PAGE
3
ועדת הכלכלה
15/10/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 89>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"א בחשון התשע"ד (15 באוקטובר 2013), שעה 11:00

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
צחי הנגבי

משה זלמן פייגלין

דוד צור

מיכל רוזין

>
עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

שרית זוכוביצקי-אור - לשכה משפטית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

ניר כהן - ראש תחום יבוא, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

מיכל קלה - בן חמו - עוזרת מנכ"ל, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

משה קירמאיר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

גיא גולדמן - עו"ד בלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

נטליה מירוניצב - מנהלת תחום מפקח ארצי כלכלה, ברשות המיסים, משרד האוצר

דניאלה גרא - רכזת תחבורה אגף תקציבים, משרד האוצר

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעמי ברנפלד - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אוהד מעודי - מחלקת ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תהילה ורון - תחום יבוא והיטלי סחר, הלשכה משפטית, משרד הכלכלה

שלמה שקד - מפקח ארצי למקצועות הרכב, משרד הכלכלה

יובל אביעד - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

סוריא בשארה - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אנדרי ניקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

עופר בר - מנהל מגמת תנועה במרכז לימודי משטרה, המשרד לביטחון פנים

טל ויתקון - יועמ"ש היחידה לאיתור גניבות כלי רכב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

בני סמו - תובע תעבורה באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

טל פרי - תובע תעבורה באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שרון שלאין - ראש חוליית יעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ריקי ויצהנדלר - תובע תעבורה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

אורי שלומאי - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

גדי אוחנה - דובר איגוד יבואני הרכב

נדב כספי - יועץ כלכלי, איגוד יבואני הרכב

חזי שייב - משנה למנכ"ל סמל"ת (יבואן פיאט, אלפא ומשאיות)

דוד עיני - יו"ר יוניברסל מוטורס ישראל

אבנר קז - חבר הנהלה, יבואן ויו"ר חברת מאיר - וולוו הונדה ויגואר

אברהם ארו - מנכ"ל יוניברסל מוטורס ישראל

דניאל עיני - מנכ"ל חברת המזרח יבואני רכבים

ניל סמולט - עו"ד חיצוני, מייצג את איילון מוטורס

זוהר כהן - מנהל, איילון מוטורס

עזרא שוהם - יו"ר האיגוד, איגוד שמאי הביטוח

אורי גורביץ' - יו"ר הועדות המקצועיות הארציות, איגוד שמאי הביטוח

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

שלמה תוסייה-כהן - יועץ משפטי חיצוני, איגוד שמאי הביטוח

לוי רונן - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - עו"ד, איגוד המוסכים

קרן יפה-גדיש - דוברת, איגוד המוסכים

ישראל צרפתי - חבר מועצה, איגוד המוסכים

איילת סלע - לוביסטית, איגוד המוסכים

משה וינרב - מנהל תחום ביטוח חיים, איגוד חברות הביטוח

אלון יפת - עורך דין, איגוד חברות הביטוח

יורם בונן - עו"ד, מייצג את כלמוביל

אמיר גבל - יועץ משפטי כלמוביל

דני בליליוס - מנכ"ל אוטו חן

רפאל שחוח - נציג בישראל, יורס בלגיה

אבי גלנצר - יו"ר איגוד מכוני הרישוי

שמעון סודאי - יו"ר האיגוד, קצין בטיחות בתעבורה, איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים

עמוס מרוז - קצין בטיחות, איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים

מוני בר - יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

יפה חובב - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

גבי דובינסקי - יו"ר חטיבת יבואני הצמיגים, איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

יוסי סקורניק - יו"ר חטיבת החלפים לרכב, איגוד לשכות המסחר

אורי וינקלר - חבר נשיא אוטוורקס

אורי שלומאי - עו"ד חיצוני, כלמוביל, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

יוחאי זילברברג - מזכיר ארגון מנהלי תחבורה בישראל

גיורא צפרוני - מנהל תחבורה, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

יגאל רסקין - יו"ר ועדה טכנית, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

נועם קום - מנהל הפורום נוהגים היי-טק

שלומי דגן - כלכלן, המועצה לצרכנות

זאב שמואל פרידמן - היועץ המשפטי, המועצה לצרכנות

שוקי שדה - מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

רון גילה - נציג אגודת אשכול

שלום ויזר - נציג אגודת אשכול

יונתן שפירא - ממלא מקום מנכ"ל אגודת מורי הדרך

בעז רקוץ' - פעיל המשמר החברתי

עמית גלבנר - לוביסט, שלמה סיקסט

רחל כהן - לוביסטית, אגודת מורי הדרך

משה ביבי - לוביסט, יבואני הרכב

איתי עצמון
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

רמי בן שמעון
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013>

רבותי, ברשות מרנן ורבנן, רבותי וגבירותי וחבר הכנסת פייגלין, שסוף-כל-סוף מכבד אותי אחרי שאני כל פעם נוזף בו שהוא לא מופיע לוועדה. אדוני המנכ"ל, קודם כל אני רוצה להעיר שאנחנו נסיים את הדיונים כאן ב-12:45 כי בשעה 13:30 אני מקיים פה דיון על המצב בחברת החשמל ולכן אני מודיע לכולם שנסיים את הדיון ב-12:45. כמובן שהדיונים האלה ימשיכו עד שאנחנו נמצה את החוק.

המנכ"ל כבר ביקש לקבוע מועדים נוספים לדיון בהצעת החוק.

אני מודה לך.

אני חוזר, עורכת הדין זוכוביצקי, לסעיף 2 בו הייתה לנו שאלה לגבי ההגדרות. את רוצה להוביל משם בבקשה?

בדיון הקודם הפסקנו בהגדרת "ייצור רכב או מוצר תעבורה", הקראתי מספר הגדרות, אבל אפשר לחזור על ההקראה. נתבקשנו לבחון את הגדרת ייצור רכב או מוצר תעבורה. כדי להזכיר את מה שהיה בדיון האחרון: היה רושם כאילו יש בלבול בין ייצור רכב לבין תיקון רכב. היה מצב שבו יכול היה להיות שחלק מהדברים שקשורים בתיקון הרכב כמו הרכבת מנוע, יכולים להפוך לייצור – זאת לא הייתה הכוונה, ולכן נתבקשנו לעשות שעורי בית.

אם הייתה לי בעיה בישיבה הקודמת, פניתי למר פרידמן שעזר לנו יפה.

אני אקרא את ההגדרה שכוללת את התיקון. המטרה שלה הייתה להבחין בין פעולות התיקון של הרכב לבין פעולות הייצור – חלק מפעולות הייצור, כמובן, הן התקנה והרכבה ברכב. אלו חלק מהפעולות שמבוצעות במוסך.

הפתרון שמצאנו הוא הסיפא של ההגדה והיא: "הכול במסגרת תהליך הייצור", להבדיל מתהליך התיקון של הרכב שהוא עיסוק מוסדר אחר. אני אקרא את ההגדרה המתוקנת:

"ייצור רכב או מוצר תעבורה" – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה,




לפי העניין, והרכבתו מחלקים או מערכת חלקים, ביצוע שינוי




בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה והכול




במסגרת תהליך הייצור;".

ההגדרה הזאת תוקנה בהתייעצות איתי. בדקנו בחקיקה הגדרות של ייצור, ובהרבה דברי חקיקה מופיעה הגדרה מרבה. כלומר, מכיוון שהמילה "ייצור" ברורה בעברית – המילה היא לרבות. אז מונים בעצם פעולות נוספות שקורות בגדר ייצור. בסוף ההגדרה הבהרנו שהכול במסגרת תהליך ייצור: אם אני מתקין משהו ברכב, ואני לא עושה את במסגרת תהליך ייצור, אז אני לא בא בגדר ההגדרה.

אני מודה לך.

עורך הדין פרידמן, אני רואה שזה מקובל גם עליך. יש למישהו הערה בנושא הזה?

הובהר לי שזה מדבר רק על ייצור מקומי ולא על ייצור בחו"ל.

עורכת הדין זוכוביצקי?

יש סמכות טריטוריאלית – הדין חל בארץ.

אני לא רוצה לדבר עם מר פייגלין על יהודה ושומרון אבל עוד לא השתלטנו גם על ארצות הברית ועל מקומות אחרים.

צריך להגיד את זה במפורש: ההפך הוא הנכון – אם היינו רוצים - - -

יש תאבון גדול לחברה אצלנו.

לבקשת האיגוד, זה חל ייצור בארץ.

תודה רבה, הערתך התקבלה. אם כך, איתי, אני יכול להצביע על הסעיף הזה?

על ההגדרה.

נצביע על הגדרת "ייצור רכב או מוצר תעבורה", מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הגדרת "ייצור רכב או מוצר תעבורה" נתקבלה.

אושר פה אחד.

עורכת הדין זוכוביצקי, נא להמשיך.

אני אקריא גם את הגדרת "יצרן רכב במדינת חוץ" – נשמעו הערות גם לגבי ההגדרה הזאת. אני אקריא ואסביר את השינוי:

"יצרן רכב במדינת חוץ" – כל אחד מאלה:

(1)
יצרן שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים (להלן –

יצרן מתכנן);

(2)
אדם שהיצרן המתכנן כאמור הסמיכו בכתב לתקופה שלא תפחת משלוש שנים לפעול

מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו בישראל ובלבד שמסמכי התקינה רשומים על שמו (להלן –

יצרן מוסמך); השר רשאי לקבוע תקופה ארוכה מהתקופה כאמור;".

מה עשיתם כדי לתקן את העניין של מסמכי התקינה ומי רשום על מסמכי התקינה.

אני אסביר באופן כללי את המצב המשפטי ואחרי זה יהיו הבהרות מקצועיות לעניין מסמכי התקינה על-ידי המהנדסים. "יצרן רכב במדינת חוץ" היא הגדרה שנועדה להגדיר את היבואן דווקא. במסגרת החוק הזה ישנם שלושה סוגים של יבואנים מסחריים, להבדיל מהיבואנים האישיים.
יש את היבואן הישיר – הוא היבואן שקשור בהסכם עם היצרן; יש את היבואן העקיף – הוא היבואן שקשור לסוכן מורשה. הסוכן המורשה הוא גוף בחוץ לארץ, הוא לא היצרן אלא הוא חולייה שנייה בשרשרת; ויש את היבואן הזעיר שקשור עם כל גורם לייבוא רכב לישראל.

לגבי היבואן העקיף, הבנו בדיון הקודם שלא קיים דבר כזה כרגע.

יש יבואן עקיף אחד בישראל.

הסוגיה הזאת לגבי היבואנים העקיפים תהיה רלוונטית כשנגיע להגדרה של סוכן מורשה ואז אולי אפשר לחשוב מיהו הסוכן המורשה, מיהו הגוף בחוץ לארץ והאם זה מאפשר ייבוא ממנו כדי לאפשר פעילות גם של יבואנים עקיפים.

הגדרת מייצר היא הגדרה רחבה לייצרן. היא הגדרה דומה למצב המשפטי שקיים היום לפיו היצרן הוא לא רק היצרן הקלסי שמתכנן ומייצר, אנחנו יודעים שהיצרן מסמיך גופים אחרים לפעול בשמו וגם הם ייצרן מבחינתנו.

