PAGE
2
ועדת המדע והטכנולוגיה
15/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 20>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, י"א בחשון התשע"ד (15 באוקטובר 2013), שעה 11:10

<הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר
שמעון אוחיון

אברהם מיכאלי

>
אמיר וסרמן - יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

נתן הרשקוביץ - מנהל מחלקת מערכות מידע, הרשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה, הרשות לניירות ערך

יעל תנחומא - סגנית מנהל מערכות מידע, הרשות לניירות ערך

אורן רוזנברג - מחלקת חקיקה, הרשות לניירות ערך

רוני טלמור - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמית אשכנזי - יועץ משפטי, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע

נתן שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות

רן ונגרקו - עו"ד, ראש תחום שוק ההון, איגוד הבנקים

ליאת עדי - מנהלת תפעול מידע ושירות לקוחות, בנק המזרחי-טפחות

אשר וינדזברג - ניירות ערך, מסחר ותפעול, בנק הפועלים

ציפי בנר - ראש ענף חטיבת שוקי הון, בנק לאומי לישראל בע"מ

כוכבה הולינגר - מנהלת תחום חטיבת שוקי הון, בנק לאומי לישראל בע"ב

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת "ידיד"

חובב ינאי - רכז משקיפים, "המשמר החברתי"

דנה חוגרי - משקיפה, "המשמר החברתי"

רומן גרביץ - לוביסט, "פוליסי", איגוד הבנקים

​שגית אפיק
אייל לב-ארי

ענת לוי

חבר המתרגמים והילה מליחי
<הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ד-2013>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ד-2013. רביזיה והצבעות בעת דיון בעקרונות שיכללו בתקנות אשר יובאו לאישור הוועדה. אני מבקש להסביר מה הישיבה הזאת אמורה לעשות. אנחנו סיימנו את החוק הזה בישיבה הקודמת, שעסקה בהצבעות האלקטרוניות. הצבענו על החוק. אני הייתי צריך להביא את זה למליאת הכנסת לאישור לקריאה שנייה ושלישית. היה מדובר על כך שהרשות לניירות ערך תביא את התקנות. אבל החוק הסתיים, ובינתיים אני הבנתי שהרשות לניירות ערך איננה יכולה לקבל, מסיבותיה היא, שיהיה בקר חיצוני, ביקורת חיצונית או מישהו מבחוץ שיבקר בשעה שיש מי שיעשה את זה ברשות לניירות ערך.

בסופו של דבר אני הסכמתי להביא את זה מבלי שיהיו את התקנות, כפי שדיברנו בישיבה הקודמת, רק להביא את העקרונות. הרשות לניירות ערך אמורה להביא לאישור ועדת המדע וכנראה גם לאישור ועדת החוקה. תיכף נראה לגבי הנושא של התקנות. לכן, לבקשת הרשות לניירות ערך, אני חוזר לדיון, אבל אני לא הולך לפתוח את הדיון מחדש. הסבירו לי המשפטנים שיש מה שנקרא "סופיות הדיון". לא כל כך הבנתי את זה פעם, אבל היום אני מבין שזה נוח. יש סופיות הדיון. אנחנו היינו יכולים להיות היום – אילולא הפגרה – אחרי שבספר החוקים במדינת ישראל היה את החוק הזה, ואנחנו כבר לא היינו דנים עליו; אלא אם כן הממשלה או חבר כנסת היו מגישים הצעת חוק פרטית שבאה לשנות, להוסיף, להוריד וכולי.
אבל מכיוון שביקשתם, ועדיין לא הבאתי את זה, אז אני מביא את זה לדיון רק על הנושא הזה, אלא אם כן ירצו אנשים להוסיף. אני ראיתי גם מכתב מעמותת "ידיד". אני גם אאפשר לך להעלות את העניין, אבל אני לא אצביע. אני מצטער שזה יהיה המצב, אבל - - -

אם מצביעים על התקנות, זה חלק מהתקנות.

לא, לא מצביעים על התקנות. לא משנה. חשוב שתגיד – לא באריכות כיוון שהישיבה הזאת אמורה להיות קצרה. חשוב שהדברים יישמעו. אנחנו לא נצביע על התקנות. אין תקנות עדיין. יש עקרונות של תקנות, שאני אבקש שיסבירו אותם ואתה תוכל להתייחס לעניין הזה, וכל מי שירצה להעלות דברים. אין כבר פגרה בכנסת, ואני הולך להביא את החוק הזה למליאת הכנסת לאחר שאנחנו נקיים את ההצבעה בעניין הזה. קודם כל, אני מבקש רביזיה על ההחלטה של ועדת המדע והטכנולוגיה מהישיבה הקודמת בהצעת חוק ניירות ערך. מי בעד הרביזיה? ירים את ידו.
הצבעה
בעד הרביזיה – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

למרבה ההפתעה, פה אחד. הרביזיה התקבלה, ואנחנו חוזרים לדון בהצעת החוק. אני מבקש לפני זה את ההסבר לגבי עקרונות של התקנות, מפני שאנחנו חוזרים לחוק עצמו. מי מסביר את זה? את עקרונות התקנות.

רוני טלמור, משרד המשפטים. המערכת האלקטרונית היא מערכת שכשעיצבנו את החוק הצבנו אותה בתור פלטפורמה. ההוראות המהותיות סביב נושא זכות ההצבעה של בעלי מניות והדרך שבה הם יכולים לממש את הזכות שלהם נקבעת מכוח חוק ניירות ערך בתקנות לגבי הצבעה של בעלי מניות. ההסבר היחיד שיש שם לגבי הצבעה בכתב קיים לגבי בעלי מניות. במקביל, יהיו הסדרים כאלה גם לגבי אופציות וגם לגבי אגרות חוב. התיקון שמוצע כאן הוא תיקון שאני צריכה לומר שלא היה כל כך פשוט לעיצוב, אבל הבאנו אותו ואנחנו נקדם אותו בזמן הקרוב מאוד. אני מקווה שכבר בשבוע הבא נצא לשימוע ציבורי עם התקנות, יחד עם עוד כמה תיקונים מקבילים שלא קשורים לנושא הזה שאנחנו רוצים לשנות בתקנות האלה. יש תקנות שמסדירות את הנושא של הצבעה בכתב באמצעות כתב הצבעה, ואלו התקנות שאנחנו מדברים עליהן כרגע.
התיקון הראשון הוא כמובן התיקון שמגדיר מה התחולה ומהם הנושאים שלגביהם אפשר להצביע באמצעות כתב הצבעה. היום הנושא של כתב הצבעה מוגבל לפי חוק החברות לנושאים מסוימים בלבד, שמפורטים בחוק, ולשר המשפטים יש סמכות להוסיף עליהם נושאים נוספים בתקנות. אנחנו מעוניינים להגיע למצב שבו אפשר יהיה להצביע בכתב ההצבעה האלקטרוני בכל נושא. זאת אומרת, המטרה של התקנות האלה היא להביא למצב שהתיקון שבו כתב ההצבעה "הידני" ימשיך לתפקד כמו שהוא היום. אנחנו צריכים אותו גם בתור גיבוי למערכת וגם כדי לאפשר לבעלי מניות שלא רשומים אצל חבר בורסה, זאת אומרת שרשומים בחברה עצמה כבעלי מניות, שגם הם יוכלו להצביע. זאת אחת הדרכים בהן הם יכולים להצביע. ולכן התיקון הראשון עליו מדובר בנייר הזה אומר שמעבר להצבעה עם כתב הצבעה ידני בנושאים שמפורטים בחוק ובתקנות, אפשר יהיה להצביע עם כתב הצבעה אלקטרוני – אני קוראת לו כך לשם הנוחות – בכל נושא, בכל אסיפה.
כשהכנו את התקנות האלה ביררתי לגבי עניין הסמכות. על מנת להסיר ספק שהתקנות האלה באמת יעברו אחר כך – גם מבחינת סמכות וגם מבחינת ועדת החוקה – רציתי לבקש להבהיר בחוק החברות בתיקון עקיף, שנוסח שלו נכלל בהצעה, את האפשרות שכתב הצבעה אלקטרוני יוכל להיות בכל נושא. יש חשש משפטי שבגלל שהחוק מפרט רשימה של נושאים, שיגידו לי את יכולה בתקנות רק להוסיף רשימה, את לא יכולה להגיד כל נושא. אני לא רוצה, חלילה, שנגיע למקום הזה. זה התיקון הראשון.
התיקון השני, התיקון לתקנה 4, עוסק בדרך שבה ממציאים את כתבי ההצבעה ואישורי הבעלות לבעלי המניות. מוצע פה להתאים את החובות בכל מה שקשור להצבעה באינטרנט לאופן שבו מטופלת המערכת לפי התיקון לחוק ניירות ערך. גם אפשר לראות את זה שיש פה הרבה הפניות. אני יכולה להסביר את הפרטים בפירוט, אבל זה טכני, אני לא כל כך רואה טעם בזה. תקנה 5 מסדירה את ההצבעה באמצעות כתב הצבעה ידני או כתב הצבעה באינטרנט. אנחנו מגדירים פה את האפשרות להצביע. אנחנו אומרים שאפשר יהיה להצביע עד נעילת המערכת, עד ארבע שעות לפני מועד כינוס האסיפה. זה נושא שעלה בדיון הקודם. אנחנו מגדירים את האפשרות לשנות את ההצבעה – שוב, זה אחד מהמאפיינים של המערכת – ולעשות מה שרוצים עם ההצבעה עד מועד הנעילה.
תקנה 7 מתייחסת לנוסח של כתב ההצבעה, שיהיו לו שני פורמטים. יהיה לו פורמט ידני, ויהיה לו פורמט שמותאם למערכת. המערכת יוצרת כתב מותאם. אנחנו מתאימים את הפרטים שצריך לציין בכתב ההצבעה. זה מעין גילוי לבעלי המניות לגבי האופן שבו הם יכולים לממש את הזכות שלהם. תקנה 9, שאנחנו מציעים לבטל אותה – בדיון הקודם אתם ביקשתם להוסיף הוראה שמייצרת סדר עדיפות במקרה של כמה הצבעות. אתם ביקשתם להסדיר מצב שבו בעל מניות מצביע כמה פעמים, לייצר סדר עדיפות. אנחנו נענו לאתגר הזה והצענו תיקון לעניין הזה בחוק החברות. אגב, בגלל זה אנחנו גם מבקשים שלא תהיה כפילות, שזה לא יהיה בחוק ניירות ערך, אלא שזה יהיה בחוק החברות כמו שהצענו. אחרת תהיה כפילות מיותרת.
תקנה 9 שקיימת היום יוצרת הסדר שעכשיו הוא יהיה מיותר, שאומר שאם בעל מניה הצביע עם כתב הצבעה הוא רוצה לבטל אותו, אז הוא צריך לעשות פרוצדורה מסוימת. היא תקנה מכבידה יותר מההסדר שאנחנו עכשיו מעגנים. ההסדר בתקנה 9 מטיל את נטל הביטול והשינוי על בעל המניות. ההסדר שאנחנו מייצרים לסדרי העדיפויות מטיל את הנטל על החברה. אם בעל המניות הצביע פעמיים, היא צריכה לדעת את זה ולהשתמש בהצבעה שאנחנו רואים אותה כמאוחרת. ולכן אנחנו רואים אותה כעדיפה מבחינת בעלי המניות, ולכן אנחנו לא צריכים את תקנה 9 יותר.

