PAGE
7
ועדת הכלכלה
16/09/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 81>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ב בתשרי התשע"ד (16 בספטמבר 2013), שעה 12:00

<תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב) (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
רונן הופמן

עמר בר-לב

>
ד"ר תניב רופא - סגן בכיר למנהל הרשות לתכנון, יושבת-ראש מועצת החלב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אפרת אביאני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלון מסר - רכז מים וחקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

הילה שטיבהולץ - יועצת בכירה למנכ"לית, משרד האוצר

עו"ד דרור גרנית - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה

שייקה דרורי - מנכ"ל, המועצה לענף החלב בישראל

עו"ד עדי גואטה קורן - יועצת משפטית, המועצה לענף החלב בישראל

עו"ד עילית סקפה לנדאו - יועצת משפטית, המועצה לענף החלב בישראל

אורי רמתי - לוביסט, המועצה לענף החלב בישראל

ישראל מוטי בלוך - חבר הנהלת התאחדות מגדלי בקר, התאחדות מגדלי בקר לחלב

עו"ד נטע שגיא - עורכת דין חיצונית להתאחדות, התאחדות מגדלי בקר לחלב

עו"ד יואב פויזנר - עורך דין חיצוני המייצג את ההתאחדות, התאחדות מגדלי בקר לחלב

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

איתי עצמון

ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
<תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב) (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

שלום לכולם, גמר חתימה טובה לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב) (הוראת שעה), התשע"ג-2013. זה הנושא הראשון. הנושא השני שיידון בהמשך הישיבה הוא תקנות תכנון משק החלב (שינוי סכומי ההיטלים שבתוספת לחוק), התשע"ג-2013.

נמצאים אתנו נציגי משרד הכלכלה, משרד החקלאות, מועצת החלב וחברי הכנסת החרוצים רונן הופמן ועמר בר-לב.

נמצאים גם נציגי התאחדות מגדלי בקר לחלב והתאחדות חקלאי ישראל.

ונציגי משרד האוצר, אם כבר כולם מזדהים.

שלום לכולם. רבותי, אני רוצה לפתוח את הישיבה.

הנושא הזה מוכר, לי לפחות, בצורה מעמיקה מאוד. השתתפתי בכל הישיבות הקודמות בהן דנו בנושא תקנות משק החלב וגם בחוק החלב. אני חושב שלא פספסתי אפילו ישיבה אחת, גם כשהגיע לוועדת הכספים נושא מחירי המטרה וקביעת המחיר, שאנחנו הולכים לדון בו היום. הנושאים הללו מוכרים לי היטב.

אנחנו אמורים לאשר היום את התקנות על מנת שהנושא ייכנס לסדר. לפני כן הייתי רוצה לשאול שאלה בעקבות כמה כתבות שהתפרסמו, לפיהן מיד אחרי החג מחיר המטרה אמור לעלות בכ-4 אגורות, שזה בעצם מייתר את כל ההפחתה שהולכת להיות כעת, יש הפחתה ומיד עדכון. אני מבין, כמי שמגדל בעצמו – לא חלב אלא ביצים, שגם שם יש מחיר מטרה – שמחיר המטרה נקבע על-פי התשומות, וחלקן לא תלויות בנו. חלקן גם תלויות בנו, הן תוצרת שאנחנו מייבאים ואנחנו צריכים לשלם עבורה יותר, הן כאשר מעלים את המע"מ וזה מעלה גם את התשומות. אני חושב שאולי זה חלק מהעלייה האחרונה במחיר. אבל הייתי רוצה לשמוע דווקא, לפני שאני פותח, אותך, שייקה דרורי.

אני מנכ"ל מועצת החלב. כפי שאמרת, מחיר מטרה אכן נקבע לפי תחשיב, והתחשיב עולה ויורד. כפי שהוא ירד בשני הרבעונים האחרונים, באחרון הוא ירד ב-9 אגורות, כמעט 10 אגורות, ובקודם ב-6 אגורות, אז הפעם הוא גם צריך להתעדכן בכ-5 אגורות. ההורדה של מתווה לוקר, שלשמו התכנסנו פה – זה באמת ריצה לטווח ארוך. פה מדובר על ירידה ארוכה של 4 שנים, שמתחילה עכשיו וממשיכה בשנה הבאה וכולי. היא למעשה תפחית את הכסף שהחקלאי מקבל תמורת החלב הגולמי שלו. הכול בשביל שבסופו של דבר ההפחתה תגיע לצרכן, וזה חשוב בפני עצמו.

צריך לדעת, כפי שאמרתי, שלפעמים התחשיב יורד ולפעמים הוא עולה.

מה המרכיב העיקרי בעלייה האחרונה?

אבקש שתענה רחל בורושק שעשתה הבוקר את החישוב.

אנחנו עושים את החשבון של מחיר המטרה אחת לרבעון, ותמיד בתחילת הרבעון, כדי שהמחלבות יידעו איך לנהוג בחודשים הבאים. כאשר עושים אותו לא יודעים מה יקרה במחירי המספוא בעולם, והמספוא שנכנס לארץ, ושערי הדולר, ויש עוד מזונות של השוק המקומי. יש תמיד מרכיבים נעלמים ואנחנו "מגלגלים" אותם מידי רבעון.

כך קרה שהנוסחה מתעתעת בנו ומחירי התשומות נמצאים בתנודתיות ולכן בשני רבעונים קודמים ירדנו, פעם ב-6 אגורות וברבעון הקודם כמעט ב-10 אגורות. המחלבות דווקא הגיבו לעניין הזה בירידה של חלק ממחירי המוצרים. עכשיו אנחנו גולשים לאיזו יציבות, עם מגמת ירידה, אבל הגלישה ליציבות כוללת איזה תיקון – שייקה דרורי קצת "קמצן", הוא אמר 5 אגורות, אנחנו יותר קרובים ל-6 אגורות. החקלאים ירגישו קצת יותר נוח אחרי הירידה הקודמת. הירידה של 6 האגורות הללו כבר כוללת את הירידה של 1.7 אגורות שצריכה לקבל תוקף היום בהחלטה.

בכמה מסתכם המרכיב של עליית המע"מ בדבר הזה? את יכולה להגיד לנו?

מחיר המטרה, כפי שאנחנו מחשבים אותו, הוא היום בערך 2.20 שקל ללא מע"מ. המע"מ לא משחק תפקיד, לא במדידת התשומות ולא בתפוקה. המחלבה קונה את החלב כולל מע"מ ואחר-כך "מגלגלת" הלאה. המרכיב של התשומה העיקרית הוא כמובן, כמו אצל התרנגולות כך גם אצל הפרות, המזון. בניגוד לתרנגולות יש לרפתנים פריבילגיה להאכיל במזון גם מתוצרת מקומית וזה מאזן.

העלייה במחיר היא כתוצאה מעליית מחיר המזון?

העליות הן בינלאומיות, לא מקומיות.

במקרה הזה דווקא במזון המקומי היתה עלייה. המחירים בעולם של גרעיני המספוא של תירס, חיטה, שעורה וחלבונים דווקא נמצאים במגמת ירידה, שנראה אותה בחודשים הבאים.

אז למה המחיר עולה?

המזון המקומי, שהוא גם מרכיב לא קטן, מחירו עלה.

הוא עלה בחורף, לא עכשיו.

אנחנו "מגלגלים" עלויות כל הזמן, כפי שאמרתי, ועכשיו זה בא לידי ביטוי.

מה היחס בין ייבוא ובין תוצרת עצמית של מזון?

ענף הרפת הוא הרבה יותר קטן מהלול, כי בלול זה מרכיב הרבה יותר גדול בייבוא.

בעיקרון, כל גרעיני המספוא שמאכילים בהם בעלי חיים בארץ, כולם מגיעים מייבוא. זה סדר גודל של 3.5 מיליון טון, כולל חלבונים, שחלקם הולכים לשמן וחלקם להאבסה.

מאילו ארצות מייבאים?

בזמנו, היסטורית, רוב הייבוא הגיע מארצות-הברית. היום יש סופרמרקט קצת יותר גדול: דרום אמריקה חזקה בעניין הזה, קונים לא מעט במזרח אירופה, ברוסיה, רומניה, מדינות כאלה. כלומר, יש גם שווקים קצת יותר קרובים, אבל הרוב עדיין מגיע מעבר לאוקיינוס, מארצות-הברית, ברזיל וארגנטינה.

תודה. לפני שאתן למשרד החקלאות לפתוח את הדיון בנושא, אני מבקש לשאול לגבי המחסור. בכתבה נכתב שיהיה מחסור במוצרי חלב. ממה זה נובע?

נכון. חלק נכבד ממוצרי החלב, כמו הקוטג', מייצרים אותם במשך 3 או 4 ימים. זאת אומרת, תהליך לוקח 3-4 ימים. זה אומר, אם נסתכל על השבוע הנוכחי, ביום ראשון מה שהתחילו לייצר יצליחו לסיים ביום רביעי, אבל ביום שני כבר אי אפשר להתחיל לייצר כי תהליך הייצור אמור להסתיים בחגים. זאת אומרת, מתוך 6 ימי עבודה, או 5 ימי עבודה, השבוע נשאר לנו רק יום אחד לייצר קוטג'. אותו דבר עם מוצרים אחרים. לכן חלק מן המוצרים פשוט אין ימים לייצר אותם וזו בעיה נקודתית.

המחלבות נערכו מראש עם מלאי, אבל יש מוצרים שחיי המדף שלהם קצרים ואז כמובן המלאי קטן. יש מוצרים שחיי המדף שלהם הם חודש ימים.

גם למוצרי החלב מפוקחים?

