הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 172
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ו' בתשרי התשע"ד (10 בספטמבר 2013), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 10/09/2013
ישיבת ועדת הכספים , שינויים בתקציב לשנת 2013, אישור מוסדות ציבור לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולענין סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין
פרוטוקול
סדר-היום
1. ישיבת ועדת הכספים
2. שינויים בתקציב לשנת 2013
3. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולעניין סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין
נכחו
¶
חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
אלעזר שטרן – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב
משה גפני
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
עליזה לביא
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
משולם נהרי
שמעון סולומון
חמד עמאר
עיסאווי פריג'
זבולון קלפה
ראובן ריבלין
עפר שלח
סתיו שפיר
קארין אלהרר
חיים כץ
מרב מיכאלי
נחמן שי
מוזמנים
¶
יעל מבורך - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יהודה מונסוניגו - מנהל תחום בכיר מוסדות ציבור ומלכ"רים, רשות המסים, משרד האוצר
שירלי באבד - רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר
ניר אמסל - רפרנט ממשל ומנהל אגף תקציבים, משרד האוצר
גיא הרמתי - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר
אסף וסרצוג - רפרנט ביטחון פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
דורון סמיש - רפרנט ממשל ומינהל, אגף תקציבים, משרד האוצר
יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
שלמה פשקוס - רפרנט משרד המדע, אגף תקציבים, משרד האוצר
רן רידניק - רפרנט רכז תחום תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר
אמיר רשף - רפרנט מקרקעין ותכנון, אגף תקציבים, משרד האוצר
דודי קופל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
חגי דרור - מנהל תחום בכיר תקצוב, משרד הבריאות
דוד שטינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה
אריאל לוין - סמנכ"ל בכיר למימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון
דליה ציוני - מנהלת בכירה באגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון
חגי טולדנו - יועץ מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון
טליה כהן
–
מנהלת כלכלה ותקציב, משרד התחבורה
נופיה בכר - מנהלת אגף בכירה תכנון וכלכלה, משרד האנרגיה והמים
ניר שקד - סמנכ"ל בכיר מינהל ומשאבי אנוש, רשות המים, משרד האנרגיה והמים
אופיר להב - מנהל אגף תקציבים, משרד הקליטה
אליאן רובנוביץ - מנהלת תחום תקציבים ורכש, משרד התקשורת
סיון ינקוביץ - מנהלת תחום תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
קרן שפר - תקציבאית, משרד התיירות
שאול הויזלר - תקציבן, המשרד להגנת הסביבה
רונית מורן - מנהלת אגף תקציבים, "רשות הטבע והגנים"
אסתר ברון - סגנית מנהלת אגף תקציבים, "רשות הטבע והגנים"
חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, "התאחדות התעשיינים בישראל"
אילן שחר - סמנכ"ל מחקר והסברה, עמותת "חדו"ש" לחופש דת ושוויון
מאיה יעקבס - מנכ"ל, עמותת "צלול"
ניסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים
תומר פינס - עוזר פרלמנטרי, חה"כ סתיו שפיר
אמנון אטד
–
עיתונאי, "כלכליסט"
צביקה זרחיה
–
עיתונאי, TheMarker
צבי לביא - לוביסט, ynet
צבי קסלר
–
לוביסט "פוליסי", מייצג את לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב, אני קודם כול רוצה לאחל לכולם גמר חתימה טובה. אני מניח שלפי המקובל אצלנו צדיקים כבר נכתבים ונחתמים בראש השנה לאלתר מה שנקרא, אז בטח כולם כבר נכתבו נחתמו לחיים טובים וכו' וכו'.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כרגע, אתה רואה, זה כמעט כמו יום כיפור או צום גדליה, אבל צום מייגע. בכל אופן אני רוצה לאחל לכולם גמר חתימה טובה ושיימלאו כל משאלות לבנו הפרטיות והכלליות לטובה, שרק נזכה. בראש השנה יש מצווה אחת בלבד, זו מצוות תקיעה בשופר, ושם הברכה היא לא לתקוע בשופר אלא לשמוע קול שופר, לא התקיעה. המשמעות היא שהעניין העיקרי, וזה המהפך הגדול שמבקשים מאתנו בראש השנה, שבמקום להתרגל לתקוע ולדבר, שנתרגל לשמוע, להקשיב, שנקשיב זה לזה, נשמע זה את זה, נכבד זה את זה, וממילא גם נתייחס זה לזה, וזה הרבה אהבת חינם.
אז זהו, אני מקווה שגם אנחנו נקבל על עצמנו לשמוע קול שופר, לשמוע את החברים, את האחרים, כי זה העיקר על העניין, ואחר כך אם נרצה גם נוכל לדבר. אבל העיקר שיהיה לבנו פתוח גם לשמוע את השני, להתייחס לשני בכבוד כפי שאנחנו רגילים תמיד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תמורת כסף אפשר גם להגיע לאהבת חינם. כמו השונא בצע, תמורת כסף אפשר גם למצוא מישהו שונא בצע.
אנחנו מתחילים, יש לנו סדר-יום עמוס. אני כבר רוצה להודיע בתחילת הישיבה, יש קצת שינוי בנושא הסעיף הראשון וכל הנושא של העברות כספיות לא יהיה היום, פרט לנושא של עודפים מחויבים שזה לא העברות כספיות, ותכף יסבירו אותן. כל הנושא של העברות כספיות כולל ההסבר ואחר כך העברות בפועל יהיו בעזרת השם בישיבה הבאה שתהיה ב-1 באוקטובר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו גם יושבים עם האוצר כדי לגבש נוהל בנושא של העברות כספיות, כי אני רוצה שהנושאים יהיו יותר שקופים. הכוונה שנקבל את ההעברות מספיק זמן כדי שנוכל להעביר לכל חברי הוועדה את ההעברות עצמן, כדי שכל אחד יוכל להסתכל, לדון, לברר לפני הישיבה עצמה שתהיה בהעברה, אז עוד לא קבענו את הזמנים. נשב גם לקבוע נהלים איך לעשות את זה ונודה לכם, כדי שהדברים יהיו כמה שיותר שקופים וכמה שיותר לנוחות ולטובת חברי הוועדה, שיהיה להם את הזמן לעיין בניחותא, ולא להביא להם את זה רק בישיבה עצמה.
אלעזר שטרן
¶
אפשר להגיד איזה משהו? וטיפה לא בזהו – א', סיפור קצר אפרופו הימים – סיפרתי לזהבה הבוקר שקראתי ביום שני של ראש השנה בבוקר שיחה של מאיר שלו עם חיים גורי.
אלעזר שטרן
¶
ביום שני של ראש השנה. כן, לפני התפילה, מה לעשות? מרוב עוונותינו גלינו מארצנו וגם אנחנו קוראים את מאיר שלו וחיים גורי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דיברנו על לשמוע, רבותי, דיברנו על לשמוע קול שופר, אז בואו, נו. עכשיו אלעזר התוקע ואנחנו שומעים.
יעקב ליצמן
¶
כפרות צריך לעשות עם פרחים, ראית? כפרות עם פרחים. דב ליפמן – כן, כן, זה אכזרי עם חיות, עם פרחים, מטבעות.
אלעזר שטרן
¶
זו שיחה, זה לא ראיון. אומר חיים גורי שאם היו נותנים פרס נובל לשורה, והוא שואל אותו אם לשירה, הוא אומר: לא, לשורה, אז בשירת רחל ש"בכל ציפייה יש עצב נבו", אז זה היה מקבל את פרס נובל, גם על הקבר שלה כתוב על אותו דבר. בקיצור, יצאתי נפעם מהשורה. הוא גם מבכה כמה אנשים היום - -
אלעזר שטרן
¶
- - יודעים מה זה "עצב נבו" בציבור הישראלי. זאת אומרת, כמה המושג הזה באמת – גם אני מבכה את זה – זאת אומרת, לאן לקחנו את לימודי התנ"ך, את כל מה שיש, את כל התרבות שלנו בהיבט הזה. אני יוצא החוצה, ואני עוד נפעם, ואני פוגש חבר שהולך לתפילה ואני אומר לו: תשמע, קראתי "עצב נבו", הוא מוציא לי ספר שהוא הוריד היום במקרה מארון הספרים, של "עצב נבו" במדרשי חז"ל. הביטוי הוא ביטוי של רחל אבל על מדרשי חז"ל, וכמובן השאלה היא למה משה מת.
אני רוצה להגיד דבר אחד, ולחבר את זה לכאן, ובזה אני מסיים. התפיסה שלי שכל הדעות השונות במדרשים על אם הוא היכה בסלע ולא דיבר אל הסלע – אני חושב שמשה לא יכול היה להיכנס לארץ מעצם היותו מנהיג של קבוצה שאף אחד לא נכנס בגלל חטא – לא משנה מה. אם אתה מנהיג והציבור שלך כולו חטא, אתה לא יכול להיכנס לארץ. עכשיו כל אחד ייקח את הציפיות שלו, כמו שאמרת, לשנה החדשה.
משפט אחד על הנוהל של הבוקר. תראו, אני חדש פה.
אלעזר שטרן
¶
כאזרח, המושג הזה של העברות ושל כספים שעוברים, מה שהרב ליצמן אולי עכשיו סימן לנו, פעם חשבתי שזה הרב ליצמן עושה, בעוונותינו.
אלעזר שטרן
¶
ועכשיו אני רוצה להגיד באמת, זה שהייתה הווה אמינא לפני שאתה, ניסן, הודעת שהנושא הזה נדחה, שאנחנו נתחיל היום דיון על חומרים שלא קיבלנו מראש, אני חושב שזה פוגע באחריות שלנו כחברי ועדת הכספים. מה שאני אומר, אם אנחנו רוצים שבפעמים הבאות נדון באמת בדברים האלה – דרך אגב כשקודם קארין אמרה לי: ראית שמתנגש חוק המשילות עם ועדת הכספים, אני אהיה בוועדת הכספים, לא אכפת לי מה יהיה במשילות בגלל ששמעתי מה עושים בוועדת הכספים כשאנשים לא באים, בדברים האלה. אני מקווה - - -
אלעזר שטרן
¶
אבל אני אומר באמת, אני חושב שהעניין הזה של הבוקר או שאתמול עד לפני רבע שעה חשבנו שאנחנו באים לדיון, שלא הוגשו לנו חומרים מראש בנושאים של מאות מיליוני שקלים ואולי יותר, אני מבקש, אל תעמידו אותנו במבחן הזה גם לא כחברי קואליציה בוועדה.
משה גפני
¶
פעם ראשונה שאני לא מבין מה שאתה אומר. דיברת על משה רבנו ועל המדבר ועל ארץ-ישראל, מה זה קשור עכשיו לחוברות שקיבלת פה על עודפים היום? על העודפים, מה זה קשור? חוברות. מה אתה עושה עם זה?
משה גפני
¶
בסדר, אז רק אמרתי, לכן אמרתי: אני לא מבין אותו, מה הוא הולך לעשות עם משה רבנו עם העודפים? מה הוא הולך לעשות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני שוב חוזר ואומר, אלעזר, גם לך, אמרתי שני דברים: א', אנחנו רוצים לשנות את השיטה של ההעברות הכספיות ולקבוע נהלים, ולכן זה לא עולה לדיון היום; ב', היו עוד כמה סיבות שבכל אופן ההעברות הכספיות לא עולות לדיון וממילא גם כל - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - ההסברים על המשמעות של ההעברות, תראו טבלאות, יהיו הסברים מפורטים, וכל זה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ישמעו אנשים את ההסברים ויחליטו. אבל בכל אופן נמצאת אתנו כאן יעל מבורך, שאנחנו רוצים לקבל אותה בברכה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל היום היא כבר יושבת כאן על תקן, על הכיסא שהיה של אייל אפשטיין, ואיך זה נקרא? סמנכ"ל - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סגן ממונה על התקציב. אני מציע שנחייך אליה, מי שרוצה, זה כדאי. אז welcome, את מבורכת גם בשמך וגם בפנינו. מי עוד נמצא פה ש-?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אחר כך כשנגיע לנושאים הרלוונטיים, אז כל אחד יציג את עצמו לנושא של העודפים. מדובר כאן על סדר גודל של 15.7 מיליארד שקל, לא צריכים לפחד, ולכן כדי - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעל תתחיל בהסבר על הנושא של העודפים המחויבים, שגית תשלים אותה, ואם טמיר או מישהו אחר ירצה עוד להשלים כדי להבין יוכל, ואחר כך נעבור על אחד אחד, הרפרנטים יסבירו כל עודף מחויב מהו, ואנחנו בעזרת השם נאשר אותם..Welcome
אני מבקש, זה נאום ראשון, אז גם אלה שרגילים לדבר באמצע וכו', שהפעם לתת לזה לזרום כמו שמקובל בכנסת, שבנאום הראשון של הח"כ אפילו לא להעיר הערות ביניים, לא רק לא הפרעות.
יעל מבורך
¶
קודם כול, לא נאום, הסבר קצר לגבי העודפים. תודה על הברכות, וגם לנצל את ההזדמנות להגיד שנה טובה בפתיחת שנת ההעברות התקציביות והדברים שעוד צפויים לפנינו השנה. אני שמחה מאוד להגיע לוועדה וגם מצפה לשיתוף פעולה, עבודה פורה ומוצלחת עם ועדת הכספים.
מייד לאחר החג, כמו שאמר היושב-ראש, ב-1 באוקטובר נגיע ונציג, בעצם לבקשת הוועדה, הסבר לגבי שינויים תקציביים בתקציב המדינה: למה בכלל נדרשים שינויים תקציביים; איזה סוגי שינויים תקציביים יש; איך נבנה התקציב; איזה סוגים של הוצאה יש בתקציב המדינה, חלקנו מכירים: מזומן, הרשאה להתחייב, כמויות כוח אדם וכו' וכו'; איך קוראים קנייה תקציבית. את כל ההסבר הזה נעשה באופן מפורט בישיבה הבאה של הוועדה.
היום למעשה אנחנו דנים ומגישים לוועדה את עודפי תקציב שנת 2012. מדובר בהוצאות שאושרו בממשלה ובחוק בשנת 2012, התחייבויות למעשה שהמשרדים השונים של הממשלה יצרו מול צד ג', מול ספקים חיצוניים, ומסיבות כאלה ואחרות לא השלימו להעביר להם את כל המימון. למשל, עושים התקשרות עם יועץ - - -
יעל מבורך
¶
אחר כך המשרדים השתמשו בהם, ביצעו אותם וחתמו התקשרויות מול צדדים שלישיים מסוגים שונים. בדרך כלל כמו כל התקשרות, יש לה אבני דרך להוצאת המזומנים, לא משלמים את כל הכסף ב-day one, אז חותמים עם יועץ, ואומרים לו: ברגע שתיתן לי תוצר 1, 2, 3, אשלם לך בקצב כזה או אחר; בונים כביש, גם פה ההוצאה נפרסת לאורך השנים; התקשרות עם ספק שקבעו אתו שמשלמים לו בפריסת מזומנים מסוימת כזאת או אחרת, לא כל התשלומים יוצאים באותה שנה קלנדרית, יוצאים עד דצמבר, ולכן חלק מהתשלומים צריכים להגיע בינואר, בפברואר, במרס. במקרה שלנו אנחנו מאשרים את זה יחסית מאוחר בגלל שלא היה תקציב מדינה באוקטובר.
יעקב ליצמן
¶
שנה אחת בונים כביש, יש עודפים שלא השתמשו בהם, אז משאירים את זה לשנה הבאה. אם שנה הבאה לא גמרו עדיין את הכביש?
יעל מבורך
¶
אכנס לזה ביתר פירוט בשבוע הבא. בעיקרון תקציבי פיתוח שההוצאה בגינם – כמו כבישים או בנייה, דיור – היא תמיד ארוכה ונפרסת למספר שנים עובדים אחרת, אנחנו לא מעמידים את כל המזומן ביום הראשון, כי זה יהיה ניהול לא נכון של התקציב, יש לנו כלי תקציבי שנקרא "הרשאה להתחייב", ארחיב עליו בהמשך. אבל בעיקרון עודפים זה בדרך כלל פעילויות שנתיות, לא רב-שנתיות, שפשוט נמשכו מעבר לדצמבר ונגררים עוד כמה חודשים.
יעל מבורך
¶
שגית תכף תרחיב על ההיבטים המשפטיים של למה אנחנו בכלל מעבירים עודפים ומה הסמכות לעשות את זה. אבל רק במשפט, שר האוצר רשאי להעביר עודפים, אנחנו מעבירים פה היום את מה שנקרא בעגה: עודפים מחויבים, כלומר, לכולם יש חוזה מולם, זה הכול סכומים מחויבים, לא תקציב שהמשרד לא השתמש בו בשנת 2012, תקציב שהוא השתמש בו ולא שילם בגינו, זאת מהות העודפים המחויבים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם נשאר באיזשהו משרד תקציב, אז קורים שני דברים: א', השר והמנכ"ל צריכים להתפטר; ב', האוצר לוקח את מה שנשאר.
יעקב ליצמן
¶
זה לא טכני כל כך, כי למשל משרד הבריאות או משרד החינוך או כל משרד אחר, אם הוא רוצה והאוצר לא מסכים, הוא לא יכול להעביר את זה – מחויבים. על אף שהיה בתקציב שלו הוא לא יכול להעביר את זה רק בהסכמת האוצר, זה דבר אחד שצריך לדעת. זאת אומרת, כשאתה רוצה להעביר את זה, תקציב העברות מחויבות משנה לשנה, אם האוצר אומר: אני לא מסכים לזה, על אף שהיה בתקציב, אז זה לא עובר, כי הרישום אצל האוצר. זה לא בסדר, כי זה היה בחוק התקציב. זה דבר אחד.
יעקב ליצמן
¶
ו-ב', כמה שידוע לי, גם אם לא התחילו תקציב, גם אם לא נגעו בתקציב ורוצים להמשיך את זה, את המחויבים לשנה הבאה, גם אפשר.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, השאלה שלי באמת – יכול להיות שיהיה פה דיון. אבל למה שיהיה פה דיון אם כבר היה פה על זה דיון בדיוק, הרי זו לא מחשבה חוזרת, אין לנו גמישות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
א', אתה צודק, כי זו התחייבות של משרד, אבל בכל אופן מאחר שכפי שאומרים, זה צריך לעבור לשנה הזו וצריך את האישור של השר, אז זה צריך לעבור, ככה החוק או התקנה, היא תסביר עוד מעט בדיוק מה אומר שאנחנו צריכים לאשר.
והאמת שבשנים הקודמות בכל ועדות הכספים, ואני מניח שגם אחרי שזה יכנס אצלנו, הנושא של עודפים מחויבים עבר וזהו כמו שאתה אומר, אבל פעם ראשונה – בכל אופן יש כל אחד עד שהוא קולט ומבין, אז אמרנו: נעביר את זה, יהיו הסברים, וכשנתרגל באמת זה יהיה עודפים מחויבים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שזה צריך להגיע לפה לאישור – אנחנו רוצים שיישאר, אבל האישור הוא אישור יותר פורמלי.
יעל מבורך
¶
אדוני היושב-ראש, עוד כמה נקודות קצרות רק בשביל להשלים את התמונה כדי שנוכל לדון בכל פנייה לגופו של עניין. אנחנו מעבירים היום, כמו שאמרת, קרוב ל-15 מיליארד שקל, זה סכום דומה לסכום שהיה לנו בשנת 2012, וזה גם בסך הכול שיעור דומה למה שיש לנו בשנים קודמות, סדר גודל של 5% מהתקציב מועבר כעודף מחויב בין השנים, זה גם מה שיש לנו השנה משנת 2012 ל-2013.
אנחנו בדרך כלל מקפידים להעביר את העודפים לתקנה שבה הם נוצרו, למרות שיש בזה אלמנט קצת ביורוקרטי, כי לכאורה יכולנו לבוא בעוד יום או בעוד יומיים או בעוד חודש ולעשות שינוי העברות והכנסת תאשר את זה, - -
יעל מבורך
¶
- - ואז עושים פנייה לצורך העניין פעמיים, עושים שינוי תקציבי פעמיים. אבל כדי שנעשה את זה בצורה הכי שקופה והכי ברורה, אנחנו מעבירים את התקנות, את העודף למקום שבו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בישיבה הבאה יסבירו מה זה תקנה ומה זה תוכנית ומה זה הדברים האלו, המספרים של התקנות.
יעל מבורך
¶
השנה היא שנה מיוחדת מכיוון שבשנת המעבר לשנת 2013 עשינו תהליך שנקרא חריש עמוק, בעצם צמצום מספר התקנות והתוכניות בתקציב ושינוי הסדר כך שיהיה יותר מתודולוגי ויותר ברור לקריאה לעין הלא מיומנת – והדבר הזה, בעצם שינינו את המספור של כל הסעיפים בתקציב. בגלל ששינינו את המספור, אז השנה אי-אפשר לראות, לצורך העניין, את הסעיף בשנת 2012 ובשנת 2013 כי מספרו שונה, אבל ברמה המהותית ובוודאי מעתה ואילך עכשיו כשאלה הם המספרים החדשים, העודפים מועברים לתוך המקום שבו נוצרה ההתחייבות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רב מוישה, באמת, ביקשו כאן כמה לדבר, ואני רוצה שקודם יעל תסיים, שגית תאמר, ויכול להיות שכתוצאה מזה יחסכו הרבה שאלות, ואם לא, אפשר יהיה לשאול.
יעל מבורך
¶
נקודה אחרונה, גם קשורה לדברים שאמר חבר הכנסת ליצמן, אנחנו מעבירים פה היום את כל העודפים המחויבים. בשנים קודמות בעבר היו מעבירים אותם במנות מסוימות - -
יעל מבורך
¶
- - על פני השנה, זה תלוי בסגירת הספרים של החשב הכללי כדי לדעת מהו אכן העודף. השנה, א', הספרים כמובן נסגרו ולא יכולנו להעביר את העודפים בגלל שלא היה תקציב מדינה מאושר, עכשיו כשתקציב המדינה מאושר בישיבה הראשונה אנחנו מעבירים 100% מהעודפים המחויבים, למעט סעיף אחד, סעיף הכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעל, רק הערה קטנה, שהספרים אצלנו עוד פתוחים עד אחרי הושענא רבה, אז זה בסדר, אפשר עוד.
שגית אפיק
¶
אז באמת עודפים זה סוג של שינוי תקציבי, העברה תקציבית ספציפית. רק כדי שתהיה התמצאות ובלי לגנוב את מה שיהיה ביום עיון ב-1 באוקטובר – העברה תקציבית כמו חוק התקציב מורכבת בעצם מארבעה סוגי פרטים: כשהפרט הראשון זה סעיף תקציבי, סעיף תקציבי זה הסעיף של המשרד, הוא תמיד ממוספר בשני מספרים, מתחתיו יש בדרך כלל תחום פעולה שמסומן בארבעה מספרים. תחום פעולה מאגד בתוכו מספר תוכניות, ותוכנית זאת בעצם הרמה הכי נמוכה שוועדת הכספים רואה.
שגית אפיק
¶
תוכנית היא משש ספרות, נכון. היא עם שש ספרות וקו מקווקו, ותחום פעולה קו מקווקו ונקודות. וסעיף בשני קווים מקווקוים – זה קבוע אגב בחוק יסודות התקציב, אפילו סוג הקווקוו.
שגית אפיק
¶
אבל רק בשביל שנתמצא – מתחת לתוכניות יש תקנות תקציביות, שכמו שאמרה יעל, בשנים האחרונות הם עשו את הפעולה של חריש עמוק, שהיא פעולה מבורכת והם מביאים לצמצום של התקנות התקציביות, שזה דבר נכון. את התקנות התקציביות אפשר לראות באתר משרד האוצר.
בנוסף, החוק מורכב מעוד שלושה טורים, שהם: הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב.
שגית אפיק
¶
זו בעצם ההעברה התקציבית שבפניך. במקרה של מ-, ל- בתוך ההוצאה זה שינוי בטור של הוצאה. ואם זה היה נמצא בהרשאה להתחייב, אז זה היה שינוי בהרשאה להתחייב בעצם. זה בעצם שינוי תקציבי.
המסגרת החוקית של שינויים תקציביים קבועה בחוק יסודות התקציב, סעיפים 11 עד 15, כאשר סעיף 11 מתייחס לשינויים תקציביים, להעברות תקציביות שהיום לא נדבר עליהם, וסעיפים 13 עד 15 מתייחסים לעודפים.
סעיף 13, שהוא הסעיף הראשי, קובע שאם נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב של שנת התקציב הקודמת. כלומר, במקרה שלנו נותר סכום עודף בחוק התקציב לשנת 2012, זה יכול להיות כל הסכום וזה יכול להיות חלק מהסכום, רשאי שר האוצר בהודעה לוועדת הכספים להתיר את השימוש באותו סכום שנשאר באותו סעיף תקציב לשנת הכספים הבאה, ובלבד שזה יהיה לאותה תוכנית שהייתה בחוק התקציב שקדם לו. וכאן יעל חידדה שהם אפילו משתדלים מאוד להביא את זה לאותה תקנה.
החוק לא מבחין - - -
שגית אפיק
¶
- - סכומים מאוד מאוד גבוהים וגם הרבה עודפים, יעל, הרפרנט יכול להפנות את תשומת לב הוועדה במקרה שבו התקנה היא תקנה אחרת באותו עודף בהעברה מסוימת.
יעל מבורך
¶
במהות אני מציעה – שוב, זה לא רלוונטי לשנה – אבל ככל שזאת בקשה שלכם לגבי איך אתם רוצים לראות את השינויים התקציביים בכלל בעודפים ובשינויים אחרים.
יעל מבורך
¶
אני מניחה שאתה תרכז את הדבר הזה, ובנוהל נחליט מה מסוגלים לעשות, לא מסוגלים לעשות, איך נערכים.
שגית אפיק
¶
החוק מדבר על הודעה לוועדה ולכאורה זו תשובה לשאלתך, זה לא היה צריך להגיע לכאן להצבעה ולאישור. הנוהג מזה שנים שהודעה לוועדה – זה מופיע בעוד סעיפים בחוק יסודות התקציב – זה נוהג שנוצר בין משרד האוצר לבין ועדת הכספים שנים רבות כבר.
יעקב ליצמן
¶
אז מה הפטנט? מבקשים להצביע, אפשר להצביע על זה מייד, ומצביעים על זה ולא צריך לחכות 21 יום.
משה גפני
¶
ביקשנו שגם העודפים יהיו בהצבעה וב-21 האוצר התנגד, האוצר עמד על רגליו האחוריות, לא רצה הצבעות.
שגית אפיק
¶
נכון, כשעשינו את חקיקת המסגרת לתקציב דו-שנתי, הוועדה באמת ביקשה שלכל הפחות בתקציב דו-שנתי שבו עלולים להיות או יותר עודפים או יותר בעיות במעבר הזה בין שנה לשנה יהיה אישור, והאוצר התנגד, אבל בסופו של דבר הושגה הסכמה בפועל לעשות את זה.
משה גפני
¶
לא, אבל אני לא מבין למה האוצר התנגד. בבקשה, אבל את זה צריך לשנות בחוק. זה חוק. אתה יכול לעכב את זה, כל אחד יכול.