תקנה 11 היא תקנה טכנית שמתייחסת לספירת הקולות, וגם בה צריך לעשות התאמות לגבי הדרך שבה סופרים את מכלול הקולות שהוצבעו גם בכתבי ההצבעה הידניים וגם באלקטרוני. התיקון של תקנה 13, שהוא גם התיקון שעניין את עמותת "ידיד" – ולכן אולי אני אתייחס לזה יותר באריכות, כי אני חושבת שאולי הדברים לא הובנו נכון – נועדה להתמודד עם נושא שאני התייחסתי אליו בדיון הקודם שבו אנחנו רוצים לשרש פרקטיקה שהייתה נהוגה פעם, אבל יכול להיות שהיא עדיין נהוגה, שחברי הבורסה מעודדים בעלי מניות לוותר על הזכות שלהם לקבל את המידע מהם כי יש לזה עלות. בגלל שהמערכת מקלה על הבנקים – למשל כל מנגנון הכנת כתבי הצבעה נחסך להם, ומבחינת עלויות זה זול יותר עבורם – אנחנו מקווים שהפרקטיקה הזאת תיעלם מעצמה. אבל בכל מקרה אנחנו רוצים לייצר פה הבהרה – עורך הדין עמית אשכנזי גם התייחס בדיון הקודם לטעמים מאחוריה, שיוצר מנגנון של opt out. זאת אומרת, בעל מניות זכאי לקבל את ההודעות, אלא אם כן הוא מודיע לחבר הבורסה שהוא לא מעוניין בהן. אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד שחברי הבורסה יתקשרו עם הלקוחות שלהם ויעבירו להם פרטים לגבי הזכות שלהם להצביע.
אין פה יצירה של איזשהו מאגר. מדובר במאגר לקוחות ממילא, לא מדובר במאגר של המדינה, אלא במאגר אצל חבר הבורסה. אנחנו רוצים שתהיה לו זכות לקבל את המידע שקשור להצבעות. רק אם מאוד חשוב לא להשתתף במערכת מאיזושהי סיבה, הוא יוכל לוותר על הזכות הזאת. הנוסח פה נועד לייצר את ההתאמה לעניין הזה.

תודה. אני אבקש את ערן מלמד, הסמנכ"ל של עמותת "ידיד", אם אתה רוצה להתייחס בקצרה לדברים האלה. אחרי זה עורך הדין נתן שילה, אם אתה רוצה. אם אפשר בקצרה. אני רק אבקש – מכיוון שכנראה שהתקנות יועברו לוועדת חוקה בגלל הנושא של - - -

גם וגם.

רגע, את הסברת עכשיו את תקנות החברות שילכו לוועדת חוקה, אבל הרשות לניירות ערך תביא את אותם עקרונות בתקנות משלה שיגיעו לוועדה הזאת.

חלק לוועדה הזאת וחלק לוועדת - - -

מה שאני רוצה לבקש – מכיוון שאת החוק אנחנו עושים בוועדת המדע, אני יכול לכתוב בחוק שכל התקנות שקשורות לעניין הזה יהיו בוועדת המדע. אבל אני לא הולך לעשות את זה בגלל שהסדרים הם לא כאלה. חלק צריך ללכת לוועדת החוקה, וחלק צריך ללכת לוועדת הכספים. חלק צריך לבוא לכאן. מה שאני מבקש, לפני שאתם מביאים את התקנות לוועדות השונות, אני מבקש שתביאו את זה אלינו, כך שאם יהיו לי הסגות - - -

זה לא כדיון בוועדה? אני פשוט - - -

לא, לכאן. סיבכתי את העניין. מה שאני מבקש, שתיידעו אותנו על התקנות שאתם מביאים לוועדות אחרות. כך שאם אני אמצא לנכון, שמשהו לא מסתדר לי עם עקרונות החוק שקבענו – מה שאני לא מעריך שיהיה – שאני אוכל ללכת לאותה ועדה. יש לי מנהג כזה שאני הולך לכל מיני ועדות מפעם לפעם. אני מבקש להביא לנו לוועדה את התקנות שאתם מביאים גם לוועדות אחרות. לא לדיון בוועדה.

אדוני, אנחנו נכתב אתכם בהעתק לפנייה לוועדת החוקה. זה נראה לך מתאים?

מצוין, כן. אבל להביא את התקנות.

אם בעוד שנה-שנתיים - - -

כן, להחליט את זה. אנחנו מחליטים את זה. צודקת מנהלת הוועדה. אם בעוד שנתיים יבואו התקנות - - -

הם מתכננים להעביר אותן בעוד חודש, אבל גם בפעם הקודמת אמרתם חודש, וחלפו - - -

לא חשוב. אם זה יבוא בזמן שכולכם, כל אלה שנמצאים פה יקודמו בתפקידים, ואלה שיבואו אחריכם לא ידעו מזה.

אתה מדבר על התיקונים הבאים?

לתקנות והתיקונים.

לתקנות הנוכחיות.

כן. התקנות הנוכחיות. מה שאמרת, שיהיה בהחלטה שאתם נותנים לנו העתק. לא מסובך. רק שנדע.

איפה יהיה כתוב?

בהחלטה של הוועדה.

בהחלטת ועדה זה בסדר.

אני גם ארצה להתייחס, בסדר? ציפי בנר, בנק לאומי. אני רוצה להתייחס לכמה סעיפים.

בסדר. ברור העניין הזה? למען הסדר הטוב, אנחנו צריכים לדעת על זה קודם. אם תהיה לנו הסגה, אנחנו לא נדון על זה בוועדה. זה יידון נניח בוועדת כספים. אז אני אלך לשם ואני אומר את דעתי. אני אומר שזאת הייתה ההחלטה של ועדת המדע, או בוועדת החוקה. אני מעריך שזה לא יקרה. אני מעריך שהכול יהיה בסדר, אבל למען הסר ספק. את המובן מאליו צריך שיאמר. ערן מלמד, בבקשה.

אני אתחיל ואגיד, אדוני, שאני בהחלט מחייב את הנושא של המערכת האלקטרונית. אני חושב שהציבור הרחב צריך להשתתף בהצבעות שהוא בוחר בהן. אני רק חושב שהשיטה שקודם כל נכניס אתכם למאגר – בין אם הוא קיים או לא קיים, ובין אם צריך לשלוח לך חומר או לא, ורק אחר כך נשאל אותך אם אתה רוצה, הוא לקוי. גם אם אנחנו ניקח את החוק של דואר זבל – דואר זבל אומר אתה לא תשלח לי חומר אם אני לא אישרתי לך מראש שאני רוצה לקבל. ולכן אני חושב שגם אם התקנה הזאת ראויה, היא צריכה ללכת הפוך. היא צריכה להגיד אתם רוצים לשלוח לי חומר? תשאלו אותי אם אני רוצה לקבל. אם אני רוצה לקבל, הפרטים שלי יהיו. הם יופצו, אתם תשלחו לי חומרים, וכדומה. אם אני לא רוצה לקבל, אתם לא תרשמו אותי בכלל. אני חושב שההגנה על הפרטיות בנושא הזה חשובה יותר מהכול. יש הרבה מאוד זליגות של מידע בשנים האחרונות. אני חושב שהאופן שבו התקנה הזאת מנוסחת, המעורפלות שבה היא מנוסחת, היא לא נכונה וצריך לשנות אותה.

תודה רבה. עורך הדין נתן שילה. לכן אני גם רוצה לראות את התקנות, זה מה שביקשתי. אני רוצה שכשמביאים את זה לאחת הוועדות, יכול להיות שגם אני אבוא ואטען את הטענה הזאת. או שהם ישכנעו אותי שזה לא יזלוג. זה בסדר. אין לי עמדה נחרצת. אני נגד זה שהופכים את אזרחי המדינה יותר ויותר לכאלה שנתונים למעקב ואפשר לעקוב אחריהם. אני נלחמתי גם בוועדת כספים על החוק של העברת מידע. הממשלה ביקשה מאוד להעביר את זה. הם העבירו את זה עכשיו בחוק ההסדרים או לא העבירו? גם כן, מהסיבה הזאת. אני חושב שאנחנו, האזרחים, הופכים יותר ויותר חשופים למידע עלינו. יש הרבה פגיעה בפרטיות. את מה שצריך לעשות, צריך לעשות. אבל צריך לשמור על הנושא הזה. בבקשה.

