פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
06/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 179>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ב' בחשון התשע"ד (06 באוקטובר 2013), שעה 12:30
<סדר היום:>
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

מיכל בירן

באסל גטאס

זהבה גלאון

גילה גמליאל

משה גפני

בועז טופורובסקי

אחמד טיבי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

משולם נהרי

שמעון סולומון

אורית סטרוק

חמד עמאר

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

<מוזמנים:>
נעה היימן - רפרנטית חינוך, משרד האוצר

אמיר רנסל - אגף תקציבים, משרד האוצר

אנסטסיה סוכובינה - רפרנטית פלע"ר, אוצר

צחי דוד - אגף תקציבים, משרד האוצר

יוגב גרדוס - אגף תקציבים, משרד האוצר

מעיין אשל - רפרנטית חקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

דנה כדורי - אגף תקציבים, משרד האוצר

אורי שמרת - רפרנט בריאות, אגף תקציבים

גיא הרמתי - אגף תקציבים, משרד האוצר

דליה ציוני - מרכזת בכירה באגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

זמר בלונדהיים - משפטן, משרד המשפטים

שאול הויזר - אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה

חגי דרור - אגף תקציבים, משרד הבריאות

משה שגיא - משרד החינוך

כפיר - משרד הקליטה

רונית מורן - אגף תקציבים, רשות הגנים הלאומיים

שלומי פסטרנק - אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים

שירלי באבד - רפרטית חינוך, משקי הקיבוצים

שלומית נקש - החברה להתיישבות


<ייעוץ משפטי: >
שגית אפיק
<מנהל/ת הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
יפעת קדם
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, בוקר טוב לכולם. כשנפגשנו לפני כמה ימים איחלנו לכולם את הברכות הידועות של חורף בריא, מושב טוב, יעיל ונעים שיהיה לנו.

הישיבה הזאת מוקדשת כל כולה לנושא של העברות כספיות. כולם קיבלו את הנוהל ואת העברות עצמן. עד פתיחת המושב יש לנו שבוע שאין בו יום רביעי שבו יכולים לקבל את העברות כי עדיין הכנסת לא עובדת, אבל אני מניח שלא יהיו יותר מידי העברות כספיות. אם יהיו בודדות ננסה להעביר לכולם במייל. נמצא את הדרך איך להעביר לכולם. משבוע הבא, כשהכנסת תתחיל לפעול הנוהל יפעל כך שביום רביעי אפשר יהיה לקבל את כל העברות שיהיו ביום שלישי שלאחר מכן. זה המון זמן. ביום שלישי זה יש 3 העברות.

<טמיר כהן:>
בסוף הישיבה ביום שלישי נחלק לכם את העברות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל מיני דברים שאינם במחלוקת.

<קריאה:>
למה לא - -?

<קריאה:>
כי הם אינם במחלוקת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי שום בעיה, רק לא נתנו אותם לפני כן. קבענו נוהל שאנחנו מעבירים את הכל לפני כן כך שכל אחד יוכל להסתכל. יכול להיות שמה שאצלי פשוט וכו', אצל אחרים אולי - -

<בועז טופורובסקי:>
אמרנו עד יום ראשון, או עד יום חמישי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרנו שמהרגע שהכנסת עובדת. בימי רביעי כבר יקבלו ב-15:00. יהיה המון זמן עד יום שלישי הבא.
טוב, רבותי, אנחנו מתחילים. אני מקווה שאנשי האוצר נמצאים פה לגווניהם, לפי המשרדים.

<בועז טופורובסקי:>
היו לי שאלות שלא קיבלתי עליהן תשובות עדיין.

<אלעזר שטרן:>
כולנו ככה.

<טמיר כהן:>
המייל הגיע בצהריים או אפילו קצת מעבר.
<בועז טופורובסקי:>
אז לא עונים? אז אין תשובות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מי שעונה כבר. יענו את זה פה. עופר, קיבלת את המייל?
<טמיר כהן:>
נתנו להם יומיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי ששלח בזמן, קיבל. לאט לאט, רבותיי.

<קריאה:>
עד יום חמישי בבוקר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו משתדלים. לאט לאט זה ייכנס למסגרת. יכול להיות שאחרי חצי שנה, כשכולם יראו שהכל בסדר כבר לא יהיה צורך, נכון?

טוב, אנחנו מתחילים. נמצאים פה אנשי האוצר כמו שאמרנו. אני רואה מהמשרדים הרלוונטיים שיש את משה מהחינוך. יכול להיות שיש כאן עוד משרדים כך שאפשר יהיה לקבל תשובות מאנשי האוצר ומאנשי המשרדים אם יהיה צורך בפירוט.
<אלעזר שטרן:>
חשבתי שבנוהל החדש דובר על יום חמישי, לא?

<קריאה:>
אנחנו בהרצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברנו שביום רביעי אתה מקבל את זה אחרי הצהריים. אתה מקבל את זה לפני הזמן. אל תדאג, יהיו טענות.

<קריאה:>
תראה אותם מאלתרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיו טענות בנוסח של "זה היה מזמן", "שכחנו בינתיים או איבדנו", אבל בסדר, לאט לאט. תראו, רבותיי, אנחנו הולכים לפי החוברת.

<משה גפני:>
אני רואה שחבר הכנסת ליצמן עדיין לא הגיע, אבל הוא שאל בישיבה הקודמת לגבי תלמידי חו"ל, אחרת הוא מצביע על הכל נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין מה שהוא שאל. ישנה פעילות אינטנסיבית בנושא הזה, כולל ברגעים אלו. אני מקווה שמהאנשים שנמצאים בישיבת הממשלה תגענה בשורות.

<משה גפני:>
מה המצב כרגע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שעובדים על זה. זה בעבודה.

<משה גפני:>
כרגע תלמידי חו"ל בחוץ? זה המצב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הם לא בחוץ. השר חתם. שי פירון חתם.
<משה גפני:>
כן, והמשרד הודיע שאין יותר תלמידי חו"ל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שאין. המשמעות היא שהשנה, ב-2013, הם יתוקצבו ב-50%.
<משה גפני:>
זה נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
50% מ-35. לאור ההבטחות או ההתחייבויות נעשית ברגעים אלה פעילות במסגרת הממשלה בנושא הזה.
<משה גפני:>
כרגע יש את החתימה של שר החינוך על כך שתלמידי חו"ל לא יתוקצבו ב-1 - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כרגע. עד שנגיע להעברה אולי יגיע טלפון אחר. אם לא, אז לא.
<משה גפני:>
בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק אומר לך. שאלת מה, אז אני נותן לך תיאור מצב.

<משה גפני:>
אני פשוט חיכיתי שהרב ליצמן יגיע. אני רואה שהוא לא הגיע. אני ממלא מקום שלו. אני שואל במקומו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשנגיע לתקנה.
<משה גפני:>
איזו תקנה? מאז כבר היה מדובר - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנת. אתה הרי מתלבט איך להצביע לגבי אותה תקנה.
<משה גפני:>
איזו תקנה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סליחה, לגבי העברה.

<משה גפני:>
איזו העברה? הוא דיבר על כל העברות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על הכל? הוא דיבר על העברה הספציפית, אבל לא חשוב, איך שיהיה יהיה. טוב, רבותיי, אנחנו הולכים לפי החוברת. פנייה מס' 1 לוועדה.

<אנסטסיה סוכובינה:>
הפנייה נועדה לתקצב סך של 45 מיליוני שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה לשם קידום פרויקט קידום מיגון תשתיות לאומיות.
<משה גפני:>
מה זה?
<אנסטסיה סוכובינה:>
מדובר במיגון 4 תחנות כוח של חברת החשמל. היא מעבירה כסף, אנחנו מתקצבים. פיקוד העורף מבצע את המיגון של התחנות.
<משה גפני:>
מי עושה את פעולות המיגון?
<אנסטסיה סוכובינה:>
פיקוד העורף. מהמיסים של פיקוד העורף.

<משה גפני:>
חברת החשמל מעבירה 45 מיליון?

<אנסטסיה סוכובינה:>
כן.

<זבולון קלפה:>
את מכירה את הפנייה של האנשים שגרים ביהודה ושומרון לגבי הנושא של מיגון נגד זריקת אבנים, למה זה משום מה לא מגיע עדיין?
<אנסטסיה סוכובינה:>
לא, אני לא מכירה.
<זבולון קלפה:>
לא הגיעה אליכם פנייה כזו?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש משהו של עוטף עזה?

<זבולון קלפה:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאלת?

<זבולון קלפה:>
זריקת אבנים. משהו קטן, לא הרבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה זריקת אבנים?

<אנסטסיה סוכובינה:>
על אוטובוסים?

<זבולון קלפה:>
על רכבים פרטיים. מיגון רכבים, מה שנקרא.

<אנסטסיה סוכובינה:>
אני יכולה לבדוק את זה באגף.
<זבולון קלפה:>
אני אשמח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מי בעד לאשר את העברה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
העברה מס' 1 אושרה
פנייה מס' 3.
<אורי שמרת:>
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות הכוללים, בין היתר, תקצוב שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות בהתאם לפלטפורמת ההפעלה של השירות על ידי המשרד עד להעברת האחריות הטיפולית לקופות החולים. בשנת 2011 עבר צו בממשלה לגבי העברת האחריות הביטוחית של שירותי בריאות הנפש לקופות החולים מ-1 ביולי 2015 . מדובר בהחלטה שהתגלגלה כבר משנת 2006 - הסכימו על כך משרדי הבריאות והאוצר – על כך שהתקצוב של כל שירותי בריאות הנפש יעבור לסל הבריאות. התקצוב יהיה בסל הבריאות החל מ-1 ביולי 2015. עד אז האחריות הביטוחית של שירותי בריאות הנפש מוטלת על משרד הבריאות. כרגע מה שעשינו זה לקחנו את התקציב מהסל וחילקנו את זה בתקנות של משרד הבריאות.
<משה גפני:>
מאיפה? מאיזה מקום?
<אורי שמרת:>
תקנה של הסל. כרגע התקציב בתקנה של סל הבריאות. זה אמור להיות ככה החל מ-1 ביולי 2015 כשהרפורמה תצא לפועל.
<משה גפני:>
מה יהיה עם הסל בינתיים?

<יצחק כהן:>
יהיה לו פחות 13 מיליון.
<אורי שמרת:>
לסל כרגע יהיה פחות.

<משה גפני:>
13 במשרד האוצר?

<יצחק כהן:>
אני אומר את כל מה שכתוב פה. כדאי לחכות לליצמן. אני מבקש התייעצות סיעתית.

<קארין אלהרר:>
אנשים מקבלים את השירות מקופות החולים כבר עכשיו?

<אורי שמרת:>
לא.

<קארין אלהרר:>
מתי הם יתחילו לקבל?

<אורי שמרת:>
מ-1 ביולי 2015 האחריות הביטוחית תעבור לקופות החולים?
<קארין אלהרר:>
מה קורה עם האנשים בינתיים?

<אורי שמרת:>
משרד הבריאות מספק להם את השירותים כמו שהוא תמיד סיפק להם. הרפורמה טרם יצאה לפועל, אבל התקצוב כבר עבר. זה מה שקרה.
<קארין אלהרר:>
גם בחסר של תקציב? אתם בעצם עושים שיפטינג של התקציב לקופות החולים.

<אורי שמרת:>
לא. ב-2006 היה סיכום בין משרדי הבריאות והאוצר. ההחלטה לא עברה, לא קיבלה תוקף, והתקציב כבר עבר לסל. התקציב צריך להיות בסל רק מ-1 ביולי 2015. עד אז התקציב צריך להיות בתקנות משרד הבריאות, כי הוא זה שמספק את השירות.
<באסל גטאס:>
זאת לא תוספת תקציב, זו העברה פנימית.
<אורי שמרת:>
זו העברה פנימית. לא מדובר בתוספת.

<באסל גטאס:>
מה קורה בסעיפים שאתם מעבירים מהם?

<אורי שמרת:>
בסל יש מספיק תקציב בהתאם להחלטות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא העביר את זה לסל. הוא אומר שהכסף הגיע לסל, אבל בפועל הסל יכול לטפל בזה רק מ-2015.
<עפר שלח:>
מה ההיגיון היה להעביר אותו לסל כאשר הסבסוד של התקנה הוא רק מ-2015?
<אורי שמרת:>
התקציב שעבר לסל כבר היה ב-2006. זו ההיסטוריה.
<עפר שלח:>
9 שנים.

<אורי שמרת:>
נכון, 9 שנים זה קורה. 9 שנים יש את השינוי הטכני הזה.

<באסל גטאס:>
בטח יש שם עודף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הייתה לנו החלטה בנושא.
<עפר שלח:>
ההחלטה שלנו נגעה ליישום הרפורמה.

<משה גפני:>
לא הבנתי. מורידים כרגע מהסל את הכסף?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין שאנחנו פותחים ב"שביתה איטלקית".
<יצחק כהן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, רק שנדע.

<משה גפני:>
אני לא פותח בשביתה. אני רוצה לדעת את כל הפרטים עד האחרון בהם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי "שביתה איטלקית".

<משה גפני:>
ממש לא. אתה עושה "שביתה איטלקית".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין שום בעיה, אפשר גם לנהוג ב"שביתה איטלקית" לגבי נושאים אחרים.

<משה גפני:>
בסדר, אין כבר במה לאיים עלינו.

<יצחק כהן:>
מה עוד נשאר לאיים, הרי הרסתם הכל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מאיים. אני איימתי משהו? אני לא מאיים.
<יצחק כהן:>
אתה לא מאיים, אתה רק עושה.
<משה גפני:>
ניסן, לא נשאר לך במה לאיים עלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מאיים. אני מאיים?

<יצחק כהן:>
אתה מאיים. איזה נושאים אחרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו עושים השתדלות.

<יצחק כהן:>
השתדלות? "הבית היהודי" הרס את עולם התורה.

<משה גפני:>
אדוני היושב-ראש, בתקופה שלי נאמר שמעבירים העברות ככה. אני רוצה ליישם את זה, כדי שלא יעבירו ככה העברות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון. אתה צודק ב-100%.

<משה גפני:>
אני רוצה לדעת עניינית ומקצועית מה עם סל הבריאות. מורידים מזה כסף. מה הולך לקרות?

<חגי דרור:>
התקציב הזה, כפי שנאמר פה, עובר כל שנה מסל הבריאות של קופות החולים לסעיפי הסל של בריאות הנפש באחריות משרד בריאות. מראש מתוקצב שם מעבר לסל הבריאות המוגדר בחוק. זה תקציב שמיועד לבריאות הנפש שהושם בסעיף הזה ועובר חזרה לסעיפים של משרד הבריאות. כשהוא נמצא בסעיפים של סל הבריאות הוא מקבל את הקידומים ואת כל העדכונים הדמוגרפיים והמחירים שחלים על סל הבריאות. כך הערך הריאלי של התקציב נשמר. הוא חוזר למשרד הבריאות. משרד הבריאות קונה חלק מהשירותים באמצעות קופות חולים, חלק באמצעות בתי החולים ושירותים אחרים בקהילה. כל שנה בבסיס התקציב הוא חוזר לסל. זה יהיה עד 2015, שאז לא יהיה צורך בהעברה הלוך וחזור.
<באסל גטאס:>
כל שנה עשיתם את העברה הזאת?
<אורית סטרוק:>
איזו סיבה יש לי להתנגד לזה בכלל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין סיבה להתנגד. אורית, אין סיבה, לכן אמרתי "שביתה איטלקית".

<קריאה:>
כבר 9 שנים.

<יצחק כהן:>
אני מבקש התייעצות סיעתית.

<אורית סטרוק:>
מה יש לשאול על זה? יש לך משהו נגד - -?

<משה גפני:>
חברת הכנסת סטרוק, אל תגידי לי מה לשאול. אני רוצה לשאול, מה דעתך?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משה, שאלת וקיבלת תשובה.

<משה גפני:>
מה חשבת? שהכל יעשה במחטף? אני רוצה לדעת. הייתי באמצע שאלה, רק מישהו שאל לכן עצרתי.

<יצחק כהן:>
אדוני, ביקשתי התייעצות סיעתית.

<משה גפני:>
מה קורה ב-9 שנים האלו?
<חגי דרור:>
מאיזו בחינה?

<משה גפני:>
למה זה לא מיושם? למה זה 9 שנים הולך וחוזר?

<חגי דרור:>
בסיס התקציב נמצא בסל על שינוייו במשרד. המשרד מנצל אותו. השירותים הורחבו רק בשנה שעברה.
<משה גפני:>
למה העבירו כסף לסל?
<חגי דרור:>
העבירו כסף לסל כיוון שזה כסף של סל הבריאות שב-2006 שכבר סוכם בין המשרדים שהוא חלק מסל הבריאות. כדי לשמור על הערך שלו באמצעות המנגנונים של הקידום, הוא תוקצב בסל הבריאות. שם יש עדכון לפי חוק.
<משה גפני:>
למה מחזירים אותו עכשיו?
<חגי דרור:>
כי מי שמבצע את הפעילות הן לא קופות החולים. זה לא כסף שאמור לעבור לקופות החולים, אלא משרד הבריאות חותם על הסכמים עם ספקים.
<משה גפני:>
כן, אבל היה סיכום בין המשרדים שזה כן יהיה בסל.
<חגי דרור:>
מ-2015.

<משה גפני:>
אז למה העבירו עכשיו לסל, הרי זה מ-2015? למה העבירו לסל בשנה שעברה?
<חגי דרור:>
למה שמו את זה בבסיס בסל?
<משה גפני:>
כן.

<חגי דרור:>
זה נוהג. כדי לשמור על מנגנון העדכון.
<משה גפני:>
מה זה מנגנון העדכון? זה לא צריך להימצא שם עד 2015.

<חגי דרור:>
נכון, אבל בסעיפים של משרד הבריאות אין עדכון - -

<משה גפני:>
תשימו את זה בגמ"ח. לא הבנתי למה אתם שמים את זה פה. יש החלטה שזה יהיה בין המשרדים. איך פתאום מעבירים שנה אחרי שנה לסל הבריאות? איך? למה? הרי זה רק ב-2015. זה מינהל תקין?

<באסל גטאס:>
זה בטח לא מינהל תקין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חגי, אתה אומר שזה 9 שנים, נכון?
<חגי דרור:>
כן, מ-2006.
<משה גפני:>
זאת אומרת שזה גם היה בזמן שידידנו היה יושב-ראש ועדה.

<חגי דרור:>
כן.

<קריאה:>
אז לא היה זמן ללמוד.

<עפר שלח:>
אז זה לא היה דיון, ניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר ואני עכשיו יושב-ראש ועדה אני עושה דיון. שמענו את השאלה.
<משה גפני:>
אני רוצה תשובה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למי שעדיין מציקה השאלה הזאת ובגלל זה הוא לא יכול להצביע בעד, שלא יצביע בעד. הוא נתן את התשובה שהוא נתן גם בזמן שהיית. מאחר ויש התייעצות אנחנו נצביע על זה בעוד 5 דקות. בינתיים נעבור להעברה הבאה.
<באסל גטאס:>
ב-9 השנים האלו זה התאפס? כל סעיפי התקציב מהסל עברו למשרד וזה התאפס? לא נעשו העברות בתוך הסעיפים? לא הייתם צריכים יותר כסף? מה קרה בסעיפים של בריאות הנפש?
<חגי דרור:>
יש סכום קבוע שמוגדר לזה. הוא סוכם בין משרדי הבריאות והאוצר. הוא כל שנה עובר עם הקידומים שלו כדי לשמור על הערך.
<באסל גטאס:>
מה אם היו עודפים? בזבזתם ובאתם לבקש עוד פעם כסף?
<חגי דרור:>
כל שנה היו חוסרים. נאלצנו להוסיף כספים כל שנה. עשינו עכשיו הרחבה של השירותים. הגענו לסיכום. זה חלק מהפנייה הזאת. זאת תוספת שהיא מעבר לסכום שנקבע מלכתחילה. מכיוון שיש חוסר בשירותים לאזרחים אנחנו השנה לא רק מקבלים את הסכום שסוכם בשנים קודמות, אלא עוד תוספת נוספת שסוכמה בהחלטת הממשלה ב-2012.
<באסל גטאס:>
עכשיו? בתקציב האחרון?
<חגי דרור:>
כן. קיבלנו את זה גם ב-2012. ב-2012 חילקו את השנה. השנה אנחנו מבקשים את היתר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו עוברים להעברה מס' 4. כשנסיים את העברה הזאת נוכל לחזור ולהצביע על העברה מס' 3 בגלל ההתייעצות הסיעתית.
<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב 50 מיליון שקלים למתן מענקים בעיר ירושלים לזוגות צעירים בהתאם לתיקון חוק הלוואות לדיור שבוצע פה בוועדה.
<שגית אפיק:>
מה זה? זה רטרואקטיבי? החוק היה עד 31 באוקטובר, לא?
<צחי דוד:>
המענקים עדיין מתקיימים. גם את המענקים שניתנו במאי צריך לשלם.
<שגית אפיק:>
לכן אני שואלת אם זה על העבר.
<צחי דוד:>
עד האחרון שהיה זכאי במאי.

<עפר שלח:>
שאלתי אתכם מה זה. אכן נאמר לי שזה למימון התקופה בין מאי לסוף השנה. ב-31 באוקטובר זה לא תקף.
<שגית אפיק:>
ב-31 באוקטובר זה מתבטל.
<עפר שלח:>
האם החל ממאי נחתמו חוזים, נמצאו זכאים בכמות שמצדיקה 50 מיליון שקל?
<צחי דוד:>
הפנייה הזאת מונחת על שולחן הוועדה כבר הרבה זמן. היא אחת הראשונות שהגיעו, לכן היא גם על סדר היום. כשבדקנו זה היה בסוף אוגוסט. היו מענקים בכ-30 מיליון שקלים. לפי קצב הביצוע זה הלך והתגבר כל הזמן. כשנגיע לכ-50 מיליון שקלים יכול להיות שנצטרך אפילו לחזור לתוספת. הנתונים מגיעים מהבנקים בפיגור של כחודש.
<עפר שלח:>
זה בערך הסכום הנדרש?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו הערכה.

<צחי דוד:>
היום אני כבר יודע להגיד שאולי זה יהיה טיפה יותר. יכול להיות שנצטרך לחזור עם הגבלה מסוימת.

<באסל גטאס:>
מאיזה סעיפים זה בא?
<שגית אפיק:>
למרות שמיולי זה רק דירות מקבלן.
<צחי דוד:>
כרגע ההתאמות הן פנימיות בתוך הסעיף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרנו שניצלו את זה.

<באסל גטאס:>
כשמעבירים 50 מיליון שקל אנחנו יודעים לאיפה, אנחנו יודעים על סעיף מסוים, אבל לא מסבירים לנו מאיפה זה נלקח, למה מחליטים לקחת את זה מהסעיפים הספציפיים ההם, מה קורה באותם סעיפים.
<שגית אפיק:>
הם לוקחים את זה מעמלות ניהול, סיוע.
<באסל גטאס:>
על פי הנוהלים שהגיעו אלינו מהממ"מ זה לא אמור להיות רק לאיפה מעבירים, אלא מאיפה לוקחים ומה קורה עם אותם סעיפים שאתה לוקח מהם.
<שגית אפיק:>
זה מופיע לך בפנייה.

<באסל גטאס:>
אני צריך ללכת לפירוט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. היית בישיבה של ההסבר?

<באסל גטאס:>
קראתי את כל המסמך הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא המסמך הזה. עשינו ישיבה שאליה הגיעו האוצר וכולם והסבירו איך לקרוא את הנייר הזה ולהבין מאיפה לוקחים, מה לוקחים וכו'. בנייר הזה כתוב מאיפה לוקחים. אתה רואה שהם לוקחים משני סעיפים ויוצרים לך את ה - - הנה, הוא יכול להגיד לך אם אתה רוצה. הוא יגיד לך הפעם. יש לך בנייר הרבה מאוד אינפורמציה. נשלים את זה אחר כך. אם תרצה גם נראה לך איך עושים את זה. מי בעד לאשר את העברה מס' 4, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נמנעים – 1
העברה מס' 4 אושרה
עכשיו עוברים להעברה מס' 5 ו-6.

<שאול הויזר:>

העברה מס' 6 נועדה להעביר סכום של 36 מיליון 258 אלף שקל למשרד להגנת הסביבה ו-260 מיליון שקל הרשאה להתחייב לקרן לשמירת הניקיון. הפנייה נועדה לתקצוב 11 מיליון שקל בגין תביעה של כונני חומרים מסוכנים שכבר תבעו וקיבלו את הכסף בהתאם לפסק דין שהיה. האוצר מתקצב למעשה את הכסף שכבר שולם.
<יצחק כהן:>
מי קיבל?

<שאול הויזר:>
כונני חומרים מסוכנים של המשרד להגנת הסביבה.
<יצחק כהן:>
תסביר מה זה.

<שאול הויזר:>
יש כוננים שמבצעים כוננויות של חומרים מסוכנים. לאורך השנים האחרונות דובר על 50 כוננים שהגישו יחד תביעה נגד המשרד. כל כונן הגיש לפי הסכומים שהוא זכאי להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על דמי כוננות, או על סיכון?
<שאול הויזר:>
על דמי כוננות.

<יצחק כהן:>
העסקתם אותם ולא שילמתם להם?
<שאול הויזר:>
אנחנו שילמנו להם לפי הוראות התקשי"ר. הם טענו שמגיע להם יותר. השופט קבע שמגיע להם יותר, לכן שילמו להם.
<אראל מרגלית:>
מה זה בדיוק כוננים?

<שאול הויזר:>
כוננויות חומרים מסוכנים מבצעים אנשים מהמשרד. בכל זמן נתון יש 2 כוננים בכל מחוז במדינת ישראל. במידה ויש אירוע חומרים מסוכנים, קופצים שני כוננים ברכב כוננות ומטפלים באירוע.
<זבולון קלפה:>
האם תשלום לשנה אחת, או תשלום מעתה ואילך?
<משה גפני:>
אין להם הסכם שהם מקבלים שכר?
<שאול הויזר:>
הם עובדי המשרד. יש הסכם והוראות תקשי"ר. הייתה מחלוקת משפטית כמה מגיע להם.
<עפר שלח:>
על איזו תקופה?
<זבולון קלפה:>
זה לשנה הזאת בלבד?

<שאול הויזר:>
לא. בית המשפט פסק שמשנת 2004 אחורה יש התיישנות, לכן הם קיבלו רק מ-2004 עד 2012 שאז הייתה התביעה.
<זבולון קלפה:>
זה אומר שב-2013 זה מעודכן בבסיס השכר שלהם, בהסכם?
<שאול הויזר:>
2012 משולם לפי פסק הדין. לגבי 2013 עודכנו הוראות התקשי"ר כך שמשולם לפי הוראות התקשי"ר החדשות.
תקצוב פרויקט שיקום נחל הקישון בסך 7 מיליון שקל. כיום מנקים את קרקעית נחל הקישון. זה פרויקט בסדר גודל של 230 מיליון שקל. בהתאם להחלטת ממשלה שנמצאת בידי – 3454 - משרד האוצר אמור לממן 7 מיליון שקל, משרד החקלאות אמור להעביר 5.6 מיליוני שקלים. הכסף של משרד החקלאות עדיין לא עבר, אבל הפנייה מונחת לגבי אותם 7 מיליוני שקלים של משרד האוצר. מעבר לזה, יש 12.7 מיליוני שקלים שהיו בבסיס התקציב של 2012 ולא עברו. בהתאם לסיכום עם האוצר זה אמור לעבור השנה בפנייה התקציבית הזאת.
<זבולון קלפה:>
אתה מדבר כרגע על סעיף 3?
<שאול הויזר:>
כן, אני מדבר על סעיף 3. זה מיועד בעיקר לנושא של בדיקות פתע בארובות של מפעלים מזהמים ולמיפוי של כל מיני תחנות. בהתאם לתקנים של ה-OECD המשרד רוצה למפות את כל מדינת ישראל, שיראו בכל מקום מה רמת הזיהום. זה כבר קיים היום במשרד. זה התקצוב של הנושא הזה.
<אראל מרגלית:>
שבכל ארובה שפולטת יגידו מה רמת הזיהום?
<שאול הויזר:>
זה שני דברים שונים. זה גם בדיקות פתע בארובות, באמת לבדוק - -
<אראל מרגלית:>
איפה זה מראה איפה זה מזהם?

<שאול הויזר:>
באתר של המשרד. למשרד יש את הנתונים. מעלים לאתר מה רמת זיהום האוויר בכל מקום בארץ. מעבר לזה, יש תוספת של מיליון שקל בהתאם להחלטת ממשלה לנושא תחליפי נפט לשם מחקר של המדענית הראשית במשרד. לפיתוח פארק אריאל שרון נדרשת תוספת של 20.8 - -

<אראל מרגלית:>

מיליון שקל מספיקים כדי לעשות מחקר בתחליפי נפט?

<זבולון קלפה:>
זו תוספת לתקציב קיים.

<יצחק כהן:>
אתה יכול להסביר כמה יש סך הכל בתקציב לתחליפי נפט?
<שאול הויזר:>
בתקציב המחקר של תחליפי נפט יש עוד 785 אלפי שקלים בבסיס התקציב. זו תוספת. המדענית תשמח אם יוסיפו לה עוד תקציב.
<באסל גטאס:>
חלק מהרכיבים האלה היו ידועים מראש. למה הם לא נכללו בתקציב, בנתונים? מה קרה שעכשיו יש שינוי שמצריך להקצות 20.8 מיליון שקל?
<עפר שלח:>
לא רק שינוי, זה יותר מלהכפיל. זה התחיל מ-785 אלף, עכשיו זה להוסיף עוד מיליון.
<שאול הויזר:>
זה מראש תוקצב בשיטה הזאת שזה לא מופיע בבסיס התקציב אלא מופיע כתקציב תוספתי.

<גילה גמליאל:>
זאת השאלה. מדוע זה מראש תוקצב כך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה תוספתי, זה לא בבסיס התקציב?

<גילה גמליאל:>
אם זה תוספתי ולא בבסיס התקציב, מדוע מלכתחילה לא מכניסים את זה לבסיס התקציב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם לא חושבים. אולי הם חושבים שזה חד פעמי או משהו.

<יוגב גרדוס:>
כל הנושא של תחליפי נפט זו החלטת ממשלה שסך התקציב שלה עומד על כ-700 מיליון שקל. היא מנוהלת ממינהלת תחליפי נפט.
<אראל מרגלית:>
על פני איזו תקופה ה-700 מיליון שקל?
<יוגב גרדוס:>
לפי דעתי על פני 10 שנים. אני לא מטפל בפרויקט. זה מנוהל ממינהלת שהוקמה תחת משרד ראש הממשלה. המינהלת מקצה את הסכומים בין המשרדים השונים. המשרד להגנת הסביבה קיבל סכום יחסית זניח מהפרויקט. אתם תקבלו פה בשבועות הקרובים בקשות לעוד הקצאות - למשל מהמדען הראשי במשרד התמ"ת - בהיקפים יותר גבוהים.
<גילה גמליאל:>
השאלה למה זה לא נכנס בבסיס התקציב.
<יוגב גרדוס:>
משרד ראש הממשלה מקצה את הסכומים בהתאם לקצב התקדמות הפרויקט. זה לא נהוג שתקציבים תוספתיים של שנה יהיו בבסיס התקציב של המשרד.
<יצחק כהן:>
זה - -
<גילה גמליאל:>
מדוע זה לא נהוג?

<יוגב גרדוס:>
המקרה הזה היה ידוע מראש. אתם זוכרים שהסברתי פה שבוע שעבר שיש נושאים שאנחנו יודעים מראש שיגיעו לוועדת כספים בשינויים תקציביים, אבל אנחנו בכוונה לא מתקצבים את זה בבסיס התקציב של המשרד כי אל"ף - זה תקציב שהוא חד פעמי, ובי"ת - לפעמים יש עיכובים בביצוע ואין צורך להעביר את התקציב הזה, אפשר לנצל אותו למקומות אחרים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וגימ"ל - יכול להיות שזה תלוי גם בשר.
<משה גפני:>
זה אמור להיות השנה מיליון 700 ומשהו בתקציב של המשרד להגנת הסביבה, נכון?
<שאול הויזר:>
מיליון 785.
<משה גפני:>
זה אמור להיות בתקציב של השנה.

<יצחק כהן:>
זה קשור גם לתחליפי אנרגיה שמגיעים - -?

<משה גפני:>
למה זה לא מופיע בתקציב? למה ב-2013 זה לא מופיע?
<יוגב גרדוס:>
במקרה הזה הייתה הצעה בפני הממשלה בעת אישור התקציב לצמצם את התכנית. הייתה בהתחלה הצעה לבטל את התכנית לשנים 2013 ו-2014.
<משה גפני:>
שלא יהיו תחליפי נפט?

<יוגב גרדוס:>
שלא להשקיע בפרויקט הזה בשנים 2013 ו-2014. במקרה הוחלט בישיבת הממשלה לצמצם את התכנית ולא לבטל אותה, לכן לא היה ברור באיזה משרדים - -
<משה גפני:>
זה היה לפני התקציב. בסוף הייתה החלטה.

<יוגב גרדוס:>
זה היה בזמן גיבוש התקציב.