בוודאי. חלב לשתייה למשל – עם הקרטונים יש פחות בעיה כי יצרו קצת מלאי, אבל עם שקיות חלב, שאורך חיי המדף שלהן קצר, אי אפשר ליצור מלאי הרבה יותר גדול. לצערי, דרך אגב, העיתונות פעמים רבות גורמת להגברת החוסר, כי עכשיו אנשים רצים וקונים, לפעמים קצת יותר מדי, אבל בסך הכול אם יהיה מחסור הוא יהיה נקודתי מאוד, רק יום או יומיים ורק בחלק מן המקומות. אני מעריך שנעבור את זה בשלום.

טוב, קיבלנו תשובה. אפשר להתחיל.

תודה. קודם כול, אני רוצה להודות לוועדה שהתכנסתם בדחיפות כל-כך גדולה ונערכתם מהר בשביל לקיים את הדיון הזה לפני 1 באוקטובר, שאז נרצה שההפחתה, שמרכיב ההתייעלות ייכנס לחישוב.

לא נפרט את התהליך שעברנו ואת העובדה שנזקקנו להוציא סדרי יום שבניגוד למנהגנו כתוב בהם "בכפוף להעברת פנייה בחתימת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר, כמתחייב מהחוק". ציפינו וחיכינו ימים רבים לחתימות שני השרים על תקנות תכנון משק החלב.

פחדתי שעוד יגידו לי שמבטלים את הכול כי שר האוצר לא חתם, אבל בסוף הכול הסתדר.

לכן אני באמת רוצה להודות על המאמץ שנעשה פה לקיים את הדיון. זה היה מאוד-מאוד חשוב לכולנו. כל התהליך, שבסופו אתם קיבלתם את החתימה ואת התקנות, היה תהליך של קבלת הסכמות מכל הגורמים הנוגעים בדבר.

בשם מי את מדברת?

אני יושבת-ראש מועצת החלב במשרד החקלאות.

הנוסח שלפנינו היום – וחילקנו נוסח מעודכן הבוקר – נתקבל בהסכמות מלאות. יש איזו מילה נוספת שנרצה אולי להוסיף בדיון, אבל מעבר לכך כל הנוסחים כאן מוסכמים על-ידי התאחדות מגדלי הבקר, המועצה לענף החלב בישראל והממשלה כמובן. אני מקווה שנוכל להתקדם ולאשר את זה.

חברי הכנסת רוצים להגיד משהו לפני שנתחיל את ההקראה?

יושב-ראש הוועדה שולח שאלה לגבי הסקר, שהתחייבת לבצע לפני בחינת ההפחתה, על יעילות המתווה, כפי שהתחייבת לוועדה.

בעת חקיקת החוק.

אני רוצה להגיד פה דבר אחד לגבי קביעת הזמנים. לדעתי צריך לקבוע זמנים ברורים לגבי ההפחתות, לקבוע באילו תאריכים, שזה לא יישאר פתוח לשרירות לבו של מישהו. אני חושב שאנחנו צריכים לקבוע את התאריך, שהחקלאים יידעו לקראת מה הם הולכים. כל אחד צריך לדעת איפה הוא חי בתוך המסגרת.

ועכשיו לשאלתו של חבר הכנסת פרופ' ברוורמן.

בהחלט פרופ' ברוורמן ביקש מאתנו לשקול איך, בהיעדר סקר, אנחנו עדיין מוודאים שהענף מספיק איתן בשביל להחזיק מעמד לאור ההפחתות הללו. ועדת המעקב קיימה שני דיונים בנושא. מצאנו שני מדדים שיכולים להעיד על מצב הרפתנים.

מדד אחד הוא אחוז התשומות ממחיר המטרה, מדד שאנחנו קוראים לו "תנאי הסחר בענף". ניקח את המדד הזה מינואר 2013 ונראה איך הוא משתנה לאורך התקופה של כל המתווה. פחות חשוב לנו מה אחוז ההוצאות על מזון מסך ההכנסות. חשובה לנו יותר ההשתנות. אם במגמה של הקו הזה, של המדד הזה, נראה עלייה גדולה באחוז המופנה לקניית תשומות מזון אז נדע שיש כאן בעיה ונחשוב איך לטפל בה. זה סיסמוגרף ליתרה הפנויה שנשארת לרפתן. זה מדד אחד.

מדד שני שהחלטנו ליישם מתחילת ההסכם, מינואר 2013, הוא מדד של ימי אשראי בענף. כיום אנחנו יודעים שימי האשראי בענף עומדים על סדר גודל של כ-60 ימים. אנחנו מניחים שככל שתהיה חלילה מצוקה אז ימי האשראי של הרפתנים אל מרכזי המזון שלהם, ממי שהם קונים את המזון, יתרחבו. זה גם יהיה אינדיקציה לבעיה שוועדת המעקב בהחלט תצטרך לטפל בה.

שני האינדיקטורים הללו יפורסמו מידי חודש. החישוב יבוצע מידי חודש. המדד הראשון יהיה מדד סטטיסטי שידגום בין 50 ל-100 רפתנים ברפת המשפחתית. אנחנו נבצע את הדגימה ולאור תוצאות המדדים הללו הוועדה תשקול טיפול במידת הצורך. אנחנו מקווים שלא נגיד לזה, אבל על כל פנים, יש לנו "בדיקת דופק" של הענף. אלה שני המדדים שאמורים להחליף את הסקר של 2013.

הניתוח הזה שעל בסיסו תחליטו, לאיזו תקופה בדרך כלל זה יכול להיות תקף? זאת אומרת, איפה יש שיאים? מתי אנחנו צפויים להתכנס שוב ולראות?

כל החוכמה היא, כפי שאמרתי, לראות את קו המגמה. אנחנו נרצה לראות איזה benchmark שהוא עוד לפני שהפחתנו. הרי אנחנו נפחית באוקטובר. בכל החודשים מינואר 2013 ועד ספטמבר 2013 יהיה לנו בעצם את המדד הזה – אנחנו נחשב אותו, עוד לא חישבנו אותו – בעולם הרגיל, ללא הפחתה, וזה יהיה ה-benchmark שלנו ואנחנו נראה. מידי חודש בחודשו נוכל לבחון את עצמנו ולראות מה המצב של הענף. שני המדדים יהיו מתחילת ינואר 2013 כך שנוכל לזהות שינויים.

אני מכבר מאפשר לך.

כל החוכמה היא לזהות שינויים, ולפני שיש התמוטטות – לאתר. אז זה יהיה אחת לחודש.

לפי מה שהוצג כאן קודם מחיר התשומות עלה.

ומחיר המטרה יעלה בהתאם, כי מחיר המטרה הוא חשבון של התשומות בתוכו.

נאמר שעוד לא ערכתם את החישוב.

את החישוב של המדדים האלה.

אסביר את הקונטקסט. בישיבה האחרונה בה ועדת הכלכלה עסקה בנושא הזה יושב-ראש הוועדה ביקש מאתנו לחשוב איך אנחנו בודקים שכתוצאה מן המתווה שהולכים לאשר חלק ממנו היום פה בוועדה, אני מקווה, הענף לא עובר איזה שינוי דרסטי ואיזה זעזוע שאנחנו לא יודעים מה קורה ואנחנו מתנהלים כאילו הכול כרגיל. מחירי המזון משתנים כל הזמן, עולים ויורדים, ומחיר המטרה משקלל אותם ומתעדכן ככל שצריך. אבל זה לא נותן אינדיקציה האם יש איזו מצוקה מבחינה פיננסית לרפתנים, האם כתוצאה מן ההפחתה שתיכף תגיע פה לדיון יש איזו בעיה לשלם, בעיה שאנחנו יכולים לראות לדוגמה במספר ימי האשראי או בפיגור שנוצר בתשלום שבין הרפתנים ובין הספקים שלהם. לכן ניסינו לחשוב על כל מיני פרמטרים שיכולים לתת לנו אינדיקציה למצב הענף באופן שוטף. אם נראה שמשהו פתאום קופץ ולא מתנהג בצורה רגילה- - -

את זה הבנתי מההסבר של נציגת משרד החקלאות.

ניסיתי להסביר שמחיר המטרה והתשומות לא רלוונטי כל-כך למצב הרפתנים, שזה מה שביקשו מאתנו לבדוק.

אבל כן רלוונטי למגמה, לראות אם יש איזה שינוי דרסטי שעלול- - -

אבל היות ואנחנו לוקחים שיעור, לא כמותי אלא אחוזי- - -

זה לא בגלל השיעור. את תנאי הסחר של סך כל הענף אנחנו יודעים מידי חודש בחודשו, אנחנו לא צריכים לערוך סקר. זה דווקא ה-benchmark שלנו. אנחנו רוצים לקחת קבוצה של אוכלוסיית רפתות שהיא דווקא החלק החלש ולראות מול מה שאנחנו יודעים – כי במחיר המטרה יש גם את ההכנסות וגם את ההוצאות – מה קורה אצלם. הסימן הראשון לרפת שנקלעת למצוקה הוא שאחוז ההוצאה למזון נעשה גדול מאוד, גדול יותר מאשר מה שאנחנו יודעים לגבי הכלל. זה מין מבחן יחסי.

הרפתות הקטנות יותר.

אם אפשר בקצרה, רציתי להגיד, ועדת המעקב החליטה על שני מדדים שמיועדים לאוכלוסייה שהיא אוכלוסיית המטרה של המתווה, היא זאת שנשארה בענף ותצטרך לגדול, ורוצים לראות אם יש שם מצוקה או אין שם מצוקה. זה לא בדיוק הנושא שדיברנו עליו בישיבה הקודמת, כי אז דיברנו על העובדה שלא ערכנו סקר ב-2013 ופותחים איזה פער גדול למדי של שנים, שבו לא יהיה בעצם ידע על ההתפתחות של הענף – תשומות, תפוקות, יעילות וכולי – ויכולים לקרות דברים.

