PAGE
3
ועדת הכספים
06/10/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 179>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ב' בחשון התשע"ד (06 באוקטובר 2013), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 06/10/2013
שינויים בתקציב לשנת 2013
פרוטוקול
סדר היום
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
מיכל בירן
באסל גטאס
זהבה גלאון
גילה גמליאל
משה גפני
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
יצחק כהן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
משולם נהרי
שמעון סולומון
אורית סטרוק
חמד עמאר
זבולון קלפה
ראובן ריבלין
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר
מוזמנים
¶
>
נעה היימן - רפרנטית חינוך, משרד האוצר
אמיר רנסל - אגף תקציבים, משרד האוצר
אנסטסיה סוכובינה - רפרנטית פלע"ר, אוצר
צחי דוד - אגף תקציבים, משרד האוצר
יוגב גרדוס - אגף תקציבים, משרד האוצר
מעיין אשל - רפרנטית חקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר
דנה כדורי - אגף תקציבים, משרד האוצר
אורי שמרת - רפרנט בריאות, אגף תקציבים
גיא הרמתי - אגף תקציבים, משרד האוצר
דליה ציוני - מרכזת בכירה באגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון
זמר בלונדהיים - משפטן, משרד המשפטים
שאול הויזר - אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
חגי דרור - אגף תקציבים, משרד הבריאות
משה שגיא - משרד החינוך
כפיר - משרד הקליטה
רונית מורן - אגף תקציבים, רשות הגנים הלאומיים
שלומי פסטרנק - אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים
שירלי באבד - רפרטית חינוך, משקי הקיבוצים
שלומית נקש - החברה להתיישבות
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, בוקר טוב לכולם. כשנפגשנו לפני כמה ימים איחלנו לכולם את הברכות הידועות של חורף בריא, מושב טוב, יעיל ונעים שיהיה לנו.
הישיבה הזאת מוקדשת כל כולה לנושא של העברות כספיות. כולם קיבלו את הנוהל ואת העברות עצמן. עד פתיחת המושב יש לנו שבוע שאין בו יום רביעי שבו יכולים לקבל את העברות כי עדיין הכנסת לא עובדת, אבל אני מניח שלא יהיו יותר מידי העברות כספיות. אם יהיו בודדות ננסה להעביר לכולם במייל. נמצא את הדרך איך להעביר לכולם. משבוע הבא, כשהכנסת תתחיל לפעול הנוהל יפעל כך שביום רביעי אפשר יהיה לקבל את כל העברות שיהיו ביום שלישי שלאחר מכן. זה המון זמן. ביום שלישי זה יש 3 העברות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין לי שום בעיה, רק לא נתנו אותם לפני כן. קבענו נוהל שאנחנו מעבירים את הכל לפני כן כך שכל אחד יוכל להסתכל. יכול להיות שמה שאצלי פשוט וכו', אצל אחרים אולי - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרנו שמהרגע שהכנסת עובדת. בימי רביעי כבר יקבלו ב-15:00. יהיה המון זמן עד יום שלישי הבא.
טוב, רבותי, אנחנו מתחילים. אני מקווה שאנשי האוצר נמצאים פה לגווניהם, לפי המשרדים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו משתדלים. לאט לאט זה ייכנס למסגרת. יכול להיות שאחרי חצי שנה, כשכולם יראו שהכל בסדר כבר לא יהיה צורך, נכון?
טוב, אנחנו מתחילים. נמצאים פה אנשי האוצר כמו שאמרנו. אני רואה מהמשרדים הרלוונטיים שיש את משה מהחינוך. יכול להיות שיש כאן עוד משרדים כך שאפשר יהיה לקבל תשובות מאנשי האוצר ומאנשי המשרדים אם יהיה צורך בפירוט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דיברנו שביום רביעי אתה מקבל את זה אחרי הצהריים. אתה מקבל את זה לפני הזמן. אל תדאג, יהיו טענות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יהיו טענות בנוסח של "זה היה מזמן", "שכחנו בינתיים או איבדנו", אבל בסדר, לאט לאט. תראו, רבותיי, אנחנו הולכים לפי החוברת.
משה גפני
¶
אני רואה שחבר הכנסת ליצמן עדיין לא הגיע, אבל הוא שאל בישיבה הקודמת לגבי תלמידי חו"ל, אחרת הוא מצביע על הכל נגד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבין מה שהוא שאל. ישנה פעילות אינטנסיבית בנושא הזה, כולל ברגעים אלו. אני מקווה שמהאנשים שנמצאים בישיבת הממשלה תגענה בשורות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
50% מ-35. לאור ההבטחות או ההתחייבויות נעשית ברגעים אלה פעילות במסגרת הממשלה בנושא הזה.
משה גפני
¶
אני פשוט חיכיתי שהרב ליצמן יגיע. אני רואה שהוא לא הגיע. אני ממלא מקום שלו. אני שואל במקומו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
על הכל? הוא דיבר על העברה הספציפית, אבל לא חשוב, איך שיהיה יהיה. טוב, רבותיי, אנחנו הולכים לפי החוברת. פנייה מס' 1 לוועדה.
אנסטסיה סוכובינה
¶
הפנייה נועדה לתקצב סך של 45 מיליוני שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה לשם קידום פרויקט קידום מיגון תשתיות לאומיות.
אנסטסיה סוכובינה
¶
מדובר במיגון 4 תחנות כוח של חברת החשמל. היא מעבירה כסף, אנחנו מתקצבים. פיקוד העורף מבצע את המיגון של התחנות.
זבולון קלפה
¶
את מכירה את הפנייה של האנשים שגרים ביהודה ושומרון לגבי הנושא של מיגון נגד זריקת אבנים, למה זה משום מה לא מגיע עדיין?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נמנעים – 1
העברה מס' 1 אושרה
פנייה מס' 3.
אורי שמרת
¶
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות הכוללים, בין היתר, תקצוב שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות בהתאם לפלטפורמת ההפעלה של השירות על ידי המשרד עד להעברת האחריות הטיפולית לקופות החולים. בשנת 2011 עבר צו בממשלה לגבי העברת האחריות הביטוחית של שירותי בריאות הנפש לקופות החולים מ-1 ביולי 2015 . מדובר בהחלטה שהתגלגלה כבר משנת 2006 - הסכימו על כך משרדי הבריאות והאוצר – על כך שהתקצוב של כל שירותי בריאות הנפש יעבור לסל הבריאות. התקצוב יהיה בסל הבריאות החל מ-1 ביולי 2015. עד אז האחריות הביטוחית של שירותי בריאות הנפש מוטלת על משרד הבריאות. כרגע מה שעשינו זה לקחנו את התקציב מהסל וחילקנו את זה בתקנות של משרד הבריאות.
אורי שמרת
¶
תקנה של הסל. כרגע התקציב בתקנה של סל הבריאות. זה אמור להיות ככה החל מ-1 ביולי 2015 כשהרפורמה תצא לפועל.
אורי שמרת
¶
משרד הבריאות מספק להם את השירותים כמו שהוא תמיד סיפק להם. הרפורמה טרם יצאה לפועל, אבל התקצוב כבר עבר. זה מה שקרה.
אורי שמרת
¶
לא. ב-2006 היה סיכום בין משרדי הבריאות והאוצר. ההחלטה לא עברה, לא קיבלה תוקף, והתקציב כבר עבר לסל. התקציב צריך להיות בסל רק מ-1 ביולי 2015. עד אז התקציב צריך להיות בתקנות משרד הבריאות, כי הוא זה שמספק את השירות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא העביר את זה לסל. הוא אומר שהכסף הגיע לסל, אבל בפועל הסל יכול לטפל בזה רק מ-2015.
משה גפני
¶
אדוני היושב-ראש, בתקופה שלי נאמר שמעבירים העברות ככה. אני רוצה ליישם את זה, כדי שלא יעבירו ככה העברות.
חגי דרור
¶
התקציב הזה, כפי שנאמר פה, עובר כל שנה מסל הבריאות של קופות החולים לסעיפי הסל של בריאות הנפש באחריות משרד בריאות. מראש מתוקצב שם מעבר לסל הבריאות המוגדר בחוק. זה תקציב שמיועד לבריאות הנפש שהושם בסעיף הזה ועובר חזרה לסעיפים של משרד הבריאות. כשהוא נמצא בסעיפים של סל הבריאות הוא מקבל את הקידומים ואת כל העדכונים הדמוגרפיים והמחירים שחלים על סל הבריאות. כך הערך הריאלי של התקציב נשמר. הוא חוזר למשרד הבריאות. משרד הבריאות קונה חלק מהשירותים באמצעות קופות חולים, חלק באמצעות בתי החולים ושירותים אחרים בקהילה. כל שנה בבסיס התקציב הוא חוזר לסל. זה יהיה עד 2015, שאז לא יהיה צורך בהעברה הלוך וחזור.
חגי דרור
¶
העבירו כסף לסל כיוון שזה כסף של סל הבריאות שב-2006 שכבר סוכם בין המשרדים שהוא חלק מסל הבריאות. כדי לשמור על הערך שלו באמצעות המנגנונים של הקידום, הוא תוקצב בסל הבריאות. שם יש עדכון לפי חוק.
חגי דרור
¶
כי מי שמבצע את הפעילות הן לא קופות החולים. זה לא כסף שאמור לעבור לקופות החולים, אלא משרד הבריאות חותם על הסכמים עם ספקים.
משה גפני
¶
תשימו את זה בגמ"ח. לא הבנתי למה אתם שמים את זה פה. יש החלטה שזה יהיה בין המשרדים. איך פתאום מעבירים שנה אחרי שנה לסל הבריאות? איך? למה? הרי זה רק ב-2015. זה מינהל תקין?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למי שעדיין מציקה השאלה הזאת ובגלל זה הוא לא יכול להצביע בעד, שלא יצביע בעד. הוא נתן את התשובה שהוא נתן גם בזמן שהיית. מאחר ויש התייעצות אנחנו נצביע על זה בעוד 5 דקות. בינתיים נעבור להעברה הבאה.
באסל גטאס
¶
ב-9 השנים האלו זה התאפס? כל סעיפי התקציב מהסל עברו למשרד וזה התאפס? לא נעשו העברות בתוך הסעיפים? לא הייתם צריכים יותר כסף? מה קרה בסעיפים של בריאות הנפש?
חגי דרור
¶
יש סכום קבוע שמוגדר לזה. הוא סוכם בין משרדי הבריאות והאוצר. הוא כל שנה עובר עם הקידומים שלו כדי לשמור על הערך.
חגי דרור
¶
כל שנה היו חוסרים. נאלצנו להוסיף כספים כל שנה. עשינו עכשיו הרחבה של השירותים. הגענו לסיכום. זה חלק מהפנייה הזאת. זאת תוספת שהיא מעבר לסכום שנקבע מלכתחילה. מכיוון שיש חוסר בשירותים לאזרחים אנחנו השנה לא רק מקבלים את הסכום שסוכם בשנים קודמות, אלא עוד תוספת נוספת שסוכמה בהחלטת הממשלה ב-2012.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, אנחנו עוברים להעברה מס' 4. כשנסיים את העברה הזאת נוכל לחזור ולהצביע על העברה מס' 3 בגלל ההתייעצות הסיעתית.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב 50 מיליון שקלים למתן מענקים בעיר ירושלים לזוגות צעירים בהתאם לתיקון חוק הלוואות לדיור שבוצע פה בוועדה.
עפר שלח
¶
שאלתי אתכם מה זה. אכן נאמר לי שזה למימון התקופה בין מאי לסוף השנה. ב-31 באוקטובר זה לא תקף.
צחי דוד
¶
הפנייה הזאת מונחת על שולחן הוועדה כבר הרבה זמן. היא אחת הראשונות שהגיעו, לכן היא גם על סדר היום. כשבדקנו זה היה בסוף אוגוסט. היו מענקים בכ-30 מיליון שקלים. לפי קצב הביצוע זה הלך והתגבר כל הזמן. כשנגיע לכ-50 מיליון שקלים יכול להיות שנצטרך אפילו לחזור לתוספת. הנתונים מגיעים מהבנקים בפיגור של כחודש.
באסל גטאס
¶
כשמעבירים 50 מיליון שקל אנחנו יודעים לאיפה, אנחנו יודעים על סעיף מסוים, אבל לא מסבירים לנו מאיפה זה נלקח, למה מחליטים לקחת את זה מהסעיפים הספציפיים ההם, מה קורה באותם סעיפים.
באסל גטאס
¶
על פי הנוהלים שהגיעו אלינו מהממ"מ זה לא אמור להיות רק לאיפה מעבירים, אלא מאיפה לוקחים ומה קורה עם אותם סעיפים שאתה לוקח מהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא המסמך הזה. עשינו ישיבה שאליה הגיעו האוצר וכולם והסבירו איך לקרוא את הנייר הזה ולהבין מאיפה לוקחים, מה לוקחים וכו'. בנייר הזה כתוב מאיפה לוקחים. אתה רואה שהם לוקחים משני סעיפים ויוצרים לך את ה - - הנה, הוא יכול להגיד לך אם אתה רוצה. הוא יגיד לך הפעם. יש לך בנייר הרבה מאוד אינפורמציה. נשלים את זה אחר כך. אם תרצה גם נראה לך איך עושים את זה. מי בעד לאשר את העברה מס' 4, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נמנעים – 1
העברה מס' 4 אושרה
עכשיו עוברים להעברה מס' 5 ו-6.
שאול הויזר
¶
העברה מס' 6 נועדה להעביר סכום של 36 מיליון 258 אלף שקל למשרד להגנת הסביבה ו-260 מיליון שקל הרשאה להתחייב לקרן לשמירת הניקיון. הפנייה נועדה לתקצוב 11 מיליון שקל בגין תביעה של כונני חומרים מסוכנים שכבר תבעו וקיבלו את הכסף בהתאם לפסק דין שהיה. האוצר מתקצב למעשה את הכסף שכבר שולם.
שאול הויזר
¶
יש כוננים שמבצעים כוננויות של חומרים מסוכנים. לאורך השנים האחרונות דובר על 50 כוננים שהגישו יחד תביעה נגד המשרד. כל כונן הגיש לפי הסכומים שהוא זכאי להם.
שאול הויזר
¶
אנחנו שילמנו להם לפי הוראות התקשי"ר. הם טענו שמגיע להם יותר. השופט קבע שמגיע להם יותר, לכן שילמו להם.
שאול הויזר
¶
כוננויות חומרים מסוכנים מבצעים אנשים מהמשרד. בכל זמן נתון יש 2 כוננים בכל מחוז במדינת ישראל. במידה ויש אירוע חומרים מסוכנים, קופצים שני כוננים ברכב כוננות ומטפלים באירוע.
שאול הויזר
¶
לא. בית המשפט פסק שמשנת 2004 אחורה יש התיישנות, לכן הם קיבלו רק מ-2004 עד 2012 שאז הייתה התביעה.
שאול הויזר
¶
2012 משולם לפי פסק הדין. לגבי 2013 עודכנו הוראות התקשי"ר כך שמשולם לפי הוראות התקשי"ר החדשות.
תקצוב פרויקט שיקום נחל הקישון בסך 7 מיליון שקל. כיום מנקים את קרקעית נחל הקישון. זה פרויקט בסדר גודל של 230 מיליון שקל. בהתאם להחלטת ממשלה שנמצאת בידי – 3454 - משרד האוצר אמור לממן 7 מיליון שקל, משרד החקלאות אמור להעביר 5.6 מיליוני שקלים. הכסף של משרד החקלאות עדיין לא עבר, אבל הפנייה מונחת לגבי אותם 7 מיליוני שקלים של משרד האוצר. מעבר לזה, יש 12.7 מיליוני שקלים שהיו בבסיס התקציב של 2012 ולא עברו. בהתאם לסיכום עם האוצר זה אמור לעבור השנה בפנייה התקציבית הזאת.
שאול הויזר
¶
כן, אני מדבר על סעיף 3. זה מיועד בעיקר לנושא של בדיקות פתע בארובות של מפעלים מזהמים ולמיפוי של כל מיני תחנות. בהתאם לתקנים של ה-OECD המשרד רוצה למפות את כל מדינת ישראל, שיראו בכל מקום מה רמת הזיהום. זה כבר קיים היום במשרד. זה התקצוב של הנושא הזה.
שאול הויזר
¶
באתר של המשרד. למשרד יש את הנתונים. מעלים לאתר מה רמת זיהום האוויר בכל מקום בארץ. מעבר לזה, יש תוספת של מיליון שקל בהתאם להחלטת ממשלה לנושא תחליפי נפט לשם מחקר של המדענית הראשית במשרד. לפיתוח פארק אריאל שרון נדרשת תוספת של 20.8 - -
שאול הויזר
¶
בתקציב המחקר של תחליפי נפט יש עוד 785 אלפי שקלים בבסיס התקציב. זו תוספת. המדענית תשמח אם יוסיפו לה עוד תקציב.
באסל גטאס
¶
חלק מהרכיבים האלה היו ידועים מראש. למה הם לא נכללו בתקציב, בנתונים? מה קרה שעכשיו יש שינוי שמצריך להקצות 20.8 מיליון שקל?
יוגב גרדוס
¶
כל הנושא של תחליפי נפט זו החלטת ממשלה שסך התקציב שלה עומד על כ-700 מיליון שקל. היא מנוהלת ממינהלת תחליפי נפט.
יוגב גרדוס
¶
לפי דעתי על פני 10 שנים. אני לא מטפל בפרויקט. זה מנוהל ממינהלת שהוקמה תחת משרד ראש הממשלה. המינהלת מקצה את הסכומים בין המשרדים השונים. המשרד להגנת הסביבה קיבל סכום יחסית זניח מהפרויקט. אתם תקבלו פה בשבועות הקרובים בקשות לעוד הקצאות - למשל מהמדען הראשי במשרד התמ"ת - בהיקפים יותר גבוהים.
יוגב גרדוס
¶
משרד ראש הממשלה מקצה את הסכומים בהתאם לקצב התקדמות הפרויקט. זה לא נהוג שתקציבים תוספתיים של שנה יהיו בבסיס התקציב של המשרד.
יוגב גרדוס
¶
המקרה הזה היה ידוע מראש. אתם זוכרים שהסברתי פה שבוע שעבר שיש נושאים שאנחנו יודעים מראש שיגיעו לוועדת כספים בשינויים תקציביים, אבל אנחנו בכוונה לא מתקצבים את זה בבסיס התקציב של המשרד כי אל"ף - זה תקציב שהוא חד פעמי, ובי"ת - לפעמים יש עיכובים בביצוע ואין צורך להעביר את התקציב הזה, אפשר לנצל אותו למקומות אחרים.
יוגב גרדוס
¶
במקרה הזה הייתה הצעה בפני הממשלה בעת אישור התקציב לצמצם את התכנית. הייתה בהתחלה הצעה לבטל את התכנית לשנים 2013 ו-2014.
יוגב גרדוס
¶
שלא להשקיע בפרויקט הזה בשנים 2013 ו-2014. במקרה הוחלט בישיבת הממשלה לצמצם את התכנית ולא לבטל אותה, לכן לא היה ברור באיזה משרדים - -
אראל מרגלית
¶
היה טוב אם כאשר בא לאישור דבר כזה היינו מבינים איפה הדבר הזה מתבצע ב-2,3,4 משרדים, היה טוב אם היו נותנים לנו תמונה כוללת. רוצים להוסיף פה, להוריד פה - בסדר גמור, אנחנו בעד, אנחנו רק רוצים לראות איך זה עובד.
