PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 86>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ה' באלול התשע"ג (11 באוגוסט 2013), שעה 9:00

<מדוע לא הושמע המנון המדינה במשחק של ברצלונה>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

>
אפרת דובדבני - מנכ"ל בית הנשיא

יעל פדהצור - בית הנשיא

דניאל זהר זונשיין - מנהל מח' הסברה ומיתוג, משרד החוץ

ארז אשל - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

עופר האן - ראש מטה השר, משרד החינוך

שי שטרית - מפקח מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

מאיר סוויסה - דובר יו"ר הוועדה

שמואל חן - דובר הוועדה

גלעד קרן

יפה שפירא

ס.ל., חבר המתרגמים
<מדוע לא הושמע המנון המדינה במשחק של ברצלונה>

בוקר טוב. אנחנו מתכנסים במסגרת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, למרות שאנחנו בפגרה. היום ייערכו מספר דיונים. הדיון הבוקר הוא בסוגיית המשחק מול ברצלונה, משחק ידידותי של ברצלונה מול קבוצת נוער ישראלית, בחסות הנשיא ומשרד החינוך, והשאלה המרכזית שנשאלת כאן היא מדוע לא הושמע המנון המדינה במשחק. נמצאת איתנו כאן מנכ"ל בית הנשיא, אפרת דובדבני, נמצא פה נציג משרד החינוך ונמצאים פה גם נציגי משרד התרבות והספורט שלא היו קשורים לאירוע הזה. זה אירוע שנעשה במסגרת בית הנשיא ומשרד החינוך. בעצם, כמו שאני מבינה נכון, האירוע הזה הוא במסגרת תכנית שנקראת לקבל את האחר, 'האחר הוא אני'?

נכון.

וחתמו על אמנה של סובלנות והגנה על האחר, שזה דבר יפה וחשוב ונכון להמשיך לפעול בתחום הזה. הוועדה שלי דנה בנושא הזה משום שהוועדה אחראית על חוק הדגל וההמנון וזה בסמכות ועדת הפנים. אנחנו, כנראה, כתוצאה מהדיון היום, לאחר שנשמע את הנוכחים, נעשה גם כמה תיקונים במסגרת החקיקה. אם מישהו שואל מדוע הדיון הזה לא נעשה במשרד החינוך, נכון שזה ייעשה גם בוועדת החינוך, אבל הדיון היום הוא לא על עצם המשחק, אלא הדיון היום הוא על השמעת המנון המדינה, הסמל של מדינת ישראל, בדיוק כמו הדגל של מדינת ישראל, הכבוד הלאומי של מדינת ישראל, ונשאלת השאלה איך זה יכול להיות שאירוע בחסות הנשיא, שמייצג, הוא הסמל של מדינת ישראל, בראשות ראש הממשלה ושר החינוך, שתיכף נשמע כמה כסף החינוך השקיע באירוע הזה, השקענו כל כך הרבה כסף, המנון של המדינה לא מושמע. זה לא נשמע לי הגיוני, אבל הדיון הזה הוא כדי לבוא ולשאול כיצד אנחנו פועלים.
כאחת שעסקה בתקשורת, אני מבינה שמותג, לדוגמה קוקה קולה, בכל מקום שהוא נותן חסות, בכל מקום אנחנו נראה את השלטים של קוקה קולה, כי רוצים להטמיע את המותג הזה בקרב כמה שיותר צרכנים. אז כמובן להבדיל אלפי הבדלות, כשמדינה נותנת חסות לאירוע, הדגל וההמנון צריכים להיות בכל מקום, כי הדגל וההמנון הם הכבוד הלאומי שלנו כמדינה ומי יותר מהקטלונים מבינים מה זה כבוד לאומי, מי יותר מברצלונה מבינים מה זה כבוד לאומי, כי הרי כל הקבוצה הזאת קמה על הסיפור של ברצלונה והכדורגל הוא בעצם כלי להעביר את המסר של מה שהקטלונים מאמינים בו.

לכן אנחנו נפתח את הדיון, נשאל כמה שאלות. קודם כל נשאל אותך שאלת הבהרה, לפני שמנכ"לית המשרד תיתן קצת הסבר על מה הוא המשחק הזה, איך הוא נולד, מי היה שותף לו. משרד החינוך, אני מבקשת שתגיד לנו כמה כסף הושקע באירוע הזה מבחינת משרד החינוך.

השאלה היא לא כמה כסף. בסופו של דבר הבאנו כ-12,000 תלמידים לאירוע, אירוע גדול מאוד, אירוע משמעותי.

יפה, שאלתי כמה כסף - - -

אני עדיין לא יודע להגיד את סכום הכסף שהושקע.

איך אתה לא יודע?

אני עדיין לא יודע להגיד את סכום הכסף שהושקע בהסעת אוטובוסים.

הערכה. אנחנו מימנו את כל האירוע הזה, מימנו את ההסעות שלהם, את האבטחה שלהם, את ההגעה של השחקנים לפה. כל האירוע הזה נעשה במימון שלנו.

יש כאן נושא של חלוקה תקציבית בין משרד החינוך לבין שותפים נוספים רבים, מבית הנשיא, ממרכז פרס לשלום. לדעתי גם משרד התרבות והספורט גם היה שותף במימון.

אני שי שטרית ממשרד התרבות והספורט, מינהל הספורט. התפקיד שלנו היה גם לגייס כ-2,500 תלמידים מתוך כל הכמות, והמשרד אמור להתחייב -100,000 שקל לטובת האירוע.

ואתה לא יודע כמה משרד החינוך השקיע?

באופן מוערך כמיליון שקלים.

אז אפרת, בואי תציגי את קודם כל, מה זה המשחק הזה, איך הוא נולד, מאיזה טעמים, מי מימן אותו, איך היה שיתוף הפעולה, איך התקבלו ההחלטות במסגרת המשחק.

שלום לכולם. קודם כל לפני מספר חודשים הנשיא פרס פנה לנשיא בארסה שהגיע לביקור והציע לו לקיים כאן משחק משותף, משחק שכל המטרה שלו שלום, מתוך מחשבה שבעולם, כשמדברים על הסברה, ואת יודעת את זה אולי יותר מכולנו, כל העולם מקשיב לכדורגל, כל העולם מסתכל לכדורגל, כשבמדינת ישראל ייערך משחק של כדורגל לטעמי שלום, אין מה לעשות, זה יגיע למיליארדים של צופים, שגם מתעניינים. דברים אחרים פחות מעניינים, כדורגל זה אחד מהאמצעים התקשורתיים החזקים ביותר שיש, כדי לעשות הסברה למדינת ישראל. זה היה הכיוון. נשיא בארסה הודיע שהם מתכוונים להגיע. ברור לגמרי שהם היו אורחים של הנשיא פרס, אבל האירוע לא נעשה תחת חסות בית הנשיא, אלא הם היו אורחים של הנשיא פרס והנשיא פרס בא וכיבד אותם באירוע שהתקיים בבלומפילד.

לגבי האירוע עצמו, אני רוצה אולי לשפוך אור על מה זה האירוע. מדובר היה על מפגש אימון, משחק אימון. זה היה לא היה משחק ראשי, אלא זה היה בעצם אימון של בארסה עם ילדים, ילדים שיש להם מוגבלויות ובאמת היו שם הרבה מאוד דברים מרגשים על כר הדשא וראינו שם ילדים קטועי רגליים בכל זאת רצים אחרי כדור, ראינו שם ילדים שמשתפים פעולה, ולא משנה אם הם יהודים, פלשתינאים, ערבים, ישראלים ערבים, חובשי כיפות, חילוניים. היה שם באמת מפגש מאוד יפה של ילדים שעבדו יחד בשביל ספורט, ואני חושב שזה באמת השיג את המטרה שלו, וכל הכבוד למשרד החינוך וגם למשרד התרבות והספורט שחשפו את זה לכמה שיותר ילדים, כי ילדים שישבו בבית יכלו לראות שילדים עם מוגבלויות יכולים גם הם להצליח וגם הם להיות בטופ של העשייה. באמת כל הכבוד לכם על היוזמה הזאת, אנחנו מאוד מודים לכם, וזה היה מאוד מרגש.

