PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/09/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 94>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ב בתשרי התשע"ד (16 בספטמבר 2013), שעה 12:00

<הערכות לעליית יהודים להר-הבית במהלך חג הסוכות והלקחים מעליית יהודים להר-הבית בראש השנה>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
טלב אבו עראר

ישראל אייכלר

משה זלמן פייגלין

דוד צור

אחמד טיבי

שולי מועלם-רפאלי

אורית סטרוק

>
ניצב יוסי פריינטי - מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ אבי ביטון - ממ"ר דוד, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

פקד מיכאל פרנקבורג - יועמ"ש מחוז ירושלים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

קובי אטינגר - לשכת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

אילת אלישר - ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

גבי פיסמן - ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

שלומי אברמזון - פרקליט לתפקידים מיוחדים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

מורן דיין - מתמחה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

פרידה יובל - סגנית מנהל מח' ירדן, משרד החוץ

משה דובדבני - מנהל אגף ביטחון, משרד התיירות

אליהו ליפשיץ - הלשכה המשפטית, משרד התיירות

יוסף שווינגר - מנכ"ל המקומות הקדושים, המשרד לשירותי הדת

יהודה גליק - יו"ר הקרן למורשת הר-הבית

מיכאל פואה - מנהיגות יהודית

אהרון פולבר - קרן נחלת עצמאות ישראל

דאגלס אלטבף - קרן נחלת עצמאות ישראל

לינדה אולמרט - קרן נחלת עצמאות ישראל

אסף פריד - המטה המשותף לתנועות המקדש

יעקב היימן - עמותת ישי להקמת בתי כנסת על הר הקודש

יעל קביליו - נשים למען המקדש

אביעד ויסולי - יו"ר המטה למען א"י

חגי יקותיאל - עו"ד

אליאס כראם - עיתונאי, אל-ג'זירה

דוד דהאן - המשמר החברתי

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד ארגונים חברתיים

יפתח שבת (מתמחה)

שושנה אזולאי

ירון קוונשטוק
<הערכות לעליית יהודים להר-הבית במהלך חג הסוכות והלקחים מעליית יהודים להר-הבית בראש השנה>

שלום לכולם. אנחנו עדיין בפגרה. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה לפני חג הסוכות, ולאחל לכולם שעדיין תהיה לנו גמר חתימה טובה – אומרים עד שמחת תורה, נכון?

גמר טוב.

גמר טוב. לברך את חבר הכנסת פייגלין שנולד לו נכד, ואתמול הייתה הברית והוא היה הסנדק.

תודה.

נברך את כולם ברכות טובות, לכל החברים, חברי הכנסת שהגיעו, מפקד מחוז ירושלים – שלום לך, אתה כבר בן בית פה בוועדת הפנים, וכל קציני המשטרה שהגיעו.

אני החלטתי לקיים את הדיון בכל זאת במהלך הפגרה בסוגיית העלייה להר-הבית בעקבות דיון שעשינו לפני החגים, אחרי הרמדאן, שבאמת ישבנו עם המשטרה וביקשנו שיהודים יוכלו לעלות להר-הבית, כפי שכל אזרח מותר לו ללכת ולעלות למקומות הקדושים שהוא מאמין בהם.

הבטיחו לנו, והיה פה הממ"ז, הבטיח לנו שאכן הנושא הזה יטופל והיהודים יוכלו לעלות להר-הבית. במהלך ראש השנה, עוד לפני ראש השנה, כבר התחילו כל מיני בעיות שבעיקר הגיעו אלי מיהודה גליק, מפואה, מעינת מבית-המקדש – היא לא נמצאת פה היום?

היא עובדת.

לא, היא בחדר ניתוח.

היא עובדת, אז בסדר.

יעל נציגת הנשים.

שתציל חיים, זה לא פחות חשוב.
ובעצם עם הרבה מאוד טענות על כך שיהודים לא מצליחים לעלות להר-הבית, על-פי הבטחה גם של המפכ"ל באופן אישי שדיבר איתי וגם של הממ"ז פה בדיון. ולכן החלטתי לפני סוכות, שיהודים רבים רוצים לעלות להר-הבית בסוכות, שזה חול המועד, שאנשים רוצים ללכת לכותל, מתפללים בכותל, עולים להר-הבית – עדיין אנחנו לא יכולים להתפלל בהר-הבית, אני מקווה שזה יקרה, למרות שהמפכ"ל, אני מבינה, לא ציטטו אותו נכון, דיברתי אתו הבוקר, בראיון אמר שכל יהודי יכול להתפלל בהר-הבית. הבנתי, דיברתי עם המפכ"ל, שציטטו אותו לא נכון. הוא אמר שכל יהודי יכול לעלות להר-הבית, אבל לא להתפלל בהר-הבית. אז קודם כול להתפלל בהר-הבית, לצערי עדיין לא הצלחנו להתפלל בהר-הבית, אבל בוודאי גם עדיין לא כל יהודי יכול לעלות להר-הבית.
אז אני מקבלת את אי ההבנה הזאת שהייתה מבחינת העיתונאי. אני תיארתי לעצמי שהמפכ"ל בוודאי מבין ומכיר את העובדות, וכל סוגיית המדיניות של תפילה בהר-הבית או לא היא לא עניין של המשטרה ולא עניין של המשרד לביטחון פנים, היא עניין של הממשלה ועל זה צריך לדון בנפרד.

הדיון היום הוא דיון נקודתי שבעצם מבקש להפיק לקחים ממה קרה באמת בראש השנה ומדוע היהודים לא יכלו לעלות להר-הבית? דבר ראשון. והדבר השני, איך אנחנו נערכים לכך שבסוכות, בחול המועד, יהודים שרוצים לעלות להר-הבית יוכלו לעלות להר-הבית?

מבחינתי כמובן, הדבר הכי טוב היה יכול להיות, אם היינו מגיעים להסדר שיש במערת המכפלה. אבל בגלל שאת ההסדר הזה לא יכול לעשות המפכ"ל ולא יכול לעשות השר, אלא זה צריך להיות הסדר שבא מטעם הממשלה, אנחנו נבקש דיון נקודתי בעניין הזה, סיעת הליכוד ואנשים נוספים עם ראש הממשלה, אבל זה לא כרגע לדיון הזה.
לכן מה שאני מבקשת, שמי שביקש את הדיון יציג את הדברים. לאחר מכן חברי כנסת שירצו להתייחס, נא להירשם אצל שוש, ולאחר מכן אתה תגיב, מפקד המחוז. אז יהודה גליק, בבקשה.

גברתי יושבת-הראש, חברת הכנסת מירי רגב, אני באמת מודה לך על כינוס הוועדה הזאת. מכובדי חברי הכנסת עראר, צור, טיבי, פייגלין, מועלם, אני מקווה שלא פספסתי אף אחד, ואדוני מפקד המחוז, את ברכת את מי שנולד לו נכד, אני רוצה עוד ברכה אחת קטנה למפקד המרחב החדש, סגן ניצב אבי ביטון, נתמנה שבוע שעבר למפקד מרחב דוד.

מברוכ. תרים את היד, שכולם יראו במי מדובר, אתה תהיה השם הבא הרי. בהצלחה.

ניצב משנה.

ניצב משנה, סליחה. הכרתי הרבה קצינים במשטרה. אני לא מבין במבצעיות, אבל אבי ביטון הוא אדם שהוא דוגמה לאנושיות. ואולי מדי פעם פוגשים קצינים שחושבים שככל שהם יותר אלימים הם יותר חזקים, אני חושב שאבי, בכל אופן מבחינתי, הוא אדם אנושי. אגב, כשאדם הוא אנושי הוא אנושי לכולם, לא משנה יהודים או ערבים.

חד-משמעי.

ולכן אני מאוד מאוד מברך על הבחירה הזאת. אני מאחל לך, ואני אומר לך, אדוני מפקד המחוז, אמרתי לך את זה בעבר, אני חושב שאבי הוא איש יקר וטוב למערכת, עושה רק טוב למשטרת ישראל.

מברוכ.

בהחלט.

אם אני הייתי אומר דברים טובים עליו, היו מפטרים אותו. זה ההבדל. אם תמשיך להגיד ככה, תהיה לו סטיגמה.

בוא אני אגיד לך מה: אל תגיד.

אמרתי: על אנושיותו. לא אמרתי שום דבר על המקצועיות, ואמרתי שהוא אנושי כלפי כולם.

אמרת טוב, לא צריך לחזור. בוא תמשיך.

אוקיי. אני רוצה לומר שבאמת בדיון הקודם ישב פה מפקד המרחב הקודם, משה ברקת, והוא התחייב שמשטרת ישראל תדאג, כפי שהיא דאגה שבימי הרמדאן כל המוסלמים שרצו יכלו להיכנס להר-הבית, ואפילו לצורך כך משום מה מנעה כניסת יהודים להר-הבית למשך כמה שבועות, הוא התחייב שבמשך ימי חגי תשרי כל היהודים שירצו בכך יוכלו לעלות להר-הבית.
אולי בגלל שאנחנו ברוח כיפור וסוכות, חג השלום, בהחלט ראינו שמשטרת ישראל נקטה בצעדים שלא ראינו כמותם, ומן הראוי להגיד את זה כאן על השולחן. ראינו שהיו גורמים שקראו להסתה וקראו לאלימות, ומשטרת ישראל, אני בכל אופן כבר הרבה זמן לא ראיתי אותה נוהגת כך, כולל מעצרים, כולל חסימת כל מיני גורמים אלימים להתקרב להר-הבית.

ואני חושב שבעניין הזה מגיעה לא רק ברכה. איך אמר לי את זה אבי ואני מצטט אותו, כשאני ישבתי בשולחן החג בראש השנה בבית שלי ונהניתי והתפללתי, היו פה שוטרים שנלחמו ונאבקו, ועל כך באמת כל הכבוד.
אבל, ואני לא אומר אבל במובן שיש הגבלה למה שהם עשו, הם עבדו מאוד מאוד קשה, אבל בשורה התחתונה, וזאת השאלה, כשאנחנו, נמצאים פה חברי מארגוני המקדש, המטה המשותף, נמצאים פה נציגי הקרן לנחלת עצמאות ישראל, כשאנחנו מגיעים להר-הבית בערב ראש השנה, הר-הבית סגור בעצם.
מה זאת אומרת סגור? עוד מעט יגידו לכם שהר-הבית היה פתוח. אז כדי שכולם ידעו, כך נראה הר-הבית. בערב ראש השנה, לא מעט שעות, נתנו ליהודים להיכנס כאן, זרזו אותם, בתוך שתי דקות הם נאלצו לצאת כאן, משער המוגרבים לצאת לשער השלשלת. מבחינתנו זה נקרא שהר-הבית סגור. יהודים באים להיכנס להר-הבית, רוצים להיכנס למקום הזה.
אף אחד מאלה שרוצים להיכנס לשם, אני אומר את זה שוב באמת, אין לנו שום כוונה להתנגח לא עם אף אחד – לא עם המשטרה ולא עם המוסלמים שנמצאים שמה, אנחנו רוצים בסך הכול להיכנס ולעמוד על הזכויות הפשוטות הבסיסיות.

מה אתה מחפש שם? מה אתה רוצה שם?

מה שאתה מחפש שמה, טלב. מה שאתה מחפש שם. אתה מתפלל, הוא לא יכול להתפלל.

שיענה לי.

לא מאשרים לו אפילו לעלות.

מה אתה מחפש שמה?

שאלתי.

רגע, לא נאפשר לזה ככה להתפתח. תמשיך, יהודה.

אני רוצה לומר: ידידי חברי הכנסת, אני לא מתבייש, חברי הכנסת עראר וטיבי דווקא, שמעתי את התבטאויותיכם בימים האחרונים, שמי שעולה להר-הבית להתפלל הוא פרובוקטור. אז יש פרובוקטורים שמתפללים, אומרים שמע ישראל, אבל יש כאלה שהם אוהבי שלום, זורקי אבנים למשל. לא שמעתי את הגינויים שלכם.

בואו ביחד אתי, נעלה להר-הבית ונאמר: מי שאלים, מילולית או פיזית, יהודי או ערבי, לגרש אותו מהמקום הקדוש הזה. חברים, אם הבן שלי בגן השעשועים זורק אבנים, אני נוזף בו, אבל אם הוא עושה את זה בתוך בית הכנסת, זה סיפור אחר.

חברים, כולנו פה נזעמנו ונתפחדנו כשעשו גרפיטי על מסגדים, ובצדק נזעקנו, כי זה לא יכול להיות שבמדינת ישראל יחללו מקומות תפילה. לא יכול להיות, אני אומר את זה באמת, לא יכול להיות שיהיו זריקות אבנים למאות, מאות אנשים זורקים אבנים בהר-הבית על יהודים ובגלל זה מרחיקים את היהודים משם.
אנחנו באים להר-הבית למען זכויותינו הבסיסיות כיהודים שמאמינים שזה המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, המקום הקדוש ביותר בעולם. אני לא אומר לך שמכה לא קדוש בשבילך, אני לא אומר לך מה קדוש בשבילך ומה לא. אני מצפה שאף אחד לא יגיד לי מה קדוש ומה לא.

אני רוצה אולי לומר עוד נקודה אחת בכנות, רבותי.

רגע, אני רוצה להבין. מה שאתה אומר, שבערב ראש השנה, ההר היה סגור לביקורים.

ערב ראש השנה היה פתוח, הזיזו אותנו למשך דקה בבוקר. לאחר מכן סגרו את ההר, אחר הצהריים הוא היה סגור. בראש השנה עצמו, שוב, היו שמה זריקות אבנים, בהתחלה היהודים עשו סיבוב, אחרי שעה זרקו אותם החוצה משער השלשלת. אחר הצהריים היה סגור. במשך אותו שבוע, במשך השבוע האחרון, אותו דבר.
עכשיו, אנחנו עומדים לפני חג סוכות, רבותי. חג סוכות זה החג של הר-הבית, החג היהודי של הר-הבית. לצערי, למרות כל המאמצים, משטרת ישראל לא הצליחה. ולכן אני מבקש מכם, אדוני מפקד המחוז, בוא אתי ביחד לממשלת ישראל, ונדרוש שבחגי ישראל תהיה כניסה רק ליהודים. לפחות לשעות שיהודים נכנסים לשמה, שבשעות האלה אתם יכולים להכריז: כל מי שנמצא כאן והוא לא יהודי, הוא נמצא בשטח צבאי סגור ולעצור אותו.

- - -

מה, הוא לא יתפלל? המוסלמי לא יתפלל שם?

סליחה, יש זמנים שאתם יכולים להתפלל. יש פתרון, הציעה את זה חברת הכנסת, כמו מערת המכפלה. אבל אני אומר: אף אחד לא מפריע לך להתפלל. זריקת אבנים, זאת דרך התפילה של המוסלמים? תסביר לי, שאני אדע.

אין לך מה לחפש שם, אין לך מה לעשות שם. זה מקום למוסלמים. תתבייש לך.

טוב, טלב, אתה תדבר גם.

אני כבר מסיים.

חוצפה.

אתה חצוף.

סליחה. חבר כנסת יכול להגיד למישהו: זו חוצפה, אבל הוא לא יכול להגיד לחבר כנסת: אתה חצוף.

מי אמר?

מי שאומר שיהודי לא יכול להיות בהר-הבית הוא חצוף, סליחה.

סליחה רגע.

מירי, מירי.

איזה חצוף אתה.

מי שאומר שיהודי לא יכול להיות בהר-הבית הוא חצוף. היינו פה הרבה לפניכם. אתם התפללתם לאבנים כשאנחנו היינו בהר-הבית.

