PAGE
15
ועדת הפנים והגנת הסביבה
28/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 93>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ב באלול התשע"ג (28 באוגוסט 2013), שעה 10:00

<תקנות למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
רינה פרנקל

זבולון קלפה

יפעת קריב

מיכל רוזין

שר הפנים גדעון סער
אמנון בן-עמי - רשות האוכלוסין, משרד הפנים

ערן דוידי - רשות האוכלוסין, משרד הפנים

מוטי ברקוביץ - ראש תחום תכנון רשות האוכלוסין, משרד הפנים

דניאל סלומון - יועץ משפטי רשות האוכלוסין, משרד הפנים

ענת פישר-צין - רשות האוכלוסין, משרד הפנים

ליאור שחר - משרד הפנים

אלברט אבוחצירה - מפקד ביס"ר סהרונים, המשרד לבטחון פנים

חנני קאפח - רת"ח התקשרויות, המשרד לבטחון פנים

דרור קלייטמן - ק' צח"מ ארצי, המשרד לבטחון פנים

בוסנה ירדני - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

גיא גולדמן - עוזר ראשי ליועץ המשפטי ברשות המסים, משרד האוצר

חגי מזרחי - מנהל תחום הלבנת הון, רשות המיסים

זאב ציגלברג - ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, רשות המיסים

אביטל שטרנברג - ראש תחום יעוץ, משרד המשפטים

ארנון גלעדי - המשנה לראש העיר, עיריית תל-אביב-יפו

יונתן יעקובוביץ - ראש מחלקת תקשורת והסברה, המרכז למדיניות הגירה ישראלית

עובד חוגי - תל-אביב

תומר רוזנר
גלעד קרן

יפה שפירא

הדס צנוירט
<תקנות למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות למניעת הסתננות.
התקנות למניעת הסתננות, דובר בהן מייד עם העברת החוק לפני חודשיים בדיוק. עד 13 באוגוסט היו אמורות להיות התקנות, והועברו אלינו. נעשתה פה עבודה משותפת כדי להכניס מספר שינויים. אנחנו ניתן לשר לפתוח, נסביר את הרציונל של התקנות, אחרי זה נקריא אותן, נשמע הערות, ונסכם את הדיון בהצבעה על התקנות ועל ההסתייגויות, אם תהיינה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך ולוועדה על הכינוס של הישיבה הזאת בפגרה, שהיא חשובה לנו, כדי להשלים את המהלך שהתחלנו בו בכנס הקיץ, כשחוקקנו את החוק למניעת העברת כספי מסתננים. אני אתן את ההקשר הרחב של המדיניות, כי אני חושב שכך צריך לעשות כשמגיעים לוועדה בכנסת. את התקנות עצמן יציג היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין, דניאל סלומון, שנמצא כאן.
אנו נמצאים בהקשר של תופעה רחבת היקף, שאתה מתמודדת המדינה בשנים האחרונות, של הסתננות של מסתננים בלתי-חוקיים מיבשת אפריקה דרך סיני. הצעדים שננקטו על-ידי הממשלה הקודמת – גם בניית הגדר, גם חקיקת חוק ששינה דברים רבים מבחינת היכולת להתמודד עם אותם מסתננים אחרי שהם עוברים את הגבול – שני הצעדים המשולבים האלה גרמו לכך שבלמנו לחלוטין, לפחות לעת עתה, כי בחיים תמיד צריך להיות עם היד על הדופק, אבל בלמנו את כניסת אותם מסתננים לישראל.

יחד עם זאת, בתחומי מדינת ישראל, ובדגש על מספר רשויות מקומיות, בעיקר בדרום תל-אביב – היום אהיה באילת, ושם מספר המסתננים ירד בכמעט 40 אחוזים בתקופה האחרונה, אבל באותן ערים יש ריכוזים גדולים של מסתננים בלתי-חוקיים. לדבר הזה יש זיקה לבעיות חברתיות לא פשוטות, לבעיות של פשיעה וביטחון פנים. הדברים ידועים בוועדה הזאת.

המדיניות של הממשלה, כפי שהודעתי עליה מספר פעמים, גם בסיור הראשון שלי בדרום תל-אביב לאחר שנכנסתי לתפקיד, ובמספר הזדמנויות לאחר מכן, היא יציאה של אותם מסתננים בלתי-חוקיים למדינותיהם או למדינות שלישיות. אנחנו מדברים על מדינות שלישיות ביבשת אפריקה – הכול על-פי המסגרות המשפטיות שאנחנו פועלים לפיהן, והן חשובות לנו.

מאז כניסתי לתפקיד נעשו מספר מהלכים בסוגייה הזאת. הראשונה, חודשה היציאה מרצון מתוך משמורת – מה שנקרא, הסהרונים. כל יום יוצאים מסתננים חזרה לארצות המוצא שלהם. אנחנו מדברים, לדעתי, היום, כבר, עוד לפני שנכנסו לסוגיית המדינה השלישית, על קצב יציאה של בין 2,000 ל-3,000 מסתננים בשנה. הקצב הזה צפוי לגדול, אם אכן המדיניות שאדבר עליה כאן, תצליח.

נקודה שנייה, תוקן באישור היועץ המשפטי לממשלה, אחרי פנייה שלי ושל השר לביטחון הפנים, הנוהל הפלילי, שמתייחס למסתננים שהיו מעורבים באירוע פלילי. נכון להיום יש אפשרות להכניס מסתננים שעברו על החוק למשמורת, גם כשהעילה היא ביצוע עבירות קלות יחסית לאלה שקודם היו בנוהל, שהן בגדר הפרה של הסדר הציבורי וכדומה.

שלוש, הוקם צוות בין-משרדי. הקמתי אותו יחד עם השר לביטחון פנים, והוא נפגש באופן קבוע, ועוסק בסוגיית הביטחון האישי של תושבי דרום תל-אביב, אילת וערים נוספות, שיש בהן ריכוזי מסתננים. הצוות הזה גיבש צוותי אכיפה משולבים, כולל עם רשויות מקומיות שנוגעות בדבר, והם פועלים ברציפות מספר פעמים בשבוע במרחב תל-אביב, במקומות אחרים, ואוכפים את החוק.

ארבע, חקיקת החוק הזה, שמכוחו הבאנו היום את התקנות, חקיקת חוק איסור הוצאת כספי מסתננים. הוא צפוי להיכנס לתוקף ב-13 בספטמבר. החוק מעניק כלים שנועדו לנטרל את התמריץ הכלכלי. אנחנו יודעים שהתמריץ הכלכלי הוא המניע העיקרי להגעה ולהישארות של אותם מסתננים בישראל. החוק קובע לראשונה איסור פלילי על העברה שוטפת של כספי מסתננים לחו"ל.

