלנו בשטח גם עם האגודה, שהם השותפים שלנו בתקנים, וגם עם האנשים של המנהלת, פשוט הם פחות יודעים על זה, אז גם המשפחות פחות יודעות, המנהלים במוסדות החינוכיים פחות יודעים, המנהלים של מחלקות נפש וכדומה לא מציעים את האופציה ואני יכולה רק לחזק את מה שמנחם אמר, ראינו במו עינינו נוער בסיכון בהגדרתו הקשה ביותר עושה תהליך שיקומי מדהים, ואחר כך מוצא את עצמו בתעסוקה אפקטיבית ובבחירה של לימודים אפקטיביים יותר, כי הוא נמצא בסביבה נורמטיבית, עם שווים לו, והיינו מאוד רוצים לעודד את זה שבחברה הערבית תהיינה יותר קבוצות, כי הם בדיוק כמונו.

אני מנהלת קרן הזדמנות, הקרנות, מה שנקרא, הקואליציה של הקרנות. אנחנו שותפות של חמש קרנות, אמריקאיות וישראליות, שחברו ביחד כדי לקדם את הנושא של שירות לאומי אזרחי ואנחנו גם חברים בוועדת ההיגוי הבין משרדית.

אני מצטרפת למשפטים הראשונים שאמר ידעיה בנושא, אני חושבת שזו התקדמות, הוועד הזאת עשתה צעדים מאוד משמעותיים. יש עוד דרך לפנינו, שלא נטעה, אבל אני חושבת שעברנו דרך ארוכה ומשמעותית וחלק מהשיח פה והמונחים שכבר שגורים בפי כול, פשוט תענוג מבחינתי לשמוע את זה.

אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו, אני אגיד רק כמה דברים. אנחנו פועלים היום בשני אפיקים אחרים. דיברת על שיתופי פעולה, אנחנו בהחלט מזמינים לשיתופי פעולה, אבל האפיק המרכזי שלנו באמת הוא השותפות עם הממשלה. מבחינתנו, שהכול יאוגד תחת אותם קריטריונים, אותם מאפיינים, בקורת גג אחת, לכן השיח שהתפתח מול משרד החינוך הוא שיח שמאוד מטריד אותנו, כי זה סוג של מדרון חלקלק שעלול להתפתח אחר כך גם למשרדים אחרים ובאמת הדרך שכבר נעשתה, בין אם זה נהלי הפיקוח ובין אם זה הקריטריונים של מה הם גופי מעטפת זה משהו שבעיניי רק נכון שהכול יאוגד תחת אותו ניהול, או אותו רעיון. זה דבר אחד.
בנושא המעטפת, היום אנחנו נותנים את המעטפת הציבורית לתקנים של נוער בסיכון, את כל החלק של המעטפת, 1,000 דולר. מבחינתנו חייבים למצוא פתרון לחלק של המעטפת הממשלתית - - -

50%.

השנה אנחנו ניתן 100%, את כל ה-1,000 דולר, בתשע"ד.

בגלל שלא יצא מכרז?

בגלל שראינו את הדוחות - - -

תני לי לעזור. מפני שאני לא מסכים בשום פנים ואופן שתינתן מעטפת ציבורית איפה שאין מעטפת ממשלתית. לא מסכים. הממשלה קודם כל צריכה להכיר באחריות שלה, אם הממשלה לא מכירה באחריות שלה למעטפת הממשלתית, תחת ידיי לא יכול להיות שתהיה מעטפת ציבורית בלי מעטפת ממשלתית. העובדה שהקרנות קיבלו החלטה שהם רוצים לתמוך בעניין הזה, אני האחרון שאעצור את זה, אבל לא תחת אותו ניהול. תחת אותו ניהול צריך להיות שאותו ילד שמקבל מעטפת ציבורית, יש לו קודם כל מעטפת ממשלתית. אני מזכיר לך מה זה המעטפת הממשלתית, זה הסטנדרטים, זה ההשגחה, זה הבקרה, עם כל מה שמשתמע מזה.

אז אתם החלטתם לתת את המענה למקרה, שלא יהיה מצב - - -

המעטפת הציבורית, עלותה 1,000 דולר. בשנה קודמת נתנו רק 500 ושאר הארגונים היו צריכים להשלים את החלק הנוסף, השנה אנחנו נשלים ל-1,000 דולר.

ברכותיי.

לא ידעתם את זה?

לא, בשורה טובה. פעם ראשונה אני שומע את זה.