יוגב גרדוס
¶
אני מניח שאלה חיכוכים של ההתחלה. העברנו את הפנייה. היא ישבה בפני הוועדה. היה ניתן לשאול שאלות. אם הייתה נשאלת השאלה היינו מביאים לפה את ראש המינהלת.
גילה גמליאל
¶
השאלה כאן היא שאלה עקרונית. יוגב, זה לא על עצם הסעיף הספציפי. זו שאלה עקרונית. בדרך כלל אנחנו רוצים לברר כאן לגבי התקציב. מדוע ועדת הכספים צריכה אחר כך כל השנה בימי שלישי לדון בשינויים שלכם? יכול להיות שאתם לא עושים את העבודה שלכם כמו שצריך בצורה יסודית על-מנת להציג לוועדה בזמן שדנים בסוגיות התקציב את הסעיפים המדוברים האלה. עלולה אולי להיווצר סיטואציה שאתם מבזבזים את זמנם היקר של חברי וחברות הכנסת בלעסוק בתקציב המדינה במהלך כל השנה בדברים שיכול מאוד להיות שמלכתחילה אתם מודעים להם ויכולתם לעגן אותם בתקציב.
משה גפני
¶
אני מציע, אדוני היושב-ראש, לאור הדברים של אראל מרגלית ושל גילה גמליאל, לא לאשר את הפנייה הזאת, לבקש מיוגב להביא לישיבה הבאה את העברות מהמשרדים האחרים - מדובר בפרויקט של כמה משרדים - על-מנת לראות את התמונה הכוללת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יוגב, מה שהבנתי ממך זה שמתוך ה-700 מיליון יהיו סכומים הרבה יותר גדולים שיעברו למשרדים. להעברה הבאה שתהיה קשורה לנושא הזה תביא לנו את התמונה הכוללת כדי שנוכל לדון. בינתיים נאשר את הסכום הזה.
שאול הויזר
¶
260 מיליון שקל זו פנייה להעברה לקרן הניקיון. זה לתת הרשאה להתחייב לקרן הניקיון. מדובר בקול קורא של ההפרדה במקור. עד עכשיו קרן הניקיון יצאה בקול קורא ראשון בשל הפרדה במקור. ניתנו התחייבויות של 342 מיליון שקל ל-31 רשויות. המשרד רוצה להמשיך את התנופה, להמשיך להוציא עוד קול קורא.
משה גפני
¶
למה אתם מבקשים 260 מיליון אם אין לכם עדיין רשימה סופית? אולי יצטרכו יותר, אולי יצטרכו פחות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם אנחנו מאשרים 260 ואתם תפעלו לפי זה, האם לאחר מכן תביאו את הרשימה של הרשויות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השאלה מה התקציבים שמתקצבים. אם יתקצבו מיליארד, יהיה גם מיליארד. יש איזה גבול שהמשרד אומר או המדינה אומרת שאת זה היא יכולה לתת. לפי זה הם יקבעו את הרשויות.
משה גפני
¶
אם נאשר את העברה אן-בלוק, יכול לבוא מחר השר ולתקצב את מרכז הארץ ולא את יהודה ושומרון. אני לא זוכר מי השר, אני לא זוכר איפה זה יהודה ושומרון, אבל אני שואל. מה שהוועדה צריכה לבקש זה את הרשימה של הרשויות עליה מדובר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ברגע שלא יודעים מה הסכום אי אפשר לקבוע את הרשויות. אם מתקצבים מיליארד תהיה רשימה של 80 רשויות, אם אתה מתקצב 260 - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפוך. המשרד אומר שזה הסכום שיש לו. עכשיו הוא מוציא קול קורא. לפי זה יבואו הרשויות.
עפר שלח
¶
למיטב ידיעתי אי אפשר להוציא הרשאה להתחייב מבלי ידיעה שיהיה לזה מקור תקציבי. האם יש התחייבות שיהיה מקור תקציבי כנגד 260 מיליון?
יוגב גרדוס
¶
יש מה שנקרא במדינת ישראל היטל הטמנה. על כל טון פסולת שהרשויות המקומיות שולחות לאתר הטמנה הן משלמות סכום מסוים. הסכום הזה נצבר בקרן של המשרד להגנת הסביבה. הכסף לתמיכה ברשויות המקומיות יבוא מהכסף שנצבר מההיטל. ההרשאה להתחייב מגיעה מהרזרבה, אבל המימון, כמו שחבר הכנסת שלח אמר, לצורך תשלום ההרשאה להתחייב מגיע מהקרן.
יעקב ליצמן
¶
למה אתה לא יכול לעשות את זה ישר? למה אתה הולך ככה? תעשה את זה מסודר, בלי כל מיני קומבינציות.
יעקב ליצמן
¶
הוא יכול לעשות תכנית של 5 שנים מהקרן. זה צריך להיות ברזרבה. הוא צריך להעביר את זה ישירות. הוא עושה כאן קומבינה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יוגב, תרשום את ההצעה של יעקב ליצמן. תביאו את זה לדיון אצלכם. בינתיים נמשיך לעבוד לפי זה. תבדקו את ההצעה הזאת, אם אפשר לייעל את הנושא הזה.
יעקב ליצמן
¶
אני שמח שהיושב-ראש של ועדת כספים נותן לכם לגיטימציה לעשות מה שאתם רוצים. הוא מחפה עליכם. הוא עושה את הכל כדי שלא תגלו לוועדת הכספים את האמת.
שאול הויזר
¶
5. פיתוח פארק אריאל שרון בסך 20.8 מיליוני שקלים. בהתאם להחלטת ממשלה יש את פארק אריאל שרון. בזמנו הוא נקרא הר הזבל. הופכים את זה לפארק שיהיו בו הופעות. כל שנה הוא מתוקצב בתקציב תוספתי. נותנים תקציב תוספתי כיוון שלא יודעים מה יהיה קצב ההתקדמות של הפרויקט. בודקים לפי קצב ההתקדמות בפרויקט. רואים כמה צריך להוסיף בתקציב כדי לממן את ההתקדמות.
יוגב גרדוס
¶
יש בבסיס התקציב כסף לתפעול השוטף של הפארק. הפארק פעיל. בנוסף, יש הסכמי פיתוח. יש מכרז שמתעכב. הדרישה עכשיו היא ל-20 מיליון שקל. אנחנו לקראת סוף השנה. חלק מהתשלומים מתבצעים, חלק מהמכרזים כבר יצאו. זו הדרישה של הפארק. משרד האוצר חתם סיכום תקציבי עם הפארק. כדי לתקצב את זה, זה הסכום.
יוגב גרדוס
¶
יש הסכמי פיתוח עם הפארק לשנים 2012,2014. אנחנו עכשיו בדיונים עם הפארק לגבי המשך הפיתוח. אם אתם רוצים, ניתן לכם סקירה של כמה כסף הושקע עד כה.
סתיו שפיר
¶
אתה מבין מה זה אומר בעצם? זה אומר שכשאנחנו עורכים את דיוני התקציב אנחנו לא רואים את התקציב המלא. אנחנו לא יודעים אם אנחנו מצביעים על תקציב מלא, על חצי תקציב, על רבע תקציב. אי אפשר לדעת.
סתיו שפיר
¶
אתם אומרים שהדבר הזה היה ידוע מראש, פשוט בכוונה הוא לא נמצא בבסיס התקציב כי אתם לא רוצים - -
יוגב גרדוס
¶
אם הערכה של הסכום הזה הייתה 30 מיליון שקל לפני חצי שנה, והיינו מתקצבים אותו מראש בבסיס התקציב, לוועדת הכספים לא היה פיקוח אם הפרויקט מתקדם או לא. אנחנו לא נוהגים לתקצב - -
יוגב גרדוס
¶
אם תרצי דיווח כולל אני בטוח שהמנכ"ל ישמח לבוא ולהציג את כל הפרויקט. ב-2013 יש 20.8 מיליון שקל שהולכים לפיתוח.
סתיו שפיר
¶
הגנת הסביבה זה דבר מבורך, אבל אם אנחנו לא מכירים את הפרטים הכוללים ולא יודעים על מה אנחנו מצביעים, לדעתי אנחנו לא יכולים להצביע על זה.
סתיו שפיר
¶
מה שנאמר פה עכשיו בדיון הוא שידוע למשרד שהולכות להתקיים העברות תקציביות כתוספות לתקציב שנמצא בבסיס התקציב. במכוון זה לא נמצא בבסיס התקציב, מה שקצת מייתר את העבודה שלנו על התקציב עצמו. אתם בעצם עושים את העבודה על התקציב.
משה גפני
¶
אני חוזר על בקשתי. מדובר על העברה לרשויות מקומיות מקרן ההטמנה. אנחנו עשינו אותה בזמנו. אם אתה מזכיר את מה שעשינו, אז עשינו עוד הרבה דברים. מותר לי לבקש את רשימת הרשויות. חייבים לתת לי את זה. אתה יכול להחליט שהם יעבירו אחרי ההצבעה, אתה יכול להחליט שהם יעבירו לפני ההצבעה. אני מבקש לפני ההצבעה. אם אתה לא נענה לבקשתי, אני דורש את רשימת הרשויות, לאן מעבירים את ה-260 מיליון שקל.
אני מבקש להגיד לחברי הכנסת שהיו פה ביום העיון שערכת. הנה הדוגמאות. אנחנו עוברים העברה אחרי העברה. כשמשרד האוצר מנהל את תקציב המדינה אין לנו שום יכולת פיקוח. הייתי לוקח את יוגב כדי להסביר את העמדות שלי. הוא היה מסביר את זה מצוין. הוא אומר שהוא מביא לנו לפיקוח בזה שאנחנו מאשרים עכשיו את ה-7 מיליון לזה. מדובר בסכומים זוטרים ומזעריים לנושא הפרויקט. הם לא שמים את זה בבסיס התקציב כיוון שהם לא רוצים שנראה את התמונה כוללת. כל מי שמצביע בעד מצביע נגד כל מה שהוא דיבר עליו במערכת הבחירות, אחריה ובדיון הקודם. אין פה פיקוח על הנושאים הכי מרכזיים. הגנת הסביבה אצלי זה אחד הדברים החשובים. אני חבר הכנסת הירוק שהוא הכי שחור בכנסת. אין פיקוח על מה שהממשלה עושה בעניין הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חבר הכנסת גפני, מאחר ואתה ירוק על אמת אתה בוודאי יודע את כל מה שיש בבסיס התקציב לגבי כל הפרויקטים הירוקים. ממך הוא לא מנסה להעלים כי אתה יודע את זה, רק באה המדינה ומנסה להוסיף על מה שיש בבסיס לשנה זו. אנחנו צריכים לקבל את זה בשמחה, כי זו תוספת על התקציב. אנחנו רק צריכים לשמוח.
יעקב ליצמן
¶
התפרסם היום בעיתון הארץ, אם אני לא טועה, שהיועץ המשפטי אמר שמשרד האוצר עשה הסכמים נסתרים מאחורי הגב, שלא הובאו לממשלה, עם כמה משרדי ממשלה. כך כתוב היום בעיתון.
יעקב ליצמן
¶
כשהוא מתערב ואומר שהסכמים לא אושרו בממשלה, זה אומר שזה בלתי חוקי. איך אני יכול לאשר העברה תקציבית כרגע? לא כתוב באיזה משרדים. אין לי מושג במה מדובר. קראתי את זה כמו כל עם ישראל שקרא. אני חושב שצריך לעכב, לבדוק ולקבל תשובות לגבי העברות מהיועץ המשפטי של הכנסת ומהיועץ המשפטי של הממשלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעקב, בניגוד לכל מה שאנחנו אומרים, אתה על סמך ידיעה בעיתון קבעת עמדה, קבעת דבר.
יעקב ליצמן
¶
אני מבקש לקבל הבהרה למה בדיוק הוא התכוון, לאיזה משרדים. אני אומר שבמשרדים שזה נוגע להם אסור לנו לדון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
על זה נאמר כמה השנאה מקלקלת את השורה שאתה מוכן עד כדי כך להפוך את עיתון הארץ לאורים ותומים.
שגית אפיק
¶
נכון, אבל מה שנאמר, אם הבנתי נכון, זה שזה לא הובא בממשלה אבל בסופו של דבר אושר על ידה. זה, ככל הנראה, הובא בהצעה.
יעקב ליצמן
¶
רובי, אתה יכול להצביע על דבר שאתה יודע שהעלימו בממשלה והעבירו בתקציב? זה מה שהוא טען. אני מציע להפיץ את עיתון הארץ לחברי ועדת הכספים.
זמר בלונדהיים
¶
המכתב הזה היה מכתב כללי שנגע לעבודת הכנת התקציב בתוך הממשלה. כמו ששגית אמרה, לא הייתה פה טענה שבהליך האחרון היה משהו לא חוקי. היו נקודות לשיפור בהליך הכנת התקציב הבא, שאלה הדברים שהועלו על ידי מנכ"ל משרד השיכון. לא נידונו תקציבים או סעיפים ספציפיים במשרדי ממשלה. לא היו דוגמאות, לכן אין לי תשובות. אבי לא התייחס לדברים האלה.
שאול הויזר
¶
תקצוב של 6 מיליוני שקלים לשיקום נחלים. זה בעיקר תקציבים של שיקום נחל חדרה וחברה שמפקחת בפרויקט הקישון.
משה גפני
¶
איזו תכנית רב-שנתית? אתה מבקש מאיתנו שנאשר 6 מיליון שקל. אם היה לי קיוסק והיו אומרים לי שנותנים לי פטל כדי למכור סודה, הייתי שואל כמה עולה סך הכל. מדובר על פרויקט שיקום נחל חדרה. אתם לא אומרים לנו על מה מדובר, רק שנאשר 6 מיליון שקל. לא אתה, הממשלה.
מיכל בירן
¶
ניסן, למה הרוטינה הזאת של "אם תרצו, נוכל להביא לכם את הנתונים"? למה לא להביא את הנתונים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אל"ף - הוא יעביר לנו, ובי"ת - נסתכל בפרוטוקול מה אמרו לך לפני שנתיים בשאלה הזאת, ונעדכן את חברי הוועדה.
משה גפני
¶
יש מזל שהייתי יושב ראש ועדה ויש על מה להסתמך, רק לא עשיתי את הדברים הרעים שאתם עושים, כמו העלאת מס הכנסה למעמד הביניים, המסים העקיפים - -
שאול הויזר
¶
מדובר על מפעל פלדה פרטי בעכו שהשאיר הר של פסולת. העלות של פינוי הר הפסולת הוא 292 מיליוני שקלים. המדינה התחייבה בהחלטת ממשלה לממן 50% מעלות הפינוי.
יצחק כהן
¶
עם כל הכבוד לממשלה, אני מציע לדעת מי הבעלים של המפעל הזה, מי עומד מאחורי המפעל הזה, למי הוא שייך. אי אפשר להעביר את הפנייה הזאת.
שאול הויזר
¶
אני רק רוצה להבהיר שאין בעלים, החברה בפירוק. חברה בפירוק אומר שאין בעלים, שהחברה היא ישות משפטית נפרדת.
יעקב ליצמן
¶
אני רוצה שמשרד האוצר יגיד לנו למה המפעל הזה מקבל, למה מפעלים בגליל ובנגב שמתמוטטים לא מקבלים ואין יחס של הממשלה אליהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא מאיים עליה. אני רק מסביר לה מאחר והיא לא מכירה את ההליך, היא לא יודעת מה יקרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את לא יכולה להוציא רק סעיף אחד מתוך הפנייה. את לא מצביעה על כל הפנייה. מאחר ויהיו עוד סכומים נבקש מהאוצר להביא לנו פירוט על הנושא הזה. קורה הרבה פעמים שבהעברה שואלים שאלות שלא תמיד יש עליהן תשובה, ומבקשים שיעבירו תשובה. לא עוצרים העברה, כי אחרת בכל נושא ישאלו שאלות.
עפר שלח
¶
יש משהו בתהליך הזה שהוא בעייתי. בכל פנייה יכולים להיות 15 סעיפים. אם יהיו שניים בעייתיים נהיה חייבים להצביע על ה-15 כדי לא לעצור את ה-15.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תלוי מה זה בעייתי. אני על כל נושא מאוד פשוט יכול לשאול אותך שאלות שלא תהיה לך תשובה ונעצור את הדיון. זאת המגמה פה, אתה לא שם לב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת החלטת ממשלה על כך שהיא מממנת 50% והמפרק מממן 50%. אם אנחנו חושבים שזה מושחת, זה בסדר.
גילה גמליאל
¶
ניסן, מה שמנסים לומר לך פה זה שלא יכול להיות שמגישים לכאן פניות שיש בתוכן כל כך הרבה סעיפים, כאשר אם יש סעיף פרובלמטי, כפי שקארין מציגה, אנחנו כאן חותמת גומי. זאת הטענה. יש פה בעיה שצריך למצוא לה פתרון. או לקבוע בנוהל שהפניות שמגיעות אלינו לוועדה לא יהיו עם כל כך הרבה סעיפים כך שאין לך מרחב תמרון - אתה טוען שהכל תלוי אחד בשני - או שהאוצר ילמד שבסעיפים כאלה בעייתיים הם יצטרכו לספוג את ההסברים, הם יצטרכו לגשת לכאן ולהגיש הסברים. מה טענו בנוהל שפיתחנו? למה קיימנו פה נוהל? מה הנוהל אמר? הנוהל אמר שיינתנו הסברים. הסעיף הספציפי הזה הוא סעיף מקומם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
איזה ידיים פרטיות? זה כבר ממזמן לא ידיים פרטיות. יש לך מפרק. זה כבר לא ידיים פרטיות.
דנה כדורי
¶
ביררתי עם חשב המשרד. הסיפור הזה של מפעל הפלדה בעכו זה בהתאם להחלטת ממשלה מלפני 12 שנים. היא תקצבה ב-21 מיליון שקל פינוי של שני הרי פלדה מאוד גדולים ליד עכו. יש שם פלדה שמתעופפת וגורמת לנזקים בריאותיים מאוד קשים לתושבי הסביבה. בגלל שהמפעל פשט רגל מונה כונס נכסים. ההחלטה הייתה שהמדינה תממן חצי מזה, ודרך כונס הנכסים ימומן החצי השני.
גילה גמליאל
¶
הממשלה לא בחנה מחדש את ההצעה הזאת? זה הולך ומסתבך, ניסן. לפני 12 שנה הייתה החלטה, והיום התעוררו לממש אותה. הממשלה לא דנה בזה מחדש? זה נשמע לכם הגיוני? אני שמעתי טוב? זה נשמע לי ממש לא הגיוני. זו זילות של חברי הכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לי טכניקה. על פי הייעוץ שקיבלתי זה נחשב כמו תקנות. ברגע שהאוצר מסכים שנפצל, אפשר לפצל.
יוגב גרדוס
¶
אני בתור נציג משרד האוצר שהכין את הבקשה לא מסכים לפצל. אנחנו נידרש במהלך השנה ושנה הבאה לאשר הרבה פניות שקשורות אחת בשנייה. אי אפשר להתחיל לפצל. אתם באתם אלינו בטענות שמספר הפניות לוועדה הוא רב. אם נתחיל להעביר כל בקשה בנפרד - -
יצחק כהן
¶
צריך להעביר את הסעיף הזה למבקר המדינה על-מנת שיבדוק את זה. האם אפשר לקבל חוות דעת של מבקר המדינה על הסעיף הזה?