שגית אפיק
¶
עוד שתי מילים – לאחר שאותר השימוש בסכום העודף, הסכום הזה מתווסף בעצם לתקציב של שנת הכספים הבאה, במקרה שלנו שנת הכספים הנוכחית בהתאמה, ורואים אותו כאילו הוא חלק ממנו.
לפי החוק, המועד לפנייה לוועדה בהודעה זה חודש ימים לפני תום שנת הכספים, אבל ועדת הכספים רשאית במקרים מיוחדים להרשות את ההגשה במועד מאוחר יותר. במקרה הזה נראה שמתקיימות נסיבות מיוחדות גם לאור התקציב שהוגש באיחור בשל הבחירות והעובדה שמדובר בתקציב דו-שנתי.
שר האוצר לא חייב להביא את העודפים, כמו שציין חבר הכנסת ליצמן, זו גם לא סמכות של המשרד עצמו, הסמכות היא של שר האוצר. אם משרד מסוים מעוניין בשימוש בעודף של עצמו הוא צריך לפנות לשר האוצר, שר האוצר צריך לקבל את הבקשה שלו, והוא זה שפונה לוועדת הכספים. בניגוד לשינויים בתקציב שבהם מוזכר גם השר הרלוונטי, בעודפים הסמכות היא של שר האוצר בלבד בעצם לפי החוק.
המונח "עודפים מחויבים" ו"עודפים לא מחויבים" שתשמעו כאן, והסבירה יעל שעודפים מחויבים זה עודפים שכבר התחייבו עליהם, לא מופיע בחקיקה, זה מונח שנוהג באוצר גם מזה שנים והוועדה מכירה בו, אבל החקיקה לא מבחינה בין עודפים מחויבים לבין עודפים לא מחויבים.
אלעזר שטרן
¶
בתקציב לפני שנתיים – בתור יושב-ראש הקרן לרווחת נפגעי השואה שאלתי את חבר הכנסת גפני – קראנו בעיתונים שנשארו עודפים והוועדה או משרד האוצר החליט להעביר אותם לרשויות המקומיות.
אלעזר שטרן
¶
כן. קיבלתי את ההסברים, אמרו לי: תשמע – לא אמרו לי זה התחייבויות, אני רוצה להבין את זה, זאת אומרת, איך אני יודע שקורה דבר כזה פתאום ובאמת יש עודפים וצרכים של האוצר, ומה – אתה זוכר את זה?
אלעזר שטרן
¶
אז אנחנו חוזרים עכשיו לשאלה הזאת. באתי לדיון הזה כדי שדברים כאלה לא יקרו. באתי לפה, לבניין הזה בכלל באתי כדי שדברים כאלה לא יקרו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, לפני שהיא תענה לך, כי לא הייתי, אבל מהניסיון שלי יש משרדים שנשארים בעודפים, לא שמו לב, פספסו, והאוצר לוקח את זה בכל המקומות. יש תקנות. אני לא יודע מה היה בארבע שנים, אבל לפני כן בקרן הזו שאתה מדבר עליה הייתה מניעה של ההנהלה של הקרן – הנהלת הקרן בזמנו לא חילקה, לא פעלה, והשאירה את הכספים שם, והיה כעס גדול. אני זוכר חיילים משוחררים.
משה גפני
¶
בסוף באמת לא הסכמתי לזה בגלל שזה היה נראה רע, אבל היה כסף שמבחינת החוק האוצר בא לוועדה, ואמר: אני משלם את כל הכסף על-פי החוק, יש שם יתרה שהעברתי לה בשנה שעברה בכלל, העברתי מדי הרבה כסף, ואני צריך להעביר את זה לדבר אחר, לא שניצולי השואה יפגעו. וזה היה רע, מכיוון שבחוץ זה הצטייר – והאופוזיציה גם טענה בצדק: למה לוקחים כסף מניצולי השואה ונותנים, למה זה היה? למשהו אחר.
משה גפני
¶
לרשויות מקומיות. היה צריך לתת כסף, דרשנו כסף למענקי האיזון, אז אמרו: זה סעיף שבלאו הכי יש בו יתרת סכום שהעברנו יותר מדי בשנה קודמת. אומר חבר הכנסת אלעזר שטרן: איך עושים דבר כזה? מה זה? האוצר בא ולוקח מדבר כל כך חיוני כשהוא רוצה לתת לסעיף אחר, זה היה בעודפים.
משה גפני
¶
לא, היא אומרת: הם באו, כאילו שהעולם לא נברא בשישה ימים. הם עכשיו בראו את העולם. הולכים לאשר שתי חוברות כאלה כשאף אחד לא יודע על מה מדובר.
עליזה לביא
¶
אתה יודע שגם הירח והשמש נבראו ביום הרביעי למרות שהאור נברא ביום הראשון, מי כמוך יודע את זה. הרי למה היה צריך את הירח ואת השמש ביום הרביעי - -
עליזה לביא
¶
מה קרה לך? תגיד לי. אתה לא יכול להשמיץ חבר כנסת שלא נמצא פה, סליחה, אדוני, יומיים לפני יום כיפור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש שלא נערבב נושא בנושא, ותדעו גם שיש נושאים, ועליזה ואלעזר, תדעו שיש נושאים שגם לאוצר יש "קניפלך", האוצר שם בתקנות סכומים גבוהים יותר - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כדי שיהיה לו גם כן אפשרויות למשחקים שהוא צריך לפעמים. זה לא קשור אחד לשני, ובואו נלמד לאט לאט את הדברים, יש דברים שבמופלא ממך אל תדרוש, ויש דברים שאנחנו כן צריכים, שבאחריות שלנו, זה לא קשור לנושא הזה. קארין, אם יש לך עוד שאלה.
קארין אלהרר
¶
כן. הדוגמה שחבר הכנסת שטרן נתן רק מחדדת את חוסר ההבנה שלי. אם באמת הכול עובר מאותו סעיף נקודתי בשנה קודמת לסעיף נקודתי בשנה שאחרי, זה עובר בדיוק לאותה התחייבות, לאותה תוכנית או לאותה תקנה שמסבירה בדיוק את אותו דבר, זה עניין אחד שנראה לי לגיטימי ונכון ואין שום מניעה להצביע ולאשר את זה. אם במקרה יש משהו שעובר לא בדיוק לאותה התחייבות, זה משהו שאני מבקשת שהאוצר ייתן הסבר מלומד למה זה עובר, זה הכול.
יעקב ליצמן
¶
יבוא האוצר כל פעם ויגיד שהוא מעביר מסעיף לסעיף לאותו סעיף, אז מותר, אמרת שהכול בסדר, כן?
עפר שלח
¶
רגע, אבל זה בתוכנית לא בתקנה, הוא יכול עדיין בכלל להוריד את התקנה למטה, אנחנו לא רואים אותה.
יעקב ליצמן
¶
אז מותר לו לכל הדעות, נכון? אז די, אז זה בסדר. אחרי שבוע בא האוצר, הוא אומר: אני, כמו כל סעיף אחר שהוא יכול להוסיף לסעיף, מותר לו.
יעקב ליצמן
¶
אתן לך דוגמה: המשטרה צריכה כובעים, יש לו מיליון שקל לכובעים, פתאום הוא רוצה מהמיליון שקל כובעים להעביר לרכבים, אז קודם כול מה היה לו לפני שנה בסעיף עודפים, אז הוא העביר את זה מכובעים לפני שנה לכובעים השנה והכול בסדר. אחר כך עוד שנה הוא העביר מכובעים לרכבים, ואפילו את לא יודעת את זה.
יעקב ליצמן
¶
אפשר בוועדת הכספים – כל משרד יכול להעביר אם יש לו נגיד מדי הרבה כסף בסעיף, רוצה להעביר, מעביר.
עפר שלח
¶
בדיוק, מעבר ל-2 מיליון צריך לבוא לפה. אתה תספר לי, אבל לא שלא אדע. סטטוטורית, למה שלא אדע?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני מבקש שוב, קודם כול מהח"כים הוותיקים להתאפק טיפה; ו-ב', קארין, השאלה שאת שואלת היא שאלה נכונה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל שכן במחויבים, ואת צודקת שבעיקרון למה צריך – קודמי ובטח לא יודע ממתי זה התחיל, השתרש המנהג הטוב שזה מגיע לפה, ואנחנו אפילו מצביעים. יש בזה גם פלוס מסוים שזה חוסך את ה-21 יום, אבל אני מניח שזו לא הייתה המגמה המרכזית, למרות שזה חוסך, אז זו פריבילגיה שלנו. אבל את צודקת, בעיקרון אתה יכול להגיד, כמו שאלעזר אמר: רבותי, חבל לי על הזמן, זה עודף מחויב, זה פרויקט שיש עליו חוזים, הוא אושר בזמנו, אין בעיה, למה אתה מבלבל את המוח, תרוצו, זה בעיקרון החוק. לקחנו על עצמנו שלב נוסף, אמרנו: אנחנו רוצים בכל אופן לדעת, נקודה אחת.
נקודה שנייה, שאם באמת משתנה עודף מחויב מ-2012 שעכשיו משום מה מעבירים אותו למשהו אחר, זה ודאי שהיא צריכה להודיע, אנחנו נבקש את זה בנהלים שוודאי תודיע, אבל היא כבר הודיעה שבמקרה הזה זה לא רלוונטי, כלומר, הכול עובר ממה שהיה למה שממשיך. אבל אני אומר, בעיקרון, בנהלים שלנו נבקש שגם בעודפים המחויבים – אם קורה שעודף מחויב בפרויקט מסוים משום מה עשה איזה תפנית למקום אחר ומגיע, שיציינו בפנינו כדי שנוכל לדעת את זה ולחשוב. כך שאת צודקת בשני הדברים שאמרת.
יעל מבורך
¶
רק להוסיף על זה עוד דבר אחד. לשם כך נמצאים פה למעשה כמעט רוב הכלכלנים שעובדים באגף התקציבים באוצר. אני רואה שנמצאים פה גם המון נציגים מתוך המשרדים כדי שבעצם הוועדה תוכל לעבור על כל סעיף וסעיף ולשאול את כל השאלות שיש לה. בשביל זה נמצאים פה – זה נכון גם לעודף, למרות שהוא הודעה, וגם לצורך העניין אפשר רק להתנגד לו באופן זה – היום אנחנו גם מצביעים עליו, ובוודאי לגבי שינוי תקציבי. בשביל זה נמצאים פה אנשי המקצוע כדי לענות על כל השאלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל אני אומר שוב, שגם בשקיפות יש תמיד – יש שקיפות של שקיפות מה שנקרא, אבל בסדר. זהבה רצתה והיא איננה. איציק, רצית לשאול?
משה גפני
¶
אני רוצה לשאול, אבל לפני זה אני רוצה להגיד משפט. באמת אנחנו נמצאים בין ראש השנה ליום כיפור, אז לא צריך לתקוף, אבל אני מציע לחברי הכנסת החדשים, בעיקר למי שנמצא ממפלגתו של שר האוצר, להתנהג בצניעות בעניין הזה, מכיוון שזה שרוצים לשנות ושתהיה יותר שקיפות וכל מה שנלווה לעניין, אני חושב שזה דבר חשוב, אבל צריך לקחת בחשבון שלא באים עכשיו לתקן את העולם.
אגף התקציבים באוצר יכול להעביר פה העברות שאנחנו בסופו של דבר לא נדע מה הן, צריך לקחת את זה בחשבון. צריך לעשות מאמצים, ואני פונה אלייך, חברת הכנסת לביא, שמקודם היה נראה כאילו אנחנו רבים, אבל זה לא נכון. אני רק יש לי ניסיון כמו לחברים הוותיקים, הסיפור הוא לא קל ולא פשוט, לא נתקן את העולם ביום אחד, זה צריך להיות תהליך, יהיו הרבה דברים שאם נרצה להגיע לשקיפות מלאה יצטרך להיות פה שינוי חקיקה. זה לא סיפור פשוט בגלל שאתה מקבל העברות, פעמים רבות אפילו אם אתה יושב-ראש הוועדה, אתה לא יודע בסופו של דבר לאן הכסף הזה יגיע.
משה גפני
¶
לפעמים אתה יודע ולפעמים אתה לא יודע, וזה תלוי במערכת מאוד מורכבת. אני מבקש לנהוג בצניעות בעניין הזה. לא נתקן את העולם ביום אחד, העולם לא יהיה מתוקן בעניין הזה ביום אחד, זה סתם – אחרי זה יש משבר גם כשרואים – פתאום אתה שומע שעבר כסף למשהו שבכלל לא ידעת שזה עובר לשם. אני אומר לכם את זה גם כיושב-ראש ועדה לשעבר. יש דברים ש – זה בנוי על אמון, בנוי על מערכת יחסים כזאת שלא תמיד האוצר גם - - -
משה גפני
¶
להגיד: באנו לכאן כדי לתקן את זה – אתם יודעים מה, כשאני באתי לכנסת גם אמרתי: אני רוצה לתקן את זה, כבר עברו מאז 25 שנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה ש - - - יאמר, מתוך שרצית לתקן את העולם, בסוף אחרי 25 שנה מה אתה – לפחות אני אתקן את עצמי. מתחיל מהעולם לחברה - - -
משה גפני
¶
בסדר, לא משנה, אני אומר את זה ברוח טובה, אני אומר את זה לא כדי להקניט, אני אומר את זה – זה סיפור - - -
משה גפני
¶
סיפור ההעברות הוא סיפור לא פשוט, פעמים רבות אני גם הותקפתי על זה. היו הרבה מאוד פעמים שהייתי צריך להצביע לבד בוועדה בגלל שאחרת לא היו משכורות לעובדי מדינה, מה הייתי יכול לעשות? ואז אמרו: גפני אישר לבד 5 מיליארד שקל – מה יכולתי לעשות? שלא יהיה משכורת? חברים לא באו. אני מקווה שעכשיו יבואו יותר, אני חושב שעכשיו בכל אופן יש גם אופוזיציה יותר מקצועית, אני אומר את זה באמת, אני לא אומר את זה בכדי להקניט.
משה גפני
¶
אנחנו מכירים את ההעברות, חבר הכנסת ליצמן שהוא ותיק יותר ממני בראשות ועדת הכספים, יש פה חברים שהיו חברים בוועדת הכספים, ניסן עצמו היה חבר בוועדה, אנחנו יודעים, מכירים גם את מה שמסתירים. אנחנו לא תמיד יודעים מה. יש לי שאלה אחת, אנחנו מתחילים לפי דעתי לא טוב, אנחנו לא עושים את ההעברות, אני לא יודע למה, זה בסדר - - -
משה גפני
¶
בסדר. אין לי טענה. אני חושב שאתה עושה בסדר, אני לא טוען על העניין הזה. תראו, מביאים עכשיו שתי חוברות של עודפים, אנחנו נמצאים באוקטובר, אנחנו נמצאים מייד אחרי אישור התקציב, ידענו, אגף התקציבים ידע שהעודפים האלה נמצאים ונמצא פה תקציב שלם, זה לא סיפור של מה בכך, שנכון, אין בזה הפחתות, יש בזה רק העברות או העברת עודף מ-2012 ל-2013. יש לי שתי שאלות: שאלה אחת, למה לא הבאתם את זה קודם? למה הבאתם את זה עכשיו? שאלה שנייה: יותר נכון, למה לא הבאתם כבר עם התקציב? הרי העודפים האלה נמצאים כבר מדצמבר 2012, אנחנו נמצאים עכשיו כבר בסוף 2013.
משה גפני
¶
מה עשו המשרדים בסעיפים רבים שמופיעים פה – אני קורא פה סעיפים שהמשרד צריך לתפקד –משרד התמ"ת, דרך אגב, קוראים לו "משרד הכלכלה", אתם עדיין לא שיניתם את זה, אני אספר את זה לבנט שאתם נגדו, אבל נניח לזה עכשיו – למשל, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הכלכלה, לא חשוב מה, יש שם דברים שהמשרד עובד, מה נעשה עד עכשיו עם הכסף הגדול הזה, מדובר פה על מיליארדים, איך המשרד עבד? איך הוא עבד מינואר עד ספטמבר, עד אוקטובר? איך הוא עבד עם כל הכסף הגדול הזה? כשמדובר על מיליארדים בסדרי גודל של כמעט תקציב מדינה. איפה עליזה לביא? אה, מעניין, אני רוצה לדעת תשובה, הרי באנו לתקן, אתם זאת אומרת, אני הייתי פה לתקן.
משה גפני
¶
כן, כן. להפך, אני רוצה שכולם ידעו את זה. איך עבדו המשרדים בלי שידעת? איך עבד המשרד להגנת הסביבה מינואר עד אוקטובר עם כל כך הרבה כסף כשאנחנו צריכים לאשר לו עודפים עכשיו? מי אישר לו את זה? תקציב מדינה לא אושר, לא הבאתם העברות של עודפים מחויבים ולא מחויבים לוועדת הכספים, הרי הייתה פה ועדה, הייתה ועדה בקדנציה הקודמת, הייתה ועדה זמנית שעבדה כדי שהכול יעבוד, איך המשרדים עבדו? אתם מביאים פה תקציב מדינה. עוד הבאת לפה גם רפרנטים ואת הכלכלנים שיסבירו כל סעיף, אגיד לך כל מה שהם יגידו, הם יגידו: זה אושר בשנה שעברה, אנחנו רק מעבירים את זה לשנה זו, הם לא יכולים להסביר יותר. אלא אם כן אתם רוצים דיון חדש על תקציב המדינה, אני בעד, יש לי זמן.
יעקב ליצמן
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, אני דווקא מברך על יום העיון שהולכים ללמוד על העברות, אני חושב שזה נכון, למה רע?
יעקב ליצמן
¶
טיפה רצינות. אני דווקא מברך על זה, מכל מלמדי השכלתי, אשמח ללמוד דברים. אני רוצה להבין שאם מזה, מהנושא של העברות תקציביות, למשל, אתה תעשה אותו דבר גם בנושא של סעיף 46, שאתה תיתן לנו למשל שבוע פור שנבדוק כל עמותה, איזו עמותה זו, שלא נקבל את זה ברגע האחרון. או למשל שקיבלנו היום - - -
יעקב ליצמן
¶
רבותי, אז אם מאז לא העבירו את זה – כמה ישיבות ועדת הכספים היו לנו? ניסן, אתה לא מקשיב לי.
יעקב ליצמן
¶
אני רוצה להבין, אם אתה עושה סדר תעשה את זה בכל הדברים, ואני בעד. אני אומר למשל על סעיף 46 – אנחנו מקבלים היום של י"ג סיון, זה חצי שנה, מקבלים לאשר את זה היום שהיה מאושר אז, העבירו את זה, אז או שזה התעכב אצלך במגירה, שאני לא חושד בך, או שהתעכב במשרד האוצר, שאני מוחה על זה אם זה נכון. זה לא יכול להיות שנחכה כאן שהמוסדות האלו, שאני לא מכיר את אף אחד, זה לא מעניין אותי אפילו, שיחכו מסיון עד עכשיו להעברות.
יעקב ליצמן
¶
לצערי לא אהיה כאן, אז רציתי לבדוק את העניין לפני שאני הולך. גפני, אני צריך לעזוב, תייצג אותי טוב.
אראל מרגלית
¶
קודם כול, זה מאוד מאוד נרחב, ואני מברך אותך על תפקידך החדש, יעל. בכלל אני היום נרגש, הבת הקטנה שלנו התגייסה בבוקר. מי שאומר שלא מגייסים חרדים, שיבוא ללשכת גיוס באתר ההנצחה בגבעת התחמושת בירושלים ויראה את כל עם ישראל, מדהים.
אגיד לכם מה מאוד מפריע לי באופן שבו אתם עובדים אתנו פה – אתם נותנים לנו יער ואת כל העצים באותה רמה. מה שהייתי מצפה שתעשו, זה שתאירו את תשומת לבנו בצורה יותר ממוקדת, כלומר, אנחנו מדברים פה על 15 מיליארד, 5% מתקציב המדינה, רבאק, יש פה הרבה מאוד סעיפים שהם המשך מאוד ברור של הדברים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין פה. אנחנו עוסקים רק בעודפים מחויבים, וכבר אמרה מראש, וכולם זה המשך של החוזים והכל. אין פה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההעברות התקציביות האחרות יהיו ב-1 באוקטובר ושם יהיה גם הסבר לפני כן, זה משהו אחר לחלוטין.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
וסוכמה גם התוספת, שאם יקרה פעם שאחד הדברים שאושר לפרויקט מסוים עכשיו הם רוצים שיסטה למשהו אחר, אז הם יציינו את זה בפנינו אם יקרה חריג כזה.
אראל מרגלית
¶
הייתי מצפה שיהיו יותר הערות. חשבנו על התקציב הזה של אגף הארכיאולוגיה והעתיקות, חשבנו שהוא יהיה מיליארד, הוא בסוף 800 מיליון, אנחנו ממשיכים את זה, אבל זה יהיה פחות ממה שחשבנו מלכתחילה. פה חשבנו, כלומר, תתנו לנו יותר. הדבר שנתתם לנו הוא מאוד מאוד מכני – למי שלא מצוי בכל השיח על כל סעיף מלכתחילה קשה לו מאוד לראות איך הדבר הזה ביחס למחשבה, איך הדבר הזה מתוקצב ביחס למחשבה הראשונית ששם החליטו לתקצב את זה, והאם בסופו של דבר ייחסך משהו בתוך הסעיף הזה או האם בסוף הסעיף הזה יעלה יותר, יתפרס על יותר זמן.
האופן שבו נתתם לנו את החומר הזה הוא כאילו שורות תקציביות בודדות עם מעט מאוד הסבר על האופן שבו אתם בוחרים לנהל, כלומר, באופן מכני זה בסדר אם היינו מחשב – זה לא עושה לנו פשר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אראל, רק אענה לך לפני יעל, אני מבין, אסביר לך. א', אענה לך במקומה, כולם ממשיכים וזה חוזים מחויבים בהתאם למה שאושר כבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין הכי נמי, על זה דובר בהתחלה, ואמרנו שבעיקרון לא צריך, השר יכול רק להודיע ונגמר. אנחנו רוצים, וזה הנוהל שקבענו, שאנחנו גם שומעים ובסוף אפילו מצביעים, אבל בעיקרון לא צריך את זה, א'.
ב', למרות הכול ואף על-פי כן יושבים כאן הרפרנטים ויסבירו לנו בקיצור על כל אחד מהפרויקטים. זאת אומרת, זה תמיד הנוהל שעושים, לא כותבים את הכול, אחרת תצטרך ספרים אולי, לכן יושב רפרנט, וכשיעלה העודף המחויב הראשון, יסביר הרפרנט הרלוונטי - - -
עפר שלח
¶
יש פה דבר אחד בהמשך הדברים של אראל. הרי כשמסבירים על כל דבר, אז לא מסבירים על כלום. מכיוון שקיבלנו את זה עכשיו, אני אומר לך, עברתי על זה כבר ומירקרתי לי כל מיני דברים בולטים פשוט במספרים, בגודל המספרים, זה הדבר העיקרי שאתה יכול לעשות כשאתה לא יודע בסופו של דבר על מה מדברים, אתה לא יודע את הפרטים של התוכניות. אני אומר לך כבר, תסתכל בדף הראשון, המשרד להגנת הסביבה מ-346 למיליארד 117, זה פער עצום, זה פער של 300% – זה מסוג הדברים שאם היינו מקבלים את אותו דבר לפני יום-יומיים, היינו יכולים אולי לרכז x שאלות. אתה יודע מה, אני אפילו לא מצפה שהאוצר יענה על כל - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ממש לא, זו השאלה הכי פשוטה. מה שהעלית עכשיו זו השאלה הכי פשוטה. ודאי שהוא יסביר את זה, אבל אני אומר, בשביל זה יושבים כאן הרפרנטים. ההפך, אנחנו עושים כאן סופר על סופר, מה שנקרא, כלומר, בעיקרון כשהשר מניח את זה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - זה מגיע אלינו, אנחנו עוברים לרמה שאנחנו שואלים יותר, כי רוצים גם להצביע, ואם אנחנו רוצים להצביע, שלא נצביע בלי להבין – יהיו הרפרנטים.
עפר שלח
¶
אני פשוט אומר את זה, ניסן, לקראת ההעברות, כי פה בעיקרון אין בעיה, ואם יש בעיה אני מבין שהיא טמונה כל כך עמוק שלא נראה אותה גם אם יסבירו לנו. בסדר, אנחנו אנשים מבוגרים, הבנו. אם נקבל את הדברים האלה יומיים-שלושה לפני, נוכל לרכז שאלות שלנו ולחסוך זמן לכולם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי שנשב ונגבש אתם נוהל, לא יודע אם על עודפים מחויבים כי גם לא יהיה, זה פעם בשנה, אבל על ההעברות נגבש נוהל, והנוהל הזה בסופו של דבר יגיע למצב שאנחנו כאן בוועדה נקבל את זה לפני כן, נפיץ את זה לכולכם לפני כן, וכל אחד יוכל לעבור על זה לפני כן, את זה אמרתי בהתחלה.
משה גפני
¶
עפר שלח אומר: אפילו שזה עודפים, מדובר על סכומי עתק, אם היינו מקבלים את זה – אני קיבלתי את הביקורת הזאת, למשל אורי אריאל היה מגיע לוועדה על העברות, והיה אומר לי כל הזמן: למה אנחנו לא מקבלים את העודפים ואת ההעברות שבוע קודם? אומר עפר שלח בצדק.
משה גפני
¶
בסדר, אני הולך לבדוק אותו כשר על עוד כמה דברים, מה שהוא עשה כאן בוועדת הכספים, אני הולך לבדוק עוד כמה דברים לגבי מה שזה, לא משנה. למשל היום על הנושא של תע"ש שהולכים לאשר להם הלוואה, ואני תומך בזה בכל מאודי, אני מחכה לראות מה יגיד השר אורי אריאל שהתנגד לזה בכל ההעברות, גם כשהעברתי את זה בערב סוכות.
משה גפני
¶
לא חשוב, לא שאלת, אז אמרתי. אני אומר, למשל אורי אריאל, אבל לא היה רק זה, הרבה חברים כולל מהקואליציה באו אלי בטענות, ואמרו: למה אתה לא מפיץ את זה שבוע קודם? אפילו שמדובר בעודפים. היות ומדובר בסכומי עתק, והדוגמה שעפר שלח הביא היא דוגמה נכונה, אתה משנה את תקציב המשרד להגנת הסביבה באופן דרמטי.
משה גפני
¶
יכול להיות שיהיו לנו כמה שאלות. לי יש פה כמה שאלות, אני לא מתכוון אפילו לשאול אותן, מפני שאני יודע את התשובות, הכלכלנים של אגף התקציבים יגידו: זה מה שהיה. יכול להיות שאי-אפשר יהיה להעביר את זה, אני יודע, אני אז דיברתי עם טמיר, ניסינו להעביר, זה לא סיפור פשוט. לכן אני כל הזמן מדבר על העברות ועל עודפים, לדבר בצניעות, החיים הם יותר קשים. הלוואי ונוכל להגיע למצב כזה, לפי דעתי יהיה מאוד קשה. אבל הטענה של עפר שלח היא טענה נכונה, אם היה לנו את זה שבוע קודם היינו יכולים לשבת, לרשום דברים שמעניינים אותנו.