אני מציע, הילה, שתבדקי עוד פעם אצלך, אבל כיוון שזה אמור, אז אנחנו מקבלים בשמחה ובאהבה את מה שאת אומרת.

הכול בסדר, 1,000 דולר ל-100 תקנים של הצעירים בסיכון.

רק בשביל זה היה שווה לבוא.

- - -של נערים בסיכון, שרצו להכניס אותם לתוך עבודת הוועדה, שאני סירבתי כל עוד לא תהיה מעטפת ממשלתית. אני מקווה שעכשיו, כשמשרד החינוך נכנס בצורה מסודרת, תהיה לזה מעטפת ממשלתית ואז נכניס את זה באותה צורה ויכול להיות שה-1,000 דולר האלה יהיו על 2,000 ילדים.

אנחנו מקווים שזה יהיה יותר.

זה נותן מענה של המעטפת הציבורית, אנחנו עדיין מחכים להשלמה של המעטפת הממשלתית, שזה משהו שחייבים לדאוג לו, שעדיין לא קיים.

מבחינתנו, עוד דבר שאנחנו עוסקים בו, היום באפיק הפרטי, כי אין לו עוד מענה בתוך הוועדה, זה כל מה שקשור לחברה הערבית. אנחנו נותנים תכניות מעטפת היום בערך לכ-800 צעירים שעושים שירות אזרחי.

אז בואי תגלי לי את, כי כל פעם שאני שואלת את המשרדים, הם אומרים לי 'אנחנו עוד מעט נדון בנושא האוכלוסייה הערבית, תבואי גם לזה'. תגלי לי איפה זה עומד ואיך אני יכולה לדחוף את התהליך כדי שהדברים יזוזו.

שיגמרו כבר את חוק שוויון בנטל.

אל"ף, יש מספר של תקנים מדהים.

רק שנבין, במגזר הערבי היום יש לנו מעל 3,600 תקנים. רק לשם השוואה, לפני שלוש שנים היו כ-600 תקנים. למרות כל ההתנגדויות. אבל תאמיני לי, המגזר הערבי זה דיון ארוך, המגזר הערבי הוא מגזר מאוד חשוב, יש בו עלייה, אבל יש הרבה מה לדבר לכולם.

אני פשוטי מתנצל, אני צריך לצאת לישיבה אחרת.

חבל, ציפינו שתתייחס לאוכלוסייה הערבית לפני שאתה הולך.

תקשיבו, אם זה בעלי מוגבלויות או ילדים בסיכון או נערות במצוקה, לא חשוב איזה מגזר הם, בכל מגזר הם יקבלו את השירות. אם רוצים להגדיר עכשיו את המגזר הערבי כמגזר ערבי בלי קשר לאוכלוסיות האלה שאנחנו מדברים עליהן, זה לא קשור.

השאלה היא אחרת, השאלה אם באחוזים הם באמת באותו מספר אחוזים בתוך האוכלוסיות המיוחדות כמו האחוז שלהם באוכלוסייה.

מנחם, זה שווה התייחסות.

השאלה, מנחם, האם אתם יודעים כמה מתוך האוכלוסיות המיוחדות שהוגדרו על ידי הוועדה הם ערבים, נכון להיום, האם יש את המידע הזה? האם זה באמת באותו היקף של האחוז שלהם באוכלוסייה?

היא טוענת שאין מספיק אוכלוסייה ערבית שם, כי לא משווקים שם.

קודם כל אין שום בעיה בשירותים שלנו לוודא לתת את התשובה הזאת, ניתן את התשובה בצורה מסודרת. שתיים, אין לי ספק, אם את שואלת אותי, שבעיית השיווק במגזר הערבי היא יותר בעייתית וצריך לעשות איזה פעולה בעניין כדי שיותר אוכלוסיות שצריכות ליהנות מזה, בתוקף העובדה שהן אוכלוסיות מיוחדות, יקבלו את השירות.

אז השאלה, אתה אומר את הדעה המקצועית ואתה את הדעה התקציבית, האם אנחנו יכולים לצאת מפה עם קמפיין שיווק לאוכלוסיות המיוחדות באוכלוסייה הערבית?

אני רוצה להגיד כאן משהו. מכיוון שכל הנושא של תקנים של בעלי צרכים מיוחדים בכלל - - - תבינו, היום יש מעל 3,600 תקנים של מגזר ערבי שכולו, רובו ככולו, אנחנו מממנים, כל משרדי הממשלה. בעלי צרכים מיוחדים ומנחם אמר את זה ואני, לא נעים להגיד, אני קצת מוחה על כל הדיון הזה כאן, שעושים את ההבחנה בין ערבי ליהודי. אנחנו בחיים, ואני מקווה מאוד שכל משרד כאן, לא עושים הבחנה לרגע - - -

קודם כל יש החלטות לגבי העדפה מתקנת לאוכלוסיות עם תת ייצוג בכל מיני מקומות.

