PAGE
2
הוועדה לפניות הציבור
28/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 18>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ד (28 באוקטובר 2013), שעה 9:00

<פניות ציבור בנושא הוספת לשכות סיוע משפטי בארץ- ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה בנושא ב-3.6.2013>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

אורי מקלב

>
גיא רוטקופף - מנכ"ל, משרד המשפטים

אייל גלובוס - הממונה על האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

קארן שוורץ אמיגה - סגנית הממונה על האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

עמיר הרן - משרד המשפטים

מרב פורת ניסנהולץ - ממונה מחוז ירושלים תוכנית שכר מצווה, לשכת עורכי הדין בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל, "ידיד" - עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

משה בר - יו"ר, עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים"

רחל כדורי - יועצת משפטית

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

דוד קשאני - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

שלומית אבינוח

איה לינצ'בסקי
פניות ציבור בנושא הוספת לשכות סיוע משפטי בארץ

בוקר טוב, תודה שהגעתם לוועדה לפניות הציבור. זו ישיבה שניה של הוועדה בנושא לשכות הסיוע המשפטי בארץ. אנחנו מקיימים הרבה דיונים, ומנסים להיות קשוחים נשכניים ולהשיג הישגים. אני שמחה לארח את מנכ"ל משרד המשפטים בדיון נוסף, בעקבות הדיון הקודם שלנו, שעלו בו כמה נקודות מאד משמעותיות לגבי ההתנהלות של הלשכות לסיוע משפטי. קבלנו מכתב תשובה מהמשרד והחלטנו שאנחנו לא מסתפקים בתשובה שקבלנו מכמה סיבות.

זו פעם ראשונה שמנכ"ל משרד המשפטים מתארח בוועדה לכל אורך 16 שנות קיומה.

יש אנשים שרוצים לדבר על עוד נושאים בהקשר של הסיוע המשפטי ואמרתי להם שהם יכולים לדבר באופן מצומצם, כדי שלא להפוך את זה לנושא העומק. נפתח בשלושה נושאים מרכזיים: דעת ההנהלה לגבי פרישת היחידה לסיוע משפטי בארץ. עלתה בקשה לפתוח עוד יחידות אזוריות שייתן בהם מענה. יש מקומות שמגיעות ניידות לכל מיני מקומות ונותנות שירות אד-הוק, וכרגע זה מה שניתן לעשות במסגרת התקציב.

במסגרת הדיון עלתה גם הבעיה של מחוז מרכז, שיש עומס גדול מאד של תיקים, שנמצאים כולם בתל-אביב. אמור להיפתח סניף בלוד, התמנתה מנהלת להקמת הסניף, יש כבר תקן למנהלת לסניף, אבל רק למנהלת ולא מעבר לזה, לכן יש עיכוב גדול בפתיחת הסניף.

יש עדין סוגיה משמעותית לגבי ההנגשה של הלשכה בתל-אביב. עלו טענות, שכיוון שלא ניתן להגיע ללשכה, הנכים ממתינים בחוץ והרבה פעמים מחכים לעורכי הדין שיגיעו תחת כיפת השמים, שם הם נפגשים אתם, או בלובי של הלשכה. כמובן שזה לא ראוי, בטח שלא בלשכה של הסיוע המשפטי.

עלו סוגיות נוספות לגבי הזכאות וקריטריונים. בעיני, הבעיה הכי גדולה שעלתה מתוך הדברים, והנציגה של הסיוע המשפטי דברה על זה, החשש, שברגע שנרחיב קריטריונים, או נרחיב את המידע וההפצה, הלשכה תוצף. עלו גם בעיות לגבי השפה האמהרית ולגבי פרסום של הסיוע המשפטי.
הייתה הצעה, שכשאזרח מקבל הזמנה לבית משפט, יהיה כתוב בה על האפשרות לסיוע משפטי. הנציגה של הסיוע המשפטי אמרה, שהם לא יכולים להציע את השירות כי אין להם מספיק תקציב בשביל לתת את השירות לכולם אז הם משתדלים לפרסם פחות כי לא יוכלו לעמוד בפרץ. ישנה בעיה שאנחנו רוצים ללתת שירות אבל לא יכולים לתת את השירות המקסימלי לכן אנחנו נותנים רק למי שמגיע אלינו.

אלו היו הבעיות העיקריות שעלו, חשש מפרץ של פונים ולכן פחות שיווק ופחות פרסום ופחות הנגשה של השירות. מצד שני, קושי של הפונים למצות את הזכויות שלהם. כתבנו את מכתב הסיכום ובקשנו גם להיות מעודכנים על פתיחת הלשכה בלוד ועל ההנגשה וקבלנו תשובות מאד אמורפיות, כמו שהלשכה בתל-אביב תהיה מונגשת ב-2018. אני חושבת שמשרד המשפטים לא יכול להגיד דבר כזה, שהלשכה בתל-אביב תהיה מונגשת לנכים רק ב-2018, בפרט שזה התחיל כבר כמה שנים אחורה. לגבי המרכז בלוד, הייתה תשובה כללית שישנה מנהלת, אבל לא הבנו ממש את התשובות ולכן קראנו אותך לכאן.

שמי משה בר, יושב ראש עמותת "תנו יד לחרש ונכים למען נכים". אני יודע על תל-אביב, אבל לא על שאר המקומות. הגעתי לתל-אביב כי הייתי מוזמן לקבל סיוע משפטי. הגעתי לשם, לא הייתה לי נגישות לעלות למעלה. ישנו שביל שמתאים לעגלות עם ציוד אבל לא לכיסא כגלגלים. הגעתי חצי שעה לפני הזמן, חיכיתי בחוץ, היכן שמעשנים, הייתה שמש, הייתה רוח וכשהגיע הזמן שלי, רעיתי עלתה ובקשה מעורכת הדין שלי שתרד. היא סירבה לרדת. חיכיתי עוד שעתים וחצי עד ששלחו לי מישהו שהסכימה לרדת אלי ואמרה לי שאעשה את זה טלפונית. אמרתי לה, סלחי לי, אני מחכה כאן כבר שלוש שעות ואת אומרת לי לנסוע הביתה ולעשות את זה טלפונית, למה מלכתחילה לא אומרים את זה לנכים על כסאות גלגלים?
אמרתי לה שאני לא מוכן, היא עלתה אתי לרכב, רשמה את מה שרשמה והבאתי לה את המסמכים. היא עשתה טובה שהיא ירדה כי עורכת הדין שקבעתי אתה בכלל לא רצתה אפילו לדבר אתי. היא אמרה, אני ארד למטה? מה פתאום, זה לא מהכבוד שלי.
אני יודע שיש חוק שב-2018 צריך להנגיש את כל המקומות. אבל לפני שמנגישים אולי אפשר לעשות סככה למטה. להגיד לנכים שהם יכולים לעשות את זה טלפונית במקום לקרוא להם. יש תיקונים קטנים שאפשר לעשות בינתיים וזה יתקבל בצורה טובה יותר מאשר שאתה מגיע, עד שאתה מוצא חניה ואז אתה גם לא מקבל את השירות שצריך. שמעתי בישיבה הקודמת שהייתי, שככה זה גם ברמלה, במקומות שדווקא הנכים צריכים להיעזר בהם, אין להם איך להגיע.

