PAGE
3
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
23/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 52>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, י"ט בחשון התשע"ד (23 באוקטובר 2013), שעה 9:00

<רישום נישואין במועצות הדתיות, דו"ח מבקר המדינה 63ג'>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
שמעון אוחיון

מיקי רוזנטל
אלי בן דהן

>
יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

רונית אלימלך - מנהל בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה

אהובה נבו - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

ציפי שלזינגר - משרד מבקר המדינה

אלי בן דהן - סגן שר הדתות, המשרד לשירותי דת

משה דגן - סמנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת

אילנה מזרחי - עוזרת יועמ"ש, המשרד לשירותי דת

חזקיהו סאמין - המשרד לשירותי דת

ניצן מילר - מבקר פנים, המשרד לשירותי דת

אודליה אדרי - לשכה משפטית - רשות האוכלוסין, משרד הפנים

שלמה דיכובסקי - מנהל בתי הדין הרבניים, הנהלת בתי הדין הרבניים

שמעון יעקבי - יועץ משפטי בתי הדין הרבניים, הנהלת בתי הדין הרבניים

אליהו מימון - מנהל אגף בירור יהדות ועגונות, הנהלת בתי הדין הרבניים

רצון ערוסי - רב העיר ק. אונו, הרבנות הראשית לישראל

דוד דנינו - מנהל אגף הנישואין, מועצה דתית ירושלים

יהושע ישי - יו"ר הוועדה הממונה, מועצה דתית ירושלים

ישעיהו מלכה - יו"ר המועצה, מועצה דתית ראשון לציון

משה זריהן - יו"ר המועצה הדתית, מועצה דתית קרית גת

רוחמה סלמן - רו"ח במועצה, מועצה דתית יבנאל

שרה יוזן - מזכיר המועצה ומורשת חתימה, מועצה דתית יבנאל

פיני תורן - ממונה מח' הדת, מועצה אזורית מטה יהודה

מאיר אלמליח - מנהל מח' דת, מועצה אזורית מטה יהודה

נתן נתנזון - יו"ר המועצה הדתית, מועצה אזורית מטה בנימין

נעמה סרי-לוי - רכזת פניות, מכון "עתים"

עידית הילה נחמן - מנהלת מרכז הסיוע עמותת "עתים", מכון "עתים"

שאול פרבר - מייסד ומנהל, מכון "עתים"

טלי דג'ין - מנהלת מחלקת משפטים בעמותת טבקה, מוזמנים נוספים

רוני טיסר

חנה פריידין

אתי בן-שמחון
<רישום נישואין במועצות הדתיות, דו"ח מבקר המדינה 63ג'>

בוקר טוב, בוקר טוב עם ישראל שגם מימשו את זכותם לבחור מנהיגים מקומיים. מי שנבחר, אנחנו מאחלים לכולם הצלחה. בסך הכול התפקידים האלה זה תפקידים שהקדוש ברוך הוא קובע בסוף מי ייבחר, אנחנו עושים רק השתדלות, אבל ברכה מאתו יתברך, בעוד שמערכת, שר, חבר כנסת, ראש עיר, חברי מועצה, כל אלה נבחרי ציבור שבסופו של דבר הקדוש ברוך הוא מסמן, זה יהיה נציג ציבור, ואז הדרך מוליכה. הציבור כמובן צריך לבחור, אני מקווה שכולם, בעזרת השם, יעשו שליחותם נאמנה למען אלה ששלחו אותם, וימשיכו לעסוק בעשייה עד ביאת המשיח הטובים ביניהם.

אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא על סדר היום - רישום נישואין במועצות הדתיות, דו"ח מבקר המדינה 63ג'.

יש לי שאלה למשרד המבקר, כאשר קראתי את הדוח, הוא דוח לפני שנתיים, אבל קיבלתי אותו רק עכשיו ב-2013. כל ההתנהלות, הבדיקות, הביקורת לפני שנתיים בערך, אני מאמין שיש הרבה שינויים מאז. נקדם בברכה כמובן את סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן, שהוא גם היה בזמנו מנכ"ל במשרד הדתות, וגם בבתי הדין הרבניים, מנכ"ל שנים רבות. אנחנו בטוחים בניסיונו הרב, וכנראה גם תיקן מספר דברים מהדוח, ונראה ראייה אחרת. אנחנו גם העברנו חוק במליאה שעוד לא הגיע למליאה.

ביום שני, בעזרת השם.

לגבי אזורי רישום נישואין, התגלגל הרבה זמן גם בוועדה הזו. בקדנציה הקודמת עתניאל שנלר קידם מספר דברים.

המבקר גם מעיר על זה.

ודאי, המבקר שם דגש.

נמצאים גם איתנו הנהלת בתי הדין הרבניים, הרב שלמה דיכובסקי, מנהל בתי הדין הרבניים, וכל האחרים הטובים, חברי כנסת.

נפתח את הדיון שהוא ציבורי, ערכי, חשוב שכמעט כל אחד צריך לעבור את התהליך הזה, ובכלל, כל הנושא של הנישואין נוגע בכל אחד ואחד מאיתנו. כל הנושא של משרד הדתות, מועצות דתיות, זה נושא שמלווה אותנו מיום שנולדים עד 120. לכן אנחנו כמדינה חייבים לתת את השרות הזה על הצד הטוב ביותר, בהתחשב כמובן הכול על פי מה שנקבע על פי ההלכה. אני חושב שהמדינה התקדמה כברת דרך, אני מברך על הדוח שעשיתם, נגעתם בנקודות חשובות ביותר, ציבוריות, שבעקבות הדוח הזה אני כבר ראיתי כמה מהלכים שהמדינה עשתה, משרד הדתות עשה, זה היה בכפיפות למשרד ראש הממשלה, עד היום זה כך?

לא, המשרד עצמאי כבר כמה שנים טובות.

ברוך השם, מה שהרסו לפני הרבה שנים עד שאתה מקבל את זה בחזרה, עד שאתה בונה את זה חזרה לוקח 20 שנה - להרוס זה צ'יק צ'ק. אני זוכר כאשר פירקו, שלחו את זה ל-7 משרדי ממשלה, כל אגף הלך למשרד אחר, ועכשיו לאט לאט זה חוזר. השרות הזה חשוב ביותר, ולכן צריך לראות את הליקויים, לתקן אותם. יש לך שליחות אמתית אדוני, באת למקום שאתה מכיר אותו גם מבפנים וצריך לתקן את הליקויים. אנחנו נשמע גם את הליקויים ואת התיקון, ונשמע את המשלחות שהגיעו.
הזמנו לכאן את כל אלה שהדוח נגע בהם, זאת אומרת, דוח מבקר המדינה לוקח מדגמית מספר מקומות ומגלה את הליקויים שם. אנחנו נשמע גם את הנציגים, גם את המשרד, מצאתם שפה משותפת שהדברים מתוקנים. עדיין יש עוד הרבה דברים שצריך לתקן שם, גם לגבי משגיחים, גם כל מה שקורה בדברים אחרים. אם רב מקומי שנמצא במקום, ולמשל, בעירו או בתחום שיפוטו של אותו רב יש איזה אולם שמחות, וזוג צעיר בא מעיר אחרת, ורוצה להביא את הרב שלו, את ראש כולל שלו, או ראש ישיבה שלו, אוסרים עליו להביא.
אני חושב שהנושא הזה צריך להיות פתוח, ושיידעו את המגבלות כל אחד מהם. אני לא חושב שצריך למנוע מאחד שמלווה את המשפחה שנים ארוכות, או מעצב את אישיותו של אותו אדם שהוא רוצה שהוא יהיה ברגע ההיסטורי שלו, פעם אחד בחיים שהרב יקדש אותו, הרב שהוא מכיר, שהוא סומך עליו. הוא חייב לקחת את הרב של אותו מקום, של אותה עיר - הדברים האלה עדיין לא הוסדרו. אני מקבל תלונות עוד היום, מקבל את זה במיילים, שהוא רצה להביא את הרב שלו, מקובל, אבל כמובן עם אישורים, אמרו לו לא, לא אתה לא יכול להביא. גם בעל האולם לא רוצה להסתבך כמובן עם רב העיר, אז הוא אומר, תשמע, אל תסבך אותי. יש פה דברים שצריך לתקן אותם עוד היום, אבל אנחנו כרגע נתמקד בכל נושא דוח המדינה.

בבקשה, משרד מבקר המדינה, מר יובל חיו, מנהל חטיבה. בבקשה, אדוני.

אני אומר מספר מלים קצרים בפתיחה, ולאחר מכן יוצגו באמת בקצרה עיקרי הליקויים. אני אומר שהדוח הזה מצביע על מספר רב של ליקויים וחולשות בכל המערכת של רישום נישואין.

אנחנו כשסיימנו את הדוח והתבוננו על המכלול כולו, אנחנו הגענו למסקנה שהמערך הזה מחייב בדק בית, בדק בית ממשי בגזרות שונות של התפקוד שלו. אני אשים במרכז העניינים את פישוט וייעול התהליכים. אני אדבר על מתן שירות שוויוני לכל מקבלי השרות בתחום הזה על ידי כל המועצות הדתיות. בסוף, ואולי עם דגש מסוים, אני גם אדבר על תקינות התהליכים המנהליים שכרוכים בכל השרות הזה.

אם אני יכול לומר שהעדר תיקון ממשי ונרחב של הליקויים שיש בדוח הזה, עלול להיסדק האמון שנותן הציבור במערך כולו של רישום הנישואין. אם אני אלך לצד השני, אז תיקון של כל הליקויים האלה, להבנתנו, יחזק באופן משמעותי את האמון של הציבור במתן השרות הזו ובמערכת כולה, לדעתי גם בלי פגיעה, כפי שאנחנו רואים את הדברים, בתקפות של מוסד הנישואין ובתשתית הדתית שעומדת ביסודו.

למה הפרסום שלו לוקח שנתיים?

הפרסום לא לקח שנתיים. אנחנו בתחילת הדרך, אם נגעת בעניין, אנחנו התלבטנו בין ביצוע דוח שיגרתי שבו אנחנו מדגמית נוגעים במספר מועצות דתיות והולכים לסרוק את הנושא, או לעשות בדיקה מקיפה בכל המועצות הדתיות בארץ. בסופו של דבר הלכנו על חלופה ב', הוצאנו שאלונים ל-133 כולל האיזוריים, כמעט 170 שאלונים. קיבלנו תמונת מצב על פי מפרט שאלות מאוד דקדקניות לגבי כל המועצות הדתיות בארץ.

כולן שלחו את השאלון?

70% ענו לנו, ואני אגיד לך שהתהליך היה לא פשוט לקבל את התשובה מ-70%, אבל הרגשנו בסוף הדרך שיש לנו תשתית מידע מאוד מבוססת כדי להתחיל להיכנס להצבעה על ליקויים בתוך המערך.

מתי גמרת את הדוח?

את עבודת השדה אנחנו סיימנו בסוף 2011, הבקרות שמתקיימות אצלנו על הדוח נעשו עד מחצית 2012, לרבות עיבוד השאלונים והנתונים שהיו.

מתי?

הדוח בסופו של דבר פורסם במאי האחרון.
הונח על שולחן ראש הממשלה ב-15 לפברואר 2013. הדוח אושר על ידי מבקר המדינה באמצע 2012, לאחר שדוח 2012 כבר הונח על שולחן ראש הממשלה, כלומר, האפשרות היחידה הייתה להמתין לדוח הקרוב.

עיקרי הממצאים. בבקשה.

הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של כל אדם. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה. בשנים האחרונות נישאו במדינת ישראל באמצעות המועצות הדתיות כ-37,000 זוגות יהודים בממוצע בכל שנה.
אנחנו בדקנו היבטים שונים במערך הנישואין של זוגות יהודים, ונביא את הממצאים העקרוניים בעיקר.

-

הנוהל של המשרד קובע כי רישום הנישואין ייעשה באזור המגורים של אחד מבני הזוג או במקום שבו ייערך טקס הנישואין. כ-67% מהמועצות הדתיות רושמות לנישואין גם בני זוג שאינם עומדים באחד הקריטריונים שנקבעו בנוהל לעניין מקום רישום הנישואין. חרף זאת המשרד לא בחן אם יש הצדקה לעדכון הנוהל וליתר גמישות בנושא אזור הרישום לנישואין.

אולי רק תדגימי, אני רוצה להבין. תחדדי מה זאת אומרת לא קיבלו את הנוהל.

לא שהם לא קיבלו, אלא שאם באמת יש תופעה כזאת שבאמת השרות בעצם מה שנקרא הצביע ברגליים. עצם העובדה ש-67% מהמועצות הדתיות בעצם לא מקיימות את הנוהל, זה אומר שיש פה איזושהי בעיה.

בני זוג שלא מתגוררים באותו מקום, ולא מתחתנים - - -

נמצא כי המועצות הדתיות פועלות באופן שונה זו מזו - הן במסגרת ההליך והן בדרישות שהן מציבות לנרשמים לנישואין במסגרת בדיקת מצבם האישי: ליקויים אלה עלולים לפגוע בתוקף הנישואין ולהשליך על מעמדם האישי של בני הזוג וצאצאיהם.

- לעתים נוצרו עיכובים ממושכים עד להכרעתו של בית הדין הרבני בשאלת היהדות של המבקשים להינשא, ולעיתים נמנע מבני זוג שנרשמו במועד מוקדם להינשא במועד שתוכנן על ידיהם בגלל עיכובים בבירור יהדותם.

90 יום.

נכון, 90 יום.

המערכת לא נערכה מספיק מהר, הוא קובע את אולם השמחות שלו עוד 90 יום, הוא מגיע לתאריך יעד של החתונה – אני טיפלתי במקרים כאלה, ועדיין לא קיבל תשובה, מה לעשות? יהודייה או לא יהודייה, הוא מכיר אותה מהצבא, הם מכירים כבר הרבה שנים, שכנים הרבה שנים, הכירו, לכן פה אני מקווה שיש פתרון.

למרות שעל פי הנחיות בירור יהדות ייעשה רק באמצעות בתי הדין הרבניים, חלק מהמועצות הדתיות מבררות את יהדותם של המועמדים לנישואין באמצעות עמותה פרטית.

היא לא קבילה, היא לא בסדר, אני מתריע על זה כבר שנים. נדבר על זה, זה חמור, אני מסכים איתך מאוד.

מינוי רושמי נישואין והעסקת מדריכות כלות: -

התברר כי הרבנות הראשית לא הוציאה נוהל כתוב המגדיר את הליך הבחירה של רב לכהן כרב רושם נישואין. הבדיקה העלתה שתי מועצות דתיות שבהן מינתה מועצת הרבנות הראשית רבנים רושמי נישואין שאבותיהם כיהנו בהן קודם לכן כרושמי נישואין, וקיים חשש כי במינויים אלה ניתן משקל לייחוסם של הרבנים.
19 מבין 43 המדריכות המועסקות במועצות הדתיות כמדריכות כלות, הן נשות הרבנים רושמי הנישואין בהן. בנוסף, ההדרכה לכלות אינה מתבססת על הנחיות מסודרות הדנות בתוכני ההדרכה ובמספר שעות ההדרכה.


נמצאו מקרים שבהם ועדת הנישואין של הרבנות הראשית נתנה אישור קבוע לעריכת חופה וקידושין לרבנים אשר לא עמדו בכל הדרישות שקבעה. קיים חשש כי עם חלק מהרבנים היא הקלה בשל ייחוסם או בשל קרבתם לגורמים בעלי השפעה.

אף שנקבע כי אישורים חד-פעמיים לעריכת חופה וקידושין יינתנו רק על ידי הרבנים הראשיים עצמם, למעשה ראשי לשכות הרבנים הראשיים הם אלה שנתנו את האישורים החד-פעמיים. עוד נמצא כי בקשות שנדחו בלשכה אחת הוגשו ללשכה השנייה ואושרו.