<אראל מרגלית:>
היה טוב אם כאשר בא לאישור דבר כזה היינו מבינים איפה הדבר הזה מתבצע ב-2,3,4 משרדים, היה טוב אם היו נותנים לנו תמונה כוללת. רוצים להוסיף פה, להוריד פה - בסדר גמור, אנחנו בעד, אנחנו רק רוצים לראות איך זה עובד.
<יוגב גרדוס:>
אני מניח שאלה חיכוכים של ההתחלה. העברנו את הפנייה. היא ישבה בפני הוועדה. היה ניתן לשאול שאלות. אם הייתה נשאלת השאלה היינו מביאים לפה את ראש המינהלת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תביאו את זה כשיגיעו הסכומים הגדולים ונשמע, כי פה זה סכום קטן.

<גילה גמליאל:>
השאלה כאן היא שאלה עקרונית. יוגב, זה לא על עצם הסעיף הספציפי. זו שאלה עקרונית. בדרך כלל אנחנו רוצים לברר כאן לגבי התקציב. מדוע ועדת הכספים צריכה אחר כך כל השנה בימי שלישי לדון בשינויים שלכם? יכול להיות שאתם לא עושים את העבודה שלכם כמו שצריך בצורה יסודית על-מנת להציג לוועדה בזמן שדנים בסוגיות התקציב את הסעיפים המדוברים האלה. עלולה אולי להיווצר סיטואציה שאתם מבזבזים את זמנם היקר של חברי וחברות הכנסת בלעסוק בתקציב המדינה במהלך כל השנה בדברים שיכול מאוד להיות שמלכתחילה אתם מודעים להם ויכולתם לעגן אותם בתקציב.

<באסל גטאס:>
קח את שיקום הנחלים לדוגמה.
<משה גפני:>
אני מציע, אדוני היושב-ראש, לאור הדברים של אראל מרגלית ושל גילה גמליאל, לא לאשר את הפנייה הזאת, לבקש מיוגב להביא לישיבה הבאה את העברות מהמשרדים האחרים - מדובר בפרויקט של כמה משרדים - על-מנת לראות את התמונה הכוללת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יוגב, מה שהבנתי ממך זה שמתוך ה-700 מיליון יהיו סכומים הרבה יותר גדולים שיעברו למשרדים. להעברה הבאה שתהיה קשורה לנושא הזה תביא לנו את התמונה הכוללת כדי שנוכל לדון. בינתיים נאשר את הסכום הזה.

<משה גפני:>
האם זה אומר שאתה לא מקבל את ההצעות שלנו?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הצעתי עכשיו הצעה יותר טובה. בפעם הבאה תהיה תמונה יותר כוללת.
<גילה גמליאל:>
הפעם נעבור על זה לסדר היום. להבא - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה את זה להבא. הוא גם יביא את זה.

<משה גפני:>
מה זו החלוקה של ה-260 מיליון לרשויות המקומיות?
<יצחק כהן:>
כתוב פה בסעיפים, טיפול במצוקי החוף. ירדתם מזה?
<שאול הויזר:>
טיפול במצוק החופי נמצא בבסיס התקציב.

<יצחק כהן:>
אתם מטפלים?

<שאול הויזר:>
אין צורך להביא את זה לוועדה.

<יצחק כהן:>
אתה יכול לדווח לנו מה עשיתם בינתיים?
<שאול הויזר:>
אני יכול לברר עם האגף הרלוונטי ולהחזיר תשובה.

<יצחק כהן:>
תחזיר תשובה.

<משה גפני:>
מה זה ה-260 מיליון לרשויות? על איזה רשויות מדובר?
<שאול הויזר:>
260 מיליון שקל זו פנייה להעברה לקרן הניקיון. זה לתת הרשאה להתחייב לקרן הניקיון. מדובר בקול קורא של ההפרדה במקור. עד עכשיו קרן הניקיון יצאה בקול קורא ראשון בשל הפרדה במקור. ניתנו התחייבויות של 342 מיליון שקל ל-31 רשויות. המשרד רוצה להמשיך את התנופה, להמשיך להוציא עוד קול קורא.
<משה גפני:>
יש רשימה של הרשויות?
<שאול הויזר:>
יש רשימה. היא נמצאת בשיפוט סופי. עד שאין הרשאה להתחייב לא מסתיים השיפוט הסופי.
<משה גפני:>
למה אתם מבקשים 260 מיליון אם אין לכם עדיין רשימה סופית? אולי יצטרכו יותר, אולי יצטרכו פחות.
<אראל מרגלית:>
אני בעד אם אנחנו עושים את זה, רק תנו לנו תמונה כוללת.
<משה גפני:>
ודאי. חלקינו היו מהיוזמים של זה.

<שאול הויזר:>
מוציאים את התקציב לפי המקורות הקיימים. אם יאשרו 260, לא יצאו התחייבויות יותר מ-260.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אנחנו מאשרים 260 ואתם תפעלו לפי זה, האם לאחר מכן תביאו את הרשימה של הרשויות?
<שאול הויזר:>
בוודאי.

<מיכל בירן:>
גפני שואל פה שאלה. אם הם עוד לא יודעים מה רשימת הרשויות, אולי הם יצטרכו פחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה מה התקציבים שמתקצבים. אם יתקצבו מיליארד, יהיה גם מיליארד. יש איזה גבול שהמשרד אומר או המדינה אומרת שאת זה היא יכולה לתת. לפי זה הם יקבעו את הרשויות.
<משה גפני:>
אם נאשר את העברה אן-בלוק, יכול לבוא מחר השר ולתקצב את מרכז הארץ ולא את יהודה ושומרון. אני לא זוכר מי השר, אני לא זוכר איפה זה יהודה ושומרון, אבל אני שואל. מה שהוועדה צריכה לבקש זה את הרשימה של הרשויות עליה מדובר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה הרי יודע שזו ביצה ותרנגולת.
<משה גפני:>
זה ממש לא ביצה ותרנגולת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברגע שלא יודעים מה הסכום אי אפשר לקבוע את הרשויות. אם מתקצבים מיליארד תהיה רשימה של 80 רשויות, אם אתה מתקצב 260 - -
<משה גפני:>
אתה אומר דבר יותר חמור. אתה אומר שאתה נותן למשרד את ההחלטה את מי לתקצב ואת מי לא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפוך. המשרד אומר שזה הסכום שיש לו. עכשיו הוא מוציא קול קורא. לפי זה יבואו הרשויות.

<משה גפני:>
על פי הקול קורא יהיו 360, לא 260. איזה רשויות הוא יביא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם יביאו ויסבירו לנו למה הם לקחו 260.
<אלעזר שטרן:>
זאת הכנה לישיבות אני מבין.
<יצחק כהן:>
יש להם אותה, תאמין לי. יש להם אותה ישר, הפוך, אלכסונית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם לא יודעים עוד איך. אם תגיד להם סכום, הם יפרסמו קול קורא על הסכום הזה.

<עפר שלח:>

זו הרשאה להתחייב, זו עוד לא העברה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו הרשאה להתחייב על סכום. הם יודעים שלפי זה - -

<עפר שלח:>
למיטב ידיעתי אי אפשר להוציא הרשאה להתחייב מבלי ידיעה שיהיה לזה מקור תקציבי. האם יש התחייבות שיהיה מקור תקציבי כנגד 260 מיליון?

<משה גפני:>
יש מהרזרבה.

<שאול הויזר:>
זה לא מהרזרבה. מדובר כאן על כספים של היטל הטמנה.
<משה גפני:>
לא הבנתי. לוקחים את זה מהרזרבה.

<שגית אפיק:>
זה יורד מהרזרבה.
<שאול הויזר:>
לא. מדובר על כספים של היטל הטמנה. זה הקרן לשמירת הניקיון.

<משה גפני:>
אתם מעבירים את זה מהרזרבה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רוב העברות זה דרך הרזרבה.

<שאול הויזר:>
זה לא מהרזרבה, זו הרשאה להתחייב.

<משה גפני:>

אתה הבנת, אדוני היושב-ראש? הם אומרים שזה לא מהרזרבה.
<יוגב גרדוס:>
אפשר להסביר?

<משה גפני:>
אתה חייב להסביר, כי אחרת אתם מביאים נייר לא נכון.

<יוגב גרדוס:>
יש מה שנקרא במדינת ישראל היטל הטמנה. על כל טון פסולת שהרשויות המקומיות שולחות לאתר הטמנה הן משלמות סכום מסוים. הסכום הזה נצבר בקרן של המשרד להגנת הסביבה. הכסף לתמיכה ברשויות המקומיות יבוא מהכסף שנצבר מההיטל. ההרשאה להתחייב מגיעה מהרזרבה, אבל המימון, כמו שחבר הכנסת שלח אמר, לצורך תשלום ההרשאה להתחייב מגיע מהקרן.
<יעקב ליצמן:>
למה אתה לא יכול לעשות את זה ישר? למה אתה הולך ככה? תעשה את זה מסודר, בלי כל מיני קומבינציות.
<יוגב גרדוס:>
זה בגלל שהתשלום הוא על פני 4,5 שנים.
<יעקב ליצמן:>
אז מה? אתם עושים את זה כל הזמן בכל מיני דברים ל-4,5 שנים. התחייבויות - -

<יוגב גרדוס:>
עם הרשאה להתחייב.

<יעקב ליצמן:>
למה אתם לא עושים את זה כאן?

<יצחק כהן:>
יוגב, לא כתוב שזה מותנה.

<יעקב ליצמן:>
תעשה תכנית ל-5 שנים כך שכל שנה ירד כסף.
<יוגב גרדוס:>
הכסף קיים בקרן הניקיון. יש לנו תחזית תזרים של 5 שנים קדימה.
<יעקב ליצמן:>
תעשה תכנית של 5 שנים מהקרן.
<יוגב גרדוס:>
אין חשש שלא יהיה מספיק כסף בקרן כדי לשלם לרשויות.

<יצחק כהן:>
היטל ההטמנה זה המקור?

<יוגב גרדוס:>
כן. יש הנהלה של קרן הניקיון.

<מיכל בירן:>
למה לא להגיד את זה - -?

<עפר שלח:>
זה מופיע בפירוט.
<יוגב גרדוס:>
היטל ההטמנה נקבר בקרן הניקיון.

<יעקב ליצמן:>
הוא יכול לעשות תכנית של 5 שנים מהקרן. זה צריך להיות ברזרבה. הוא צריך להעביר את זה ישירות. הוא עושה כאן קומבינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יוגב, תרשום את ההצעה של יעקב ליצמן. תביאו את זה לדיון אצלכם. בינתיים נמשיך לעבוד לפי זה. תבדקו את ההצעה הזאת, אם אפשר לייעל את הנושא הזה.

<יעקב ליצמן:>
אני שמח שהיושב-ראש של ועדת כספים נותן לכם לגיטימציה לעשות מה שאתם רוצים. הוא מחפה עליכם. הוא עושה את הכל כדי שלא תגלו לוועדת הכספים את האמת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כפי שקודמיי עשו. פה אין מה.

<זבולון קלפה:>
כבוד היושב-ראש, יש פה כמה סעיפים שלא קיבלנו עליהם הסבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה?

<זבולון קלפה:>
5,6 ו-7.
<שאול הויזר:>
5. פיתוח פארק אריאל שרון בסך 20.8 מיליוני שקלים. בהתאם להחלטת ממשלה יש את פארק אריאל שרון. בזמנו הוא נקרא הר הזבל. הופכים את זה לפארק שיהיו בו הופעות. כל שנה הוא מתוקצב בתקציב תוספתי. נותנים תקציב תוספתי כיוון שלא יודעים מה יהיה קצב ההתקדמות של הפרויקט. בודקים לפי קצב ההתקדמות בפרויקט. רואים כמה צריך להוסיף בתקציב כדי לממן את ההתקדמות.
<סתיו שפיר:>
כמה זמן הפרויקט הזה נמשך? 6,7,8 שנים?
<יוגב גרדוס:>
מ-2005 או 2006.

<זבולון קלפה:>
בטוח לא מ-2005. ב-2005 הוא היה עדיין - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון, יכול להיות שחזו את העתיד.

<שאול הויזר:>
זו לא הפתעה. האוצר לא רוצה להכניס את זה לבסיס התקציב של המשרד. זה מגדיל את הבסיס.

<יוגב גרדוס:>
יש בבסיס התקציב כסף לתפעול השוטף של הפארק. הפארק פעיל. בנוסף, יש הסכמי פיתוח. יש מכרז שמתעכב. הדרישה עכשיו היא ל-20 מיליון שקל. אנחנו לקראת סוף השנה. חלק מהתשלומים מתבצעים, חלק מהמכרזים כבר יצאו. זו הדרישה של הפארק. משרד האוצר חתם סיכום תקציבי עם הפארק. כדי לתקצב את זה, זה הסכום.
<קריאה:>
יש איזה סכום כולל לכל הדבר הזה, כמה זה הולך לעלות בסוף? זה 20 מתוך 200, 20 מתוך מיליארד?
<יוגב גרדוס:>
יש הסכמי פיתוח עם הפארק לשנים 2012,2014. אנחנו עכשיו בדיונים עם הפארק לגבי המשך הפיתוח. אם אתם רוצים, ניתן לכם סקירה של כמה כסף הושקע עד כה.
<קריאה:>
כשאתה אומר הפארק, זה רשות הטבע והגנים?

<יוגב גרדוס:>
זה רשות נפרדת.

<סתיו שפיר:>
אתה מבין מה זה אומר בעצם? זה אומר שכשאנחנו עורכים את דיוני התקציב אנחנו לא רואים את התקציב המלא. אנחנו לא יודעים אם אנחנו מצביעים על תקציב מלא, על חצי תקציב, על רבע תקציב. אי אפשר לדעת.

<יצחק כהן:>
שלא יביא דפים חלקים בספר התקציב.

<סתיו שפיר:>
אתם אומרים שהדבר הזה היה ידוע מראש, פשוט בכוונה הוא לא נמצא בבסיס התקציב כי אתם לא רוצים - -

<יוגב גרדוס:>
אם הערכה של הסכום הזה הייתה 30 מיליון שקל לפני חצי שנה, והיינו מתקצבים אותו מראש בבסיס התקציב, לוועדת הכספים לא היה פיקוח אם הפרויקט מתקדם או לא. אנחנו לא נוהגים לתקצב - -
<סתיו שפיר:>
גם עכשיו אין לנו פיקוח. איזה פיקוח אתם נותנים לנו?

<יוגב גרדוס:>

אם תרצי פירוט של מה נעשה עם הכסף - -
<סתיו שפיר:>
מה התקציב הכולל של הכנת הפארק?
<יוגב גרדוס:>
יש 15 מיליון שקל בבסיס התקציב לטיפול שוטף.

<סתיו שפיר:>
כל שנה?

<יוגב גרדוס:>
כל שנה.
<סתיו שפיר:>
אנחנו מדברים על 2005?
<יוגב גרדוס:>
אני לא זוכר כל כך אחורה.

<שאול הויזר:>
צריך לבדוק את הנתונים אם מ-2005 היה 15 מיליון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מ-2006.

<יוגב גרדוס:>
אם תרצי דיווח כולל אני בטוח שהמנכ"ל ישמח לבוא ולהציג את כל הפרויקט. ב-2013 יש 20.8 מיליון שקל שהולכים לפיתוח.

<סתיו שפיר:>
כמה ב-2014?

<יוגב גרדוס:>
אני לא זוכר בעל-פה.

<סתיו שפיר:>
הגנת הסביבה זה דבר מבורך, אבל אם אנחנו לא מכירים את הפרטים הכוללים ולא יודעים על מה אנחנו מצביעים, לדעתי אנחנו לא יכולים להצביע על זה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה את לא יכולה?

<סתיו שפיר:>
מה שנאמר פה עכשיו בדיון הוא שידוע למשרד שהולכות להתקיים העברות תקציביות כתוספות לתקציב שנמצא בבסיס התקציב. במכוון זה לא נמצא בבסיס התקציב, מה שקצת מייתר את העבודה שלנו על התקציב עצמו. אתם בעצם עושים את העבודה על התקציב.
<יצחק כהן:>
סתיו, יש עוד הרבה כאלה.
<סתיו שפיר:>
אם ככה זה מתקיים אני לא רואה סיבה לעשות את זה. או שמעבירים תקציב, או - -

<משה גפני:>
אני חוזר על בקשתי. מדובר על העברה לרשויות מקומיות מקרן ההטמנה. אנחנו עשינו אותה בזמנו. אם אתה מזכיר את מה שעשינו, אז עשינו עוד הרבה דברים. מותר לי לבקש את רשימת הרשויות. חייבים לתת לי את זה. אתה יכול להחליט שהם יעבירו אחרי ההצבעה, אתה יכול להחליט שהם יעבירו לפני ההצבעה. אני מבקש לפני ההצבעה. אם אתה לא נענה לבקשתי, אני דורש את רשימת הרשויות, לאן מעבירים את ה-260 מיליון שקל.
אני מבקש להגיד לחברי הכנסת שהיו פה ביום העיון שערכת. הנה הדוגמאות. אנחנו עוברים העברה אחרי העברה. כשמשרד האוצר מנהל את תקציב המדינה אין לנו שום יכולת פיקוח. הייתי לוקח את יוגב כדי להסביר את העמדות שלי. הוא היה מסביר את זה מצוין. הוא אומר שהוא מביא לנו לפיקוח בזה שאנחנו מאשרים עכשיו את ה-7 מיליון לזה. מדובר בסכומים זוטרים ומזעריים לנושא הפרויקט. הם לא שמים את זה בבסיס התקציב כיוון שהם לא רוצים שנראה את התמונה כוללת. כל מי שמצביע בעד מצביע נגד כל מה שהוא דיבר עליו במערכת הבחירות, אחריה ובדיון הקודם. אין פה פיקוח על הנושאים הכי מרכזיים. הגנת הסביבה אצלי זה אחד הדברים החשובים. אני חבר הכנסת הירוק שהוא הכי שחור בכנסת. אין פיקוח על מה שהממשלה עושה בעניין הזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר הכנסת גפני, מאחר ואתה ירוק על אמת אתה בוודאי יודע את כל מה שיש בבסיס התקציב לגבי כל הפרויקטים הירוקים. ממך הוא לא מנסה להעלים כי אתה יודע את זה, רק באה המדינה ומנסה להוסיף על מה שיש בבסיס לשנה זו. אנחנו צריכים לקבל את זה בשמחה, כי זו תוספת על התקציב. אנחנו רק צריכים לשמוח.

<משה גפני:>
הם יגידו לשר להגנת הסביבה שאם הוא לא יצביע הם לא יעבירו לו.

<יעקב ליצמן:>
התפרסם היום בעיתון הארץ, אם אני לא טועה, שהיועץ המשפטי אמר שמשרד האוצר עשה הסכמים נסתרים מאחורי הגב, שלא הובאו לממשלה, עם כמה משרדי ממשלה. כך כתוב היום בעיתון.
<יצחק כהן:>
עם איזה משרדים?

<יעקב ליצמן:>
לא כתוב. היות וזה יכול להיות אחד מהמשרדים שנוגעים בדבר - -
<יצחק כהן:>
אני שומע שזה אבי ליכט. אדם מאוד רציני.

<גילה גמליאל:>
אני רוצה את חוות הדעת של היועצת שלנו.

<יצחק כהן:>
זה אבי ליכט, היועץ המשפטי לממשלה.

<יעקב ליצמן:>
זה היה כתוב, או לא היה כתוב?
<ראובן ריבלין:>
היה כתוב.

<גילה גמליאל:>
יוגב, אני רוצה להבין שזה לא - -

<יצחק כהן:>
אני מציע לעצור את הישיבה ולבדוק את העניין.

<יעקב ליצמן:>
אם היועץ המשפטי מתערב וכותב מכתב, יכול להיות שיש פה שחיתות.
<גילה גמליאל:>
חמור מאוד.

<יעקב ליצמן:>
כשהוא מתערב ואומר שהסכמים לא אושרו בממשלה, זה אומר שזה בלתי חוקי. איך אני יכול לאשר העברה תקציבית כרגע? לא כתוב באיזה משרדים. אין לי מושג במה מדובר. קראתי את זה כמו כל עם ישראל שקרא. אני חושב שצריך לעכב, לבדוק ולקבל תשובות לגבי העברות מהיועץ המשפטי של הכנסת ומהיועץ המשפטי של הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר ואמרת שהיועץ המשפטי לממשלה מטפל בעניין, אז ודאי שאנחנו - -
<יעקב ליצמן:>
לא.

<יצחק כהן:>
הוא לא מטפל. הוא מוחה.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יכול לתת יד לשום העברה. לא יכול להיות שנחפש שחיתויות. אולי זה בלתי חוקי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, בניגוד לכל מה שאנחנו אומרים, אתה על סמך ידיעה בעיתון קבעת עמדה, קבעת דבר.

<יעקב ליצמן:>
לא.

<יצחק כהן:>
זה אבי ליכט. שיבוא לפה ויסביר לנו.

<יעקב ליצמן:>
אני מבקש לקבל הבהרה למה בדיוק הוא התכוון, לאיזה משרדים. אני אומר שבמשרדים שזה נוגע להם אסור לנו לדון.
<גילה גמליאל:>
שגית, קראת את הכתבה, נכון?

<שגית אפיק:>
אי אפשר ללמוד מזה. מה שדובר בכתבה זה על ההליך בתוך הממשלה.

<יעקב ליצמן:>
שגית, זה בלתי חוקי. תקציב שלא אושר בממשלה הוא לא חלק מהתקציב.
<קריאה:>
ממתי מה שכתוב בעיתון זה - -?
<יעקב ליצמן:>
היועץ המשפטי מאשר את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני ממש נדהם שעיתון הארץ נהפך לאורים ותומים שלנו.
<יצחק כהן:>
אבי ליכט הוא האורים ותומים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על זה נאמר כמה השנאה מקלקלת את השורה שאתה מוכן עד כדי כך להפוך את עיתון הארץ לאורים ותומים.

<יצחק כהן:>
את אבי ליכט, לא את עיתון הארץ. הוא סגן היועץ המשפטי לממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם היועץ המשפטי יודיע לנו שיש בעיה - נעצור.

<יעקב ליצמן:>
איך אני יודע אם זה חוקי או לא? איך אני יכול להרים יד על זה כשאני לא יודע אם זה חוקי?
<שגית אפיק:>
גם אני קראתי את הידיעה בעיתון. ההליך שדובר עליו באותה ידיעה הוא הליך בתוך הממשלה.
<יעקב ליצמן:>
נניח שיש 2 מיליון שקל שלא הועברו בממשלה ואחר כך באו לכנסת.
<שגית אפיק:>
השאלה אם בסוף זה עוגן בהעברות התקציב שראיתם, או לא.
<יעקב ליצמן:>
הוא יודע איזה משרדים, הוא יודע איפה הכסף נעלם.
<יצחק כהן:>
שגית, הממשלה היא הראשונה שמחליטה.

<שגית אפיק:>
נכון, אבל מה שנאמר, אם הבנתי נכון, זה שזה לא הובא בממשלה אבל בסופו של דבר אושר על ידה. זה, ככל הנראה, הובא בהצעה.

<יצחק כהן:>
לא הוצגו לשרים.

<שגית אפיק:>
הכנסת ראתה את זה.

<ראובן ריבלין:>
הכנסת אישרה את זה. כששאלו את השר אם יש, הוא אמר שלא.

<יעקב ליצמן:>
רובי, אתה יכול להצביע על דבר שאתה יודע שהעלימו בממשלה והעבירו בתקציב? זה מה שהוא טען. אני מציע להפיץ את עיתון הארץ לחברי ועדת הכספים.
<גילה גמליאל:>
יש פה נציג של משרד המשפטים שיתייחס למכתב של אבי ליכט?
<זמר בלונדהיים:>
את המכתב של אבי ליכט לא צריך לקחת למקום הזה. המכתב לא נועד להתריע על משהו לא חוקי.
<יעקב ליצמן:>
אל תיתן לי פרשנות על אבי ליכט. תגיד על איזה משרדים מדובר.

<זמר בלונדהיים:>

המכתב הזה היה מכתב כללי שנגע לעבודת הכנת התקציב בתוך הממשלה. כמו ששגית אמרה, לא הייתה פה טענה שבהליך האחרון היה משהו לא חוקי. היו נקודות לשיפור בהליך הכנת התקציב הבא, שאלה הדברים שהועלו על ידי מנכ"ל משרד השיכון. לא נידונו תקציבים או סעיפים ספציפיים במשרדי ממשלה. לא היו דוגמאות, לכן אין לי תשובות. אבי לא התייחס לדברים האלה.
<יעקב ליצמן:>
אתה יכול להגיד לנו איזה משרד?
<זמר בלונדהיים:>
לא נידון.

<יעקב ליצמן:>
מה לא נידון? על סמך מה היועץ המשפטי כותב מכתב?

<שאול הויזר:>
תקצוב של 6 מיליוני שקלים לשיקום נחלים. זה בעיקר תקציבים של שיקום נחל חדרה וחברה שמפקחת בפרויקט הקישון.
<משה גפני:>
זה מספיק?

<שאול הויזר:>
זה לא מספיק, תמיד צריך עוד כסף לשיקום נחלים.
<משה גפני:>
יש עוד כסף לפרויקט הזה?

<שאול הויזר:>
לפרויקט הזה לא, לנחל חדרה כן. יש לאורך הרבה שנים.
<משה גפני:>
כמה העלות של הפרויקט? למה אתה מסתיר מאיתנו?
<שאול הויזר:>
אין שום בעיה. האגף יכול לספק את התכנית הרב שנתית.

<משה גפני:>
איזו תכנית רב-שנתית? אתה מבקש מאיתנו שנאשר 6 מיליון שקל. אם היה לי קיוסק והיו אומרים לי שנותנים לי פטל כדי למכור סודה, הייתי שואל כמה עולה סך הכל. מדובר על פרויקט שיקום נחל חדרה. אתם לא אומרים לנו על מה מדובר, רק שנאשר 6 מיליון שקל. לא אתה, הממשלה.
<יצחק כהן:>
רק נחל חדרה?
<שאול הויזר:>
נחל חדרה והחברה המפקחת בקישון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה זמן משפצים את נחל חדרה?
<שאול הויזר:>
אני יכול לברר. זה המון שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההליך הזה קרה בשנה שעברה וגם לפני שנתיים.

<משה גפני:>
זה היה גם בזמן שלי. אני לא עשיתי יום עיון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משה, כמו שהעברת את זה - -

<משה גפני:>
אני העברתי בגלל ששמעתי, שאלתי שאלות וקיבלתי תשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם עכשיו קיבלת תשובות.
<משה גפני:>
לא. הוא לא יודע להגיד לי כמה כסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא זוכר כמה הוא אמר לך שהיה הפרויקט לפני שנתיים?
<משה גפני:>
לא זוכר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעיין בפרוטוקול. אמרו לך.
<מיכל בירן:>
ניסן, למה הרוטינה הזאת של "אם תרצו, נוכל להביא לכם את הנתונים"? למה לא להביא את הנתונים?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשתדל להעביר לוועדה את הנתונים.

<יצחק כהן:>
מה עם נחל אלכסנדר?

<שאול הויזר:>
הוא לא בתכנית.

<ראובן ריבלין:>
נחל אלכסנדר שוקם.
<משה גפני:>
חברי הוועדה לא יודעים כמה עולה השיקום של נחל חדרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל"ף - הוא יעביר לנו, ובי"ת - נסתכל בפרוטוקול מה אמרו לך לפני שנתיים בשאלה הזאת, ונעדכן את חברי הוועדה.
<משה גפני:>
יש מזל שהייתי יושב ראש ועדה ויש על מה להסתמך, רק לא עשיתי את הדברים הרעים שאתם עושים, כמו העלאת מס הכנסה למעמד הביניים, המסים העקיפים - -
<שאול הויזר:>
הסעיף האחרון בפנייה זה פינוי פסולת הפלדה בעכו. מדובר במפעל שפשט את הרגל.
<יצחק כהן:>
מפעל פרטי?
<שאול הויזר:>
מפעל פרטי.

<יצחק כהן:>
למה המדינה צריכה לפנות מפעל פרטי?

<שאול הויזר:>
שאלה מצוינת. יש החלטת ממשלה לפנות את הפסולת שהוא השאיר. המפעל התפרק.
<יצחק כהן:>
למי הוא שייך?

<שאול הויזר:>
המפרק ייתן 50% ממימון הפרויקט.

<יצחק כהן:>
למי שייך המפעל?
<שאול הויזר:>
סך הפרויקט הוא 292 מיליון.

<יצחק כהן:>
למי נותנים כסף? מי הטייקון? מי הבעלים של המפעל? זה מפעל פרטי, ניסן.
<שאול הויזר:>
מדובר על מפעל פלדה פרטי בעכו שהשאיר הר של פסולת. העלות של פינוי הר הפסולת הוא 292 מיליוני שקלים. המדינה התחייבה בהחלטת ממשלה לממן 50% מעלות הפינוי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי מממן את ה-50% האחר?

<שאול הויזר:>
המפרק.

<יצחק כהן:>
מי זה הבעלים?

<שאול הויזר:>
אני אברר.

<יצחק כהן:>
מה תברר? אתה בא אלינו בבקשה להעביר כסף למפעל פרטי ואתה תברר? איזה מן דבר זה?
<שאול הויזר:>
יש החלטת ממשלה.

<יצחק כהן:>
עם כל הכבוד לממשלה, אני מציע לדעת מי הבעלים של המפעל הזה, מי עומד מאחורי המפעל הזה, למי הוא שייך. אי אפשר להעביר את הפנייה הזאת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר והייתה החלטת ממשלה, כלומר הממשלה החליטה - -
<יצחק כהן:>
יכול להיות שההחלטה מושחתת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות.

<יצחק כהן:>
מתי הייתה החלטת הממשלה?

<יעקב ליצמן:>
למה בגליל לא תומכים במפעל הזה?
<אראל מרגלית:>
זה היה מפעל של כור שהופרט.
<יצחק כהן:>
מי קנה את זה? מתי הייתה החלטת הממשלה?
<ראובן ריבלין:>
הפריטו את זה. תשאל מי היה השר.
<אראל מרגלית:>
זה בסדר.
<עפר שלח:>
שאול, לפי מה שאמרת כל החלק הממשלתי בפרויקט הוא בערך 130 מיליון שקל. 8.8 זה 15 שנה.

<שאול הויזר:>
יש תקציבים נוספים לפרויקט. חלק נמצא בבסיס התקציב.

<יצחק כהן:>

יש עוד כסף. מי זה האדם הפרטי שמקבל עוד כסף בבסיס?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה זוכר כמה נמצא בבסיס התקציב לסעיף הזה?
<שאול הויזר:>
אני לא זוכר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפינוי, לא לנחלים. זה פינוי הפסולת. אתה אומר שרוב הסכום נמצא שם?
<שאול הויזר:>
לא, זה פרוס לאורך כמה שנים.

<חמד עמאר:>
כמה שנים הפרויקט הזה נמצא? מתי הוא מסתיים?

<שאול הויזר:>
הפרויקט התחיל רק השנה. החלטת הממשלה ישנה. עד שהמפרק עבד, הגיע לסיכום והוציא מכרזים - -
<חמד עמאר:>
עוד כמה שנים אמור הפרויקט להסתיים?

<שאול הויזר:>
אני לא יודע. אני יכול לבדוק את זה.
<יצחק כהן:>
צריך לדעת מי הבעלים, פרטים יותר מדויקים. לא ניתן יד להחלטה שיכולה להיות מושחתת.

<שאול הויזר:>
אני רק רוצה להבהיר שאין בעלים, החברה בפירוק. חברה בפירוק אומר שאין בעלים, שהחברה היא ישות משפטית נפרדת.

<יעקב ליצמן:>

אני רוצה שמשרד האוצר יגיד לנו למה המפעל הזה מקבל, למה מפעלים בגליל ובנגב שמתמוטטים לא מקבלים ואין יחס של הממשלה אליהם.

<יצחק כהן:>
הם גם פרטיים.

<יעקב ליצמן:>
מה הקריטריונים? למה המפעל הזה הולך לקבל כסף? למען הסר ספק, אני בעד כולם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המפעל פשט רגל.

<שאול הויזר:>
תרשו לי להבהיר. המפעל לא מקבל כסף. אנחנו מפנים כאן - -

<חמד עמאר:>
מי הבעלים של הקרקע?

<יצחק כהן:>
מי הבעלים של המפעל?

<חמד עמאר:>
מי הבעלים של הקרקע, לא של המפעל?

<יצחק כהן:>
לאן זרקו את הפועלים?

<שאול הויזר:>
המפעל פשט את הרגל, אין בעלים. אנחנו מנסים למנוע מפגע סביבתי מתושבי עכו.

<חמד עמאר:>

אני מכיר את האזור. זאת קרקע באזור תעשייה. זאת קרקע יקרה מאוד. למי עוברת הקרקע שמפנים?

<אראל מרגלית:>
מה קורה עם היזם הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מפרק.

<יעקב ליצמן:>
יש הרבה כסף - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מפרק שיצטרך להוציא את זה.

<יעקב ליצמן:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ההליך הרגיל שעושים.
<יעקב ליצמן:>
הקרקע הזאת היא קרקע פרטית.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא כבר לא פרטית עכשיו. יש מפרק שמפרק את כל הסיפור.

<ראובן ריבלין:>
260 מיליון המפעל היה צריך לנכות. במידה ונצטרך לשלם את זה, יופקע המפעל ויועבר למדינה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת החלטת ממשלה.

<יצחק כהן:>
רובי, זה לא התפקיד שלנו.

<עפר שלח:>
זה קרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא רק שקרה. בבסיס התקציב שהצבענו עליו יש את הסכומים הגדולים יותר. זאת תוספת.
<יעקב ליצמן:>
בעל הבית של המפעל לא משלם על הנזק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור לפירוק עצמו.