דבר שני, שכר מצווה, מקבלים מ-5,000 ומעלה. אלה שיש להם יותר כסף מקבלים שכר מצווה, אלה שמרוויחים עד 5,000 שקל מקבלים סיוע משפטי. הם צריכים לקבל עזרה מעורכי דין, שמרביתם ותסלחו לי, סוג ג' או ד', יש ביניהם טובים אני לא רוצה להשמיץ את כולם אבל זו בעיה. אני חושב שבמקרים מיוחדים, אולי אפשר להעביר לשכר מצווה. אם יש תיקים מסובכים להעביר, או דברים שעורכי הדין בסיוע טוענים שהם מקבלים מעט כסף והם לא מוכנים בשביל הכסף הזה לרוץ או להוציא מכתבים והם עושים טובה שעונים לך טלפונית. זה לא רק אני, שמעתי הרבה תלונות ואני מדבר באופן כללי.

אם אני, אחרי 30 שנה שאני מגיע לכנסת, קבלתי מכתב חריף לפנות לעורך דין, אז הוא הסכים לענות לי. אני צריך לרוץ לבית המשפט, להוציא את כל המסמכים ולשלוח לו. זו לא עבודה שלי, זו עבודה של העורך דין. עורך דין שמקבלים דרך הסיוע המשפטי צריך להיות חתום שהוא חייב לעמוד בתפקיד שלו. אפשר לעשות ועדה, שכל עורך דין שכושל, יהיה לאן לפנות ולהעלות את הנושא. יש עשרות אנשים שפונים אלי וזו הסיבה שפניתי ליושבת ראש הוועדה, לא היה לי לאן לפנות עם הדברים האלה. אני מנסה להתקשר ומנפנפים אותי בלשכה. פעם קודמת ערבתי את שרת המשפטים, ציפי לבני והיא טפלה בזה ופתאום הממונה במחוז תל-אביב הייתה בסדר לתקופה, אחר כך החליפו אותה ושוב נתקלנו בקיר אטום. אני לא יכול בכל פעם לערב את שרת המשפטים בנושאים האלה.

התפקיד הזה נועד כדי לייצג את הציבור ולא את עצמם ולא לדאוג לפרנסה לעצמם. אם הם רוצים פרנסה וזה לא מתאים להם, שילכו למקום אחר. אם הם רוצים להיות בלשכה, שיתנו את השירות כמו שצריך. אני מקווה שזה ייעשה, אני מאמין מאד בוועדה ומאמין גם במנכ"ל. אני יודע ששרת המשפטים טובה ועושה את מה שמבקשים ואני מקווה שנוכל לעשות שינוי. תודה.

תודה. רן בבקשה.

אני אתחיל בתודות. קבלנו תשובה משרת המשפטים לפני שבוע, שאותה לשכה בלוד שדברנו עליה בפעם הקודמת תפתח ב-2014 כמו שתוכנן. עדיין, לא קבלנו תשובות על שאר המקומות בהם רצינו לפתוח לשכות. העומס הולך וגדל. אני יודע שישנו ניסיון לפתוח ברהט ובמקומות אחרים עם שלוחות. אנחנו מרגישים, מהפניות שמגיעות אלינו, שהעומס הולך וגדל. שלחנו לפני שבועיים בקשה משרת המשפטים לגבי הרחבה, לצערנו לא קבלנו עליה תשובה.

תודה. מנכ"ל משרד המשפטים בבקשה.

ראשית אני רוצה להביע תמיהה, על זה שבוועדה הזו לא היה אף פעם מנכ"ל משרד המשפטים. אני חושב שזו ועדה חשובה מאד כיוון שהיא יכולה לטפל בכלל הנושאים שמציקים לאזרח. פניה ישירה של האזרח לכנסת במסגרת הפיקוח על עבודת הממשלה. כפי שאמרת, אני מברך על הטיפול, כי הוא צריך להיות נשכני, לא מוותר. כאשר אזרח נתקל בהתנהגות כזו וחוזר הביתה עם הרגשה מאד רעה ושמענו את זה כאן. הוא מרגיש שעובדי הציבור לא באמת משרתים את הציבור אלא משרתים את עצמם.

התחושה שלך, מהשירות הממשלתי היא תחושה קשה, אני חושב שלא היה לך פשוט להגיע לכאן, אבל גם לבוא, גם לכתוב מכתב וגם לפנות לשרת המשפטים וגם לוועדה הזו, סמן שאת השירות שלך כבר קבלת ואתה רוצה לטפל בזה אחרת. על כך אני מאד מודה לך, ששמת את הדברים על השולחן.

אני מודה לך, יושבת הראש, שהזמנת אותי לכאן ואני אבוא בכל פעם שתזמיני אותי, בכל פעם שיהיה קושי, שקשור למשרד המשפטים, אגיע באופן מידי, כי זה תפקידי. התפקיד שלי במשרד המשפטים הוא לעבוד מהבוקר עד הלילה וגם בלילה על מנת שמשרד המשפטים ייתן שירות טוב. יש דברים שקצת קשה לנו לעשות באופן מידי אבל אנחנו נותנים את הפתרון הכי קרוב שאפשר באופן מידי.

אמרת משהו לגבי פניה. פשוט לזכור את המייל שלי: mancal@justice.gov.il אני מוכן לכתוב לך אותו והוא כתוב גם באתר האינטרנט שלנו. כל הבעיה שיש לך עם משרד המשפטים, לך ולכל אזרח, לשלוח אלי מייל. לפעמים, וזה קורה, כשפונים ליחידה, זה לא מגיע אלי והיחידה מנסה לפתור את זה באופן עצמאי. אם היחידה יודעת לפתור את זה באופן עצמאי זה בסדר, כך זה צריך להיות. אבל אם זה לא קורה, לשלוח אלי מייל. המיילים שלי מטופלים, זו מערכת פניות ציבור גדולה במשרד , אני רואה את המייל ורואה את הקושי. יש דברים שרק אני יכול לעשות. יש לי כוח על להסב את המשאב באופן מידי. כמו למשל, הנקודה שהעלית לגבי הקושי בתל-אביב.

הקושי בתל-אביב הוא שהבניין שלא נולד כבניין מונגש. בהערת אגב, מי שאחראי בין היתר על תקנות הנגישות ועל אכיפתן, זה אני. בכובע האחר שלי, אני אחראי על ההקמה של הנציגות לשוויון אנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים. אנחנו מציקים למשרד המשפטים ולמשרדים אחרים. קורה לא פעם שהמשרד שלי מתנגח עם הסנגוריה הציבורית עם הפרקליטות, הפרקליטות עם הסיוע המשפטי, אנחנו רגילים לזה ויכולים לחיות בדואליות הזו.

ראיתי את הפניה, הקושי העובדתי הוא שהבניין לא מונגש ועד שאני לא עובר לדיור חלופי, לא יהיה בניין מונגש. בגלל זה יש את התאריך, הרחוק לכאורה, שקבלתם. כיוון שלעבור דיור בתוך המשרד, זו משימה של כמה שנים. אבל אני מקבל את ההערה שלי וכתבתי בתשובה שלי, שייעשו ההתאמות הנדרשות וגם הוריתי לעשות את ההתאמות הנדרשות באופן מידי.

אנחנו מסבים את אחד מחדרי הפניות לקבלת קהל בקומה הראשונה, בקומת הקרקע הנגישה, לחדר של עורך דין, שיקבל בו אנשים בעלי מוגבלויות.