אבל לצערי תת הייצוג הוא לכלל האוכלוסיות המיוחדות, זה לא קשור לאיזה מגזר.

ואז יש קל וחומר בן בנו של קל וחומר לגבי האוכלוסייה הערבית.

אני רק אומר, מבחינתנו כל התקנים שקשורים לאוכלוסיות המיוחדות, פתוחים לכלל המגזרים. יושב כאן אלעד, מהאגודה להתנדבות, הוא אחראי על כל הנושא של המגזר הערבי.

אני יודעת, הוא לוחש לו והוא לוחש לי.

אבל עדיין אנחנו אומרים, הם יושבים, עוברים, מסתובבים, באים ומגייסים. אגב, המגזר הלא יהודי, זה לא ערבי, כי הדרוזים זה לא מגזר ערבי, צריך להקפיד, להיזהר לא לפגוע באף אחד, אבל לא משנה, אחרי שאמרתי וזה נרשם בפרוטוקול אז אני ממשיך. אנחנו, במגזר הלא יהודי מטפלים בצורה שווה לגבי כל בעלי הצרכים המיוחדים, ואם מגיע תקן של בעל צרכים מיוחדים כזה או אחר שמגיע לו מעטפת - - -

זה נכון, אבל רק הדרישה לעשות שיווק מיוחד ב - - -

רק שנייה.

אין תקנים? יגיעו, על אותו מספר תקנים תהיה תחרות וכמו שאתה אומר, יחלקו לפי הצרכים.

אני אפתור לך את הבעיה. אני חושב שלא צריך לעשות, אמרתי קודם, ואני חושב שזו תהיה טעות לצאת בשיווק. כשאומרים שיווק, השאלה מה זה שיווק. אם שיווק זה לצאת בהודעות ופרסומות וכל היתר, תהיה לנו כאן הצפה שלא נעמוד בה, אבל אני לוקח על עצמי את האחריות, הרי בסופו של דבר, מי שעושה היום את השיווק זה העובדים שלנו בשטח, אז אני לוקח את עצמי את האחריות ומשרד הבריאות ייקח על עצמו את האחריות לגבי נכי הנפש בעניין הזה, שלגבי כל האוכלוסיות שמתייחסות לבעלי צרכים מיוחדים, נערות במצוקה ונוער מנותק, להביא לידיעת הסמנכ"לים, מנהלי השירותים ועובדים בשטח שהם מתבקשים לעשות מאמץ באיתור של אוכלוסיות מהמגזר הערבי כדי להבטיח שאם יש אוכלוסיות כאלה הם יקבלו את השירות. זה עדיין בתוך הקמפיין הפנימי של המשרדים.

אני שמחה, רק אני רוצה לדעת שכולם קיבלו את הקריאה הזאת ולבדוק שזה נעשה, כי זה מאוד חשוב לי.

תודה, מנחם.

במגזר הלא יהודי עדיין יש קושי. לא סתם יש ועדת פרי ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו, אם דיברתם על קל וחומר, אז כמיטב יכולתנו להביא אותם לשירות הלאומי, אז בוודאי שבעלי אוכלוסיות מיוחדות, סביר שמספרם יהיה נמוך יותר.

מצד שני כשמדובר בטיפול ובמסגרות, דווקא יהיה להם, לדעתי, יותר קל מאשר לאוכלוסייה הכללית. אני מקבלת איתותית, אמרתי את זה על דעת עצמי ולפני האיתותים.

משפט אחרון להשלים את התמונה. הדבר האחרון שאנחנו מתעסקים ומטריד אותנו זה מה קורה בהמשך, ביום שאחרי שהם משתחררים. הרצף התהליכי הזה זה משהו שמעניין אותנו, אנחנו עסוקים גם בחשיבה על תכניות המשך.

קראתי את המסמך שהגשתם, אני מאוד מעריכה את זה, אני מדברת ותגיד לי למי צריך לפנות, אני מניחה שאין פה אף אחד שאפשר לדבר איתו על הנושא הזה, כמו שיש הקרן והיחידה לחיילים משוחררים, איך נותנים מענה גם לקבוצה הזאת בתום השירות הלאומי אזרחי ומול מי אפשר לדבר על קודם כל כמובן על הזכויות למיניהן שמבחינה חוקית הן אמורות להיות זהות, לא בדקתי אם באמת היישום הוא כזה, ודבר שני, על באמת לבנות תכניות המשך.

