PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
29/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 72>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, כ"ג באלול התשע"ג (29 באוגוסט 2013), שעה 10:00

<סיור במוקד לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך - "הכל חינוך" בפ"ת>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

>
ורד ליבנה - מנכ"לית הכל חינוך

שרית אורן - סמנכ"ל, הכל חינוך

אבישי כרם - דוברות, הכל חינוך

הרן רייכמן - הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפט, אונ' חיפה

איריס דה פריז - סטודנטית, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפט, אונ' חיפה

שחר אזולאי - סטודנט, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפטים, אונ' חיפה

שירה צפיר - סטודנטית, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפטים, אונ' חיפה

דב נינווה - מפעלי פדרמן בע"מ

אלי הורוביץ - מנכ"ל קרן טראמפ

עמית אבנר - גלעד לובינג

לירון הרשקוביץ - גלעד לובינג

לירון וייס - דוברות הכנסת

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במוקד לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך - "הכל חינוך" בפ"ת>

אחד החששות שלנו היה שבגלל הסיפור הסורי, שהציבור מאוד עסוק בו, תהיה ירידה בכמות הפניות, אבל אין רגע, כמו שאתם רואים. את זה לא תכננו.

היה את הריאיון בגלי צה"ל.

כן. יש לנו שיתוף פעולה שעשינו עם רינו צרור במהלך המוקד, אז כל שבוע הוא מעלה קייס. בשבוע שעבר אני עליתי עם המקרה של אלקנה, תיכף אני אספר לכם, זה אחד הסיפורים המורכבים של התל"ן (תכנית לימודים נוספת) התורני, שהוא בתוך יום הלימודים ואז הרשות היא פיקציה.

זה 90% גם בבתי הספר האחרים.

נכון, אני מסכימה איתך וצריך לטפל בזה. אנחנו קיבלנו את זה מהתורניים, זו הייתה פנייה אלינו של הורים מהיישובים שם. היום יש לנו סיפור של בנות, במקרה לגמרי קיבלנו פניות מאולפנה בטבריה. מה שקרה זה שהורים לא שילמו תשלומים, חלק, אנחנו יודעים בוודאות שזה מסיבות כלכליות, החוק לא מתיר גם כשזה לא, אבל לא קיבלו תעודות בגרות.

לא תעודות בגרות, תעודות סיום.

תעודות סיום. זה היה נורא משפיל. באירוע הסיום אמרו להם שהן לא עולות על הבמה.

הן עלו על הבמה אבל לא קיבלו תעודות, לפי הרדיו.

כן, אז אני אומרת, הסיפור הוא מאוד זה, אבל הבעיה היא בעיה עקרונית, של תשלומי הורים. זו אחת הסוגיות שאנחנו נתקלים בהן, כי אנחנו בדרך כלל מתייחסים רק לתשלומי החובה, שזה הביטוח, אבל לתשלומי ההורים מאה ואלף ואחת קטגוריות נוספות שצריך לראות איך באמת מסדירים אותם, כי זה פרוץ לחלוטין.

תראי, כראש רשות לשעבר אני יכול לומר לך שהרבה הורים משחקים עם העניין הזה. כשאתה מאיים עליהם במשהו אז 95% מהם משלמים. עכשיו הרשות, תארי לך, צריכה לרוץ אחרי תשלום של 60, 100, 150, לרוץ במשפטים שלפעמים נמשכים חמש ועשר שנים, כשהילד והילד כבר התחתנו, כבר גדולים.

אתה כבר מתחיל עם הנכדים.

זו באמת בעיה. כי היהודים, תשלום כשלא עומדים לך עם האקדח לרקה, אתה לא משלם.

עכשיו כאן מגיעה פנייה, אבל שגובים תשלום עצום, גם גובים תשלום עצום וגם שולחים מכתב מעורך דין עם איומים של ריבית והוצאה לפועל. כלומר זה - - -

אבל בסקר שנעשה, אני קראתי דווקא אצלכם, בדוח שיצא על ידי הממ"מ, שבסקר שנעשה אצל מנהלים, גם 90% גובים וגם הערכה מאוד גבוהה שרוב ההורים רוצים לשלם וגם אלה שלא משלמים, רובם זה מסיבות כלכליות גרידא ולא כאלה שאומרים 'חפשו אותי בסיבוב, אני לא משלם גם מיסים, מה פתאום שאני אשלם לך את הדברים האלה'.
אנחנו נמצאים כאן במוקד עובד של תנועת הכל חינוך, שעובד מזה השנה הרביעית וצמח כתוצאה מהצורך לתת גם מענה פרטני, אנחנו יכולים להגיד היום למאות רבות, ואנחנו יודעים שהם מייצגים אלפים רבים. אנחנו יודעים שרק הורים שמודעים לזכויותיהם ויש להם תחושת כוח בכלל פונים כדי שיפתרו את הבעיות, להתמודד עם סוגיות שפוגעות בסופו של דבר בילדיהם במערכת. אבל המטרה שלנו, כל מי שפונה, אנחנו בראש ובראשונה מחויבים לתת לו מענה מקצועי. יש מקרים שאנחנו אומרים, 'חבר'ה, זה מותר', מותר על פי החוק. יש הרבה טענות שאנחנו מוצאים אותן כמקרים שההורה מרגיש לא נוח וזה לא אומר שאם הוא מרגיש לא נוח אז זה דורש טיפול באפליה או פגיעה בחוק או כל סיבה אחרת.

אני מצטערת שיהיה קצת רעש, כי המערכת עובדת, כי הסטודנטים עדיין עובדים.
כאן מאוד חשוב לנו שהוועדה החליטה לסייר, כי מעבר למקרים הפרטניים אנחנו מזהים בכל שנה בעיות רוחב במערכת, או כיסי אפליה ברורים, שצריכים לטפל בכיסים הללו, או בעיות רוחב כלל מערכתיות. לפעמים זה חתך מגזרי, לפעמים זה חתך אזורי והרבה פעמים אלה, כמו שאת אמרת קודם במפורש, בעיות שחוצות את כל המגזרים ואת כל האזורים ואת זה היינו רוצים להציף, ברשותך, אחרי שקצת נדבר על מה יש, עם שובה של הכנסת לפעילות סדירה, לעשות, אם תסכימו, ישיבה על סיכום הבעיות שעולות מן המוקד ולחשוב הלאה איזה דיונים רוצים לתרגם לשינוי תקנות, שינוי התנהלות, ועם הידע שדווקא כאן יש לנו, ייחודי שלך, שאתה מבין מתוך הזירה הלוקלית בשתי רשויות כל כך שונות אחת מן השנייה, זה נותן לנו כלים לעשות עבודה שהיא באמת מבחינה מתי אפשר, ולא רק מן הפה ולחוץ וכדי להגיד אמירות יפות ומנקות מצפון. זו לא המטרה.