-

יש מבין הזוגות שבוחרים להינשא בנישואים פרטיים מבלי שיירשמו כנשואים ברישום ממסדי כלשהו. לדבר יש השפעות הן במישור הפרט והן במישור הציבורי, אולם הנושא טרם הוסדר.

קבלת תמורה בגין עריכת חופה וקידושין: -

על פי כללים שאישרה מועצת הרה"ר ביולי 2009, אסור לרב עובד ציבור לקבל תמורה עבור עריכת חו"ק, אלא אם כן שני בני הזוג אינם מתגוררים בתחום כהונתו. הועלה כי הרבנות הראשית והמשרד לא פעלו לאכיפת האיסור לעבודה פרטית ללא היתר וליישום הכללים בתחום זה.

-

גובה אגרת נישואין במועד הביקורת היה 600 ש"ח ויש גם אגרות נוספות, כמו אגרה על הוצאת תעודת רווקות. חלק מהמועצות הדתיות לא מקפידות לגבות את האגרות בהתאם להוראות המשרד והדבר אף מתבטא בגביית תשלומים פחותים או גבוהים מהדרוש.
רישום לנישואין של בני הקהילה האתיופית: -


על פי הנחיות הרבנות הראשית, כל רושמי הנישואין חייבים לרשום לנישואין זוגות מבני הקהילה באזור מגוריהם. למרות זאת נמצאו מועצות דתיות שסירבו לעשות כן. התנהלות זו פוגעת בכבוד האדם ומנוגדת לעקרון השוויון המחייב כי הרישום לנישואין במועצות הדתיות ייעשה באורח שווה לכל יהודי.


בשנת 1989 הורה בית המשפט העליון לשר לענייני דתות להבטיח הקמת מכון ליהדות אתיופיה, שבו ירוכזו בו פרטי משפחות העולים - בין היתר לצורך הבטחת תיעוד ייחוסם של בני הקהילה. למרות זאת, עד היום המכון טרם הוקם.

-

היות שנישואי יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה, יש מגבלות שבגינן יחידים מקרב האוכלוסייה היהודית מנועים מלהינשא. מנהל בתי הדין הרבניים אחראי לניהול רשימת מעוכבי הנישואין. התברר כי הרשימה לא עודכנה כראוי.

בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין רשימות מעוכבי נישואין, נקבע כי יש להימנע מאיסוף מידע על אנשים שלא פנו כלל בבקשה להירשם לנישואין. זאת אומרת, שבדרך אגב נמצא מידע עליהם ובכל זאת העבירו את זה לרשימת מוקדי נישואין. הועלה כי לעתים הוספו לרשימה גם אנשים כאלה, דבר זה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת ההנחיות.


נמצא כי במועצה הדתית בירושלים מתנהלת כרטסת הכוללת גם מידע על מעוכבי נישואין, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
הפיקוח והבקרה של המשרד לשירותי דת על המועצות הדתיות: -



לא היו למשרד תכנית עבודה או סדרי פיקוח שיטתיים על הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות.

לא כל המועצות הדתיות מקפידות לעדכן במועד את המשרד על דבר הנישואין, ועקב כך נמצאו בני זוג שנישאו לפני כמה שנים והם עדיין רשומים במרשם האוכלוסין כפנויים, וגם לזה כמובן יש השלכות שונות.

-

מכלול הממצאים שהועלו בדוח מחייב הסדרה ממוחשבת של כלל המערכות המעורבות בהליך הרישום לנישואין. משרד מבקר המדינה סבור כי הסדרה נאותה של הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות ופיקוח על כלל הגורמים המעורבים כדי לוודא שאכן מתקיימים הכללים שנקבעו, הם צעדים נחוצים. הם יתרמו להבטחת השוויון בין הנרשמים לנישואין, ויחזקו את אמינותו של הליך רגיש זה המשפיע על מעמדם האישי של רבים מאזרחי ישראל.

כבוד סגן שר הדתות, אני מציין שתקופת הדוח היא לא בתקופתך.

זה אחד התירוצים - - -

אני לא ראיתי אף שר או סגן שר שהגיע לכאן ונתפס בטיעון הזה שזה לא בתקופתו, ההיפך הוא הגמור, כל שר שנכנס למשרד, לקח את דוח המדינה, מתוכו הוא הכין תכנית עבודה. גם כך אני מבין, סגן השר מכיר את הדברים, הוא היה במשרד הזה, גם כשהוא היה מורחב ביותר. אנחנו יושבים כאן כדי לתקן את הליקויים, אנחנו לא מחפשים אשמים, אנחנו רוצים לתת שרות יותר טוב לאזרח. כל מה שהצביע פה דוח מבקר המדינה נוגע ללב ליבו של המשרד שהוא צריך לתקן את הליקויים האלה, זה השליחות שצריך לעשות. אנחנו עומדים לעזר, וכבר אני אומר לך, כבוד סגן שר הדתות, אנחנו לא מרפים. לא מרפים מהנושאים, וכן, אנחנו נעבור על הסעיפים שהצביע משרד מבקר המדינה שאנחנו הולכים לתקן, נלמד מה כבר תוקן, אם משהו עדיין לא תוקן, אנחנו נעשה דיון המשך עד שנדע שכל התיקונים האלה באו על מקומם בשלום והכול בסדר.

כבודו יודע שמשרד מבקר המדינה לא נוגע בכול, עדיין יש הרבה מאוד דברים שאתם נתקלים בזה יום יום שאתם צריכים לטפל, מדגמית נגעו, וזה מראה על קושי ועל החומרה של הדבר, וודאי יש עוד ענפים אחרים שעדיין לא באו לידי ביטוי בביקורת, והם יעשו גם את עבודתם נאמנה, אבל טרם הגעתם למשרד, צריך לתקן את כל הדברים. בשלב הזה, כבוד סגן השר, אתן לך בפתיח, נשמע את המדיניות שלך, ואז גופים מקצועיים יוכלו להתייחס, וכן התייחסות לסעיפים.

בבקשה, כבוד סגן השר, הבמה שלך. תרצה מצגת, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם, מייד כאשר נכנסתי למשרד, ביקשתי לראות הדוחות האחרונים של משרד מבקר המדינה, אגב, אני גם נפגשתי באופן אישי עם המבקר עצמו, עם הצוות הבכיר שלו, גם כדי לשמוע ממנו את נקודת מבטו על המשרד, איך הוא רואה, מהם נקודות החולשה שהוא גילה או יודע על המשרד כדי שזה ייקל עליי להתמקד בדברים החשובים לתקן.
בעקבות זה, אני די מהר הכרזתי על כך שאנחנו נלך על הנושא של פתיחת אזורי הרישום. למי שיודע, אני סברתי שזה דבר חשוב עוד בהיותי מנהל בתי הדין הרבניים לפני שנים, חשבתי שזה דבר נכון, וצריך לעשות אותו, כמובן, צריך לעשות אותו בדרך הנכונה, ולא כפי שנעשה. צדק המבקר, שגם היום עוד לפני שאני הכרזתי על פתיחת אזורי רישום, אזורי הרישום פתוחים, זאת אומרת, קרוב ל-70% אזורי הרישום פתוחים, אז למה לא לפתוח אותם בצורה מסודרת ולסדר אותם? - זה מה שאנחנו עושים, אנחנו פותחים את אזורי הרישום, ופותחים אותם בצורה שבה - מייד אראה לכם. אנחנו הקמנו פה מערכת מיחשוב מסודרת, וכפי שאתם יודעים, אי אפשר להימנע מכך. יש רבנים שטוענים שיש חששות הלכתיים בגלל הנושא של פתיחת אזורי הרישום, חשש שמא מישהו יילך למקום אחד, ופתאום התברר שהוא לא יכול להינשא, ואז הוא יעבור למקום השני וינסה להטעות את הרב השני - כל הדברים האלה נראה לכם?

בנינו פה מערכת ממוחשבת, זאת מערכת שמונעת את האפשרויות לתקלות הלכתיות. זו מערכת שעונה על הצורך שאתם הצגתם. זו מערכת אחידה שכל רושמי הנישואין יפעלו על פיה, אי אפשר יהיה להתקדם במערכת אם אחד השלבים לא בוצע ולא נעשה כראוי, אז המערכת לא תאפשר להתקדם. אני כבר מקדים, הסעיף האחרון שנאמר כאן, שיש מועצות דתיות שלא מעבירות את המידע על זוגות שנרשמים, פה זה יעבור אוטומטית, זה לא יהיה תלוי בהם באופן אוטומטי – כפי שאתם רואים כאן, אני לא הלאה אתכם בפרטים.
יש טפסים מקוונים, אי אפשר לרשום זוג ללא טופס מקוון, ללא העברתו אצלנו למרכז במשרד לשירותי דת שאנחנו מבצעים את הבדיקות שלנו מול מאגרי מידע אחרים. אנחנו צריכים להחזיר תשובה לרבנות שבה בני הזוג נרשמו. אם בני זוג נרשמים שלא בעיר מגוריהם, גם הם צריכים להתייחס אל בני הזוג אם יש להם איזשהו מידע כלשהו שאנחנו לא יודעים עליו, ורק לאחר התייחסות שלהם אפשר להתקדם. זה לא נוגע לבני הזוג בכלל, הם אפילו לא רואים את זה, מבחינתם התהליך הוא שקוף, הוא מהיר.

זוג הגיע, הוא גר בלוד, ואחד מבני הזוג עובד בתל אביב, ויותר נוח להירשם בתל אביב, היא יכולה להירשם בלוד, או, למשל, היא עובדת ברמלה היא יכולה להירשם ברמלה עם החוק החדש.

בני זוג נרשמים במקום אחד. אנחנו מקלים עליהם שלא צריכים להביא - - -

במקום עבודתו, או במקום שהוא סטודנט באזור שהוא לומד ליד האוניברסיטה, או ליד הישיבה. הוא פתח - מה התהליך נראה עכשיו, הוא נרשם, פתח את התיק - - -

שאלה טכנית, למה צריכים לבטל עבודה, מחצית כמעט - - -

שאלה מצוינת, חלק מהרעיון כשהכרזתי על אזורי רישום, הסברתי למה אני רואה בזה חשיבות גדולה, כדי שמועצות הדתיות יבינו כרגע מהיום ואילך אין להם קהל שבוי. לשם הדוגמה - אם בירושלים לא יתנו שרות טוב אני אלך למבשרת, או אני אלך למעלה אדומים. דבר שני, זה יחייב את המועצות הדתיות לפתח שירותים טובים יותר, לתת בימי שישי שירותים אחר הצהריים, לתת אפשרות להירשם את הרישום הראשוני באינטרנט, הוא יכול לקבל טופס מקוון, למלא אותו דרך האינטרנט, ולשלוח אותו חזרה מקוון, כשהוא יגיע, כבר הטופס המקוון נמצא, הוא כבר בדק אותו, זה מה שיקרה. זה התהליך, זה הרעיון.

כמה זמן ייקח?

זה יקרה כתוצאה מהתחרות, מפתיחת אזורי רישום, או מהעובדה שתגידו שחייבים לפחות יום או יומיים שיהיה אחר הצהריים פתוח?

שני הדברים יחד.

אתה משער, לאחר שיהיה מקוון, וכמובן כולם יקבלו את האינפורמציה עד הנישואין, וכולל שגם במשרדי הממשלה השונים, משרד הפנים, רישום אוכלוסין, יידעו שהזוג הזה כבר נשוי, התהליך הזה מתבטא מכמה זמן זה לוקח. זוג יכול להגיד אני עוד חצי שנה מתחתן, מבחינת רישום – פתחתי תיק, כמה זמן לוקח?

זה עניין של יום יומיים.

אני מדבר על תעודת הרווקות.

זה שלב מקדמי לפתיחה המשמעותית. לצורך העניין יש לך פה את הצורך לרב במקום המגורים שאמור להתייחס, ואז יש לו - - -

כמה זמן יש לרב? הוא אומר אני יש לי זמן.

לצורך העניין יש לו כמה ימים.

אם הוא לא יעמוד בכמה ימים?

אי אפשר להמשיך עם התהליך. יש לנו דוחות שאנחנו יכולים לראות את הדברים בזמן אמת. אנחנו יכולים לפנות לרב, לומר לו שלא קיבלת עדיין - - -

הוא עסוק, יש לו עוד דברים. אני שואל, למה זוג צריך להיות קורבן?

בני זוג בערך מגיעים שלושה חודשים לפני החתונה להירשם לנישואין. הטופס מקוון לוקח שבוע, שבועיים, זה נכנס בתוך זה, הם לא רואים את זה, בסופו של דבר התהליך צריך להיגמר עד שמתחתנים.

הכול בסדר. בסוף מתחתנים, אולם הזמינו ולא קיבלו את תעודת הרווקות כי הסתבר שההיא הייתה מברית המועצות, הבחורה, וצריך לבדוק את היהדות שלה, זה לוקח זמן לאתר את הרב שם, לפתוח תיקים בארכיב.

צריך לעשות הבחנה זה שני דברים שונים.

זה הכול ביחד. הוא רוצה להתחתן, הוא בא אליך לקבל תעודת רווקות, זיהו שהוא יהודי, הכול בסדר, אני רוצה להתחתן בסוף. אני רוצה לדעת כמה זמן לוקח, ואני רוצה לדעת איזה סנקציות יש על אלה שלא עומדים בלוח הזמנים. זאת אומרת, הרב קיבל פנייה מרב העיר לוד - - -
אני ממוקד מטרה כדי לייעל את המערכת. כולם עובדים, בסוף אם אין בקרה אז כל אחד יחיד בסדר, לכן אנחנו צריכים בקרות, זה יכול להימשך שנה, זה יכול להימשך יותר, אני צריך לדעת את מנגנוני הבקרה.

אתה מדבר על מקרה יוצא דופן שבני הזוג צריכים להישלח לבתי הדין לבירור יהדות. אז קודם כל בירור זה הנהלת בתי הדין, אם אני יכול לדבר, אני יודע שהיום בממוצע לוקח זיהוי יהדות שבועיים.

ברוב הגדול.

שיפרו את המצב, ויש מקרים יוצאי דופן שצריכים - - -

סביר.

התקנות היום אומרות שאדם רוצה להינשא, לא יכול להירשם אלא רק 90 יום לפני המועד, אם אתה רוצה 120 יום, אתה לא יכול להירשם. אנחנו כן חושבים שזה טעות, ואנחנו רוצים לאפשר לבני זוג להירשם.

איפשרנו.

שישה חודשים לפני מועד החתונה.

גם שנה אין היום מגבלה.

מי שמסודר, הוא לא מוטרד.

יש הרבה אנשים שיודעים בעוד שנה יתחתנו.

מי שרוצה לברר את היהדות שלו יכול גם אי פעם.

נכון, זה עוד דבר.
זה התהליך, הרושם ממלא את הפרטים, הדברים מועברים לבדיקה, כל הבדיקה הזאת נעשית באופן שבו אם למשל יש בדיקה של רישום כפול, דהיינו, אדם פתח בשני מקומות, אז הוא מקבל התראה והוא לא יכול להתקדם הלאה עד שהוא מברר במקום הראשון מה קרה ולמה. הוא מקבל טופס מסודר שהבדיקה נעשתה, כפי שאתם רואים כאן, ואז התהליך יכול להתקדם איתו.
העקרונות הם שאנחנו מאפשרים לעשות מערכת בדיקות בלי שבני הזוג בכלל צריכים להיות קשורים לכך, הם באו, נדרשו, המערכת מאחורה עושה בדיקות, רושם הנישואין מקבל את האישור, מקבל את האישור גם מהרב במקום המגורים שלהם. נניח, אם הוא נרשם לגיור ולא השלים, גם על זה מתקבלת הודעה כך שאנחנו מבחינתנו תומכים בכל האפשרויות שקיימות, ואז רושם הנישואין נותן החלטה, מאשר, ונותן לו את האפשרות להתקדם.