יש גם בעיה עם שירותים. לא רק להנגיש אותם אלא גם לחבר מידית את הנכים, כי בדרך כלל הם לא שולטים על מערכת הצרכים.

הערה מצוינת, זה חלק מהתשובות. הנכים יקבלו שירות מידי על ידי עורך דין, שיגיע לחדר למטה ולא בחדר למעלה ולא בתוך האוטו, בתיאום מראש. גם נכים שיגיעו לא בתיאום מראש, בשלב הראשוני, תהיה להם יכולת גישה ותינתן להם עדיפות בתור. ההוראה הזו תחול לא רק לגבי תל-אביב על תחול על כל המשרדים החל מעכשיו.
ההנגשה תיקח מספר שבועות מכיוון שאני מסב חדר בכניסה לחדר מונגש. זה חדר ממש מול מכונת הצילום, הוא יהיה קטן יחסי אבל חדר פרטי ויוכלו להיכנס אליו. בהקשר הזה אני יכול לומר, שבתוך מספר מצומצם של חודשים, יהיה שינוי.

אנחנו צריכים מספר, כדי שנוכל להציק לך עם זה.

אני רוצה לתת מספר שהוא לא מספיק רחוק, אבל שיהיה מספר שאני אוכל לעמוד בו. קודם כל, ההוראה לגבי קבלה היא מידית, בשלב הראשוני קבלה במקום הפחות נעים. מהיום תהיה קבלה במקום הפתוח והנגיש בקומה הראשונה, שעורך הדין ירד אליו. תוך שלושה חודשים, יוסב חדר למטרה זו.

יש לי בקשה, שעד שיהיה החדר, נכים על כיסאות גלגלים יוכלו לעשות את זה טלפונית ויוכלו לשלוח מסמכים בפקס.

אני כבר נותן עדיפות בקומת הקרקע, פלוס אפשרות טלפונית, איל גלובוס, מי שעומד בראש האגף לסיוע משפטי יסביר על זה קונקרטית, כי זו הייתה תקלה. אני מסכם שבאופן מידי אנחנו נותנים את השירות בקומה הראשונה, באולם קבלת הקהל שנגישה לנכים, העורך דין ירד לשם באופן מידי. דבר שני, תוך שלושה חודשים יהיה חדר נגיש. דבר שלישי, באופן מידי יינתן שירות טלפוני לנכים עם קושי להגיע.

יש אתר לסיוע המשפטי, כי אני חושבת שנכים נמנעים מלכתחילה לפנות ולהגיע.

תצא היום הודעה על ההחלטות באתר של הסיוע המשפטי.

צריך לפרסם את זה גם באתר של הנציבות לשוויון זכויות לנכים.

זה יעשה גם באתר המשרדי וגם באתר של הנציבות. ברמה האישית, לגבי החוויה שלך של ההנגשה, אני רוצה להתנצל באופן אישי, אבל אני מקווה שהקושי שלך יפתור את הקושי של האחרים. בשביל זה אנחנו פה.

שמי איל גלובוס, מנהל האגף לסיוע משפטי. לגבי הנושא שלך, תקבל פניה אישית, נתת את הפרטים, הייתה כאן תקלה. לפני הסידור, שהמנכ"ל כרגע דיבר עליו, יש לנו אפשרות לראיין אנשים טלפונית, זה לא דבר שאנחנו מעוניינים בו, זה דבר שעלול לפגוע בשירות ללקוח. הלקוח זכאי לראות את עורך הדין מול עיניו, שלא לדבר על כך, שעורך הדין לא יודע עם מי הוא מדבר.

סליחה שאני קוטע אותך, בפעם ראשונה שאני מגיע, בקבלה למטה, אין לי את הבעיה. אני מוסר את כול המסמכים ויודע עם מי מדברים. בפעם השנייה, כדי לקבל עורך דין, אני לא צריך להגיע שוב עד שם, אני יכול לדבר טלפונית.

אני אסביר, כמו שאמרת, יש שני חלקים: הראשון למסור את הטפסים, אתה לא חייב להגיע, אתה יכול להעביר לנו את הטפסים בכל דרך שהיא ואין צורך להגיע אם המקרה אינו דחוף. גם אם תגיע, המקום, כפי שאמר המנכ"ל, מונגש, יש עמדה אחת מונגשת גם לנכים.

לגבי השלב של הראיון, זה הקטע הבעייתי. אנחנו מעדיפים, כדבר שבשגרה, שהראיון לא יתבצע טלפונית. יחד עם זה, לא רק בתל-אביב ולא רק מעתה, אם יש נסיבות קיצוניות, ולכך אנחנו מבקשים לקבל מסמך רפואי, כדי שלא ינצלו את זה לצרכים אחרים, אבל אם אכן ישנן נסיבות רפואיות שמצדיקות את זה, אנחנו עושים גם את הראיון הטלפוני. ישנו קושי שאי אפשר לחתום על תצהיר וכדומה, אבל אנחנו נמצא את האיזונים הנכונים. האגף מאד מאד מנסה להיות מונגש בהיבטים שונים.

הרבה פעמים שולחים אותם להביא אישור רפואי, זו בקשה שאני ממש מקווה שתעבור מן העולם. כמעט ואין מקומות שאי אפשר לשלוח להם בפקס.

המטרה היא למנוע את ההגעה.

אני אגיד משפט נוסף, שמתחבר לדברים אחרים, במסגרת השירות שלנו כדי להנגיש, וזה מתקשר גם למחוז מרכז, אנחנו בין היתר עושים שירות, שאני חושב שהוא די חסר תקדים במגזר הציבורי מעצם היותו, מעבר לחמישה מחוזות, אנחנו בדרך להקמה של מחוז שישי. אנחנו מראיינים בעוד כ-70 נקודות שונות ברחבי הארץ. זה אומר, שאם מישהו, יכול לשלוח בדואר, במייל, בפקס, מבחינתי גם ביונת דואר ויגיש לנו את הבקשה לסיוע משפטי, אז לאחר מכן, הראיון, לא חייב להתבצע במחוז עצמו. במקום שיגיעו 10, 12, 13 איש מאשקלון לבאר-שבע, עורך דין אחד נוסע מבאר-שבע לאשקלון. אגב, לאילת אנחנו מטיסים עורכי דין לצורך השימוע.

אני אחזור ואגיד שאפשר להיעזר גם במרכזים של עמותת "ידיד", יש 20 כאלה ברחבי הארץ וחלקם כבר יש נציגות, המרכזים של "ידיד" נגישים, אם צריך להגיע ולהשתמש בשירותים שלנו, למילוי טפסים משלוח תעודות וכדומה, אפשר לעשות את זה.

אני גם יכול להצטרף לזה, גם לנו יש נציגויות במרבית חלקי הארץ, גם במגזר הדרוזי, הערבי באילת בבאר-שבע וירושלים. אנחנו מוכנים גם לסייע כי זה ממש כואב לי לראות איך שמטרטרים את האנשים. אפשר להיעזר בגופים האלה ולחסוך את הטרטור של הנכה.

מה לגבי לוד? והאם אפשר להתייחס לשאלה לאן צריכים לפנות עם תלונות לגבי עורכי דין ספציפיים?