נקודה חמישית, הגעה להסכם עם מדנה שלישית. בחודשים האחרונים ניהל שליח, חגי הדס, שמינה ראש הממשלה, מגעים עם מספר מדינות לצורך קליטת מסתננים. לפני מספר שבועות הושג סיכום עם מדינה אחת. הסיכום הזה אושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ועל בסיסו אנחנו מתכוונים לפעול בשבועות ובחודשים הקרובים באופן שיהווה נתיב נוסף ליציאת מסתננים בלתי-חוקיים מהארץ. במקביל, ימשיך המאמץ להגיע להסכמות עם מדינות נוספות.
התקנות מכוח החוק קובעות שמסתנן לא יוציא כסף או רכוש מישראל אלא בעת יציאתו מישראל. גם במועד היציאה יש מגבלות, כדי למנוע הוצאת כסף של מסתננים אחרים או רכוש שלהם, כדי להשיג את המטרה. המטרה – חלילה, אין כוונה לקחת את הכסף מאף אחד אלא שייצאו, כל אחד עם הכסף שלו והרכוש שצבר.

הדבר החשוב ביותר שהחוק הזה עושה הוא מתן כלי אפקטיבי למשטרת ישראל לאכיפה כנגד חלפני המטבע, כנגד הציינג'רים, שמעבירים את הכספים הללו לחו"ל. מהנתונים שנמסרו לי על-ידי גורמי המקצוע במשרדי הממשלה עולה, שהיקף הפעילות של כ-35 נותני שירותי מטבע בדרום תל-אביב עומד על כ-2 מיליארד שקל בשנה. בהערכה זהירה – כלפי מטה – כשליש מההעברות הן העברות של מסתננים. אנחנו מדברים על המרה של משהו שמתקרב – 680 מיליון שקל בשנה. את זה חייבים לעצור כדי להתמודד עם התופעה.

אכן אישור התקנות היום הוא דבר חשוב ביותר. התקנות יעניקו כלים משמעותיים, שיש להם השלכה לעניין המוטיבציה של מסתננים להיכנס או להמשיך ולהישאר בישראל.

הזכרתי את נושא המדינה השלישית. כל הפעולות שאנחנו עושים ועשינו מתבצעות במקביל למהלך המרכזי שעבדנו עליו בחודשים האחרונים – בניית תוכנית אופרטיבית, שאני מאמין שתביא ליציאה עקבית של אלפי מסתננים נוספים. התוכנית הזו הוצגה לראש הממשלה לפני מספר שבועות, וקיבלה את אישורו. מדובר בתוכנית רב-שלבית. עם השגת ההסכם שדיברתי עליו, באישור היועץ המשפטי לממשלה, לפני מספר ימים, התוכנית הזו יצאה לדרך. בשלב הראשון אנחנו נתרכז בהגברת מודעות והסברה באוכלוסיית המסננים, תוך שאנחנו נסייע להסדיר את כל נושא היציאה, לרבות דמי התארגנות ותשלום על הטיסה ודאגה לרכוש שהם צברו בארץ.

מדובר על אלה שנמצאים בסהרונים או גם על אוכלוסייה חופשייה? כי עד כה אמרו שהחזרה מרצון, הנוהל הוא לגבי אלה שנמצאים בסהרונים.

אני לא יודע, למה את חושבת שלא צריך לתמוך ביציאה של אנשים שמסתננים- - -

שאלתי שאלת הבהרה.

אני מנסה להסביר, ואם יהיו אחר כך שאלות הבהרה, אני מוכן לענות.

השלב השני, שנתחיל אחרי החגים, יהיה קריאה מסודרת, מעין קול קורא, לאוכלוסייה מוגדרת מתוך המסתננים. נגדיר, לצאת מרצון, למדינה השלישית, תוך פרק זמן שיוגדר. בתום אותו פרק זמן אנחנו נפסיק להאריך רשיונות שהייה – מה שזה היום רוטינה של אותם מסתננים שהיו באותה אוכלוסייה שהגדרנו אותה. אנחנו יכולים לעשות זאת לפי שנתונים של כניסה לישראל, ולא ירצו לצאת למדינה שלישית, וגם, בניגוד למדיניות הקיימת היום, ושהוצהרה לבג"ץ, שלא אוכפים את האיסור לעבוד, הן על המסתננים והן על מי שמעסיק אותם, להתחיל לאכוף את האיסור הזה על אותם מסתננים ואותם מעסיקים, כפי שיוגדר.

לתוכנית יש עוד שלבים, אבל כרגע זה הטווח של החודשים הקרובים. אני משוכנע שבתקופה של החודשים הקרובים נראה – אמרתי שכרגע כבר, לפי הפעילות שלנו, ההערכה שלי היא שיש קצב יציאה של בין 2,000 ל-3,000 מסתננים לשנה. אני משוכנע שנגיע למספרים הרבה יותר גדולים - אני מזכיר שיש 55 אלף - לאחר שהמהלך הזה של המדינה השלישית יתפוס תאוצה.

היום העידוד של היציאה הוא גם מהסהרונים וגם ממרכזי הערים. היתה תקופה מסוימת שהיציאה נבלמה מתוך הסהרונים, על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, עד שהגענו לאישור על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, של נוהל היציאה מרצון. מאז התהליך הזה מתרחש במקביל, ואנחנו מעריכים שהעובדה שהוא מתרחש במקביל, וכל הצעדים שאנחנו נוקטים, יובילו לגידול במספרים. אני חושב שזה חשוב מאוד. בהקשר הזה צריך לראות את המהלך שמתבצע היום. אני מציע, דניאל, שתציג רק בתמצית את התקנות עצמן.

אני רק רוצה לומר לוועדה, שקיימתי את חובת ההיוועצות עם השרים, כפי שהוטל עליי בחוק – גם עם שר האוצר יאיר לפיד וגם עם השר אהרונוביץ', ואני בא לוועדה אחרי שביצעתי את ההליכים האלה.