אציג רק דוגמה מאוד קצרה. יש שינויים משמעותיים למדי בהתייחסות המשרד להגנת הסביבה לרפתות. לפעמים ננקטים צעדים דרסטיים שלא נלקחו בחשבון במחיר המטרה בסקרים קודמים. יכול להיות שבשנים 2014-2015 זה יתחיל להיות נטל גדול על הרפתות ואנחנו נדע את זה רק בעתיד לבוא. אמרנו: אפשר באמצעים כספיים לא דרמטיים של מועצת החלב לערוך סקר ב-2014, שלא לצורך קביעת מחיר מטרה, כי המתווה לא מאפשר את זה, אבל כדי לדעת מה קורה בטווח זמן יותר מצומצם. לדעתי אנחנו עדיין יכולים לעשות את זה במסגרת מועצת החלב.

אם יורשה לי להתייחס. הדיון הזה באמת התקיים בוועדת המעקב, על הנושא שרחל בורושק מעלה כאן. אנחנו ציינו שכל רגולציה המחייבת בעלויות שעלולה להיות מושתת על הרפת תבוא מהממשלה. הממשלה תכיר את זה. את הסוגיות של כללי השפכים וכללים נוספים שעלולים להשית עלויות על הרפתות הממשלה יודעת, בשביל זה היא לא צריכה לערוך סקר.

האמיני לי שהיא צריכה לערוך סקר.

אני רוצה להעיר שוועדת המעקב לא מנהלת את ענף החלב. היא מנהלת את מתווה לוקר.

אני אומר את זה מכיוון שאני רואה את זה בענף שלי. בענף שלי פעם היינו מוציאים את הזבל של העופות, מניחים אותו עד שהוא מתייבש ולוקחים אותו. היום עולה לנו להוביל אותו עוד 2,500 שקל בכל 3 חודשים. זה מתחבר לתשומות. לא יעזור, רבותי, זה דבר שמתווסף. לא כל הדברים הללו נלקחו בחשבון. בזמנו גם נושא התחזוקה – והכול מחויב המציאות. אנחנו לא חיים בתקופה של לפני ארבעים שנים. אלה ענפים דומים, גם ענף החלב וגם הענף שאני כמגדל יודע מהיום-יום. זה שאני צריך היום להחזיק את הביצים בקירור, בהובלה בקירור, כפי שאף פעם לא היה – חבר'ה, כולנו יודעים איפה אנחנו חיים – אלה תשומות שמתווספות.

אני התבטאתי בדיון המרכזי בוועדת הכספים כאשר ועדת קדמי הוקמה. אמרתי שיש מקום לגעת במחיר המטרה. אבל רבותי, זה לא המרכז. כאן נפלנו רק על החקלאים, לצערי הרב. בסופו של יום מי שמשלם את המחיר המרכזי הם החקלאים, ושכחנו את החבר'ה שלנו הגדולים, את "תנובה" ואת "טרה" ואת כל המשווקים והמחלבות, אותם שכחנו בדרך.

ורשתות השיווק בראש ובראשונה, הם תמיד נשכחים משום מה.

היום עושים מבצעים על הקוטג' ועל הגבינות 5%, אנחנו רואים את זה. לא תמיד אנחנו פועלים בהיגיון נכון, ואני אומר את זה במלוא האחריות, רבותי. אני מדבר על החקלאים הקטנים. לא בטוח שהם ישרדו את המתווה הזה. לקטנים יהיה קשה לשרוד את המתווה, אני אומר את זה במלוא הצער. אבל אנחנו רוצים להתקדם.

בניגוד למה שקורה בביצים ומה שקרה בחלק ממתווה לוקר, בכל מקרה, לא משנה מה, גם אם נערוך סקר, סקר הרפת לא ישפיע על מחיר המטרה עד לשנת 2017. זה חלק מן ההסכם. עלתה בדיון השאלה האם לערוך סקר בלי קשר, למרות שהוא לא ישפיע. גם אם נראה בו אינדיקציות ונראה שהמחירים עלו הממשלה החליטה בהסכמת החקלאים, לא ייערך סקר שעל-פיו יחושב המחיר ב-2013, והסקר הבא יהיה ב-2015. לכן הצענו פתרונות אחרים שיאפשרו לנו לדעת האם יש איזו בעיה, במיוחד ברפתות הקטנות, שהם תחליפיים לסקר רפת שבכל מקרה לא ישפיע על המחיר. זאת אומרת, זה לא שבחרנו לא לעשות את זה, כי אם יש שינוי בתשומות הוא יבוא לידי ביטוי כפי שהוא צריך לבוא וזה לא ישנה כהוא זה.

מחיר הידע של מה שקורה בענף, אינני יודעת, חוסר אינפורמציה אני לא זוכרת אותו בתור איזו אמת מידה ניהולית כשמנהלים ענף כזה גדול. זאת אומרת, זה שאנחנו נדע מה קורה מוקדם יותר לא אומר שמיד נעלה על בריקדות ונדרוש להעלות את מחיר המטרה. אבל יכול להיות שיהיו שם תופעות שאנחנו לא יודעים למדוד אותן כרגע וכדאי לדעת, ויכול להיות שזה כן יגיע לפתחה של ועדת המעקב ויבקשו איזה תיקון. הרי בסוף כולם רוצים אותו דבר, כולם רוצים שהחלק הקטן הזה, שכרגע חלקו יוצא מן הענף וחלקו נשאר, רוצים שיתחזק ושהשונות בענף תקטן. המטרה הזאת משותפת. כאידיאולוגיה לא לדעת, כי האמצעים של הענף מוגבלים וזה עולה 200,000 שקל, נראה לי לא מתאים.

אדוני היושב-ראש, אולי רק בקצרה. אנחנו מדברים על מתווה לוקר. עד כה כ-100 חקלאים עזבו את הענף, מתוך 800 חקלאים מושבניקים. הוצאנו כבר 140 מיליון שקל, מתוך 200 מיליון.

כפיצוי, כמענקי פרישה למי שפרשו.

פשוט כדי שנבין את הקונטקסט ואיפה אנחנו עומדים היום לאחר פחות משנה, והמתווה הוא ל-4 שנים.

כמה אמורים לרדת מתוך כל ה-800?

זה הכול עניין של הערכות. הערכנו שנגיע בסופו של דבר לעד 150 שייצאו מן הענף. הגענו כבר ל-100. זה 100 הקטנים. דרך אגב, מלבד זה עוזבים 20 גדולים יותר, מכל מיני סיבות אחרות. מעבר ל-700 יש לנו עוד 20 שפורשים, כי חלק מהם פרשו כבר לפני זה וכולי. אבל יש לנו עזיבה מהותית.

הכסף יצא כבר, 140 מיליון שקל כבר יצאו.

עוד הערות, רבותי? אם לא, אפשר להתחיל את ההקראה.

אתחיל בהסבר אחד להקשר המשפטי. התקנות שאנחנו מתקנים בעצם מעגנות את העדכון של מחיר המטרה. הסיבה שאנחנו צריכים לתקן אותן, והיינו צריכים לתקן קודם את החוק, זה שהחוק קבע שעדכון מחיר המטרה יהיה לפי הנוהל שהיה קיים ערב החוק. כדי לעשות את ההפחתות שנקבעו בהחלטת הממשלה לפי מתווה לוקר היינו צריכים לתקן את החוק ועכשיו, מכוח התיקון לחוק, אנחנו מתקנים את התקנות.

"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 44(ב) לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:
תקנה 1 – הוראות שעה

על אף האמור בתקנות תכנון משק החלב (מנגנונים לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות) –
(1) בשנים 2015 ו-2017 יראו כאילו בתקנה 1 לתקנות העיקריות, במקום הגדרת "מדגם סטטיסטי מייצג" נאמר:
""מדגם סטטיסטי מייצג" – מדגם סטטיסטי מייצג של כלל הרפתות או חלקן, שייקבע לפי תקנה 3";

(2) בשנים 2013 עד 2016 יראו כאילו בתקנה 1 לתקנות העיקריות לפני הגדרת "למ"ס מחירים" נאמר:
""הפחתת ההתייעלות המואצת" – 1.7 אגורות לליטר בשנה;""

אולי תוכלי להסביר עד כאן.

קודם כול, יש כאן שתי הוראות. התקנות במקור קבעו שאותו סקר, שנערך אחת לשנתיים לפי התקנות בדרך כלל, ייערך על סמך מדגם סטטיסטי מייצג של כל הרפתות בענף. בעצם במסגרת ההסכם, שאומץ בהחלטת הממשלה, סוכם, קודם כול, שבשנת 2013 לא ייערך סקר, כי הסקר הקודם נערך ב-2011, אז בעצם ב-2013 כבר היינו צריכים לערוך סקר. אנחנו לא ערכנו אותו, בהתאם להחלטת הממשלה.

דבר שני, בשנת 2015 הסקר יכלול בעצם מדגם סטטיסטי שמייצג את הרפתות היעילות יותר. לפי החלטת הממשלה בשנת 2015 הסקר יכלול רפתות של יצרנים שמכסתם גבוהה מ-600,000 ליטר בשנה, ובשנת 2017 הסקר יכלול יצרנים שמכסתם גבוהה מ-700,000 ליטר בשנה. בעצם כדי שנוכל לקבוע את זה בתקנות אנחנו צריכים לשנות את ההגדרה "מדגם סטטיסטי מייצג".

בנוסף, אנחנו צריכים גם לקבוע את ההפחתה הנוספת, הפחתת ההתייעלות המואצת, שזה בעצם מין הפחתה שרירותית שנקבעה בהסכם, של 6.8 אגורות על פני 4 שנים, כאשר לשנה זה 1.7 אגורות לליטר. אז בעצם היינו צריכים לתקן את המונחים הללו בהגדרות.