אין לך מה לעשות שם. תתבייש לך.

- - -

זה החוק.

- - -

אל תעני לו. לא הוא.

אני לא אענה לו.

אני מבקש להוציא אותו. אם הוא אמר חצוף, שהוא ייצא.

שולי. לא, הוא לא ייצא, מותר לו להגיד מה שהוא רוצה.

אני מבקש להוציא אותו. אני מבקש להוציא אותו.

לא, מירי. גברתי היושבת-ראש, יש כללים בכנסת.

או שהוא יתנצל עכשיו.

או שהוא מתנצל או שהוא מוצא. זה התקנון.

תגידי לו שיתנצל.

זה התקנון.

אסף, תתנצל. אסף, תתנצל.

פייגלין יכול לענות לטלב אבו עראר, מועלם יכולה לענות.

אני מבקש רגע להגיב לדברים, אם כך.

לא לא. אני מבקש לא לקפוץ מעל הנושא שאני העליתי.

גם לי שמורה הזכות לומר כאן משהו.

הוא לא חבר כנסת, פייגלין.

בסדר. אני פניתי ליושבת-ראש, הוא לא היושב-ראש. אתה לא היושב-ראש. אני מדבר על התקנון.

הבנתי. אז הוא רוצה לדבר על - - -

את צריכה עזרה?

שנייה רגע.

אתה צריכה עזרה לגבי התקנון?

אתה מרשה לי?

יש פה הפרה בוטה של התקנון. אני מבקש לקיים את התקנון.

אני ביקשתי - - -

אף אזרח, אף אורח, גם לא מנכ"ל משרד ממשלתי, לא יכול להגיד לחבר כנסת כל אמירה שהיא אמירה תוקפנית.

תמתין רגע, הוא רוצה להגיד משהו.

חבר הכנסת טיבי, שמענו אותך.

חבר כנסת יכול לענות לחבר כנסת.

אתה יודע לצעוק, אני עוד לא יודע לצעוק כל כך טוב כמוך, מה לעשות. אבל גם ליהודי מותר לדבר בכנסת, אז תרשה לי גם כן את זכות הדיבור - -

לא, הוא לא דיבר על זה.

- - ולהציע גם כן את עצתי כחבר כנסת ליושבת-ראש הוועדה. מה שעשה כאן חבר הכנסת עראר הוא דבר שלא ייעשה. זו אכן חוצפה שאין כדוגמתה, שאין למעלה ממנה - -

פייגלין, אתה ראשון הדוברים.

- - לבוא כאן - - -

הבנתי, אני מבינה.

לא, אני מציע לך כיצד להגיב לדרישתו של חבר הכנסת טיבי, לכן זה חשוב עכשיו.

לא, אז אני אגיד לך: הדרישה של טיבי היא לא בגלל שהוא דיבר ככה אל חבר הכנסת עראר, אלא משום שבאופן עקרוני אורחים לא יכולים לדבר כך אל חברי כנסת. אני בטוחה שהאמירה של – מה שמך?

אסף.

אסף לא התכוונה להעליב אדם כזה ואחר, אלא להגיד שהדברים שלו הם דברים שאתה לא מאמין בהם, כמו שאני גם לא מאמינה בדברים שלו. לכן אני מציעה לך לחזור בך מהפגיעה האישית, לחזור על המסר שאתה רוצה להגיד ולחזור בך מהפגיעה האישית בחבר כנסת. זה הכול.

אני מקבל את מה שאת מציעה.

מאה אחוז. תודה רבה לך, ובזה אנחנו חוזרים לדיון עצמו. אני מבקשת לתת ליהודה לסיים את דבריו, בבקשה.

אנחנו נמצאים בוויכוח עם המשטרה, האם הייתה החלטת ממשלה לאסור תפילת יהודים בהר-הבית או לא? לדעתנו לא הייתה החלטת ממשלה כזאת. אבל גם אם כן הייתה, לא הייתה החלטת ממשלה לאסור להכניס תנ"ך להר-הבית, לא הייתה החלטת ממשלה לאסור להכניס תהילים בכיס לתוך הר-הבית. יש פה איזושהי מתיחת יתר.
עכשיו, מתיחת היתר נוצרה לפני 25 שנה, 30 שנה, היו מעט יהודים שעלו להר-הבית.

יהודה, זה לא הדיון. זה לא הדיון.

אני מסיים.

לא, הדיון הוא אחד, אני רוצה להבהיר משהו. המשטרה לא אחראית על המדיניות. על המדיניות, תאמין לי, במושב הבא נקיים דיונים עם מי שצריך לקיים דיונים על המדיניות. הדיון הזה הוא רק דיון נקודתי, לאפשר ליהודים לעלות להר-הבית, נקודה, במהלך החג. זה הדיון.

אני אומר דברים מאוד מאוד ברורים: אנחנו – לא רק אני, גם חברי – ניאבק על הזכויות הבסיסיות של היהודים.

מאה אחוז.

אפילו קראנו לזה תוכנית ליב"ה. הר-הבית הוא הלב שלנו, הוא הלב שלי, הוא הלב של האומה הישראלית. תוכנית למען חירות יהודית בהר-הבית – ליב"ה. אנחנו ניאבק להסדיר את הזכויות הבסיסיות, האנושיות, לכל אחד ואחד, לכל יהודי שרוצה לעלות להר-הבית. לא יכול להיות שסותמים לנו את הפה, לא יכול להיות שמתעלקים עלינו. ואני מבקש מכם המשטרה – אנחנו ביחד – אני מבקש לבוא ביחד, לכבד את המקום הזה.

אוקיי. מאה אחוז.

לדאוג שהמקום הזה ביום חגינו, בחול המועד, מעבר למאמצים שעשיתם - -

אוקיי, יהודה.

- - לאפשר לכל יהודי שירצה לעלות בחול המועד - -

מאה אחוז.

- - בחג של הר-הבית, לעשות את זה ולקיים את זה, כי אנחנו צופים שכ-5,000 יהודים יגיעו.

אוקיי. את רצית? רק אם יש לך משהו להוסיף על הדברים של יהודה.

הערה קטנה לגבי מה שקרה בראש השנה, כי בעלי עלה באותו יום, זרקו על ילדי - - - ומאז נסגר ההר.

זרקו אבנים. זאת אומרת, יהיה מעניין אותי לשמוע אחר כך מהמשטרה, אם תפסתם את מיידי האבנים ואיפה הם נמצאים. חשוב לי לדעת מה קורה עם מיידי האבנים בהר-הבית, אז זו סוגיה נוספת שאני רוצה. אוקיי, פואה, בבקשה קצר, רק אם יש לך מה להוסיף על דברי קודמיך, ואנחנו עוברים למפקד המחוז. אבל דבר ממש בקיצור.

אני חושב שמה שגורם לכך שמשטרת ישראל לא עומדת במשימה הזאת הוא זה שהיא מאפשרת לקבוצות פרובוקציה שממומנות על-ידי קרן אל-אקצא לעלות להר-הבית, זה מופיע בדוח שאני כתבתי. ומשום מה משטרת ישראל בתשובה לחבר הכנסת פייגלין קבעה שיש החלטת ממשלה שהעניקה לווקף את הסמכויות במקום.

הנוכחות של סדרני הווקף כשאין החלטת ממשלה כזאת וקבוצות הפרובוקציה, מולידה את התמונות האלה, אם אפשר לכבות את האור, שאני רוצה חצי דקה להראות. אלה תמונות שצולמו ביום ראש השנה, ביום ו'.

(מוקרן סרטון)

לא היה שם אף יהודי באותו יום, כי זה יום שישי.

זה על ההר?

על ההר.

את החבר'ה שזורקים.

הכול מחובר והוא לא - - - רואים את השוטרים שחוטפים את האבנים.

בתפילת יום השישי. עכשיו תמתין רגע, אני רוצה לשאול רגע את הממ"ז. במצב כזה למה לא מיד סוגרים את ההר? כל מי שנמצא על ההר עולה לתחנת משטרה.

- - -

שנייה, אני ביקשתי רגע. דוד, אתה דואג לפריינטי? איך הוא יתקדם בדרגות אם מישהו אחר יענה במקומו?

לא הסכימו למנות אותי ממ"ז ירושלים.

הבנתי. אתה רואה? אז אני רוצה לשאול שאלה: מיידי אבנים שמיידים אבנים על ההר, ואנחנו נגד אלימות מכל כיוון שהוא, למה לא סוגרים את ההר כשטח צבאי סגור, לוקחים את כל מיידי האבנים, שמים אותם בבקשה על רכב משטרתי למעצר?

התמונות האלה צולמו ביום שישי, בתפילת יום השישי.

כן.

כאן אנחנו רואים שיש יידוי אבנים מסיבי לעבר כוחות המשטרה. אם הסרט ימשיך לרוץ, את תיכף תראי איך מאות שוטרים פורצים לתוך הר-הבית, מבצעים מעצרים ועושים את כל מה שאת אומרת.

אני ממשיך מיד בסרט.

- - - 30,000 מתפללים בהר-הבית.

אם יש 30,00 מתפללים בהר-הבית, ומי שמיידה אבנים זה חלק מאותם מוסלמים, תוציא את כולם מהר-הבית, את כולם, את היהודים ואת המוסלמים, ותעשה שמה סדר.

אין יהודים.

אין יהודים, לא נותנים ליהודים להיכנס.

חברת הכנסת מירי, את לקחת לי את המילים מהפה. אני רק רוצה לחדד אותם, כי את כל כך צודקת.

לא יכול להיות שאני חושבת כמוך.

אני מיד אראה את זה. השוטרים התפרצו, אף שוטר לא מכריז על התקהלות בלתי חוקית, ונראה מה קורה שהשוטרים לא מכריזים על התקהלות בלתי חוקית.

בבקשה, תמשיך עם זה הלאה.

התקהלות בלתי חוקית במסגד?

רגע.

במסגד התקהלות בלתי חוקית? מושג חדש.

טלב, בטח. מה חשבת, שבמסגד מותר לזרוק - - -

המשימה שלהם לזרוק אבנים - - -

מסגד שלי זו התקבלות אסורה?

חבר הכנסת עראר, במסגד - - -

הנה, השוטרים פורצים.

שולי.

תסתכלו רגע, השוטרים פורצים ומלא חבר'ה נשארים. למה? כי לא הכריזו על התקהלות בלתי חוקית.

התקהלות אסורה.

כולם בורחים.

עכשיו נראה, אני פשוט אדלג. אתם יכולים פה לראות עוד שתיים-שלוש דקות, חבל על הזמן. אני אראה לכם מה קורה עוד שתי דקות, רק שנייה, כשהשוטרים פשוט לא עצרו אף אחד כמו שאת אמרת, לא הודיעו על שטח - - -

אתה לא מדייק, נעצרו 30 איש באותו יום.

תיכף. אני אתן לך תיכף.

תראה מיד מה קורה, איך הפורעים האלה הודפים חזרה את המשטרה החוצה.

אתה עושה תחקיר על הפעילות המבצעית של המשטרה על ההר?

כן. בוודאי.

מי שמך?

אף אחד לא שמני.

רגע, דוד, תן לו רגע לענות.

תראה מיד מה קורה כשלא מכריזים על התקהלות אסורה. מיד תראו.

מה הקשר להכרזה על התקהלות אסורה?

אתה לא הבנת.

שאפשר לעצור את כולם, אפשר לפנות את ההר.

רק ליהודים מכריזים על התקהלות אסורה.

חכה, תראה מיד מה קורה, מיד עוד חצי דקה תראה.

כשזורקים אבנים לא צריך להכריז על כלום, אפשר להוציא אותם ולהכות בהם.

אבל לא עושים את זה, דוד, לא עושים את זה.

ותסתכל, ועכשיו למה עושים את זה? הנה, תסתכל עכשיו מה קורה.

רגע.

תסתכל עכשיו איך מגרשים את השוטרים מההר.

רואים שהעיפו את המשטרה אחורה.

מיד מיד תראו איך השוטרים מועפים מההר. עוד עשר שניות זה.

דקה אחרי זה פרצנו פעם נוספת, פעם שנייה.

נכון. כל הסאגה הזו - - -

נכון. כל החנגה הזאת מיותרת. תסתכלו איך השוטים מובלים אחורה. פשוט שערורייה.

הם לא מובלים, זה החלטה שלי לצאת החוצה, וכעבור שתי דקות פרצנו פעם נוספת.

אתה רוצה, אני אראה עוד תמונות של שוטר שמנסה לפרוץ וחוטף אבנים וכל החברים שלו משאירים - - -

טוב, פואה, הבנתי.

מיותר. תסתכלו הכול איך השוטרים - - -

פואה.

אתם יודעים שירו גם, המשטרה ירתה בעבר במתפללים והרגה מתפללים? זה מה שאתם רוצים? מה התחרות עכשיו?

אנחנו רוצים - - -

חיכיתם יותר, זרקתם יותר, למה לא יריתם?

טיבי.

נהרגו עשרות אנשים במסגד אל-אקצא.

טיבי, תפסיק כבר.

עשרות אנשים נהרגו. זה מה שאתם רוצים?

אתה תגנה אותם?

זה מה שאתם רוצים?

אתה מוכן לגנות אותם?

אני מגנה אתכם.

סליחה רגע, יהודה. לא רוצה לגנות, אני רוצה דבר אחד.

אתה מגנה את מי שמתפלל במקום לגנות זורקי אבנים.

אתכם אני מגנה.

אתה מגן על זורקי אבנים?

חבורה של פרובוקטורים הזויים, שיוזמים דיון הזוי.

חברת הכנסת מירי רגב.

אתה מגן על מחבלים.

הדיון הזוי. אלה מתפללים, לא מחבלים.

בחודש הרמדאן ההר נסגר ליהודים במשך מספר ימים.

יותר מעשרה ימים.

פה יש לנו עדות - - -

אל-אקצא הוא מסגד למוסלמים, ורמדאן זה חודש צום למוסלמים, אם אתה לא יודע - - -

חבר הכנסת טיבי, סוכות זה חג של יהודים. אז בוא נעשה את הסידור שיש במערת המכפלה גם בהר-הבית.

- - -

תתני לנו לדבר עוד מעט.

רק תנו לי לסיים. קבוצות של פורעים יושבות שמה, מצולמות על-ידי המשטרה, מזוהות, והן עולות עוד פעם ועוד פעם. למה משטרת ישראל לא יכולה למנוע את העלייה שלהן מראש? זה קבוצות שכל פעם מטרידות את העולים בקריאות, באיומים, בהפחדות. ואני רוצה רק באמת לקצר, השר לביטחון פנים התחייב במכתב לחבר הכנסת פייגלין בתשובה לשאילתא, שלא יהיו משחקי כדורגל על ההר. והנה אתמול אתם יכולים לראות.

במקום קדוש משחקים כדורגל?

כל יום.

הנה, תסתכלי, זו תמונה אתמול. זה הוראות החוק, זה החלטת בג"ץ, זה מכתב של השר לביטחון פנים.

אוקיי, תיכף נבדוק את העניין הזה גם.

השר לביטחון פנים, והמשחקים ממשיכים.

הבנו, תודה רבה.

הממ"ז לא סופר את השר.

תודה רבה. מי זה פה?

עורך-דין אביעד ויסולי, יושב-ראש המטה המשותף לארגוני המקדש.

אני יודעת מי אתה. נתתי לך כאילו משהו להנחתה, שתרגיע.

זה סוג של תפילה. כדורגל זה סוג של תפילה.