תודה לשר. נשמע תכף את היועץ המשפטי דניאל סלומון, ולאחר מכן נאפשר דיון.
אני רוצה לומר מילת פתיחה וסיכום לדברים שאמר השר. קודם כל, הוועדה הזאת רואה חשיבות רבה בקידום המדיניות בכלל שתסדיר את העניין של תופעת העובדים המסתננים והעובדים הזרים הבלתי-חוקיים. ביצענו מספר סיורים, הוועדה עצמה. ישבנו עם אנשי השכונות, גם עם עיריית תל-אביב, שלא שוקטת רגע ועושה רבות. הנושא הוא מורכב, טעון, והאיזונים הנדרשים גם באים לידי ביטוי בחוק, לדעתי, ואני חושב שגם לדעת הוועדה. אני ממלא פה את מקומה של יושב-ראש הוועדה, שנבצר ממנה להגיע בהיותה בחו"ל, חברת הכנסת מירי רגב, שמטילה את כל כובד משקלה וקולה, והוא לא דבר של מה בכך, על הנושא הזה, ולכן אנחנו רואים בזה חשיבות, מתכנסים בזמן הפגרה, לקדם את הנושא.
נשמע את דניאל סלומון, בבקשה.

תודה. לפני שנעבור על הסעיפים אציג בתמצית את העיקרון שמאחורי התקנות. כפי שהציג שר הפנים, המוקד של התיקון הזה לחוק למניעת הסתננות עוסק בתמריץ הכלכלי של הגעת המסתננים לישראל וכל אותם חלפני מטבע או צ'יינג'רים שהעבירו סכומים גדולים מאוד לחו"ל. החל מ-13 בספטמבר משטרת ישראל תוכל להתחיל לאכוף כנגד אותם חלפנים גדולים את האיסור שנקבע בחוק הזה. התקנות שלנו כאן לא עוסקות בהיבט המשטרתי אלא במה שעלול היה להיווצר, סוג של פרצה שיכולה היתה לעקוף את הנחיות החוק, וזה בנוגע למה שקורה בנקודת היציאה מישראל.

כיום, כפי שהזכיר השר, יש יציאת מסתננים מישראל, והתקנות בשום אופן אינן מבקשות להביא למצב שאדם יימנע מלצאת מישראל בגלל האיסור שנקבע בחוק. התקנות מאפשרות להוציא סכומים גבוהים יחסית – כל אדם יוכל להוציא את סכומי הכסף שהוא הרוויח והם שלו בנקודת היציאה. התקנות קובעות את נקודות התיאום בין רשות האוכלוסין והמסתנן ובין המכס שנמצא בתחנת הגבול; תאפשר את היציאה החלקה, מבלי לחרוג מהנחיות החוק בהקשר הזה.

טוב, תודה. תקריא, בבקשה.

תקנות למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט - הוצאת רכוש מישראל)(הוראת שעה), התשע"ג-2013.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 7א(ב)(3) ו-(ג)(4) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן- החוק), ולעניין תקנות 8 עד 11 - בהסכמת השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות. "הוצאת רכוש מישראל" ו"רכוש" – כהגדרתם בסעיף 7א(א) לחוק.
2. אישור להוצאת רכוש מישראל. ביקש מסתנן להוציא מישראל רכוש שמתקיים בו האמור בסעיף 7א(ב) לחוק, יפנה לרשות האוכלוסין וההגירה, באופן שיפורסם בהתאם לתקנה 7, עד 14 ימים לפני יום יציאתו מישראל לצורך קבלת אישור בכתב, כמופיע בתוספת הראשונה (להלן- האישור), בדבר – (א) הסך המרבי של הרכוש שהוא זכאי להוציא מישראל (ב) הרכוש שהוא זכאי להוציא מישראל בהתאם לסעיף 7א(ב)(1)(א).

המסתנן ימציא מסמכים ויפרט ראיות אחרות שבידו המעידים על מקורו ושוויו, אם הדבר נדרש.
3. הוצאת רכוש מישראל ששוויו עולה על הסכום הקובע.
(א) ביקש מסתנן להוציא מישראל רכוש שלדעת ממונה ביקורת הגבולות לא מתקיים בו האמור בסעיף 7א(ב) (1)(א) לחוק או ששוויו עולה על הסכום הקובע האמור בסעיף 7א(ב)(1)(ב)(1) לחוק (להלן-הסכום הקובע), יערוך לו ממונה ביקורת הגבולות שימוע לבחינת הרכוש שמותר למסתנן להוציא.

(ב) שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי המסתנן זכאי להוציא מישראל רכוש כאמור בסעיף קטן (א) ייתן לו את האישור ובו יפרט את הסכום הנוסף על הסכום הקובע של שווי הרכוש שהוא זכאי להוציא מישראל ואת הרכוש האישי אשר מותר למסתנן להוציא.

(ג) לא שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי המסתנן זכאי להוציא מישראל רכוש כאמור בסעיף קטן (א), ייתן לו את האישור ובו יפרט את שווי הרכוש אשר לדעת ממונה ביקורת הגבולות הוא זכאי להוציא מישראל ואת הרכוש האישי אשר מותר למסתנן להוציא.

4. מסתנן המוחזק במשמורת. מסתנן המוחזק במשמורת - יציע לו ממונה ביקורת הגבולות במיתקן המשמורת לקבל את האישור כאמור בתקנות 2 ו-3 בטרם יציאתו מישראל; ממונה ביקורת הגבולות יתעד בכתב את ההצעה וישמור אותה. המועד האמור בתקנה 2 לא יחול לעניין תקנה זו.

5. עדכון בדבר הוצאת רכוש. העתקי האישור וההצעה לקבל את האישור יועברו לידי משטרת ישראל והמכס.

6. הצגת האישור. בעת היציאה מישראל, יציג מסתנן את האישור אשר ניתן לו בפני ממונה ביקורת גבולות, שוטר או פקיד מכס, אם יידרש.
7. פרסום. הודעה על זכותם של מסתננים להוציא רכוש מישראל כאמור בחוק ובתקנות אלה, תפורסם במקום בולט לעין בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה ובמקומות המשמורת כהגדרתם בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, ותתורגם לשפות הרווחות בקרב המוחזקים במקומות המשמורת, ובכלל זה אנגלית.

8. תפיסת רכוש. נתפס רכוש שנמצאו אצל מסתנן, כאמור בסעיף 7א(ג)(1) לחוק, ימסור התופס לידי המסתנן אישור בכתב על התפיסה ופרטי הרכוש שנתפס, כמפורט בתוספת השנייה, אשר יתורגם ככל האפשר, לשפה המובנת לו.
הפקיד התופס רכוש לפי סעיף זה יכין רשימת תפוסים נפרדת לפי הסעיף.

היועץ המשפטי, יש פה תוספת מוסכמת, שנמצאת- - -

אחר כך נגיד אותה.