תוכלי אולי להסביר לשם מה יש צורך במרכיב התייעלות נוסף לזה שקיים היום בתקנות? היום קיים רכיב שיעור הפריון, אם אני לא טועה, וזה רכיב התייעלות שמפחיתים היום.

שיעור פריון רגיל לפי הנוהל הקודם הוא 2% לשנה, 0.5% לרבעון. במסגרת הסכם ההתייעלות אנחנו רוצים גם לעשות הפחתה של מחירים כדי לדחוק את היצרנים, פרט ליתר האמצעים, להתייעל עוד יותר באמצעות ההפחתה הזאת. בעצם זה כמו שיעור פריון נוסף שנכפה על הענף במשך 4 שנות המתווה הזה.

איך קבעתם דווקא את השיעור הזה, של 1.7 אגורות לליטר?

זה נקבע במשא ומתן.

כלומר, לא איזה חישוב כלכלי.

מוסכם בכפייה.

בסופו של דבר, זה היה בין שני השרים. איך הגיעו בדיוק ל-6.8 אגורות על פני 4 שנים?

זה היה בין אורית ללוקר, אם אתה זוכר. זה היה בלחיצת ידיים.

כל התקנות הללו הן בעצם תקנה אחת. נמשיך לקרוא אותה ברצף?

עם הסברים.

נעצור אותך כשצריך.

(3) "בשנת 2015 יראו כאילו בסופה של תקנה 3 לתקנות העיקריות נאמר:
"(ג)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), בשנת 2015 ייקבע היקפו של המדגם הסטטיסטי המייצג כך שייכללו במדגם רק רפתות של יצרנים שמכסתם גבוהה מ-600 אלף ליטר, ובלבד שהיקף הרפתות שלא ייוצג במדגם לא יעלה על 10% מהרפתות, והרפתות שלא ייוצגו במדגם יהיו הרפתות הקטנות ביותר;"

(4) בשנת 2017 יראו כאילו בסופה של תקנה 3 לתקנות העיקריות נאמר:
"(ג)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), בשנת 2017 ייקבע היקפו של המדגם הסטטיסטי המייצג כך שייכללו במדגם רפתות של יצרנים שהיקף מכסתם הוא 700 אלף ליטר או יותר, ובלבד שעד מועד עריכת הסקר הוקצה כלל התקציב לשם מתן מענקים ליצרנים פורשים או להסתגלות מיוחדת ליצרנים קטנים לפי החלטת הממשלה מס' 5177 מיום ה' בחשוון התשע"ג (21 באוקטובר 2012).""

<בפסקה (4), בסיפה, אני מבקשת להוסיף את המילה "קטנים" אחרי "ליצרנים". נסביר עוד מעט. >

על זה אני רוצה לשאול.

וגם להגדיר מה הם בדיוק "יצרנים קטנים" כי זה לא כתוב כרגע.

לגבי הסקר, קבעתם כאן שיערכו סקר בקרב יצרנים של 600,000 ליטר ואחרי כן 700,000 ליטר. האם במהלך התקופה הזאת אתם מתכוונים לתת תוספת של מכסות לרפתות הקטנות? זאת הבעיה המרכזית. הרי המכסה קבועה לכל יצרן – 600,000, 500,000. 450,000 היום זו המכסה הקטנה ביותר?

415,000 ליטר היא המכסה הקטנה ביותר. 410,000 ליטר היתה המכסה הקטנה ביותר. למעשה המתווה קובע שכל הליטרים של היצרנים שפורשים – ושייקה דרורי אמר שכ-100 יצרנים פרשו – סדר גודל של 42 מיליון ליטר שהתפנו ניתנים ליצרנים הקטנים של עד 700,000 ליטר על מנת להעלות אותם לכיוון 600,000 ו-700,000 ליטר.

אבל הם לא ניתנים בחינם.

הם ניתנים על-פי ההסכם ב-20 אגורות לליטר.

החקלאים צריכים לרכוש אותם.

נכון, כאשר מחיר השוק הוא סדר גודל – כך היה לפני המתווה – של 2.3.

המדינה נותנת את הכסף מפה ולוקחת אותו מן הצד השני.

לא, המדינה לא לוקחת את הכסף, שום כסף.

אתם דווקא לוקחים יפה.

כמי שחי את המאטריה, כאשר הם קנו מכסות במרכז הארץ לא קנו אותן סתם – מכרו לנו מכסות. נתנו לנו, אבל לקחו.

המדינה קונה ב-2.60. ה-20 אגורות לא מגיע למדינה.

איך אמרו "הגשש החיוור": תיקח 20 שקל מפה ותשים שם.

הם מועברים לרפתן, הם לא מועברים למדינה בשום צורה.

מה הרציונל של קביעת מכסה כזאת במדגם מייצג בשנה מסוימת, בשנת 2015 רפתות של 600,000 ליטר ובשנת 2017 רפתות של 700,000 ליטר?

נכון להיום, לפני השינוי, התקנות קובעות, כפי שאפרת אביאני קראה, שמדגם סטטיסטי מייצג הוא מדגם שמייצג את כלל הרפתות, ועכשיו נדרש שינוי חקיקה כי בסקר הבא נרצה לדגום רק את הרפתות היותר יעילות, של 600,000 ליטר. אנחנו רוצים שמחיר המטרה יצלם מצב של רפתות יותר יעילות בשביל להעביר את הענף מהלך של יעילות יותר משמעותי מאשר המצב הרגיל של ה-2%, ובשנת 2017 אפילו עוד יותר, מעל 700,000 ליטר.

אבל היעילות לא נגזרת מגודל הרפת?

בעיקר. ככל שהרפת גדולה יותר היא יעילה יותר.

אלה כמה אמצעים. מחיר המטרה הוא מכשיר להתייעל, אז אתה גם מפחית אותו בצורה שרירותית, עם ה-1.7 אגורות, ואתה גם מפחית אותו מעצם זה שאתה מודד אותו לפי הרפתות החזקות יותר. היום מחיר המטרה משקף גם עלויות של רפתות חלשות ופחות יעילות, אז הוא כאילו ממשיך לשמר איזה חוסר יעילות בשוליים.

המכסות הנוספות שהתקבלו מתוך אלה שעזבו את הענף, אותם 100, אם מחלקים אותן לרפתות הקטנות שנשארו, לאיזה היקף יגיעו?

ל-500,000. הרפת הקטנה ביותר תהיה רפת עם 500,000 ליטר אחרי שנה ראשונה.

נכון להיום הרפת עם מכסה של 410,000 ליטר קיבלה עוד 90,000 ליטר, היא ב-500,000 ליטר אבל, כפי שאמרתי, 140 מיליון שקל כבר מאחורינו. אם נלך עם זה קדימה- - -

זאת השאלה הבאה שלי. בשביל להגיע ל-600,000 ליטר אין כאן- - -

בקטנים נגיע ל-550,000 ליטרים.

אבל עוד לא נגמרה הרשימה, זה עדיין בתהליך.

יש תקציב של רק עוד 60 מיליון שקל.

אנחנו יודעים להעריך את זה. אנחנו נגיע לרפתות של 550,000 ליטר, זה סדר הגודל. אנחנו לא נגיע ל-700,000 ליטר.

בחלק מן הרפתות כן נגיע.

לא תגיע ל-700,000 ליטר בדרך הזאת. יש דרכים אחרות. אם גם הגידול הטבעי של הענף יופנה לרפתות הקטנות אז ייתכן שכן אפשר יהיה להגיע. אנחנו בזמנו הסכמנו לאיזו פגיעה במדגם הכללי המייצג. אמרנו: אם המתווה באמת יצליח אז סביר שב-2017 כבר נראה מעט מאוד, אם בכלל, רפתות שהן רחוקות מאותם 700,000 ליטר. המאזן הזה, של יוצאים ורק זה "נשפך" לנשארים, אם לא רוצים איזה "מבול" של יוצאים, יצריך כניסה של עוד ליטרים מבחוץ לאוכלוסייה הזאת, וזה לא מה שכתוב במתווה, אבל לכן יש באמת ועדת מעקב שתצטרך לעשות התאמות, אולי כבר בשנה הבאה.

כמה זה עולה לרפת כזאת שמקבלת עוד מכסה? הרי צריך להתארגן, צריך להגדיל את הרפת, צריך להגדיל את השטח, זה עוד השקעה של כסף ברפתות הקטנות, שגם כך מתקשות.

יש רפתות שלא יצטרכו להשקיע, אבל יש הרבה רפתות שכן יצטרכו להשקיע. זה תלוי איך הרפת היתה מאורגנת.

ואז נותנים להן איזה סיוע?

ועדת המעקב על-פי ההסכם קיבלה חופש פעולה להחליט בנושא הזה, ובאמת קיבלנו החלטה לייעד 10 מיליון שקל להסתגלות לרפתות הנשארות. אנחנו נסייע בהשקעות.

10 מיליון שקל יספיקו?

תמיד 20 מיליון שקל טובים יותר מ-10 מיליון שקל.

את זה אפילו אני יודע.

אבל יש לנו 200 מיליון שקל להסכם. ככל שנפריש יותר להשקעות לא יהיה לנו כסף לכל אלה שמבקשים לפרוש לפי תנאיי ההסכם. לכן יש פה איזה איזון. אמרנו שנתחיל במנה של 10 מיליון שקל, נראה את הביקושים. ועדת המעקב כל הזמן חיה ובודקת את עצמה.

ומה התנאים?

אנחנו עובדים בדיוק עכשיו על הנוהל, אבל בבסיס הנוהל- - -

הרי השטן נמצא בפרטים...