זאת מערכת מוכנה, קיימת, אנחנו מקווים שביום שני הכנסת תאשר את החוק שהוא נעשה בתמיכתנו, בהסכמתנו, ואז המערכת הזאת יוצאת מייד לפעולה. אגב, היא כבר קיימת היום, היא נמצאת במספר מועצות דתיות שהן פיילוט כדי לבדוק אם יש תקלות - היו כבר כמה תקלות קטנות שתוקנו.

יש פה נציגים?

אין פה.

בחרנו את הטובות שעליהם לא היה ביקורת אז לכן לא צריך.

יש לנו את הרב רצון, אצלו זה כן פועל...

לגבי הנושאים שהועלו הדוח העיר על רבנים רושמי נישואין ממלאי מקום.

הנושא של הליך רישום נישואין, גילו את הבעיות האלה. אתה אומר בפתיחת רישום נישואין בחקיקה זה הולך למצוא את הפתרון שלו.

זו מערכת תומכת.

בירור יהדות לצורך נישואין צריך לצמצם את הזמן.

מבחינתנו, מה שאנחנו מאפשרים היום – אני אומר מה שתלוי בנו. אנחנו מאפשרים היום לאדם להקדים את מועד הרישום לנישואין, הוא לא צריך לבוא 90 יום, הוא יכול לבוא גם שישה חודשים, או תשעה חודשים, ואז גם אם מתעוררת איזושהי בעיה שמצריכה זמן, יש למערכת, לבתי הדין הרבניים שהם עושים את בירור היהדות מספיק זמן.

גם ככה זה הרוב המוחלט.

הרוב המוחלט זה ככה, אבל צריך לדעת, אי אפשר להתעלם. יש מקרים יוצאי דופן שהזמן הוא יותר ארוך, צריך לשלוח לפעמים שליחים לחוץ לארץ לברר בארכיונים.

זוג צעיר, למשל, בא לרבנות, הוא לא יודע, אחד מהם לפחות לא יודע. ברגע שפתח תיק, הוא סבור שתוך מקסימום 90 יום הוא מקבל את האישור. מישהו מתוך הרבנות מיידע אותו שהזמן יותר ארוך, מישהו צריך ליידע אותו שייערך לכך שלא יזמין כרגע את האולם, תשמע ידידי, ייקח לנו זמן יותר ארוך, צריך מישהו שיגיד לו, לא יבוא ברגע מסויים, ויגיד אני כבר הזמנתי אולם, הזמנתי רב, הזמנתי כבר את כל הלוגיסטיקה של החתונה, זה רציני, זה הרי פעם בחיים, כל החסכונות שלו הוא שם, כולל ההורים, ואז פתאום אומרים לו, אדוני, לא קיבלת אישור יהדות, זה חשוב מאוד.

זה שייך לא לרבנות.

אני לא יודע למי שייך, זוג צעיר לא יודע למי שייך.

אי אפשר לברר יהדות ללא קשר לתהליך נישואין.

אפשר, בוודאי.

הוא אמר שאפשר, אבל הזוג לא יודע. הם גרים מקטנות באותה שכונה, היו במקום ביחד, למדו ביחד, ופתאום רוצים להתחתן. לגבי השורשים היו בעיות, המטרה שלנו ליידע את אותו זוג צעיר שיש בדיקה, עוד לא אומרים לך תשובה, ייקח לנו יותר זמן, לכן אל תקבע דברים, מישהו מודיע, זה מה שאני רוצה לדעת.

בוודאי.

אולי אני אסביר קצת.

לא תסביר לי, תן לי תשובה.

אתן תשובה. זוג שבאו לפתוח תיק, הוא נולד בברית המועצות אין בידו אישור יהדות, הוא לא יפתח את התיק בכלל כך שיסבירו לו מראש, קח הפנייה, תיגש איתה לבית הדין הרבני, תביא משם אישור יהדות. זוג שנרשם וכבר יש לו הכול, בו ברגע שהוא פתח את התיק, הוא יקבל מידע בדיוק מה חסר לו.

עדיין הוא לא יודע. כשאתה אומר לו לך לרבנות, תביא אישור יהדות, עדיין הוא לא יודע שיש בעיה, גם אתה עוד לא יודע שיש בעיה.

ברגע שהוא הגיע לפתוח תיק, הזוג צריך להמציא את המסמכים שלו, הוא יראה באותו רגע מה הבעיה שלו.

תעודת לידה, דברים כאלה.

כן, אישור יהדות, תעודת נישואין, באותו רגע כבר יגידו לו.

אין לו, הוא חשב שהוא יהודי.

בסדר, יקבל הפנייה, גם משרד הפנים חשב שהוא יהודי, לא משנה, הוא יקבל הפנייה באותו רגע לבית הדין האזורי להמציא משם אישור יהדות.

כשמגלים שייקח יותר זמן, עוד לא יודעים אם הוא בכלל יהודי, או לא יהודי, בסדר, אני לא נכנס כרגע לזה. אני אומר זוג שיקבל התראה מוקדמת, שייקח לו זמן לבדיקת היהדות שלו. אני נתקלתי בכמה מקרים שלא עמדנו בלוח הזמנים - בן אדם הזמין הכול, לא יודע מה לעשות, בעל כורחו הוא צריך לעשות משהו.

הוא לא יכול לקבוע תאריך חתונה אם אין לו אישור יהדות.

אבל הוא קבע, לא אמרת לו.

אין לו אישור יהדות אבל על מה יקבע, עם מי התחתן?

הוא לא ידע שאין לו אישור יהדות.

סליחה, אדוני היושב ראש, איך הוא קבע תאריך נישואין באולם אם הוא עדיין לא נרשם לנישואין?

פתח תיק.

פתח תיק והלך לאולם?

הוא לא מבין, מישהו אומר לו?

אז זה מה שקורה, אם הוא יפתח את התיק באינטרנט, אז הוא חשב שהוא התחיל את התהליך, ועכשיו הוא יילך לאולם. אבל אם הוא יבוא למשרד וירצה לפתוח את התיק, יגידו לו, אדוני, אתה צריך ללכת לבירור יהדות, תלך קודם כל לבירור יהדות.

הוא התחיל, מי שמתחיל תהליך הוא חושב שזה נגמר? הוא גם מבין שצריך להגיע ולהירשם.

אני אומר כך, אדם שמגיע לבית הדין, בית הדין יכול במבט ראשון לדעת אם מדובר במקרה רגיל שסך הכול משך הזמן לבירור לא יעלה ל-15 יום, או שמדובר במקרה מסובך. מיידעים את הפונה ואומרים, שמע, המקרה שלך מורכב, מסובך, 15 יום לא מספיק, זה ייקח יותר זמן, תביא בחשבון את הדבר. ההצעה שהעלינו היא שנושא בירור היהדות לא יתחיל מזמן שאדם רואה את עצמו מועמד לנישואין, אלא יתחיל הרבה קודם, אולי אפילו גם בבתי ספר, לצאת במין קמפיין כזה ולומר לאנשים, ביום מן הימים תרצו לעמוד תחת החופה, בואו ונדגים את השלב של בירור יהדות על מנת שתהיה בידיכם תעודה שתוקפה לכל החיים ובה יצוין המצב שלכם, בדרך כזאת אנחנו נחסוך לאנשים הרבה עוגמת נפש.

מי יעשה את הקמפיין הזה?

זה דבר שהעלינו, דיברתי עם שרת המשפטים בזמנו, יש פה את הרב אליהו מימון שהוא אבי הרעיון הזה.

זה יפה, אבל מישהו צריך לעשות.

אם מקבלים הפניה מרשם הנישואין, אז הליך בירור היהדות היא חינם. כשהולכים ישירות לבית הדין, בגיל בית ספר, בגיל 18, בצבא, מה שיהיה זה עולה כסף, זה בתקנון. אני יושב ראש מכון "עתים", אנחנו מקבלים פניות ציבור בנושא רישום נישואין.

"עתים" זה גוף פרטי שמסייע לאנשים.

עמותה, לא גוף פרטי.

הוא העלה סוגיה מסוימת, אם אנחנו נותנים שרות לתושב, שרות לאזרח, אז יש כבר אגרה שהוא צריך לשלם כשהוא פותח תיק, הבנתי, למה פעמיים? על בדיקת יהדות צריך עוד פעם לשלם?

שני דברים שונים לגמרי.

אם אדם הולך לא למטרת נישואין בזמן הקרוב. לגבי הנושא של האגרה אפשר להסדיר, זאת לא בעיה.

אנחנו פותרים מאגרה גם ילדים מהתיכון, יש הרבה פתרונות, אגרה זה בעיה קטנה.

למשל "דור ישרים" עושים בדיקות לתלמידים ולתמידות.

אני חושב שאדוני צודק, ישנם זוגות שבאים להירשם, מייד הם הולכים - - -

חושבים נגמר.

לא יעזור שום דבר לאף אחד, והם באים אחר כך בטענות למה כן, ולמה לא, הדברים האלה קורים.

המטרה שלי ליידע אם יש בעיה. אם אין בעיה, הוא אמר, איך אני פותח את התיק אני כבר יודע אם יש בעיה, לכן אני צריך לדעת שהאזרח שהוא תמים, הוא לא יודע, הוא לא מבין בדברים האלה, אמרו לו לך תפתח תיק ברבנות, פותח תיק וחושב שהכול בסדר כבר, הוא לא יודע, באים אליי בפניות, אתה יושב שם ואתה חושב שאתה יודע, הוא לא יודע.

מדובר בשירות כמו כל שירות אחר במדינת ישראל, יש לו נדבכים שונים. למשל, הביטוח הלאומי, אפשר ללכת לוועדת ערר, אבל יש נוהל מוסדר תוך כמה זמן צריך להגיד לך אתה זכאי, אתה לא זכאי, אתה צריך ללכת ולכאן - אצלכם נדמה שאין נוהל, אין נוהל ברור.

הנוהל הוא פשוט ביותר. בן אדם בא בבוקר בשעה תשע, דופק על דלתו של רשם הנישואין, מבקש לפתוח תיק, מאותו רגע הוא יכול לסיים את התיק אם אין שום בעיה והוא הולך הביתה, הוא נרשם לנישואין, זה הכלל. אם הוא נכנס לרשם הנישואין, והתברר שיש בעיה של בירור יהדות, אומרים לו בו במקום, אדוני, יש לך בעיה של בירור יהדות, קח הפנייה לבית הדין, התיק שלך כרגע לא נפתח. בשני המקרים האלה מי נראה לדעתך ירוץ לאולם לקבוע תאריך לחתונה?

מתוך אי ידיעה, מתוך תום לב, יש כאלה שלא יודעים. מה שאתה אומר פה עכשיו ונראה לך מאוד ברור - - -
אם יש בעיה לכאורה, תוך כמה זמן צריך לענות על סוג הבעיה, האם תוך 30 יום? האם זה באמת עניין של בירור הילכתי זה או סתם עצלנות של הרב שהיה בחופש?

אנחנו מבקשים בדרך כלל מהציבור לפי הפרסומים שלנו שאדם שרוצה להתחתן יבוא להירשם לנישואין לפחות 45 יום לפני מועד החתונה, כי זה פרק זמן שאני יכול אם צריך בירור יהדות שזה 15 יום במקרה הקצר, אולי 30 יום במקרה הארוך, במסגרת 45 יום הוא יכול עוד לבטל את האולם אם צריך, הוא יכול לעשות שינויים כאלה, או לקבל את הפתרון תוך 45 יום, זה דד-ליין המינימלי. לגבי הדד-ליין המקסימלי זה אני תומך בהחלט בעמדת המשרד, מצדי שיבוא להירשם אצלי לפני שנתיים, מה אכפת לי. אלא מה התברר, במהלך השנתיים הוא עלול לשנות את דעתו שלוש פעמים שיהיה בטוח שהוא רוצה אותה ולא מישהי אחרת...

אמרת משהו שקלטתי אותו טוב, אתה אומר הוא בא אליי לפתוח תיק, ברגע שאני זיהיתי שיש בעיה ביהדותו, אני כבר לא פותח תיק. זאת אומרת, הוא כבר מבין שהתהליך לא התחיל, אתה שולח אותו לשם, רק אחרי שהוא מביא את אישור יהדותו, רק אז אתה פותח את התיק.

בואו ונגמד את הבעיה. כל מי שההורים שלו התחתנו פה ברבנויות בארץ לא אמור להיות לו בעיה, אם מתחיל בעיה, רק מחוץ לגבולות המדינה.

הרב רצון, תחכים אותנו בנסיון שלך, אדוני.

באמת, מבחינה פרקטית באים אלינו כבר לאחר שהזמינו את האולם, זה הרבה מן המקרים, מה שגורם לבעיות. היום ברמה של פרסום באינטרנט אפשר לבוא ולומר, כל מי שירצה להירשם, לא יקבע באולם בטרם יבוא במגע עם - - -

מי יעשה את המודעה הזאת?

הרבנות הרושמת, צריכה להיות הנחיה, אנחנו ניתן הנחיה, והמחלקה של הרבנות במשרד הדתות תעקוב על קיומה, ואין שום בעיה.

מי עושה היום? מי לוקח על עצמו לעשות?

זה מידע שקיים באתר הבית.

הכול ידוע, אנחנו אנשים שיודעים את הדברים. יש פה עם ישראל, אנחנו מדינה קולטת עליה, יש אנשים שלא יודעים עברית, יש אנשים שלא יודעים להיכנס לאינטרנט, גם את המנטליות שלהם לא מבינים - אנחנו צריכים לפשט, לא כולם יודעים הכול. לכן האינפורמציה צריכה להיות מירבית, מקסימום אינפורמציה, מקסימום בירור יהדות בבתי הספר, לא יודע, הכול, אבל מישהו צריך לקחת את זה לא רק לדבר. לא ישבתם עם משרד החינוך, עם משרד המשפטים, לא גיבשתם איך מוציאים את הנוהל הזה שזה יהיה כמו שפעם דיברו שיעשו תיאוריה בבתי הספר – דיברו. עשו תקופת ניסיון והפסיקו, לא יודע, אלה דברים שמדברים בשולחן עגול. יושבים ביחד, סגן שר הדתות, מועצת הרבנות הראשית, מעלים את הסוגיות, שר החינוך, שר הפנים צריך, מי שצריך, יושבים ומעלים את הדברים. משרד המשפטים צריך לתת את הגיבוי שלו, ואז רואים איך אנחנו מיישמים את הדברים האלה. אבל אתם נתקלים בבעיה, לא דוח מבקר המדינה, הוא עושה דוח פעם בכמה זמן, אבל אתם חיים את זה יום יום. למה כבוד הרב לא מציף את הבעיה? צריך למצוא פתרון לדברים האלה, לא, בסדר, פתרנו בעיה, בוא נמשיך הלאה. לא, אנחנו רוצים כמה שפחות בעיות לתושבים, לאזרחים שהם לא יודעים מה זה.

זה לא בעיה של הנחיה, זה בעיה של מודעות ציבורית במסגרת הפרסום. אל תפיל את זה על המועצות הדתיות. כל מועצה דתית לא תפרסם, זה צריך להיות מלמעלה, או הרבנות הראשית או משרד הדתות.

