הכנסת התשע-עשרה

PAGE
2
ועדת הכלכלה
23/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 96>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ט בחשון התשע"ד (23 באוקטובר 2013), שעה 9:00

<הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013 (מ/792)
>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

ישראל חסון

>
יותם זעירא - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מורן הכהן-יבין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תמר מור - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנן רטמן - יועץ שר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מירית עמרני - שירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מרים פרוינד - שירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורטל אמת - מתמחה, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר רועי בורוכוב - מנכ"ל, הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

ד"ר אורנית רז - מנכ"ל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

רותי רוזנטל - מתצפתת, המשמר החברתי

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

עידית שבתאי-סידיס - לוביסטית, התאחדות האיכרים, פוליסי

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

הדר אביב
<הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013 (מ/792)>

הגברת ורון, אביטל סומפולינסקי, כל האורחים, היום אנחנו מדברים על הצעת חוק להסדרת תוצרת אורגנית. רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-31 ביולי 2013, הוועדה מכינה את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. עורך-דין סומפולינסקי, בבקשה.

דווקא שמשרד החקלאות יציג את הצעת החוק – מי מציג מטעמכם את הצעת החוק?

אני אציג.

בבקשה.

גברת מרים פרוינד.

בעקרונות החוק להסדרת תוצרת אורגנית, שלמעשה הוא חוק צרכני לכל דבר, יש שני דברים: תוצרת אורגנית צריכה להיות מגודלת על-פי התקנים שנקבעו לה, וצריכה להיות מפוקחת על-ידי גוף בקרה שממונה על הצורך של פיקוח.

בשנים האחרונות, במשך יישום החוק, נוכחנו שקיימת בו איזושהי לקונה שאנחנו באים לסגור עכשיו. הלקונה היא שיש תוצרת אורגנית שסומנה בסמלים, שזה הפריבילגיה של החוק – הסימון בסמלים האלה, שמעיד שהתוצרת היא אורגנית – תוצרת שכתוב עליה "אורגנית" מבלי שהיא עמדה בכל הקריטריונים של תוצרת אורגנית, כי המילה "אורגני" לא הופקעה לצורך החוק הזה, וכל מי שסימן תוצרת וכתב עליה "אורגני" מבלי לסמל אותה בסמלים, לא עבר עבירה על-פי החוק.
אנחנו מבקשים לסגור את הלקונה הזאת ולהגיד, שרק תוצרת שפוקחה וגודלה על-פי תנאים יכולה להיקרא גם "אורגני". זו ההצעה העיקרית של החוק.

לפני שנעבור להקראה, יש מישהו מסביב לשולחן הזה שיש לו הערה כללית לגבי הנושא הזה?

שמי דוקטור אורנית רז, אני מנהלת איגוד תעשיות המזון והתאחדות התעשיינים. מחליפי, דוקטור רועי בורוכוב, הוא עכשיו מנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית, ועד לפני שלושה חודשים זה היה התפקיד שלי.
היום, בתעשייה, יש לנו הרבה יצרנים שהם גם יצרנים אורגניים, וחשוב לי להגיד שבתקופה האחרונה, מרגע שהתחלנו לעבוד על התקנות, נכנסה תוצרת מיובאת בסטנדרטים שהם נמוכים מהסטנדרטים המקומיים שלנו; הם לא הלכו למשרד החקלאות, לפי החוק, והם השאירו את המילה "אורגנית", גם אם היא באנגלית.
הרבה מהצרכנים יודעים לקרוא את המילה "אורגנית" באנגלית, ובעצם נוצר מצב בו היצרנים המקומיים נפגעו בעקבות היבוא הזה, ואני מברכת את משרד החקלאות, לפחות מבחינת - - -

הלוא אנחנו, מצד אחד, רוצים תוצרת מקומית, רוצים איכות, ואנחנו רוצים גם יבוא כדי שיהיה מחירים ראויים ותחרות לצרכן.

את אומרת פה שחלק מהיבוא שמובא ארצה נקרא "אורגני", - - -

על אף שהוא לא עומד בסטנדרטים.

כן, על אף שהוא לא עומד בסטנדרטים. זאת הטענה?

כן, זאת הטענה.

יש פה מישהו מהיבואנים? מי אדוני?

רז הילמן, אני מנהל את תחום המזון באיגוד לשכות המסחר.

מה אתה בהכשרתך?

למדתי משפטים ומינהל עסקים.
יש לי שתי הערות כלליות לגבי הצעת החוק. הראשונה מתייחסת, ואמרה דוקטור רז בצדק – השינוי המשמעותי שנותנים פה הוא השיניים שנותנים לחוק הקיים.

צריך להבין, יבואנים שמביאים מזון עושים התאמות לתוויות, ויש תוויות מייצור מדינות אחרות שבו דרישות הסימון הן שונות. כשעושים תווית למוצר מקומי, אז יש מדבקה שמדביקים על התווית, אבל יש גם, כפי שהיא אמרה, סימונים שעושה היצרן. במקומות שבהם יימחקו הסימונים האלה, הם יימחקו או בצורה מכוערת, או בצורה שתודבק עליהם איזושהי מדבקה.

אני כמובן מקבל, וחושב שצריך להסדיר את נושא המזון האורגני. אני רק מבקש שתינתן תקופת היערכות משמעותית יותר מזו שכתובה היום.

לזה נתייחס בזמן ההקראה.

והדבר השני, בחלק מהמזונות יש רכיבים ספציפיים, לא המזון כולו מוגדר כאורגני, אלא רק רכיבים ספציפיים. במקרה זה, שבו אין טענה שהמזון אורגני, אלא רק שרכיב אחד מתוך הרכיבים או מספר רכיבים הם אורגניים – בעצם, לבוא ולדרוש את כל שרשרת הדרישות שקיימת היום, שלא תמיד תהיה לה את הכדאיות הכלכלית, עלול להיות בעייתי.

לפי מה שאנחנו מבינים, באירופה זה הוסדר בדרך כזאת: אל"ף, אם רק הרכיב אורגני, בעצם לא סימנו את הסמל שמשמעו שהמוצר כולו הוא אורגני. ובנוסף, יש עדיין חובה לסמן מה אחוז הרכיבים האורגניים מכלל הרכיבים.

אני מודה ואני מבקש מגברת פרוינד להתייחס, כי אחד הדברים שתמיד מעניין אותנו הוא העניין ההשוואתי למדינות מתקדמות. בנושאים האלה, אני לא יודע מי באירופה יותר מתקדם, אבל את בטח יודעת, גברת פרוינד, אם זה - - -, אם זה ההולנדים, אם זה הסקנדינבים. בואו ניקח על עצמנו סטנדרטים ממדינות שאנחנו רוצים להתקדם כלפיהן מבחינת הנאורות האורגנית.

אני אענה על שני הדברים.

לגבי היבוא, אני לא סיימתי את הדברים שלי; דיברתי רק על השינוי הראשון, לא על השינוי השני – אנחנו מחייבים המשך פיקוח על תוצרת מיובאת בארץ, כי עד היום הפיקוח הזה היה פיקוח ברשות בלבד, והיום הפיקוח הזה הוא פיקוח חובה. ברגע שתוצרת מגיעה לארץ, היא נכנסת למסלול הרגיל של פיקוח על תוצרת אורגנית. זה השינוי השני שאנחנו מבקשים בחוק.