לפני כן יש נקודה שאני רוצה לגעת בה, זו נקודה מאד לא נעימה לכולנו, אבל היא נמצאת פה והיא התקציב. אני רק משבח את האוצר. האוצר עושה עבודה מדהימה עם משרד המשפטים. משרד המשפטים צריך לעשות את כל המאמצים על מנת להתייעל, להקטין את ההוצאות, כי הכסף שאנחנו מוציאים הוא גם כסף של הציבור, שבחלק גדול מן המקרים, חוזר לציבור.

לא הייתם מוצאים אדם מאושר ממני, אם היה לי תקציב בלתי מוגבל לסיוע משפטי. הייתי נותן עורך דין לכל אדם במדינה. אם אני צריך לחלק את העוגה, אני רוצה לדאוג קודם לכיסא גלגלים ואחר כך לעורך הדין. אני רוצה לדאוג קודם כל לתרופה ואחר כך לעורך הדין. אבל יש מקרים, שאי אפשר לקבל כיסא גלגלים בלי עורך דין ואי אפשר לקבל תרופה בלי עורך דין, לצערנו.
על כן, נקודת האיזון צריכה להיות, מתן מקסימום שירות משפטי. אני רוצה רק שתדעו, כדי לסבר את האוזן, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, תקציבו כ-150 מיליון ₪ לשנה, זה סכום מאד משמעותי. הזכאות לסיוע משפטי נקבעת בחוק. לא פעם אני עובר על החוק. מגיעים אלי מקרים קשים של אנשים שלא זכאים ואני עובר על החוק ואומר שאני מוכן שעל זה תהיה הערה בדו"ח מבקר המדינה, אני חושב שהאיש הזה זכאי לסיוע משפטי. כמובן שזה לא לחברים שלי אלא לפניות שמגיעות מהשטח, פניות שמגיעות בהרחבות שעשינו לגבי קטינים, זרים, אנשים שיש להם קושי, לא בהכרח מוגבלויות ואת זה אנחנו עושים.

אנחנו כן מפרסמים את השירות, עשינו פיילוט ואנחנו מרחיבים אותו, שאנשים שלא מודעים לשירות הזה, יקבלו עם כתב התביעה, הודעה שבה יש צירוף של זכויותיהם.

עשינו פיילוט בירושלים, שבמסגרתו היה יידוע אקטיבי בבתי המשפט לגבי הזכות הזו, באופן של מודעות ועבודה מול מזכירות של בתי משפט.

אחד הדברים שהועלה בדיון הקודם זה נוכחות ברווחה. נוכחות לא שלכם, אבל של מודעות ויידוע. עובדות סוציאליות לא יודעות.

המספרים מדברים בעד עצמם, בשנת 2012 וכנראה שבשנת 2013 המספרים יהיו דומים, פנו אלינו כ-72,000 לקוחות חדשים, זה בנוסף ללקוחות הישנים. בסך הכול אנחנו מייצגים כ- 200,000 הליכים משפטיים. זה היקף מדהים. גורמי הרווחה עובדים אתנו בשיתוף פעולה מאד יפה, אנחנו מרצים לעובדים סוציאליים, עובדים מול ארגונים, שחלקם גם נמצא כאן. עובדים אתם בשיתוף פעולה, הם מפנים אלינו לקוחות ואנחנו מפנים אליהם לקוחות. אין מצב שבו, בגלל בעיות תקציב, למרות המספרים -- -

השאלה שלי היא לא על תקציב אלא על מודעות. האם יש מצב שאנשים לא יודעים שמגיע להם?

עשינו פיילוט בירושלים, לא מצאנו שזה גרם לאיזשהו גידול משמעותי. כן מצאנו, שבמצבים מסוימים, זה הקדים את הפניה אלינו, שגם זה דבר חיובי. הרחבנו, באישורו של המנכ"ל, את הפיילוט, החל מתחילת שנת 2013, גם למחוז חיפה ועכשיו אנחנו בוחנים, האם יש מקום להרחיב את זה מעבר לזה. השינוי של יידוע בהליכים של בית משפט הוא יותר מורכב, הוא שינוי חקיקתי, הוא שינוי של צד אחד, היום המסירה כבר לא מתבצעת על ידי פקיד בית המשפט, היא מתבצעת על ידי צד לצד השני. לכן חייבת להיות הוראה בדין על מנת לאפשר את זה.

הכנו הצעת חוק אחרי הדיון הקודם, אבל אחד הדברים שנאמר לנו, שאם הצעת החוק תעבור, הם לא יוכלו לעמוד בקצב הפניות. אני אמרתי, שאני לא רוצה לעשות משהו שלא יוכלו לעמוד בו. השאלה אם אנחנו יכולים להגיש את ההצעה הזו? אנחנו מחוקקים. ההצעה הזו נמצאת במייל שלך ברגע זה, אבל אמרנו שלא נשנה את החוק למשהו שאי אפשר יהיה לאכוף אותו. על הבעיה על אכיפת החוקים דברנו בדיון הקודם. נשמח להגיש הצעה מטעם הוועדה, אם תגידו לנו שאפשר יהיה לאכוף אותה.

השאלה אם אפשר יהיה לעמוד בדבר הזה.

אני רוצה להציע משהו. ברשויות מחלקים לתושבים פלייר עם אירועים, אולי כדאי לפנות לרשויות, שבתוך זה יכניסו שתי שורות על הנושא, זה מגיע לכל אזרח. זה יפתור את כל הבעיה.

הסיכוי שאדם שזה לא נוגע בו יסתכל על זה, זה נראה לי בזבוז ופספוס של העניין. אנחנו רוצים להגיע לקבוצה מאובחנת שזקוקה לשירות הזה.

זה יגיע לכל האזרחים, חלק מהם זקוקים לזה, מי שלא זקוק לא יתעניין בזה.

אם הצעת החוק מוכנה, אנחנו נשמח להחתים את חברי הוועדה ולהגיש מטעמה. ההצעה מדברת בדיוק על ייודע בכתב התביעה.

שיהיה יידוע בכתב התביעה ואז מי שמקבל יידע על הסיוע המשפטי.

כשאדם מגיש תביעה אזרחית, יחד עם המסירה, הוא יודיע לנתבע שאם הוא לא מיוצג, זכותו לקבל סיוע משפטי.

זה לא מסובך לעשות את זה טכנית.

טכנית זה לא העניין פה.

שמי מרב ניסהולץ, ממונה של מחוז ירושלים על תכנית "שכר מצווה", שעובדים בשיתוף פעולה עם הסיוע המשפטי. אני יכולה להגיד רק על מחוז ירושלים, כי אני לא מכירה את מחוז מרכז. אני חושבת, שמה שזה יכול יגרום בסופו של דבר זה לעיכוב הפונים. כל אזרח מקבל את ההערה הזו, אפילו אם רק 50% ממי שיקבל את ההערה יפנה ומתוכם זה יוסיף עומס של סיבובים של 20%, בעיני זה יכול לגרום לכך שמי שזכאי לסיוע, יתעכב מאד.

היא יכולה להפנות לאתר של משרד המשפטים, שאומר שזה מותנה בבדיקת הזכאות.

יהיה כתוב על בדיקת הזכאות. עדיין, כמות הסירובים תעלה על מספר האנשים שלא מודעים לסיוע וזכאים לו. עדיף להשתמש בארגונים שנוגעים לציבור הרלוונטי כמו "שכר מצווה" כמו "ידיד", כמו ארגוני נכים שונים, אפשר להסדיר את זה בצורה כזו. בעיני זה יכול בסופו של דבר ליצור בירוקרטיה מיותרת.