לגבי הנושא של ההמנון, אני רוצה להבהיר בצורה מאוד ברורה. ההמנון מושמע באירועים שהם ממלכתיים, אירועים רשמיים. האירוע הזה לא היה לא ממלכתי, לא רשמי, הוא גם לא היה משחק ראווה, זה היה בעצם אימון, מה שלא נהוג להשמיע המנון. לנו אין שום בעיה כמובן שיהיה המנון, אבל לשים את הדברים על דיוקם, במדינת ישראל יש נהלים והנוהל הוא מאוד ברור בעניין הזה.

מה הנוהל?

שההמנון מושמע באירועים ממלכתיים ואירועים רשמיים, ומכיוון שזה היה לא זה ולא זה - - -

מה זה אירוע רשמי?

ועדת סמלים וטקסים היא זו שקובעת וזה כמובן - - -

מה זאת אומרת? כשיש נשיא מדינה וראש ממשלה זה לא אירוע לאומי?

ראש הממשלה לא היה באירוע הזה.

אז כשנשיא המדינה נמצא שם, זה לא אירוע?

לא. יש הרבה מאוד אירועים שהנשיא מגיע אליהם, שהוא מוזמן אליהם, רוב האירועים, דרך אגב, שהנשיא מוזמן אליהם, שהם לא אירועים, לא ממלכתיים ולא רשמיים ולא מושמע בהם המנון.

אוקיי. כמה כסף אתם השקעתם?

לא שקל אחד אפילו.

בית הנשיא לא השקיע שקל.

זה היה אירוע שהנשיא הוזמן אליו, אבל זה לא היה אירוע שלנו.

מי ארגן את האירוע הזה?

האירוע בבלומפילד אורגן על ידי, בגדול, בתחילה על ידי משרד ראש הממשלה, אם אני לא טועה. הוא ארגן את הישיבות, אצל יוסי קטריבס, שעשה עבודה מאוד טובה - - -

אבל מי יזם את האירוע הזה? מי יזם את הבאת ברצלונה לארץ?

הנשיא הזמין את ברצלונה ארצה, שנענו, וברצלונה עצמם לקחו כאן קבוצה, אני לא זוכרת אפילו מה שמה, מה שמה של הקבוצה? קומטק, שהם אלה שארגנו להם את כל האירוע. הם עבדו מול כל הגורמים - - -

מי מימן את ההגעה שלהם?

הקבוצה עצמה מימנה את הכול והם אפילו, מה שקרה זה שהרבה מאוד אנשים רצו לקבל כרטיסים ולא היו כרטיסים, למה? כי קבוצת בארסה אמרה 'אנחנו מממנים את האירוע, אנחנו לא רוצים שהאירוע יהיה מסחרי בשום אופן', ובגלל זה לא היו כרטיסים והיחידים שבעצם נכנסו לאצטדיון היו ילדים, ילדים שהביאו אותם משרד החינוך, משרד התרבות והספורט, ויש בזה משהו מאוד יפה, שהאירוע חשוף רק לילדים ולא לכל מיני כאלה שיש להם כסף.

זאת אומרת שבית הנשיא לא העביר כסף לסוגיה הזאת. הייתה חסות לאירוע הזה?

כנראה שבארסה עצמה, היא מימנה את הכול. משרד החינוך, אם אני לא טועה, אני לא רוצה לדברר אתכם, אבל משרד החינוך נתן את הסיוע הכספי להביא ילדים, לדאוג שם לביטחון שלהם - - -

אבל מי נתן חסות לאירוע הזה?

זה אירוע של בארסה, בארסה עצמה.

בארסה נתנה לעצמה את החסות, במדינת ישראל?

ובגלל זה חשוב לנו - - -

רגע, אני רוצה להבין. אני יכולה להגיע לבארסה ולתת חסות לעצמי?

זה לא חסות, את רוצה לקיים אירוע.

אני שואלת שאלה פשוטה, מי נתן חסות לאירוע הזה?

אז אני עונה לך לגמרי, קבוצת בארסה.

מי אתה?

אני ממשרד החוץ.

אז אולי אתם תעזרו לנו. מישהו יכול לעזור לי? מי נתן חסות לאירוע הזה?

לא כל מי שמגיע צריך לתת לו חסות. אין מושג כזה לתת חסות לכל אירוע.

כן, אבל הם באו, מי אירח אותם? אני יודעת שכשבא לכנסת מישהו יש מישהו שמארח אותו.

כל מקום שהם הגיעו - - -

אבל היה להם איזה מישהו על שארגן אותם? שהיה איתם בקשר?

מישהו-על שארגן אותם זה קבוצת קומטק, שעמדה בקשר עם הגורמים, מכיוון שהם נפגשו עם משרד החינוך - - -

מי זה קומטק?

אתם לא הזמנתם אותם.

<
דניאל בנעים הוא המנכ"ל. >

זאת אומרת דני בנעים יזם את האירוע, לא משרד רוה"מ, לא משרד הנשיא. אני רוצה להבין, זה אירוע פרטי? האם האירוע הזה היה אירוע פרטי?

זה אירוע שהם ארגנו.

אני שואלת האם זה היה אירוע פרטי.

זה אירוע שהם ארגנו אותו - - -

אבל אני שואלת אם זה אירוע פרטי.

אבל אני עונה לך, כמו שבמדינה עונים בדרך כלל. זה אירוע שמומן על ידי קבוצת בארסה, ההחלטה לעשות את משחק הכדורגל הזה היא של קבוצת בארסה וזה היה גם מימון שלהם. משרד החינוך סייע, ושוב פעם, אני לא רוצה להיות הדוברת פה, להביא את הילדים ויפה עשו.

אוקיי. אני שואלת את משרד החינוך, מדוע מיליון שקלים על חשבון משלם המיסים, שילמתם על אירוע פרטי של בארסה?

היה כאן אירוע שבו משרד החינוך נקרא להיות שותף.

על ידי מי הוא נקרא?

על ידי משרד ראש הממשלה הוא נקרא להיות שותף באירוע. משרד החינוך ראה באירוע הזה הזדמנות גם לאפשר לילדים בחופש להיות חלק מאירוע מרשים, 12,000 ילדים, ובאותו זמן להשיק את הנושא השנתי של משרד החינוך שהוא 'האחר הוא אני'.

נראה לך שבפרויקט 'האחר הוא אני', שהוא כל כך מדבר על כל אחד והסובלנות של אחד כלפי השני, ההמנון של מדינת ישראל צריך להיות מושמע?

בוודאי שכן.

למה ההמנון לא הושמע?

אין לי מושג. אני ידעתי עד לרגע האחרון, הייתי שם בתוך האירוע בתור מנהל מינהל חברה ונוער, גם שר החינוך דרש בצורה מאוד ברורה, שההמנון יושמע.

אז מה קורה? אז שר החינוך, לא מתייחסים אליו? הוא נותן מיליון שקלים - - - ממי דרשת שההמנון יושמע, דרך אגב?

ממערך ההפקה. מערך ההפקה של האירוע. גם היה צוות של הלהקה המשולבת של תנועות הנוער, שהיה שם במקום, היו גם הופעות מחוץ ל - - -

מי זה מערך ההפקה? זה קומפקט הזה?

קומטק.

נדרש בצורה ברורה, וגם היה ברור בתוך התכנית שהולך להיות מושמע המנון המדינה מבחינתנו.

זאת אומרת שמי שהחליט לא להשמיע את ההמנון זה הגוף הפרטי. הגוף הפרטי שאנחנו באנו ועשינו לו כבוד ופרסמנו את זה והנשיא הגיע, כנשיא, כי הוא לא איש אישי, הוא נשיא, שר החינוך הגיע כשר חינוך, השקענו כסף, באנו והבאנו תלמידים ובעצם מי שהחליט זה הבחור הזה, הקומטק הזה.

לא יודע.

מה אתה לא יודע? אני רוצה לדעת מי החליט על זה. מה את אומרת, אפרת, מי החליט על זה?

את רוצה שאני אגיד מה אני חושבת?

כן.

אני חושבת שאת בתור אשת הסברה, שבאת מתוך ההסברה - - -

ההסברה כרגע לא חשובה, אני שואלת אותך כרגע שאלה - - -

לא חשובה?