<יצחק כהן:>
זרקו את העובדים לכל הרוחות, ועכשיו - -

<קארין אלהרר:>
אני מציעה לא להצביע על הנקודה הזאת בסעיף הזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם לא תצביעי עכשיו לא תצביעי על אף סעיף, על אף העברה.
<יעקב ליצמן:>
למה אתה מאיים עליה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מאיים עליה. אני רק מסביר לה מאחר והיא לא מכירה את ההליך, היא לא יודעת מה יקרה.

<גילה גמליאל:>
אני רוצה לחזק את קארין בעניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם לא נעביר את זה עכשיו, לא נעביר אף העברה.
<גילה גמליאל:>
נעביר את זה ביום שלישי אחרי שיתנו הסברים.

<קארין אלהרר:>
מה שאני מצפה זה שמשרד האוצר ייתן הנמקה לדבר הזה, ועד אז לא להצביע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את לא יכולה להוציא רק את זה.

<קארין אלהרר:>
זה יכול להיות בעוד שעה, אין לי שום בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את לא יכולה להוציא רק סעיף אחד מתוך הפנייה. את לא מצביעה על כל הפנייה. מאחר ויהיו עוד סכומים נבקש מהאוצר להביא לנו פירוט על הנושא הזה. קורה הרבה פעמים שבהעברה שואלים שאלות שלא תמיד יש עליהן תשובה, ומבקשים שיעבירו תשובה. לא עוצרים העברה, כי אחרת בכל נושא ישאלו שאלות.
<גילה גמליאל:>
למה אי אפשר להוציא את הסעיף מהפנייה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אי אפשר להוציא את הסעיף מהפנייה.

<יצחק כהן:>

שיבואו עם תשובות לפעם הבאה.

<גילה גמליאל:>
ומה אם זה יידחה ליום שלישי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא יידחה.

<עפר שלח:>
יש משהו בתהליך הזה שהוא בעייתי. בכל פנייה יכולים להיות 15 סעיפים. אם יהיו שניים בעייתיים נהיה חייבים להצביע על ה-15 כדי לא לעצור את ה-15.
<גילה גמליאל:>
צריך להגביל את כמות הסעיפים בכל פנייה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תלוי מה זה בעייתי. אני על כל נושא מאוד פשוט יכול לשאול אותך שאלות שלא תהיה לך תשובה ונעצור את הדיון. זאת המגמה פה, אתה לא שם לב.

<גילה גמליאל:>
ניסן, זה לא נכון. קארין, נכון אין לך מגמה לתקוע פה דברים?

<יצחק כהן:>
ניסן, זאת הוצאת דיבה מה שעשית עכשיו.

<גילה גמליאל:>
בקארין אי אפשר להטיל דופי, בוא ניכנס לפרופורציה.

<ראובן ריבלין:>
אפשר להוציא - -
<יצחק כהן:>
אם זה מושחת לכאורה - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה טוען שהממשלה החליטה והיא מושחתת, אז זה דבר שיכול להיות.

<יצחק כהן:>
לכאורה. צריכים לבדוק את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת החלטת ממשלה על כך שהיא מממנת 50% והמפרק מממן 50%. אם אנחנו חושבים שזה מושחת, זה בסדר.

<יצחק כהן:>
אנחנו צריכים לבדוק כדי לא להיכשל. לכאורה זה מושחת.

<גילה גמליאל:>
ניסן, מה שמנסים לומר לך פה זה שלא יכול להיות שמגישים לכאן פניות שיש בתוכן כל כך הרבה סעיפים, כאשר אם יש סעיף פרובלמטי, כפי שקארין מציגה, אנחנו כאן חותמת גומי. זאת הטענה. יש פה בעיה שצריך למצוא לה פתרון. או לקבוע בנוהל שהפניות שמגיעות אלינו לוועדה לא יהיו עם כל כך הרבה סעיפים כך שאין לך מרחב תמרון - אתה טוען שהכל תלוי אחד בשני - או שהאוצר ילמד שבסעיפים כאלה בעייתיים הם יצטרכו לספוג את ההסברים, הם יצטרכו לגשת לכאן ולהגיש הסברים. מה טענו בנוהל שפיתחנו? למה קיימנו פה נוהל? מה הנוהל אמר? הנוהל אמר שיינתנו הסברים. הסעיף הספציפי הזה הוא סעיף מקומם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה הוא מקומם?
<יצחק כהן:>
כי אתה מעביר כסף ציבורי לידיים פרטיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה ידיים פרטיות? זה כבר ממזמן לא ידיים פרטיות. יש לך מפרק. זה כבר לא ידיים פרטיות.

<יצחק כהן:>
שיבוא לכאן המפרק ויסביר מה זה.

<ראובן ריבלין:>
זה הציבור.

<יצחק כהן:>
איזה ציבור?

<ראובן ריבלין:>
זה לא בשביל המפעל, זה בשביל הציבור. הציבור יכול להיות חולה מזיהום.
<יצחק כהן:>
שיחייבו את המפרק.
<ראובן ריבלין:>
זה ברור.

<גילה גמליאל:>
מה זה המפעל הזה? שלא נתעורר בוקר אחד עם יחידות של - -

<יצחק כהן:>
זה התפקיד שלהם, לא שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי הייעוץ המשפטי שקיבלנו זה כמו תקנות. אם הנציגים מסכימים - -
<דנה כדורי:>
ביררתי עם חשב המשרד. הסיפור הזה של מפעל הפלדה בעכו זה בהתאם להחלטת ממשלה מלפני 12 שנים. היא תקצבה ב-21 מיליון שקל פינוי של שני הרי פלדה מאוד גדולים ליד עכו. יש שם פלדה שמתעופפת וגורמת לנזקים בריאותיים מאוד קשים לתושבי הסביבה. בגלל שהמפעל פשט רגל מונה כונס נכסים. ההחלטה הייתה שהמדינה תממן חצי מזה, ודרך כונס הנכסים ימומן החצי השני.

<יצחק כהן:>
למה לא הכל דרך כונס הנכסים?

<יעקב ליצמן:>
לפני 12 שנה החליטו - -
<גילה גמליאל:>
הממשלה לא בחנה מחדש את ההצעה הזאת? זה הולך ומסתבך, ניסן. לפני 12 שנה הייתה החלטה, והיום התעוררו לממש אותה. הממשלה לא דנה בזה מחדש? זה נשמע לכם הגיוני? אני שמעתי טוב? זה נשמע לי ממש לא הגיוני. זו זילות של חברי הכנסת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאול, האם זו הפעם הראשונה שמעבירים כסף, או שגם בשנים קודמות העבירו?
<שאול הויזר:>
פינוי הפסולת עצמו התחיל רק עכשיו, לכן זו פעם ראשונה.

<גילה גמליאל:>
אני על הסעיף הזה לא מצביעה.

<אלעזר שטרן:>
אי אפשר שהטכניקה תהיה שלא תהיה לנו יכולת להצביע על סעיף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי טכניקה. על פי הייעוץ שקיבלתי זה נחשב כמו תקנות. ברגע שהאוצר מסכים שנפצל, אפשר לפצל.
<גילה גמליאל:>
לפצל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם את סעיף 7 - פינוי פסולת פלדה בעכו - אתה מוכן שנפצל מהעברה?

<יוגב גרדוס:>
אני בתור נציג משרד האוצר שהכין את הבקשה לא מסכים לפצל. אנחנו נידרש במהלך השנה ושנה הבאה לאשר הרבה פניות שקשורות אחת בשנייה. אי אפשר להתחיל לפצל. אתם באתם אלינו בטענות שמספר הפניות לוועדה הוא רב. אם נתחיל להעביר כל בקשה בנפרד - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא כל בקשה.

<עפר שלח:>
למה זה קשור אחד בשני?

<אלעזר שטרן:>
מה זה משנה אם הייתה פה עוד שורה?

<גילה גמליאל:>
אתה לא מוכן לפצל. אתה רוצה שהוועדה תהיה חותמת גומי, אבל היא לא תהיה.

<יוגב גרדוס:>
אם אתם לא מעוניינים לאשר - -
<גילה גמליאל:>
לא מעוניינים לאשר את הסעיף הספציפי.

<יוגב גרדוס:>
אנחנו לא יכולים לפצל כל נושא.

<יצחק כהן:>
צריך להעביר את הסעיף הזה למבקר המדינה על-מנת שיבדוק את זה. האם אפשר לקבל חוות דעת של מבקר המדינה על הסעיף הזה?

<יעקב ליצמן:>
לא קיבלנו תשובה למה 12 שנה זה - -

<גילה גמליאל:>
גם 12 שנה, גם עלות הקרקע אחרי שמפנים את הדבר הזה, ומה פתאום האינטרס של המדינה לזרז הליך מלפני 12 שנה עם סכומים כאלה. שאלות מעניינות.

<שאול הויזר:>
האינטרס של המדינה אלה התושבים.

<גילה גמליאל:>
האינטרס של המדינה זה התושבים? בגלל זה 12 שנה הקפאתם את הסעיף הזה?

<שאול הויזר:>
מה שהיה זה שהחברה הייתה בפירוק. אני לא מכיר את הפרטים.

<גילה גמליאל:>
אני מכבדת אותך על כך שלא תמשיך לסנגר על משהו שאתה לא מכיר.

<שאול הויזר:>
אני אבדוק את זה.

<גילה גמליאל:>
לך תבדוק את זה. תחזור אלינו עם תשובות. נשמח לבחון את זה מחדש.

<אלעזר שטרן:>
המפעל לא עובד עכשיו בכלל?

<קריאה:>
על כמה דונם המפעל עומד?

<שאול הויזר:>
לא יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו לא נדון בבקשה הזאת. ביום שלישי תוגש בקשה חדשה בלי סעיף 7

<יצחק כהן:>
צריך לדעת מה אומר סעיף 7 כדי שלא יקרה עוד פעם שיכשילו אותנו. אני מבקש שהוועדה תפנה למבקר המדינה על-מנת שיבדוק את זה.
<אראל מרגלית:>
גם הסבר לשאלה למה 12 שנה לא ביצעו החלטת ממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה יגיע הם יבואו ויתנו הסבר.

<זבולון קלפה:>
אם כבר דוחים את זה ליום שלישי אני מבקש את רשימת הרשויות בהקשר לסעיף 8.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זבולון, איך אפשר לתת לך את רשימת הרשויות אם עוד לא החליטו על זה?

<יעקב ליצמן:>
הם החליטו. הם לא חילקו את זה. אני מכיר את זה.
<זבולון קלפה:>
שאול, אמרתם שרשימת הרשויות קיימת.
<שאול הויזר:>
רשימת הרשויות קיימת, לא נעשה שיפוט סופי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא יוכל לעשות שיפוט כל עוד לא תקבע לו את הסכום. כל זמן שלא תקציב לו סכום הוא לא יוכל לעשות שיפוט.
<יעקב ליצמן:>
הוא יודע למי הוא הולך לתת את זה .

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה שייך? קודם תקציב לו סכום, הוא יעשה שיפוט ואז הוא יביא לך את הרשימה.
<חמד עמאר:>
הוא ייתן לאותן רשויות שיש לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לו רשימות על סדר גודל של אולי חצי מיליארד. הוא יחתוך איפה שאתה תקציב לו את הסכום. אם אתה מקציב לו 260 הוא יקציב לך 260.
<חמד עמאר:>
יש לו רשימה של הרשויות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לו רשימה לא על סכום של 260. יש לו רשימה על סכום של 300 או 400 מיליון. הוא יחתוך את זה איפה שתקציב לו.

<חמד עמאר:>

אתה הולך להוריד מהרשויות שיש לך עכשיו?

<שאול הויזר:>
בוודאי. יש יותר בקשות מאשר - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באופן טבעי זה כך.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו רוצים לדעת למי אתה נותן. אדוני היושב-ראש, לא איכפת לי שתביא את הרשימה אחרי ההצבעה. אני עומד על כך שנקבל רשימה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שאת זה נקבל.

<יצחק כהן:>
מה הפרמטרים?

<שאול הויזר:>
יש קול קורא עם תנאי סף. זה דומה להליך מכרזי.
<זבולון קלפה:>
זאת אומרת, כל הרשויות שהגישו עברו את הקול קורא.
<שאול הויזר:>
לא. יש רשויות שנפסלו, הן לא עמדו בתנאי הסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את העברה הזאת אני לא מעלה להצבעה. אנחנו נקבל אותה מתוקנת ביום שלישי. אני חוזר להעברה מס' 3 בנושא שירותי בריאות הנפש. מי בעד לאשר את העברה הזאת, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – 3



העברה מס' 3 אושרה
<יצחק כהן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד חצי שעה. אנחנו עוברים להעברה מס' 7 ו-8.

<רונית מורן:>
אנחנו מדברים כאן על העברה של 35 מיליון שקל לרשות הטבע והגנים. יש לנו כאן מספר נושאים. רובם הם חלק מהחלטות ממשלה. הנושא השלישי, הרביעי והחמישי זה החלטות ממשלה. יש את שיקום החי והצומח בכרמל בעקבות השריפה שהייתה. יש החלטה על 55 מיליון שקל, מתוכם 40 מיליון שקל לרשות מחולקים על פני 4 שנים. אנחנו מבצעים שם דילול של עצים, איסוף של הנבטות חדשות, סלילת דרכי אש. זה נושא מספר 3.
נושא מספר 4 זה שיקום ים המלח. גם כאן יש החלטת ממשלה שמדברת בעיקר על הפן התיירותי. מדובר בהחלטת ממשלה גדולה. מבחינת הרשות הכסף כולו נמצא במשרד התיירות, למעט סכום של כ-50 מיליון שקל שעובר על פני כמה שנים ומגיע לפעולות תיירותיות ולשיקום בתי ייבוש.

<אראל מרגלית:>
כמה סך כל הסכום?

<רונית מורן:>
החלטת הממשלה, אם אני לא טועה, היא קרוב ל- 200 מיליון שקל. אני מכירה רק את החלק של רשות הטבע והגנים. מדובר בסדר גודל של 50 מיליון שקל שמפוזר על פני 4 שנים.
<אראל מרגלית:>
דרך מה הולכים ה-150?

<רונית מורן:>
משרד התיירות. זה לא קשור אלי.
<אראל מרגלית:>
זה הכל תיירות?

<רונית מורן:>
כן.

<יעקב ליצמן:>
לאיזה עוד ארגונים אתם נותנים תכנית תקצוב ומחשוב? למה רק לרשות הטבע והגנים?

<רונית מורן:>
ההחלטה החמישית מדברת על תכנית לעידוד פנאי ונופש. אם אתם זוכרים, אז לפני כמה שנים הייתה החלטת ממשלה שמדברת על 30 מיליון שקל. זה התחיל בכל אותם תלמידי בתי ספר שהגיעו לבתי מלון במקום לחניוני לילה. הייתה החלטה מבורכת להוציא את כולם לשטח על-מנת שיישנו בשטח, על-מנת למצב את כל החניונים. מדובר בתקציב של 30 מיליון שקל על פני 5 שנים שאנחנו מפעילים בהצלחה. אנחנו מאוד נהנים. אנחנו רואים תנועה מאוד גדולה של תלמידים ומשפחות שמגיעים ללון. זה מספר 3,4.
<אראל מרגלית:>
זה מקרן קיימת?
<רונית מורן:>
גם לקרן קיימת יש. היא מבצעת באופן עצמאי גם חניונים. בנינו אתר אינטרנט אחד משותף כדי לעודד את כל הלינה בחניונים פרטיים ובחניונים של הרשות. אני חושבת שזאת הייתה החלטה מאוד טובה. הפנייה הראשונה והפנייה השנייה הן פניות שהן לא חלק מהחלטות ממשלה. אלה תקציבים חד שנתיים.
<יעקב ליצמן:>
למה רק רשות הגנים מקבלת תקצוב עבור מחשוב?
<רונית מורן:>
תכנית אב למחשוב זה פרויקט של כ-30 מיליון שקל שהרשות מממנת. יש לנו כמה נדבכים שקשורים בעיקר לתחום מדעי, לתחומים אקולוגיים ולתחומים ששייכים לחטיבת פיקוח ואכיפה. רצינו לעשות איסוף של בסיסי נתונים כדי לייעל את העבודה, כדי לאפשר לנו עבודות ממשק נכונות. את השאלה אפשר לשאול את אגף התקציבים. יש כאן נישה מסוימת שהיא מאוד - -

<ליעקב ליצמן:>
את צריכה להתייחס לקריטריונים. למה הארגון הזה מקבל עבור מחשוב? אני מכיר במיוחד בבריאות, אבל גם בחינוך ובמקומות אחרים ארגונים לא מקבלים כסף עבור מחשוב. למה לארגון הזה כן, ולגופים אחרים לא? אני רוצה הסבר מה הקריטריונים.
<יוגב גרדוס:>
במקרה הזה אפשר להתייחס לרשות הטבע והגנים בסדר העדיפויות שלהם לגבי ההשקעה במחשוב.

<יעקב ליצמן:>
מה הקריטריונים שאתה נותן לרשות הטבע והגנים ולרשות אחרת שיש להן את אותו מחשוב?
<יוגב גרדוס:>
אין קריטריון רוחבי להשקעה במחשוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מתוך התקציב שלהם?

<יוגב גרדוס:>
כן, מתוך הסיכום התקציבי. הם בסדר העדיפויות שלהם השקיעו במחשוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המדינה מתקצבת את רשות הטבע והגנים?

<קריאה:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם קבעו את התקצוב שלהם. אתה לא מדבר על המחשוב. המדינה מתקצבת את רשות הטבע והגנים כמו שהיא מתקצבת גם רשויות אחרות.
<יעקב ליצמן:>
אני אומר לך כבן אדם שהיה במשרד הבריאות, שלא יכולתי להזיז אצבע בלי שיש לי קריטריונים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הקריטריון של למה הם מתקצבים את רשות הטבע והגנים ולא את ינקלביץ' זה משהו אחר. פה מדובר על כך שמתקצבים את רשות הטבע והגנים. זו חלוקה פנימית של רשות הטבע והגנים.
<יעקב ליצמן:>
זה לא לפי קריטריונים. הם לבד אומרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לגבי למה לתת לרשות הטבע והגנים זה משהו אחר.

<יעקב ליצמן:>
אני לא יכול לתת מתוך משרד הבריאות כסף למקום אחר אם אין לי קריטריונים, כי מיד היועץ המשפטי של המשרד ישאל מה הקריטריונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה קשור?

<ראובן ריבלין:>

זה סדרי עדיפויות - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזוב, זה סדרי עדיפויות שגוף עושה. מה זה שייך בכלל? מי בעד לאשר את העברה מס' 7,8, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – 3
נמנעים – 2
העברה מס' 7,8 אושרה
<יעקב ליצמן:>
רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העברה מס' 9.

<נעה היימן:>
הפנייה נועדה לבצע התאמות מזומנים לביצוע בפועל בתקציב הפיתוח של משרד החינוך. כמו שהוסבר ביום שלישי, תקציב של הרשאה להתחייב נועד לביצוע פרויקטים ארוכי טווח, בעיקר בתחום הפיתוח. כאשר ניתנת הרשאה להתחייב, קצב המזומנים ניתנים אחר כך לפי קצב הביצוע בפועל. הפנייה הזאת נועדה לעשות העברות פנימיות בין התקנות, כדי להתאים מזומן לביצוע בפועל.
<יצחק כהן:>
כמה סך כל הפניות של חינוך?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק הפנייה הזאת.

<משה גפני:>
48 מיליון. למה מורידים כסף מחידוש מבנים?
<נעה היימן:>
התקציב נבנה לפי החלטות מסוימות, לפי קצב הביצוע. קצב הביצוע בפועל היה שונה. מצד אחד קצב הביצוע בחידוש המבנים יותר איטי מהצפוי, מצד שני, קצב הביצוע של בינוי כיתות לימוד יותר גבוה מהתחזית שעל בסיסה נבנה התקציב.

<משה גפני:>
תשתיות היקפיות?
<יעקב ליצמן:>
למה אי אפשר לעשות הרשאה להתחייב?
<נעה היימן:>
זה הביצוע בפועל של ההרשאה להתחייב.
<יעקב ליצמן:>
מה שאתם כותבים פה זה שאתם מורידים 40 מיליון שקל מחידוש מבנים.
<ראובן ריבלין:>
מי שיהיה לו 40 מיליון לא יכול לתת להם הרשאה להתחייב.
<יעקב ליצמן:>
אבל הם יכולים להתחייב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההרשאה קיימת.

<ראובן ריבלין:>
הם צריכים בסיס תקציבי.

<יעקב ליצמן:>
היא אומרת שהיא מעבירה 40 מיליון שקל כי הם לא ביצעו. גם בבנייה היא לא תבצע, רק מה, היא תעשה את זה הרשאה להתחייב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי היא כן תבצע את זה.
<יעקב ליצמן:>
היא לא יכולה. אפשר לבנות מבנים בחודשיים?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להתחיל.
<יעקב ליצמן:>
אז ההרשאה להתחייב היא הלאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אבל אתה מתחיל כבר.

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר לבנות רק עם 2 מיליון מתוך ה-40. יש לך חודשיים. מה שקורה זה שיש לך הרשאה להתחייב. זה בסדר. את אותה הרשאה להתחייב הם יכולים לעשות בחידוש מבנים, בשיפוצים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אבל כרגע היא לא מגדילה את ההרשאה להתחייב. היא הופכת את זה למזומן.
<ראובן ריבלין:>
גם הרשאה להתחייב זה תקציב. אני לא מתערב בעניין של ליצמן, רק אני רק אומר לכם שהם מוציאים תקציב ונותנים הרשאה להתחייב למקום שבטוח הולכים לבנות. הם מקבלים את הכסף מהיום, שזה כסף תקציבי. בשנה הבאה לא צריך להתייחס לזה בתקציב השנתי. זה מה שנקרא הרשאה להתחייב. יכול להיות שליצמן צודק בכל טיעוניו לגבי מדוע לא ממשיכים את חידוש הבנייה ואת הרמונטים, אבל אלה שאתה מעביר להם לא יוכלו לקבל הרשאה להתחייב אם לא יהיה להם מקור תקציבי.

<יעקב ליצמן:>
תאמין לי, אני צודק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 9, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב

נגד – 3
העברה מס' 9 אושרה
<יעקב ליצמן:>
רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיות יהיו בשעה 14:45. אנחנו עוברים לפנייה מס' 11 ו-12.

<יוסי:>
הפנייה נועדה להעברת תוספת של 65 מיליון בסעיף 18. יש כאן תוספת של 20 מיליון שקל עבור סיוע לרשויות בהנגשת מבני ציבור בעקבות התקנות שאושרו. יש כאן 15 מיליון שקל לשיפוי הנחות בארנונה בהתאם להחלטת ממשלה על עוטף עזה. הרשויות נותנות הנחה בארנונה לתושבים, והמדינה משפה את הרשויות על כך. יש תוספות לנושאים בתחום השלטון המקומי במשרד הפנים: נושא ההדרכות, מימון אבטחת ראשי רשויות, פרויקט עתידים לרשויות המקומיות, תכנית אשכולות, שזה פרויקט לשיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות.
<משה גפני:>
מה זה 6.5 מיליון מענק לרשויות בעוטף עזה בהתאם להחלטת ממשלה?
<יוסי:>
זה חצי ממה שנקבע בהחלטת הממשלה כסיוע מענק בטחוני לרשויות המקומיות בעוטף עזה בעקבות המצב שהיה שם. זאת החלטת ממשלה שמתחדשת כל שנה. סך הכל מדובר ב-13 מיליון. חצי מזה מתוקצב.
<משה גפני:>
ה-15 מיליון זה הנחות בארנונה לעוטף עזה?

<יוסי:>
באותה החלטת ממשלה ישנן הנחות בארנונה שהרשויות נותנות לתושבים, שהן משופות על כך.
<סתיו שפיר:>
באיזה פרויקט עתידים מדובר?

<יוסי:>
מדובר בצוערים לשלטון המקומי.

<יצחק כהן:>
זה פרויקט מצוין.

<יעקב ליצמן:>
אתה יכול להסביר על הסעיף של מימון אבטחת ראשי רשויות? מי משלם עבור הממשלה? מי משלם עבור הרשויות? למה אנחנו מאשרים כאן השתתפות אבטחה לרשויות ולשרים לא? מה הקריטריונים? מה ההבדל?
<יוסי:>
השרים מאובטחים על ידי השב"כ, למיטב הבנתי.
<יעקב ליצמן:>
נדמה לי שביטלו להם.
<יוסי:>
במידה ויש שר מאוים, אז יש - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לרוב השרים אין שומרים. אולי הם מאובטחים, אבל לא על ידי שומרים.

<יצחק כהן:>
צמצמו.

<יעקב ליצמן:>
למה אנחנו צריכים לשלם עבור הרשויות המקומיות?

<יוסי:>
בהתאם לתיקון בפקודת העיריות נקבע שהמדינה תסייע לרשויות חלשות באבטחת ראשי רשויות.
<ראובן ריבלין:>
חברים, יורים בראשי ערים.
<עפר שלח:>
כששאלתי אתכם על הסעיף הזה, נאמר לי שיש 30 מאוימים ברשויות חדשות.
<קריאה:>
32.

<ראובן ריבלין:>
אנחנו בדרישתנו בתקציב כשהיה פה שר הפנים ביקשנו מבחינת הממלכה שהשלטון המרכזי יעזור לשלטון המקומי שלא יכול לעמוד.
<יעקב ליצמן:>
אני רוצה לדעת מי מאוים.
<ראובן ריבלין:>
את אלה שכבר ירו בהם אתה יודע.

<קריאה:>
המשטרה מחליטה מי מאוים.

<ראובן ריבלין:>
מי שמאוים זה רק המשטרה או כוחות הביטחון יודעים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה המעניינת היא למה הוא מאוים.

<משה גפני:>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדעת אם את ראשי הרשויות לא צריכה המשטרה לאבטח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בזמנו דיברנו ודרשנו את זה כשהיה פה גדעון סער.

<סתיו שפיר:>
האם האיומים האלה הם דבר חדש ולכן הם לא נמצאים בתקציב?
<ראובן ריבלין:>
כן. כאשר נורה ראש העיר עכו - -

<יצחק כהן:>
זה היה לפני התקציב.

<ראובן ריבלין:>
נכון. כאשר נורה ראש העיר עכו והמשטרה המליצה להעמיד מאבטחים מבלי שיש לה את התקציב המשטרתי, זה הובא לממשלה. הממשלה העבירה את זה לשיקול שר הפנים. שר הפנים, לאחר התייעצות עם המשטרה ועם כל גורמי הביטחון, ולאחר שהתחילו ותכפו האירועים של האיומים על ראשי ערים, החליט לעזור לשלטון המקומי על-מנת שהוא יוכל להעמיד לרשותו. מדובר פה ב-30 או ב-32.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-32.
<ראובן ריבלין:>
אני לא יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר. הוא נתן אינפורמציה.

<באסל גטאס:>
לא רק ראשי ערים, גם מועמדים.
<ראובן ריבלין:>

אני מדבר עכשיו על 32 ראשי ערים בכל המגזרים.
<סתיו שפיר:>
זה דבר חדש?
<ראובן ריבלין:>
זה לא דבר חדש.

<סתיו שפיר:>
למה זה לא נמצא בתקציב?

<ראובן ריבלין:>
כשדיברנו על התקציב הסתבר שכל הזמן יש להם שומרים.
<יעקב ליצמן:>
היא שואלת למה זה בא עכשיו ולא בבסיס התקציב.

<ראובן ריבלין:>
גם בבסיס התקציב דיברו. הוא בא וביקש 30 מיליון שקל נוספים לאחר שראשי המועצות שהתכנסו ועשו שביתות באו וביקשו ממנו. הוא קיבל מאיתנו בוועדת הכספים 5 מיליון שקלים כסיוע. עכשיו הם צריכים להביא את הכסף על-מנת לתת לו.

<באסל גטאס:>
השאלה אם זה פותר את הבעיה.
<ראובן ריבלין:>
זה בוודאי עוזר.

<משה גפני:>
לא קיבלתי תשובה על השאלה שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המשטרה עושה, היא רק צריכה מימון.

<ראובן ריבלין:>
בשביל זה הם צריכים מקור תקציבי. עד היום הם לא יכלו כי מתוך ה-30 הם קיבלו רק 1 חלקי 12.

<אלעזר שטרן:>
אני שאלתי אם נצרים ושלומית נמצאים בתוך סעיף 2.

<יצחק כהן:>
חלוציות בפנים?

<קריאה:>
שלומית כן, נצרים לא.
<אלעזר שטרן:>
למה?

<קריאה:>
זה תלוי במרחק.
<אלעזר שטרן:>
למה לא מתקנים את זה קודם? מה ההבדל?

<יוסי:>
נקבע בהחלטת ממשלה - -
<אלעזר שטרן:>
אני מכיר את המכתב. נראה לי שלא מתעסקים עם זה באמת. את החבר'ה האלה הזיזו פעם אחת. למה אי אפשר למצוא את הדרך? לכל כך הרבה דברים אנחנו מוצאים פה את הדרך. זה כמעט הלב של היישוב מבחינת המוכנות, מבחינת את מי שאנחנו רוצים לעודד. למה אתם לא יכולים למצוא לחבר'ה האלה את הפתרון?
<קריאה:>
החלטת הממשלה קובעת שהיישובים שיקבלו הנחה בארנונה נמצאים 7 קילומטרים מרצועת עוטף עזה.
<אלעזר שטרן:>
אנחנו מקבלים את ההבדל של החצי קילומטר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנושא שאתה מעלה הוא נושא חשוב מאוד. אני חושב שהוא צריך לעלות כנושא בפני עצמו, לא דרך העברה. קבעו מרחק מסוים, מי שנכנס בפנים נכנס, מי שלא לא. צריך להגדיל את המרחק הזה, כי לא בהכרח - -
<ראובן ריבלין:>
לא באצבעות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה צריך לעשות בדיון, לא דרך העברה כספית.

<ראובן ריבלין:>
מה שעשינו כדי לפתור בעיות כמו אלו זה יצרנו אצבעות. התחלנו להוציא אצבעות. יש אנשים שלא מקבלים בגלל הגישה. בג"ץ בא ואמר "לא".
<אלעזר שטרן:>
פוחדים עכשיו מבג"ץ?

<ראובן ריבלין:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנושא הזה יעלה כדי להגדיל את הרדיוס שמוגדר פה. זה סתם רדיוס שרירותי. זה לא דרך העברה תקציבית עכשיו. בוא נאשר את זה. אנחנו נעלה את זה כנושא בפני עצמו, או כדיון.

<זבולון קלפה:>
מבחינה גיאוגרפית אלעזר צודק בהערה שלו. הבעיה של הישובים האלה זה שכביש הגישה שלהם נמצא בתוך התוואי. זה הכביש היחידי. כדי להגיע לשם מהכביש השני צריך לנסוע מאותו קילומטר.

<ראובן ריבלין:>
זה נימוק מאוד נכון.

<זבולון קלפה:>
נראה לי הגיוני לכלול אותם בפנים.

<ראובן ריבלין:>
תכלול את הכביש.

<אלעזר שטרן:>
אז פתרנו את הבעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מי מדובר? רק על בני נצרים?

<זבולון קלפה:>
בני נצרים ונווה. שלומית בפנים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלומית בפנים. יוסי, אתה יכול להכניס אותם?

<גילה גמליאל:>
אני בעד מה שקלפה אמר.

<יוסי:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני בעד לאשר את זה. אנחנו נעלה אותם בנפרד.

<אלעזר שטרן:>
מה זה להעלות אותם בנפרד?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא יכול. אין בסמכותו.

<שגית אפיק:>
צריך תיקון של התקנות.

<יוסי:>
מדובר בתקנות הנחות הארנונה.

<גילה גמליאל:>
אם נעלה את זה בנפרד, הוא כן יכול?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<גילה גמליאל:>
הוא גם לא יכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הוא. אנחנו צריכים לטפל בזה - -
<גילה גמליאל:>
יש לנו סמכות בוועדה לעשות את זה?
<שגית אפיק:>
חוק סיוע לשדרות קובע את הקריטריון.
<זבולון קלפה:>
זאת החלטת ממשלה.

<שגית אפיק:>
לא, זה מכוח חקיקה. ככה גם נכנס הישוב שלומית, כיוון שהתברר שהוא נמצא בגדר 7 הקילומטרים. זה חוק של הוועדה הזאת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נצטרך להגדיל את זה. אנחנו נעלה את זה כדיון נפרד. אנחנו נגדיל את הרדיוס.

<גילה גמליאל:>
יש אפשרות חוקית שהוועדה תעלה את שני המקומות האלה בנוסף?

<אלעזר שטרן:>
נצטרך לראות מה המשמעות של זה.
<זבולון קלפה:>
יש ישוב אחד שנמצא בתחום מועצה אזורית אחרת שנופל בתוך ה-7 קילומטר לפי ההחלטה של פיקוד העורף ושל הגברת סיגל תדהר ואחרים. משום מה הוא נשמט קבוע, כי הוא 6.8.
<שגית אפיק:>
איזה?

<זבולון קלפה:>
מושב תקומה יושב בתוך ה-7 קילומטר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקומה בפנים?

<זבולון קלפה:>
לא. הוא לא מקבל את ההנחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא אומרת שהוא בפנים.