כמו שאתם רואים השקענו השקעה מרובה בלנסות ולהגיע לא רק לאוכלוסיית המרכז היותר מודעת לזכויותיה, כי בשנים הראשונות זה סוג האוכלוסייה שבעיקר פנה אלינו, אוכלוסייה שברגע שאתה נותן לה כלים היא יודעת להשתמש בהם באופן ראוי. השנה ממש שמנו לעצמנו למטרה לפרוץ גם את גבולות חדרה-גדרה וגם להגיע, אם שנה שעברה היה כבר מאמץ מאוד מכוון גם לאוכלוסייה האתיופית וגם לאוכלוסייה דוברת הרוסית, השנה שמנו על השולחן גם את האוכלוסייה דוברת הערבית שעד למוקד הזה לא הצלחנו לקבל ממנה אף פעם פניות, גם כי הם לא יודעים וגם כי הם לא מאמינים וגם כי לא סוגרים דברים מהסוג הזה בחוץ, גם להציף דברים שהם לפעמים פנימיים, הטענה היא לא בהכרח כלפי המדינה, זה יכול להיות כלפי הרשות המקומית, זה יכול להיות דברים שפחות קיבלנו בעבר ואני מאוד שמחה, אנחנו נציג את הנתונים הסופיים בסוף, כי אנחנו עדיין ממשיכים לקבל, יש שינוי באוויר, אנחנו כן מקבלים פניות מכל הארץ, מכל המגזרים. כשאנחנו מזהים כמה דברים שהם קריטיים, אני תיכף אתן ליערה לספר גם מקרים, אנחנו מזהים בעיות של מיונים לבתי ספר, מיונים אסורים על פי החוק, על פי התקנות, זה הופך להיות קריטי ברמת המעבר לחטיבה העליונה, כי אז הילדים הרבה פעמים פשוט מרגישים שבתי ספר שרוצים להצליח, להראות נתוני הצלחה, והיום לא מנשירים, אז אולי לא מנשירים אבל מקבלים - - -

לא מקבלים מלכתחילה, כבר אין מה להנשיר.

למרות שאתמול טיפלנו במקרה של הנשרה, שהחזרנו אותו בחזרה. של תלמידה, לא תגידו עם ציונים גרועים, ממוצע מעל 70, אבל זה לא עמד בסטנדרט שבית הספר רצה, אז הודיעו לתלמידה 'אין מקום בבית ספרנו'.

במעבר מ-י' ל-י"א?

בין י"א ל-י"ב, באחד מ-200 בתי הספר הערכיים במדינת ישראל.

הערכיים?

הערכיים.

זו דוגמה אחת, אבל אנחנו נתקלים בזה. ברמת גן יש לנו סיפור שהולך לבג"צ עכשיו. זה סיפור חוזר על עצמו בכל מקום. בגלל הלחץ של להצטיין בתי ספר מוצאים פתרונות, אם לא ככה, אז ככה, אם לא דרך הדלת, אז דרך החלון, אם לא דרך החלון, דרך ה - - -

זה לא משונה שבית ספר מוציא ילדה אחת?

לא, זו הילדה שהגיעה אלינו. אני אגיד לך איך הגיעו אלינו. הייתה לנו סטודנטית במקרה - - - תיכף נדבר קצת גם על הסטודנטים, כי חלק ממה שאני מרגישה שקורה כאן, זה שאנחנו מקבלים סטודנטים מכל רחבי הארץ, דרך הקליניקה למשפט וחינוך באוניברסיטה חיפה, שעורך דין הרן רייכמן הוא המנהל שלה והוא המנהל המקצועי של המוקד והוא מלווה אותנו לאורך כל השנה, הסטודנטים כולם מתנדבים, הם מגיעים מכל רחבי הארץ באמת יום יום בשמונה בבוקר - - -

תחזרי רגע לסיפור עם הילדה הזאת.

אבל זה מה שקורה. התחלנו את זה - - -

לא, אבל הטיפול הוא רק בפנייה שלה, או שעכשיו בודקים את בית הספר כולו מול משרד החינוך?

מכיוון שהעניין נפתר פרטנית מיידית, אני קיבלתי התחייבות ממנהל הרשת, מעבר לעניין הפרטני שנסגר וכו', שתצא הנחיה שאני אראה אותה ואמרתי לו, 'יהיה לנו מעקב כל השנה'.

הנחיה לבתי הספר של הרשת?

לכל בתי הספר של הרשת, שתצא, שאנחנו נהיה מכותבים אליה, ואנחנו נעקוב שבאמת אין הנשרה במהלך הזמן. ושוב, במקרה הזה גם היה סיפור אישי, בגלל זה זה גם הגיע אלינו, הורים שהתגרשו, שנה נורא קשה והחליטו שלא מתחשבים בזה. איך זה הגיע אלינו? מסטודנטית. הרבה פעמים אתה לא מגיע למקומות האלה, כי זה לא מקום חזק. הגיעה אלינו סטודנטית, היא ישבה פה בקליניקה, מהיישוב הזה, ודרכה זה הגיע אלינו, אחרת לא היינו מגיעים, ועכשיו אנחנו מנסים להגיע לעוד דברים שיש בבית הספר.
אבל זה חלק מהמאמץ המאוד גדול שאנחנו עושים.

כשאת אומרת מאמץ, את יכולה לפרט לנו במה זה מתבטא? איך אתם מפרסמים על קיומכם?

אז ככה, יש לנו כמה כלים. אחד הכלים זה הפצה של זכותון בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית, להורים. אצל הילדים זה פחות בעייתי, אבל ההורים, בשפה שיש כאלה שאפילו טוענים, לפחות בערבית, שהיא פשוטה מדי, אבל זה האינטלקטואלים, אנחנו אומרים 'ההורים צריכים לדעת לקרוא את זה, לא אתם'. מידע על מה מגיע להם.
אנחנו עושים שיתופי פעולה גם עם ארגונים שעובדים ספציפית עם האוכלוסיות האלה על מנת להפיץ.

יש לנו עכשיו הצעה לקראת שנה הבאה לעבוד עם מתנדבי השירות הלאומי של מיקי נבו, מרכז מעשה, בכל היישובים. מיקי נבו הצטרף גם לוועד המנהל שלנו והוא היה כאן ביום הראשון של המוקד, עיניו אורו, ובשנה הבאה זו תהיה עבודה לכל השנה של זכויות, כולל הרצאות.

ראינו שזה לא מספיק טוב, הארגונים האלה, בסוף גם הם תקועים, הם לא מצליחים להגיע לחלק גדול של האוכלוסייה - - -

מה עם ארגון ההורים הארצי?

רגע. יש לנו שיתוף פעולה שהוא, אני מקווה, ייבנה יותר ויותר, עם ארגון ההורים הארצי. גדעון פישר קיבל ממני ומשרית את כל החומרים, את כל האפשרויות. לצערי, אני יכולה להגיד, לא ממנפים את זה מספיק טוב, למרות הבטחות אישיות והתלהבות שנשמעת מצדו. אנחנו לא מסתפקים בזה, אנחנו עובדים גם מול יושבי ראש של ועדים יישוביים. יושב ראש הוועד של חולון היה פה, יש לנו קשר עם יושב ראש הוועד של ירושלים, פז, שעובד בכל רחבי ירושלים. הם עשו הפצה מסודרת משלהם בנפרד. היום יגיע לכאן היושב ראש של רהט. היו כאן מערערה, היו כאן מחיפה, היו כאן מנצרת, לקיה. אנחנו מנסים לעבוד גם מול יושבי ראש וחלק נמצאים איתנו בקשר אינטרנטי כל הזמן. זה לא רק הכלי הזה.

אבל אני רוצה לספר לכם על עוד ניסיון שעשינו, שנבדוק אותו בסוף השנה. עשינו שיתוף פעולה עם רשת רמי לוי, כי לשם מגיעה האוכלוסייה יחסית במעמד סוציו אקונומי יותר נמוך וזו רשת פזורה והם קיבלו על עצמם גם להפיץ אלפי עותקים שיושבים אצלם והקופאיות מציעות להורים את זה. אנחנו נבדוק את התוצאות. זה ניסיון שעשינו השנה פעם ראשונה וכל המוקד הוא פריפריה. איש הלוגיסטיקה שלנו נסע עם הארגזים ביום אחד לצפון ויום אחד לדרום ופיזר את הדברים האלה.