קודם כל הקרן לחיילים משוחררים נותנים את כל ההטבות שחייל משוחרר מקבל, גם מתנדבי השירות האזרחי לאומי וברוך ה' הצלחנו בעמל רב שאחד לאחד, כמובן לפי מספר החודשים שהמתנדבים מתנדבים, הם מקבלים את ההטבות. כמו חייל עורפי, לא כמו חייל קרבי, וזה בסדר גמור. עדיין מתנדב בשירות האזרחי לאומי לא עושה כמו חייל בגולני, וזה בסדר גמור.

דבר שני, אם אנחנו מדברים על המגזר הערבי והתייחסתם כאן, אז מצאנו למשל הקושי הגדול ביותר לשלב את המגזר ומתנדבי השירות הלאומי במגזר הערבי בשירות התעסוקה או בלימודים, זו השפה העברית. לקחנו 10 מיליון שקלים עכשיו, כך שכל מתנדבי השירות במגזר הערבי יעברו קורס של השפה העברית שאנחנו מממנים אותו, כדי לעזור להם בשילוב ושישתלבו ביתר שאת - - -

אתם המנהלת?

אנחנו, המנהלת.

זו שאלה טובה. דרך אגב, אני עם השפה העברית והאוכלוסייה הערבית מתעסקת בכל מיני תחומים. מי בנה את הקורס, מי יעביר את זה? מי יוציא את זה?

לא, יצא, זה התחיל. יצאנו למכרז וכבר חברה זכתה וזה פועל, יש פיילוט שיוצא. לא זוכר איך קוראים לחברה? עתיד.

עתיד? גם את זה עתיד עושה? נהדר.

לא, זה לא העתיד שאת מכירה. זה עתיד שונה מהעתיד שאת רוצה. העתיד הזה, הם זכו, קיבלו, יושבים, היה פיילוט, אחרי הפיילוט היו לנו הערות, ישבנו ונדמה לי שעכשיו, אחרי שישבנו ודיברנו, עוד שבועיים או עוד שבוע מתחיל עוד פעם הנושא. אבל כל מי שרוצה מהמגזר הערבי לעבור את הקורס בעברית עובר. זה דבר ראשון.

דבר שני, אנחנו עובדים עכשיו עם משרד הכלכלה על נושא של ואוצ'רים, כך שלטובת המגזר הערבי וגם לטובת המגזר החרדי, שלא דנו בו, שגם שם יש בעלי צרכים מיוחדים, כידוע לכם, ואף אחד לא הזכיר את זה, ויש רבים בעלי צרכים מיוחדים, שגם שם אנחנו מתעסקים, אנחנו רוצים לתת ואוצ'רים. מי שיטפל בזה הוא מוטי כאן לידי והסמנכ"ל של. מתנדבים יקבלו את הוואוצ'רים לפי קריטריונים שאנחנו עכשיו יושבים עליהם, ואתמול ישבתי בערב עם שר הכלכלה על הדבר הזה, כדי שהם יקבלו ואוצ'ר כדי להקל עליהם גם בלימודים וגם בעבודה. כמובן אנחנו, יחד עם משרד הכלכלה וכל גורם אחר, שאפשר לבוא ולפתוח את העניין של התעסוקה, כמובן אנחנו רוצים.

למה ואוצ'ר?

לקורסים מקצועיים במשרד הכלכלה. שוברים.

נגיע לוואוצ'רים, יש הרבה בעיות, מכאן ועד להודעה חדשה בעניין היכולת שלהם - - -

גם אנחנו ישבנו עם מיכל צוק כדי להכיר בהכשרות הטכנולוגיות המתקדמות שתפוח עושה, כדי שזה יהיה המשכי.

וגם לשאלתך, בנוגע לבוגרים, למרבית הארגונים במעטפת יש ארגוני בוגרים שבונים עכשיו תכניות המשך עבור הבוגרים שלנו, שעוקבים אחריהם הלאה, גם ביחס לזה שהם ממקסמים ומקבלים את הזכויות שמגיעות להם, וגם שהם ממשיכים בתעסוקה ולימודים.

כמי שמשתפת פעולה עם תכנית הבוגרים של המנטורינג כבר שמונה שנים, אני מכירה היטב את התכנית ואפילו הצלחנו לשלב תלמידות בהשכלה גבוהה עכשיו, שזה מאוד משמח.