9. דיווח על פרטי התקשרות.
(א) המסתנן שאצלו נתפסו נכסים פיננסיים ורכוש, כאמור בתקנה 8, רשאי למסור לתופס את פרטי ההתקשרות עמו ויעדכן את הגורם הנקוב באישור שניתן לפי תקנה 2, בכתב, בחתימת ידו בכל מקרה של שינוי בפרטי ההתקשרות, וזאת לצורך השבתם של הנכסים הפיננסיים והרכוש; בסעיף זה "פרטי התקשרות" - לרבות פרטים של אדם השוהה בישראל וניתן ליצור עמו קשר לשם איתור המסתנן בעתיד.

(ב) לא מסר מסתנן שאצלו נתפסו נכסים פיננסים ורכוש את פרטי ההתקשרות עמו, או לא עדכן פרטים אלה, או שלא ניתן היה לאתרו בשקידה סבירה בהתאם לפרטים שמסר, יחולטו הנכסים הפיננסים והרכוש, בחלוף שנה מיום שקמה העילה להשבתם.

10. השבת סכום כסף שנתפס. החליט בית משפט שלום על השבת סכום כסף שנתפסו, או שפקע תוקפו של החוק למניעת הסתננות (הוראת שעה), התשע"ג-2013 (להלן - הוראת השעה), יושב סכום הכסף בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 93 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975.
11. פנייה להשבת התפוס. פנייה לבית משפט שלום או לממונה בקורת הגבולות להשבת התפוס לפי סעיף 7א(ג)(5) לחוק תתאפשר אף לאחר פקיעת תוקפה של הוראת השעה, ובכפוף למועדים האמורים בסעיף 5(ב) להוראת השעה.

תודה. אולי היועץ המשפטי לוועדה יוסיף את התוספת שרצינו להכניס בין סעיפים 8 ל-9.

קודם כל, אני רוצה לציין לשבח את שיתוף הפעולה שקיבלנו ממשרד הפנים וממשרדי הממשלה האחרים בנושא הזה, וגם את העמידה בלוח הזמנים שנקבע בחוק לצורך הגשת התקנות.

התיקון שאנחנו מבקשים להוסיף הוא תקנה חדשה, שתיתוסף אחרי תקנה 8, שעניינה בעצם הטיפול בחפצים שנתפסו. היא אומרת, פחות או יותר, שהחפצים שנתפסו יעברו בהקדם האפשרי למקום מוגדר, ושם יישמרו באופן שימנע שייגרם להם נזק, וכל פעולה שנעשית בהם תתועד בצורה מסודרת ומדויקת, כפי שנהוג לעשות בחפצים שנתפסים גם בחקירות פליליות.

מה לגבי השבת הרכוש? כלומר אם אכן החליט בית המשפט להחזיר את הכסף או הרכוש, אין הנוהל הזה, איך זה יתבצע.

בית המשפט מחליט.

אחרי שאדם עזב את הארץ, איך מתבצעת החזרת הרכוש? נתקלנו כבר בבעיות של החזרת רכוש וכסף.

החוק עצמו מדבר על כך שרכוש שנתפס, אפשר להחזירו לפי החלטת בית משפט. מן הסתם, בית המשפט יגיד איך לעשות את זה.

בית המשפט יגיד שצריך להחזיר את הרכוש או הכסף. השאלה, האם משרד הפנים ישמור על קשר או ייקח את הפרטים באופן הראוי והנכון, כדי שאותו אדם יוכל לקבל חזרה את מה שמגיע לו?

מי שמייצג אותו יודע לשמור אתו על קשר. אגב, הדברים האלה בדיוק על-פי דין נעשים גם בתחומים נוספים, לפי הנוהל שהמשטרה עושה בהשבת חפצים ורכוש.

אבל זה לגבי אנשים שנמצאים במדינת ישראל.

לא בהכרח.

קצת יותר מורכב.

נסיים את זה, ונשמע הסתייגויות, אם יש.

אבקש מגלעד לקרוא את נוסח הסעיף החדש.

כותרתו תהיה: שמירת הרכוש הנתפס, בין סעיף 8 ל-9 בתקנות שמולכם – סעיף קטן (א) יהיה: תופס הרכוש יעבירו, בצירוף אישור התפיסה, לשמירה במקום שעליו יורה מנהל רשות המסים או המפקח הכללי של המשטרה, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, לפי העניין. ההעברה תיעשה בהקדם האפשרי לאחר התפיסה, ובהתאם לנהלים המקובלים להעברת חפצים שנתפסו בידי שוטר או פקיד מכס, לפי העניין.

(ב) המחזיק ברכוש שנתפס לפי תקנות אלה ינהל רישום מדויק של הרכוש שנשמר במקום, וכל פעולה הנעשית בו.

(ג) המחזיק ברכוש שנתפס ינקוט באמצעים סבירים לשמירתו, למניעת אובדנו, השחתתו או כל נזק לו, למעט בלאי סביר, הנובע מעצם החזקתו.

היועץ המשפטי, מוסכם? תודה.

נקיים את הדיון – דובר וחבר כנסת. בבקשה, יונתן יעקובוביץ, המרכז למדיניות הגירה.

תודה. מעבר לאינטרס הכלכלי של המסתננים, יש גם אינטרס כלכלי לממשל באריתריאה. לפי דוח של משרד ההגירה הפדרלי של שוויץ, מעל שליש מהתל"ג של אותה מדינה, מגיע ממהגרים. מדינת ישראל בעשור האחרון קלטה יותר מכל מדינה מערבית אחרת. מה שקורה, מעבר להוצאה דרך חלפנים, יש הרבה מאוד מסתננים שמעבירים כסף לממשל דרך 2 אחוז מס בשגרירות. זה מגביר את האינטרס של אריתריאה להמשיך – היא גם מייצאת את אותם אנשים, וזה מגביר את האינטרס שלה להמשיך במציאות שלא מוכנה לקלוט אותם חזרה.
אני רוצה לשאול או להעיר, האם נותנים את הדעת על הדרכים למנוע את התשלום של 2 אחוזי המס האלה, שזה בעצם הוצאת כספים מהארץ, ובעצם גורם שממשיך ומחמיר את התופעה מצד השלטון באריתריאה?

מישהו באוצר או בפנים יכול לתת תשובה לכך?

הדבר היחיד שאני יכולה לומר פה כרגע, שזה היה הבסיס לחקיקה.

זה ברור, אבל הוא דיבר על נושא המס, על 2 האחוזים.

החוק נועד לטפל בכל תופעה של הוצאת הכספים. בין היתר, היינו מודעים, כמובן, למס הגולגולת, והוא אחת הסיבות לכך שהחוק נחקק.