יש לנו גם שיתוף פעולה עם קול זכות, ששם עולים כל הפעם הזכותונים האלה. הזכותון כל שנה עובר תיקוף משפטי לאור השינויים שמתחוללים. הרן מבצע את התיקוף הזה, כך שאנחנו מקבלים את הדברים הכי מעודכנים שאפשר ויש עוד מה לשפר.

אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב איך להגיע יותר טוב, איך יותר אוכלוסייה תדע, כדי שנוכל לתת את השירות. כי בצד של השירות, אנחנו יודעים שאנחנו נותנים שירות מאוד טוב, בצד של להגיע ולאפשר למקסימום הורים, זה חלק מהמאמץ, אם שאלת.

אפילו במעט פרסומת שהיה לנו, כי התקציב לנו מאוד מוגבל לפרסומת קנויה, לא מהסוג ששמעתם עכשיו אצל רינו צרור, אנחנו ניתבנו אותו כולו לפריפריה. כל המודעות שאתם רואים בעיתונים אחרים, הכול תרומה להכל חינוך, בהארץ, בגלובס, בישראל היום, אני מקווה יהיה מחר, הכול תרומה להכל חינוך של מערכות העיתונים עצמם. את כל מעט הכסף שהיה לנו שמנו על זה ועל הדיגיטל.

יש לנו היום פניות באמצעות הרשת. אנחנו מצליחים, אגב, להגיע לאוכלוסייה מאוד מגוונת. אני חשבתי שנקבל רק את הסוציו אקונומי הגבוה, אנחנו מקבלים מדתיים, מחרדים, מערבים, מאוכלוסייה שאחרת כנראה לא היינו מגיעים אליה ואנחנו רואים מעורבות הרבה יותר גדולה גם בשיח סביב זכויות חינוך נוספות.
עמרם, המון עלייה בשאלות על איך פותרים את זה גם ברמה של חקיקה. אנחנו מפנים לחוק אחריות המדינה לחינוך ולמשמעות שלו בסופו של דבר ביכולת לגעת בסוגיה התקציבית שהרבה הורים מעלים, בסוגיה של המיונים, דרך הרישום, יש סעיף ספציפי שאנחנו מטפלים בזה, להראות להם שצריכה להיעשות גם עבודה תשתיתית ולא רק נקודתית ומתחיל שיח מאוד מאוד מעניין גם בפורומים שלנו. אנחנו יודעים שבפורומים אחרים שעוסקים בחינוך הנושאים האלה קיימים.

לא מעודכן אצלכם הביטוח לתאונות אישיות.

זה נכון לעת ההוצאה.

בשנה הבאה אנחנו - - -

זו המגבלה של החומר המודפס.

ביטוח שיניים זה חובה רק אם ועד ההורים החליט, נכון?

ככל שאני יודעת כן.

זה לא חובה.

לא. אל"ף, זה בכיתות מסוימות, ואם החליטו שהוא קיים אז יש, כן.

אבל זו החלטה מקומית אם נותנים את הזכות ואז זה חובה.

אני חייב להגיד, מי מתעסק ב-60 שקל האלה כשאנחנו נמצאים בטירוף שקיים במערכת? ההורים שואלים אותי אם חייבים לשלם את ה-5,000 וה-6,000 ואת ה-8,000 ולא שואלים על ה-34. כל תשלומי הרשות המינימליים האלה כולם אומרים - - - זה כאילו בסדר, זה מותר להם לבוא לדרוש, ואז אתה יודע, כן יהיה בתוך פעילות, לא בתוך פעילות. מדברים על ההלאה, על התל"נים והלאה.

אנחנו מגיעים, דרך אגב, לא רק לתל"נים. סתם, קיבלנו פנייה ממישהי מתל אביב ששאלה אותנו, היא אמרה, 'הבן שלי הולך לראשונה לגן, קיבלתי דרישה מהעירייה ל-400 ומשהו שקלים לציוד לגן. אני אמורה - - -?' שאלות אינסופיות שעולות.

עכשיו תסבירו איך זה עובד. בן אדם מתקשר, רשמתם את הפנייה שלו, לאן אתם פונים?

אני מעבירה את זה למנהל המקצועי.

נעשה ככה, ראשית, זו שנה שלישית שלי, משנה שעברה התעקשנו, עשינו מערכת ניהול פניות, שיהיה אפשר לעבוד באופן מסודר. פנייה יכולה להיות, מתקשרים סטודנטים, מקבלים את הפנייה. כולם סטודנטים מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, עברו הכשרה לקראת המוקד. סטודנטים למשפטים, בקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.

אולי תציגו אותם כאן?

איריס, מאיפה את?

חיפאית.

אוה, יש לנו גם חיפאית אחת.

מה זה גם? חיפאים זה רוב.

לא, כי כולם לומדים בחיפה, אבל הייתה לנו מישהו מפטיש ומירקה ומ - - -

בואו נשמע. זה לא מספיק חיפאית. מה את לומדת?

משפטים ותקשורת.

ואיפה למדת בתיכון?

בריאלי.

אני מקיבוץ רשפים, בית שאן.

חבר קיבוץ, נולדת שם?

כן, לומד משפטים.

איפה?

כולם אצלי, זה חלק מקורס שנתי שכולם עושים, של שילוב בין קורס עיוני ומעשי, זה חלק ממערך הקליניקות בפקולטה.

והצוות הזה מגיע כל ימי המוקד, או שהם מתחלפים?

יש 12 סטודנטים וכל אחד עושה שלושה-ארבעה ימים. הם באמת מכל הארץ. שחר, ספר מה אתה עובד?

בפנימייה, בכפר יחזקאל, פנייה לא של מצוינות, פנימייה שמגיעים לשם עם צו שופט או מצב סוציו אקונומי קשה.

זו פנימייה של משרד הרווחה?

כן.

שמגיעים בצו בית משפט, אז זה בדרך כלל - - -

לא, זה יכול להיות גם מופרט.

כן, או מופרט או רווחה.

אני מכפר תבור. לומדת משפטים. רק משפטים. למדתי בכדורי.

דרך אגב, הבת שלי גמרה משפטים בחיפה במחזור הראשון, כשזמיר היה ראש הפקולטה, החוג.

הדיקן.

אגב, כמו שאמרתי, זה ייצוג מקרי. הסטודנטים, אחד הדברים היפים ואתה רואה גם את ההתלהבות שלהם, ישבה כאן סטודנטית ממושב פטיש בדרום והיא קיבלה פנייה ביום הראשון ובתורנות שלה שלשום והילדה שובצה ונסגר והיא אמרה, 'עכשיו אני מבינה בשביל מה אני לומדת משפטים'.

אז בואו נחזור לשאלה. קח דוגמה את הבחורה מבית הספר שסיפרתם כרגע.

הסטודנט מקבל, הוא מזין את הפרטים לתוך המערכת. הוא מונחה לשאול את כל השאלות כדי להבין את התהליך ולבקש את כל המסמכים. כלומר דבר ראשון - - -

מה זה לבקש? שולחים לכם אותם?

כן. אנחנו מבקשים שהם ישלחו לנו, בפקס, במייל, מה שיכולים, ואז כשיש לנו את החומר הסטודנט יושב איתי, או שאני מגיע דרך המערכת לפנייה ואז מחליטים מה לעשות. זה מתחיל מפתרון ברמת הייעוץ המשפטי, שבא ואומר, 'אתה לא חייב לשלם את זה, אתה יכול להודיע שאתה לא חייב. אם ידרשו ממך, תפנה אליי, אני משאיר לך פרטים איך לפנות ונעזור לך מעבר לכך'. או פניות שאין לי מה לעשות ברמה המשפטית, נניח עכשיו מישהו התקשר, זה סיפור כבד, אבל נניח חבר'ה שעושים חוזי שכירות פיקטיביים כדי לעבור לרשות יותר חזקה, אתה מכיר את ה - - -

או לשכונה יותר חזקה.