בחנו את השאלה שעלתה ורצינו להבהיר: החלוקה נעשתה לצרכי הבהרה – יש לה עוד צורך שאני אסביר – שיש לנו שתי אלטרנטיבות ליצרן עצמו, זאת אומרת התקשרות עם יצרן מתכנן או יצרן מוסמך.

כדי לסבר את האוזן תני לנו דוגמה.

עשינו שעורי בית, אדוני היושב-ראש, והבאתי דוגמאות. לדוגמה, ביפן נמצא מפעל האם של חברת סוזוקי בו מתוכנן ומיוצר הרכב. היה מקרה ספציפי שעלה גם בדיון הקודם: הרכב יוצר בהונגריה וגם היצרן מוגדר בהונגריה וגם ההרכבה מבוצעת בהונגריה כשמפעל האם נמצא ביפן.

מבחינתנו, המסמך שמגדיר לנו את כל המעטפת הכוללת של הרכב: התקינה, ההיבט של ה-Recall, ההיבט של שירותי התחזוקה – זה אותו מסמך דרישות, אותו מסמך הומולוגציה, מסמך WVTM, מסמך התקינה שנותן לנו את כל המעטפת.

המסמך הזה הוא אליבא דסוזוקי ביפן?

במקרה הזה בהונגריה.

זאת אומרת שהונגריה תקפה כיפן?

נכון.

זאת אומרת, אם סקודה שמיוצרת בצ'כיה אבל הבעלים היום הם מגרמניה, יהיה רשום: סקודה, צ'כיה?

תלוי איפה מפעל הייצור שלו. אדוני היושב-ראש, אנחנו גם בדקנו שלא יהיה חסם בייבוא ובדקנו את כל החלופות ואת כל האופציות – ההגדרה שקיימת היום לא מהווה חסם.

תודה אבנר על ההבהרה.

אני יכול לשאול שאלת תם? שאלת הבהרה.

בדרך כלל, חבר הכנסת פייגלין, כשאתה שואל שאלה - - -

היא לא כל-כך תמימה.

בשביל מה צריך את כל זה?

למה נתנו שמות: יצרן מתכנן, יצרן מוסמך? הלכנו פה על הגדרה רחבה – זה חוק שיש בו הרבה חלקים והרבה סעיפים. הלכנו על הגדרת ייצרן במדינת חוץ - - -

תקשיבי לשאלה. חבר הכנסת פייגלין, תנסח את השאלה בבהירות כדי שהיא תענה לך בדיוק על מה ששאלת.

יש בעיה של תקינה: אנחנו רוצים לדעת שמסתובבים בארץ רכבים בטיחותיים, אז אנחנו יכולים להחליט שאם גורם מורשה בכל מקום בעולם נתן את הגושפנקא שלו אז הרכב בסדר. מה אכפת לי אם הוא סוזוקי או אחר? הוא צריך לבוא עם תעודה, זה הכול.

אבנר, אתה מבין את השאלה? לא גמרי.

אם בניתי בעצמי כאן בארץ אז אני צריך ללכת למכון התקנים כדי לקבל אישור שהוא לא יהרוג אנשים בכבישים.

מישהו אחר יביא את זה וייקח על עצמו אחריות שהרכב באמת עומד בתקינה.

למשרד התחבורה צריכה להיות רשימה של מי שמורשה לתת תקינה בכל העולם וזהו זה.

מי שקובע מי ייתן תעודה, מה סוג התיעוד – הכול מופיע במסגרת אותה תעודה של WVTA שנקראת התעודה הכוללת של הרכב במסגרת האיחוד האירופאי. משרד התחבורה לא יכול להחליט עבור סקודה אם לבדוק את הרכב באיטליה או בגרמניה.

ישנו גוף אירופאי במסגרת הקהילה האירופאית שקובע מה יהיו סוגי הבדיקות, מי יכול לאשר, מיהו הגוף שמאשר וכדומה. אין המצאות ישראליות ייחודיות.

אז מה זה כל הסיפור הזה? מה אכפת לי מאיפה בא הרכב אם הוא בא עם אישור?

אבנר, אחת הבעיות היא שמרוב עצים לא רואים את היער.

יש פה הרבה עצים.

השאלה היא: מה המשמעות? יש פה המון עצים, יש פה גם הרבה דפים שחוטבים עצים עבורם – הוא שואל אותך מה המשמעות הפרקטית של כל הדברים האלה, מדוע אתה צריך את זה? תסביר לו.

זה שאני מקבל את התיעוד משמעותו היא שמישהו אחראי על המעטפת של הרכב לאורך שנות תפעולו, גם בהיבט של התקינה, שהרכב עומד בתקינה המתקדמת גם בהיבט הבטיחותי וגם בהיבט הסביבתי.

מישהו צריך לתת לי מעטפת לאורך שנות תפעולו של הרכב, אם יהיה Recall, קריאה בטיחותית, מי ייתן לי אחריות? איך יהיה התהליך?

אז הוא לא יעבור טסט.

זה לא קשור לטסט.

עורך הדין שניידר, לפני שאקרא לעורך הדין פרידמן להסביר, יש לך הסבר לשאלה הזו?

אני חושב שחבר הכנסת פייגלין צודק בשאלה שלו. צריך לעשות את האבחנה בין יצרן הרכב לבין מי שנותן את אישור התקינה – אלו שני גופים נפרדים לחלוטין. המעבדה בחו"ל, המעבדות האירופאיות, נותנות את אישור התקינה לכל יצרני הרכב שמבקשים מהם.

יש יצרני רכב, כמו שאמרנו, שיש להם חברת אם, כמו בדוגמה של סוזוקי – הם מייצרים דגמים מסוימים בהודו ודגמים מסוימים בחברות בנות בהונגריה. אותם מפעלי ייצור בהונגריה ובהודו וגם מפעל הייצור ביפן שולחים את הרכב לעשות תקינה במעבדות התקינה באירופה.

כשניתן האישור של התקינה, המעבדה מאשרת שהרכב שנשלח אליה הוא זה שעמד באישור התקינה. זה בכלל לא מעניין מאיפה הוא בא. המעבדה עצמה לא נותנת את האחריות לרכב והיא לא נותנת את התחייבות לשום דבר – הדבר היחיד שהיא נותנת זה אישור שהרכב עמד בתקינה.

נשאל משרד התחבורה מה הרלוונטיות? בסעיף 35 להצעת החוק, למשל, הרלוונטיות היא ביישום של זה בהגדרת החוק – ההגדרה עצמה, אם לא נעשה בה שימו בהצעת החוק, היא לא רלוונטית. נעשה שימוש בסעיף 35: כדי שיבואן רכב ישיר יוכל לקבל רישיון להיות יבואן רכב ישיר הוא צריך להציג הסכם עם יצרן הרכב.

כאן נכנסת השאלה מיהו אותו יצרן רכב, האם יצרן רכב הוא יצרן מתכנן או גם אותו אדם שהיצרן המתכנן הסמיכו, ואז מסמכי ההתקנה צריכים להיות על שמו.

אבל זה בדיוק מה שאבנר הסביר, ולכן ברגע שההונגרים שולחים את כל המסמכים האלה, מי שיושב בארץ מרגיש שקט. נכון?

לא, לא.

עד עכשיו הבנתי שכל זה נועד להבטיח מתן שירותים לרכב אחרי שהוא נכנס לארץ.

נכון.

גם על כך יש לי שאלות. אם מישהו רוכש רכב והוא מספיק טמבל לבדוק שיש מי שיטפל ברכב הזה אחר כך, אז שיאכל אותה – למה צריך חוק?

אנחנו נאכל אותה. מה זה "הוא יאכל אותה"?

אני אגיד לך מה מפריע לי בטיעון שלך: ציבור הוא לעיתים צי בור, Fleet of ignorance.

עוילם גוילם, כמו שאומרים ביידיש.

יש הרבה אנשים בארץ ובעולם ורוצים לעשות הרבה כסף – יש פה הרבה אנשים יצירתיים, נשים וגברים – מנפיקים תרופה נהדרת שמי שלוקח אותה, אחרי שלושה חודשים, מוריד 25 ק"ג במשקל. מיליונים קונים אותה וקוראים עליה אבל בתוך זה כתוב שגם יש אולי משהו, אבל הציבור לא יודע. פתאום מתברר שלאנשים יש סרטן ובעיות אחרות. זה שעשה את הכסף כבר ברח.

הציבור לא מבין ברוב הדברים ולכן הוא צריך גם הגנה באמצעות בקרת איכות. אני לא מצפה מהציבור שיבין את תזה.

למה שלא נעשה את זה בייבוא נעליים גם? ערמות של חוקים – מי מסוגל לתקן את הנעליים, מי לא מסוגל לתקן את הנעליים.

הנעליים לא בטיחותיות.

ועדיין, ברכב הסכנות יותר גדולות למרות שבגיל מבוגר הבעיה האורתופדית היא בעיה קשה. מר שניידר נא לגמור כי אני רואה שאנחנו לא מצליחים לספק את מר פייגלין שחשבתי שההתקדמות של הממשלה נגד רצוני לסיפוח הגדה ולמדינה דו-לאומית תספק אותו, אבל זה לא מספק אותו.

אני חושבת שגם בשוק חופשי צריך פיקוח.

כמובן.

אתה לא מבין מאיפה הוא בא ולאן – אני מבינה אותו ככה.

תאמיני לי, את מר פייגלין אני מבין כבר הרבה זמן.

לשאלה מי יעמוד מאחורי הרכב שנמכר בישראל יש תשובה בסעיף 35 להצעת החוק וזה בכל מקרה לא אותה מעבדה ואין שום צורך לציין את שם המעבדה. מי שעומד מאחורי הרכב הוא יצרן הרכב שלפי סעיף 35 נדרש לתת למשרד התחבורה ולייבואן הרכב התחייבות לתת אחריות לכלי הרכב, לספק מוצרי תעבורה לכלי הרכב ולפרסם הודעות בטיחות Recall.
מסמכי התקינה לא רלוונטיים לצורך העניין הזה, זאת מעבדה עצמאית, ולכן צריך להשמיט, אדוני, את האבחנה הזאת מהצעת החוק. להשמיט את ההפניה למסמכי התקינה כי הם לא רלוונטיים לצורך העניין הזה. ברור שרכב צריך שתהיה לו תקינה, זה מוסדר במקום אחר, הוא חייב שתהיה לו תקינה, אבל ההתקשרות - - -

למה זה מפריע לכם שזה בחוק?

רק תזכיר לנוכחים שלא שמעו אותך בעבר – את מי אתה מייצג?

את איגוד יבואני הרכב.

זה מפריע לנו שזה בהצעת החוק מפני שהמצב שנוצר. אם ניקח את הדוגמה של סוזוקי: בעוד שלסוזוקי היה הסכם עם חברת האם אבל חלק מהדגמים היא ייבאה מהמפעלים בהודו ובהונגריה, נוצר מצב שבו משרד התחבורה עצר את הייבוא של אותם דגמים מהודו והונגריה ואמר: לכם אין הסכם עם הודו והונגריה – הם לצורך העניין יצרן הרכב – עכשיו אתם תביאו לי הסכם עם היצרן ההונגרי ועם היצרן ההודי.