את חוששת שתהיו מובטלים?

לא הבנת את כוונתי כלל, אני מתנצלת. הבעיה שלי היא לא שנהיה מובטלים.

את בוודאי צריכה להיות מודעת לחוסר הידע של הציבור, כשאדם מקבל את התלונה הוא מאבד את העשתונות ולא יודע מה לעשות ולאן לפנות. אנחנו היום בעידן שכל דבר כותבים או מפנים לאתר כזה או למקום כזה. אם זה יגרום ליתר בקשות ואולי ליותר סיבובים, אז צריך לכתוב אולי בהפניה שהסיוע מותנה בעמידה בזכאות, בשפה פשוטה ולא משפטית. לפרט שצריך לעמוד בהכנסות או בקריטריונים כאלה ואחרים, כדי שידעו שזה לא בחינם לכל אחד.

אני מסכימה לגמרי שצריכה להיות הנגשה ויידוע הציבור. זו אחת המטרות של הסיוע המשפטי ושל ארגון "שכר מצווה" וארגונים דומים. אני אומרת, שההנגשה צריכה להיות מותאמת לכך ובצורה חכמה, שלא יהיה מצב הפוך בסופו של דבר ממה שרצינו. ייתכן וציבור שזכאי לשירות וזקוק לו ימתין בחוץ יותר זמן בגלל זה, אני רק מפנה את זה לתשומת לב הוועדה.

השאלה אם התייחסת לנושא שעל כל כתב תביעה יהיה כתוב שיש את האפשרות לקבל סיוע.

אני רוצה לשמוע את עמדת המנכ"ל, הרעיון לדעתי, ומהניסיון שלי ממדינת ניו-יורק, כשמוגש כתב תביעה, מקבלים הערה שיש זכאות לסיוע משפטי, יש את הקריטריונים ולמי פונים. אני לא חושבת שזה מסובך פרוצדוראלית. מי שמגיש כתב תביעה, האדם שנתבע מקבל הודעה על כך, בהודעה צריך להיות כתוב שמגיע לו סיוע משפטי. העלויות הן לא כל כך גבוהות לדעתי, כי ממילא המכתב הזה נשלח.

העלויות אחרי זה הן להענקת הסיוע המשפטי. הוא עשה כרגע איזון, ובמספר נישות ייעודיות הוא הורה במפורש שיהיה בהם יידוע כזה, אבל לא בכל מקרה. גם בהוצאה לפועל יש מקרים שונים, בהם הייתה הפניה לפני פינוי ולפני פקודת מאסר, וגם במסגרת תהליך מול המוסד לביטוח לאומי, כל מי שמסורב על ידי הביטוח הלאומי, נכתב במפורש, ברגע שזה מגיע לשלב בו אנחנו יכולים לייצג, קרי, בית הדין לעבודה או ועדה פנימית של המוסד לביטוח לאומי, שם איננו מייצגים, בסיטואציות האלה כתוב במפורש שהוא רשאי לפנות לסיוע משפטי, וישנה הפניה מפורשת אלינו. לא בכל מקרה יש הפניה כזו, צריך לחשוב מבחינת העלות, יש היבטים גם תקציביים, גם מערכתיים, צריך להיערך לזה, צריך לחשוב. אגב, אני אגיד שאני לא בטוח שהסיוע המשפטי בניו-יורק טוב מהסיוע המשפטי במדינת ישראל.

אני מסכימה. אני חוזרת לדברי בתחילת הדיון, האם אנחנו יכולים להגיד שאנחנו לא יכולים להנגיש את השירות הזה כי אנחנו חוששים שלא נוכל לספק אותו. אבל אם נותנים סיוע משפטי, הוא צריך להיות נגיש לכולם. אם מדינת ישראל החליטה שהיא נותנת סיוע משפטי לאזרחים, זה אומר שצריך לתת לכולם ולא להגיד שיש קבוצה של אנשים שאנחנו מקווים שהיא לא תדע, כדי שהיא לא תגיע אלינו כי לא נוכל לעמוד בזה.

התפיסה בעמותת "ידיד" היא שכל מי שמגיע ואומר שייקח עורך דין, ב-90% מהמקרים הוא לא. אבל אלה שמגיעים וצריכים עורך דין, התפיסה שלנו היא קודם כל לבדוק אם מגיע לו מהסיוע המשפטי. כי מה שמגיע לך מהמדינה, קודם כל תנסה לקבל את זה. יכול להיות שאפשר לבנות את המנגנון, כדי להוריד את העומס וליידע את האוכלוסייה שמגיע לה וליצור מאגר של סוכני משנה, כמו "שכר מצווה" כמו ידיד", כמו האגודה לזכויות האזרח וארגונים אחרים, שאנשים יעשו אחד מהשניים, או שייכנסו לאתר ואז אפשר לבנות אצלכם מחשבון שיבדוק מיד את הזכות, כמו שיש במשרד הרווחה, לבדוק האם יש לך לכאורה זכאות. דבר שני, יש לך מאגר, תפנה לארגונים, הם יעשו לך את הבדיקה, יראו מה באמת אתה צריך. תרוויח פה יותר כי הם גם יוכלו ללוות אותך במידת הצורך לקבלת הסיוע. מצד אחד יידעת את האנשים, נתת להם את האפשרות לקבל ומצד שני, גם הפחתת לעצמך את העומס.

אתה מציע ליידע על ארגוני זכויות ודרך זה לבדוק את הזכות שלו לזכאות?

לא. אני אומר, המשפט בכתב התביעה או במה שנשלח יהיה מאד פשוט, למדינה יש מערכת לסיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות. אם אתה חושב שאתה לכאורה זכאי, תכנס לאתר של משרד המשפטים ותבדוק את הזכאות שלך. היה ונכנס הבן אדם לאתר של משרד המשפטים ובדק את הזכאות שלו, אם זה לא מטיל עומס על המערכת, תגידו לו שהוא יכול לקבל סיוע בהכנת הטפסים באמצעות אותם ארגונים שפועלים, ובצורה כזו אתה עושה לעצמך סינון. אנחנו עושים את זה היום עם רשות המיסים בנושאי מס הכנסה שלילי וערעורים, כדי לחסוך למערכת עבודה. אנחנו מרכזים ערעורים לשנת 2011 כדי שאנשים יוכלו להגיב, כי זה קצת יותר מסובך. אני חושב ששיתוף הפעולה בין חברה אזרחית לבין הממשלה לטובת האזרח הוא דבר נכון.

ב"שכר מצווה" למשל אנחנו עושים בדיקה ראשונית של קריטריונים טלפונית. נכון שהעומסים שונים לגמרי אנחנו לא מתחילים להתקרב לעומס של הסיוע המשפטי, אבל זה איזשהו פתרון בהנחה שהפונה נותן את המידע המדויק, אם זה בטוח סיוע משפטי, אנחנו כבר לא נעביר אותו לייעוץ ב"שכר מצווה" אלא ישירות לסיוע. יכול להיות שזה גם סוג של פתרון, מענה טלפוני יותר נגיש שמאפשר מידע ראשוני.