משה גפני
¶
עכשיו זה בלתי אפשרי, הכלכלנים יגידו – יעל, מה תגידי לי כשאשאל אותך על המשרד להגנת הסביבה? אגיד לך את התשובה, אני מכיר אותה בעל-פה, תגידי, או הכלכלן שעוסק בזה או הרפרנט שעוסק בזה - -
משה גפני
¶
- - יגיד: זה מה שהיה בשנה שעברה, אנחנו ממשיכים את התוכנית, לא קרה שום דבר אין פה שום הפחתה, - -
משה גפני
¶
- - אנחנו ממשיכים את התקנה. אם יש פה העברה מסעיף לסעיף זה כבר לא בעודפים, זה כבר צריך אישור של הוועדה בהעברות.
משה גפני
¶
אם אתם רוצים, היות ומשעמם לי באופוזיציה, אני מוכן לבוא לעבוד באגף התקציבים כמחלק תה. לחלק תה באגף התקציבים יותר חזק מחבר ועדת הכספים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני כן מבין, רק אני חושב שעוד לא נכנסת, אבל אתה מבין על מה אנחנו מדברים. אתה עדיין חי בנושא של העברות כספיות, זה לא עכשיו, זה יהיה ב-1, אתה הפסדת אולי את ההתחלה שהקדמתי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אני אומר מבחינת זה – פה מדובר על עודפים מחויבים, זה דברים שאושרו כבר, נמצאים בתקציב, זה חוזים שכל משרד מתחייב, שהתחיל פרויקט ב-2012 וממשיך עכשיו או שהגיע זמן התשלום עכשיו, כי אתה פורס את זה 90 יום וה-90 יום כבר נכנסים ל-2013, הוא צריך לשלם. על מה אתה דן עכשיו כשכבר זה אושר ודנו כבר? ולכן גם בעיקרון השר רק מודיע לך, הוא לא צריך יותר מזה. רק אנחנו לקחנו על עצמנו, ואמרנו: אנחנו רוצים, מאחר שאנחנו לא כל כך אוהבים שרק מודיעים, אז אמרנו: בוא נקיים על זה דיון קצת שנבין יותר ואפילו נעשה הצבעה, ואמרתי: אם הצבעה, יבואו הרפרנטים ויסבירו לנו שנדע גם על מה.
לכן אני אומר
¶
בנושא הזה של העודפים המחויבים, וזה פעם בשנה, ככה לפחות עכשיו, זה פחות רלוונטי. כל מה שנאמר זה מאוד רלוונטי, ואנחנו נעשה את זה לגבי ההעברות הכספיות, שם בהחלט, ונקבע את הנוהל, וזה יהיה לפני כן ויעבור לכל אחד וכל אחד יוכל – ושם יהיו הדיונים האמיתיים, כי אלו העברות כספיות שתלויות בנו. אבל פה זה רק מהודעה, עברנו את זה לסעיף יותר – לכן אמרנו: ואללה, אנחנו כבר נשמע, נדון, אז כבר רוצים להבין וכו' ונצביע אפילו.
משה גפני
¶
יש לי הצעת ייעול. אם אתה רוצה באמת להעביר את זה לשקיפות אמיתית, לא את העודפים, את ההעברות, לאמץ את מה שביקשנו - -
משה גפני
¶
בסדר, אני רק אומר גם כדי שהחברים ידעו – פשוט לצמצם או יותר נכון להרחיב את ההעברות הכספיות, להוריד את זה לרמות יותר נמוכות, כדי שבפני הוועדה לא תעמוד התקנה הכללית אלא יעמוד הפירוט, שתדע לאן זה הולך בתקנה עצמה, אז תדע כשמעבירים כסף לתקנת לא חשוב מה, הגנת הסביבה, תדע שזה הולך להטמנה או שזה הולך לפירוט הרבה יותר קטן. זאת אומרת, לצמצם את המספרים של התקנות, אז תדע על מה הצבעת. אני אומר לכם שגם אם נרצה לשנות את זה, משרד האוצר לא ייתן.
יעל מבורך
¶
ובכל מקרה, דרך אגב, להפוך ממה שהוא אמר, הוא אמר שאנחנו מוצפים ביער של נתונים, אתה אומר לו: בוא נגדיל את היער הזה פי אלפים.
משה גפני
¶
לא, אנחנו אומרים אותו דבר. ביער הזה אנחנו לא מוצאים כלום. ביער שאני מציע נדע לאיזה עץ אנחנו הולכים.
מרב מיכאלי
¶
א', רציתי להחרות להחזיק ולחזק את דברי חברי וחברותי בעניין זה שנקבל את זה מראש באופן שנוכל לבוא לפה, שיש לזה משמעות.
מרב מיכאלי
¶
מעבר לזה שאנחנו אומרות את זה, אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, אם אתה מוכן לדבר פה בצורה מפורשת על נהלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי שנכין את הנהלים לקראת הישיבה של השינויים התקציביים ונודיע. אני רוצה לשבת עם האוצר – מה שסיכמתי עם האוצר, שנשב, ולכן זה חלק מהסיבות שאנחנו לא דנים היום, אלא בישיבה הבאה ב-1 באוקטובר כדי שנוכל לשבת, לגבש את הנהלים, וכבר להפעיל אותם כדי שתקבלי את החומר לפני כן ותוכלי לעיין בזה לפני כן.
מרב מיכאלי
¶
הדבר השני הוא שביקשתי, מרגע שידעתי שעומדות לדבר על 46, לקבל את רשימת הארגונים שאנחנו אמורות ואמורים לאשר ולא קיבלתי, ואז קמתי הבוקר וראיתי אותם מפורטים ב"כלכליסט", ואני חושבת שזה באמת לא יכול להיות.
מרב מיכאלי
¶
אני לא באה בטענות לטמיר. מבחינתי אני מאשימה את האוצר כמובן, אבל סביר שזה הדבר הנכון לעשותו במקרה הזה, אבל אני רק חושבת שלא יכול להיות, והנהלת הוועדה ודאי תדאג לזה שלא יקרה שוב דבר כזה.
מרב מיכאלי
¶
וגם עניינית צריך להגיד שוב, כמי שבאה מהעולם הזה של המגזר השלישי, שאפשר להתווכח האם הוא בא במקום המדינה או האם יש דברים שהוא עושה שהמדינה לא יכולה לעשות, יש גם כאלה וגם כאלה. באמת הסחבת בזה שרק עכשיו אנחנו מקבלות ומקבלים פה לאישור את עצם - - -
זבולון קלפה
¶
אז קודם כול דבר ראשון, א', אני מברך את יעל בהצלחה רבה.
כשמסתכלים פה בתוך החוברת, ואני לא מחזיק את עצמי בתור אחד שלא למד ליבה, להבנתי יש פה יותר מדי נתונים שרובם הגדול לא רלוונטי, ומצד שני, לדעתי, גם חסרים לא מעט נתונים שדווקא אני חושב שהם כן יותר רלוונטיים. אני בטוח שאפשר למצוא את, בוא נאמר, הנקודה המאזנת בין הרצון של האוצר מחד לבין הרצון שלנו מאידך כדי באמת לדעת על מה אנחנו מדברים ועל מה הולכים להצביע פה, ונראה לי שזה רק יעשה טוב. כי במידה רבה אני אומר, אני מצטרף – בסוגיה הזו אני דווקא מאוד מסכים עם אלעזר, על אף שאנחנו מהקואליציה – אני לא מציע להעמיד אותנו בניסיונות רבים, כי זה לא יחזיק מעמד להרבה זמן.
נקודה שנייה, אם הבנתי נכון את ההסברים שנתת פה, יעל, אז הנושא הזה של עודפים מחויבים הוא בעצם בעיקר בגין פעולות תשתית או דברים מהסוג הזה שזה חוזים ארוכים יותר. זאת אומרת, אין פה בכלל למשל שכר עבודה, אלא אם כן זה חוזים אישיים של יועצים או דברים מהסוג הזה, אבל עובדים למשל, אני רוצה להבין איך לצורך העניין נניח במשרד – נניח כמו משרד החינוך שיש לו פה לא מעט עודפים – לא שילמו משכורות, זאת אומרת, אין פה סעיף של משכורות שם בשום משרד.
יעל מבורך
¶
אין פה משכורות של עובדי מדינה שמתוקצבות באופן ישיר, כי הן משולמות ברמה השנתית. כל משכורת של עובד בשנת 2012 שילמו לו מתוך תקציב 2012 את משכורות ינואר עד דצמבר, לכן אין עודף. יש ביצוע מלא של תקציב, תיאורטית, לא ברמה הפרטנית. יש פה התחייבויות דווקא לא רב-שנתיות וגם התחייבויות שנתיות שלא סיימו לשלם אותן עד דצמבר. התקשרתי עם ספק באמצע השנה ואת התשלום האחרון אני צריכה לשלם לו בפברואר שנת 2013 ולא במהלך שנת 2012, זה עודף.
יעל מבורך
¶
זה התקציב שאנחנו מעבירים פה. איך שאנחנו מתנהלים מול ספקים זה נושא אחר, אני יכולה להרחיב עליו, זה קצת ארוך, אז אולי לא נשאיר את זה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נניח את חותמת חוזה עם 90 יום, שוטף פלוס 90 או 120 יום, ה-120 יום כבר נכנס ל-2013.
אראל מרגלית
¶
הבנתי, אז הסיבה שהפעם אנחנו מאשרים Cash Flow ונניח לא בדברים אחרים, זה בגלל שזה עבר לשנה הבאה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אראל, לכן אמרנו, לפי החוק לא צריך, השר מודיע, נגמר. אנחנו לקחנו על עצמנו את הרצון – מבחינת החוק השר מודיע לנו כי זה עודפים מחויבים, אושרו כבר הכול בסדר, הופיע בתקציב, לא צריך, השר רק מודיע – אנחנו לקחנו על עצמנו להיכנס לזה יותר.
יעל מבורך
¶
אסביר למה בעצם – ועל זה יוכלו להגיד אנשי המשרדים הרבה יותר טוב ממני – עד שלא מועברים העודפים, כיוון שיש לנו התחייבויות לספקים צד ג' שנעמוד בהם ולא רוצים לעכב אותן, אנחנו נותנים לזה קדימות על פני פעילות חדשה. פעילות חדשה שהייתה לנו בתוך תקציב המשכי לצורך העניין בשנת 2013 שלא יכלו להוציא אותה לפועל כי לא הגיעו העודפים, כי צריך לשלם לספקים, סגרו עם הספק שוטף פלוס 90, לכן הדבר הזה מעכב את הביצוע במשרדי הממשלה.
ברגע שהיום תאשרו את הדבר הזה, הם יכולים להשתמש בתקציב שלהם לשנת 2013 כמו שהם אמורים לעשות. לכן בין היתר היה חשוב לנו להעביר את זה להצבעה אקטיבית, לקצר את ה-21 יום כדי לא ליצור בשנה שיש שלושה חודשים לעבוד במשרדים 21 יום של הודעה לוועדה, לכן אנחנו צריכים את האישור האקטיבי שלכם. אבל כמו שנאמר פה מספר פעמים, עודפים מחויבים במהות שלהם זה הליך פרוצדורלי שמעביר התחייבויות משנת 2012 ל-2013.
משה גפני
¶
את כל הזמן אומרת "ספקים", תיקחי את הסעיף הראשון שאת מבקשת: המשרד להגנת הסביבה, שכר ותפעול, מה זאת אומרת ה"ספקים"?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן, בוא נתחיל לעבור, עכשיו אתחיל, רק דקה. נתחיל עכשיו, רב מוישה, רק אחרי שנגמור - - -
משה גפני
¶
אז יש לי שאלה, מה זה "שכר ותפעול" הראשון? היא אומרת כל הזמן "ספקים", מי מקבל את השכר הזה?
זבולון קלפה
¶
אבל חוסר - - - של העניין הזה ש-א', אנחנו נדרשים היום להצביע כאילו עבור רשימה מסוימת, לא ראינו, לא יודעים על מה, זה כאילו בעצם הליך פורמלי לגמרי? נראה לי משונה.
טמיר כהן
¶
אני רוצה להעיר לכמה דברים, קצת לסבר את האוזן. עלו פה הרבה שאלות שלחלקן נראה שיש תשובות פשוטות והרבה שאלות שלא עלו פה - - -
טמיר כהן
¶
עלו פה הרבה שאלות שתהיינה עליהן תשובות יחסית פשוטות. אני רוצה רק להגיד לכם שלא עלו פה הרבה שאלות שהתשובות שלהן יותר מסובכות. הסיפור הזה של מעקב פיקוח לכל ההעברות התקציביות יצא במסגרת הוועדה. במשך שנים ולקראת הדיון שיהיה בהמשך ריכזנו למעשה את כל המקרים והתגובות לשאלות שעלו, ונבוא במשא-ומתן מול משרד האוצר בגיבויו של יושב-ראש הוועדה לאור הדרישות שעלו במשך השנים, שהם בעיקר בתחום השקיפות ומתן החומר בזמן ועוד שאלות כאלה ואחרות.
אנחנו מוכנים לקראת הדיון הזה, ובסופו של דבר נצליח לקיים את הדיון הזה, כמו שחבר הכנסת גפני אמר, שבראש הוועדה יהיו גבולות גזרה לתוך הדבר הזה. זה לא יהיה משהו שכל הבקשות תיענינה, כי בהחלט יש פה מגבלות לא פשוטות. אבל כל הדברים, כל השאלות שעלו פה וגם אחרות שלא עלו פה הצבנו אותן והכנו אותן לקראת הדיון מול האוצר, לקראת תוכנית העבודה המלאה של הכנסת הזאת בתחום ההעברות התקציביות, זה מה שרציתי להגיד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה. אם כך, בואו נתחיל עכשיו. רבותי, זה תלוי בנו כמה זמן זה יימשך, אנחנו מוכנים שכל חבר ועדה יהיה מרוצה מהעניין.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה, נתחיל. ושוב אני אומר, אם חברי הוועדה ירצו שנצביע על חבילה חבילה, אפשרי, אם לא, נעבור דבר דבר והרפרנטים מוכנים, יסבירו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מספיק שחבר כנסת אחד מבקש, אז אעשה את זה. אז בואו נתחיל, ואולי תוך כדי זה אם נראה שזה זורם, אז אולי נקפוץ לאישור יותר גדול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
החוברת הגיעה לפי החותמת ב-3 בספטמבר, השנייה הגיעה אלינו ב-9 בספטמבר, אז נתחיל לקרוא בחוברת הגדולה קודם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נמצא כאן רפרנט – חבר'ה הרפרנטים, בואו עכשיו תהיו אתי, חבר הכנסת זרחיה, אל תכשיל את - - -
דורון סמיש
¶
צהריים טובים, הבקשה התקציבית נועדה להעברת העודפים של המטה לביטחון לאומי משנת 2012 לשנת 2013.
דורון סמיש
¶
כפי שניתן לראות בסעיף 10 יש תוכנית אחת שבה נמצא כל הטיפול של המטה לביטחון לאומי, מדובר על סעיף יחסית קטן שעולה כ-50 מיליון שקל.
משה גפני
¶
מה אתה יכול לפרט על העניין הזה? בגלל שאני כל הזמן מחפש לדעת מה עשו במטה לביטחון לאומי מינואר עד אוקטובר בלי הכסף הזה. זה לא דבר חשוב הכסף?
דורון סמיש
¶
הכסף הוא דבר חשוב, א', יודעים שחלק מהעודפים מועברים כי הם מסמנים את הכספים כעודפים מחויבים.
דורון סמיש
¶
שנית, העודפים הם רק אחוז מסוים מהכסף, יש להם כסף בבסיס התקציב שאתו הם יכולים לפעול. אכן יש משרדים רבים שמשוועים לעודפים ולא יכולים לפתוח הזמנות עד שלא יגיעו העודפים.
דורון סמיש
¶
הכסף הולך לתקנות התקציביות בגין התחייבויות שנפתחו שנה שעברה ולא בוצעו שנה שעברה, אלא יבוצעו השנה.
עפר שלח
¶
- - שבו במטה לביטחון לאומי 33%, לא כסף גדול, זה כולה 60 מיליון שקל, נגיד, יחסית למה שאנחנו מדברים עליו פה.
עפר שלח
¶
אבל שליש מהכסף של המטה לביטחון לאומי הוא בעודף התקציבי הלא מחויב הזה – לעובדה הזאת שזה שליש יש הסבר?
עפר שלח
¶
אם היינו מבקשים לתת לפני שלושה ימים, היית יכול לתת דוגמה? היית יכול לתת הסבר? זאת אומרת, מה טווח הזמן שאתם צריכים בשביל לתת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה יכול לתת דוגמה? הוא יודע את הדוגמה, הוא לא צריך את הזמן – דוגמה אחת כזאת רק שנבין פעם אחת, התחילו אתך.
דורון סמיש
¶
אני לא מכיר את ההתחייבות בעל-פה של המטה לביטחון לאומי. אשמח להעביר אם תרצו את כל ההתחייבויות.
חיים כץ
¶
איך באת לא מוכן? תגיד לי. מה, אתה מסתלבט? איך באת לא מוכן לדיון? תגיד לי, איך אתה בא לא מוכן לדיון? מה זה אתה לא מכיר? אז למה אתה מציג את זה? למה אתה עונה?
דורון סמיש
¶
לתפעול המשרד שלו, חשמל של המנורות וחשמל של הכול. הוא פותח התחייבות מראש שנה קדימה לחברת חשמל על תשלומי החשמל שלו.
סתיו שפיר
¶
אין שום בעיה, אנחנו מבינים את הדבר הזה, אבל מה שאנחנו מבקשים – אני חושבת שכולם כבר התעייפו מדוגמאות שהן לא אמיתיות – זה להבין בדיוק על מה אנחנו - - -
סתיו שפיר
¶
מה שאנחנו שואלים ומה שביקשנו מראש היה לקבל פירוט מוקדם, היה עדיף לפני הישיבה ולא עכשיו שתהיה פה ותצטרך להיות מובך מהשאלות שלנו, ואני מתנצלת, אבל מה שצריך זה איזשהו מסמך מוקדם שיסביר לנו מהן בדיוק ההעברות, מה בדיוק אנחנו מעבירים ולאן; איזה התחייבויות מוקדמות היו, פירוט אמיתי, לא פירוט של דברים שברור שהיו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר, אז אני אומר, עד היום את העודפים לא קיבלנו וגם את ההעברות הכספיות לא היה, עד שנקבע את הנוהל, לכן אמרתי שנקבע לישיבה הבאה.
דורון סמיש
¶
סעיף 53 הוא סעיף שמשמש לפיתוח מבני משרד המשפטים ובעיקר בתי-המשפט ברחבי הארץ. ההזמנות שנפתחות בגינו הן בדרך כלל הזמנות רב-שנתיות, לדוגמה, כרגע בונים את בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, זה פרויקט של פחות או יותר חמש שנים. ההזמנות נפתחו כשיצאו לפרויקט, התשלומים מבוצעים בהתאם לאבני דרך של הקבלן, בהתאם לזה העודפים מועברים משנה לשנה, זו רק דוגמה אחת. משפצים גם את בית-המשפט באשדוד, ואלה יהיו רוב רוב העודפים.
משה גפני
¶
נכון, אבל מינואר עד אוקטובר שלא העברנו את העודפים האלה, הקבלן המשיך לעבוד. לא רלוונטי מה שאנחנו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרב, רק שנייה, שנייה אחת, דקה, אני רוצה להסביר עוד פעם מה שיעל אמרה קודם – מאחר שכאן היה את כל הנושא של הבחירות, אחר כך היה התקציב, ואנחנו בפגרה מייד אחרי התקציב, שנבין, אז נכון שפה השנה יש זמן ארוך יותר מכל שנה אחרת לעשות. במצב כזה מה שהבנתי שקורה, זה א', או שישנם פרויקטים שעדיין לא שילמו אותם, ואם לא נאשר לא יוכלו לשלם; ישנם דברים שיכולים לשלם מהשוטף, הכוונה שיש כסף למשרד, הוא דוחה, זה מה שהיא אמרה; דברים שאושרו ל-2013 בינתיים והוא משלם את הדברים שהוא חייב, והוא מחכה לאישור שלנו כדי שהוא יוכל לעשות את זה. אין להם ברירה, המשרד ככה עובד כמו כל בית. אז יש לו תקציב שאושר ל-2013, הוא אומר: אני חייב עוד על 2012, אז מה אני עושה? אני עוצר חלק מ-2013 בינתיים ומשלם את החוב כדי שלא יהיה בחוב ולא יהיו קנסות, ואם לא נאשר, אז הוא לא יוכל לעשות את 2013 או שהוא יתחיל להיכנס אז לחובות. לכן אני אומר, כל משרד משחק על חלק מהדברים ותלוי מה העוצמה של הסעיף, או שהוא לא משלם ומחכה לאישור שלנו, או אם הוא יכול, בעיקר בדברים השוטפים וכו', לשלם מהשוטף ולחכות שנאשר.
משה גפני
¶
אתה ממש צודק, אתה אומר דברים אמיתיים ונכונים, רק מה שאתה אומר, את מה שאני גם כן כל הזמן חושב: אי-אפשר לתקן את העולם, זה המצב.
משה גפני
¶
אם את רוצה לתקן את העולם, את צריכה להגיד למשרדים: תעצרו, למה לא באתם קודם? תעצרו את הקבלנים, תעצרו את המדינה, אם את רוצה לתקן, אם לא, עוד פעם יגיע אותו דבר. יגיעו אלייך שתי חוברות, המשרדים ממשיכים לעבוד, לא עצרו מילימטר בגלל שהם ידעו שבסופו של דבר נאשר את זה.
משה גפני
¶
זה הכול, זה מה שאומר היושב-ראש, אני אפילו נאלץ להסכים אתו. זה לא יתקן את העולם. אם המשרדים לא ידעו שאחת ולתמיד פה צריך להגיע לאישור לפני שתתחיל העבודה לא יתוקן העולם.
משה גפני
¶
אתה צודק, אתה יודע מה, אני לא מתווכח אתך אפילו. אני עושה לחברים החדשים מיני יום עיון להסביר להם שליושב-ראש הוועדה יש אחריות, ובאחריות הזאת המצב לא יתוקן, זה הכול. זה מה שהיה אצלי. לא יתוקן המצב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם אנחנו כבר הולכים לתקן, בוא נעשה במקומות שאנחנו צריכים, זה בהעברות כספיות ולא בדברים שכבר אושרו גם על-ידי הוועדה, גם על-ידי הכנסת ב-2012.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היא הייתה צריכה ללכת, היא התנצלה. רבותי, לקחתי את זה כדוגמה כדי שנבין על מה אנחנו מדברים, וירדתי מהנושא של ביטחון לאומי, כי יכול להיות ששם יש להם זה. אם אתם רוצים ניקח עוד את הבא אחרי כן, איזה משרד זה?
סתיו שפיר
¶
אבל, ניסן, זה לא מה שהוא אמר, הוא לא דיבר על סודות מדינה, הוא דיבר על זה שיש להם חוברת שהם פשוט – נכון? אני טועה? דורון?
סתיו שפיר
¶
מצוין, אז הכי טוב, הדבר הכי יעיל שאנחנו יכולים לעשות זה שפשוט נדחה את הישיבה הזו, נקבל חוברות על כל אחד מהסעיפים, נבין על מה מדובר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה תדחי? מה זה, אבל זה כל מיני סעיפים שכבר אושרו, אז אני לא יודע, חבל שאין לי – אתה הרפרנט של הביטחון הלאומי גם?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא טוב שלא באת עם זה. יכול להיות שיש דברים שאתה יכול להגיד: אני לא יכול להגיד, וזה בסדר גמור גם, אבל אם יש דברים שכן רק כדוגמה. אנחנו לא רוצים על כל דבר ודבר לעבור על כל האישורים של ועדת הכספים הקודמת וכנסת קודמת וכו', רצינו רק לראות דוגמאות כדי שנבין, אז ראינו עכשיו דוגמה אחת, בוא נעבור רגע עוד דבר.
עליזה לביא
¶
יש פה דברים שלא קיימים, אתה רוצה שאגיד לך? למשל, אגיד לך יש פה, ככה הסתכלנו עליהם, הלשכה של בני בגין למשל, לשכת יוסי פלד - - -
עליזה לביא
¶
כאילו מה זה הדברים האלה? משולם נהרי, למה משולם נהרי יש לו פה כסף ללשכה, כלומר, מה זה הדבר הזה למשל?
עליזה לביא
¶
אז תגיד לי מה ההתחייבויות פה, אולי יש כל מיני דברים שהם לא ראויים שכבר נסתיימה לשכה וצריך לתת אותם קדימה? מאיפה אני יודעת? אולי יש סלסלת שוקולד כל ראש השנה חמש שנים קדימה ולא מקובל עלי? תגיד לי מה זה.
דורון סמיש
¶
לא, אני לא נבוך. רשימת ההזמנות הפתוחות שם, אבל התשובה שהיושב-ראש אמר היא נכונה, יש התחייבויות שנפתחו לתפעול הלשכה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא באוויר, זה כל דוגמה, כל שר שוכרים לו לשכה, אף אחד לא עושה חוזה – ראש הממשלה זה סיפור נפרד.
חמד עמאר
¶
ניסן, למה אתה צריך לתת לנו דוגמה באוויר? למה הוא לא מביא לי חומר מוכן וכשאני שואל אותו שאלה על סעיף ספציפי שהוא יכין את החומר ויגיד לי: 1, 2, 3, למה אני צריך לקבל משהו באוויר? אתה בא נותן לי דוגמה, חשמל, כמו שהוא אמר לי חשמל, למה אני צריך לקבל חשמל? אני לא צריך לקבל חשמל. כשאני בא שואל אותו על סעיף מסוים, אני צריך לקבל הסבר על הסעיף המסוים, לא כל סעיף אני רוצה להסביר עליו באופן אוטומטי.
דורון סמיש
¶
נשיאי מדינה לשעבר יש להם לשכה, יש לו הוצאות תפעול שכוללות מניירות, חשמל, שכר דירה. ההסכמים האלה, ההתחייבויות האלה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ששש, לא, רבותי, רגע, לא הולך כך. אני מבקש מאלה שמדברים עם המיקרופון, צבי את צבי, מה שנקרא, בואו, רבותי.
דורון סמיש
¶
הלשכה הזאת פותחת הסכמים משכר דירה עד חשמל, ההסכמים האלה לא קלנדרים שנה, ואנחנו מאפשרים להעביר את העודפים על מנת שהם יוכלו לשלם את שכר הדירה במהלך השנה.
דורון סמיש
¶
שילמו שכר דירה, החשב זכאי – בידיעה שהעודפים או בתקווה שהעודפים יעברו – להשתמש בתקציב הקיים כיום.