אני חושבת שאנחנו נקיים דיון מיוחד נוסף בנושא של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית, אם אתם מרגישים שיש צורך, שלא נגענו בו.

אז גם תכניות המשך. אם כבר שר שלום הזכיר את הוואוצ'רים, גם לנושא של בוגרים של צעירים עם מוגבלות ונערות מרקע של מצוקה, גם שם, זה כמעט קיר, הנושא הזה.

אני מתארת לעצמי.

יש מקום למילה טובה?

רק מילה טובה. בפעם שעברה כעסת, הפעם מילה טובה.

בישיבה האחרונה היה לי יום הולדת וצלפתי בנציג האוצר.

צלפת קשות.

הותרתי רושם לא טוב, אבל אם זה עזר משהו, אז אין לי בעיה. כבודי נמחל.

קודם כל תודה שאת שם, את ממשיכיה במסורת שזו הוועדה הכי יעילה, הכי יעילה, ואני מדבר על כמה שנים של פעילות, שאם אני רוצה או רוצים אנשים להזיז דברים, הם פונים לוועדה הזו. ומה שקרה מיום ההולדת שלי, בישיבה הקודמת, עד היום זה פלא. הצלחת לכנס כזה פורום, כזה שולחן, כל כך הרבה משרדים ממשלתיים, עם שר שלום, ואני פשוט מוריד את הכובע.

ואני אומר לכם עוד דבר, הבן שלי נכנס לשירות לאומי. אני חושב שהוא הבחור במצב הכי מורכב, הוא מונשם מלא, הוא משותק, הוא אפילפטי, יש לו 50% נכות נפשית, ופשוט יש לו סיבה לקום, הוא עושה עבודה מופלאה, הוא נקלט דרך משלבים, דרך בת עמי, בצורה מושלמת. הם יודעים לעשות את העבודה.

אני לא ידעתי מזה.

הוא לך לעבודה כשהם גייסו בתחילת הדרך כסף להנגיש את עמק השלום, הם עשו סרט והוא השתתף. היום הוא שם, עושה שירות לאומי, פותח את הלב ומרוקן את הכיסים לכל התורמים האמריקאים, אבל ישנה עדיין בעיה, כי המערכת לא מכירה צרכים מיוחדים מורכבים, ואז בעצם מי שצריך לשלם על הליווי שלו או על הדלק שלו זה אנחנו, מהמקום של אין. אז חבר'ה, צריכים לדעת לעשות דברים חריגים, או ועדה חריגה, לאותם אנשים שצריכים מעטפת קצת יותר רחבה.

אני אמרתי אז בישיבה קודמת ואני אומר היום, השירות הלאומי הוא יותר חשוב מכל שירות אחר שעושים בצבא, שירות חובה. אני כבר מעל 30 שנה עושה מילואים, אני גם במשמר הגבול - - -

אמרנו מילה אחת. אני מודה לך ואני חושבת שגם האוצר צריך לקבל את הדברים שלך, כי הוא חטף ב - - -

אלעד, אתה רוצה לדבר?

אני מנהל המערך הערבי באגודה להתנדבות, ולפני שבע שנים גם הקמתי באגודה להתנדבות את האגף של צרכים מיוחדים ונוער בסיכון.

אני רץ על נקודות. צרכים מיוחדים ונוער בסיכון. אל"ף, אני חושב שצריכה להיות הגדרה של אחוז במגזר המיעוטים, הגדרה במכרז, והיא לא קיימת, לכן זה הולך לאן שקל. זה אחת. שתיים, אני לא חושב, כמו שאמרו כאן, אני מנהל בערך שליש מהמגזר הערבי בישראל ואני חושב שלא צריך קמפיין. אגב, גם לא צריך קמפיין בצרכים המיוחדים. לפני שבועיים אנחנו פתחנו שלושה גרעינים של צרכים מיוחדים, בנגב, במגזר הבדואי בצפון, במגזר הדרוזי בצפון, בגליל, וכל מה שזה היה צריך זה היה מכתב ממשרד החינוך למסגרות הצרכים המיוחדים. המנהלים פנו אלינו, אמרו לנו, 'חבר'ה, יש לי בדיוק את הבן אדם', קח אותו כפרי בשל. לא צריך קמפיין.

בגלל זה מנחם אמר, אנחנו צריכים לפנות לגורמים המקצועיים ולא צריך קמפיין ציבורי.

כן, אבל צריך להגדיר איזה שהוא רף כי אחרת הגופים המוכרים והעמותות יילכו רק לאיפה שנוח.