<שגית אפיק:>
היה כאן דיון.
<זבולון קלפה:>
בפועל זה לא מיושם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נרשום שהוא כן בפנים. אם הוא בתוך ה-7 הוא בפנים. נדבר עם רשות המסים.
<אלעזר שטרן:>
אני דיברתי עם רשות המיסים. אני לא בא לפה סתם ככה בתום לב. אני לא צריך להגיד לאף אחד מהנוכחים פה מה זה החבר'ה האלה. אלה חבר'ה שלא הלכו לישון לפני 60 שנה. אחרי שפינו אותם פעם אחת – יש כאלה שיגידו שגירשו אותם – הם הלכו לאותו מקום. זה שיא הציונות. אני לא יודע מי זה משרד האוצר, שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כדי להכניס אותם אתה צריך להגדיל את הרדיוס ל-8 או 9 קילומטר.

<ראובן ריבלין:>
אתה לא יכול - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה צריך לראות מה המשמעות של זה, האם נכנסים רק שני הישובים או יחד עם זה נכנסים עוד 50 ישובים שאתה לא יודע עליהם בכלל. אני התחלתי לטפל בזה. הוועדה תצטרך להחליט אם הרדיוס יישאר 7, או שהיא תגדיל אותו.
<גילה גמליאל:>
איך הוועדה תחליט זאת שאלה. זה לדעתי מה שחסר פה בהבנה. האם אתה מתחייב כיו"ר ועדת הכספים להעלות את זה כהחלטה של הוועדה, כי אחרת נצטרך טרומית, הצעת חוק פרטית, לעבור לוועדת שרים לחקיקה ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גילה, אני צריך להעלות את זה לדיון על-מנת שנבין ונעשה עבודה. ביקשתי לעשות עבודה לגבי אם מגדילים את הרדיוס, לכמה צריכים להגדיל שייכנסו, ומה המשמעות כלפי יישובים אחרים.
<גילה גמליאל:>
מי מגיש את זה כהצעת חוק? האם הוועדה מגישה את זה? אם הוועדה, זה מקצר לך את ההליך של הטרומית כי זה עולה ישירות לקריאה ראשונה.
<אלעזר שטרן:>
לדעתי זה בידיים של שר האוצר ומשרד האוצר. זאת הבדיקה שעשיתי, כולל בתוך משרד האוצר. מה שאני מבין שקורה פה מסביב זה שאנשים לוחצים על עיוותים. אני בטוח שאין אף מצביע באזור הזה לאלעזר שטרן או ל"תנועה". אלה אנשים, שבעיני לפחות, דווקא אולי בגלל המקומות שהייתי גאה להיות בהם, יש לנו אחריות כלפיהם. כיוון שבדקתי ואני יודע שזה בידיים של שר האוצר, אני מבקש שתמצא את הטכניקה.
<יעקב ליצמן:>
אך ורק שר האוצר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא אומרת שזה לא. אם אתה מכניס אותם, אתה צריך להכניס אולי 30 ישובים נוספים, כי אתה לא יכול ליישוב אחד שנמצא 8 או 9 קילומטר לתת ולאחרים שנמצאים באותו אזור לא לתת. אין לנו את התמונה. ביקשתי שיעשו לי את הרדיוס הזה לגבי מי נכנס בפנים, מי לא, כדי שנוכל להביא לכאן דבר מסודר. לא שתגדיל לשניים, ובסוף יתברר שהגדלת לעוד 30 יישובים בלי ששמת לב. אתה לא יודע מה המשמעות של זה.
<אלעזר שטרן:>
אני מקבל את מה שאתה אומר, רק תגיד זמנים.
<יעקב ליצמן:>
כמה שיותר מהר אני רוצה להעלות את זה.
<ראובן ריבלין:>
אנחנו יכולים לקבל או לדחות בקשות של האוצר, אנחנו לא יכולים לשנות אותן. אנחנו יכולים ליזום דיונים ולקבל החלטות שהן לא בעלות תוקף ביצועי.
<אלעזר שטרן:>
ניסן שכנע אותי. רובי, מי שיכול ליזום זה ניסן, לא אני.
<יעקב ליצמן:>
אך ורק שר האוצר.
<אלעזר שטרן:>
אני מבין. לו יש כוח מול שר האוצר.

<יעקב ליצמן:>
בכוחו של היושב-ראש להביא את מה שהוא מקבל או לא להביא. הוא לא יכול להביא דבר ששר האוצר לא הביא.
<ראובן ריבלין:>
גם כאשר האוצר קובע קשת גיאוגרפית זה יוצר תקדים, זה יוצר קריטריון. מה שמעבר לקריטריון ייפסל על ידי כל בית משפט, בין שמפחדים ממנו ובין שלא מפחדים. זה מבחינת המשפט החוקתי. גם שרת המשפטים - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר, ביקשתי שיעשו לי את הרדיוס שבו נכנסים היישובים, ומה עוד נכנס בפנים. ברגע שזה יגיע נודיע לכל הגופים הרלוונטיים, זה יעלה כאן לדיון ונגמור עם זה.
<אלעזר שטרן:>
פעם סיפרו לי שבאו עם סיפור של מקוואות ביהודה ושומרון. לשר אורי אריאל השיגו 20 או 200 אלף שקל.
<משה גפני:>
אני העברתי.
<אלעזר שטרן:>
אמרו שצריך לחלק את זה בין כל המקוואות. אמרו מעל 200 מטר או 300 מטר.
<עפר שלח:>
400 מטר.
<אלעזר שטרן:>
אם רוצים לעזור לתושבים האלה יש מספיק הגדרות שאפשר להכניס, לא רק רדיוס בתוך הסיפור.
<ראובן ריבלין:>
לאפיין את המקום המיוחד באפיונים כאלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו העברה שצריכה לעמוד במבחני בג"ץ. עברנו את זה. בג"ץ כבר הפיל - -
<אלעזר שטרן:>
כי הם לא הלכו על הקריטריונים האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אמרנו, "בואו נשב". קודם נראה את בעיה. יכול להיות שהקריטריון של מרחק יספיק לנו. מי בעד לאשר את העברה מס' 11,12, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 11,12 אושרה
<יעקב ליצמן:>
רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

פנייה מס' 14.

<צחי דוד:>
הפנייה היא פנייה בתקציב הפיתוח של משרד השיכון. מטרת הפנייה היא לתקצב הגדלות בהרשאה להתחייב בתחום הפיתוח בפריפריה וביישובי מפוני ההתנתקות בסך 121 מיליוני שקל. כמו כן, הפנייה נועדה לתקצוב 53 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ו-13 בהוצאה מותנית בהכנסה למימון הסכם הניהול עם חברת חלמיש. חברת חלמיש היא חברה מעורבת ממשלתית עירונית שמנהלת חלק מדירות הדיור הציבורי בתל אביב. אחרי סכסוך של מספר שנים הגיעו לפני מספר חודשים - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בין מי למי הסכסוך?
<צחי דוד:>
בין חברת חלמיש למדינה על תמורות מהדיור הציבורי. הגיעו להסכם שבו התמורות ישמשו לרכישת דירות חדשות, וחלמיש תיכנס למסגרת הסכם ניהול שבו כל ההכנסות מדיור ציבורי מועברות למדינה והחברה מקבלת דמי ניהול וכספים לשיפוץ ותחזוקת הדירות. יש לנו כיום הסכמים כאלה עם חברות אחרות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההסכם הזה על דעת כל המשרדים?
<צחי דוד:>
כן. הוא נחתם עם משרד השיכון ומשרד האוצר. יש לנו היום הסכמים כאלה עם חברות עמיגור, עמידר ושיקמונה. חברת חלמיש היא כמעט החברה היחידה – יש גם חברה בשם תכלת בפתח תקווה - שלא נמצאת במסגרת של הסכם ניהול. ההסכם הזה מתוקצב כעת. בנוסף, יש תיקון טעות תקצוב של 2.7 מיליון שקל שנשמטו מתקציב מוסדות ציבור במגזר המיעוטים.

<יעקב ליצמן:>
כמה אתם מורידים מפיתוח התשתיות של יישובי ההתנתקות?
<צחי דוד:>
מדובר ב-4 ישובים עיקריים: חלוציות, ניצן, ניצנים ויישובי מזרח לכיש. הצפי היה שהיקף הפיתוח שם יהיה בקצב יותר משמעותי.

<יעקב ליצמן:>
גמרתם את הכל?

<צחי דוד:>
לא. מדובר בהשלמת עבודות פיתוח אחר איכלוס בחלק מהיישובים וחלק בטרום אכלוס.
<יעקב ליצמן:>
שאלתי אותך אם גמרת את הפיתוח.
<צחי דוד:>
הצפי היה שקצב עבודות הפיתוח יהיה יותר מהיר. בשלב זה ביקש המשרד לשנת העבודה 2013 רק חלק מהתקציבים.
<ראובן ריבלין:>
הוא ייחד ב-2014 את אותו כסף.
<צחי דוד:>
ביישובי הפריפריה, שאליהם אנחנו מעבירים תקציבים, קצב הביצוע גבוה יותר .
<יצחק כהן:>
מה עם ניצן?

<צחי דוד:>
פה אנחנו מבצעים איזון פנימי בהתאם לקצב הביצוע.
<יעקב ליצמן:>
אני לא מבין. יש לכם שם פיתוח. הייתם צריכים להביא את זה כהרשאה להתחייב.
<צחי דוד:>
מדובר פה על הרשאה להתחייב.

<יעקב ליצמן:>
אז למה אתה מוריד? הוא מוריד מהסעיף הזה 150.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הוא מוריד מהסעיף הזה 69. ה-69 האלה עוברים ל-3 היישובים שבתוך התקנה הזאת. זה פירוט של התקנה.

<יעקב ליצמן:>

לא. אם תעשה את החשבון תראה שזה לא אותו כסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אותו כסף. חסר 10 מיליון. מדובר ב-70 מיליון.
<יעקב ליצמן:>
אם אתה אומר שזה אותו דבר זה לא נכון. זה מוריד מהישובים שהתשתיות משם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא מוריד ונותן ליישובים המפורטים.
<יעקב ליצמן:>
אחר כך נצטרך להתחנן שיחזירו את מה שהם מקצצים.
<צחי דוד:>
חלק מהתקציב הוא גם ליישובים, כמו שציין יושב-ראש הוועדה - ניצן, ניצנים ומזרח לכיש. חלק עובר גם לישובים נוספים בפריפריה.

<יצחק כהן:>
מה קורה עם אתר הקרוואנים בניצן?

<צחי דוד:>
אני לא יודע. זה המשרד צריך להגיד. מי שמנהלת עבור המשרד את אתר הקרוואנים בניצן זאת חברת עמיגור. אתה שואל לגבי מה קורה עם פינויו?
<יצחק כהן:>
יש שם טרגדיות אנושיות מחרידות. אתם מגיעים לפינוי האזור הזה? אתם עושים משהו?

<צחי דוד:>
עבודות הפיתוח האלו נועדו עבור אותה אוכלוסייה שנותרה באתרי הקרוואנים. קצב עבודות הפיתוח הוא בהתאם לזמינות סטטוטורית.
<יצחק כהן:>
אמרת שזה מיועד ליישובים, לא לאתר הקרוואנים. אמרת שניצן זה היישוב, לא אתר קרוואנים.

<צחי דוד:>
חלק מהתושבים שעוברים לניצן ולניצנים נמצאים באתר הקרוואנים.
<בועז טופורובסקי:>
מה זה הסכמי העתקה?
<צחי דוד:>
אחרי פינוי גוש קטיף המפונים עברו לשני סוגים של יישובים. אחד זה יישובים חדשים שהוקמו, כמו ניצן, ניצנים, מזרח לכיש וחלוציות, שלא מופיע כרגע פה כי אין שם שום שינוי, ושניים, זה הרחבות של יישובים קיימים.
<בועז טופורובסקי:>
למה זה בתקנות שונות?

<יעקב ליצמן:>
אתה מוריד כאן 220 מיליון שקל מיישובי ההתנתקות. יש את ה-69 ואת ה-150. את הסכמי העתקה ופיתוח התשתיות הוא מוריד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה הסכמי העתקה שהתחלת להסביר?
<צחי דוד:>
חלק מהתקנות שאתה רואה זה למשקים סגורים, זה הקמת יישובים חדשים, זה החלטות ממשלה ייעודיות שמיועדות למפונים. חלק מהמפונים הלכו ליישובים קיימים במסגרת הסכמי העתקה. הגיעו להסכם עם קבוצת מתיישבים על כך שהם הולכים להרחבת יד חנה, בני טל, נצר חזני. מגיעים לאיזה שהוא הסכם עם היישוב הקולט.
<בועז טופורובסקי:>
לא ניצלו שקל מזה? כל הסכמי העתקה מועברים.
<צחי דוד:>
לא כל.

<בועז טופורובסקי:>
מ-150 יורד - -

<יצחק כהן:>
מ-220

<צחי דוד:>
זה לא כל. היות ולא ידענו לתקצב את המשקים הסגורים – ניצן, נצנים, מזרח לכיש – בעת בניית התקציב, שמנו את הכל בתקנת הסכמי העתקה, שהיא תקנה גדולה יותר. כעת אנחנו מפזרים, כי למשרד השיכון יש תכנית עבודה. אי אפשר לתקצב כשאין תכנית עבודה.
<עפר שלח:>
אתה מוריד 70 מיליון. - -
<צחי דוד:>
נכון.

<יעקב ליצמן:>
יש הרשאה להתחייב על 50.
<עפר שלח:>
זה הכל בהרשאות להתחייב.

<צחי דוד:>
הכל בהרשאות להתחייב.

<יעקב ליצמן:>
220. 70, 69 ועוד 150.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מסתכל על 2 תקנות נפרדות.

<עפר שלח:>
603,604 ו-605 זה יישובים שהם יישובי התנתקות. מוסיפים שם 80. יוצא שבסוף מורידים 70.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מורידים 70, מוסיפים 80.
<יעקב ליצמן:>
מורידים יותר מ-70.
<עפר שלח:>
מה זה יישובי הבנייה הכפרית שמוסיפים להם 137?

<צחי דוד:>
מדובר במועצות אזוריות בנגב ובגליל - אשכול, שער הנגב, מבואות חרמון. מדובר בהרחבות ליישובים כפריים קיימים. המדינה מבצעת את עבודות הפיתוח. המימון הוא מגבייה מתושבים וסבסוד כפי שקבוע בתקנות הסבסוד. ההרשאה להתחייב מאפשרת למשרד להתחייב מול קבלנים.
<משה גפני:>
מה זה מבואות חרמון?
<צחי דוד:>
מועצה אזורית.

<יעקב ליצמן:>
האם זה נותן גם כסף למיגון?

<צחי דוד:>
לא.

<יעקב ליצמן:>
למה? חסר לכם כסף למיגון. למה אתם לא משיגים את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור.
<יעקב ליצמן:>
זה לא קשור לסעיף הזה. אם יש כסף - -

<צחי דוד:>
בהמשך החוברת יש פנייה של 150 מיליון שקל למיגון עוטף עזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 14, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 14 אושרה
<יצחק כהן:>
רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העברה מס' 15.

<מעיין אשל:>
הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב התמיכות של משרד החקלאות בהתאם לסיכום תקציבי שעיקרם לצורך תגבור תקציב התמיכות במחקר, הפחתת השימוש בחומרי הדברה, מימון סובסידיית ביטוח נזקי טבע. אנחנו מדברים על העברה פנימית בתוך הסעיף של 49 מיליון שקלים, מתוכם 27 מיליון שקלים לטובת סבסוד פרמיות ביטוח אסונות טבע. ביטוח אסונות טבע זה ביטוח שהחקלאים עושים מעבר לביטוח הבסיסי שהם עושים לנזקי טבע. הוא נועד להגן על התשתית החקלאית של המטע או החממה, אם הוא נפגע במסגרת התנאים. את הביטוח עושה חברת ביטוח בבעלות חצי ממשלתית, חצי מועצות הייצור בשם קנט – קרן נזקי טבע. החקלאי משלם את הפרמיה, אבל היא מסובסדת ב-80% על ידי המדינה. השנה, בסיכום עם המשרד, הוחלט להוסיף תוספת לביטוח כך שהוא יכיל עוד ענפים ויהיה אפשר לבטח את כמות החקלאים הגדולה שרוצה לקבל את הביטוח.

מיליון 300 שקלים הולכים לתמיכה בענף הבקר והצאן. זו תמיכה שנותן משרד החקלאות לרשויות המרעה ולענפי הבקר והצאן שמקיימים תועלות חיצוניות על ידי זה שהם רועים את הצאן והבקר בשטחי המרעה. המדינה תומכת בכך.
20 מיליון שקלים מועברים לטובת פרויקט הפחתת השימוש בחומרי הדברה. משרד החקלאות עושה מספר תכניות לצמצם את השימוש בחומרי הדברה במטעים ובפרדסים כך שלא כל חקלאי ידביר את המטע שלו, אלא ההדברה תהיה מרוכזת מלמעלה במטוסים על כל המועצה. על זה הם מקבלים איזו שהיא תמיכה. בנוסף, יש שימוש בזבובים עקרים, שזאת הדברה ביולוגית. מפזרים זבובים עקרים. הם מתרבים עם הזבובים הלא עקרים כך שהדור הבא כבר לא קיים ואין זבובים. זה המפגע הכי גדול שיש לנו. 700 אלפי שקלים הולכים לתמיכה בענף הדיג.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 15, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 15 אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מס' 16.
<מעיין אשל:>
למשרד החקלאות יש שני סעיפים שבהם הוא מנהל את תקציבו: סעיף 92 שבו הוא מנהל את סעיף תקציב התמיכות וכל מיני דברים שסיפרתי לכם עליהם עכשיו, וסעיף 33 הוא סעיף השכר והתפעול שלו. הוא עושה שינוים פנימיים בסעיף השכר והתפעול שלו. הוא מעביר מתוך הרזרבות הפנימיות בסעיף לתוך סעיפי התפעול והפעילות המקצועית. הוא מעביר 22 מיליון 600 שקלים לצורך תקציב התפעול, רובו למחשוב, חלק לפעילות שוטפת של חשמל, מים וארנונה והשתתפות בפעילות הסיירת הירוקה. יש את אותו סעיף תפעול במינהל המחקר החקלאי. גם אליו מועברים 3 וחצי מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 16, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 16 אושרה


נעבור עכשיו לרביזיות. רביזיה מס' 3 על פנייה מס' 3 בנוגע לשירותי בריאות הנפש. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 4
נגד –רוב

הרביזיה לא אושרה

על פנייה מס' 7 ו-8 הייתה רביזיה בנושא רשות הטבע והגנים. מי בעד הרביזיה על רשות הטבע והגנים, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 4
נגד – רוב

הרביזיה לא אושרה
רביזיה על פנייה מס' 9 בנושא מינהל הפיתוח במשרד החינוך. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 4
נגד –רוב

הרביזיה לא אושרה

אנחנו עוברים לפנייה מס' 17,18.

<יוסי:>
הפנייה נועדה להעברת 2 מיליון 720 אלף שקל עבור הדרכות ברשויות המקומיות במשרד החינוך על-מנת להטמיע את המעבר לניהול עצמי של בתי הספר.
<יעקב ליצמן:>
למה לא יכולת להעביר את זה יחד עם הפנייה של משרד החינוך?

<יוסי:>
כי זו העברה בין סעיפים. היה פה איזה עניין טכני לגבי אם מצרפים פנייה לפנייה.

<יעקב ליצמן:>
למה צריך עוד פנייה? היה לפני 2 דקות - -

<יוסי:>
יש מגבלות טכניות.

<יעקב ליצמן:>
אותו דבר עושים. מעבירים מסעיףX לסעיף y באותה פנייה.

<יוסי:>
בשביל שיהיה ניתן לעקוב אחרי העברות בין הסעיפים עושים לעיתים העברות בין סעיפים.
<יעקב ליצמן:>
אתה אומר לנו שעד עכשיו ניתן לעקוב, רק עכשיו פתאום לא ניתן.

<יוסי:>
כיוון שזה מעבר בין סעיפים ממשרד החינוך לסעיף - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד סעיף 17,18, ירים את ידו? מי נגד סעיף 17,18, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 4
העברה מס' 17,18 אושרה

פנייה 19,20

<צחי דוד:>
הפנייה מחלקת 12 מיליון שקלים בפירוט הבא: 5 מיליון שקלים עבור יועצים. המשרד נמצא בתקופה של גידול מאוד מאוד משמעותי בפעילות בשוק הנדל"ן. חלק מהמענה של הממשלה לעליית מחירי הדיור הוא הגדלת היקפי שיווק יחידות הדיור והגדלת היקפי עבודות הפיתוח הנלוות להן. לאור זאת נדרשים למשרד יועצים נוספים בתחום הפיתוח, בתחום התכנון. זה בא על רקע תכנית הפרישה שבוצעה במשרד לאחרונה של חלק מהעובדים המבוגרים.

<יעקב ליצמן:>
אני יכול לדעת את תוצאות הסקר.
<צחי דוד:>
המשרד מבקש בפרויקטים בפריפריה שמיועדים בעיקר ל"בנה ביתך" ולהגעה של אוכלוסייה לפריפריה, לבצע פעולות פרסום במקביל לשיווק. המשרד משווק מגרשים רבים מאוד ל"בנה ביתך" בפריפריה. זאת שיטת השיווק המקובלת. הוא מעוניין לעשות פעילות סביב שיווקים לקבלנים.

נושא אחרון הוא מחקרים וסקרים. משרד הבינוי והשיכון אמון רגולטורית על ענף הבניין. הוא מבצע פעולות של מחקר בתחום תיעוש הבנייה, בתחום הביקושים לדיור.
<יעקב ליצמן:>
על מה הסקרים?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם הורדת המחירים?

<צחי דוד:>
בטח.

<משה גפני:>
המחירים עולים.

<צחי דוד:>
אחד המחקרים הגדולים שהמשרד הוציא הוא על מבנה הביקושים בשוק ההשכרה, איזה אורך חוזים הציבור מבקש, איזה אורך חוזים המשכירים הפרטיים מוכנים לתת, מה המאפיינים, מה תמהיל הביקושים. זאת עבודה מאוד מאוד גדולה שנעשתה במשרד. היא משמשת אותנו עד היום.
<קארין אלהרר:>
זאת עבודה שנעשתה כבר?

<צחי דוד:>
נתתי דוגמה לעבודה גדולה שנעשתה. המשרד מבקש לבצע עבודות נוספות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם מעבירים עכשיו את התוצאות האלו לוועדה המיוחדת שקמה באוצר בנושא ההשכרה?
<צחי דוד:>
אנחנו משתמשים בזה הרבה מאוד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תגבו מהם עלויות?

<צחי דוד:>
אתה מתכוון שצריך לשלם להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריכים לשלם, הם השקיעו כסף.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, אתה מדבר על הוועדה של אורי שני?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<יעקב ליצמן:>
זה סעיף אחד.
<משה גפני:>
אני רק מדבר מקצועית. אם זו ועדה שהממשלה החליטה - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם אנחנו מדברים מקצועית. הממשלה לא החליטה, זו רק הוועדה. הממשלה עדיין לא החליטה. אולי הפתיעו אותי היום.
<יעקב ליצמן:>
למה אנחנו צריכים לאשר?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה למשרד השיכון.

<קארין אלהרר:>
האם המחקרים בוצעו או יבוצעו?
<צחי דוד:>
יבוצעו. נתתי סתם דוגמה למשהו שהוא מאוד מוכר.

<יעקב ליצמן:>
חלק מהדברים עשיתם.
<עפר שלח:>
זה משרד שתקציבו הוא יותר מ-2 מיליארד שקל. יש לו תקציבים די גדולים. זה סופר פעילות שוטפת. זה קצת כמו צה"ל, שכל תקציבו הוא לעמוד ואחר כך כשהוא רוצה לירות הוא מבקש יותר כסף. למה משרד בסדר גודל כזה גדול צריך עוד 12 מיליון שקל לפעילות שהיא כל כך פעילות שוטפת?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מתקציבו. זה התקציב שלו עצמו, זה לא כסף נוסף.

<צחי דוד:>
למשרד השיכון יש 3 סוגי תקציבים: יש לו את תקציב הפיתוח של המשרד, יש לו תקציב סיוע ויש לו תקציב רגיל. פה אנחנו מדברים על התקציב הרגיל של המשרד. התקציב הרגיל של המשרד הוא כ-200 מיליון שקלים, מתוכו 160 משכורות. כל האמרכלות, הארנונה, היועצים, המחקרים וכל מה שדיברנו עליו עכשיו הוא 40 מיליון שקלים. המשרד מבצע העברה פנימית, כמו שאמר היושב-ראש, בתקציב הסיוע מתחום התשלום לבנקים לנושאים האלה כי הוא מרגיש שהתקציבים שלו לא מספיקים בנושאים האלה.
<קארין אלהרר:>
על חשבון מה זה בא?
<צחי דוד:>
מדובר בחיסכון. למשרד ולנו יש סיכום שאם יש חיסכון והתייעלות בתשלומי העמלות לבנקים, זאת אומרת שהמשרד הצליח להתייעל, הוא יכול להשתמש בחיסכון שהוא ביצע בעמלות. למען הסר ספק, זה לא העברות לפרטים, מדובר בעמלות לבנקים. הבנק מקבל עמלה. בעבר הוא קיבל עמלה גבוהה. המשרד עשה הסכמים טובים. היום הוא משלם עמלה פחותה לבנקים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחד היועצים שלוקחים זה מישהו שמומחה בנושא הזה והצליח להוריד את העמלות לבנקים. כתוצאה מזה יש כסף ואפשר לעשות את זה.
<קארין אלהרר:>
למה לא מגדילים את הסיוע?

<צחי דוד:>
העברה נובעת מחיסכון בעמלות לבנקים. המשרד משתמש בזה לשימושים אחרים.
<יעקב ליצמן:>
תסביר לוועדה כמה כסף נשאר לך בשנת 2012 בסעיף המשכנתאות.
<צחי דוד:>
בסעיף הסיוע של משרד השיכון היה גירעון בסוף שנת 2012.
<יעקב ליצמן:>
כמה הסעיף כולו?

<צחי דוד:>
היה עודף לא מחויב.
<יצחק כהן:>
כמה?

<צחי דוד:>
אני לא זוכר.

<יעקב ליצמן:>
כמה נשאר לך עכשיו?
<צחי דוד:>
השנה אנחנו עוברים מבחינת קצב הביצוע את התקציב ששמנו במשכנתאות. אין שם יתרות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מתברר שבגלל הגידול העצום בלקיחת משכנתאות - -
<יעקב ליצמן:>
לא בגלל זה. בגלל שקיצצו אין כסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 19,20, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 4
העברה מס' 19,20 אושרה

<אחמד טיבי:>
רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מס' 23,24.

<אלעזר שטרן:>
יש 3 דברים שמפריעים לנו. אחד הדברים הוא תלמידי חו"ל. זה סיפור שנכון היה שייפתר. אני שאלתי קודם שאלה את הממ"מ. מדינת ישראל משקיעה בתכנית מסע - אני מקווה שהתוצאות שלה יהיו יותר טובות ממה שהן היום - בשביל להביא אנשים לשהות בארץ על מנת שבסוף יישארו. אני חושב שהסיפור הזה של תלמידי חו"ל - אני לא חושב שזה שייך רק למגזר החרדי - זה סוג של תכנית מסע. אם היו קוראים לזה מסע לא היה פה דיון. קוראים לזה תלמידי חו"ל. אני כחבר קואליציה אסייע בעניין הזה.
חבר הכנסת שלח ואני יושבים בוועדה לשוויון בנטל. אנחנו רואים את התוצאות הלא משביעות רצון בגיוס חרדים - -

<גילה גמליאל:>
גם בגיוס נשים.

<אלעזר שטרן:>
גם שירות לאומי במגזר הערבי מרצון. דווקא אלה דברים שהתחדשו מהתקציב לעכשיו. הכיוונים די ברורים. אני מסתכל בתקציב הזה. אין לזה זכר. יש פרסומים או יועצים שאני לא יודע למה. לדברים האלה אין. אני לא צריך את הכסף הזה. זו לא עמותה של אבא שלי, אלו לא עמותות אני לא יודע של מי, אלה אינטרסים של המדינה שהושמו על השולחן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע שאנחנו רוצים לפתור נושאים שכואבים לחברי כנסת אחרים, מה עוד שהם כואבים גם לי. הנושא של בני חו"ל הוא שערורייה. אפילו עופר יעיד שדיברתי איתו. פתחתי את הישיבה ואמרתי שאני עובד על זה קשה מאוד. זה נמצא באמצע תהליך שמחכה כל רגע לתשובה. אם לא תהיה תשובה חיובית נדע איך לעשות שביתה גם פה. נעשה את זה. אין לי עכשיו תשובה. זה דבר שהתחדש באמצע שבוע שעבר להפתעתי, בניגוד להרבה הבטחות. ראש הממשלה היה בחו"ל. דיברתי איתם גם כשהם היו בניו-יורק. יש איזה תהליך מסוים שאין לי פתרון. יכול להיות שיהיה לי פתרון. אם לא, אנחנו נפעל במסגרת הזאת. אין לי פתרון היום. לא נתנו לי את המנדט. אם היו נותנים עוד אורכה יכול להיות שהייתי מביא תשובה. הם אמרו שהם יכולים גם לצלצל באמצע. לא צלצלו.

העלו בפניי גם נושא אחר שבדקתי. אין שם גזירה, מה שנקרא, אבל ידברו עליו. אני מנסה לשחרר, מה עוד שהדברים האלה הם גם דברים שכואבים לי, לא רק להם.
לגבי הנושא שדיברת עליו של השוויון בנטל. אני לא בוועדה. אני לא מודע לזה. הדברים לא מסוכמים. אני מניח שהם באמצע דיונים.
<עפר שלח:>
יש התחייבות של האוצר על כך שתהיה עמידה תקציבית לגבי הדברים שיסוכמו. הדברים עוד לא סוכמו. אתה מכיר את המעורבות שלי בעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן זה לא רלוונטי להעלות את זה עכשיו.
<אלעזר שטרן:>
דיברתי על אלה שמתגייסים היום, לא על אלה שהתגייסו. בני חו"ל זה לא הבייבי של אבא שלי. אנחנו מדברים על זה מהפעם הקודמת. גם אתה וגם רובי. אני לא מדבר על ליצמן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפני ההצבעה על תקציב המדינה קיבלתי הבטחה.

<גילה גמליאל:>
קיבלת הבטחה, אבל לא עומדים בהבטחה.

<מיצחק כהן:>
ניסן, גם בתקציב הישיבות אמרת שזה לא יקרה. היום זו קטסטרופה. מחקו את התקציב, חוץ מישיבות ההסדר הציוניות. אתה אמרת שלא יהיה כזה קיצוץ חד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי מה כן ומה לא.

<יעקב ליצמן:>
אני אזכיר לך מהישיבה הקודמת. אמרתי שאני אצביע בעד ההתנחלויות על אף שהיו עלי לחצים גדולים מאוד שלא. ברגע שהגיע הנושא של חו"ל השתוללנו. אם לא תבואו ותגידו דברים ברורים בנושא חו"ל -לפחות להתחיל עכשיו - יהיה כאן גיהינום. יש לי זמן, אני פנוי כל השבוע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר לך שאני באמצע העבודה על זה. אם הייתי אומר לך שזה לא מעניין - -
<יעקב ליצמן:>
אתה יושב-ראש ועדה, אתה מכיר את הוועדה. יושב-ראש ועדה קם בוקר אחד ואומר, רבותיי, האוצר לא יודע, לא מביא, תודה רבה - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות. אני עוד לא עובד ככה. אני מנסה קודם כל להגיע להבנות. יכול להיות שכן. אם לא, תהיה דרך אחרת. מנסים קודם בדרך אחרת.
<יעקב ליצמן:>
זאת הדרך. אני במקומך הייתי אומר, "רבותיי, תביאו פתרון, אני לא מסתדר עם חברי הכנסת, הם משתוללים, הם לא נורמאליים וזה מה שאני רוצה".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני עוד לא בטוח שיש לנו בוועדה רוב לזה. אני עובד בדרך אחרת. אני מנסה קודם כל בדרך הטובה והנכונה, מה עוד שיש.
<משה גפני:>
מה השגת עד עכשיו בדרך הזאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם נצליח – טוב. לא נצליח, נעבור לדרך אחרת.

<אלעזר שטרן:>
3 חודשים אנחנו מבינים פה בוועדה שזה צריך להיות מתוקן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך טעות. כשהצבענו על התקציב הסעיף הזה לא היה צריך להיות בפנים. הוא לא היה. שי פירון רק לפני שבוע וחצי חתם עליו. עד אז הוא לא היה צריך להיות.
<אלעזר שטרן:>
באותו לילה, לפני ההצבעה על התקציב, דיברנו פה בוועדה על הסעיף הזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי לכם שיש לי התחייבות של ראש הסיעה.
<אלעזר שטרן:>
זה בדיוק מה שאני אומר לך. אמרת אז, אבל זה לא נהיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מנסה.

<אלעזר שטרן:>
יש לך כלי עכשיו.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, אתה לא יודע מה הכוח שלך, עם כל הכבוד. אתה אומר לגבי זה שיהיה ביום שלישי ושיביאו פתרון.
<אלעזר שטרן:>
למה מה שלא הצלחנו 3 חודשים נצליח עכשיו?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הקואליציה הזאת בנויה שונה מקואליציות אחרות. אף פעם לא היה מצב ששר האוצר לא היה במפלגת השלטון והיה בעוצמה כזאת שהוא יכול היה להגיד "לא" לראש ממשלה. אני סתם אומר. אני לא אומר על המקרה הזה. זאת סיטואציה חדשה שצריך להתרגל אליה. יש הרבה יותר קשיים ממה שהיו. צריכים ללמוד איך לעבוד עם זה. אולי כן נצליח, אול לא. נראה. תאמין לי, זה שונה מכל השנים שהיו.