דורון סמיש
¶
- - להשתמש בתקציב הקיים לו בבסיס התקציב על מנת לשלם את שכר הדירה בגין התחייבויות עבר, במידה והעודפים לא יועברו הוא יאלץ לסגור את ההתחייבויות האלה ולעצור התחייבויות חדשות במהלך השנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עליזה, מסכים אתך, אבל דקה, אי-אפשר ככה, נו. אנחנו לא הולכים לצלוב מישהו ולא שום דבר, אז בואו - - -
עליזה לביא
¶
תודה. תראה, למשל, אנחנו רוצים דוגמה קונקרטית, נהרי למשל, ידענו שבמרס כבר הולכים לבחירות, נכון? אז איך – באוקטובר היו בחירות, הבן-אדם הזה יושב בלשכת ראש הממשלה - - -
עליזה לביא
¶
לא קלטתי, מה אני יכולה לעשות? לא קלטתי. אז איך היום אתה מביא לנו, באמת, אני לא מצליחה להבין, תן לי על זה.
דורון סמיש
¶
מכיוון שאני לא הרפרנט של משרד ראש הממשלה והוא נמצא פה, אשמח אם כשנגיע לפניה הזאת נדון בנושא משולם נהרי.
דורון סמיש
¶
בסדר, זה משרד ראש הממשלה, זה סעיף 04, זה לא הסעיף שאני אחראי עליו. אני מוכן לנסות לעזור לך.
משה גפני
¶
שלא תהיה אבל אי-הבנה, אין לנו, בוודאי לא לי, אין לי שום טענה אליך, אתה עושה את עבודתך נאמנה. אני רק אומר ששום דבר לא יתוקן, מה שהיה הוא שיהיה, זה בסדר אלא אם כן משנים את החוק.
משה גפני
¶
שנייה, רק אסביר לחבר הכנסת שטרן. הוא אמר: אנחנו ממשיכים לעבוד, יש מחויבויות משנה שעברה, מ-2012, אנחנו משלמים – החשב נותן הוראה.
משה גפני
¶
שנייה, איציק, הכול בסדר. החשב יש לו סמכות לתת הוראה להמשיך לשלם את לשכת נשיא המדינה לשעבר או כל דבר אחר או שכר, כל מה שהיה עד היום, למה הוא עושה את זה? מכיוון שהוא יודע שבסופו של דבר, לא משנה מתי זה יהיה, ועדת הכספים תאשר את העודפים. במידה ויקרה משהו טרגי והעודפים לא יאושרו בוועדת הכספים, יצביעו נגד, אז החשב יעצור את ההעברות.
אלעזר שטרן
¶
עכשיו תגיד לי אם אני טועה כשאני חושב שהוא עושה את זה לא בגלל מה שאמרת, שהוא יודע שנאשר רטרואקטיבית - -
משה גפני
¶
לא קשור לחוזה. אלעזר, אתה מעביר פה תקציב מדינה שיש בו חוזים שאתה יכול לעצור אותם, שיש בו שכר, יש בו - - -
משה גפני
¶
תשמע מה שאני אומר לך, תאמין לי. אתה רוצה, אעבור אתך סעיף סעיף, תראה, זה תקציב מדינה, יש פה אגף לחינוך דתי, על מה מדובר? על איזה חוזים מדובר שם במשרד החינוך? מה זה, חוזים? שום חוזים.
דורון סמיש
¶
של אגף השכר והסכמי עבודה – קיים אגף כזה במשרד האוצר שאחראי על ניהול משא-ומתן בסכסוכי עבודה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו תפתחו, תראו בערך איפה תגלגלו ל-36-002, תראו כמה העובי של החוברת שאתם צריכים.
רן רידניק
¶
בשמחה רבה. אסביר את הפנייה התקציבית שנולדה לאוויר, את עודפי התקציב של תחום הכלכלה, סעיף 36 משנת 2012 ל-2013, אתן כמה דוגמאות קונקרטיות להמחיש באיזה התחייבויות, איזה פעולות מדובר.
רן רידניק
¶
מדובר בסכום של כ-680 מיליוני שקלים, זה מתוך תקציב של 3 מיליארד, סדר גודל של 20%, אני חושב שזה עודפים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז שנייה, רבותי, בהעברות הכספיות סומנו כל המספרים לפי סדר 1, 2, 3, עמודים, זה חד-פעמי, אז ככה יתייחסו גם הלאה.
רן רידניק
¶
36-002 זה תפעול של תוכניות שונות, אסביר לגבי שתיהן, בוא ונתחיל לגבי מרכיבי ההוצאה העיקריים באופן מסודר. 125 מיליון שקלים עוברים לאגף למעונות יום, מרביתם ככולם לטובת בינוי מעונות יום, זה מבחני תמיכה שפורסמו ב-2012 וגם בסוף 2011, אבל בעיקר 2012 לבינוי מעונות יום בהיקף כולל של סך הכול כחצי מיליארד שקלים כהרשאה להתחייב. חלק מהמעונות בתהליכי בנייה שונים, יש אבני דרך, יש ארבע אבני דרך שונות למימון בינוי מעונות היום. יש כאן עודפים מכיוון שההסכמים נחתמו, מעונות התחילו להיבנות, לא כולם הסתיימו, התשלום הוא על-פי אבני דרך. אנחנו משלמים כרגע 125 מיליון שקלים, ברובם על מימון מעונות יום שהחלו להיבנות ב-2012 ובתחילת השנה.
רן רידניק
¶
רכיב אחד, אבל יש עוד רכיבים שאני מניח שתרצה שארחיב לגביהם. יש כאן עוד תוכניות, למשל תוכניות לעידוד תעסוקת האוכלוסייה החרדית, אתן דוגמה, יש מיזם בשם "חרדים לעתידם", מיזם למימון - - -
רן רידניק
¶
לא התחלתי שכר, אגיע לשכר בסוף, לפי מרכיבי ההוצאה העיקריים. אני כרגע מדבר על תוכנית 364203 – עידוד תעסוקת האוכלוסייה החרדית.
רן רידניק
¶
לכאן הכסף מועבר – 26 מיליון שקלים עוברים למימון תוכנית מיזם בשם "חרדים לעתידם", זה מיזם שהתחיל בעבר, שיתוף פעולה בין ממשלת ישראל לבין ארגון הג'וינט למימון לימודים אקדמאיים, תוך מתן מלגות קיום למקצועות מסוימים לגברים חרדים ש - - - לאקדמיה. הפרויקט התחיל, הוא נמצא, התלמידים לומדים היום, הם בשנת הלימוד עצמה, חלקם בשנה השלישית, חלקם בשנה השנייה, חלקם בשנה הראשונה, וזה פשוט למימון אבני הדרך של הפרויקט עצמו. אציין שבשנים הבאות הפרויקט עצמו יוטמע בות"ת, הוא מופעל דרך ות"ת, לכן בעתיד הוא לא יתוקצב דרך התקנה הזאת, אבל כאן מדובר בעודפים מחויבים למימון תלמידים שלומדים בפועל, החלו לימודיהם לפני שנתיים ושנה ועכשיו.
על דוגמאות נוספות אני יכול להרחיב: יש כאן שירות התעסוקה, יש כאן סוגיות של תפעול, יש כאן הסכמים שנחתמו עם חברות מחשוב – חברת מל"מ למשל, שמפעילה את מערכת המחשב שלהם, הסכם רב-שנתי שגם כאן משולם על-פי אבני דרך, סוגיות של מיכון, סוגיות של תפעול, ועדות ערר ועוד כלים כאלה ואחרים, גם שוברים, שוברי הכשרה מקצועית מוקצים, הפרט מקבל אישור עבור קורס הכשרה מקצועית ומשולם לו על-פי אבני דרך – כשהוא מתחיל את הקורס, במהלכו, בסוף הקורס ואם הסדנא מוצלחת בעבודה, וגם - - - מחויב בעצם נועד לממן שובר שהוקצה כבר, אבל ישולם בעתיד על-פי עמידה באבני הדרך השונות.
עיסאווי פריג'
¶
ניסן, איך כל המורכבות והתת-סעיפים וזה צריך לקבל החלטות על דברים שרואים את זה רק עכשיו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דקה, והיית באלקנה, ואנחנו הסברנו ודנו בזה כבר הרבה. יהיו הסברים בישיבה הבאה בנושא העברות כספיות, יהיו הסברים על כל מה שאתה שואל ועל הכול. עכשיו אנחנו מדברים על עודפים מחויבים, זה סיפור קצת שונה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני לוקח את זה רק כדוגמה כדי שאחר כך נקבל איזושהי תובנה ואולי נוכל לסיים.
רן רידניק
¶
זה נועד למימון ארבע תקנות של העסקת עובדים מקומיים בנספחויות בחו"ל – עובדים בנספחות בסין, יש להם עובדים מקומיים, עובדים סיניים, התקנה הזו נולדה למימון שכרם, וזה כסף שעובר, פשוט לא הספיקו לשלם אותו בסוף דצמבר 12' - - -
דוד שטינמץ
¶
בכל הנספחויות שלנו יש לנו עובדים מקומיים שאנחנו עושים אתם חוזים, מתוך תקציב של 20 מיליון גלש מיליון 300,000 - - -
משה גפני
¶
הם מקבלים שכר בינתיים? עכשיו היום הם מקבלים שכר? אז אפשר לא לאשר עכשיו את ההעברות הממשלתיות האלה.
רן רידניק
¶
דווקא כאן נקודה שחשוב להסביר, כיוון שכבוד היושב-ראש מכיר אותה היטב, אני מניח, כאשר עודפים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דרך אגב, יש אומרים שזה עשרת השבטים, הסינים, אז הם עוד מעט יגיעו לפה. - - - משלוח של איזה 200 מיליון, רק החל משלוח.
סתיו שפיר
¶
אבל, ניסן, יש פה הבדל בין שני הדברים – המשך של תשלום שכר או מחויבויות קודמות, חוזים וכדומה זה ברור, אבל למה דברים כמו פרויקט חדש לעידוד תעסוקה באוכלוסייה החרדית למשל, למה זה לא היה בתקציב? למה זה דבר שאנחנו דנים בו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
התחיל בשנה שעברה, והם לומדים, היום הם שנה שנייה ושלישית על פרויקט שכבר אושר, עכשיו הם מקבלים את המלגות של שנה שנייה או חלק של שנה שלישית.
רן רידניק
¶
בוא רק נוסיף שהמשמעות האופרטיבית של אי-אישור העודפים, שהמשרד עצמו מנוע מלבצע פעילות חדשה, כי כל פעילות חדשה בעצם נבלעת על חשבון הצורך שלו לממן התחייבויות קודמות. אי-אישור עודפים גורם לכך שהמשרד לא יכול להשתמש בכסף שיש לו בשנת 2013.
רן רידניק
¶
במקרה הזה, בדוגמה הזאת למשל, ילמדו את הקודמים, אבל הוא לא יוכל לפתוח מסלול חדש מכיוון שהתקציב החדש שלו ייבלע במימון ההתחייבות הקודמת.
משה גפני
¶
דווקא הדף פה מסביר בסדר, רק הנושא של עידוד תעסוקה, אני רואה שיש שם גם עידוד ערבים וגם עידוד משפחות חד-הוריות, למה הבאת דווקא את הדוגמה של עידוד חרדים? סתם אני שואל רק מבחינת - - -
רן רידניק
¶
ערבים זה מרכזי הכוון, אבל כבוד היושב-ראש בדימוס צודק בהחלט, ומשרד הכלכלה עושה גם תוכניות לעידוד התעסוקה לאוכלוסייה הערבית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רב יצחק, מאחר שראינו את זה, אני מעלה את זה לאישור – מאחר שזה עודפים מחויבים וכבר ועדת הכספים הקודמת לנו אישרה את הסכומים מעיקרם וכנסת ישראל אישרה את הסכומים מעיקרם, רק עודפים מחויבים, וראינו את הדוגמאות רק כדי להבין, וזה חד-פעמי, וכפי שיעל אמרה: אין כאן שום שינוי במובן הזה שכל פרויקט שאושר ממשיך אותו פרויקט בדיוק, כלומר, אין כאן סטיות שאנחנו צריכים לתת את לבנו לעניין – אני מציע - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. אני רוצה להסביר. לא הבנתי, מה שאלת? מה שעשיתי עכשיו, סתם פתחתי רק כדי שנרגיש ונבין. אם אתם רוצים, אין שום בעיה לעבור על כולם.
סתיו שפיר
¶
לי יש עוד הרבה מאוד שאלות. בכל עמוד שאני פותחת יש לי כמה שאלות, אז אולי צריך לעבור על זה.
סתיו שפיר
¶
ניסן, עם כל הצניעות, אני לא מרגישה בנוח לאשר או להצביע על העברות של עשרות ומאות מיליונים בלי לברר כל שקל פרט ופרט, לא מדובר פה על עשרה שקלים. אנחנו רק התחלנו לפתוח את החוברת, שאלנו אותו שלוש שאלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סתיו, אין בעיה, את לא חייבת להצביע, אנחנו גם לא צריכים מבחינת החוק להצביע, שר האוצר מודיע לנו ונגמר הסיפור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר עוד פעם, אני מסביר – מאחר שאין כאן שום סטייה, הסיבה לדיון זה שאם לא נצביע אז יש 21 יום עד שזה מתחיל לפעול.
סתיו שפיר
¶
אז אם הם לא מעבירים לנו מראש את החוברות האלה, אז עדיף שימתינו את 21 הימים שהם צריכים להמתין, אני מצטערת.
אראל מרגלית
¶
אני לא יודע, אני מרגיש שאם המדינה אישרה תקציב ועברו על זה בצורה מפורטת – יכול להיות שבפעם הקודמת לא עברו על זה בצורה מפורטת, אבל אני מניח רגע שעברו על זה בצורה מפורטת – וכרגע יש בעיה של Cash Flow, שחלק מה- Cash Flowהולך לשנה הבאה, אני מרגיש שזה לגמרי סביר לאשר את זה, זו התנהלות תקינה של מערכת.
אני כן אומר שאם מבקשים מאתנו להצביע על זה, אז אנחנו צריכים את האפשרות לדעת איפה ההתלבטויות ואם יש "שפיל" או לשאול את כל השאלות שסתיו רוצה לשאול, כלומר - - -
ראובן ריבלין
¶
אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, רק אעזור לך, סתיו שפיר צודקת במאה אחוז בלי שהיא נימקה נכון. שר האוצר מגיש הודעה לוועדת הכספים שבכוונתו, שזה בסדר גמור. אם ועדת הכספים תוך 21 יום לא שוללת את זה, זה מאושר, אבל אנחנו יכולים לומר לממשלה – ואני לא מתייחס כרגע לפרטים – שאנחנו לא מסכימים, האם אני צודק, היועצת המשפטית?
ראובן ריבלין
¶
אני רק אומר שהיא צודקת כי שמים את זה על שולחן הוועדה, זאת אומרת, זה צריך לבוא לידיעת כל חברי הוועדה, אחד מחברי הוועדה יכול לבוא ולומר: רבותי, יש לי שאלות לעניין זה, ואני לא מסכים לבקשתו של שר האוצר. כמובן שאם כך הדבר, אז בוודאי יש מי שגם - - -
סתיו שפיר
¶
היא גם לא מקצועית מצדנו כחברי כנסת לשבת פה ולהצביע על דברים שראינו אותם בפעם הראשונה עכשיו, לא הספקנו לקרוא פה שום דבר, אנחנו לא מבינים 99% ויותר ממה שמופיע בטבלאות. אז זה פשוט לא מקצועי כחברי ועדה – תקני אותי, היועצת המשפטית, אם אנחנו יכולים או לא יכולים לעכב הצבעה או לעכב את האישור הזה או להחליט שאנחנו לא מאשרים כרגע עד שלא נתווה ביחד נוהל תקין להעברות תקציביות וגם להעברות העודפים בצורה שתהיה הוגנת, בצורה שנוכל להיות שלמים עם עצמנו ולא להרגיש שאנחנו מבזים את התפקיד שניתן לנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא חושב שבעודפים מחויבים אנחנו מבזים את התפקיד כי אנחנו לא הולכים לאשר – עוד פעם, הרי כל אחד, אין בית-דין בודק בית-דין שקדם לו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלא אם כן או גדול או שעושים שינויים, אבל פה אין שינויים, אז את שוב הולכת לבדוק - - -
קארין אלהרר
¶
שיתחייבו על זה, ניסן. אני רוצה שהרפרנטים יבואו ויגידו כל אחד בתחומו שלא היה שינוי, לא בסכומים, לא בשנה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הודיעה כאן האחראית על הרפרנטים שאין בנושא הזה שום שינוי, היא הודיעה את זה שלוש פעמים. שאלנו אותה והיא אמרה שבחוברות האלה כל דבר הולך לייעוד שלו, אין שום שינוי, ודרשנו שאם יהיה פעם שינוי, למרות שזה חד-פעמי, חד-שנתי, ודאי שהם יבואו ויגידו, ואז יהיה לנו דיון.
עפר שלח
¶
תוך סיכון על זה שאני חוזר על הדברים שאמרתי קודם, אבל זה בשביל עיסאווי, כי הוא פשוט לא היה.
עפר שלח
¶
כן. לא הבנת פעם ראשונה זה בשבילך גם, אראל, אבל זה היה המשך הדברים שלך, אז זה בסדר. אני חושב שצריך להתייחס קודם כול לעודפים המחויבים, וגם בהינתן הדברים שיעל מבורך אמרה פה ובהינתן זה שזה אושר וכן הלאה, אני חושב שזו תהיה התעללות במשרדים לא לאשר את זה - -
עפר שלח
¶
- - ולעכב את זה 21 יום בשביל שנגיד משהו. אבל אני חושב שמשרד האוצר צריך להבין ממה שקרה וקורה פה עכשיו את הצורך בנוהל אחר לקראת ההעברות, כי בהעברות זה יהיה אחרת.
עפר שלח
¶
אני חושב שהנוהל צריך להיות שאנחנו מקבלים את זה מספיק זמן מראש, מעלים שאלות, ולא עוברים סעיף סעיף, כי נעבור סעיף סעיף לא נגמור את זה, אלא עוברים על סעיפים שחברי כנסת מראש העלו עליהם שאלות.
עפר שלח
¶
- - אלא עם הדברים הקונקרטיים, וגם אנחנו יכולים לדון ברצינות בדברים שלדעתנו אחרי שראינו אותם מראש, דורשים דיון ברצינות. תחת זה אני חושב שאת העודפים המחויבים צריך לאשר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה צודק, בוודאי. ואם יבוא רפרנט בהעברות הכספיות וידבר מה שדיבר פה, אז ההעברה הזאת לא תטופל בכלל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה זה חוזים? נניח חשמל, סתם אני אומר, או משרד ששכרו או עובדים ששכרו, כל זה זה חוזים, מה הכוונה? זה פרויקטים שעובדים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כמו שעפר אמר, כדי לא להתעלל במשרדים אז נעבור, נעשה הצבעה דבר דבר. מי שמרגיש שהוא לא יכול להצביע, בסדר, אז לא יצביע, כי אנחנו כאן למעשה לא רק שמאשרים, אנחנו רוצים לקצר את ה-21 יום ולתת למשרדים לעבוד כפי שהם עבדו במאה אחוז בסדר לפי האישורים של הכנסת וועדות הכספים של 2012.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אביא אותם לקראת הישיבה הבאה, ואז אם מישהו יהיה לו הערות יוכל לומר, אבל כבר לישיבה הבאה אנחנו נפעל לפני – לקראת ההעברות הכול יפורסם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יהיו גם העברות כספיות, את תקבלי את זה מראש, אני לא מבין מה – את רוצה לקבל מראש?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא צריך לדון אתך. לא יהיה טוב, אז לא תדוני אחר כך. אני לא מצליח לפעמים להבין – נניח שנשב שלושה ימים, לא יהיה טוב, תבקשי ארבעה ימים, אבל מה את - - -
סתיו שפיר
¶
אני שואלת האם מראש אנחנו הולכים לדעת – ואולי עדיף כבר לדבר על זה עכשיו – מה הולך להיות הנוהל להבא לפני ההעברות הכספיות, כדי שלא נגיע בפעם הבאה ונעשה העברות תקציביות כשפתאום יסתבר לנו שהנוהל אומר ארבע דקות לפני הישיבה, ארבע דקות אחרי תחילת הישיבה.
סתיו שפיר
¶
אז מה שאתה אומר – אני חושבת שגם אף אחד אחר לא יעשה פה העברה כספית. הייתה פה הסכמה מאוד רחבה של הקואליציה והאופוזיציה על זה שאנחנו לא מוכנים לעשות העברות תקציביות בלי שיהיה נוהל - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סתיו, מאחר שאני יודע, ומאחר שאני פתחתי ואמרתי את זה, לא חיכיתי שאת תבואי ותגידי, אמרתי שאשב עם האוצר לגבש נהלים ואפעל לפיהם, לא ימצא חן - - -
סתיו שפיר
¶
אני בכל זאת אומרת, האם הנהלים יגובשו לפני הישיבה, נגיע לישיבה כשכבר אנחנו אחרי לפחות כמה ימים עד שבוע שקיבלנו את החומרים ואנחנו מוכנים עם שאלות, האם נוכל לזמן לישיבה אנשים שיענו לנו על השאלות, זה מה שאני שואלת, לפני שנבצע העברה תקציבית ראשונה?
סתיו שפיר
¶
יכול להיות אבל שאם אקבל את המידע מראש, תהיה לי שאלה מאוד מאוד חשובה שארצה ששר האוצר יענה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע, אבל מה שיהיה לפי מה שאת אומרת, שיבוא לכאן כל ישיבה: ראש הממשלה, שר האוצר וכו', לא יקרה דבר כזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא מבטיח? את רוצה שעכשיו נדון אם זה י שבוע או חמישה ימים, לא יהיה עכשיו דיון על זה, גמרנו.
סתיו שפיר
¶
לא, אני רוצה שעכשיו נקבל את ההסכמה וההבטחה שלך כיושב-ראש הוועדה, שלפני ההעברה התקציבית הראשונה שנעשה כבר יגובש הנוהל, יוסכם הנוהל ונקבל את הטפסים מראש ונוכל לחקור אותו מראש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, הוא לא יגובש, אתם תקבלו את הכול לפני כן. אגבש נוהל והנוהל הזה יפעל. לא ימצא חן בעינייך הנוהל, נניח, אם נניח נקבע ארבעה ימים ואת תרצי שישה ימים, תעלי את זה לדיון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא יודע אם שבוע, אני לא מאמין שכולם יכולים לעמוד בדבר כזה. עזבי, בסדר, אשב עם האוצר, אני לא חושב ששבוע זה זמן שהם מסוגלים לעמוד בזה, כי העברות כספיות - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה ודאי, כל אחד. הם יקבלו את זה, אבל אני לא יודע אם שבוע לפני כן אפשר כבר להעביר את כל ההעברות וכו', יכול להיות שנראה. רבותי, אנחנו מתחילים, קחו את - - -
משה גפני
¶
אני רק מבקש לפני ההצבעה, אני מסכים. אני רק מבקש לפני זה, אתה כל הזמן חוזר על האמירה הזאת, אני רוצה רק שידעו, מדובר על אישור תקציבי שהוועדה אמורה לאשר, בוודאי אפשר לעשות את זה בנוהל הרגיל של ה-21 יום. מה שאושר ב-2012, כמו שבכלל מאושר תקציב מדינה, איננו רלוונטי לעניינינו בגלל שכאן נעשה – בכל סעיף אתה לא ביצעת, אתה צריך להסביר לוועדה למה לא ביצעת, אתה צריך להסביר מה אתה מבקש עכשיו מהוועדה.
אני סבור שזה נוהל בסדר, אני לא חושב שיש פה בעיה עם העניין הזה, אני רק אומר לכל אלה שאומרים שבעבר היו מאשרים ככה, שנדע שאנחנו הולכים לאשר עכשיו שתי חוברות, שזה בעצם מיני תקציב מדינה, שאומנם זה רק בעודפים, אבל לכל אחד יש תקנה, פתאום אני שואל על מיליון - - -
משה גפני
¶
אני לא מערער על העניין, אני רק אומר – אני לא יודע מה שאעשה, אני באופוזיציה, לא יודע מה אעשה - - -
משה גפני
¶
אני מוכן לעשות, אתה יודע מה, אתה תעשה את זה? אבקש ממך לעשות מה שעשיתי בארבע שנים האחרונות.
עפר שלח
¶
אבל גם אישרת באישור התקציב את השכר של הסינים, אל תתחמק מאחריות, כשאישרת את התקציב של 2012.
משה גפני
¶
הפחתתי 2% במס הכנסה למעמד הביניים. כשהייתה העלאה נוספת של מס הכנסה למעמד הביניים לא עלה מס הכנסה. בתקופתי דאגו למעמד הביניים, עיסאווי שאל, אז אני רוצה להגיד לו.
משה גפני
¶
היות ואין זמן, היות ועפר רוצה לצאת, אז אני לא הולך למנות פה ארבע שנים של עשייה בשביל הציבור של מעמד הביניים שעכשיו פוגעים בו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בקשה מספר 10-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוא, תמנה כאן – שיפוי רשויות מקומיות, פיתוח והפעלת תוכניות רווחה לעובדי וגמלאי שירות המדינה.
סתיו שפיר
¶
רגע, יש פה כמה שאלות. לא שואלים פה שאלות? ניסן, אני מבקשת עוד פרטים על זה. יש פה מספר סעיפים שמצריכים פרטים.
דורון סמיש
¶
מה תרצי? בעיקר מה שמועבר בסעיף הזה זה תשלומי מס הכנסה שלילי וכל ההתקשרויות שקשורות להפרטת בנקים.
ראובן ריבלין
¶
אתן לך שאלה שהוא ישביע את רצונך – האם יש איזשהו שינוי מהמטרות שלשמן יועד התקציב הזה מהתקציב שאנחנו מבקשים להעביר?
ראובן ריבלין
¶
אתה יכול לא לאשר ולחכות 21 יום. אם אתה רוצה לאשר את זה לפני 21 יום תצטרך לעבור אחד אחד, אין מה לעשות.
אראל מרגלית
¶
דנו פה בעיקר על הפרוצדורה, אני חושב שהרבה מאתנו שאלו את השאלות, הבינו שבסופו של דבר זה Cash Flow שנדחה לשנה הבאה של התחייבויות שהיו, ולכן במידה רבה הונחה דעתנו, אבל עכשיו - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז בוא נרוץ מהר, כי שגית אומרת שצריכים לעבור סעיף סעיף, נו, אחרת היינו שמחים לעשות.
דורון סמיש
¶
גם אני. סעיף 55 הוא סעיף פיתוח של משרד האוצר ובעיקר סעיף של רשות המסים בישראל. במסגרת חריש עמוק התקנות מסעיף 55 הועברו לסעיף אחר. חוק יסודות התקציב לא מאפשר להעביר עודפים לסעיף אחר, ולכן העודפים מועברים לסעיף 55. תקבלו פנייה במהלך השנה שמעבירה אותם מסעיף 55 לסעיף הפיתוח החדש שהוא סעיף 83.
דורון סמיש
¶
זה לא עודף שהולך לרזרבה, הוא עודף שעובר, וביום שתאשרו את הפנייה הבאה, אם תאשרו, זה יועבר לסעיף שבה קיימת כיום ההתחייבות, שזה סעיף 83.