לא, הכבוד הלאומי שלנו יותר חשוב. מסי בסוף לא יהיה כל החיים שלו, מדינת ישראל, הדגל וההמנון יהיו כל החיים שלהם. להצטלם עם מסי זה נחמד, אבל יותר חשוב לנו להצטלם עם הדגל ועם ההמנון.

לא, לא, מה שאני רוצה להגיד פה - - -

לא, אל תגידי לי, אני שואלת אותך שאלה, בתוך הוועדה שלי ייצאו דברים מאוד ברורים, אל תדאגי - - -

לא, מתוך הוועדה שלך צריכה לצאת קריאה יפה לבארסה - - -

בטח, תצא קריאה. מאה אחוז, לבארסה תצא קריאה. בארסה שומרת על הכבוד הלאומי שלה, תיכף נדבר על בארסה, מה שאנחנו לא מצליחים לעשות, בגלל מסי כנראה. הוא כל כך מבלבל אותנו שלא הצלחנו לשמור על הכבוד הלאומי שלנו, אבל תיכף נדבר על זה.

-- - היה צנוע מאוד ונחמד מאוד, אני חייבת להגיד.

מצוין, רק שהמדינה שלנו, צריך לזכור שיש לנו מדינה, הנשיא צריך לזכור שהוא נשיא מדינת ישראל, לא בארסה ולא או"ם.

אני רוצה להגיד משהו - - -

תיכף נדבר.

לא, אבל יש פה טון לא נעים כלפי הנשיא.

יש טון מאוד נעים, אני לא מדברת על הנשיא, אני מדברת עכשיו על ה - - -

בואו נשנה את הטון הזה וכרגע.

מה שאני מבינה ממך, שאתה בעצם קיבלת הנחיות.

אנחנו התכוונו לשמוע את ההמנון.

אז מה אמרו לכם? כששאלתם למה אין את ההמנון, מה אמרו לכם?

רק אחרי האירוע ידענו שלא היה את ההמנון.

רק אחרי האירוע.

אנחנו כמשרד הספורט, אני רוצה להדגיש, שלא היינו מעורבים בכלל בסוגיית השמעת ההמנון, אבל גם המשרד וגם השרה בהחלט התכוונו שכן ההמנון יישמע בבלומפילד באירוע שהיה.

הבנתי. אני לא מבינה איך שרים מתכוונים ובסוף חברה פרטית עושה מה שהיא רוצה.

עוד פעם, אנחנו לא היינו מעורבים בכל ההליך של ההפקה.

אבל איך יכול להיות שחברה פרטית - - -? מישהו יכול להשיג לי את החברה הפרטית הזאת? מישהו שנדבר איתו תוך כדי הדיון? יש ודאי למישהו את הטלפון של בעל החברה. מי זה בעל החברה?

דניאל בנעים.

יש לך את הטלפון שלו במקרה?

אני אבדוק, אני לא בטוחה.

סתם מעניין אותי לדבר איתו, נראה מה - - -

לי אין את הטלפון שלו, אבל הייתה מעורבות של מרכז פרס לשלום, עד כמה שאני יודע. הם היו הגוף שקישר את הנושא של הגעת הקבוצה לארץ.

זה היה בשלב הראשוני.

זה היה בשלב הראשוני, אבל הם אלה שחיברו את הדברים עם הנציגים של בארסה בארץ, צימרמן וחבורתו. אני הייתי ברוב הישיבות שהיו במשרד ראש הממשלה בנושא הזה.

זאת אומרת שמרכז פרס לשלום הוא - - -

הייתה לו מעורבות, אני לא יכול להגיד לך באיזה מידה.

אני אסביר. מרכז פרס לשלום לפני כמה חודשים, כשבארסה הגיעו, הם גם פנו - - -

לא, מרכז פרס לשלום היו מעורבים עד הסוף. עד הרגע האחרון. גם באירוע הם היו בין מנהלי האירוע. גם אלה הדמויות המרכזיות שהיו מעורבות. שרק לא נתבלבל.

אז מרכז פרס לשלום ארגנו את כל האירוע הזה?

גם שם, הדמויות המרכזיות במרכז פרס לשלום הם היו המנהלים של האירוע על המגרש. הם היו על המגרש, הם אישרו למי להיכנס ולצאת.

אני לא רוצה לדבר בתור מרכז פרס, כי אני לא רואה שהם הוזמנו לדיון הזה.

הם הוזמנו, אבל הם לא באו. כנראה הייתה להם סיבה למה הם לא הגיעו.

אני לא חושבת. אני חושבת שגם משרד ראש הממשלה לא נמצאים פה.

גם הם לא הגיעו.

והם אלה שריכזו את כל העניין.

בדיוק, משרד רוה"מ הוא זה שהוביל את כל האירוע.

מי במשרד רוה"מ?

יוסי קטריבס, משנה למנכ"ל, הוא ישב בראש הדיונים שהיו אצלם בנושא הזה. בתור מי שהיה ברוב הדיונים האלה בחודשיים האחרונים, חוץ מאחד שהיה בתל אביב, אני לא זוכר שנושא ההמנון אי פעם עלה כנושא בדיונים. בדיונים שהיו במשרד ראש הממשלה. היו גם דיוני משנה וכו', לא זוכר שנושא ההמנון עלה כאישיו.

זה לא צריך לעלות, כי זה צריך להיות ברור שמשמיעים את ההמנון.

אני אומר שזה לא עלה.

אבל מי בסוף אישר את הליין אפ של המשחק? מרכז פרס לשלום?

אני חושב שקטריבס היה זה שהוביל את הדברים ותיאם בין הגופים, אבל היו גם דיוני משנה בנושאים ספציפיים, אם זה המשטרה, אם זה נושאי ביטחון וכו'. וקומטק היו אלה שבעצם היו אנשי הקשר בסיפור.

לא נראה לי הגיוני שחברה פרטית קובעת אם יושמע ההמנון או לא יושמע ההמנון. זה נראה לי מאוד מאוד מוזר, הדבר הזה, ויש לי תחושה שכאן היו כמה דברים מאחורי הקלעים שאנחנו לא מכירים אותם. נראה לי לא הגיוני שבמשחק מהסוג הזה לא מושמע ההמנון. אני מבינה שגם משרד החוץ חושב ככה, גם משרד התרבות חושב ככה וגם משרד החינוך חושב ככה. האם מנכ"לית בית הנשיא חושבת ככה גם?

אנחנו תמיד, אבל תמיד, בעד ההמנון.

אתם תמיד בעד ההמנון. למה לא דאגתם לדוגמה שההמנון יהיה שם, שיושמע ההמנון?

אנחנו יכולים לחייב המנון רק כשיש אירוע ממלכתי ואירוע רשמי, וכיוון שזה לא היה וזה היה אירוע שהוא אימון ולא אירוע שהוא אפילו משחק, אין בזה משהו שהוא דורש לפי הנוהל.

נשמע לי מוזר, התשובה שלך. אני מאמינה שלצופים יש קצת יותר אינטליגנציה ממה שזה נראה, אני מקווה שאת מאמינה לתשובה שלך. זאת אומרת מה זה אימון? כשבארסה מגיעים לכאן לאימון והיום ברצלונה זאת הקבוצה הכי מוכרת בעולם, כמו שאמרתם, לא סתם חשבתם ללכת על בארסה, אלא בגלל שבעצם אתם רוצים להעביר את המסר של שלום, אנחנו רוצים להעביר את המסר לשלום בתוך מדינת ישראל, מדינת היהודים, עם הדגל והסמלים שלה. זה לא נראה הגיוני, שבמשחק כזה של אימון, או כל דבר אחר, יושמע ההמנון של מדינת ישראל בצד הדגל?

בוודאי.

אז למה זה לא קרה? אתם, בית הנשיא, שכל כך דואגים שכשהנשיא מגיע הכול יהיה בדיוק כמו כללי הפרוטוקול, שיהיה מסודר, למה לא דאגתם שלפחות, אם זה לא הפרוטוקול, ששם יושמע ההמנון? הנשיא מגיע בכל זאת לאירוע כזה חשוב, כל העולם רואים, הבאנו 12,000 ילדים, ניצבים בעצם, הם הגיעו כניצבים, הרי למה הם הגיעו לשם, הילדים?