<יעקב ליצמן:>
גם כשראש הממשלה בארץ הוא בחו"ל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הייתי אומר בהתחלה, "רבותיי, לא מעניין אותי הנושא של בני חו"ל", או הייתי אומר, "ניסיתי ונכשלתי", זה סיפור אחר, אבל אני אומר שאנחנו באמצע תהליך. תאמין לי, בכל הרמות אנחנו עובדים על זה. אני מקווה שנצליח.
<אלעזר שטרן:>
לא ניסית את כל הדברים חוץ מזה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מנסה. אנחנו באמצע תהליך. אתה יודע שראש הממשלה היה בחו"ל. הוא חזר רק עכשיו.

<יעקב ליצמן:>
לא מעניין אותו כלום, שלא יספרו לי סיפורים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה את זה בלי קשר למה שליצמן רוצה. אני רוצה את זה כיוון שאני חושב שזה צריך להיות.

<יעקב ליצמן:>
הדרך לעשות את זה היא לסגור את הישיבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר וועדת כספים תהיה כל שבוע, אז זה לא דבר חד פעמי שאני צריך לעשות.
<גילה גמליאל:>
ניסן, מה שמנסים לומר לך שזה לא יעלה על הדעת. זאת פשוט חרפה שפעם ראשונה שליושב-ראש ועדת כספים יש הבטחה מפורשת מהאוצר והאוצר לא עומד בה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמרתי הבטחה מהאוצר?
<גילה גמליאל:>
מה זה משנה ממי. יש לך הבטחה מפורשת בעניין. יש לך הבטחה ממישהו בדרג הבכיר שאתה לא יכול לממש. למה? ככה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

ניסיתי להסביר לך שהיום זה שונה קצת.
<גילה גמליאל:>
אין מצב כזה. ברגע שקיבלת הבטחה שנוגעת לרוב חברי וחברות הוועדה, מן הראוי שהיא תמומש. עברו 3 חודשים. זה המון זמן. מה שמצפים ממך חברי הוועדה זה לשמר את כבודך, להגן עליך, לתת לך גיבוי ולומר לך שאנחנו איתך במהלך הזה. תפתור את הסוגיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גילה, זה רק שבוע וחצי.

<גילה גמליאל:>
3 חודשים מהכנת התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה פתאום. אז לא היה ביטול. הוא חתם על זה רק לפני שבוע וחצי. עד אז הבנו שהכל בסדר. רק לפני שבוע וחצי הוא חתם על זה בהפתעה.

<גילה גמליאל:>
תציב דד-ליין.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל שבוע אפשר לעשות את השריר הזה.

<גילה גמליאל:>
זה נכון, אבל יחד עם זה תיתן לחברים על-מנת שלא נצטרך למצוא את עצמנו כאן נגררים בישיבות אין סופיות. מפאת התחושה הכללית מן הראוי שתציב דד-ליין לחברים.
<יצחק כהן:>
הוא יכול לזלזל בחברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא עושה את זה בגלל שככה נושכים פה. זאת לא הדרך. אני עושה את זה בגלל שאני מאמין בדבר ואני חושב שצריך לעשות, אחרת כל אחד שיש לו איזה משהו שהוא ירצה יתחיל לעשות "שביתה איטלקית". לא זאת השיטה.
<גילה גמליאל:>
אם יושב-ראש הוועדה אומר את הדברים בפני חברות וחברי הוועדה, הוא מעוניין שיתייחסו ברצינות לדברים שהוא אומר. ברגע שאתה אמרת שהנושא הזה מובטח לך, אנשים רוצים - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה את רוצה? שאני לא אגיע לסיכום?

<גילה גמליאל:>
אנחנו רוצים לעזור לך להגיע לסיכום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעזרי לי בדרך שאני רוצה.

<גילה גמליאל:>
אנחנו אומרים לך שאנחנו נותנים לך גיבוי בעניין הזה על-מנת שיהיה לך יותר קל. יש לך גיבוי מאיתנו. לך לאוצר ותבהיר להם שיש לך גיבוי מחברי הוועדה.
<יעקב ליצמן:>
את כל הדרכים כבר ניסית.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד לא. אני באמצע.
<יעקב ליצמן:>
ניסית הכל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה אם אני אומר לך שאני באמצע, אתה אומר שעשיתי?

<יצחק כהן:>
בואו נראה מה הוא הגיע עד האמצע.

<יעקב ליצמן:>
לא צריך עדכון. אני אומר לך שאם לא יהיו העברות תקציביות הם יתנו לך הכל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשהיה צריך גם עשיתי את זה פעם אחת.
<יצחק כהן:>
מתי? לא בקדנציה הזאת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשאני ארצה ואני ארגיש שאני צריך אני אעשה. בינתיים אני חושב שאפשר להגיע - -
<אלעזר שטרן:>
יש ברקע סיפור מוכחש על התחייבויות קואליציוניות. לא משנה איך נקרא לזה, בסדר? אני אומר לך שאני, אלעזר שטרן, שמעתי את זה מיותר מידי אנשים כדי שאני אדע שאין בדברים האלה כלום. כנראה קוראים לזה במילים אחרות. המקרה הזה שאני שם אותו עכשיו, כמו המקרה הקודם, זה לא בא ממצביעי "התנועה". אני אומר לך שאין שם אחד שהצביע למפלגה שאני בא ממנה. אני חושב שזה באמת סוג של עיוות. כשאני מסתכל על ה-170 מיליון ל"בית היהודי" או לא יודע כמה - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנתי. מדובר על 13 מיליון שקל. לא הבנתי מה שאמרת עכשיו.
<אלעזר שטרן:>

תראה כמה אנחנו מעבירים פה עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה מדבר? דיברת על בני חו"ל?

<אלעזר שטרן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה 12.5 מיליון. מה אתה רוצה?

<אלעזר שטרן:>
מה אני רוצה? אם אתה רוצה להשתמש בנו, תשתמש בנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יכול להשתמש בך גם בשבוע הבא.

<אלעזר שטרן:>
אתה יכול להשתמש בי גם - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם נניח נמצה ונראה שאי אפשר, נשתמש בזה בשבוע הבא. מה קרה? לא יותר נעים לעשות את זה בדרך טובה?

<אלעזר שטרן:>
אם תגיד לי עכשיו שבשבוע הבא אתה לא מעביר העברות אם אין את זה, אז אני מסודר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע להגיד לך שבוע הבא.
<יעקב ליצמן:>
כל עוד הוא לא יאיים עם העברות לא יהיה כלום. אני מכיר את האוצר. הוא צריך להגיד, "רבותיי, אין יותר".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העברה מס' 23 ו-24.

<יוסי:>
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים שהועברו לסעיף 18. ישנם נושאים שעברו לסעיף 06, לכן העודפים שהועברו בתוך סעיף 18 עוברים כעת לסעיף 06, לאן שהנושאים האלה עברו.

<זבולון קלפה:>
מה זה סעיף 06?

<יוסי:>
סעיף 06 הוא סעיף תפעול משרד הפנים. סעיף 18 זה סעיף העברות לרשויות מקומיות. עיקר הכסף זה בגין רכישות שמשרד הפנים מבצע לשעת חירום. מה שעבר לסעיף 06 זה חלק מהפעולות של משרד הפנים.
<זבולון קלפה:>
אתה מוריד מהסעיף של הרשויות המקומיות, נכון?

<יוסי:>
זה תחום שעבר מסעיף 18 לסעיף 06.

<זבולון קלפה:>
לאותו שימוש?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 23,24, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 23 ו-24 אושרה

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העברה מס' 25 ו-26.

<ניר רנסל:>
הפנייה הזאת נועדה להעברת עודפים מחויבים בסך 4056 אלפי שקלים מסעיף 56 לסעיף 08 בהתאם להעברת פעילות הנציבות לשוויון זכויות מסעיף 56 לסעיף 08.
<משה גפני:>
למה מעבירים את זה?

<קארין אלהרר:>
אפשר לקבל הסבר?
<ניר רנסל:>
כחלק מתהליך "חריש עמוק" סעיף 56 נסגר. פעילות נציבות שוויון זכויות הועברה לתוך סעיף 08. מדובר בדיוק באותה פעילות. זאת אותה פנייה שאושרה בוועדה לפני כשבוע וחצי.
<קארין אלהרר:>
זה לא אגף שהוא תחת משרד המשפטים?
<ניר רנסל:>
נכון. סעיף 08 זה משרד המשפטים. הוועדה אישרה את העברת העודפים, אבל על פי חוק יסודות התקציב אין אפשרת להעביר עודפי תקציב משנה לשנה אלא לסעיף בו הם נוצרו, לכן העודפים הועברו לסעיף 56 שנפתח במיוחד לצורך העברת הפנייה. כרגע אנחנו מבקשים להעביר אותם לאיפה שפעילות נציבות שוויון זכויות נמצאת, שזה סעיף 08.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את פנייה מס' 25,26, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 4
פנייה מס' 25,26 אושרה

העברה מס' 27,28
<ניר רנסל:>
פנייה תקציבית זו נועדה להעברת סך של 9889 אלפי שקלים בגין עודפים מחויבים מסעיף 55 לסעיף 83 בהתאם להעברת הפעילות לסעיף זה.
<יעקב ליצמן:>
לאיזה נושאים?
<ניר רנסל:>
סעיף 55 היה סעיף הפיתוח של משרד האוצר. זה אותו הסבר כמו הפנייה הקודמת. העודפים שנוצרו בשנה שעברה נוצרו בסעיף 55. הוועדה אישרה להעביר אותם משנת 2012 לשנת 2013. סעיף 55 נסגר כחלק מאותו תהליך שנקרא "חריש עמוק". כרגע אנחנו מבקשים להעביר את העודפים האלה לסעיף הפיתוח שנקרא סעיף 83 אליו הועברה הפעילות.
<גילה גמליאל:>
אתה מוריד מהפיתוח.
<ניר רנסל:>
אנחנו מורידים מסעיף שנסגר. סעיף 55 אינו פעיל יותר. אנחנו מבקשים להעביר את זה לסעיף 83, שזה תקציב פיתוח. זה התקציב החדש.
<יצחק כהן:>

מה ההבדל בין הפיתוח הזה לפיתוח הזה?
<ניר רנסל:>
זה כחלק מתהליך "חריש עמוק"?

<יצחק כהן:>
תסביר מה זה "חריש עמוק".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשדיברנו על חוק ההסדרים ייעדנו חלק מישיבה כדי לשמוע. עו"ד בריס בא במיוחד כדי לנסות להסביר לנו את השינוי שהאוצר עשה בהורדת כמה שיותר סעיפים על מנת שאפשר יהיה לרכז כך שלא תהיה מאסה עצומה של סעיפים. זה נקרא "חריש עמוק". אנחנו רצינו לשמוע על הנושא של "חריש עמוק", רק בזמנו לא הצלחנו להגיע לזה כי הסעיף שלפני כן לקח את כל הזמן. אז כבר זרמנו. אם חברי הוועדה ירצו נוכל להביא את נציגי האוצר על מנת לשמוע את ההתייעלות שלהם בנושא של הסעיפים. זה המשמעות של "חריש עמוק".
<משה גפני:>
כמה כסף יש ברזרבה הכללית עכשיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בפנייה הזאת לא רשום. בפנייה הזאת הרזרבה הכללית היא 594 מיליון. אני לא חושב שזה רלוונטי.

<משה גפני:>
אני רוצה לדעת כמה יש ברזרבה הכללית. זה משנה אם אני מצביע בעד או נגד.

<יעקב ליצמן:>
תשאל את מופז. הוא אמר שהחביאו שם כסף.

<משה גפני:>
מישהו יכול להגיד לי כמה כסף יש ברזרבה הכללית על מנת שנדע? לא כתוב פה הסכום האמיתי. אין חצי מיליארד ברזרבה הכללית. אדוני יושב-ראש הוועדה, כמה יש ברזרבה הכללית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע להגיד לך, אבל אני מבקש מניר או מיוגב להביא לנו לישיבה הבאה את הסכום.

<משה גפני:>
אין חצי מיליארד שקל ברזרבה הכללית. אתם יודעים שאני יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יוגב, אני יכול להראות לך העברות שבהן כתוב רזרבה כללית על סך של יותר ממיליארד, או אני לא יודע כמה. אני לא יודע בדיוק. זה חלק מהשאלות שפעם רציתי שיסבירו, אבל אמרתי שיש יותר מידי שאלות.

<גילה גמליאל:>
זה אחד מהסעיפים שהם פוליטיים. אמיר לוי חתום עליהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריכים להבין את הקוד. יש להם כאן איזה שהוא קוד בנושא של רזרבה כללית. נצטרך לשאול אותם. תנסו לבוא לאחת הישיבות.

<משה גפני:>
לא לאחת הישיבות, לישיבה הבאה.

<גילה גמליאל:>
האמת שכן. אם זה הולך לעלות סדרתי כל פעם, שיתנו על זה הסבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל כך הרבה דברים דחינו לישיבה הבאה, שאולי תהיה שביתה, מה אתה יודע. זה יהיה באחת הישיבות.
<גילה גמליאל:>
שלא יהיו שביתות בישיבה על הריכוזיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את פנייה מס' 27,28, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 27,28 אושרה

<משה גפני:>
בישיבה הבאה נקבל מה הסכום של הרזרבה הכללית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. פנייה מס' 29,30.
<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתגבור הפעילות השוטפת של משרד השיכון.

<גילה גמליאל:>
נשמע לכם הגיוני להביא באותו יום את הסקרים שלכם, את המומחים, את היועצים ועכשיו גם עוד 25 מיליון לפעילות שוטפת של המשרד? על פניו זה נשמע לא פרופורציונאלי לעצם המשרד עצמו. 25 מיליון שקלים תוספת לפעילות שוטפת.
<אלעזר שטרן:>
זה לישיבות של בני חו"ל.

<גילה גמליאל:>
מה הסכום של ישיבות חו"ל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גילה, פה זה לא כסף שמוסיפים.

<אלעזר שטרן:>
מה זה משנה, זה כסף של המדינה.

<גילה גמליאל:>
25 מיליון שקלים לפעילות שוטפת.

<משה גפני:>
13 מיליון.

<גילה גמליאל:>
לבני חו"ל 13 מיליון, ופה 25 מיליון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה שינוי בתוך התקציב.

<אלעזר שטרן:>
ניסן, אני מתפלא עליך. זה כסף של המדינה.

<גילה גמליאל:>
25 מיליון שקלים של פעילות שוטפת במשרד אחרי שהבאנו להם יועצים, סקרים וכל מה שהיה באותה ישיבה?
<צחי דוד:>
אני יכול להבין את התחושה לגבי סמיכות הזמנים.

<גילה גמליאל:>
מה הפעילות השוטפת השתנתה מאז?

<צחי דוד:>
אני מזכיר שאנחנו בחודש אוקטובר. המשרד ביצע בתקציב המשכי 10 חודשי פעילות, לכן יש איזה שהוא קצב יותר מהיר של העברת פניות. הן בדרך כלל באות בהפרשים יותר גבוהים. כרגע אנחנו מנסים לעזור למשרדים לבצע את תפקידם ואת המטלות שלהם עד סוף השנה, לכן אני יכול להבין את התחושה שלך לגבי סמיכות הזמנים.

<גילה גמליאל:>
התוספת הזאת היא רק לחודשיים הקרובים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו לא תוספת, זה שינוי.

<גילה גמליאל:>
זה תקציב שלא היה. מבחינתי זו תוספת לפעילות שוטפת שלא ידעו עליה במשרד כי היא לא הופיעה בתקציב. אם זה לא הופיע בתקציב הם לא ידעו מזה.
<יצחק כהן:>
מה זו פעילות שוטפת?

<גילה גמליאל:>
אם זה לא בבסיס התקציב זה אומר שזו תוספת לפעילות השוטפת שלא ידעו עליה לחודשיים הקרובים.

<יצחק כהן:>
נגדיל את המטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

ממש לא.

<משה גפני:>
פעילות שוטפת של המשרד בהעברה?

<גילה גמליאל:>
כן, בהעברה תקציבית. זה לא בבסיס התקציב. זה דבר מטורף. זה נשמע הזוי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו לא תוספת.

<גילה גמליאל:>
יש פה סעיף שמבקשים מאיתנו להעביר לשנת 2013 סך של 25 מיליון.

<יצחק כהן:>
רק תסביר מה זו פעילות שוטפת.

<צחי דוד:>

פעילות שוטפת זה חשבונות חשמל, ארנונה, כסף לשיקום שכונות, כסף לגורמים שמבצעים פעילות במסגרת ניהול הדיור הציבורי. שיקום שכונות חברתי זה בתקציב הרגיל של משרד הבינוי והשיכון.
<יצחק כהן:>
למה לא כתוב שיקום שכונות?

<גילה גמליאל:>
איך קשור לפה שיקום שכונות?

<צחי דוד:>
אפשר לראות מיליון בפירוט התקנות.
<משה גפני:>
מיליון שקל לשיקום שכונות חברתי.

<יצחק כהן:>
לתפעול 21 מיליון.

<עפר שלח:>
כששאלתי לגבי הסעיף הזה נאמר לי ש-24 מה-25 זה למשרד הראשי. תקציב פעולות זו לא תוספת, זה מתקציב הפעולות במשרד הראשי.
<צחי דוד:>
זו תוספת לתקציב הרגיל של משרד השיכון.

<גילה גמליאל:>
כשאני אומרת תוספת, כבוד יושב-ראש הוועדה, אני לא אומרת סתם. זאת באמת תוספת.
<אחמד טיבי:>
מתי ואיפה התקבלה ההחלטה?
<צחי דוד:>
תקציב משרד השיכון מורכב מ-3 חלקים. על מנת שמשרד הבינוי והשיכון יוכל לממן מהתקציב הרגיל את כל המחויבויות שלו מבחינת אמרכלות כלפי עובדי המשרד: ארנונה, חשמל, תפעול שוטף, הוא נזקק לתוספת תקציבית. התוספת התקציבית הזאת לא נכנסת לבסיס התקציב.

<יצחק כהן:>
ממתי הוא ידע על הארנונה?

<צחי דוד:>
הארנונה ידועה הרבה זמן מראש.
<אחמד טיבי:>
זה לא בתקציב המדינה?

<גילה גמליאל:>
זה לא היה. הם הוסיפו לך את זה עכשיו. הוא לא מסביר למה הם לא ראו את זה מראש בתוך בסיס התקציב.

<צחי דוד:>
במסגרת הסיכומים בין המשרדים הוחלט שסכומים מסוימים יתוקצבו - -
<משה גפני:>
התחילו להשתמש בחשמל יותר מקודם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה תפעול? כתוב פה נושא של תפעול.
<צחי דוד:>
שוטף. הסיכום בין המשרדים היה שחלק מהסכומים לא יועברו לתקציב המקורי – הם היו ידועים גם בעת אישור תקציב המדינה – אלא על שינויו. חלק מהפעילות היא פעילות - יש את הדוגמא של חידוש תשתיות במשרד - שלא חוזרת על עצמה, לכן לא נכון לתקצב את זה בבסיס הפעילות.
<אלעזר שטרן:>
מה שאתה אומר לנו זה שלא משנה מי היה השר, את זה היו מוכרחים לעשות כדי שהבניין יחזיק.
<צחי דוד:>
חד-משמעית.

<גילה גמליאל:>
מדוע זה לא היה בבסיס התקציב?

<אחמד טיבי:>
לפני חודש ידעו את זה או לא?
<גילה גמליאל:>
מדוע אנחנו צריכים לבזבז את הזמן היקר של חברי וחברות הוועדה בזה שאתם לא עושים את העבודה שלכם בצורה יסודית?

<אלעזר שטרן:>
אני יודע שוועדת האתיקה נזפה לא מזמן בשר השיכון על אמינות. אני נדרש עכשיו להאמין לו. איך אני יכול להאמין לו?

<גילה גמליאל:>
לאור הזילות בנתונים מן הראוי לתת להם לעשות עבודה מחודשת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צחי, האם אני יכול להבין שמאחר ומתקרבים לסוף שנה, וישנם סעיפים שאתם חוזים שלא תצליחו לממש את הכסף והוא יילקח על ידי האוצר, אתם מבקשים להעביר אותו לסעיפים שבהם אפשר יהיה לממש?
<יצחק כהן:>
הוא אוצר.

<צחי דוד:>
לא. היות ואנחנו נמצאים בחודש אוקטובר ולא היה ניתן לבצע שינויים תקציביים וגם לא היה ניתן לתת תוספת על שינויו, המשרד מבצע איזונים פנימיים בתוך התקציב הרגיל שלו. סעיפים מסוימים כמו ארנונה שהוא חייב לשלם באופן שוטף, הוא משלם באופן שוטף חודשי. סעיפים אחרים שניתן לדחות בהם תשלומים כי כרגע אין לו את מלוא התקציב שלו, נדחים. התקציב הרגיל של משרד השיכון באופן יחסי למשרדים אחרים הוא תקציב רזה יחסית וברמת ביצוע גבוהה יחסית. התקציבים מבוצעים עד סוף שנה באופן כמעט מלא.
<יצחק כהן:>
צחי, ממה גורעים את התקציב הזה?
<צחי דוד:>
במסגרת הדיון התקציבי בין המשרדים סוכם שחלק מהסכומים יינתנו על שינויים ולא ייכנסו לבסיס תקציב המשרד.
<אלעזר שטרן:>
זה הכל אמירה של אורי פה. אני לא מאמין למילה שלו. תביאו לי חשבוניות. אני לא מאמין לו. יש לי תעודה מוועדת האתיקה שאני לא יכול להאמין לו.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אנחנו שוב ושוב שומעים שיש סיכומים - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה הסיכומים לפני התקציב? על מה מדובר פה?
<יצחק כהן:>
ניסן, זה יוצא מפעולות לפעילות פנימית. ממה זה נגרע לפי פירוט, ולאן זה הולך לפי פירוט? אמרת ארנונה – יופי, אמרת שיקום שכונות – יופי.
<סתיו שפיר:>
אני רוצה לדעת איזה דברים נכנסים לסיכומים מחוץ לדיונים של הכנסת, ואיזה דברים אתם מחליטים שלא ייכנסו לסיכומים האלה. לפי מה אתם מחליטים מה ייכנס לתקציב ומה לא?
<משה גפני:>
גם הנושא של שיקום שכונות חברתי הוא קצת מצחיק. מעבירים לשיקום שכונות חברתי מיליון שקל. למה זה הולך? זה סכום עגול כזה, מנותק מכל הנושא של שיקום שכונות חברתי. מה זה? מה עושים עם מיליון שקל בשיקום שכונות חברתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו כנראה תוספת למה - -

<יצחק כהן:>
מי החברתי שזוכה בזה?
<משה גפני:>
עוד יועצים? אולי אלה יחצ"נים חרדים שהוא לוקח כדי להסביר לאדמו"רים מה הוא עושה. יש לי את השמות של היחצ"נים.
<יצחק כהן:>
אולי זה מגדל המים בחומש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צחי, אתה יודע להסביר מאיפה לוקחים ולאן זה הולך?
<צחי דוד:>
אני חושב שלגבי לאן זה הולך הבהרתי. התקציב הולך לתקציב השוטף של המשרד, לפעילות אמרכלות שוטפת.

<יצחק כהן:>

בית דגון זה המון.
<צחי דוד:>
דרך אגב, זה כולל אבטחה. זה הולך לכל הפעילות השוטפת הבסיסית של המשרד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאיפה זה נלקח?

<צחי דוד:>
כמו שאמרתי לחברת הכנסת שפיר, הסיכום בין המשרדים היה שתינתן תוספת בגובה 25 מיליון שקלים שלא תיכנס לבסיס התקציב.
<סתיו שפיר:>
למה?

<אחמד טיבי:>
בין מי למי הסיכום?

<יצחק כהן:>
זה מה שליכט אמר. מדובר בסיכומים שלא הובאו לעיונם של השרים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה מדבר? אין כאן שום העברה שלא מסוכמת בין המשרדים.
<יצחק כהן:>
זה לא בא לעיונם של השרים לפני שהחליטו על תקציב המדינה. זה מה שהוא אמר. זו האמת.

<משה גפני:>
מה ענית לחברת הכנסת שפיר על הנושא הזה שיצא מהפעולות של משרד השיכון? מאיפה יצאו ה-25 מיליון?

<צחי דוד:>
25 מיליון השקלים האלה תוקצבו מראש כסכום שיינתן - -
<משה גפני:>
מאיזה פעולות?

<צחי דוד:>
מעבירים אותם כרגע מתקציב הפיתוח.

<משה גפני:>
אז למה העברנו כסף לפיתוח?

<סתיו שפיר:>
אם הם תוקצבו מראש וידענו עליהם מראש, מדוע זה לא נכנס בבסיס התקציב?

<צחי דוד:>
הסיבה שלא מתקצבים כל סכום בבסיס התקציב לא תמיד ידועה מראש. לא תמיד ידוע מראש הביצוע המדויק ברמת התקנה הבסיסית.

<סתיו שפיר:>
ביצוע של תשלום ארנונה לא ידוע ברמת תקנה?

<צחי דוד:>
זאת דוגמה אחת. יש פה עשרות תקנות. השתדלנו לצמצם את מספר התקנות כדי להקל על המשרדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכל דברים כלליים. אני רוצה פירוט של כמה ארנונה, כמה חשמל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יורדים אף פעם לרמה כזאת של כמה אתה מאשר לחשמל וכמה לארנונה. אף פעם לא ירדנו לכזאת רמה של התייחסות לפעילות שוטפת של משרד, מה עוד שזה לא כסף נוסף שמגיע.

<יצחק כהן:>
הוא אומר לך שזה נוסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מתוך המשרד עצמו.
<אחמד טיבי:>
תוך כדי כך שאנחנו מדברים יש זינוק במחירי הדיור ב-72%.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מתוך המשרד עצמו. יש פריבילגיה לכל שר לעשות שינויים במשרד שלו.

<יצחק כהן:>
זה משרד כושל. לא צריך לתת לו עוד 25 מיליון סתם בלי לדעת לאן זה הולך. הכי מסוכן שזה חודשיים ביצוע. אני מבקש התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התייעצות סיעתית זה עוד 5 דקות.
פנייה מס' 31-33
<יוסי:>
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב שני דברים. באוקטובר 2013 אמורים להתקיים בחירות למועצות המקומיות. הפנייה נועדה להשלמת תקצוב לבחירות בהתאם לסיכום בין המשרדים. בנוסף, יש העברת 60 חודשי עבודה מסעיף 68 בהתאם לסיכום בין המשרדים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה תקציב הבחירות של המועצות האזוריות.
<סתיו שפיר:>
הבחירות היו - -

<יוסי:>
יש פה תקציב מימון מפלגות. לכל מפלגה שרצה יש השלמה. כשנבנה התקציב לא היה סגור הסכום שיידרש השנה. כעת ישנה השלמה.
<סתיו שפיר:>
זה הכל עניין שלא הספקנו או לא רצינו?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התקציב בנוי מזה שתלוי כמה מזדהים עם המפלגות. אני מניח שמדובר גם במקדמות. את אף פעם לא יודעת. יכול להיות שחלק מחברי רשות מקומית מסוימת מחליטים לפרוש לגמרי, הם לא לוקחים את הכסף שלהם. יכול להיות שכולם מצהירים ועוברים כל אחד למפלגה שלו. אנחנו מכירים כאלה מקרים. קשה לדעת עד הפרט האחרון כלפי חברי הרשויות המקומיות.
<סתיו שפיר:>
כשיש בחירות אנחנו יודעים את המועד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מועד. ההזדהות שלהם הייתה רק לפני חודש, או לא יודע מתי. עד אז לא היה לך מושג לדעת כמה ואיך. עושים בערך. נותנים איזה סכום בערך. לאט לאט מעדכנים אותו. קשה לדעת בדיוק. פנייה מס' 34.

<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב שינויים ברבנות הראשית. מדובר בתקצוב הוצאה מותנית בהכנסה של 600 אלף שקל. הרבנות עושה בחינות הסמכה לתפקידים שונים, כגון משגיחי כשרות. הבחינות ממומנות על ידי תשלום אגרה. זאת הוצאה מותנית בהכנסה. היה פה צורך בהגדלה של 600 אלף שקל. יש פה תקצוב של 2 מיליון שקלים לתוספת פעילות ברבנות. אני רוצה להזכיר שהרבנות עברה מאחריות משרד ראש הממשלה לאחריות משרד שירותי הדת. ההליך של התקציב שלה היה מאוחר יותר מאישור תקציב המדינה. יש תוספת של 2 סטודנטים כחלק מאותו - -
<זבולון קלפה:>
400 שנות כוננות?
<צחי דוד:>
יש פה טעות כתיב. הכוונה לשעות פעילות.
<יעקב ליצמן:>
מה הסטודנטים יודעים לעשות?

<סתיו שפיר:>
מה חדש?

<צחי דוד:>
כשיחידה עוברת משרד ואחריות יש איזה שהוא הליך בחינה של הצרכים שלה, של התפקידים שלה.

<יעקב ליצמן:>
יש המון שכונות חדשות בתל-אביב. האם אתה יכול להגיד לי כמה רבנים יש?
<צחי דוד:>
זה במשרד לשירותי דת, לא ברבנות.
<יעקב ליצמן:>
כמה רבני שכונות התווספו בתל אביב?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק בתל-אביב? בכל הארץ יש הקפאה של 10 שנים בתקנים. לא רק בתקנים. גם כשהרב נפטר או פרש והתקן קיים, לא ממנים. את זה צריך לשנות. בשביל זה יש משרד דתות חדש שאני מקווה שיפעל לעשות את השינויים האלה. זה לא הרבנות, זה משרד הדתות.

<יעקב ליצמן:>

בינתיים הוא מוסיף סטודנטים במקום - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
2 סטודנטים לא נכנסים במקום רבנים.

<יעקב ליצמן:>
מה שייכים סטודנטים לרבנים? מה הם מבינים ברבנות?

<בועז טופורובסקי:>
אולי זה סטודנטים לרבנות.

<יעקב ליצמן:>
לא, זאת תוספת של 2 סטודנטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 34, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 34 אושרה

פנייה מס' 35.

<גיא הרמתי:>
הפנייה נועדה להעביר 10 מיליון שקל לקידום הביטחון התזונתי במשרד הרווחה.

<משה גפני:>
כמה היה מדובר שיעבירו לביטחון התזונתי?
<גיא הרמתי:>
200 מיליון שקל.
<משה גפני:>
אז עכשיו מעבירים 10 מיליון? אתה כל הזמן דיברת על 200 מיליון.
<יצחק כהן:>
איפה ה-200 מיליון?
<גיא הרמתי:>
הסכום הזה הוא לא על חשבון ולא במסגרת ה-200 מיליון. הוא בנפרד על החלטות שהתקבלו לפני ה-200 מיליון.

<יעקב ליצמן:>
אתה הולך להגיד לי שלא יורידו את זה מה-200?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שזה החלטות שהתקבלו לפני ה-200.

<גיא הרמתי:>
התכלית שלהן היא הרחבה.

<משה גפני:>
איפה ה-200?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עוד לא הגיע.

<יעקב ליצמן:>
זה לא הגיע, לא יעלה ולא יבוא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 35, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד

העברה מס' 35 אושרה

פנייה מס' 37

<נעה היימן:>
הפנייה נועדה לתקצב הרשאה להתחייב בסך 40 מיליון 898 אלפי שקלים להחלפת ההרשאות התקציביות של הרשות המקומית אבו בסמה. הרשות פוצלה לשתי רשויות נפרדות, לכן להרשאות להתחייב שניתנו בעבר אין עבורן מוטב.
<יצחק כהן:>
מה זה התפצלה, הרי אנחנו מאגדים רשויות?
<נעה היימן:>
אבו בסמה פוצלה לשתי רשויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה אני רוצה להגיד לזכותו של זבולון שהיה פעיל בנושא הזה.
<נעה היימן:>
אנחנו מבטלים את ההרשאות הקודמות שניתנו לאבו בסמה. הן מפוצלות עכשיו לשתי רשויות.

<יעקב ליצמן>

כאן מדובר בשני מקומות. האם יש מקומות אחרים שהתפצלו שגם קיבלו?
<נעה היימן:>
אני לא מכירה.

<יוסי:>
אין כוונה לפצל רשויות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאיפה היא תמיד לאחד.

<יעקב ליצמן:>
בעבר פיצלו.

<יוסי:>
השאיפה היא לאחד. המקרה של אבו בסמה זה מקרה מיוחד. מדובר בפזורה הבדואית שמפוזרת בשטחים גדולים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפתרון הטוב ביותר בנושא של השבטים הבדואיים היה לפצל. היא הסבירה את זה טוב. מי בעד לאשר את העברה מס' 37, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נמנע - 1

העברה מס' 37 אושרה
יש כאן 2 העברות שלא העברנו בגלל שיצאו להתייעצות סיעתית. העברה אחת היא 29, 30. מי בעד לאשר את 29,30, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 29,30 אושרה
<אחמד טיבי:>
רביזיה.
<יצחק כהן:>
רביזיה.

<אחמד טיבי:>
אני מבקש ממך שברביזיה הזאת ספציפית תנהג לפי שיטת גפני. תן לנו לנהל מו"מ עם המשרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 31-33, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – 3
העברה מס' 31-33 אושרה
<יצחק כהן:>
רביזיה.