בעיר חיפה אתה מכיר, אבל נניח בית שאן ועמק המעיינות, אני מגיע מתמרת, אותו דבר מגדל העמק, זו בעיה רחבה, אפשר לדון בזה, אבל מבחינה משפטית בטח כשעשית משהו פיקטיבי אז קשה לך לעזור, אז אתה בא ואומר 'זה המצב המשפטי'.

השלב הבא, כשאנחנו יכולים לטפל, יש מקומות שאנחנו מרימים טלפונים או מנסים פתרונות לא פורמליים, מהיכרויות.

אבל אתם הולכים לבית הספר, או אתם הולכים למשרד החינוך, או למישהו בדרך בשרשרת?

זה נורא תלוי פר מקרה, מי טיפל בזה קודם. כגישה, אני מעדיף דבר ראשון לפנות לבית הספר. כלומר בית הספר הפר זכות, אתה פונה אליו, הרבה פעמים זה עושה את העבודה, כי חלק מהמקרים הם גם קליר קאט מבחינה משפטית, הוא מקבל את הפנייה ואומר, 'אני לא רוצה להסתבך', ופותר את הבעיה. בית ספר מפקח. או כשהדברים יותר עקרוניים, אתה רואה שכבר משרד החינוך, יש מקרים שאנחנו פונים ישירות גם לשר, שברור לך ש - - - כלומר המנעד הוא רחב.

אז יש ניסיון לפתור בטלפון בפנייה לא פורמלית. נניח זה פניות של חרדים, הרבה פעמים מהמרכז. היום חרדים מאלעד או מירושלים, הם פחות מפחדים כשאני פונה כעורך דין בשמם, אבל פה בבני ברק, פתח תקווה, אם אני אפנה כעורך דין, אז הוא אומר לי דין רודף, דין מוסר, אי אפשר. אז אני נניח פונה ומנסה בנתיבים אחרים כדי לסייע מאחורי הקלעים, בלי שייצא שהוא פנה - - -

למשרד החינוך יש גם כתובות שהם אומרים לאנשים לפנות. זה פעיל, זה קיים?

המוקד?

לא, יש את המוקד, היממה הזו של לפני פתיחת שנת הלימודים, חדר מצב.

בוא נגיד שפנייה שלנו משדרגת את היחס שהם מקבלים ממשרד החינוך.

משרד החינוך נעזר בכם?

נעזר בנו? לא. באופן אישי אני יצרתי נגיד קשר - - -

הלוא בעצם מוקד כזה היה אמור להיות במשרד החינוך. זה גם מתאים לאופי פעילות השר. השר בעצמו עונה לאלפי פניות אישיות, תקים מוקד.

אני אגיד עוד דבר. אני אומרת את זה מניסיון בכלל של חברה אזרחית, של סוג הפניות. לטוב ובדרך כלל לרע יש חוסר אמון מאוד בוטה בישראל בכל מה שקשור ברשויות וזה חוצה מגזרים וזה חוצה אוכלוסיות ברמה סוציו אקונומית. לא מאמינים. אם אתה מכיר אישית, כן, אבל כל הפניות האחרות - - -

כן, אבל צריך לבנות אמון.

אני יודעת, לכן אני אומרת שמקומם והיכולת של ארגוני החברה האזרחית זה להציף נושאים ולאפשר לאנשים מקום יותר בטוח. להתקשר למשרד החינוך ולהגיד 'אבל אני רוצה שזה יישאר - - - אני לא יכול, כי המחיר שאני אשלם אחר כך הוא יהיה כל כך גבוה' - - -

כן, אבל זה תפקידו של ה - - -

יש לנו חובה גם לבני אדם.

אני אגיד משהו מנקודת המבט שלי. בעדינות. דוגמה, אני יצרתי קשר סביב עתירה של מיונים בדלית אל כרמל - - - את בית המשפט, ראש המועצה, היה דיון השבוע, זה גם כן צמח במוקד. נניח נוצר קשר עם רחל מתוקי, שהיא בעיניי מנהלת מחוז מאוד מרשימה באופן כללי, נוצר איזה קשר אישי, אז אליה אני יודע שאני פונה ויש קיצור תהליכים. אבל ברמה העקרונית היחס בין תפקידי הרשות המקומית, בית הספר, ההורים, משרד החינוך בעיניי ברמה הרחבה לא רואה את תפקידו האמיתי לפקח על ענייני זכויות ולהבטיח את זכויות התלמידים במערכת החינוך. אני אגיד את זה בבירור, פשוט הם לא שם. הפגישה הכי מדהימה שהייתה לי פעם, ישבתי עם מנכ"ל מועצה, בדיון על איזה בעיה בלתי חוקית בבית הספר וישבה שם מפקחת מטעם משרד החינוך. החוויה שהיא ישבה שם וכל השיחה היא אמרה 'זה נורא, זה בלתי נתפס, זה לא יכול להיות'. ואתה יושב שם ואתה - - -

שנייה, החבר'ה כאן ארגנו מעין פורום חי בפייסבוק שלהם - - -

זה לא פורום חי, זה פייסבוק שלנו, זה פשוט רץ ויש שם 4,500 חברים, כולם יודעים שאתה כאן עכשיו והם מתחילים להעביר אלינו שאלות אליך.

אז קדימה. תוך כדי השיחה תזרקו שאלה ונענה עליה.

זו הייתה תחושה של הורים. אנחנו ראינו את ההיענות, מורים פנו אלינו.

רוב השאלות הן שאלות מהסוג הזה של מסגרת? כסף, תשלומים וכו'? או גם שאלות של איכות ושל חינוך? זאת אומרת 'קיבלתי מורה שאין לה הכשרה מספקת', 'שיבצו אותי לשלוש יחידות', 'משתמשים בחומרי לימוד שפג תוקפם'. משהו שקשור לחינוך באמת.

לא. זה גם מגיע, אבל אני אגיד לך על זה שני דברים. אל"ף, בעניין של רמת יחידות לימוד, זה משהו שאנחנו מטפלים בו באופן קבוע, גם באופן כללי מתעלמים במערכת מהזכות שלך באופן עקרוני. תלמיד בוחר אם הוא רוצה ללמוד ברמה גבוהה, זה באופן עקרוני החלטת התלמיד.

לא בדיוק, אבל בערך.

לא, מבחינה חוקית. ברמה החוקית, נקרא לזה הפורמלית, אתה צריך ועדה עם כל צוות בית הספר המוביל, לא מורה, לא רק מנהל, שכולם אומרים 'הוא לא מתאים לדבר הזה', וזה לא עובד ככה. זה דבר שכן אנחנו עושים.

יש פניות על תנאי למידה שאני כן יכול לסייע, אני מקבל גם תלונות על מורים, אבל אני לא רואה את עצמי שיכול לבוא ולהגיד - - -

אתה מבין שזה הפער. הרי יושבים בכנסת ובממשלה ופערים פותרים באמצעות תקציב, כי רואים כסף. אבל ילד בכיתה רואה מורה, הוא לא רואה שקל, והפער נוצר, האמת בתוך בית הספר, הרבה יותר מאשר בין בתי הספר, בין המורה הטוב שתלמיד אחד מקבל, למורה כנראה פחות טוב שתלמיד אחר מקבל ונוצרים פערים גדולים. שם, בשביל הילד נוצר פער, ואתה אומר, מול הפערים הללו אתם לא יכולים להתמודד.