אני רוצה להציג קבוצת אוכלוסייה שאני עובדת אתה בשנים האחרונות, קבוצת אוכלוסייה מוחלשת ביותר, הם לא מכירים את אתרי האינטרנט, אין להם נגישות - רציתי לשאול את אורי לגבי האוכלוסייה החרדית – האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, קשישים, שמקבלים את המכתב לביתם, הרבה פעמים נכנסים להיסטריה ממנו, שמים אותו איפה שהוא ואפילו לא מתעסקים עם זה עד שזה מגיע לצהוב אום וירוק ואז הם מבינים שיש בעיה. זה במקרה הטוב. השאלה היא, אם ברגע שמגיע המכתב כזה הביתה, לאוכלוסייה כזו, אם יהיה מספר טלפון שאפשר להתקשר, זה הנגשה מאד משמעותית. הרבה אוכלוסיות לא מכירות את "שכר מצווה", גם את "ידיד" לא כולם מכירים. האחריות בסופו של דבר בעיני היא של המדינה להגיד שיש את השירות והם צריכים לבדוק את מגיע להם.

מי שנפגע הכי הרבה מזה הם האנשים מהשכבות החלשות שלא יודעים מה לעשות, לאן לפנות ואיך פונים. הם לא יודעים על הסיוע המשפטי לא על "שכר מצווה" ולא על כלום. אני מקבל מהם הרבה טלפונים והם מספרים לי שהגיעו לבית המשפט, לא רצו לשמוע אותם והם לא יודעים מה הם צריכים לעשות. אני מפנה אותם לסיוע המשפטי, כשאני יודע שמצבם מצביע על זכאות כי אני שואל אותם על שכר ואנחנו יודעים לפי הדרישות ויכולים ללוות חלק די גדול מהדברים כמו להדריך את האנשים, אנחנו כבר יודעים את הקריטריונים שלהם.

זה השלב הבא. השלב הראשוני הוא האחריות שלנו כמדינה.

אני רוצה להסביר את העמדה שהושמעה פה, אני חושב שהיא הובנה שלא כהלכה. ראשית, בסיוע המשפטי יש שני תנאים מצטברים לצורך מתן שירות משפטי חינם על ידי המדינה. אני רוצה לומר שבנושאים פליליים, היקף הייצוג של הסנגוריה הציבורית גדול יותר, הסכום השנתי גדול יותר והייצוג שלנו כמעט אוטומטי בכל מקום שאדם חשוף למאסר בפועל וגם במעצרים יש סיוע משפטי מאד משמעותי בסנגוריה הציבורית.

בסיוע המשפטי האזרחי יש שני תנאים מצטברים: תנאי ראשון הוא התנאי הכלכלי, כי הסיוע המשפטי ניתן חינם לקבוצות מוחלשות עם קושי כלכלי. אנחנו עושים הרחבה עכשיו לניצולי שואה והרחבות נוספות. הדרישה השנייה היא דרישה משפטית מהותית. האם יש סיכוי לתביעה. מדינת ישראל לא נותנת עורך דין בשביל גחמות היא נותנת עורך דין לאדם שיש לו סיכוי משפטי לקבל את אותו סעד משפטי.

שני התנאים המצטברים הללו דורשים ברור ראשוני ופניה ראשונית. הטענה שנשמעה כאן, לפחות כמו שאני מבין אותה וכך היא גם נטענה בעבר על ידי עורכת דין קארין שוורץ אומרת את הדבר הבא: ברגע שאדם יקבל הודעה שאומרת לו שיש לו תביעה ועכשיו תפנה לסיוע המשפטי, אני לא אוכל לעמוד בדחיות. לא אוכל לעמוד, לא במתן הסיוע למי שזכאי לסיוע, אלא יגיעו אלי אנשים שלא ברורה הזכאות הכלכלית שלהם, יגיעו אנשים ללא קושי כלכלי ויגיעו אנשים שאין להם סיכוי משפטי. החשש הוא לא ממתן סיוע לזכאים, החשש הוא מפני חוסר יכולת תפקוד לגבי אי-זכאים.

עם זאת, שרת המשפטים, מיום כניסתה לתפקיד, שמה בראש סדר העדיפויות שלה, את השירות לציבור ואת הנגשת המשפט. אנחנו גם נצא בפרויקטים נוספים במהלך התקופה הקרובה, שקשורים להנגשת המשפט לציבור, בשיתוף פעולה עם בתי המשפט וחלק מהם כבר מתחילים להתבצע בשטח. בהקשר הזה, אני רוצה להציע את הדבר הבא, אני חשוב שאנחנו צריכים בכל מקרה למצוא כל דרך ליידע, בדרך האפקטיבית ביותר, על השירות שאנחנו נותנים. גם אם המשמעות היא, שבתקופה קצרה יהיה לנו עומס רב יותר ונצטרך להיערך לו.

לצורך כך אני רוצה לבקש כמה דברים ואחזור גם לוועדה עם זה. הבקשה הראשונה שלי היא לקיים שולחן עגול עם החברה האזרחית בקשר לשאלה מה הדרך הראויה ביותר ליידוע ולשיתוף פעולה. אני חושב שאתם יכולים לחזור בהקשר הזה תוך חודש. במקביל אני אעשה את הבדיקה בתוך המשרד איך אנחנו יכולים להיערך לבום הראשוני הזה, שאחר כך ייתן איזון.

אנחנו מסכימים פה אחד פה שאילולא המדינה תיידע בדבר זכויות שהיא נותנת לאזרחים שלה, המימוש שלהם יפחת. השיקול הכלכלי אינו שיקול מרגע שנקבעה הזכות. מרגע שנקבעה הזכות, יש להעניק אותה במלוא הדרה.

אלמנט נוסף שצריך לשים לב אליו, אלמנט שהיה לקוח מהשולחן העגול, היה פסק דין מפורסם בארצות הברית, פסק דין מירנדה, הזכות להזהיר חשוד - - -

אני מכינה אותך שחברת הכנסת אורית סטרוק מגישה הצעת חוק שמבקשת לתת את האזהרה בכתב. היה לנו דיון על זה אתמול. אמרתי לה שקראתי את פסקי הדין של מירנדה.

מאז התפתחו עוד הרבה דברים, אבל פסק דין מירנדה קבע בארצות הברית, שאם לא מזהירים חשוד בדבר זכויותיו, זכותו לעורך דין והזכות לשמור על זכות השתיקה, עצם אי האזהרה, מאיימת על ההודאה שלו, אם הוא הודה בביצוע העבירה כשהוא לא היה מוזהר.

מה שקרה הוא שנקבעה מאז רוטינה בבית המשפט הפדראלי והרוטינה הייתה שמזהירים כל אחד. תוך כדי ביצוע המעצר יש תמלול של משפט, כתוצאה מזה אנשים יודעים את זכויותיהם. מה שקורה, אם מישהו נעצר והוא לא דובר את השפה, תוך כדי הביצוע הוא שומע משהו שנשמע לו כמו מסרט, אבל הוא לא מוזהר.

אני אומר את זה כי אנחנו צריכים להיזהר. אם נהיה דוגמתיים ורק נשים פתק מס טלפון או מייל, לא נעשה שום דבר. ברוב הטפסים שאני מקבל יש כל כך הרבה מילים, שמחפשים למעלה מה קורה ואף אחד לא מגיע למטה כדי לראות מספר. לרוב אתה אומר, גם אם אני אתקשר בטח לא יענו לי. אני מבקש שבעזרת השולחן הגדול תנסו להגיע למקסימום שיתוף פעולה. זה יהיה שיתוף פעולה מדהים.