<יעקב ליצמן:>
הייתה רביזיה על פנייה מס' 11,12 בנושא הרשויות המקומיות. מי בעד לאשר את הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 2
נגד –רוב

הרביזיה על פנייה מס' 11,12 לא אושרה

רביזיה על פנייה מס' 14. מי בעד לאשר את הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 3
נגד – רוב

הרביזיה על פנייה מס' 14 לא אושרה
מי בעד לאשר את הרביזיה על פנייה מס' 19,20, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 3
נגד –רוב

הרביזיה על פנייה מס' 19,20 לא אושרה
מי בעד לאשר את הרביזיה על פנייה מס' 23,24, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 3
נגד –רוב

הרביזיה על פנייה מס' 23,24 לא אושרה
העברה מס' 36,38
<צחי דוד:>
הפנייה נועדה להעביר 46.5 מיליון שקלים ממשרד הבינוי והשיכון לרשות המים והביוב. מדובר בשתי עבודות לפרויקטים מאוד מאוד גדולים שהשיכון מפתח בהם. אחד זה 30 מיליון שקלים במט"ש ליישוב חריש שמיועד לשרת כמעט 5000 יחידות דיור. השני הוא פרויקט מאוד מאוד גדול של המשרד בראש העין שישווקו בו 4500 יחידות דיור. מדובר בתחנת שאיבה. משרד הבינוי והשיכון מעדיף שביצוע התקציב לתאגידי מים יבוצע באמצעות רשות המים והביוב, שיש לה מנגנוני פיקוח ובקרה טובים יותר לביצוע התקציב.
<יעקב ליצמן:>
זה סעיף שידעתם קודם. מה קרה פתאום?

<יצחק כהן:>
פתאום עולים מתחרים?
<צחי דוד:>
זה כסף שמקורו בהכנסות שמתקבלות אך ורק מתקציב משרד השיכון.

<יעקב ליצמן:>
ידעת את זה לפני חודשיים, שלושה.
<קריאה:>
אין דרך אחרת לעשות את זה.

<צחי דוד:>
התקציב הוא תקציב מההכנסות שמתקבלות בעת השיווקים.
<משה גפני:>
למה זה לא היה בבסיס התקציב?
<צחי דוד:>
אי אפשר לתקצב פרויקט חד פעמי של משרד השיכון בבסיס תקציב רשות המים והביוב.
<ראובן ריבלין:>
היה דיון עם ליברמן.
<צחי דוד:>
זה תקציב חד-פעמי. זה תקציב של משרד הבינוי והשיכון. לא הגיוני לתקצב אותו במקורי. זאת העברה שלא תחזור על עצמה. משרד הבינוי והשיכון הוא זה שמקבל את ההכנסות, הוא זה שמקבל את התשלומים. מנגנוני קבלת התשלומים קיימים אצלו. בעת שאנחנו משווקים קרקע אנחנו גובים גם את עלויות הפיתוח מהקבלנים. בחריש שיווקנו כמעט 5000 יחידות דיור. גם עבור המט"ש הזה וגם עבור עשרות פרויקטים אחרים משרד השיכון גובה הכל. רשות המים והביוב לא תגבה אירוע נקודתי, הוא יגבה הכל. הוא מעביר לה לביצוע פרויקט שהוא חושב שהיא צריכה לבצע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי, זה פרויקט חשוב מאוד. מי בעד לאשר את העברה מס' 36,38, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 36,38 אושרה
<יצחק כהן:>
רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מס' 39.
<עדי:>
הפנייה נועדה לתקצב חוזר שנעשה עם הרשויות המקומיות שבבעלותן תאגידים חדשים. במסגרת החוזר הוחלט שמקפיאים את המלוות שהרשויות המקומיות צריכות לשלם למדינה ל-3 שנים. רק בעוד 3 שנים מתחילים לגבות את הכסף. בגלל שהייתה בעיה טכנית התשלום הראשון נגבה מהם. עכשיו, בהוצאה מותנית בהכנסה אנחנו מבקשים להחזיר להם 25 מיליון שקלים.
<זבולון קלפה:>
אפשר לדעת באיזה רשויות מדובר?
<עדי:>
מדובר ברשויות מקומיות חלשות - סוציו 1-4, שיש בבעלותן תאגידים חדשים. כל הרשויות המקומיות שביקשו להיכנס לחוזר, נכנסו.
<משה גפני:>
אפשר לקבל רשימה?

<עדי:>
בוודאי.

<יעקב ליצמן:>
מאיפה הכסף?

<עדי:>
זה הכסף שנגבה מהרשויות המקומיות וחוזר אליהן חזרה.
<יעקב ליצמן:>
האם זה מתוך ה-400 שאנחנו אישרנו לרשויות עשירות?

<עדי:>
זה לא קשור לזה. מדובר במלוות ביוב שהרשויות המקומיות לקחו טרם הקמת התאגיד. הכסף ממשיך להיות מוחזר למדינה. הוחלט על הקפאה ל-3 שנים של הכסף.

<יעקב ליצמן:>
למה לא לקחתם את הכסף מהעשירים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה פרויקט אחר לגמרי.
<עדי:>
אנחנו מחזירים לכל אחד את הכסף שלו. בגלל בעיה טכנית אי אפשר היה לעצור את גביית התשלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 39, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 4
העברה מס' 39 אושרה
פנייה מס' 40
<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לביצועים הבאים
2 מיליון שקל בתקציב התפעול של משרד התרבות והספורט; שינויים פנימיים במינהל התרבות בסך 58 מיליון שקלים. מדובר בעיקר בהעברות פנימיות בהתאם לסיכומים לגבי אזורי הפריפריה, תמיכה בשיפוץ מוסדות תרבות ותמיכה במוזיאונים. בנוסף, יש תקצוב של 15.5 מיליוני שקלים לרשות העתיקות בהתאם לסיכום בין המשרדים והרשות בעניין מימון בניית בית רשות העתיקות ושיפוי הרשות בגין ביצוע עבודות חפירה. עבודות חפירה מתבצעות בחלק מהמקרים באגרות. האגרות כיום לא מכסות את מלוא עלות ביצוע העבודות, לכן נדרש שיפוי לרשות העתיקות על מנת שלא תיכנס לגירעונות ותכניות הבראה כפי שהייתה בעבר.
<סתיו שפיר:>
למה התפעול השוטף לא היה בבסיס התקציב?
<צחי דוד:>
חלק תוקצב בבסיס התקציב, חלק סוכם שיתקבל באופן חד פעמי היות וזה מעבר - -
<סתיו שפיר:>
מה סך כל תקציב המשרד?

<צחי דוד:>
תקציב משרד התרבות והספורט הוא כ-850 מיליון שקל. את זה אני אומר מהזיכרון, יכול להיות שאני טועה.
<עפר שלח:>
שאלתי אתכם בעניין העברה במינהל התרבות והספורט. קיבלתי תשובה שהתקציבים שלא מיועדים לתקצוב בבסיס התקציב תוקצבו זמנית במינהל הספורט. אלה כספים שבשנה שעברה ניתנו לספורט, ועכשיו - -
<יעקב ליצמן:>
כמה כל התקציב של הספורט?
<צחי דוד:>
ספורט הוא 128 מיליון. היו סכומים שסוכם עם המשרד מראש שלא ייכנסו לבסיס התקציב היות והם חד פעמיים באופיים. הם נשמרו. אין שום דבר מהותי מאחורי - -
<עפר שלח:>
לאן הם הלכו בשנה שעברה? לא הייתי עושה כזה עניין מ-4 מיליון, אבל בספורט זה הרבה כסף.
<יעקב ליצמן:>
זה חצי משרד. 58 מתוך 124 זה חצי מתקציב המשרד.
<צחי דוד:>
58 זה בתרבות. הוא שואל רק על מינהל הספורט.

<עפר שלח:>
בפירוט אלה שני הסעיפים האלה – 1943 ו-1943.01. כל אחד זה 2 מיליון של הוצאה שיורדת והולכת לפעילות השוטפת של המשרד, שזה למטה ולתפעול.
<זבולון קלפה:>
בסך הכל זה 2 מיליון. זה לא 2 ועוד 2.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 40 , ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 4

העברה מס' 40 אושרה
<אחמד טיבי:>
אני מבקש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם אני מבקש רביזיה.

פנייה מס' 44-46

<גיא הרמתי:>
הפנייה נועדה לביצוע החלטות ועדת סל השירותים לניצולי שואה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה. 6 מיליון מתקציב הרשות לניצולי שואה מועברים למשרד הרווחה לצורך תכניות קהילתיות ברשויות המקומיות לניצולי שואה, מועדוני אירופה, תכניות חברתיות וכו'. מיליון וחצי מועבר למשרד לאזרחים ותיקים. הוא מיועד לתכנית "והדרת".
<יעקב ליצמן:>
יש בכנסת עמותה לניצולי שואה.
<גיא הרמתי:>
השאלה היא לגבי תמיכה בעמותות.
<יצחק כהן:>
אתה מוריד מטיפול רפואי ומעביר - -?

<גיא הרמתי:>
תקציב סל השירותים נמצא בטיפול רפואי ושירותים.

<יצחק כהן:>
תביא תוספת תקציבית. כמו שאתה נותן 25 מיליון שקל למשרד השיכון על שטויות, תביא פה עוד 7.5 מיליון לניצולי שואה. אתה לוקח מהם מטיפול רפואי.

<גיא הרמתי:>
שם התכנית הוא טיפול רפואי ושירותים. זה ביחד. בתוך השירותים יש תקנה שמיועדת לסל השירותים, שהתקציב שלה ידוע מראש.
<יצחק כהן:>
בשביל מה צריך שירותים אם לא צריכים טיפול רפואי?

<קארין אלהרר:>
איציק, זה לא במקום, זה גם וגם.

<יצחק כהן:>
זה במקום.

<גיא הרמתי:>
יש שם 820 - -
<יצחק כהן:>
שיביאו 7.5 מיליון מתוך 25 המיליון של אורי אריאל, שלא יורידו מטיפול רפואי לניצולי שואה.
<גיא הרמתי:>
אין הורדה בטיפול הרפואי. יש 820 מיליון שקל בתכנית הזאת, כאשר 300 מיליון הם לשירותים מראש, כ-500 מיליון לשירותים רפואיים. יש שירותים רגילים ושירותים רפואיים. מתוך השירותים הרגילים מוקצה תקציב מראש של סל שירותים. לא ידועה החלוקה הפנימית של סל השירותים הזה בתחילת השנה, אלא בעקבות תוצאות הוועדה שמחליטה בין סיוע חברתי לתרופות. זה ביצוע של ההחלטה של ועדת סל השירותים.
<משה גפני:>
לוקחים כסף מהטיפול הרפואי, ונותנים את זה למשהו אחר.
<יצחק כהן:>
תיקח את זה מפעולות משרד השיכון, מה-25 מיליון שעכשיו העברתם לו שאנחנו יודעים למה זה הולך – ארנונה, חשמל, שירותים.
<גיא הרמתי:>
אין פגיעה בתקציב של השירותים הרפואיים לניצולי שואה.
<משה גפני:>
מה זה אין? אתה מוריד לו כסף.
<גיא הרמתי:>
יש תכנית תקציבית שבתוכה נכנסים שני נושאים שונים. אחד שירות רפואי, אחד שירות רגיל.

<קארין אלהרר:>
הוא אומר שזה לא במקום. הוא אומר שהחלוקה בין הדברים לא ידועה מראש. עכשיו הוא מחלק.
<משה גפני:>
יהיה פחות כסף אם יצטרכו.
<יצחק כהן:>
יהיה פחות 7.5 מיליון בשירותים רפואיים לניצולי שואה.
<גיא הרמתי:>
הרשות לניצולי שואה לא מקצה 800 מיליון שקל לשירותים רפואיים לניצולים. יש 800 מיליון שקל שאתם קוראים פה בכותרת שהם לטיפול רפואי ולשירותים. אלה שני דברים שונים. חצי מיליארד שקל מיועדים לטיפול רפואי.
<יצחק כהן:>
7.5 מיליון ישבור אתכם? תביא 7.5 מיליון ממקום אחר. למה אתה לוקח מהם? אל תיקח מהם. לוקחים 7.5 מיליון מטיפול רפואי ומשירותים לניצולי שואה, ונותנים אותם לרשויות המקומיות שיטפלו בקהילה.
<גיא הרמתי:>
זה פשוט להעביר את זה למקום שדרכו יכול להתבצע הכסף בהתאם להחלטה. הרשות לניצולי שואה לא יכולה לבצע את פרויקט "והדרת".

<ראובן ריבלין:>
כמו שיש סל תרופות יש גם סל שירותים. יש פה 826 מיליון. 500 הולכים ישר לטיפולים הרפואיים, אחרים הולכים על כל מיני דברים שצריכים שהוועדה לשירותים תיתן החלטה. הוועדה נתנה.
<יצחק כהן:>
זאת בעיה בשבילם לקחת משם 7.5 מיליון? אין כבר טיפול שיניים לניצולי שואה? זה ממש להתעלל בהכי מסכנים.

<ראובן ריבלין:>
להיפך, רוצים לתת להם.

<יצחק כהן:>
אתה לוקח מהם.

<יעקב ליצמן:>
אתה מעביר לרשויות המקומיות גם עבור ניצולי שואה?

<גיא הרמתי:>
באופן כללי?

<יעקב ליצמן:>
לא, עכשיו.

<גיא הרמתי:>
פה זה רק לניצולי שואה. ה-6 מיליון האלה - -
<ראובן ריבלין:>
מה עם העברה לניצולי שואה?

<יעקב ליצמן:>
האם הכסף הזה שהוא מעביר של 7.5 זה גם עבור ניצולי שואה?

<גיא הרמתי:>
ה-7.5 מיליון שקל משמשים לניצולי שואה בלבד.

<בועז טופורובסקי:>
רשום כאן שינויים של 70 מיליון שקל. איפה הם מופיעים בטבלה?
<גיא הרמתי:>
ה-70 מיליון שקל הוצאה עדיין נשארים בתחום השירותים של הרשות, זאת אומרת שהרשות יכולה לבצע את הכסף הזה ולכן אתם לא רואים את השינוי הזה. אין פה העברה, זה רק ביצוע של ההחלטה.
<יעקב ליצמן:>
למה באותה הזדמנות אנחנו צריכים להוסיף מיליון וחצי לאזרחים ותיקים וללשכות שרים? זה לא זה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לפרויקט "והדרת פני זקן" לניצולי שואה.

<גיא הרמתי:>
זה לתקנה ספציפית.

<יעקב ליצמן:>
תסתכל בעמוד 67.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיליון וחצי למשרד הגמלאים לצורך פרויקט "והדרת פני זקן" לניצולי שואה. על זה אתה מדבר?

<יעקב ליצמן:>
לא. הוא תופס פה טרמפ על מנת להעביר ללשכות השרים עוד מיליון וחצי שקל.

<יצחק כהן:>
זאת בושה וחרפה. עשרות מיליונים לכל מיני שטויות, ומניצולי שואה לוקחים - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, מה פתאום. המיליון וחצי עובר למשרד לאזרחים ותיקים.

<יעקב ליצמן:>
גם ל - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין גם, זה אותו סכום. זה אותו סעיף. זה מתגלגל למשרד לאזרחים ותיקים. מי בעד לאשר את העברה מס' 44-46, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד –רוב

נגד – 3
העברה מס' 44-46 אושרה

אני מוותר על הרביזיה שלי. גם אחמד טיבי וזבולון קלפה ויתרו על הרביזיה. פנייה מס' 47-51.
<מעיין אשל:>
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 133 מיליון ו-327 אלפי שקלים ממשרד החקלאות לחטיבה להתיישבות, וסך של 27 מיליון שקלים ו-306 אלפי שקלים למשרדי הכלכלה והתיירות בגין עודפים מחויבים.
<יצחק כהן:>
מה זו החטיבה להתיישבות?
<מעיין אשל:>
זאת פנייה טכנית. כל שנה עוברים עודפים מחויבים משנה לשנה. כסף שחויב בשנת 2012 אבל לא שולם בפועל, עובר כדי שיוכל להיות משולם בשנת 2013. בשנת 2012 אגף התקציבים עשה תהליך שקוראים לו "חריש עמוק". במסגרת התהליך הזה הוא איחד כל מיני תקנות, צמצם - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה במסגרת העודפים המחויבים שאישרנו כבר, רק אישרנו לסעיף שלא קיים ועכשיו אנחנו מעבירים.
<מעיין אשל:>
בדיוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה כבר אושר בזמנו.

<מעיין אשל:>
זה בעצם אושר. עכשיו צריך לעשות תיקון לפניית העודפים כדי להעביר אותם לאן שבאמת הם צריכים להיות. החטיבה להתיישבות הייתה תחת סעיף משרד החקלאות והיום היא תחת משרד ראש הממשלה. זה טכני לחלוטין.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עודפים מחויבים. אישרנו את זה.
<יצחק כהן:>
לאן זה הולך?

<ראובן ריבלין:>
המחלקה להתיישבות.

<מעיין אשל:>

עודפים מחויבים בגין פעילות החטיבה להתיישבות.
<יצחק כהן:>

איפה זה? ביהודה ושומרון? בהתנחלויות?

<מעיין אשל:>
החטיבה להתיישבות מחולקת ל-3 מרחבים: מרחב צפון, מרחב מרכז ומרחב דרום.
<יצחק כהן:>
מה זה אומר?

<קריאה:>
מרחב צפון מקבל 24, הר חברון 4.5 ,דרום 14, והמטה 82, שאלוהים יודע לאן זה הולך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה עודפים מחויבים שכבר עברו.

<יצחק כהן:>
בוא נשמע לאן הם עברו. לקחו מתלמידי חוץ, לקחו מישיבות.
<שלומית נקש:>
זה הכל עודפים מחויבים משנה קודמת. המטה זה בעיקר כפרי סטודנטים, שיקום תשתיות בישובים הוותיקים.
<יצחק כהן:>
יש לך את רשימת היישובים?
<שלומית נקש:>
אני אוכל להמציא לכם.

<מעיין אשל:>
יש באתר של משרד החקלאות.
<סתיו שפיר:>
ניתן לראות את זה לפני שמצביעים?
<שלומית נקש:>
זאת תכנית משותפת של משרד החקלאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הייתה לנו את הרשימה בהעברה שהצבענו קודם. ראינו שהרשימה של כפרי הסטודנטים הופיעה בהעברה. היא נמצאת. אני זוכר שכשעברתי על העברות ראיתי אותה.
<יצחק כהן:>
מה זה 82 מיליון לפעולות מטה?

<שלומית נקש:>
במטה אנחנו עושים פעולות מרכזיות בכל הארץ. כפרי סטודנטים זה בכל הארץ – בנגב או בגליל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שהם לא מרחביים?

<שלומית נקש:>
שיקום התשתיות בישובים הכפריים זה בכל מקום. זה בצפון ובדרום בעיקר. אלו הפעולות הגדולות שנמצאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר ומדובר בעודפים מחויבים שכבר אושרו והעברנו אותם ורק עכשיו משנים בגלל "חריש עמוק" מסעיף לסעיף - -
<משה גפני:>
מה זה מרכז הר חברון?
<יעקב ליצמן:>
מרחב.
<יצחק כהן:>
מה הוא כולל?

<משה גפני:>
למה בחברון זה כל כך מעט?
<שלומית נקש:>
התקציב שם הוא מעט. מדובר במועצה אזורית דרום הר חברון.
<ראובן ריבלין:>
זה בהתאם לפרופורציות שנקבעו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גפני צודק, הוא רוצה שיגדילו את זה.

<משה גפני:>
אני לא רוצה שום דבר. אני רוצה לדעת על מה הולכים להצביע, זה הכל.
<ראובן ריבלין:>
דרום הר חברון זה סוסיא.
<שלומית נקש:>
אלו התחייבויות שנעשו כבר בשנים קודמות. מדובר בעודפים מחויבים שכבר אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה כבר עבר אלינו. עכשיו זה רק שינוי בסעיף בגלל "חריש עמוק".
<משה גפני:>
מי מחליט על החלוקה של 82 המיליון שהולכים לפעולות המטה?
<יצחק כהן:>
מה הקריטריונים?

<שלומית נקש:>
אלו החלטות ממשלה במקרה של כפרי סטודנטים. במקרה של שיקום תשתיות בישובים ותיקים זאת החלטת ממשלה לפי קול קורא.
<משה גפני:>
מי אחראי על הביצוע בחלק הזה?
<שלומית נקש:>
החטיבה להתיישבות.

<משה גפני:>
מי מעליכם? איזה שר?

<שלומית נקש:>
החטיבה להתיישבות. ראש הממשלה זה - -

<עפר שלח:>
זה עבר לראש הממשלה. זה היה בחקלאות. את יודעת להגיד כמה היה בשיקום תשתיות בישובים ותיקים בשנה שעברה?
<זבולון קלפה:>
100 מיליון כל שנה.
<עפר שלח:>
100 מיליון זו התכנית.
<זבולון קלפה:>
התכנית הייתה מיליארד ל-10 שנים, 100 מיליון לשנה.
<מעיין אשל:>
ביצעו שנה שעברה 33 מיליון מתוך 100. רצו את השארית השנה. זה פרויקט שנדרשים לו מידי שנה 100 מיליון שקל, אבל הביצוע לא קורה - -
<ראובן ריבלין:>
מראש הורידו להם.

<עפר שלח:>
השנה התקציב קוצץ.

<בועז טופורובסקי:>
מה זה 27 מיליון 306 אלף למשרד הכלכלה והתיירות? למה זה לא מופיע כאן בשום מקום?
<מעיין אשל:>
זה כתוב בהסברים. זה מופיע. אלה סעיפים שהיו תחת סעיף 32, שזה סעיף שנקרא תמיכות שונות. טכנית זה עובר ל-33. אני לא אחראית על כלכלה ותיירות, אבל מה שאני זוכרת - -
<משה גפני:>
יש משרד כזה שנקרא כלכלה ותיירות?

<מעיין אשל:>
לא. יש משרד הכלכלה ומשרד התיירות. למשרד התיירות יש עודפים שעוברים לעין גדי. במשרד הכלכלה זה עודפים בגין תקנת מלאי חירום לבשר. רוב העודפים עוברים לשם. יש גם לתקנת שיפוי הצוענים.
<עפר שלח:>
אני רוצה להבין לגבי היישובים הוותיקים, כי היה לנו על זה דיון ארוך בתקציב. גם חבר הכנסת קלפה וגם אני מאוד רצינו שהביטול הזה יתבטל. האם הבנתי שהוציאו בשנה שעברה רק 33, אבל מכיוון שהתקנה בשנה שעברה עדיין הייתה 100 אז הסכום של 67 אמור לעבור להשנה, או שהבנתי לא נכון?
<מעיין אשל:>
הייתה החלטת ממשלה מיום ה-17.10.2010 להקדיש מידי שנה 100 מיליון שקלים לביצוע תכנית שיקום תשתיות בישובים הכפריים. החלטת הממשלה קוימה והייתה בתוקף בשנים 2011 ו-2012. רצו התחייבויות של 100 מיליון בכל אחת מהשנים. רשימת היישובים שאליהם הגיעו הכספים מפורסמת באתר האינטרנט ש משרד החקלאות.
<עפר שלח:>
אין לי בעיה עם רשימת היישובים.
<מעיין אשל:>
ה-100 ניתן. יישוב לכיש, שבמקרה היה בפיילוט, אמר שהוא הולך לשקם את מרכז היישוב שלו ושזאת התכנית שלו.
<עפר שלח:>
תאמיני לי שהבנתי. אני שואל רק על מספרים.

<מעיין אשל:>
הוא בא ואמר שהוא הולך לשקם את מרכז היישוב שלו, שזאת התכנית שלו, שהוא מבקש את ה-matching הזה והזה מהמדינה. הוא נכנס לקול הקורא וקיבל את ההתחייבות, אבל הכסף משולם בפועל מחשבון הבנק של המדינה ליישוב כשהוא מביא דוחות ביצוע, כשהוא מראה שהוא שיפץ את המדרכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לשאלה שלך - כן, הכסף הזה עבר בלי קשר ל-100 מיליון החדשים.

<עפר שלח:>
האם כתוצאה מזה אני יכול להבין שהשנה עומדים 67 מיליון לזכות הסעיף הזה בגין עודפים מחויבים משנה שעברה?
<שלומית נקש:>
לא, ההתחייבויות נעשו, הכסף חויב. מה שהיום אנחנו צריכים זה לשלם.
<ראובן ריבלין:>
הייתה הרשאה.

<זבולון קלפה:>
זאת אומרת שב-2013 אין כסף חדש בסעיף הזה.
<שלומית נקש:>
יהיה כסף חדש.

<זבולון קלפה:>
כרגע אין. לא בהעברה הזאת.

<צחי דוד:>
יהיה.
<בועז טופורובסקי:>
איפה מופיע ה-27 מיליון בטבלה?
<זבולון קלפה:>
זה לא מופיע בטבלאות.

<בועז טופורובסקי:>
למה?

<מעיין אשל:>
תסתכלו הלאה בעמודים, יש לכם בקשה מס' 38002. יש לכם שם את הכסף שעובר למשרד הכלכלה. בעמוד אחר כך יש את הכסף שחוזר למשרד התיירות לסעיף 83.
<בועז טופורובסקי:>
83 זה משרד התיירות?

<מעיין אשל:>
אלה עודפים שהיו בתקציב שהיה מאוחד לסעיפים של חקלאות, תיירות וכלכלה. במסגרת "חריש עמוק" הפרדנו אותם כי לא היה שום היגיון שהם יהיו ביחד. עכשיו צריך לפרק ולהחזיר לכל אחד את מה שמגיע לו.

<משה גפני:>
אין פה תוספת בכל הסעיפים האלה?

<מעיין אשל:>
לא, הכל עודפים מחויבים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה 47-51, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 47-51 אושרה
<יצחק כהן:>
רביזיה.
<ראובן ריבלין:>
יש לי הצעה לסדר, אדוני היושב-ראש. באווירת הדיון כאן נדמה לי שיש איזו שהיא מחלוקת קשה. מתוך הדברים שלמדתי, כנראה שהמחלוקת נוגעת להחלטה מסוימת שנתקבלה על ידי אחד משרי הממשלה או על ידי מספר שרים. זה בנושא ישיבת מיר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בנושא של ישיבת מיר, בנושא של תלמידי חו"ל. אפילו מי שלא מעניין אותו לימוד תורה, יש כאן קליטת עלייה.

<ראובן ריבלין:>
אני מציע לבקש מהיושב-ראש - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברנו על זה הרבה, רובי. על הנושא שאתה אומר דיברנו באריכות. הציעו את מה שאתה אומר.
<ראובן ריבלין:>
אני חושב שרובם של חברי הוועדה חושבים שבנושא של תלמידי חוץ יש הליך ציוני ממדרגה ראשונה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מסכים איתך.

<ראובן ריבלין:>
אני מכיר את אחד מטובי בניה של מדינת ישראל - -

<יצחק כהן:>
שיושב לימינך.

<ראובן ריבלין:>
זכיתי שהוא יושב לימיני. כתוצאה מהמפעל המבורך הזה הוא היה לאזרח ישראל, הוא היה לאחד ממנהיגי ישראל, הוא היה לאחד משרי ישראל שנקרא סגן שר.
<יעקב ליצמן:>

זאת הסיבה שביטלו את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

רובי, יש לי רשימה עצומה. בגללך היו עושים התרה, לא הפרה.

<ראובן ריבלין:>
יש כאלה שבאים לארץ ללמוד שנה, ואנחנו מסבסדים את זה - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. דיברנו על כל זה. כולנו בעד.

<ראובן ריבלין:>
צריך להודיע למשרד שרבים מחברי הוועדה פה – קואליציה ואופוזיציה, תומכים - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, עשינו הרבה מעבר לזה. אם זה ייתן את אותותיו – טוב, אם לא, אנחנו נפעל.

<ראובן ריבלין:>
אנחנו נחכה שבועיים. את כל הדבר הזה יכולים לעשות בעוד שבועיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה לנו עוד מספיק. יהיו לנו אחרים. לא בוער.

<יצחק כהן:>
נחכה שיביאו את החטיבה להתיישבות, את בית-אל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיו עוד דברים. סעיף 52,55.
<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב הנושאים הבאים
סך של 155 מיליון שקלים למיגון עוטף עזה. החלטת הממשלה קובעת שמרחיבים את טווח המיגון מ-4.5 קילומטר ל-7 קילומטר. העלות הכוללת צפויה להיות 270 מיליון שקלים. הסוכנות לקחה על עצמה 40. מתוך ה-230 שנשארו, המשרד ביקש 155.

<יצחק כהן:>
למה זה?

<צחי דוד:>
מיגון עוטף עזה מ-4.5 עד 7 קילומטר. ההחלטות הקודמות היו עד 4.5. הוחלט להרחיב את המיגון עד 7 קילומטר.

<יעקב ליצמן:>
למה צריך אישור מיוחד - -?
<זבולון קלפה:>
זה כולל בתים פרטיים, מבני ציבור?
<צחי דוד:>
בתים פרטיים בלבד. הפרויקט בשיכון הוא בתים פרטיים. כל אחד ממגן את המבנים שבאחריותו. משרד השיכון ממגן בתים פרטיים.

<יצחק כהן:>
מאיפה לקחתם את זה?
<יעקב ליצמן:>
כמה התקציב של מוסדות ציבור?
<צחי דוד:>
זה לא מוסדות ציבור, זה בתים פרטיים בעוטף עזה.

<יעקב ליצמן:>
שאלתי כמה במשרד השיכון - -
<צחי דוד:>
מעונות יום זה במשרד התמ"ת, בתי ספר זה במשרד החינוך.
<יעקב ליצמן:>
מה זה סעיף 3?

<צחי דוד:>
נגיע ל-3.

<יעקב ליצמן:>
איזה מוסדות ציבור?

<צחי דוד:>
96 מיליון שקלים עבור תכנון, פיקוח ומדידות, מתוכם 71 מיליון שקלים ביצוע ישיר. 25 חברות מתוכננות. חלק מפעילות הפיתוח של משרד השיכון כולל תכנון. אנחנו גובים את כספי התכנון כשאנחנו משווקים קרקעות. המשרד מרחיב פעילות. יש צורך בהרחבה של התקציב והתאמתו לפעילות בפועל.

<יצחק כהן:>
זו הוצאה שמותנית בהכנסה. למה אתה שם אותה פה? אמרת שאתה גובה את זה.
<צחי דוד:>
זו הרשאה להתחייב.

<ראובן ריבלין:>
אם היא מותנית, איזו הרשאה אתה מחייב?
<יצחק כהן:>
הוא אומר שהיא לא מותנית. לא כתוב מותנה.

<צחי דוד:>
יש פה הוצאה מותנית והרשאה להתחייב לא באותו היקף.
<ראובן ריבלין:>
לא תמצא.

<יצחק כהן:>
אם אתה אומר שאתה גובה את זה, למה אתה לא כותב מותנית?

<צחי דוד:>
אתה צודק, זו לא הוצאה מותנית.

<יצחק כהן:>
אתה גובה או לא גובה?

<צחי דוד:>
בוודאי שגובים.

<ראובן ריבלין:>
זאת לא הוצאה מותנית.

<צחי דוד:>

בוודאי שגובים. בבקשה הזאת המשרד לא ביקש הוצאה מותנית היות ואנחנו מקדימים הרשאה להתחייב לביצוע פעילות בפועל. למשרד יש בתקנות שהוא גובה תכנון וגם פיתוח.

<יצחק כהן:>
מה יהיה כשהוא יגבה?

<צחי דוד:>
התכנון הוא רק נתח של 6% מהסך הכל. המשרד לא ביקש כרגע להגדיל את תקנות ההכנסה שלו. יש לו תקנות הכנסה של מעל מיליארד שקלים. הוא ביקש כרגע להגדיל נקודתית רק את התכנון היות וחסר לו תקציב, היות שהוא צריך להגדיל פעילות ולהתחייב קדימה על תקציב תכנון. יש לו בסיס תקציב להכנסות, שהוא תקציב גדול ומכובד. הוא לא ביקש בפנייה הזאת להגדיל.
<יצחק כהן:>
מתי הוא ביקש? אתה צריך לבקש, לא הוא. הוא צריך להעביר לך את הדרישה.

<צחי דוד:>
זה לא נכון.

<יצחק כהן:>
אתה רואה שהוא גובה את זה.

<צחי דוד:>
בסעיף 3 מדובר בתוספת תקציבית בהתאם לסיכום בין המשרדים. סוכם עם משרד הבינוי והשיכון בעת אישור התקציב על תוספת לתחום של תשתיות ותיקות, תשתיות לשדרוג, לא תשתיות בשכונות חדשות שדיברתי עליהן עד עכשיו. את החלוקה הסופית בין תשתיות, מוסדות ציבור, כפרי ועירוני המשרד לא ידע להגיד.
<קארין אלהרר:>
איזה מוסדות ציבור נכנסים לדבר הזה?

<צחי דוד:>
בתקן מוסדות ציבור יש כיום 5 או 6 טיפוסים: מגרשי ספורט, אולמות ספורט, מתנ"סים, בתי כנסת, מקוואות ושלוחת מתנ"ס ספרייה. המשרד לא יודע את החלוקה המדויקת, הוא ביקש לעשות את זה בעל שינויו. כרגע הוא מבקש לתקצב 27 מיליון שקלים למוסדות ציבור במגזר העירוני.
<יצחק כהן:>
למה 27 ולא 28, 35 או 25?
<צחי דוד:>
למשרד יש אמות מידה לתקצוב מוסדות ציבור. הוא החליט בין התחומים השונים של מוסדות ציבור ותשתיות ותיקות, להקציב - -
<יצחק כהן:>
אפשר לקבל את מה שהוא החליט?
<צחי דוד:>
אני לא יודע אם הוא החליט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחרי שיוחלט, אפשר יהיה לקבל?