שתיים, נוער בסיכון, אל"ף, יש הרבה יותר נוער בסיכון ממה שמוגדר פה בוועדה, וה-100 אלה שמקבלים את הליווי האקסטרה, אולטרה, ובסופו של דבר רק בעבודה יש סדר גודל של בין 700 ל-800 מתנדבים בתקנים רגילים של נוער סיכון, המשמעות של זה היא שהעמותה, הגוף המוכר, צריך להשקיע תשומות אדירות לליווי. שתיים, ההכשרה, וידעיה נגע בזה, ארבעה ימי הכשרה שכוללים את התקנים הרגילים, זה כלום, זה טיפה בים, ואם אנחנו רוצים שהדבר הזה יהיה באמת משמעותי במגזר הצרכים המיוחדים, גם הכללי וגם המיעוטים, אנחנו חייבים להשקיע שם כסף. אם לא יהיה כסף, האנשים בקצה, הרכזים בקצה יהיו לא מהאיכות הכי גבוהה. אם אנחנו רוצים לעשות כאן שינוי משמעותי חברתי אנחנו חייבים אנשים מהשורה הראשונה. לכן אם יש כבר תקציב לקמפיין, הייתי שם אותו על הכשרות, על ליווי משמעותי, זה יעשה מוניטין טוב לשירות הלאומי ויביא את האנשים מאליהם. אגב, ככה עבדנו במגזר המיעוטים ועלינו באמת בשמונה השנים האחרונות פי עשרה.

יש בעיה מבחינת הצרכים המיוחדים בהגדרות. בהגדרות נצמדנו להגדרות של פרויקטים קיימים. נערות במצוקה, מה זה נערות במצוקה? אין נערים במצוקה?

יש נוער מנותק ונערים במצוקה.

אבל למה? בגלל שלקחנו הגדרות קיימות והלבשנו כבר על מכרז.

הגדרות קיימות במשרד הרווחה.

בהיבט הזה יש כבר פרויקטים קיימים כאלה, בגלל זה לקחנו אותם. בפועל יש הרבה יותר מגוון לנהל את כוח האדם הזה ולתמוך אותו וללוות אותו, זה מורכב מאין כמוהו וצריך לתת גמישות גם בתקינה, כמו שהנציג אמר, יש להם 18, אלה אנשים שנושרים ומחליפים מסגרות ואנחנו צריכים להיות מספיק גמישים במשרדי הממשלה לאפשר להם את זה, אחרת הם פשוט לא יהיו. יכול להיות שיהיה נער שיעבור ארבעה משרדי ממשלה בשנתיים שלו, ואין לנו בררה, אנחנו חייבים לאפשר לו. אגב, זה הכול התנדבות, הוא יכול מחר ללכת, אין שום סנקציה.

מה קורה היום באמת עם נער שעוזב? המשרד המקורי מאבד את התקן שלו, הוא לא מקבל מישהו במקום?

לא, הוא מגייס כל הזמן. אי אפשר לדרוש איוש של 100%, אין דבר כזה איוש של 100%.

דבר אחרון, בוגרים והכוונה. בסופו של דבר, גם במגזר המיעוטים וגם באוכלוסיות המיוחדות, הם מסיימים אצלנו, גם בפרויקטים הכי מושקעים כאן, שמקבלים מיליון שקל על 90 איש, ויש לנו פרויקט אחד כזה עם דפנה, בסוף הוא מסיים ובמקום להשתלב הוא צונח לתהום יותר עמוקה, וכאן משרדי הממשלה צריכים לאפשר פלטפורמה להשתלבות שלהם. הרי זה לא מטרה, זה אמצעי להשתלבות של אוכלוסיות מודרות ואם אנחנו נאפשר להם את הרמפה להמשך, במיוחד במגזר המיעוטים - - -

אבל צריך להדגיש, אתה מדבר כאילו זה בעולם ריק לגמרי. במשרד הרווחה יש הרבה מאוד תכניות של שירות התעסוקה - - -

אבל אין חיבור. הבעיה היא החיבור, לי אין בעיה, לא להביא עוד תקציב ולא שום דבר, 1,000 בוגרים אני אביא כל שנה ליריד שלכם, או וואט אבר, ושייקחו אותם. אלה אנשים שכבר קיבלו החלטה, תסתכלו על מגזר המיעוטים, אלה אנשים שקיבלו החלטה להיות חלק מהמדינה.