יש לנו הסכם עם חברת האם. אמרו: לא, זה לא מספיק, כי מסמכי התקינה של היצרן הזה הם על הודו והונגריה. נוצר מצב שבמקום שיהיה לנו הסכם יחיד עם חברת האם, שמבחינת משרד התחבורה אמור להיות מספק כי חברת האם היא זו שמתחייבת - - -

תקצר. אתה רוצה להגיד שאתה רוצה רק את טוקיו סוזוקי וזהו זה – לא הונגרים, לא הודים.

כן. אני לא רוצה לפצל. זה עולה בקנה אחד עם המטרה שיהיה יצרן אחד שעומד מאחורי הרכב כי סוזוקי יפן לא אמרה - - -

למה זה סותר את הכתוב: "להלן – יצרן מוסמך"? היצרן המוסמך זה לא המתכנן. אז זה או המתכנן או המוסמך מטעמו.

יצרן מוסמך זה בסדר. המילים "שמסמכי התקינה רשומים על שמו" הם מה שמפריע.

אני לא מצליחה להבין למה.

לצערי, אני שבע ניסיון בנושא הזה - - -

חבר הכנסת פייגלין, הצבעה על השטחים עוד פעם? נו, אתה רואה? אומר, זורק פצצה והולך – כל הזמן ככה: משגע את הליכוד, משגע את יושב-ראש ועדת הכלכלה. אני חוזר על זה בפעם ה-37 כמו קאטו הזקן: עד שבכנסת ישראל לא יחוקקו שחבר כנסת צריך לשבת אך ורק בוועדה אחד, יורידו את מספר הוועדות לשש ולא עוד עשרים ועדות לכל קשקוש כי חבר כנסת צריך לקבל כיבוד - - -

אפשר להגדיל את מספר חברי הכנסת – זה לא תורה מסיני 120 חברים.

גם. ולהוריד את הוועדות ושיישבו כל אחד בוועדה שלו. כל אחד בא והולך – זאת בעיית המשילות, לא השניים-שלושה אחוז שיאיר לפיד מדבר כל הלילה עליהם.

החוק הנורווגי.

כן, החוק הנורווגי.

אני רוצה להשיב לחברת הכנסת רוזין. מה שיקרה זה שאם מסמכי התקינה יהיו על-ידי אותו גוף נוסף ששייך ליצרן המתכנן, יגידו לנו, כמו שאמרו לנו בעבר, מאחר שמסמכי בתקינה הם לא על שם היצרן המתכנן אלא על שם חברת הבת בהונגריה, תראו חוזה עם חברת הבת בהונגריה.

אבל זה פותר את הבעיה.

זה לא פותר.

עורך הדין שניידר, אמרת את דבריך. עורכת הדין למברגר ששמעה אותך בקשב רב ובמתינות תסביר לנו איפה טעית.

זה לא פותר וזה לא לא-פותר – זאת הגדרה. התשובה תהיה כמו שאתה בעצמך אמרת, בסעיף המהותי, וכמו שחברי אמר לי, קצת קשה לנו לדון בדברים האלה בסעיף ההגדרות ולכן, לדעתי, צריך לדון בהם בסעיף המהותי.

דברי על המהות.

הסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו לא סוגר ולא דורש הסכם אלא הוא נותן שתי חלופות, כמו שחברת הכנסת רוזין אמרה. חלופה אחת: סוזוקי-יפן, היצרן המתכנן; חלופה שנייה: המפעל בהונגריה, המפעל בהודו.

המפעל בהונגריה רשום במסמכי התקינה. אני בטוחה שאתה מכיר את זה הרבה יותר טוב ממני. לכן, אלו שתי חלופות שונות. ההגדרה לא סוגרת עדיין אם צריך הסכם. אני מבינה שהיה מקרה בעבר שדרשו הסכם, את התשובה לשאלה אם התנאי הזה יהיה או לא יהיה יצטרכו לראות בסעיף המהותי.

תודה רבה. בזה סיימתי. עורך הדין עצמון, שבשבילי הוא גם כן האורים ותומים של הוועדה, נענע בראשו – קיבלנו את כל ההערות ואנחנו ממשיכים הלאה. אנחנו צריכים כבר להצביע או שנמשיך הלאה?

אתה יכול להצביע על ההגדרה.

נגמור את ההגדרות ואז נצביע. בבקשה, עורכת הדין זוכוביצקי.

עד איפה הקראתי?

עד התיקון עם השר רשאי – הוספת את התיקון של הוועדה?

בסיפא של ההגדרה כתוב בפסקה (2): "השר רשאי לקבוע".

ביקשתי שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה ואתם הסכמת שזה יהיה. לא כל דבר טכני, אבל עקרונות – אך ורק באישור ועדת הכלכלה.

אולי כדאי להוסיף בהזדמנות זו הגדרה למילה "הוועדה" שזו ועדת הכלכלה של הכנסת ומעתה ואילך בכל פעם שנאמר "הוועדה" – זו תהיה ועדת הכלכלה של הכנסת.

יש איזו נטייה היום להעביר תמיד ליושב-ראש ועדה שאפשר להעביר אתו את הדברים ולהעביר את זה בהתאם. לכן נכתוב "ועדת הכלכלה".

אדוני היושב-ראש, אני מתנצל שאני מחזיר לסוף הדיון הקודם, להגדרת "מוסך מומחה". לביטוי מומחה יש משמעות בשפה העברית. צרכן סביר ששומע את המילה מומחה משוכנע שמדובר במומחה - - -

אני אלמד אותך משהו – בכלכלה אין מומחים. כל אלה שקוראים להם מומחים בכלכלה, אם תראה את הרקורד שלהם, כולל נגידי בנק ישראל לשעבר, בתחזיות – היית מפטר אותם. לכן לגבי מומחיות אני מאוד נזהר בסיפור הזה. יש אדם שיש לו ניסיון – דווקא בעניינים טכניים אני אוהב מומחים. אבי היה נגר אומן, מי שעובד במכוניות – זה מומחה בשבילי.

בדיוק לכך אני מכוון. ברגע שאנחנו מנסים להגדיר מוסך שמתמחה בדגם לתת לו את התואר מומחה בגלל שהוא מומחה בדגם מסוים – יש פה משהו שעלול - - -

איפה זה יפריע לנו?

זה יפריע כשמישהו יראה שלט של מוסך מומחה כשהוא בעצם סתם מוסך רגיל.

כשהיית צעיר הייתה סיגריה שעשו לה פרסומת שהיא הכי טובה – אנחנו עולים על הטבק בשבוע הבא – אני לא זוכר אם זאת הייתה סיגריית מטוסיאן או אחרת, אמרו שהיא הסיגריה הטובה בסוגה. כולם ידעו שהיא הטובה בסוגה אבל לא היה אף אחד בסוג הזה.

לכן אני סבור שצריך לחזור להגדרה הקודמת או למצוא הגדרה אחרת ולא "מוסך מומחה".

תן לי את ההגדרה.

יש לנו הגדרה אדוני: מוסך עצמאי ייעודי. אם אפשר אדוני, אני רוצה להוסיף על דבריו של מר פרידמן: היום, מי שמגדיר את המומחיות של המוסכים זה היצרן. ליצרן יש סטנדרטים מסוימים והוא קובע באילו מוסך שמטפל בתוצרים שלו צריך לעמוד.

משרד התחבורה מנסה ליצור סט חדש של סטנדרטים כדי לפתוח תחרות בין המוסכים וזה בסדר גמור. יהיה מוסך שהוא לא מוסך כללי, יהיה מוסך שמתמחה בדגם מסוים אבל המילה "מומחה" בהקשר הזה היא לא נכונה.

אז אתה מחזק את דברי מר פרידמן.

אני מחזק ואני מציע שיקראו לו "מוסך עצמאי ייעודי". זה נסמך גם על אבחנות - - -

תודה.

אבנר, תסביר, בבקשה, מה הייתה כוונת המחוקק.

כמו שאתה אוהב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציג לך את המצב הקיים היום – יש שני מוסכים בעיקר: מוסך כללי שמטפל בכל סוגי הרכב ומוסך ייבואן שמורשה לטפל בכלי רכב מתוצר מסוים והאחריות וקריאות השירות מבוצעים באותו מוסך.

אנחנו צמודים למה שקורה במדינות מערב אירופה המתקדמות שם יש מוסכים שהם לא מוסכי יבואן ולא מוכים כלליים – הם מוסכים שעונים - - -

למה שלא יקראו לו מוסך מורשה?

התכוונו שזה יהיה מוסך שיהיה לו את כל הסטנדרט של היצרן בהיבט המקצועי: סורק תקלות, ספרות מקצועית, מידע ואת כל התמיכה - - -

הבנתי, אבל מכיוון שאני טוען שאת בני האדם אפשר להטעות – פוליטיקאי יכול להגיד שיביא דבר אחד והוא בחור יפה וכולם יצביעו בשבילו כי הם מטעים אחד את השני – אותו דבר גם במכוניות. איך אתם דואגים שלדבר הזה לא תהיה פרסומת זולה והטעיית הציבור? זאת הנקודה כאן.

גם במסגרת החוק יש שני סוגים של מוסכים: מוסך מומחה לתוצר מסוים, ומוסך יבואן ייקרא "מוסך שירות של יבואן" – הם שמות שונים. אבל מה שחשוב מבחינת כל המידע הטכני, כוח האדם - - -

עורך דין פרידמן, זה מספק?

לא. אני לא מבינה את ההבדלים. יש לי בעיה עם מוסך שירות של יבואן, לא הצלחנו להבין את ההבדל.

הבעיה היא רק לא להטעות את הציבור.

אין בעיה עם מוסך מתמחה ואין בעיה עם מוסך שקיבל אישור – הביטוי מומחה, שהוא לא יותר מומחה ממישהו אחר, זאת הבעיה.

אז נוריד את המילה "מומחה" ונכתוב "ייעודי", כי מומחה זה דבר מאוד מסוכן.

לא צריך את המילה "עצמאי".

מה זה ייעודי?

אומר לך אדוני היושב-ראש, מה שנקרא בשפת העם: יש מוסך ויש מוסך מורשה. כשהציבור שומע מוסך מורשה הוא מבין שזה מוסך מורשה לטפל - - -

כולם מוסכים מורשים – הם בעלי רישיון.

לא במובן שהוא קיבל אישור – הוא מורשה על ידי היבואן. אני לא מבין את ההבדל בין מוסך שירות יבואן לבין מומחה לבין מוסך ייעודי. מה ההבדל בין מוסך ייעודי לבין מוסך שירות של יבואן?

ההבדל בין מוסך יבואן לבין מוסך המומחה זה מי שמפעיל את המוסך. מי שמפעיל את המוסך של היבואן המורשה לו - - -

תן לו דוגמה.

סוזוקי-הונגריה מול סוזוקי - - -

לא, אנחנו כבר לא שם. צורי, אם ככה היית מוביל את המבצעים, איך הייתי סומך עליך כשהיית אלוף במשטרה?

יש לי מוסך מורשה של היבואן שמבחינתו מורשה לטפל ברכב מתוצרת סוזוקי, לדוגמה, ואני בעצם רוצה ליצור בחקיקה עוד סוג של מוסך שהוא מוסך מומחה, גם של סוזוקי והוא לא תלוי ביבואן.

רוצים להגביר את התחרות במוסכים.

אז אם אני אחזור לעולם המבצעי – שאבישי מוטרד ממנו – אז בעיני אתם קודם כל סימנתם מטרה ועכשיו אתם מתחילים לירות, ככה זה נראה לי. הציבור יתבלבל – מה ההבדל בין האינסטנציות האלה? לא הצלחתי להבין.