דורון סמיש
¶
סעיף 56, הסיפור מאוד דומה לסעיף 55 – מדובר על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
דורון סמיש
¶
בקשה תקציבית זו נועדה להעברת עודפי התקציב משנת 2012 לשימוש בשנת 2013, כשדיברנו על פנייה זו של נשיא המדינה.
דורון סמיש
¶
כבר עשו את הנסיעות. לדוגמה, משלמים בחברת אל-על שוטף פלוס ככה וככה ימים, וזה מועבר לאחר הטיסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מתי הבחירות של הנשיא? מי בעד 01-001? ירים את ידו. מי נגד? רובי, אתה בכלל נוגע בדבר, אתה פסול להצביע.
הצבעה
בקשה מספר 01-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דורון סמיש
¶
פנייה תקציבית זו נועדה להעברת עודפי התקציב של משרד האוצר, לרבות רשות המסים בישראל, משנת 2012 לשנת 2013.
דורון סמיש
¶
לדוגמה, מסלקה פנסיונית באגף שוק ההון; לדוגמה, היחידה לחינוך פיננסי פתחה התקשרויות מול חברות שעוזרות לה לפתח חומרי הוראה; לדוגמה, היחידה לחינוך פיננסי שפתחה התחייבויות לפיתוח אתר לטובת הציבור - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בכל אופן היינו באמצע הצבעה, אז אני רק חוזר, מי בעד? ירים את ידו, מי שהצביע קודם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את בעד. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 05-002 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
סתיו שפיר
¶
אין לי ערעורים, ישבנו פה, לפני רגע התחלתי לשאול שאלות, כולם פה מהנהנים בהסכמה שהם לא מבינים שום דבר, כדאי שזה גם יכנס לפרוטוקול - -
עיסאווי פריג'
¶
חבר הכנסת ריבלין, אתה יודע מה מפריע לי? מפריע לי שהחשב אישר את כל ההוצאות האלו ב-2012, ועכשיו אנחנו בספטמבר, תשעה חודשים אחרי תום שנת התקציב צריכים לאשר התחייבויות שהחשב חתם עליהן לפני שנה.
קארין אלהרר
¶
לא נכון, סתיו, זה ממש לא נכון. ישבה כאן יעל מבורך, סתיו, שאלתי אותה: את מתחייבת שכל מה שאנחנו מצביעים עליו היום זה דברים שלא השתנתה התוכנית לגביהם? היא אומרת שכן.
סתיו שפיר
¶
אז אם כך, אז אין לי מה להיות פה. מה זאת אומרת, אפשר גם לבוא לפני הגשת התקציב ולהגיד: האם האוצר מתחייב שכל מה שקורה בתקציב הזה זה דבר טוב – מה זאת אומרת? ואז פשוט להצביע.
סתיו שפיר
¶
את נכנסת לישיבה של ועדת הכספים, את נדרשת להצביע, ואז את מקבלת בתחילת הישיבה – אין לה שום משמעות, אף אחד לא עבר על הסעיפים, לא מכיר את הסעיפים, הרזולוציה של הסעיפים האלה מביכה, ובכל זאת אנחנו מתבקשים לאשר.
עיסאווי פריג'
¶
ניסן, רק שאלה, בבקשה. אני שואל את החברים מהאוצר, ודיברתי עם רן, האם כל העודפים המחויבים שניתנים לאישור כאן יצא כבר החשב, חתם על התחייבות או לא? אני רוצה לשמוע את זה מהאוצר.
עיסאווי פריג'
¶
שאלתי שאלה מוגדרת, פרויקט של חמש שנים אז יצאה התחייבות. האם לכל העודפים שמתבקשים עכשיו יצאה התחייבות חתומה ב-2012 או לא? אם לא, אז סימן שיש תוספת תקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שאלנו את יעל, יעל אמרה שהכול מחויב כבר ב-2012. הכול מחויב, כל פרויקט בהתאם להגדרה שלו במחויב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה שתבין, יש עודפים ויש עודפים מחויבים. עודפים רגילים שישנם במשרד זה מה שאתה אומר, האוצר לוקח את הכסף, נגמר. עודפים מחויבים אין, כבר המדינה התחייבה וזה ממשיך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עיסאווי, אני רוצה שתבין, האינטרס של האוצר שאם יש עודפים רגילים הוא לוקח את זה לעצמו ונגמר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, הפוך, הוא לוקח, הוא לא מעביר את זה, כאן היא אמרה שזה עודפים מחויבים. מי כאן מסביר את 32-001 – תחבורה?
רן רידניק
¶
שלום, סעיף 32, הפנייה נועדה להעברת סך של כ-320 מיליון שקלים מסעיף 32 – תמיכות שונות, מעודפי תקציב 2012 לשימוש בשנת 2013. שימושים שיש בזה, זה תמיכות בתחום התחבורה, החקלאות והמים. דוגמה לתמיכות שיש כאן זו סובסידיית תחבורה ציבורית – 41 מיליון שקלים שעוברים מתקציב הסובסידיה של רכבת ישראל או תמיכות בחקלאות, הפחתת שימוש בחומרי הדברה, חוק הגליל – תמיכה בענף הבקר והצאן.
רן רידניק
¶
יש שלושה תחומים: חקלאות, תחבורה ציבורית ומים. לגבי התוכנית הספציפית הזאת, אני לא יודע, אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה.
רן רידניק
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב מ-2012 ל-2013, סעיף 33 – משרד החקלאות. רוצים פירוט רחוב יותר? גם התקציבאית של משרד החקלאות יכולה לפרט אם אתם מעוניינים בכך.
סיון ינקוביץ
¶
תקציב התפעול של משרד החקלאות כולל התקשרויות, נועד בין היתר להחזקת אתרי המשרד, תשלומים שוטפים שכבר דובר עליהם קודם הרבה: חשמל, ארנונה, שכר דירה.
סיון ינקוביץ
¶
תשלומים שוטפים: חשמל, ארנונה, שכר דירה, מים, וגם יש פה את כל הפעולות המקצועיות של המשרד: רכש של - - -
סיון ינקוביץ
¶
רכש של חיסונים לשירותים הווטרינריים, ציוד למעבדות של הגנת הצומח ושל השירותים הווטרינריים, פעולות פיקוח בענפי הפיקוח השונים.
סיון ינקוביץ
¶
כל זה התחייבויות שנעשו לספקים בשנת 2012, טרם הגיע מועד פירעונם בשנת 2012, משולמים בשנת 2013.
סיון ינקוביץ
¶
אמרתי שזה אופן הפעולה של תקציב המדינה, קודם מתחייבים ואחר כך משלמים, זו פרוצדורה קבועה.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה להעביר עודפי תקציב של המשרד לביטחון פנים על גופיו משנת 2012 ל-2013. חלק מהתקציב זה של המשרד עצמו, חלק זה של הגופים, בעיקרם זה המשטרה, שירות בתי-הסוהר ומערך הכבאות.
אסף וסרצוג
¶
לדוגמה, במשטרה יש את כל הנושא של קרן בלאי על רכב של משטרת ישראל. משטרת ישראל לא נמצאת במינהל הרכב הממשלתי ולכן יש לה תוכניות החלפה משלה. היו גם בעיות טכניות בעבר שגרמו לכך שפשוט יש תשלומים מסוימים שעדיין לא שולמו, יש גם רכבים חדשים שהיו צריכים להיקנות, יש רכבים שההזמנה בגינם יצאה ב-2012 ותשולם רק ב-13'. יש דוגמה של נושא של אבטחת מוסדות חינוך, מכיוון שההתקשרויות של המאבטחים במוסדות החינוך מול חברות האבטחה מבוצעת על-פני שנה לא קלנדרית. אלה העיקרים בתקציב.
עיסאווי פריג'
¶
רק שאלה אחרונה. ב-2013 שאישרנו תקציב של ביטחון פנים והמשטרה, לקחנו חלק בתקציב לבלאי הרכבים ולאבטחה.
אסף וסרצוג
¶
אבל זה לתוכניות החלפה של השנה הבאה. אנחנו מדברים על תוכניות החלפה של שנים קודמות שלא מומשו במלואם או שהזמנות בגינם רק ישולמו בשנת 2013.
עיסאווי פריג'
¶
אז ב-2012 לא מומשה החלפת צי הרכבים, יש לנו בעיית פשע שאין לנו מספיק רכבים במגזר הערבי - -
אסף וסרצוג
¶
אני לא יודע מה הסיבה ההיסטורית לכך, אבל הניידות של משטרת ישראל והרכבים המבצעיים שלה בעצם נקנים על ידה דרך המשרד לביטחון פנים וזה המנגנון שהיא מבצעת את זה דרכו. אני יכול לברר ולהחזיר תשובה לוועדה, אני לא יודע מה הסיבה ההיסטורית לכך. אני מניח שבגלל שיש פה עניין - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יום שישי אצלנו ראש השנה, אצלכם היו כאלה חגיגות, השם ישמור, בקושי שמענו את החזן.
משה גפני
¶
אם הייתי יושב-ראש הוועדה, היו פה חברים בוועדה, היו אומרים: בשלוש דקות העביר מיליארד שקל, הייתי מקבל כותרות בעיתונים.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה להעביר את עודפי תיאום פעולות הממשלה בשטחים משנת 2012 ל-2013. עיקר הפעולות כאן זה בעצם פעולות פיתוח, כספים שמקורם באזור מתוקף פסק-דין מחצבות ומתוקף החלטת היועץ המשפטי לממשלה, משמשים לטובת פיתוח האזור, יש שם פרויקטי תשתית, כבישים, חשמל, ביוב, מים במעברים ופרויקטים נוספים, חלקם - - -
אסף וסרצוג
¶
לא, זה לא קשור אחד לשני, זה המינהל האזרחי, זה פעולות לטובת תושבי האזור שבעיקרם זו אוכלוסייה - - -
משה גפני
¶
זה לא הנושא עכשיו, עכשיו הנושא מקצועי. אדוני היושב-ראש, באזור קדומים הייתה מטמנה ששם היו מטמינים כל מיני דברים, בין היתר גם גניזה של ספרי קודש, זה הפסיק לפעול עכשיו – זו הולכת להיות בעיה מאוד מאוד קשה שהולכת ומצטברת – לא מפעילים את זה, הפסיקו את ההסכם הקודם ולא מחדשים את זה גם עכשיו, אני מבקש לדעת, האם מתכוונים לעשות את זה עכשיו?
סתיו שפיר
¶
אסף, תוכל בבקשה להרחיב קצת גם מה זה ה-70 בפיתוח האזור? ארכיאולוגיה, שמורות טבע, גנים לאומיים.
אסף וסרצוג
¶
זה מה שאמרתי קודם, זה בעצם פעולות שהכספים צריכים להישאר למעשה באזור ולטובת תושבי האזור, חלקם זה פרויקטים של פיתוח שמורות טבע, פרויקטים ארכיאולוגים, רובם זה לפרויקטים - - -
אסף וסרצוג
¶
כעיקרון זה לטובת האוכלוסייה הפלסטינית, יש גם פרויקטים שהם לאוכלוסיות מעורבות, לדוגמה, אם אתה משפץ כבישים שנוסעים עליהם שתי האוכלוסיות, זה לטובת שתי האוכלוסיות הנמצאות באזור, לצורך העניין.
סתיו שפיר
¶
שמורות טבע, גנים לאומיים, ארכיאולוגיה, איזה דברים פה – הכול פה נע מאפס ל-? אנחנו מדברים פה על סכום מאוד מאוד גדול, כל העניין של - - -
אסף וסרצוג
¶
יש 70 מיליון שקל בנושא של פרויקטי תשתית שמועברים בעודפים, זה התקשרויות כנגד קבלנים וספקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה דווקא לאזרחים, אני לא יכול להגיד מקומיים כי גם אנחנו מקומיים, אבל לא לאזרחים היהודים, נגיד כך, זה דווקא לא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נכון, אבל זה דווקא למקומיים מה שנקרא. מי בעד לאשר את 17-001? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 17-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה להעביר את עודפי תקציב פיתוח המשטרה ושירות בתי-הסוהר משנת 2012 לשנת 2013. עיקר התקציב כאן מופנה לטובת פיתוח, בינוי ושיפוץ מתקני כליאה של שירות בתי-הסוהר ושיקום ושיפוץ של מבני משטרה, זה עיקר התקציב כאן.
אסף וסרצוג
¶
הרוב כאן מוקדש לטובת הדבר הזה, כן. בשירות בתי-הסוהר הרוב זה לטובת שיפוץ, בינוי בתי-סוהר במתקני כליאה שונים, ובמשטרה זה שיפוץ, הרחבה והקמה של מתקנים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את 52-001? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 52-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר. עכשיו יש לנו בקשה מיוחדת, מאחר שהעוזרת של שרת הקליטה נמצאת פה והיא צריכה לטוס, אז ביקשו שנעלה את הסעיף שלה, זה 30-001 שהיא תסביר, כי היא חייבת לצאת למטוס, בבקשה.
גיא הרמתי
¶
בין היתר ברזולוציה גבוהה: בתעסוקה, בתוכניות דיור לקליטת עולים בתוכנית החומש לקליטת עולי אתיופיה.
עיסאווי פריג'
¶
יש לי שאלה, מה זה "ייחודיות"? מה זה סיוע לאוכלוסיות ייחודיות? הרי יש אתיופים, יש רוסים, יש קהילה, הכול ידוע, מה זה ייחודי? לאום שמו לאום ייחודי, מה זה?
אופיר להב
¶
יש סעיף ליוצאי אתיופיה במסגרת תוכנית החומש, שזה סעיף נפרד. תוכנית החומש הוא תקציב תוספתי. במקביל, משרד הקליטה מתקצב המון פעילויות אחרות ליוצאי אתיופיה בנוסף ליוצאי קווקז, יוצאי בוכרה, אלה שלושת האוכלוסיות שנמצאות - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ששש, עיסאווי. מי בעד לאשר 30-001? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 30-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
אראל מרגלית
¶
חשוב מה שהערת, כי עכשיו כשנבוא לתקציב הבא במשרד הקליטה ונראה את העניין הזה של הייחודי נפקח את העיניים. פה זו פרוצדורה - - -
קרן שפר
¶
הפנייה נועדה להעביר עודפים מחויבים בתקציב הפיתוח של משרד התיירות, שכולל שלושה מרכיבים: הגנות ים המלח מפני הצפה, עידוד האכסון המלונאי, זה מענקים להקמת בתי-מלון ופיתוח תשתיות תיירותיות במדינה, שזה נעשה בעיקר באמצעות תקציב החמ"ת, החברה הממשלתית לתיירות.
קרן שפר
¶
מענקים מינהליים זה אומר שזה לא במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, זה מענקים שאנחנו נותנים למשל לצימרים בבית-ג'אן, בדאלית-אל-כרמל.
סתיו שפיר
¶
יש לי שאלה לגבי השלוש כוכביות שמצוינות למטה: "הסכומים על מצב התקציב כוללים בקשות לשינויים" - - -
קרן שפר
¶
תודה. בגלל שהחוק לעידוד השקעות הון מעניק בעצם מענק של 20% ובמקרה הזה נתנו 24%, זה במסגרת החלטות ממשלה מול משרד רוה"מ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אוקיי, נצביע, ואני חושב שמגיע לקרן מזל טוב שהיא התארסה, אז על זה אנחנו לא מצביעים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, עיסאווי, תבקש גם על זה פרטים ונראה אם נצביע או לא, זה עודף מחויב או לא? או שזה שינוי בסטטוס.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את 78-001? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 78-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
קרן שפר
¶
זה התקציב הרגיל של משרד התיירות. עיקר העודפים פה נובע מתקציב השיווק של משרד התיירות. החלק הארי של התקציב יוצא לקמפיינים לפ"מ של הלשכה הממשלתית לפרסום ובגלל שזה פרויקטים שממשיכים מעבר לשנה קלנדרית, אז זה מתגלגל לשנה עוקבת ל-2013.
עיסאווי פריג'
¶
יש לי לכל סעיף שאלה. באחרון, "פעולות שיווק תיירות המתבצעות בחו"ל", כמה מתוך הסכום הזה הולך לחבר העמים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר 37-001? ירים את ידו? עיסאווי, עכשיו אתה חייב להצביע, אחרי שהיא אמרה לך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, מראש, אז היא תהיה מחויבת לך.
הצבעה
בקשה מספר 37-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
יצחק כהן
¶
דקה, יש פה משהו מאוד מוגזם, אישרתם את זה, זה לא יקלקל את ההצבעה – על הסקרים משקיעים 23 מיליון, אבל לענף המלונאות סך הכול 1.5 מיליון, אתה רואה את - - -
יוסי עדס
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת 2012 לשנת 2013. בפנייה כלולים עודפים מחויבים בגין הפעולות הכלליות של המשרד, תפעול, נושא הבחירות: היערכות לבחירות המקומיות ברשויות, התחום של פיקוח ארצי על הבחירות, שזה גם חלק מהבחירות ברשויות המקומיות. בסעיף הזה יש גם את הנושא של שירותי דת לעדות לא יהודיות, משרד הדתות מתעסק רק ביהודים, שאר הדתות נמצאות בסעיף 06, זה גם כן כלול כאן, פעולות והוצאות פיתוח ותמיכות בקבוצות דת שונות וכן שירותי דת שוטפים. אנחנו רואים פה שירותי דת שוטפים זה תמיכות ויש לנו פיתוח מבני דת, זה גם כן השקעות והוצאות פיתוח למבני דת.
בנוסף, יש בסעיף את הרשות למאגר ביומטרי, זה מטפל בכל הנושא של מאגר ביומטרי שבשנה שעברה יצא לדרך, יש פה גם כן את הנושא של מינהל התכנון, חלק מזה זה הוצאות ייעוץ ותפעול שירותי תכנון, זה התקשרויות עם יועצים חיצוניים והכנת תוכניות מתאר, וכן יש את היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה וזה הוצאות התפעול של היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה.
יוסי עדס
¶
הוא רשום תחת התחום. התחום הראשון זה הנהלת המשרד כללי, זה כל הנושא של הכללי של המשרד, המבנה, יש שם גם את השלטון המקומי, והתחום הכללי השני זה הרשות למאגר ביומטרי, שזה תחום בפני עצמו ויש לו את הוצאות התפעול שלו.
עיסאווי פריג'
¶
אז לביומטרי אני צריך את שני הסכומים, 9 מיליון לחבר אותם. מה המניע? למה אתם מפרידים אותם? שניהם שייכים לביומטרי – יש את "הרשות למאגר ביומטרי" ויש "כללי" מתחת ויש - - -
יוסי עדס
¶
"הרשות למאגר הביומטרי" זה התחום, בתוך התחום יש את התפעול של הרשות למאגר ביומטרי וזה הסכום, זה סכום אחד, זה פשוט שורות נפרדות, זו שורת כותרת ושורת פירוט.
עיסאווי פריג'
¶
אבל מרשם האוכלוסין זה באופן טבעי, אני מוציא את הסכום הזה, חצי מיליון שקל על – זה ממש תיאטרון, הצגה ממש. למה אתם מקלים ראש בנו?
יוסי עדס
¶
הפיקוח על הבחירות פועלים במהלך כל השנים, גם בשנים שאין בחירות יש להם פעולות. דרך אגב, ב-2012 היו בחירות למועצות אזוריות ולכן יש תקציב גדול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל לא קלות דעת, זה סכומים שאושרו – עוד לא הסתובב לך הסוויץ', אנחנו לא דנים לאשר את זה, אישרו את זה כבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא היית בוועדת הכספים הקודמת, חלקנו לא היה, דנו בזה, אישרו, אישרה כנסת ישראל, לא מתחילים לחקור כאילו אנחנו הולכים לאשר את זה עכשיו.
מי בעד לאשר את 06-001? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 06-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
יוסי עדס
¶
מדובר בתקציב מימון הבחירות לכנסת. זה תקציב של ועדת הבחירות המרכזית ומדובר פה בעודפים שנוצרו, חלק מזה זה בעקבות הבחירות שנעשו, מימון התקשרויות שונות ומימון מפלגות שעדיין צריך להיות משולם גם לאחר הבחירות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חלק גדול אחרי אישור של מבקר המדינה, הרי הוא אישר 20% מהמימון, 20% המדינה משאירה עד אחרי הדוח של המבקר שאם יש צורך מורידים, וזה עכשיו.
מי בעד לאשר את סעיף 14-001? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 14-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
יוסי עדס
¶
סעיף 18 זה סעיף העברות לרשויות המקומיות. בסעיף הזה כלולים מענק האיזון, מענקי פיתוח שמועברים לרשויות, תוכניות הבראה ומענקים שונים. סך הכול הסכום מסתכם לכ-355 מיליון ש"ח.
יוסי עדס
¶
מדובר בחלק מסעיף 54 שנוגע ל"איגוד ערים כנרת". "איגוד ערים כנרת" מטפל בכל הסביבה החופית של הכנרת, יש כאן תקציבי פיתוח שנעשים מתוקצבים על פני שנים ולכן יש כאן עודפים של 30 מיליון שקל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 54-005 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
יוסי עדס
¶
סעיף 68 זה סעיף של רשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין מטפלת בכל נושא הנפקת הדרכונים, תעודות זהות, ניהול מאגר האוכלוסין, אז יש לנו כאן את הוצאות התפעול, יש לנו כאן הוצאות מחשוב שזה כל הנושא של המאגרים השונים, יש לנו כאן את הנושא של תעודות הזיהוי החכמות שזה קשור לתעודות הביומטריות. כמו כן, יש בסעיף 68 את כל הנושא של הטיפול במורחקים, זרים ששוהים שלא כחוק בארץ בביקורת הגבולות.
עיסאווי פריג'
¶
יש שאלה שמתחילת הדיון רציתי לשאול, בכל העמודים יש שורה תחתונה, רשום כאן: "הסכומים על מצב התקציב כוללים בקשות לשינויים תקציביים בתהליך", מה זה? למה זה כתוב?
יוסי עדס
¶
אלו בקשות שוועדת הכספים אישרה במהלך שנת 2012, שינויים בתקציב שוועדת הכספים אישרה במהלך שנת 2012.
עיסאווי פריג'
¶
אבל אומרים "בתהליך", מה זה תהליך? תהליך זה יעני עכשיו. "הסכומים על מצב התקציב כוללים".
דודי קופל
¶
המשפט הזה אומר שאם יש בקשות שכבר הועברו לוועדה ונמצאות על שולחנה ואמורות להידון הן פה בתוך המספרים כבר. המערכת שלנו עובדת ככה שברגע שבקשה כבר עברה לוועדה מבחינת ההצגה בלבד, לא מבחינת האישור ולא מבחינת המשרדים, כלומר הכסף לא באמת עובר עד שהוועדה לא אישרה, אבל מבחינת ההצגה זה למען ניתוחים סטטיסטיים, זה נראה כאילו זה כבר עבר.
דודי קופל
¶
כרגע? אם עברו בקשות כבר מאגף תקציב לוועדת הכספים, אז זה יראה פה כאילו הם עברו. דרך אגב, זה לא אומר שהם יעברו בהכרח, רק אם הוועדה תאשר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מי בעד לאשר 68-001? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 68-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה להעביר את עודפי תקציב הוצאות פיתוח אחרות משנת 2012 לשנת 2013. עיקר הסכום שעובר זה כנגד הלוואות עובדי מדינה, בעצם מנגנון שבו המדינה מתחשבנת נגד בנק דיסקונט שמעמיד את ההלוואות, כל אדם שפורע את ההלוואה, זה חוזר למדינה בצורה של הוצאה מותנית על מנת שיהיה אפשר למחזר הלוואות. העודפים המחויבים, בעצם הדלתאות בסוף צריכות לחזור לבנק, זה הסבסוד שהמדינה נותנת ולמעשה מה שאתם רואים פה. החלק העיקרי זה החזרת הקרן, זו ההשתתפות בהלוואות לעובדי מדינה. יש פה גם תקציבים שמופנים לטובת פעולות מחשוב.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
זה ברור. מי בעד לאשר את 83-006? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 83-006 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
רן רידניק
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2012 לשימוש בשנת 2013. מפעלי מים, מדובר בתקציב הפיתוח של משק המים, עודפים מגיעים מתוכנית פעולות במשק המים בעיקר למהנדסים שרשות המים עובדת אתם, וכן תוכניות לפיתוח תשתיות ביוב.
רן רידניק
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב בסעיף 41 של רשות המים. מרבית העודפים נועדו למימון תקנות ייעוץ בעיקר בתחום ההתפלה, וכן יש 6 מיליון שקלים כעודפים לתקנות התפעול, תחום שנועד לתפעול, לא הספיקו לשלם את זה בסוף 12' והועבר כעודף מחויב לתחילת 2013.
היו"ר אלעזר שטרן
¶
אז אפשר ישר להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 36-002 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
רן רידניק
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2012 לשימוש בשנת 2014 של סעיף 34. כל העודפים נועדו בגין מימון התחייבויות עבר של משרד האנרגיה, בחלקם לתחום שימור האנרגיה כגון: חינוך, הסברה ושימור אנרגיה במגזר הביתי, כגון החלפת מכשירים זוללי אנרגיה, וכן נועד לתקצוב שירותי ייעוץ ומחקרים במשק המתבצעים בהתקשרויות לטווח ארוך, ייעול סוגיות של מחצבים, מכרות, טכנולוגי, - - - יעבור להוצאות תפעול.
(היו"ר ניסן סלומינסקי, 13:06)
רן רידניק
¶
הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2012 לשימוש בשנת 2013 בעבור רשות הגז. העודפים מחולקים בין שני סעיפי תפעול עיקריים, הראשון זה ייעוץ, התקשרויות ארוכות טווח בהתאם לאופי הפעילות במשק הגז הטבעי, והשני תכנון, בעיקר בתחום תכנון תוואי הולכת גז והעברת גז בלחץ גבוה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 54-003 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
שירלי באבד
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של 136,000 שקלים לסעיף 60, שהוא סעיף פיתוח של משרד החינוך, משנת 2012 לשנת 2013. עיקר הסכומים פה זה על בינוי כיתות לימוד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 60-003 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
שירלי באבד
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של מיליארד 331,000 שקלים בתקציב השוטף של משרד החינוך, זה נשמע אולי סכום גדול, אבל מדובר פה ב-3% בערך מהתקציב של המשרד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עיסאווי, אם זה היה עודפים היו לוקחים את זה ולא היו מביאים את זה לפה. האוצר היה לוקח, זה לא עודפים.
שירלי באבד
¶
מיליארד 300,000 זה רק 3% מהתקציב וגם במשרד החינוך. כמו שאנחנו יודעים שנת התקציב ושנת הלימודים לא תואמות, ולכן דווקא במשרד החינוך 3% עודפים מחויבים זה ממש לא הרבה בהתחשב בזה. זה בא לידי ביטוי גם ברכישות, גם בתמיכות, גם בהקצבות לבתי-ספר, שלל דוגמאות.
סתיו שפיר
¶
התקציב אושר. אני שואלת, איך זה בא לידי ביטוי במשהו כמו פרסי ישראל? מה זה אומר מבחינת התחייבויות?