גילה גמליאל
¶
גם 12 שנה, גם עלות הקרקע אחרי שמפנים את הדבר הזה, ומה פתאום האינטרס של המדינה לזרז הליך מלפני 12 שנה עם סכומים כאלה. שאלות מעניינות.
יצחק כהן
¶
צריך לדעת מה אומר סעיף 7 כדי שלא יקרה עוד פעם שיכשילו אותנו. אני מבקש שהוועדה תפנה למבקר המדינה על-מנת שיבדוק את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא לא יוכל לעשות שיפוט כל עוד לא תקבע לו את הסכום. כל זמן שלא תקציב לו סכום הוא לא יוכל לעשות שיפוט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לו רשימות על סדר גודל של אולי חצי מיליארד. הוא יחתוך איפה שאתה תקציב לו את הסכום. אם אתה מקציב לו 260 הוא יקציב לך 260.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לו רשימה לא על סכום של 260. יש לו רשימה על סכום של 300 או 400 מיליון. הוא יחתוך את זה איפה שתקציב לו.
יעקב ליצמן
¶
אנחנו רוצים לדעת למי אתה נותן. אדוני היושב-ראש, לא איכפת לי שתביא את הרשימה אחרי ההצבעה. אני עומד על כך שנקבל רשימה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את העברה הזאת אני לא מעלה להצבעה. אנחנו נקבל אותה מתוקנת ביום שלישי. אני חוזר להעברה מס' 3 בנושא שירותי בריאות הנפש. מי בעד לאשר את העברה הזאת, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 3 אושרה
רונית מורן
¶
אנחנו מדברים כאן על העברה של 35 מיליון שקל לרשות הטבע והגנים. יש לנו כאן מספר נושאים. רובם הם חלק מהחלטות ממשלה. הנושא השלישי, הרביעי והחמישי זה החלטות ממשלה. יש את שיקום החי והצומח בכרמל בעקבות השריפה שהייתה. יש החלטה על 55 מיליון שקל, מתוכם 40 מיליון שקל לרשות מחולקים על פני 4 שנים. אנחנו מבצעים שם דילול של עצים, איסוף של הנבטות חדשות, סלילת דרכי אש. זה נושא מספר 3.
נושא מספר 4 זה שיקום ים המלח. גם כאן יש החלטת ממשלה שמדברת בעיקר על הפן התיירותי. מדובר בהחלטת ממשלה גדולה. מבחינת הרשות הכסף כולו נמצא במשרד התיירות, למעט סכום של כ-50 מיליון שקל שעובר על פני כמה שנים ומגיע לפעולות תיירותיות ולשיקום בתי ייבוש.
רונית מורן
¶
החלטת הממשלה, אם אני לא טועה, היא קרוב ל- 200 מיליון שקל. אני מכירה רק את החלק של רשות הטבע והגנים. מדובר בסדר גודל של 50 מיליון שקל שמפוזר על פני 4 שנים.
רונית מורן
¶
ההחלטה החמישית מדברת על תכנית לעידוד פנאי ונופש. אם אתם זוכרים, אז לפני כמה שנים הייתה החלטת ממשלה שמדברת על 30 מיליון שקל. זה התחיל בכל אותם תלמידי בתי ספר שהגיעו לבתי מלון במקום לחניוני לילה. הייתה החלטה מבורכת להוציא את כולם לשטח על-מנת שיישנו בשטח, על-מנת למצב את כל החניונים. מדובר בתקציב של 30 מיליון שקל על פני 5 שנים שאנחנו מפעילים בהצלחה. אנחנו מאוד נהנים. אנחנו רואים תנועה מאוד גדולה של תלמידים ומשפחות שמגיעים ללון. זה מספר 3,4.
רונית מורן
¶
גם לקרן קיימת יש. היא מבצעת באופן עצמאי גם חניונים. בנינו אתר אינטרנט אחד משותף כדי לעודד את כל הלינה בחניונים פרטיים ובחניונים של הרשות. אני חושבת שזאת הייתה החלטה מאוד טובה. הפנייה הראשונה והפנייה השנייה הן פניות שהן לא חלק מהחלטות ממשלה. אלה תקציבים חד שנתיים.
רונית מורן
¶
תכנית אב למחשוב זה פרויקט של כ-30 מיליון שקל שהרשות מממנת. יש לנו כמה נדבכים שקשורים בעיקר לתחום מדעי, לתחומים אקולוגיים ולתחומים ששייכים לחטיבת פיקוח ואכיפה. רצינו לעשות איסוף של בסיסי נתונים כדי לייעל את העבודה, כדי לאפשר לנו עבודות ממשק נכונות. את השאלה אפשר לשאול את אגף התקציבים. יש כאן נישה מסוימת שהיא מאוד - -
ליעקב ליצמן
¶
את צריכה להתייחס לקריטריונים. למה הארגון הזה מקבל עבור מחשוב? אני מכיר במיוחד בבריאות, אבל גם בחינוך ובמקומות אחרים ארגונים לא מקבלים כסף עבור מחשוב. למה לארגון הזה כן, ולגופים אחרים לא? אני רוצה הסבר מה הקריטריונים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הם קבעו את התקצוב שלהם. אתה לא מדבר על המחשוב. המדינה מתקצבת את רשות הטבע והגנים כמו שהיא מתקצבת גם רשויות אחרות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הקריטריון של למה הם מתקצבים את רשות הטבע והגנים ולא את ינקלביץ' זה משהו אחר. פה מדובר על כך שמתקצבים את רשות הטבע והגנים. זו חלוקה פנימית של רשות הטבע והגנים.
יעקב ליצמן
¶
אני לא יכול לתת מתוך משרד הבריאות כסף למקום אחר אם אין לי קריטריונים, כי מיד היועץ המשפטי של המשרד ישאל מה הקריטריונים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עזוב, זה סדרי עדיפויות שגוף עושה. מה זה שייך בכלל? מי בעד לאשר את העברה מס' 7,8, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
נמנעים – 2
העברה מס' 7,8 אושרה
נעה היימן
¶
הפנייה נועדה לבצע התאמות מזומנים לביצוע בפועל בתקציב הפיתוח של משרד החינוך. כמו שהוסבר ביום שלישי, תקציב של הרשאה להתחייב נועד לביצוע פרויקטים ארוכי טווח, בעיקר בתחום הפיתוח. כאשר ניתנת הרשאה להתחייב, קצב המזומנים ניתנים אחר כך לפי קצב הביצוע בפועל. הפנייה הזאת נועדה לעשות העברות פנימיות בין התקנות, כדי להתאים מזומן לביצוע בפועל.
נעה היימן
¶
התקציב נבנה לפי החלטות מסוימות, לפי קצב הביצוע. קצב הביצוע בפועל היה שונה. מצד אחד קצב הביצוע בחידוש המבנים יותר איטי מהצפוי, מצד שני, קצב הביצוע של בינוי כיתות לימוד יותר גבוה מהתחזית שעל בסיסה נבנה התקציב.
יעקב ליצמן
¶
היא אומרת שהיא מעבירה 40 מיליון שקל כי הם לא ביצעו. גם בבנייה היא לא תבצע, רק מה, היא תעשה את זה הרשאה להתחייב.
יעקב ליצמן
¶
אי אפשר לבנות רק עם 2 מיליון מתוך ה-40. יש לך חודשיים. מה שקורה זה שיש לך הרשאה להתחייב. זה בסדר. את אותה הרשאה להתחייב הם יכולים לעשות בחידוש מבנים, בשיפוצים.
ראובן ריבלין
¶
גם הרשאה להתחייב זה תקציב. אני לא מתערב בעניין של ליצמן, רק אני רק אומר לכם שהם מוציאים תקציב ונותנים הרשאה להתחייב למקום שבטוח הולכים לבנות. הם מקבלים את הכסף מהיום, שזה כסף תקציבי. בשנה הבאה לא צריך להתייחס לזה בתקציב השנתי. זה מה שנקרא הרשאה להתחייב. יכול להיות שליצמן צודק בכל טיעוניו לגבי מדוע לא ממשיכים את חידוש הבנייה ואת הרמונטים, אבל אלה שאתה מעביר להם לא יוכלו לקבל הרשאה להתחייב אם לא יהיה להם מקור תקציבי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 9, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 9 אושרה
יוסי
¶
הפנייה נועדה להעברת תוספת של 65 מיליון בסעיף 18. יש כאן תוספת של 20 מיליון שקל עבור סיוע לרשויות בהנגשת מבני ציבור בעקבות התקנות שאושרו. יש כאן 15 מיליון שקל לשיפוי הנחות בארנונה בהתאם להחלטת ממשלה על עוטף עזה. הרשויות נותנות הנחה בארנונה לתושבים, והמדינה משפה את הרשויות על כך. יש תוספות לנושאים בתחום השלטון המקומי במשרד הפנים: נושא ההדרכות, מימון אבטחת ראשי רשויות, פרויקט עתידים לרשויות המקומיות, תכנית אשכולות, שזה פרויקט לשיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות.
יוסי
¶
זה חצי ממה שנקבע בהחלטת הממשלה כסיוע מענק בטחוני לרשויות המקומיות בעוטף עזה בעקבות המצב שהיה שם. זאת החלטת ממשלה שמתחדשת כל שנה. סך הכל מדובר ב-13 מיליון. חצי מזה מתוקצב.
יעקב ליצמן
¶
אתה יכול להסביר על הסעיף של מימון אבטחת ראשי רשויות? מי משלם עבור הממשלה? מי משלם עבור הרשויות? למה אנחנו מאשרים כאן השתתפות אבטחה לרשויות ולשרים לא? מה הקריטריונים? מה ההבדל?
ראובן ריבלין
¶
אנחנו בדרישתנו בתקציב כשהיה פה שר הפנים ביקשנו מבחינת הממלכה שהשלטון המרכזי יעזור לשלטון המקומי שלא יכול לעמוד.
ראובן ריבלין
¶
נכון. כאשר נורה ראש העיר עכו והמשטרה המליצה להעמיד מאבטחים מבלי שיש לה את התקציב המשטרתי, זה הובא לממשלה. הממשלה העבירה את זה לשיקול שר הפנים. שר הפנים, לאחר התייעצות עם המשטרה ועם כל גורמי הביטחון, ולאחר שהתחילו ותכפו האירועים של האיומים על ראשי ערים, החליט לעזור לשלטון המקומי על-מנת שהוא יוכל להעמיד לרשותו. מדובר פה ב-30 או ב-32.
ראובן ריבלין
¶
גם בבסיס התקציב דיברו. הוא בא וביקש 30 מיליון שקל נוספים לאחר שראשי המועצות שהתכנסו ועשו שביתות באו וביקשו ממנו. הוא קיבל מאיתנו בוועדת הכספים 5 מיליון שקלים כסיוע. עכשיו הם צריכים להביא את הכסף על-מנת לתת לו.
ראובן ריבלין
¶
בשביל זה הם צריכים מקור תקציבי. עד היום הם לא יכלו כי מתוך ה-30 הם קיבלו רק 1 חלקי 12.
אלעזר שטרן
¶
אני מכיר את המכתב. נראה לי שלא מתעסקים עם זה באמת. את החבר'ה האלה הזיזו פעם אחת. למה אי אפשר למצוא את הדרך? לכל כך הרבה דברים אנחנו מוצאים פה את הדרך. זה כמעט הלב של היישוב מבחינת המוכנות, מבחינת את מי שאנחנו רוצים לעודד. למה אתם לא יכולים למצוא לחבר'ה האלה את הפתרון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הנושא שאתה מעלה הוא נושא חשוב מאוד. אני חושב שהוא צריך לעלות כנושא בפני עצמו, לא דרך העברה. קבעו מרחק מסוים, מי שנכנס בפנים נכנס, מי שלא לא. צריך להגדיל את המרחק הזה, כי לא בהכרח - -
ראובן ריבלין
¶
מה שעשינו כדי לפתור בעיות כמו אלו זה יצרנו אצבעות. התחלנו להוציא אצבעות. יש אנשים שלא מקבלים בגלל הגישה. בג"ץ בא ואמר "לא".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הנושא הזה יעלה כדי להגדיל את הרדיוס שמוגדר פה. זה סתם רדיוס שרירותי. זה לא דרך העברה תקציבית עכשיו. בוא נאשר את זה. אנחנו נעלה את זה כנושא בפני עצמו, או כדיון.
זבולון קלפה
¶
מבחינה גיאוגרפית אלעזר צודק בהערה שלו. הבעיה של הישובים האלה זה שכביש הגישה שלהם נמצא בתוך התוואי. זה הכביש היחידי. כדי להגיע לשם מהכביש השני צריך לנסוע מאותו קילומטר.
שגית אפיק
¶
לא, זה מכוח חקיקה. ככה גם נכנס הישוב שלומית, כיוון שהתברר שהוא נמצא בגדר 7 הקילומטרים. זה חוק של הוועדה הזאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נצטרך להגדיל את זה. אנחנו נעלה את זה כדיון נפרד. אנחנו נגדיל את הרדיוס.
זבולון קלפה
¶
יש ישוב אחד שנמצא בתחום מועצה אזורית אחרת שנופל בתוך ה-7 קילומטר לפי ההחלטה של פיקוד העורף ושל הגברת סיגל תדהר ואחרים. משום מה הוא נשמט קבוע, כי הוא 6.8.
אלעזר שטרן
¶
אני דיברתי עם רשות המיסים. אני לא בא לפה סתם ככה בתום לב. אני לא צריך להגיד לאף אחד מהנוכחים פה מה זה החבר'ה האלה. אלה חבר'ה שלא הלכו לישון לפני 60 שנה. אחרי שפינו אותם פעם אחת – יש כאלה שיגידו שגירשו אותם – הם הלכו לאותו מקום. זה שיא הציונות. אני לא יודע מי זה משרד האוצר, שר האוצר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה צריך לראות מה המשמעות של זה, האם נכנסים רק שני הישובים או יחד עם זה נכנסים עוד 50 ישובים שאתה לא יודע עליהם בכלל. אני התחלתי לטפל בזה. הוועדה תצטרך להחליט אם הרדיוס יישאר 7, או שהיא תגדיל אותו.
גילה גמליאל
¶
איך הוועדה תחליט זאת שאלה. זה לדעתי מה שחסר פה בהבנה. האם אתה מתחייב כיו"ר ועדת הכספים להעלות את זה כהחלטה של הוועדה, כי אחרת נצטרך טרומית, הצעת חוק פרטית, לעבור לוועדת שרים לחקיקה ?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גילה, אני צריך להעלות את זה לדיון על-מנת שנבין ונעשה עבודה. ביקשתי לעשות עבודה לגבי אם מגדילים את הרדיוס, לכמה צריכים להגדיל שייכנסו, ומה המשמעות כלפי יישובים אחרים.
גילה גמליאל
¶
מי מגיש את זה כהצעת חוק? האם הוועדה מגישה את זה? אם הוועדה, זה מקצר לך את ההליך של הטרומית כי זה עולה ישירות לקריאה ראשונה.
אלעזר שטרן
¶
לדעתי זה בידיים של שר האוצר ומשרד האוצר. זאת הבדיקה שעשיתי, כולל בתוך משרד האוצר. מה שאני מבין שקורה פה מסביב זה שאנשים לוחצים על עיוותים. אני בטוח שאין אף מצביע באזור הזה לאלעזר שטרן או ל"תנועה". אלה אנשים, שבעיני לפחות, דווקא אולי בגלל המקומות שהייתי גאה להיות בהם, יש לנו אחריות כלפיהם. כיוון שבדקתי ואני יודע שזה בידיים של שר האוצר, אני מבקש שתמצא את הטכניקה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היא אומרת שזה לא. אם אתה מכניס אותם, אתה צריך להכניס אולי 30 ישובים נוספים, כי אתה לא יכול ליישוב אחד שנמצא 8 או 9 קילומטר לתת ולאחרים שנמצאים באותו אזור לא לתת. אין לנו את התמונה. ביקשתי שיעשו לי את הרדיוס הזה לגבי מי נכנס בפנים, מי לא, כדי שנוכל להביא לכאן דבר מסודר. לא שתגדיל לשניים, ובסוף יתברר שהגדלת לעוד 30 יישובים בלי ששמת לב. אתה לא יודע מה המשמעות של זה.
ראובן ריבלין
¶
אנחנו יכולים לקבל או לדחות בקשות של האוצר, אנחנו לא יכולים לשנות אותן. אנחנו יכולים ליזום דיונים ולקבל החלטות שהן לא בעלות תוקף ביצועי.
יעקב ליצמן
¶
בכוחו של היושב-ראש להביא את מה שהוא מקבל או לא להביא. הוא לא יכול להביא דבר ששר האוצר לא הביא.
ראובן ריבלין
¶
גם כאשר האוצר קובע קשת גיאוגרפית זה יוצר תקדים, זה יוצר קריטריון. מה שמעבר לקריטריון ייפסל על ידי כל בית משפט, בין שמפחדים ממנו ובין שלא מפחדים. זה מבחינת המשפט החוקתי. גם שרת המשפטים - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, ביקשתי שיעשו לי את הרדיוס שבו נכנסים היישובים, ומה עוד נכנס בפנים. ברגע שזה יגיע נודיע לכל הגופים הרלוונטיים, זה יעלה כאן לדיון ונגמור עם זה.
אלעזר שטרן
¶
פעם סיפרו לי שבאו עם סיפור של מקוואות ביהודה ושומרון. לשר אורי אריאל השיגו 20 או 200 אלף שקל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לכן אמרנו, "בואו נשב". קודם נראה את בעיה. יכול להיות שהקריטריון של מרחק יספיק לנו. מי בעד לאשר את העברה מס' 11,12, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 11,12 אושרה
צחי דוד
¶
הפנייה היא פנייה בתקציב הפיתוח של משרד השיכון. מטרת הפנייה היא לתקצב הגדלות בהרשאה להתחייב בתחום הפיתוח בפריפריה וביישובי מפוני ההתנתקות בסך 121 מיליוני שקל. כמו כן, הפנייה נועדה לתקצוב 53 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ו-13 בהוצאה מותנית בהכנסה למימון הסכם הניהול עם חברת חלמיש. חברת חלמיש היא חברה מעורבת ממשלתית עירונית שמנהלת חלק מדירות הדיור הציבורי בתל אביב. אחרי סכסוך של מספר שנים הגיעו לפני מספר חודשים - -
צחי דוד
¶
בין חברת חלמיש למדינה על תמורות מהדיור הציבורי. הגיעו להסכם שבו התמורות ישמשו לרכישת דירות חדשות, וחלמיש תיכנס למסגרת הסכם ניהול שבו כל ההכנסות מדיור ציבורי מועברות למדינה והחברה מקבלת דמי ניהול וכספים לשיפוץ ותחזוקת הדירות. יש לנו כיום הסכמים כאלה עם חברות אחרות.