הילדים הגיעו לשם כדי להיחשף לאחד המשחקים הכי מרגשים אולי שהיו להם? למה ניצבים?

איך בדיוק היה להם? במה? שהם ראו את המשחק? בזה שחלקם שיחקו את המשחק? אני שואלת אותך שאלה.

אותי אישית כדורגל לא מעניין, אבל כנראה שאת הילדים האחרים זה מעניין. אני מתארת לעצמי שיש פה כמה בשולחן הזה שחושבים אחרת ממני וממך. נכון? יש לי דרך אגב סיכות של בארסה, אני מתארת לעצמי שיש פה כאלה שמאוד יתרגשו מזה. אני אישית לא, אני מתארת לעצמי שגם את לא.

אני מאוד מתרגשת מזה, אבל אני גם מתרגשת מאוד מהדגל וההמנון, בוודאי כשמדובר על הנשיא.

אני יכולה להבטיח לך שגם אנחנו, וגם אנחנו בבית הנשיא.

ארז, מה אתם למדתם, משרד החינוך, מהאירוע הזה?

מה הכוונה מה למדנו?

מה למדתם? להבא יפנו אליכם שוב, מרכז פרס בהתחלה, וההפקה הזה, קומפק, קומטרס, מה למדתם מזה? בארסה היום, מחר זה יהיה מדריד, מחרתיים זה יהיה קבוצה אחרת, הרי כולם אנשים, הם בני חלוף. מה למדתם מזה?

ברמה עקרונית, מעשית, בכל אירוע ממלכתי או אירוע רשמי או אירוע שבו שר החינוך משתתף - - -

זה היה בעיניכם אירוע רשמי?

או אירוע שיש בו יסוד טקסי, במשרד החינוך משתדלים שיושמע המנון המדינה, וכך יהיה להבא.

כן, זה לא קרה עכשיו, אבל כך זה יהיה להבא.

בוודאי. כך זה היה בעבר, ככה זה יהיה - - -

זו הייתה גם פשלה שלכם, שזה לא קרה.

האם זו הייתה פשלה שלנו?

אני ראש המטה של השר. אני רוצה להבהיר שני דברים, שנראה לי שיש פה חוסר הבנה. דבר ראשון, אנחנו לא התקשרנו מול, לא מרכז פרס לשלום הביא אותנו לאירוע הזה, אנחנו אפילו לא ידענו שהם שותפים עד שלב מסוים, אנחנו נקראנו לאירוע הזה על ידי משרד ראש הממשלה והרמנו את הכפפה לעשות אירוע חינוך. במסגרת המימון של משרד החינוך, יותר מ-12,000, 14,000 ילדים נטלו חלק באירוע, מעבר לזה אנחנו - - -

איזה אירוע חינוכי היה שם, מעבר לזה שהם צפו במשחק?

קודם כל עוד לפני המשחק, כחלק מהתקציב שמימנו, הוקמו ביתנים מסביב לכל אצטדיון בלומפילד שבהם לקחו חלק להקות של חינוך מיוחד, של אוטיסטים, של נכים, באו ושרו והציגו והופיעו. מבחינתם זו הייתה חשיפה ובמה מדהימה וכל הילדים צפו בהם. כל המסרים, ארז דיבר על השקת הנושא השנתי שלנו, המסרים של משרד החינוך של 'האחר הוא אני', זו הכותרת שאנחנו נותנים לכל השנה שלנו, לקחו חלק באירוע, גם במופע שהיה עוד לפני שבארסה עלתה, סדר גודל של שלושת רבעי שעה בשיתוף ילדים שלנו עם המסרים שלנו, וכמובן מערך היסעים אדיר, להביא ילדים מדן עד אילת. אבל כל זה בצד.
לגבי סוגיית ההמנון. אני לא אחראי על המשרד, אני אחראי על שר החינוך והיות ששר החינוך השתתף באירוע הזה, כמו בית הנשיא שמייצגים את הנשיא, בשלב די מוקדם בדיון על הליין אפ עלתה שאלת ההמנון - - -

מי היה בדיון על הליין אפ?

אנשי בית הנשיא לא השתתפו בדיון הזה. מי שהשתתפו בו זה אנחנו, יחד עם ההפקה ואנשי מרכז פרס לשלום, שגם להם הייתה קבוצת ילדים באירוע. מסיבות כאלה ואחרות הייתה שם אולי מחשבה למישהו שההמנון לא יושמע, אני יצאתי לרגע - - -

למי זה לא היה?

לא, להפקה. הם אמרו, יהיה פה המנון, לא יהיה פה המנון. אמרתי להם, 'חבר'ה, תנו לי שנייה', התייעצתי עם השר כדי להיות בטוח במה שאני אומר, חזרתי לחדר בנוכחות של לדעתי 15 איש שהיו שם, כולל מנכ"ל החברה וכולם, אני הודעתי שמבחינתנו, מבחינת שר החינוך, אין פה אופציה אחרת, זה או שמשמיעים את ההמנון או שמשמיעים את ההמנון, או שאנחנו לא יכולים להיות חלק מהאירוע.

הייתם חלק באירוע למרות שלא השמיעו את ההמנון. זה שאמרתם זה בסדר.

התקבלה שם הבנה והחלטה שההמנון יושמע, כמו המסרים האחרים שאנחנו דרשנו שיהיו בתוך האירוע - - -

ההמנון הקטלוני הושמע?

לא. אני הייתי במשחק, לא היה המנון.

התקבלה שם החלטה שבוודאי ההמנון יושמע. זה היה נכון לנקודת הזמן הזו.

זאת אומרת באתם לאירוע ובאירוע נוכחתם שאין המנון. זה בעצם מה שהיה.

בסוף האירוע. בדיעבד.

זאת אומרת חיכיתם ש - - -

אנחנו, הצוות המקצועי של משרד החינוך - - -

רגע, אני רוצה רגע להבין, האם ידעתם מראש שלא יושמע ההמנון בסופו של דבר או לא?

מה שאני הבנתי מאנשי לשכת הנשיא, זה כמו שאמרה פה אפרת, יש להם פרוטוקולים מדויקים לדברים האלה, הם עובדים לפי הפרוטוקולים והם קיבלו החלטה לפי הפרוטוקול.

אבל בעל המאה הוא בעל הדעה. אתם שמתם מיליון שקלים, אתם קובעים. בית הנשיא לא קובע כלום, כי הם בעצם - - -

נאמר שם במפורש שאנחנו בעד ההמנון. גם נאמר שם במפורש שעל אף שאנחנו מבינים בפרוטוקולים - - -

לא, שנייה רגע, אני רוצה להבין.

האמת היא שזה מתחיל להיות - - -

לא, זה לא מתחיל, זו בדיוק הסוגיה. זה בדיוק העניין, ההמנון זה לא משהו, זה עוד ג'ינגל, מה שחשוב זה מסי והתמונות והנשיא שהצטלם עם כל העולם ואחותו, אבל המדינה הזאת לא חשובה והמדינה הזאת חשובה, וכשיהיה פה משחק של בארסה, מצדי שלא יבואו לפה. עם כל הכבוד לחינוך. בסוף יש לנו מדינה שאנחנו צריכים לשמור ולהגן על כבודה ופה זה לא קרה, ואני רוצה להבין למה שמו מיליון שקלים מתקציבי ולא היה שם המנון. יש כאן את חוק הדגל וההמנון ואנחנו נתקן אותו. יש גבול כבר למה שאומרים, ההמנון זה לא רציני. כמו אברמוביץ, מה זה המנון? עוד ג'ינגל, מר אברמוביץ, אבל מתחילים בהמנון ועובדים אחר כך לאסירים ועוברים אחר כך לריבונות. להמנון יש משמעות והדיון הזה פה הוא על ההמנון, לא על המשחק. איזה מין דבר זה, להגיד לי שההמנון לא חשוב?

מישהו אמר שההמנון לא חשוב?