רק סיכום הזמנים, כמו שהיה בפעם קודמת, כמה יורדים, כמה - - -

מאה אחוז. אני מבקשת את התייחסות הממ"ז לכמה דברים: קודם כול, לגבי דברי המפכ"ל, הבהרנו את זה, אין צורך להבהיר את זה שוב.

לא לא, חשוב שהוא יבהיר את זה.

אין בעיה. אז תבהיר גם אתה את מה שאני דיברתי היום עם המפכ"ל, שבעצם המפכ"ל אמר לי שהוא לא הובן נכון, הוא לא דיבר על זה שיהודי יכול להתפלל בהר-הבית אלא שיהודי יכול לעלות להר-הבית. גם באמירה הזאת יש לי הסתייגות, כי כפי שאנחנו רואים, לא כל היהודים יכולים לעלות להר-הבית. דבר ראשון.
הדבר השני, אני מבקשת את התייחסותך באמירה קצרה, מדוע לא מיישמים את החלטת השר בעניין משחקי כדורגל על ההר. זו תשובה של כן ולא, כי ממנה נוכל להתגלגל הלאה להליכים של בג"ץ ולהליכים המשפטיים.
שני הדברים העיקריים הם קודם כול, מה עושים עם מיידי האבנים על ההר? למה זה חוזר על עצמו? למה בכלל שוטרים צריכים להיות נסוגים בפני אזרחים, כל אזרח שהוא, אם הוא ערבי או אם הוא יהודי? למה השוטר לא יכול לעמוד מולם, לעצור אותם ולבצע את תפקידו, כמו בכל מדינה דמוקרטית שאנחנו ריבונים עליה? והדבר האחרון הוא מה למדת מראש השנה לגבי סוכות כדי לאפשר בעצם לכמה שיותר יהודים לעלות להר-הבית?

קבוצות הפרובוקציה חשוב גם כן.

לא, די.

ברשותכם, אני חושב שבחמש דקות, לא יותר מזה, אני אבהיר את הדברים, כי יש פה חוסר ידע עצום במה המשטרה עשתה, יש פה עובדות לא נכונות לחלוטין לגבי מספר היהודים וכמות היהודים שעלו להר-הבית לביקורים במהלך החגים. פשוט המידע הוא לא נכון. אני בטוח שגם החברים שנמצאים פה ישמעו מה המשטרה עשתה. דרך אגב, אני אגיד פה את העמדה בצורה מאוד מאוד ברורה.
אני אתחיל מדברי המפכ"ל, כפי שנתבקשתי להבהיר. המפכ"ל ביקש ממני גם להבהיר את זה פעם נוספת. המפכ"ל התכוון בדברים שלו לביקורי יהודים בהר-הבית ולא לתפילת יהודים. מיד אחרי שזה פורסם בתקשורת הוא הוציא הבהרה, ההבהרה והודעת המפכ"ל נמצאות כאן בפני. היא יצאה לתקשורת ופורסמה, שהמפכ"ל התכוון בדבריו לביקורי יהודים ולא לתפילת יהודים.

הוא אמר שלוש פעמים התפלל או לא אמר?

אני מבהיר כרגע מה שאמר המפכ"ל. דיברתי אתו, שוחחתי אתו, כמה דקות, גם חברת הכנסת דיברה אתו כמה דקות לפני הדיון, כדי שהדבר הזה יובן אחת ולתמיד.

הוא לא הובן נכון. ככה הוא אמר והוא חזר, הוא אמר.

הוא לא הובן נכון. הוא התכוון לביקורי יהודים.

או שהוא התבלבל, מותר לו.

אוקיי. זה מה שנתבקשתי להבהיר.

לעצם העניין, המשטרה נערכה, כפי שהבטחנו לפני החגים, בכוחות מאוד מתוגברים ומאוד גדולים כדי לאפשר את ביקורי היהודים גם בראש השנה, גם בכיפור ובחגים בכלל, וכמובן גם בסוכות. המשטרה נקטה במגוון גדול מאוד, שתיכף אני אפרט אותו, כמו שאמרתי, בחמש דקות, לא יותר מזה, במגוון גדול של פעולות ואמצעים כדי לאפשר את ביקורי היהודים בחגים.
ההיערכות שלנו כללה, והדברים פה נאמרו בחלקם, גם הרחקות מהר-הבית של אנשים שידענו שהם הולכים להפר את הסדר והם מתכוונים להפריע לביקורי היהודים, הרחקנו אותם מהר-הבית על-ידי בתי-משפט. ביצענו מעצרים של אנשים שהתכוונו להפר את הסדר, הפעלנו מודיעין, עיבינו את ההיערכות המבצעית שלנו ונערכנו סביב הר-הבית, ונאלצנו גם להגביל בשעות מסוימות את הכניסה להר-הבית לצעירים שבאו במטרה להפר את הסדר.
כל הפעולות האלה שאנחנו עשינו במהלך החגים, ואני מפרט לכם עכשיו - - -

אני שואלת אותך שאלה. אני יודעת שעשיתם אותם, השאלה רגע להבנה.

אני אפרט יום יום, ואני אגיד לכם כמה נכנסו.

מעולה. אבל רק אני שואלת אותך שאלה: אם אתה יודע שמישהו בא כדי להפר וכדי לעשות אלימות, למה אתה לא עוצר אותו ולוקח אותו למשטרה?

אני עוצר, תיכף תשמעו את המספרים. אנחנו עצרנו, ביצענו מעצרים, ביצענו הרחקות, רק תתנו לי חמש דקות להגיד את המספרים.

בבקשה.

לפני ערב ראש השנה, שבוע לפני ערב ראש השנה, התחלנו לקבל ידיעות מודיעיניות, גם גלויות, בתקשורת הגלויה, זה היה גלוי לעיני כל, וגם על-ידי ידיעות מודיעיניות על כך שמתכוונים להפריע לביקורי יהודים, אנשים מסוימים. קיבלנו מידע מודיעיני רב. תוכננו כל מיני מסיבות עיתונאים והוכרז יום נפיר על-ידי התנועה האסלאמית – הוכרז איזשהו יום, יום צעקה או לא יודע איך לקרוא לזה בדיוק, אבל איזשהו יום שהם אמורים להגיע להר-הבית.

מה עשינו? בעקבות דברים שאמר השיח' ראאד סלאח, אנחנו פרשנו את זה כדברי הסתה. הוא קרא לאנשים לבוא ביום הזה ולהפריע וכו' וכו'. פרשנו את זה כהסתה. קיימנו ישיבה בפרקליטות, ביקשנו את אישור הפרקליטות – היות ופה מדובר על הסתה צריך אישור פרקליטות – לעצור ולחקור את חבר הכנסת ראאד בגין הסתה. קיבלנו את האישור.

השיח', הוא עוד לא חבר כנסת.

השיח', סליחה, השיח' ראאד סלאח, לחקור אותו על הסתה. ביום שלישי, כשהוא היה בדרכו לירושלים, עצרנו אותו, חקרנו אותו. בלילה הוא נכלא. למחרת הוא הובא לבית-משפט ובית-משפט שלום בירושלים קיבל את עמדת המשטרה והרחיק את ראאד סלאח ל-180 יום מירושלים, כולל הפקדה של 50,000 שקל מזומן בקופת בית-המשפט. דרך אגב, שלשום הוא ערער על זה וזה קוצר ל-60, אבל בית-המשפט קיבל את עמדת המשטרה. ראאד סלאח הורחק מירושלים.
אני לא אפרט, יש פה רשימה של שמונה אנשים בכירים, שהסיתו, כמו ראאד סלאח, הסיתו חלק מהמוסלמים כדי לבוא להפריע לביקור יהודים. כל השמונה האלה נעצרו, נחקרו, הורחקו מהר-הבית – חלקם בצו אלוף, אלוף פיקוד העורף, חלקם בצווים משטרתיים, חלקם בצווים של בתי-משפט. שמונה בכירים ביותר, שאני לא רוצה כרגע לפרט את השמות שלהם, הורחקו מהר-הבית. סך הכול נחקרו והוזהרו 14 פעילים. אני מדבר לפני ראש השנה בכלל, לפני ביקורי היהודים, אני מדבר יום לפני, אלה הפעולות שעשינו.
היות שידענו, והתנועה האסלאמית קראה לבוא ולהפריע לביקורי יהודים, בצפון ובדרום, במרכז ובתל-אביב, מנענו מהאוטובוסים של התנועה האסלאמית להגיע לירושלים, עצרנו אותם בכביש 6 במחלף עין תות, עצרנו אותם בכביש 6 דרום. בכל הארץ, מבצע ארצי שהוכרז על-ידי המפכ"ל, עצרנו. ואותם פעילים שנקראו לבוא ולהפר את הסדר עצרנו ומנענו מהם להגיע להר-הבית.
הגענו לערב ראש השנה, לבוקר. משעות הבוקר נערכנו, מתפילת הפג'ר, במאות שוטרים סביב הר-הבית. פתחנו את הר-הבית ב-07:30 לביקורי יהודים. נכנסה הקבוצה הראשונה, החלו יידויי אבנים, זה מה שנאמר פה, לעבר קבוצת היהודים. המשטרה בתגובה פרצה לתוך שטח הר-הבית, הרחיקה את אותם מוסלמים – ביצענו גם 15 מעצרים, למרות מה שנאמר פה, 15 מעצרים – ואפשרנו את המשך הביקורים של היהודים עד השעה 10:40.

- - -

לא לא לא, לא מפריעים לו. אחר כך.

הבהרה. יוסי, אני מבקש שתבהיר: אישרתם כניסת יהודים להר-הבית ל-100 מטר – לא ל-100, ל-30 מטר, מהמוגרבים עד השלשלת.

אני אתייחס לזה. אני מבטיח שאני אתייחס לזה.

כניסה לקטע הזה לא נקראת כניסה להר-הבית.

אני מבטיח שאני אתייחס לזה.
ואפשרנו את ביקורי היהודים ואת כניסת היהודים להר-הבית עד סיום שעות הבוקר. בשעות הצהריים, בשעה 14:30-13:30 אמור היה הר-הבית להיפתח פעם נוספת – ואני מדבר על ערב ראש השנה – עמדנו בשער אני ואבי, לא היה יהודי אחד או תייר אחד – לא רק יהודי, גם תייר.

אני הייתי.

לא היה יהודי אחד – אני הייתי עם אבי - -

אני הייתי ב-13:30, זה לא נכון.

- - שרצה להיכנס להר-הבית. באותו יום 59 ישראלים נכנסו.

הוא צילם את השער נעול.

59 ישראלים נכנסו לביקורים בהר-הבית, 884 תיירים. אני מדבר על ערב ראש השנה, על היום שאתם אומרים שהר-הבית היה סגור. 884 תיירים ו-59 יהודים נכנסו להר-הבית בערב ראש השנה. רבותי, המספרים אצלנו, האמינו לי.

הקטע הזה. זה לא נקרא כניסה.

נתתם להם כניסה רק למטר מהשער. זה לא נקרא כניסה להר-הבית.

לגבי הכניסה. היות שאנחנו פרצנו לתוך ההר וטיפלנו במקביל במפרי סדר, ועצרנו אנשים שזרקו אבנים ונכנסנו לתוך הר-הבית, לא רצינו שיהודים ייפגעו, אלה מהומות תוך כדי אירוע. אנחנו התעקשנו, כי זו הייתה מדיניות, שיהודים יבקרו בהר-הבית, ועל כן המסלול של הביקור קוצר. אז מה, אני אכניס יהודים, יש מאות אנשים בתוך הר-הבית, אני אכניס ילדים קטנים שבאים שיקבלו אבן בראש? אני פועל נגד זה.

למה לא הוצאת את המתפרעים?

שקט שיהיה פה.

אני פועל נגד זה, אני עוצר אנשים, אני מרחיק, בדיוק כמו שנאמר פה.

עזוב, אני בטוחה שאתה עושה. רגע, אני שואלת אותך שאלה.

וקיצרנו את המסלול, כן.

הרי אנחנו מאפשרים, על-פי הנורמה שקיימת כיום – אני לא אוהבת אותה, אנחנו נעשה על זה עוד דיונים ברמת ראש ממשלה – אנחנו מאפשרים ליהודים על-פי הסטטוס קוו שנקבע לעלות לבקר בהר-הבית. הם לא יכולים להתפלל אבל לעלות לבקר. אנחנו לא מפריעים למוסלמים להתפלל ואנחנו גם לא רוצים להפריע למוסלמים להתפלל.

זה לא נכון.

רגע.

זה לא נכון.

אני רוצה להבין, למה יהודי - -

כן מפריעים.

- - למה יהודי לא יכול להיכנס לכל הסבב שהוא רוצה, לבקר בהר-הבית בגלל המתפרעים? למה לא מחליטים חד וחלק: אם אתם המוסלמים לא מאפשרים ליהודים לעלות להתפלל בהר-הבית בלי הפרות סדר אנחנו נעבור להסכם - -

- - - להתפלל ליהודים.

לבקר בהר-הבית. - - אנחנו עוברים להסדר של מערת המכפלה – ימים למוסלמים, ימים ליהודים. בזה יהיה שקט, לא נצטרך כוחות על, לא נצטרך אנשים, בזה יהיה שקט למוסלמים וליהודים. למה לא עושים את זה?

הסדר מהסוג הזה זה כמובן - -

המשטרה תברך על הסדר כזה.

- - הסדר מהסוג הזה זה לא בידיים המשטרתיות.

נסגור את ההר לכולם עכשיו, למוסלמים וליהודים. אף אחד לא ייכנס.

אתה מוכן להמליץ על זה?

שנייה רגע, אתה מנהל את הדיון? אתה רוצה להחליף אותי? אני אומרת דבר מאוד פשוט, אני שואלת שאלה: למה המשטרה - - -

זו הכרזת מלחמה, רגב.

הכרזת מלחמה. תקשיב, אתם מכריזים מלחמה.

אתם רוצים להצית אש?

ברגע שהמוסלמים לא מאפשרים ליהודים להגיע להר - - -

אתם רוצים להצית אש וגופרית ומלחמה ועימות? זה המטרה שלכם? זה המטרה?

את שמעת מה שהוא אמר? הוא אמר - - -

חבר הכנסת טיבי, ראאד סלאח כל שבוע מכריז מלחמה על קיומה של מדינת ישראל.

לא יכול להיות מצב - - -

בשביל ארבעה-חמישה יהודים?

ואנחנו אלה שמכריזים מלחמה.

תרשי לי אחרי ה - - -

הבנתי את העניין.

אמר פה חבר הכנסת עראר שאם יעצרו מחבלים זו הכרזת מלחמה. שמעתם?

חבר כנסת בכנסת ישראל שמכריז מלחמה - - -

אוקיי.

- - - זו הכרזת מלחמה.

מי שזורק אבנים הוא מחבל. מי שזורק אבנים הוא מחבל.

חלוקה במסגד אל-אקצא זו הכרזת מלחמה.

מה זה, שוק פה?

זה המסגד שלי, לא שלך.

יהודה, הכרזת מלחמה אנחנו לא נכריז.

באיזה צד אתה במלחמה הזאת?

- - -

שקט, נו. שאני אפזר את הדיון הזה ואני אעשה דיון עצמי עם המשטרה ואני אקבל החלטות? לא תהיה פה שום הכרזת מלחמה. אנחנו נעשה סדר שכל יהודי וערבי יוכלו לעלות להר-הבית.

יש זכות לחברי כנסת ערבים להגיב כאן, להציג את העמדה?

יגמור הממ"ז, ראשון הדוברים זה פייגלין, אחריו טלב אבו-עראר.

איך זה?

ככה הוא נרשם, זה מה שיש לי פה.

אני לא נרשמתי ראשון?

פייגלין, טלב ודוד צור.