צחי דוד
¶
כן. הוא נחתם עם משרד השיכון ומשרד האוצר. יש לנו היום הסכמים כאלה עם חברות עמיגור, עמידר ושיקמונה. חברת חלמיש היא כמעט החברה היחידה – יש גם חברה בשם תכלת בפתח תקווה - שלא נמצאת במסגרת של הסכם ניהול. ההסכם הזה מתוקצב כעת. בנוסף, יש תיקון טעות תקצוב של 2.7 מיליון שקל שנשמטו מתקציב מוסדות ציבור במגזר המיעוטים.
צחי דוד
¶
מדובר ב-4 ישובים עיקריים: חלוציות, ניצן, ניצנים ויישובי מזרח לכיש. הצפי היה שהיקף הפיתוח שם יהיה בקצב יותר משמעותי.
צחי דוד
¶
הצפי היה שקצב עבודות הפיתוח יהיה יותר מהיר. בשלב זה ביקש המשרד לשנת העבודה 2013 רק חלק מהתקציבים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. הוא מוריד מהסעיף הזה 69. ה-69 האלה עוברים ל-3 היישובים שבתוך התקנה הזאת. זה פירוט של התקנה.
צחי דוד
¶
חלק מהתקציב הוא גם ליישובים, כמו שציין יושב-ראש הוועדה - ניצן, ניצנים ומזרח לכיש. חלק עובר גם לישובים נוספים בפריפריה.
צחי דוד
¶
אני לא יודע. זה המשרד צריך להגיד. מי שמנהלת עבור המשרד את אתר הקרוואנים בניצן זאת חברת עמיגור. אתה שואל לגבי מה קורה עם פינויו?
צחי דוד
¶
עבודות הפיתוח האלו נועדו עבור אותה אוכלוסייה שנותרה באתרי הקרוואנים. קצב עבודות הפיתוח הוא בהתאם לזמינות סטטוטורית.
צחי דוד
¶
אחרי פינוי גוש קטיף המפונים עברו לשני סוגים של יישובים. אחד זה יישובים חדשים שהוקמו, כמו ניצן, ניצנים, מזרח לכיש וחלוציות, שלא מופיע כרגע פה כי אין שם שום שינוי, ושניים, זה הרחבות של יישובים קיימים.
יעקב ליצמן
¶
אתה מוריד כאן 220 מיליון שקל מיישובי ההתנתקות. יש את ה-69 ואת ה-150. את הסכמי העתקה ופיתוח התשתיות הוא מוריד.
צחי דוד
¶
חלק מהתקנות שאתה רואה זה למשקים סגורים, זה הקמת יישובים חדשים, זה החלטות ממשלה ייעודיות שמיועדות למפונים. חלק מהמפונים הלכו ליישובים קיימים במסגרת הסכמי העתקה. הגיעו להסכם עם קבוצת מתיישבים על כך שהם הולכים להרחבת יד חנה, בני טל, נצר חזני. מגיעים לאיזה שהוא הסכם עם היישוב הקולט.
צחי דוד
¶
זה לא כל. היות ולא ידענו לתקצב את המשקים הסגורים – ניצן, נצנים, מזרח לכיש – בעת בניית התקציב, שמנו את הכל בתקנת הסכמי העתקה, שהיא תקנה גדולה יותר. כעת אנחנו מפזרים, כי למשרד השיכון יש תכנית עבודה. אי אפשר לתקצב כשאין תכנית עבודה.
צחי דוד
¶
מדובר במועצות אזוריות בנגב ובגליל - אשכול, שער הנגב, מבואות חרמון. מדובר בהרחבות ליישובים כפריים קיימים. המדינה מבצעת את עבודות הפיתוח. המימון הוא מגבייה מתושבים וסבסוד כפי שקבוע בתקנות הסבסוד. ההרשאה להתחייב מאפשרת למשרד להתחייב מול קבלנים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 14, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 14 אושרה
מעיין אשל
¶
הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב התמיכות של משרד החקלאות בהתאם לסיכום תקציבי שעיקרם לצורך תגבור תקציב התמיכות במחקר, הפחתת השימוש בחומרי הדברה, מימון סובסידיית ביטוח נזקי טבע. אנחנו מדברים על העברה פנימית בתוך הסעיף של 49 מיליון שקלים, מתוכם 27 מיליון שקלים לטובת סבסוד פרמיות ביטוח אסונות טבע. ביטוח אסונות טבע זה ביטוח שהחקלאים עושים מעבר לביטוח הבסיסי שהם עושים לנזקי טבע. הוא נועד להגן על התשתית החקלאית של המטע או החממה, אם הוא נפגע במסגרת התנאים. את הביטוח עושה חברת ביטוח בבעלות חצי ממשלתית, חצי מועצות הייצור בשם קנט – קרן נזקי טבע. החקלאי משלם את הפרמיה, אבל היא מסובסדת ב-80% על ידי המדינה. השנה, בסיכום עם המשרד, הוחלט להוסיף תוספת לביטוח כך שהוא יכיל עוד ענפים ויהיה אפשר לבטח את כמות החקלאים הגדולה שרוצה לקבל את הביטוח.
מיליון 300 שקלים הולכים לתמיכה בענף הבקר והצאן. זו תמיכה שנותן משרד החקלאות לרשויות המרעה ולענפי הבקר והצאן שמקיימים תועלות חיצוניות על ידי זה שהם רועים את הצאן והבקר בשטחי המרעה. המדינה תומכת בכך.
20 מיליון שקלים מועברים לטובת פרויקט הפחתת השימוש בחומרי הדברה. משרד החקלאות עושה מספר תכניות לצמצם את השימוש בחומרי הדברה במטעים ובפרדסים כך שלא כל חקלאי ידביר את המטע שלו, אלא ההדברה תהיה מרוכזת מלמעלה במטוסים על כל המועצה. על זה הם מקבלים איזו שהיא תמיכה. בנוסף, יש שימוש בזבובים עקרים, שזאת הדברה ביולוגית. מפזרים זבובים עקרים. הם מתרבים עם הזבובים הלא עקרים כך שהדור הבא כבר לא קיים ואין זבובים. זה המפגע הכי גדול שיש לנו. 700 אלפי שקלים הולכים לתמיכה בענף הדיג.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 15, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 15 אושרה
מעיין אשל
¶
למשרד החקלאות יש שני סעיפים שבהם הוא מנהל את תקציבו: סעיף 92 שבו הוא מנהל את סעיף תקציב התמיכות וכל מיני דברים שסיפרתי לכם עליהם עכשיו, וסעיף 33 הוא סעיף השכר והתפעול שלו. הוא עושה שינוים פנימיים בסעיף השכר והתפעול שלו. הוא מעביר מתוך הרזרבות הפנימיות בסעיף לתוך סעיפי התפעול והפעילות המקצועית. הוא מעביר 22 מיליון 600 שקלים לצורך תקציב התפעול, רובו למחשוב, חלק לפעילות שוטפת של חשמל, מים וארנונה והשתתפות בפעילות הסיירת הירוקה. יש את אותו סעיף תפעול במינהל המחקר החקלאי. גם אליו מועברים 3 וחצי מיליון שקלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 16, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 16 אושרה
נעבור עכשיו לרביזיות. רביזיה מס' 3 על פנייה מס' 3 בנוגע לשירותי בריאות הנפש. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 4
נגד –רוב
הרביזיה לא אושרה
על פנייה מס' 7 ו-8 הייתה רביזיה בנושא רשות הטבע והגנים. מי בעד הרביזיה על רשות הטבע והגנים, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 4
נגד – רוב
הרביזיה לא אושרה
רביזיה על פנייה מס' 9 בנושא מינהל הפיתוח במשרד החינוך. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 4
נגד –רוב
הרביזיה לא אושרה
אנחנו עוברים לפנייה מס' 17,18.
יוסי
¶
הפנייה נועדה להעברת 2 מיליון 720 אלף שקל עבור הדרכות ברשויות המקומיות במשרד החינוך על-מנת להטמיע את המעבר לניהול עצמי של בתי הספר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד סעיף 17,18, ירים את ידו? מי נגד סעיף 17,18, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 4
העברה מס' 17,18 אושרה
פנייה 19,20
צחי דוד
¶
הפנייה מחלקת 12 מיליון שקלים בפירוט הבא: 5 מיליון שקלים עבור יועצים. המשרד נמצא בתקופה של גידול מאוד מאוד משמעותי בפעילות בשוק הנדל"ן. חלק מהמענה של הממשלה לעליית מחירי הדיור הוא הגדלת היקפי שיווק יחידות הדיור והגדלת היקפי עבודות הפיתוח הנלוות להן. לאור זאת נדרשים למשרד יועצים נוספים בתחום הפיתוח, בתחום התכנון. זה בא על רקע תכנית הפרישה שבוצעה במשרד לאחרונה של חלק מהעובדים המבוגרים.
צחי דוד
¶
המשרד מבקש בפרויקטים בפריפריה שמיועדים בעיקר ל"בנה ביתך" ולהגעה של אוכלוסייה לפריפריה, לבצע פעולות פרסום במקביל לשיווק. המשרד משווק מגרשים רבים מאוד ל"בנה ביתך" בפריפריה. זאת שיטת השיווק המקובלת. הוא מעוניין לעשות פעילות סביב שיווקים לקבלנים.
נושא אחרון הוא מחקרים וסקרים. משרד הבינוי והשיכון אמון רגולטורית על ענף הבניין. הוא מבצע פעולות של מחקר בתחום תיעוש הבנייה, בתחום הביקושים לדיור.
צחי דוד
¶
אחד המחקרים הגדולים שהמשרד הוציא הוא על מבנה הביקושים בשוק ההשכרה, איזה אורך חוזים הציבור מבקש, איזה אורך חוזים המשכירים הפרטיים מוכנים לתת, מה המאפיינים, מה תמהיל הביקושים. זאת עבודה מאוד מאוד גדולה שנעשתה במשרד. היא משמשת אותנו עד היום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גם אנחנו מדברים מקצועית. הממשלה לא החליטה, זו רק הוועדה. הממשלה עדיין לא החליטה. אולי הפתיעו אותי היום.
עפר שלח
¶
זה משרד שתקציבו הוא יותר מ-2 מיליארד שקל. יש לו תקציבים די גדולים. זה סופר פעילות שוטפת. זה קצת כמו צה"ל, שכל תקציבו הוא לעמוד ואחר כך כשהוא רוצה לירות הוא מבקש יותר כסף. למה משרד בסדר גודל כזה גדול צריך עוד 12 מיליון שקל לפעילות שהיא כל כך פעילות שוטפת?
צחי דוד
¶
למשרד השיכון יש 3 סוגי תקציבים: יש לו את תקציב הפיתוח של המשרד, יש לו תקציב סיוע ויש לו תקציב רגיל. פה אנחנו מדברים על התקציב הרגיל של המשרד. התקציב הרגיל של המשרד הוא כ-200 מיליון שקלים, מתוכו 160 משכורות. כל האמרכלות, הארנונה, היועצים, המחקרים וכל מה שדיברנו עליו עכשיו הוא 40 מיליון שקלים. המשרד מבצע העברה פנימית, כמו שאמר היושב-ראש, בתקציב הסיוע מתחום התשלום לבנקים לנושאים האלה כי הוא מרגיש שהתקציבים שלו לא מספיקים בנושאים האלה.
צחי דוד
¶
מדובר בחיסכון. למשרד ולנו יש סיכום שאם יש חיסכון והתייעלות בתשלומי העמלות לבנקים, זאת אומרת שהמשרד הצליח להתייעל, הוא יכול להשתמש בחיסכון שהוא ביצע בעמלות. למען הסר ספק, זה לא העברות לפרטים, מדובר בעמלות לבנקים. הבנק מקבל עמלה. בעבר הוא קיבל עמלה גבוהה. המשרד עשה הסכמים טובים. היום הוא משלם עמלה פחותה לבנקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אחד היועצים שלוקחים זה מישהו שמומחה בנושא הזה והצליח להוריד את העמלות לבנקים. כתוצאה מזה יש כסף ואפשר לעשות את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 19,20, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 4
העברה מס' 19,20 אושרה
אלעזר שטרן
¶
יש 3 דברים שמפריעים לנו. אחד הדברים הוא תלמידי חו"ל. זה סיפור שנכון היה שייפתר. אני שאלתי קודם שאלה את הממ"מ. מדינת ישראל משקיעה בתכנית מסע - אני מקווה שהתוצאות שלה יהיו יותר טובות ממה שהן היום - בשביל להביא אנשים לשהות בארץ על מנת שבסוף יישארו. אני חושב שהסיפור הזה של תלמידי חו"ל - אני לא חושב שזה שייך רק למגזר החרדי - זה סוג של תכנית מסע. אם היו קוראים לזה מסע לא היה פה דיון. קוראים לזה תלמידי חו"ל. אני כחבר קואליציה אסייע בעניין הזה.
חבר הכנסת שלח ואני יושבים בוועדה לשוויון בנטל. אנחנו רואים את התוצאות הלא משביעות רצון בגיוס חרדים - -
אלעזר שטרן
¶
גם שירות לאומי במגזר הערבי מרצון. דווקא אלה דברים שהתחדשו מהתקציב לעכשיו. הכיוונים די ברורים. אני מסתכל בתקציב הזה. אין לזה זכר. יש פרסומים או יועצים שאני לא יודע למה. לדברים האלה אין. אני לא צריך את הכסף הזה. זו לא עמותה של אבא שלי, אלו לא עמותות אני לא יודע של מי, אלה אינטרסים של המדינה שהושמו על השולחן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע שאנחנו רוצים לפתור נושאים שכואבים לחברי כנסת אחרים, מה עוד שהם כואבים גם לי. הנושא של בני חו"ל הוא שערורייה. אפילו עופר יעיד שדיברתי איתו. פתחתי את הישיבה ואמרתי שאני עובד על זה קשה מאוד. זה נמצא באמצע תהליך שמחכה כל רגע לתשובה. אם לא תהיה תשובה חיובית נדע איך לעשות שביתה גם פה. נעשה את זה. אין לי עכשיו תשובה. זה דבר שהתחדש באמצע שבוע שעבר להפתעתי, בניגוד להרבה הבטחות. ראש הממשלה היה בחו"ל. דיברתי איתם גם כשהם היו בניו-יורק. יש איזה תהליך מסוים שאין לי פתרון. יכול להיות שיהיה לי פתרון. אם לא, אנחנו נפעל במסגרת הזאת. אין לי פתרון היום. לא נתנו לי את המנדט. אם היו נותנים עוד אורכה יכול להיות שהייתי מביא תשובה. הם אמרו שהם יכולים גם לצלצל באמצע. לא צלצלו.
העלו בפניי גם נושא אחר שבדקתי. אין שם גזירה, מה שנקרא, אבל ידברו עליו. אני מנסה לשחרר, מה עוד שהדברים האלה הם גם דברים שכואבים לי, לא רק להם.
לגבי הנושא שדיברת עליו של השוויון בנטל. אני לא בוועדה. אני לא מודע לזה. הדברים לא מסוכמים. אני מניח שהם באמצע דיונים.
עפר שלח
¶
יש התחייבות של האוצר על כך שתהיה עמידה תקציבית לגבי הדברים שיסוכמו. הדברים עוד לא סוכמו. אתה מכיר את המעורבות שלי בעניין.
אלעזר שטרן
¶
דיברתי על אלה שמתגייסים היום, לא על אלה שהתגייסו. בני חו"ל זה לא הבייבי של אבא שלי. אנחנו מדברים על זה מהפעם הקודמת. גם אתה וגם רובי. אני לא מדבר על ליצמן.
מיצחק כהן
¶
ניסן, גם בתקציב הישיבות אמרת שזה לא יקרה. היום זו קטסטרופה. מחקו את התקציב, חוץ מישיבות ההסדר הציוניות. אתה אמרת שלא יהיה כזה קיצוץ חד.
יעקב ליצמן
¶
אני אזכיר לך מהישיבה הקודמת. אמרתי שאני אצביע בעד ההתנחלויות על אף שהיו עלי לחצים גדולים מאוד שלא. ברגע שהגיע הנושא של חו"ל השתוללנו. אם לא תבואו ותגידו דברים ברורים בנושא חו"ל -לפחות להתחיל עכשיו - יהיה כאן גיהינום. יש לי זמן, אני פנוי כל השבוע.
יעקב ליצמן
¶
אתה יושב-ראש ועדה, אתה מכיר את הוועדה. יושב-ראש ועדה קם בוקר אחד ואומר, רבותיי, האוצר לא יודע, לא מביא, תודה רבה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יכול להיות. אני עוד לא עובד ככה. אני מנסה קודם כל להגיע להבנות. יכול להיות שכן. אם לא, תהיה דרך אחרת. מנסים קודם בדרך אחרת.
יעקב ליצמן
¶
זאת הדרך. אני במקומך הייתי אומר, "רבותיי, תביאו פתרון, אני לא מסתדר עם חברי הכנסת, הם משתוללים, הם לא נורמאליים וזה מה שאני רוצה".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני עוד לא בטוח שיש לנו בוועדה רוב לזה. אני עובד בדרך אחרת. אני מנסה קודם כל בדרך הטובה והנכונה, מה עוד שיש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לך טעות. כשהצבענו על התקציב הסעיף הזה לא היה צריך להיות בפנים. הוא לא היה. שי פירון רק לפני שבוע וחצי חתם עליו. עד אז הוא לא היה צריך להיות.
יעקב ליצמן
¶
ניסן, אתה לא יודע מה הכוח שלך, עם כל הכבוד. אתה אומר לגבי זה שיהיה ביום שלישי ושיביאו פתרון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הקואליציה הזאת בנויה שונה מקואליציות אחרות. אף פעם לא היה מצב ששר האוצר לא היה במפלגת השלטון והיה בעוצמה כזאת שהוא יכול היה להגיד "לא" לראש ממשלה. אני סתם אומר. אני לא אומר על המקרה הזה. זאת סיטואציה חדשה שצריך להתרגל אליה. יש הרבה יותר קשיים ממה שהיו. צריכים ללמוד איך לעבוד עם זה. אולי כן נצליח, אול לא. נראה. תאמין לי, זה שונה מכל השנים שהיו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם הייתי אומר בהתחלה, "רבותיי, לא מעניין אותי הנושא של בני חו"ל", או הייתי אומר, "ניסיתי ונכשלתי", זה סיפור אחר, אבל אני אומר שאנחנו באמצע תהליך. תאמין לי, בכל הרמות אנחנו עובדים על זה. אני מקווה שנצליח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מנסה. אנחנו באמצע תהליך. אתה יודע שראש הממשלה היה בחו"ל. הוא חזר רק עכשיו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה את זה בלי קשר למה שליצמן רוצה. אני רוצה את זה כיוון שאני חושב שזה צריך להיות.
גילה גמליאל
¶
ניסן, מה שמנסים לומר לך שזה לא יעלה על הדעת. זאת פשוט חרפה שפעם ראשונה שליושב-ראש ועדת כספים יש הבטחה מפורשת מהאוצר והאוצר לא עומד בה.
גילה גמליאל
¶
מה זה משנה ממי. יש לך הבטחה מפורשת בעניין. יש לך הבטחה ממישהו בדרג הבכיר שאתה לא יכול לממש. למה? ככה.
גילה גמליאל
¶
אין מצב כזה. ברגע שקיבלת הבטחה שנוגעת לרוב חברי וחברות הוועדה, מן הראוי שהיא תמומש. עברו 3 חודשים. זה המון זמן. מה שמצפים ממך חברי הוועדה זה לשמר את כבודך, להגן עליך, לתת לך גיבוי ולומר לך שאנחנו איתך במהלך הזה. תפתור את הסוגיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה פתאום. אז לא היה ביטול. הוא חתם על זה רק לפני שבוע וחצי. עד אז הבנו שהכל בסדר. רק לפני שבוע וחצי הוא חתם על זה בהפתעה.