איגוד החברות הציבוריות, לאורך השנים, שיתף תמיד פעולה עם הרשות לניירות ערך במשרד המשפטים בנושא הזה של הצבעות באספות כלליות וניסיון לקרב את בעלי המניות להצביע יותר באספות. היו בזמנו כל התקנות של הצבעה בכתב והצגת עמדות לפני האסיפה. שיתפנו פעולה באופן מלא בכל הנושא הזה, בניסיונות שנעשו והכול. באותו כיוון אין לנו גם בעיה עקרונית. להיפך, בכל הנושא היום של הצבעה אלקטרונית וניסיון לפשט את כל התהליך הזה, וזה אולי יביא לעוד משתתפים באספות. יחד עם זה, אני רוצה, אם יורשה לי, בשתיים-שלוש דקות להציג את הבעייתיות שאנחנו רואים בצורה שבה עושים את העניין. במיוחד כשיש פה שינוי מהותי – לא בקטע של ההצבעה, אלא בקטע של גרימה לזה שהחברה מקבלת את הרשימה הסגורה של ההצבעות ארבע שעות לפני מועד האסיפה, לעומת כפי שזה מקובל היום, בין 72-48 שעות.
השינוי הוא מהותי ביותר מהבחינה הזאת שצריך להבין, אנחנו מדברים כל הזמן על אספות כלליות. אין אספות כלליות בפועל. אין מצב שבו ביום מסוים בשעה מסוימת החברה מודיעה על אסיפה כללית, באים כל בעלי המניות, דנים ויושבים, ומעלים את הנושאים ומנסים לשכנע אחד את השני, ובסופו של דבר מתקבלות החלטות. הדבר הזה הוא אולי נחלתן של המאות הקודמות. היום זה לא קיים. תיאורטית, זה יכול להיות מצב כי החברה מודיעה על אסיפה ביום הזה, בשעה הזאת, במקום הזה. המנגנון של החברה יהיה מוכן לקבל את אלה שבאים לאסיפה, אבל זה בדרך כלל המנגנון של החברה. זה מישהו מבעלי מניות הרוב. פעם ב- יכול לבוא בעל מניות מהציבור שרוצה להשתתף באסיפה. אבל הדברים האלה הם מאוד אקראיים ולא מציאותיים. לכן כל ההצבעות באספות, ממילא באות בדרך של ייפויי כוח שמועברים לחברה בדרכים כאלה או אחרות.
הבעיה שנוצרה בשנים האחרונות היא שבגלל שינוי חוקי החברות וחוקי ניירות ערך, ישנם מספר סוגים של אספות שבהן ההכרעה נעשית על-ידי בעלי מניות המיעוט בלבד. בעלי מניות הרוב יכולים אולי להשתתף או להצביע, אבל הכרעתם איננה הכרעה. ואולי ניקח לדוגמה את הדבר האחרון שקיים היום בנושא של מדיניות תגמול בחברות ציבורית, שזה דבר שהוא חדש, עובר היום על כל החברות. ההצבעה באסיפה הכללית מוכרעת על-ידי הצבעת המיעוט בלבד, ללא בעלי השליטה. אז אומנם יש שם מנגנון שאם האסיפה לא מקבלת את ההחלטה, אפשר להביא את זה לדיון מחודש בדירקטוריון, אבל באסיפה עצמה ההחלטה היא רק של בעלי מניות המיעוט.
מה קורה בפועל במקרים האלה? בעלי מניות מיעוט יש לנו משני סוגים. יש את המשקיעים המוסדיים, שעליהם יש רגולציה של הממונה על שוק ההון, של רשות ניירות ערך, שכדי לקדם את הצבעת המיעוט הם מחייבים את המשקיעים המוסדיים להשתתף באספות בנושאים המיוחדים האלה, ולהצביע בהם. איתם יש בעיה נוספת של מה שנקרא ייעוץ למוסדיים, פרשת "אנטרופי" וכולי, שגורמת לבעיות אחרות, שגם היום זה נמצא בהסדרה במסגרת רשות ניירות ערך – איך פועל כל המנגנון הזה של ייעוץ למוסדיים לקראת הצבעות, ואיזה קשר צריך להיות בינם לבין החברה. ושם כבר גם ברור שחייב להתקיים קשר בין החברה לבין המוסדיים או לבין המייעצים למוסדיים לפני האסיפה, כדי שגם החברה וגם המוסדיים יידעו על מה מדובר ויראו אם אפשר להגיע לעמק השווה לפני שמתקיימת האסיפה.
עדיין ישנם בעלי מניות מיעוט שהם לא משקיעים מוסדיים, וישנן חברות רבות – אני חושב שכ-400-300 חברות – בבורסה, ששם אין בכלל משקיעים מוסדיים. אז המיעוט, שמחזיק פחות מ-5% - אף אחד לא יודע מיהו ומהו, וכיצד הוא יצביע ואיך הוא יצביע. מה קורה בחברות כאלה? פתאום החברה תקבל ארבע שעות לפני מועד האסיפה מן רשימה אלקטרונית כזאת בעד, נגד וכולי. יש פה גם מה שנקרא עניין אישי, או עניין אישי שלילי. כל מיני דברים כאלו שצריך איכשהו לברר אותם. לראות אם כולם הודיעו, אם לא הודיעו. אולי החברה מכירה מישהו שהיא יודעת שלא הצביע נכון. ישנן בכל זאת פרוצדורות שצריך לקיים לפני האסיפה. לא ניתן בארבע שעות לדבר עם בעלי מניות, להתקשר איתם, לברר איתם מה קורה. נגיד שהחברה תקבל פתאום הודעה - - -

שתיים-שלוש דקות – זה כבר היה כמה פעמים. מה אתה מציע לעשות עכשיו? הרי דנו בזה. עשיתי הפסקה.

מה שאני מציע זה להשאיר את פרק הזמן הזה שהחברה מקבלת את ההודעה הסופית לפחות 48 שעות, כמו שזה קיים היום, או 72 שעות לפני מועד האסיפה. אני גם לא מבין מה הבעיה. ההודעה לאסיפה מונחת על השולחן ומתפרסמת חודש ימים. היא פתוחה חודש ימים. בעלי מניות יכולים לדבר, כמו שאנחנו רואים פה, לשנות את הצבעתם, וכולי. למה זה צריך להיות עד הרגע האחרון, כשלחברה יכול להיגרם נזק גדול, ולבעלי המניות זה לא משנה?

תודה נתן. בבקשה, אתם תצטרכו להשיב, מישהו מכם.

ציפי בנר, מ"לאומי". רציתי להציע במסגרת ההתאמות והשינויים שעושים בחוק החברות, להסיר מהסעיף של הוכחת אישור בעלות את הסעיף – פה הוא קטנצ'יק, אבל עלינו הוא מאוד משליך תפעולית – שחברי הבורסה, הסניפים, צריכים לחתום על אישור הבעלות.

בתקנות.

כן, בתקנות החברות משנת 2000. לשנות. במסגרת התקנות של החברות, להסיר את הסעיף הזה.

אנחנו נוציא לשימוע גם את התקנות לגבי הוכחת בעלות, ונשמח לשמוע הערות.

אוקיי, בבקשה. שם ותפקיד.

שמי וינדזברג אשר, "בנק הפועלים". יש לי כמה הערות טכניות, שאלות. לגבי תקנה 4, התיקון, אתם אומרים שבעל המניות צריך להודיע לנו אם הוא מסכים או לא מסכים לשנות את עמדתו ביחס להחלטת ות"ת 24 שעות לפני מועד – אני מבין שהכוונה למועד האסיפה.

לא, למועד יציאת הרשימה. זה המועד שבו אתם צריכים לשלוח את הרשימה למערכת. אנחנו משאירים 24 שעות כדי שאתם תוכלו להיערך.

אני חושב שזה צריך עוד 24 שעות לפני היום הקובע. כי אנחנו נותנים את הרשימה למחרת בבוקר של היום הקובע. אנחנו פשוט לא נספיק. אנחנו קבענו עם הרשות לניירות ערך – מכיוון שתנאי הסליקה בבורסה הם טיפוס אחד – שאת הקבצים אנחנו - - -

סליחה רגע, כמה הערות יש לך?

יש לי כמה.

כמה? שלוש-ארבע-חמש?

וכולן לתקנות החברות?

כן, לאלה.

את תשיבי לו? מי ישיב לו?

כרגע אין לי תשובה. זה ייבחן, אבל אנחנו גם נוציא את זה לשימוע ונוכל לדון על זה בנפרד.

לא חשוב, בקצרה. בבקשה.

על כל מקרה, אני חושב שתשקלו 24 שעות לפני היום הקובע.

בסדר, תרשמי.

רשמתי.

זה לגבי האסיפה. ותיקחו בחשבון את תנאי הסליקה בבורסה. בתקנה 7, בסעיף 14 כתוב: יצוין כי בעל המניות זכאי לקבל אישור בעלות מסניף של חבר הבורסה או במשלוח דואר, אם ביקש זאת חבר הבורסה מראש, או שאישור עבור בעלות שלו יועבר לחברה. על-ידי מי? אנחנו לא מעבירים לחברה כלום. אתם מתכוונים על-ידי הרשות לניירות ערך, כי היא מעבירה את הפרטים.

כן, זה הסעיף במערכת שיש אישור בעלות.

זו המערכת.

כן, אבל זה לא כתוב פה.

כתוב: באמצעות מערכת הצבעות.

מי מעביר לחברה?

באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית.

זו הייתה הרשות לניירות ערך. צריך להיות פה - - -

זו המערכת, זו לא הרשות.

בדיוק, זה באמצעות המערכת.

לגבי חובות חברי הבורסה, יש איזה פער בין מה שמוגדר פה לבין מה שמוגדר במקומות אחרים. אני חושב שזה צריך להיות מפורט, אני מדבר על תקנה 13. עוד פעם, אני מתייחס לסעיף ב' שם: "בעל מניות לא רשום רשאי, בכל עת, להודיע לחבר הבורסה באמצעותו" – אם הוא מעוניין או לא מעוניין. נקודה נוספת, הוא לא יכול להגיד לנו על אסיפה מסוימת, כי אם באותו יום הוא משתתף בשלוש אספות, אז מה שהוא מחליט יכול - - - את האספות. אנחנו לא יכולים לעשות דיפרנציאציה בין אספות, כשהוא מודיע לנו על שינוי עמדתו. דיברנו על יחידות השתתפות בפעם הקודמת. להוסיף יחידות השתתפות גם.

הם הוסיפו בתיקון ה-53.

זה ייעשה.

זה לא כזה ברור.

זה מופיע בחוק.

אבל בטח נדבר על זה עוד בהמשך.

השינוי בחוק זה לא זה.

זו האופציה.

לא, אבל גם מופיע בחוק בסעיף המערכת האלקטרונית, מעבר לכתבי האופציה. כתבתם כאן כל הניירות. אנחנו היינו רוצים פירוט, לרבות יחידות השתתפות. שזה לא יהיה נתון לפרשנויות. זה בסדר, הם עשו מה שביקשנו דווקא.

אני עוד פעם חוזר על מה שדיברנו עליו בפעם הקודמת, שאני לא רואה מצב שבאג"חים, שעובדים שלושה ימים ביום קובע לאסיפה, שמישהו יוכל לקיים את - - -

אבל זה לא לדיון פה.