משה גפני
¶
מתחת לצלחת תראה את הקיצוץ. אתה יודע מה, אני מוכן לקחת סעיף אחר במשרד החינוך להעביר למלגות לאברכים. יש קיצוץ, חבל לך על הזמן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל שר לפני שהוא עוזב הוא רוצה כבר להבטיח את אלה שיקבלו את הפרסים, אז הוא כבר קובע וכבר מתחייב, ואחר כך יכול להיות שהוא כבר לא השר, אבל הוא כבר התחייב.
מי בעד לאשר את סעיף 20-001? ירים את ידו.
משה גפני
¶
- - ויתנכלו לכם ויעשו לכם נזק, חבל על הזמן, זה מה שהוא אמר לי באוניברסיטת תל-אביב, היינו יחד.
משה גפני
¶
הוא אמר: ואז תבואו לבג"ץ. אז יש דברים שחלקתי עליו. בזה הוא צודק, אנחנו עכשיו מתחילים - - -
משה גפני
¶
העליתי על דעתי. לא התווכחתי אתו. אמרתי לו: אתם לא תתנו לנו סעד. גם היום אני חושש מזה, אבל הממשלה הזאת עושה כל כך דברים רעים - - -
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה להעביר את עודפי תקציב הוצאות חירום אזרחיות משנת 2012 ל-2013. מדובר בפעולות להתמגנות העורף, בעיקר מיגון יישובים, מוסדות חינוך, מקלטים ומסכות מגן, התקשרויות כאלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מי בעד לאשר את הסעיף? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בקשה מספר 16-002 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
שלמה פשקוס
¶
הפנייה הזאת נועדה להעביר עודפים מחויבים מ-2012 ל-2013 במשרד המדע, 56 מיליון שקלים. עיקר הסכום הגדול הוא במה שנקרא "מדע וקהילה" שזה תמיכה במרכזי מחקר ופיתוח אזוריים, תמיכה במלגות, תמיכה בקייטנות קיץ מדעיות וכדומה. עוד סכום כסף של מחקר תשתיתי, שזה תמיכה באוניברסיטאות למחקר לתחומים לאומיים ולקשרי חוץ מדעיים שזה מחקרים משותפים בין מדינות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את זה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 19-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
יצחק כהן
¶
דרך אגב, גם הטייקונים – מה אתה עושה לו ככה, משפחות אין להן מה לאכול בראש השנה, מה אתה עושה ככה?
אליאן רובנוביץ
¶
עיקר העודפים בגין חוזים של הוצאות שוטפות כגון: חניה, תחזוקת מבנים, יש כאן גם חוזי יועצים - - -
חגי דרור
¶
יש רכש מאוד משמעותי שפשוט חלקו עובר לשנה הבאה. הסכומים המרכזיים פה זה: פסיכיאטריה, רכש מקופות החולים - -
חגי דרור
¶
- - לקראת הרפורמה בבריאות הנפש, המעבר לבניינים החדשים של משרד הבריאות שחלק מהיזמים והקבלנים עדיין לא קיבלו את הסכומים והמשרד התחייב על הכסף, מחשוב, פרויקטים - - -
חגי דרור
¶
אסביר מה זה. למען האמת חשבנו שהפנייה הבאה תעבור לפני פניית העודפים, עד כדי כך היינו סקפטיים לגבי העודפים, ולכן - -
חגי דרור
¶
- - הסכמנו עם משרד האוצר על איזושהי הקדמה של 40 מיליון שקל בפנייה שתגיע לפה כנראה רק בעוד כחודש, ואמרנו שמתוך העודפים נחזיר את ה-40 מיליון כדי לאפשר למשרד לעבוד.
חגי דרור
¶
החשב התעקש שתהיה איזושהי פנייה שתוגש לוועדת הכספים כדי שהוא יוכל לאשר על בסיסה את ההוצאות השוטפות של המשרד, אז בנינו בהסכמה בין החשב, אגף התקציבים ומשרד הבריאות פנייה שבה יש 40 מיליון שקל הקדמה של הסכומים.
משה גפני
¶
אני נגד. אמרתי את זה גם כשהייתי יושב-ראש הוועדה, אני נגד. רציתי לשנות בחוק, הייתה לי מלחמה, נכשלתי.
סתיו שפיר
¶
אתמול ב"כלכליסט" קארין וחברי הקואליציה אמרו: אנחנו הולכים להילחם על זה שיהיו תקנות לפני ההעברות הכספיות.
קארין אלהרר
¶
סתיו, ברגע שהיא אמרה: היא אחראית על הנושא הזה, היא אמרה: לא היה שום דבר שעובר לתוכנית אחרת.
סתיו שפיר
¶
- - מיושב-ראש הוועדה על זה שלקראת הפעם הבאה שבה כן יהיו העברות תקציביות יהיו תקנות נורמליות.
סתיו שפיר
¶
- - שלקראת הפעם הבאה יוגדרו התקנות עכשיו, שנשמע אותן ונוכל לדעת שאנחנו לא מגיעים לעוד ישיבה שבה אנחנו יושבים בה כמו סטטיסטים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתן מדברות על שני דברים נפרדים, היא מדברת על משהו אחר, תאמיני לי. בבקשה, תסביר.
שלמה פשקוס
¶
הפנייה בסעיף 38, תמיכות בענפי המשק, העברת עודפים מחויבים משנת 2012 לשנת 2013 בסך של 306 מיליון שקלים, אז את הרכיבים המרכזיים - - -
שלמה פשקוס
¶
הרכיבים המרכזיים זה פעילות לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, פעילות של מרכז ההשקעות בחוק לעידוד השקעות הון מענקים במסגרת חוק עידוד השקעות הון, מענקים לעסקים קטנים ובינוניים וקידום יצוא סחר חוץ - - -
משה גפני
¶
עיסאווי, ניסיתי בחוק שכאשר הוא מביא עודף או שהוא מביא העברה ירד לפרט הזה שעליו הוא מדבר, לא לתוכנית הכללית, שבתוכנית הכללית אתה לא יודע לאיזה סעיף זה עובר. ניסיתי, האוצר לא נתן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את הסעיף הזה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 38-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דוד שטינמץ
¶
מדובר פה בעודפים משנת 2012 ל-2013 לתפעול הכללי של הרשות להגבלים עסקיים ושל הרשות להגנת הצרכן.
דוד שטינמץ
¶
לגבי המועצה לצרכנות, הקיצוץ הוא קיצוץ רוחבי, כמו שיש לכל המשרדים, אבל מעבר לקיצוץ דאגנו לתת להם בשלוש שנים האחרונות עוד 6 מיליון שקל אקסטרה, זה הסיכום שלנו עם האוצר בנוסף למה שקיים בזה.
דוד שטינמץ
¶
על שינוייו ב-12' הוא היה 14 מיליון, מתוכם 4 מיליון שקל עודפים שעוברים מכל שנה, אותו תקציב שהיה להם כמו שנה שעברה, רק - - -
דוד שטינמץ
¶
לגבי 2014 אין עוד סיכום עם המועצה, אז יש בינתיים את מה שיש בבסיס התקציב שהוא בערך 4-4.5 מיליון שקל.
חגי דרור
¶
זה תקציב הפיתוח של משרד הבריאות, בעצם בינוי, בעיקרו לבינוי של מחלקות בבתי-חולים גם פסיכיאטריים, גם כלליים: ברזילי, נהרייה, פורייה.
חגי דרור
¶
זה תוכניות רב-שנתיות. הסיבה שפה יש חידוש עודפים משמעותי זה בגלל שהתוכניות הן רב-שנתיות, קצב הביצוע משתנה, בהתאם לאבני הדרך משלמים.
דוד שטינמץ
¶
מדובר בתקציב הפיתוח של המשרד, פיתוח אזורי תעשייה ברחבי הארץ, פיתוח קרקע, תשתיות, מים כבישים - - -
דוד שטינמץ
¶
אתן לך דוגמה: אלון תבור, דלתון, צח"ר בראש-פינה, סחנין, כפר-כנא, טייבה, קלנסווה, פארק נועם, רמת-חובב, בבאר-שבע, מהצפון עד - - -
דורון סמיש
¶
פנייה תקציבית זו נועדה להעביר את העודפים המחויבים של סעיף 08 שכולל את משרד המשפטים, את הנהלת בתי-המשפט, את בתי-הדין הרבניים ואת רשות האכיפה והגבייה משנת 2012 לשימוש בשנת 2013.
משה גפני
¶
עשינו דיון על העניין הזה, היה פה דיון מפורט, מתברר שבתי-הדין הרבניים בשום פרופורציה, בשום תחום, גם לא בכוח אדם, גם לא במבנים, גם לא בסנגוריה, בכל הדברים מקופח באופן הכי חמור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לכן אני רוצה להגיד, בבושה הכי גדולה להיכנס לבית-דין רבני זה כאילו – לא רוצה להגיד, כאילו להיכנס לאורווה – אבל זה משהו מזעזע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא היה אפילו מחשוב. אתה זוכר אז עם טומי לפיד שהיה, דרשנו, הקציבו כל שנה 5 מיליון למחשוב אפילו. הבושה היא גדולה, ובעזרת השם עכשיו עם ציפי לבני ודאי שזה יטופל. איפה אלעזר?
דורון סמיש
¶
רשות האכיפה והגבייה הוא גוף שהוקם רק בשנת 2009 והוא גוף בהקמה, משרדים בהקמה, יש להם הרבה פעמים הרבה עודפים בגלל זה. רוב העודפים שם מועברים למערכת מחשוב "כלים שלובים" שעומלים על פיתוחה כבר כשנתיים וצפויה לעלות השנה, ולכן הדברים חויבו בשנת 2012 ויבוצעו בשנת 2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 08-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דודי קופל
¶
עיקר העודפים הם בתקציב התמיכות של מינהל התרבות. מינהל התרבות תומך בגופי תרבות בכמעט 800 מיליון שקל בשנה לפי תבחינים, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. חלק מהתמיכות לא מועברות בסוף שנה אלא נגררות לשנה שלאחר מכן היות ועל הגופים לעמוד בתבחינים מאוד רבים, שיעור הנהלה וכלליות נמוך מתוך סך ההוצאות: - -
דודי קופל
¶
- - מכירת כרטיסים, איכות אומנותית – עד שבודקים את כל התבחינים לעתים חלק מהסכומים גולשים לשנה שלאחר מכן, זה הסכום שפה.
דודי קופל
¶
גם אין פה, כמעט ואין דברים כאלה. רוב התקציב שמועבר כעודף זה בינוי אולמות ומגרשי ספורט שכמובן באופן טבעי מדובר בתקציב פיתוח שלוקח יותר משנה אחת.
עיסאווי פריג'
¶
נבחרת הכדורסל קיבלה כאפה ונסעה, כל הבלגן והשחיתות והאיגוד, כל העולם, גם הנבחרת על הדרך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מוישה, לא, זה כבר עובר. זה במחויבות כבר כמה שנים שעוברים ההפסדים, שאנחנו כל שנה מפסידים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל מה זה יעזור כבר אחרי כל ההפסדים.
רבותי, מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 19-002 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דודי קופל
¶
משרד הבינוי והשיכון – מדובר בתקציב הרגיל של המשרד, תקציב האמרכלות ותקציב שיקום שכונות חברתי. עיקר העודפים המועברים הינם בגין חידוש תשתיות במשרד. המשרד עשה עבודות בינוי משמעותיות שנה שעברה, ובגין שיקום שכונות חברתי שקצב הביצוע בו איטי יחסית, מדובר על תוכניות רב-שנתיות למגזר האתיופי, למגזר הבדואי בצפון ולמגזר הדרוזי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ירים את ידו.
הצבעה
בקשה מספר 29-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
עיסאווי פריג'
¶
מה שקורה עכשיו, החברה הערבית יש בה: דרוזים, בדואים וערבים שהם 85% מהערבים בתוך המדינה, ערבים יעני מוסלמים. עכשיו, יש מגזר לא יהודי, יש תקציב של מגזר לא יהודי, ש-90% ממנו מופנה לדרוזים והבדואים שהם 10%, זו שאלת השאלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תדע שכשההצבעה בכנסת תהיה ביומטרית, אז יכול להיות שהמספרים יצטמצמו קצת במגזר. על 42 הצבענו, זה אושר. 70-001.
דודי קופל
¶
מדובר בתקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון, פה מדובר בעודפים מאוד משמעותיים. אתם יכולים לראות - -
דודי קופל
¶
2 מיליארד. - - ש-1.5 מיליארד מתוך ה-2 מיליארד, הבנייה החדשה – מדובר בכספים שנגבים כאשר משרד הבינוי והשיכון משווק קרקעות לבנייה, הוא גובה בעת השיווק את מלוא עלויות הפיתוח ואילו הפיתוח עצמו מתפרס על פני כארבע שנים, היות שחלקו נעשה טרם שהקבלנים בונים את הבניינים וחלקו הגדול נעשה לאחר מכן.
אתה לא בונה גינה לפני שהקבלן יצא מהשטח ואחרי שהוא בנה את הבניין, לכן קצב הביצוע של הכסף הוא יחסית ארוך, הוא נפרס על פני הרבה שנים. היות ומשרד הבינוי והשיכון האיץ מאוד בשנתיים האחרונות את קצב השיווק, אז כספים רבים נכנסו, קצב היציאה העתידי שלהם הוא על פני מספר שנים, ולכן נצבר עודף די משמעותי. יתר העודפים הינם - - -
אלעזר שטרן
¶
אני רוצה רק לחדד את השאלה ששאלנו קודם, שאלה קצרה בשבילו. כל מה שאתם אומרים, כל פעם אנחנו מזכירים את זה מחדש, זה בכל מקרה פרויקטים שהתחילו.
אלעזר שטרן
¶
את זה אני מבין. שאלתי אם הפרויקטים התחילו – זו התחייבות וזו תוכנית שאושרה, זה הכול אני יודע – שאלתי אם זה פרויקטים שהתחילו.
דודי קופל
¶
כן, פה ספציפית אני יכול להגיד לך, מדובר על היישוב חריש שעבודות הפיתוח בו התחילו: על בית-שמש, על אופקים, על נתיבות, כל הפרויקטים כבר פרויקטים שהתחילו.
דודי קופל
¶
בדיוק, זה מלוא ההכנסות ומלוא ההוצאות בשיטה של משק סגור, הכוונה שכל ההכנסות מתקבלות וזה גם מקבלנים, וזה מממן את הוצאות הפיתוח שלהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גובים כסף עבור הקמת מסגד, עיסאווי, ואחרי שהשכונה נגמרת יש כסף לבנות מסגד, כי הרי אנשים לא יתנו כסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אבטחה במזרח ירושלים, כנראה בהסכמים שקיימים זה עובר דרך משרד השיכון, ואני מניח שהשנה ב-2013, נדמה לי אם אני לא טועה, זה כבר חוזר חזרה למשטרה.
עיסאווי פריג'
¶
50 מיליון אבטחה, שאני אבין, מה. למה אתם אומרים לי את זה? 60 מיליון "אבטחת מזרח ירושלים".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עיסאווי, מי שייתן לך תשובה למה זה נעשה זה אריק שרון, אתה מוזמן לפנות אליו, שם זה התחיל, ואני מניח שעכשיו אני חושב שעומדים להחזיר את זה בחזרה למשטרת ישראל שתעשה את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
צריך לדבר, אבל על הראשון, לא כל הזמן.
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 70-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דורון סמיש
¶
פנייה תקציבית זו נועדה להעביר את העודפים המחויבים של מינהלת הגמלאות במשרד האוצר, שזה הגוף שאחראי על התשלומים לגמלאים בפנסיה תקציבית משנת 2012 לשנת 2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? אתה לא רוצה, לא יצרפו אותך למניין עכשיו. עזוב, מה אתה צריך? צחקתי. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 12-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר. 04-007 – משרד ראש הממשלה, הרבנות הראשית, וואו, איפה רב מוישה? הלך, בדיוק - - -
דודי קופל
¶
מדובר בשלושה משרדים שמתוקצבים תחת סעיף 04, אבל זה לא משרד ראש הממשלה, אחד זה הרבנות, מדובר ב-5 מיליון שקלים, זה שארית הסכומים שלא בוצעו בסוף השנה. המשרד השני זה המשרד לשירותי דת, מדובר ב-182 מיליון שקלים.
דודי קופל
¶
182 מיליון שקלים שזה סכום משמעותי יותר. המשרד לשירותי דת תומך בהקמת מבני דת, תומך ברשויות מקומיות ובמועצות דתיות.
דודי קופל
¶
כל סכום שהוא שם הוא מול התקדמות בקצב הביצוע, היות ולפעמים קצב הביצוע איטי, אז גם הכספים מתגלגלים משנה לשנה.
דודי קופל
¶
מקוואות ובתי-כנסת, בדיוק שני הדברים האלה. ומשרד לנגב וגליל, מדובר בפעולות פיתוח בנגב ובגליל: פרויקט כיתות חדשות - - -
זבולון קלפה
¶
במשרד לשירותי דת איך יכול להיות סכום כזה? התקציב השנתי שלהם לפיתוח מבני דת אולי 25 מיליון.
דודי קופל
¶
תקציב הבסיס השנה הוא קצת יותר מ-25, הוא 30 ומשהו, אבל היו שנים שהוא היה יותר וזה פשוט קצב ביצוע איטי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זבולון, כשהיינו שלושה חברי כנסת היינו בכל התחומים יותר ממה שיש לנו כשאנחנו 12.
אלעזר שטרן
¶
החליטו לתת 200 מיליון שקל למקוואות, אז באו לשר השיכון שאז הוא היה במקום אחר, ואמרו לו: 200, הוא אמר: לא, אני רוצה את זה רק להתנחלויות, אז אמרו לו: אי-אפשר, אנחנו משרד השיכון צריכים לתת לכולם, אז הוא חשב, חשב, אמר: אוקיי, אז מאלה שמעל 200 מטר גובה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
איזה שר? שר השיכון הקודם? שר השיכון אומר: רק על התנחלויות? לא יעלה על הדעת. שר השיכון הקודם?
אלעזר שטרן
¶
תשמע לי מה אני אומר, לא סתם, תשמע. הוא אמר: רק מעל 200 מטר גובה. "בינג", מסתדר הכול, עכשיו זה לוקח זמן, בסוף אין הרבה יישובים מעל 200 מטר גובה שצריכים מקוואות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע? ירים את ידו.
הצבעה
בקשה מספר 04-007 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה להעברת 485 מיליון ש"ח עודפי תקציב מחויבים משנת 2012 לשנת 2013, מדובר בכ-10% מתקציב המשרד. עיקר ההוצאות לדוגמה: 36 מיליון באגף לטיפול באדם עם פיגור, 50 מיליון באגף שיקום שמטפל בנכים, 100 מיליון בשירות לילד ונוער שמעניק שירות חוץ ביתי לילדים, אלה הם עיקר ההוצאות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. להרים, להרים, אלעזר. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 23-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
גיא הרמתי
¶
דווקא במשרד הרווחה הסכום סביר לדעתי, בגלל שרוב ההוצאה היא עבור תשלומים חודשיים עבור חוסים במעונות. כלומר, זה תשלום חודשי קבוע כאשר ההתקשרות עם המעון, עם העמותה שמפעילה, נניח מסגרת ל-50 נכים, ההתקשרות היא לא כל חודש בחודשו, למרות שהתשלום הוא סדיר כל חודש בחודשו עבור 50 נכים, לא חותמים על חוזה מחדש בכל חודש. זאת אומרת, יש חוזים שנחתמים באוקטובר, יש חוזים שנחתמים בפברואר, הכול בהתאם לגוף שאתו מתקשרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מי בעד לאשר את סעיף 30-001? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 30-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דודי קופל
¶
מיפוי הכוונה במדידות לצורכי רישום, לצורכי טאבו, היכן נמצא נכס, היכן נמצא מגרש מסוים, פעילות שמחויבת על מנת לקיים פעילות משקית תקינה בשוק הנדל"ן. עיקר הפעולות זה חוזים ארוכי טווח בתחום המחשוב, בתחום המדידות, מדובר בפעילות שהיא גם במאפיינים של הפעילות פיתוח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 43-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דודי קופל
¶
זה גם כולל את מינהלת תנופה. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב משרד ראש הממשלה, מינהלת תנופה ומשרדים נוספים שנמצאים תחת סעיף 04 משנת התקציב 2012 לשנת התקציב 2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אצביע בעד, אבל שם זה באמת עודפים מחויבים, רק הם מחויבים כבר שמונה שנים ולא נותנים לאנשים, זו בושה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לשקם את אותם אלה שהרסו את ביתם ופינו אותם מאדמתם וכו', ועדיין הם משוקמים, עדיין חלקם עוד לא מצאו – מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 04-005 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
קריאה
¶
מדובר בעודפי נציבות שירות המדינה. הבקשה נועדה להעברת עודפי תקציב של נציבות שירות המדינה משנת התקציב 2012 לשנת 2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 04-006 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר. רבותי, גמרנו חוברת אחת, עכשיו עוברים לחוברת השנייה, אומרים שפה יש לנו הקלות. סעיף 26-001.
שאול הויזלר
¶
הפנייה נועדה להעברת עודפים של שנת 2012 לשנת 2013 של המשרד להגנת הסביבה והקרנות שבתחום אחריות המשרד. עיקר הפנייה זה בעצם הקרנות של המשרד שעיקרם זה 582 מיליון של הקרן לשמירה על הניקיון, זה כספים של תל הטמנה שחוק שמירת הניקיון חל עליהם. הכספים האלה מחויבים בפרויקטים רב-שנתיים של המשרד לפרויקטים של הפרדה במקור ופרויקטים של מתקני קצה, מיון וטיפול, וזה עיקר הכספים וגם פינוי פסולת ביישובים מעוטי יכולת.
שאול הויזלר
¶
תקציב הבסיס של המשרד עצמו הוא באזור ה-310 מיליון. יש גם תקציב של הקרנות שבעצם זה תקציב - - -
שאול הויזלר
¶
התקציב של הקרן לשמירת הניקיון תלוי בכמה הכנסה תקבל הקרן, - - - ההטמנה מוערך כרגע באזור ה-300 מיליון שקל לשנה.
שאול הויזלר
¶
אסביר שנית, העודפים הם 771 מיליון שקל, אם אתם רואים יותר למטה 2613 זה בעצם תחום של הקרנות של המשרד, וזה 640 מיליון שקל מתוך ה-770. 640 זה בכלל לא תקציבים של המשרד אלא תקציבים של קרנות המשרד שבתוך זה 582 מיליון שקל זה קרן לשמירה על ניקיון מתוקף חוק שמירת הניקיון, שזה בעצם כספים - - - שזה כספים של פרויקטים רב-שנתיים שלוש-ארבע וחמש שנים - - -
שאול הויזלר
¶
קרנות המשרד עובדות מתוקף חוק, כל קרן וקרן. הקרן העיקרית של המשרד זה קרן השמירה על הניקיון שיש חוק של שמירת הניקיון, שכל כסף של היטל הטמנה – למעשה כל טון פסולת שמוטמן במדינת ישראל אתרי הטמנה צריכים להעביר לקרן לשמירת הניקיון שהיא באחריות המשרד להגנת הסביבה סכום מסוים, תלוי איזה פסולת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה כמו קרנות של המים והביוב שבעיקרון כל רווח שיש לך אתה מכניס לקרן שמיועדת רק לשיפוץ ולשיפור המים והצנרת וכו', לא חשוב שהרשויות לוקחות דברים אחרים. כלומר, זה דבר ייחודי, אתה מקבל, שומר לצורך נושא מסוים, אתה לא יכול להשתמש בזה באופן תיאורטי לדברים אחרים, לא לשוטף ולא לכלום.
מי בעד לאשר את זה? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 26-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר. חבר'ה, תשימו רק לב שיש לנו כאן כפילויות, אז אנחנו קופצים, לא מאשרים פעם שנייה, אחרת עיסאווי ידבר פעם שנייה על אותה תקנה.
גיא הרמתי
¶
לא, זה לרשות לזכויות ניצולי השואה סעיף נפרד, שהרשות כרגע היא תחת משרד האוצר, אבל היא עוברת למשרד הרווחה במסגרת שינוי ארגוני.
דודי קופל
¶
מדובר בתקציב השוטף של משרד התחבורה, העודף הוא 105 מיליון שקלים, מתוכם 71 מיליון שקלים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מדובר על פעילויות שוטפות של המשרד ושל הרשות לבטיחות בדרכים, בעיקר פעולות הסברה ברשויות, פיתוח ברשויות.
דודי קופל
¶
אני לא יודע את החלוקה הזאת, אבל אם אתה רוצה אפשר להעביר כל מידע. כל מידע שנדרש נעביר לוועדה.
דודי קופל
¶
מדובר בתקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חלק גדול מהפרויקטים שלהם הם פרויקטים מתמשכים של שיפור הבטיחות ברשויות המקומיות כמו שהוא ציין: כיכרות, רמזורים, כל מה שצריך לעשות, פעילויות שמתפרסות על פני זמן, היא עושה גם פעולות הסברה, יש גם תקציבי פיתוח.
דודי קופל
¶
אתה צודק שלא היא עושה פעולות פיתוח, תחת הסעיף שלה נמצאים גם תקציבי פיתוח, לא היא כגוף ביצוע, ברור. אתה צודק, אני מקבל את ההערה.
דודי קופל
¶
אמרתי: תחת הסעיף של בטיחות בדרכים נמצאת גם הרשות וגם תקציבי הפיתוח של זהירות בדרכים, אתה צודק שלא הרשות עושה. אני מקבל את ההערה, הצגתי - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את התקציב? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 40-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
אמיר רשף
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציבים מחויבים מ-2012 ל-2013 בתקציב הדיור הממשלתי בסך של 92 מיליון. הנתח העיקרי של התקציב פה זה הנגשת משרדי הממשלה, כל הפעילות שהממשלה צריכה לעשות בבנייני המשרדים שלה בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 51-002 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
דודי קופל
¶
מדובר בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה בתחום התחבורה היבשתית ופרויקטים בתחום הבטיחות בדרכים. התקציב נועד לכסות התחייבויות קיימות לפרויקטים בשנת 2012, בין הפרויקטים האמורים: כביש בגין דרום בירושלים, ביצוע הפרדות מפלסיות בשיתוף רכבת ישראל.
עיסאווי פריג'
¶
למה אין לכם – אני רואה בטיחות בדברים חוזרת על עצמה יותר מפעם – למה אין דבר של איגום משאבים? למה כל משרד בטיחות בדרכים, בטיחות בדרכים? למה לא מאגמים את כל המשאבים של כל המשרדים במטרה אחת?
דודי קופל
¶
בתקציב המדינה אנחנו מחלקים גם לפי הוראות שונות בין תקציבי פיתוח לתקציבים שוטפים. 79 הוא תקציב פיתוח, מה שהקראתי קודם, תקציב 40 זה תקציבים שוטפים, ולכן יש חלוקה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חשבתי שיש סכומים יותר גבוהים. סך הכול אנחנו רוצים שיהיו הרבה פרויקטים תחבורתיים, זה חשוב לקשר את הפריפריה למרכז, זה מקל על החיים, מאפשר לנוע בלי הפקקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אמרתי, אני משבח את המשרד בכל מקרה, ואנחנו מקווים רק שימשיכו הלאה לפתח באמת ולעשות שיהיה לנו קל.