<צחי דוד:>
ודאי, אין שום בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברות 52,55, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 52,55 אושרה
העברה מס' 53

<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב 751 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לפיתוח בבנייה חדשה, בין היתר ביישובים חריש, יבנה, בית שמש, פסגת זאב, טירת הכרמל, בית שאן, אופקים, קריית מלאכי, אשקלון ועוד.

<ראובן ריבלין:>
למה אתה אומר בין היתר? מה השאר?
<צחי דוד:>

למשרד יש עשרות אתרים.

<ראובן ריבלין:>
אל תזכיר את השמות שאמרת. מה זה בין היתר? בין היתר זה - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, זה כתוב בבקשה. אלה הגדולים.

<ראובן ריבלין:>
בין היתר זו מילה משפטית כשאתה מבקש לקבל פרטים נוספים, שאז אתה מחויב לתת את כולם.

<יצחק כהן:>
איזה העברות?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה לדעת איפה הגדולים ואיפה הקטנים.

<ראובן ריבלין:>
לא. שלא יאמר אף אחד.

<יצחק כהן:>
אף אחד או כולם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לדעת.

<צחי דוד:>
אפשר להעביר את תכנית העבודה השלמה של המשרד. אין פה סודות. זו לא הקצאה לישובים. מדובר בהרשאה להתחייב לביצוע עבודות פיתוח בהכנסות שמשלמים התושבים והקבלנים באותם אתרים. אם, לצורך העניין, המשרד מפתח בחריש או ביבנה, הוא גובה את מלוא הוצאות הפיתוח. המשרד, דרך אגב, נמצא בעודף גבייה על ביצוע. זה מתקשר לשאלת ההכנסות של מיליארד וחצי שקל. כרגע אנחנו מתקצבים אותו לביצוע כדי שעבודות הפיתוח ידביקו את קצב השיווקים, לכן גם אין צורך להגדיל הכנסות.

<יצחק כהן:>
עודף גבייה על פיתוח?

<צחי דוד:>
אנחנו גובים את מלוא הסכום של עבודות הפיתוח בעת השיווק. עבודות הפיתוח מתפרסות על פני 3 שנים.

<יצחק כהן:>
זה אבסורד.

<צחי דוד:>
זה לא אבסורד.

<יצחק כהן:>
למה אתם לא כותבים שזאת הוצאה מותנית בהכנסה?

<צחי דוד:>
אתה יכול לגבות מהלקוח, מהקבלן בעת השיווק. אתה לא פוגש אותו אחר כך, לכן אתה גובה ממנו באותה הזדמנות. אתה מבצע את עבודות הפיתוח התת קרקעיות - ראש השטח, כבישים, ביוב. הקבלנים בונים את הבניינים. רק אז אתה משלים את כל היתר – שצ"פים, מדרכות, סלילה שלב ב' וכל היתר.

<זבולון קלפה:>
גם את השלב שאחרי הבנייה.
<צחי דוד:>
בדיוק, גם את השלב שלאחר הבנייה. אתה לא פוגש עוד פעם. אתה גם לא רוצה לפגוש עוד פעם את הקבלן.

<זבולון קלפה:>
מה לוח הזמנים בשלב א'? מה בדרך כלל ממוצע הזמנים?

<צחי דוד:>
משיווק עד שאתה יכול לבנות זה כשנה, הקבלן בונה עוד כשנתיים, ואז המשרד משלים עבודות אחרי אכלוס כחצי שנה או כשנה נוספת. זה כ-4 שנים.
<יעקב ליצמן:>
זאת הוצאה מותנית?

<צחי דוד:>
זו הוצאה מותנית בהכנסה.

<יעקב ליצמן:>
זה מופיע?

<צחי דוד:>
הסברתי שאין צורך בהגדלה היות והמשרד גבה בכל האתרים האלה – ביבנה, בחריש, בבית שמש, שאתם בוודאי מכירים שהוא שיווק שם אלפים.
<ראובן ריבלין:>
יש כבר את הכסף.
<צחי דוד:>
אישרתם כעודף מחויב לפני שבוע סכום של מיליון וחצי שקל.
<יצחק כהן:>
צחי, ראית מה כתוב בפנייה? כתוב שאתה מוריד את זה מהרזרבה הכללית, ומעביר את זה - -

<צחי דוד:>
הרשאה להתחייב בלבד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 53, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 53 אושרה
פנייה 54, 56

<כפיר:>
הפנייה נועדה להעביר סכום של 70 מיליון שקלים למשרד הקליטה לטובת פעילויות שונות - עידוד עלייה, תעסוקה, מדענים.
<יעקב ליצמן:>
כמה עולים היו השנה?

<כפיר:>
ב-2012 היו 19 אלף.
<יעקב ליצמן:>
כמה היו ב-2013?

<כפיר:>
עד היום היו כ-14 אלף.

<יעקב ליצמן:>
תחלק את זה ב-70 מיליון שאתה מבקש תוספת. כמה עולה להביא - -?
<כפיר:>
זאת שאלה ידועה. אין עלות פר עולה.
<יעקב ליצמן:>
תחלק את תקציב משרד הקליטה ב-14 אלף עולים. כמה עולה להביא עולה? מה התקציב? עשית חשבון פעם?
<ראובן ריבלין:>
לא כמה עולה להביא עולה, כמה עולה עולה?

<יעקב ליצמן:>
נניח שהתקציב של משרד הקליטה הוא טריליון שקל. יש 14 אלף עולים. כמה עלה השנה עולה?
<כפיר:>
העולים לא עולים לפי תאריך העלייה. 14 אלף חלקי מיליארד 400 זה 100 אלף.

<יעקב ליצמן:>
מה התקציב של משרד הקליטה?

<כפיר:>
תקציב משרד הקליטה הוא מיליארד 400.

<יעקב ליצמן:>
תחלק מיליארד 400 ל-14 אלף.

<בועז טופורובסקי:>
רשום כאן מיליארד 760.

<כפיר:>
100 אלף.

<יעקב ליצמן:>
מיליון שקלים עולה כל עולה. שיתנו את זה לאזרחים. עולה מקבל מיליון שקל, את האזרח מורידים מתחת לקו העוני.
<כפיר:>

מיליארד 400 חלקי 14 אלף זה 100 אלף.

<בועז טופורובסקי:>
התקציב הוא מיליארד 800. מה זה 28 מיליון לקליטה בקהילה?

<כפיר:>
מדובר על כ-14.5 מיליון לתכנית שנקראת פל"א – פעילות לימודית אחרת, ועוד מיליון 300 לתכנית שנקראת אופק. מדובר בפעילויות שמדברות על חינוך - -
<בועז טופורובסקי:>
מי מתפעל אותן?

<כפיר:>
ספק חיצוני.

<בועז טופורובסקי:>
רק את פל"א?

<כפיר:>
כן.

<בועז טופורובסקי:>
מי זה הספק החיצוני?

<כפיר:>
לדעתי החברה למתנ"סים זכתה במכרז לפני כשנתיים. אלו פעולות תגבור לימודי לשעות אחר הצהריים לבתי הספר לאוכלוסיות עולים שצריכים תגבור לפי תיאום עם משרד החינוך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את העברה מס' 54,56, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
העברה מס' 54,56 אושרה
פנייה מס' 82,85

<נעה היימן:>
הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב משרד החינוך, שעיקרם העברת 136 מיליון שקל לטובת תכנית ההזנה, 65 מיליון שקלים לטובת תקציב הישיבות הגבוהות, 53 מיליון 300 אלף שקלים לטובת תכנית התקשוב של משרד החינוך, 50 מיליון שקלים להשתלמויות מורים באופק חדש, 48 וחצי מיליון שקלים לטובת תוספת שכר לימוד לכיתות קטנות בפריפריה, ו-45 מיליון שקל לטובת קבוצות קיץ במוסדות חינוך. תכנית ההזנה היא במסגרת חוק ארוחה יומית לתלמיד משנת 2005. בתי ספר וגנים בהם יש יום חינוך ארוך זכאים להזנה. בעקבות תכנית הצהרונים של ועדת טרכטנברג אנחנו צריכים לעשות העברה תקציבית לטובת תכנית ההזנה, כי נוספו לנו עוד ילדים שמוזנים באשכולות, בעיקר ב- 1-3 בהם נופלת תכנית הצהרונים. 65 מיליון שקלים לטובת תקציב הישיבות הגבוהות. מדובר בתוספת שניתנת לטובת שינוי קריטריונים של מבחני התמיכה, תוך עידוד ישיבות מגייסות.

<יצחק כהן:>
מה זה? יש גם עידוד לאוניברסיטאות מגייסות?
<נעה היימן:>
הוסכם בין משרדי החינוך והאוצר - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נכנס לתקנה.

<נעה היימן:>
הוסכם בין משרדי החינוך והאוצר להוסיף 65 מיליון שקלים. זה גם מקביל לשינוי מבחני התמיכה.
<סתיו שפיר:>
מתי זה הוסכם?

<נעה היימן:>
לאחר - -

<יצחק כהן:>
אתם תכירו גם באוניברסיטה שבה מתגייסים יותר חיילים?
<נעה היימן:>
אני לא מכירה את אופן התקצוב של האוניברסיטאות, לכן אני לא יכולה להגיב על זה.

<יצחק כהן:>
זה בכלל חוקתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכסף עובר לתקנה.
<יצחק כהן:>
מה הקשר בין תקצוב לגיוס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה גילוי דעת מה שהיא עושה.
<יצחק כהן:>
מה זה גילוי דעת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עובר כסף לתקנה. מה שאנחנו עושים זה מעבירים כסף לתקנה. יש שינוי תבחינים שהשר עושה. אם תקבלו אותם – טוב, אם לא, תלכו לבג"ץ. כרגע מעבירים כסף לתקנה.
<נעה היימן:>
שינוי התבחינים פורסם להערות הציבור. הוא נמצא כרגע פתוח להערות הציבור.

<משה גפני:>
אחר כך תשאלי אותנו, אורית, על הנושא של ההתנחלויות. תלמיד בישיבה ציונית יקבל קרוב ל-1000 שקל, תלמיד בישיבה רגילה יקבל 240.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא הדיון כרגע.

<משה גפני:>
זה מה שהיא אמרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שהיא אומרת זה משהו אחד. מה שהתקנה אומרת - -

<יעקב ליצמן:>
מה לגבי החינוך העצמאי?
<נעה היימן:>
לגבי החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. כאשר בית ספר רוצה שילמדו בו תלמידים, הוא צריך לקבל רישוי. הרישוי כולל כל מיני קריטריונים שקשורים לבטיחות המבנה, לבטיחות תלמידים, לסטנדרט של משרד הבריאות. אלה קריטריונים שחלים באופן אחיד על כל מוסדות החינוך במדינה.
<יעקב ליצמן:>
לא נכון.

<נעה היימן:>
זה החינוך המוכר שאינו רשמי שכולל בתוכו את כל החטיבה העליונה. כל החטיבה העליונה, בין אם אנחנו קוראים לה רשמית - -
<משה גפני:>
זה לא כולל את הממלכתי והממלכתי- דתי.
<נעה היימן:>
היא כוללת את החטיבות העליונות. בית ספר שמקבל רישוי ממשרד החינוך זכאי לקבל הקצאת שעות לימוד, כלומר שכר מורים. רק לאחר שהוא מראה שהוא עומד בכל הסטנדרטים ומקבל את הרישוי, הוא מקבל את הקצאת השעות. בחינוך העצמאי יש בתי ספר שבנינו על כך בתקציב כי ידענו שיש שם מספר תלמידים שדורשים זאת. אני מנסה לענות למה אנחנו עושים את הפנייה הזאת עכשיו ולא בבסיס התקציב. יש לנו הנחות לגבי מספרי תלמידים, כמה שעות לימוד צריכות להיות בהתאם לכל תקנה. בשנת הלימודים תשע"ד, מספר לא מבוטל של בתי ספר בחינוך העצמאי עדיין לא ענו על הקריטריונים לטובת רישוי, לכן שעות הלימוד שנמצאות שם כי הן ניתנו להם בבסיס התקציב, נלקחות באופן זמני לתקנת שעות הלמוד הכללי של משרד החינוך. הן יוחזרו.
<יעקב ליצמן:>
זמני את אומרת?
<נעה היימן:>
זמני.

<זבולון קלפה:>
זאת אומרת, שהם ישלימו את כללי הרישוי הם יקבלו רטרואקטיבית מספטמבר.
<נעה היימן:>
בדיוק. .

<יעקב ליצמן:>
האם בבית ספר ממלכתי צריך רישוי?

<משה שגיא:>
בבית ספר רשמי לא צריך רישוי.
<יעקב ליצמן:>
יכולים להיות שם מפגעים. האם משרד החינוך ומשרד האוצר יתמכו בחברי הכנסת של ועדת הכספים כך שכל בתי הספר בארץ יצטרכו לקבל רישוי על כך שאין בהם מפגע תברואתי? האם לגבי בתי ספר ממלכתיים בגילה, בלוד, ברמלה או במקומות אחרים אתם תתמכו בחברי הכנסת שרוצים להגיש הצעת חוק לגבי כך שהם יצטרכו רישוי תברואתי, בטיחותי?
<נעה היימן:>
אני לא יודעת לענות.

<משה שגיא:>
אתה מדבר על בעיה משפטית, לא תקציבית. אולי יש לה השלכות תקציביות, אבל זו בעיה משפטית.
<יעקב ליצמן:>
מדברים על בריאות הילדים. ילד ייפול בבית ספר - -
<משה שגיא:>
צריך לזכור שבתהליך רישוי יש עניין של חוסן כלכלי.

<יעקב ליצמן:>
למה רק חרדים?
<משה שגיא:>
זה לא רק חרדים. כל בתי הספר בחטיבה העליונה הם מוכרים שאינם רשמיים. כולם מחויבים ברישוי, כולל אורט, עמל, אמי"ת, עתיד.
<יעקב ליצמן:>
מה זה משנה עמל, יש עתיד, אין עתיד?

<זבולון קלפה:>
הראלי בחיפה.

<משה שגיא:>
המרכיבים בנושא הרישוי הם
בטיחות, הנושא הרפואי, החוסן הכלכלי והנושא פדגוגי.
<יעקב ליצמן:>
למה החינוך העצמאי חייב רישוי אם אין לו חוסן כלכלי, אם אין לו תקציב? למה בחינוך העצמאי אתה לא דורש - -?
<יצחק כהן:>
זה לא חל על ממלכתי ועל ממלכתי- דתי.
<משה שגיא:>
מאחר והחינוך הרשמי הוא בבעלות המדינה, והמדינה לא יכולה לתת רישיון לעצמה כי היא זאת שמספקת את השירות הזה, אז זה חל על המוכר שאינו רשמי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי זה המוכר שאינו רשמי?
<יעקב ליצמן:>
בגלל זה יש בתי ספר עם אסבסט.

<משה שגיא:>
המוכר שאינו רשמי הוא החינוך העצמאי, המעיין, החינוך האחר, שזה בתי הספר הנוצריים, בית הספר הדמוקרטי.

<ראובן ריבלין:>
אורט נכלל?

<נעה היימן:>
אורט נכלל.
<משה שגיא:>
כל החטיבה העליונה נכללת במוכר שאינו רשמי.

<ראובן ריבלין:>
מה עם בית הספר הריאלי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכלל. מה כוללת חטיבה עליונה?

<נעה היימן:>
את כל בתי הספר התיכוניים בארץ.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל החטיבה העליונה במדינת ישראל היא מוכר שאינו רשמי? כולם נדרשים לדבר הזה?
<משה שגיא:>
ודאי. אין פה שום קיצוץ.

<יעקב ליצמן:>
לא בודקים את בתי הספר הממלכתיים אם יש בהם מפגע.
<משה שגיא:>
אין פה שום קיצוץ. ברגע שבית הספר יקבל רישיון הוא יקבל את התקציב.

<יעקב ליצמן:>
למה צריך את זה?

<משה שגיא:>
כשלבית ספר אין רישיון וקורה בו איזה מפגע, זאת האחריות של המדינה. כאשר אני מתקצב אותו אני נותן רישוי בפועל כך שאם יש איזה מפגע המדינה נושאת באחריות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם עד שיתקנו את הפגמים מורים לא יקבלו משכורת?
<משה שגיא:>
אני יכול להגיד לך מה קורה ברשתות. ברשתות אורט, עמל ועתיד אנחנו לא משלמים עבור אותם בתי ספר - -

<משה גפני:>
זה חל על החינוך העצמאי.

<משה שגיא:>
אני לא אחראי על החשב הכללי, אני אחראי על התקצוב של משרד החינוך. לגבי ההנחיות של החשב הכללי לשלם למורים שנמצאים בבתי ספר שאין להם רישיון, החשב הכללי מכריע, לי אין סמכות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מורים בחינוך העצמאי ובחינוך התורני לא יקבלו משכורת עד שיתקנו את הפגמים? זאת המשמעות?
<משה שגיא:>
זו לא הנחיה שאני נותן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הנחיה. האם בפועל יקבלו משכורת?
<משה שגיא:>
אני לא יכול לתקצב בית ספר כזה כל עוד אין לו רישיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו שמתקצב אותם? יכול להיות מצב שמורים ילמדו ולא יקבלו משכורת?
<יעקב ליצמן:>
כן.

<משה שגיא:>
זה בדיוק כמו מצב של מורה באורט שילמד ולא יקבל משכורת בגלל שאין לבית ספר רישיון. זה בדיוק אותו מצב.

<עפר שלח:>
רישיון זה דבר חד-פעמי?
<זבולון קלפה:>
נדרש כל שנה.
<ראובן ריבלין:>
בממלכתי- דתי הרישיון הוא מעצם היותם ממלכתיים.
<יצחק כהן:>
בית ספר ויצמן לא צריך בטיחות? בית ספר בן-צבי לא צריך בטיחות?
<משה גפני:>
אדוני היושב-ראש, זה דבר חדש שלא היה עד היום. הנושא הזה לא הגיע אף פעם לוועדת הכספים. משרד החינוך גם לא נקט בצעד הזה. אני רוצה להסביר במה מדובר. לחינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני יש מעמד בחוק. עד היום הממלכתי והממלכתי- דתי לא דרשו רישיון. יכול להיות מפגע בטיחותי כמו שהיה בבית ספר בבאר שבע, שנפל תלמיד מהחלון ואף אחד לא מסר דין וחשבון לאף אחד כיוון שאין רישיון. במוכר שאינו רשמי נדרש רישיון.
<יצחק כהן:>
כל שנה.

<משה גפני:>
יכול להיות שבשנת הלימודים תשע"ג בבית ספר של החינוך העצמאי באיזה שהוא מקום בארץ ירדה הגומייה של השירותים ובא המפקח של משרד החינוך ואמר שצריך לתקן את זה. אני לא מדבר בתיאוריות, אני מדבר בהווה. זו תמונת המצב. במצב כזה אין לבית ספר רישיון. עד שמוצאים את בעל המקצוע, עד שמוצאים את זה שיתקן לוקח חודש או חודשיים. בינתיים בית ספר עובד, יש מורים ומורות בבית הספר. מערכת היחסים בין הרשתות למשרד החינוך היא כזאת שכמעט ומשרד החינוך משלם את המשכורות. מכיוון שאי אפשר לשלם שם משכורות שונות מאשר בחינוך הממלכתי, הכל נמצא תחת פיקוח של משרד החינוך, אז לא הביאו אף פעם קיצוץ. היו במערכת יחסים שהיו עושים את התיקונים בספטמבר, באוקטובר, בנובמבר. התיקונים היו נעשים ברוב המקרים בחודשים הראשונים. בינתיים בית הספר היה עובד, הילדים היו הולכים הביתה והמורים היו מקבלים משכורת. לראשונה עכשיו - וזה לא אורט , וזה לא החטיבות העליונות, אלה בתי הספר היסודיים המרכזיים של הציבור החרדי - אם אין שם רישיון, אם לא נותנים למורים משכורות, לילדים אין מקום אחר. זה לא בית הספר הריאלי, זה לא בית הספר הדמוקרטי ולא החטיבות העליונות שזה נוגע להן.

<ראובן ריבלין:>
זה הסדר חדש שהם רוצים?
<משה גפני:>
זה דבר חדש. הוא לא היה עד היום.

<עפר שלח:>
למה זה לא הריאלי והדמוקרטי?

<משה גפני:>
לריאלי ולדמוקרטי יש מעמד - -

<יעקב ליצמן:>
עופר, שם מדובר על 2,3 בתי ספר. כאן אתה מדבר על עשרות, על מאות.
<משה גפני:>
כמו לבתי הספר התיכוניים החרדיים. בחטיבות העליונות לא תקבל שכר עד שלא תביא רישיון. אותו דבר גם במוכר שאינו רשמי. לא כך היו הדברים בחינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני עד היום. זה החינוך היסודי המרכזי של הציבור החרדי. אתה יכול להגיד לילד שנמצא בתלמוד תורה ללכת לחינוך העצמאי, ללכת למעיין החינוך התורני. לראשונה עכשיו אם תאשר את הקיצוץ הזה ויהיו בתי ספר שיהיה חסר להם ספוילר או כל מיני דברים שהם לא משמעותיים, בית הספר הולך לשבות, המורים לא יקבלו משכורת.
<ראובן ריבלין:>
לא לשבות. להיות מושבת.

<משה גפני:>
להיות מושבת.

<יעקב ליצמן:>
האם תתמוך בכך שנוביל שזה יהיה בכל בתי הספר?
<משה גפני:>
המציאות הזאת חדשה. התשובה שלי היא שאסור להביא את הקיצוץ הזה, צריך לתת לחינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני חודשיים על-מנת לתקן את הדברים, כמו שהיה עד היום, ואם עד אז לא יהיה פתרון יהיה צו סגירה על בית ספר.
<משה שגיא:>
זה לא דבר חדש מהבחינה הזאת שחשב החינוך העצמאי וחשב המעיין לא היו צריכים לשלם למורים בבתי ספר שאין להם רישיון. בעקבות ביקורת שהייתה הנושא הזה עלה. אם שתי הרשתות היו תחת חשב משרד החינוך, הן מאז ומתמיד לא היו מקבלות תקציב.
<משה גפני:>
הם לא היו צריכים רישיון כל שנה.

<משה שגיא:>
עובדה ששרתים ומזכירים שמשולמים על ידי חשב משרד החינוך ולא על ידי חשב הרשתות, לא משולמים עבור בתי ספר שאין להם רישיונות. מה שאני טוען זה שלא היה צריך לשלם למורים בבתי ספר שאין להם רישיון גם קודם לכן. בעקבות הביקורת שנעשתה הצלחנו לתקן את הליקויים האלה. זה חלק מתיקון הליקויים. לא ייתכן שלרשתות מסוימות יהיה דין אחד ולמוסדות אחרים יהיה דין אחר בנושא של עמותה שהיא לא רשמית.
<יעקב ליצמן:>
האם תתמוך בחברי כנסת בוועדת כספים שיגישו הצעת החוק שמהיום יהיה שוויון לכל - -?
<משה שגיא:>
זאת החלטת מדיניות, זו לא החלטה שלי.
<יעקב ליצמן:>
אנחנו רוצים לדאוג לכל הילדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה גופים אחרים שלא שייכים מקוצצים כמו שמקוצצים שני הגופים האלה?

<משה שגיא:>
להגיד מקוצצים זו לא המילה הנכונה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע למה אני מתכוון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מעוכבים.

<משה שגיא:>
במעיין זה מספר מוסדות ספורים.

<יעקב ליצמן:>
לא משנה ספורים או לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם ברשתות אחרות - לא המעיין והחינוך העצמאי - אתה יודע כמה?
<משה שגיא:>
אין לי פה את הנתונים. אפשר להציג את הנתונים כמה בכל רשת.
<משה גפני:>
במעיין החינוך התורני זה מוסדות ספורים. כמה בחינוך העצמאי?

<משה שגיא:>
זה יותר גבוה. זה תלוי בקצב העבודה.
<יעקב ליצמן:>
למה בממלכתי בגילה אתה לא דואג לבריאות, אתה לא דואג לבטיחות?
<משה שגיא:>
למה?

<יעקב ליצמן:>
כי אתה לא עושה חוק שמעכב - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם יש דרך, יחד עם החשב הכללי או אני לא יודע מי, שמשכורות ישולמו למורים למרות הקיצוץ הזה? האם אפשר שיקבעו זמן של חודש, חודשיים לתקן?
<משה שגיא:>

יש דרך. צריך לקיים דיון עם החשב הכללי.
<נעה היימן:>
אנחנו מקיימים את הדיון עם החשב הכללי. המשכורות ישולמו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשאת אומרת שהמשכורות ישולמו, את יודעת את זה?

<נעה היימן:>
צריך לזכור שלמשרד החינוך יש שעות לימוד. התרגום שלהן הוא משכורות. מה שאנחנו מפחיתים פה זה את שעות הלימוד. יש לנו מוסדות שאמורים לקבל רישוי ולקבל שעות. ברגע שהם יקבלו את השעות האלו, השעות האלו מתורגמות לשכר מורים. מה שעשינו בפנייה הזאת זה להפחית את שעות הלימוד שיש לרשת המעיין או לרשת החינוך העצמאי, כי כרגע אין שם מבחינתנו מוסדות שצריכים להשתמש בשעות האלו. ברגע שהם יקבלו רישוי, השעות האלו יוחזרו, איתן גם - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה המשמעות בחודשיים הקרובים?
<נעה היימן:>
ישולמו משכורות בחינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני.
<יעקב ליצמן:>
איך ישולמו משכורות, הרי אתם לא מעבירים כסף?

<נעה היימן:>
אנחנו עושים נוהל עם החשב שבמסגרתו - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה את אומרת שקיים? את אומרת לפרוטוקול שישולמו להם משכורות?

<נעה היימן:>
אני אומרת את זה לפרוטוקול.

<יצחק כהן:>
רק אחרי שיתנו רישוי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. היא אומרת לך עכשיו.

<נעה היימן:>
הקצאת השעות נלקחת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נלקחת, אבל ישלמו משכורות. זה בסדר אם נקציב חודשיים?
<משה גפני:>
ניסן, אין הוקוס פוקוס. ברגע שאתה מקצץ אה הכסף הזה ולא מעבירים את שעות הלימוד, אין כסף לשלם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא אומרת לך שכן.

<משה גפני:>
מאיפה? אם היא אומרת שלא מקצצים במשך חודשיים אני מבין, אבל אם מקצצים אין משכורת.
<יצחק כהן:>
למרות שתהליך הרישוי לא הושלם.

<עפר שלח:>
מכוח מה אתם מעבירים את הכסף בינתיים?
<נעה היימן:>
מעבירים את זה מתקנת השעות של כל אחת מהרשתות האלו לתקנת השעות המרכזית של משרד החינוך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שם זה נשמר.

<נעה היימן:>
שם זה נשמר בסל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאיפה אתם משלמים את המשכורות?
<זבולון קלפה:>
מכיוון שהמעסיק זה הבעלויות - -

<משה שגיא:>
יש תקנות שכר מאוד גדולות בחינוך העצמאי ובמעיין. זה לא שאין להם תקציב.

<נעה היימן:>
יש שם תקציב שנתי.

<משה שגיא:>
ההפחתה היא שולית שבשולית.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עדיין ישלמו להם.

<נעה היימן:>
התקציב שלהם נמצא בתקנות נפרדות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שעל זה מדובר.
<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת, זה לא בלתי חוקי לשלם להם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בואו נסכם שיהיה ברור לכולנו ולפרוטוקול, שגם אם נאשר עכשיו את הקיצוץ בשעות וניקח חודשיים - -
<נעה היימן:>
השעות נשמרות למעיין ולעצמאי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השעות נשמרות בתקנה הראשית. בחודשיים האלה שאנחנו מדברים עליהם ישולמו משכורות למורים של המעיין ושל החינוך העצמאי.
<נעה היימן:>
אתם יכולים לראות את סדרי הגודל בפנייה. התקנה של העצמאי, לצורך העניין, עומדת על יותר ממיליארד שקלים. העברה שנעשית פה היא של 31 מיליון.

<יעקב ליצמן:>
השתמשתם כבר ב-90%. אכלתם את הכסף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם אומרים לך לפרוטוקול, שלמרות - -
<יעקב ליצמן:>
היא אמרה לפני 2 דקות שהחשב הוא בעל הבית, לא היא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה הוא אמר. האם הנושא הזה דובר עם החשב?

<נעה היימן:>
נכון. היא אומרת שדובר. עכשיו היא אומרת את הסיכום.
<יצחק כהן:>
למרות שתהליכי הרישוי לא הושלמו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למרות שתהליכי הרישוי לא הושלמו ואנחנו נותנים לזה חודשיים זמן להשלים, בחודשים האלה ישולמו משכורות.
<נעה היימן:>
אין בעיה היום בתקנות האלו מבחינת תשלום משכורות, כי התקנה עומדת על יותר ממיליארד שקלים. אנחנו מוציאים ממנה 31 מיליון.
<ראובן ריבלין:>
לא ישלמו את זה מהמורים אלא מהתקציב הרגיל.
<נעה היימן:>
לא. זה ב-2 תקנות נפרדות.

<ראובן ריבלין:>
אתם לא מקפיאים את עניין המורים אלא לאחר חודשיים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם זה לא בטוח.

<נעה היימן:>
גם זה לא בטוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל את השעות היא לקחה בינתיים.

<ראובן ריבלין:>
זאת הצהרה.

<נעה היימן:>
כל יום שעובר - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו הצהרה שלה לפרוטוקול.

<נעה היימן:>
לא תהיה פגיעה בשכר המורים.

<משה גפני:>
אני לא מבין את כל העניין הזה. הם מביאים את ההפחתה של 45 מיליון שקלים.
<ראובן ריבלין:>
אני חייב לשבח את החשבים של אגף התקציבים ואת האנשים שמלווים את המשרדים השונים. כל הכבוד לכם על היכולת לתת תשובות גם בנושאים שהם לא תקציביים. מה שאתם מביאים לנו כאן אלה נושאים תקציביים שאנחנו צריכים לאשר או לא לאשר, כאשר אם פתאום בתוך מערכת של העברה תקציבית יש שינוי בקריטריונים או שינוי - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה שינוי בקריטריונים?
<ראובן ריבלין:>
אם הם באים ואומרים, למשל, שלמרות שיש תקציב שאנחנו מעבירים, אפשר להקפיא אותו. הם קובעים מי הוא בעל רישיון או מי לא צריך רישיון, מי הוא בעל רישיון בהגדרתו כממלכתי, בין שהוא ממלכתי דתי או לא. היא אמרה שיש דברים שצריך לדבר ולסכם עם החשב הכללי.

<יעקב ליצמן:>
עד היום שילמו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שילמו.

<ראובן ריבלין:>
זאת הנחיה חדשה.

<זבולון קלפה:>
בתור מנהל לשעבר של מוסד מוכר שאינו רשמי, לא קיבלתי.
<יעקב ליצמן:>
בתור מנהל של החינוך העצמאי לשעבר, כן שילמו.
<ראובן ריבלין:>
אתם באים ואומרים לנו שהבקשה היא בקשה תקציבית גרידא, שלמי ששילמו עד אשר הצבענו ימשיכו לשלם, ולמי שניתן היה לכפות עליו הר כגיגית על ידי עצירת תשלומים כאלה או אחרים תקציביים בגלל התנהגות כזאת או אחרת או הפרת תנאי רישיון או בהיותו לא בעל רישיון, שום דבר לא ישתנה אלא לאחר שנדבר בתקציב אחר. כרגע אנחנו נמצאים במצב שבו משתנים התנאים. השתנו התנאים לפי הדברים שאמרת בראשית הדרך. את באת ואמרת - אני מבין ומוקיר את עצם הגילוי הנאות שלך - שמדובר פה באיזה שהוא שינוי בתנאים להענקת אותם כספים שהמדינה מוכנה להעמיד או תקציב המדינה מוכן להעמיד לרשות המערכת החינוכית על כל מרכיביה. את באה עכשיו ואומרת לנו שאת מצהירה מתוך ידיעה שבשום פנים ואופן לא ייפגע ההסדר שהיה עד היום בכל מה שקשור לאותם גופים שהתשלום עבור מורים היה משולם על ידם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לתקופה.
<ראובן ריבלין:>
את זה אתה מוסיף עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם מוסד לא - -

<ראובן ריבלין:>
זה ברור. גם בית ספר ממלכתי היו סוגרים.
<יעקב ליצמן:>
לא סוגרים.