קודם כל, הפתיחות שלך היא דבר מאד חשוב, לא בכדי יושבת ראש הוועדה ידעה שתגיע והיא מכירה אותך כאיש ביצוע פתוח ואם אתה לוקח על עצמך משימה היא תבוצע. אתה יודע לעשות את האיזון הנכון מה צריך לעשות. כולנו מברכים אותך בעניין הזה. לוועדה הזו היה ניסיון בעבר בנושא התשלומים למגן דוד אדום. כל האנשים שהיו פה היו שותפים למהלך הזה, אנשים קבלו חיובים, לא ידעו מה הם צריכים לעשות, עברו שנים ומ-400 ₪ זה הפך לאלפי שקלים. הוועדה ערכה את ההצעה ומשרד הבריאות לקח את זה והיום, כשאתה מקבל חיוב ממגן דוד אדום כתוב שיש לך זכות בהרבה מקרים ללכת לקופת חולים ולקל את ההתחייבות. זה הוריד מסה גדולה מהחייבים. הם עשו את זה לא טוב בהתחלה ובקשו מהם להבליט את זה, שמי שיש לו את הזכות יכול לקבל את ההחזר מקופת חולים. יש 300 מיליון שקל שנמצאים בחוץ כחובות של אנשים, זה לא ייאמן.

אנחנו רוצים שתגיד את ההצהרה שלך לגבי לוד.

אני רק רוצה לומר, שיש לי את הפריבילגיה להיות טוב, אבל מי שנושא בעול כל הזמן הוא אייל, שהגיע אלי כבר לפני שנתיים עם הפיילוט של ייודע. עמד על הפיילוט, על הרחבת הפיילוט, על בחינת הפיילוט ואנחנו רואים, שגם בתוצאות של הפיילוט אין לנו חשש.

לגבי מירנדה, לגבי הצעת החוק של חברת הכנסת סטרוק, לא נותנים למישהו מכתב ברגע שעוצרים אותו, אבל גם לא ניתן לגבות הודאה מחשוד בלי שהוא הוזהר בכתב וחתם שהוא מבין את האזהרה. זה המצב המשפטי. יתרה מכך, בבית המשפט העליון בישראל יש את מירנדה ישראל, הוא נקרא פסק דין יששכרוב, שקובע, שבהיעדר אזהרה, ניתן לבטל את ההודעה. ישנו גם חוק שחוקקה הכנסת הזו, שמאפשר גם לפתור אדם מאחריות פלילית במקרה שעומדת לו הודעת הגנה מן הצדק. ואחד הטיעונים שלך הגנה מן הצדק היא העובדה שההליך לא היה ראוי ולא אפשר את זה.
בעניין לוד, קבלנו את המכתב שלך ואת התשובה הנוספת. אגב, לפעמים התשובה הנוספת גורמת לי להסתכל אחורה על התשובה שלי ולראות אם היא באמת הייתה לא מובנת. כי מה שאמרתי בתשובה שלי היה שאני עושה כל מאמץ להקים את זה בהקדם האפשרי והתשובה שלך הייתה שאנחנו לא מכירים "בהקדם האפשרי", כי אנחנו ועדה נשכנית וכך זה צריך להיות.
שרת המשפטים קראה לי לחדרה והעבירה את החשיבות שהיא רואה, גם בהנגשה, גם בחיזוק ה - - - וגם ביישום מהיר של ההחלטה שלנו להקים את אותו מחוז. משרד האוצר בהקשר הזה אתנו יד ביד, הוא רואה צורך בכל הדברים האלה גם בהנגשה הוא רואה יתרון גדול, גם בהרחבה וגם בהקמת המחוז וגם בסיוע להקמתו באופן מהיר. הקושי היה, לא יכולתי להתחייב על מקום, על מועד, כל עוד לא ידעתי באיזה מקום זה יהיה. אני יכול לשים את זה בלוד בחור לא נגיש, שאי אפשר יהיה להגיע אליו אבל אני אגיד שהקמתי את זה.
בשבוע שעבר נסעתי ללוד בעצמי, יצאתי מהרכב והסתובבתי ברחובות, הסתובבתי באזור החדש, באזור הישן, ליד בית המשפט. יש מבנים חדשים ומרשימים. אני כבר יכול לומר, שמבין המקומות שמצאתי, ישנו מקום, שיש לו כמה יתרונות, הוא גם נגיש מאד, הוא גם במרכז העיר, בקרבת העירייה, במרחק הליכה של כמה עשרות מטרים מבית המשפט והוא פנוי.
בסיוע האוצר אנחנו נמצאים במשא ומתן עם הבעלים של הנכס על מנת לשכור את הנכס, לשפץ אותו ולהתאים אותו. עובדים מתוך היחידה רוצים לעבור לשם בהזזה רוחבית, כך שלא נצטרך את כל העובדים כעובדים חדשים, חלק מהעובדים יעברו גם. קבלתי רוח גבית מהאוצר ואני אתן זמן מעט יותר טוב, כי יש לי התחייבות עד סוף 2014, אנחנו ננסה לעשות את זה כמה שיותר מהר. אנחנו כבר נכנסים למשא ומתן , כבר יוצאים למכרז לשיפוץ בניה והנגשה של המקום ואני מאד מקווה שעד סוף 2014 זה כבר יהיה מוכן.
העניין הזה חשוב מאד אני מתכוון לפתח את זה באופן אישי, זה מאד חשוב גם לשרת המשפטים והופנו כל המשאבים של המשרד, גם משאבי אנוש וגם משאבים תקציביים על מנת שהעניין הזה יקום. אני שמח על הבשורה הטובה ואני גם שמח לבשר אותה פה.

לפני שאני הולכת אני רוצה להגיד כמה מילים. אני חושבת שהסיפא של הדברים שלך על לוד, הם החשיבות של הסיוע המשפטי. כמי ששוחה בענייני העיר לוד, הייתי שם מורה חיילת לפני 30 שנה והקשר הזה ממשיך, גם בציבור הציוני-דתי יש הרבה אוכלוסייה, נמצא שם הגרעין הגדול ביותר של הציונות הדתית, 500 משפחות, זו באמת עשייה ברוכה.

לוד היא הקצה של הדיון הזה, של אנשים קשיי יום אמיתיים, שלא נעזור אם נפרסם באינטרנט, הם צריכים לראות את זה בעיניים, שזה יעבור מפה לאוזן. רמב"ם כותב בתחילת היד החזקה, שזה אחד הספרים המפורסמים שלו, שבדרך כלל אדם, כדי להגיע לאיזון, הוא עושה תנועת מטוטלת קיצונית. החשש הזה שאולי תהיה הצפה ויהיו המון פניות כי אנשים יגידו שיש פה משהו בחינם אז נכנס בשער הזה, אני חושבת שאולי זה יהיה בהתחלה אבל יירגע.

בעיני זה נכון מאד לאגם את כל המשאבים. פעם אחר פעם בדיונים, בוועדות השונות, אנחנו רואים שברגע שמגיעים להסכמה, שהיא יותר רחבה ממשרד אחד או יחידה אחת במשרד, זה עובד יותר. כמובן גם שזה חשוב לשרה וחשוב לך, היכולת הזו בסוף לגעת בקצה באדם הנזקק היא מה שנותן לוועדה הזו, לחברי הכנסת, בעיקר החדשים שבינינו, את האור בעיניים להמשיך, עם הרצון האמיתי הזה לגעת בבני אדם בסוף התהליך. המון יישר כוח.
אני חייבת להגיד, כמי שמכירה פחות ארגונים אחרים אבל חלק מכירה מקרוב, השיתוף דווקא בנושאים האלה ובנושאים אחרים, עם הארגונים האזרחיים הוא דבר גדול ומשמעותי ואני מברכת גם על השולחן העגול שנוצר פה בגלל זה.