גילה גמליאל
¶
זה נכון, אבל יחד עם זה תיתן לחברים על-מנת שלא נצטרך למצוא את עצמנו כאן נגררים בישיבות אין סופיות. מפאת התחושה הכללית מן הראוי שתציב דד-ליין לחברים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא עושה את זה בגלל שככה נושכים פה. זאת לא הדרך. אני עושה את זה בגלל שאני מאמין בדבר ואני חושב שצריך לעשות, אחרת כל אחד שיש לו איזה משהו שהוא ירצה יתחיל לעשות "שביתה איטלקית". לא זאת השיטה.
גילה גמליאל
¶
אם יושב-ראש הוועדה אומר את הדברים בפני חברות וחברי הוועדה, הוא מעוניין שיתייחסו ברצינות לדברים שהוא אומר. ברגע שאתה אמרת שהנושא הזה מובטח לך, אנשים רוצים - -
גילה גמליאל
¶
אנחנו אומרים לך שאנחנו נותנים לך גיבוי בעניין הזה על-מנת שיהיה לך יותר קל. יש לך גיבוי מאיתנו. לך לאוצר ותבהיר להם שיש לך גיבוי מחברי הוועדה.
אלעזר שטרן
¶
יש ברקע סיפור מוכחש על התחייבויות קואליציוניות. לא משנה איך נקרא לזה, בסדר? אני אומר לך שאני, אלעזר שטרן, שמעתי את זה מיותר מידי אנשים כדי שאני אדע שאין בדברים האלה כלום. כנראה קוראים לזה במילים אחרות. המקרה הזה שאני שם אותו עכשיו, כמו המקרה הקודם, זה לא בא ממצביעי "התנועה". אני אומר לך שאין שם אחד שהצביע למפלגה שאני בא ממנה. אני חושב שזה באמת סוג של עיוות. כשאני מסתכל על ה-170 מיליון ל"בית היהודי" או לא יודע כמה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם נניח נמצה ונראה שאי אפשר, נשתמש בזה בשבוע הבא. מה קרה? לא יותר נעים לעשות את זה בדרך טובה?
יעקב ליצמן
¶
כל עוד הוא לא יאיים עם העברות לא יהיה כלום. אני מכיר את האוצר. הוא צריך להגיד, "רבותיי, אין יותר".
יוסי
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים שהועברו לסעיף 18. ישנם נושאים שעברו לסעיף 06, לכן העודפים שהועברו בתוך סעיף 18 עוברים כעת לסעיף 06, לאן שהנושאים האלה עברו.
יוסי
¶
סעיף 06 הוא סעיף תפעול משרד הפנים. סעיף 18 זה סעיף העברות לרשויות מקומיות. עיקר הכסף זה בגין רכישות שמשרד הפנים מבצע לשעת חירום. מה שעבר לסעיף 06 זה חלק מהפעולות של משרד הפנים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 23,24, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 23 ו-24 אושרה
ניר רנסל
¶
הפנייה הזאת נועדה להעברת עודפים מחויבים בסך 4056 אלפי שקלים מסעיף 56 לסעיף 08 בהתאם להעברת פעילות הנציבות לשוויון זכויות מסעיף 56 לסעיף 08.
ניר רנסל
¶
כחלק מתהליך "חריש עמוק" סעיף 56 נסגר. פעילות נציבות שוויון זכויות הועברה לתוך סעיף 08. מדובר בדיוק באותה פעילות. זאת אותה פנייה שאושרה בוועדה לפני כשבוע וחצי.
ניר רנסל
¶
נכון. סעיף 08 זה משרד המשפטים. הוועדה אישרה את העברת העודפים, אבל על פי חוק יסודות התקציב אין אפשרת להעביר עודפי תקציב משנה לשנה אלא לסעיף בו הם נוצרו, לכן העודפים הועברו לסעיף 56 שנפתח במיוחד לצורך העברת הפנייה. כרגע אנחנו מבקשים להעביר אותם לאיפה שפעילות נציבות שוויון זכויות נמצאת, שזה סעיף 08.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את פנייה מס' 25,26, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 4
פנייה מס' 25,26 אושרה
העברה מס' 27,28
ניר רנסל
¶
פנייה תקציבית זו נועדה להעברת סך של 9889 אלפי שקלים בגין עודפים מחויבים מסעיף 55 לסעיף 83 בהתאם להעברת הפעילות לסעיף זה.
ניר רנסל
¶
סעיף 55 היה סעיף הפיתוח של משרד האוצר. זה אותו הסבר כמו הפנייה הקודמת. העודפים שנוצרו בשנה שעברה נוצרו בסעיף 55. הוועדה אישרה להעביר אותם משנת 2012 לשנת 2013. סעיף 55 נסגר כחלק מאותו תהליך שנקרא "חריש עמוק". כרגע אנחנו מבקשים להעביר את העודפים האלה לסעיף הפיתוח שנקרא סעיף 83 אליו הועברה הפעילות.
ניר רנסל
¶
אנחנו מורידים מסעיף שנסגר. סעיף 55 אינו פעיל יותר. אנחנו מבקשים להעביר את זה לסעיף 83, שזה תקציב פיתוח. זה התקציב החדש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כשדיברנו על חוק ההסדרים ייעדנו חלק מישיבה כדי לשמוע. עו"ד בריס בא במיוחד כדי לנסות להסביר לנו את השינוי שהאוצר עשה בהורדת כמה שיותר סעיפים על מנת שאפשר יהיה לרכז כך שלא תהיה מאסה עצומה של סעיפים. זה נקרא "חריש עמוק". אנחנו רצינו לשמוע על הנושא של "חריש עמוק", רק בזמנו לא הצלחנו להגיע לזה כי הסעיף שלפני כן לקח את כל הזמן. אז כבר זרמנו. אם חברי הוועדה ירצו נוכל להביא את נציגי האוצר על מנת לשמוע את ההתייעלות שלהם בנושא של הסעיפים. זה המשמעות של "חריש עמוק".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בפנייה הזאת לא רשום. בפנייה הזאת הרזרבה הכללית היא 594 מיליון. אני לא חושב שזה רלוונטי.
משה גפני
¶
מישהו יכול להגיד לי כמה כסף יש ברזרבה הכללית על מנת שנדע? לא כתוב פה הסכום האמיתי. אין חצי מיליארד ברזרבה הכללית. אדוני יושב-ראש הוועדה, כמה יש ברזרבה הכללית?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא יודע להגיד לך, אבל אני מבקש מניר או מיוגב להביא לנו לישיבה הבאה את הסכום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יוגב, אני יכול להראות לך העברות שבהן כתוב רזרבה כללית על סך של יותר ממיליארד, או אני לא יודע כמה. אני לא יודע בדיוק. זה חלק מהשאלות שפעם רציתי שיסבירו, אבל אמרתי שיש יותר מידי שאלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
צריכים להבין את הקוד. יש להם כאן איזה שהוא קוד בנושא של רזרבה כללית. נצטרך לשאול אותם. תנסו לבוא לאחת הישיבות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל כך הרבה דברים דחינו לישיבה הבאה, שאולי תהיה שביתה, מה אתה יודע. זה יהיה באחת הישיבות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את פנייה מס' 27,28, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 27,28 אושרה
גילה גמליאל
¶
נשמע לכם הגיוני להביא באותו יום את הסקרים שלכם, את המומחים, את היועצים ועכשיו גם עוד 25 מיליון לפעילות שוטפת של המשרד? על פניו זה נשמע לא פרופורציונאלי לעצם המשרד עצמו. 25 מיליון שקלים תוספת לפעילות שוטפת.
גילה גמליאל
¶
25 מיליון שקלים של פעילות שוטפת במשרד אחרי שהבאנו להם יועצים, סקרים וכל מה שהיה באותה ישיבה?
צחי דוד
¶
אני מזכיר שאנחנו בחודש אוקטובר. המשרד ביצע בתקציב המשכי 10 חודשי פעילות, לכן יש איזה שהוא קצב יותר מהיר של העברת פניות. הן בדרך כלל באות בהפרשים יותר גבוהים. כרגע אנחנו מנסים לעזור למשרדים לבצע את תפקידם ואת המטלות שלהם עד סוף השנה, לכן אני יכול להבין את התחושה שלך לגבי סמיכות הזמנים.
גילה גמליאל
¶
זה תקציב שלא היה. מבחינתי זו תוספת לפעילות שוטפת שלא ידעו עליה במשרד כי היא לא הופיעה בתקציב. אם זה לא הופיע בתקציב הם לא ידעו מזה.
גילה גמליאל
¶
אם זה לא בבסיס התקציב זה אומר שזו תוספת לפעילות השוטפת שלא ידעו עליה לחודשיים הקרובים.
צחי דוד
¶
פעילות שוטפת זה חשבונות חשמל, ארנונה, כסף לשיקום שכונות, כסף לגורמים שמבצעים פעילות במסגרת ניהול הדיור הציבורי. שיקום שכונות חברתי זה בתקציב הרגיל של משרד הבינוי והשיכון.
עפר שלח
¶
כששאלתי לגבי הסעיף הזה נאמר לי ש-24 מה-25 זה למשרד הראשי. תקציב פעולות זו לא תוספת, זה מתקציב הפעולות במשרד הראשי.
צחי דוד
¶
תקציב משרד השיכון מורכב מ-3 חלקים. על מנת שמשרד הבינוי והשיכון יוכל לממן מהתקציב הרגיל את כל המחויבויות שלו מבחינת אמרכלות כלפי עובדי המשרד: ארנונה, חשמל, תפעול שוטף, הוא נזקק לתוספת תקציבית. התוספת התקציבית הזאת לא נכנסת לבסיס התקציב.
גילה גמליאל
¶
זה לא היה. הם הוסיפו לך את זה עכשיו. הוא לא מסביר למה הם לא ראו את זה מראש בתוך בסיס התקציב.
צחי דוד
¶
שוטף. הסיכום בין המשרדים היה שחלק מהסכומים לא יועברו לתקציב המקורי – הם היו ידועים גם בעת אישור תקציב המדינה – אלא על שינויו. חלק מהפעילות היא פעילות - יש את הדוגמא של חידוש תשתיות במשרד - שלא חוזרת על עצמה, לכן לא נכון לתקצב את זה בבסיס הפעילות.
גילה גמליאל
¶
מדוע אנחנו צריכים לבזבז את הזמן היקר של חברי וחברות הוועדה בזה שאתם לא עושים את העבודה שלכם בצורה יסודית?
אלעזר שטרן
¶
אני יודע שוועדת האתיקה נזפה לא מזמן בשר השיכון על אמינות. אני נדרש עכשיו להאמין לו. איך אני יכול להאמין לו?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
צחי, האם אני יכול להבין שמאחר ומתקרבים לסוף שנה, וישנם סעיפים שאתם חוזים שלא תצליחו לממש את הכסף והוא יילקח על ידי האוצר, אתם מבקשים להעביר אותו לסעיפים שבהם אפשר יהיה לממש?
צחי דוד
¶
לא. היות ואנחנו נמצאים בחודש אוקטובר ולא היה ניתן לבצע שינויים תקציביים וגם לא היה ניתן לתת תוספת על שינויו, המשרד מבצע איזונים פנימיים בתוך התקציב הרגיל שלו. סעיפים מסוימים כמו ארנונה שהוא חייב לשלם באופן שוטף, הוא משלם באופן שוטף חודשי. סעיפים אחרים שניתן לדחות בהם תשלומים כי כרגע אין לו את מלוא התקציב שלו, נדחים. התקציב הרגיל של משרד השיכון באופן יחסי למשרדים אחרים הוא תקציב רזה יחסית וברמת ביצוע גבוהה יחסית. התקציבים מבוצעים עד סוף שנה באופן כמעט מלא.
צחי דוד
¶
במסגרת הדיון התקציבי בין המשרדים סוכם שחלק מהסכומים יינתנו על שינויים ולא ייכנסו לבסיס תקציב המשרד.
אלעזר שטרן
¶
זה הכל אמירה של אורי פה. אני לא מאמין למילה שלו. תביאו לי חשבוניות. אני לא מאמין לו. יש לי תעודה מוועדת האתיקה שאני לא יכול להאמין לו.
יצחק כהן
¶
ניסן, זה יוצא מפעולות לפעילות פנימית. ממה זה נגרע לפי פירוט, ולאן זה הולך לפי פירוט? אמרת ארנונה – יופי, אמרת שיקום שכונות – יופי.
סתיו שפיר
¶
אני רוצה לדעת איזה דברים נכנסים לסיכומים מחוץ לדיונים של הכנסת, ואיזה דברים אתם מחליטים שלא ייכנסו לסיכומים האלה. לפי מה אתם מחליטים מה ייכנס לתקציב ומה לא?
משה גפני
¶
גם הנושא של שיקום שכונות חברתי הוא קצת מצחיק. מעבירים לשיקום שכונות חברתי מיליון שקל. למה זה הולך? זה סכום עגול כזה, מנותק מכל הנושא של שיקום שכונות חברתי. מה זה? מה עושים עם מיליון שקל בשיקום שכונות חברתי?
משה גפני
¶
עוד יועצים? אולי אלה יחצ"נים חרדים שהוא לוקח כדי להסביר לאדמו"רים מה הוא עושה. יש לי את השמות של היחצ"נים.
צחי דוד
¶
אני חושב שלגבי לאן זה הולך הבהרתי. התקציב הולך לתקציב השוטף של המשרד, לפעילות אמרכלות שוטפת.
צחי דוד
¶
כמו שאמרתי לחברת הכנסת שפיר, הסיכום בין המשרדים היה שתינתן תוספת בגובה 25 מיליון שקלים שלא תיכנס לבסיס התקציב.
משה גפני
¶
מה ענית לחברת הכנסת שפיר על הנושא הזה שיצא מהפעולות של משרד השיכון? מאיפה יצאו ה-25 מיליון?
צחי דוד
¶
הסיבה שלא מתקצבים כל סכום בבסיס התקציב לא תמיד ידועה מראש. לא תמיד ידוע מראש הביצוע המדויק ברמת התקנה הבסיסית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא יורדים אף פעם לרמה כזאת של כמה אתה מאשר לחשמל וכמה לארנונה. אף פעם לא ירדנו לכזאת רמה של התייחסות לפעילות שוטפת של משרד, מה עוד שזה לא כסף נוסף שמגיע.
יצחק כהן
¶
זה משרד כושל. לא צריך לתת לו עוד 25 מיליון סתם בלי לדעת לאן זה הולך. הכי מסוכן שזה חודשיים ביצוע. אני מבקש התייעצות סיעתית.
יוסי
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב שני דברים. באוקטובר 2013 אמורים להתקיים בחירות למועצות המקומיות. הפנייה נועדה להשלמת תקצוב לבחירות בהתאם לסיכום בין המשרדים. בנוסף, יש העברת 60 חודשי עבודה מסעיף 68 בהתאם לסיכום בין המשרדים.
יוסי
¶
יש פה תקציב מימון מפלגות. לכל מפלגה שרצה יש השלמה. כשנבנה התקציב לא היה סגור הסכום שיידרש השנה. כעת ישנה השלמה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
התקציב בנוי מזה שתלוי כמה מזדהים עם המפלגות. אני מניח שמדובר גם במקדמות. את אף פעם לא יודעת. יכול להיות שחלק מחברי רשות מקומית מסוימת מחליטים לפרוש לגמרי, הם לא לוקחים את הכסף שלהם. יכול להיות שכולם מצהירים ועוברים כל אחד למפלגה שלו. אנחנו מכירים כאלה מקרים. קשה לדעת עד הפרט האחרון כלפי חברי הרשויות המקומיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא מועד. ההזדהות שלהם הייתה רק לפני חודש, או לא יודע מתי. עד אז לא היה לך מושג לדעת כמה ואיך. עושים בערך. נותנים איזה סכום בערך. לאט לאט מעדכנים אותו. קשה לדעת בדיוק. פנייה מס' 34.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב שינויים ברבנות הראשית. מדובר בתקצוב הוצאה מותנית בהכנסה של 600 אלף שקל. הרבנות עושה בחינות הסמכה לתפקידים שונים, כגון משגיחי כשרות. הבחינות ממומנות על ידי תשלום אגרה. זאת הוצאה מותנית בהכנסה. היה פה צורך בהגדלה של 600 אלף שקל. יש פה תקצוב של 2 מיליון שקלים לתוספת פעילות ברבנות. אני רוצה להזכיר שהרבנות עברה מאחריות משרד ראש הממשלה לאחריות משרד שירותי הדת. ההליך של התקציב שלה היה מאוחר יותר מאישור תקציב המדינה. יש תוספת של 2 סטודנטים כחלק מאותו - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק בתל-אביב? בכל הארץ יש הקפאה של 10 שנים בתקנים. לא רק בתקנים. גם כשהרב נפטר או פרש והתקן קיים, לא ממנים. את זה צריך לשנות. בשביל זה יש משרד דתות חדש שאני מקווה שיפעל לעשות את השינויים האלה. זה לא הרבנות, זה משרד הדתות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 34, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 34 אושרה
פנייה מס' 35.
גיא הרמתי
¶
הסכום הזה הוא לא על חשבון ולא במסגרת ה-200 מיליון. הוא בנפרד על החלטות שהתקבלו לפני ה-200 מיליון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 35, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
העברה מס' 35 אושרה
פנייה מס' 37
נעה היימן
¶
הפנייה נועדה לתקצב הרשאה להתחייב בסך 40 מיליון 898 אלפי שקלים להחלפת ההרשאות התקציביות של הרשות המקומית אבו בסמה. הרשות פוצלה לשתי רשויות נפרדות, לכן להרשאות להתחייב שניתנו בעבר אין עבורן מוטב.
נעה היימן
¶
אנחנו מבטלים את ההרשאות הקודמות שניתנו לאבו בסמה. הן מפוצלות עכשיו לשתי רשויות.
<יעקב ליצמן>
כאן מדובר בשני מקומות. האם יש מקומות אחרים שהתפצלו שגם קיבלו?