אני צריכה להדגיש שהסיבה שאנחנו עובדים עם השירותים המקצועיים באופן הזה שכל שירות מקצועי מכיר את האנשים שלו, מאשר אותם, יודע בדיוק מה קורה איתם במהלך כל התקופה, ואם תראו בנוהל, יש שם המון פרטים שהם סמנים לגבי מה שיקרה בעתיד, בדיוק מהסיבה הזו, כדי שהאנשים של השירותים המקצועיים יכירו את האנשים בכזו צורה ויידעו איך להתאים להם גם את ההמשך.

אני מסכימה איתך, הנוהל מצוין, אנחנו יודעים שהרבה פעמים יש הבדל בין הנוהל למציאות, והשאלה איך תופרים את החיבור הזה כדי שבאמת המשרדים - - - קודם כל, אם יש פה נציגים, אז אני שמחה שאתם שומעים את זה, שהמטרה שלו היא לא רק להביא את האנשים האלה לשירות לאומי אזרחי אלא גם שימצאו אחר כך תעסוקה.

לכן המשרד שלנו רואה את החשיבות בשירות הלאומי, בדיוק מהנקודה שדיבר עליה מנחם. המשמעות החשובה היא הרצף הזה.

השאלה איך עושים את זה מול המשרדים האחרים, משרד הבריאות, למשל.

ברגע שוועדת החיוב תחייב את כולם, הוא יחייב את כולם. אמר קודם מנחם, אנחנו מקבלים את הנהלים פה אחד, אם משרד החינוך, ואני חושבת שבהחלט דוד כאן יאמר לכם שאין לו התנגדות לנוהל הזה, ברגע שהוא יקבל את זה, זה יחייב את כולם.

כן, אנחנו מושכים את הזמן כדי שדוד יוכל להצהיר שהם החליטו להצטרף. עד שתשיג את שירי בטלפון.

הנוהל הוא בפירוש אתמול, אתמול הוא שלח מייל.

לא, ברור, אנחנו מדברים על הצטרפות.

נקודה אחרונה שברכי העלתה. אנחנו מתעסקים באוכלוסיית המיעוטים לסוגיה עם נוער קצה, הרבה יותר קצה מחלק מהנערים והנערות שמוגדרים, בגלל חופש המידע, נגישות למידע, הרצון לחשוף, ואם אנחנו נפתח את זה, זו תיבה ש-750 התקנים האלה זה גרגר חול במדבר. אתם מוזמנים ללכת לפזורה ולראות איפה אנשים חיים. זהו.

אני אתייחס לכל הדברים שאמרתם בסיכום, כי כמו שכבר אמרתי, אנחנו נפתח את הנושא הזה לדיון נפרד, לאוכלוסייה הלא יהודית, כמו שאמרתם, על כל הרצף של הבעיות, גם הבעיות של האוכלוסייה בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים וכמובן הבוגרים.

מישהו שלא נתתי לו לדבר ורוצה ומעוניין? וואו, מדהים, לא קורה בדרך כלל.

אני עובד עם אלעד. נושא נוסף שקיים באופן כללי אצלנו במגזר. אז נכון שהייתה גדילה מאוד גדולה ואפילו מטורפת, אבל הביקוש באופן תמידי גדול מההיצע. רק אצלנו היום יש 1,000 מתנדבים ועוד 300 שעומדים ומחכים, מכל הארץ, מכל האוכלוסיות, כולל אוכלוסיות שמאוד מורכב וקשה להיכנס אליהן, מזרח ירושלים, הפזורה הבדואית - - -

ויש ביקוש בעקבות עבודה שאתם עשיתם?

כן, בעקבות עבודה נכונה בשטח. צריך ללמוד את זה. אני גם מציע למשרדי הממשלה שנמצאים פה, זו הזדמנות , לבוא לראות איך זה נעשה, לבוא לראות איך אפשר להתאים תפקידים. יש פה כמה משרדים שעשינו איתם תהליך מדהים של צמיחה מ-50 תקנים ל-450 תקנים בשנתיים, פשוט ללמוד איך עובדים במגזר הערבי, איך אפשר להצליח. כי זה עולם אחר וצריך ללמוד אותו. אני חושב שמשרדי הממשלה יודעים שזה יעד ממשלתי מרכזי וכדי להגשים אותו צריך פשוט ללמוד את השטח. אז אנחנו מזמינים אתכם בשמחה לבוא לראות, להתרשם ולבנות ביחד את התפקידים. המשרד להגנת הסביבה, אני יודע, עכשיו בתהליך מתקדם, לראות איך אפשר להצליח במגזר הערבי.

וכמובן נשמח לשמוע מבחינת תקינה להמשך, כי זה משהו שהוא מרכזי לנו.