בגילוי נאות, באתי משם.

מעבר לשולחן העגול, שאני מאד מברך עליו, אפשר אולי להרחיב אותו ולעשות אותו בשיתוף עם משרד הממשלה השונים. במשרד הרווחה יש קו חם שנקרא 118, שאם הוא יכול היה להשתתף - - -

אל תכניס אותו, אני נאבקת על קיומו ועל עבודתו, אני רוצה שהוא יעבוד יותר טוב.

זה יכול לשפר אותו. כמו כן, נציגים של משרד התמ"ת שמטפלים באוכלוסיות מיוחדות, חרדים, מיעוטים, חד-הוריות, משרד הכלכלה של שירות התעסוקה והביטוח הלאומי שמטפלים באוכלוסיות המאד מוחלשות, להם יכול להיות אינפוט, שיחד, המידע יעבור לכולם כמו שצריך.

ההצעה התקבלה. בישיבה הראשונה אני אעביר לכולם ונראה איך אנחנו עובדים. אנחנו רוצים למצוא כרגע פתרון קונקרטי. דבר נוסף שאני רוצה לומר, התפיסה שלנו לגבי ביקורת ובקרה היא מאד חיובית. אנחנו לא חוששים מביקורת, אנחנו לא בורחים מביקורת, להפך, אנחנו רוצים לקבל ביקרות ורואים בוועדה הזו ועדה שיש לה מטרה משותפת לתפקיד שלנו כי התפקיד שלנו במשרד המשפטים הוא אחד, בכל הכובעים, גם בכובע של היועץ המשפטי וגם בפרקליטות המדינה, אנחנו משרתי ציבור. אנחנו רואים את עצמנו כמשרתי ציבור.
אני מודה לכם על ההזמנה, אני אבוא בכל פעם שאוזמן. אנחנו רואים גם צורך לפנות לאזרחים ולומר שיפנו אם יש בעיות. באמצעות הבעיות הללו אנחנו משתפרים. באנו לשירות הציבורי, בין היתר כי ידענו שלא נקבל רק מחמאות, נקבל גם ביקורת. מי שחושש מזה, שלא יבוא לשירות הציבורי. בדרך הזו אנחנו משתפרים.

רציתי להודות לך על ההזדמנות, גם לבשר את הבשורות הטובות, גם להסביר את הקשיים, שלא נוכל לעשות הכול ברגע ולפתור את כל הבעיות, אבל לפחות להראות לציבור, שאנחנו עושים כל מאמץ כדי לעמוד לרשותו.

תודה רבה. אנחנו תקופה קצרה בוועדה ביחד, אבל אין ספק שזו הייתה אחת הפגישות המוצלחות. הגישה שלך מבורכת ואני מאד שמחה שיצא לנו לשמוע אותך כאן וגם לשתף פעולה כי אני חושבת שגם הוועדה יכולה לשמש כלי. כמובן שנמשיך במעקב, אמרנו נשכני, אם דברנו על אמצע 2014, זה יוצא בערך בתחילת המושב הבא, כדי לראות שלוד מתקדמת וכדי שנוכל ללוות את התהליך ולפתור בעיות, אם ייווצרו. נשמח גם לצאת לשטח ואולי לעשות את הדיון הבא בלוד, ואם נוכל גם לגזור סרט, מה טוב.

אנחנו מודים לך על הגישה, על שיתוף הפעולה ועל הנכונות. מהניסיון שלי עם משרד המשפטים הוא היה תמיד פתוח ועם ניסיון לראות את האדם במרכז וזה מאד משמעותי. באמת המטרה היא לראות אתה אוכלוסיות שאף אחד אחר לא רואה אותם, זה התפקיד של הוועדה הזו וזה התפקיד של הסיוע המשפטי ואנחנו יודעים הוא עושה את זה.

אנחנו מודים לאייל על המאמץ, על העבודה הקשה. לקחת את האתגר הזה, עם כמות התיקים, כמות הפניות וגם כמות התסכול. הרבה פעמים אנשים מתוסכלים כי הם מתמודדים עם סיטואציה מול בית המשפט והתפקיד שלכם לרכך, לעדן ולהכיל בהרבה מקרים וזה לא פשוט. אתם רואים שיש כתובת לבעיות ונשמח להמשיך ולשתף פעולה.

תודה רבה.

מגיעה לכם גם תודה ובעיקר לאייל, על המסלול שפתחתם למזונות. אני לא יודע כמה מהציבור נחשף אליו, אני נחשפתי אליו רק לאחרונה. הם גובים כסף לנשים שזכאיות למזונות, קבלתי תשובות נהדרות וזה משנה חיים של אנשים.

זה סדר גודל של 1,000 שיחות ביום.

אגב, הסיוע המשפטי הקים תוך שעות קו חם לפניות בנושא של אפליה וגזענות מכל סוג שהוא, בעקבות המקרה שהיה.

פנו אלינו מהאוכלוסייה האתיופית וטענו שאין מספיק עורכי דין דוברי השפה האמהרית ואנחנו יודעים על עורכי דין דוברי אמהרית שלא מוצאים עבודה. הם אמרו שחסר שיתוף פעולה, היעדר עורכי דין והיעדר מתרגמים.

יש לנו הערכות לאוכלוסיה האתיופית, כמו לאוכלוסיה הערבית וכמו לאוכלוסיה הרוסית. אני חושב שאין עוד יחידה במגזר הציבורי ששמה את זה כגדל, עם אחוז, כמו אצלנו, עם אנשים במגזר הערבי.

השאלה אם האתיופים שיש אצלך הם דוברי אמהרית או טיגרינית.

נתקלנו בבעיה כזו עם בנות שירות בחיפה, שלא ידעו את השפה. יש מספר לא מבוטל, למרות שהוא יחסית קטן, של עובדים מהאוכלוסייה האתיופית. גם בסגל הפנימי, גם מנהלה, גם עורכי דין בסגל הפנימי, לצערי מעט.

לי נאמר שמתחת לגיל 30 אף אחד מהם כמעט ואינו דובר את השפה.

יש קושי, אני עובד עם טבקה ומנסה לגייס עורכי דין לאוכלוסייה האתיופית, גם ללא קשר לתקנים של העדפה.

אני מכירה פניות של סטודנטים למשפטים שלא מוצאים מקומות להתמחות. נראה שיש פה בעיה, אם הם לא מוצאים עבודה ואתם לא מוצאים סטודנטים, אולי צריך לעשות שידוך.

חלק מהבעיה שאנחנו צריכים עורכי דין שיפקחו על עורכי דין אחרים וחלק גדול מהפניות אלינו, לא רק מהמגזר הזה, הוא של עורכי דין בתחילת הדרך, שההכשרה שלהם אחרת לגמרי, עשו הכשרה בפלילי ואז אין קשר לבעיית שפה, כי הם דוברי עברית בדיוק כמוני. התוספת לא חייבת להיות בתקנים של עורכי דין, היא יכולה להיות בתקני סטודנטים וכך אפשר לפתור את הבעיה באופן מידי.

אין כמוך. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25