שאלה לאה, זה דוקטור פרוינד או גברת פרוינד?

פרוינד, בלי דוקטור.

רק שאלה אחת: מי עושה את הפיקוח?

גופי אישור ובקרה חיצוניים.

זה לא מכון התקנים, או משהו כזה?

לא, לא. גופי אישור ובקרה ספציפיים לחוק האורגני, שממונים על-פי החוק הזה. היום יש ארבעה כאלה.

לגבי אירופה – על-פי התקנות של החוק הזה, רק מוצר שמכיל 95% לפחות מרכיבים אורגניים יכול להיחשב כמוצר אורגני. פחות מזה, אנחנו לא - - -

יפה. במקרה הזה – לחומרה.

וזה דומה מאוד למה שקיים באירופה. אנחנו מוכרים כאקוויוולנטים לתחיקה באירופה. תוצרת אורגנית ישראלית שמסומלת בארץ - - -

אני בירכתי את חבר הכנסת ברוורמן בתור חבר הכנסת היחיד, אבל איך ברוורמן יכול להיות בלי חסון? תאמינו לי, אין הרבה אנשים שיש להם תוכן. אם הייתי ראש ממשלה, וכרגע אין סיכוי שזה יהיה, הייתי ממנה אותו לשר ביטחון אפילו בלי ניד עפעף.

כן, הוא חסון.

אני מאחל לך, שתהיה ראש ממשלה.

תאחל את זה לשונאים שלך כרגע.

כן, בבקשה?

לכן, הנושא של סימון מוצרים ספציפיים בתוך מוצר סופי נדונה כבר כשהצעת החוק הראשונית עלתה על השולחן, והסברנו למה אנחנו חושבים שאין לזה שום משמעות, להגיד: אם בתוך מוצר של 95% יש משהו - - -

את אומרת שבאירופה אין התייחסות לרכיבים? נמסר לי שיש התייחסות מפורשת שאומרת בדיוק איך צריך לסמן. אני יכול גם להעביר אלך את המסמך.

זה קיים בארצות-הברית - - -

לא, באירופה.

לא.

אוקיי, תעביר, אם יש נקודה.

אם כך, גברת סומפולינסקי, אנחנו יכולים להמשיך בהקראה?

אני רק רוצה להבהיר שמעבר לעיקרון הכללי שאומר שאנחנו רוצים למנוע את ההטעיה, יש עוד עיקרון שאומר שאנחנו מצמצמים את האפשרות להטעות רק לגבי מוצרים שיש לגביהם נוהל אורגני; זאת אומרת, רק לגבי מוצרים שמשרד החקלאות קבע לגביהם נהלים.

לגבי דבש ויין אין נהלים אורגניים, אז הם יכולים להשאיר אורגניים, וכרגע אין לגביהם איסור להיקרא "אורגניים".

כן, האיסור לא חל עליהם.

לא הבנתי. את אומרת שמה שמשרד החקלאות לא קבע לגביו, יכול להמשיך לקרוא לעצמו "אורגני"?

אבל בלי להשתמש בסמלים.

למילה "אורגני" יש תקנים בין-לאומיים. יש תקנים אורגנים בעולם. מטרת החוק הזה היתה להסדיר את המילה, אבל זה לא אומר שעכשיו מי שמייצר לא אורגני ומנסה להטעות את הצרכן, יכול לכתוב שהוא אורגני.
אנחנו כארגון, משתמשים בעניין הטעיית הצרכן. אבל זה שאת אומרת, אפשר לקרוא לזה אורגני, זה לא אפשר לקרוא לזה אורגני, אולי במסגרת החוק.

לא, הכוונה היא שמי שמייצר דבש בצורה לא אורגנית והוא קורא לזה "אורגני", זו כמובן הטעיה של הציבור. אבל אם הוא קורא לעצמו דבש אורגני, והוא עומד בתקנים שלא אירופה – אם הוא עושה את זה לגבי עגבניות והוא עומד בתקנים של אירופה, הוא לא יכול לקרוא לעצמו "אורגני" אלא אם כן הוא מסומן בסמלים האחיד והגוף בקרה. את הדבש הוא כן יכול.

כן, זה בסדר. וגם עוד דבר, בעצם יצאנו לדרך הזאת בהנחה שהחוק הזה יהיה מודולרי, ואנחנו מקווים להמשיך אותו.

שאלה פה הגברת ורון, מה עם הדבש ומה העוקץ?

ההנחה היא שבגלל שלא נקבעו כללי תקינה ישראלית להכנת דבש אורגני - - -

אז מה זה נקרא: הוא מגדל דבש אורגני? אני לא מבין עכשיו את משחקי המילים.

אולי אני אסביר?

גברת פרוינד, בבקשה, תסבירי לנו. הוא יותר בקי בזה. אני מוכרח להגיד את האמת, אני ניהלתי פעם את כל המדיניות החקלאית - - - של הבנק העולמי, אבל לא הבנתי בדברים הטכניים. הוא, היד שלו היתה בכל מיני עוקצים. הוא מבין בדבש יותר ממני.

בשביל זה הביאו אותך לוועדת הכלכלה.עכשיו אתה תלמד את כל - - -

החוק הזה התחיל מתוצרת אורגנית מן הצומח. התחלנו מהחלק של הצומח, כי זה היה לנו פשוט יותר. המשכנו ועשינו את התקנות גם לצורך תוצרת מן החי, והיום אנחנו מיישמים גם אותן. זאת אומרת, היום מותר לסמן מוצרים מן הצומח ומוצרים מן החי.
נשארו עוד מספר דברים. עברנו לחקלאות מים, לכל הדגים - - -

מה נשאר?

אבל גם בתוצרת מן החי אין את כל החיות.

מה זה, "חיות"? דבש אין, דבורים לא נחשבים - - -

- - -

מדינת ישראל מנוהלת כל-כך טוב, שרק הדבר הזה מונע את ביאת המשיח. אז מה נשאר לנו?

דבש ויין.

טקסטיל.

רגע, רגע, לאט-לאט. דוקטור רז, אצלנו בוועדה יושבים אנשים, לאט-לאט, דברי חכמים בנחת נשמעים, לא נכנסים איש לדברי חברתו או חברו.

ניסינו לברר את ההיתכנות של דבש אורגני בישראל, עם כל אנשי המקצוע, ולא כל-כך הצלחנו.

קיבלתי. אז דבש לא, מה עוד?

יין.

יין זה סיפור בפני עצמו, אני מסכים. אז כרגע עצרנו פה. תודה.

אנחנו עוברים להקראה. עורכת-דין מורן כהן ממשרד החקלאות, בבקשה.

אחרי שקראת את המסמך שלי, את עדיין בדעה שבאיחוד האירופי אין הסדרה לנושא רכיבים?

אין הסדרה פורמלית. אין תווית של פחות מ-95% שאומרת שהמוצר הוא אורגני.