באותה הזדמנות לגבי הסייפא של אדוני היושב ראש, היה ובאמת לא הוזמן אולם, ויש עיכוב בירור היהדות, תצא הנחיה שיהיה תיאום בין בית הדין הרבני, ובין הרב הרושם נישואין, לתת איזושהי הערכה של זמן, ויאמרו לבני הזוג.

נתקדם לסעיף הבא – מינוי רושמי נישואין והעסקת מדריכות כלות - גם פה משהו שהצביע דוח המבקר.

לא תקין בעיניי שרב שרושם נישואין, אשתו גם מדריכת כלה, או רב עיר שם את הבן שלו, או הבת שלו כמדריכת כלה, זה לא עובר בירושה. אנחנו נלחמים בהרבה תופעות של נפוטיזם בכל המקומות, ולכן אנחנו צריכים גם פה לעשות סדר, לא צריך אחד ליהנות מכל המטעמים של השלטון, ואחד לא אוכל כלום. גם בני תורה, ובלנית שלא קשורה לרב, לא קשורה לרב שכונה, לא קשורה לרב הראשי, לא קשורה למועצה דתית ולראש מועצה דתית. אנחנו צריכים לדאוג שגם אחרים, למשל, רשת הנמלים, כל אחד מכניס את המשפחה שלו, ואחרים לא יכולים להיכנס לנמל, או רשות שדות התעופה, אנחנו נלחמים בתופעות האלה. יש יושב ראש ועד עובדים, יש מבקר המדינה, יושב ראש ועדת עובדים בראשות שדות התעופה, 25 אנשים כך או כך קשורים אליו, למשל.

התוכן של הדברים שמוסרת הבלנית זה חלק מהעניין, אין משהו ברור איזה מידע צריכה הבלנית להעביר לזוג המחליט להינשא - - -

קשרי נפוטיזם, שנית, מה ההכשרה של אותה בלנית, או אותו מדריך נישואין, מה הוא מדבר, על מה הוא צריך לדבר. יש כאלה שאומרים חצי שעה קיבלתי הדרכה, אני לא הבנתי. פעם ראשונה נחשפים לנושא הזה, מקווה, לא מקווה, מה ההשלכות, מה חשיבות של הנושא, אולי באמת היו מדברים נכון, והיו שומרים על זה כי זה חשוב. אבל באים כאילו לצאת ידי חובה, לא כשליחות אמיתית, גם לא יודעים מה להגיד.

לגבי רבנים רושמי נישואין ממלאי מקום – זאת סמכות בלעדית של מועצת הרבנות הראשית לישראל. בעניין הזה כאשר מתעורר צורך למנות רב ממלא מקום בערים שבהן אין רבנים, הרי איפה זה נעשה, זה נעשה בערים שבהם אין רב עיר כרגע, כי יצאה לגימלאות והעיר לא בחרה עדיין רב עיר, אבל אני צריכה לקבל שירות, צריך מישהו שיאשר לפני הנישואין. אנחנו פונים למועצת הרבנות הראשית, והמועצה ממנה.
אני מודה ומתוודה שלא תמיד, לפחות בחודשים האחרונים מועצת הרבנות הראשית מינתה כמה מינויים שאני מודה שאני לא רוויתי נחת גם מהמינויים האלה.
אני חושב שמועצת הרבנות הראשית צריכה למנות רבנים עם זיקה ברורה לעיר שבה הם מתמנים, ובוודאי, עם כל קישוריהם שהם בנים של הרב הקודם, הערה נכונה. דיברתי עם הרבנים הראשיים, אני אפנה את תשומת ליבם של הרבנים, אני כבר דיברתי עם הרבנים הראשיים הנוכחיים החדשים. אני לא רוצה לומר, היה מינוי שלהם לאחרונה שלדעתי מינוי לא ראוי, ואני הערתי את תשומת ליבם שהם טעו במינוי, ואני מקווה שהם יתקנו, זה הסמכות שלהם.

מה עם ההכשרות?

אנחנו לא יכולים להסתפק - - -

אבל אין לי משהו אחר, אין לי כלים אחרים. אני לא יכול לאכוף את דעתי על הרבנים הראשיים לישראל, ועל מועצת הרבנות הראשית. אני יכול לומר את דעתי. אמרתי דברים ברורים, אני לא מסתתר. אני חושב שלאחרונה מינו מינוי שלדעתי לא היה נכון.

אנחנו כאן כדי לתקן ליקויים.

אני לא חושב שאני מתחמק. אני אומר את הדברים הברורים ביותר.

אני שוב אעיר את תשומת ליבם של הרבנים הראשיים, שיהיה תשומת לב מירבית להערות של המבקר לא למנות מינוי של מקורבים, ולמנות אנשים שבראש ובראשונה העיר רוצה אותם, ולא למנות אנשים שהעיר לא רוצה אותם, אלא מישהו אחר, זה לא נכון ולא ראוי.
לגבי הדרכת כלות, אני מתכונן לצאת במכרז ארצי. אני רוצה שמי שהתעסק בנושא הזה, יהיו גופים שזה עניינם. שיודעים לדבר עם הציבור הרחב, שיודעים לקרב את הציבור הרחב לנושאים של תורה ויהדות. אגב, זה לא בדיוק לזה, אבל משיק לזה הקמנו במשרד לשירותי דת מינהלה לזהות יהודית, הרעיון הוא רק לומר את הערכים של המדינה לציבור שלא מכיר אותם.

בעניין הזה אני פניתי לרבנים הראשיים לישראל, ביקשתי מהם לקבל הנחיות ברורות מהם נושאי הליבה שהם חושבים שצריכים להיות בהדרכה כזאת. אנחנו כמשרד לשירותי דת, מתכוננים מעבר לנושאי הליבה שהרבנות הראשית תקבע, נוסיף עוד נושאים אחרים על ערכי משפחה, על החשיבות של ערכי המשפחה. אני בא לצערי מ-21 שנים של מנהל בתי הדין הרבניים, אני ראיתי את אחוזי הגירושין הגבוהים, ואני חושב שזה דבר שחייבים לעשות אותו, כי לצערנו הרב אחוז הגירושין הגדול הוא בחמש השנים הראשונות לנישואין, כי לצערנו לא הייתה מספיק הכשרה לבני זוג. אני מתכוון בשנת התקציב הקרובה לקחת על עצמנו לעשות תהליך של הדחה ארצית. אני מקווה מאוד שהנושא הזה יקבל שינוי מהותי ושונה ממה שהוא היום.

לגבי הנושא של מדריכות כלות, יהיה גוף שהתמקצע בנושא הזה.

אני מניח כמה גופים, נצא במכרזים כמובן. הרעיון הוא שיהיו גופים.

מישהו מלווה אותם, מישהו בודק מה צריך להיות ההשכלה של אותה מדריכת כלות? מה היא צריכה ללמוד למרות שיש לה תואר שלישי באיזשהו נושא אבל לא קשור לזה בכלל.

לכן אמרתי, יש היום ברוך השם, הרבה גופים במדינת ישראל שעוסקים בהעברת תכנים יהודיים, שיודעים איך לעשות את זה. אני חושב שאם אנחנו ניתן להם את הכלים – כפי שאמרתי, אנחנו ממתינים לקבל תשובה מהרבנים הראשיים, ומה אנחנו רוצים כמשרד וכתוספת, כדי שזה יקבל פנים אחרות לגמרי.

אני חייב להתערב בנקודה זו ולומר שהמענה לנושא של מינוי רשמי הנישואין, בעינינו, כביקורת המדינה הוא לא מענה מספק. מדובר בעובדים הנמנים על עובדי שרות המדינה, אלה עובדי מועצות דתיות. תשובה של הפניית תשומת לב של מאן-דהוא לעניין על מנת שיפעל לתקן, היא לא יכולה לספק אותנו כביקורת המדינה.

אז תזמין את הרבנים הראשיים ודבר איתם.

זה לא תפקידו, זה תפקידך. תפקידו להצביע על הליקויים, תפקידך לתקן אותם.

אני בוגר ביקורות של מבקרת המדינה. מבקר המדינה לעולם, אני אומר לך לעולם, שים לב למה שאני אומר לך, לעולם לא מפנה ביקורת ישירה כלפי סוג מסוים של אנשים כדי לא לפגוע בהם, ואני לא רוצה להרחיב על זה, תאמין לי. תאמין לי, ואני יכול לתת לך 10 דוגמאות על כך. אתם חוששים, נוח לכם להביא את הדוגמה על המשרד לשירותי דת, מה אתה רוצה ממני? אני מיניתי את הרבנים הראשיים, אני בחרתי בהם? אני לא מבין מה אתה רוצה. הם כפופים לי? אני יכול לתת להם הנחיות? אני מצטער, אני לא מוכן לקבל את הביקורת הזאת, עם כל הכבוד. אני לא מוכן לקבל ביקורת כזאת. תבקר נכון, מה זה הדבר הזה? אני רוצה שיידע למקד את הביקורת, הרי הוא יודע שזה לא סמכותי, הוא יודע שאני לא יכול להנחות את הרבנים הראשיים, אני לא יכול להגיד להם כלום, הם לא כפופים אליי - מה החכמה, למה סתם?

- - - הרשות המבצעת, ביכולתו ובסמכותו לשנות גם את החוקים.

אז אין לנו מה לעשות, ממש לא.

כבוד סגן שר הדתות, אתה מכיר את הדברים, לכן חשוב לנו לתקן את הליקויים. אנחנו יושבים בבית מחוקקים, אני כרגע במצב שאני נמצא היום, הכפיפות של הרבנים כביכול נמצאים בצד ראש הממשלה, אליך עברו כבר?

כן, אבל הם לא כפופים אליי. היחידה המינהלתית היא חלק ממשרד לשירותי דת.

פה נושא מינהלתי, פה מדברים על מינהלתי.

זה סמכות אינרנטית של מועצת הרבנות לישראל.

לא, זה לא נושא הילכתי, זה נושא מינהלי, זה כן בסמכותך.

הלוואי.

אני רוצה להניח את הדברים רגע על קרקע יציבה. ראו מה כתוב בדוח: - "נמצא כי לא קיים נוהל כתוב המגדיר את הליך הבחירה של רב רושם נישואים, ובכלל זה מי רשאי להגיש מועמדות לתפקיד, מהם תנאי הסף, ובאיזה אופן תפורסם המשרה". אני עדיין לא נמצא ביום שמחליט מאן דהוא על אדם מסוים, אני עוד מדבר על התשתית. עונה לנו הרבנות הראשית: - "אכן, אין נוהל כתוב, אולם קיים נוהג מסודר לפיו פועלת הרבנות הראשית". כשאני אומר שאנחנו לא יכולים להסתפק בתשובה שניתנה פה כרגע, אני מתכוון לתשובה הזו. אי אפשר לבנות מערך מינויים בשרות המדינה שמושתת על נוהג כשאי אפשר להצביע בפנינו מהם תנאי הסף, ומה הליך הבחירה.

זה לא רבנות ראשית.

ואני חוזר על עמדתי, שאת התשובה הזו מבחינת הרשות המבצעת כפי שנאמר פה קודם, דעתנו לא תהיה נוחה עם תשובה מהסוג הזה.

בסדר, אנחנו ניתן תשובה.

אני הסכמתי איתך, אבל תפנה אותה למי שנתן אותה לא אליי.
אני רוצה שתדע למקד אותה לנקודה המסוימת.

הרב רצון, בבקשה.

ביחס להדרכת כלות – באמת, התחלתי כיושב ראש ועדת הנישואין לטפל בנושא, מה צריכים להיות התכנים וכל הכללים, אלא נקטעה העבודה באיבה בגלל בחירת רבנים ראשיים.

מה קשור לרבנים ראשיים?

הכול נקטע, ואחר כך בחירת מועצת רבנות ראשית. קבעתי כבר פגישה עם הרב הראשי לישראל שהיא אמורה להיות בעוד שבוע, שבועיים.

גם אני קבעתי כדי לראות את הדברים, יש דברים שהוא צריך לטפל.

על מנת להתחיל לחדש את העבודה, להניח אותה על השולחן.

לגבי תכנית מה ילמדו. מה עם מינויים ברישום נישואין?

גם זה יונח על שולחן העבודה.

יש נהלים ברורים?

עדיין לא.

מה יונח?

אין נהלים ברורים כמצופה מהביקורת, אלא יש נהלים פנימיים, דהיינו, שאם באמת מישהו רוצה להיות רושם נישואין, עליו לעבור בחינות מסוימות, ואם הוא עבר - - -

מי בודק?

הרבנות הראשית, אובייקטיבית בודקת, ודאי. הבחינות בכתב, בחינות אובייקטיביות. אחר כך דנים עם מועצת הרבנות הראשית אם אכן באמת ראוי מעבר לבחינה. אני רוצה לומר לכם, לא אחת אנחנו לקחנו בחשבון שיקולים שחס וחלילה המינוי שלו לא ישפיע על בחירתו כרב לעתיד לבוא. זאת אומרת, אנחנו רגישים לדבר הזה, אלא מה, שהנהלים האלה צריכים להיות כתובים, להיות פרטניים, בעזרת השם.

איך הוא נבחר, איך יודעים שחסר רשם נישואין?

אנחנו מודיעים להם.

איך אני מוודא שרב העיר לא דואג שהבן שלו ייכנס שם או חתן שלו? יש לכם בדיקה, דרגה ראשונה, דרגה שנייה. אתם אומרים לא, לא יכול להיות בדרגה – מעגל שלישי לא יכול להיבחר, אני רוצה שגם אחרים ייהנו, למה רק בנים של?

נכון. הנושאים האלה נידונו לא אחת במועצת הרבנות הראשית, זאת אומרת, יש רגישות לעניין הזה.

איך פותרים?

אני מודה שאין - - -

אבל יש נהלים.

אין שום נהלים.

לא נכון, אלה נהלים שלך.

אין נהלים.

אני אומר לך שכן יש נהלים. אני מבקש שאנחנו נקבל תשובות בכתב איך מתכוונים לענות על הדברים החשובים שהצביע עליהם מבקר המדינה, ולכנס דיון בעוד שלושה חודשים ונראה. חודש, חודשיים, אני חושב שזה נושא מאוד משמעותי.

אני לא יעזוב את הנושא, זה רגיש מבחינה ציבורית.

אני רוצה להבחין בין שתי עמדות, העמדה של מבקר המדינה והעמדה של סגן השר.

אין עמדה, זה ביקורת.

מבקר המדינה לא מצביע על הרב המורשה לרשום נישואין, שזה רב העיר, הוא מדבר על רושם הנישואין, אותו פרקליט שיושב במשרד.

לא, יהושע אתה טועה, זה לא הביקורת, תקרא אותה.

אני קראתי את הביקורת - - - שלזה הוא מתכוון.

לא, יהושע, אתה טועה, זה לא הביקורת, תקרא אותה. תן לי להקל עליך, למשל, בירוחם אין רב עיר, צריך למנות רושם נישואין בעיר הזאת, אז תבדוק את מי מינו, ועל זה הוא מבקר ובצדק, כי מינו את הבן של הרב הקודם, מה אתה רוצה? על זה הוא צועק ובצדק רב. אתה צועק עלי במקום לצעוק על הרבנים הראשיים.

קודם כל אני לא צועק עליך, חס ושלום. בוא נתחיל מזה שעליך אני לא אצעק אף פעם.

אל תתבייש, תמקד נכון.

אם ירושה לי להשלים את הדברים, אני מכיר את הגברות שעשו את הדוח של הביקורת. אני יודע למה התכוונו ולמה רצו להתכוון. מעבר למה שכתוב, כל מערך הנישואין מושתת על שני שלבים. יש שלב של הרב שמתחקר את הזוג ופותח את התיק וממלא את כל השאלון, ויש את הרב שבסופו של דבר חותם על תעודת הנישואין שזה רב העיר. מה שהרב אלי בן-דהן, סגן השר דיבר זה על מינוי בירוחם של רב עיר. בהיעדר רב עיר, מינו רב מורשה לרישום נישואין, בזה פתרנו את הבעיה. יש מחר חוק שעולה - פתיחת אזורי רישום, בשביל מה אתה צריך בכלל את הרבנות הראשית? אל תמנה רב עיר, אין רב עיר לא יירשמו בירוחם יירשמו בבאר שבע, פתחנו את אזורי הרישום נכון?