אין ספק שהאינסנטיב הכלכלי בסופו של דבר מניע את כל המהלכים האלה. תכף נשמע את חברת הכנסת רוזין, שחושבת אולי קצת אחרת, אבל בסוף החוק הזה והתקנות האלה נועדו לעקר את האינסנטיב הכלכלי הזה לשליחה או להגעת אנשים. כפי שנאמר, אנחנו המדינה המערבית היחידה שיש לה גבול יבשתי עם אפריקה. בסופו של דבר אנחנו חייבים גם לשמור על עצמנו.

חברת הכנסת רוזין, בבקשה.

אני רוצה לשאול כמה שאלות את השר, גם על הדברים המקדימים שלו.

ואם יש הסתייגויות, תגידי אותן, כדי שנצביע עליהן.

ודאי. קודם כל, לגבי המדינה שעמה נחתם ההסכם, האם זו מדינת יעד, מוצא או מדינת מעבר? בזמנו דובר על שלוש מדינות, והיו כל מיני אפשרויות.

מה זה מוצא?

זה מאין האנשים הגיעו.

כשאנחנו אומרים "מדינה שלישית", אנחנו לא מתכוונים למדינת מוצא. יש יציאה כבר היום למדינות המוצא. כאן מדובר במדינה שלישית, שהיא מדינת יעד, ואני לא חושב שיסייע אם אפרט את השם. אני יכול רק לומר שההסדר, כפי שהושג, אושר לפני מספר ימים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.

נשמע את זה ממנו באופן אישי ביום ראשון.

לגבי אלה שעדיין נמצאים כאן, בעיקר מבקשי המקלט מאריתריאה, האם יש להם עדיין ההגנה הקבוצתית של בית המשפט? ודיברת על אי-העסקה לגבי הוראה למעסיקים. כרגע ההוראה למעסיקים, או לפחות לרשויות האכיפה, היא שאותם מבקשי מקלט מאריתריאה, ניתן להעסיק אותם. האם זה משתנה?

אגיד משהו כללי. המטרה שלי אינה להשאיר אותם בכוח, לא להשאיר את מבקשי המקלט או מסתננים או כל הגדרה אחרת שניתן להם, להשאיר בכוח בישראל – לא לייעד אותם ולא לאזרח אותם. המטרה, מי שרוצה לעזוב, ודאי יש לעזור לו ולעשות את זה באופן ההולם והנכון וההומני, וללא לחצים ואיומים. על זה חשוב לי לעמוד. בנוסף, מי שעדיין כאן, ראוי וצריך לדאוג לזכויותיו, כדי שגם האוכלוסייה שלנו, הישראלית, לא תינזק מכך. זה, כמובן, נושא של בריאות. ראינו עכשיו את נושא הפוליו, הרווחה, החינוך. כלומר כל מי שנמצא כאן, עדיין צריך להידרש לזכויות שלו, גם כדי להגן – גם עליהם וגם על כולנו.

אחת הסיבות העיקריות שאני וחבריי התנגדנו לחוק הזה של אי-הוצאת רכוש מישראל, היתה כי חשבנו שיש פה אבסורד. חשבנו שהעובדה שלא ניתן להם להוציא רכוש או כספים מישראל, תגרום לכך שאנשים יגידו: זה לא מהווה תמריץ לצאת מהארץ, כי אם אני יודע שאני עומד להפסיד כסף או רכוש, אני לא רוצה לצאת. נאמר פה על-ידי היועץ המשפטי, שלא מדובר בכך, וזה לא יפריע לעידוד היציאה מהארץ.

רציתי לשאול שתי שאלות חשובות, ואולי אפשר להגדיר אותן גם כהסתייגויות. אחת, מה ההכשרה – וגם על זה דיברנו רבות בוועדת הפנים - שתיעשה לממונים בביקורות הגבולות? אותו ממונה שתופס את הרכוש בביקורת הגבולות הוא לא שר הפנים, הוא לא היועץ המשפטי, הוא לא יודע על בוריין גם את התקנות, גם את החוק, גם את כל תפיסת העולם של הממשלה. מה ההכשרה שתיעשה לממונים בביקורת הגבולות כדי שיידעו, אפילו להנחות, למלא את הטופס – זו הסתייגות אחת.

הדבר השני שרציתי לומר, ואולי זה בהמשך להסתייגות הוועדה, אני חושבת שצריך להירשם פה בתקנות בצורה ברורה גם הטיפול בחפצים שנתפסו והרכוש והכספים, אבל לא רק; גם מה קורה כשבית המשפט קובע שצריך להשיב את הרכוש והנכסים לבעליו. אנחנו יודעים שהיה כבר סיבוב אחד, שנשארו פה הרבה מאוד רכוש וכספים. מדינת ישראל שילמה הרבה מאוד כסף, להשיב את הרכוש הזה. אני לא רואה את זה פה בתקנות. אני חושבת שזה חלק בלתי-נפרד. אני מסתכלת על הטופס, אישור להוצאת רכוש מישראל. אני רואה פה מספר טלפון בחו"ל, מען בחו"ל, פרטי חשבון בארץ ובחו"ל. זה באמת לעג לרש. אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה שרובם לא חוזרים למדינת המוצא שלהם, שהם יכולים לתת טלפון, חשבון בנק וכתובת; הם חוזרים למדינת יעד. הם לא יודעים אפילו לאן הם הולכים, ומצפים שהם ייתנו את הפרטים האלה, וכמובן, אין להם הפרטים האלה, ואז המדינה תגיד: הוא לא השאיר פרטים, אז איך נחזיר לו? יש פה אבסורדים, ואני מבקשת שהם יוסדרו.

לעניין הנקודה בסוף, דניאל, תתייחס אתה. לעניין מדיניות אי-הרחקה זמנית, המצב נשאר כפי שהיה, כלומר אין הוצאה בכפייה; יש יציאה מרצון. יש שאמרו: מהסהרונים אי-אפשר לצאת מרצון. היועץ המשפטי לממשלה לא קיבל את התפיסה הזו. הוא נתן אמות מידה, מתי זה יציאה מרצון – מסמך מאוד מפורט, לא אכנס אליו כרגע.
מדיניות של אי-אכיפת האיסור לעבודה כרגע עדיין קיימת בעינה. ככל שנתקדם עם התהליך שתיארנו, מדיניות אי-האכיפה, ונודיע על כך לבית המשפט, כי הודענו דבר מסוים לבג"ץ, היא תשתנה, כלומר לגבי אותן קבוצות שתוכלנה לצאת למדינה שלישית, ומטעם כלשהו לא ירצו לעשות את זה. למדינת ישראל אין חובה בעניין זה, והיא תאכוף את חוקיה. כרגע אנחנו עדיין חיים במשטר המשפטי שבו אין אכיפה של - - - לעניין העבודה. עם ההתקדמות של התוכנית בעוד כמה חודשים באופן הדרגתי זה יתחיל להשתנות. כל זה יתבצע באופן הומני, יתבצע לפי החוק, וגם נסייע כספית למסתננים האלה שיוצאים וייצאו. אנחנו גם כאשר לפעמים זה מפריע לנו, לוקח זמן, אנחנו מתייעצים עם גורמי החוק והמשפט, לעשות את הדברים באופן שהולם את הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
דניאל, אתה רוצה להתייחס לגבי הסוגייה הפרקטית?