דנו בקטע הזה, והחלטנו שבקטע הזה אולי נהיה שונים מאירופה. מהי המשמעות של 2% אורגני בתוך מוצר שמכיל 95% לא אורגני - - -

לגבי המצב הזה, אמרו באיחוד האירופי שאסור לסמן בסמל של ה"אורגני", חד-משמעית אסור. אבל כן מותר לרשום שיש רכיב אורגני, ולרשום כמה הוא מסך כל הרכיבים האחרים.

אז לא ראינו את המשמעות של הסימון הזה בתוך - - -

אבל את מסכימה שזה ככה באירופה?

עכשיו לפי המסמך הזה, אני צריכה לבדוק את זה - - -

אני מציע שנתקדם עכשיו. אם פתאום תראי שיש פה הארה גדולה, אז נמצא את הדרך לתקן את זה.

"הצעת החוק להסדרת תוצרת אורגנית (תיקון מס' 2), התשע"ד-2013

תיקון סעיף 2
1.
בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 במקום סעיף קטן (א) יבוא:



"(א)
לא יציג אדם, ולא יציע למכירה, תוצרת חקלאית שנקבע לגביה נוהל אורגני כתוצרת חקלאית ובכלל זה לא ישתמש במילה "אורגני" או בכל מילה הנגזרת ממנה ביחס לתוצרת החקלאית כאמור, ולעניין תוצרת חקלאית מיובאת – לא ישתמש גם במילה שבארץ המקור משמשת לסימון תוצרת אורגנית, אלא אם כן היא נושאת את הסמל האורגני האחיד ואת סמל הבקרה".

לעניין הזה קיבלנו כרגע הסבר מפורט מגברת פרוינד.

כן, בהחלט.

אלא אם יש שאלות נוספות.

אם ככה, אני אצביע על סעיף 1. מי בעד?

הצבעה 1

בעד – פה אחד

סעיף 1 נתקבל.

אין לי סמכות, אני לא חבר ועדה.

אין לו סמכות, הוא לא חבר.

אבל הוא לא יכול להחליף מישהו?

הוא חבר כבוד.

תראי, ברגע שישראל יושב אתי, זה בסדר.

אני הולך לספר לכם סיפור, ואני הולך להעליב אותו.

- - -

וצר לי, כי לפעמים, את מי נשאר לך להעליב? את האויבים שלך אתה לא יכול להעליב, כי ממילא אין לזה משמעות. רק את החברים שלך.

ישב אחד מנשיאי ארצות-הברית, ושכחתי את שמו, בקבינט שהיה ברמה הגבוהה, אפילו ברמה גבוהה יותר מקבינט ישראלי נוכחי, שזה קשה מאוד, אבל הצליחו איכשהו לעשות את זה. ואז, אותו נשיא ארצות-הברית אמר: מעולם לא היתה כמות כזאת של איי.קיו. בחדר הסגול, רק אחרי שג'פרסון אכל ארוחת צהריים לבד בחדר הזה.

יש משהו בחסון הזה, שגם כשהוא יושב לבד בחדר, לפעמים יש לו יותר מחלק משרי הממשלה ביחד. אבל אתה לא יכול להצביע.

לגבי תיקון סעיף 3 נבקש לעשות תיקון בנוסח, והנוסח יהיה כזה:
"תיקון סעיף 3
2.
בסעיף 3 לחוק העיקרי -



(1)
במקום סעיף קטן (ב)(2) יבוא "תוצרת מיובאת לפי פסקה (1), תסומן בסמלים";"

גם על זה דיברנו כרגע, לגבי היבוא. מרים, את רוצה להרחיב?

לגבי היבוא, לא היה המשך פיקוח. בתיקון הזה אנחנו מוסיפים את חובת המשך פיקוח בארץ על התוצרת. אנחנו נותנים ליבואן את האפשרות להשאיר את הסמל המקורי שהתוצרת הגיעה אתו בנוסף לסמלים שלנו.

יפה, מבחן ההיגיון. אני יכול להצביע? מי בעד?

הצבעה 2

בעד – פה אחד

סעיף 2 נתקבל.

בעד – פה אחד. הלאה.

"(2)
סעיף קטן (ג) – בטל."


אנחנו מבקשים לבטל את סעיף קטן (ג) מכיוון שאנחנו מבקשים להוסיף סעיף חדש שעניינו כולו בפרסום, וההוראה שקבועה בסעיף קטן (ג) תועבר לשם.

יש לי רק הערה אחת: מכיוון שכבר רמזתי, שאצלנו במשפחה, לפחות מצד הכלה ומצד החתן, התקדמנו, זה עוד לא תופס כל-כך לילדים, אבל אנחנו מנסים לאכול אוכל יותר בריא. אז לפעמים נדמה לי, כשאני קצת נכנס לתחום הזה, שחסרה מאוד הסברה לציבור. הציבור די מבולבל, הלוא מוכרים לו כל דבר.
בנושא הזה אתם צריכים לשפר את רמת ההסברה והתודעה, כי רוב האנשים, כמו שלפעמים הם לא יודעים בשביל מי הם מצביעים – חס וחלילה, אני לא מדבר ברשויות המקומיות – אבל גם בדברים האלה.
אני כמובן, אשמח לשלוח את הבן שלי שהוא גם יפה תואר, וגם הכול, אבל שיתחיל להגיד: אני אוכל עוף אורגני.

מר אבישי, אני לא רוצה להרוס לך, אבל עוד אין מחקר שמוכיח שאוכל אורגני הוא בריא.

אה, את רואה?

תמשיך לשלם, אם זה לא אוכל לך את הלב, המחירים, אז תמשיך לאכול.

סליחה, רק לגבי ההערה הזו, אם אפשר - - -

כי הבן שלי, אני החלטתי, שלושה מגשים כל הזמן של עוף, בצורה הזאת, על פני שנים, אני מפחד שכשהוא יגיע לגילו של ישראל חסון, אז יכול להיות שפתאום יצאו כל המקרובים האלה.

יש לי חבר בן 85 שהגיע לרופא, והרופא שואל אותו: תגיד, אתה מעשן? אז הוא אומר לו: כן. והרופא אומר לו: אתה חייב להפסיק, אם היית מפסיק, היום היית יכול להיות בן 90.

עכשיו תענה לו בכול הכוח.

דוקטור רועי בורוכוב, מנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית.

שמעתי טענה לפני שבוע בהקשר הזה שהשימוש בחומרי הדברה רק הלך וגדל עם השנים, ותוחלת החיים עלתה מ-72 ל-85, אז המסקנה ההפוכה: אם תצרוך יותר חומרי הדברה, תחיה יותר שנים.

דרך אגב, זה בדרך-כלל הסטטיסטיקות שעושים בפוליטיקה: correlation is causality.

אני מוכן להפנות אותך לעמים שאוכלים אורגני לגמרי, בלי הנדסה גנטית - -

ומתים בסוף.

- - מצטער.