יוסי
¶
השאיפה היא לאחד. המקרה של אבו בסמה זה מקרה מיוחד. מדובר בפזורה הבדואית שמפוזרת בשטחים גדולים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפתרון הטוב ביותר בנושא של השבטים הבדואיים היה לפצל. היא הסבירה את זה טוב. מי בעד לאשר את העברה מס' 37, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נמנע - 1
העברה מס' 37 אושרה
יש כאן 2 העברות שלא העברנו בגלל שיצאו להתייעצות סיעתית. העברה אחת היא 29, 30. מי בעד לאשר את 29,30, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 29,30 אושרה
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 31-33, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 31-33 אושרה
יעקב ליצמן
¶
הייתה רביזיה על פנייה מס' 11,12 בנושא הרשויות המקומיות. מי בעד לאשר את הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 2
נגד –רוב
הרביזיה על פנייה מס' 11,12 לא אושרה
רביזיה על פנייה מס' 14. מי בעד לאשר את הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 3
נגד – רוב
הרביזיה על פנייה מס' 14 לא אושרה
מי בעד לאשר את הרביזיה על פנייה מס' 19,20, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 3
נגד –רוב
הרביזיה על פנייה מס' 19,20 לא אושרה
מי בעד לאשר את הרביזיה על פנייה מס' 23,24, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 3
נגד –רוב
הרביזיה על פנייה מס' 23,24 לא אושרה
העברה מס' 36,38
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה להעביר 46.5 מיליון שקלים ממשרד הבינוי והשיכון לרשות המים והביוב. מדובר בשתי עבודות לפרויקטים מאוד מאוד גדולים שהשיכון מפתח בהם. אחד זה 30 מיליון שקלים במט"ש ליישוב חריש שמיועד לשרת כמעט 5000 יחידות דיור. השני הוא פרויקט מאוד מאוד גדול של המשרד בראש העין שישווקו בו 4500 יחידות דיור. מדובר בתחנת שאיבה. משרד הבינוי והשיכון מעדיף שביצוע התקציב לתאגידי מים יבוצע באמצעות רשות המים והביוב, שיש לה מנגנוני פיקוח ובקרה טובים יותר לביצוע התקציב.
צחי דוד
¶
זה תקציב חד-פעמי. זה תקציב של משרד הבינוי והשיכון. לא הגיוני לתקצב אותו במקורי. זאת העברה שלא תחזור על עצמה. משרד הבינוי והשיכון הוא זה שמקבל את ההכנסות, הוא זה שמקבל את התשלומים. מנגנוני קבלת התשלומים קיימים אצלו. בעת שאנחנו משווקים קרקע אנחנו גובים גם את עלויות הפיתוח מהקבלנים. בחריש שיווקנו כמעט 5000 יחידות דיור. גם עבור המט"ש הזה וגם עבור עשרות פרויקטים אחרים משרד השיכון גובה הכל. רשות המים והביוב לא תגבה אירוע נקודתי, הוא יגבה הכל. הוא מעביר לה לביצוע פרויקט שהוא חושב שהיא צריכה לבצע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
טוב, רבותיי, זה פרויקט חשוב מאוד. מי בעד לאשר את העברה מס' 36,38, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 36,38 אושרה
עדי
¶
הפנייה נועדה לתקצב חוזר שנעשה עם הרשויות המקומיות שבבעלותן תאגידים חדשים. במסגרת החוזר הוחלט שמקפיאים את המלוות שהרשויות המקומיות צריכות לשלם למדינה ל-3 שנים. רק בעוד 3 שנים מתחילים לגבות את הכסף. בגלל שהייתה בעיה טכנית התשלום הראשון נגבה מהם. עכשיו, בהוצאה מותנית בהכנסה אנחנו מבקשים להחזיר להם 25 מיליון שקלים.
עדי
¶
מדובר ברשויות מקומיות חלשות - סוציו 1-4, שיש בבעלותן תאגידים חדשים. כל הרשויות המקומיות שביקשו להיכנס לחוזר, נכנסו.
עדי
¶
זה לא קשור לזה. מדובר במלוות ביוב שהרשויות המקומיות לקחו טרם הקמת התאגיד. הכסף ממשיך להיות מוחזר למדינה. הוחלט על הקפאה ל-3 שנים של הכסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 39, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 4
העברה מס' 39 אושרה
פנייה מס' 40
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לביצועים הבאים: 2 מיליון שקל בתקציב התפעול של משרד התרבות והספורט; שינויים פנימיים במינהל התרבות בסך 58 מיליון שקלים. מדובר בעיקר בהעברות פנימיות בהתאם לסיכומים לגבי אזורי הפריפריה, תמיכה בשיפוץ מוסדות תרבות ותמיכה במוזיאונים. בנוסף, יש תקצוב של 15.5 מיליוני שקלים לרשות העתיקות בהתאם לסיכום בין המשרדים והרשות בעניין מימון בניית בית רשות העתיקות ושיפוי הרשות בגין ביצוע עבודות חפירה. עבודות חפירה מתבצעות בחלק מהמקרים באגרות. האגרות כיום לא מכסות את מלוא עלות ביצוע העבודות, לכן נדרש שיפוי לרשות העתיקות על מנת שלא תיכנס לגירעונות ותכניות הבראה כפי שהייתה בעבר.
צחי דוד
¶
תקציב משרד התרבות והספורט הוא כ-850 מיליון שקל. את זה אני אומר מהזיכרון, יכול להיות שאני טועה.
עפר שלח
¶
שאלתי אתכם בעניין העברה במינהל התרבות והספורט. קיבלתי תשובה שהתקציבים שלא מיועדים לתקצוב בבסיס התקציב תוקצבו זמנית במינהל הספורט. אלה כספים שבשנה שעברה ניתנו לספורט, ועכשיו - -
צחי דוד
¶
ספורט הוא 128 מיליון. היו סכומים שסוכם עם המשרד מראש שלא ייכנסו לבסיס התקציב היות והם חד פעמיים באופיים. הם נשמרו. אין שום דבר מהותי מאחורי - -
עפר שלח
¶
בפירוט אלה שני הסעיפים האלה – 1943 ו-1943.01. כל אחד זה 2 מיליון של הוצאה שיורדת והולכת לפעילות השוטפת של המשרד, שזה למטה ולתפעול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 40 , ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 4
העברה מס' 40 אושרה
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה לביצוע החלטות ועדת סל השירותים לניצולי שואה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה. 6 מיליון מתקציב הרשות לניצולי שואה מועברים למשרד הרווחה לצורך תכניות קהילתיות ברשויות המקומיות לניצולי שואה, מועדוני אירופה, תכניות חברתיות וכו'. מיליון וחצי מועבר למשרד לאזרחים ותיקים. הוא מיועד לתכנית "והדרת".
יצחק כהן
¶
תביא תוספת תקציבית. כמו שאתה נותן 25 מיליון שקל למשרד השיכון על שטויות, תביא פה עוד 7.5 מיליון לניצולי שואה. אתה לוקח מהם מטיפול רפואי.
גיא הרמתי
¶
שם התכנית הוא טיפול רפואי ושירותים. זה ביחד. בתוך השירותים יש תקנה שמיועדת לסל השירותים, שהתקציב שלה ידוע מראש.
גיא הרמתי
¶
אין הורדה בטיפול הרפואי. יש 820 מיליון שקל בתכנית הזאת, כאשר 300 מיליון הם לשירותים מראש, כ-500 מיליון לשירותים רפואיים. יש שירותים רגילים ושירותים רפואיים. מתוך השירותים הרגילים מוקצה תקציב מראש של סל שירותים. לא ידועה החלוקה הפנימית של סל השירותים הזה בתחילת השנה, אלא בעקבות תוצאות הוועדה שמחליטה בין סיוע חברתי לתרופות. זה ביצוע של ההחלטה של ועדת סל השירותים.
יצחק כהן
¶
תיקח את זה מפעולות משרד השיכון, מה-25 מיליון שעכשיו העברתם לו שאנחנו יודעים למה זה הולך – ארנונה, חשמל, שירותים.
גיא הרמתי
¶
הרשות לניצולי שואה לא מקצה 800 מיליון שקל לשירותים רפואיים לניצולים. יש 800 מיליון שקל שאתם קוראים פה בכותרת שהם לטיפול רפואי ולשירותים. אלה שני דברים שונים. חצי מיליארד שקל מיועדים לטיפול רפואי.
יצחק כהן
¶
7.5 מיליון ישבור אתכם? תביא 7.5 מיליון ממקום אחר. למה אתה לוקח מהם? אל תיקח מהם. לוקחים 7.5 מיליון מטיפול רפואי ומשירותים לניצולי שואה, ונותנים אותם לרשויות המקומיות שיטפלו בקהילה.
גיא הרמתי
¶
זה פשוט להעביר את זה למקום שדרכו יכול להתבצע הכסף בהתאם להחלטה. הרשות לניצולי שואה לא יכולה לבצע את פרויקט "והדרת".
ראובן ריבלין
¶
כמו שיש סל תרופות יש גם סל שירותים. יש פה 826 מיליון. 500 הולכים ישר לטיפולים הרפואיים, אחרים הולכים על כל מיני דברים שצריכים שהוועדה לשירותים תיתן החלטה. הוועדה נתנה.
יצחק כהן
¶
זאת בעיה בשבילם לקחת משם 7.5 מיליון? אין כבר טיפול שיניים לניצולי שואה? זה ממש להתעלל בהכי מסכנים.
גיא הרמתי
¶
ה-70 מיליון שקל הוצאה עדיין נשארים בתחום השירותים של הרשות, זאת אומרת שהרשות יכולה לבצע את הכסף הזה ולכן אתם לא רואים את השינוי הזה. אין פה העברה, זה רק ביצוע של ההחלטה.
יעקב ליצמן
¶
למה באותה הזדמנות אנחנו צריכים להוסיף מיליון וחצי לאזרחים ותיקים וללשכות שרים? זה לא זה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיליון וחצי למשרד הגמלאים לצורך פרויקט "והדרת פני זקן" לניצולי שואה. על זה אתה מדבר?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין גם, זה אותו סכום. זה אותו סעיף. זה מתגלגל למשרד לאזרחים ותיקים. מי בעד לאשר את העברה מס' 44-46, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד –רוב
נגד – 3
העברה מס' 44-46 אושרה
אני מוותר על הרביזיה שלי. גם אחמד טיבי וזבולון קלפה ויתרו על הרביזיה. פנייה מס' 47-51.
מעיין אשל
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 133 מיליון ו-327 אלפי שקלים ממשרד החקלאות לחטיבה להתיישבות, וסך של 27 מיליון שקלים ו-306 אלפי שקלים למשרדי הכלכלה והתיירות בגין עודפים מחויבים.
מעיין אשל
¶
זאת פנייה טכנית. כל שנה עוברים עודפים מחויבים משנה לשנה. כסף שחויב בשנת 2012 אבל לא שולם בפועל, עובר כדי שיוכל להיות משולם בשנת 2013. בשנת 2012 אגף התקציבים עשה תהליך שקוראים לו "חריש עמוק". במסגרת התהליך הזה הוא איחד כל מיני תקנות, צמצם - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה היה במסגרת העודפים המחויבים שאישרנו כבר, רק אישרנו לסעיף שלא קיים ועכשיו אנחנו מעבירים.
מעיין אשל
¶
זה בעצם אושר. עכשיו צריך לעשות תיקון לפניית העודפים כדי להעביר אותם לאן שבאמת הם צריכים להיות. החטיבה להתיישבות הייתה תחת סעיף משרד החקלאות והיום היא תחת משרד ראש הממשלה. זה טכני לחלוטין.
שלומית נקש
¶
זה הכל עודפים מחויבים משנה קודמת. המטה זה בעיקר כפרי סטודנטים, שיקום תשתיות בישובים הוותיקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הייתה לנו את הרשימה בהעברה שהצבענו קודם. ראינו שהרשימה של כפרי הסטודנטים הופיעה בהעברה. היא נמצאת. אני זוכר שכשעברתי על העברות ראיתי אותה.
שלומית נקש
¶
שיקום התשתיות בישובים הכפריים זה בכל מקום. זה בצפון ובדרום בעיקר. אלו הפעולות הגדולות שנמצאות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאחר ומדובר בעודפים מחויבים שכבר אושרו והעברנו אותם ורק עכשיו משנים בגלל "חריש עמוק" מסעיף לסעיף - -
שלומית נקש
¶
אלו החלטות ממשלה במקרה של כפרי סטודנטים. במקרה של שיקום תשתיות בישובים ותיקים זאת החלטת ממשלה לפי קול קורא.
עפר שלח
¶
זה עבר לראש הממשלה. זה היה בחקלאות. את יודעת להגיד כמה היה בשיקום תשתיות בישובים ותיקים בשנה שעברה?
מעיין אשל
¶
ביצעו שנה שעברה 33 מיליון מתוך 100. רצו את השארית השנה. זה פרויקט שנדרשים לו מידי שנה 100 מיליון שקל, אבל הביצוע לא קורה - -
מעיין אשל
¶
זה כתוב בהסברים. זה מופיע. אלה סעיפים שהיו תחת סעיף 32, שזה סעיף שנקרא תמיכות שונות. טכנית זה עובר ל-33. אני לא אחראית על כלכלה ותיירות, אבל מה שאני זוכרת - -
מעיין אשל
¶
לא. יש משרד הכלכלה ומשרד התיירות. למשרד התיירות יש עודפים שעוברים לעין גדי. במשרד הכלכלה זה עודפים בגין תקנת מלאי חירום לבשר. רוב העודפים עוברים לשם. יש גם לתקנת שיפוי הצוענים.
עפר שלח
¶
אני רוצה להבין לגבי היישובים הוותיקים, כי היה לנו על זה דיון ארוך בתקציב. גם חבר הכנסת קלפה וגם אני מאוד רצינו שהביטול הזה יתבטל. האם הבנתי שהוציאו בשנה שעברה רק 33, אבל מכיוון שהתקנה בשנה שעברה עדיין הייתה 100 אז הסכום של 67 אמור לעבור להשנה, או שהבנתי לא נכון?
מעיין אשל
¶
הייתה החלטת ממשלה מיום ה-17.10.2010 להקדיש מידי שנה 100 מיליון שקלים לביצוע תכנית שיקום תשתיות בישובים הכפריים. החלטת הממשלה קוימה והייתה בתוקף בשנים 2011 ו-2012. רצו התחייבויות של 100 מיליון בכל אחת מהשנים. רשימת היישובים שאליהם הגיעו הכספים מפורסמת באתר האינטרנט ש משרד החקלאות.
מעיין אשל
¶
ה-100 ניתן. יישוב לכיש, שבמקרה היה בפיילוט, אמר שהוא הולך לשקם את מרכז היישוב שלו ושזאת התכנית שלו.
מעיין אשל
¶
הוא בא ואמר שהוא הולך לשקם את מרכז היישוב שלו, שזאת התכנית שלו, שהוא מבקש את ה-matching הזה והזה מהמדינה. הוא נכנס לקול הקורא וקיבל את ההתחייבות, אבל הכסף משולם בפועל מחשבון הבנק של המדינה ליישוב כשהוא מביא דוחות ביצוע, כשהוא מראה שהוא שיפץ את המדרכה.
עפר שלח
¶
האם כתוצאה מזה אני יכול להבין שהשנה עומדים 67 מיליון לזכות הסעיף הזה בגין עודפים מחויבים משנה שעברה?
מעיין אשל
¶
תסתכלו הלאה בעמודים, יש לכם בקשה מס' 38002. יש לכם שם את הכסף שעובר למשרד הכלכלה. בעמוד אחר כך יש את הכסף שחוזר למשרד התיירות לסעיף 83.
מעיין אשל
¶
אלה עודפים שהיו בתקציב שהיה מאוחד לסעיפים של חקלאות, תיירות וכלכלה. במסגרת "חריש עמוק" הפרדנו אותם כי לא היה שום היגיון שהם יהיו ביחד. עכשיו צריך לפרק ולהחזיר לכל אחד את מה שמגיע לו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה 47-51, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 47-51 אושרה
ראובן ריבלין
¶
יש לי הצעה לסדר, אדוני היושב-ראש. באווירת הדיון כאן נדמה לי שיש איזו שהיא מחלוקת קשה. מתוך הדברים שלמדתי, כנראה שהמחלוקת נוגעת להחלטה מסוימת שנתקבלה על ידי אחד משרי הממשלה או על ידי מספר שרים. זה בנושא ישיבת מיר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא בנושא של ישיבת מיר, בנושא של תלמידי חו"ל. אפילו מי שלא מעניין אותו לימוד תורה, יש כאן קליטת עלייה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דיברנו על זה הרבה, רובי. על הנושא שאתה אומר דיברנו באריכות. הציעו את מה שאתה אומר.
ראובן ריבלין
¶
אני חושב שרובם של חברי הוועדה חושבים שבנושא של תלמידי חוץ יש הליך ציוני ממדרגה ראשונה.
ראובן ריבלין
¶
זכיתי שהוא יושב לימיני. כתוצאה מהמפעל המבורך הזה הוא היה לאזרח ישראל, הוא היה לאחד ממנהיגי ישראל, הוא היה לאחד משרי ישראל שנקרא סגן שר.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב הנושאים הבאים: סך של 155 מיליון שקלים למיגון עוטף עזה. החלטת הממשלה קובעת שמרחיבים את טווח המיגון מ-4.5 קילומטר ל-7 קילומטר. העלות הכוללת צפויה להיות 270 מיליון שקלים. הסוכנות לקחה על עצמה 40. מתוך ה-230 שנשארו, המשרד ביקש 155.
צחי דוד
¶
מיגון עוטף עזה מ-4.5 עד 7 קילומטר. ההחלטות הקודמות היו עד 4.5. הוחלט להרחיב את המיגון עד 7 קילומטר.
צחי דוד
¶
בתים פרטיים בלבד. הפרויקט בשיכון הוא בתים פרטיים. כל אחד ממגן את המבנים שבאחריותו. משרד השיכון ממגן בתים פרטיים.
צחי דוד
¶
96 מיליון שקלים עבור תכנון, פיקוח ומדידות, מתוכם 71 מיליון שקלים ביצוע ישיר. 25 חברות מתוכננות. חלק מפעילות הפיתוח של משרד השיכון כולל תכנון. אנחנו גובים את כספי התכנון כשאנחנו משווקים קרקעות. המשרד מרחיב פעילות. יש צורך בהרחבה של התקציב והתאמתו לפעילות בפועל.
צחי דוד
¶
בוודאי שגובים. בבקשה הזאת המשרד לא ביקש הוצאה מותנית היות ואנחנו מקדימים הרשאה להתחייב לביצוע פעילות בפועל. למשרד יש בתקנות שהוא גובה תכנון וגם פיתוח.
צחי דוד
¶
התכנון הוא רק נתח של 6% מהסך הכל. המשרד לא ביקש כרגע להגדיל את תקנות ההכנסה שלו. יש לו תקנות הכנסה של מעל מיליארד שקלים. הוא ביקש כרגע להגדיל נקודתית רק את התכנון היות וחסר לו תקציב, היות שהוא צריך להגדיל פעילות ולהתחייב קדימה על תקציב תכנון. יש לו בסיס תקציב להכנסות, שהוא תקציב גדול ומכובד. הוא לא ביקש בפנייה הזאת להגדיל.
צחי דוד
¶
בסעיף 3 מדובר בתוספת תקציבית בהתאם לסיכום בין המשרדים. סוכם עם משרד הבינוי והשיכון בעת אישור התקציב על תוספת לתחום של תשתיות ותיקות, תשתיות לשדרוג, לא תשתיות בשכונות חדשות שדיברתי עליהן עד עכשיו. את החלוקה הסופית בין תשתיות, מוסדות ציבור, כפרי ועירוני המשרד לא ידע להגיד.
צחי דוד
¶
בתקן מוסדות ציבור יש כיום 5 או 6 טיפוסים: מגרשי ספורט, אולמות ספורט, מתנ"סים, בתי כנסת, מקוואות ושלוחת מתנ"ס ספרייה. המשרד לא יודע את החלוקה המדויקת, הוא ביקש לעשות את זה בעל שינויו. כרגע הוא מבקש לתקצב 27 מיליון שקלים למוסדות ציבור במגזר העירוני.