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 79-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
רונית מורן
¶
אנחנו מדברים כאן על 73 מיליון שקל מועברים משנת 2012 ל-13'. רוב הפרויקטים הם פרויקטי פיתוח, יכול להיות פרויקטים של הנגשות נכים, נופש בחיק הטבע, מימוש החלטות ממשלה כמו הוונדליזם בעבדת שהיה שיקום הנזקים, מרכז המבקרים על שם אילן רמון.
רונית מורן
¶
לא, גם משרד התקשורת הייתה, איכות הסביבה, כדי לברך אתכם בחג ולהגיד לכם לבוא לרשות, יש דברים מקסימים בכל אתרי הרשות וכולכם מוזמנים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 54-001 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר. תמסרי דרישת שלום למנכ"ל וכו' וכו'. 83-005 – זו אחרונה, רבותי, זו חגיגה. הוצאות, מי זה? לאיזה משרד זה? משרד החינוך? מה זה השתתפות בהלוואות עובדי הוראה?
ניר אמסל
¶
לא, זה לא משרד החינוך. כפי שהוסבר בבקשה 83-006 בכל הנוגע להלוואות שבנק דיסקונט נותן לעובדי המדינה, פה מדובר על אותו דבר רק שזה מופרד בעצם לשתי תוכניות נפרדות בין עובדי המדינה ועובדי הוראה, ולכן מבחינה טכנית הפניות פוצלו. בעיקרון זו הייתה אמורה להיות פנייה אחת שתי הפניות האלה, שתי הבקשות האלה.
מדובר בפנייה תקציבית שנועדה להעברת עודפי התקציב בנוגע להלוואות של עובדי הוראה משנת 2012 לשנת 2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר את זה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בקשה מספר 83-005 לשנת תקציב 2013 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. כל זה היה צריך לקחת – לא רוצה להגיד כמה זמן בהתחלה. עכשיו אנחנו מתחילים את ועדת הכספים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל העודפים המחויבים אושרו. באמת יישר כוח ותודה רבה לרפרנטים שהיו ושנשארו ושעוד נפגוש אותם במהלך הדיונים.
3. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולעניין סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תכף יסבירו מה הכוונה, רק שנייה. קודם שנבין על מה מדובר ואחר כך נראה, כי בדרך כלל, אני אומר שוב, נמצא אתנו כאן מנהל תחום בכיר שאחראי על מה שנקרא "סעיף 46", יהודה מונסוניגו, והוא ותיק ובקיא, ייתן לנו רקע על הדבר הזה, ואחר כך אנחנו אולי נוסיף קצת, ואז נתקדם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אנחנו רק מתחילים את הישיבה, בהתחלת הישיבה יש לנו עוד כמה סעיפים, אז בואו נקשיב, נשמע, נשאל, אחר כך נבין ונתקדם. יהודה.
יהודה מונסוניגו
¶
שלום לכולם, אני מנהל מחלקת מלכ"רים ברשות המסים, אני מופקד על טיפול במלכ"רים ומוסדות ציבור ברשות המסים. בעצם פקודת מס הכנסה מאפשרת מתן הטבות מס מאוד יפות לארגוני מגזר שלישי, הכוונה לגופים שהם ללא כוונת רווח, בדרך כלל גופים שמאוגדים כעמותות או כחברות ל - - - הציבור. אם הם עומדים בקריטריונים מסוימים אז הם יכולים גם ליהנות מהמעמד של מוסד ציבורי. יש מוסד ציבורי לעניין פטור ממס חברות, זה יכול להיות על פעילות עסקית, יכול להיות על הכנסות מריבית, רווחי הון וכדומה, ויש את סעיף 46 שזה עוד תת-קטגוריה, זו דרישה יותר מוחמרת שהחוק גם דורש, ואנחנו דורשים אותה. בעצם היא מאפשרת לאדם שתורם לעמותה כזאת לקבל החזר על אותה השקעה פילנטרופית שלו. זאת אומרת, אם למשל השקעת 1,000 שקלים - -
יהודה מונסוניגו
¶
זה זיכוי במס, נכון. בעצם אתה הופך את המדינה לשותפה באותה השקעה פילנטרופית שלך. מבחינה פרוצדורלית איך הדברים עובדים? רשות המסים בעצם היא גוף שממליץ, זה גוף מקצועי, יש ועדה ברשות סמנכ"ל, יועץ משפטי, אני, עובדים שלי, ואנחנו בעצם בוחנים תיקים, בוחנים בקשות, כמובן על בסיס קריטריונים שאנחנו עובדים אתם לאורך השנים.
יהודה מונסוניגו
¶
תכף, לאט לאט. על בסיס קריטריונים כגון: מינהל תקין, הנהלה ציבורית, איסור העסקת קרובים, משכורות סבירות, וכן הלאה.
יהודה מונסוניגו
¶
רגע, יש כללים שהם כללים בסופו של דבר יותר מקצועיים, יותר טכניים, ויש גם עניין של שיקול דעת, וכל זאת למה? מאחר שלא כל מוסד ציבורי מקבל את ההטבה של סעיף 46, אלא אך ורק מוסד ציבורי שפועל למען מטרה ציבורית. מטרות ציבוריות יש, למשל: חינוך, תרבות, תאונות דרכים, פעילות למען טוהר הציבור, זכויות אדם, וכן הלאה, המטרות מאוד מגוונות.
בניגוד לתקנות תמיכה שהניסוח הוא יותר קזואיסטי ויותר ברור, כאן יש יותר מתחם פרשני לגבי מטרות ציבוריות, ותמיד כמובן שלנו יש את הדילמה בגלל שאנחנו מפעילים חוק פיסקלי ובגלל שאנחנו צריכים לשמור על מסגרת תקציבית, לבוא ולבחון ולראות ולנסות להתאים את החוק גם לדינמיות החברתית המשתנה. למשל, אם בעבר נתנו לעמותות סעד באופן מובן מאליו, בשנים האחרונות גילינו שיש עמותות שלא עוסקות בלתת דגים אלא עוסקות בלתת חכה, בהכשרה מקצועית וכן הלאה.
מה שחשוב לי רק שתדעו, ברשותך, תן לי רק לסיים, שאנחנו גוף שממליץ לשר, החוק אומר שהשר יקבע איזה מוסדות ציבור וועדת הכספים תאשר אותם. זאת אומרת, לשר יש את שיקול הדעת הפוזיטיבי לבוא ולהחליט מה הוא רוצה או מה לא רוצה, בכל זאת הוא נציג של רשות מבצעת והוא יכול להתאים גם את הסעיף למדיניות הממשלתית כלפי המגזר השלישי. המגזר השלישי הוא מגזר שמשלים את המדינה בהרבה משימות חברתיות שלה, ולשר יש את שיקול הדעת הזה, כשלכם כוועדת הכספים יש את הסמכות לאשר או לא לאשר. זאת אומרת, הכוח הוא יותר נגטיבי, כך אנחנו מבינים את החוק הזה. זה בגדול הכללים, לכן חשוב שתדעו שאנחנו לא גוף שמאשר, אלא גוף שרק ממליץ לשר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתן לך לשאול, דקה. אני רק רוצה להסביר, כי לפעמים עושה רושם שפה המדינה הולכת ונותנת הטבה לגוף מסוים, ואז מתחילים לבדוק מה פתאום נותנים הטבה וכו'. אני רוצה שנבין לפעמים את הצד ההפוך של העניין, וכך תמיד ועדות הכספים הבינו את זה, ולכן סעיף 46 היה יחסית קל לאישור.
מה שסעיף 46 עושה, זה אומר שבמקום גוף מסוים שיהיה תלוי אך ורק במדינה ויבוא לדרוש או לבקש תקציבים מהמדינה, והמדינה תעשה, המדינה אומרת: רבותי, אנחנו משחררים אותך, לך תחפש תורמים, תמצא תורמים וכתוצאה מזה אתה פחות תהיה תלוי במדינה. כלומר, כל תורם שאתה מוצא כאילו המדינה משתחררת מזה. כדי שיהיו תורמים המדינה נותנת עידוד מסוים והעידוד הזה ניתן.
יש יהודים שתורמים למוזיאונים, לכל מיני דברים – הוא מרוויח מזה, התורם מרוויח מזה שהוא נותן תרומה ומקבל על זה החזר, הגוף מרוויח מזה שהוא הצליח למצוא תורם שיתרום, והמדינה הרוויחה שאת אותה תרומה קיבלו מתורמים והמדינה כאילו לא הייתה צריכה לעזור. כלומר, צריכים להסתכל על זה בראיה הזו שגם למדינה זה כדאי שהגופים יקבלו, ימצאו תורמים, ובמקום שהיא תשלם 100%, אז היא בסוף מעודדת ב-35%. קארין, אני לא יודע אם שמעת אותי.
קארין אלהרר
¶
האם במסגרת השיקולים שנלקחים בחשבון לאישור עמותה כזו או אחרת נלקח גם איזשהו שיקול של אפקטיביות לכמה אנשים עוזרים אם בכלל, משהו שמעיד על כך שהכספים האלה, שבואו לא נתבלבל, נכון שלא נותנים כספים פוזיטיבית, אבל זה כספים שיכלו להיות כספי מסים שהיו יכולים לרתום אותם לפרויקטים או לדברים אחרים, ואני רוצה לדעת שהכספים האלה לא הולכים לאיזה עמותות שחבר של דוד של לא יודעת מי – אני רוצה לדעת שזה באמת ניתן לעמותה נכונה.
אני רואה פה, דרך אגב, ברשימת העמותות שהועברה לפני דקות ספורות, עמותות שאני מכירה באופן אישי ואני מכירה את העבודה שלהן ויודעת שהן טובות, אבל יש עמותות שאני לא מכירה. מכיוון שזה ניתן לנו לפני חצי שנייה, אז איך אנחנו הולכים לעשות את זה פרוצדורלית? מישהו יבוא ויספר על כל עמותה ועל הפעילות שלה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קודם כול, רשום פה את - - - העמותה ויכול להיות שאם יהודה ידע, יוכל להגיד את זה, אבל אני מניח שכמו שאת מכירה בטח חלק, יכול להיות שאחר מכיר חלק אחר בנושא הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז השאלה תמיד אם אנחנו סומכים על המחלקה שעושה את העבודה ובדרך כלל שיקול הדעת שם – צריכים לדעת שיש דרישות פורמליות שחייבים לעמוד בהם, ואנחנו סומכים שהם עושים את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא אמרתי שאת, אמרתי שאנחנו צריכים מאוד להיזהר לא לערבב שיקולים פוליטיים בתוך הדבר הזה אלא להסתכל רק לגופו של עניין.
קארין אלהרר
¶
נכון, וכדי למנוע מצב שבו נשקלים שיקולים לא ענייניים, לא שחלילה אני אומרת שנעשו פה שיקולים לא ענייניים, אבל אם יש קריטריונים מסודרים שאפשר לבוא ולהצביע למה זה כן וההוא לא.
יהודה מונסוניגו
¶
בוודאי. קודם כול החוק דורש שתהיה פעילות, וכמובן שאנחנו גם כאנשי חשבונות בודקים מאזנים, בודקים מחזורים, אם זו עמותה שעוסקת בסעד נבקש לדעת קריטריונים למי מחלקים, מה מחלקים, עושים מדגם, לפעמים מצלצלים, מבררים, אנחנו חייבים להשתכנע שבאמת מדובר בפעילות שהיא בסדר, שהיא נורמטיבית, שהיא באמת תורמת חברתית. כמובן, זה חלק מהעבודה שלנו, זה היומיום שלנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לפי הסדר, אחרי קארין ביקש עיסאווי, עכשיו הוא מצביע אז צריכים לתת לו, אחר כך אלעזר, אחר כך תרשום שלא אסתבך.
יהודה מונסוניגו
¶
שלי מונסוניגו – מונסון, זו הייתה בירת האינקוויזיציה בספרד, המשפחה שלי ברחה למרוקו, 500 שנה חיו במרוקו, ועלו לארץ-ישראל.
עיסאווי פריג'
¶
אני גם מצאצאי גירוש ספרד. המשפחה שלי ברחה מספרד, זה בסדר. תקשיב, חברים, אני שואל כמה שאלות. יש לך אינדיקציה לגבי הסכומים של כלל התאגידים שיש להם 46 שמנצלים את הסעיף הזה?
יהודה מונסוניגו
¶
אענה גם לזה. בגלל שבמס הכנסה אתה קולט דוחות וגם נותן החזרי מס עד שש שנים קדימה, אז אני לא יכול לתת לך נתוני אמת של שנת 2012 כי אנשים עוד יגישו דוחות - - -
יהודה מונסוניגו
¶
אענה לך, ברשותך, אני יכול להגיד לך, העלויות של סעיף 46 נכון לשנת 2009 זה משהו כמו 246, כמעט 250 מיליון שקל.
יהודה מונסוניגו
¶
שזה ה-30% או חברה זה קצת פחות. יחד עם זאת צריך לדעת שאם יש לך סעיף 46 יש לך הקלה גם במסי מקרקעין, מס רכישה זה 1/2% ולא 5%, יש הקלה חלקית או מלאה, תלוי בתנאי החוק, לעניין מס שבח, גם סעיף 92 עצמו שנותן פטור על ריביות וכן הלאה, יש לו עלויות שאני - - -
יהודה מונסוניגו
¶
תועלות דיברנו, שבעצם זה סוג של מינוף, שאתה בעצם מגייס גם הון פילנטרופי, והמדינה נותנת את התמריץ שלה.
יהודה מונסוניגו
¶
אסביר לך, אנחנו נותנים אישור לשלוש שנים, ופעם בשלוש שנים מחדשים את האישור, ואז כשאנחנו בודקים את החידוש של האישור, אנחנו גם רואים את הנתונים. אם מתברר שגוף לא מנצל את ההטבה הזאת לאורך השנים, יש בהחלט עילה לשאול, להרים גבה אם יש מקום להמשיך לתת את ההטבה, כן או לא.
עיסאווי פריג'
¶
עד שלוש שנים. היום קראתי ב"כלכליסט" שיש עמותות שקיבלו לשנה ושנתיים, מה השיקול שלכם לתת לשנה ולשנתיים?
יהודה מונסוניגו
¶
אסביר לך, יש הרבה פעמים מה שנקרא "טענת הביצה והתרנגולת", אנחנו כמדינה רוצים לתת את הטבות המס לגופים שבאמת ישמשו זרוע ארוכה של המדינה במשימות חברתיות ויש להם בסיס איתן. ויחד עם זאת הרבה פעמים עמותות אומרות: רגע, אם לא נקבל את התמיכה לא נוכל להתפתח, לא נוכל לגדול. הרבה פעמים קורה שיש עמותה שהיא עדיין קטנה, אבל הולכת לכיוון חיובי ואנחנו מתלבטים, ואז אנחנו אומרים: במקום להגיד לה "לא", ניתן לך לשנה ולא לשלוש שנים, ועוד שנה נבחן מה קרה. זאת אומרת, משתדלים להפעיל שיקול דעת לקולא כדי ללכת לקראת העמותות בהקשר הזה.
יהודה מונסוניגו
¶
קודם כול אתה צריך להתחיל לפעול, להראות פעילות, נבחן אותך בממוצע אחרי שנה, נראה שיש פעילות, נראה שזה עומד בקריטריונים שלנו, כשתגיש את הבקשה נבחן, זה משתנה.
עיסאווי פריג'
¶
והניהול התקין, אני כרואה חשבון, כשאני בא להוציא לעמותות לוקח שנתיים, כי אתה צריך להראות פעילות.
יהודה מונסוניגו
¶
לא, זה לא נכון. אם אתה רואה חשבון זריז ויעיל אתה יכול לקבל אישור ניהול זמני וזה מספק אותנו.
עיסאווי פריג'
¶
- - בדצמבר 2012, אתה מביא אותם ל-46, איך זה? הנה, עכשיו עברתי, זה 17 בינואר, שמה "מרכז החסד".
יהודה מונסוניגו
¶
רגע, חבר'ה, תנו לי רק להתמודד. מדובר בגוף שעוסק בעסקים חברתיים, הוא לוקח בעצם אוכלוסיות מוחלשות, בעיקר נוער בסיכון, ובעצם מפעיל אתם עסק כשהמטרה של העסק הזה זה קודם כול לשקם את הנוער בסיכון הזה. אם אתם מכירים, אז יש להם את מסעדת "ליליות" בתל-אביב. עומדים מאחורי הגוף הזה אנשים מאוד יקרים שבאמת עושים פעילות יפה. במקרה הזה בעצם הם מעתיקים את הפעילות הקיימת לגוף הזה של "דואליס", ולכן יש פה המשכיות.
יהודה מונסוניגו
¶
אני לא יודע הוא אח של מי, אני יודע שזה חנוך ברקת מאחורי הגוף. אני רק יכול להגיד שמדובר בפעילות קיימת שבעצם מועברת לגוף החדש הזה, ולכן כאן הלכנו לקולא. יש כבר פעילות קיימת.
עיסאווי פריג'
¶
אז עכשיו מה שאתה בא ואומר: זה לא משנה מתי הגוף אמר, יש לכם את הסמכות לבחון את הפעילות אחורה אפילו שהעמותה קמה לפני חצי שנה.
יהודה מונסוניגו
¶
בסך הכול רוצים שכספי משלמי המסים, שאני ואתה משלמים בסופו של דבר, יגיעו לייעודם כמו שהגברת כאן אמרה, ולכן אנחנו בודקים את הגוף, וזה דבר לגיטימי לראות שיש פעילות כלשהי. יחד עם זאת אי-אפשר להיות ראש בקיר, יש מקרים חריגים, יש מקרים מעניינים, יש מקרים שגוף בכל זאת נכנס עם המון תקציב או כבר יש לו פעילות קיימת כמו המקרה שהצגת, ולכן אנחנו משתדלים לזרום איפה שצריך.
יהודה מונסוניגו
¶
הערבי, סליחה. אני חמש וחצי שנים בתפקיד, אמרתי בעבר בישיבות כאן, אני לא סוציולוג של החברה הישראלית, אני לא יודע להסביר למה יש מגזרים שיותר פעילים או פחות פעילים, אנחנו בסופו של דבר פועלים לפי מינהל תקין, לפי כללים. גם ברשימות כאן יש כמה גופים ערביים. זה נכון שהמגזר השלישי בתוך החברה הערבית – אני מתרשם שהוא לא דומיננטי והוא לא מספיק חזק וחבל. אבל להגיד לך באחוזים, אני לא יודע להגיד לך.
עיסאווי פריג'
¶
לא, אני שואל, חוסר הדומיננטיות כאן כפופה בגלל שיקול הדעת שלכם בוועדה או בגלל חוסר פעילות שלהם שהם לא מגישים?
יהודה מונסוניגו
¶
זה נורא תלוי במורכבות של התיק, זה יכול לקחת חודש-חודשיים, זה גם יכול לקחת חצי שנה ויותר, זה גם יכול להסתיים בתשובה שלילית.
יהודה מונסוניגו
¶
אני אומר לך שכן. אני עונה לך שכן, תן לי לענות לך. אני אומר לך שיכול להיות מקרה שיש תרומה מאוד גדולה ובאופן טבעי נרצה לדעת מה נעשה, איזה שימושים נעשו בה, האם הכסף לא חוזר חזרה? האם אדם תורם ובעצם זה חוזר חזרה לקרוב משפחה שלו.
אלעזר שטרן
¶
שתי שאלות: אחת, אני מכיר שיש איזו מגבלה על שכר, בזמן האחרון היו תחקירים בעיקר בעיתון "הארץ" על אגודות, לא 46, אבל מועצות למיניהן שראש המועצה, לצורך העניין, מקבל שכר יותר מאשר 50% מכל התקציב. מה הקריטריונים? חיפשתי פה את הקריטריונים האלה, לא מצאתי.
אלעזר שטרן
¶
אני שואל על זה. הדבר השני, כתוב פה "המוסד אינו מסייע במישרין או בעקיפין לפעילות פוליטית או מפלגתית", בדברים שאני יודע יש מוסדות שיש להם 46 שכן מסייעים בהיבט הזה. האם אתה יכול לתת לנו דוגמאות לאזהרות, להוצאות, ללא יודע מה. והדבר האחרון, בלי קשר לאחוזים, שמענו ששר האוצר הולך להטיל מגבלה על שכר מנהלי הבנקים בהיבט הזה, האם יש מגבלה גם על שכר של ראשי העמותות שנהנים מסעיף 46?
יהודה מונסוניגו
¶
אני קודם כול ממש מודה לך על השאלות האלה, כי הנושא של שכר בעמותות – אני רוצה שתדעו שבעצם יש הפרטה במדינת ישראל של השירותים החברתיים, וזה לא התחיל מהיום, זה תהליך של 30-20 שנה, ובעצם זה גופים שמחליפים את המדינה בהרבה הקשרים של חברה ותרבות, וזה מתוך תפיסה של כלכלת שוק, של אולי שירות יותר טוב, שאנשים שעושים את הדברים באופן וולונטרי וכן הלאה. ויחד עם זאת, בהגדרה שלנו של הגדרת מוסד ציבורי כתוב שכל הנכסים והמטרות ישמשו למטרה הציבורית בלבד וזהו, ומתוך המשפט הזה אפשר להגיד מתחם פרשני: כל הנכסים צריכים לשמש למטרה הציבורית בלבד, זה אומר גם לא משכורות מופרזות. יחד עם זאת, אין לי כלי טוב ומדויק כמו תקנות או כמו שקיים למשל בחברות ממשלתיות או כמו שאתה עכשיו הצגת בבנק ישראל לגבי הנושא של שכר. הנושא הזה מאוד רגיש ומאוד נכון.
יהודה מונסוניגו
¶
אגיד לך למה, כי הוא לא מוסדר, ואם אתה רוצה לעזור לי כרגולטור, אז קדימה, תעשה את זה. אתה נמצא בתפקיד הנכון, במקום הנכון, תעזור לנו. אנחנו כן רוצים – אני כן חושב שזה מאוד נכון להגביל את הנושא הזה, דרך אגב יעזור לנו בהמון דברים ויפשט אולי את העבודה היומיומית שלנו.
יהודה מונסוניגו
¶
היא לא מספקת, אסביר לך. יש מה שנקרא "כללי הנהלה וכלליות" שזה מכוח ועדת אפרתי שכל הרשויות שמתעסקות במלכ"רים מתעסקות עם זה, אמצו את זה, זה קיים בחשכ"ל, זה קיים אצלנו וזה קיים ברשות התאגידים. מה זה אומר? למשל, עמותה שהמחזור שלה עד 10 מיליון שקל, אז הוצאות "הנהלה וכלליות" שלה לא יעלו על 22%, זה עדיין לא אומר שאין בעיה, כי יכול להיות שמתוך 2.2 מיליון שקל הוצאות הנהלה וכלליות עדיין המנכ"ל לוקח מיליון שקל הביתה, פי שניים ממנכ"ל בחברה ממשלתית, זה עדיין לא סוגר לי את הפרצה. שתדעו את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, אנחנו בנושא הזה צריכים לחשוב, כי הנושא של מגבלה בשכר יכול לחול על עוד כל מיני דברים לא רק על הסעיף הזה.
אלעזר שטרן
¶
עיסאווי, הייתי יושב-ראש של קרן במחזור של 400 מיליון שקל, יש מגבלה תלוי בגובה עד 7.5%, נגיד 3%, אתה יודע כמה כסף יכול לקבל מנכ"ל שם? אז אני אומר לך - - -
אלעזר שטרן
¶
אז אני אומר לך, עכשיו אני יודע על מוסדות חינוך, עמותות שמקבלים שם מעל 30,000 שקל בחודש, מה תגיד?
יהודה מונסוניגו
¶
לגבי השאלה על מעורבות פוליטית. לפני 20 שנה היה בג"ץ שנקרא "חוקה לישראל", הייתה תנועה שרצתה לשנות את שיטת הממשל בישראל, הם רצו לקבל סעיף 46. משרד האוצר, שר האוצר דאז סירב, זה הגיע לבג"ץ, השופט ברק בחן את המתחם הפרשני שיש לשר האוצר, ואמר שזה בהחלט במתחם הסבירות מבחינת השר להחליט שגופים שיש להם פעילות פוליטית הם לא יקבלו סעיף 46, אם כי הוא יכול להחליט גם אחרת. בדרך כלל מקובל, גם בארצות-הברית, לא לתת את ההטבה הזאת, שם זה סעיף 500, אבל בדרך כלל המקובל זה לא לתת לגופים פוליטיים, צריך לדעת שזה חרב פיפיות, שזה יכול להתפרס לכל מיני כיוונים, גם לנו זה קשה מאוד לאכוף את זה.
כרגע, המדיניות זה לא לתת לגופים פוליטיים. יכול להיות שיש גוף שעוסק במורשת מפלגתית של תנועת העבודה או של מרכז בגין וכדומה, דברים מהסוג הזה, זה בטח לא נגיד "לא" על דברים כאלה. אנחנו מדברים פה על משהו שהוא בליבה של העשייה הפוליטית.
אלעזר שטרן
¶
ראש מוסד חינוכי שאומר – כהיותו ראש מוסד חינוכי שנהנה מסעיף 46 – תצביעו מרצ, בכוונה אני אומר ככה, כדי שניסן ירגיש נוח.
יהודה מונסוניגו
¶
השאלה אם הוא עושה את זה בכובע הפרטי שלו או בכובע שלו כראש מוסד. אם הוא משתמש במשאבי המוסד זה לא בסדר.
אלעזר שטרן
¶
אתה יודע איזה ווליום אתה נותן לו כשאתה נותן לו סעיף 46, הוא יכול לגייס אליו כמה תומכים או כמה תלמידים ועכשיו הוא יגיד: תצביעו אתה יודע למה.
יהודה מונסוניגו
¶
אם יש קריאה לפעילות פוליטית ויש פעילות דה-פקטו של מוסד ציבורי, אנחנו נשלול את האישור.
אלעזר שטרן
¶
לא רציתי להגיד, אחר כך הוא מוציא את התלמידים שלו בשביל לעשות פעילות מכוח ההטבות של 46 - - -
אלעזר שטרן
¶
לא לגיטימי? אז עכשיו תבחרו – רק אתם לא בודקים את זה. אם הייתם בודקים את זה, על הראסי - - -
יהודה מונסוניגו
¶
אתה אומר: אתם לא בודקים. אני רק רוצה להעיר משהו, תראה, יש מגבלה גם של כוח אדם וכמה המדינה יכולה להשקיע ברגולציה, זה מצד אחד. מצד שני יש פרגמנטציה של עמותות, המון המון עמותות קטנות שאני לא בטוח עד כמה התחרות ביניהן עושה להן טוב. אני חושב שאנחנו כחברה דמוקרטית צריכים לעודד וולונטריות, צריכים לעודד אנשים להתאחד, שאתה ואני ופלוני ופלמוני נעשה דברים ביחד ונתאגד. העניין שכרגע אני חושב מבחינה מבנית המגזר השלישי לא נראה טוב, כי יש המון עמותות קטנות – לנו זה גם קשה מבחינת רגולציה, אבל אותנו עזוב בצד, אנחנו פחות צריכים לעניין אתכם – מבחינה חברתית אני חושב שזה יותר נכון ויותר ראוי לעודד וולונטריות חברתית, יש ערך לפעילות כפעילות משותפת.