חבר'ה, אני אמרתי את זה בישיבה אחרת, אני לא יודע אם היית בישיבה הזאת או לא – באופן כללי, השאלה היא מה באמת מביא לאריכות ימים ובריאות? מי מכם שקרא את ספרו של מקדוגל שכתב את ה-Tipping Point וה - - - וכולי, לגבי השאלה: מה קובע, כי אנשים לוקחים תמיד משתנה מסוים והולכים אותו. והדוגמה שהוא נתן בפתיחת הספר היא עיר בפנסילבניה, עיר לא גדולה, שכולם שם חיים עד גיל 90–100, זה משהו מדהים. הוא הלך ובדק, כולם מעשנים, כולם אוכלים את כל הדברים הרגילים, שותים אלכוהול, ואין ביניהם קירבה גנטית.

הוא מצא שכולם באו ממקום מסוים בסיציליה, או בדרום איטליה, והמשיכו באותו אורח חיים שבו לא סוגרים דלתות, ויש קומיוניטי, ויש חברה, והרגשת הביטחון נותנת להם את כל הדברים האלה.
קטריס פריבוס – כשמחזיקים את כל המשתנים קבועים ומשנים אחד, זה ברור שבעולם של מתח, ויותר טוב לאכול אוכל אורגני, ופחות טוב לעשן, וכולי, אבל המשתנה החשוב ביותר שנעלם בכלל בחיים שלנו, שעליו מאריכים ימים גם אנשים בג'ורג'יה שחיים עד 100, שהם שותים, זה הרגשת הביטחון הזאת, שאתה יושב, יש לך חברים, ויש לך את הדברים האלה, וזה המשתנה העליון.

אבל מכיוון שזה נעלם כנראה, אנחנו נצטרך להסתפק באורגני.

צריכה של מוצרים אורגניים הרבה יותר בריאה מצריכה של מוצרים קונבנציונליים. זה הוכח כבר בעבר. להצמיד לזה כותרת לא מדויקת - - -

אני מבקש, אנא שלח את העבודות המדעיות עם הרפרנס הסטטיסטי, אלי ואל חבר הכנסת חסון, מכיוון שאני לא אטריח את כל חברי הוועדה שלא נמצאים פה, למרות השלטים ששמת.

אני אשמח מאוד.

תודה רבה.

אבל מחקרים. לא מאמרים, מחקרים.

כן, את העובדות הסטטיסטיות.

אני בא מתחום האקדמיה אני אדאג שתקבל מוצר - - -

אני נורא שמח, ואני מבטיח לך שחבר הכנסת חסון, במידה שיקרא וילמד ויראה שבדברים יש – אני בטוח שהוא יבוא לכאן ויגיד: אשמתי, בגדתי, חטאתי, והסורי הזה יתחיל לאכול עוף אורגני.

הלאה, הסורים על הגדרות.

"תיקון סעיף 8
3.
בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום הקטע החל במילים "יפרסם המנהל" עד המילים "בביטול האישור" יבוא "אין בכך"."


גם כאן אנחנו עושים סדר בדרישה לפרסום.

מי בעד?

הצבעה 3

בעד – פה אחד

סעיף 3 נתקבל.

אושר. הלאה.

"4.
אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:"


גם כאן יש לנו בקשה לתיקון לנוסח. אני אקריא את הנוסח ואז אני אסביר:



""פרסום
10א
(א)
המנהל יפרסם הודעה באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בדבר -






(1)
שמות גופי האישור והבקרה וסמלי הבקרה שלהם שאישר לפי סעיף 3;






(2)

רשימת היתרים לשימוש בסמל הבקרה והודעות על פקיעת תוקפם או על ביטולם לפי סעיף 6;






(3)
ביטול אישור שניתן לגוף אישור ובקרה או לסמל הבקרה שלו או פקיעת תוקפו של אישור כאמור, אם לא חודש, לפי סעיף 8.





(ב)
פרסום כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(3) יפורסם גם ברשומות"."

תסבירי לנו בלשון בני-אדם, מה הדבר המרכזי כאן?

סעיף (2) מדבר על רשימת היתרים לשימוש בסמל בקרה והודעות על פקיעת תוקפם – אלה רשימות שמתחלפות באופן תדיר, אין שום סיבה לפרסם אותן גם ברשומות. מספיק לפרסם אותן באתר האינטרנט של המשרד.

עורך-דין סומפולינסקי, בבקשה.

סעיף קטן (2) הוא למעשה הרשימה היחידה שמוסיפים לחוק. סעיף קטן (1) וסעיף קטן (3) נמצאים בחוק, פשוט העברנו אותם לכאן.

רשימת היתרים לשימוש בסמל הבקרה פר יצרן, זה החידוש, ובאמת אין כל-כך היגיון לפרסם את זה ברשומות, אלא במקום זמין יותר.

ברור, אוקיי.

זה בשביל הצרכן שיוכל להיכנס ולבדוק אם מה שהוא קונה הוא באמת אורגני, או לא.

תודה רבה, גברת פרוינד. מי בעד?

הצבעה 4

בעד – פה אחד

סעיף 4 נתקבל.

אושר. הלאה.

"5.
בסעיף 15(א)(4) לחוק העיקרי, המילים "בין גוף האישור והבקרה לבין הארגון היציג" - יימחקו."

אנחנו מבקשים לתקן את הסעיף ככה שניתן יהיה לקבוע תנאים למניעת ניגוד עניינים בין גוף אישור ובקרה לכלל הגורמים שעובדים מולו, ולא רק אל מול הארגון היציג.

דוגמה פשוטה?

למשל, אם מישהו הוא חקלאי בעצמו, שהוא לא יוכל לבדוק את עצמו, או את הדוד שלו.

מישהו שלח לי מהבלשנות, דרך העוזר שלי, ואני משתמש כמו רוב הכלכלנים, במונח "מורל הזארד", ואני לא משתמש במושג העברי. אז אני אומר: "הסיכון המוסרי", למרות שזה תמיד נשמע קצת מוזר.

הצבעה 5

בעד – פה אחד

סעיף 5 נתקבל.

מאשר, הלאה.

"6.
תחילתו של חוק זה 120 ימים מיום פרסומו."

רגע, מר הילמן, אתה לא רוצה לחזור על הבקשה שלך?

בוודאי. אנחנו מדברים על תקופת ההיערכות.

מה היא תקופת ההיערכות?

קודם כל, זה לא משהו שמיוחד רק לחקיקה הזאת. אנחנו בקשר עם משרד הבריאות כבר תקופה ארוכה, על הרבה מאוד דרישות סימון אחרות, ומה שנראה לנו נכון, ואנחנו כבר מגיעים להסכמות על זה מול משרד הבריאות, שכשקובעים נורמה, אז צריכים שתי תקופות היערכות. תקופת היערכות אחת היא לביצוע השינויים על גבי המוצרים, ותקופת היערכות נוספת היא להיפטר מהמלאים שיוצרו עד המועד שהספיקו להיערך לנורמה.

האם זה פיליבסטר, שזה יהיה עד קץ הדורות, או שקובעים פה משהו שמקובל על המשרדים הרלוונטיים? מה אתה מציע?

אני חושב שסביר, וזה גם הכיוון שאנחנו הולכים אליו עם משרד הבריאות, שתקופה שתיקבע, ומספר החודשים שקבועים בתיקון לחוק נראים סבירים, היא התקופה שממנה מתחילה הנורמה. וכל מוצר בהתאם לחיי המדף שלו – אם זה מוצר עם חיי מדף קצרים, אז עד תום חיי המדף, כל עוד זה יוצר לפני הכניסה של הנורמה לתוקף.