אני לא ביקשתי ממך להירשם ראשון?

לא, לא ראיתי.

יכול להיות.

אז אני רושמת אותך.

גם אני ביקשתי.

אחמד טיבי ושולי.

- - -

בסדר, אבל הם היו לפנייך, הם היו פה לפנייך.

ואני רשמתי את טלב גם. איך זה פייגלין פתאום נכנס לתמונה?

שולי מועלם.

איך? לכן שאלתי איפה יפה, יכול להיות שאת לא שומעת היטב? ביקשתי ממך לרשום אותי ראשון.

רגע, תדבר יפה. אז היא לא - - -

לא לא, יש סיבה למה ביקשתי, כי דיברו שלושה אנשים שהציגו עמדה אחת, אחר כך דיבר הממ"ז. יש מקום שאני אדבר אחריהם.

אז אני אתן לך לדבר אחרי. טלב, אתה מוכן לוותר לו על התור שלך?

הבעיה היא לא טלב. פייגלין – אני נרשמתי לפני פייגלין.

אני לא מוכן לוותר.

פייגלין נרשם ראשון.

אני לא מוכן לוותר.

אוקיי. כן, בבקשה.

גם אתם הייתם ראשונים.

אני כבר מסיים.

הערבים המסכנים, אין להם פה זכות דיבור.

די.

שטיבי יהיה לפני, אבל אל תשימי אותי בסוף.

אין לי בעיה. פייגלין ראשון, אחריו אחמד טיבי ואחריו אתה.

לא, תקשיבי, תכניסי את טיבי ביני לבין פייגלין וזהו. בסדר?

אוקיי.

בסיכום של ערב ראש השנה נעצרו סך הכול 15 מתפרעים שהתפרעו, נכנסו לביקורים 59 ישראלים ו-884 תיירים. זה מה שהיה בערב ראש השנה. למחרת, א' של ראש השנה, יום חמישי, הר-הבית נפתח לביקורים כבשגרה, בוקר פלוס צהריים, ביקרו בהר גם כן 59 ישראלים וכ-880 תיירים.

- - -

אל תפריעו לו כל שנייה, תנו לו לדבר.

ה-6 בספטמבר, תפילת יום השישי בהר-הבית – אין ביקורים ביום שישי של יהודים. היו בהר 30,000 מתפללים. בתום התפילה, ראינו את זה במצלמות, הייתה התפרעות, יידויי אבנים, כוח משטרה פרץ לתוך הר-הבית, יצאנו לאחר מכן החוצה. בעקבות המשך יידויי האבנים פרצנו פעם נוספת להר-הבית, עצרנו 60 איש על התפרעות ויידויי אבנים, כולם מתנהלים כרגע בבתי-משפט במעמד כזה או אחר.
התפילות בכותל לכל אורך הדרך ולכל אורך הפריצה שלנו נמשכו כסדרן ללא שום הפרעה לתפילות בכותל. סך הכול בימי החג ביקרו בהר-הבית 118 ישראלים, 1,377 תיירים.
הגענו לעשרת ימי תשובה. בעשרת ימי תשובה הר-הבית נפתח רגיל ללא שום אירועים חריגים, למעט אירוע אחד חריג ביום חמישי, אני אגיע לזה בהמשך. סך הכול ביקרו בעשרת ימי תשובה בהר-הבית 382 יהודים, 74 חיילים במדים, 4,892 תיירים בכל עשרת ימי תשובה.

עזוב אותי מתיירים, אני מדברת על אזרחים ישראלים יהודים שנכנסים, יש בערך 50 כל יום. זה לא נראה לי הגיוני שכל כך הרבה באים לשם, 50 נכנסים.

382 יהודים ביקרו בעשרת ימי תשובה, 74 חיילים במדים נכנסו לסיורים, ועוד 4,800 תיירים. זה מה שהיה.

תיירים הם לא הבעיה.

נכון. ולא היו אירועים חריגים בעשרת ימי תשובה.

יום שישי 13 בספטמבר, תפילות יום השישי בהר-הבית, ערב כיפור, בעקבות הערכת מצב שביצענו, בעקבות כל מה שהיה, החלטנו לקיים דילול בהר-הבית ולהגביל את גיל המתפללים מ-45 ומעלה. גיל המתפללים הוגבל, התקיימה תפילה של 30,000 איש בהר ללא חריגים.
לסיכום, משטרת ירושלים נערכה, כפי שהבטחנו, כראוי ועם כוחות גדולים כדי לאפשר ביקורי יהודים בהר-הבית, למרות המתיחות ולמרות המידעים המודיעיניים ולמרות כל מה שהיה לפני כן. המשטרה פעלה בנחישות, ביצענו יותר מ-80 מעצרים, אם תחברי את כל המספרים שלי, יותר מ-80 מעצרים, הרחקנו אנשים שרצו להפר את הסדר, ביצענו הגבלה של גיל כשזה היה מתבקש, ופעלנו נגד אלה שניסו לשבש את ביקורי היהודים. הראיה לכך זה אותם מספרים שהצגתי בפנייך כרגע, אותם מאות יהודים שעלו ואלפי תיירים שעלו להר-הבית, למרות כל המתיחות ולמרות הכול.
אנחנו נמשיך במדיניות הזו גם לקראת סוכות וכבר מעכשיו אנחנו מקבלים, כמו שהיה בערב ראש השנה, ידיעות על כאלה שמתכוונים להפר את הסדר.

אז לקראת סוכות תגבילו ל-45 ומעלה?

אנחנו ניערך באותה מתכונת.

פריינטי, זאת השאלה שאתה אמרת: אתם תגבילו לקראת סוכות?

אל תתייחס אליה.

תגבילו בהתאם להערכת המצב שעשיתם, הנכונה, מראש השנה ליום כיפור, תגבילו ל-45 ומעלה?

אל תתייחס. יגיע זמנה, היא תדבר.

אוקיי. אנחנו נמשיך במדיניות הזאת גם בסוכות כדי לאפשר את ביקורי היהודים מצד אחד.

תגביל את הגיל של המתפללים המוסלמים?

אנחנו נקיים הערכת מצב.

אבל עשית הערכת מצב, ראית שבראש השנה אם אתה לא מגביל מ-45 ומעלה זה לא עובד. ראית את זה. אתה סיפרת שעשית - - -

סליחה רגע, את רוצה שיוציאו אותך, גברת סטרוק? את חברת כנסת, אז נא בבקשה, יש עוד אחרים לפנייך. הבנו, אורית סטרוק כאן, מי שלא ראה. יש מישהו שלא ראה את אורית סטרוק? היא כאן, הבנו, עכשיו תמתיני לזמנך.

תודה רבה. אני הולכת.

זה לא יפה, באמת. מחכה פה פייגלין בסבלנות, כולם מחכים פה בסבלנות, תמתיני רגע.

אוקיי, בסדר.

משפט אחרון. חשוב לציין - - -

חברת הכנסת רגב, זה לא יפה.

מה לא יפה?

מה שאתה עושה עם חברת הכנסת סטרוק, זה לא יפה.

למה? כי ביקשתי ממנה רגע להמתין עם להדברים?

אבל השאלה היא לגיטימית, מירי.

היא חברת כנסת, היא שאלה שאלה.

אבל היא תקבל תשובה, היא תקבל תשובה.

אבל את עונה לה בצורה לא לגיטימית.

היא תקבל תשובה. אבל זה לא בסדר שאנשים כאן מחכים לדבר, והיא מתפרצת ככה.

את מתייחסת אליה בחוסר כבוד וזה לא ראוי.

אז אני מודיעה כאן שאני לא מתייחסת לאף אחד בחוסר כבוד. אני מכבדת מאוד את חברת הכנסת סטרוק, ביקשתי כמה פעמים להמתין כל אחד לתורו. לא אעזוב את הדיון הזה בלי שכל חבר כנסת ישאל שאלה ויקבל תשובה. אי-אפשר לנהל דיון שכל אחד שואל שאלה והממ"ז צריך עכשיו לענות בצורה כזאת. אין לי שום בעיה עם אף חבר כנסת, אני מכבדת מאוד את אורית סטרוק, לדעתי היא לא מכבדת את הדיון. בבקשה.

ממשלת ישראל תמשיך במדיניות הזו גם לקראת סוכות, בכפוף להערכות מצב יומיות שאנחנו מקיימים. חשוב לציין כי המשטרה שומרת על הסטטוס קוו הנהוג בהר-הבית ופועלת בנחישות כנגד מפרי סדר משני הצדדים.

טוב, יש לנו עוד הרבה מאוד שאלות לשאול. לדעתי התשובות שלך הן לא מלאות, אבל אנחנו נפתח את הדיון קודם כול לחברי הכנסת. חבר הכנסת פייגלין ואחריו חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה, גברתי. ראשית, אני חייב להתייחס לדברים החמורים ואכן החצופים שאמר כאן חבר הכנסת עראר. אני מבקש לרענן את זכרונו ההיסטורי - - -

אתה חצוף, קודם כול.

סליחה רגע.

לא מה שאמרתי חצוף, אתה חצוף.

הוא אמר על הדברים שלך, הוא לא אמר עליך.

דבר בכבוד.

בבקשה.

סיימת, חבר הכנסת עראר?

סיימתי.

מותר לי לדבר גם בכנסת ישראל או - - -

בבקשה.

דבר אליו בכבוד, הוא יחזור אליך בכבוד.

דבר בכבוד.

תתייחס אל דבריו. או שלא תתייחס.

כן, פייגלין, בבקשה.

אני חוזר על דברי: אני חייב לפתוח את דברי בהתייחסות לדברים החמורים מבחינה היסטורית, עובדתית, והמחוצפים של חבר הכנסת עראר, ואני מיד אסביר מדוע. אני רוצה לרענן את זכרונו ההיסטורי – אם אתה יודע קצת היסטוריה, חבר הכנסת עראר – ולומר לך, שבית-המקדש היהודי הראשון - -

אני אלמד ממך היסטוריה.

נכון, אכן כך כנראה. - - בית-המקדש הראשון, מקדש שלמה, ובית-המקדש השני, עמדו על תילם בהר-הבית בירושלים שנים רבות רבות, כשאבותיך ואבות אבותיך עדיין עבדו לאלילים, לעצים ולאבנים אי שם במדבריות ערב בסעודיה ובמקומות אחרים. לבוא ולומר כאן - - -

אני לא באתי מרוסיה, לא באתי מארצות-הברית, לא באתי - - -

סליחה רגע, כל אחד ידבר. אתה מדבר, נכון? תן לו לדבר, אחר כך אתה תדבר, ואי-אפשר יהיה לנהל ככה דיון.

הוא לא יודע מה הוא מדבר.

לבוא ולומר כאן - - -

חבר כנסת.

לבוא ולומר כאן בכנסת ישראל, בית המחוקקים של העם היהודי, שחזר והקים את מדינתו בארץ ישראל, בירושלים, שלעם היהודי אין מה לחפש בהר-הבית, המקום המקודש ביותר לעם היהודי, כשאתם עוד לא ידעתם בכלל מה זה המקום הזה, כפי שהסברתי קודם לכן, האם תיתכן בכלל חוצפה גדולה מזו? ועוד לבקש אחר כך - -

למה, ממתי אתה כאן?

- - שידברו אליך בכבוד?

ממתי אתה כאן?

עכשיו, לגבי - - -

אתה באת לכאן לפני?

הרבה הרבה לפניך. עכשיו, לגבי הדברים שאמר כאן ניצב פריינטי. ניצב פריינטי, ידידי היקר, אני מקבל את כל מה שאמרת. אין לי ספק שהשקעתם אנרגיות עצומות, כוח אדם עצום, אתה וחבריך, כולכם, כל המאמצים לעמוד במשימה, מתוך רצון אמיתי וכנה אכן לאפשר ליהודים לעלות להר-הבית לפי ההסדרים הקיימים היום, ותיכף נעמוד עליהם ונסביר אותם ואת חומרתם.

אבל אני חייב לומר לך שאני לא מבין כיצד אתם, קציני משטרת ישראל, לא שואלים את עצמכם את השאלה הבסיסית המתבקשת. אם כל כך הרבה מאמצעים הושקעו – כוחות מקצועיים, מודיעיניים, בפריסה ארצית, בעצירה וכו' וכו' – ובסופו של דבר יהודה גליק כשהוא עולה להר-הבית בסוכות מריצים אותו משער לשער תוך שתי דקות וגם אז הוא חוטף אבנים, האם זה לא כישלון מהדהד שלכם?

אבל אני לא חושב שנכשלתם, כי אני לא חושב שבאמת האחריות שלכם. אני מיד אסביר מדוע. אני באמת לא מאשים אתכם. אני רוצה ברשותכם, ברשות האנשים הרציניים שנמצאים פה, להרחיב את היריעה ולהסביר את שורש הבעיה, והבעיה היא לא משטרת ישראל.
הבעיה באמת מתמקדת בעובדה שההר, גם כשזרקו אבנים בראש השנה בלי שהיה שם אף יהודי – הטענה כאילו מדובר בתפילה במסגד, ראינו את הצעירים בלי חולצה משחקים כדורגל וזורקים אבנים, יופי של תפילה – גם כשאין שם יהודי אחד ויש התפרעות אתם מהססים ולא מעזים למעשה לפנות את ההר מכל יושביו, אלא רצים באופן נקודתי אחר מי שזורק אבן ומי שנמצא לידו לא נוגעים בו, ואחר כך כמובן מי שנמצאים שם מסיגים אתכם אחורנית, זה מה שראינו בסרט שוב ושוב.

סליחה שאני מתפרץ, סליחה, אבל זה לא נכון.

אבל אני שתקתי כשדיברת. אני שתקתי והקשבתי לכל מילה.

אבל ביום שישי הוצאנו את כולם. בפעם השנייה שנכנסנו הוצאנו את כולם.

אני רוצה להסביר מה הנקודה כאן. המאבק כאן, רבותי – ואתם יודעים מה? על הסיפור הזה גם חברי הכנסת הערבים יכולים להסכים. המאבק כאן הוא לא על תפילה, בואו נאמר את האמת. המאבק כאן הוא לא על תפילה, לערבים לא אכפת שיהודי יתפלל לאלוהים. מה אכפת לו? להיפך, כולנו מאמינים באלוהים. המאבק כאן הוא על ריבונות, זה באמת המאבק, זה באמת הסיפור כאן. הסיפור כאן הוא דבר אחד – ריבונות. ויש כאן מצב שבו ללא החלטה, ללא הרשאה, הריבונות למעשה נמסרת למעשה למוסלמים, למעשה דרך הווקף לממשלת ירדן ולמוסלמים.

ואני רוצה להסביר מה בעצם קורה כאן. אני עליתי להר-הבית - - -

תנסה להגיע ל - - -

אעשה את הדברים בצורה נורא ממוקדת, אקרא לכם משפט אחד שפה עונה לי היועץ המשפטי של המשטרה בשם המפכ"ל.

רק אנחנו צריכים עוד לסיים את הדיון ויש הרבה דוברים, אז בוא תציע מה לעשות לגבי סוכות.