<ראובן ריבלין:>
סוגרים את המנהלים. מעיפים אותם לכל הרוחות. אתה חושב שבבאר-שבע כשנפל הילד מהחלון לא - -?
<משה גפני:>
משרד החינוך נמצא במערכת החינוך העצמאי כל הזמן. אם יש בית ספר שאין לו רישיון חודש ועוד חודש ועוד חודש, משרד החינוך מוציא לו צו סגירה. אין מציאות כזאת שישלמו. אני גם לא דורש שישלמו.
<ראובן ריבלין:>
זה בסדר, אבל לא שיבואו ויאמרו - -
<משה גפני:>
אין פה מגבלת זמן. ברגע שיש בית ספר שאין שם אפשרות להוציא רישיון, תמונת המצב היא כזאת שמוציאים לבית הספר צו סגירה והוא נסגר. אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על משהו חדש לחלוטין. עד היום היה תקציב שהיה מיועד לתקן את הליקויים האלה. לא היה אף פעם קיצוץ. נניח שמחר בבוקר כל הבעיות תוקנו, העבירו את הכסף וצריך לשלם לכל בתי הספר, גם של המעיין וגם של החינוך העצמאי, מאיפה יש לך את הכסף? מאיפה הם מביאים את כסף, הרי ירד עכשיו 45 מיליון?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא הסבירה שני דברים. השעות האלו לא חוזרות לשום מקום, הן נשארות במשרד ומחכות. למשרד החינוך יש מאגר גדול של כספים, שגם אם אתה מוריד 32 מיליון עדיין יש לו סכומים גדולים מאוד בתקציב שהוא יכול לשלם. יכול להיות שלקראת אייר, סיוון תהיה לו בעיה עם הכסף הזה. בינתיים יש לו את הכסף הזה. הוא מתחייב שהוא משלם את זה. בינתיים אין לך בעיה.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, תן לי להוכיח שזה לא נכון. למשרד החינוך ולמשרד האוצר יש סמכות גם היום להוריד את הכסף, הוא לא צריך את העברה הזאת, הוא עושה את זה בין כה. הוא מעכב. שלא יספרו לך סיפורים. לא בגלל הסעיף הזה הולכים לעכב או לא הולכים לעכב. יש להם סמכות בלי שום ערעור לעכב מי שלא עומד בתנאי הרישיון. אלא מה? הוא רוצה לקחת את הכסף. זה העניין. עד עכשיו הוא היה יכול לעשות את זה. עד היום על פי חוק או נוהל מי שלא עמד ברישיון אפשר היה להוריד לו את הכסף. לא צריך את כל הסעיף הזה, זה מיותר. הם יכולים לעשות את זה בלי הסעיף. כרגע הוא מוריד את הכסף. הוא מעביר את זה למישהו אחר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא למישהו אחר.

<יעקב ליצמן:>
לא משנה איזה סעיף. למה הוא צריך להוריד את הכסף?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא אומרת לך דברים אחרים.

<עפר שלח:>
היא אומרת לך במפורש - -
<יעקב ליצמן:>
עופר, למה היא צריכה להבטיח לי, להסביר לי ולהישבע לי שהיא תחזיר את הכסף? שלא תיקח. היא יכולה לקבל את אותן התוצאות - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם רוצים ללחוץ על המוסדות יותר.
<יעקב ליצמן:>
זה הכל פיקציה. הם יכולים בלי לעשות כלום, רק במכתב.

<משה גפני:>
היא לא צריכה ללחוץ.

<יעקב ליצמן:>
זה שהורידו את הכסף אומר שלקחו את הכסף ולא יחזירו אותו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שהבנתי ממשה זה שעד עכשיו זה לא היה תחת החשב של משרד החינוך.
<נעה היימן:>
זה עדיין לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו זה מתחיל להיכנס?

<משה שגיא:>
לא.

<משה גפני:>
החשב של החינוך העצמאי הוא החשב של משרד האוצר.

<נעה היימן:>
תחת סעיף 20, שזה הסעיף השוטף של משרד החינוך, עובדים 4 חשבים שונים. כאשר אצל החשבת של משרד החינוך אין רישוי במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, היא לא משלמת משכורות למורים. גם אם התיקון או הליקוי יטופל ויתוקן בקרוב, עדיין לא מועברים תשלומים עד שאין רישוי. בחשבויות של המעיין ושל העצמאי, שבהם יש חשב נפרד, המשכורות - -

<משה גפני:>
חשב של משרד האוצר.

<נעה היימן:>
החשב של משרד האוצר הוא חשב נפרד. כל החשבים הם תחת החשב הכללי במשרד האוצר. יש חשב נפרד. יש שם נוהל טיפה שונה. היה עד השנה נוהל שלפיו גם אם היו חריגות וליקויים בהשגת הרישוי, עדיין שולמו משכורות למורים. כחלק מעבודה סביב מיפוי ליקויים אנחנו מנסים לעשות שם כמה שינויים איטיים והדרגתיים. אחד מהם הוא שכל עוד אין לבתי הספר רישוי, הרשת לא מקבלת בגינם הקצאת שעות. מה שאנחנו עושים עכשיו זה שומרים את הקצאת השעות של המוסדות שאנחנו צופים שעתידים לקבל את הרישוי בהמשך – עוד חודש , עוד חודשיים, עוד שלושה. כאשר הם יעמדו בתנאי הרישוי של בטיחות הם יקבלו את השעות האלו רטרואקטיבית. השעות האלו יוחזרו. הן לא נלקחות לשום רשת של משרד החינוך, הן נשמרות אצל משה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ובינתיים, עד שיקבלו?
<נעה היימן:>
התקציב הוא תקציב שנתי. כל תקנה שיש למעיין ולעצמאי אמורה להספיק לתשלום משכורות במשך 12 חודשים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העיכוב כרגע ישפיע על 2 החודשים האחרונים בשנה. בינתיים יש לכם לשלם.
<נעה היימן:>
30 מיליון או 40 מיליון שמוציאים זה לא תקציב חודשי. זה אפילו לא חודש. אין בעיה כרגע בתשלום משכורות. אם היא תתעורר אנחנו ניתן לה מענה.
<יעקב ליצמן:>
הרישיון לבתי ספר זה במשרד הבריאות. מרמנת עושה את הבדיקות. מרמנת זו חברה שמשרד החינוך שוכר. משרד הבריאות שותף. לא פעם ולא פעמיים ניסינו לאחד . אני יודע בדיוק מה התהליך. אני אומר לך שעשרות בתי ספר לא מקבלים תקצוב בתחילת השנה כי אין להם רישיון. יש מלחמת עולם על כך שבמאי צריכים להגיש, ומרמנת בודק את זה בסוף. יש אין ספור בעיות. יש מלחמה גדולה. הם מעכבים את הכסף. הם יכולים לעכב את זה, לא צריך אף אחד. לא פעם ולא פעמיים אני והחשב במשרד החינוך התחננו שישחררו - לפעמים לא יכולתי לקבל רישיון בגלל דברים שלא תלויים דווקא במוסדות – את הכסף לחודש או לחודשיים. לפעמים קיבלתי, לפעמים לא. הם עושים את זה. אני אומר לפרוטוקול שלא צריך כאן כסף. אלא מה? הם רוצים לקחת את הכסף משם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו הולכים לשפר עכשיו את מצבכם. אם אתה אומר שעד עכשיו היו מעכבים ולא משלמים, עכשיו יש לך התחייבות שלא יעכבו.
<משה גפני:>
לא.

<יעקב ליצמן:>
בשביל מה צריך את הכסף?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההחלטה הזאת רק משפרת את מצבך.

<משה גפני:>
בחינוך העצמאי זה לא היה המצב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא בחינוך העצמאי?

<משה גפני:>
אתה טועה בעניין הזה. המוכר שאינו רשמי, כמו שאמרו על החטיבה העליונה ועל החרדי, אם לא היה רישיון לא היו מקבלים.

<זבולון קלפה:>
הבקשות שמבקשים אותם גופים ועמותות מורכבים מכמה מרכיבים. חלק בטיחות, חלק בריאות וחלק מהעמותה עצמה, כמו חוסן כלכלי או מה שנקרא סעיף ג'.

<משה גפני:>
חלק מזה זה שמשרד ממשלתי לא הגיע לבדוק.

<זבולון קלפה:>
כל מה שקשור בגוף עצמו הגוף צריך להעביר בזמן כמו שצריך. מבחינתנו, בקשה שהוגשה בזמן - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
והייתה מלאה.

<זבולון קלפה:>
אומר לך ליצמן, והוא צודק בדבר הזה, שמשרד הבריאות לא יורד לשטח כדי לפקח.

<יעקב ליצמן:>
ניסן, במאי מגישים. הם באים לבדוק בדצמבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, אתה מסכים שאם משרד הבריאות סימן 1,2,3 לתקן, צריכים לתקן את זה?
<יצחק כהן:>
על זה אף אחד לא מתווכח.

<יעקב ליצמן:>
חברת מרמנת דורשת שיעבירו את זה במאי. כל המוסדות בדחילו ורחימו רצים במאי, יוני ויולי ומגישים. היא לא בודקת עשירית עד תחילת ספטמבר. עד שמתחילה שנת הלימודים היא לא בודקת. זה לא המוסדות. עד דצמבר, ינואר ואפילו מאי - -
<יצחק כהן:>
ניסן, אתה צריך לעשות את האבחנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לך ברירה, אחרת לא ישלמו לך. הוא אומר שלא צריכים את זה. לא ישלמו לך. כך אני מבטיח שישלמו לך. מה שהוא אומר זה שיכולים לא לשלם לך כי אין רישיון. אני מבטיח שישלמו לך.

<משה גפני:>
אני ביקשתי שלא תביא את זה עכשיו להצבעה. תיקח יום יומיים, תקרא לחשב של החינוך העצמאי ושל מעיין החינוך התורני, שהם עובדי משרד האוצר, תשב עם החשבים של משרד החינוך, תשמע את הבעיה. יכול להיות שההצעה הזאת היא הצעה טובה, אבל אז היא תצטרך להיות הצעה של כל המוכר שאינו רשמי, לא רק של הרשתות. תקרא לחשבים. הם כולם עובדי מדינה. הם כולם עובדי החשבת הכללית. תקרא להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה אני אשמע מהם?

<משה גפני:>
תשאל אותם מה המשמעות של העניין, האם הם יכולים לשלם משכורת, האם הם לא יכולים לשלם משכורת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה לשמוע מהם. היא מתחייבת. אנחנו מחליטים רק על סמך ההתחייבות. אם לא ישלמו להם משכורת מחר - -
<ראובן ריבלין:>
אוי ואבוי להם.

<נעה היימן:>
בכל שאר המוכר שאינו רשמי זה כבר פועל ככה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה אני צריך לקחת אחריות? אני מדבר כרגע רק עליכם. היא אומרת שזה קיים על אחרים – בכבוד. אנחנו לוקחים אחריות עליכם, שישלמו לכם את המשכורות.
<משה גפני:>
אני מכיר את החינוך העצמאי הרבה שנים. כדי לתקן את הליקויים, כדי להביא את המשרדים שנוגעים בדבר יש תהליך. החינוך העצמאי כפוף לגמרי למשרד החינוך. אם לא יעבור התקציב שבו הוא יכול לתקן את הליקויים, לא יהיה רישיון, לא ישלמו משכורות כיוון שלא יהיה כסף. ישב החשב של החינוך העצמאי, שהוא עובד משרד האוצר, ויגיד, "רבותיי, עם כל הכבוד, אני חשב. כשאני עכשיו מתחיל לעשות את החשבון של כל החודשים אני רואה שלא יהיה תקציב לכל השנה, לכן אני עוצר עכשיו". היא מסתמכת על החשב הכללי. הוא לא כפוף אליה, הוא כפוף לחשבת הכללית. הוא יגיד שוועדת הכספים אישרה את הקיצוץ.
<יצחק כהן:>
גפני צודק.

<נעה היימן:>
אנחנו סיכמנו עם החשב הכללי - -

<משה גפני:>
זה מה שיהיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

היא אומרת שהיא סיכמה עם החשב הכללי.

<נעה היימן:>
יש לזכור שמדובר בפחות מ-2% מתוך תקציב - -

<משה גפני:>
למה אתם מביאים את הקיצוץ הזה?
<נעה היימן:>
זה לא קיצוץ.

<משה גפני:>
לאיזה צורך?

<נעה היימן:>
כי כל עוד אין רישוי - -

<ראובן ריבלין:>
כל העברה היא קיצוץ במקום מסוים.
<נעה היימן:>
אני אומרת את זה, כי אני רוצה להדגיש שאין כאן קיצוץ פרמננטי בתקציב המעיין.

<משה גפני:>
לאיזה צורך את מביאה את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נאשר את זה בכפוף.

<נעה היימן:>
בית ספר שלא קיבל את הרישוי שלו לא אמור לקבל את הקצאת השעות.
<משה גפני:>
אז תביאי לו את - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נאשר את זה בכפוף למה שאת הודעת לפרוטוקול, בכפוף לזה שתוך חודש תביאו לנו את הרשימה מי אושר, מי לא אושר, ומי שלא אושר – למה, האם זה בגלל שהוא עצמו לא היה בסדר או בגלל שמשרד הבריאות עוד לא הגיע אליו.
<זבולון קלפה:>
במרמנת לא עונים לטלפון. זאת בעיה.
<עפר שלח:>
אם מישהו הגיש במאי ולא אישרו לו זאת הבעיה של המערכת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת הבעיה של המערכת. לא יורידו לו שום דבר.

<משה גפני:>
זה דבר חדש שעושים. הולכים להרע פה את המצב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני חושב שאני לא מרע.

<משה גפני:>
ניסן, תאמין לי, זה הולך להרע. אל תמרח את העניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא הולך להרע.

<משה גפני:>
זה הולך להרע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
אל תגיד לי לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מקסימום אנחנו משנים את זה.

<משה גפני:>
אנחנו לא משנים שום דבר. אני מבקש ממך לדחות את זה ביומיים, הרי העברת כמה בקשות ליום שלישי. תקרא לחשבים. אפילו לבקשה מינימאלית שלי אתה לא נעתר?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נאשר את זה. אני אגיש רביזיה. אני מציע לאשר את העברה הזאת כפוף לדברים הבאים: אל"ף - משלמים משכורות כפי שהתחייבת, ובי"ת - תוך חודש אתם מביאים את הרשימה למי אין רישיון ולמה. בהתאם לזה נראה איך אנחנו ממשיכים הלאה עם הנושא.
<משה גפני:>
זה הולך על כל המוכר שאינו רשמי, או רק על הרשתות?
<קריאה:>
על הכל.

<משה שגיא:>
במוכר שאינו רשמי זה פועל.
<משה גפני:>
יש במוכר שאינו רשמי רבים שלא מקבלים. הנה מה שזבולון אומר. תעשו את זה על הכל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יכול להתייחס למה שיש לו כאן. הוא אומר ששם הם מעכבים את זה. אני אגיש אחר כך רביזיה, כדי שנוכל - -
<משה גפני:>
אני אגיש איתך ביחד.

<ראובן ריבלין:>
ולא חוזרים ברביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה מגיש איתי זאת התניה אחרת לגמרי. ככה אני רוצה שיהיה בידי. ביקשת משהו, לכן אני נותן את הזמן הזה.

<משה גפני:>
אני ביקשתי לדחות את ההצבעה. אני רוצה להגיד לגבי הישיבות. אמרה נועה קודם שיש קריטריונים חדשים. הקריטריונים החדשים אומרים שלימוד תורה תלוי בשאלה אם הוא מעודד גיוס. משל למה הדבר דומה? אתה מתקצב 850 מיליון שקל את משרד התרבות. אתה אומר שאתה מתקצב אמנים, יוצרי סרטים, עושי קולנוע בתנאי שמי שמעודד משהו שלא קשור בכלל לנושא של תרבות או אמנות יקבל יותר. למה הדבר דומה? למוסדות להשכלה גבוהה. מה שהולך לקרות על פי הקריטריונים החדשים זה שתלמיד אחד יקבל 800-1000 שקל, תלמיד אחר יקבל 240. המשמעות של העניין זה שאתם בציונות הדתית באים ויוצרים דבר חדש שלא היה כדוגמתו. אתם יוצרים פערים עצומים בתקציב הישיבות. אתם מנצלים את הסיטואציה שאתם נמצאים בקואליציה ואנחנו נמצאים באופוזיציה. אני אומר לכם שזאת קריעה מוחלטת של מערכת היחסים בינינו. מעולם לא היה דבר כזה. אנחנו נפנה לבית המשפט העליון. אנחנו נטען שיש כאלה שנמצאים בישיבות ההסדר שבכלל לא נמצאים בפרק זמן מסוים בישיבה אבל מקבלים תקציב כפול.

<יצחק כהן:>
הם לא נמצאים בכלל.

<משה גפני:>
המציאות הזאת שאתם מורידים אותנו מהתקצוב שהיה במהלך השנים האחרונות ל-240 ומעלים את עצמכם לסכומים כאלה גבוהים פשוט לא יסולח לכם. זה לא שוויוני. אין לעניין הזה שום הצדקה, לכן אתה רוצה להעביר את זה עכשיו במהירות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ממש לא. לא בטוח שמה שדיברת עליו הולך להיות.

<משה גפני:>
השר חתם על זה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא גם חתם על הנושא של בני חו"ל.

<משה גפני:>
נועה אמרה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אומר שאני מסכים לזה או לא?

<משה גפני:>
נועה הסבירה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שהוויכוח לא איתי.
<משה גפני:>
מה זה משנה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משנה. אתה רוצה שלא נעביר? נעביר ונתמודד.
<משה גפני:>
כל הזמן להתמודד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה אתה רוצה? שלא נעביר בכלל?

<משה גפני:>
אני אמרתי לא להעביר? העברה של עכשיו לא משנה את התשלום, אתה יודע את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא תשנה.

<משה גפני:>
זה לא משנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה לא עובר היא תשנה אוטומטית.
<משה גפני:>
לא משנה אם זה יהיה היום או בעוד יומיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני נותן לך את היומיים האלה.

<משה גפני:>
כמו שלא הבאת את זה גם לפני חודש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מעלה את זה לאישור כפוף למה שאמרנו. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – 2
העברה מס' 82,85 אושרה

אני מבקש להגיש רביזיה. פנייה מס' 86,87,88,90
<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב הנושאים הבאים
3 מיליון שקלים העברה לכפר הסטודנטים לוד בהתאם להחלטת ממשלה 4797.

<משה גפני:>
מי זה כפר הסטודנטים בלוד?
<צחי דוד:>
כפר הסטודנטים מופעל - -
<יצחק כהן:>
בפנייה הקודמת של משרד השיכון אמרת כפרי סטודנטים. עוד כפרים?

<משה גפני:>
מה זה? זה כסף קואליציוני?

<קריאה:>
הייתה העברה אחת לכפרי סטודנטים.
<יצחק כהן:>
בדיוק, הייתה העברה אחת לכפרי סטודנטים. אתה אמרת.
<צחי דוד:>
זה הוזכר כדוגמה בפניית עודפים.

<יצחק כהן:>
לא כדוגמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מעיין, אתם הסברתם את כפרי הסטודנטים. האם אחד קשור בשני?

<צחי דוד:>
לא, הזכרתי אותם בפניית העודפים.

<יצחק כהן:>
שאלתי אתכם מה זה ה-80 מיליון.

<עפר שלח:>
ב-47-51, כששאלנו אתכם מה זה אמרתם כפרי סטודנטים.

<יצחק כהן:>
אמרתם כפרי סטודנטים.

<מעיין אשל:>
שלומית הסבירה שחלק מהעודפים המחויבים שעוברים למטה החטיבה להתיישבות זה בגין פעילות של כפרי הסטודנטים.
<יצחק כהן:>
לא פעילות. יש כפרי סטודנטים.

<צחי דוד:>
היא אמרה את זה כדוגמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צחי, תסביר את הפנייה.

<משה גפני:>
כפר הסטודנטים הזה שייך לציונות הדתית?

<צחי דוד:>

לגבי ההערה שהיה כבר כפר הסטודנטים זה הוזכר. יש עודפים לכפרי סטודנטים בפעילויות קודמות. זה הוזכר בפניית העודפים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הבקשה שם?
<צחי דוד:>
אני אמרתי, שלומית אמרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הבקשה עכשיו?

<צחי דוד:>
מיליון שקל לתכנון ישוב דרוזי בשם חורבת ענבל בצפון לפי החלטת ממשלה 5233, העברה של 2.5 מיליון שקלים ממשרדי הנגב והגליל והשיכון להקמת כפר סטודנטים במצפה רמון, העברת 28 מיליון שקלים להשלמת עבודות בבית- אל בהתאם להחלטת ממשלה מס' 7207 שהתקבלה לאחר פינוי גבעת האולפנה.
<יצחק כהן:>
איזה עבודות? נטל על נטל על נטל.
<עפר שלח:>
מי היה סגן שר האוצר?

<יצחק כהן:>
בני בגין.

<ראובן ריבלין:>
בני בגין היה במגרון.

<צחי דוד:>
תקצוב 40 מיליון שקלים בהתאם לסיכום בין המשרדים למחוזות הגליל, הדרום והנגב לפעילויות תשתית, פיתוח ומוסדות ציבור, והעברת 15.5 מיליוני שקלים ממשרד השיכון שמבצע פעילות חברתית של גרעיני התיישבות ותשתיות עבור גרעיני ההתיישבות באמצעות החטיבה להתיישבות שיש לה את הכלים לביצוע.
<יצחק כהן:>
הבית היהודי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה גם גרעינים חילוניים. זה לא שלנו. זה לא הגרעינים של משרד החינוך.
<קריאה:>
זה כן הגרעינים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חלק.

<משה גפני:>
זה הגרעינים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה חלק. כאן יש גם גרעינים חילוניים.

<יעקב ליצמן:>
למה לא העברתם את הכסף של הסטודנטים עד עכשיו? העניין של הסטודנטים היה לפני שנה ורבע בדיוק. למה במשך שנה ורבע לא העברתם?

<ראובן ריבלין:>
כי היו בחירות.
<יעקב ליצמן:>
לא, זה חצי שנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היו אז בחירות.

<יעקב ליצמן:>
ביוני 2012.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבר לא הייתה ממשלה.

<יעקב ליצמן:>
ביוני 2012 הייתה ממשלה. ביוני 2012 ההחלטה עברה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז כבר היו הפסקות של כל הדברים.

<צחי דוד:>
החלטת הממשלה פרוסה על פני מספר שנים. זה התקציב לשנת 2013. זה לא עיכוב בשום צורה.

<יעקב ליצמן:>
למה? זה 2012.

<צחי דוד:>

החלטת הממשלה התקבלה ב-2012. יש תקציב שהועבר ב-2012, עכשיו יש תקציב ב-2013.

<יעקב ליצמן:>
כמה היה התקציב?
<צחי דוד:>
הכולל של החלטת הממשלה?

<יעקב ליצמן:>
על הכפרים.

<צחי דוד:>
שלומית תיכף תבדוק.

<יצחק כהן:>
80 מיליון בהחלטה קודמת.

<סתיו שפיר:>
מה כוללות העבודות בבית-אל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התחייבו לתת להם תשתיות. הממשלה התחייבה, רק עכשיו היא עושה את זה.

<סתיו שפיר:>
למה זה לא היה בתקציב?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שנה שלימה לחצו.

<סתיו שפיר:>
מה זאת אומרת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע. הלוואי והיו מעבירים קודם.

<סתיו שפיר:>
זה קרה לפני התקציב. למה זה לא היה בתקציב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה התקציב? זה חד-פעמי.

<יצחק כהן:>
זה עבודות שהתחילו אתמול.

<סתיו שפיר:>
איזה גרעיני התיישבות הולכים להרוויח מההסכם הזה?
<צחי דוד:>
גרעיני התיישבות זה קולות קוראים. אפשר להביא לדוגמה את הקול הקורא לפה. כל גרעין התיישבות שיענה על הקריטריונים - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דרך אגב, זה גם חילוני וחברתי. זה לא קשור - -
<צחי דוד:>
אפשר להביא לכם דוגמה את הקול הקורא, אין שום בעיה.
<סתיו שפיר:>
אני אשמח לראות את הקול הקורא ואת רשימת - - האם זה כולל גרעינים של כל - -?

<יצחק כהן:>
התשובה היא לא.

<סתיו שפיר:>
ברור שלא. אני רוצה לקבל את המידע. איך אנחנו אמורים להצביע על זה אם אנחנו לא מקבלים את הרשימה?

<משה גפני:>
חברי הכנסת החדשים חושבים שהבניין הזה מרובע. אני רוצה להגיד לכם שהבניין הזה הוא עגול, אתם לא שמים לב. אנחנו ידענו את זה. אנחנו היינו בקואליציה בקדנציה הקודמת. אנחנו מעולם לא פגענו בציונות הדתית. לא פגענו גם באחרים. לא פגענו בציבור הערבי, לא פגענו בציבור של שמאל או ימין. בציונות הדתית לא פגענו. היו לנו הרבה מאוד אפשרויות חוקיות, ענייניות, מוסריות, ציבוריות מבחינת הכוח שלנו. לא עשינו את זה. להיפך. נקרע בתקופה הזאת וגם היום משהו במערכת היחסים בינינו. שאורית סטרוק לא תבוא אלינו אחרי זה בטענות. אם אין תורה אין ארץ ישראל. המשחק הזה לא הולך יחד. "אם בחוקתי תלכו...ונתתי שלום בארץ". אתה יודע, ניסן יודע ואחרים יודעים את מה שהתורה אומרת. אנחנו לא תמימים, אנחנו יודעים מה יש בהעברה הזאת. הנושא של בית אל זה לא הניסור ולא כלום, אלא לתת להתנחלות. יש שם אנשים שמחפשים אותי – עם ליצמן הם כבר דיברו – לאות הידידות שיש בינינו כדי להעביר את זה. יש את גרעיני ההתיישבות שעל פי הקריטריונים אנחנו לא שם.

<ראובן ריבלין:>
אני אומר לך שבלעדיכם לא הייתה בנייה ותנופת בנייה בארץ ישראל.

<יצחק כהן:>
הם שכחו את זה.

<משה גפני:>
בכל קול קורא כאשר היה הסדר מדיני נתנו את ידנו לעניין. לא נוכל להיכנס בנושא של גרעיני ההתיישבות, בנושא הקריטריוני, בקול הקורא. לא נוכל להיכנס לשם. גם את תקציבי הישיבות קיצצתם עד הסוף. גם עכשיו במה שאתם מעבירים, שזה בניגוד למה שאמרתם שיהיה 130 מיליון ויש רק 65 מיליון. זה כבר ניתן. ה-65 מיליון האלה ניתנים עכשיו על פי קריטריון חדש כך שאנחנו נהיה עוד יותר למטה. לא עוד, אלא לראשונה אתם נותנים את ידכם – אני מבקש יומיים – לפגוע במורים ובמורות בחינוך העצמאי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלת יותר מיומיים.

<משה גפני:>
אני לא קיבלתי יותר. אל תעזור לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר לך.

<משה גפני:>
אתה לא אומר. אני יודע יותר טוב ממך. אני יודע מה שהולך. אל תבואו. היות ואורית סטרוק לא כאן, שלא תבוא אחרי זה בטענות. אנחנו נחשוף את כל הדברים, ביניהם גם דברים שהם פליליים – תקצוב כפול, דברים שאסור לתת אותם. לא עשינו את זה עד היום. אתם רוצים לפגוע בילדים שלנו? בסדר, אנחנו יודעים לסבול. אנחנו ספגנו בכל ההיסטוריה. מאחים טועים ספגנו כאלה גזירות. בישיבות אנחנו עכשיו סובלים, בתלמודי התורה אנחנו סובלים, בחינוך העצמאי אנחנו סובלים, במעיין החינוך התורני אנחנו סובלים. זה בידיים שלכם. זה כבר לא "יש עתיד". אתם פה בעלי הבית. אתם הייתם יכולים למנוע את זה, לחכות עוד יומיים ולראות מה באמת המצב, לא באיזו מין אמירה של רפרנטית במשרד האוצר, עם כל הכבוד לה. לקרוא לחשב, שהוא עובד משרד האוצר, שהוא צריך לשלם את המשכורת, גם את זה אתם לא עושים. מעבירים כמו חזירים שלוקחים לעצמם הכל. מה אתם חושבים? שאנחנו נשתוק על זה? מה, אנחנו נושיט את הלחי השנייה? אנחנו לא נמצאים איתכם. אתם הכרזתם גט כריתות על הציבור החרדי. אורי אריאל, עם כל הכבוד לו, מה הוא עושה. הוא עוד הולך ומשלם ליחצ"ן חרדי והולך לאדמו"רים ומספר להם: "טהור אני". הוא לא טהור, הוא טמא.

<יצחק כהן:>
לא נדונו ה-28 מיליון האלה בתקציב? לא ידעתם עליהם?
<צחי דוד:>
ידענו עליהם.

<יצחק כהן:>
למה הם לא היו בתקציב?

<צחי דוד:>
היות ומדובר בתקצוב חד פעמי.

<יצחק כהן:>
מה זה חד פעמי? שים את זה בתקציב. מה זה הקומבינות האלו? לא ידעתם על זה? לא היו עבודות?
<ראובן ריבלין:>
ידעו, והנה הם מביאים את עכשיו.
<יצחק כהן:>
עוד קומבינה ועוד קומבינה, עוד התנחלות ועוד התנחלות. גבעת החרולים, גבעת הציפורים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הם משכו את זה שנה יכול להיות שהם רצו למשוך את זה עוד שנה ולא הייתה להם ברירה, הם היו צריכים להביא את זה.

<סתיו שפיר:>

שהנוהל הזה לא ימשיך להתקיים בצורה שבו הוא מתקיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מבין מה הבעיה בנוהל הזה.

<סתיו שפיר:>
הדבר הזה הוא לא מידע. זה שכתוב לי 28 מיליון - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה לא מידע? אם רצית לבדוק היית יכולה לבדוק את זה.

<סתיו שפיר:>
אין לי איך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יושב פה מישהו שבדק את זה. כל מי שרצה בדק.
<משה גפני:>
אמרת שזה בנוסף, זה לא במקום. היא יכולה לשאול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז. היא באה בטענות שאנחנו עוברים על הנוהל.
<סתיו שפיר:>
תשאל את חברי הכנסת מהקואליציה.

<יצחק כהן:>
זה היה אמור להיות בספר התקציב.

<סתיו שפיר:>
לפני יומיים הייתה התרברבות בתקשורת כאילו שהנוהל - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון.

<סתיו שפיר:>
מה שקורה פה זה שאנחנו לא מקבלים מידע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי לא קיבל מידע? כולם קיבלו מידע. יכולת לקבל כבר לפני שבוע. קיבלת גם עכשיו מידע.
<סתיו שפיר:>
אנחנו לא מקבלים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הייתה לך אפשרות לקבל מידע כמה שאת רוצה.

<סתיו שפיר:>
נשאלו פה שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלת תשובות.

<סתיו שפיר:>
לא מקבלים תשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שאת לא מסכימה.

<סתיו שפיר:>
תענה לי אתה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה?

<סתיו שפיר:>
שאלתי מה זה גרעיני התיישבות. אני לא מקבלת תשובה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? אמרתי שמפרסמים קול קורא לגרעיני התיישבות חברתיים שיכולים לעלות אליו גרעינים דתיים, חילונים וכל האחרים. אני שומע פעם ראשונה. גפני, אם גרעינים שלכם לא יכולים - -
<יצחק כהן:>
איזה גרעינים שלנו?

<סתיו שפיר:>
יש קריטריונים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה את חושבת? את חיה באוויר? בטח שיש קריטריונים.
<יצחק כהן:>
מתי הייתה החלטת ממשלה 7207?

<סתיו שפיר:>
לבקש מידע כדי שלא נהיה סתם חותמת גומי זה לחיות באוויר? לבקש שחברי הכנסת יקבלו מידע אמין מהאוצר על מה שקורה פה זה לחיות באוויר?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה את לא מקבלת אמין? כל הזמן רק סיסמאות.

<ראובן ריבלין:>
מה זה לא לקבל מידע? לא לקבל מידע זה לומר שמעבירים 28 מיליון מבלי לומר מה הייעוד שלהם.
<סתיו שפיר:>
זה מה שקורה.

<ראובן ריבלין:>
בא המשרד והחשבים המרכיבים את משרד החקלאות ואת משרד ראש הממשלה ואומרים שהם מייעדים את ה-28 מיליון לבית אל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהתאם להחלטת הממשלה.
<סתיו שפיר:>
רובי, אנחנו שוב ושוב שומעים פה את התירוץ שהדבר הזה הוא לא חלק מהתקציב השוטף, שלא ידעו עליו, שלא שמעו עליו. היו הסכמים שנעשו מאחורי גבה של הכנסת בזמן העברת התקציב.
<ראובן ריבלין:>
שמעתי. בית אל הוא לא סעיף תקציבי, הוא דבר חד-פעמי. זה הנוהל.

<סתיו שפיר:>
שמענו את זה גם בחשבונות הארנונה והחשמל. אתה יודע יותר טוב ממני איך זה צריך להיראות.

<ראובן ריבלין:>
יכול להיות שצריך להעביר 28 מיליון.
<סתיו שפיר:>
רובי, האם בעיניך הדרך הזאת להעברת התקציב היא הוגנת, היא הגיונית?
<ראובן ריבלין:>
היא הכי פתוחה והכי שקופה.
<סתיו שפיר:>
אם זה היה בתקציב לא הייתי אומרת מילה.

<יצחק כהן:>
עופר, יש החלטת ממשלה ישנה. לא ידעו על זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מעלה לאישור את העברות מס' 86,87,88 ו-90. מי בעד לאשר את זה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 86,87,88 ו-90 אושרה

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אתם מסירים את הרביזיות?
<יעקב ליצמן:>
אנחנו מסירים את כל הרביזיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את הרביזיה של חבר הכנסת טיבי על סעיף 29, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
הרביזיה נפלה
אני דוחה את ההצבעה על הרביזיה הנוספת של טיבי בפנייה מס' 47-51. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:05.

קוד המקור של הנתונים