טוב. אז קודם כל תודה רבה לכולם על ההשתתפות. אני מרגישה שככל שאנחנו נפגשים יותר ומכירים יותר, גם הדיונים נעשים עמוקים יותר ועולות בעיות וגם אפשרויות לפתרון ושיתופי פעולה.

אני רוצה לצאת בכמה הכרזות, כי בסופו של דבר זה כל הכוח שיש לי. אז קודם כל אני באמת מודה לשר שלום ג'רבי, על הנכונות והרצון וההבנה של האוכלוסיות והצורך והיוזמה שבעצם הובילה להתגייסות הגדולה של משרדי הממשלה.

אני רוצה להודות לנציגים של המשרדים שהגיעו, ובכלל על הנכונות להקשיב, להיפתח, לקבל, לשלב. אני יודעת שזה דורש בדרך כלל את הצעד הראשון, להגיד 'אנחנו מוכנים', ואחר כך יש עוד קשיים שאותם נפתור ביחד. אז אני מאוד שמחה שאתם כאן ואני מזמינה את כולם להמשיך ולקיים דיאלוג. אם אתם צריכים את החסות של הוועדה ואם אתם לא צריכים אותה, אני חושבת שזו הזדמנות לדבר גם עם הקרנות והארגונים וגם משרדי הממשלה.

אני מסכימה לאמירה החשובה שאמר מנחם וגשל במהלך דבריו, חשוב שהמדינה תיקח אחריות. החברה האזרחית עושה המון, גם בתקציבים וגם בעבודה ובכוח אדם ובהשלמה, והמילה מעטפת שהוא השתמש בה היא הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו בכלל יכולים לתאר. אני מלווה כבר הרבה שנים צעירה, שאני יכולה להגיד שהיא חברה מאוד מאוד טובה שלי, באמת קצה בהגדרה של הקצה של הקצה, שעשתה שירות אזרחי דרך המנטורינג והיום היא עובדת של עלם, קוראים לזה 'ערים בלילה', וגם משתלבת בלימודים וההשפעה של השלב הזה בחייה הוא עצום וגם על היכולת שלה אחר כך להמשיך ולהשתלב וללמוד ואחר כך בהשכלה הגבוהה ואחר כך בתעסוקה ובכלל אין מה להשוות מהמקום שהיא נמצאת בו היום והמקום שהכרתי אותה בפעם הראשונה שנפגשנו והיא רצתה לרצוח אותי בסכין. אין אפילו מספיק זמן ומקום לדבר על התהליך, כמה הוא חשוב.

אני רוצה לקרוא כמה תשובות שהבטיחו משרדים שהיו פה להגיד לנו לגבי הנכונות שלהם לממן את התקנים. מי שהבטיח אנחנו רשמנו, אנחנו מחכים לתשובה, אנחנו גם מחכים לתשובה של משרד החינוך לגבי ההשתלבות במנהלת. אני לא מביעה כאן דעה מקצועית כי אני לא מבינה מספיק, אבל הגורמים המקצועיים טענו שיש לזה יתרונות ואני רואה שגם הגופים האחרים אומרים את זה, לכן אנחנו מבקשים בעיקר לקבל הסבר מכם על הצעד שבחרתם ואם כן, אז למה. זה לגבי משרד החינוך.

לא דיברנו על הצורך שעלה מאוד מאוד חזק במפגש הקודם, גם על תקני שנה שנייה וגם על תקני הדיור. אנחנו פותרים את הבעיה הראשונית לפני שנעבור הלאה.

אני רוצה לקבוע דיון נוסף בנושא של האוכלוסייה הלא יהודית שבה נשמח אם את תציגו לנו את התהליך שעשיתם ואת העבודה המשמעותית, כדי שנוכל לחשוב על הצרכים לעתיד וכן לראות ביחד שיתוף פעולה לגבי תכניות המשך, זאת אומרת מה עושים אחרי, ביום שאחרי. לפעמים היום שאחרי הוא יותר קשה מהיום הראשון. ישבו ודיברו כאן הבנות שנכחו בדיון הקודם, אתם זוכרים, 'עשינו תהליך כל כך משמעותי, לאן נלך מכאן?' ואת השאלה 'לאן נלך מכאן?' אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת עליה אחריות וזה צריך להיות דיון באמת יחד עם משרדי הממשלה, איך אנחנו מוצאים מקומות תעסוקה לאוכלוסייה הזאת, שכבר עשתה תהליך וכבר השתלבה וכבר ליווינו אותם, ולהמשיך משם.
אז תודה רבה לכולם ואני אשמח שאנחנו ניפגש לדיון נוסף.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>