אני באמת לא אוהב את המילה "מומחה", אבל מעבר להגדרה, מי מגדיר את זה ומי נותן לזה את הגושפנקא? אני מדבר על הייעודי – את הכללי אנחנו כבר מכירים.

משרד התחבורה. יהיו סטנדרטיים - - -

זה אתה.

כן.

היה לנו פה דיון על מכון התקנים והכול היה על גרישה. עכשיו זה אבנר – הכול זה אדם אחד.

חכה שתגיע לעסקים הקטנים והבינוניים.

הכול אצל אבנר: אבנר מגדיר מה נכון ומה לא נכון. תודה לאל שאבנר הוא אדם רציני והגון. אבל תאר לך שיום אחד לא היה אבנר אלא יהיה אדם שעושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס והוא ייקבע את כל הדברים האלה, מה יקרה?

אי אפשר לחשוב על דברים כאלה.

עוזי, אני שואל דבר אחר: המוסך המומחה הזה, הייעודי, יקבל גם הרשאה של היצרן?

לא.

זאת אומרת, אדם שקנה BMW ועכשיו מישהו אמר שיש מוסך מורשה על ידי היבואן או היצרן ויש מוסך מומחה שיודע לטפל ב- BMWשהחברה שייצרה אותו בגרמניה לא בטוח שהיא מכירה בו ב- Recall וכן הלאה – זה מישהו אצלכם, בסופו של דבר - - -

אדוני היושב-ראש, למשרד התחבורה יש אחריות. האחריות שלי היא לבדוק ולוודא שבאותה דוגמה שנתן חבר הכנסת צור, אם בעל הרכב רוצה להחליט אם ללכת למוסך היבואן או ללכת למוסך המומחה, מבחינת הרמה המקצועית וכוח האדם זה - - -

אז האחריות עליכם.

כן, האחריות עלינו.

אבנר, כרגע בשוק אין כאלה, נכון?

אין כאלה.

לאחר שהחוק יעבור, לדעתך, כמה מוסכים ייעודיים עם גושפנקא ייפתחו? זה יהיה מספר רציני?

לפי הנתונים שהעבירו לי בחודשיים האחרונים, יש כמויות של כל מיני יזמים שרוצים לעשות את זה.

ואתה בודק אותם?

כן, זאת אחריות.

הם יקבלו חלפים מהיצרן?

לא, לא, כמו היום. מבחינת החקיקה היום אתה יכול לטפל ברכב שלך בכל מוסך שאתה רוצה והאחריות לא נפגעת.

אז מאיפה הוא מביא חלפים?

מאיפה שהוא רוצה: מיבואני חלפים, מהיצרן.

נכנסנו פה לנקודה חשובה מאוד. בסופו של דבר, ליבואנים אין אפשרות לערער על הגדרת המומחה, נכון? איך אתה מנהל את ההחלטה של מה זה מומחה?

אנחנו מוציאים נוהל שעובר הליך שימוע – זה מה שעשינו – ומבחינת התהליך של האישור, אנחנו נקבע איזו מעבדה - - -

פה יש לך שיחה עם היבואנים.

בוודאי, הליך שימוע מקובל.

אנחנו בעד הקמת עוד רמה של מוסך ואנחנו חושבים - -

לפחות שלא יגידו שהם בעד. באמת, יהודה, כל הזמן מתחילת הדיון אתם בעד אבל מנסים - - -

אם תיתן לי לגמור לדבר עד הסוף תוכל להגיד אם אני בעד או לא. אתה ואני עובדים יחד שמונה שנים ולא שיקרתי לך אף פעם, אז לפחות תן לי צ'אנס. סליחה שהתפרצתי, אני מתנצל.

אנחנו בעד ואין לנו בעיה של עוד רמת מוסך והנוהל אכן מתגלגל ואנחנו נעיר ומה שיקרה יקרה. הבעיה שלנו היא בעיית השם: שם המוסך הזה שיקום, ושיהיו הרבה כאלה, מטעה את הציבור משום שלעולם הוא לא יהיה יותר מומחה ממוסך יבואן.

אנחנו חולקים על הנחת היסוד הזאת.

יהודה, אמרת את דבריך בקול רם.

אדוני, רונן לוי מאיגוד המוסכים. ספר לי עליך קצת, איזה מוסך יש לך?

הוא יושב-ראש.

חוץ מזה שהוא יושב-ראש יש לו גם מוסך.

יש לי מוסך לרנו וניסאן 44 שנים, עכשיו אני מוסך עצמאי בירושלים.

עדיין מתפקד? היחסים עם הצרפתים בסדר?

מומחה לרנו וניסאן. אני לא פחות טוב, אני חושב, מאחרים במדינת ישראל ברנו וניסאן אם לא יותר טוב.

קודם כל, גם באירופה וגם בארצות הברית המוסכים שמומחים לסוגי רכב ולא קשורים ליצרן נקראים "מוסך מומחה", "עצמאי מומחה", זה מקובל - - -

לא נכון.

רגע. בכנסת בדרך כלל אנשים אומרים – אתמול אמר שר אוצר דברים שהם לא נכונים, אבל מותר להגיד. למומחים אסור.

אני מוכן להראות לכם מצגת. אנחנו דנים לגבי העניין של מוסך מומחה כבר מספר חודשים –האיחוד האירופי מחייב היום את יצרני הרכב לתת מידע, זה לא היה פעם, וציוד והכשרה, שאין פה בישראל.

אני רוצה שתחדד כי האשימו אותך שלא אמרת דברי אמת.

מי האשים אותי.

אנשים התפרצו כאן – תכף ניתן להם את זכות הדיבור.

זה לא נחשב.

אל תזלזל.

לכן אתה אומר שבגרמניה, בהולנד, צרפת, יש מוסכים – מה כתוב עליהם?

כתוב: Expert independent for Renault.

איך אומרים באנגלית מוסך?

Garage, Work shop, Repairer.

אתה, לצורך העניין, תהיה מחר מוסך מומחה או ייעודי - - -

אני אצטרך לעמוד בסטנדרטים, אני אהיה חייב לקבל את הציוד מהיצרן. החקיקה הזאת צריכה להכריח אותו, כמו שבאיחוד האירופי מכריחים את היצרן לתת לי מידע - - -

רנו וניסאן שדיברת עליהם, הם אמורים לספק לך את חלקי החילוף?

לא. אני מדבר עכשיו על המידע.

מאיפה תשיג את חלקי החילוף? אני בעלים של רנו ורוצה להיות מטופל לא במוסך של היבואן אלא אצלך כי אצלך יותר זול. אני רוצה לבוא אליך אבל אני רוצה חלקים אורגינליים שאתה אמור להביא אותם. מאיפה תקבל את זה?

נושא חלקי החילוף פתוח היום בכל העולם. אין בעיה, לא מדברים כרגע על חלקי חילוף, לא בעיה להשיג אותם.

אתה רץ קצת קדימה – אני שואל, רונן, מה ההצעה?

אני אומר לך כאיש משטרה לשעבר שזה שסחר בחלקי חילוף זו אחת מבעיות גניבות הרכב הכי גדולות במדינת ישראל.

זה לא קשור. ישבתי פה בכנסת ב-2005 על החקיקה, חמישים אחוז מהחקיקה אני כתבתי – הנושא של הסחר לא קשור עכשיו.

רונן, תסביר לי: הייתה הצעה שקראה אותה עורכת הדין זוכוביצקי, האם אתה מקבל את ההצעה שיהיה כתוב "מוסך ממוחה", להבדיל מדעתו של יהודה או שאת אומר - - -

ברור, ברור. כי אנחנו מדברים על מומחה דגם - - -

אתה אומר שככה זה באירופה המערבית.

באירופה החקיקה אחרת – היא מחייבת את יצרני הרכב - - -

אני לא מאמין. זאת הפעם הראשונה, חוץ מהזמן שבחרו אותי, שצחי הנגבי הגיע לוועדת הכלכלה וזה היום. אני לא יודע אם זה לכבוד הרכב – זה בטח לא לכבודי.

אני אמרתי לו שזה לא לעניין שהוא לא מגיע.

אני אסביר למה אנחנו צריכים פה חקיקה שהיא קצת שונה: מאחר באירופה אין יבואנים, בכל מדינות אירופה היצרן פועל לבד ושם האיחוד האירופי חייב את היצרנים לשחרר את המידע. בישראל יש יבואנים, היצרן לא יושב בישראל – אם היצרן היה יושב כאן לא היינו צריכים את זה כי יש לנו את החקיקה של האיחוד האירופי.

מאחר והיבואן מייצג כאן את היצרן אנחנו חייבים לאכוף עליו לשחרר גם במחירים סבירים את המידע, כמו באיחוד האירופי, לשחרר את הציוד, את ההכשרות כדי שגם שאר המוסכים יוכלו לטפל ברכבים.

נכון. אנחנו ניכנס לזה אבל מה ההגדרה?

ההגדרה היא מוסך מומחה כמו שבכל העולם. אנחנו עושים עוד רמה של מוסכים - - -

אתה טוען שההערה של עורך דין פרידמן ועורך דין שניידר שמומחה יכול להיות מטעה, אתה אומר שאם אבנר ייתן לזה את הגושפנקא אז זה באמת יהיה - - -

לא רק שזה לא מטעה –זה גם ייתן איזושהי העדפה מתקנת. אנשים ידעו שיש מוסכי ביניים, מוסכים שמתמחים ביצרן ועומדים בסטנדרטים של משרד התחבורה.

מי שישתמש במומחה שלא מתנהג בסדר – אנחנו נדבר על אמצעי ענישה.

להבדיל מכך, מוסך מומחה יצטרך לעמוד כל שנה בבדיקות.

מכיוון שהיה לי פעם 10 בדקדוק בבית ספר בליך – היה אז "דייק" – אז דברו עברית, היום בישיבת הממשלה – הייתי פעם שר – יש קצת בעיה גם עם העברית. כותב לי עורך דין פרידמן ומציע עוד חידוש לשוני, שהרבה יותר מדויק לכתוב "מוסך מתמחה בתוצר".

אנחנו לא מוכנים.

אנחנו לא סטאג'רים, סליחה.

רגע, הבלשנית לאה ורון מציעה.

מוסך לכלי רכב מסוים אול לכלי רכב מסוימים.

לא, אי אפשר. מי יעשה פרסום? אני אעשה פרסום באורך קילומטר?

לא. שירשו לכם בהתאם לרישיון לכתוב את תוצר, זאת אומרת, זה יהיה מוסך לרנו.

המוסך המומחה שעכשיו בנינו אותו יצטרך לעמוד בסטנדרט ולהוכיח אותו כל שנה, להבדיל ממסוך יבואן. אני הייתי מוסך יבואן במשך 40 שנה, וכשאני מקבל את ההרשאה שלי אני באמת עובר הכשרות ומשתפר, אבל אין לי כל שנה עצירה עם סטנדרט שאני חייב לעמוד ולחדש אותו כמו במוסך המומחה.

זאת אומרת שאנחנו עשינו תנאים יותר קשים למוסכי הביניים מאשר למוסכי היבואן. מוסך יבואן לא עומד באותו סטנדרט: הוא קיבל את ההרשאה של היבואן וכל עוד היבואן מסכים להרשאה הזו – משרד התחבורה מאשר את זה. זאת אומרת שם יש רגולציה עצמית.