לגבי ההכשרה או ביצוע התפקידים, יש פה חלוקת תפקידים בין רשות האוכלוסין לבין המכס. התפקיד של רשות האוכלוסין בהקשר הזה הוא טכני באופן יחסי, ובדרך כלל מה שיקרה הוא שמסתנן כזה יקבל מנציג הרשות, מביקורת הגבולות, בהתאם למידע המצוי במחשב, את האישור לתקרה המקסימלית של רכוש שיוכל להוציא מישראל. ברוב המקרים זה יפתור את הבעיה, כי מדובר פה בסכומים גבוהים – מדובר במעל 50 אלף שקלים במונחים של היום על כל שנת הישארות בישראל. במצבים מיוחדים, שמישהו ירצה להוכיח שיש לו רכוש שצבר מעבר לזה, יוכל את העניין הזה להביא בפני איש רשות האוכלוסין, אבל אלה המקרים החריגים.

בשדה התעופה באותם מקרים שבהם אנשי המכס, ואלה אנשים שמיומנים בתחום הזה, ירגישו שמדובר במצב שחורג ממה שהחוק אישר, הם יוכלו באותם מקרים לטפל. אין פה שום הכרח לאיש המכס לעצור ולחפש בכליו של כל מסתנן ומסתנן. זו אינה הכוונה. אנשי המכס מוכשרים לנושא הזה – זו העבודה היום-יומית שלהם.

הם לא מוכשרים לנושא הזה, אבל בסדר.

של זיהוי וצבירה של מודיעין על כסף או רכוש שיוצא שלא כדין – זה עיסוק המכס.

לגבי פרטי ההתקשרות, בתקנה 9 יש שני דברים: קודם כל, ממש בשעת המעשה, אם וכאשר ייתפס רכוש מסוג זה, לפי הטופס שנמצא פה בתוספת, אותו מסתנן ימציא את הפרטים שלו. הדגש, כפי שאמרת, אם בעתיד הוא יעבור מקום, הוא יוכל גם לשלוח בחתימת ידו מחו"ל עדכון על הפרטים שהשתנו, ובעיקר חשבון בנק, כשמדובר על מקום להשיב אליו את הכסף, וגם למנות בישראל – ואת זה יוכל לעשות כבר בעת היציאה – מישהו בישראל, שיטפל בעניינים האלה מטעמו. זה נמצא כבר בתקנה 9.

נציג האוצר, יש פה שאלה ספציפית של חברת הכנסת רוזין לעניין ההכשרה של אנשי המכס. האם אתם מתכוונים לעשות עדכון, הכשרה?

נפגשנו מספר פעמים עם נציגים של רשות האוכלוסין. אנחנו עובדים על נוהל. יהיה נוהל ברור שיוכן בשיתוף רשות האוכלוסין, נגבש טיוטה שלו. יש עבודה שלנו צמודה יחד אתם. הם יהיו בתחנות, בשדה התעופה. יש נוהל לשיתוף פעולה. לא תהיה שום בעיה. אני מזכיר שאין תפיסה בלי נתונים על מספר חודשי השהייה בישראל של המסתנן. את הנתונים האלה מוסר הממונה על ביקורת הגבולות, והממשק הזה נבנה, והוא יהיה מוכן לפעולה.

מתי תהיו מוכנים להפעלת התקנות?

נעשו פגישות, וכבר יש טיוטה של נוהל. מנהל רשות המסים יאשר אותו. התקנות מאושרות היום. סמוך לכניסת התקנות לתוקף.

כלומר כשהתקנות ייכנסו, תהיו מוכנים. יפה.

רק נזכיר עוד עניין אחד – שלא רק רשות המסים רשאים לתפוס את הרכוש אלא גם שוטרים.

ברור. יש עוד הסתייגויות?

כן, אני רוצה להגיש הסתייגות, שהרכוש, יש פה רכוש תפוס שיימצא בידי המכס או המשטרה, יחולט למדינה.

את זה אנחנו לא יכולים לעשות.

אז אין הסתייגות.

ארגון גלעדי, סגן ראש עיריית תל-אביב, בבקשה.

ראשית, אני מודה לשר הפנים, שמאז כניסתו לתפקיד מוביל מדיניות נחושה כדי לטפל במפגע ובבעיה של המסתננים במדינת ישראל, בעיר תל-אביב. מה שאנחנו מתחילים לראות זה קצה פעילות של החזרת המצב של החיים של תושבי דרום תל-אביב באופן סדיר. הבוקר שמענו שמספר נערים לוקחים את החוק בידיים. המצב הוא בלתי-נסבל. התושבים לא יכולים להמשיך לחיות במצב הזה, ואנחנו רואים את זה, שהם לוקחים את החוק לידיים, וזה לא המצב שצריך להיות. לכן יש צורך להשלים את החקיקה ולהשלים את אי-הכדאיות הכלכלית של המסתננים, להישאר במדינת ישראל ובתל-אביב יפו. רק צעדים נחושים חד-משמעיים, כולל נושא אי-תעסוקה על-ידי – בשלב הראשון – ממשלת ישראל או אגפים של ממשלת ישראל ושל הרשויות המקומיות, יוכלו לאבד את האינסנטיב הכלכלי שלהם להישאר פה. רק כך אנחנו נוכל לראות את האור בקצה המנהרה. אני שמח שממשלת ישראל מוצאת את המדינה השלישית והרביעית, אבל יש צורך לעשות את זה כמה שיותר מהר, לפני שהבועה הזאת תתפוצץ, וכבר התפוצצה לנו, אבל היא תתפוצץ בצורה הרבה יותר משמעותית. לכן אני מחזק את ידי השר, ומבקש מכם כחברי הכנסת, להוביל יחד עם השר מדיניות נחושה וחד-משמעית, להוציא אותם יום אחד לפני שהבועה הזאת תסחוף את כולנו פנימה לתוך מערבולת, שלא נדע איך לצאת ממנה.