צחי דוד
¶
למשרד יש אמות מידה לתקצוב מוסדות ציבור. הוא החליט בין התחומים השונים של מוסדות ציבור ותשתיות ותיקות, להקציב - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברות 52,55, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 52,55 אושרה
העברה מס' 53
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב 751 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לפיתוח בבנייה חדשה, בין היתר ביישובים חריש, יבנה, בית שמש, פסגת זאב, טירת הכרמל, בית שאן, אופקים, קריית מלאכי, אשקלון ועוד.
צחי דוד
¶
אפשר להעביר את תכנית העבודה השלמה של המשרד. אין פה סודות. זו לא הקצאה לישובים. מדובר בהרשאה להתחייב לביצוע עבודות פיתוח בהכנסות שמשלמים התושבים והקבלנים באותם אתרים. אם, לצורך העניין, המשרד מפתח בחריש או ביבנה, הוא גובה את מלוא הוצאות הפיתוח. המשרד, דרך אגב, נמצא בעודף גבייה על ביצוע. זה מתקשר לשאלת ההכנסות של מיליארד וחצי שקל. כרגע אנחנו מתקצבים אותו לביצוע כדי שעבודות הפיתוח ידביקו את קצב השיווקים, לכן גם אין צורך להגדיל הכנסות.
צחי דוד
¶
אנחנו גובים את מלוא הסכום של עבודות הפיתוח בעת השיווק. עבודות הפיתוח מתפרסות על פני 3 שנים.
צחי דוד
¶
אתה יכול לגבות מהלקוח, מהקבלן בעת השיווק. אתה לא פוגש אותו אחר כך, לכן אתה גובה ממנו באותה הזדמנות. אתה מבצע את עבודות הפיתוח התת קרקעיות - ראש השטח, כבישים, ביוב. הקבלנים בונים את הבניינים. רק אז אתה משלים את כל היתר – שצ"פים, מדרכות, סלילה שלב ב' וכל היתר.
צחי דוד
¶
בדיוק, גם את השלב שלאחר הבנייה. אתה לא פוגש עוד פעם. אתה גם לא רוצה לפגוש עוד פעם את הקבלן.
צחי דוד
¶
משיווק עד שאתה יכול לבנות זה כשנה, הקבלן בונה עוד כשנתיים, ואז המשרד משלים עבודות אחרי אכלוס כחצי שנה או כשנה נוספת. זה כ-4 שנים.
צחי דוד
¶
הסברתי שאין צורך בהגדלה היות והמשרד גבה בכל האתרים האלה – ביבנה, בחריש, בבית שמש, שאתם בוודאי מכירים שהוא שיווק שם אלפים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 53, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 53 אושרה
פנייה 54, 56
כפיר
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של 70 מיליון שקלים למשרד הקליטה לטובת פעילויות שונות - עידוד עלייה, תעסוקה, מדענים.
יעקב ליצמן
¶
תחלק את תקציב משרד הקליטה ב-14 אלף עולים. כמה עולה להביא עולה? מה התקציב? עשית חשבון פעם?
יעקב ליצמן
¶
מיליון שקלים עולה כל עולה. שיתנו את זה לאזרחים. עולה מקבל מיליון שקל, את האזרח מורידים מתחת לקו העוני.
כפיר
¶
מדובר על כ-14.5 מיליון לתכנית שנקראת פל"א – פעילות לימודית אחרת, ועוד מיליון 300 לתכנית שנקראת אופק. מדובר בפעילויות שמדברות על חינוך - -
כפיר
¶
לדעתי החברה למתנ"סים זכתה במכרז לפני כשנתיים. אלו פעולות תגבור לימודי לשעות אחר הצהריים לבתי הספר לאוכלוסיות עולים שצריכים תגבור לפי תיאום עם משרד החינוך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את העברה מס' 54,56, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 1
העברה מס' 54,56 אושרה
פנייה מס' 82,85
נעה היימן
¶
הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב משרד החינוך, שעיקרם העברת 136 מיליון שקל לטובת תכנית ההזנה, 65 מיליון שקלים לטובת תקציב הישיבות הגבוהות, 53 מיליון 300 אלף שקלים לטובת תכנית התקשוב של משרד החינוך, 50 מיליון שקלים להשתלמויות מורים באופק חדש, 48 וחצי מיליון שקלים לטובת תוספת שכר לימוד לכיתות קטנות בפריפריה, ו-45 מיליון שקל לטובת קבוצות קיץ במוסדות חינוך. תכנית ההזנה היא במסגרת חוק ארוחה יומית לתלמיד משנת 2005. בתי ספר וגנים בהם יש יום חינוך ארוך זכאים להזנה. בעקבות תכנית הצהרונים של ועדת טרכטנברג אנחנו צריכים לעשות העברה תקציבית לטובת תכנית ההזנה, כי נוספו לנו עוד ילדים שמוזנים באשכולות, בעיקר ב- 1-3 בהם נופלת תכנית הצהרונים. 65 מיליון שקלים לטובת תקציב הישיבות הגבוהות. מדובר בתוספת שניתנת לטובת שינוי קריטריונים של מבחני התמיכה, תוך עידוד ישיבות מגייסות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עובר כסף לתקנה. מה שאנחנו עושים זה מעבירים כסף לתקנה. יש שינוי תבחינים שהשר עושה. אם תקבלו אותם – טוב, אם לא, תלכו לבג"ץ. כרגע מעבירים כסף לתקנה.
משה גפני
¶
אחר כך תשאלי אותנו, אורית, על הנושא של ההתנחלויות. תלמיד בישיבה ציונית יקבל קרוב ל-1000 שקל, תלמיד בישיבה רגילה יקבל 240.
נעה היימן
¶
לגבי החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. כאשר בית ספר רוצה שילמדו בו תלמידים, הוא צריך לקבל רישוי. הרישוי כולל כל מיני קריטריונים שקשורים לבטיחות המבנה, לבטיחות תלמידים, לסטנדרט של משרד הבריאות. אלה קריטריונים שחלים באופן אחיד על כל מוסדות החינוך במדינה.
נעה היימן
¶
זה החינוך המוכר שאינו רשמי שכולל בתוכו את כל החטיבה העליונה. כל החטיבה העליונה, בין אם אנחנו קוראים לה רשמית - -
נעה היימן
¶
היא כוללת את החטיבות העליונות. בית ספר שמקבל רישוי ממשרד החינוך זכאי לקבל הקצאת שעות לימוד, כלומר שכר מורים. רק לאחר שהוא מראה שהוא עומד בכל הסטנדרטים ומקבל את הרישוי, הוא מקבל את הקצאת השעות. בחינוך העצמאי יש בתי ספר שבנינו על כך בתקציב כי ידענו שיש שם מספר תלמידים שדורשים זאת. אני מנסה לענות למה אנחנו עושים את הפנייה הזאת עכשיו ולא בבסיס התקציב. יש לנו הנחות לגבי מספרי תלמידים, כמה שעות לימוד צריכות להיות בהתאם לכל תקנה. בשנת הלימודים תשע"ד, מספר לא מבוטל של בתי ספר בחינוך העצמאי עדיין לא ענו על הקריטריונים לטובת רישוי, לכן שעות הלימוד שנמצאות שם כי הן ניתנו להם בבסיס התקציב, נלקחות באופן זמני לתקנת שעות הלמוד הכללי של משרד החינוך. הן יוחזרו.
יעקב ליצמן
¶
יכולים להיות שם מפגעים. האם משרד החינוך ומשרד האוצר יתמכו בחברי הכנסת של ועדת הכספים כך שכל בתי הספר בארץ יצטרכו לקבל רישוי על כך שאין בהם מפגע תברואתי? האם לגבי בתי ספר ממלכתיים בגילה, בלוד, ברמלה או במקומות אחרים אתם תתמכו בחברי הכנסת שרוצים להגיש הצעת חוק לגבי כך שהם יצטרכו רישוי תברואתי, בטיחותי?
משה שגיא
¶
זה לא רק חרדים. כל בתי הספר בחטיבה העליונה הם מוכרים שאינם רשמיים. כולם מחויבים ברישוי, כולל אורט, עמל, אמי"ת, עתיד.
יעקב ליצמן
¶
למה החינוך העצמאי חייב רישוי אם אין לו חוסן כלכלי, אם אין לו תקציב? למה בחינוך העצמאי אתה לא דורש - -?
משה שגיא
¶
מאחר והחינוך הרשמי הוא בבעלות המדינה, והמדינה לא יכולה לתת רישיון לעצמה כי היא זאת שמספקת את השירות הזה, אז זה חל על המוכר שאינו רשמי.
משה שגיא
¶
המוכר שאינו רשמי הוא החינוך העצמאי, המעיין, החינוך האחר, שזה בתי הספר הנוצריים, בית הספר הדמוקרטי.
משה שגיא
¶
כשלבית ספר אין רישיון וקורה בו איזה מפגע, זאת האחריות של המדינה. כאשר אני מתקצב אותו אני נותן רישוי בפועל כך שאם יש איזה מפגע המדינה נושאת באחריות.
משה שגיא
¶
אני יכול להגיד לך מה קורה ברשתות. ברשתות אורט, עמל ועתיד אנחנו לא משלמים עבור אותם בתי ספר - -
משה שגיא
¶
אני לא אחראי על החשב הכללי, אני אחראי על התקצוב של משרד החינוך. לגבי ההנחיות של החשב הכללי לשלם למורים שנמצאים בבתי ספר שאין להם רישיון, החשב הכללי מכריע, לי אין סמכות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מורים בחינוך העצמאי ובחינוך התורני לא יקבלו משכורת עד שיתקנו את הפגמים? זאת המשמעות?
משה שגיא
¶
זה בדיוק כמו מצב של מורה באורט שילמד ולא יקבל משכורת בגלל שאין לבית ספר רישיון. זה בדיוק אותו מצב.
משה גפני
¶
אדוני היושב-ראש, זה דבר חדש שלא היה עד היום. הנושא הזה לא הגיע אף פעם לוועדת הכספים. משרד החינוך גם לא נקט בצעד הזה. אני רוצה להסביר במה מדובר. לחינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני יש מעמד בחוק. עד היום הממלכתי והממלכתי- דתי לא דרשו רישיון. יכול להיות מפגע בטיחותי כמו שהיה בבית ספר בבאר שבע, שנפל תלמיד מהחלון ואף אחד לא מסר דין וחשבון לאף אחד כיוון שאין רישיון. במוכר שאינו רשמי נדרש רישיון.
משה גפני
¶
יכול להיות שבשנת הלימודים תשע"ג בבית ספר של החינוך העצמאי באיזה שהוא מקום בארץ ירדה הגומייה של השירותים ובא המפקח של משרד החינוך ואמר שצריך לתקן את זה. אני לא מדבר בתיאוריות, אני מדבר בהווה. זו תמונת המצב. במצב כזה אין לבית ספר רישיון. עד שמוצאים את בעל המקצוע, עד שמוצאים את זה שיתקן לוקח חודש או חודשיים. בינתיים בית ספר עובד, יש מורים ומורות בבית הספר. מערכת היחסים בין הרשתות למשרד החינוך היא כזאת שכמעט ומשרד החינוך משלם את המשכורות. מכיוון שאי אפשר לשלם שם משכורות שונות מאשר בחינוך הממלכתי, הכל נמצא תחת פיקוח של משרד החינוך, אז לא הביאו אף פעם קיצוץ. היו במערכת יחסים שהיו עושים את התיקונים בספטמבר, באוקטובר, בנובמבר. התיקונים היו נעשים ברוב המקרים בחודשים הראשונים. בינתיים בית הספר היה עובד, הילדים היו הולכים הביתה והמורים היו מקבלים משכורת. לראשונה עכשיו - וזה לא אורט , וזה לא החטיבות העליונות, אלה בתי הספר היסודיים המרכזיים של הציבור החרדי - אם אין שם רישיון, אם לא נותנים למורים משכורות, לילדים אין מקום אחר. זה לא בית הספר הריאלי, זה לא בית הספר הדמוקרטי ולא החטיבות העליונות שזה נוגע להן.
משה גפני
¶
כמו לבתי הספר התיכוניים החרדיים. בחטיבות העליונות לא תקבל שכר עד שלא תביא רישיון. אותו דבר גם במוכר שאינו רשמי. לא כך היו הדברים בחינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני עד היום. זה החינוך היסודי המרכזי של הציבור החרדי. אתה יכול להגיד לילד שנמצא בתלמוד תורה ללכת לחינוך העצמאי, ללכת למעיין החינוך התורני. לראשונה עכשיו אם תאשר את הקיצוץ הזה ויהיו בתי ספר שיהיה חסר להם ספוילר או כל מיני דברים שהם לא משמעותיים, בית הספר הולך לשבות, המורים לא יקבלו משכורת.
משה גפני
¶
המציאות הזאת חדשה. התשובה שלי היא שאסור להביא את הקיצוץ הזה, צריך לתת לחינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני חודשיים על-מנת לתקן את הדברים, כמו שהיה עד היום, ואם עד אז לא יהיה פתרון יהיה צו סגירה על בית ספר.
משה שגיא
¶
זה לא דבר חדש מהבחינה הזאת שחשב החינוך העצמאי וחשב המעיין לא היו צריכים לשלם למורים בבתי ספר שאין להם רישיון. בעקבות ביקורת שהייתה הנושא הזה עלה. אם שתי הרשתות היו תחת חשב משרד החינוך, הן מאז ומתמיד לא היו מקבלות תקציב.
משה שגיא
¶
עובדה ששרתים ומזכירים שמשולמים על ידי חשב משרד החינוך ולא על ידי חשב הרשתות, לא משולמים עבור בתי ספר שאין להם רישיונות. מה שאני טוען זה שלא היה צריך לשלם למורים בבתי ספר שאין להם רישיון גם קודם לכן. בעקבות הביקורת שנעשתה הצלחנו לתקן את הליקויים האלה. זה חלק מתיקון הליקויים. לא ייתכן שלרשתות מסוימות יהיה דין אחד ולמוסדות אחרים יהיה דין אחר בנושא של עמותה שהיא לא רשמית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
האם יש דרך, יחד עם החשב הכללי או אני לא יודע מי, שמשכורות ישולמו למורים למרות הקיצוץ הזה? האם אפשר שיקבעו זמן של חודש, חודשיים לתקן?
נעה היימן
¶
צריך לזכור שלמשרד החינוך יש שעות לימוד. התרגום שלהן הוא משכורות. מה שאנחנו מפחיתים פה זה את שעות הלימוד. יש לנו מוסדות שאמורים לקבל רישוי ולקבל שעות. ברגע שהם יקבלו את השעות האלו, השעות האלו מתורגמות לשכר מורים. מה שעשינו בפנייה הזאת זה להפחית את שעות הלימוד שיש לרשת המעיין או לרשת החינוך העצמאי, כי כרגע אין שם מבחינתנו מוסדות שצריכים להשתמש בשעות האלו. ברגע שהם יקבלו רישוי, השעות האלו יוחזרו, איתן גם - -
משה גפני
¶
ניסן, אין הוקוס פוקוס. ברגע שאתה מקצץ אה הכסף הזה ולא מעבירים את שעות הלימוד, אין כסף לשלם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו נסכם שיהיה ברור לכולנו ולפרוטוקול, שגם אם נאשר עכשיו את הקיצוץ בשעות וניקח חודשיים - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השעות נשמרות בתקנה הראשית. בחודשיים האלה שאנחנו מדברים עליהם ישולמו משכורות למורים של המעיין ושל החינוך העצמאי.
נעה היימן
¶
אתם יכולים לראות את סדרי הגודל בפנייה. התקנה של העצמאי, לצורך העניין, עומדת על יותר ממיליארד שקלים. העברה שנעשית פה היא של 31 מיליון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למרות שתהליכי הרישוי לא הושלמו ואנחנו נותנים לזה חודשיים זמן להשלים, בחודשים האלה ישולמו משכורות.
נעה היימן
¶
אין בעיה היום בתקנות האלו מבחינת תשלום משכורות, כי התקנה עומדת על יותר ממיליארד שקלים. אנחנו מוציאים ממנה 31 מיליון.
ראובן ריבלין
¶
אני חייב לשבח את החשבים של אגף התקציבים ואת האנשים שמלווים את המשרדים השונים. כל הכבוד לכם על היכולת לתת תשובות גם בנושאים שהם לא תקציביים. מה שאתם מביאים לנו כאן אלה נושאים תקציביים שאנחנו צריכים לאשר או לא לאשר, כאשר אם פתאום בתוך מערכת של העברה תקציבית יש שינוי בקריטריונים או שינוי - -
ראובן ריבלין
¶
אם הם באים ואומרים, למשל, שלמרות שיש תקציב שאנחנו מעבירים, אפשר להקפיא אותו. הם קובעים מי הוא בעל רישיון או מי לא צריך רישיון, מי הוא בעל רישיון בהגדרתו כממלכתי, בין שהוא ממלכתי דתי או לא. היא אמרה שיש דברים שצריך לדבר ולסכם עם החשב הכללי.
ראובן ריבלין
¶
אתם באים ואומרים לנו שהבקשה היא בקשה תקציבית גרידא, שלמי ששילמו עד אשר הצבענו ימשיכו לשלם, ולמי שניתן היה לכפות עליו הר כגיגית על ידי עצירת תשלומים כאלה או אחרים תקציביים בגלל התנהגות כזאת או אחרת או הפרת תנאי רישיון או בהיותו לא בעל רישיון, שום דבר לא ישתנה אלא לאחר שנדבר בתקציב אחר. כרגע אנחנו נמצאים במצב שבו משתנים התנאים. השתנו התנאים לפי הדברים שאמרת בראשית הדרך. את באת ואמרת - אני מבין ומוקיר את עצם הגילוי הנאות שלך - שמדובר פה באיזה שהוא שינוי בתנאים להענקת אותם כספים שהמדינה מוכנה להעמיד או תקציב המדינה מוכן להעמיד לרשות המערכת החינוכית על כל מרכיביה. את באה עכשיו ואומרת לנו שאת מצהירה מתוך ידיעה שבשום פנים ואופן לא ייפגע ההסדר שהיה עד היום בכל מה שקשור לאותם גופים שהתשלום עבור מורים היה משולם על ידם.
ראובן ריבלין
¶
סוגרים את המנהלים. מעיפים אותם לכל הרוחות. אתה חושב שבבאר-שבע כשנפל הילד מהחלון לא - -?
משה גפני
¶
משרד החינוך נמצא במערכת החינוך העצמאי כל הזמן. אם יש בית ספר שאין לו רישיון חודש ועוד חודש ועוד חודש, משרד החינוך מוציא לו צו סגירה. אין מציאות כזאת שישלמו. אני גם לא דורש שישלמו.
משה גפני
¶
אין פה מגבלת זמן. ברגע שיש בית ספר שאין שם אפשרות להוציא רישיון, תמונת המצב היא כזאת שמוציאים לבית הספר צו סגירה והוא נסגר. אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על משהו חדש לחלוטין. עד היום היה תקציב שהיה מיועד לתקן את הליקויים האלה. לא היה אף פעם קיצוץ. נניח שמחר בבוקר כל הבעיות תוקנו, העבירו את הכסף וצריך לשלם לכל בתי הספר, גם של המעיין וגם של החינוך העצמאי, מאיפה יש לך את הכסף? מאיפה הם מביאים את כסף, הרי ירד עכשיו 45 מיליון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היא הסבירה שני דברים. השעות האלו לא חוזרות לשום מקום, הן נשארות במשרד ומחכות. למשרד החינוך יש מאגר גדול של כספים, שגם אם אתה מוריד 32 מיליון עדיין יש לו סכומים גדולים מאוד בתקציב שהוא יכול לשלם. יכול להיות שלקראת אייר, סיוון תהיה לו בעיה עם הכסף הזה. בינתיים יש לו את הכסף הזה. הוא מתחייב שהוא משלם את זה. בינתיים אין לך בעיה.