אגיד לך מה ועדת המעקב החליטה כבר. עכשיו אנחנו כותבים את הפרטים.

תנאי אשראי, כמה זמן, באילו שנים?

צריך להשקיע, להביא חשבוניות ולהראות שהשקעת ואז תקבל. אבל מי האוכלוסייה הראשונה שנטפל בה? האוכלוסייה שגדלה הכי הרבה. אלה שהיו ב-410,000 ליטרים ועלו ל-500,000 ליטרים, שהגדילו בהיקף של יותר מ-20% את המכסה שלהם, הם יהיו הראשונים לקבל. הם יהיו ראשונים לפני אלה שהגדילו מ-500,000 ל-550,000 ליטרים. קודם אנחנו רוצים לטפל באלה שהרחיבו הרבה ואז באמת הם יהיו מחויבים בהשקעות.

לגבי התנאים – זה בעיקר תנאיי הסף. מעבר לזה, זה לפי חוק עידוד השקעות הון.

אם מסתכלים שנתיים קדימה ברור שהכסף לא מספיק.

פעם אפשר היה לסגור אחרת. אני זוכר, כשהתחלנו את הרפורמה בענף החלב, לרפתות הקצינו 400 מיליון שקל, הקצאה ראשונה של משרד האוצר, והגענו למיליארד שקל כמעט, 970 מיליון שקל, ואחרי כן עוד היתה תוספת. כל הזמן הוספנו והוספנו. משרד האוצר כנראה לא ידע לאן הוא נכנס.

פעם היה פה שמח...

אין עניין לסגור עוד רפתות. לא צריך להוסיף עוד כסף.

לגבי השינוי בסעיף קטן (ג) שהקראתי, בעצם הנוסח המקורי שהונח על שולחן הוועדה אומר, בסיפה: "ובלבד שעד מועד עריכת הסקר הוקצה כלל התקציב שנקבע בסעיף 6 להסכם העקרונות שאומץ בהחלטת הממשלה". קיבלנו הערה על הנוסח, שבעצם לא נכון להפנות להסכם, אלא להחלטת הממשלה עצמה, שגם החוק מפנה אליה. והערה שקיבלנו מנציגי החקלאים, שהיה מקום לחדד, שבעצם התקציב שמדברים עליו הוא אותו תקציב מענקים ליצרנים הפורשים או להסתגלות מיוחדת ליצרנים הקטנים שנשארו, כפי שתניב רופא הסבירה כאן.

אבל לא הגדרתם מי הם אותם יצרנים קטנים.

זה מוגדר בהסכם שמוגדר בהחלטת הממשלה.

אנחנו כרגע עוסקים בתקנות, לא בהסכם ולא בהחלטת ממשלה.

אבל כותבים כאן "לפי החלטת הממשלה".

החלטת הממשלה מאמצת את הסכם העקרונות לעניין מתווה לוקר.

מה אתה מציע?

אני מציע להגדיר. אם מדובר בהסכם על יצרן קטן, להגדיר שזה יצרן שמכסתו נמוכה מ-700,000 ליטר.

גם לא הגדרת "יצרנים פורשים".

יש הגדרה של "יצרן", ו"פורש" אין צורך להגדיר.

אבל אם יש לך הפנייה להגדרה אז למה צריך הגדרה שוב?

לא, אין לנו הגדרה.

אני חושבת שאפשר להוסיף הגדרה של "יצרן קטן".

גם הפורשים, במקרה הזה, הם רק רפתנים שמכסתם מתחת ל-700,000 ליטרים.

אבל הפורשים כבר לא במשחק.

יש הגדרה של "יצרן", ו"פורש" – ברור על מה מדובר.

אין בעיה, אנחנו מסכימים.

אז נוסיף הגדרה: ""יצרן קטן" – יצרן שמכסתו נמוכה מ-700 אלף ליטר".

כבוד היושב-ראש, בכל זאת הערה. היצרן הוא לא קטן. אני הכי קטן שם. זאת אומרת, המכסה שלו קטנה. "יצרן שמכסתו קטנה", לא "יצרן קטן". כולם גדולים.

אבל בהסכם כתבו "יצרן קטן".

הדברים ברורים לנו. בעיקרון אנחנו מבינים מה רוצים. את הניסוח נשאיר ליועצים המשפטיים.

מישהו נעלב, ובצדק, ואמר לי: "מה, אני קטן?", והוא באמת היה יותר גדול ממני.

הוסכם שנעתיק את ההגדרה מן ההסכם.

כפי שקראתי אותה עכשיו: ""יצרן קטן" – יצרן שמכסתו נמוכה מ-700 אלף ליטר".

אבל שייקה דרורי מבקש שזה לא ייקרא "יצרן קטן" אלא "יצרן שמכסתו קטנה".

הדברים ברורים לנו אבל רוצים לחדד את זה.

אולי במקום הגדרה נכתוב "ליצרנים שמכסתם נמוכה מ-700 אלף ליטר", במקום "ליצרנים קטנים".

אין בעיה. את הניסוח תעשו אחר-כך . את העיקרון אנחנו מאשרים.

כשאני משווה בין שתי תקנות משנה (ג), שאחת תחול ב-2015 והשנייה תחול ב-2017, לגבי התקנה שתחול ב-2015 כתוב שייכללו במדגם "רק רפתות של יצרנים שמכסתם גבוהה מ-600 אלף ליטר", ולגבי 2017 כתוב שייכללו במדגם "רפתות של יצרנים שהיקף מכסתם הוא 700 אלף ליטר או יותר". המילה "רק" יש לה משמעות כאן?

או שאפשר יהיה לכלול גם רפתות אחרות?

זאת השאלה, האם השינוי הזה מכוון.

לא, אין לזה משמעות. זה הושמט במקרה. אפשר להוסיף את המילה "רק" גם בשנת 2017, או להשמיט לגבי שנת 2015.עדיף להוסיף את המילה "רק" גם לגבי שנת 2017.

עוד הערות, רבותי?

הערה לפרוטוקול. אני נציג התאחדות מגדלי בקר. לגבי 2016 כתוב בפירוש שיש תנאים: "ובתנאי שלא יותר מ-10% מהרפתות יהיו מתחת ל-600 אלף ליטר". כנראה לא נגיע לתנאי הזה ב-2016.

לגבי 2017 התנאי הוא גמר התקציב ואין כאן תנאי שבאמת כל הרפתות יגיעו ל-700,000 ליטר או תינתן להן אפשרות להגיע ל-700,000 ליטר.

זה לא חלק מן ההסכם. כאן זה העתקה של ההסכם.

אני יודע שזה לא חלק מן ההסכם אבל זה על שולחן ועדת המעקב. מכיוון שזה נדון שם אז כרגע אנחנו מסכימים לנוסח הזה, אבל מכיוון שיערכו על זה דיונים- - -

אם תהיה בעיה אנחנו נפעל בנושא. במידה ותתעורר בעיה אנחנו ניזום דיון בנושא.

אם להרבה יצרנים לא תהיה הזדמנות להגיע ל-700,000 ליטרים תהיה בעיה.

במידה ולא תגיעו להסדר בנושא, אנחנו ניזום דיון בנושא הזה בוועדת הכלכלה.

נוצרה פה תמונה לא מדויקת או לא מצג שלם. אפשר היה להפריש הרבה יותר יצרנים, אפשר היה לחלק יותר ליטרים חלב, יש הרבה מאוד אפשרויות. לדוגמה, המחיר שנקבע למענק הפרישה ניתן היה להספיק ליותר יצרנים לפרוש, אך הוחלט עד היום להשאיר אותו על מחיר גבוה מאוד כדי שכל יצרן יקבל הרבה מאוד כסף. אפשר למצוא הרבה מאוד פתרונות לנושא הזה, לא רק הפתרון של הגדלת המכסות בניגוד להסכם. חשוב לי לציין את זה.

אנחנו רומזים לכיוון של הגדילה הטבעית. הוא כרגע מופנה רק ליצרנים הגדולים ועל זה יש חילוקי דעות.

כך נחתם בהסכם עם הארגון היציג של מגדלי הבקר, נציגי החקלאים ומשרדי הממשלה.

מכיוון שכולנו בני אדם, לפעמים גם אנחנו טועים.

(5) "בשנת 2013 יראו כאילו בתקנה 5 לתקנות העיקריות אחרי תקנת משנה (א) נאמר:
"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ייערך סקר בשנת 2013, ויחולו הוראות תקנת משנה (ז)"."

זאת בעצם ההוראה שמחריגה את 2013 מהכלל שכל שנתיים יערך סקר. אנחנו מבקשים להוסיף "ויחולו הוראות תקנת משנה (ז)" כי תקנת משנה (ז) מדברת על מה שקורה כשלא אושר סקר. אם מסיבות שלא קשורות לתיקון התקנות משום מה לא נערך סקר, לא אושר סקר, אז תקנת משנה (ז) קובעת שיפעלו לפי הוראות הסקר הקודם. בעצם אנחנו ממשיכים לפעול על סמך נתוני סקר 2011, זאת המשמעות המעשית.

(6) "בשנים 2013 עד 2016 יראו כאילו בסופה של תקנה 7 לתקנות העיקריות נאמר:
"(7)
על אף האמור בפסקה (4), בכל אחת מהשנים 2013 עד 2016, תנוכה הפחתת ההתייעלות המואצת כשהיא מעודכנת לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש ספטמבר 2012 מחישוב המחיר הרבעוני לליטר חלב, עם קביעת אחד מהמחירים הרבעוניים לפי תקנה זו, אחת לשנה, במועד שקבעה ועדת היישום."