לא, אז מה את אומרת לי לאן זה הגיע? זה הגיע, זו השאלה שלי, אני לא שואלת על שום דבר אחר. אני רוצה לדעת למי להפנות אחר כך את המכתב שלי, לראש הממשלה? לנשיא? לשר החינוך? שר החינוך שם מיליון שקלים, אני בוועדת הכספים לא הולכת יותר להעביר כסף למשרד החינוך, אני מודיעה לך. לא תקבלו כסף, אם הכסף הולך לדברים מהסוג הזה, כשאתם בעצמכם לא עושים את מה שאתם נדרשים לעשות, זו בעיה. עם כל הכבוד, שר החינוך שי פירון נתן מיליון שקלים, הוא היה צריך לוודא - - -

יושבת ראש הוועדה, אחד, היה אירוע, מצד אחד מכובד, משמעותי ל - - -

אין לי ספק, עזוב, אני לא מדברת על זה, אני בטוחה שהיה - - - דרך אגב, לא רק מכובד, מרגש.

משמעותי לילדים.

בטוח.

עם כל הדברים מסביב. כל המערך המקצועי, כולל שר החינוך, ידעו שיהיה המנון.

אבל אומר כאן הרמ"ט (ראש המטה) משהו אחר.

יכול להיות, אבל עד הרגע האחרון, יש לי פה את הליין אפ, אני הייתי אחראי מקצועית.

שנייה רגע, אומר פה הרמ"ט משהו אחר. אומר פה הרמ"ט, והוא אומר את זה בצורה הכי אמיתית ושקופה ואנחנו רוצים לתקן את הדברים להבא, ואומרת כאן מבית הנשיא, ואני מכבדת את מה שהיא אומרת, זה לא אירוע של בית הנשיא ולכן לא פעלו על פי הפרוטוקול, והיא צודקת, על פי הפרוטוקול יכול להיות שלא צריך להיות מנוגן ההמנון, אני הייתי חושבת אחרת, אבל בואו נעזוב, כי בית הנשיא מתנהג לפי פרוטוקול. אומר פה הרמ"ט, אנחנו באנו לדיונים, היו מספר דיונים, בדיונים האלה עלתה סוגיית ההמנון ושר החינוך בא וביקש, בגלל שהוא אדם ערכי והוא אדם שמבין את המשמעות של ההמנון, שם כסף ואמר 'אני רוצה שיושר ההמנון'. פנה לבית הנשיא, בית הנשיא הבהירו לו שבאירוע כזה, על פי הפרוטוקול, לא חייב להיות המנון, אני צודקת?

אנחנו לא פנינו עם זה לבית הנשיא, אנחנו דיברנו עם ההפקה.

ההפקה, קומטק, הם קבעו.

אנחנו מימנו אירוע פרטי?

כן, מימנו אירוע פרטי.

מדינת ישראל מימנה אירוע פרטי?

כן, זה מה שקרה. הם יחזירו את הכסף, דרך אגב. על זה אני - - - על זה דרוש ועדת חקירה. מיליון שקלים, במקום לתת למתנ"סים ולילדים המוגבלים האלה נתנו עכשיו לממן הפקה. מיליון שקלים, אני רוצה עכשיו מיליון שקלים שתיתן לילדים המוגבלים.

עבר כסף מימון לקומטק? עבר לחשבון קומטק?

לא, חבר'ה, לא - - -

די, מה קורה פה? אני רוצה לדעת רגע איפה הבעיה.

אני אענה לך עוד פעם.

אם הבעיה היא פרוטוקול, נתקן את הפרוטוקול. אני רוצה לדעת מה היה כאן.

קודם כל ברור מאוד שמה שצריך להיות מתוקן אתם תדעו לתקן. אני אומר, משרד החינוך מימן את ההסעה של התלמידים, את ההזנה של התלמידים, את האבטחה של התלמידים. אנחנו שילמנו בתוך עצמנו לתוך הדברים הללו. ומשרד החינוך, בצד הנוסף, ידע לאורך כל הדרך - - -

אתה אומר את זה בפני הרמ"ט?

אני אומר בשמי, אני ארז אשל, שהיה אחראי מנהל מינהל חברה ונוער, יש לי גם את הלו"ז, שכאן כתוב, הבאנו גם להקה לצורך הדבר - - -

כתוב בלו"ז - - - ?

המנון המדינה, אתה יכול לראות.

באיזה שלב?

המנון מדינת ישראל, בשש וחצי המנון מדינת ישראל.

אתה ידעת באיזה שהוא שלב שלא יהיה המנון?

אני אומר לך שאנחנו סיכמנו כבר בשלב מוקדם שיהיה המנון.

הבנתי, ואחר כך הבנתם?

וככה הבנו ממש עד בסמוך לאירוע. לצורך העניין, לא השר, לא גורמי המקצוע, הם בכלל לא ידעו מהדבר הזה. הם בכלל לא ידעו, הם ידעו לאורך כל הזמן, כמו שארז אומר, שיהיה המנון. כך גם השר ידע.

מישהו מחק את ההמנון מהשורה. תראה לה את זה.

מי מחק את ההמנון? ההפקה? באישור של מי? תיכף נדבר עם ההפקה. זה פשוט מעניין אותי לדעת.

תתקשרי להפקה ותשאלי אותם.

רגע, אתה אומר שתתקשר להפקה ואתה - - -

רק שנייה, אבל איך אתה יכול לתאם דבר כזה עם ההפקה? אתה, כנציג שר החינוך, מעביר מיליון שקלים, איך זה יכול להיות?

אתה אומר לי עכשיו 'תלך דבר עם ההפקה'? אתה מגלגל את האחריות להפקה?

אני יכול לענות?

ההפקה לא חייבת דין וחשבון.

רגע אחד, נראה לי שיש בינינו אי הבנה. שאלה יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת רגב, מי אמר להפקה לא לשיר את ההמנון. אני אומר שאני לא יכול לענות בשם ההפקה.

אני שואל, האם מדינת ישראל העבירה כסף לחשבון הפרטי של קומטק?

אני לא בקי בחוזה. זה לא תפקידי.

יש תקציב של 1,100,000 שקלים לטובת העניין - - -

עזוב, נו, הם לא יודעים למי העבירו את זה.

האם הועבר כסף משלם המיסים לקופת קומטק?

אני לא מתקשר בשם המשרד, אני לא בקי בחוזים.

אף אחד לא בקי פה בחוזה הזה? אני שואל לאן עברו מיליון השקלים ממשלם המיסים?

אתה יכול לשאול שוב, אני אומר לך שאני - - -

אתה לא יודע.

אני לא הגורם המקצועי במשרד.

אתה אומר לי שאתה לא יודע, נכון?

אם אתה תרצה, בגלל שזו אחריותי, כל דבר שיצטרך, אני גם אוציא דוח, אם אתה צריך, בדיוק.

תוציא דוח לוועדה.

אתה מנהל הוועדה?

לא, אני לא מנהל.

סליחה, לא ידעתי. עוד פעם, מי אתה?

אני הדובר.

אז אוקיי, אז בכלל התבלבלנו עם מי אני מדבר. התבלבלנו קצת. התבלבלנו, נכון? אתה דובר.

טוב. הבנתי. זאת אומרת אתם העברתם כסף ואתה לא יודע למי. אתה רק הרמ"ט של השר.

אני האחראי, אבל אני הגורם המקצועי. אני אחראי, כספים עוברים דרכנו.

אז למי העברת את הכסף?

עוד לא העברתי שום כסף, אנחנו נמצאים בתהליכים. את יודעת, יש אירוע, היה אירוע, אירוע מכובד, אירוע משמעותי, אירוע שככל אירוע מפיקים לקחים ומשתפרים לאירועים הבאים.

אתם מתכוונים לשלם את האירוע הזה, למרות שאמרתם שאם לא יהיה ההמנון לא תשלמו לו?

עוד פעם, אנחנו הבאנו 12,000 תלמידים, מקומות נוספים השלימו עוד תלמידים, אנחנו צריכים לשלם לחברות ההיסעים, אנחנו צריכים לשלם את המזון. יושבת ראש הוועדה, האירוע לעצמו מול התלמידים הוא אירוע משמעותי מאוד, עם המסרים המשמעותיים שעברו בו.

יש למישהו משהו להוסיף? משרד התרבות, יש לכם אולי משהו להגיד? הסקתם מסקנה מהאירוע הזה?

(שיחת טלפון עם דניאל בנעים).