עוד פעם, לי יש את הכלים שלי יש. אל"ף, אני משפטן ואני חייב לקבל את הצניעות, אני חייב להיות צנוע, למדתי, עשיתי קורס מנהלים, למדתי הוראה, הייתי במנדל, הכול נחמד, אבל - - -

בשנה הבאה אולי תביא גם סטודנטים מבית ספר לחינוך, הם יידעו יותר.

לא, אבל עוד פעם, גם בשיעור חינוך הוא מקבל את - - - מה הכלים שלו להתערב בזה.

מה שאתה אומר, אתה מעלה סוגיה שהיא ראויה לדיון, אבל אחת הבעיות שלנו, יכול להיות שאנחנו יכולים להציף את זה, השאלה, עוד פעם, בעוד שכשיש לך כלים משפטיים על דברים אתה יכול גם לתת מענה, פה כל מה שאנחנו יכולים זה להגיד להם 'תראו, אנחנו נעביר הלאה וננסה לשחרר לחץ'. אבל אפשר לחשוב איך לפתח את השירות שאנחנו נותנים ממילא לנושאים נוספים שקשורים גם לאיכות ההוראה. כמו שאתה אומר, בסופו של דבר התלמיד, זה מה שהוא מקבל, הוא מקבל את המורה שלו בסוף, במפגש. אני מזמינה חשיבה של איך אנחנו באמת עושים את זה כדי שזה יהיה אפקטיבי ולא רק ניתן להורים לקטר על המורים, כמו בשיחות יום שישי בסלון, כי זה חשוב, אבל זה לא התפקיד, אני לא רואה את התפקיד שלנו בשחרור קיטור, אני רוצה לראות איך אני אפקטיבית בלעשות משהו עם זה.

אפרופו איכויות, בואי נעבור לצד השני. הנושא של לקויות למידה. זה נושא רחב. איך אתם רואים את הנושא?

ברשותך, אני אעשה זום אין לבעיה ספציפית שקיימת. בכל הסיפור של החינוך המיוחד החוק מאוד מסודר בכל הסיפור של ועדות השמה. כלומר עם שותפות הורים ואבחונים וזה ו - - -

אני לא יודע אם לזה התכוונת, לקויות למידה זה לא חינוך מיוחד.

לא, הקלות במבחנים. התאמות.

אז בואו נעשה הפרדה. לקויות למידה, זה מתחיל באמת מסל השילוב שיש לכל בית ספר לטפל בעניינים האלה ולהתייחס לסוגיה הזו, אבל כאשר הבעיה היא אקוטית זה בהחלט מגיע לתוך מסגרת החינוך המיוחד.

לא, אני מדבר על נושא של אבחונים.

על איזה רמה אתה מדבר?

ברמת בית הספר הרגיל.

ראית בטח את התכנית של רביב דרוקר.

אני יותר קרוב לזה. אשתי היא מורה ללקויות למידה.

אז אני אגיד לך, יש מערך שלם בתוך בתי הספר בעניין הזה, שגם הוא, יש בו סוגיות אין סוף מורכבות. אנחנו יודעים, יש את החתך הסוציו אקונומי שהוא לא שוויוני לחלוטין, שבו נוצרת תחושה שמי שיש לו כסף קונה הקלות שמאפשרות לו להשיג ציונים גבוהים יותר. אז יש כאלה שאומרים שמאבחנים יותר טוב ויש כאלה שאומרים שנותנים להם אפשרות להקלה. יש מערך שמצד אחד באמת ניסה לסתום את החורים האלה, בתוך בתי הספר, היום הרבה יותר מקשים וצריך הרבה יותר הוכחות. אני יכולה להגיד לך שהיו אליי לא מעט פניות של יועצות מבתי ספר שהן אומרות שהמערך הזה, שאני יכולה להבין מאיפה הוא נולד, פוגע בתלמידים, בסופו של דבר, גם לאלה שמגיע. אז אנחנו צריכים לראות איך מתנהלים עם זה, אבל זו סוגיה שלמה, בואו לא - - -

על הפייסבוק, אנחנו נגמור את החלק היותר רשמי ואז אני אשב פה עוד קצת זמן ו - - -

מעולה. אנחנו רוצים להעלות משהו שהוא בעייתי עדיין בחינוך המיוחד. אנחנו מקבלים המון פניות, זה מקום שיש בו הרבה הסדרה, אבל יש מקום אחד שהוא מאוד פגוע. עמרם, יכול להיות שאתם כן תרצו לקחת את זה ל - - -

הסייעות?

תיכף תשמע, כי יכול שכן תרצה לקחת את זה לדיון.

בחינוך המיוחד, כפי שאמרתי, החוק טוב. יש בעיות תקצוב ועד בעיות של תקנים, להפעלה יש הרבה בעיות, אבל באופן עקרוני ועדות ההשמה עובדות טוב ושקופות ולהורים יש מקום ביטוי ויש מקום לאבחונים. כמובן אם האבחון לא מגיע לבית הספר, מי יכול לממן אבחון. יש בעיה מאוד קשה שהתהליך הבא, השלב הבא, בין ועדת השמה עד שהילד בבית ספר, הוא עובר שיבוץ. השיבוץ נעשה לכאורה, נניח בחינוך הרגיל, בוועדות שיבוץ בתוך הרשויות, שהן לא שקופות והן לא מסודרות באופן כללי. בגלל המנעד המאוד מאוד רחב בין לקויות ובין בעיות חינוך מיוחד, הרי אין אוטיסט כמפגר ואין פיגור קל כפיגור בינוני ואין לקות רגשית כליקוי למידה רגיל. המנעד הוא מאוד רחב, במיוחד ברשויות קטנות, מה שנוצר זה שכל התהליך הזה הוא מאוד לא מוסדר. ואז גם אם נכון להחליט שהוא ילד בחינוך מיוחד, כן בשילוב, לא בשילוב, בשלב הבא של למצוא את המסגרת המתאימה, זה נעשה במקום לא ראוי ולא מותאם ועם מעט יכולת פיקוח. כלומר לי ממש אין כלים אחרי זה שיבטיחו שאותו ילד יגיע למוסד החינוכי המתאים לו. כי שמים ילדים ברמות שונות מאוד משמעותיות, שזה משהו ש - - -

יש לי הרבה ניסיון עם החינוך המיוחד וגם עם לקויות למידה, דרך אגב. ועדת ההשמה לא קובעת חינוך מיוחד, נקודה. ועדת ההשמה גם פחות או יותר מגדירה לאיזה סוג של חינוך מיוחד, כי יש חינוך מיוחד שהילד משולב בכלל בכיתה רגילה, יש חינוך מיוחד שיש כיתה משלבת בבית הספר, תשעה ילדים בערך, אחר כך יש את כל בתי הספר לחינוך מיוחד. רק בחיפה יש עשרה כאלה, שכל אחד זה תחום אחר ונוסעים אליהם מחדרה בדרום עד טבריה בצפון.

מה קורה בירוחם?

בירוחם נוסעים לבאר שבע, יש הסעות מסודרות ויש מועדונית אחרי הצהריים.

מה משך הנסיעה?