רבותי, ההסדרים הפנימיים שמתקיימים כיום בהר-הבית מופקדים בידי הווקף המוסלמי. יש לי כאן את הסימוכין, משטרת ישראל מודה בזה, אני מניח שאף אחד פה לא יכחיש את דברי, ההסדרים הפנימיים מופקדים בידי הווקף המוסלמי. הווקף המוסלמי הוא גוף שלא מוכר, הוא לא גוף ישראלי בכלל, הוא גוף שכפוף לחוק הירדני. למעשה לא משטרת ישראל, מדינת ישראל, ממשלת ישראל הפקידה את ההסדרים הפנימיים בהר-הבית, ולמעשה את הנתח המרכזי מהריבונות שלנו בהר-הבית, בידי גוף שאינו ישראלי. וזאת הסיבה לכך שמשטרת ישראל לא מצליחה להתגבר על העניין הזה.
ואני רוצה לומר לכם דבר מדהים עוד יותר: כשמודיעה לי משטרת ישראל שההפקדה של הנהלים וההסדרים הפנימיים בהר-הבית בידי הווקף המוסלמי נעשתה בעקבות החלטת ממשלה, אז משטרת ישראל אינה יודעת את העובדות. אני אשמח אם נציגי משטרת ישראל יביאו לי את החלטת הממשלה להפקיד את הנהלים הפנימיים בהר-הבית בידי הווקף המוסלמי. לא הייתה מעולם החלטה כזאת.
והמציאות היא שבפועל משטרת ישראל מפקידה את הריבונות, ואני חוזר על המילה – ריבונות, בהר-הבית בידי גוף, ללא שום החלטת ממשלה, בידי גוף שכפוף לממשלת ירדן, כפוף לחוק הירדני, ולכן לא מצליחה בסופו של דבר להשליט סדר ולאפשר ליהודים לזכות שם בזכויותיהם.
ומשפט אחרון, גברתי יושבת-הראש, ואני מבקש, רבותי קציני המשטרה, שתקשיבו טוב טוב לדבר הזה. על-פי חוק השמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז, "העושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו מאסר חמש שנים". מישהו כאן מנסה לטעון שהר-הבית לא מקודש ליהודים? מישהו כאן מנסה לטעון שרגשותיי אינן נפגעות כשנאסר עלי לעלות או להתפלל בהר-הבית?
רבותי קציני המשטרה, לפי הסעיף הזה בחוק ולפי מה שאמרתי עכשיו, שאין שום החלטת ממשלה להפקיד את ההסדרים הפנימיים בידי הווקף המוסלמי, מעל כולכם מרחף למעשה גזר דין של חמש שנות מאסר.
אני מבקש ממשטרת ישראל לפעול על-פי החוק, אבל הרבה מעבר לכך. אנחנו, גברתי, אכן צריכים לדאוג לכך שממשלת ישראל תשיב את הריבונות בהר-הבית לידי המוסלמים.

לידי היהודים.

לידי היהודים.

אל-חמדו לאללה - - -

והמבחן העליון והיחיד לכך, ובזאת זה ייבחן, הוא שאכן במהלך חג הסוכות, כפי שידעה משטרת ישראל לאסור על יהודים לעלות בימי חודש הרמדאן, משטרת ישראל צריכה במהלך חג הסוכות לסגור את ההר למוסלמים ולאפשר ליהודים לעלות בבטחה ולהתפלל בהר-הבית.

תודה רבה.

14 דקות, בול.

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה. 14 - - -

טוב נו, באמת, אחמד.

רבע שעה, באמת.

נראה לך - - -

נראה לך שכולם ידברו פה רבע שעה עכשיו?

לא, הוא דיבר.

הוא דיבר רבע שעה, אז קדימה תתחיל לדבר.

אוקיי. תודה.

קח דקה בשביל לגנות את זורקי האבנים.

תודה תודה תודה – תפסיק להטיף לי, אל תגיד לי מה להגיד.
האמת היא שלאחרונה יש איזה מין משהו מחזורי בוועדה הזאת של קיום דיונים כאלה, הזויים, שמטרתם להצית את השטח, שבהם יוזמי הדיון הם אנשים פנטיים שמסיתים ורוצים לדחוף לכיוון עימות. אנחנו לא מעוניינים בעימות. המוסלמים לא מעוניינים בעימות, הם מעוניינים להגן - - -

מי זורק אבנים, המוסלמים או היהודים?

- - הם מעוניינים להגן – אני מבקש לאפשר לי להמשיך.

כן.

מעוניינים להגן על מסגד אל-אקצא, מעוניינים להתפלל באופן חופשי כל דקה, כל שעה, כל יום, כל שבוע, משך כל ימות השנה, בלי הפרעה, לא של גורמים פנטיים יהודיים ולא של המשטרה.
אני ער לעובדה שיש הבדל בין מה שמתקיים בוועדת הפנים לבין החלטות הממשלה. יש לי ביקורת רבה על החלטות הממשלה, בדרג הבכיר ביותר, אבל ועדת הפנים הולכת עוד יותר ימינה, כאשר היא מקיימת את הדיון הזה פעם אחר פעם, ואז נוצר רושם בפני דעת הקהל שאוטוטו משנים סדרי עולם במסגד אל-אקצא.
קודם כול, לגבי סמנטיקה, למקום קוראים מסגד אל-אקצא ולא שם אחר. מסגד אל-אקצא, מסג'ד אל-אקצא, זה השם. אני לא מכיר בשום שם אחר, אנחנו לא מכירים בשמות אחרים.

במסמכים של הווקף כתוב אל-חראם א-שריף.

חבר'ה, חבר'ה, די.

אגב, גם הביטוי הזה הוא לא ביטוי מדויק. אל-חראם א-שריף זה ביטוי נכון יותר לגבי חברון.

זה על חשבון 14 הדקות שלך.

כן, אני מסביר גם עובדות היסטוריות, שגם יהודים יבינו.

ואל-מסג'ד אל-אקצא זה השם. יש קובת א-צחרא. וזה מקום שאין בו תפילה חופשית למוסלמים, אין בו תפילה חופשית למוסלמים. אפילו אם אתם לא שם, אם הגורמים הפנטיים לא שם, המשטרה לא מאפשרת, מדינת ישראל שהיא הכוח הריבון מטעם של כיבוש ב-67' לא מאפשרת חופש פולחן.
מה זאת אומרת לא מאפשרת חופש פולחן? פלסטיני מוסלמי מהגדה המערבית לא יכול להגיע, מוסלמים מעזה לא יכולים להגיע, ומתחת לגיל מסוים גם מוסלמים של ירושלים המזרחית או מוסלמים מטייבה או מאום-אל-פחם או מהנגב או מהגליל לא יכול להתפלל. וכאן ראינו לחץ על המשטרה שבכל שבוע אולי תגבילו ל-45, אולי ל-50, כדי להגביל עוד יותר את כניסת ותפילת המוסלמים במסגד אל-אקצא.
ולכן בדיון פה נוצר מצב כאילו יש תחרות או התנגחות בין הגורמים הפנטיים לבין המשטרה, והמשטרה נגררת – נו, עשינו, עצרנו, מנענו, הרחקנו. זה לא התפקיד של המשטרה, להיכנס לתחרות עם חבורה של פנטים. אחד.
שניים, לאלה שרוצים להצית אש וגופרית. נהרגו מוסלמים רבים בתוך מתחם מסגד אל-אקצא על-ידי המשטרה ועל-ידי כוחות הביטחון. אחד האירועים הקשים האלה, שבהם עשרות אנשים נהרגו ונפגעו, היה בשנת 2000 לאחר הפריצה המטופשת של אריאל שרון לתוך מסגד אל-אקצא. אני הייתי אחד הקורבנות, ידי נשברה שם.
על כל פנים, אתם צריכים להפעיל שיקול דעת. האם אתם רוצים עימות ולהצית אש במקום הרגיש ביותר באזור, הרגיש ביותר? והאם הדיונים האלה, גברתי היושבת-ראש, זה מה שאת רוצה? האם את רוצה להתנגח, להתחרות בסטרוק, במועלם, בפייגלין? לא זה המגרש שאת צריכה להתחרות בו.
עכשיו, אני רוצה לומר שהמשטרה מכוח הכיבוש והשלטון הזר שנמצא במסגד אל-אקצא יכולה פיזית למנוע ממוסלמים, היא עושה את זה. היסטורית, אם דיברתם על היסטוריה, אני רוצה להגיד לכם שמסגד אל-אקצא היה סגור 90 שנה תחת שלטון הצלבנים, 90 שנה. ואתם יודעים מה קרה: הוא נפתח מחדש ואין צלבנים. אין - - - צלבנים.

גם הכיבוש הזה - -

בגלל סלאח א-דין.

- - גם הכיבוש הזה יסתיים. הכול מחזוריות, האזור הזה עובר מחזוריות. אבל הפעלת כוח בלי שיקול דעת היא מתכון לעימות, שאני חוזר, לא זה מה שאנחנו רוצים, לא לזה אנחנו דוחפים.
אבל דבר אחד שיהיה ברור. הניסיון לגרור את המצב לחלוקת זמני תפילה כמו באל-ח'ליל, בחברון, אל-חראם אל-איבראהימי, לא יקרה. ואם יקרה, זו הכרזת מלחמה והצתת אש ומדון. הדבר הזה לא יקרה. נכון, זה לא רק עניין דתי, יש כאן אלמנט מדיני.

הוא מדבר בשם - - -

אני מדבר בשם כל מוסלמי וכל ערבי.

אתה קורא ל - - -

אני לא צריך לקרוא. אתם תשתדלו לעשות את זה. רק פריצה מטופשת של אריאל שרון הציתה אינתיפאדה. אז תפעילו שיקול דעת ותראו מה יכולים הצעדים האלה לעשות. מה יכולים הצעדים האלה לעשות.
עכשיו, אני לא פוגע, לא מתערב באמונה של אחרים. אני לא אומר לאחרים, לא ליהודים, לא לבודהיסטים, לא לנוצרים, לא למוסלמים, איך להאמין. אני גם לא מטיל ספק באמונה של איקס או וואי. אבל יש גם גבול לאגרסיביות ולתוקפנות. אפרופו תפילה – מה, אתם דורשים מקום תפילה של יהודים במסגד אל-אקצא?

לא, בהר-הבית.

מסגד אל-אקצא.

מסגד אל-אקצא לא קדוש ליהודים.

קוראים לזה מסגד אל-אקצא, קוראים לזה מסגד אל-אקצא.

מסגד אל-אקצא יושב על הכותל הדרומי?

או, הרמת לי להנחתה, תודה רבה. עכשיו, אפרופו חגים ואמונה, רבותי, המוסלמים חושבים ומאמינים שהכותל, יש מוסלמים שאומרים שהכותל זה חאיט אל-בוראק, זה הקיר המערבי של המסגד. ולכן אני רוצה להציע ולבקש, אדוני הממ"ז, שבחג הבא של המוסלמים, בעיקר באל-אסראא' ואל-מעראג', אוטובוסים של מוסלמים שאנחנו נארגן רוצים להיכנס ולהתפלל ברחבת הכותל. מה דעתכם? מה דעתכם?

מחליפים היום.

מה דעתכם?

תעשה מה שאתה רוצה. אין בעיה.

לא, אתם לא מרשים לנו.

אין בעיה, תעשה מה שאתה רוצה.

מה דעתכם על חלוקת התפילה שם בין מוסלמים? המוסלמים חושבים שזה מקום תפילה.

אני מוכן.

המוסלמים חושבים שזה הקיר המערבי חאיט אל-בוראק וזה נשלט על-ידי כוח.

אני מוכן.

זה מה שאתם רוצים? זה מה שאתם רוצים?

מתי יוצאים רכבים אל הכותל?

אז תכבדו את האמונה של אחרים.

אחמד - - -

לא תהיה חלוקה כזו. זאת לא הצעה כדי לקבל, זאת הצעה כדי להצית ויכוח. אמרתי לך: הכיבוש הזה הוא זמני והשלטון, לא הריבונות, הוא זמני.

הכול זמני.

הסכמתי.

לא ביקשתי את הסכמתך, לא ביקשתי את הסכמתך.

שאלת.

לא ביקשתי את הסכמתך.

טוב.

אני אומר לכם: צריך להפעיל שיקול דעת.

אגב, מדינת ישראל - - - היא זמנית.

לא אמרתי את זה.

טוב, מאה אחוז.

אמרתי: הכיבוש בירושלים המזרחית והשליטה בכוח במסגד אל-אקצא היא זמנית.

מאה אחוז.

הצלבנים עברו, הבריטים עברו, וגם הכיבוש הישראלי יעבור ממסגד אל-אקצא. הכול זמני.

אוקיי.

הוא נציג של איזה מדינה רק?

זהו. מרגע זה כל ח"כ מדבר שתי דקות בלבד.

אני סגן יושב-ראש הכנסת.

סליחה רגע. דברו שתי דקות בלבד. אם לא, אני סוגרת את הדיון.

אני מדבר בתפקידי כחבר הכנסת, יושב-ראש סיעת רע"ם-תע"ל וסגן יושב-ראש הכנסת - - -

קיבלתי את הצעתך כיושבת-ראש ועדת הפנים הממונה על המקומות הקדושים. אנחנו נדאג שמוסלמים יוכלו להתפלל בכותל חופשי ויהודים יוכלו להתפלל בהר-הבית.

לא הצעתי ככה. לא הצעתי ככה, גברת מירי רגב.

זה מה שנעשה.

יכול להיות שאת צריכה קורס ריענון בעברית.

יכול להיות, יכול להיות.

קורס ריענון בעברית. אפילו עברית אתם לא יודעים, משהו קוגניטיבי. אמרתי: יש כאלה שרוצים, תאפשרו להם. אני לא מסכים שתהיה חלוקה במסגד אל-אקצא. אנחנו לא מסכימים. אפילו לנשים אתם לא מסכימים, לנשים יהודיות, אתם מגרשים אותן.

הלאה, הלאה. טוב, מי עכשיו?

אגב, במסגד משחקים כדורגל?

חבר'ה, לא, יהודה.

מרוב שהרסתם כל חלקה טובה בעיר, הרסתם גנים, הקמתם פארקים של יהודים, לא נשאר מקום לערבים.

טוב. טלב אבו עראר.

תראה בסילואן, מקימים פארקים במקום בתים של מוסלמים.

שתי דקות, אחריו חבר הכנסת דוד צור.

שתי דקות?

שתי דקות, כי אני רוצה לסיים את הדיון, אחרת אף אחד לא - - -

- - -

כי זהו, נגמר הדיון.

זו אפליה.

זו אפליה - - -

למה פייגלין 12 דקות ואני שתי דקות? למה?

תקשיבו רגע: כדי שלא תגידו שיש אפליה, הוא דיבר 14 דקות והוא דיבר 14 דקות. מרגע זה אתה ודוד צור תדברו שתי דקות. קדימה.

אבל אני חבר ועדת הפנים, מירי. אני חבר ועדת הפנים. מה זאת אומרת?

טלב, אני סוגרת את הדיון. אז קדימה תדבר, כי אני רוצה לסגור את הדיון. אי-אפשר ככה כל הזמן לריב על זה.

אז תקשיבי. אם תובילי את המדינה למסלול הזה, באמת - - -

היא לא תוביל את המדינה, תירגע.

בבקשה, טלב, תתייחס בבקשה.

חס וחלילה.

תתייחס בבקשה.