דניאל, שלום, מדברת מירי רגב, אנחנו באמצע דיון, כך ששומעים את השיחה שלנו כולם, זה דיון בעניין השמעת ההמנון במשחק אימון של בארסה ורציתי להבין האם מדינת ישראל שילמה לכם כחברה פרטית 1,100,000 שקלים, אחד, ובי"ת, מי החליט שהוריד את ההמנון מהטקס? האם אתם החלטתם למדינת ישראל שאתם מורידים את ההמנון, או גורם אחר החליט על זה?

מי קישר אתכם? מי בעצם העסיק אתכם? משרד החינוך. אוקיי, משרד החינוך. אני יודעת, רק מיליון שקלים, זה עוזר רק לכמה מתנ"סים בארץ, זה בסדר. אז משרד החינוך נתן כסף קטן, מיליון שקלים, כסף גדול לאחרים. אבל בסדר. אז משרד החינוך לקח חלק מלא באירוע, אוקיי, הבנתי.
ומי הנחה אתכם להוריד בסוף את ההמנון? הבנתי. ממי הבנתם? שאלתי ממי הבנתם. זאת אומרת גם משרד החינוך היו בישיבה ביום שישי והם ידעו שלא הולכים לשיר את ההמנון? כולם ידעו. הבנתי. הבנתי. מאה אחוז, תודה רבה לך. ביי.

טוב, הוא אמר שישבתם בישיבה ביום שישי כולם, הבנתם שזה לא אירוע ממלכתי, כמו שאמרה כאן באמת אפרת והחלטתם לא להשמיע את ההמנון. משרד החינוך היה חלק מהדיונים האלה.

אני מבקש - - -

אפשר להגיד מה שאתם רוצים, כדאי שתגידו לפני שאני מסכמת, כי לפי מה שאמר פה בעל ה - - -

רגע, מי הוא זה שאמר את זה?

זה ששילמתם לו מיליון שקלים. זה ששאלתם אותו אם להשמיע את ההמנון או לא.

דקה, יושבת ראש הוועדה, קודם כל אני מבהיר חד משמעית - - -

אז תבהיר שוב, כדי שנבין.

הכסף, לבקשת משרד ראש ממשלת ישראל, הועבר לטובת הסעת ילדים, תלמידי משרד החינוך, להסיע. כל אוטובוס עולה 3,000 שקל, בואי נעשה מכפלה של האוטובוסים, 50 ילדים באוטובוס - - -

לא, אני שואלת אותך - - -

רגע, אני עונה.

תקשיב רגע - - -

אבל את כל הזמן מדברת על מיליון שקלים ואני מסביר - - -

אני שואלת אותך שאלה, הייתם ביום שישי בישיבה?

אני לא הייתי בשום ישיבה ביום שישי.

כולל משרד החינוך, ככה הוא אמר.

אני לא הייתי בשום ישיבה ביום שישי, שום גורם מקצועי לא היה בישיבה ביום שישי, הגורמים המקצועיים של משרד החינוך שעבדו בצורה שיטתית מול הדברים והבהירו חד משמעית, היה ברור שיושר המנון המדינה, בצורה חד משמעית. עכשיו תזמני אותו פעם נוספת, את הבן אדם. אבל חזקה עלינו שאנחנו באירועים שאנחנו משתתפים - - -

אני שומעת אותך, תסלח לי, ארז, ואני מתביישת.

על מה את מתביישת?

אני מתביישת על התשובות שלך. אני מתביישת בתשובות שאתה נותן לי, שאתה לא ידעת שלא יהיה המנון.

באמת לא ידעתי. גם השר לא ידע.

ואתם לא ישבתם בישיבה והשר לא ידע ואף אחד לא ידע.

באמת, בצורה חד משמעית.

וחברה פרטית מחליטה לבד החלטות.

אז כאן באמת ראוי שתחקרי את הדברים.

יושבת ראש הוועדה, אני חושב שיש פה אי הבנה ושדברים פה נפלו בין הכיסאות. אני אומר את הדברים בצורה ברורה וישרה, כי זו דרכי. אני מתנצל אם זה לא בסדר. אנחנו הבהרנו בשלב מאוד מוקדם בדיונים שבאירוע הזה ישירו את שירת התקווה, כל עוד אנחנו אחראים על הליין אפ. החברה, יגיד לך את זה דני בנעים, את יכולה לשאול אותו אם עופר אמר, הוא יגיד לך שכן. החברה הסכימה, שמחה אפילו, הביאה את דוד ד'אור שישיר את התקווה. מרכז פרס לשלום, גם הוא, להבנתי לפחות, שמח.

שילמו גם לדוד ד'אור שישיר את זה?

אין לי מושג. אני לא בקי פה בחוזים בכלל. ביום שישי בצהריים, לפני האירוע, אני השתתפתי שם, ארז, כמו שהוא אומר, לא, לא הגורמים המקצועיים, גם לא השר, הם לא השתתפו, הם יכולים להגיד לי שאני לא בסדר אם לא העברתי פה את המידע, יכול להיות, אני מקבל את ההערה בהבנה. שם הובהר על ידי אנשי בית הנשיא שהטקס הוא במעמד הנשיא ואין לפי הפרוטוקול את נושא התקווה. עכשיו, יכול להיות, ופה אני אומר שיש אולי אי הבנה בינינו, יכול להיות שבאירוע שכמו שאת אומרת בעל המאה הוא בעל הדעה אנחנו היינו צריכים להבין באותה סיטואציה שהליין אפ הוא בשליטתנו. זאת לא הייתה הבנתנו. יכול להיות שגם בית הנשיא מצדו הבין - - -

לא, אבל זה גם לא נכון מה שאתה אומר.

זאת אומרת את זה הבנת ביום שישי. אז הבנת.

אני אומר, יכול להיות שיש פה אי הבנה בינינו.

אין פה אי הבנה, יש פה אי הבנה של החומר. בואו לא נגיד דברים שהם לא נכונים, כי בית הנשיא הוא בעד המנון וכשבית הנשיא נשאל מה הפרוטוקול, אז מתפקידנו גם להגיד מה הפרוטוקול ומה לא פרוטוקול. אנחנו בעד המנון ואין לנו שום בעיה עם זה, ולהיפך, אנחנו תמיד בעד ההמנון. אנחנו תמיד רק משדרגים אצלנו את האירועים בבית הנשיא, אירועים שקשורים למדינה, את מכירה את האירוע של מצטייני הנשיא, גם ביום העצמאות, שזה הפך להיות באמת אירוע ענק. אין אצלנו דברים כאלה, אז אני רוצה שהדברים יהיו ברורים.

אין לי שאלה, אפרת, זה פשוט. אני אגיד לך מה קרה, בסדר? הבהרתם שם את הפרוטוקול, מה הוא מחייב ומה הוא לא מחייב, הבינה באותה סיטואציה חברת ההפקה מה שהבינה וכנראה שפה, ושווה לחדד את זה, נפלו הדברים. אני אגיד איפה, לדעתי, אם אנחנו מחפשים לקח מקצועי, מה הלקח המקצועי. השאלה היא כזאת, נמקד אותה, האם אירוע שהוא במעמד הנשיא, מי שאחראי על הטקס זה בית הנשיא או הגורם, תקראי לזה לצורך העניין המארח. זו שאלה ששווה לבדוק.

ומי זה הגורם המארח?

במובן הזה אני אומר משרד החינוך, אנחנו.

זה אתם. ברור, לכם אין סיי?

אני לא אומר את זה סתם. אני אומר לך שבאותה סיטואציה הדברים לא היו ברורים וכנראה שגם לחברת ההפקה הם לא היו ברורים - - -

אבל, רגע, אם כולם היו בעד ההמנון, אתם הייתם בעד ההמנון והנשיא היה בעד ההמנון וכולם היו בעד ההמנון, אז מי התנגד להמנון? תסביר לי רגע, אני באמת - - - אתה בעד ההמנון, בית הנשיא בעד ההמנון, כולם בעד ההמנון, אז מי נגד ההמנון?

האם זה יכול להיות אנשי בארסה?

לא, לא.

אז מי?

משרד החוץ טוען שזה בארסה.