אבל רק תיקחו את זה בחשבון.

אנחנו יודעים.

טכנית זה בלתי ניתן לביצוע.

הנה, בסעיף הזה. בעמוד 1172 זה מופיע. כל ניירות ערך בכחול. הם עשו את התיקון.

אבל פה זה לא מופיע.

רק לפרט את זה כדי שלא יהיה מקום לפרשנויות.

בתקנות.

זה יהיה בתקנות. יהיו תקנות נפרדות ליחידות השתתפות.

תודה. בבקשה.

ליאת עדי מ"בנק מזרחי". בתקנה 2, בהסדר שלהם הם כותבים: נבחנות אפשרויות הרחבה מסוימות לכתבי ההצבעה בכתב. לנוכח העובדה שהשימוש היום בכתבי הצבעה בכתב הוא מינורי, אני חושבת שאין מקום להרחיב עוד את הפעילות שם. אפילו נמסר בפגישות קודמות שלאור העובדה שלאחר כניסת ההצבעה באינטרנט ייבחן בכלל המשך השימוש בכתבי הצבעה בכתב.

למה זה מפריע לך? מה אכפת לך? את צודקת.

כי זו תכנית שכבר מבחינתנו לא מיושמת בשטח. מעט מאוד לקוחות משתמשים בשירות הזה. אני חושבת שאין מקום להרחיב במקום - - -

לא משתמשים, אבל מה זה מפריע?

אבל בנוסח המוצע שלה היא לא מרחיבה.

אני אצטרך להיערך לזה. ברגע שיוסיפו נושאים נוספים, או שיפתחו דברים נוספים שאנחנו נצטרך - - - בכתב הצבעה בכתב, אז אני אצטרך לעשות עבודה בדברים שהם כבר לא ישימים היום.

אני רוצה להתייחס. למרות שבמקור הייתה לנו מחשבה להרחיב את כתבי ההצבעה הידניים, אנחנו החלטנו לא לעשות את זה, אלא להשאיר אותם בדיוק לאותם נושאים שהם היום.

כתבתם שנבחנות אפשרויות להרחבה.

אבל תראי את התקנות.

אנחנו לא נעשה. את צודקת שאנחנו – בערך לפני שבועיים, ומאז החלטנו שלא.

רוני, מה שהיא שאלה, למה מעלים נושאים נוספים להרחבה בנושא של הצבעה בכתב? את אומרת בתקנות זה לא יבוא. אתם חזרתם בכם.

לא יהיו.

קיבלת תשובה.

אנחנו שקלנו את האפשרות והחלטנו שלא. אנחנו רק נרחיב לגבי הצבעה באינטרנט.

מי משיב? בבקשה.

אני אענה. אמיר וסרמן, מרשות ניירות ערך. זו סוגיה שדיברנו עליה גם בדיון הקודם. כיום אין לחברה זכות משפטית לראות מי המחזיקים שלה, או את אופן הצבעתם כדי לקיים איתם דיון. הפרקטיקה שעורך הדין שילה הזכיר נוצרה בגלל מגבלה טכנית. המגבלה שקובעת היום שכתבי ההצבעה צריכים להינתן פרק זמן ממושך יחסית לפני מועד האסיפה. למרות שתיאורטית, אם באמת כל המחזיקים היו מגיעים פיזית לאסיפה, לחברה לא הייתה שום אינדיקציה מראש כיצד הם עומדים להצביע.

אבל אז היא יכולה לדון איתם.

אני אומר שחוק החברות לא התכוון לתת את הזכות הזו לחברה. אגב, החברה יכולה לברר, בייחוד עם המחזיקים הגדולים, שהיא יודעת את הזהות שלהם, עם בעלי העניין בחברה, כיצד הם מתכוונים להצביע, וזה אכן התהליך שמבצעים מול המוסדיים או מול חברות הייעוץ, "אנטרופי" ו"עמדה". בראייה שלנו, ברגע שהמגבלה הטכנית הוסרה, והמערכת מאפשרת להתקרב יותר למועד האסיפה, מצבו של המחזיק מוטב כיוון שיש לו יותר זמן להחליט כיצד הוא רוצה להצביע, או לשנות את הצבעתו. מכיוון שהזכות הזו לא קיימת לחברות מלכתחילה, לא רצינו להעניק אותה כאן. אגב, לא בטוח שההשלכות של הדבר הזה יהיו בהכרח שליליות. אמנם לחברה יהיה קשה יותר לדעת כיצד יצביעו המחזיקים, אבל יכול להיות שזה יגרום לחלק מהחברות לא לעבוד בשיטת "מצליח". כלומר, לתת מלכתחילה הצעה טובה יותר לסדר-היום, ולא לחכות לראות אם ההצעה הפחות טובה עוברת, ואז לקיים דיון ברגע האחרון עם המצביעים ולשפר את ההצעה.

חבר הכנסת מיכאלי, אני רוצה להגיד לך על מה אנחנו נידרש להצביע עכשיו, אחרי שיוסבר. אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה שתסביר את התהליך שהיה בעניין הזה. אני הגשתי רביזיה לבקשת הרשות לניירות ערך. היה דיון לגבי ההגנה על הפרטיות בהצבעה האלקטרונית. היה מדובר על כך שיהיה בקר שיעקוב אחרי זה, יבקר את זה ויפקח. בסופו של דבר, התנהלו דיונים עם היועצת המשפטית של הוועדה, והרשות לניירות ערך אמרו שהם לא יכולים לעמוד בזה. תיכף הם ינמקו בקצרה. אני אבקש שתסכמי את החלק הזה. הם הגיעו לאיזושהי פשרה שהבקר יהיה מתוך הרשות לניירות ערך, אבל יהיה עליו פיקוח מבחוץ.

שהאחראי יהיה מתוך הרשות.

הממונה יהיה הבקר.

בסדר, הניסוחים המדויקים ייאמרו על-ידי הרשות, ועל זה נידרש להצביע. כמה גורמים ביקשו לפתוח את הנושאים האלה. גם הרשות לניירות ערך במידה מסוימת, וגם איגוד החברות והבנקים ביקשו לפתוח. אני אמרתי שאני לא יכול לפתוח את זה. אני גם לא רוצה לפתוח את זה בגלל שאי-אפשר לקיים עכשיו דיון מחדש אחרי שקיימנו דיון והיו פה פשרות, כל מה שנלווה לעניין. הדבר הזה, ועוד כמה תיקונים טכניים – מכיוון שהייתה פה הצבעה על הרביזיה והיא התקבלה פה אחד, אז אנחנו דנים על זה, ואנחנו נידרש להצביע על התיקונים הללו, ונביא את זה למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

החשש להקמת מאגר, מה בסוף הפשרה שנמצאה?

שיהיה על זה פיקוח. תיכף יגידו את זה. אתה רצית להגיד משהו? כן, בבקשה. בקצרה.

רן ונגרקו מאיגוד הבנקים, ראש תחום שוק ההון. ממש בקצרה, בישיבה הקודמת אנחנו דיברנו על זה שהמידע שיגיע למאגר הזה – כבודו אמר, ואנחנו מאוד תומכים בזה – לא יוכל לשמש, חוץ מאת הרשות לצורך מצומצם מאוד – ואז דיברנו גם על הנושא הזה של הבקר והאחראי – אף אחד. לא רשות מסים, ולא בתי משפט בצווים, ולא שהאישה שרודפת אחרי הנכסים של הבעל. אי-אפשר, סגור לגמרי. אני חושש שהנוסח שמוצע כאן, בסעיף 44יא3 - -

בחוק?

בהצעת החוק.

- - הוא כבר מכורסם קצת. זאת אומרת, כבר יש שם למעט זה, ולמעט פה, ולמעט שם.

טוב. עכשיו נדון על זה.

זה הסעיף שדנים בו.

אז אתה הקדמת את המאוחר. תגידי, שגית.

כללית, בואו נעבור על הנוסח - - -

עברנו.

אני עושה מהר את התיקונים רק. למעשה, בנוסח שלפניכם אפשר לראות את התיקונים שהוועדה כבר קיבלה בישיבה הקודמת. בהגדרה: "כתב אופציה" יש תוספת של 35טז3. בהגדרה: "כתב אופציה" יש תוספת של "יחידות השתתפות". זה מופיע אצלכם בעמ' 2 למעלה.

רגע, סליחה, מה זה אופציה ליחידת השתתפות?

אין כזה דבר. במידה ויהיה, זה נכלל.

אני לא מכיר דבר כזה.

כרגע זה לא קיים, אבל זה אפשרי.

זה אפשרי, אבל מדברים על יחידות השתתפות.

לא, יחידות השתתפות אנחנו נסדיר בנפרד.

זה יוסדר בתקנות, נכון?

בתקנות, מכוח פקודת השותפויות, אחרי שזה יתוקן.

הערתך נרשמה בפרוטוקול, וברגע שזה יהיה, זה יהיה. ואם זה לא יהיה, אז החוק יהיה סתם מילה שכתובה. זה מופיע בפרוטוקול.

- - -

לא משנה, אני בעד. אני חושב שזה צריך להיות. אבל הערתך נרשמה. אם מישהו יגיד פתאום איפה זה נמצא, אז יגידו, הנה, זה נאמר, ויושב-ראש הוועדה הסכים אתך שכרגע אין את זה, וכזה יהיה, החוק יחול עליו. נכון?

בעמ' 3, סעיף 35טז7 – גם, בקשה של הוועדה לצורך הוכחת בעלות בכתבי אופציה. תקנות שיביא שר האוצר יהיו באישור ועדת המדע והטכנולוגיה. תיקון שהוחלט עליו בישיבה הקודמת. בעמ' 4 למעלה, סעיף קטן (ג1) יש הסדרה לגבי הימנעות. זה סעיף שלא הופיע בכחול, והייתה כאן גם בקשה להבהיר מה קורה כשמישהו רוצה להימנע. סעיף קטן (ה) – זה מה שדובר כאן קודם לגבי סדרי העדיפויות. את סעיף קטן (ה) אני אקריא: "הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת יותר, ואולם הצבעה בעצמו או באמצעות שלוח תחשב מאוחרת יותר להצבעה בדרך אחרת". זה יוצר פה את הסדר שדיברנו עליו.

מה זה ואולם?

אבל.

"הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת יותר".

זאת אומרת, הכלל הוא שזה תמיד יהיה האחרון.