אתה לוקח את זה לכיוון הסימון, ומה שמפריע לי הוא שיש היום על המדפים מוצרים שהם לא אורגניים לפי הסטנדרט הישראלי, וזה לא האם אתה מסמן במדבקות - - -

ובינתיים הם מוכרים אותם תוך כדי הטעיית הציבור. לפעמים צריך להוריד קצת נבוט, אפילו אם קצת עפים שבבים.

אבל שוב, אי אפשר לעצום עיניים. קודם כל, יכול להיות שהם מסומנים: "אורגני", והם לא מסומנים עם הסמל, והם לא עשו את התהליך שקצת לוקח כסף וזמן, וזה לא אומר שהוא לא באמת אורגני.

לאור ההערה הזאת, מה אתם מציעים? גברת פרוינד?

אני מאוד לא אוהבת לסמן לפני שיוצר – לא אכפת לי טיפה להרחיב, אבל זו לא בדיוק הדעה של היועצים המשפטיים שלנו. לא אכפת לי להגדיל את תקופת המעבר, ולא לתת לזה שתי תקופות.

יש מוצרים עם חיי מדף קצרים מאוד, ואני מניח שהמוצרים שהכי חשוב בהם העניין האורגני הם עם חיי מדף קצרים, ויש מוצרים שהם עם חיי מדף של שנים. אז צריך להצמיד את זה לחיי המדף.

לא עשית איזושהי בדיקה בקרב היבואנים על מנת לדעת מה הם חיי המדף של המוצרים האלה? אתה לא יכול להציג לוועדה בקשה מושכלת ומסודרת?

אם היית אומר לי, 95% מהמוצרים הם עם חיים קצרים מאוד, הייתי אומר, יאללה, נעזוב את זה. אבל מה שאומרת הגברת ורון, והכלליות שבהצהרות – אני מצפה שדיון יבוא כבר אחרי כל הדברים האלה, ברמה הקונקרטית. שאתה תגיד לי, עם 95% מהמוצרים אין לי בעיה, והיינו פותרים את זה.

שוב אני אומר, על מזון מסומן תאריך יצור, ותאריך יצור זה משהו אבסולוטי שקל - - -

כן, הנה אפשר לבחור מוצר אחד, כמו שהיה פה, דבש או יין. ההערות הכלליות האלה - - -

לא, זה לחלוטין לא כללי. מה שאמרת, תן לי את הממוצע – לא עוזר לנו הממוצע.

אף אחד לא ביקש ממך ממוצע.

לא צריך לתת תקופת היערכות ארוכה מאוד למוצרים שיש להם חיי מדף קצרים. דווקא נראה לי הכי מתאים שכל עוד זה יוצר לפני תאריך התחילה, אז זה בסדר. וכל עוד זה יוצר אחרי, אז זה בהתאם לחיי המדף של זה.

מי אדוני?

יותם זעירא, ממשרד המשפטים.

משמעות ההצעה הזאת היא שמוצרים עם חיי מדף של שלוש שנים, נגיד שקדים, יימכרו עכשיו בשוק במשך שלוש שנים, מסומנים לא נכון - - -

אגב, לא בהכרח מסומנים לא נכון.

סליחה אדוני, אתה לא נכנס – למרות שבכנסת נכנסים, אני חוזר בפעם ה-35, כי נבחר בירושלים ראש עיר עוד פעם, וחכמינו בירושלים אמרו: יש שבע תכונות בחכם, והיפוכן בגולם. אחת מהתכונות האלה: שאינו נכנס בדברי חברו. ולכן כולנו גלמים בכנסת, אבל אנחנו מצפים ממי שלא חבר כנסת, שלא יהיה גולם.
בבקשה.

הוא התכוון להגיד לך: אל תתפרץ.

זה גם יוצר מצב שבו מוצרים שמסומנים לא נכון ימשיכו להימכר במשך כמה שנים, וזה גם יוצר כפל של משטרים.

אז מה אתה מציע?

אם יש להם הצעה שמדברת על להאריך בעוד חודש או בעוד חודשיים את הכניסה לתוקף, אני לא חושב שזה בעייתי, כדי להקל - - -

אני חייב להגיב לזה: אתה בעצם מתעלם מהמצב בשטח. יבואן, יצרן, ייצרו סחורה, העבירו אותה לגורם שלישי, האם מצפים שיעשו recall למורים כאלה? אנחנו מדברים על יוקר המחיה, זה נראה לי קצת קיצוני באופן יחסי לנושא.

שאלה טובה. אז מה עושים? אתה לא מציע פתרון.

אדוני ממשרד המשפטים, אני לא מצליח להבין מה שאתה אומר.

היא אומרת, בסעיף הראשון, יש מוצרים שעוד אין להם תקינה, מגדלים אותם בצורה אורגנית, אני מפרסמת את זה כאורגני. וזה בסדר, נכון?

אני לא אוסר על סימון שלהם בסמלים אורגניים.

אתה לא אוסר.

בא הבחור ואומר, אוקיי, הוצאתי דברים עם אורך חיי מדף של שנתיים-שלוש, על פי ההנחיה הזו, ואתה מכליל את התקנה – מה אתה מציע לו לעשות עם המוצרים הללו? להיפטר מהסחורה? מה הוא אמור לעשות?

אני מסכים שרק צריך פה נתונים, לאיזה סוג מוצרים מדובר. אנחנו מדברים על מזון.

דווקא ההצעה שלי פותרת לך את זה, כי אתה לא צריך לעשות את זה.

אני מציע לך ללכת הפוך. אתה יודע לאיזה סוג של מוצרים קבעו תקן, ולאיזה לא. תראה למה יש אורך חיי מדף ארוכים, ותבין על מה אתה מדבר.

זה מה שאני וגברת ורון ביקשנו, להבין על מה מדברים. אם ב-99% מהמוצרים זו לא בעיה, והכול זה שקדים, שקדים, שקדים. אז נעשה הצהרה על שקדים.

גם באירופה, כשקבעו דרישות סימון חדשות, קבעו תקופה שהיא תקופת היערכות, וקבעו שמוצרים שיוצרו עד לתאריך כזה וכזה יכולים להיות מסומנים לפי המשטר שהיה קודם, ומוצרים שיוצרו לאחר אותה תקופה - - -

אבל אתה חוזר עוד פעם: אירופה, אירופה, אירופה.

הפיתרון יכול להיות מועתק לפה, זה אותו היגיון.

השאלה שלי מאוד פשוטה: אם רוב המוצרים – ואני לא יודע מה זה "רוב", אני רוצה מספר – הם קצרי מדף, אז זו לא בעיה פה. ואם יש כמה, כדוגמת השקדים, של שלוש שנים, אני רוצה להתייחס לזה כדי שנקבל הכרעה שטובה לציבור.

מצד אחד, מהכיוון של דוקטור רז, מה שאורגני יקבל את הדבר. השאלה היא כמה שבבים נופלים בדרך. אם יש המון שקדים שכבר נמכרו, וחוץ מהשקדים יש אגוזים, וכולי, ופתאום, כולם נפגעים, ונסגרים כל העסקים הקטנים של שקדים ואגוזים, אז אני אומר, יש בעיה. אני רוצה לדעת מה הבסיס למילים שלך.