יעקב ליצמן
¶
ניסן, תן לי להוכיח שזה לא נכון. למשרד החינוך ולמשרד האוצר יש סמכות גם היום להוריד את הכסף, הוא לא צריך את העברה הזאת, הוא עושה את זה בין כה. הוא מעכב. שלא יספרו לך סיפורים. לא בגלל הסעיף הזה הולכים לעכב או לא הולכים לעכב. יש להם סמכות בלי שום ערעור לעכב מי שלא עומד בתנאי הרישיון. אלא מה? הוא רוצה לקחת את הכסף. זה העניין. עד עכשיו הוא היה יכול לעשות את זה. עד היום על פי חוק או נוהל מי שלא עמד ברישיון אפשר היה להוריד לו את הכסף. לא צריך את כל הסעיף הזה, זה מיותר. הם יכולים לעשות את זה בלי הסעיף. כרגע הוא מוריד את הכסף. הוא מעביר את זה למישהו אחר.
יעקב ליצמן
¶
עופר, למה היא צריכה להבטיח לי, להסביר לי ולהישבע לי שהיא תחזיר את הכסף? שלא תיקח. היא יכולה לקבל את אותן התוצאות - -
נעה היימן
¶
תחת סעיף 20, שזה הסעיף השוטף של משרד החינוך, עובדים 4 חשבים שונים. כאשר אצל החשבת של משרד החינוך אין רישוי במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, היא לא משלמת משכורות למורים. גם אם התיקון או הליקוי יטופל ויתוקן בקרוב, עדיין לא מועברים תשלומים עד שאין רישוי. בחשבויות של המעיין ושל העצמאי, שבהם יש חשב נפרד, המשכורות - -
נעה היימן
¶
החשב של משרד האוצר הוא חשב נפרד. כל החשבים הם תחת החשב הכללי במשרד האוצר. יש חשב נפרד. יש שם נוהל טיפה שונה. היה עד השנה נוהל שלפיו גם אם היו חריגות וליקויים בהשגת הרישוי, עדיין שולמו משכורות למורים. כחלק מעבודה סביב מיפוי ליקויים אנחנו מנסים לעשות שם כמה שינויים איטיים והדרגתיים. אחד מהם הוא שכל עוד אין לבתי הספר רישוי, הרשת לא מקבלת בגינם הקצאת שעות. מה שאנחנו עושים עכשיו זה שומרים את הקצאת השעות של המוסדות שאנחנו צופים שעתידים לקבל את הרישוי בהמשך – עוד חודש , עוד חודשיים, עוד שלושה. כאשר הם יעמדו בתנאי הרישוי של בטיחות הם יקבלו את השעות האלו רטרואקטיבית. השעות האלו יוחזרו. הן לא נלקחות לשום רשת של משרד החינוך, הן נשמרות אצל משה.
נעה היימן
¶
התקציב הוא תקציב שנתי. כל תקנה שיש למעיין ולעצמאי אמורה להספיק לתשלום משכורות במשך 12 חודשים.
נעה היימן
¶
30 מיליון או 40 מיליון שמוציאים זה לא תקציב חודשי. זה אפילו לא חודש. אין בעיה כרגע בתשלום משכורות. אם היא תתעורר אנחנו ניתן לה מענה.
יעקב ליצמן
¶
הרישיון לבתי ספר זה במשרד הבריאות. מרמנת עושה את הבדיקות. מרמנת זו חברה שמשרד החינוך שוכר. משרד הבריאות שותף. לא פעם ולא פעמיים ניסינו לאחד . אני יודע בדיוק מה התהליך. אני אומר לך שעשרות בתי ספר לא מקבלים תקצוב בתחילת השנה כי אין להם רישיון. יש מלחמת עולם על כך שבמאי צריכים להגיש, ומרמנת בודק את זה בסוף. יש אין ספור בעיות. יש מלחמה גדולה. הם מעכבים את הכסף. הם יכולים לעכב את זה, לא צריך אף אחד. לא פעם ולא פעמיים אני והחשב במשרד החינוך התחננו שישחררו - לפעמים לא יכולתי לקבל רישיון בגלל דברים שלא תלויים דווקא במוסדות – את הכסף לחודש או לחודשיים. לפעמים קיבלתי, לפעמים לא. הם עושים את זה. אני אומר לפרוטוקול שלא צריך כאן כסף. אלא מה? הם רוצים לקחת את הכסף משם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו הולכים לשפר עכשיו את מצבכם. אם אתה אומר שעד עכשיו היו מעכבים ולא משלמים, עכשיו יש לך התחייבות שלא יעכבו.
משה גפני
¶
אתה טועה בעניין הזה. המוכר שאינו רשמי, כמו שאמרו על החטיבה העליונה ועל החרדי, אם לא היה רישיון לא היו מקבלים.
זבולון קלפה
¶
הבקשות שמבקשים אותם גופים ועמותות מורכבים מכמה מרכיבים. חלק בטיחות, חלק בריאות וחלק מהעמותה עצמה, כמו חוסן כלכלי או מה שנקרא סעיף ג'.
יעקב ליצמן
¶
חברת מרמנת דורשת שיעבירו את זה במאי. כל המוסדות בדחילו ורחימו רצים במאי, יוני ויולי ומגישים. היא לא בודקת עשירית עד תחילת ספטמבר. עד שמתחילה שנת הלימודים היא לא בודקת. זה לא המוסדות. עד דצמבר, ינואר ואפילו מאי - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין לך ברירה, אחרת לא ישלמו לך. הוא אומר שלא צריכים את זה. לא ישלמו לך. כך אני מבטיח שישלמו לך. מה שהוא אומר זה שיכולים לא לשלם לך כי אין רישיון. אני מבטיח שישלמו לך.
משה גפני
¶
אני ביקשתי שלא תביא את זה עכשיו להצבעה. תיקח יום יומיים, תקרא לחשב של החינוך העצמאי ושל מעיין החינוך התורני, שהם עובדי משרד האוצר, תשב עם החשבים של משרד החינוך, תשמע את הבעיה. יכול להיות שההצעה הזאת היא הצעה טובה, אבל אז היא תצטרך להיות הצעה של כל המוכר שאינו רשמי, לא רק של הרשתות. תקרא לחשבים. הם כולם עובדי מדינה. הם כולם עובדי החשבת הכללית. תקרא להם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא רוצה לשמוע מהם. היא מתחייבת. אנחנו מחליטים רק על סמך ההתחייבות. אם לא ישלמו להם משכורת מחר - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה אני צריך לקחת אחריות? אני מדבר כרגע רק עליכם. היא אומרת שזה קיים על אחרים – בכבוד. אנחנו לוקחים אחריות עליכם, שישלמו לכם את המשכורות.
משה גפני
¶
אני מכיר את החינוך העצמאי הרבה שנים. כדי לתקן את הליקויים, כדי להביא את המשרדים שנוגעים בדבר יש תהליך. החינוך העצמאי כפוף לגמרי למשרד החינוך. אם לא יעבור התקציב שבו הוא יכול לתקן את הליקויים, לא יהיה רישיון, לא ישלמו משכורות כיוון שלא יהיה כסף. ישב החשב של החינוך העצמאי, שהוא עובד משרד האוצר, ויגיד, "רבותיי, עם כל הכבוד, אני חשב. כשאני עכשיו מתחיל לעשות את החשבון של כל החודשים אני רואה שלא יהיה תקציב לכל השנה, לכן אני עוצר עכשיו". היא מסתמכת על החשב הכללי. הוא לא כפוף אליה, הוא כפוף לחשבת הכללית. הוא יגיד שוועדת הכספים אישרה את הקיצוץ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נאשר את זה בכפוף למה שאת הודעת לפרוטוקול, בכפוף לזה שתוך חודש תביאו לנו את הרשימה מי אושר, מי לא אושר, ומי שלא אושר – למה, האם זה בגלל שהוא עצמו לא היה בסדר או בגלל שמשרד הבריאות עוד לא הגיע אליו.
משה גפני
¶
אנחנו לא משנים שום דבר. אני מבקש ממך לדחות את זה ביומיים, הרי העברת כמה בקשות ליום שלישי. תקרא לחשבים. אפילו לבקשה מינימאלית שלי אתה לא נעתר?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נאשר את זה. אני אגיש רביזיה. אני מציע לאשר את העברה הזאת כפוף לדברים הבאים: אל"ף - משלמים משכורות כפי שהתחייבת, ובי"ת - תוך חודש אתם מביאים את הרשימה למי אין רישיון ולמה. בהתאם לזה נראה איך אנחנו ממשיכים הלאה עם הנושא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא יכול להתייחס למה שיש לו כאן. הוא אומר ששם הם מעכבים את זה. אני אגיש אחר כך רביזיה, כדי שנוכל - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם אתה מגיש איתי זאת התניה אחרת לגמרי. ככה אני רוצה שיהיה בידי. ביקשת משהו, לכן אני נותן את הזמן הזה.
משה גפני
¶
אני ביקשתי לדחות את ההצבעה. אני רוצה להגיד לגבי הישיבות. אמרה נועה קודם שיש קריטריונים חדשים. הקריטריונים החדשים אומרים שלימוד תורה תלוי בשאלה אם הוא מעודד גיוס. משל למה הדבר דומה? אתה מתקצב 850 מיליון שקל את משרד התרבות. אתה אומר שאתה מתקצב אמנים, יוצרי סרטים, עושי קולנוע בתנאי שמי שמעודד משהו שלא קשור בכלל לנושא של תרבות או אמנות יקבל יותר. למה הדבר דומה? למוסדות להשכלה גבוהה. מה שהולך לקרות על פי הקריטריונים החדשים זה שתלמיד אחד יקבל 800-1000 שקל, תלמיד אחר יקבל 240. המשמעות של העניין זה שאתם בציונות הדתית באים ויוצרים דבר חדש שלא היה כדוגמתו. אתם יוצרים פערים עצומים בתקציב הישיבות. אתם מנצלים את הסיטואציה שאתם נמצאים בקואליציה ואנחנו נמצאים באופוזיציה. אני אומר לכם שזאת קריעה מוחלטת של מערכת היחסים בינינו. מעולם לא היה דבר כזה. אנחנו נפנה לבית המשפט העליון. אנחנו נטען שיש כאלה שנמצאים בישיבות ההסדר שבכלל לא נמצאים בפרק זמן מסוים בישיבה אבל מקבלים תקציב כפול.
משה גפני
¶
המציאות הזאת שאתם מורידים אותנו מהתקצוב שהיה במהלך השנים האחרונות ל-240 ומעלים את עצמכם לסכומים כאלה גבוהים פשוט לא יסולח לכם. זה לא שוויוני. אין לעניין הזה שום הצדקה, לכן אתה רוצה להעביר את זה עכשיו במהירות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מעלה את זה לאישור כפוף למה שאמרנו. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 2
העברה מס' 82,85 אושרה
אני מבקש להגיש רביזיה. פנייה מס' 86,87,88,90
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב הנושאים הבאים: 3 מיליון שקלים העברה לכפר הסטודנטים לוד בהתאם להחלטת ממשלה 4797.
מעיין אשל
¶
שלומית הסבירה שחלק מהעודפים המחויבים שעוברים למטה החטיבה להתיישבות זה בגין פעילות של כפרי הסטודנטים.
צחי דוד
¶
לגבי ההערה שהיה כבר כפר הסטודנטים זה הוזכר. יש עודפים לכפרי סטודנטים בפעילויות קודמות. זה הוזכר בפניית העודפים.
צחי דוד
¶
מיליון שקל לתכנון ישוב דרוזי בשם חורבת ענבל בצפון לפי החלטת ממשלה 5233, העברה של 2.5 מיליון שקלים ממשרדי הנגב והגליל והשיכון להקמת כפר סטודנטים במצפה רמון, העברת 28 מיליון שקלים להשלמת עבודות בבית- אל בהתאם להחלטת ממשלה מס' 7207 שהתקבלה לאחר פינוי גבעת האולפנה.
צחי דוד
¶
תקצוב 40 מיליון שקלים בהתאם לסיכום בין המשרדים למחוזות הגליל, הדרום והנגב לפעילויות תשתית, פיתוח ומוסדות ציבור, והעברת 15.5 מיליוני שקלים ממשרד השיכון שמבצע פעילות חברתית של גרעיני התיישבות ותשתיות עבור גרעיני ההתיישבות באמצעות החטיבה להתיישבות שיש לה את הכלים לביצוע.
יעקב ליצמן
¶
למה לא העברתם את הכסף של הסטודנטים עד עכשיו? העניין של הסטודנטים היה לפני שנה ורבע בדיוק. למה במשך שנה ורבע לא העברתם?
צחי דוד
¶
גרעיני התיישבות זה קולות קוראים. אפשר להביא לדוגמה את הקול הקורא לפה. כל גרעין התיישבות שיענה על הקריטריונים - -
סתיו שפיר
¶
ברור שלא. אני רוצה לקבל את המידע. איך אנחנו אמורים להצביע על זה אם אנחנו לא מקבלים את הרשימה?
משה גפני
¶
חברי הכנסת החדשים חושבים שהבניין הזה מרובע. אני רוצה להגיד לכם שהבניין הזה הוא עגול, אתם לא שמים לב. אנחנו ידענו את זה. אנחנו היינו בקואליציה בקדנציה הקודמת. אנחנו מעולם לא פגענו בציונות הדתית. לא פגענו גם באחרים. לא פגענו בציבור הערבי, לא פגענו בציבור של שמאל או ימין. בציונות הדתית לא פגענו. היו לנו הרבה מאוד אפשרויות חוקיות, ענייניות, מוסריות, ציבוריות מבחינת הכוח שלנו. לא עשינו את זה. להיפך. נקרע בתקופה הזאת וגם היום משהו במערכת היחסים בינינו. שאורית סטרוק לא תבוא אלינו אחרי זה בטענות. אם אין תורה אין ארץ ישראל. המשחק הזה לא הולך יחד. "אם בחוקתי תלכו...ונתתי שלום בארץ". אתה יודע, ניסן יודע ואחרים יודעים את מה שהתורה אומרת. אנחנו לא תמימים, אנחנו יודעים מה יש בהעברה הזאת. הנושא של בית אל זה לא הניסור ולא כלום, אלא לתת להתנחלות. יש שם אנשים שמחפשים אותי – עם ליצמן הם כבר דיברו – לאות הידידות שיש בינינו כדי להעביר את זה. יש את גרעיני ההתיישבות שעל פי הקריטריונים אנחנו לא שם.
משה גפני
¶
בכל קול קורא כאשר היה הסדר מדיני נתנו את ידנו לעניין. לא נוכל להיכנס בנושא של גרעיני ההתיישבות, בנושא הקריטריוני, בקול הקורא. לא נוכל להיכנס לשם. גם את תקציבי הישיבות קיצצתם עד הסוף. גם עכשיו במה שאתם מעבירים, שזה בניגוד למה שאמרתם שיהיה 130 מיליון ויש רק 65 מיליון. זה כבר ניתן. ה-65 מיליון האלה ניתנים עכשיו על פי קריטריון חדש כך שאנחנו נהיה עוד יותר למטה. לא עוד, אלא לראשונה אתם נותנים את ידכם – אני מבקש יומיים – לפגוע במורים ובמורות בחינוך העצמאי.
משה גפני
¶
אתה לא אומר. אני יודע יותר טוב ממך. אני יודע מה שהולך. אל תבואו. היות ואורית סטרוק לא כאן, שלא תבוא אחרי זה בטענות. אנחנו נחשוף את כל הדברים, ביניהם גם דברים שהם פליליים – תקצוב כפול, דברים שאסור לתת אותם. לא עשינו את זה עד היום. אתם רוצים לפגוע בילדים שלנו? בסדר, אנחנו יודעים לסבול. אנחנו ספגנו בכל ההיסטוריה. מאחים טועים ספגנו כאלה גזירות. בישיבות אנחנו עכשיו סובלים, בתלמודי התורה אנחנו סובלים, בחינוך העצמאי אנחנו סובלים, במעיין החינוך התורני אנחנו סובלים. זה בידיים שלכם. זה כבר לא "יש עתיד". אתם פה בעלי הבית. אתם הייתם יכולים למנוע את זה, לחכות עוד יומיים ולראות מה באמת המצב, לא באיזו מין אמירה של רפרנטית במשרד האוצר, עם כל הכבוד לה. לקרוא לחשב, שהוא עובד משרד האוצר, שהוא צריך לשלם את המשכורת, גם את זה אתם לא עושים. מעבירים כמו חזירים שלוקחים לעצמם הכל. מה אתם חושבים? שאנחנו נשתוק על זה? מה, אנחנו נושיט את הלחי השנייה? אנחנו לא נמצאים איתכם. אתם הכרזתם גט כריתות על הציבור החרדי. אורי אריאל, עם כל הכבוד לו, מה הוא עושה. הוא עוד הולך ומשלם ליחצ"ן חרדי והולך לאדמו"רים ומספר להם: "טהור אני". הוא לא טהור, הוא טמא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם הם משכו את זה שנה יכול להיות שהם רצו למשוך את זה עוד שנה ולא הייתה להם ברירה, הם היו צריכים להביא את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי לא קיבל מידע? כולם קיבלו מידע. יכולת לקבל כבר לפני שבוע. קיבלת גם עכשיו מידע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה? אמרתי שמפרסמים קול קורא לגרעיני התיישבות חברתיים שיכולים לעלות אליו גרעינים דתיים, חילונים וכל האחרים. אני שומע פעם ראשונה. גפני, אם גרעינים שלכם לא יכולים - -
סתיו שפיר
¶
לבקש מידע כדי שלא נהיה סתם חותמת גומי זה לחיות באוויר? לבקש שחברי הכנסת יקבלו מידע אמין מהאוצר על מה שקורה פה זה לחיות באוויר?
ראובן ריבלין
¶
מה זה לא לקבל מידע? לא לקבל מידע זה לומר שמעבירים 28 מיליון מבלי לומר מה הייעוד שלהם.
ראובן ריבלין
¶
בא המשרד והחשבים המרכיבים את משרד החקלאות ואת משרד ראש הממשלה ואומרים שהם מייעדים את ה-28 מיליון לבית אל.
סתיו שפיר
¶
רובי, אנחנו שוב ושוב שומעים פה את התירוץ שהדבר הזה הוא לא חלק מהתקציב השוטף, שלא ידעו עליו, שלא שמעו עליו. היו הסכמים שנעשו מאחורי גבה של הכנסת בזמן העברת התקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מעלה לאישור את העברות מס' 86,87,88 ו-90. מי בעד לאשר את זה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
העברה מס' 86,87,88 ו-90 אושרה
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את הרביזיה של חבר הכנסת טיבי על סעיף 29, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 2
הרביזיה נפלה
אני דוחה את ההצבעה על הרביזיה הנוספת של טיבי בפנייה מס' 47-51. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 18:05.>