צריך להבהיר משהו כאן לכל הנוכחים, לכל המשתתפים וגם לגורמי המשטרה, להבדיל בין הר-הבית לבין מסגד אל-אקצא. מסגד אל-אקצא זה בערבית אל-חראם אל-קדסי א-שריף. אני לא מבין, לא יודע, מסגד אל-אקצא זה לא המסגד שננעל על-ידי המשטרה בליל ראש השנה, ששם נחנקו בגז מדמיע. מר פריינטי, למרות שהוא חבר טוב שלי לשעבר כשהיה מפקד המחוז הדרומי, לא ציין את הנקודה הזו, שהמתפללים המוסלמים שם ממש ננעלו במסגד, המסגד נסגר והיה שם גז מדמיע, נחנקו האנשים שם, והמשטרה יצאה כרגיל.
עכשיו, כל סנטימטר כניסה מהשערים זה מסגד אל-אקצא. כל הרחבה הזו. אין ליהודים שם מה לעשות, אין מה לחפש. ואז אם באמת אנחנו רוצים לדבר כאנשים אחראיים, כחברי הכנסת, נציגי ציבור, כאנשים שלא נגררים אחרי גורמים קיצוניים בין היהודים, שלא טוב להם, לא ראוי להם לחיות עם המצב הזה, רוצים באמת להבעיר את השטח שם, את האזור, ובמיוחד בחרו בעיתוי שמתנהל משא ומתן בין ישראל לפלסטינים – לא רוצים שלום.
אם הוא קורא לזה חג השלום, הוא כנראה רוצה להפוך את חג השלום לחג מלחמה חס וחלילה. ואני את זה לא מחפש ולא מקבל. ככה אתה קראת לחג הסוכות, חג השלום נקרא. אז בדיוק בחג הסוכות הוא רוצה להפוך את השלום למלחמה? בזמן שמתנהל כאן דיון או המשא ומתן רק התחדש אחרי קיפאון כל כך מתמשך, אז בחרו בעיתוי הזה להתלהם ולחפש עכשיו איך היהודים יעלו?
ואנחנו נפלנו כאן בין שני מושגים, בין לעלות לבין להתפלל. להתפלל זה בטוח לא שם, אפילו אין מקום ראוי שם להתפלל בו כיהודי. למוסלמים האדמה שם מוסלמית, האדמה שם מדברת: אני מוסלמית.

אל תדאג, נבנה.

האדמה, האדמה, לפני פייגלין. פייגלין, מתי עלית לארץ כאן?

לפני 3,000 שנה.

תתבייש לך.

לפני העגל או אחרי העגל?

מתי היית כאן?

אפרופו שדיברת על אלילים, נדמה לי שגם אתם בתקופה מסוימת התפללתם לעגל כי הנביא משה עזב אתכם לכמה שנים.

חברים - - -

אני נותנת לך, החבר של מפריע.

כמה שנים. אחרי כל כך הרבה שנים, אתה אפילו יהדות בסיסית לא יודע.

אתה לא הבנת את הפואנטה אפילו, אין לך חוש סרקזם.

מתבצעות שם חפירות מתחת למסגד אל-אקצא, וזה דבר ממש מסוכן, ששם עושים הדמיה על הכותל, לא יודע. אפילו הרבנים בישראל, המאמינים – יותר מאלה שיושבים כאן, שהם קיצוניים, לא יודעים כלום בדת שלהם – הרבנים האמיתיים, קראתי עליהם - -

נכון.

- - שהם לא יודעים עדיין איפה הכותל. רבים לפני שנדע איפה הכותל בכלל. אולי יהיה באילת, אולי בראש-העין, אצלך, לא יודע. עדיין לא ידוע איפה הוא. ואז, לא יודע, ליצירת פרובוקציה, לא טוב להם עם הסטטוס קוו הקיים, כמו שאמר מר פריינטי. לא טוב להם. לא יודע מה יש ליהודים לחפש שם, אין להם מה לחפש.

אוקיי.

וחוץ מזה גם - - -

מה אתה מציע אבל לעשות עם מידיי האבנים ולקראת סוכות?

איך?

מה אתה מציע לעשות עם מידיי האבנים לקראת סוכות?

זה מה שכואב לך רק, זה מה שמפריע לך?

כן.

מה לגבי הסיבה, לא התוצאה?

תשמעי, אם את לא רוצה אבנים, אם אנחנו לא רוצים לראות שם אבנים - - -

בראש השנה לא היו יהודים על ההר ונזרקו אבנים.

מה, יש פה מישהו שרוצה אבנים? אבו עראר רוצה אבנים? אני רוצה אבנים?

אבל אתה לא עונה עניינית. בראש השנה לא היו יהודים ויידו שם אבנים. אחמד, תענה על זה, תענה על זה.

חברת הכנסת - - -

תן להם לראות - - - טוב, טלב, מה אתה עוד רוצה להגיד? טלב?

אני לא קורא לאלימות כלשהי – ערבים, יהודים.

אז למה אתה לא אומר את זה?

שולי, תיכף את מדברת. טלב.

ולכן מר פייגלין, שלא יודע, בוועדות הוא אדם ממש לוחם, סך הכול יוצא אדם רגיל לחלוטין, נורמלי.

ברור.

משתגע רק כאן, זה בסדר גמור. הצגות מותר, מותר, מותר לעשות הצגות. אבל, חברים, כאן אם מדברים באמת על ריבונות, הוא דיבר על ריבונות, מסגד אל-אקצא הוא בריבונות ירדנית, וזה לפי ההסכם עם ישראל וירדן.

טוב.

שנייה – טוב – תני להשלים משפט.

לא, זה חשוב. זה חשוב מאוד מה שהוא אומר.

זה נכון.

הוא צודק, זאת הבעיה.

תקשיב, פייגלין, אתמול שלחתי מכתב למלך הירדני, אני הוצאתי מכתב כחבר ועדת הפנים, באמת לדאוג לזה שלפחות נשמור על הסטטוס קוו, ולא לאפשר - - -

הנה, יצא המרצע מהשק.

ואני בסוף אפגש עם מלך ירדן.

יצא המרצע מהשק.

אתה מסכים עם פייגלין.

אולי אני כיושבת-ראש הוועדה אפגש עם מלך ירדן.

שמיר הצהיר שזה בריבונות ישראלית מלאה.

טוב, אוקיי.

לכן נא להפסיק את ה - - -

הכול זמני. הכול זמני.

כל החיים שלנו זמניים.

גם זה נכון.

בגלל זה אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שימחל לנו ויסלח לנו על הדברים.

אבל איפה הר-הבית? שאל – תענו. איפה?

תודה רבה. מאה אחוז.

לא ניגרר אחרי - - -

לא ניגרר אחרי הקיצונים.

בין היהודים. יש קיצונים ויש אלימים.

מאה אחוז. זה מאוד קיצוני, זה קיצוני.

אנחנו לא רוצים עימות, זה הכול. זה הכול.

מאה אחוז.

אנחנו רק מכריזים אלימות ועל מלחמה.

דוד צור, בבקשה, ואחריו חברת הכנסת שולי מועלם, יקירתי. בבקשה. ואם מישהו יכול לקרוא לאורית סטרוק, תורה הגיע.

ראשית אני רוצה לומר שיש פה ערבוב בין מושגים של ריבונות, מדיניות ופעילות מבצעית. ונשפכים לתוך המקום הרגיש הזה, שהוא מאוד רגיש, יקר כנראה לא רק לכם וגם לא ליהודים, הוא יקר לכולם. והרבה מאוד אלימות מתנקזת למקום הזה על כל העצבים הרגישים.
חברי, טיבי, אני רוצה להגיד לך שהאינתיפאדה לא פרצה בגלל עליית שרון להר-הבית, היא כנראה הייתה שם - - -

הייתה בשלה כבר.

ואני מזכיר לך שהיא פרצה יום אחרי בכלל, יומיים אחרי.

כי נהרגו אנשים, אני הייתי שם. נהרגו אנשים וזה מצית.

לא בעלייה של שרון להר-הבית.

בוא לא נפתח את זה בבקשה.

נכון, המצב היה מוכן.

בעלייה של שרון להר-הבית לא נהרג אף אדם.

נפצעו אנשים.

היו זריקות אבנים.

זו הסיבה שהציתה את העסק. מה, אתה רוצה לעוות את ההיסטוריה?

הסיבה היא אלימות, נקודה.

לא, לא נכון.

הסיבה היא אלימות.

דוד, תמשיך.

היו 800 שוטרים שפצעו אנשים. ולמחרת - - -

דוד.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו - - -

בוא תציע לנו משהו - - -

שני דברים.

- - -

טלב.

טלב, דיברת 14 דקות.

אבל הוא מפריע פה, הוא זורק מילים.

טלב, נשבעת לך, אני לוקחת את התמליל, אתה כל הזמן דיברת פה.

אייכלר, מותר ליהודים להתפלל - - -

לא לא לא, עזוב את אייכלר.

הנה, הוא יהודי דתי.

כמה פעמים כתוב ירושלים בקוראן? כמה פעמים כתוב ירושלים בקוראן, חבר הכנסת טיבי?

אייכלר, שלא תגיד לי שאתה רוצה לדבר, כי נסגר הדיון.

צבחאן אלד'י אסראא' מן אל-מסג'ד אל-חראם אלא מסג'ד אל-אקצא. אתם יודעים את זה או לא יודעים את זה? - - - צבחאן אלד'י אסראא' מן אל-מסג'ד אל-חראם אלא מסג'ד אל-אקצא. תפסיקו לקשקש ולשקר.

- - - אבל מסג'ד אל-אקצא נמצא בין מכה למדינה.

חבר'ה, זה מפריע לי, אני לא אוכל לקיים ככה דיונים.

מה אתה אומר? מה אמרת?

תגיד, אתה שוב לא לוקח תרופות? אמרתי לך: קח תרופות בזמן. אתה שוב לא לוקח את התרופות בזמן.

אתה רופא נשים.

מתוך הערבוביה של המושגים, מצד אחד חבר הכנסת טיבי רוצה שמחר המוסלמים יתפללו בכותל.

לא אמרתי.

שנייה.

אל תייחס לי. אמרתי: לא רוצה לא את זה ולא את זה. יש כאלה שרוצים.

ואדון גליק רוצה שיתפללו בקודש הקודשים על הר-הבית.

אל תשים אותי כקונקורנט שלו.

אז אני רוצה לומר, שמשטרת ישראל מובאת לפה כבר דיון רביעי או חמישי בוועדה הזאת.

וחבל.

ותמשיך לבוא.

וחבל. היא יכולה לבוא, ובסופו של דבר נשמע גם איזה תחקירים מגוחכים שמראים לנו פה חצאי צילום, ושופטים את השוטרים אם הוא הניף בזמן את האלה, אם הוא ירה כדור גומי או למה הוא לא ירה אש חיה.
אני רוצה לומר לכם בעיניים קצת מקצועיות יותר משלך, ותסלח לי על הארוגנטיות שלי בעניין המקצועי אבל יש לי כנראה על מה להסתמך: הפעילות של המשטרה בחודש-חודשיים האחרונים, אני במקרה תפסתי את פריינטי איזה יום, אחד מהימים באחד המפגשים, ואמרתי לו: שמע, אתם כל יום פורצים להר-הבית. אני רוצה להזכיר לכם: פריצה להר-הבית בזמנים של לפני 10, 15 שנים, כמעט כל פריצה כזאת הסתיימה בהרוגים מהצד הפלסטיני, של המוסלמים.

מצב רע. אז היה רע, זה לא אומר שכך צריך להיות היום.

לא, הרגישות של הפריצה להר-הבית היא עצומה. ואני רוצה בזה דווקא לשבח את הפעילות של פריינטי במובן הזה שהם נכנסים ויוצאים די בקלות ופועלים בחוכמה כדי לא לייצר הרוגים על ההר.

אז למה הם נכשלים ביהודים?

אתה תגיד מה אתה חושב.

כמה יהודים נהרגו? כמה יהודים נהרגו? זה המבחן?

מאז 1990 לא נהרג ערבי.

וזה מצער אותך?

לא.

אם אתה מודד כישלון או הצלחה במספר ההרוגים על ההר, או לחליפין בזה שצריך לפנות את ההר, בגלל זה אמרתי, יש פה עניין של מדיניות ויש פה עניין של פעילות מבצעית. אז אני רוצה רגע להשלים את ההתייחסות לעניין המבצעי.

תגיד מה אתה מציע לגבי סוכות.

חצי מהזמן שדיברו חברי.

אז בבקשה.

אני תיכף אשלים את הדברים.

לא, אז מה שזה אומר, שמעכשיו כל אחד אומר לי: אני חצי מזמן חברי. כולם מדברים שתי דקות, זהו.

לא לא לא, מה שאני רוצה להגיד לך, גברתי - - -

זה בלתי אפשרי לנהל ככה דיון.

מה שאני רוצה לומר לך, גברתי - - -

יש 120 חברי כנסת.

אבל אם תתני לי לסיים, אני מסיים תוך דקה.

לא יכול כל אחד לבוא ולדבר רבע שעה.

אני מסיים תוך דקה.

בבקשה.

מה שאני רוצה לומר לך, גברתי, שאלה דיונים בסופו של דבר לא לכתובת הנכונה. משטרת ישראל היא מוציאה לפועל של מדיניות. אנחנו צריכים לקיים דיון לפה בנוכחות - -

זה יהיה גם.

- - משרד ראש הממשלה - -

מסכים.

- - משרד הדתות. אני אומר פה לחברת הכנסת מועלם וגם לחבר הכנסת פייגלין: הרי זה בידיו של שר הדתות. לצורך העניין מחר - -

אני מסכים אתך.

- - נפתלי בנט - -

אני מסכים אתך.

- - השר נפתלי בנט יכול להחליט שיהיו סידורי תפילה כמו במערת המכפלה.

אין ויכוח.

מה המשמעויות, ההשלכות שנגזרות מזה? צריך לעשות את הערכת המצב.

אמן.

לא יהיה.

אגב, משטרת ישראל תהיה הראשונה שתברך על זה, כי זה יקל עליה מאוד את העבודה, כמו שזה נעשה בחברון.

ואז זה יקומם את כל העולם.

רגע.

זה יקומם את כל העולם ויהיו עימותים.

תפסיק לאיים. תפסיק לאיים.

אם - - - אז יקומם.

אני רוצה להגיד מילה אחרונה.

אתם תפסידו, לא מישהו אחר.

אבל תן לי לדבר, תן לי לדבר.

פתאום אתה מודאג שנפסיד, חבר הכנסת עראר?

טוב, הלאה.

פתאום אתה מודאג שנפסיד? הרי חבר הכנסת טיבי אמר שאנחנו זמניים פה.

יהרגו הרבה אנשים, ערבים ויהודים.

חבר הכנסת טיבי אמר שאנחנו זמניים פה.

הכיבוש בירושלים המזרחית הוא זמני.

נכון. לכן אנחנו - - -

מילה אחרונה לעניין ההסתה.

- - -

יהודה, אתם מפריעים לי, אני לא מבינה את זה, באמת.

מילה אחרונה לעניין ההסתה. המעצר של ראאד סלאח, שהוא אחד האנשים המסוכנים בכל מה שקשור להר-הבית, ואני הייתי מאוד שמח גם אם חברי פה משמאל ומימין היו מצטרפים לזה.

לא, לא מצטרפים.

מה מסוכן? מה הוא עשה?

חבר הכנסת טיבי, מה שעושה ראאד סלאח זה לקחת את המקום - - -

מה מסוכן בכך?

כי אני אומר לך שהאיומים של מלחמת עולם, עולים על הר-הבית, חופרים מתחת – כל מיני פנטזיות שאנחנו הולכים לכבוש - - -

אבל זה לא נכון? אבל זה עובדות, אלה עובדות.

תפסיקו לקשקש.

אבל יש חפירות.

יש חפירות.

דוד, יש לך עוד משהו להגיד?

אז מה? חפירות ארכאולוגיות.

דוד, עוד משהו להגיד?

מה אתה מחפש שם? מה אתה מחפש שם?

אתה מחזיר אותי עוד פעם לדיון המטופש הזה - - -

עכשיו אתה חוזר ואתה חופר שם? תענה לי רק.

דוד, עוד משהו?

לכן אני אומר - -

מה, לתענוג?

- - המעצר של ראאד סלאח - -

מה אתה עושה שם?