דווקא הפיתרון שאני מציע הוא מאוד-מאוד מוכוון מוצרים. כי אם מוצר יוצר עד לתאריך 1.1, אם זה מוצר עם חיי מדף קצרים, אנחנו נותנים לו תקופת היערכות נוספת מצומצמת מאוד. זה מאוד מותאם למוצר, זה פתרון שנותן מענה הכי טוב.

קודם כל, אני רוצה שיהיה קמפיין. אולי איגוד לשכות המסחר ייקח קמפיין רציני יחד עם משרד החקלאות, וזה יפתור את כל הבעיה.

קמפיין של מה?

להסביר לציבור מה קורה פה, עם אלה שפקעו ואלה שלא פקעו, אגוזים, שקדים. כל יום, איגוד לשכת המסחר: אל תאכלו שקדים שפקעו.

אני אומר שוב, סחורה שבתהליך היבוא, או סחורה שבנקודות המכירה, היא סחורה שכבר מסומנת באיזשהו אופן, והיא סחורה שכבר מעבר לידיים של - - -

תן לי פיתרון.

הפיתרון שאני נותן פשוט מאוד וישים מאוד.

אתה מדבר על אירופה, ואומר לך חבר הכנסת חסון, ואני אומר לך: תן לי נתונים.

אתה יודע להגיד את ההיקף של המוצרים?

הפיתרון שאני נותן לך הוא פיתרון שפותר לך את - - -

בגלל זה, לדעתי, העותרים שהלכו לבג"ץ, כולל האדם שעומד מולך, הפסידו. אני לא דיברתי שם, דיברו עורכי-דין, ושאלו אותם שתי שופטות חכמות מאוד: תגידו לי, פוקע הנושא, אתם מנצחים בעתירה, מה קורה?

במקום להגיד, אם העותרים, זאת אומרת, אנחנו, מנצחים בגז, אמר שר האנרגיה, מלבד הוא מביא את זה לחקיקה, חוק ממשלתי, מביאים את זה לוועדת הכלכלה, בוועדת הכלכלה, אני הבטחתי שאני גומר את זה תוך חודשיים, בודק את הכול, נגמר הסיפור, ויש חוק עם שקיפות לציבור. ולא אכפת לי הייצוא, 30%, 40%, העיקר שייבנו תעשיה ישראלית. יש לי מחשבה, ואולי אני טועה, שאולי היה לנו רוב בבית-המשפט העליון.

ולכן, כשאני שואל אותך עכשיו אותו דבר, ואתה מתחיל עם אירופה, אתה מאבד אותי – תן לנו נתונים.

אני אתן חלופות, ואני אגיד למה אני חושב שהן פחות טובות.

חלופה אחת זה להגיד שיש תקופה של כמה חודשים עכשיו להיערך לסימון, ואחרי זה תקופה של עוד שנה להיפטר מהסחורה. אני חושב שהחלופה הזאת פחות טובה, כי היא נותנת יותר זמן דווקא למוצרים שהם עם חיי מדף קצרים.

שאלו אותך 35 פעמים, כמה מוצרים שיש להם חיי מדף ארוכים יש בתוך הנושא הזה, וכמה קצרים. אין לך את הנתונים – לך תעשה עבודה. תגיד: לא עשיתי, אני אעשה עבודה, ותחזור אלינו.

אבל דווקא הפיתרון שאני נותן לא צריך בשבילו את הנתונים האלה כי הוא מותאם. אם יש מעט מוצרים, אז זה לא בעיה גדולה בכלל.

אבל חברי הכנסת רוצים לשקול, בהתבסס על נתונים. מה לעשות? יש להם נוהל מוזר כזה.

אם יש מעט מוצרים עם חיי מדף ארוכים, אז הפיתרון שלי בכלל לא בעיה.

אתה לא מסביר לו טוב. אני אסביר לך את זה ככה: אנחנו לא יודעים לקבל החלטה על סמך מה שאתה מציג, אז אין החלטה. אתה רוצה שתהיה החלטה?

אני מרגיש שאני חוזר על עצמי. דווקא מה שאני נותן לכם, אתם לא צריכים בשבילו נתונים, כי הוא מאוד מותאם.

יש לנו באג, ואנחנו חושבים שאנחנו כן צריכים נתונים. אכפת לך לספק?

לסוג הפיתרון הזה, הנתונים יסתדרו עם זה.

אתה יודע מה קרה עכשיו? חבר הכנסת חסון, יכול להיות שיש לנו אטימות שבאה עקב הגיל, זה קורה. היום, העיקר זה טוויטר, ובגיל 23 ראש ממשלה עיתונאי. זה העתיד שלנו.

מבחינה פסיכולוגית, מכיוון שהאדם הוא יצור פסיכולוגי, ורמזתי מה שקרה בבית-המשפט העליון – שואל אדם, ואתה אומר, השאלה שלך לא רלוונטית, ואחד מעורכי-הדין אומר שם, אוטומטית, פסיכולוגית, חבר הכנסת חסון וחבר הכנסת ברוורמן נסגרים. אתה מבין? אז אולי לשאלה שלנו, למרות שיכול להיות שאתה צודק לחלוטין, אתה מאיגוד לשכות המסחר, אולי תיתן לנו תשובה.
דוקטור רז, בבקשה.

קצת סקירה: השוק האורגני בישראל עכשיו, מעל 90% מהתוצרת שמיוצרת אורגנית, מיוצאת. השוק המקומי שהתפתח בחמש השנים האחרונות, רק 35% בערך מסך היקף הפעילות מדובר בתוצרת טרייה. מתוך התוצרת הטרייה, למיטב ידיעתי, מעט מאוד מיובאת. אנחנו מדברים על מוצרים שהם מוצרים יבשים: ריבות, ממרחים למיניהם, המון ממתקים.

ומה עם השקדים?

השקדים נקראים: תוצרת טרייה.

והוא אומר שתוצרת טרייה יכולה לשבת שלוש שנים על המדף.

אני לא מכירה תוצרת טרייה שיושבת שלוש שנים על המדף.

אתה אמרת שקדים.

לא, אני לא אמרתי שקדים.

הבעיה שלי כרגע היא לא בשקדים. הבעיה שלי כרגע היא שהיום במדפים, הרבה יבואנים ניצלו את הפרצה שיש בחוק, והביאו ריבות, ממרחים, שלא עומדים בסטנדרטים הישראלים. אנחנו לא יכולים להשתמש בחומרים מסוימים בגלל החוק שלנו, ומביאים בכל מיני מדינות, והם מתחרים במוצרים שלנו, תוצרת הארץ, בגלל הפרצה בחוק.

לא מדובר פה על סימון, אם זה 90%, או לא 90%. מדובר שכל המוצרים היבשים האלה ימשיכו לעמוד במדפים, להתחרות בתוצרת שלנו, ואין פה שום תחרות הוגנת.

את חושבת שצריך לעשות recall למוצרים האלה? כי זאת המשמעות של לא לתת תקופת היערכות.