זה לא נכון, עדיין יש תושבים בירוחם שלא רוצים לנסוע.

בשביל מה אתה פותח את אזורי הרישום?

לגבי רב רושם נישואין, לגבי רב שפותח את התיק, אז יש כללים, יצא נוהל של המשרד לגבי נושא של העסקת עובדים, הנוהל הזה מדבר על ניגוד עניינים. אני בעצמי רציתי לעשות מכרז, מזכירה למחלקת הנישואין, התברר שהיא קרובה שנייה של מדריכת הכלות, ביטלתי את המינוי שלה. למה? כי יש נוהל מאוד ברור שיצא לא מזמן בפברואר. אותו דבר רשם נישואין אם נרצה לבחור בחור שיעשה רישום נישואין, הוא לא יכול להיות הבן או קרוב המשפחה של רב העיר.

זה לא הבעיה, לעובדים המינהליים יש נהלים מסודרים. הביקורת עוסקת ברבני העיר, עיר שאין בה רב עיר, צריך למנות רב עיר אחר שיהיה מורשה נישואין.

בשביל מה למנות רב עיר?

כדי שירשום נישואין בעיר הזאת.

אבל יש לך פתיחת אזורי רישום.

למה הוא צריך לעבור מעיר לעיר בשביל להירשם? זה בנוסף, לא בשביל לבטל רישום נישואין, מה פתאום.

זה בדיוק התוצאה שתקבל כתוצאה מהצעת החוק של פתיחת רישום נישואין - - -

מה פתאום, אתה טועה.

ניפגש בעוד חמש שנים.

את הנושא הזה לא סגרנו.

אם תוך כדי דיון אנחנו מגלים שאלה שהגיעו לא אמרו את דברם, בדיון הבא נזמן אותם. יש כמובן אנשים ברי סמכא שיושבים על כסאות גבוהים בכיסא רם ונישא, לא פעם הוועדה הזאת באה לראש הממשלה לעשות דיון אצלו בדברים מסויימים, לא פעם אנחנו מזמינים אותו לכאן והוא מגיע. גם יש נושאים לגבי הרבנים הראשיים שאנחנו צריכים מולם מספר נושאים, לא רק נושא זה, יש עוד כמה נושאים מול הרבנים הראשיים, אז ייתכן שדיון אחד נקיים ברבנות הראשית אצלם, נזמין את שניהם, תלוי מי יטפל בה, נשב שם ונלמד את הסוגיה. המטרה שלנו להיטיב עם הציבור. אנחנו צריכים לתת שירות לציבור בסופו של דבר, ואם לא בא הרב אלינו, אנחנו נבוא אל הרב, ככה זה עובד.

אני עוזרת ליועץ המשפטי במשרד לשירותי דת. אני רציתי בהקשר של מינוי רושמי נישואין להפנות אתכם לסעיף 2, הוא בעצם נותן סמכות לרבנות הראשית לתת כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין, ומתוך אותם רבנים שקיבלו כשירות, למנות את הרושם, וזה מה שאני מבינה הבחנה שעשה הרב ערוסי, שהוא בעצם דיבר על זה שהם עושים מבחנים זה מתן הכשירות, ומתוכם הם בודקים מבחינת ניגודי עניינים. נכון שצריך אולי לחדד, לעשות איזשהם נהלים, אבל אני חושבת שהצטיירה כאן תמונה של הפקרות מוחלטת שהיא לא קיימת בשטח. כן חשוב לנתב את הדברים.

המלה הפקרות לא נאמרה בשום מקרה. אני מאוד מדויק בדבריי.

אני לא טענתי שאמרת את המילה.

אמרתי, נדרשת התשתית הראויה כדי שההליך הזה ייעשה כמו שצריך.

אני ממשיך בסעיף הבא, צריך להתקדם – היבטים בעריכת חופות וקידושין, מתן אישור קבוע או חד פעמי לעריכות חופות וקידושין.
כבודו, נתקלתי בזוגות שהתקשרו אליי, למשל, שהם רוצים להתחתן באזור מסוים, הרב של אותו אזור מונע ממנו להביא את הרב שלו כי הוא רוצה לקבל את הכסף.

- - -

אל תגיד בדרך כלל, עשרות מקרים אני אביא לך. אני אביא לך את המיילים.

עשרות מתוך 37 אלף שמתחתנים בשנה - - -

אחד חמור בעיניי.

לא נתקלתי.

מאיפה אתה?

מקריית גת.

משה אתה טועה, אני רק לפני שבוע טיפלתי - - -

אנחנו מטפלים פה בארץ.

לא אצלך.

אני באופן אישי הייתי צריך לטפל לפני שבוע במקרה של אדם שרצה שמישהו מסוים יחתן אותו, יש לו אישור מהרבנות הראשית שהוא רב עורך, אבל אמר לו רב העיר, אצלי פה לא תחתן, אני צריך מעורבות של סגן שר כדי שיקרה.

לא דיברתי על קריית גת, מדבר על מדינת ישראל.

פנו אליי זוגות מכפר חב"ד, הרב אשכנזי לא נותן לאף אחד להיכנס, לא נתניה, למה אתה אומר נתניה? יש הרבה ערים. נגיד עוד ערים - קריית גת לא ראיתי, אבל יש עוד הרבה ערים, יש לי מכתבים לא סתם אומר.

ברוך השם נקבעו קריטריונים למתן אישורים לעריכת חופה וקידושין מעבר לרב הרושם הנישואין, כלומר, תכנית כבקשתך, אתה מעוניין יש לך רשימה אתה יכול לבחור.

כמו שבוחרים רופא היום.

נכון, יש קריטריונים שוויוניים, זה עבר בביקורת המדינה, הם קיבלו את זה, ברוך השם אנחנו פועלים על בסיס זה.

אנחנו גם התגברנו על עניין של אישור חד פעמי, ביקורת המדינה אמרה לא וזה נעצר.

לא, ייתן רב מישהו שאין לו בר סמכא.

אין אישור חד פעמי על ידי רב ראשי, או לשכה. ביקורת המדינה בצדק דיברה על כך - ברוך השם זה נחסם. מה שכן אדוני צודק, יש רבנים אשר באמת מעדיפים את הרבנים שלהם על פני רבנים המבוקשים על ידי בני הזוג. לצורך זה, ברוך השם, קודם כל הקמנו בית דין משמעתי בתוכיי הרבנות הראשית. מה שצריך לעשות היום לתעל את זה שתהיה קובלנה. בדרך כלל לא מגישים קובלנה מסודרת, אלא שמועות, אם אכן באמת נתעל את זה לאיזשהו נוהל שיש קובלנה כתובה - - -

כבוד הרב, אני רוצה להתחתן, בן זוג רוצה להתחתן, למשל, בנתניה, אבל הוא חב"דניק ורוצה להתחתן בכפר, רוצה להתחתן כי כל החבר'ה שלו שם, ההשגחה שם. הוא בא לשם, יש לו את הרב שלו שמילדות מלווה אותו, כל השיעורים אצלו, הוא בן תורה, הוא לומד בכולל, רוצה להביא את הרב שלו, את המשגיח שלו, תשמע, זה כמו אבא בשבילו.

אם הוא ראוי.

הוא ראוי, אין ספק, אף אחד לא מדבר אם הוא לא ראוי. יש לו אישורים והכול – אף אחד לא ייכנס פה, על זה אני מדבר, לא קובלנה.

אני מתכוון שבן זוג הזה יקבול לרבנות, והרבנות תזמין את הרב הזה, אין מה לעשות.

יש מה לעשות מה פתאום, מה פתאום קובלנה, יוריד לו א הסמכות הזאת, אין דבר כזה, הוא לא יכול לקבוע, כל אחד יביא את מי שהוא רוצה מראש, חוק נעשה, אנחנו בבית המחוקקים, אז צריך לעזור לו, אני לא צריך שמישהו פה יהיה בעל הבית על משהו.

זאת תהיה הסנקציה, הוא לא ישמע – "אין מענישין אלא אם כן מזהירים", אז מורידים לו - - -

כבוד הרב, במקום שעושים את האירוע, הוא יגיד, אל תסבך אותי עם הרב, תעשה לי טובה, מחר יורידו לו את הכשרות מחר, זה מסובך. אבל אם אני מוריד לו את הסמכות לגמרי, אז אני לא מסבך את בעל האולם המסכן, בעל האולם הוא שבוי שלו, לא רק הזוג הצעיר. הוא סגר את כל המערכת ככה, רק אני ובלעדיי אף אחד לא, זה אני רוצה לפתור בעיה - הסנקציה הזו לא עוזרת. בעל האולם יגיד, אני מוריד לך עוד כמה אגורות במנה, רק תביא את הרב הזה, הוא לא רוצה להסתבך, אתה צריך לפתוח את זה שאין לו סמכות, ברגע שאתה מוריד לו את הסמכות הזאת שהוא יקבע לזוג צעיר שלא גר בעירו בכלל, אתה מכתיב לו - מה אתה תגיד לי את מי להביא?

כדי להוריד סמכות רב ומשפטן.

אין לו את הסמכות הזאת, הוא לוקח את זה בכוח.

אדוני היושב ראש, אני גם רב וגם משפטן. כדי להוריד סמכות שמוקנית לו מכוח החוק, אני חייב להביא אותו לשימוע, ואני חייב - - -

איזה סמכות יש לו שהוא יקבע - - -

הוא רושם נישואין.

הוא יקבע מי יעשה לי את החופה?

נכון, ודאי. אם הוא לא ראוי בעיניו, הוא לא ייתן.

לא אמרתי לא ראוי, הוא ראוי, יש לו רשיון.

לכן אמרתי, כל שהוכח בבית דין משמעתי שאכן הוא עובר על ההוראות, ואדם אשר כשיר הוא לא מאשר אותו, אז יורידו לו את הסמכות, זה חייב להיות נוהל.

זה מסובך. הוא לא יודע למי ללכת, אם תפרסם את זה כן, אתה תיקח על עצמך לפרסם. כל זוג צעיר שירצה להינשא וירצה להביא את רבו, אם עושים לו בעיות, יפנה לכתובת זה וזה בגדול, זה בסדר, אבל אף אחד לא יודע.

למה אי אפשר להוציא תקנה שפשוט מחייב את רשמי הנישואין לקבל את הרשימה הארצית?

אם הוא יבחר מתוך הרשימה הארצית, אבל הרב לא מאשר.

אמרתי, כל שיש קובלנה לרבנות, הרבנות תיכנס לפעולה.

לזה צריך למצוא פתרון.

אני רוצה לחזק את הביקורת בעניין הזה. יש רשימה של אלפים שנמצאים מורשים מטעם הרבנות הראשית, ועדת חריגים שהם יכולים לערוך חופה וקידושין. היום, לפי התקנות, רב עיר יכול להגיד אני לא מתייחס לרשימה הזאת. זאת אומרת, בני זוג מגיעים ואומרים, אנחנו רוצים את הרב הזה שנמצא בתוך הרשימה, והרבנות הראשית כבר נתנה לו את האישור, הוא יכול להגיד שלא, צריך לשנות את הנושא הזה, צריך בתקנה לחייב את רשמי הנישואין לקבל את הרשימה הזאת.

אני מסכים.

מה זה אני מסכים, צריך לתקן. מה שאתה לא יכול תגיד, אני פה.

אני לא הרב הראשי לישראל, עדיין לא.

אני רוצה לומר עוד שני דברים בקשר לאלה שכן מצליחים להיכנס לתוך הרשימה הזאת. לדעתי, הקריטריונים הם קצת קשים מאוד, להיכנס לוועדת חריגים, להיכנס לתוך הרשימה הזאת - - -

למה זה חריגים בכלל? אנשים ראויים צריך.

חריגים, הכוונה היא מי שלא מכהן כרב.

השם חריגים בוטל.

חריג מי שהוא לא רב מכהן. מי שרב מכהן, מקבל באופן אוטומטי יכול לערוך חופה.

גם אם הוא לא רב מכהן והוא ראוי, אולי אין לו קשרים מתאימים והוא לא נבחר, אבל הוא רב ראוי.

יש קריטריונים והוא מקבל אישור מאתנו.

לא חייב להיות רב שכונה.

הצעתי לא פעם, ישבתי עם הרבנים הראשיים הקודמים, והצעתי לא פעם, שכל מי שמחזיק בידו תעודת רב שכונה, לצורך העניין יכול להיות רב שכונה ברמות, יוכל לערוך חופה וקידושין.

זה בסדר, יש לו תעודה. הוא לא מונה, כבוד הרב.

בשכונה שהוא נבחר.

לא נבחר, כבוד הרב, יש הבדל. הרב ערוסי, אני אשאל את השאלה ונחדד אותה.

יש לנו, ברוך השם, מלא ישיבות שמוציאים בוגרים, בוגרים טובים. חלקם נבחנים על רב שכונה, הוא נבחן, אין לו את הקשרים בחצרות מסוימים.
שנית, יש קריטריונים של 15 אלף תושבים על כל רב פעם. למשל, יש 60 אלף תושבים, מגיע להם 4 רבני שכונות, עכשיו הוא למד אבל הוא לא זכה, אבל יש לו כשירות לרב שכונה, יש לו כושר, אבל הוא לא רב שכונה בפועל, אבל הוא למד, אני אתן לו תעודה, אתם נותנים לו תעודה?

בשלב זה לא.

למה? מה חטא? פעמיים אתה מעניש אותו?

לא, אני לא מעניש אותו. יש שתי קטגוריות. יש קטגוריה של רב מכהן, ורב מכהן זה רב עיר, זה רב יישוב, לרבות רב שכונה נבחר באופן פורמלי, אבל אדם שיש לו רק כושר לרב שכונה, והוא איננו מכהן כרב, אז הוא צריך לעמוד בקריטריונים אחרים. למשל, כושר רב שכונה שהוא לא עבר בחינה של חופה וקידושין.

אז לחייב אותו.

לכן, אם הוא ייפול באחד מהקריטריונים, ואני מוכן לפתוח - - -

רב שכונה שנבחר, אבל הוא עבר את אותם מבחנים, שניהם עברו.

ההצעה שלי לחייב אותו.

אני אומר, שני בוגרים סיימו כושר לרב שכונה. שניהם התמודדו, אחד נבחר ואחד לא נבחר. הם סיימו אותה השכלה, אותה הכשרה, הוא נבחר, לא מספיק שהוא נבחר כי הוא טוב, כי הוא חבר של, הוא נבחר ברוך השם, עכשיו הוא המסכן, יותר טוב ממנו בהשכלה, אבל לא נבחר כי – הוא יקבל גם רב שכונה, גם רשם נישואין, גם משכורת ועוד בונוס, וההוא המסכן, לא פרנסה, למה?

יש קריטריונים. גם בישיבה, ראש ישיבה, יש קריטריונים.

תענה רק על זה, אל תלך לשם. דיברתי איתך, שני בוגרים, אותו קורס, אותו דבר, הוא קצת מקורב, קיבל תפקיד, השני קצת פחות, אבל בעילוי הוא יותר עילוי. תשובה, אתה אל תכביד עליו עוד פעם, הוא רב שכונה, למה אתה אומר עוד פעם עוד קורס, עוד קורס, הוא גמר בדיוק מה שהוא גמר.

אני חוזר ואומר.