תודה רבה. רק שלא ישתמע שהוועדה הזאת, אפילו במשתמע, באופן פסיבי, נותנת איזושהי לגיטימציה או הבנה או הסכמה לאירוע הזה של לקיחת החוק לידיים של הנערים, של החשיפה הזאת של המשטרה. גם עם כל המצב הקשה עדיין אנחנו לא יכולים להצדיק סוג כזה של לקיחת חוק לידיים. אנחנו לא רוצים לגלות הבנה אפילו לעניין הזה.

כשאת דואגת לרכושם של המסתננים, הרכוש הזה הוא בדרך כלל רכוש גנוב. זה לא בדיוק הרכוש שלהם.

זו אמירה מוגזמת. אני דואגת לאוכלוסייה בישראל.

עובד, בבקשה.

קודם כל, אני מודה לכם ומעריך מאוד את העבודה שאתם עושים, אבל כבר התרעתי לא פעם ולא פעמיים, שהמצב, ולדעתי עוד לפני שנה, בסיור של ועדת הפנים שהיה בדרום תל-אביב, העליתי את הסוגייה, שבסוף אנשים ייקחו את החוק לידיים. במקרה אני מכיר את הסיפור, ומכיר חלק מהילדים האלה. שניים מתוכם – שום עבר, כלום, כלום. עובדים. פשוט, היה מצב, התגרה, ירק עליהם, אז היכו אותו. אבל אני לא נכנס לזה.

אתם לא יודעים – לדעתי, היושב-ראש יודע, מכיר את הנתונים טוב מאד, וגם השר צריך לדעת את זה – המקום הכי מסוכן במדינת ישראל ברמת הפשיעה זה הטיילת של חוף הים. אני לא שמעתי את כל החברים הטובים האלה, שמגוננים על הנערה הזאת בת ה-16, שאיזה אריתריאי רצה את הטלפון שלה והיא התנגדה לו, אז הוא דקר אותה.

בקשר לחוק, אדוני השר, דיברתם על כל מיני צ'יינג'ים. הם לא צריכים אותם. הם לא צריכים את השגרירות שלהם; הם צריכים את דואר ישראל. היום, להעביר כסף לאריתריאה, אפשר דרך דואר ישראל. הם באים עם שתי שמיכות, שולחים חבילה של כסף באמצע, ושלחו את זה לאריתריאה. לא צריך היום את הצ'יינג'ים. לפני זה היו שולחים את זה דרך הצ'יינג'ים, אבל היום יש להם עוד נתיב – דואר ישראל. דואר ישראל הרי לא בודק, מה הוא שולח בחבילה. הכי פשוט, שזה נעשה. אתם ממציאים את החוקים, וזה בסדר, וכל מיני תקנות. דואגים להם פה הרבה לרכוש – אני שומע, הרבה רכוש. הם באו עם רכוש, הם עלו מאריתריאה. זה בסדר.
אני רוצה לשאול את נבחרי הציבור. אני מעריך אתכם ורואה את העבודה שאתם עושים. מי מחליט במדינה הזאת - האם זה בג"ץ או אתם? למי יש פה יותר השפעה במדינה הזאת? לא מזמן בג"ץ החזירו כל מיני מחבלים עם דם על הידיים, רוצחים, שבית המשפט קבע שהם רוצחים. בית המשפט קבע שעליהם לשבת מאסר עולם, ואז באה המדינה, הממשלה, והחליטה לשחרר אותם. בג"ץ לא מתערב. פה הממשלה התערבה בהחלטות של בג"ץ.

אבל זה לא הדיון.

אבל איך יכול להיות שפה הממשלה מחליטה על חוקים- - -

זו שאלה של הפרדת רשויות. זו שאלה באזרחות.

הוא יכול לומר מה שהוא רוצה. הגענו לזמנים טובים, אם בדיון מדברים רק על הנושא. חברי כנסת לוקחים לעצמם את הזכות לדבר על עשרים נושאים כשמדובר בנושא מסוים. ניתן גם לציבור לומר את דברו, גם אם זה ליד הנושא.

ואיך ייתכן שבהחלטות שהממשלה החליטה, להחזיר מסתננים, וביניהם – לא כולם – כאלה שעשו עבירות. בג"ץ אומר: לא, צריך לראות, אם הם מסכימים, אם הם לא מסכימים. תסבירו לי, מי מחליט פה? אני כאזרח צריך לדעת - לבחור בנבחרי ציבור או בבג"ץ? כי בג"ץ, כשנוח לו, מחליט. כן או לא? איך ייתכן במדינה מתוקנת? נסו לחשוב על זה. אני רוצה תשובה על זה.

יש פה שר חינוך לשעבר, והוא יכול לתת לך מבוא לאזרחות. אבל בעיקרון, אתה שואל שאלה עקרונית של הפרדת רשויות. בסופו של דבר בג"ץ גם לא אמר את מה שאתה אומר. אנחנו כפופים לדין, אנחנו עובדים לפי החוק. לכן הכנסת פה מחוקקת חוקים, שבג"ץ אמור בסופו של דבר לפרש אותם, האם הרשות המבצעת בסופו של דבר פועלת לפי מה שהרשות המחוקקת, מחוקקת? בג"ץ הוא האינסטנציה הגבוהה ביותר להחליט, האם הפרשנות שניתנה לחוקים האלה, היא הנכונה. אני לא רוצה להיכנס לעניין הספציפי הזה.

אנחנו מדברים על החוק. הרי הם, שחצו את הגבול, הם עברו על החוק.

הכול ברור. אתה מדבר עם אנשים שמנסים לקדם את העניין הזה. נכון שהקצב אולי לא לרוחכם, אבל בסופו של יום כל המדיניות הזו – גם של השר וגם של הוועדה כאן – היא כדי להביא להקלה בתופעה הזאת, שלאורך שנים נוצרה כפי שהיא נוצרה היום.

מכיוון שחברת הכנסת רוזין העלתה מספר שאלות שקיבלו תשובות, ואין פה הסתייגות לסעיפי החוק, אני מוכן להצביע, אלא אם כן יש הסתייגויות ספציפיות. אני מעלה להצבעה את התקנות, כפי שהן אושרו.

אני מצביעה במקום חברת הכנסת זנדברג.

אין בעיה. מצביעים, עם התיקונים שהוספו, כפי שנקראו על-ידי היועץ המשפטי דניאל סלומון. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – 4

נגד - 1

הסעיפים אושרו.

אושר.

מה ההצעה שלך לתיקון?

אני מציעה להוסיף סעיף 12 – אם בית המשפט יחליט על השבת רכוש למסתנן לאחר וכו', אזי על המדינה לעשות ככל יכולתה לדאוג שבטופס יהיה רשום – הבנת את הכיוון.

אדוני היושב-ראש, זה כמו לומר שהמדינה תכבד פסקי דין של בית משפט. ברור שהמדינה תפעל בשקידה ראויה, לקיים פסק דין של בית משפט בעניין זה ובעניין אחר.