אני חושבת שאם היינו מדינה מתוקנת - - -

אל תגידי דבר כזה.

סליחה, לא "מתוקנת". סליחה.

אנחנו לא נגיע לזה. אפילו אם אני וחבר הכנסת חסון נגיע ל-120, עוד לא נהיה מדינה מתוקנת.

אני מצטערת.

אני אומרת שהמוצרים האלה בכלל לא היו צריכים להגיע למדפים שלנו, כי בשביל זה עשינו את החוק.

בסדר, אז עכשיו עושים את החוק.

לא - - -

אבל התיקון הוא תיקון חדש.

אתה אומר, גנבנו, סליחה, לא גנבנו, עשינו דבר לא טוב, עכשיו בואו תכשירו אותנו, תנו לנו לגמור את כל המלאי הזה שעשינו עליכם קופה – לא.

אני אומר, אל תעצמו עיניים, זה מה שאני אומר.

דוקטור רז, שאלה אחת: נטיית הלב שלי היא ללכת לכיוון שלך, ואני רק שואל מהי המשמעות של מה שאמר מר הילמן לגבי הנקודה שחלק מהפיצוחיות, עסקים קטנים, ודברים כאלה, ואם נעביר את זה בדיוק כמו שעורך-דין סומפולינסקי אמרה, איזה מכה כלכלית תהיה למספר אנשים שמחזיקים את הסחורה הזאת? יש לך כימות מסוים, שנוכל להבין?

לא. אבל כל יבואן שמכניס מוצר, מקבל את התקנות. והוא החליט, למרות התקנות, להכניס מוצרים ולנצל את הפרצה בחוק - - -

את זה קיבלתי, אבל אני שואל לגבי העבר כרגע, החוק לא היה.

החוק היה.

זאת אומרת, הוא עבר על החוק?

זה בניגוד לחוק, כן.

לא, אם הוא עבר על החוק, לא היו מתקנים את החוק. מה זה, "הוא עבר על החוק"?

הוא עבר - - -

אז למה מתקנים את החוק?

תקרא את ההסבר לחוק. החוק הזה היה בשביל ליצור מצב שאורגני זה לפי תקן של מדינת ישראל.

הבנתי, אבל אני רוצה להעביר את זה לעורכי-הדין של משרד החקלאות, משרד הבריאות, משרד המשפטים, כולם.

החוק הוא כפי שאומרת דוקטור רז, ואנשים עברו על החוק, אבל לא פעלו כדי לאכוף את החוק. זאת הנקודה?

היתה שם לקונה כללית, שמי שכתב "אורגני" על תוצרת, אי אפשר היה למנוע את זה.

יש פה כלכלן ממשרד החקלאות, או אולי חלק מעורכי-הדין, שיכול להעריך איזו מכה מסוימת תהיה לאנשים בדבר הזה?

קשה לי להגיד לך, אבל בסקרים שאנחנו עושים בחנויות, חלק מהתוצרת מסומנת כ"אורגני" מבלי לעבור את כל הליכי הפיקוח שאנחנו מדברים עליהם עכשיו.

ובמקרה שאנחנו הולכים בדרך שלך, גברת פרוינד, מה יקרה?

לא יכולנו לאכוף את זה - - -

לא, מה יקרה עכשיו, כשאנחנו אוכפים את החוק?

אני מקווה שהקטע הזה - - -

אז הם יחזירו את הסחורה הזאת?

מה, יעשו racall? זה מה שמבקשים, לעשות recall?

- - -

רגע, רגע, אם מדברים במקהלה, זה רק טוב לטלוויזיה. אחד-אחד.

אפשר למכור אותה כתוצרת קונבנציונלית, לא כתוצרת אורגנית.

מר הילמן, אני מקשיב לך יותר ממה שאתה מקשיב לי.

חלק מהאנשים האלה – זו תהיה עבירה ברורה – לא יוכלו יותר להמשיך למכור את הדברים האלה שיש בהם הטעיית הציבור.

לא, הם לא יוכלו למכור אותה כאורגנית.

עורך-דין סומפולינסקי, בבקשה.

נניח שיש שקד אורגני על המדף – מה קורה ביום ה-91? האם מבחינת משרד החקלאות, ביום ה-91 אותו יבואן או משווק צריך להגיע לכל החנויות, ולעשות racall?

האם זה מעשי?

מר הילמן, אתה לא בזכות דיבור.

יש שני דברים שאפשר לעשות: או למכור את התוצרת הזאת כתוצרת קונבנציונלית - - -

היא כבר נמצאת על המדפים.

עדיין, אפשר להוריד את ה"אורגני" ולמכור אותה.

או, במשך תקופת המעבר שתיקבע, אפשר לגשת לגוף אישור ובקרה, ואם התוצרת היתה מראש תוצרת אורגנית - - -

אבל היא לא.

אם היא לא היתה אורגנית, אז זאת הטעיה ברורה של הציבור גם קודם. אבל אם היא היתה אורגנית, והוא פשוט לא טרח לעשות את כל ההליכים, אז יש לו את תקופת המעבר.

זו תקופת מעבר מאוד-מאוד קצרה. זה לא מעשי.

אז בוא נאריך אותה.

אז נאריך את תקופת המעבר.

אם אתה נותן, לדוגמה, חצי שנה קדימה, חצי שנה לחסל את כל המדפים, אז בשביל להגיד שחצי שנה זה לא מספיק, אתה צריך לבוא עם - - -

עורך-דין סומפולינסקי, שכנעת אותי.

את יכולה גם בתקופה הזו להכשיר - - -

נכון.

זה מה שאמרה הגברת פרוינד.

או להכשיר, או לא לסמן את הסימון האורגני.

רבותי, שכנעתם אותי בדבר אחד: שצריך להיות דבר אחד ברור, מועד ברור, והדבר היחיד זה לתת grace period, נקודה בה לוקחים את הדברים האלה, כדי שאף אחד לא יגיד שלא התריעו, לא נתנו לו אפשרות להכשיר את השרץ, או את האורגני.
בבקשה, מי אדוני?

דוקטור בורוכוב.

שם יפה, אתה מהמשפחה המורחבת?

היסטוריה.

יפה. כמובן שאף אחד לא יודע היום, יודעים רק שיש שכונה כזו בגבעתיים, או ברמת-יצחק בה גדלתי.

מהרחוב ומהשכונה.

היום, המוצר על המדף שנקרא "אורגני" שייך לאחת משתי קטגוריות: היבואן הביא אותו לארץ בידיעה שהוא אורגני אבל ללא סמלים וללא פיקוח, או לחלופין, הוא ידע שהוא אינו אורגני, והביא אותו לארץ וקרא לו "אורגני" כי לא היה מה שיאכוף את זה.

משך הזמן אמור לאפשר לאנשים שבתמימות הביאו את המוצר האורגני, להיערך.

מצוין, נהדר.

הזמן צריך להיות סביר לזה. לא הגיוני שפרק הזמן ייתן תקופה ארוכה בה ניתן יהיה להמשיך למצוא מוצר שאינו אורגני, תחת זה שזה לא נכנס לקטגוריה. אז פרק הזמן צריך להיות קצר מספיק על-מנת שיאפשר את המעבר בצורה הגיוניות, אבל לא יאפשר להכשיר משהו שלא היה נכון מלכתחילה.