לא, אל תחזור, תתקן, כבוד הרב. לא צריך עוול על עוול על אנשים, לא צריך.

נביא את זה לדיון.

לא דיון, קביעה. כבודו, אתם לא הכול קובעים, יש בית מחוקקים, לא תעשה את זה אני אעשה חוק. אני אעשה חוק שכל רב שקיבל כושר רב שכונה, הוא יהיה גם זכאי לעשות חופה וקידושין, ואתה תעשה את החוק, אז תביא אותי להביא חוק. כבוד הרב, אני לא צוחק.

אדוני היושב ראש, כיוון שאדוני היושב, הוא לא סתם יושב ראש, אלא הוא מאג'נדה מסוימת, אסור למחוקק להתערב בעניינים הלכתיים.

אם לא תעשו, אנחנו נתערב. כבודו אני מתערב, אני מתחייב, כבודו.

אני מתחייב להביא - - - בפני מועצת הרבנות הראשית שהיא הגוף המוסמך לומר - - -

כבודו אם יבטיח לי שיעשה השתדלות, השתדלות להעביר, לא להביא את זה.

השליחות שלכם דבר אחד, השליחות שלי דבר אחר, אני נגד עוול, מי שעושה עוול, אני רוצה לתקן. לא מעניין אותי רבנות, לא מעניין כלום, בשביל זה בחרו אותי, לא, תחליפו אותי, כך אני מסתכל. לא יהיה עוול לרב כושר ששניהם עמדו באותם מבחנים, שאחד זכה בגלל, אחד לא זכה, אבל לא בגלל זה פעמיים יזכה זה ולא יזכה זה – לא יהיה דבר כזה.

לכן, תוך חודש ימים תביאו את זה להנהלה, ואם לא, אני מקדם חקיקה בנושא הזה, אני לא רוצה חקיקה, חקיקה זה בסוף אם לא תעשו, אבל עוול אני לא יכול.

היה דוח מבקר המדינה, היושב ראש היה דיבר ונגמר, לא נגמר. כל מה שיש פה בדוח אנחנו מטפלים, זה לטובת הציבור הרחב. גם פה יש אנשים שהוכשרו, הוא צריך גם איזה פרנסה, מדי פעם לעשות חופה וקידושין. למשל, יש לו שמונה ילדים, למה לא לתת לו?

אני רוצה להסביר עוד היבט שעושה את זה לקצת יותר מורכב. קח לדוגמה, אדוני, שני סטודנטים לרפואה, עברו את כל המסלול, נבחנו, קיבלו רשיונות, אחד המשיך ברפואה, ואחד הלך לעבוד לא ברפואה, לעבוד בשטח, עורך דין. אחרי חמש שנים, הוא בא ואומר, אני רוצה לפתוח קליניקה רפואית. האם העובדה שהוא למד פעם רפואה מאפשרת לו בכל עת לפתוח מחדש את הקליניקה כשהוא לא עשה, הוא לא התעדכן בחידושי הרפואה, הוא לא עסק בפועל - לימודים גם שוכחים.

שאלת, לפי חוק הוא יכול לפתוח קליניקה, לא שואל אותך. אני אתך, הוא חמש שנים לא התעסק ברפואה, היה עורך דין בתחומים אחרים, בנדל"ן, אחרי חמש שנים אני רוצה לפתוח קליניקה, פותח קליניקה - חוק אמרת, אני החוק, אתה יכול לפתוח.

אתה רוצה לתקן עוול בעוול.

איזה עוול אתה מתקן, הרב יהושע, תהיה הגיוני. שניהם גמרו הכול ביחד באותו מידה, אל תלך חמש שנים, אל תלך לשם.

אדוני, יש פסק דין של בית המשפט העליון. לפני כמה חודשים שעסק בדיוק בעניין הזה, של רופאים.

אני מדבר עכשיו על דוח מבקר המדינה.

אני רק רוצה לציין, שהפסק דין עסק במישהי שלא סיימה את מבחני ההתמחות, זאת אומרת, הרפואה. לא סיימה את כל המבחנים ורצתה לגשת אחרי 20 שנה למבחנים, לא סיימה.

אני לא אתן לכם לעשות עוול במדינת ישראל. אני נתתי לכבוד הרב רצון, 30 יום, לא, יהיה חוק. אתם לא תעשו פה מה שאתם חושבים שאתם רוצים, ככה זה יהיה.

רק להשלים, הרב ערוסי, גם תתנו דעתכם על כך, על רבני עיר שמבקשים מהם מישהו לערוך חופה, שיהיו ברשימה שלכם שאישרתם אותו, ורב העיר אומר, לא מעניין אותי, אני לא אתן לו. אני, במקרה כזה טיפלתי לאחרונה, אני אומר לך הרב, זה עוול שאסור להסכים לו.

רבותיי, אלה שרוצים לתקן צריכים להיות מתוקנים. רבותיי, זה לא יעלה על הדעת לבוא לשלול סמכות מרב עיר בלי קובלנה, ובלי שיובא לפני בית דין משמעתי, זה חייב להיות שימוע, ואז נוקטים בסנקציה. רבותיי, אי אפשר לבוא ולתקן על ידי קלקול.

30 יום, אחר כך נדבר.

החוק נותן להם את כל הסמכות לרבנים הראשיים הן לחתום והן לא לחתום, ואף אחד לא יכול להכריח אותו לחתום לא על תעודת כשרות, וזה יכול לדחות את זה בנתניה, אומר לו, אדוני, אני לא אתן לך להיכנס לנתניה, אין שום חוק שמאפשר לדבר הזה.

אנחנו נביא חוק.

יכול להיות שנבחן את האפשרות למצוא את הדרך כן לכפות על הדבר הזה.

אני לא רוצה חוק, אני רוצה שיעשו את זה בהסדרה עצמית דרך רבנות.

אף אחד לא ישמע לדבר הזה.

אם לא תהיה ברירה - - -

לא לערב את המחוקק בעניינים הלכתיים. הוא צודק, יובא לדיון ודיון מעשי, רבותיי, היו זהירים, אסור למחוקק להיכנס לענייני בית משפט, ואסור למחוקק להיכנס לעניינים רבניים – אסור.

אני אומר עוד פעם, אם בבית משפט עושים עוול, אנחנו גם שם מתקנים את החוק, גם בבית דין אצל הרבנות, אם יעשו עוול לציבור, אנחנו נכנסים כמחוקקים. אנחנו ריבון, אנחנו מעל הכול. אמרת הפרדת רשויות, הרשות המחוקקת היא מעל לכול בכוונה, אם אין מורא חיים בלעו, אחד יאכל שמן וגבינה, ואחד לחם אפילו לא יהיה לו לאכול, לכן אנחנו צריכים פה להזיז דברים כאלה, זה הרגישות שלנו.

יש רבנים שאינם מסתפקים בקבלת אישורי יהדות מבתי הדין הרבניים, לא רק שלא מסתפקים, אומרים האישור של בית הדין הרבני הוא לא מספיק, זה עמותה פרטית שהיא תתן לי את האישור הזה לרישום נישואין. אני אומר לכם, גם הנושא הזה הוא נושא חמור. העברתי את העניין לרבנים הראשיים. כל הנושא הזה של דיני המשמעת לרבני עיר, אני מתכונן לטפל בו בצורה יסודית, כי זה חייב להשתנות. דיני המשמעת לרבני עיר הם כמעט לא קיימים. בשנים האחרונות נעשו מדיני המשמעת האלה צחוק, לצערי הרב, ורבני עיר כאלו שפסק דין של בית דין רבני לא מוכן לקבל, אלא רק איזה עמותה פרטית, והרב הזה קיבל קובלנה נגדו הרב. לקחנו אותו לבג"צ, הם הגישו בג"צ, אני אישית כבר כבלתי בפני הרבנים הראשיים על הרבנים האלו, לצערי הרב, עד רגע זה לא נעשה כלום. אני אטפל בזה, אני אומר לך הרב, זה לא יהיה, דיני המשמעת של רבני עיר השתנו לגמרי, אני לא אסכים לכך.

מועצת הרבנות הראשית החליטה, כל שיש רב כזה שאיננו מסתמך על אישור בית הדין הרבני, מפנים מייד במיידית לרב הראשי - - -

ומה עם הרב הזה, הוא ימשיך לעשות מה שהוא רוצה?

קודם כל ברמה הפרקטית זוג לא ייעצר בגלל זה, אלא במיידי נותנים לו מענה.

מחילה, אני עושה את זה גם בלי מועצת רבנות ראשית, אתה יודע את זה לבד. אתה יודע את זה לבד שרבני עיר שלא רושמים גרים, או לא רושמים כאלה, אתה יודע שפונים אלינו. הרב סאמין יודע, אנחנו פה טיפלנו - לשכתי טיפלה במקרים, אנחנו העברנו אותה לרבנות אחרת, זה לא צריך להיות ככה.

יש סנקציות עליהם?

לא, אין כלום, זאת הבעיה.

הוא טוען מצפונית אני לא יכול לעשות זאת - - -

אני לא מקבל את זה, אני מצטער. הוא לא נולד להיות רב עיר, אף אחד לא חייב אותו להיות רב עיר, זה לא ירושה מאבא שלו ולא מאמא שלו, עם כל הכבוד.

אז צריך לתת שרות לאזרח בסוף.

הרב ערוסי, אמרתי לרבנים הראשיים, אם אתם לא תיקחו את זה במהירות, תטפלו בזה, אני בלי נדר מתכונן להביא תיקון לכל דיני המשמעת של רבני עיר, כי זה לא יכול להיות.

סנקציות כלכליות.

פיטורין, לא כלכליות. מצטברים אצלנו תלונות רבות על רבני עיר שעושים כבשלהם. צר לי להגיד הרב, הנושא מועבר לרבנים הראשיים, והרבנות גוררת רגליים.

אתה יודע מה יהיה בסוף, אנחנו מנענו. אני אגיד לך מה יהיה בסוף עם רבני עיר, אנחנו מנענו כל הזמן, נתנו קדנציות לרבני עיר, וכל אלה שלא עומדים אחר כך לא ייבחרו. למעשה, אנחנו לא רוצים להגיע לזה, רק מנענו, כמו שרב ראשי מכהן 10 שנים, יש הרבה חקיקות שהרצנו פה, ואנחנו מנענו שלא יהיה קצוב לרב איש קדנציה. אבל בסופו של התהליכים לא מקבלים דין, אתם מתריעים, לא עושים, אז או הוא, או אנחנו, צריך לחשוב על הפתרון. בסוף אנחנו צריכים לתת שרות לתושב, לא יכול להיות שהוא קיבל תפקיד לכל החיים שלו, עכשיו הוא עושה מה בראש שלו, אין דבר כזה. אם הוא עושה שליחותו נאמנה שיחיה כמה שהוא רוצה, אבל אם יש בעיה צריך לדעת לטפל בו. בסוף יביאו חקיקה כי אין ברירה, כי אנחנו לא רוצים להביא חקיקה, לא רוצים, אבל אם אין ברירה, אז אולי כדאי לחוקק. מתריע פעם דוח המבקר, פעם, פעמיים, שלוש, אני לוקח דברים באופן רציני.

האם שופט יפסוק בניגוד לרצונו, והרבה פעמים דעת הרוב מכריעה והוא לא יפסוק בניגוד למצפונו.

אנחנו בתהליכי מכרז נכתוב בפעם הבאה, שמי שרוצה להיבחר, אם יש לו בעיות מטעמי מצפון שלא יילך לתפקיד הזה. אין דבר כזה שאתה מכניס - - -

אני לא מבין הרב, מחילה, הרב, אני מתפלא, רב העיר הוא רואה את עצמו יותר מעבר להרכב של שלושה דיינים, באמת? הרב נותן לזה גושפנקא? אפשר להסכים לדבר כזה? עם כל הכבוד. מי זה הרב הזה, מי הוא בכלל?

לי אתה לא צריך להוכיח, זה לא בגלל כפיפות.

הנושא של נישואין פרטיים הוא נושא באמת חמור. אני כבר שנים מטפל בעניין הזה כמנהל בתי הדין. לצערי הרב, אני אומר פה מערכת המשפט בישראל, או משרד המשפטים, כמה וכמה פעמים היו לי דיונים עם יועצים משפטיים לממשלה, הגשנו הצעות חוק, אני רציתי להטיל עליהם עונשים פליליים על אדם שעורך נישואין פרטיים, כי זה תקלה. לצערי, משרד המשפטים בעניין הזה מאוד מקל, וגם פה.

הוא לא עבר על החוק, אגב, זה בעיה.

זה לא מדויק. יש סל כללי של תקלה ציבורית, לו היה רוצים אפשר היה למצוא.

כאן צריך לעשות חוק, כאן המחוקק צריך להיות אקטיביסט.

הרב, בעזרת השם, בקרוב, יהיה חוק בעניין הזה. אני מקדם חוק בעניין הזה, בעזרת השם.

כבודו, אם לא תקדם, זה יגיע אלינו.

אני מקדם בעניין הזה חוק, שמי שעורך נישואין פרטיים - - -

כלומר, ללא רישום מוקדם ברבנות.

בגירושין פרטיים, אותו דבר.

נכון, בגיורים פרטיים, בחליצות פרטיות גם כן.

אני רוצה לומר, אני ממשיך בנושא הזה את הרב בן דהן. הרב בן דהן, ניסח מכתב איום, במרכאות, לרבנים שעורכים נישואין פרטיים, זה מכתב שלצערי הרב אין לו כיסוי משפטי משום שמעולם לא יכולנו לפעול נגד רבנים כאלה, זאת תקלה גם במה שלא מדווחים על הנישואים.

כבודו, שמכין את החוק, את הטיוטה להעביר לכולם לקבל הערות, אולי יש להם עוד דברים להוסיף.

כל חוק ממשלתי 21 מפורסם באתר האינטרנט.

סעיף 3 - קבלת תמורה בגין עריכת חוקה וקידושין.

בעניין הזה אני רוצה לומר, יש הצעת חוק שמקדמים שני חברים ממפלגתי - שולי מועלם ומוטי יוגב - חוק שמסדיר את כל הנושא של קבלת תמורה, או אי קבלת תמורה. אני מניח שהחוק כבר עבר קריאה טרומית, אני לא יודע באיזה שלב הוא נמצא, אני יכול לבדוק.

אם הוא כבר נבחר במשרה הציבורית שמקבלת כסף מהמדינה, רב שכונה, אז הוא מתוך עירו מחתן זוג, זה חלק מהשרות.

נכון.

רבותיי, ישבנו בפרקליטות ועדה מיוחדת, בראשה ישב ניצן, ואני, עבדכם הייתי בוועדה הזאת, ונקבעו נהלים שברמה עקרונית לא מקבלים תמורה, אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל, כי מה קורה - לפעמים מזמין אותי בן זוג אחד, זאת אומרת, חתן משלי, או כלה משלי מקריית אונו, לאן? הוא עושה את זה באילת, כלום אני צריך להיות מטורטר לאילת? זה תפקידי, זה נכון. דרך אגב, אני לא מקבל שום כסף עבור שום חופה שאני עושה. אבל אני אומר יש בזה דברים, לכן יש חריגים מסוימים, הכלל שרב עיר מכהן - - -

ייתן לו הסעה, מונית, או מישהו מהמשפחה יסיע אותו?

הרב, הדבר הזה מוסדר.

לגבי הנושא הזה של קבלת כסף עבור עריכת חופה, יש נוהל מוסדר בעקבות דוח מבקר מדינה שהוצג, הנוהל הזה צריך להיות נאכף על ידי המשרד. חבל שכל דבר שעושים ולא מצליחים לאכוף אותו עושים עליו חוק - למה? אתם חושבים שאם יהיה חוק, יהיה מי שיאכוף אותו? הרי מי יהיה האוכף של אותו חוק? אותו משרד שלא אוכף את הנהלים, אז מה עשינו?