זה כולל ביטול?

צריכה לבוא נקודה ולא פסיק.

הצבעה מאוחרת, הצבעה בעצמו באמצעות - - -

נכון, רצינו להבהיר את זה, למען הסר ספק.

אני לא יודע. היות ואני לא למדתי את הליבה, אז אני לא יודע.

בסדר. נפרק את זה לשני משפטים.

כן, ואולם לא מתאים.

בסדר. בלי ואולם, אתה צודק. נפרק את זה לשני משפטים.

כדאי אולי לקבוע, שזה יהיה אפילו בתקנות או בחוק - - -

להוריד את ואולם, ולפרק את זה לשני משפטים. החלטנו להוריד את ואולם - -

כן, זה נראה לא נכון.

- - ולעשות נקודה-פסיק, לפרק את זה לשני משפטים.

כן.

כדאי לקבוע תמיד שההצבעה המאוחרת מבטלת מעיקרה כבר את ההצבעה המוקדמת.

זה מה שכתוב.

שלא במקביל יתחשבו במאוחר. כאילו האדם עצמו במאוחר מבטל את המוקדם.

"הצביע מחזיק בכתב אופציה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת יותר".

תימנה על-ידי החברה, אבל הוא יכול להגיד, לא, אני התכוונתי שזה יהיה או שזה יהיה.

זו הצבעה מאוחרת. אם הוא אומר אני מתכוון להצבעה המוקדמת, אז זה נקרא הצבעתו המאוחרת. אם היו לו שתי הצבעות – אחת בעד ואחת נגד – והוא בא בפעם השלישית והוא אומר עמדתי זו ההצבעה המוקדמת – בעד – זה נקרא הצבעה מאוחרת, שהיא נמנית.

אבל לא מדובר פה על מוקדמת או מאוחרת. אומרים שאם זה בכתב, אז זה ייחשב המאוחר. הצבעה בעצמו באמצעות שלוח תיחשב.

בסדר.

היא תמיד תיחשב - - -

שאלה. התקנה שמבטלים עכשיו מאפשרת לי לבטל את ההצבעה שלי. זאת אומרת, לא לשנות, לבטל. עכשיו פה, לפי הנוסח - - -

לא יהיה את זה.

למה? אם אני רוצה לבטל את ההצבעה שלי?

אפשר לבטל.

לא, לפי הנוסח החדש אי-אפשר.

אי-אפשר. רוני, אתם מוחקים את תקנה 9.

הסעיף פה לא מאפשר.

היא אומרת שהוא יכול לבטל את ההצבעה שלו, אבל הדרך לביטול היא לא דרך כל כך פשוטה. צריך ללכת ולמסור הודעות, ואחרי זה אם הוא רוצה להצביע באופן אחר, הוא צריך להגיע פיזית לחברה. אנחנו רוצים שאם מישהו יצביע ויתחרט הוא יוכל להיכנס למערכת ולשנות את ההצבעה שלו באופן פשוט. אם הוא שלח כתב הצבעה ידני והתחרט, הוא פשוט יוכל להיכנס למערכת ולהצביע אחרת, או לשלוח עוד כתב הצבעה, ואז החברה תצטרך לבחור במאוחר. אנחנו רוצים להקל עליו.

אבל אין לו אפשרות לבטל את ההצבעה?

הוא יכול להצביע נמנע. הוא רוצה לבטל, שיצביע נמנע.

לא, הוא לא רוצה להצביע נמנע, הוא רוצה לבטל את ההצבעה.

הוא יכול לעשות את זה.

אבל הנוסח מאפשר לכם את זה?

הלאה. מה עוד?

עמ' 6 למה, סעיף 44יא2. גם כן, כאן הוועדה ביקשה לשמור על הפרטיות ולקבוע נוסח שהוא קצת יותר מהודק.

את זה לא ראינו.

יש לך את זה. "הרשות תנקוט באמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך". הנוסח הקודם היה "תפעל למזעור". עכשיו אנחנו מטילים עליכם קצת יותר נטל, לנקוט באמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך.

זה לטובתכם.

מקובל.

זה לטובתכם. כמה שתהיו יותר חזקים בעניין הזה – בגלל שאם תהיה פגיעה בפרטיות, בסופו של דבר, הכנסת תפסיק לחוקק חוקים. באמת, תדעו שזה עומד על הגבול.

וגם הציבור לא ישתמש במערכת.

אני אומר לכם באמת, זה עומד על הגבול הזה.

תלמדו מהניסיון שלנו עם תעודות הזהות החכמות. הוועדה הזאת היא זו שחוקקה את החוקים, ועד עכשיו יש מחלוקת ציבורית מסביב.

נכון.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף של הפרדה מבנית, סעיף קטן (ג) הוא זה שעומד על הפרק, אבל אני אקריא גם את התיקונים שעשינו בו. עמ' 7 למעלה, 44יא3. (א) – "על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה, וכן לא יעשו הרשות או כל גורם אחר שימוש באותם נתונים, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של המערכת ובמקרה בו התעורר חשד לביצוע הפרה של הדין באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית". זה נוסח שהוא טוב יותר מהנוסח שהיה במקור, בכחול. רן, אני מבינה שיש לך בעיה עם למעט הבקרה או החשד שהתעורר לביצוע הפרה של הדין?

החשד הזה. מי יכול לחשוד, ועל מה?

אפשר להגיד חשד סביר.

לא ברור מה אתה מנסה להגיד.

למה חשד? המידע במערכת לא אמור לשמש אף אחד.

להוריד את זה לגמרי?

אני אסביר לך. הסעיף הזה נועד לטפל במצב של הפרה באמצעות המערכת, למשל גניבת זהות. הטרמינולוגיה כאן לקוחה מסעיפים - - -

רק בוא נעשה סדר בעניין הזה.

זו לא הפרה כללית של הדין. זו הפרה של הדין - - -

בואו נעשה סדר. נדבר במילים הפשוטות שלי. המידע הזה – לא משתמשים בו לשום דבר אחר, כולל לא לדברים שהם אפילו פליליים שלא קשורים למערכת הזו. זאת אומרת, אי-אפשר להגיד – יבוא פתאום מנהל רשות המסים ויגיד היות ולרשות שלטונית, כמו הרשות לניירות ערך, יש מידע, ורשות המסים חושדת בו שהוא מעלים מסים, ופתאום התברר – איזה חבר שלו אמר לו, מישהו שעובד ברשות לניירות ערך, אל תשאל מה שהיה פה. ואז הוא יבוא ויגיד יש לי חשד לעבירה פלילית, שהוא מעלים הכנסות, או דברים דומים. החוק קובע בניסוח הזה, חד-משמעית, שאי-אפשר להשתמש עם המידע הזה לדברים אחרים. שרשות המסים תחקור איפה שהיא רוצה. משטרת ישראל תחקור איפה שהיא רוצה. במידע הזה אי-אפשר להשתמש מכיוון - - -

הלבנת ההון, שתחפש איפה שהיא רוצה.

כן. שתחפש איפה שהיא רוצה את זה. אחרת אין את הנושא הזה. עכשיו אתה צריך להסביר לנו מי חושד ומאיפה נולד החשד, ועל מה.

השתמשנו כאן בטרמינולוגיה שקיימת אצלנו בסעיף 56א לחוק ניירות ערך, שאגב, זה סעיף שמאפשר לרשות לקבל מידע מכל אדם – מסמכים מחברי בורסה, בנקים, כולל המסמכים שיהיו בעתיד במערכת. זו פשוט הטרמינולוגיה שקיימת שם כבר שנים רבות. התעורר חשד לביצוע הפרה. לכן גם לא הייתי רוצה לשנות - - -

רגע, אתה מדלג על הדבר ששאלתי. איפה התעורר חשד, ועל מה? למי התעורר חשד? זה יכול להיות גם המרכזנית ברשות לניירות ערך?

הכוונה היא כמובן לרשות אכיפה שיש לה ממילא את הסמכות לקבל מידע.

ומה הפירוש של התעורר חשד? מה הוא עשה? מה חושדים בו?

אני אתן את הדוגמה שאני העליתי.

אבל בעברית קלה.

אני אנסה בעברית מאוד פשוטה. נניח שעולה טענה – אחרי שהייתה הצבעה באסיפה כללית, האדם שלכאורה הצביע בעד טוען אני לא הצבעתי כך. מישהו גנב את הפרטים שלי, נכנס למחשב – כמו שאפשר להיכנס למשל לחשבון בנק – והצביע במקומי בעד. אני בכלל רציתי להצביע נגד. זה מקרה שצריך כנראה לחקור. זו עבירה פלילית. הדרך היחידה להשיג את המידע הרלוונטי היא באמצעות גישה למערכת.

שימוש לרעה במערכת עצמה.

צריך לנסח את זה.

אדוני היושב-ראש, במקרה הזה זו בדיוק השלכה של חקירה פלילית, ואז המשטרה גם תיכנס למערכת.

לא, אבל השאלה על מה.

אבל אם זו הפרה רק באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, זה די מצומצם. השאלה אם הנוסח - - -

אי-אפשר לנסח את זה?

רן, אתה חושב שהנוסח לא אומר את זה? אתה חושב שהוא רחב מדי?

אם יפנו לאיזשהו סעיף ספציפי שמדבר על הפרה לפי סעיף כזה וכזה – פה זה דין. מה זה דין?

הסעיף הזה מתלבש על סמכויות אכיפה קיימות. כלומר, רשות שאין לה את הסמכות מלכתחילה לבקש מידע, כמובן שלא יכולה – לא התעורר חשד אצל מרכזנית. הכוונה שהתעורר חשד אצל גוף שבדרך כלל יכול לקבל את המידע, אבל כאן יש לו מגבלה, על אף האמור בכל דין.

אם נוריד את המילים של הדין? ובמקרה בו התעורר חשד לביצוע הפרה של הדין באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית בלבד?

אין בעיה. אני לא חושב שזה ייצור הבדל.

זה פותר לכם את הבעיה, להוריד את של הדין ולהוסיף בלבד?

אני לא יודע. אין לי מושג. אני חושב שצריך את מה שאמרת לכתוב. אם אפשר לכתוב בפחות מילים, בסדר. אבל לכתוב את מה שאמרת.

אני אסביר איך הניסוח לדעתנו תופס את זה.

מה יכתוב? הוא מצמצם את זה למקרה הזה.