לא טוען. אמרתי ש - - -

מה דעתך, משרד החוץ? תאיר את עיניי, אני כבר לא יודעת מה. אני יודעת, אני מכירה את בית הנשיא ואני יודעת איך הם עובדים בנושא הזה, אני בטוחה שהם לא היו נגד ההמנון. משרד החינוך, בוודאי שלא היה נגד ההמנון. משרד ראש הממשלה, בוודאי שלא היה נגד ההמנון. אז מי היה נגד ההמנון? החברה הפרטית הייתה נגד ההמנון? אז אני שואלת מי היה נגד ההמנון? ריבונו של עולם, בוא תאיר את עיניי, ארז, תאירו את עיניי. אוקיי, העברת אותי עוד שלב, אמרת לי מה ההבדל בין המארח למעמד, הבנתי את זה, זה יהיה בסיכום.

אני מציעה להעביר את זה לוועדת סמלים וטקסים.

אני שואלת אותך שאלה.

אני עונה לך. מה שאני הבנתי, ויכול להיות שפה, שוב, אני אומר את זה, יכול להיות שטעיתי.

אתה בסדר, מאה אחוז, אין בעיה, קורה, טועים, אני רוצה לתקן את הדברים.

מה שאני הבנתי באותו יום שישי בבלומפילד, זה שאותו קטע, תקראי לו קבלת הנשיא, נמצא באחריות של בית הנשיא ולכן מרגע שנאמר מה שנאמר אני לא מצאתי לנכון לחלוק על האמירה.

אבל מי אמר שלא יושמע ההמנון? בית הנשיא? בית הנשיא.

יש פה את נציגי בית הנשיא, אני לא צריך להיות דובר של בית הנשיא.

לפי מה שאני מבינה ממנו, שבית הנשיא אמר שלא צריך את ההמנון, כי זה לא על פי הפרוטוקול.

אני כתבתי פה משהו.

נורא חשוב שנדע אם זה משרד החינוך או בית הנשיא. בעצם קיבלתם את הבקשה - - -

יושבת ראש הוועדה, בכל שלב - - -

רגע, אתה בעצם קיבלת את העמדה של בית הנשיא, שבגלל שזה לא הפרוטוקול ובעצם בית הנשיא חושב שזה לא מחויב המציאות, אז קיבלת את העמדה הזאת. האם אני צודקת?

אני אומר ככה, בכל שלב שאנחנו נדרשנו במהלך הדיונים, זה היה פעם אחת והיינו מאוד נחרצים באמירה, שאנחנו נדרשנו - - -

אתם כל כך נחרצים באמירה שאחר כך כל כך מהר ויתרתם עליה.

לא, לא, כשאנחנו נדרשנו לשאלה אם ישירו את התקווה, לא הייתה שאלה, התשובה הייתה אחת, ישירו את התקווה.

שכן. וביום שישי בצהריים, כשישבתם כולכם, ואתה היית שם, וכנראה לא העברת את זה אחר כך לארז וזה קורה, לא משנה, אנחנו לא באים כאן לחפש אשמים, אנחנו רק רוצים להבין מה המשמעות של השירה של ההמנון שלנו, אז אתה אומר ששם כולם היו בעד אבל בית הנשיא אמר 'לא חייבים לשיר את ההמנון בגלל הפרוטוקול'.

אבל למה את מפנה אליי את השאלות? את רוצה לשאול את בית הנשיא - - -

מי היה שם בדיון מבית הנשיא?

יעל, אתם הייתם שם וזה בכלל עלה לדיון הנושא של ההמנון?

בואי בבקשה, תצטרפי.

---כיוון שהייתי מחוץ לדלת, עברו על הליין אפ, לא עלה לדיון נושא ההמנון. אני חייבת לומר לך שהתעסקו שם בכל כך - - - זה היה דיון מאוד מאוד - - -

מישהו פה לא אומר את האמת. אני מאמינה שאומר כאן הרמ"ט שעלה שם לדיון הנושא של התקווה.

יכול להיות שזה עלה בתור איזה דיון צדדי, אבל אולי בתוך הדיון המרכזי זה לא עלה.

אני לא מבינה את זה.

יכול להיות שזה לא היה בנוכחותך, יעל.

הבנתי את העניין.

קודם כל אני רוצה לסכם את הדיון, אני אומרת המביש הזה, בעניין ההמנון רק. רק בעניין ההמנון. קודם כל אני רוצה לאחל בריאות טובה לראש הממשלה שלנו והחלמה מהירה. אני רוצה להגיד, אם לרגע מישהו לא הבין, אני מכבדת את בית הנשיא, מכבדת את הנשיא, מאחלת לו שנים ארוכות של בריאות ושימשיך לשמש כנשיא המדינה שלנו.

האירוע הזה של בארסה הוא אירוע יפה, הוא אירוע חשוב, האירוע של משרד החינוך הוא אירוע מאוד חשוב, של לקבל את האחר, רק לקבל את עצמנו, אנחנו צריכים לעשות גם איזה פרויקט, לקבל את עצמנו. על זה נדבר. אולי נשקיע כסף בלקבל את עצמנו כעם היהודי, שיש לו גם מסורת משלו, לא רק לקטלונים יש מסורת משלהם, גם לנו יש מסורת משלנו. האירוע הזה היה אירוע משמעותי, אבל לצערי לא רק אברמוביץ חושב שהתקווה הוא ג'ינגל, כנראה גם משרד החינוך, גם משרד בית הנשיא, וגם כל הגורמים ש - - -

קודם כל את זה אני לא מקבל על משרד החינוך.

אני מאוד מצטערת, אני לא מקבלת את זה.

לא, אני אגיד את זה, אני אגיד את זה חד משמעית.

חד משמעי, את יכולה - - -

מצטערת, אני לא מקבלת את זה. בשום אופן.

משרד החינוך הביא להקה - - -

אתם יכולים לא לקבל את זה.

אנחנו לא מקבלים את זה. עד כאן. אני מאוד מצטערת.

משרד החינוך נערך וידע עד הרגע האחרון שיושר המנון המדינה ומשרד החינוך רואה בזה תקלה שלא היה המנון המדינה.

הכול בסדר, אני יודעת כמפיקת אירועים שאין מצב כזה שאימון ברצלונה כאן, עם 12,000 ילדים, עם 1,100,000 שקלים שאנחנו משקיעים והמנון המדינה, לא שרים אותו. אז אברמוביץ יכול להגיד שזה ג'ינגל, מה לעשות, אבל - - -

מי זה אברמוביץ?

אמנון אברמוביץ, זה איזה כתב, איזה פרשן, שחושב שהוא משהו, בערוץ 2, שנותן לו גם במה גדולה, הוא חושב שזה סתם לשיר את ההמנון, אבל מזה זה מתחיל. שסתם ההמנון לא חשוב, והדגל אולי פחות חשוב, אז הכבוד הלאומי שלנו הולך ונרמס. אבל בואו נלמד אולי מהקטלונים, שכל קבוצת הכדורגל הזאת נבנתה עם הסמל של מה שהם מסמלים, עם דגל ועם המנון של קטלונים. את זה, מר אברמוביץ, כדאי שתלמד, ולא רק הוא, גם לשכת בית הנשיא שהתעסקו בזה וגם אתם, ארז. לא יכול להיות מצב שיש אירוע מהסוג הזה ואתם שמים שם כסף וכאחת שמכירה אותך שנים, ארז, את שר החינוך אני פחות מכירה, אבל אני יודעת שהוא אדם ערכי, כששמים שם כסף, לא לוודא עד הרגע האחרון מה יש בליין אפ ושאכן באירוע כזה, במעמד הנשיא, שהגוף המארח הוא משרד החינוך, אין המנון מדינה, זו בושה וחרפה.

אז אני פעם נוספת אומר, כולל הלהקה שהייתה, ועד הרגע האחרון גם שר החינוך וגם אנחנו, ואני נותן את מילתי, ידענו שהמנון המדינה יושר. להקת תנועות הנוער הייתה שם, כשדוד ד'אור עלה ידענו שהוא הולך לשיר, עד הרגע האחרון, וזו הייתה הציפייה, ומבחינת משרד החינוך זה שזה לא היה, זו תקלה ובמשרד החינוך לא יהיו דברים כאלה. זה הכול.

אז אני רוצה עכשיו כמה דברים מהייעוץ המשפטי ומנהלת הוועדה. קודם כל אני רוצה לשלוח מכתב בצורה מסודרת לחברה המפיקה, אני רוצה לדעת, אל"ף, מי העסיק אותם, בי"ת, מי קיבל את ההחלטה להוריד את ההמנון ברגע האחרון. אחת.