אם יש חוק, אז הולכים למשטרה ומגישים תלונה.

דבר שני שאני רוצה לדעת, זה נושא של גביית אגרת פתיחת תיק.

עוד דבר בנושא האגרות. עריכת חופות, על מי אנחנו מדברים? על רב שנושא בתפקיד ציבורי, או רב שלקחו אותו, כמו שאמרתם, יש לו כושר רב שכונה, על מי אנחנו מדברים? מי שבתפקיד ציבורי, אז זה אומר שרובם של הזוגות לוקחים רבנים באופן פרטי, רק לשלם להם.

פרטי זה עניין אחר ודאי.

פרטי הוא מביא אין בעיה. אם זה משגיח שלו, זה בינו לבינו.

החוק מדבר רק על דברים שנושאים במשרות.

רק עליהם, וגם אם זה בעיר שלהם.

אם הוא לקח רב פרטי, זה כבר לא משנה, כבר לא בעיה של הרבנות.

ישנם מקרים בהם נניח אדם מסויים או רב מסויים לא מאשרים אותו, מה הוא עושה? נהיה מאכער, לוקח מישהו אחר שיבצע במקומו ומסתדרים, ואף אחד לא יכול לבדוק את זה.

את זה לא הבנתי, זאת אומרת, הוא צריך לבוא, במקומו הוא שולח את סעדיה.

הרב הלא מורשה הוא באמת עורך את החופה, או לוקח חבר שלו שחותם כאילו הוא עשה.

זה רעה חולה.

זה דבר חמור.

בנושא של קבלת תמורה אתם מסדירים.

אגרות – האגרות במשך 12 שנה לא עודכנו. ברוך השם, בתקופה שאני במשרד בדיונים מול משרד האוצר הגענו לסיכום.

רוצים לעודד זוגות צעירים שהתחתנו...

אני כן יאמר, אנחנו הסדרנו עכשיו בתקנות האגרות החדשות גם את נושא ההנחה.

מה גובה האגרה במקום 600 שקלים?

700 שקלים. 12 שנה זה לא עודכן, גם זה הגענו לפשרה עם משרד האוצר.

צריך קובע במדינה, ה-6 לנובמבר יש לו כמה משמעויות, אחד מהם פוליטי, אני לא אעלה את זה כאן כי אני עובד ציבור.

מי מגיע לו הנחה?

סטודנטים, תלמידים, מעוטי יכולת. יש הגדרות ברורות, יש נהלים מסודרים, יש אישורים, הנושא הזה הוסדר בתקנות האגרות החדשות.

בנושא האגרות ישנה תופעה שרבנים מורשים ברישום נישואין, שלדעתי זו טעות של הרבנות הראשית שנתנה להם את זה, שאינם במסגרת מועצות דתיות, פותחים תיקים, גובים אגרות, והכסף שמשולם לא ברור לאן הולך. יש ערים שאין שם מועצות דתיות, בעיקרון ההסמכה לגביית אגרות דת, רק למועצה דתית, רשות מקומית איננה יכולה לגבות אגרות דת.

יש מחלקה שנותנת שירותי דת.

למחלקה הזאת יש לה גם רב עיר, במקרה זה הוא גם מוסמך לרישום נישואין. למה הרבנות נתנה לו הסמכה למרות שאין מועצה דתית? זו שאלה בנפרד שצריך לשאול אותה. אין מועצה דתית אז - - - אין משרד הפנים אז לא פותחים תעודת זהות.

העיר מודיעין אין שם מועצה דתית.

הגיע זוג פתח תיק במחלקת הדת של אותה רשות, צריך לשלם אגרה, הוא משלם אגרה. עכשיו יש שתי תופעות, או שאותו זוג לא משלם אגרה כי אותה רשות יודעת שאסור לה לגבות אז היא לא גובה, ואז אתה יוצר העדר שיוויון בני שני זוגות, בין אחד העירוני שהוא משלם אגרה למועצה דתית, לבין אחד שנמצא במועצה האזורית שאין מועצה דתית שלא משלם אגרה, או לחילופין, שאותו רב כן גובה את האגרה, ואז השאלה האם האגרה הזאת - - -

לגבי קבלה – מי נותן למי קבלה? מה קורה? אם זה שייך לעיר, אז זה נכנס לקופת העירייה.

קופת העירייה רשאית לגבות את זה? לא. פתיחת אזורי רישום שהולך לעלות ביום שני לחוק, אני מקווה שכבוד סגן השר תיקן את זה, משום שבשיחה שלי איתו לפחות הוא הבטיח לי שאת הערים – בחוק הזה יש 14 רשויות מקומיות, ובין הרשויות המקומיות יש שם שמות של רשויות שאין בהן מועצה דתית. הסבתי את תשומת ליבו, אני מקווה שתיקנתם את זה - אני לא יודע מה עולה ביום שני.

שני דברים. קודם כל הנוסח שיעלה, הוא פותח את אזורי הרישום לגמרי, לא 14 רשויות, זה היה הטיוטה הראשונית. מה שכן, ויהושע צודק, יש ערים ומועצות אזוריות רבות שאין להם מועצה דתית, מחלקת דת, אבל כרגע הם לא מוסמכים לגביית אגרות. כרגע אצלנו במשרד, הלשכה המשפטית מכינה עכשיו אמנה בין המשרד לבין רשות שאיננה רוצה להקים מועצה דתית, האמנה הזאת תכלול מצד אחד מה הרשות המקומית מתחייבת ומה היא מחויבת מבחינת שירותי דת.

תושב של אותו מקום שרוצה להתחתן הוא בא לשם?

ודאי. מודיעין – בעיר מודיעין, מודיעין רגילה, גם מודיעין עילית, גם שוהם, אנחנו כרגע מכינים אמנה כזאת, שמצד אחד שירותי הדת לא יהיו וולנטריים כמו שהם היום. היום, ראש העיר של מודיעין החדש, שנבחר ב-90% יכול להגיד, חבר'ה, עם כל הכבוד לכם, אני לא צריך את הדתיים. אני נבחרתי ב-90%, אני מחר לא נותן סולר למקווה, מחרתיים העירוב התקלקל, אני לא מתקן, מציאות בלתי סבירה. לכן, אנחנו מכינים אמנה כזאת שמצד אחד יהיה ברור לה מה הרשות המקומית שהחליטה מטעמיה שלה, שאיננה רוצה להקים מועצה דתית, אבל היא מחויבת לתת שירותי דת, למה היא תהיה מחוייבת. מצד שני, אנחנו נאפשר להם לגבות אגרות עבור רישום נישואין ועבור מתן תעודות כשרות, אז יהיה להם מצד אחד איזשהו רווח שהם יקבלו אגרות שהיום הם לא יכולים. מצד שני, אנחנו נקבל מחויבות ברורה שלהם לשירותי דת שמחר בבוקר לא תקום מועצה ותשנה, הדרך הזה הולך ומשתנה.

אם הייתי ניר ברקת עכשיו בירושלים, הייתי עכשיו חותם על האמנה, סוגר את המועצה הדתית.

אבל למה לאפשר את זה?

כי זה קיים.

מה שכואב לי זה שהוא גם חבר שלי. אם הוא לא היה חבר שלי מילדות, מילא, הייתי אומר - - - ברזל מכה ברזל, עושה צעקה.

יהושע, אתה רוצה שאני אגיד לי מי היו השרים, אני לא איפשרתי לאף אחד בתקופתי. כל מה שקיים היום, רשויות שאין בהן מועצות דתיות, אתה יודע מי היו השרים לפניי, אז אל תדבר הרבה.

יהושע אומר, האמנה בסדר, אבל כתוצאה מהאמנה שלא יהיה מצב שכולם יגידו כדאי להיכנס לאמנה.

אני לא דואג. אם ניר ברקת היה לוקח אותי בתור מנהל אגף לשירותי דת - - -

לא, אז צריך לסגור את זה באמנה.

למה מאפשרים את זה?

יש פה הערה. יכול להיות שיש כוונות טובות, אבל לפעמים כוונות טובות - - -

צריך להסתכל שלא יהיה מצב שרצינו לעשות אמנה לגבי 14 נקודות, פתאום הלכנו למצב שכולם אומרים לי מתאים האמנה, אני לא חייב כלום.

רק היזהרו בהצעותיכם.

אני מקבל מצב קיים. את המצב הזה איפשרו שרי הדתות לפניי. זה המצב כרגע, אין לי היום שום כלי לחייב את ראש העיר של מודיעין להקים מועצה דתית. אין לי שום כלי, הוא קיבל הסמכה משר הדתות לפניי, אני חייב להמשיך את ההבטחה השלטונית שהוא קיבל. אני כן רוצה להסדיר את זה שזה לא יישאר כהבטחה בעל פה סיכום בינו לבינו, אלא יהיה הסכם מסודר בין העיר לבין המשרד לשירותי דת שיהיה ברור המחוייבות שלהם לשירותי דת שהיום היא לא קיימת בכלל.

אני רוצה לחדד את העניין הזה. אנחנו מתכוונים אמנם ללכת להסדרה, אבל זה לא בהכרח שיהיה באמצעות גביית אגרות. היום לרשויות המקומיות אין סמכות לגבות אגרות, האגרות יכולות להיגבה על פי סמכות של חוק שירותי הדת היהודיים רק על ידי מועצה דתית. הרשויות המקומיות מהסיבה שאמרת, הן לא יכולות, הן רשאיות לתת סל שירותים כאשר שירותי הדת לא נכללים בסל השירותים הזה, ולכן הן לא מחוייבות, ומאחר והן לא מחוייבות, הן גם לא יכולות לגבות אגרות. כרגע ההסדרה היא שהרשות המקומית יכולה לגבות את האגרה באמצעות מועצה דתית סמוכה, אבל גם ההסדרה הזאת, משרד המשפטים ומשרד הפנים אומרים שהיא הסדרה לא חוקית כיוון שזה נעשה בדרך עקיפה, ולכן אנחנו מתכוונים ולעשות איזושהי הסדרה שתהיה משהו באמצע, בסקאלה, דהיינו לא גביית אגרה, אבל לבוא ולקחת איזשהו עלות או מחיר לשרות שהם נותנים אבל לא בצורה של אגרה. תהיה הסדרה של היחסים בינינו לבין הרשות.

כן, אבל לא לפגוע בקיים. תבדוק, שלא ניגע בקודש קודשים של השרות.

אני בא להסדיר, זה מחייב אותם.

בבקשה, יבניאל.

זימנו לוועדה כל מי שנגע עבור הדוח, שעשו עבודה מצוינת, מדגמית, לקחו אזורים מסוימים. אני צמוד לדוח, ולכן אתם נוגעים בכל מיני דברים שזה גם כללי וגם נוגע אליכם. אז באתם כל הדרך, מישהו מטעמכם רוצה לדבר, פה נמצא סגן השר, ויושב ראש הוועדה, אם יש לכם משהו להגיד, בבקשה.

שמי רוחמה סלמן, אני רואת חשבון, החשבת המלווה של מועצה דתית יבניאל. יושבת איתי שרה יוזן, שהיא מזכירת המועצה, אנחנו בעצם הצוות שמנהל היום את המועצה מפני שראש המועצה נפטר ולא מונה ממונה אחר. אני מאוד שמחה על קיום הדיון בנושאי נישואין, וחבל לי מאוד. שמעתי כאן סוגיות באמת מעניינות, אבל יש דברים בסיסיים שלא נעשים ביישוב כמו יבניאל. ביישוב יבניאל יש רב שהוא מוגדר כרב של היישוב, אבל כל הנושא של רישום הנישואין שזה רק אחד הדברים שלא נעשים כמו שצריך, הוא פשוט שערורייתי, זה שבא לידי ביטוי בדוח מבקר המדינה, כל הכתוב שם הוא מאוד נכון, ומה שמפריע לי, אם זה יישאר במסגרת הדוח ולא ייעשה עם זה שום דבר. אין היום במועצה הדתית יבניאל קבלת קהל על ידי הרב, שום דבר, גם דיונים שהתקיימו בבתי משפט והגיעו איתו להסכמות שתהיה קבלת קהל שלוש פעמים בשבוע.

הרב ערוסי מכיר את הבעיה?

ודאי, יש ועדה במשרד הדתות שנים - - -

אז מה, נשאיר ככה?

לא, אבל לא תלוי בי.

לא תלוי בי, לא תלוי בו, מה יהיה בסוף התושבים סובלים. היא זועקת זעקת היישוב.

הרב ערוסי ישב בוועדה שניסתה להגיע לפתרון הבעיה, אבל אם דיברנו קודם על קובלנות, על רבנים וכו', זה מקרה שהיה צריך לטפל בו טיפול שורש, שאני לא מבינה למה הכול נעצר, ואני מודה שאפילו אחרי הדיון הראשון, מישהו לחש לי, תשמעי, לא ייצא מזה כלום.

מה צריך לצאת, איזה דיון היה?

יש ועדה ממשלתית על פי חוק והיא דנה בעניין, היא צריכה לסיים את העניין. אבל זה לא תלוי בי.

רבותיי, זאת אחרת הדוגמאות שהזכרתי קודם בלי להזכיר שמות. רבני עיר שלצערנו הרב באמת מקומם לא יכירם, זאת דוגמה שמביאה אותי לשנות את דיני המשמעת של רבני העיר. צריך לשנות את כל הסדר. המציאות היום שיש איזה ועדה מורכבת מנציג של – אני לא רוצה לפרט לכם, זה נציג של הרבנות הראשית, שהם יושבי ראש, לצערנו הרב, העסק נמשך זמן רב.

אבל אתם צריכים, חייבים למצוא פתרון לדבר הזה.

אני אומר שאני רוצה למצוא פתרון, את לא צריכה להגיד לי.

כבוד סגן השר, אנחנו לתושבי יבניאל צריכים למצוא פתרון. לכן התחיל תהליך, בחירות, לא אתה אשם, השר ההוא אשם, אני אשם, תמיד אני ראשון אשם. אבל התושבים לא אשמים שהם גרים במקום מיוחד, בגבעה, רואים שם את טבריה, מקום יפה, אני עובר שם מדי פעם כשאני מבקר בטבריה. לכן אתה עושה תהליך וצריך למצוא שם פתרון. לשלוח לה שם אולי מישהו שייתן את השרות לתושב, ותעשה את כל התהליכים שצריך, תעביר את כל המשמעת, זה תהליך, לוקח חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה, חמישה, שנה, שנתיים, שלוש, כי הוא אומר אין חוק בר סמכא, לא בר סמכא, אני צריך שירות לאזרח עכשיו. תעשו בדיון הזה גם אתם, או רב סמוך ייתן שירות לאותם תושבים, תסמיכו אותו, או תביאו לשם איזה בחור אברך בינתיים, בחלקיות משרה, שייתן שרות כזה או אחר, מישהו ראוי.

למה שהרב לא יעשה את זה?

יש לי בעיה כרגע. הם צריכים שרות לקבל.
אני לא מדבר רק על יבניאל, יש לי מערכת גדולה.

20 זוגות בשנה, זה הכול.

לא משנה, אז ל-20 זוגות האלה צריך פתרון, לאחד צריך פתרון, מה זה קשור? כבוד הרב שמע את הדברים? פתרון זמני אפשר?

אדוני הישוב ראש, אין לי סמכות חוקית. הסמכות החוקית נתונה אצלם, מה לעשות.

אני באופן אישי מטפל בזה, זה חלק מהבעיה, שדיני המשמעת לרבנים לא הוסדרו מעולם בצורה הנכונה והראויה, העסק מסורבל. בעיית יבניאל, אני מבטיח לכם תימצא לה פתרון, אני מקווה שבזמן הקרוב.