כן.

אבל יש כל מיני מעשי מרמה בעניין הזה.

הוא לא יכול לגעת בזה.

אז אתה רוצה לצמצם את זה רק לנקודה הזו.

נכון, אנחנו רוצים.

רק כשמדובר בשימוש במערכת אלקטרונית לגבי זיהוי. לגבי הזדהות.

לא רק.

לא, זיהוי זה צמצום.

זה מה שהוא אמר. זו הדוגמה שלו. הדוגמה עסקה בהזדהות מסוימת.

אפשר לפתור את זה בצורה קלה יותר, כי החשש שלנו לפחות הוא עם לקוחות שלא הצביעו בכלל. אלו אותם לקוחות שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן. מבחינתי, אפשר בסוף לכתוב למעט פרטיהם של לקוחות שלא הצביעו, ואז זה גם פותר לך, אמיר, את הבעיה. כי לקוחות שלא הצביעו, זה לא מעניין - - -

אם הם לא הצביעו אז הם לא במערכת.

הם לא שם.

הם שם. לקוחות שלא הצביעו שם.

אבל הם לא שם בהפרה כי - - -

אבל הם לא השתמשו במערכת ההצבעה האלקטרונית.

רק שנייה.

למעט פרטי מי שלא הצביע במערכת ההצבעה.

בסדר. הבנתי. אני מבקש שתכתוב את מה שאמרת.

אני אנסה להסביר למה לדעתנו כתבנו. זה נוסח מצומצם מאוד.

בסדר, אבל אם אני לא הבנתי, אז זה לא טוב בגלל שגם אני צריך להבין. אני האחרון בשרשרת המזון של ההבנה. צריך שיהיה כתוב. מישהו עוד יכול לנצל את זה לרעה ולהגיד שכתוב במקרה בו התעורר חדש לביצוע הפרה של הדין. הדין זה דבר רחב מאוד, אפילו שכתוב אחרי זה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית. צריך לכתוב את זה.

של הדין – אתם מסכימים להוריד.

כן.

אבל זה לא הנושא.

אבל צריך להוסיף - - -

במקרה בו התעורר חשד לביצוע - - -

לביצוע הפרה - - -

הפרה של חוק ניירות ערך.

זה לא רק חוק ניירות ערך.

גניבת זהות של מישהו זו לא הפרה של חוק ניירות ערך.

ביצוע הפרה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית על-ידי מי שהשתמש בה.

לא, יכולים להשתמש בזהות של מישהו שלא השתמש. לדעתי זה די כולל כאן.

אם מורידים את המילים של הדין, זה מספק.

לביצוע הפרה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית – אפשר להוסיף גם בלבד.

אולי לא הפרה, אולי הונאה?

לא, הפרה. לביצוע הפרה. נכון, או הונאה. רק שאם מורידים את של הדין, אז ההפרה פה נתקע באמצע. יכול להיות שהונאה באמת. אבל באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית.

אני לא רוצה לציין סעיף ספציפי בחוק העונשין.

זה נותן – לכתוב בלבד. אם להוסיף את המילה בלבד בסוף.

אם אתה אומר שזה רק זיהוי, אז אולי נגיד הונאת זיהוי.

לא, זה לא רק זיהוי.

אז זה לא רק זיהוי.

אבל הכול באמצעות ההצבעה האלקטרונית. זה לא רק זיהוי.

נוסיף את המילה בלבד בסוף.

אבל אתה אמרת – בצדק – בעניין הזה שאתה לא רוצה שגופים אחרים ישתמשו כדי לתבוע אותו על הדברים.

נכון. שהוא לא ישמש מאגר שאנחנו כל הזמן מתנגדים למאגר הזה.

ואיך אני עושה את זה?

מי הסמכות – התעורר חשד. איפה כתוב דבר כזה?

אני מסביר. זו הסמכה שמתלבשת על סמכות קיימת של רשות אכיפה.

איפה כתוב?

בהיבט של חוק ניירות ערך מדובר על יו"ר רשות ניירות ערך.

איפה זה כתוב?

56.

אז צריך לכתוב את זה.

אבל יכול להיות שהמשטרה תרצה לחקור, כי זו לא עבירה של דיני ניירות ערך.

זו בדיוק השאלה.

זה מתלבש על סמכויות של רשויות - - -

אז למשטרה מותר, אם עשו הפרה במערכת.

זו בדיוק השאלה עכשיו.

הם אומרים שאסור לבקש - - -

להיפך, זה מגן עלינו - - -

שנייה, גבירותי ורבותי. בואו נעשה סדר, אני מתחיל להתבלבל. התברר שמישהו השתמש במערכת ההצבעה האלקטרונית בניגוד לחוק, בניגוד לדין. הוא הונה את המערכת. או שהוא השתמש בזהות של מישהו אחר שלא השתתף בהצבעה, והוא הצביע במקומו, או שמישהו אחר הצביע בעד ופתאום התברר שזה היה נגד, ואותו חבר מעלה את החשד הזה. הוא אומר זה לא אני הצבעתי. אני הצבעתי והצביעו אחרת. יכולות להיות כמה אופציות. על-פי החוק של הרשות לניירות ערך, מי המוסמך להגיד התעורר חשד, אתה?

לא, יו"ר רשות ניירות ערך.

בסדר. אז באו אל היו"ר אלה שעסקו בעניין ואמרו לא דע לך, יש פה חשד להונאה. ההונאה שעליה דיברנו. מה עושה אז יו"ר הרשות? מה הוא עושה טכנית?

הוא יכול לדרוש את קבלת המידע. שימציאו לו את המסמכים או את הנתונים שנוגעים להצבעה מסוימת.

בסדר. התברר לו שהחשד מוצדק.

בשלב הבא יכולה להיות פתיחה בחקירה – או חקירה פלילית, או הליך אכיפה מנהלי.

מה עושה יושב-ראש הרשות?

הוא מחליט על ההליך. כשההליך מגיע לסיומו, בדרך כלל מועבר התיק לפרקליטות, והיא מחליטה אם - - -

אז או שהוא עושה אכיפה מנהלית, או שהוא מעביר את זה לחקירה פלילית.

כן. אבל אני רוצה להבהיר כאן דבר חשוב.

- - -

אבל איך היא מגלה את זה? זו סמכות רק של יושב-ראש הרשות.

זו לא רק הסמכות של היושב-ראש.

לא. אני רוצה להסביר ולתת עוד דוגמה, שלא תחשבו שיכול להיות כאן רק מקרה אחד שאפשר להעלות על הדעת. ראשית, בישראל יש הרבה מאוד רשויות אכיפה. לרשויות האלה יש סמכויות לקבל מידע. לעיתים הן צריכות ללכת לבית משפט, לעיתים לא. הסמכויות האלו קיימות. בא כאן סעיף, שאגב, הוא חריג. הוא לא קיים בחקיקה הישראלית, ואומר על אף האמור בכל דין, למערכת הזו לא תהיה נגישות. לא משנה מה הסמכויות שלכם. בסייג הזה אנחנו אומרים אם את רשות אכיפה שיש לה סמכות לקבל מידע, וההפרה היא הפרה שנעשתה באמצעות מערכת ההצבעות, עדיין הסמכות הזאת תחזור ותשוב אליך. כלומר, זה יכול להיות רק גורם שהיו לו את סמכויות האכיפה מלכתחילה ונחסמו בגלל הסייג הכבד שיש כאן.

לגבי דוגמה נוספת, למשל יכול להיות לנו מקרה בעתיד של האקר שהצליח לפרוץ למערכת, וביצע עבירה. יכול להיות שהוא לא עשה את זה לצרכים של הונאה, אלא לצרכים של שעשוע. זה דבר שאנחנו נרצה לחקור. זו עבירה פלילית. זו תהיה חקירה משטרתית, והיא תהיה חייבת גישה למערכת ההצבעות כדי לחקור עבירה כזו. הניסוח כאן בדיוק תופס את המקרה הזה. כי זה לא מדבר על כל הפרה או כל מקרה שהיית רוצה להשתמש במאגר הנתונים.

אם נדייק, אולי נאמר על-ידי שימוש שלא כדין במערכת?

כן. זו המשמעות של הפרה.

אולי שימוש שלא כדין.

חשד לביצוע הפרה.

לא, הפרה – אצלנו זה מעורר איזושהי קונוטציה של כל מיני הפרות אחרות שקשורות. אבל אתה מדבר כרגע על שימוש שלא כדין במערכת האלקטרונית.

זה לא בהכרח שימוש. אם זה מישהו שרק ניסה לעשות?

זה מה שקורה.

אבל אם הוא עוד לא השתמש, אם הוא רק ניסה לפרוץ?

הוא פרץ והוציא מידע. הוא עדיין לא הצביע דרכה. הוא עדיין לא הצביע דרך המערכת, אבל הוא ניסה לשבש אותה נניח. יכולות להיות הרבה מאוד אפשרויות בחיים. אני אומר שהעובדה שזה מצומצם מנוסחת במילים באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית. כלומר זה לא תופס, רן, כל מקרה שבו רשות המסים למשל הייתה רוצה לדעת מי המחזיקים במניות של חברה ציבורית. גם אם היא חוששת שהייתה שם הפרה, זה לא מאגר מידע שיהיה פתוח לבדיקה כזו. זה ניסוח שממש חשבנו עליו כדי לתפוס את הנקודה הזו.

אמיר, מה אתם עושים בנושא של עניין אישי? הלא בעל מניות צריך להודיע בהצבעות האלה אם יש לו עניין אישי או אין לו. אני מניח שיש גם רובריקה ששם הוא צריך לכתוב את זה. עכשיו נגיד שמישהו כותב משהו לא נכון. הוא כותב שהוא לא בעל עניין אישי, או ההיפך. מי בודק את זה?

אלו חקירות שנעשות כבר בימים אלו. היו הרי תיקים פליליים שהגיעו - - -

השאלה אם זה ייבדק לפני שזה מגיע להצבעה? או שהחברה תצטרך לזהות את זה?

לא. זה יעבוד בדיוק כפי שזה עובד היום עם כתב הצבעה. אתה לא מדבר כאן על הצד הפלילי.

לא, אני מדבר על כך שאני מקבל את הרשימה האלקטרונית. אני רואה שמוישה הצביע והוא אמר שאין לו עניין אישי. אני מקבל את הנתונים - - -

למה לא לצמצם את ההפרה לעבירה?