שתיים, אני רוצה להוסיף לחוק הדגל תיקוני חקיקה שיחייבו, קודם כל, אחת, כמובן איסור פגיעה בכבוד ההמנון, דבר שני, יחייבו השמעת ההמנון באירועים לאומיים, אם זה הנשיא כנשיא, אין נשיא כנשיא, פרס, לכל אירוע שהוא הולך, הוא נשיא המדינה, אלא אם כן אני יודעת שבאותו רגע הוא התפטר מתפקידו, אז תודיעו לי. כל מקום שנשיא נמצא בו, הוא נמצא בו בגלל שהוא נשיא המדינה, הוא לא נמצא בו כי הוא פרס. גם אני נמצאת באירוע לא בגלל שאני מירי רגב, כי אני יושבת ראש ועדת הפנים. הצוות שלו צריך לדעת את זה, גם יעל וגם אפרת - - -

יש, הצוות - - -

כל מקום שהוא נמצא, גם אם זה לא על פי פרוטוקול. מעמד נשיא מחייב המנון, הוא נשיא מדינת ישראל.

אז אני מציעה שתשני את הפרוטוקול. נשיא המדינה פועל לפי פרוטוקול.

אז אנחנו נשנה את הפרוטוקול. כנראה ההיגיון לא עובד אז נשנה את הפרוטוקול.

המדינה צריכה לעבוד לפי פרוטוקול.

כנראה ההיגיון לא עובד. לא, המדינה - - -

עד כאן. אני לא מרשה לדבר בצורה כזו על הנשיא שלנו. זה מכעיס מאוד.

זה לא על הנשיא, אני מדברת על בית הנשיא.

את מדברת עכשיו גם על הנשיא וגם על בית הנשיא. זה לא מתאים.

אני מדברת על בית הנשיא, נשיא מדינה שנמצא באירוע, ראש ממשלה שנמצא באירוע, שרים שנמצאים באירוע, נציגי ציבור שנמצאים באירוע, הם מייצגים את המדינה, לא את עצמם.

אז תפני לוועדת שרים - - -

אני לא אפנה לשום ועדת שרים, יש גם היגיון. אם אתם לא חשבתם, בהיגיון שלכם, שצריך להיות המנון באירוע כזה במעמד הנשיא, משהו כאן לא תקין. לא תקין. אני מוכנה לעשות על זה דיון.

להבא נפנה אלייך.

תפנו אליי. דרך אגב, אני אסייע לכם, אני מבטיחה. אני לא מתעסקת רק בתמונות, את צודקת, אני לא מתעסקת רק בלהביא את המותגים למדינת ישראל. זה חשוב, אבל זה לא הדבר הכי חשוב, יותר חשוב זה לשמור על הדגל, על ההמנון ועל הכבוד הלאומי שלנו.

בזה אנחנו שתינו מסכימות.

מסי הוא חשוב, אבל מחר יהיו ריאל מדריד ומחרתיים יהיה גורם אחר בכדורגל, מדינת ישראל תהיה לעד המדינה של העם היהודי, עם דגל והמנון משלה. ובואו נלמד משהו מהקטלונים, אני מוכנה להעביר שיעור בבית הנשיא על זה, כדי להסביר מה החשיבות של מסי, אבל גם מה החשיבות של ללמוד ממסי ומהקטלונים איך שומרים על הכבוד הלאומי שלנו.

אני מבקשת שזה יבוא בתיקון חקיקה. בי"ת, אני מבקשת מוועדת סמלים וטקסים, איך היא נקראת, הוועדה הזו?

ועדת שרים לסמלים וטקסים.

מי עומד בראשה? אז אני מבקשת מיושב ראש ועדת הסמלים והטקסים, שהוועדה תתכנס, אם צריך שאני אבוא להופיע בפני הוועדה אני אופיע בפני הוועדה, כדי להבהיר, שיהיה כתוב בפרוטוקול, כי מה שלא כתוב בפרוטוקול, כנראה חלק מהארגונים לא מבינים, אז שיהיה כתוב בפרוטוקול שכשיש אירוע שמארחים אותו משרדי הממשלה ובהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, מחייב שירת ההמנון והדגל. אם מישהו שבא לא אוהב את זה, אז שלא יבוא. הוא יכול ללכת גם לרשות, אנחנו נגיע לרשות, אבל פה במדינה שלנו אנחנו נכבד את הדגל וההמנון.

אפשר לומר משהו, בנקודה הזו?

כן, בבקשה.

אני חושב על מה שקרה שם וכן נאמר ביום שישי, ההבנה הייתה שהפרוטוקול הוא המחייב, ואולי מה ששווה לחדד פה זה שהפרוטוקול הוא מחייב, אבל הוא לא מחייב שלא.

נכון, אבל זה ברור. זה כל כך ברור. היועץ המשפטי, אתה רוצה להגיד משהו? אני הייתי עכשיו בסיום בית ספר של הבת שלי, י"ב, מסיבת בית ספר וזה. לא יודעת, הפרוטוקול לא חייב שיהיה המנון. היה המנון.

שווה לחדד.

אם כשהנשיא נמצא באירוע של בארסה שכל העולם מדבר עליו לא מחייב המנון, אז אתה יודע מה, אני באמת באמת לא מבינה מה שיקול הדעת. אני חושבת ששיקול הדעת פה היה מוטעה, שיקול הדעת היה פה לא נכון, שיקול הדעת פה פגע ב - - - דרך אגב, הוא פגע בנשיא, לדעתי במעמד הנשיא, זה פוגע במעמד הנשיא. אני בטוחה שלא שאלו את הנשיא פרס בעניין הזה, שמי שטיפל בזה זה בית הנשיא, וזה פגע גם במעמד הנשיא. כשנשיא מדינת ישראל, אני עוד לא ראיתי שנשיא מדינה נמצא במקום מסוים ולא שרים את ההמנון. אין דבר כזה בעולם. רק אצלנו הכול יכול להיות. שלום זו מילה טובה, אבל כבוד לאומי היא מילה לא פחות טובה.

אני רוצה להוסיף עוד משהו, ברשותך, ואני רוצה להגיד שאנחנו מסכימים בדבר אחד, אני מתארת לעצמי, כל מי שנמצא סביב השולחן הזה, ותמיד יש אצלנו סטרט אפ, שאנחנו לא מתווכחים על מה שאנחנו מסכימים. אנחנו מסכימים, כולנו פה, שטובת המדינה היא מעל הכול, שאנחנו כולנו עומדים מאחורי הסמלים והגאווה שיש למדינה הזאת, שזו התקווה, שזה ההמנון, כולנו כולנו בעד - - -

אני בטוחה, רק שבמשחק של בארסה זה לא בא לידי ביטוי.

כולנו בעד, וכולנו נותנים לזה ביטוי. אני חושבת שמהשולחן הזה צריכה לצאת קריאה לקיים עוד אירועים כאלה, אירועים משמעותיים כאלה שבאמת תורמים להסברה אמיתית של מדינת ישראל וזה אחד מהתפקידים שלנו, בתור מי שמנהיג את המדינה הזאת, להראות את ישראל בצבעים טובים, בצבעים חיוניים, בצבעים שהם מרגשים בעולם כולו, וכדורגל זה אחד האמצעים לעשות את זה. בוודאי שעם ההמנון ועם הדגל שאנחנו כל כך גאים בזה, אני חושבת שבית הנשיא ומוסד הנשיאות נותן באמת דוגמה לאיך אפשר למקסם את הגאווה במדינת ישראל ועושה את זה בצורה אולי המיטבית ביותר ותודה רבה למירי רגב, שקיימה את הדיון הזה ותודה רבה לכל מי שהשתתף, ואני גם משתתפת באיחולי ההחלמה לראש הממשלה.

אני מודה לך על הדברים. ושוב אני אומרת, סיסמאות זה דבר טוב, מילים גבוהות זה דבר טוב, צריך ליישם את זה והיישום של זה, שבכל אירוע מהסוג הזה, בוודאי כשהנשיא נמצא פה, צריכים לשיר את התקווה ולהניף את הדגל, ואני מקווה שכך יהיה גם באירועים הבאים של מדינת ישראל.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>