אני רוצה לסיים את הדיון הזה.

אדוני היושב-ראש, בסעיף 101 שההגדרה נועדה לו, אנחנו לומדים שהמוסך צריך לקבל רישיון ממנהל ענף הרכב. לא רק זה אלא שיש חובה של הצבת שלט בולט לעין – מדוע שברישיון שניתן למוסך לא יצוין לאיזה דגם?

על זה בדיוק מדובר.

היא צריכה את זה לסיווג.

רבותי, אני רוצה לסיים את הדיון הזה. לי רק מפריע הנושא של הבקרה והאכיפה. אמרתי, להבדיל מעוזי יצחקי, הניסיון שלי עם היהודים והערבים בישראל הוא שלא כולם צדיקים. ליצחקי יש ניסיון אחר, ולא כל יום מגיע אבנר.

גם השלטון, לצערי, הבעיה של חוסר אמינות ושחיתות קיימת בישראל כמו ברוב ארצות העולם כי היהודים מזמן שכחו שהמטרה שלהם היא להיות אור לגויים. לכן הדבר המרכזי שלי זו הבקרה והאכיפה. לגבי החידושים הלשוניים, לא מצאתי פה חידוש לשוני מתאים – לכן אם באמת ההגדרה היא לתוצר הספציפי, אין לי בעיה שיכתבו את המומחה, אלא אם כן, פה אני בא אליך אבנר, שברגע שיש עבירה אני רוצה נבוט גדול. זה הכול.

אני רק רוצה להוסיף הערת שוליים לכל הוויכוח הזה. צריך לזכור על מה אנחנו מדברים: אנחנו מדברים על הגדרה שמשמשת לצורך הגדרות אחרות בסעיפים אחרים בחוק, לא בהכרח ששלט שיוצב בכניסה לאותו מוסך יהיה כתוב הו מוסך מומחה לפי הגדרה בחוק, זה לא מחויב.

זה בדיוק מה שיהיה כתוב.

למה בכל העולם מותר ובישראל אסור? אני לא מבין. בכל העולם זה ככה.

גם היום מותר לנו לרשום מומחה – זה לא איזה חידוש.

אסור לי לכתוב שאני מומחה לדיני נזיקין? אני לא מבין, מה הדבר הזה? רק לי אסור מה שלך מותר? אם אתה מומחה לדיני נזיקין - - - אתה תכתוב שאתה מומחה.

מר לוי, אם אני יכול להעיר לקרח בשם מר יצחקי שהוא מנכ"ל – תשמע, אני בן של נגר - - -

אני מוסכניק.

עזוב את השטויות האלה – חברי כנסת מתנהגים הרבה יותר גרוע ממוסכניקים, תאמין לי, אני יושב פה. לכן אין לי בעיה פה עם המומחה – הבעיה שלי היא עם הרגולטור: מי שמשתמש בדברים כאלה ואין לו את האמינות, זה הדבר היחיד, לכן אני חי עם זה. עוד נגיע לנושא של הבקרה והאכיפה.

גמרנו את הסעיף הזה? נמשיך הלאה בבקשה.

פה עצרנו בדיון הקודם אז אולי נצביע על ההגדרות עד להגדרת "מוסך נייד" כי את זה הקראתי גם ואין פה שינוי.

אז מי בעד?

אז על מה מצביעים? על ההגדרה הזאת?

יש את ההגדרות שעברו עליהן ולא הצביעו עליהן.

רק אחת.

בדיון הקודם הקראתי עד הגדרת "מוסך נייד", עכשיו הספקתם להצביע על "ייצור רכב או מוצר תעבורה", דהיינו נשאר להצביע מהגדרת "יצרן רכב במדינת חוץ" ועד "מוסך נייד" שאותם הקראתי.

בסדר. מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרות – פה אחד
ההגדרות שהוקראו עם התיקונים שהוצעו נתקבלו.

פה אחד.

לא הבנתי על מה הצביעה הוועדה. אולי את מוכנה להפנות את תשומת ליבי.

הקראתי את הסעיפים יצרן רכב במדינת חוץ", "מהנדס" ו"מוסך" ו"מוסך מומחה" הקראתי בדיון הקודם אבל אני מוכנה להקריא את זה שוב.

קראנו את זה קודם.

אני לא זוכר שהקראת.

אני אקרא מהגדרת "מהנדס" למען הסדר הטוב ועד הגדרת "מוסך נייד".

בבקשה.

"מהנדס" – מהנדס הרשום כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958;

"מוסך" – מקום שבו ניתן שירות תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר
לשירותים כאמור שניתן לו רישיון לפי סעיף 100;

"מוסך מומחה" – מוסך העל יכולת מקצועית מוכחת לטיפול בתוצר רכב מסוים, שניתן לו רישיון

לפי סעיף 101;

"מוסך נייד" – רכב המשמש למתן שירותים של תיקוני חירום לרכב ושל חילוץ של רכב עד להגעתו


למוסך;".

בנוסף לכך גם את ההגדרה שהצעתי להוסיף: "הוועדה" – ועדת כלכלה של הכנסת".

באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

יכולים להמשיך הלאה? צריך להצביע על זה עוד פעם? מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרות – פה אחד
ההגדרות שהוקראו עם התיקונים שהוצעו נתקבלו.

אושר פה אחד.

בהגדרת "מוסך שירות של יבואן" אנחנו משתמשים במילה "מתמחה" אבל כיוון שהשארתם את המילה "מומחה", כתבנו כך:

"מוסך שירות של ייבואן" – מוסך מומחה של יבואן או מוסך מומחה הקשור עם יבואן רכב ישיר

או עם יבואן רכב עקיף בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי



אותו יבואן;".

אנחנו רוצים להוסיף, אם אפשר, בסוף הגדרת "מוסך שירות של יבואן" שיהיה כמו בהגדרת "סוכן מורשה" את המילים: "לתקופה שלא תפחת משנתיים". מכיוון שאנחנו כל הזמן מתמודדים היום עם הסכמים לשנה, היום מוסכי יבואן נדרשים להשקיע הון תועפות כדי להיות מוסך של יבואן

בצו ההגבלים העסקיים, בצו המוסכם, היה חיוב להתקשרות לשנתיים אבל אין היום בעצם שום מקום – אנו מבקשים שההתקשרות לשנתיים מקבילה לסוכן מורשה, שתהיה לה מינימום הבטחה.

הם רוצים לתקופה שלא תפחת משנתיים.

למה שהרגולטור יתערב ביחסים החוזיים האלה?

הרגולטור מתערב גם באיחוד האירופי לשנתיים – אנחנו בסך הכול עושים התאמה לצו המוסכם. למה ב"סוכן מורשה" את מתערבת?

יהודה, יש לך הערה בנושא? או לעורך הדין שניידר או לעורך הדין פרידמן יש הערה? מפריע לכם שזה יהיה שנתיים בתור מינימום?

אני אפתיע – אין לנו הערה.

אדוני, אני רוצה להבין מה אנחנו מוסיפים להגדרה. אני מציע שתוספות כאלה נשלב בסעיפים האופרטיביים כי אני לא מבין כרגע מה המשמעויות של התוספת הזו.

לאיזה סעיף מתייחסת ההגדרה?

לסוכן מורשה.

מוסך מומחה ומוסך שירות של יבואן אמורים להיות באותו סטנדרט מקצועי ולקבל רישיון למוסך לפי הסעיפים הרלוונטיים. ההבדל היחידי הוא השייכות: אנחנו מטילים על יבואן לתת שירותי תחזוקה באמצעות מוסכים שלו – מוסך שלו זה מוסך שהוא מפעיל – אם היבואן הוא נניח מאיר בע"מ, אז יש אופציה שהמוסך יהיה של מאיר בע"מ; אין לנו אפשרות גם לאופציה שנייה שאנחנו מגדירים כמוסך שירות כי זה תאגיד אחר שקשור בהסכם עם היבואן והוא יהיה מוסך שירות של יבואן. המומחיות היא אותה מומחיות מבחינתנו.

השאלה היחידה היא השנתיים האלה, זה הכול.

השאלה היא למה אנחנו צריכים להתערב?

אני לא יכול שלא להצטרף לדברי של עורכת הדין זוכוביצקי , פה מדובר על יחסים חוזיים שבין יבואן למוסך ואין שום סיבה שהחוק יתערב ביחסים החוזיים ויקבע תקופות מינימום. אם אותו מוסך שמהלך השנתיים הללו יפר את ההתחייבות שלו כלפי - - -

הממונה על ההגבלים אמר שרק עכשיו הוא מעביר את כל החובות התחרותיים – הוא בעצם התעלם בפעם שעברה מחובה שלו כממונה על ההגבלים ואמר שזה עניין של מדיניות. אז אם המדיניות של התחרות שהייתה אצל הממונה על ההגבלים לפני 10 שנים כשהוא עשה את הצו המוסכם, הוא כתב את זה ועכשיו הוא יצא משם - - -

רשמתי את זה בפני.

מישהו צריך לעשות את זה, מישהו צריך לטפל בתחרות.

יש פה מישהו מטעם הממונה על ההגבלים העסקיים? מה אתה אומר על ההערה הזאת?

אני עובר על הצו ואני לא רואה - - -

אתה לא רואה שבעבר היה דבר כזה? אני אתן לך 10 דקות לבדוק, בינתיים אני אשאיר את הסעיף. אם זה לא היה – נשאיר את זה כמו בהצעת עורכת הדין זוכוביצקי.

בכל מקרה ניתן יהיה לתקן בסעיפים האופרטיביים.

תרשמו לכם את ההערה על הסעיף האופרטיבי ותחליטו אם אתם רוצים להעביר אותו.

ואתה בינתיים תבדוק את זה, אני מודה לך מאוד. נצביע כרגע. בבקשה, מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה אחד
הגדרת "מוסך שירות של ייבואן" נתקבלה.

אושר פה אחד.

שינינו את המילה "מתמחה" למילה "מומחה".

ובהתאמה, גם בהגדרת "מוסך שירות של יבואן".

עורכת הדין זוכוביצקי, בבקשה להמשיך.

אני אקרה את ההגדרה של "מוצר תעבורה" אבל אנחנו מעדיפים לא קיים הצבעה עכשיו אלא כשיהיו החלקים המהותיים כי הרחבנו את ההגדרה כדי לצמצם אותה בסעיפים המהותיים ואנחנו חושבים שנכון יהיה להסתכל על זה ביחד. אם נהיה בשלים אז אולי לקראת הסוף נצביע, אבל אם לא – אנחנו מעדיפים בסעיפי המהותיים.

מקובל. מבחינת מיצוי הזמן, עדיף שהיא תקרא את זה?

אני חושב שעדיף יהיה לקרוא ולהסביר את זה יחד עם הסעיפים האופרטיביים.

אנחנו רושמים שאנחנו מדלגים וממשיכים הלאה. ועוברים להגדרת "מורשה למכירת רכב".

"מורשה למכירת רכב" – מי שייבואן רכב מסחרי הרשה אותו בכתב למכור מטעמו כלי רכב

שהוא ייבא או מי שבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו הרשה אותו בכתב למכור רכב שהוא ייצר;".

תסבירי את ההגדרה בבקשה.