השר סער, אתה מחזיר אותם למדינה שלישית, אין להם חשבון בנק, אין להם כתובת. לא נמצא אותם.

חברת הכנסת רוזין, מכיוון שאנחנו מכבדים את מרצ, כל מרצ, נצביע על ההסתייגות הזאת. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה

בעד – 1

נגד - 4

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

השר, מילת סיכום.

ראשית, אני מודה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה. אני מודה לוועדה. העניין לא פשוט. הוא נוצר במשך הרבה מאוד שנים, וגם להתמודד אתו זה לא עניין של יום ולא של שבוע. אני מבין היטב את הכאב ואת מכלול התחושות של תושבי הערים והשכונות, ובדגש על תושבי דרום תל-אביב, שמתמודדים עם תופעות קשות בחיי היום-יום שלהם. זה, מבחינתי, אחד המנועים לטיפול שלי בנושא הזה. אין יום שאיני עוסק בנושא הזה, כדי להביא באמת לשינוי משמעותי, ואנחנו כבר רואים התגברות של היציאה. ברגע שניכנס ליישום המהלך עם המדינה השלישית, המספרים יגדלו בדלתא. כמובן, אם יש למישהו ספק, אנחנו כפופים לחוק. באנו לבית המשפט העליון, למדינה, להסביר לה למה חיוני – עכשיו בהרכב מורחב - החוק שחוקק על-ידי הכנסת הקודמת. אני מקווה ומאמין שהחוק הזה יעמוד במבחן הבג"צי. ככל רשות, גם הכנסת וגם הרשות המבצעת כפופים לביקורת שיפוטית, אבל נכון להיום את המהלכים האלה, שסקרתי בפני הוועדה היום, המערכת המשפטית עם מגבלות, עם תנאים, אפשרה לנו לבצע. אם אני מסתכל על איך מדינות מערביות אחרות מתמודדות עם התופעות האלה, אני חושב שלמדנו להתמודד עם העניין הזה בצורה לא רעה בכלל. אבל אני מסב את תשומת הלב של חברי הוועדה על משאל עם שהיה לא מזמן בשוויץ בסוגייה דומה ועל הפתרונות שנמצאו.

80 אלף אריתריאים קיבלו מעמד של פליטים ברחבי אירופה, כך שמה שאמרת הוא לא מדויק.

80 אלף בכל אירופה – יכול להיות שיבשת – אולי אני טועה, אבל סדר גודל של 450 מיליון איש – יכולה להכיל 80 אלף. מדינת ישראל היא מדינה קטנה. ועוד הבדל שיש בינינו לבין אירופה: לאירופה אין גבול יבשתי עם אפריקה. אין מה לעשות, רמת החיים באפריקה היא כמו שהיא. אנחנו מכירים את זה. אם המדינה הזאת לא תדע להתמודד, כל אפריקה תהיה פה בכלום זמן. זה מה שיקרה. לכן נמשיך להיות נחושים בעניין הזה עד שאנחנו נחולל את אותו מפנה שאזרחי מדינת ישראל ברובם המכריע מצפים שנחולל, ואנחנו נחולל אותו. אני מודה לוועדה על הסיוע שלה - גם היום וגם מתחילת הדרך בחוקים ובתקנות שאנחנו מביאים לאישורה.

סיכום הוועדה. ראשית, אני מודה לשר על הצגת הנושא ועל הבאת הדברים. הוועדה רואה בהחלט עין בעין את מכלול המדיניות. התקנות הן חלק ממדיניות כוללת שהובאה בפני הוועדה, גם חקיקה בנושא הזה. התופעה היא תופעה חמורה, שבסופו של דבר נוגעת לא רק לאנשי דרום תל-אביב, אם כי הם הסובלים המיידיים בעניין, אלא לכלל מדינת ישראל. אני חושבת שמדיניות הממשלה, כפי שהיא מובלת היום, היא בהחלט מדיניות הוליסטית, כוללת, שפעם אחת סגרה את הגבול, פעם שנייה מטפלת באלה שמגיעים, והחזרה מיידית, שזה מעטים מאוד. שמחתי לשמוע את הנתון של 3,000-2,000 של חזרה מרצון. אני חושב שהתקנות האלה הן בדיוק בכיוון של הגברת המוטיבציה וחזרה מרצון בצורה מכובדת, הומנית, וגם שמיטיבה אתם, וגם מורידה אולי את האינסנטיב הקיים עד היום – אם בכל זאת היה מי שרצה להגיע לכאן, להפסיק להגיע.

האיזונים הנדרשים בין הצורך לשמר אותנו, מצד אחד, כחברה דמוקרטית ויהודית, לבין הצורך גם להגן על עצמנו, לשמר את הערכים ההומניים, האוניברסליים שאנחנו מאמינים בהם, החוק הזה וגם התקנות חייבים לשקף את העניין הזה. זה צריך להיעשות גם לגבי המדינה השלישית שדובר בה. גם זה צריך להיעשות בצורה מושכלת וראויה, באופן שגם תעודד אותם לצאת מכאן עם רכושם, והתקנות האלה בהחלט מאפשרות את זה, בצורה מכובדת, לדעתי.

אני חושב שעיריית תל-אביב היא במובן הזה הגורם שאולי הכי הרבה עוסק בזה, קולט אותם, ובסופו של יום, בלי קשר למעמד שלהם כרגע, נותן להם את הטיפול, גם בהיעדר משאבים אולי ארציים, שלא מוזרמים אליו. במובן הזה אני רוצה לשבח את הפעילות של תל-אביב. ראינו את הפעילות גם של ועד השכונות, שעובד פה המייצג שלו, אבל יש מסלאווי, שעושה שם עבודה חשובה, המשנה לראש העיר ארנון גלעדי, שפעיל מאוד בנושא הזה. ארנון, הוועדה מכבדת ומעריכה את מה שאתם עושים שם – רובי זלוף, וכל הצוות ששוקד לילות כימים.
לגבי הערות שאמרה פה חברת הכנסת רוזין, מכל ההערות, החשובה, בעיניי, היא נושא הכשרת אנשי המכס וההתאמה לתקנות האלה. זה לא דבר של מה בכך. זה אוכלוסיות אחרות. לכן אני חושב שזו הערה נכונה, שיש לראות שהיא מיושמת.

שמחתי לשמוע מנציג האוצר שערוכים ליישם מייד עם כניסתן של התקנות לתוקף את החוק ואת התקנות. אם לא נתראה עד אז, שנה טובה ותודה רבה.

שנה טובה.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>