זה לא משנה, אם בית הספר הקרוב לטבריה הוא חיפה, בגלל שהחינוך המיוחד הוא בסוג בית ספר מסוים, אז הוא נוסע מטבריה לחיפה. אבל זה כבר עניין אחר של פריסת בתי הספר בארץ. הבעיה היא שאף ילד, גם אם מגדירים אותו פחות או יותר, עם בעיות התנהגות, או בעיות קלות, תמיד בבית ספר מסוים, גם אם הוא מוגדר, עדיין יש מרחק בין הילדים.

אליי הייתה פנייה, למשל, של משפחה שגרה ברחובות ושיבצו את הילד שלהם בראשון ואין להם רכב. עכשיו, בראשון יש בית ספר מצוין שמתאים לילד, אבל הם רוצים את בית הספר המסוים ברחובות. אז זו בעיה.

יש הבדל בין קיטורי הורים לבעיה שבהרבה רשויות - - -

יש בעיה של בתי הספר, שאין מקום. אבל אני חושב שהמערכת מאוד רגישה, עוד פעם, ברוב המקרים.

עמרם, אבל אנחנו כן מזהים תופעה שכן טופלה בחלק מהמקרים, דווקא בחלק של הרווחה, של העניין של שיתוף ההורים בתהליך השיבוץ.

היום יש חובה לשתף את ההורים. ההורים צריכים להסכים בכלל.

לא בשיבוץ. כשאתה לוקח - - -

לא, במעבר לחינוך מיוחד.

לא, אבל חלק מתחושות התסכול של באמת הורים שמתמודדים עם דברים מאוד מאוד קשים והם מנסים להכי טוב לילדים שלהם, זה כמו כל הורה אבל פי מיליון, אלה תופעות שכן היו בוועדות החלטה. בחלק מהרשויות אני יודעת בוודאות שזה עשה שינוי דרמטי. אני באה מכפר סבא ואני יודעת שעשו את זה שם דווקא בשירותים החברתיים, התחילו להכניס הורים לוועדות ההחלטה וזה עשה שינוי דרמטי, גם הרבה יותר מקצועי. כי הוועדות עצמן שנטו, לעיתים, מטבע האנוש, להיות כאלה 'אה, הילד הזה ככה', פתאום היו צריכים להכין את עצמם אחרת, לדבר לפני ההורה, אם יש לך בעיה, אתה צריך להגדיר אותה, וזה הוריד דרמטית בעיר את התופעה. יכול להיות שאפשר להכניס את זה בתקנה לנושא של השיבוצים.

בסדר, אם תזהו דבר שהוא חוזר על עצמו, אז אפשר לבדוק אותו. אבל יש לכם חתכים סטטיסטיים למה סוג הפניות, הצלחה בטיפול בהם? מה קורה היום בחינוך החרדי עם הבנות שמה?

אז התשובה היא, הנתונים שיש לנו מהמוקד הם לא כלליים אלא רק מה שאנחנו מקבלים כמובן מהמוקד. יש לנו תמונה, היא תמונה חלקית נכון להיום. אנחנו כן נגיש לך בצורה מסודרת דוח מסכם, עם כל הסוגיות, עם החלוקה, גם של סוג הבעיות, גם חיתוכים. יש כאן עוגה, אבל היא נותנת בערך שבוע וחצי ראשון, יש לנו עוד את כל החלק. אתה יכול לראות כאן את הסוגיות שהגיעו בינתיים. זו תמונה חלקית, אבל זה סוג החלוקות שאנחנו יכולים לראות. אנחנו נעביר לכם את הדוח המסכם המסודר.

אלה הפניות, בין אם היו מוצדקות או לא מוצדקות?

לא, אלה רק מוצדקות. מה שלא, אנחנו אומרים להם, 'אנחנו מודים לכם שפניתם - - -

מה אחוז הפניות המוצדקות מבין הפניות?

השנה מאוד עלה, נכון?

השאלה איך אתה מגדיר, אבל המילה גבוה תהיה נכונה.

זה מאוד עלה. בשנה שעברה היה לנו סדר גודל של 30%. על פי המדדים שלי יש.

אני רואה ש-20%, אי אפשר היה לחלק אותם.

הם עוד לא מפולחים.

יש אחר כך טיוב מסוים של הנתונים.

לכן זה מאוד חלקי. התמונה נראית אחרת בסוף כשאנחנו - - -

זה באמת הרבה מאוד נושאים.

נכון, כי אחר כך זה מתייצב. אתה רואה שתשלומי הורים, זה אני יכולה להגיד לך בוודאות, זו סוגיה.

15%.

כן, אבל כאן לא בהכרח - - - מה שיש לך זו פנייה, גם אם מדובר ב-40 הורים שעומדים מאחורי יו"ר ועד הורים או - - -

אבל הפנייה הייתה אחת.

היא מטפלת בבעיה אחת, אבל היא מייצגת קבוצה.

אבל הפנייה היא אחת.

כן, אבל מבחינת טיפול בדרך כלל זה לא כמו פנייה אחת, כי אין דבר כזה שאני פונה ל - - - אני צריך לפנות לכל ההורים, לקבל את הסכמתם - - -

תראה, בית ספר שלם, אם משהו לא חוקי, אז - - -

לא, יש משהו בזה, אבל אם יש בעיות ספציפיות, אז - - -

אבל זה מייצג את מספרי הפניות.

נכון, וזה רק תמונה, אני אומרת לך, של שבוע וחצי, זה חלקי מאוד. אחר כך אני אראה לך פילוחים של שנה שעברה, זה נראה אחרת.

כמה סך הכול פניות היו עד היום? מספר, לא באחוזים.

אני אומרת עוד פעם, תלוי, לפעמים זה דורש מאיתנו אחר כך להגיע להרבה יותר - - -

לא, אבל כמה היו?

קרוב ל-200 יש לנו כרגע.

זה מעט מאוד.

חכה, הנתונים שיש לי זה תחילת השבוע שעבר, אבל חלק גדול מהם מייצגים, אנחנו אחר כך עושים עבודה, בא הורה ואומר, 'אוקיי, אני מעז', הרבה פעמים הוא נותן לנו דרך, אז יש לנו עבודה שאנחנו חוזרים לקהילה - - -

זה בסדר, אני שואל על מספר הפניות.

חשוב מאוד לציין שכל פנייה מייצגת בין תלמיד אחד לבין 300 תלמידים, זה מאוד תלוי. לדוגמה הייתה לנו פנייה משדה בוקר שהייתה של 280 תלמידים, שוועד ההורים פנה, הוא מייצג את כל התלמידים והם ביקשו מאיתנו לסייע בפתרון - - -

אבל זה מעט, לעומת 2 מיליון תלמידים. זה שולי השוליים של ה - - -

לא, אתם לא צריכים להתנצל.

אנחנו לא מתנצלים. יש שתי מסקנות. אחת, המצב נהדר. שתיים - - -

לא, אל"ף, שיש מסלולים - - -

יש לנו מגבלות. אני אומרת לכם, אני רואה, אני לא אגיד את המספרים, כי זה מגוחך ברמת פרסום, כשאני צריכה לפרסם, למה אנחנו עושים את כל השיתופים האלה? האוכלוסיות שאני צריכה להגיע אליהן, אם אני רוצה להיות נוכחת, אפילו ברדיו האזורי, שאמרתי, בואו נגיע לפריפריה, הם מאזינים הרבה לרדיו אזורי, כי כשאני נותנת את הכסף שלי לקול ישראל, אז זה נחמד, אבל המרכז מגיע אליי, הרבה פחות מהפריפריה. אני הרבה פחות הייתי מודעת לנתוני ההאזנה. אבל כל מה שהיה לי בתקציב שלי, וזו חבילה יחסית גדולה לרדיו אזורי, לכל התחנות, זה היה 50,000 שקלים. אם היה לי יותר כסף, הייתי עושה הרבה יותר. אין לנו ספק שאם נצליח להגיע לרמת ידע של זכויות, ואחד הדברים זה אפשר לחשוב איך אפשר שהנושא הזה לא יהיה וולונטרי של קבוצה כזו או אחרת, שנושא הזכויות ולאן ניתן לפנות יהיה משהו שהוא הרבה יותר ממונף, לא רק על ידי יכולת כלכלית של עמותה בשנה כזו או אחרת, הדברים ייראו לגמרי אחרים. אין לנו ספק, איפה שנגענו - - -

אני לא יועץ פרסומי, אבל האוכלוסייה שלכם כל כך מוגדרת. לפרסם ברדיו, אתם כבר מפזרים את ה - - - יש לכם ארגוני הורים - - - זה צריך להיות יותר ממוקד.