זה המצב שקיים למעשה גם היום. היבואנים המורשים משווקים רכב לא רק בעצמם אלא גם באמצעות סוכנים מורשים מטעמם עדיין האחריות רובצת לפתחם של היבואנים אבל אנחנו רוצים לדעת מי הם המורשים כדי שלא כל אחד ימכור רכב בשם היצרן יטען שהוא מורשה שלו.

אנחנו משאירים את המצב הקיים כפי שהוא, מסדירים את המורשה למכירת רכב. כאמור המורשה למכירת רכב לא מקבל רישיון מבחינתנו בלי שהיבואן המוכר לוקח את האחריות, אבל אנחנו מסדירים את המורשים הלאה כדי שנדע מי הם.

יש משהו בהגדרה ובקונספט שאתם מציגים שהוא לא כל כך ברור לי מכיוון שאתם אומרים שמורשה הוא מי שייבואן נותן לו איזו הרשאה למכור מטעמו כלי רכב. מכירה היא חלק משיווק ושיווק זאת איזושהי פעולה שטעונה רישיון ואנחנו יודעים בהמשך שרישיון איננו ניתן להעברה.

השאלה היא מה גדר האחריות של אותו מורשה? זאת אומרת שהוא לא מקבל רישיון אבל הוא כן מוכר.

מוכר ופועל בשם היבואן. אני חושבת שאפילו ההסכמים נעשים בשם היבואן - - -

הוא שלוח.

בדיוק. היבואנים יסבירו בדיוק איך זה עובד.

כל זמן שהוא לא שעיר לעזאזל אז הוא שלוח.

מצד אחד אנחנו רוצים לאפשר את הפעילות הזאת ומצד שני אנחנו לא רוצים לאפשר ליבואנים להתחמק מאחריות כי הם יכולים לשאת בנטל.

את אומרת שאותו מורשה פועל תחת חסותו של בעל הרישיון?

פועל מטעמו של בעל הרישיון.

אבנר, זה מספק?

כן, זה מספק כי מבחינת האחריות זה היבואן.

מבחינה עסקית אנחנו רוצים לאפשר את האופציה של מכירה באמצעות אחר.

האם לא כדאי לכתוב שאין בכך כדי לגרוע מחובות בעל הרישיון לפי חוק זה?

אני מוכנה להוסיף.

מי אני שאתווכח עם עורכי דין?

יכול להיות שנוסיף את זה אחר כך בסעיפים המהותיים.

אז נסכים על זה מהותית.

אז כרגע ההחלטה העקרונית היא להוסיף את זה.

תוסיף את זה, ואם לא – נחליף את זה במקום אחר.

אין באותה הרשאה כדי לגרוע מחובות לפי הוראות החוק מבעל הרישיון שנותן את ההרשאה. כמובן נשלב את זה בסעיף מהותי – אני כרגע אומר את זה כי כרגע מאשרים את ההגדרה.

נמשיך הלאה.

"המחיר הכולל" – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981;

"מכונה ניידת" – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;

"המנהל" – מנהל האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד; מנהל רשאי לאצול לעובד המשרד

סמכויות מסוימות הניתנות לו לפי חוק זה. הודעה על הסמכה כאמור תפורסם

ברשומות;".

אולי כדאי להסביר את ההגדרות וגם להתייחס להגדרת המחיר הכולל כי אתם מפנים חוק הגנת הצרכן.

אנחנו עושים שימוש בחוק הגנת הצרכן כי בחשבוניות צריך לתת מחיר כולל – אני אקריא אותה.

בדיוק. זאת הייתה הכוונה.

"17א.
בפרק זה, "המחיר הכולל" – מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות –


(1)
מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה;

(2)
כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות
מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה.".

תסבירי גם את הגדרת "המנהל" ואת משמעות האצילה.

המנהל זה אבנר.

הסמכויות המנהליות נתונות למנהל: מתן רישיון, התליית רישיון, קביעת נהלים. בסעיף המקורי אפשרנו למנהל אגף הרכב לאצול את כל הסמכויות עלפי חוק זה לעובד המשרד. קבלנו את הערת הייעוץ המשפטי של הוועדה שלא נכון יהיה להסמיך אדם אחד לכל החוק.
למעשה, אי אפשר לפרק את מנהל אגף הרכב מסמכויותיו וזה תואם את המצב שאנחנו נוהגים על-פיו היום ומאצילים לעובדים חלק מהסמכויות. בהקשר הזה אני רוצה להעיר שאת סמכויות העיצום לא נתנו לעובד אחר זולת המנהל וזה מופיע באופן קונקרטי בסעיף של העיצום.

אני חושב שגם במקומות נוספים לאורך הצעת החוק נצטרך לבחון האם ראוי שהמנהל יוכל לאצול סמכויות מסוימות לפי אותה הגדרה, יכול להיות שנשלב אותה בסעיף מהותי, כמו למשל הסמכות לבטל רישיונות – האם ראוי שסמכות כזו מרחיקת לכת, שיש לה השפעה על זכויות יסוד, תואצל.

האם ראוי שאותו עובד משרד יהיה בעל מומחיות מסוימת, ניסיון מסוים, כדי שניתן יהיה לאצול לו את הסמכות הזאת. זאת שאלת מדיניות.

אם שר אוצר יכול להיות בלי בגרות, אז - - -

אני רוצה להגיב לשתי ההערות של היועץ המשפטי. ראשית, לעניין היקף ההסמכה: צריך לקחת בחשבון שמנהל אגף הרכב לא יכול לבצע בעצמו את כל ההחלטות. עובדת האצלת הסמכות נועדה למטרות פרקטיות. כמובן שמי שיקבל החלטה מנהלית – גם החלטה של ביטול – יעשה את זה אחרי שימוע וגם, כמו שעושה היום מנהל אגף הרכב, מלווה בייעוץ משפטי - - -

נכון שצריך תארים וצריך הכול, אבל אם יש אנשים מבוגרים בלי תואר ושהם יושבים שם במשרד הזה ויש להם ניסיון של שנים במכוניות ובייבוא ויש להם גם יושרה וחוכמה – הם עדיפים בעיני מעשרה פרופסורים שלמדו את הנושא.

כל התפקידים של אנשי המקצוע באגפים המקצועיים נועדו לטפל בזה.

אצילה משמעותה העברה של סמכות מבלי לגרוע מהסמכות של הגורם שאוצל את הסמכות. כלומר, המנהל נשאר בעל הסמכות ובעצם נעזר בגורמים נוספים.

אולי כדאי להצביע.

נצביע עכשיו. מי בעד?
הצבעה

בעד ההגדרות – פה אחד
ההגדרות שהוקראו נתקבלו.

פה אחד.

"מנהל מקצועי של מוסך" – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסף לפי סעיף 108;

"מסמך תקינה" – מסמך המעיד על עמידת הרכב או מוצר תעבורה בדרישות מפרט;

"מספר קטלוגי" – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרנו או יצרן הרכב או בעל רישיון לייבוא

מוצר תעבורה;".

מה המספר הקובע אם כל אחד מהגורמים האלה יכול לקבוע מספר קטלוגי? למשל אם היצרן קבע מספר קטלוגי, אז בעל הרישיון יקבע מספר קטלוגי נוסף?

זה נועד למטרות תיאור.

יכול להיות שהוא יקבע.

אולי כדאי להוסיף: "לפי העניין" בסוף ההגדרה.

אין בעיה.

תודה לך איתי שאתה שם לב לכל פרט, תודה לך.

"מעבדה מוסמכת לרכב" – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לאחר ששוכנע כי היא עומדת ברמה מקצועית נאותה והודעה על כך פורסמה באתר האינטרנט של המשרד;".

אני מציע במקום "שוכנע" לכתוב "נוכח" – כי "שוכנע" דורש סף שכנוע מאוד גבוה, ושהודעה מעודכנת על רשימת המעבדות שאושרו תתפרסם באתר המשרד, כלומר שזה יהיה כל הזמן Ongoing כדי שכולם יוכלו לראות את רשימת המעבדות המאושרות.

"מפעל ייצור" – מקום שבו מיוצר רכב או מוצר תעבורה;."

נעצור כאן. הערות עד עכשיו – בבקשה, עורך הדין שניידר.

אני רוצה להעיר לעניין המספר הקטלוגי. הוסף להגדרה בנוסח שהועבר אלינו אתמול "או בעל רישיון לייבוא מוצר תעבורה" – זאת אומרת שאותו יבואן יכול לתת מספר קטלוגי למוצר תעבורה שהוא עצמו מביא.

אני יודע שהדבר הזה קיים גם בחקיקת המשנה הקיימת. אני חושב שזו הזדמנות לתקן את הטעות הזאת. אני חושב שמספר קטלוגי יכול לתת רק היצרן ולא היבואן ולא מהטעם הכי פשוט שאם יבואן מוצר תעבורה נותן מספר קטלוגי שהוא זהה למספר הקטלוגי שנתן היצרן, עלולה להיווצר הטעיה.

תן לנו דוגמה.

יש מוצר תעבורה מקורי, לצורך העניין: בלמים מקוריים מתוצרת טויוטה. היצרן טויוטה נתן לזה מספר קטלוגי. יבואן שמביא מוצר תעבורה תחליפי – אם הוא רשאי לתת מספר קטלוגי, הוא לכאורה רשאי לתת אותו מספר קטלוגי שנתן היצרן המקורי וזה עלול ליצור הטעיה: האם זה מוצר תעבורה מקורי או מוצר תעבורה תחליפי?

הפתרון הוא שרק אותו יצרן, גם אם הוא ייצר מוצר תעבורה תחליפי, הוא זה שרשאי לתת את המספר הקטלוגי ולא היבואן עצמו.

מה קורה בגרמניה, בהולנד, בבריטניה, בצרפת? מה קורה בחלק העולם שאנחנו רוצים להיות דומים לו – מערב אירופה?

אנחנו, אדוני, לא מכירים את האפשרות שדווקא היבואן נותן מספרים קטלוגיים.

בדקת את השאלה שלי?

בדקנו את זה ברמה של האיגוד.

אתה לא יודע איך פועלים בארצות אחרות.

אבנר, אתה מודע לזה?

כמו שאמר עורך הדין שניידר, ההגדרה הזאת קיימת מבחינת החקיקה היום, זאת אומרת שגם היבואן יכול לתת מספר קטלוגי. מבדיקה שבצעתי גיליתי שיש לזה זכויות יוצרים – לא כל אחד יכול לקחת ולסמן על החלק. יחד עם זאת ישנם טיעונים של איגוד לשכות המסחר שרוצים את זה. אני מציע לשמוע אותם.

בפועל היום יבואן החלק החליפי, ברוב המקרים, נותן את המק"ט של היצרן שלו. למה צריכים מק"ט שאנחנו נותנים? אם למשל יש לנו אותו חלק מארבעה יצרנים שונים – אנחנו מביאים אותה דסקית בלם מארבעה יצרנים שונים – כדי למכור אותה לספק, אנחנו נותנים לכל הדסקיות מק"ט אחד שלנו שהוא לא מק"ט מקורי, מפריד את הכול מהמקורי ואין מקום להתבלבל ביניהם וגם זה שומר על הסודות המסחריים שלנו.

כדי לא לבלבל את הצרכן אתם עושים טרנספורמציה מסוימת ונותנים את המספר הזה. למה זה מפריע לך, עורך הדין שניידר?