קראתי את הפסקה כבר עם שינויים של הנוסח, בתיאום גם עם הארגונים החקלאיים וגם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. זה בעצם הסעיף שאותו אנחנו רוצים להפעיל ב-1 באוקטובר 2013, עכשיו, שיאפשר לנו הפחתה של 1.7 אגורות לליטר לפי המתווה. המתווה קובע שב-2013, שהיא אחת משנות המתווה, גם בה תהיה הפחתה. בעצם המועד האחרון לעשות את ההפחתה הוא היום הראשון של הרבעון האחרון של השנה, שזה 1 באוקטובר.

ההסכם קובע ש-1.7 אגורות לליטר יהיו צמודים למדד ספטמבר 2012, אז הוספנו את זה כאן בנוסח.

לגבי השאלה מתי תיעשה ההפחתה הזאת, ההסכם קובע שזה יהיה אחת לשנה, אך לא קובע מתי במהלך השנה.

את זה אני רוצה לקבוע.

המועד הרלוונטי – רק צריך לומר שהתקנות מראש מגדירות לנו אחד מארבעה מועדים, שזה תחילתו של כל רבעון. בעצם ההסכם אומר היום שיש שיקול דעת לוועדה פה, ואנחנו מבקשים לעגן את זה בתקנה, להחליט באיזה רבעון זה יהיה, אבל זה יהיה באחד מן הרבעונים, עם קביעת מחיר המטרה.

אין לכם המלצה?

לא.

מה ינחה את הוועדה בקביעת ההחלטה?

קודם כול, היות ובהסכם לא נקבע מתי אז לשנת 2013, למשל, הוועדה קבעה את המועד הזה, כי תיארנו לעצמנו שלא נספיק בחקיקה להגיע קודם אז זה המועד היחיד שנותר. מעבר לכך, בהסכם אין הנחיות מתי לעשות את זה. יש את חברי ועדת המעקב שישקלו. אין לנו הנחיות איך לשקול את זה, למעט שזה צריך להיות באחת מארבעת הרבעונים.

פעם בשנה. למה לא לקבוע תאריך?

הכוונה היא שלא נוריד ברבעון אחד 0.5 אגורה, ברבעון שני עוד 0.5 אגורה. לא נפרוש את זה. אנחנו צריכים בפעם אחת להוריד את כל ה-1.7 אגורות. למה לא נקבע? הוועדה עוד לא דנה מתי צריך להוריד, וגם אני לא בטוחה שבכל שנה צריך באותו רבעון להוריד.

פעם בשנה אתם חייבים להפחית. אני לא מבין איפה הבעיה.

נכון. השאלה באיזה רבעון.

לפי מה אתם תקבעו באיזה רבעון? זאת השאלה שלי.

לפי ההשתנות של הנתונים. לפי מה שאמרו פה, מדובר בנתונים דינמיים: יש רבעונים של הפחתה, יש רבעונים של העלאות.

זה לא בהכרח יהיה השיקול.

עוד לא התקיים דיון בנושא הזה.

עוד לא התקיים דיון. צריך להגיד, בסוף אני מקווה שוועדת המעקב תראה לנכון גם את טובת צרכני ישראל.

אם הפרמטר ברור לנו ומוחלט, כשאני צריך להפחית בכל שנה 1.7 אגורות, זאת הבחנה שאין עליה עוררין, אתם חייבים להפחית את זה. בואו תקבעו תאריך קבוע. זה לא משנה כבר. מה שאתם מנסים לשקול כרגע, אולי ברבעון הראשון תהיה איזו הפחתה גדולה במחיר התשומות.

אנחנו לא יודעים את זה. אנחנו לא יודעים אם תהיה הפחתה או לא תהיה הפחתה ברבעון. כפי שאתה יודע מחישוב מחיר המטרה בעופות, זה לא תלוי בנו.

בעופות אתם קובעים את התשומות, נקבע מחיר מטרה ונגמר הסיפור. גם פה מחיר המטרה ייקבע באותו אופן, אבל פה הוספתם עוד מדרג, מדרג שקובע את ההפחתה של 1.7 אגורות. זאת הפחתה ברורה ומוחלטת, היא לא תלויה בשום דבר. גם אם ייפול מבול מהשמיים אני לא בטוח שישנו את ההחלטה הזאת. זאת החלטה. לא כך? לכן צריך לקבוע תאריך, זאת דעתי.

אדוני, אני מבקש להוסיף לדברים שאמרת כאן, לגבי מועד ההפחתה. בעצם אם אני מבין נכון, יכול להיווצר מצב שתהיה הפחתה עכשיו, באוקטובר 2013, ובשנת 2014 ההפחתה יכולה להיות בינואר.

זה החשש שלנו. יש כאן איזו אנומליה.

צריך לפי דעתי לקבוע תאריך אחד.

החשש שלנו, שנקלענו לרבעון האחרון של 2013 ולמעשה ועדת המעקב – שדרך אגב, אין לה את הסמכות בחוק לקבוע את מחיר המטרה, לכן כתוב כאן ועדת יישום, שזה ועדה קצת אחרת – היא עלולה לקבוע עוד הורדה בחודש ינואר 2014.

תנו לי, אעזור לכם בדבר. חבל לנו "למרוח" את זה, אין לנו הרבה זמן. ב-1 באוקטובר 2013 יש הפחתה של 1.7 אגורות. בכל 1 באוקטובר תהיה הפחתה של 1.7 אגורות.

למה לא ב-1 בינואר? בסופו של דבר, ככל שנקדים את ההפחתה- - -

מה השיקול שלך?

טובת הצרכן, טובת הציבור.

לטובת הציבור אני עושה עכשיו הפחתה של 1.7 אגורות, ובעוד 3 חודשים אני עושה עוד הפחתה של 1.7 אגורות לליטר? צריכה להיות איזו מידתיות. לא השבת לי איזו תשובה שיש בה הרבה היגיון.

הגענו לאוקטובר השנה, לא כי רצינו בכך אלא בגלל התפזרות הכנסת. עד שהגיעו התקנות ועד שהגיעו כל הדברים יצא שאנחנו באוקטובר. תיאורטית אזרחי המדינה יוכלו לשלם פחות על מוצרי חלב בעוד כמה חודשים ואני מעדיף- - -

עזוב, אני לא מדבר תיאורטית. אתה בא ממקום אחד ואני בא ממקום אחר. אני לא בא מאיפה שאתה בא.

אם חבר הכנסת לא רוצה שמחירי החלב ירדו מהר ככל האפשר, זה זכותו. אני כמשרד האוצר- - -

אני רוצה היגיון. הרי מה היה קורה אילו המצב היה הפוך? אם היינו מסיימים את התקנת התקנות ב-1 בינואר, מה היית אומר? שבכל 1 בינואר תהיה הפחתה. נכון? בכל מקרה פעם בשנה. הרי אם אתה תפסיד הפעם, לפי השיקול שלך- - -

אם הפסדנו 3 חודשים או 9 חודשים זה לא אומר שנפסיד 3 חודשים בכל שנה.

בכל מקרה אתה תרוויח רק פעם אחת. אתה כנציג משרד האוצר רוצה לראות מתי אתה תרוויח את הפעם הבאה. נכון?

אני רוצה לראות מתי הצרכן הישראלי ישלם כמה שפחות עבור מוצרי חלב, זה מה שאני רוצה לראות.

אני מדבר הגיונית. כרגע אתה מבצע הפחתה ב-1 באוקטובר. מה אתה אומר? אני מבצע הפחתה פעם בשנה. המקסימום שלך הוא בעוד שנה לפי התאריך הזה. זה התאריך שנקבע כעת אז נקבע את מועד ההפחתה הבא בעוד שנה, או בשנת 2014 באחד הרבעונים. מסכים אתי?

ההפחתה הזאת תהיה ב-1 באוקטובר. ההפחתה הבאה יכולה להיות ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר. אני מעדיף שהיא תהיה כמה שיותר מוקדם כדי שצרכני ישראל, ששילמו כבר 200 מיליון שקל בגין ההסכם הזה, ייהנו ממחירי חלב זולים מהר ככל הניתן.

אני לא מתכוון לאשר את מה שאתה רוצה, אני רוצה שתדע את זה חד וחלק. המקסימום שאני מוכן להתפשר עליו הוא הרבעון השני, כלומר 1 ביולי. פחות מזה אני לא מתכוון להתפשר. אם אתה רוצה, בבקשה. אם לא, קח את התקנות ותחזיר אותן לשר האוצר.

כלומר, ב-2014 זה יהיה ב-1 ביולי?

בעוד 9 חודשים תהיה עוד הפחתה.

אני רוצה להוסיף עוד נקודה לנושא הזה.

אם זה מקובל, מקובל. אם לא מקובל, אני מחזיר את זה לאוקטובר 2014.

כרגע לא רשום אוקטובר. כרגע רשום שוועדת המעקב תקבע. היא יכולה לקבוע בכל רבעון.

אתה לא יכול להשית הפחתה בכל 3 חודשים. אתה רוצה בעצם להרוויח עוד 3 חודשים. אתה רוצה להפחית עכשיו וגם בעוד 3 חודשים.

זה לא חד-פעמי, יש עוד ב-2015 ויש ב-2016. יש עוד כמה הפחתות, זה לא הפחתה אחת.

זאת ההצעה שלך ואני הבאתי הצעה אחרת – 1 ביולי, זאת ההצעה שלי.

בכל אחת מן השנים, גם ב-2015 וגם ב-2016.

שיהיה ברור לחברי הוועדה, אני רוצה לחדד את הדברים, שבעצם ההצעה שלך אומרת שבכל 1 ביולי תהיה הפחתה. במצטבר יוצא שאזרחי המדינה יכולים לשלם במשך שנה וחצי מחירי חלב גבוהים יותר ממה שאמורים היו לשלם לפי ההסכם.