מה אני עושה שם? זה המקום שלי, זה המסגד שלי.

- - כמו האנשים המסוכנים האלה שמסיתים לאלימות - -

המדינה היא שלנו והמקום הוא שלנו.

אתה מדבר חופשי. אתה יושב-ראש הוועדה?

זו מדינה יהודית ומקום יהודי.

מירי רגב, למה הוא מדבר חופשי כל הזמן?

כן.

שיסתום את הפה.

כן.

סתום.

כן, בבקשה, דוד.

לכן אני אומר: בתוך כל ה - - -

ויסלי, ויסלי.

המקום המקודש לך זאת מכה.

בתוך כל המציאות המסובכת הזאת משטרת ישראל צריכה לתמרן בצורה בלתי אפשרית.

מאה אחוז.

גם מכה הוא מקום מקודש.

כל העולם.

לכן נדרשת מדיניות - - -

גם מכה.

כל העולם.

צבחאן אלד'י אסראא' בעבדה לילא מן אל-מסג'ד אל-חראם אלא מסג'ד אל-אקצא אלד'י בארכנא חולהו.

אחמד.

תלמדו, תשננו, פעם אחר פעם, עד שתבינו.

מאה אחוז.

לא, זה בתשובה, שמכה בהחלט - -

אנחנו נראה בסוף מי יבין.

- - גם מסגד אל-אקצא.

שולי, בבקשה.

גברתי, אדוני הממ"ז, חברים, אני לגמרי מסכימה עם חבר הכנסת אחמד טיבי. זו באמת שאלה של ריבונות. ואני חושבת שאחד הדברים המשמעותיים, שאנחנו נחזור כנראה ונתכנס כדי להגיד שליהודים יש זכויות בהר-הבית. חבר הכנסת עראר, זה לא יעזור שתצעק עשר פעמים: זה שלי, זה שלי. אני יכולה לצעוק באותה מידה: זה שלי, זה שלי.
עכשיו, אתה רוצה שנלך לספרי ההיסטוריה ונראה מי היה שם קודם? אז כבר אמר חבר הכנסת פייגלין ואין צורך לחזור על שיעור ההיסטוריה הזה - -

ההיסטוריה העולמית, לא הישראלית.

- - זכויות יהודים - -

ההיסטוריה העולמית.

- - זכויות יהודים בהר-הבית - - -

- - -

תן לה לדבר. שקט.

זה לא יאומן, טלב.

חבר הכנסת עראר, אני לא הפרעתי לך.

כי היא פונה אלי, מר פייגלין. היא פונה אלי.

שולי, את יכולה - - -

חבר הכנסת עראר, אני רוצה להתקדם.

אני לא עראר, לא עראר ולא ערעור. אני טלב אבו עראר.

עראר.

לא עראר.

שולי, תתייחסי עניינית בבקשה.

אין בעיה. זו באמת שאלה של ריבונות. והזכות של יהודים בהר-הבית היא תיאמר פה שוב ושוב ושוב, למרות שיש פה גם קולות אחרים. והזכות של יהודים בהר-הבית, אדוני מפקד המחוז, היא לא ביקורים, היא לא מבקרים, ואני חושבת שיש מקום לשנות את השיח הזה. אני לא מבקרת בהר-הבית, אני עולה למקום שבשבילי הוא קדוש.
ואני חושבת שחלק מהתפיסה של מה יהודים עושים בהר-הבית צריכה להיות בשינוי של השיח, בשינוי של זה שזאת זכות בסיסית שלי, שזאת זכות בסיסית שלי כמו הזכות של חבר הכנסת אחמד טיבי. לא כי הוא חבר כנסת ואני חברת כנסת, אלא כי הוא אדם שבאמונתו יש משמעות להר-הבית ואני אישה שבאמונתי יש משמעות להר-הבית. ולכן מכאן לדעתי צריכה להיגזר - - -

אגב, באמונתי אני אומר: אין משמעות להר-הבית, יש משמעות לאל-אקצא. באמונתך.

נכון, מעולה. לכן אני לא דורשת, חבר הכנסת אחמד טיבי, לא לעלות למסגד אל-אקצא ולא להתפלל במסגד אל-אקצא.

יש אנשים שמטיפים לנו: אתם במכה, אתם במכה.

לא. חבר הכנסת טיבי, אתה לא שמעת את זה ממני.

גם בשיינקין יש בית כנסת, גם בשיינקין.

די, די עם זה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, הזכויות שלי על הר-הבית הן הזכויות שלי על הר-הבית. אין לי רצון להתפלל במסגד אל-אקצא, יש לי רצון להתפלל בהר-הבית.

הבנתי. מה את מציעה לגבי סוכות?

רגע, רגע.

איפה הר-הבית? איפה הוא נמצא?

אני רוצה לאפשר עליית יהודים חופשית להר-הבית בימי סוכות. אדוני מפקד המחוז, אני חושבת שאתה מסוגל לעמוד בזה, אתה מסוגל להניע את זה. אני מסכימה אתך שמדובר פה על מדיניות והחלטות של ריבונות, אבל אני חושבת שאם בפועל אנחנו מדברים על ימים שהם ימי חג, כניסה בין מקום למקום שני שהאורך שלו היא 30 מטר לא תיחשב כניסה.

ולכן אני מצפה ואני חושבת שזה מחובתך לשמור על הזכות שלי, כמו הזכות שלי להתפלל בכותל, כמו הזכות של אחמד טיבי לעלות למסגד אל-אקצא, הזכות הבסיסית שלי היא לעלות להר-הבית. כרגע אנחנו עוד לא במקום שאתה גם מאפשר לי את התפילה כי לא אתה מחליט, אבל ברגע שהוחלט שלי יש זכות להר-הבית אני לא חושבת שיש מקום להגביל אותי.

בחג סוכות יהיו שמה מאות מתפללים. אנחנו לא רוצים שתיווצר סיטואציה שבה יעלו 20, יתחיל יידוי אבנים, ואז יגידו: מצטערים, נסגר ההר. אותו דבר שעשו בתשעה באב. בבוקר של תשעה באב, ב-06:30 בבוקר, חבר הכנסת, סגן שר החוץ זאב אלקין ואני, קיבלנו הודעה שאנחנו יכולים להגיע, ב-07:10 הודיעו לנו שההר נסגר. אין מקום לדבר הזה. זכויות יהודים בהר-הבית הן קיימות גם כשיש מידיי אבנים.
והתפקיד שלך, ואתה עושה את זה בצורה מופלאה, אני בניגוד לאחרים שיושבים סביב השולחן הזה, האמון שלי בך הוא מוחלט.

טוב. מאה אחוז.

אני רק רוצה שאתה תמלא באופן מוחלט את הזכויות שלי.

שולי, מאה אחוז, הבנתי. תודה רבה.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד זה שישנה עליית ילדים רבה בסוכות, אדוני מפקד המחוז. אני מבקשת התייחסות קונקרטית לזה שחלק ניכר מהעולים בסוכות הם ילדים. אין מקום לתחושה של ילד יהודי במדינת ישראל, שיש מקומות שהוא לא יכול להגיע אליהם.

טוב, תודה רבה. אחרונת הדוברים אורית סטרוק בבקשה. ושוב אני אומרת: אם פגעתי בך אני מתנצלת. בבקשה, זכות הדיבור שלך.

אני בסך הכול רציתי להציע שני דברים. קודם כול, שמפקד המחוז, בהתאם להערכת המצב שהוא בעצמו סיפר לנו שהוא עשה בין ראש השנה לבין יום כיפור, שביום כיפור בגלל מה שקרה בראש השנה אחרי שעשית צעדים כאלה ואחרים והרחקת את אלה ואת אלה, ביצעת מעצרים, בכל זאת זה לא עזר, והגעת למסקנה שצריך לעשות משהו אחר, וביום כיפור הגבלת את זה מגיל 45 ומעלה ואז היה שקט. לדבריך, אתה סיפרת.
אז אתה מצאת את מתכון. אתה מצאת את מתכון המינימום, בוא נגיד ככה, אני לא הולכת על מתכון המקסימום שדיברו פה, שדיברו שצריכים לעשות את זה כמו מערת המכפלה, כי זה לא החלטות שאתה יכול לקבל. אתה יכול אולי להמליץ, אבל אתה לא יכול לקבל אותן. אבל את ההחלטה הפשוטה המבצעית שבימים שראוי שיהודים יוכלו לעלות להר-הבית לא יעלו ערבים מגיל 45 ומטה, את המינימום הזה אני חושבת שחובתך לבצע. זה דבר ראשון.

למה, אסור להם לעלות?

רגע, טלב.

איזה מין דבר?

לא, די.

דבר שני, אני חוזרת ומציעה מה שאמרתי בדיון הקודם, שאנחנו כוועדה נבקש הבהרה לגבי החלטת הממשלה שהמשטרה מסתתרת מאחוריה כבר שנים, כביכול כאילו שהממשלה אי פעם בעבר החליטה שלא לאפשר ליהודים להתפלל בהר-הבית. לעניות דעתי, וכפי שכבר פרטו פה לפני, הדבר הזה הוא לא נכון. לא יכול להיות שמשטרת ישראל תהיה אמונה על פרשנות החוק, עם כל הכבוד, וצריכים לפנות לממשלה ולבקש את פרשנותה לעניין הזה.

אני אסכם את זה.

והנקודה השלישית, באמת בקטע הזה של משפחות ושל ילדים שעולים, שאני חושבת שבכל מקום שמעורבים גם משפחות וילדים היחס צריך להיות אחר, יחס הרבה יותר מגונן, הרבה יותר מאפשר, הרבה יותר סימפטי, הרבה יותר רך ונעים כלפי העולים. בדרך כלל היחס כלפי העולים הוא מאוד מאוד נוקשה, הוא מאוד דווקני. זה לא יחס שצריכות לקבל משפחות עם ילדים שעולים, וצריך להכיר בזה שיש מנהג של משפחות וילדים לעלות, ולאפשר את זה בצורה ובאווירה הראויה והנכונה.

מאה אחוז. תודה רבה.
אני מבקשת לסכם. אני רוצה שהטלוויזיה הערבית תהיה פה רגע. אני רוצה להגיד משהו בעקבות הדברים שאמרו כאן טלב ואחמד על זה שאנחנו מתסיסים, ואולי נעביר איזה מסר למלך ירדן גם ולעולם הערבי, שכל כך דואג שאנחנו נסגור את אל-אקצא. אז באמת אני מדברת עכשיו בשבילכם, פחות לתקשורת הישראלית, יותר לתקשורת הערבית.

שאני אתרגם לך?

לא. כשאני אצטרך מתרגם אני אבחר לי את מי שאני רוצה לתרגם. כבר ראיתי מה העברת פעם אחת מהוועדה שלי.

העברתי בדיוק מילה במילה.

כן, אוקיי. טוב, אז אני רוצה רגע לסכם את הדיון. כל דיון כזה בסוגיית הר-הבית הוא דיון צפוף והוא דיון רגיש, והוא רגיש משום שאנחנו כוועדת הפנים צריכים לאפשר לכל אזרח במדינת ישראל להתפלל במקומות הקדושים לו – ליהודים, למוסלמים ולנוצרים. זה התפקיד שלנו כוועדה. אין לנו שום בעיה עם זה שהמוסלמים מתפללים במסגד אל-אקצא. לא הייתה לנו ולא תהיה לנו בעיה עם זה. אין לנו שום כוונה לסגור את המסגד, אין לנו שום כוונה גם להתפלל במסגד.

איפה הגבולות שלו? אפשר לדעת?

יש לנו כוונה מאוד ברורה שיהודים במדינת ישראל יוכלו לעלות להר-הבית ולהתפלל. ולא יקרה כלום אם יהודים, אם מוסלמים ואם נוצרים – כל אחד יתפלל במקום הקדוש לו.

את מסיתה, את יושבת-ראש ועדת הפנים, את אומרת דבר והיפוכו. זאת הסתה לשמה. תקשיבי טוב למה שאת אומרת, תחזרי על המשפט שאמרת. זה משפט מסית, את מציתה אש וגופרית, בניגוד לעמדה של הממשלה שלך, בניגוד לעמדה של הממשלה שלך.

סיימת לדבר? עכשיו אני מבקשת שלא תפריע לי.

לא, את לא רשאית לפנות ישירות לעולם הערבי ולהגיד דברי הסתה.

אפשר להוציא אותו.

מה שאני רוצה, אני יכולה.

את יושבת-ראש ועדת הפנים.

יפה. ואתה יושב בדיון אצלי כיושבת-ראש ועדת הפנים, שאני המנהלת שלו.

זה זכותי, את לא עושה לי טובה.

ואחרי שדיברת, ואפשרתי לך לדבר רבות, עכשיו תאפשר לי לסכם את הדיון.

את לא מדברת בשם ועדת הפנים, את מדברת בשמך.

די די די, נו.

אל תגיד לי די, חצוף. אל תגיד לי די.

אני אגיד לך די.

אל תגיד לי די.

אתה קשקשן.

אל תגיד לי די.

אתה מפריע כאן - - -

אתה עם רישום פלילי של המרדה. אז תתאפק.

נכון, ואני גאה בו.

אתה היחידי פה עם רישום פלילי של המרדה.

שתוק.

זה מה שאתה עושה.

עכשיו תשתוק.

חצוף.

עכשיו תשתוק.

חצוף. חצוף. חצוף שכמוך. אתה חצוף.

גם ליהודי - - -

אתה חצוף שכמוך. של נעליך - - -

אחמד. אני פונה וחוזרת ואומרת - - -

- - - כל זב ומצורע אומר לי מה להגיד?

בהחלט.

מי אתה?

די, נו.

חצוף שכמוך.

די כבר.

רישום פלילי של המרדה - - -

תקראי אותו לסדר ותוציאי אותו. למה את לא מוציאה אותו?

תסתום את הפה שלך. תסתום את הפה שלך. אתה תסתום את הפה שלך . אל תפריע לחבר כנסת.

אתה לא חבר כנסת.

אני עכשיו מבקשת שקט מחברי הכנסת. תודה.

- - - מה זה?

אני רוצה להגיד את מה שאני אמרתי בצורה ברורה. אני יודעת שכל אזרח מוסלמי, נוצרי או יהודי מבין את החשיבות של להתפלל במקום הקדוש לו. הר-הבית זה מקום מקודש ליהודים כמו שהוא מקום מקודש למוסלמים. אין לנו שום כוונה, ומעולם לא הייתה, לפגוע בזכויות של המוסלמים להתפלל במסגד אל-אקצא.

הדיון הזה היה פגיעה בזכויות המוסלמים.

הדבר היחידי שאנחנו רוצים זה לאפשר ליהודים לעלות – כן, ואני אומרת: לבקר וגם להתפלל.

איפה להתפלל? תגידי איפה.

איפה? איפה? איפה להתפלל? את מסיתה. איפה להתפלל?

תוציא את שניהם, בבקשה.

איפה להתפלל?

תגידי איפה להתפלל.

אבל אמרת שאת נגד - - -

בכל המקום שבנה הורדוס.

בבקשה, תוציא אותם החוצה. די.

איפה להתפלל?

אני חושבת שהייתי סובלנית.

את יושבת-ראש ועדה חצופה.

תירגע.

זהו, הייתי נחמדה, הייתי - - -

את חצופה ממש.

תראי מה את עושה. הם העירו ותקפו חברי כנסת, יהודים פנטים – לא הוצאת אותם. אנחנו מעירים לך, ואת מבקשת להוציא שני חברי כנסת. מה זה הדבר הזה? איזו תרבות ניהול?

אני ביקשתי ממך.