אנחנו עובדים איתם. תראה, לא נעים לי להגיד, מרגע כניסתי לתפקיד הם יודעים, אחד הדברים ששמתי, וגם ראית את זה בישיבה של השדולה שהייתה לנו אז, זה שיתופי פעולה, גם עם ארגוני ההורים, גם עם מועצות התלמידים, באמת לעבוד בשיטה - - - ואנחנו מגיעים היום גם לקבוצות של מורים, כל הבוגרים קיבלו את כל המידע.

יש היום גם המון פעילות ציבורית של המון גופים. יש המון גופים שעושים את הפעילויות האלה. יש ההורים לחינוך מיוחד, שזה מסלולים יותר קצרים לחלק מהאנשים, שמטפלים ופונים. אני גם חושב שמשרד החינוך, עוד פעם, עם שי, שבא מפה, הוא לפי דעתי ישנה שם את האופי.

אנחנו מאוד מקווים.

אחת הבעיות שיש לנו, בכלל, זה שכשאתה פונה לשר בדרך כלל אתה מקבל תשובות מאוד מספקות ומאוד חיוביות, הבעיה היא כמובן איך הוא מצליח להטמיע את זה לתוך המערכת, שהיא גדולה וכבדה, אבל אני מניח שזה יקרה. אם הוא אישית מטפל בבעיה ספציפית, זה מקרין למנהלת המחוז ולמנהל בית הספר.

אנחנו מנסים גם לייצר שיתופי פעולה. למשל למנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, להתחיל להיות נוכחים גם אצלם, כי זה לא רק לבוא מלמעלה.

כמו שאמרתי, אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן איך להגיע לעוד ועוד אוכלוסיות. השנה עשינו באמת פריצות דרך שאני מקווה שיניבו לאורך כל השנה, כי אנחנו מפעילים את ה - - -

מה קורה עם הבנות החרדיות? מה קורה השנה? זה נעלם מתחת לרדאר או ש - - -

לא, לא.

איך קוראים לבחור הזה?

יואב ללום, יש עתירה לבג"צ. בירושלים יש את המכסה הידועה. ברוב המקומות בעניין העדתי - - -

כן, הם הלוא מוצאים פטנטים איך לעקוף את זה.

לא, יש מכסה. יש מכסות שהן בעייתיות.

הן לא מכסות פורמליות.

נכון, הן מפרות, על זה יש עתירה. אני חייב להגיד שאצל החרדים, מעבר לעניין העדתי הראשוני, סביב סיפור עמנואל בעצם מה שנבלע בתוך פסק הדין זה ההיתר בכלל למיין על רקע אורח חיים דתי. אז מה שקורה, כל המניעים הנסתרים מתועלים לתוך אורח חיים דתי. אתה מדבר על אנשים, אתה יודע, גם מהשורה החרדית, הם מקבלים בלי הנמקה, בלי הבנה, אתם לא עוברים אצלנו. כלומר הדבר הזה קיים באופן עמוק. ואתה נכנס ומדבר עם הורים, אתה גם מקבל תמונה. הם אומרים לך, 90%, 80% אשכנזים, אבל קשה לך מאוד, מישהו הגיע, על יסוד הקלטה, או משהו כזה, או שמע שמועה, להראות את המניע שמסתתר מאחורי הסיפור הזה.

יש פניות?

יחסית הרבה. חרדים, יחסית הרבה.

בלי סוף. דרך אגב, אחד הדברים המעניינים, בעניין התקשורתי, למשל, שאנחנו קיבלנו פנייה, לא אנחנו פנינו, לרדיו קול ברמה והם ראיינו אותי, אישה, ואני הייתי מאוד מופתעת מרמת המחויבות של השדרן שחזר שמונה פעמים ואמר 'יש לאן לפנות וזה חשוב שנפנה, יש בעיות באוכלוסייה החרדית שאנחנו מטאטאים' - - -

אנחנו יודעים כמה בנות נשארו בבית? הלוא זו הייתה תופעה לפני שנה-שנתיים.

השנה לא הייתה לנו פנייה אחת.

אז אנחנו יכולים להעביר לכם - - -

לדעתי זה לא אומר שהבעיה פתורה.

לא אמרתי שהיא פתורה, אבל היא כנראה קטנה יותר מבעבר.

בעניין הסמינרים, כיתות ט', מבחינה עדתית, אל"ף, באמת יואב ללום - - - יצרו תמונה יותר טובה, זה כן היה ניסיון לפתור, בטוח שיש התקדמות בתוך הסיפור הזה.

פונים אליכם בנושא השכלה גבוהה, או שרק תיכון?

זה בדיוק היה הדיון שלנו אתמול. אנחנו הגדרנו את זה מטרום חובה ועד לסיום התיכון, זה היה חלק מהדיונים שהיו לנו גם בוועד המנהל, ואני בדיוק מנהלת דיון עם עצמי ועם הצוות, קיבלנו פנייה ממכינות קדם אקדמיות על תופעת שינוי הקריטריונים - - -

גיל 19.

קיבלנו את הפנייה ואמרנו - - -

זו בעיה יותר של האדמיניסטרציה, לא של הילדים.

אבל זה אבסורד, נוצר מצב שחבר'ה התחילו את שנת הלימודים, המוסדות נערכו בהתאם למספרי התלמידים ואז הודיעו להם שזה מגיל 19, ואז הרבה חבר'ה - - - כי זה בעיקר נועד לחרדים ו - - -

לא, יש תקנה כבר מלפני הרבה שנים שאומרת שאתה יכול ללכת למכינה קדם אקדמית רק בגיל 19, למה? כדי למנוע מהערבים שלא הולכים לצבא ללכת ישירות מהתיכון. מאחר שהמדינה מתכוננת לממן את זה, לכל נער ונערה, אז הם חששו ממבול של פניות, וכמובן הסיפור הערבי-יהודי. זו תקנה שקיימת שנים, אבל לא השתמשו בה ולכן התחילו בגיל 18, שזה בעיקר חרדים וערבים.

אלה שלא הולכים לצבא.

הם כבר מונעים להיכנס עד 21 למכללות המורים ודברים מהסוג הזה. זה עניין של בגרות נפשית, להיות מורה.

גם להיות רופא, אגב.

גם להיות הכול. אבל מה ההבדל בין 19 ל-21?

בקיצור יש פה בעיה של המכללות עצמן.

אז אם אתם מטפלים, אז אני עוד יותר רגועה.

אני שמעתי על זה בימים האחרונים.

הייתה אלינו פנייה אתמול, שנהיה מעורבים. בהתחלה אמרתי, על פניו זה מעבר למכסת הגיל שאנחנו עובדים, כי אין לנו התמחות, השכלה גבוהה זו התמחות בפני עצמה ואנחנו לא רוצים לגעת ב - - -

טוב, אוקיי, אני חושב שמיצינו.