החברה מקבלת את הנתונים האלה, לא?

- - - במישור הפלילי. הדוגמאות שנתת - - -

שיהיה רק פלילי?

כן. הדוגמאות שנתת ממילא הן רק במישור הפלילי. הפרה מרחיב את זה, ונראה לי שהחששות פה – לכתוב לביצוע עבירה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית בלבד.

אנחנו שינינו את הטרמינולוגיה בחוק ניירות ערך להפרות כדי לפתור את האכיפה - - -

כן, אבל זה לא המקרה הזה.

אבל המטרה שלנו כאן היא שהחריג הזה יהיה מצומצם ככל האפשר. הדוגמאות שנתת ממילא כולן בתחום הפלילי. ניסינו לחשוב פה אם יש דוגמאות - - -

אבל אכיפה מנהלית זה לא בתחום.

זו אכיפה מנהלית לא רק שלו. זו אכיפה מנהלית של כל הרגולטורים.

מה אתם אומרים?

אני לא רואה עם זה בעיה אמתית, מלבד העובדה שלא הייתי רוצה לסטות לעומת נוסח קיים.

אבל כאן, בניגוד לסעיף 56, זה יחול על רשויות אחרות גם. ולכן אפשר לעשות את זה מצומצם יותר. סעיף 56 חל רק עליכם, אבל כאן זה יחול על עוד רשויות. אז אני חושבת שאפשר לכתוב לביצוע עבירה באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית בלבד. זה עונה על כל החששות משני הכיוונים.

בסדר.

בסדר.

עכשיו הסעיף שהוא שונה ממה שהוועדה החליטה. זה סעיף קטן (ג).

זה האחרון או שיש עוד?

יש עוד בקשה של משרד המשפטים שאנחנו צריכים להחליט. ורק את התחילה. יש עוד שלושה דברים. "יושב-ראש הרשות ומנהל הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים ימנו בקר חיצוני אשר הוא עובד מדינה ואיננו עובד הרשות, אשר יפקח על ההפרדה המבנית". אנחנו נשאיר את המילים האלה, למרות שהן מחוקות לכם בנוסח. זאת הפשרה בין החלטת הוועדה הקודמת, שהייתה שהממונה על אכיפת ההפרדה המבנית לא יהיה מהרשות לניירות ערך, אלא יהיה עובד חיצוני. לפי הפשרה הזאת הוא יהיה עובד הרשות לניירות ערך, אבל ימונה מעליו בקר על-ידי יושב-ראש הרשות לניירות ערך ומנהל רמו"ט.

אבל כתוב שהוא איננו עובד הרשות.

זה הבקר.

זה הבקר. איננו עובד הרשות לניירות ערך. סעיף קטן (ב) אומר: "יושב-ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית", והוא יהיה עובד הרשות לניירות ערך.

זאת הפשרה.

למעשה, אני מבינה שיש כבר אדם כזה שממונה גם על מערכות אחרות אצלכם, והוא עושה עבודה יעילה.

מה שהיה בהחלטת הוועדה זה שהממונה יהיה מישהו חיצוני, לא עובד הרשות. הרשות התנגדה לזה מאוד. היא אמרה שיש בן-אדם שבלאו הכי כבר עושה את זה. אז הפשרה שהיועצת המשפטית הגיעה איתם היא שני הסעיפים האלה, שהממונה יהיה עובד הרשות, אבל עליו יהיה בקר שיהיה חיצוני ולא עובד הרשות.

מי זה הגורם המפקח על אותו בקר? הוא אותו גורם שהקמנו לביומטרי?

לא.

זה לא אותו אחד?

לא. מנהל הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. נכון?

הם ימנו יחד עם - - -

הם ימנו יחד עם יושב-ראש הרשות מישהו שהוא לא עובד הרשות.

עמית, אתה רוצה להסביר בכמה מילים?

שני דברים. אני מצטער שאני חוזר צעד אחורה לגבי הפרה. איפה יכולה להיות אכיפה מנהלית? למרות שהבנקים פה, ואנחנו סומכים עליהם לגמרי, תיתכן אפשרות שבבנקים או באיזשהו גוף שמזין נתונים למערכת תתבצע הפרה של הוראות הדין שהיא לא עבירה פלילית, היא עבירה של רשלנות. היא הפרה של הוראות אבטחת מידע בחוק הגנת הפרטיות, או הפרה של ההוראות של שימוש במידע שלא למטרה. אני חושב שבמקרה הזה דווקא הוועדה הייתה רוצה שאנחנו נפעיל אכיפה מנהלית כלפי שחקנים במערכת שלא הקפידו על הוראות שכתובות במקום אחר.

כשבאתי לכנסת אמרו לי שאני יכול להשיג את כל מה שאני רוצה. ברבות השנים התברר שהלוואי שאני אשיג מעט. אני רוצה הרבה דברים, אבל אני כבר אחרי זה. רציתי דברים אחרים, אז מה?

אני אומר את זה לעניין ההפרה.

הבנתי. אני לא חוזר לזה. אני מבין את מה שאתה אומר. אני אפילו מזדהה אתך. אבל יישאר מה שהחלטנו קודם.

אני גם מזדהה עם החשש. אני חושב שאם היינו רוצים לדייק – אני פתחתי עכשיו את חוק המחשבים. אני מציע את זה. אולי זה לא חייב להיות הרגע, כי אתה הבהרת בצורה חדה מאוד מה אתה מבקש. יכול להיות בנסחות תימצא הדרך להבהיר את המטרה.

שמה?

חוק המחשבים זה הדין הכללי שמסדיר ערך מוגן שנקרא מערכת מחשב. הערך המוגן של הסעיף הזה הוא שאנחנו רוצים לוודא שמערכת ההצבעה האלקטרונית תישמר ולא ייעשה בה שימוש לרעה.

ולא תיפרץ.

אם יהיה אפשר לעשות את זה בנסחות - - -

ולכן יכול להיות שיש איזו דרך לעשות את זה יותר מתוחכם.

אבל להשאיר את זה צר.

אם אפשר בנסחות, עם היועצת המשפטית כאן ועם הרשות ומשרד המשפטים, זה בסדר גמור.

אני רוצה להגיד את זה לא רק בשם הרגולטור שאני מייצג, הרשות למשפט וטכנולוגיה, אלא תחשבו גם על הפיקוח על הבנקים, או אגף שוק ההון שמפקח בהפרות מנהליות על יתר הגופים שמזרימים מידע למערכת הזאת. וגם הם ירצו הפרות מנהליות. לגבי העניין של מנגנון הפיקוח, בוא נדייק את הדברים. אנחנו אומרים שרשות ניירות ערך מחויבת בחקיקה בהפרדה מבנית, ולא רק זה, אלא החקיקה יוצאת מכאן כשהיא גם אוסרת באותו סעיף שקראנו כרגע שימושים במידע, וגישה אפילו. ועל זה אנחנו רוצים לקיים הליכים של ממשל תאגידי תקין שאנחנו מכירים מרגולציות אחרות ומקדמים אותם, כולל הרשות לניירות ערך. ולכן ממנים פונקציונר שזה התפקיד שלו.
אבל בזה לא די. יש בקר שהוא עובד מדינה, אבל איננו עובד הרשות, שהוא ממונה על-ידי יושב-ראש הרשות, יחד עם רשם מאגרי מידע – זו הסמכות הסטטוטורית שאני מבקש שיתוקן כאן – כדי לפקח על האמור, כדי לשים לב למה שקורה שם. ההנחה היא שמאחר ומדובר במישהו שהוא לא כפוף ליושב-ראש הרשות, והוא ממונה על-ידי אדם נוסף, אז באותו רגע שהאיש הזה יראה שמשהו לא בסדר, הוא יידע כבר למי להתקשר כדי שכל הגורמים האחרים יפעילו סמכויות. יכולות להיות הסמכויות שלנו. יכול להיות היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך. יכול להיות ועדת הביקורת של הרשות לניירות ערך או מבקר הפנים. כלומר, אני לא רוצה שייצא, חלילה, שאנחנו מפקחים על הבקר הזה. הסמכות של הבקר הזה תהיה לבקר. הוועדה יוצרת פונקציה שהתפקיד שלה לבקר, כאשר ההנחה היא שבדרך כלל הכול יהיה בסדר, ואם לא יהיה בסדר, הוא יצטרך לדווח למי שצריך על הדברים האלה. אני גם שם את זה בהקשר. הרשות לניירות ערך עושה דברים חשובים מאוד באופן כללי. יש לה מנגנוני בקרה וביקרות כחלק מהאחריות הניהולית.

זאת הסיבה שהייתה פה הסכמה לפשרה הזאת, כי ההנחה היא שהמאגר יישמר כפי שמאגרים אחרים ברשות לניירות ערך נשמרים.

התפקיד שלנו יחסית פאסיבי פה.

אבל היה רצון שיהיה בקר נוסף, עין נוספת.

בסדר גמור. תודה. כן.

שימו לב מאיפה באנו ולאן אנחנו מגיעים. אנחנו מגיעים מזה שלקוחות של הבנקים, שלא יודעים בכלל מה זה מערכת ההצבעות, חשופים ממחר בבוקר לחקירות ורגולציה ואכיפה מנהלית.

רק רגע. להביא דברים לאבסורדים כאלה, זה המקצוע שלי, לא שלך. את זה אני יודע לעשות.

זה המצב.

אני אגיד לך מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים – לא מה שכתוב במשנה, במסכת אבות. אני מדבר על מה שיש כאן. מה שביקשה הרשות לניירות ערך, לתת לה את מלוא הסמכויות. הולכים להצבעה אלקטרונית ואפשר להשתמש בזה בכל מיני אופנים. ברגע שמתברר שיש איזושהי בעיה, אנשים לא היו באים לדעתנו, לדעת הוועדה, להצבעות אלקטרוניות כיוון שהיו חוששים מהעניין הזה. בהסכמה איתם שמנו על זה מגבלות. אתה לא יכול לקחת את המגבלות ולהפוך אותן לדבר שעכשיו הגענו למי יודע מה. זה שהולך להצביע הצבעה אלקטרונית יודע שאם הוא לא משקר, ואם הוא מצביע בתום לב, ואף אחד לא גונב ממנו את הזהות, אף אחד לא יודע מההצבעה הזאת. הכול נשמר. זה לא עובר לשום מקום אחר. זה לא עובר למשטרה, ולא לרשות המסים ולא לרשות להלבנת הון. הכול נשאר בהצבעה אלקטרונית. הוא דווקא יהיה מעוניין שיהיה איזשהו בקר או ממונה, שאם מישהו יצביע במקומו, שיתפסו אותו. רק בהצבעה האלקטרונית, לא בדבר אחר. לכן חשוב לנו העניין הזה.