מותר לי להפסיק אותך.

לא.

מותר לי להפסיק אותך.

לא בסיכום שלי.

תזהירי אותי פעם ראשונה.

לא בסיכום.

תזהירי אותי.

הזהרתי אותך פעם ראשונה.

לא הזהרת אותי.

- - -

את מסיתה.

אחמד.

שניהם תקפו חברי כנסת – לא הערת להם.

אחמד.

תקפו חברי כנסת.

אתה מוכן בבקשה להירגע?

תוציא את האנשים שם.

תודה.

למה את לא מוציאה אותם, אלה שתקפו חברי כנסת?

אני שואלת אותך שאלה.

את מי את מוציאה, חברי כנסת?

אתה מפריע לי לסכם את הדיון.

את אומרת דבר והיפוכו.

אני אומרת את מה שאני מאמינה.

את בהתחלה אומרת להתפלל – לא, אחר כך אומרת להתפלל – כן. שו הדא?

אז אני עוד פעם אסביר ואל תשאל אותי באמצע. בסדר? עכשיו אני מסכמת את הדיון, וכדי שלא יהיו הפרעות, כי אם לא יבינו אז אני אומרת שוב: המשימה והרצון של כל יהודי זה להתפלל בהר-הבית, כמו שכל מוסלמי מתפלל בהר-הבית וכמו שכל נוצרי מתפלל במקום מקודש לו. ככה צריכה להיות אחווה בין כולם, שכל אחד מתפלל במקום המקודש לו.
כמו שגם נשות הכותל, מצאנו להן מקום להתפלל בכותל, כך גם מוסלמים שרוצים לבוא לכותל יתפללו בכותל. כל אחד יתפלל במקום שהוא מאמין בו, כי כך אנחנו מבחינת בני אדם צריכים לאפשר. אם אני אעלה – מצוין, אם הוא לא יעלה – לא יעלה. מי שיעלה יוכל להתפלל. בלי ריבים, בלי יידויי אבנים, בלי לסגור את המסגד ובלי לסגור את הדלתות. כל אחד יכול לעלות איפה שהוא רוצה. ככה צריך להיות בכל מדינה מתוקנת.

במדינה הזאת, כתוצאה ממה שקרה, ארבע שעות אחרי שכבשנו את הר-הבית נוצר איזה סטטוס קוו, סטטוס קוו שבצורה כזאת או אחרת צריך להסתיים. צריך להסתיים בדרך של הידברות.

נכון. זמני.

צריך להסתיים בדרך של הבנה. והבנה והידברות שכל אחד יכול להתפלל במקום הקדוש לו, בלי שאף אחד אומר לשני מה לעשות, שיש רק משטרה ששומרת על חוק וסדר. יהודי מתפרע – יכלא, מוסלמי מתפרע – יכלא, נוצרי מתפרע – יכלא. זה מה שצריך להיות.

מקובל.

ואז לא יהיו ריבים על כלום ולא נשב פה לדיונים. יהודי רוצה – עולה להר-הבית, מתפלל, יורד מהר-הבית. לא נכנס למסגד אל-אקצא, לא מתפלל במסגד אל-אקצא, אבל הוא עולה עם הספר שלו שאבא שלו הוריש לו, מתפלל ויורד מההר. מוסלמי עולה ומתפלל בהר, כי ככה צריך להיות.
אין לנו שום כוונה, וזה בקולי, לעשות משהו אחר. וההסתה שמעבירים כאילו יש פה קיצוניים – אין פה קיצוניים, יש פה אנשי שלום.

איפה אנשי שלום? אלה אנשי שלום?

אלה אנשי שלום?

יש פה אנשים שרוצים שכולם יתפללו בהר-הבית – יהודים ומוסלמים. תמיד היינו - - -

אני מבקש שבהודעת הסיכום שלך, על דעת חברי הוועדה - -

תמיד היינו - - -

- - כל המוסלמים יוכלו להתפלל באופן חופשי, לרבות תושבי עזה והגדה המערבית. ללא הגבלה.

תמיד היינו כאלה שמאפשרים - - -

אני מבקש ממך שתכלילי את זה ב - - -

תמיד היינו כאלה שמאפשרים לאנשים להתפלל על-פי רצונם. והנה אנחנו מנסים שלא יוציאו את הכומר גבריאל מנצרת מהכנסייה שלו, כי הוא רוצה לעודד נוצרים להתגייס לצבא.

אני מבקש שאנשי עזה והגדה יוכלו להתפלל חופשי בהודעת הסיכום.

ולכן אני אומרת, ומעבירה את זה בצורה מסודרת לאזרחים ששומעים את מה שאני אומרת דרך כל מיני מתווכים: אני כיושבת-ראש ועדת הפנים אעשה את כל מה שניתן, גם אם אצטרך להגיע באופן רשמי וממלכתי למלך, כדי להסביר לו שהכוונה שלנו היא שכל אדם במדינת ישראל יוכל להתפלל במקומות הקדושים לו. זו המטרה ולא שום דבר אחר.

מה עם המוסלמים?

מוסלמים, יהודים וערבים.

מוסלמים מעזה ומהגדה המערבית.

אזרחי ישראל.

אני לא רוצה להתייחס - - -

זה המוסלמים. את אומרת מוסלמים.

אזרחים ישראלים, נקודה. אזרחים ישראלים, כן.

ללא הגבלת זמן, ללא הגבלת גיל.

אם הם לא יתפרעו, לא תהיה הגבלת גיל.

ללא הגבלת גיל. זו פגיעה בחופש הפולחן.

רגע, שנייה, להבהיר את מה שאמרתי?

פנית לעולם הערבי. מותר לי לשאול שאלה?

כן, לעולם הערבי כן.

טוב. חברת הכנסת רגב, אני רוצה להבהיר כאן שאלה מאוד חשובה. האם אתה קוראים כאן לחלוקה של זמן ומקום בין מוסלמים ויהודים במסגד אל-אקצא, לפי מה שקורה עכשיו במערת המכפלה?

לא, אז אני אגיד לך משהו: אני לא רוצה להגיע למצב כזה. אני רוצה להגיע למצב שכל יום, מי שרוצה לעלות להר-הבית, אם הוא מוסלמי ואם הוא יהודי, יוכל לעלות ולהתפלל ולרדת מההר. אבל אם יימשך המצב הזה, שכל פעם שעולה יהודי, זורקים אבנים וסוגרים את ההר – זה לא יקרה. לא יקרה מצב כזה שיהודי לא יכול להתפלל בגלל שמיידים אבנים ואז סוגרים את ההר. אם זה יקרה אז נחלק את הזמן. אם זה לא יקרה, כולם יעלו מתי שהם רוצים.

בשם מי את מדברת? על חלוקת זמן – בשם מי?

מי שיחליט את זה יהיה - - -

בשם ממשלת ישראל? בשם המשטרה?

המשטרה תעשה את מה שיבקשו ממנה. ואני מודיעה לך, שאני אפנה לבג"ץ – אני, עותרת ציבורית.

בסדר, את חברת כנסת.

אפנה לבג"ץ עם - - - הפרקליטות – ותיכף אני אפנה גם לפרקליטות וגם ליועץ המשפטי לממשלה. לא יכול להיות שלא יהיה סדר במדינה הזאת. אני לא רוצה לדבר כרגע על הסטטוס קוו, אני רוצה לדבר רק על דבר אחד: יהודי מותר לו לעלות להר-הבית, עכשיו נחליט איך עושים את זה. אם יאיימו עלינו באינתיפאדה כל הזמן, אז פעם אחת שתהיה אינתיפאדה ונראה מה זה אינתיפאדה.

ראית.

האם מדינת ישראל לא מסוגלת לשלוט במקום שלה?

את רוצה אינתיפאדה?

את רוצה אינתיפאדה?

אני לא רוצה.

את רוצה, את אומרת שזה לא מפחיד אותך.

שוב, אמרתי: אני לא רוצה.

את רוצה עימות? את מזמינה עימות?

לא, אני מזמינה סדר. סדר.

במחיר של עימות.

שיהודי וערבי - -

במחיר של עימות.

- - מוסלמי יוכל להתפלל בהר-הבית, נקודה.

תפסיק לאיים בעימות.

זה מה שיקרה.

במחיר של עימות.

אתה מאיים בעימות.

תעודד את המוסלמים לא להיות אלימים.

את מזמינה עימותים.

הוא מאיים כל הזמן, הוא מאיים כל הזמן.

אם את רוצה סדר, בוא נשמור על סטטוס קוו.

טלב, הסטטוס קוו הוא אחד, שיהודים וערבים יוכלו לעלות להר-הבית.

את מנסה לשנות את הסטטוס קוו.

לא יכול להיות שעולים להר-הבית - - -

לא מנסה, היא רוצה.

לא יכול להיות שעולים להר-הבית, מיידים אבנים ואז סוגרים את הר-הבית. ועכשיו אני עוברת לגבי - - -

בשלב זה הפצועים הם רק מוסלמים. אני לא רוצה אף פצוע, לא יהודי ולא ערבי.

יפה.

אז תשאירו את המקום, את אל-אקצא, רק למתפללים מוסלמים.

לא. לא יקום ולא יהיה.

נראה.

ולכן אני ממשיכה למשטרה בדברים הבאים לקראת סוכות. קודם כול, אני חושבת שאסור לשחק משחק כדורגל במקום קדוש. אני מבקשת למנוע את זה. זה חוזר על עצמו כמה פעמים, שהמוסלמים בעצמם מחללים את המקום הקדוש שלהם. ולכן אני מבקשת ממך שלא ישחקו כדורגל על ההר, נקודה. דבר ראשון.

הדבר השני, מיידי אבנים, שאתם יודעים שהם מיידי אבנים, שזה לא יהיה דלת מסתובבת. מי שמיידה אבנים ופועל בניגוד לחוק, שייענש כראוי, ולא רק תרחיקו אותם. זה הדבר השני.
הדבר השלישי, אתם צריכים לעשות הערכת מצב בעקבות ראש השנה. הרי לא יכול להיות מצב שיהודי עולה להר-הבית, זורקים אבנים כדי למנוע ממנו לעלות, ואתה סוגר את ההר. מה זה אומר? שמיידי האבנים הצליחו במה שהם רצו. אני רוצה שיהודים יעלו להר-הבית גם אם זורקים אבנים. שייקחו את אותם מיידי אבנים וישימו אותם לכמה חודשים טובים בכלא, כדי לאפשר לכל אחד שרוצה להתפלל או לבקר בהר-הבית לעלות להר-הבית.

יש לי שאלה אלייך, מירי.

שנייה.

מירי, יש לי שאלה אלייך.

ולכן לא יכול להיות שייסגר ההר כשמיידים אבנים.

את יכולה להגיד לי בבקשה מה ההגדרה של מסגד אל-אקצא? שאת אומרת: לא ייכנסו לשם.

לכן אני מבקשת ממך - -

מה ההגדרה של מסגד אל-אקצא? את יכולה לתת לי הגדרה?

- - לעשות הערכת מצב, להעלות את גיל המתפללים.

למה את מתעלמת?

ולמנוע מצב שכשיש יידוי אבנים יסגרו את ההר.

תעני לי, גברת רגב.

זה הפתרון הטוב ביותר.

מה ההגדרה שלך למסגד אל-אקצא?

היהודים לא יודעים איפה הר-הבית, הם יגדירו את מסגד אל-אקצא?

סגן יושב-ראש הכנסת - - -

הם יגדירו מסגד אל-אקצא?

1,500 שנה לפניך ידענו איפה זה.

תעני לי רק.

הפרקליטות והיועץ המשפטי של הוועדה, אני מבקשת לשלוח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, לראש הממשלה, שר הדתות, השר לביטחון פנים. אני מבקשת שהמכתב הזה יהיה מכתב שמפרט מהן זכויותיו של אזרח יהודי במדינת ישראל לעלות להתפלל במקום הקדוש לו. ונקיים דיון עם הראשים, בוועדה חסויה אם צריך, כדי להבין מה המדיניות.

אני שוב אומרת: אין לי שום כוונה למנוע ממישהו להתפלל בהר-הבית, אבל יש לי כן כוונה - -

דיון הזוי.

- - שגם יהודי וגם מוסלמי יוכלו להתפלל בהר-הבית.

כי יש פה חברי כנסת שלא מוכנים לגנות אלימות.

אתם חבורה של הזויים.

כי אתה לא מוכן לגנות אלימות.

המצב של היום הוא מצב בלתי אפשרי.

אל תענה לו, אל תענה לו.

תסתום את הפה. אל תגיד לי: תשתוק. תוציא אותו.

הוא מצב בלתי אפשרי.

יש גבול למה שאת מתנהגת עם החבורה הזאת.

הוא מצב בלתי אפשרי.

תוציא אותו. למה את לא מוציאה את החבורה הזאת? את מנהלת כאן דיון של עבריינים בשוק.

למה אתה צועק?

נותנת לאנשים לתקוף חברי כנסת, ובכל זאת את שותקת.

המצב של היום - - -

אותך צריך לגנות.

המצב של היום, בו יהודי לא יכול - - -

מי אתה? חתיכת פרחח.

אתה חצוף.

פרחח.

אתה חצוף.

סליחה.

תוציאי אותם. תוציאי אותו.

סליחה.

מה זה ככה? מה זה ככה? מה זה ככה?

סליחה, להתנצל ולא לדבר ככה אל חבר כנסת.

מה זה להתנצל? את רצית להוציא שני חברי כנסת. מה זה להתנצל? כי הוא יהודי?

בסדר, אני מבקשת שתחזור בך מהאמירה חצוף.

מה זה הדבר הזה?

אני לא אתנצל, אתה חצוף, אז אני אלך.

אוקיי, אז תצא. יאללה, ברה, ברה. יאללה, ברה, ברה.

ביחד ביחד.

ביחד ביחד.

אני יצאתי לבד.

גם אתה וגם - - -

אתם לא ראויים שאני אכבד אתכם. חבורה של - - -

תגנה את האלימות.

קדימה קדימה, החוצה החוצה החוצה.

תגנה את האלימות. תגנה אלימות.

סדרנים.

אני לא מגנה את האלימות, אני מגנה אותך.

סדרנים, אתם מוכנים בבקשה לפעול היום או שלא אכלתם ארוחת בוקר היום?

אתם לא ראויים שאני אשב ושאני אשמע אתכם.

נו, יאללה יאללה יאללה, החוצה.

אני חוזרת לסיכום הדיון. מה שעשו כאן אחמד וטלב זה איזה ניסיון לטלוויזיה הערבית וזה חבל. אני חוזרת: אנחנו צריכים לעשות סדר שלא תהיה אפליה בין תפילת יהודים לתפילת ערבים מוסלמים בהר-הבית, שכולם יוכלו לעלות להר-הבית בצורה מסודרת. ועל זה אנחנו נקיים דיון.
משטרת ישראל, אני רוצה להגיד שאני יודעת שאתם עושים מאמצים רבים כדי לשמור על הסדר. אבל לשמור על הסדר זה לא אומר לסגור את ההר, לסגור את ההר זה הדבר הכי קל. לשמור על הסדר זה אומר שגם יהודים וגם ערבים יתפללו על ההר, ואז יהיה סדר. ומי שמיידה אבנים שייצא החוצה. אבל אי-אפשר כל פעם להגיד שבגלל שיש איזה חשש ליידוי אבנים סוגרים את ההר. בזה לא שומרים על סדר, בזה עושים עבודה קלה. ולכן אני נורא מבקשת מכם שתעשו מאמץ שבסוכות יעלו יותר יהודים להר-הבית.
תודה רבה. בזה תם הדיון.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:38.>