עמרם, המספרים, אני בהחלט אומרת, גם עולים ואני אומרת דבר אחד - - -

אבל בגני ילדים אין הרבה. זה מפתיע.

טרום חובה? יש לנו, אני אראה לכם.

אני אגיד לך על שנה שעברה. בשנה שעברה אני חשבתי, כשהתחלנו את המוקד, שאני לא יודע מה אני אעשה אם אני אקבל 1,000 פניות על הסיפור הזה של חבר'ה בלי גנים, ובשנה שעברה על הדבר הספציפי הזה, משום שכל התלונות הגיעו ברמה המקומית. ברשויות המקומיות היה בלגן לא נורמלי סביב הנושא הזה. אצל מנכ"לית משרד החינוך הם ישבו כל היום והתקשרו לגן במבה וגן - - - בזה משרד החינוך נערך וכן הייתה אמירה, היה מי שמטפל.

יכול להיות שחלק ממיעוט הפניות השנה זה בגלל הבחירות ברשויות המקומיות.

לא, אל"ף, זה לא מיעוט.

אני יכול להגיד לך שכשהייתה את המחאה החברתית, אז אני מקבל מיד עוד 150 פניות שחלקן הן הפניות הכלליות שהן אפילו לא האקוטיות, היום - - -

--- זה כלל הפניות. אני מדברת רק על מה שמהותי ורציני.

מבחינתי, היום כשאני מקבל פניות זה מבית ספר, ומי שמתקשרת אליי על זה שגובים ממנה 200 שקל, כשהיא באמת לא יכולה לענות על הסף, הילד לא יגיע לבית הספר. ההבדל בשיח, זה גם ברור, ככל שמדברים על - - -

גם המנהלים וגם המורים יודעים שאם יש מישהו - - - הלוא אם הורה לוחץ הוא יקבל תשובה.

זה צרכני.

וזה גם כמה שנים שהם פועלים, הם יצרו עוד פעם מצב של כבר 'רגע, רגע, ההורה הזה יפנה אליהם, אז בואו נפתור לו את הבעיה', ו - - -

אז אני אומרת, התופעות, חשוב לי להגיד, אני יודעת שאנחנו מגרדים את קצה הסיפור של ההורים ביכולות הבסך הכול מוגבלות שלנו להגיע למודעות. מה שכן ברור לי, שמוצפות אלינו לא רק סוגיות פרטניות. אפשר לטפל בעוד הרבה מאוד דברים פרטניים, מה שחשוב לנו כגוף שבעצם תכליתו הוא עיסוק בסוגיה של מדיניות החינוך, זה לזהות את התופעות הרוחביות. אלי, זה יהיה מעניין לחשוב על ההיבטים שאתה דיברת עליהם, אבל לזהות את התופעות הרוחביות ולנסות להביא אותן אליכם, מקבלי ההחלטות, כדי ש - - -

בואי נסכם שכשאתם תסיימו ותעבדו את כל הנתונים והכנסת תחזור לפעילות נעשה מפגש בוועדה ונשמע את הנתונים, יהיה גם משרד החינוך, יהיו גם ארגוני ההורים והארגונים הרלוונטיים - - -

מעולה, אנחנו עובדים איתם ככל האפשר - - -

ונראה מה המסקנות מזה.

עוד שאלה אחת, עם כל הצניעות, מה המשאבים שעומדים לרשותכם לענות על - - -?

אני יכול להגיד לך, אין פנייה שלא תזכה למענה, לרבות במקרים המתאימים עד להגיע לבית משפט.

אני אומרת את זה עכשיו בשיא הרצינות ואני לא מדברת על זה בשביל תרומות ויחסי ציבור, אני אהיה זהירה, קרוב ל-100% מהפניות מטופלות עד לנקודה האחרונה.

ויש לכם את המשאבים לתפוס יותר תאוצה ויהיו יותר פניות?

התשובה היא, אנחנו מאוד מנסים. אני מקווה שגם אתם תסייעו לנו, אבל התשובה היא שברור לנו, במשאבים המאוד מוגבלים שלנו, והם באמת מאוד מוגבלים, אנחנו עשינו הרבה מעבר למה שאני חשתי שנוכל בהינתן העובדה שאמרתי שאני מוכנה לשלם מחיר במספרים הכלליים כדי להגיע לאוכלוסייה שיותר צריכה. זו הייתה החלטת מדיניות שלי. אני מודה שאני אצטרך להסתכל לוועד המנהל בעיניים ולחלק מהתורמים בעיניים ולהגיד 'אבל היה חשוב לנו להגיע', כי בשנים הקודמות, אני בדקתי, אני ישבתי על כל הניתוחים, הגיעו אלינו רק פניות מהמרכז, רק פניות של אוכלוסיות יהודיות, לא הצלחנו לגרד את הדברים האלה, ודיברתם על ועדי הורים, אנחנו הרבה יותר טוב מאשר בשנה שעברה ואני מאוד מקווה שנצליח באמת לייצר שיתופי פעולה יותר עמוקים, כי בינתיים, לצערי, מהאמירה לביצוע יש פער נורא נורא גדול אצלם.

ומבחינת משאבי כוח אדם? אלה הסטודנטים, זאת אומרת אלה שלומדים הם ה - - -

כן, זה כוח האדם המקצועי שעומד לרשותנו, וכמובן כל המערך שלנו.

ועכשיו נעבור לפייסבוק.

אני אבוא למחשב.

כן, שאלה מספר 1: אני סייעת אישית בבית ספר, מקבלת שכר מינימום בתנאי העסקה - - -

הנושא של סייעות ידוע לנו ומשרד החינוך הבטיח לטפל לשכר הוגן וראוי. כמו כן אנחנו, בוועדת החינוך, שוקלים להכין חוק שיחייב את התשלומים בנושא חינוך להיות מתוך חשבון סגור.
שאלה: - - - מסגרות חינוך המיועדות לאוטיסטים ומוגבלים, חינוך מיוחד - - -

אכן, רק בתי ספר של חינוך מיוחד על שלוחותיו השונות מקיים שנת לימודים רצופה, כולל בחופש הגדול. ילדים המשולבים בחינוך הרגיל מוצמדים ללוח השנה ולחופשות כמקובל בחינוך הרגיל. הפתרון יכול להיות באמצעות קייטנות עירוניות המכוונות לאוכלוסייה זו.

שאלה: פערים בלתי נתפסים - - -

אני מאוד מסכים איתך עם הבעיה של חוסר שוויון הזדמנויות לילדים שגדלים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית למול ילדים שגדלים ביישובים מבוססים. למדתי את זה באופן בלתי אמצעי כאשר הייתי ראש עיריית חיפה ולאחר מכן ראש מועצה בירוחם, ולכן הנושא המרכזי שוועדת החינוך של הכנסת שמה כמטרה זה יצירת תקצוב שונה של המדינה לפריפריה ולמרכז. יש בעניין הזה שיתוף פעולה טוב עם משרד החינוך ואני מאוד מקווה שנצליח לשנות שינוי מהותי בתחום זה.
שאלה: האם בשם שוויון מותר לפגוע בתלמידים ביישובים חזקים שמשקיעים - - -

לדעתי שוויון הזדמנויות וצדק חברתי זה היכולת לתקצב שונה אוכלוסיות חזקות אל מול אוכלוסיות חלשות. מאחר שהעוגה התקציבית היא תמיד נתונה, אין בררה אלא שאחד יקבל מהמדינה יותר והשני פחות.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>