אני חושב שדב בורוכוב, שאתה מצאצאיו, היה מאוד גאה לשמוע אותך עכשיו.

תודה רבה.

זה נכון שהחוק נועד לסגור את הפרצה, וביחס למי שהשתמש בפרצה הזאת באופן לא תמים, אינטרס ההסתמכות שלו נע בין לא לגיטימי ללגיטימי מוחלש. לפי החוק היום, יבואן לא היה חייב לסמן בסמלים, והסעיף השתמש במפורש במילה "רשאי". ולכן, לכאורה, זו לא היתה פרצה, אלא זה אפילו היה דבר אפשרי.

לא עכברא גנב אלא חורא גנב.

לא רצינו את זה, אולי לא צפינו את זה, אבל זה מה שהיה. ולכן, את אותו אינטרס הסתמכות לגיטימי של מי שעומד בתקינה האירופית ומשווק היום בישראל, וזה נמצא על המדפים, בשביל אותם אנשים צריך באמת להביא תקופת - - - רחבה.

מקובל לחלוטין.

אנחנו צריכים נתונים בשביל לדעת למה חצי שנה לא מספיקה.

יפה מאוד.

חצי שנה זה המון. דיברנו על 90 יום.

אני אוכל לפסוק היום, לאורך ההיריון? או שנצטרך שתשבו יחד ותציעו לי לגבי פרק הזמן הזה?

הרעיון של משך הזמן הוא תלוי מוצר וסוגים, וההיקף שלהם. אם אנחנו מדברים על 2%, אתה יכול לצמצם את התקופה הזו בצורה דרמטית. לא יקרה אסון גדול, ולא יקרה שום דבר. אבל אם אתה מדבר על מסה משמעותית – תאריך.
אז אני מציע לך, כי אתה מצביע, אתה צריך לאשר לעצמך - - -

מה שנקרא: הסנאט ימליץ ויאשר.

אני מציע לך להשאיר את הסעיף הזה לתשובה הזו, תביאו נתונים ותקבל החלטה.

אז אני מבקשת להעלות בפניכם הצעה אחרת: תקבעו איזשהו מועד שיהיה מועד התחילה, נניח חצי שנה, נניח שבעה חודשים, והמחלקה המשפטית שלנו לא תניח את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית למשך חודש ימים. ובמהלך אותו חודש, איגוד לשכות המסחר יעביר אליך נתונים. ירצו הנתונים את דעתך – תבקש בקשה לדיון מחדש ותשנה את המועדים, ולא – לא יהיה צורך בכינוס הוועדה פעם נוספת, מאחר שהחלטתם על מועד תחילה.

מקובל על כולם?

אז נבקש שברירת המחדל תהיה 90 יום, ולא חצי שנה.

90 יום זה לא מעשי.

זה מעשי.

המוצרים הם לא בשליטת היבואן ולא בשליטת היצרן.

אני אסביר לך למה 90 יום זה מעשי: משום שלפי הנתונים שבידינו, זה שני מוצרים. אתה מבין עכשיו למה הנתונים חשובים?

מר הילמן, את הוויכוח הזה מיצית.

נניח שזה מוצר אחד, ואותו יבואן שהיתה לו עד היום את האפשרות לבחור אם הוא רוצה לסמן עם הסמל של האורגני, מותר לו גם להחליט שהוא בוחר שלא לסמן עם הסמל של האורגני, ומעכשיו הוא יקפיד עם המוצרים שמגיעים, לא לסמן "אורגני".
אבל עכשיו להגיד לו, לך לכל מרכולית בקרית-שמונה, תאסוף משם את המוצרים ותתקן את הסימון – זה פשוט לא יקרה, זה לא מעשי.

תביא מוצר אחד, נפתור לו את הבעיה.

אתה יודע מה? אתה כזה עקשן, ולפעמים כועסים על העקשנים, אבל היום אנחנו ביום טוב, נבחרו ראשי עיר בישראל, המשיח מתקרב לירושלים, אז לכן אולי ניתן לו עוד קצת. במקום 90 יום, נוסיף לו עוד קצת. זה הכול. נו, כמה, לאה'לה?

אני אומרת, 150 ימים.

למה 150, ולא 180?

שאלת אותי, זה מה שאמרתי.

אם אתה שואל אותי, אני חושב שאתה לא צריך לגעת בזה עד שאתה לא יודע את הנתונים.

אז זה יחייב אתכם לכנס את הוועדה, ישראל.

אז אני אכנס את הוועדה עוד פעם.

זו קריאה ראשונה?

לא, זו שנייה ושלישית. זו הצעת חוק ממשלתית.

אפשר לכתוב שהוועדה מאשרת את הנוסח הזה, אבל הוא ייכנס לתוקפו בעוד חודש כדי שאם במהלך החודש הזה יביאו נתונים – למעשה, אין בפני הוועדה היום נתונים ש-90 יום, או 120 יום, או 150 יום, לא מתאימים; יכול להיות שצריך שלוש שנים - - -

עורך-דין סומפולינסקי, שכנעת אותי כל הזמן, ואת רואה שכבר ארבע פעמים אני אומר את השם שלך נכון. מכיוון שאני מאחל לישראל חסון מה שאני מאחל לעצמי, להגיע עד 120, אני פוסק כרגע: 120, עם כל הדברים האחרים, ואני רוצה לראות את הנתונים, ואז נפתור את זה בדרך של דוקטור בורוכוב.

אני צריך להצביע על עוד משהו?

על התחילה.

רגע, אז נכתוב שהוועדה מאשרת את זה וזה ייכנס לתוקפו בעוד חודש?

את לא צריכה לכתוב את זה. זה יהיה סיכום של הוועדה עם המחלקה המשפטית.

בסדר גמור.

רבותי, תנו לנו את הנתונים ותפתרו את הבעיה. המטרה שלי, ברוח שנאמרת כאן, לעשות כמה שיותר מהר, אבל לדעת שאם יש אנשים תמימים, שלא ייפגעו, ולתת להם את זכות ההכשרה.

אבישי, יש לי קריאה לסדר: לא יכול להיות שמשרד החקלאות יעסיק את הוועדה הזו בדיונים על מזון, ולא יביא אתו כיבוד לדוגמה.

שקדים, למשל.

במשך כמה פעמים ניסיתי להביא תמרים, ועוצרים אותנו - - -

אנחנו נעזור לך, אנחנו נעזור לך.

אל תיקחי את חבר הכנסת חסון ואותי ברצינות. חוש ההומור שלנו הוא לפעמים לא כל-כך רציני.

הגברת ורון שמה לפני את הסמל הנפלא הזה, הסמל האורגני האחיד, שקוטרו לא יפחת מ-20 מילימטר, יהיה בצורה ובצבעים כלהלן או בצבע אחיד, חתומים עליו: נשיא אחד שנמצא בכלא, ראש ממשלה אחד שעדיין חי אבל רק נושם, אחד שרוצה להיות נשיא, ואחד שרוצה להיות שר החקלאות. לכן רבותי, אני מבקש מכם מסע הסברה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>