זה לא מפריע לי ובלבד שיהיה סעיף אופרטיבי שייקבע שהמספר לא יהיה זהה למספר שניתן על-ידי יצרן הרכב.

לא יהיה לגמרי, לעולם לא.

מצוין, אז זה יירשם. עורכת הדין זוכוביצקי, אם הסיפא שנאמרה על-ידי יוסי מקובלת גם על עורך הדין שניידר ועל יהודה, אז בואו נוסיף את זה ונפתור את הבעיה.

אני מקבל את ההצעה. המשמעות, בצדק, היא שלא יהיה מצב שיבואן יסמן את המספר הקטלוגי של היצרן.

אבל אם הוא מסמן אז זה מספר היצרן.

רבותי, עורכת הדין זוכוביצקי זקוקה לעזרה של מישהו לניסוח.

אין בעיה. אני אומרת שמספר הזיהוי - - -

תוסיפי את הסיפא שאמר מר סקורניק.

ובלבד שלא יעשה שימוש באותו מספר זיהוי - - -

ובלבד שלא ייעשה שימוש במק"ט של יבואן הרכב.

עורכת הדין זוכוביצקי, תקראי בבקשה.

"מספר קטלוגי" – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרנו או יצרן הרכב או בעל רישיון לייבוא

מוצר תעבורה לפי העניין, ובלבד שלא ייעשה שימוש במספר הקטלוגי של

היצרן;".

כלומר שהיבואן לא יעשה שימוש.

"ובלבד שהיבואן לא יעשה".

יצרן הרכב – לא יצרן קוקה קולה.

רבותי, תודה. יש הערות נוספות לפני הצבעה?

רק יבואן יכול לעשות שימוש? יש הרי יצרנים שלל חלקי חילוף לא מקוריים, יצרן אחר לא יכול לעשות גם הוא כפל כזה? לפי התיקון, הכוונה היא שהיבואן לא יוכל לרשום את אותו מספר שרשם היצרן, אבל יכול להיות שזה יצרן של חלפים לא מקוריים.

ההסתייגות הייתה על יצרן הרכב.

יצרן של מוצר התעבורה – אבל זה יכול להיות גם מוצר תעבורה לא מקורי, נכון?

כן. אבל אסור להם לעשות שימוש מבחינת המספר הזה במספר הקטלוגי של יצרן הרכב.

אני מארגון מנהלי תחבורה, ארגון אמ"ת. זה ארגון שמאגד את מנהלי התחבורה בציים הגדולים במדינת ישראל.

מה זה מנהל תחבורה, קצין בטיחות?

זה לא קצין בטיחות.

בזמני, כשהסתפרתי, היה ספר. היום יש מה שנקרא מעצב שיער.

מנהל תחבורה מנהל ציי רכב גדולים. לא 100 מכוניות אלא 1,000 או 3,000 מכוניות. השאלה שלי לגבי חלקי חילוף היא: יש חלק שנקרא OEM. רנו לא מייצרת דסקיות בלם – וליאו או ACDelco מייצרות דסקיות בלם. יש חלק שהוא מקורי ומותקן בפס הייצור, אבל אותו יצרן, למשל וליאו, מייצר מצמדים או דסקיות בלם. החלק הזה נקרא OEM והוא חלק של יצרן החלפים המקורי כמו שמורכב.

מה ראשי התיבות של OEM?

Original Equipment Manufacturer.

הרי זה אותו חלק כמו החלק המקורי. איזה מספר קטלוגי יירשם? אני לא מדבר על חלק תחליפי. צריך לציין את זה בחוק. לדעתי צריך להיות שהמספר הקטלוגי של חלק OEM צריך להיות כמו החלק המקורי. מחירו של חלק OEM הוא בערך מחצית ממחירו של המקורי – זה מוזיל מאוד כבר היום את עלות התחזוקה.

כמו שאיתי אמר בדיון הקודם, אנחנו מדברים על חוק מסגרת. כל הנושאים שהוא מעלה פה, הסוגים השונים, יהיו בתקנות בכלל.

תודה על ההערה. נמשיך הלאה או שנצביע כבר על כל הסעיפים האלה?

להצביע עד הגדרת "מפעל ייצור" ועד בכלל, עם התיקונים שדיברנו עליהם.

עורכת הדין זוכוביצקי, הוכנסו התיקונים? מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרות – פה אחד
ההגדרות שהוקראו נתקבלו.

אושר פה אחד. תמשיכי.

אנחנו מבקשים לדלג על הגדרת "מפרט" בגלל הערות שקיבלנו ואנחנו צריכים לדון בהן.

משרד הכלכלה העיר הערות.

משרד הכלכלה העיר – אנחנו מדלגים ונחזור לאחר הסיכומים.

אני לא מבין את זה – זה עניין ממשלתי. מה זה "הציגו הערות"? זאת הצעת חוק ממשלתית – הם לא יכולים להציג את זה ויש סדר בממשלה וזהו, לכן אין הערות.

תראו, אני בסך הכול חבר כנסת ויושב-ראש ועדה, זה שבממשלת ישראל כל שר עובד לחוד – את זה אנחנו יודעים. בעיית המשילות בישראל היא לא 2% או 3% חסימה אלא שכל אחד עובד לבד כי אין בעל בית. אמרתי שרבין היה האחרון ששם את שבס או אלדורוטי על תכנון של פרויקט והנה הדוגמה. קטונתי בין שני ההרים הגדולים כץ ובנט - - -

לא, אני פה קובע.

אני רואה שיש פה נציגים ממשרד הכלכלה – אני לא רוצה לריב עם בנט, אני לא רוצה שיגידו שרבתי עם ידידי בנט.

עוזי, מאחר ודחיתם כבר הגדרה אחת - - -

אתם רוצים לדבר קצת? בין הכלכלה והתחבורה?

בכל מקרה אתה לא מאשר את כל סעיפי ההגדרה.

עוזי, אתה נרגע קצת?

אם נאשר ותהיה טעות נצטרך בקשה לדיון מחדש.

אני מתייחס בכל הכאב שלי על התנהלות ממשלת ישראל בחוש הומור כי חוש הומור זה הדבר הכי טוב לכאב. אז אחרי שהתפרץ, עוזי נרגע וקיבל את המלצתנו: אנחנו נדלג ונחזור לזה.

"מקצוע בענף הרכב" – אחד מאלה:


(1)
ניהול מקצועי של מוסך;


(2)
שמאות רכב;


(3)
תיווך בייבוא רכב;

"משווק רכב" – יבואן רכב מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכרים רכב;."

את המילה "בישראל" מחקת? זה בגלל שפייגלין היה פה?

מחקנו כי ממילא כל הפעילות על פי החוק היא פעילות טריטוריאלית ואין צורך לחזור על המילה "ישראל".

תודה. נא להמשיך.

"המשרד" – משרד התחבורה;". אני מוחקת את המילים "התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים".

למה, כי התשתיות הלאומיות עבר לסילבן? כל פעם משנים את השמות פה.

"מתווך בייבוא רכב" – בעל רישיון לתיווך בייבוא רכב לפי סעיף 56;".

כיוון שהגדרת "נזק גולמי" נמצאת באותו הקשר של הגדרת "שמאי" ו"שמאות", אנחנו רוצים לדון בזה בפרק המהותי.

הלאה.

"סוחר ברכב מיבואן" – בעל רישיון לקניית רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי סעיף 75;

"סוכן מורשה" – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן רכב במדינת חוץ לתקופה של תפחת משנתיים - - -

מר לוי, תקשיב: "לתקופה שלא תפחת משנתיים".

פה מתערבים חוזית.

"לתקופה שלא תפחת משנתיים שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו שנתקיימו בו תנאים שקבע השר לעניין היקף פעילותו ביבוא רכב; השר רשאי לקבוע תקופה קצרה מהתקופה כאמור;".

באישור ועדת הכלכלה, אני מציע. שיהיה כתוב: "השר רשאי לקבוע באישור הוועדה תקופה קצרה מהתקופה כאמור".

בסדר גמור – באישור ועדת הכלכלה. לעורך הדין שניידר יש הערה בנושא, בבקשה.

סוכן מורשה זה אותו גוף שהיבואן העקיף התקשר אתו כדי לרכוש ולייבא כלי רכב לישראל. המטרה הייתה שכמו שמצפים מהיצרן שיעמוד מאחורי כלי הרכב שהוא מוכר לישראל – גם הסוכן המורשה, במידה פחותה, יהיה גוף שיעמוד מאחורי כלי הרכב שהוא מוכר ליבואן העקיף ויהיה גוף אמין.
הסוכן המורשה קונה ישירות מיצרן הרכב – בתחילה היה כתוב שהקשר שלו עם יצרן הרכב, כדי להוכיח את אמינותו וקיומו מספיק זמן בשוק, היה שלוש שנים. עכשיו קיצרו את זה לשנתיים, ולא רק שקיצרו את זה לשנתיים אלא אומרים שהשר יהיה רשאי להפחית. השר צריך להאריך – לא להפחית.

יש לך פה את אישור ועדת הכלכלה.

בסדר, אבל זה צריך להיות להאריך – לא להפחית, מפני שיגידו: אנחנו מוותרים עכשיו על זה שאותו גוף שהיבואן העקיף רוכש ממנו כלי רכב יהיה גוף קיים ויש לו נוכחות - - -

מה היית כותב כאן?

ראשית, שהתקופה צריכה להיות יותר ארוכה ולא יותר קצרה, כמו למשל שלוש שנים. שנית, שהשר רשאי להאריך ולא לקצר. למה לקצר?

זאת אומרת אתה בעד כיוון אחד של מיטת סדום.

הערה נוספת בעניין מסמכי התקינה: לכאורה, היבואן העקיף יכול להיות במצב שהוא מביא 1,000 או 2,000 או 3,000 כלי רכב בשנה כמו יבואנים רגילים שמביאים כלי רכב. להיכן נעלמה פה אותה דרישה של מסמכי התקינה שחלה על יצרן ועל יבואן ישיר? למה פה זה לא רלוונטי יותר?

זאת הערה מעניינת, תכף אבנר יתייחס אליה.

עורכת הדין אינגריד הר אבן שמייצגת את איגוד המוסעים, בבקשה.

הגדרה של "סוחר ברכב מיבואן" שבשפת העם קוראים לזה סוכן, סוכנויות למכירת רכב, למה הוא צריך רישיון ולא די בהסכם עם היבואן?

מה את רוצה שיהיה כתוב שם?

מי שהתקשר בהסכם עם יבואן – למה צריך רישיון לזה? אין לכם פה עיסוק מוגבל.

עורכת הדין זוכוביצקי, אבנר – מקובל עליכם התיקון שלה?

זה שם של מקצוע שאנחנו מסדירים אותו: "סוכן ברכב מיבואן".

זה לא מקצוע – זה חוזה עם יבואן.

אנחנו מסדירים פה שירות חדש.

עורך הדין עצמון ינסח את כוונת שאלתי בצורה יותר משפטית ונוקבת. בבקשה.

אני חושב אדוני שהשאלה שהתכוונה עורכת הדין לשאול היא מה בעצם הרציונל העומד מאחורי רישוי התחום הזה. צריך להסביר את זה.

נקרא את סעיף 75.

אני רוצה תוכן.

גם סעיף 75 לא מסביר.

מה הסיבה? עורכת הדין הר אבן שאלה שאלה יפה והציעה תיקון יפה. מה הבעיה מבחינת התוכן?