אני חייב להדגיש פה שיבניאל זה מקום מאוד קיצון בעניין הזה, זה לא דבר רגיל.

- - - ברמת ישי יש מועצה דתית, יישוב סמוך לשם יש מועצה דתית. תבקש מהיישוב הסמוך
לשלוח רשם נישואין פעמיים בשבוע ליבניאל.

מי מוסמך לעשות את הצעד הזה - רק הרבנים הראשיים, רק הרבנות הראשית לישראל.

אתה טועה. בבית"ר אין רשם נישואין, הרב לא מוכן רשם נישואין, אותו מקרה של יבניאל, אני שלחתי מהמועצה הדתית ירושלים את הרב - - -

איך עשיתם את זה?

אצלכם במשרד סגרו את זה.

יש הבדל בין רושם נישואין פקיד, לרב הרושם שחותם על התעודה.

הרב רושם הנישואין של בני הקהילה האתיופית גבו אגרות נישואין.

בנושא רושמי נישואין לבני העדה האתיופית, המצב היום הוא שיש יותר רבנים שהרבנות הראשית הסמיכה כרבנים רושמי נישואין לבני העדה האתיופית, סליחה, בבירור יהדות, אז הם עושים בירור היהדות, ואז הם באים להירשם לנישואין בכל מקום עם אישור בירור יהדות. תהליך הזה של רישום הנישואין ובירור יהדות, כרגע אצלנו בבחינה מעמיקה. אנחנו רוצים למחשב את התהליך הזה שעד היום הוא לא ממוחשב.

מה עם המכון? 20 שנה, 23 שנה, מה, לא מתייחסים לבג"צ?

אני לא מכיר אותו. אני חושב שזה בעיה קטנה. יותר דחוף זה לפתור את הבעיה של רישום הנישואין שיהיה תיעוד מדויק למה מחליטים מבררי היהדות שהוא אכן שייך לעדה היהודית, מה המסמכים, כל הנושא הזה עכשיו עובר תהליך של בחינה, הוא ימוחשב באופן כזה שבו - - -

מי אמון על זה אתם?

אנחנו. אנחנו מטפלים בזה, אני מניח חודש, חודשיים.

חודש, חודשיים, היינו רוצים 60 יום.

נושא התשלומים עברו, לא עברו?

הייתה תקלה זמנית, זה סודר כבר, אין דבר כזה היום.

לגבי המכון, אתה חושב שאחרי 20 שנה כדאי, או אתה אומר בנושא המיחשוב זה כבר ייפתר?

זה יפתור את זה.

ככל שהדברים בשליטה שלנו, זה יהיה חודש חודשיים.

מעוכבי נישואין.

אני ביקשתי למנות, מיניתי יותר נכון, ועדה בראשות דיין, הרב דוד מלכה, שבוחנת את הרשימה אחד לאחד, ובודקת מי יכול להישאר ברשימה, מי לא צריך להישאר ברשימה. לצערי, הרשימה במצב של ערבוביה בין סוגים שונים, מחצית מן הרשימה הם אינם יהודים בכלל. אינם יהודים אנחנו נרשום 300 אלף, אינני יודע כמה, זה עדיין שיירים של בלבול ברשימה. אנחנו ננפה את הרשימה, נעמיד אותה על המספר המדויק שהוא קטן בהרבה מן המספר המוצע. זה נעשה, בודקים תיק תיק, אחד לאחד, דיין עובד פעם בשבוע, עם דורית שנמצאת אצלנו במחלקה.

אפשר לתגבר את זה לתקופה מסוימת שיגמור את זה כמה שיותר מהר?

צריך להוציא אותו מן הדיונים, אין לנו דיינים. הלוואי שימנו.

כבודו, יש פרוייקטים אד-הוק, מה שצריך כמדינה לטפל בו, אתה אומר היו כמויות אסטרונומיות.

לסגור בית דין לחודש, לקחת את אותו דיין, לא פשוט.

כן, לא רק אותו דיין, קח עוד שתיים, שלוש, ביחד שיעשו.

אני מוכן לבדוק.

כבודו ייקח על עצמו, תוך חודש ימים אנחנו מזמנים אותו, יגיד לנו שהכול מסודר. סך הכול דיברנו על 300 אלף, סך הכול יש 21 אלף, ונגמר הסיפור...

לא 21 אלף, יש 5,000 ומשהו, מחצית אינם יהודים, חלק מהרשימה אלו זוגות שהתגרשו וחזרו לעצמם.

חודש יספיק לכבודו?

למה חודש, פחות, אני אבדוק את האפשרות.

שייקחו דיין פנסיונר.

מי משלם, אתה?

עברנו די מהר על העניין של רישום נישואין של יוצאי אתיופיה, אבל קיימת שם בעיה מאוד רצינית, שאחרי שזוגות יוצאי אתיופיה עוברים תהליך של בירור יהדות, לכאורה, הם יכולים לפתוח בכל מועצה דתית את התיק שלהם, אבל זה לא המצב. יש מועצות דתיות שמסרבות לפתוח תיקים ליוצאי אתיופיה עם שיעור נישואין. אין הליכי משפט, אין איך לפתור את הבעיה הזאת.

כבודו מכיר את התופעה?

הרבנות נתנה פתרון פרגמטי, ברגע שיש לנו מקרה כזה, במיידי מעבירים את זה לרב שיטפל בזה.

תפנה אותם אלינו ואנחנו נטפל בזה.

ודאי יש פניות תלויות ועומדות בבית משפט בדיוק בעניין הזה.

ראש מועצה דתית ראש העין, בריש גלי אומר, הרבנים האתיופים לא יודעים - - -

אין כלום איך להתמודד.

טלי, אחרי הדיון תשבו מספר דקות עם הרב סאמין, הוא אחראי על זה. קודם כל שיהיה לכם ערוץ פתוח, כל מקרה שיש לך, ישר לפנות אליו, הוא כמובן כמיטב יכולתו ותפקידו לעזור ולסייע. איפה את נתקלת בבעיה בקהילה האתיופית אנחנו רוצים להקל, איפה שעברו תהליך, סוכם. עברו את הכול, יש אנשים שמבחינה אידיאולוגית יש להם רב'ה - לא כל הדיינים של הרב עובדיה, יש של אחרים, לכן אמרתי תשימו דיינים רק של הרב עובדיה...
אני חייב לסיים דיון. יהיה דיון המשך.

ראשון נתנה - - - יהיה לו משרד מסודר.

ידענו שראשון לציון היא עיר רצינית, עיר רצינית מכובדת.

הרב דיכובסקי, זוג מעוכבי נישואין, הילדים שלהם רשומים ברשימה?

קודם כל יש לנו חוות דעת. היועץ המשפטי קבע שאי אפשר אוטומטית לרשום ילדים, אלא לפתוח תיקים ולנהל דיון. הילדים גם אם הם תוצאה ישירה של הדיון הקודם, חייבים להיות בעלי דין בפני עצמם. לכן אנחנו אוטומטית לא רושמים, אבל מנהל התחום של בירור יהדות הרב מימון פותח תיק, ובית הדין מזמין אותם ומקיימים דיון.

אני חייב לסכם את הדיון הזה. יהיה דיון המשך בטוח. כפי שהבטחתי, אפגש עם רבנים ראשיים, אני אבהיר להם, כי שניהם חדשים. אני אקח מספר דוחות ממנהלת הוועדה שקושרים לרבנות הראשית, אעלה בפניהם כרגע ברמה היכרותית, אני אבהיר כדי שילמדו את הסוגיות, אז נחליט אולי נעשה דיון אצלם בנושאים שנוגעים בהם. גם כבודו, אם יש לו משהו להעיר שתקוע שם, אנחנו לעזר. אנחנו מחוקקים. אנחנו רוצים שהמערכות התייעלו לבד, ימצאו נוסחאות לבד, תקנות לבד, חוקים לבד, נהלים, מומחה, בא מאזור משני ההיבטים, כבודו מומחה בתחומים, תמצאו את הנוסחה, לא רוצים אנחנו נעשה חוק, אבל, לא צריך. שתדעו שצרכי הציבור הכי חשוב לנו. העוול בציבור זה מה שחשוב לנו, אנחנו רוצים לפשט, אנחנו רוצים לחתן, נדע בדיוק איפה לעשות, ומה לעשות במינימום זמן, להתחתן, לא יבטל אולם שמחות, ייקח את הרב שהוא רוצה, כל הדברים האלה חשובים לנו מאוד. תודה רבה.
ישיבה זו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10>
רישום נישואין במועצות הדתיות
הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של כל אדם. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה. בשנים האחרונות נישאו במדינת ישראל באמצעות המועצות הדתיות, כ-37,000 זוגות יהודים בממוצע בכל שנה.
בשנת 2011 בדק משרד מבקר המדינה היבטים במערך הנישואין של זוגות יהודים, הנערכים בישראל באמצעות המועצות הדתיות.
הליך הרישום לנישואין

1.
הנוהל של המשרד קובע כי רישום הנישואין ייעשה באזור המגורים של אחד מבני הזוג או במקום שבו ייערך טקס הנישואין. כ-67% מהמועצות הדתיות רושמות לנישואין גם בני זוג שאינם עומדים באחד הקריטריונים שנקבעו בנוהל לעניין מקום רישום הנישואין. חרף זאת המשרד לא בחן אם יש הצדקה לעדכון הנוהל וליתר גמישות בנושא אזור הרישום לנישואין.

2.
נמצא כי המועצות הדתיות פועלות באופן שונה זו מזו - הן במסגרת ההליך והן בדרישות שהן מציבות לנרשמים לנישואין במסגרת בדיקת מצבם האישי: ליקויים אלה עלולים לפגוע בתוקף הנישואין ולהשליך עך מעמדם האישי של בני הזוג וצאצאיהם.

בירור יהדות לצורך נישואין

1.
לעתים נוצרו עיכובים ממושכים עד להכרעתו של בית הדין הרבני בשאלת היהדות של המבקשים להינשא, ולעיתים נמנע מבני זוג שנרשמו במועד מוקדם להינשא במועד שתוכנן על ידיהם בגלל עיכובים בבירור יהדותם.

2.
למרות שעל פי ההנחיות בירור יהדות ייעשה רק באמצעות בתי הדין הרבניים חלק מהמועצות הדתיות מבררות את יהדותם של המועמדים לנישואין באמצעות עמותה פרטית.

מינוי רושמי נישואין והעסקת מדריכות כלות

1.
התברר כי הרה"ר לא הוציאה נוהל כתוב המגדיר את הליך הבחירה של רב לכהן כרב רושם נישואין. הבדיקה העלתה שתי מועצות דתיות שבהן מינתה מועצת הרה"ר רבנים רושמי נישואין שאבותיהם כיהנו בהן קודם לכן כרושמי נישואין, וקיים חשש כי במינויים אלה ניתן משקל לייחוסם של הרבנים.

2.
נמצא כי 19 מבין 43 המדריכות המועסקות במועצות הדתיות הן נשות הרבנים רושמי הנישואין בהן. בנוסף, ההדרכה לכלות אינה מתבססת על הנחיות מסודרות הדנות בתוכני ההדרכה ובמספר שעות ההדרכה.

אישורים לעריכת חופה וקידושין

1.
נמצאו מקרים שבהם ועדת הנישואין של הרה"ר נתנה אישור קבוע לעריכת חו"ק לרבנים אשר לא עמדו בכל הדרישות שקבעה. קיים חשש כי עם חלק מהרבנים היא הקלה בשל ייחוסם או בשל קרבתם לגורמים בעלי השפעה.

2.
אף שנקבע כי אישורים חד-פעמיים לעריכת חו"ק יינתנו רק על ידי הרבנים הראשיים עצמם, למעשה ראשי לשכות הרבנים הראשיים הם אלה שנתנו את האישורים החד-פעמיים. עוד נמצא כי בקשות שנדחו בלשכה אחת הוגשו ללשכה השניה ואושרו.

השאת זוגות בנישואין פרטיים

יש מבין הזוגות שבוחרים להינשא בנישואים פרטיים מבלי שיירשמו כנשואים ברישום ממסדי כלשהו. לדבר יש השפעות הן במישור הפרט והן במישור הציבורי, אולם הנושא טרם הוסדר.

קבלת תמורה בגין עריכת חו"ק

על פי כללים שאישרה מועצת הרה"ר ביולי 2009, אסור לרב עובד ציבור לקבל תמורה עבור עריכת חו"ק, אלא אם כן שני בני הזוג אינם מתגוררים בתחום כהונתו. הועלה כי הרה"ר והמשרד לא פעלו לאכיפת האיסור לעבודה פרטית ללא היתר וליישום הכללים בתחום זה.

גביית אגרות

גובה אגרת נישואין במועד הביקורת היה 600 ש"ח ויש גם אגרות נוספות, כמו אגרה על הוצאת תעודת רווקות. חלק מהמועצות הדתיות לא מקפידות לגבות את האגרות בהתאם להוראות המשרד והדבר אף מתבטא בגביית תשלומים פחותים או גבוהים מהדרוש.

רישום לנישואין של בני הקהילה האתיופית

1.
על פי הנחיות הרה"ר, כל רושמי הנישואין חייבים לרשום לנישואין זוגות מבני הקהילה באזור מגוריהם. למרות זאת נמצאו מועצות דתיות שסירבו לעשות כן. התנהלות זו פוגעת בכבוד האדם ומנוגדת לעקרון השוויון המחייב כי הרישום לנישואין במועצות הדתיות ייעשה באורח שווה לכל יהודי.

2.
בשנת 1989 הורה בית המשפט העליון לשר לענייני דתות להבטיח הקמת מכון ליהדות אתיופיה, שירוכזו בו פרטי משפחות העולים - בין היתר לצורך הבטחת תיעוד ייחוסם של בני הקהילה. למרות זאת, עד היום המכון טרם הוקם.

ניהול רשימת מעוכבי הנישואין

היות שנישואי יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה, יש מגבלות שבגינן יחידים מקרב האוכלוסייה היהודית מנועים מלהינשא. מנהל בתי הדין הרבניים אחראי לניהול רשימת מעוכבי הנישואין.

1.
התברר כי הרשימה לא עודכנה כראוי.

2.
בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין רשימות מעוכבי נישואין, נקבע כי יש להימנע מאיסוף מידע על אנשים שלא פנו כלל בבקשה להירשם לנישואין. הועלה כי לעתים הוספו לרשימה גם אנשים כאלה, דבר זה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת ההנחיות.

3.
נמצא כי במועצה הדתית בירושלים מתנהלת כרטסת הכוללת גם מידע על מעוכבי נישואין, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.


הפיקוח והבקרה של המשרד לשירותי דת על המועצות הדתיות

1.
לא היו למשרד תכנית עבודה או סדרי פיקוח שיטתיים על הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות.

2.
לא כל המועצות הדתיות מקפידות לעדכן במועד את המשרד על דבר הנישואין, ועקב כך נמצאו בני זוג שנישאו לפני כמה שנים והם עדיין רשומים במרשם האוכלוסין כפנויים.
סיכום והמלצות

מכלול הממצאים שהועלו בדוח מחייב הסדרה ממוחשבת של כלל המערכות המעורבות בהליך הרישום לנישואין. משרד מבקר המדינה סבור כי הסדרה נאותה של הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות ופיקוח על כלל הגורמים המעורבים כדי לוודא שאכן מתקיימים הכללים שנקבעו, הם צעדים נחוצים: הם יתרמו להבטחת השוויון בין הנרשמים לנישואין, ויחזקו את אמינותו של הליך רגיש זה המשפיע על מעמדם האישי של רבים מאזרחי ישראל.