אבל למה לא לרשום את זה?

אל תשכח שבישיבה הקודמת הורדנו את העיצום הכספי.

את מה לרשום?

הכול בסדר למעט לגבי לקוחות שלא הצביעו, שלא השתמשו במערכת. שמידע לגביהם אי-אפשר למסור לאף אחד.

פעם שלישית שאתה אומר את זה. זה בסדר.

זה מבטא את מה שאתה - - -

בסדר. אני חושב שזה מבטא יותר טוב. בשלב הזה אתה מייצג את - - -

אינטרס של הלקוחות.

השתקת אותי עכשיו לגמרי. כי רציתי להגיד שאני מייצג את הלקוחות. גם אתה מייצג את הלקוחות. אז זה סתם ויכוח בינינו, אבל לי יש את הכוח, אז אני מחליט ככה. הלאה. מה עוד נשאר לנו?

עמ' 10. זה תיקון שנובע מאותו תיקון של סדרי עדיפויות לגבי תעודות התחייבות. "הצביע מחזיק בתעודת התחייבות ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת" – גם פה נוריד את ואולם, נעשה נקודה-פסיק – הצבעה בעצמו או באמצעות שלוח תחשב מאוחרת יותר להצבעה בכתב".

המחייב זה ההצבעה המאוחרת. זאת אומרת, אם בן-אדם הצביע פעם בעד והוא התחרט ומצביע עכשיו נגד, תחשב הצבעתו המאוחרת.

44יא6. זו כפילות להסדרים אחרים.

מה זה?

אני יכולה להסביר.

רגע, מה זה? את מה את הולכת להסביר?

בעקבות הדיון הקודם נוסף לנוסח בדיונים עם הרשות סעיף 44יא6. החלק הראשון שלו חוזר על הוראה שכבר מצויה היום בסעיף 87ג לחוק החברות, ובסעיף אחר בחוק ניירות ערך, 35יב3(ג). הסיפא שלו חוזר על ההוראה לגבי סדרי העדיפויות במקרה שאדם מצביע כמה פעמים, שאמרנו שיעוגן בחוק החברות, וזה מופיע בהמשך הנוסח. ולכן אין צורך - - -

אבל אין לך בעיה עם הנושא עצמו.

לא, זה מוסדר. אין צורך להזכיר את זה פעמיים בחוק.

ומה את אומרת?

שזה חוק ספציפי, אין סיבה שזה לא יהיה כאן. זו הייתה ההחלטה של הוועדה, ליצור את סדרי העדיפויות כאן. אז למה לא לקבוע את זה - - -

אין צורך בזה. הרי מדובר בהצבעה בכתב. חוק החברות יצר את המנגנון המקורי שאומר שהצבעה בכתב נחשבת לנוכחות ולהשתתפות באסיפה. זה הסדר שנמצא בחוק החברות. אין שום צורך לומר שהצבעה בכתב בדרך של שימוש במערכת תיחשב לנוכחות ולהשתתפות. שוב, גם לגבי האופן שבו מונים את הקולות, אין שום סיבה בחוק שנסדיר רק את ההעברה הטכנית של ההצבעות, שנתייחס למשהו שבסופו של דבר הוא עניין מהותי של מה תוצאת האסיפה מבחינת החברה ומבחינת בעלי המניות. שוב, זה מעוגן בחוק החברות. אני לא רואה שום סיבה לחזור על זה. זה לא ספציפי וזה לא מוסיף.

את מדברת על 44?

44יא6. את רוצה להוריד מ"ואולם"?

לא, את כולו. גם הרישא שלו מיותרת. הרישא שלו חוזרת מילה במילה על הסדר שקיים בסעיף 87ג לחוק החברות. ממש מילה במילה. אין שום צורך לחזור עליו משום שכל ההסדר שאנחנו מסדירים בתקנות הוא הסדר שכפוף לסעיף 87, וסעיף 87 יחול עליו. ולכן אין בזה שום צורך.

87 לחוק החברות? אולי את מתכוונת ל-78?

87ג.

"כתב הצבעה שבו ציין בעל מניה את אופן הצבעתו אשר הגיע לחברה עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי כאמור בסעיף 78". מה הבעיה – לעניין מערכת הצבעות אלקטרוניות נחזור על זה.

הצבעה אלקטרונית היא הצבעה בכתב הצבעה. זה אותו דבר. ההסדר בחוק ניירות ערך רק מסדיר איך מעבירים את כתב ההצבעה הזה מבעל המניות שממלא אותו לחברה. ולכן יש פה כפילות.

זה ייהרג ובל יעבור אצלך?

אדוני, חשוב לי לחדד - - -

אני קורא את הסעיף, לא כתוב אותו דבר.

אתה צודק, מילולית זה לא אותו דבר. אבל אם - - -

זה לא מילה במילה.

נכון. אתה צודק, זה באמת לא מילה במילה.

אנחנו הולכים פה למסלול חדש. אם את אומרת שאצלך זה ייהרג ובל יעבור, אז אני - - -

אני אשמח להגיד - - -

יש לך משהו אחר שהוא ייהרג ובל יעבור. זאת ההערה הבאה שלך.

אדוני, תן לי רק להסביר שוב. את כתב הצבעה, לפי ההסדר שאנחנו הצגנו בתקנות, יהיה אפשר להעביר לחברה בשתי דרכים. הדרך הידנית, ובאמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית. מבחינת חוק החברות, מה שעובר במערכת ההצבעה האלקטרונית זה כתב הצבעה. חוק החברות כבר מסדיר היום שזה ייחשב לנוכחות באסיפה. אני לא רואה שום סיבה - - -

זה לא כתוב.

אמיר ושרה, לכם זה לא מפריע? מבחינתכם זה יהיה הסדר שלם גם אם זה מופיע בחוק החברות ולא - - -

כן.

כי אנחנו רצינו לראות את כל התהליך. המטרה הייתה לראות את כל התהליך - - -

הכנסנו את זה הרי שלוש פעמים. הכנסנו את זה גם בחוק החברות וגם - - -

כן, אבל פה זה לעניין קביעת המניין החוקי. לפחות את הרישא תשאירו. אם את רוצה להוריד את הסיפא – אני גם לא אוהבת את זה.

את יודעת מה, אולי יהיה כתוב את הרישא והפנייה לחוק החברות.

חוק החברות אומר שמילוי כתב הצבעה ומשלוח שלו לחברות - - -

הבנתי. אני לא ראיתי שזה אותו דבר. אבל מה זה מפריע? יהיה כתוב הרישא ויפנה לחוק החברות.

יפנה לחוק החברות. הפנייה לסעיף 87.

זה בסדר.

אז להשאיר עד ואולם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 87 לחוק החברות.

אז גם לא יגידו שהמחוקקים לא ידעו את סעיף 87 בחוק החברות. יש לך עוד הערה?

כן.

אמרתי בראשית דברי שאני מבקשת להוסיף תיקון עקיף לחוק החברות, מעבר לתיקון העקיף שאתם ביקשתם בדיון הקודם. המטרה שלו היא להבהיר שאני יכולה לחייב בתקנות שניתן להצביע לגבי כל הנושאים שעל סדר היום באמצעות כתב הצבעה במערכת האלקטרונית. יש היום איזשהו ספק לגבי הסמכות בגלל שחוק החברות מונה רשימה של נושאים להצבעה באמצעות כתב הצבעה, בניגוד למה שקורה בהסדרים האחרים.

בואו נעשה את התיקון העקיף. איך אפשר?

תקריאי את זה. אם החברים לא מתנגדים, בסדר. אבל אם החברים מתנגדים, אז אנחנו לא - - -

זה בתקנות?

זה לא בתקנות.

לא בתקנות, זה החוק. בחקיקה הראשית. תשמע, אני לא מכיר את זה.

זה באותו סעיף 87 שעכשיו אנחנו מפנים אליו, להוסיף סעיף קטן חדש בנוסף לאמור בסעיף קטן (א): "רשאי בעל מניה לפי סעיף 177(1) להצביע באסיפה כללית ובאספת סוג באמצעות כתב הצבעה שיועבר לחברה במערכת ההצבעה האלקטרונית לפי סימן ב' לפרק ז1 לחוק ניירות ערך גם בהחלטות בכל נושא אחר שעל סדר-יומה של אסיפה כאמור". אין לכם בעיה עם זה?

אבל כפוף לארבע שעות.

אנחנו יכולים לעשות - - -

כן, בתיקון עקיף.

כן. יש לנו כבר תיקון עקיף אחד לחוק החברות, אנחנו פשוט מוסיפים.

אתם מתנגדים? כולם אומרים שזה בסדר.

אין סיבה להתנגד.

אנחנו מוסיפים את זה.

אחרון, החלטה של הוועדה מהישיבה הקודמת, זה סעיף התחילה. התחילה תהיה ביום תחילתן של התקנות שיותקנו.

בסדר, זאת ההחלטה.

כן, זאת החלטת הוועדה. זהו. אתה יכול להצביע.

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ד-2013. הצבעה בהמשך לדיון, עם התוספות שנלוו, מה שירד ומה שהתווסף עם הניסוח שהוסכם עליו כאן בוועדה. אני מביא את זה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד אישור הצעת החוק? ירים את ידו.
הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הצעת החוק אושרה, והיא תיכנס לתוקפה ברגע שיובאו התקנות. בהחלטה של הוועדה יהיה כתוב, גברתי המנהלת, שכשמביאים תקנות לוועדות אחרות באמצעות החוק הזה – מה שמגיע לוועדת המדע מגיע לוועדת המדע, אבל מה שמגיע לוועדות אחרות, כמו חוקה וכספים, שיובא לידיעתנו ושאנחנו נהיה מכותבים לזה. אם יתברר לנו בתקנות שיש שוני ממנה שהוחלט פה – מה שאני לא מעריך שיקרה – שנוכל להשתתף באותו דיון באותה ועדה שבה התקנות האלה מאושרות. תודה רבה. אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>