המצב המשפטי שמוסדר בתקנות התעבורה הוא שסוחרי רכב מקבלים רישיון באופן וולונטרי. למעשה, אנחנו מטפלים פה בסחר ברכב. המשמעות היא שאדם שסוחר ברכב - -

זה מיבואן, זה משהו אחר.

תעני לשאלה.

סחר בכלי רכב הוא עיסוק שמוסדר בתקנות התעבורה באופן וולונטרי. נוצרה קבוצה ייחודית של סוחרים: הסוחרים שקונים מהיבואנים. הם קונים כלי רכב חדשים, למרות שהם נרשמים ולכן הם לא חדשים במובן - - -

אל תבלבלי אותנו.

טוב, אני גם לא רוצה להטעות.

אתם רוצים לעצור ולענות בדיוק?

יש דברי הסבר.

השאלה פשוטה: מה הרציונל?

את הקבוצה הזאת של הסוחרים שמוכרים רכב שהוא למעשה חדש – כמו יבואן, אנחנו רוצים להבטיח שמי שעוסק בתחום יש לו את האיתנות הפיננסית - -

אז לנוחי דנקנר אסור לייבא מכוניות?

- - ושייתן לקונים שלו הבטחה צרכנית כמו שנותן היבואן. כדי לעשות את זה היינו צריכים לרשיין אותה קבוצה ולהטיל עליה חובות – גם לקבוע שיש להם איתנות פיננסית משום שהם מוכרים רכב חדש וגם להבטיח את - - -

עורכת הדין הר אבן, התשובה הזאת מספקת אותך?

אני לא מבינה מה ההבדל בין זה לבין סוכנות של יבואן – סוכנות של יבואן לא צריכה רישיון? שוב מגבילים ומקשים על התחרות – הוא לא צריך רישיון וסוחר צריך רישיון?

סוכן לא מקבל רישיון – הוא פועל מטעמו של אדם בעל רישיון.

זה דבר אחר לגמרי. אנחנו חושבים שיש פה הגבלה מיותרת על התחרות. אנחנו יודעים שמשרד התחבורה עשה תיקוני חקיקה בשנים האחרונות כדי לאפשר מכירת רכב חדש מחברות ליסינג ודווקא הגביר את התחרות, אז פתאום אתם באים לצמצם את התחרות. זה פשוט דבר והיפוכו.

עורך הדין פרידמן, תציל אותי – מה אתה אומר?

הדרך היחידה שבה ניתן להטיל חובות על מי שעומד בחזית לפני הצרכן היא הטלת רישוי. ברגע שיש רישוי ואפשר לאכוף את זה עליו – אפשר לגרום לכך שיינקטו נגדו סנקציות ביד סבירה, בלי להסתבך עם כל מיני אמצעים שיצטרכו מנגנונים כבדים. לכן הרישוי הוא רק לטובתו של הצרכן.

אבל סוחרי רכב ממגרשים, שהם גורם הבעיה מספר אחת מול הצרכנים, אותם לא – איך את קוראת לזה? – מרשיינים. זאת ההפקרות הכי גדולה בשוק כי לרכב חדש יש אחריות יצרן.

הערה נהדרת. בואו נעשה שני דברים: לגבי מה שכתוב כאן, אני חושב שזה בסדר, אבל האם בכלל בחוק הזה מתייחסים גם לסוחרים ברכב ממגרשים?

לא.

אולי בהזדמנות זו שעושים קצת סדר – נעשה קצת סדר: תתאמצו ותוסיפו איזה סעיף באיזה מקום.

זאת שאלה - - -

לא, לא. אני יושב פה פעם אחת בשביל לגמור את החוק הזה כי אחרת, אמרתי, כץ יפטר את עוזי יצחקי. אני רוצה לגמור את זה כמה זמן שייקח ושזה יהיה חוק טוב. אני מבקש, מר יצחקי, קח את ההערה המצוינת של עורכת הדין הר אבן ותוסיף אותה לחוק.
מתי תביאי לי הצעת נוסח, עורכת הדין זוכוביצקי? לישיבה הבאה?

צריך להבין במה דברים אמורים: כשאנחנו מחייבים בעל רישיון - - -

אני סוחר ומתקן בשטחים – אני לא צריך רישיון.

מר לוי, אמרת לי שאתה כאילו מוסך – תאמין לי, אתה מתנהג כבר כמעט כמו חבר כנסת.

אנחנו מגבילים חופש עיסוק רק במקרה שבו אנחנו חושבים שצריך, ראשית, להסדיר את העוסקים, ושנית, להטיל עליהם מגבלות כלשהן ולהתערב בשוק. היום אנחנו מסדירים קבוצה מאוד קטנה במסגרת החוק הזה - - -

עורכת הדין זוכוביצקי, את מבלבלת אותי ברוב דיבורים. נאמרה פה הערה הגיונית, אני לא משפטן: הסוחרים במגרשים זאת בעיה. את עושה חוק אחד, אבנר יושב פה ועוזי יצחקי, עבדתם שנים על חוק רכב – תשבו עוד שבוע-שבועיים ותכניסו את זה, זה כל מה שביקשתי.

אני יכולה לבדוק אם ראוי להכניס את זה.

תחזרו אלי ותסבירו לי למה זה לא ראוי.

זו הבקשה של הוועדה.

אנחנו מקבלים.

אני רואה שדווקא המנכ"ל מאוד מרוצה מהגישה הזו.

עורך דין ניל סמולט, מייצג את אילון מוטורס, בבקשה.

אני מדבר על ההגדרה של "סוכן מורשה" – אני חושב שהבעיה עם הסעיף הזה במקום אחר מזה שציין עורך הדין שניידר. הסעיף הזה מהווה תנאי סף למה שקוראים היום "יבואן מקביל" ומה שייקרא בעתיד "יבואן עקיף". המציאות מלמדת שתנאי הסף הזה נכון להיום הוא לא תנאי סף כמו שהוא חסם.

הוא מהווה חסם במובן שההגדרה פה היא מאוד צרה – היא בעצם מגבילה את היבואן העקיף לנסות להתקשר עם קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים שלרובם אין שום עניין להתקשר אתו. לעומת זאת, אנחנו גם לא רוצים להגיע למצב שהגוף שמתקשרים אתו שאמור להיות לא רק אמין אלא הוא אמור לספק כלי רכב – זאת כל מטרת הסעיף – אני חושב שאפשר לפתוח גם למעגלים נוספים.
יש גם גורמים שמורשים על ידי יצרנים למכור את כלי הרכב שלהם ואין להם חוזים בכתב. הם מורשים ברמה הזאת שהם מחוברים למחשבים של היצרן ואין להם חוזה ישירות עם היצרן. לפעמים יש להם חוזה ישירות עם היבואן של היצרן אבל לא עם היצרן, ולכן על פי הגדרת הסעיף הזה נופלים.

מה אתה מציע כדי להגביר את התחרות ולא להוריד את האכיפה?

אני מציע להוסיף להגדרה הזאת גם אדם שמורשה על ידי היצרן למכור את כלי הרכב שלו ושעמד בכל תנאי הסף.

כמו שאבנר יכול לאצול מסמכויותיו למישהו אחר – אתה טוען שגם בעניין הסוכן המורשה כאן יש האצלה מסוימת, נכון?

נכון, נכון.

אבנר, מה אתה אומר על זה? מה שנכון לך נכון גם לסוכן מורשה?

לגבי הסעיף הזה, היות ובאמת כמו שאמרנו שאנחנו מחפשים עד כמה שאפשר להקל מבחינת החסמים – הוא העלה פה הערה שאני מבקש לבדוק אותה ביסודיות ואתן לכם תשובה בישיבה הבאה. אני לא משהוא כלאחר יד.

אני מאוד מעריך את זה.

אני מבקש, אדוני, להסב את תשומת הלב למשהו שחוזר על עצמו בהצעת החוק: סטנדרט כפול. אם מגיע רכב באמצעות היבואן הרשמי אז הכול צריך להיות כדת וכדין, אפילו שחס וחלילה מסמכי התקינה לא יהיו רשומים של שם יצרן אחר למרות שהוא מורשה, אבל אם מגיע רכב במסלול מקביל – פה הצרכן כבר לא כל כך חשוב.

אני אומר שזה חוזר על עצמו בהקשרים נוספים. זה נועד כדי לדעת שהרכב שמגיע לכאן יש לו אבא ואימא. מבקשים כאן לא לקיים את החובה הבסיסית הזאת. לכן פתאום זה לא כל כך חשוב שהצרכן יידע ממי נקנה הרכב, מה ההיסטוריה שלו. זה כבר לא משנה כי זה לא היבואן הרשמי ואין צורך להגן על הצרכן.

עורך הדין עצמון, אתה מבין את הנקודה הזאת? מישהו רוצה לפרש לי את זה כדי שאני אבין? אבנר, אתה הבנת את ההערה?

אני אסביר, אדוני.

תן לי דוגמה: קם אדם שהוא סוכן מורשה כזה ותראה לי איך בהגדרת החוק הזה אתה דורש ממישהו דבר כזה ומאחרים אתה לא דורש ואתה יותר שם הפקרות.

בהגדרה הקיימת של סוכן מורשה יש חובה שהגורם שממנו נקנה הרכב בחוץ לארץ יהיה גורם שקשור בהסכם בכתב עם היצרן. זה אומר שמשרד התחבורה יודע שהרכב הזה נרכש מאותו סוכן מורשה, זה רכב שיש לו קשר ברור ומזוהה ליצרן. השרשרת מהיצרן לסוכן המורשה ברורה.

ברגע שמציעים להוריד את זה, זה אומר שאפשר ללכת לחוץ לארץ ולקנות מכל גורם בלי שאף יידע מאיפה בא הרכב הזה ואיך הוא - - -

הטענה ברורה. האם היא נכונה או לא נכונה, אבנר?

עורך הדין ניל לא הציע ללכת לכל גורם. הוא הציע ללכת למורשה של היצרן. זאת אומרת לגורם נוסף, לא רק זה שקשור בהסכם בכתב אלא ללכת לגורם מורשה. היות ואני לא בשל לקבלת החלטה בעניין, ביקשתי לדחות את זה לדיון הבא.

מילה אחרונה כמובן למוסכניק רונן לוי ואחרי זה יהיה יותר שמח מאשר פה.

הדאגה לצרכן, האחריות והבטיחות, מוטלות על משרד התחבורה ואנחנו הטמענו את זה במסגרת החקיקה. בסעיפים המהותיים אנחנו נראה את ההתייחסויות לצרכן גם מההיבט הבטיחותי.

השאלה רק אם נדרשת תוספת הגדרה.

את זה אני אביא בדיון הבא.

אני מאוד מעריך אתה זה. האם צריך להצביע?

אפשר להצביע מהגדרת "מקצוע בענף הרכב" ועד "סוחר ברכב יבואן", לא כולל הגדרת "נזק גולמי".

לא כולל את בקשתנו שאני חוזר עליה בפעם השלישית – נושא המגרשים. תודה לעורכת הדין הר אבן.

רבותי, אני מצביע – מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרות – פה אחד
ההגדרות שהוקראו נתקבלו.

בעד פה אחד.

אני מודה לכם, היה דיון מעניין ופורה. להתראות בישיבה הבאה. הישיבה הזאת נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:45.>