אתה עושה את זה כל-כך דרמטי, אני עוד מעט נופל מן הכיסא...

אדוני היושב-ראש, אם הוא יצליח להסביר כיצד נבטיח את ההורדה מהחקלאי לצרכן אז נקבל את זה, אבל אני חושב ש-1 ביולי זה מועד הוגן לכולם.

הלוואי והיית עושה אותו דבר לגבי המחלבות. אנחנו גיבורים על החלשים.

לגבי המחלבות רק נציין שרק עכשיו יצאנו לשימוע למחלבות לגבי- - -

אתה לא תגמור את השימוע שלך איתם. יש שם הרבה כסף, זה לא החקלאי הקטן. הצעתי לקבוע את 1 ביולי. אם תרצה, תרצה, אם לא תרצה, אביא את זה להצבעה ובזה נגמור את העניין.

אלה תקנות.

עליי מוטלת אחריות. גם עליהם מוטלת אחריות. אני לא חושב שיהיה הוגן להביא הפחתה עכשיו ובעוד 3 חודשים עוד הפחתה.

אני מציע הצעה אחרת.

אישור תקנות על-ידי ועדה אין משמעותו שכפי שהן נכנסות הן חייבות לצאת.

אל תביא עוד הצעות. בזה אני מסיים את העניין.

אפשר לאשר גם הצעת ביניים.

אין ביניים. נגמר, חבל לנו.

אפשר להגיד 1 ביולי 2014 ו-1 בינואר 2015 ו-1 בינואר 2016.

עזוב, אני לא קובע כך. נקבע תאריך קבוע ונלך על פיו. אני אומר: ב-1 באוקטובר יש הפחתה ובהמשך בכל שנה תהיה הפחתה ב-1 ביולי.

אתה מתנגד לזה? אני רוצה להבין.

אין לו שום סיבה להתנגד לזה.

קודם כול, יש לי סיבה להתנגד. יכול להיות שנעשה הפסקה של כמה דקות כדי לדבר עם שר האוצר שחתום על התקנות האלה וצריך לשמוע גם מה הוא אומר. המשמעות היא שאפשר להוריד את מחירי החלב חצי שנה קודם בכל שנה.

אדוני, את ההפסקה אני קובע, לא אתה, שיהיה ברור לך.

אני יכול לבקש.

חבר'ה, אל תחזיקו אותנו יותר מדי. אני חושב שמה שהצעתי יכול להתקבל. הייתי צריך לקבוע את זה באוקטובר, אני אומר לך.

מחיר החלב הגולמי ירד ב-16 אגורות, לא ב-1.7 אגורות. איך הצרכן נהנה מזה בדיוק? מי דאג לזה?

הגד לי איפה אתה בודק את המשווקים ואת הרשתות? אני אומר לך, זה חל על כל הפרמטרים. עגבנייה נמכרת על-ידי החקלאי ב-80 אגורות ונמכרת בשווקים ב-90 שקלים. את זה אתה לא אומר, את זה אתה לא בודק.

אני בודק גם את זה.

אתה לא בודק את זה. האמן לי, אני חי את זה יום-יום. לכן זאת ההצעה שלנו. בזה אני מסיים את העניין, חבל על הזמן. 1 ביולי מ-2014. נאשר את התקנות ובזה נסיים. אם יהיו לכם השגות, מקסימום תגיד לשר שימשוך את התקנות.

אנשי משרד החקלאות מסכימים למה שאני מציע?

מי ענה בשם משרד החקלאות? לא אמרתי שאנחנו מסכימים.

גם לא אמרת מה את רוצה.

בדרך כלל הממשלה באה בקול אחד לוועדות ולכן אני רוצה שתיתן לנו איזו שהות לגבש את עמדת הממשלה. אפשר להתקדם לתיקון החוק לעניין ההיטלים ובסוף הדיון על ההיטלים לחזור לתקנות שלפנינו.

זה לא תיקון חוק. זה הסט השני של התקנות בנושא שינוי סכומי ההיטלים שבתוספת לחוק.

אם זה מקובל עליך, אחר-כך תצביעו על התקנות שלפנינו. זה בסדר? בינתיים נגבש את עמדתנו.

רק רציתי להוסיף עוד נקודה לגבי הנושא הזה של מועד ההפחתה. בעצם אם אני היום רפתן, אם אנחנו לא קובעים מועד להפחתה אני בעצם לא יודע מתי תהיה ההפחתה. אני גם לא יודע בדיוק מה יהיה השיעור המדויק שלה מכיוון שהסכום של 1.7 אגורות לליטר בשנה אמור להיות מעודכן לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, מדד חודש ספטמבר. בעצם אם אנחנו לא קובעים מועד עד לרגע האחרון אני לא יודע מתי תהיה ההפחתה ואני גם לא יודע מה השיעור המדויק שלה.

הרפתן אף פעם לא יודע מה יהיה המחיר בסוף הרבעון משום שבכל רבעון אנחנו משנים את המחיר.

אבל כאן מדובר על הפחתה אחת לשנה.

לפחות ההפחתה הזאת שאנחנו מדברים עליה היא הפחתה ברורה, מוחלטת, אין עליה עוררין. לכן אני אומר שזה צריך להיקבע עם תאריכים ברורים ולא להשאיר אותם ככה באוויר.

הבנתי את דבריך. רק אגיד להערתו של איתי עצמון שגם אם נחליט על איזה מועד, נניח שנחליט על מועד באוקטובר 2014, אנחנו עד 15 בספטמבר 2014 לא נדע מה שיעור ההצמדה.

אבל אז כן תדעו, שבועיים לפני ההורדה כן תדעו.

אתה רוצה שביום מועד פרסום המדד, שבועיים לפני ההפחתה, אני אודיע? אין שום בעיה עם זה, ברגע שיש לי את המדד.

אני שואל את נציגי החקלאים האם זה דבר שנראה להם חשוב.

זה 1.7 אגורות, בואו ניכנס לפרופורציות, וצמוד למדד מחירים לצרכן שלא עולה בכל חודש, ברוך השם, בשיעורים גדולים. אז ה-1.7 אגורות בפעם הראשונה יתעדכן ויהיה 1.70 משהו. זאת לא הדרמה הגדולה. הדרמה היא בזה שהוא יורד.

ובלבד שתדעו את המועד, ובלבד שתדעו מתי תהיה ההפחתה.

אתם בסוף תקבלו את ההצעה שלי, אני יודע. תסתובבו, תסתובבו ותחזרו לזה. אני נותן לכם את האפשרות להתייעץ ואז אאשר את כל התקנות.

יש בינתיים אפשרות למשרדי הממשלה לראות אם אנחנו מסכימים בינינו על הנושא.

<(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:10.)>

אני מבין שאתה רוצה להסביר את המתווה של התקנות לגבי קביעת המועדים.

אנסה להציע הצעה בהתאם למה שאמר חבר הכנסת וקנין, שנדרש זמן מסוים לקבל. אני מקבל את הטענה שאומרת שעכשיו אנחנו באוקטובר ואז להחיל בינואר עוד הפחתה של 1.7 אגורות אולי זה קצת יותר מדי. לכן אני מציע הצעה קצת שונה, שעדיין מאפשרת זמן הסתגלות לרפתנים ולכל אחד לקבל את ההסכם. אני מציע לומר שהשנה ההפחתה תהיה ב-1 באוקטובר 2013; שנה לאחר מכן 9 חודשים מאוחר יותר, שזה 1 ביולי 2014; שנה לאחר מכן 9 חודשים מאוחר יותר, שזה 1 באפריל 2015; וב-2016 זה 9 חודשים אחר-כך, שזה 1 בינואר. אז בכל פעם יש 9 חודשים שבהם יש זמן להיערך להפחתה של 1.7 אגורות, ולא 3 חודשים, כפי שהצעתי בהתחלה, אלא תקופה ארוכה יותר, תקופה של 9 חודשים שקבועה בזמן. לא שנה אלא 9 חודשים.

לזה אנחנו לא מסכימים. המתווה אומר שהניכוי ייעשה באופן אחיד. כל המשחקים האלה שמטרתם להקדים לא מקובלים. הרי אם לא היתה הבעיה של העברת התיקון בחוק, ואמרו פעם בשנה, אז סביר שהיו הולכים על אמצע השנה. נדחקנו לרבעון האחרון אז הכי הגיוני, אם רוצים לעשות את זה אחיד, לחזור בשנה הבאה למה שהיה ממילא ולא להתחיל. אם כבר יש לנו 40 חודשים אז למה בכל 9 חודשים? אז צריך בכל 10 חודשים, אבל זה לא ברבעון. זה לא בגלל שצריך לתת יותר זמן לחקלאים, אלא בגלל שצריך שהפריסה תהיה הוגנת והגיונית.

למה זה מפריע לכם? למה כל 9 חודשים זה לא הוגן בעיניכם?

השנה הכי קשה היא השנה האחרונה. היא שנה בה אנו נושאים בהפחתה של 10.5 אגורות.

אז למה שזה יהיה בינואר? למה זה לא יהיה באמצע השנה?

חבר'ה, תקבלו את ההצעה שלי, אני אומר לכם. ההצעה שלי טובה. אל תתעקשו על זה. הקדמנו ב-3 חודשים ל-1 ביולי. תעשו את זה קבוע ב-1 ביולי ובזה תגמרו את העניין. למה ללכת פה בתאריכים שונים בכל פעם? אז הרווחת 3 חודשים? מה אתה מרוויח פה? יש פה איזו התעקשות שלכם שאינה מובנת לי.

החקלאים פה הולכים למתווה לא פשוט, אני אומר לכם את זה באחריות. בלב כבד אני הולך לכל המתווה הזה של ההפחתות. החקלאים פה משלמים את המחיר הכבד ביותר, אף אחד אחר לא משלם פה שום מחיר. תסלחו לי, אנחנו תופסים את הקטן ומכים בו. גם ככה יוצאים כבר חקלאים מתוך הענף. אתם רוצים לייבא את הכול מחוץ-לארץ? אתם יכולים לייבא את הכול, אין בעיה.

מה הסיבה?

אנסה להסביר מה הסיבה היחידה שבעצם עומדת מאחורי כזה. המטרה של ההסכם היא התייעלות בענף הרפת, כאשר המטרה בסופו של דבר היא להביא להורדה של המחיר לצרכן. זאת המטרה בסוף, שהצרכן ייהנה מהפחתת המחיר. ככל שאנחנו נקדים את הפחתת מחיר המטרה מחירי החלב, בוודאי אלה שבפיקוח – ואנחנו רואים גם מה קורה למי שלא מכניס את המוצרים לפיקוח ולא מוריד את המחירים – המחירים יורדים.

אני רוצה להגיד לך משהו רציני.

אם אוכל רק לסיים את המשפט.

אתן לך לסיים את הכול ואתן לך לדבר כמה שאתה רוצה.

המדגם שאתם בעצמכם רוצים לעשות, המדגם הסטטיסטי, אמור פה לשקף לא מציאות אמיתית של רוב החקלאים הקטנים. הוא בעצם ישקף את החקלאים הגדולים שמייצרים 700,000 ליטר ומעלה. כולנו מבינים שכמעט כל אלה שנותרו למטה נותרו למטה ואני בספק גדול כמה חקלאים יגיעו ל-700,000 ליטר, כי לא תהיה תוספת. אם תהיה תוספת גם היא מתחלקת על פני כל השכבה, מלמעלה-למעלה ועד למטה-למטה.

לכן תוסיף את זה אל תוך כל השקלול ואראה לך מתכון, גם אם אני לא רוצה להיות נביא זעם, שחלק גדול מן החקלאים לא תהיה להם ברירה, הם ייפלטו מכוח הקביעה שלכם של המחיר. כי בהתאם לזה אתם תקבעו, כי אתם תקבעו את זה לפי פרמטר של המשקים הגדולים, המחלבות הגדולות, היצרנים הגדולים ופרמטר כזה משקף מציאות שתחסל את הקטנים.

אני לא רוצה להוסיף עוד גזירה על כל הגזירות הללו. לכן אני חושב שצריך לקבוע את 1 ביולי ולהמשיך עם זה במשך כל השנים. לפחות למועד האחרון עוד אקדים את זה לינואר? אני לא יודע אם אני לא מטיל עוד גזירה על גזירה.

אשמח לסיים ולומר, בסופו של דבר המטרה של ההסכם, מצד אחד לעזור לרפתות הקטנות שרוצות לגדול. מי שלא גדל ורוצה לפרוש מקבל פיצויים.

הם לא יכולים לגדול לְמה שאתה רוצה, גם אם אתה רוצה.

מי שרצה לפרוש ורואה שהוא לא יכול לעמוד במחירים האלה באמת נתנו לו מענקי פרישה נדיבים מאוד, בכוונה, בכדי שיוכלו לפרוש בכבוד, וזה חלק מן ההסכם הזה. אבל המטרה בסופו של דבר היא שהצרכנים ואזרחי מדינת ישראל ישלמו פחות על מוצרי החלב, זה בסוף המטרה של ההסכם הזה. ככל שאנחנו דוחים את ההורדה של המחיר זה אומר שבמשך 7 חודשים האזרחים ישלמו מחיר גבוה יותר.

אתה יודע למה אני לא "קונה" את מה שאתה אומר? מכיוון שהקוטג' הגיע למחירים גבוהים כאלה ומי שהיה אשם בזה זה לא החקלאים. החקלאים מקבלים את מחיר המטרה במשך כל השנים, הם לא מקבלים אגורה מעל מחיר המטרה. גם אם גביע קוטג' יעלה 50 שקל בחנות החקלאי יקבל את מחיר המטרה שלו. את זה מישהו צריך להכניס לראש. האמן לי, אני מכיר את זה ביום-יום, וזה כואב לי שאת השיקולים אנחנו עושים על הגב של החקלאים. לא בגלל שאני חקלאי, אלא כי אני יודע מה מביא בסופו של יום חקלאי הביתה.

תמיד אמרתי שחקלאות היא לא דבר מובן מאליו. היום לנו זה נראה מובן מאליו כי אנחנו הולכים לשוק הכרמל ורואים את הבאסטות ורואים את העגבניות ורואים את כל טוּב ארץ ישראל. אבל רבותי, אני אומר לכם, חקלאים גדולים פורשים. אם היו פעם 100,000 חקלאים – אין היום 4,000 חקלאים, כי זו המציאות, לצערנו הרב, חקלאים מפסידים ופורשים.

לי היה מטע אבוקדו, 30 דונם מטע אבוקדו. בשנה הראשונה הפסדתי, בשנה השנייה הפסדתי. ישוב שהיו לו כ-1,400 דונם היום יש בו רק מגדל אחד של אבוקדו, מגדל אחד ב-30 דונם. כולם עקרו את האבוקדו. הפסדנו והפסדנו, ובכל שנה אתה מפסיד ומפסיד ומפסיד ומפסיד ויש לך נזקי טבע ומה שאתה לא רוצה. בסופו של דבר מתוך 1,400 דונם נשאר חקלאי אחד ששרד, כי הוא "משוגע" לגמרי – "כי האדם עץ השדה" – אתה מבין, הוא לא יכול היה לעקור את העצים. אני הפסדתי והפסקתי. תשמע, כמה אני יכול לממן? אני מדבר במלוא הרצינות. רבותי, זו החקלאות. חקלאות זה לא מה שאתם חושבים. חקלאי יכול להפסיד אבל הוא לא מוכן לעקור את העץ, הוא לא מוכן לראות את הרפת שלו מתרסקת מול העיניים שלו. אני אומר לכם דברים באחריות, זה לא הצגה שאני עושה פה.

לכן, תקבל את ההצעה שלי ובואו נתקדם הלאה.

יושב-ראש הוועדה, אולי אני יכול להוסיף משהו. אני בהחלט מבין את הטענות של משרד האוצר על המחירים שמשלמים אזרחי מדינת ישראל וכן הלאה. אני חושב שמתוך מכלול הנתונים שהוצגו כאן, כבר היום ברור ש-200 מיליון השקלים שהוקדשו לכל המהלך הזה, שמתוכם 140 מיליון שקלים כבר הוצאו, לא יספיקו לעשות מהלך שכולם ייצאו ממנו בשלום, ואני חושב שמי שהכי ייפגע זה הרפתות הקטנות שעכשיו עדיין נשארו ואיכשהו יחזיקו מעמד עד 2016, אולי עד 2017, ואז יפלו.

דרך אגב, הם יפלו גם בלי הסדר.

זה מה שאני רוצה לומר. לכן, מכיוון שיש כאן ועדה ויש כאן ממשלה, כמובן שבמידה והממשלה בעוד שנה או שנתיים תחליט לאור המצב הזה להגדיל את התקציב הכולל אז אפשר יהיה גם באמת להוסיף את ה"קש" הזה שעכשיו משרד האוצר רוצה גם אותו להוריד, אפשר יהיה לשקול את זה. אבל נכון לעכשיו מתוך הראייה הכוללת אני מסכים עם מה שאתה אומר, כי בראייה הכוללת לא צריך להיות כאן מומחה לחקלאות ולכלכלה כדי להבין שב-2016-2017 לחקלאים הקטנים שנשארו ולא עשו שינוי תהיה בעיה קשה. לכן להם עוד חצי שנה יכולה להיות בהחלט משמעותית.

במצב של היום, כשלא קבוע מועד, איך בסופו של דבר מחליטים על המועד?

ועדת המעקב מוסמכת להחליט.

אני מבקש להציע הצעה נוספת.

אנחנו נצביע על מה שאתה מציע. אני מתכוון לסיים את התקנות, לא להשאיר אתכם כך שתגידו שחבר הכנסת וקנין "תקע" לכם את התקנות.

אני מציע להשאיר את התקנות כנוסחן.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת הופמן, להשאיר את התקנות כנוסחן, בלי לקבוע מועד קבוע להפחתה של 1.7 אגורות? מי נגד?

שוועדת המעקב היא שתקבע את המועדים.

הצבעה

בעד – 1
נגד – 2

נמנעים – אין

ההצעה של חה"כ רונן הופמן להשאיר את התקנות כנוסחן, לא נתקבלה.

ההצעה של חבר הכנסת הופמן לא נתקבלה.

עכשיו אני מציע את ההצעה שלי.

אנחנו, התאחדות מגדלי בקר, גם מסכימים להצעה של חבר הכנסת רונן הופמן, להשאיר את התקנות כלשונן.

אני מציע שב-1 ביולי בכל שנה ייקבע מועד ההפחתה של 1.7 אגורות החל משנת 2014. מי בעד ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה של חה"כ יצחק וקנין שמועד ההפחתה של 1.7 אגורות יהיה ב-1 ביולי בכל שנה, למעט שנת 2013 שאז מועד ההפחתה יהיה 1 באוקטובר, נתקבלה.

ההצעה שלנו התקבלה, בכל 1 ביולי תהיה הפחתה של 1.7 אגורות, למעט בשנת 2013, שאז זה יהיה ב-1 באוקטובר.

נאשר כעת את כל התקנות, את כל השינויים, מפסקה (1) ועד פסקה (6). מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב) (הוראת שעה), התשע"ג-2013, עם כל השינויים, נתקבלו.

התקנות אושרו. אני מודה לכם. תודה רבה לכולכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:20.>