אלעזר שטרן
¶
אני רוצה להגיד לך משהו, לקבל הכרה כמכינה קדם צבאית אתה צריך להיות שנתיים "על הכביש", בסדר?
אלעזר שטרן
¶
ועם אישור. זאת אומרת, אתה צריך להוכיח שאתה שנתיים, לא שנה כמו שנאמר פה, שנתיים אתה מחזיק את עצמך. מה שאתה אומר, דווקא בגלל הקושי ברגולציה, עודף הרגולציה מול הקושי, עכשיו אני אומר לך, אני בא מהמגזרים האלה, לשמחתי הרבה כל התפקידים עלו לי כסף, לא לקחתי גם הוצאות, שילמתי על הכול, גם על הקילומטר מהכיס שלי, מה שאני אומר לך, אתה צודק, יש עודף עמותות. האם אין מקום שאתם תציעו לנו – אני מוכן להיכנס אתך על זה, בתוך הרגולציה, – שכשאתה רואה לא משנה כמה עמותות שעוסקות באותו תחום, תגידו: אני צריך גם ניסיון שנתיים, זה ינקה לך חלק, וגם מחזור מסוים בתוך השנתיים האלה.
יהודה מונסוניגו
¶
אני רק רוצה להגיד לגבי מה שאתה שואל, ששר האוצר הנוכחי החליט להקים ועדה ציבורית כדי לבחון את הקריטריונים ואת המדיניות של סעיף 46, אז שתדעו את זה. אני מקווה שזה כמובן יהיה בשיתוף פעולה גם אתכם ועם עוד גורמים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דרך אגב, בהתחלה חששנו שאולי הוא כבר הקים, ואולי כבר יש כל מיני דברים – כרגע יש מחויבות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אה, אני לא יודע. בכל אופן המחויבות שכרגע הכול ממשיך כרגיל לפי אותם קריטריונים והם רוצים להקים, ובוודאי שאנחנו נדרוש שנהיה בתמונה.
זבולון קלפה
¶
מכיוון שאנחנו חדשים פה ופעם ראשונה נתקלים בדבר הזה, אז תחכים אותי קודם כול, יש תאריכים מסוימים להגשת בקשות? או שזה בעצם שוטף על פני כל השנה?
זבולון קלפה
¶
יפה. עכשיו לצורך העניין הגשת פה רשימה מסוימת, זאת אומרת, חלק מהרשימה מן הסתם נשארה במשרד, זאת אומרת, לא אושרה לעבור לשלב הבא, סביר, ייתכן.
זבולון קלפה
¶
לצורך העניין, נניח, לפי התהליך שתיארת יש בעצם בהתחלה מן ועדה משותפת ולאחר מכן יש עוד היררכיה של שר האוצר, השלב השלישי זה השלב פה של הוועדה.
זבולון קלפה
¶
אפשר לקבל את הנתונים קצת לגבי השלבים? מה קרה בשלב הראשון של הוועדה, הגיעו x בקשות, מבחינתנו עברו לשר האוצר y בקשות, מה- yנשארו z בקשות, או כל ה- yעבר?
יהודה מונסוניגו
¶
תראה, זה פשוט הליך מינהלי לכל דבר ועניין, יש דיונים, מוסרים חומר, בודקים, בוחנים, לפעמים יוצאים לשטח ורואים. כמובן שאם אנחנו חושבים שלא, אז מנסים להגיע להבנות, לפתרונות, להסיר פעילות, להחליף מישהו וכן הלאה, אם הצלחנו הצלחנו, אם לא הצלחנו, כמובן שלאותו גוף יש את כל הזכויות מבחינת המשפט המינהלי, קודם כול לבקש דיון הוגן, הנמקה מסודרת, לעתור לבג"ץ אם צריך, לפנות לשר האוצר גם אם צריך.
יהודה מונסוניגו
¶
בדרך כלל, אני יכול להגיד לך, בוא נגיד שהרוב מקבלים תשובה חיובית, אבל הרבה פעמים אחרי עבודה שלנו מולם. יש מקרים קיצוניים, צריך גם לדעת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אגיד בקיצור, לשאלה שלכם, רבותי, זה הלך בכמה שלבים, בהתחלה הגיע טפטוף, אחר כך היה עוד קצת טפטוף, עכשיו הגיעו – אחרי - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה קודמים, עיכבתי, חיכיתי. אמרתי, לא, אז לא, נחכה עד שיגיעו. אז היו צריכים להגיע היום להערכתי 50, ככה דובר שיגמרו. בפועל נדמה לי שהגיעו היום בתוספת החדשה עכשיו רק 11.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אצלנו התחיל ואחר כך אצלכם, כל אחד דאג להוסיף, אבל אני לא יודע אם בסוף הוסיפו לו.
זבולון קלפה
¶
אדוני יושב-ראש הוועדה, יוצא שבפועל יש פה חוסר פרופורציה בין כמות העמותות שיש להן 46 לבין כוח האדם שעומד לרשות המחלקה כדי או לאשר, לטפל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מסכים בהחלט. תראה, ועדות הכספים למיניהן, אני יודע להגיד על קדנציה קודמת - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - שאושר שתהיה תוספת, ואני לא יודע אם זה מומש או לא, אבל זה אושר בתיאום עם האוצר, ויכול להיות שבקדנציה האחרונה של רב מוישה גם כן אושר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם הדברים מומשו או לא אני לא יודע להגיד, אבל ועדת הכספים לקחה את זה לתשומת לבה והבינה שצריך להוסיף שם כדי שהזרימה תהיה יותר חזקה.
זבולון קלפה
¶
מצד אחד המציאות היא שהממשלה הולכת ומתנערת או לצורך העניין פחות מטפלת בכל מיני צרכים חברתיים, תרבותיים, דתיים וכו' וכו' וכו', ובעצם זה הולך ונופל או עובר למגרש של מה שנקרא המגזר השלישי. לא יכול להיות שמהצד השני יש שם חסם בצורה הזו שבפועל אם ישנם חמישה מפקחים שאמורים לטפל ב-5,200, אני מתאר לעצמי שב-2011 היו 4,800, ב-2014 נגיע ל-5,700, זאת אומרת, המספרים ילכו ויתעצמו. צריכה להיות פה איזושהי קורלציה, התאמה בין המציאות של כוח אדם שמטפל בעניין כדי שבאמת השירות הזה יינתן. בסוף צריך לזכור, מדברים פה על 250 מיליון שקל בצורה ישירה ועוד, אני לא יודע אי-אלו עשרות מיליונים או יותר בהנעות מהצד של מס.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
א', אתה צודק, דרשנו וצריכים לוודא אם זה הוסף, אבל קשה לי, כי יכול להיות שיגידו: תראה, כמה מפעלים ענקיים יש שצריכים לשבת לבדוק את הנושא של המיסוי שלהם וכו', ותראה כמה כוח אדם קטן יש לנו וצריכים גם פה להוסיף. אחר כך יגידו: גם פה להוסיף וגם פה להוסיף, ואנה אני בא לעשות את זה? האם להגיד פה יותר חשוב או שם כדי שייגבו יותר מיסוי כי חסר גם גובים או מפקחים וכו' במס הכנסה וכל הדברים, אז קשה לי לעשות את זה, אבל אני - - -
משה גפני
¶
כל אחד וסדרי העדיפויות שלו. האם צריך להוסיף כוח אדם בלגבות כסף או בלעזור לאזרחים? זו השאלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש שם חוסר גדול אם היה יותר, אבל שוב, אני לא רוצה להגיד את זה – אני חושב שצריכים כאן לבדוק ולהוסיף ובעזרת השם – הוסיפו לך כוח אדם?
חמד עמאר
¶
לא, היא משתמשת בסעיף 46, יש לה יכולת לגייס תרומות, אז עד איזה סכום היא יכולה להשתמש? לא מבן-אדם אחד.
חמד עמאר
¶
השאלה שלי הייתה – הוא הבין את השאלה – אין הגבלה, העמותה שיש לה 46 יכולה לגייס כמה תרומות שהיא רוצה. שאלה שנייה, פנו אלי הרבה חבר'ה מהדרוזים שאמרו לי: כמעט בלתי אפשרי להוציא את הנושא של 46 גם כשהם עומדים בכל התנאים, עושים את כל התנאים, יש להם את הכול, יש קשיים.
יהודה מונסוניגו
¶
ברשותך, אני יכול להגיד לך שהרבה פעמים מדובר בגופים שאין להם ייצוג, כי יש להם קושי כלכלי, והרבה פעמים ההתנהלות גם שלהם היא לא הכי נכונה וחסר את האישור הזה וחסר – ומה שאתה הרבה פעמים שומע זה לא מה שבאמת קורה בפועל. לנו אין אינטרס לעכב, אין לנו שום אינטרס.
חמד עמאר
¶
לא שומע, פנו אלי הרבה אנשים שרצו להוציא 46 אחרי שידעו שאני בוועדת הכספים, ואמרו לי: העמותה שלנו עומדת בכל התנאים, הגשנו בקשות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מציע, תביא את השמות שלהם, תשב אתו שיבדקו אחד לאחד אמיתי, כי הוא טוען שזה לא קיים.
עליזה לביא
¶
הוא לא היחידי שפנו אליו, אני רוצה רגע להבהיר את הנקודה הזאת. האם בעצם כל הכרה בעמותה בסעיף הזה דורשת את אישור ועדת הכספים? כל עמותה?
עליזה לביא
¶
אז אני חושבת שמה שקרה, הייתה פה איזושהי סחבת, כי כמות הפניות אלי ואליו ואל אחרים בעניין הזה שהרבה גופים שביקשו את הסעיף הזה לא נענו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היא מדברת על משהו אחר. אם פנו אליה, ואני מניח שאני גם יודע מי, אז זה כאלה שיכול להיות שנמצאים פה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, לחיוב. - - ואני מודה שאצלי היה עיכוב. אבל הסברתי גם לאותם אלה שפנו, שהגיע טפטוף של עשר עמותות, אמרתי: אתם עושים צחוק ממני, כמה יש שם בערימות? אני אחכה, יש לי סבלנות עד שתתחילו לעבוד מהר. העיכוב לא תמיד אצלם, לפעמים זה יכול להיות בדרג למעלה, ודאי, וחיכיתי והסברתי לכולם, לא מוכן. וגם היום לא יודע אם היינו עושים את זה אם הייתי יודע, הבטיחו לי שהיום יגיעו כל ה-50, אבל בסוף הבנתי שהעבירו 11, אבל זה כבר בסדר-היום וכבר הצטברו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל אני לא מוכן שיהיו כאלה שמתעכבים לא אצלם על בדיקות, אלא מתעכבים שאני לא יודע למה ואיך, לא מוכן לזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה בסדר, מה שמתעכב אצלו בגלל שהם בודקים אמיתי זה בסדר. שוב, כל גוף שהוא גוף פיקטיבי או לא גוף אמיתי, אדרבה, אני לא רוצה שאנחנו נאשר לו. אני רוצה שיעשו בדיקה אמיתית, שהגוף הוא אמיתי.
משה גפני
¶
אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להקדים לפני שאני שואל כמה שאלות שאני רוצה לדעת את הנתונים. אני רוצה להקדים ולומר, ככל שמדינה יוצאת מפעולות שהיא אמורה לעשות או שהיא עשתה בעבר כך גדלה הבקשה לסעיף 46, מכיוון שהמגזר השלישי לקוח על עצמו את מה שהמדינה הייתה מחויבת קודם. אני זוכר מדיונים שיהודה מונסוניגו אמר, הוא גם נקב במספרים, כמה הייתה עובדה מקבילה של יציאה של המדינה מסיוע וגידול במספר העמותות שמבקשות סעיף 46. הרי ברגע שהמדינה יוצאת צריך לקחת – הנה בועז – למשל, - -
משה גפני
¶
רגע, אז תתנו לי, אני מבקש. אני אומר, ככל שמדינה יוצאת מהסיוע בעיקר בנושאים החברתיים, בנושאים הנוספים שמוגדרים בחוק, הנושאים הדתיים, ככל שהנושאים הללו יוצאים מתקצוב של המדינה כך גדלה ההזדקקות לתרומות - -
משה גפני
¶
- - וכמובן הסיוע של המדינה בסעיף 46. המדינה לא נותנת כסף, המדינה מסייעת, מה שבעבר היא הייתה נותנת כסף. אחת הדוגמאות, כיוון שבועז העלה את זה, אז אני לוקח את זה בתור דוגמה, אחת הדוגמאות, בעבר המדינה הייתה מסייעת לבתי-כנסת, היום אין סיוע של המדינה לבתי-כנסת.
משה גפני
¶
אה, אתה יודע, כל שנה אפילו מה שאתה מדבר עליו, על כמה מיוחסים, גם זה כבר לא קיים, ואז מזדקקים לנדיבי העם, אנשים שמתפללים בבית-הכנסת, הם מחזיקים את בית-הכנסת מכספם והמדינה מסייעת להם בזה שהיא נותנת להם סעיף 46. לכן כל פעם שיש את השאלה הזאת: איפה יש יותר ואיפה יש פחות, היותר פה זו דוגמה של אפליה לרעה מכיוון שהמדינה יצאה מהעניין.
משה גפני
¶
עכשיו אני רוצה להגיד לגבי הקריטריונים. תבע גם בית-המשפט בדיון שהיה, שצריך להוציא את הסמכות הזאת ולהפוך אותה ליותר ויותר שקופה. אני סבור שצריך להביא את זה בחקיקה ראשית. אני חושב שצריך להביא את זה בחוק, לקבוע את הקריטריונים, זה כבר היה כאן על השולחן, בסוף לא הגענו להסכמות מדויקות, אבל שר אוצר נכנס, שר אוצר יוצא, כל אחד יש לו השקפות עולם שונות, אנחנו מדברים פה על דבר מקצועי. אני סומך על המחלקה, ולא חשוב לי מי שנמצא שם, נמצא שם יהודה, אני סומך עליו שעוברים את הבדיקות המקצועיות. אני לא רוצה שתקבל עמותה סעיף 46 כשאין לה ניהול תקין, כשיש לה בעיות מסוגים שונים, כשהיא לא נותנת מאזן כמו שצריך.
כאן אני בעצימת עיניים מחכה שהעניין הזה יסתדר. מכאן ואילך הוא מעביר את זה למנהל רשות המסים לחתימה, שגם בזה טיפלנו – באותו רחוב היה צריך להעביר ממקום למקום היה לוקח שבועיים, אז אמרתי: בסדר, נשלח פה מישהו מהצוות של ועדת הכספים שיעביר את זה ממקום למקום, אבל אז זה השתפר והעבירו את זה באותו יום. אחרי זה, אחרי שעוברים את מנהל רשות המסים זה הולך לשר האוצר.
משה גפני
¶
עדי, אמרתי לה: תעבירי את זה לשר, מה זה, אנשים – המדינה לא עוזרת להם, לפחות שאת התהליך הביורוקרטי הזה נעבור. היה שיפור משמעותי בעניין הזה, באמת הבירוקרטיה, ואני מדלג על החלק של המחלקה, במחלקה אני לא נוגע, זה נושא מקצועי, הדיונים אחרי זה הם הדיונים שמפריעים לי. ולכן אני חושב שקריטריונים צריכים להיקבע באופן הכי שקוף, אם לא בחקיקה ראשית אז באיזשהם קריטריונים שכולנו נהיה מעורבים בזה, גם ועדת הכספים וגם משרד האוצר, זה צריך להיות ציבורי ושקוף ביותר.
א', אני לא מבין, יש פה תאריכים של לפני הרבה חודשים בהעברות האלה, אבל אני חושב שאת זה הסברת, הרבה זמן שלא אישרו. דבר שני, פנו אלי רבים, את חלק מהמכתבים אפילו הבאתי אתי, אמרו לי אנשים שלפני שנה וחצי הגישו בקשה - - -
משה גפני
¶
הגישו בקשה, למיטב ידיעתי עברו את המחלקה, עמדו בכל הקריטריונים, ואני מדבר על לא מעט עמותות מהסוג הזה – אני אבקש באמת לדעת, זאת אומרת, יכול להיות שאני טועה – עברו את המחלקה, המשיכו במסלול הזה ונעצר.
משה גפני
¶
שנייה. אני עובר פה על הרשימות, אני רואה באמת, יש לזה איזה גוון של ציבור מוגדר שמשום מה לא עובר, בעבר הוא היה עובר, פה הוא לא עובר, זה משהו – הכניסו פה עמותה, שם עמותה. אני מבקש לדעת דבר אחד, כמה עמותות יצאו מהאגף, אושרו לחתימה של מנהל רשות המסים או של שר האוצר, כמה עמותות כאלו הגיעו לחתימת שר האוצר ולא הגיעו לוועדה? אני מבקש לדעת על כמה עמותות מדובר. יש לי חשד שיש בלשכת שר האוצר עיכוב בעניין הזה, אבל אני לא רוצה להגיד את זה בגלל שאני רוצה לדעת את הנתון. אם אכן יתברר שיש עיכוב ללא סיבה, זאת אומרת, אנחנו לא יודעים מה הסיבה, אז – איך יהודה אמר – יש ביקורת שיפוטית. אני רוצה להבין, האם יש הרבה עמותות שעברו את האגף, זה לא פשוט לעבור, אנחנו יודעים, אתם מחמירים מאוד בעניין ובצדק, אתם בודקים עד קוצו של יוד וגם בצדק – אני רוצה לדעת, אחרי שעברו את זה - - -
יהודה מונסוניגו
¶
העמותות האלה הועברו לשר, השר הנוכחי ביקש לבדוק את העמותות, העברנו אפילו תיקים, תיקים של מפקחים אליו עם מאזנים, עם נתונים כספיים, התיקים האלה נבדקו, הוא היה בתקופה של למידה גם, אני חושב, בתקופה מאוד קשה מבחינת אישור תקציב וכדומה. ההחלטה שלו, כמו שאמרתי, מהימים האחרונים גם אחרי שהוא למד את הנושא זה להקים ועדה ציבורית, וההנחיה שלו אלינו שכרגע אנחנו ממשיכים במדיניות הקיימת. נאשר ונביא לוועדה את כל העמותות שהומלצו על-ידי רשות המסים, אני מדגיש, בכפוף כמובן לחריגים אם כבוד השר יחליט על מקרה כזה או אחר, אבל בכפוף לדברים האלה כרגע אנחנו ממשיכים במדיניות הקיימת.
יהודה מונסוניגו
¶
לא, מתוך ה-114 היום אתה מקבל 65, ולפי הנחיית השר ומאחר שהוא החליט להקים ועדה ציבורית, ההנחיה שלו אלינו זה את יתרת העמותות מתוך ה-110 להביא את זה ממש בתקופה הקרובה, ונעשה את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - וסוכם – גם בשיחה עם השר, באמת דיברנו על הנושא – לעשות את הסוויץ' הנכון וגם עם הלשכה, ובינתיים ההנחיה שהוא נתן זה להמשיך, לא לשנות כלום. מה שהבנתי, שלהיום אקבל את כל ה-50.
משה גפני
¶
אדוני היושב-ראש, יש 114 לפי הנתונים שיהודה אומר, ואני סומך על זה, יש 114 עמותות שחלקן, אני יודע, נמצאות במחלקה הרבה מאוד זמן, הועברו לשר ונתקעו אצל השר. עכשיו אני העמותה, יש לי תורמים, אני עומד בכל הקריטריונים, אני משום מה מגיע היום לוועדה, אני לא מגיע, אף אחד לא יודע למה, עמדתי בכל הקריטריונים, אני רוצה להעלות חשד שאני בודק אותו בגלל שאני אוסף את כל הנתונים, מבין אלה שנשארו אצל השר לחלק גדול מהם בוודאי – מה זאת אומרת הולכים להיות קריטריונים? הוועדה עדיין לא הוקמה, הקריטריונים לפי דעתי צריכים להיות בחקיקה, אבל בכל מקרה מדובר בכל אופן על הליך חקיקתי שצריך לקחת המון זמן, מה אשמה העמותה הזאת שעומדת בכל הקריטריונים - - -
משה גפני
¶
רגע, את הקריטריון הבאתם, את "נפש בנפש" לא הבאתם. למה? מה היה הקריטריון? את אלה להביא ואת האחרים לא?
משה גפני
¶
אני מבקש, היות ומדובר על המצב הזה שבו אנחנו לא יודעים, אין קריטריונים לעכב את מי שעבר את יהודה מונסוניגו, אין קריטריונים, אלא אם כן - -
משה גפני
¶
- - מדובר על עמותה פוליטית או משהו, אין בגלל שזה עומד לביקורת שיפוטית, הרי צריך להסביר, אנחנו לא חיים במשטר שבו יכול לבוא שר נכבד ככל שיהיה והוא אומר: אני עוצר סתם בגלל שאני בודק. אנחנו מדברים כבר שבוועדת הכספים לא אושרו עמותות על-פי סעיף 46 מתחילת הקדנציה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נמצא כאן עובד ציבור, חבר'ה, תרדו מהשאלות האלה אליו כרגע. די, קיבלת ממנו את האינפורמציה, עכשיו בוא אנחנו נדבר. יהודה נתן את האינפורמציה, גמרנו, אל תשאלו אותו, הוא עובד ציבור, נקודה.
משה גפני
¶
ניסן, מאה אחוז. יהודה לא בעניין, אני מודה לך על האינפורמציה, זה עבר ממך מה שעל-פי החוק צריך לעבור לחתימת השר.
משה גפני
¶
אני אומר לך. אני אומר לך, שיהודה יגיד אם אני טועה. חודשים ארוכים – אביא שמות עם מספרי עמותות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה, רב מוישה, אתן רק את האינפורמציה, בזמנו ביקשתי, התחלתי לקבל טפטוף ואמרתי שאני נכנס לזה ודיברתי אתם, בסופו של דבר התקבלה החלטה אצל השר שבינתיים ממשיך הכול כרגיל, ואז אמרתי: אני לא מעלה עד שאקבל את הכול. העבירו את הרשימות, בסופו של דבר שאלתי כמה עוד יש? אז אמרו לי – ואני מדבר על השבועיים האחרונים – יש עוד כ-50 ואמרו שיעשו כל מאמץ, השר יעשה כל מאמץ עם אנשי לשכתו, ויש מישהו מיוחד בלשכה שעובד על זה גם או מישהי - - -
יצחק כהן
¶
היא יותר חכמה מיהודה? היא יודעת יותר פרטים? יותר קריטריונים? עד איזה גבול מגיעים הדברים האלה, זה לא ייאמן, שערורייה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תן לי רק להשלים את החלק. רב יצחק, אמרו שישתדלו לגמור כדי להעביר, בסופו של דבר חיכיתי. מה שהבנתי, שהיום הגיע רק חלק מזה, אני מניח שהיתרה תגיע לקראת הישיבה הבאה. היא תגיע לקראת הישיבה הבאה, אני מקווה, ונאשר אותם גם בישיבה הבאה, זה לא קשור לוועדה החדשה ולכל מיני דברים.
משה גפני
¶
רק להגיד את המשפט האחרון. אני מבקש, מכיוון שיש לי חשד, חשד ציבורי מאוד מבוסס מכיוון שאנשים פנו אלי, אני גם לא שומע מיהודה דבר אחר ממה שאמרתי עד עכשיו.
משה גפני
¶
הוא העביר כדין, הוא העביר לחתימה, הגיעה רשימה, שהרשימה הזאת נמצאת כבר הרבה חודשים אצל השר, הגיעה רשימה מאוד ספציפית של 11 עמותות, כאשר 40 ומשהו לא נמצאים שם. ה-40 ומשהו, לי יש חשד, בעמותות שפנו אלי יכול להיות שאני טועה, שמדובר על עמותות חרדיות. אם אני טועה, אז אני מודה לה'. אם אני לא טועה, אז המצב הוא כזה שלוקחים את הציבור החרדי, מכים בו בתקציב שאושר כאן ואחרי זה אומרים לו עוד דבר: אתה גם לא תקבל תרומות, אנחנו גם לא נסייע לך בקבלת תרומות. אם זה המצב, אני במקומך הייתי אומר: הבטחתם לי 50, תביאו את ה-50, אני אאשר את כולם יחד.
משה גפני
¶
אם המצב הוא לא כזה ששר האוצר מחכה עם העמותות האלה, אגיד לגופים האלה שפנו אלי: אני לא יכול לעזור לכם יותר, תלכו לבג"ץ. אין סמכות לשר האוצר בשום מקום, רק במשטר דיקטטורי, למנוע מעמותות מה שבחוק מגיע להן רק בגלל הצביון שלהן. הוא יכול אם זה שיקול פוליטי, הוא יכול אם משהו לא בסדר, הוא יכול אם הוא מרים טלפון ואומר: הגוף לא פועל, האגף כשל, המחלקה כשלה, היא לא בדקה מספיק, אם הוא אומר את זה. אם הוא לא אומר את זה, אם זה כמו שאני אומר, שרוב הגופים האלה הם גופים חרדיים, זה לא עומד בביקורת שיפוטית. אני במקומך הייתי אומר: בוא נמתין, נעשה עוד ישיבה ונאשר את כולם. אני את סעיף 46 כשהייתי מביא, לא הייתי בודק את העמותות, הייתי מביא מייד כשזה מגיע, למחרת זה היה מאושר. חצי שנה שמדינת ישראל לא אישרה סעיף 46 לאף עמותה.
עליזה לביא
¶
שמעתי קשב רב את הדברים של חברי היקר, חבר הכנסת גפני, שכמו שאמרתי בראשית הישיבה היום כרתנו ברית בינינו, ואני - - -
משה גפני
¶
לא ברית הזוגיות, לא על זה עוד – גם לא ברית בהשקפת עולם. אם את כורתת אתי ברית את צריכה לעזוב את המפלגה שאת נמצאת שם.
עליזה לביא
¶
אני מעריכה מאוד את חברי, חבר הכנסת גפני, ואני מצרה מאוד לשמוע דווקא ממש יומיים-שלושה לפני ערב יום כיפור חשדות כל כך קשים - -
עליזה לביא
¶
- - ופגיעה מאוד לא ראויה ולא נכונה בכל מה שקשור ליושרה ציבורית ובאמת לעבודה מקצועית שנעשית במשרד. אני יכולה להציג בפניך, אדוני יושב-הראש, הרבה מאוד פניות שהגיעו מעמותות שרחוקות מאוד מעולמו של חבר הכנסת גפני שגם הן לא נענו וגם הן מעוכבות.
עליזה לביא
¶
מה שאני מציעה, שנקבע דד-ליין, נציב זמן ונבקש את הרשימות, ונעבור על הדברים גם כדי באמת לנקות את התחושה הלא נעימה, אני מקשיבה לתחושה שלך.
עליזה לביא
¶
ונראה את הדברים ונעבור עליהם ונשמע אותם. תאמין לי, נעמה עובדת ימים כלילות, אני מכירה אותה, לא פייר לפגוע בעובדת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, מאחר שאני גם שאלתי את השאלות והתשובות שניתנו לי היו שבכלל זה לא קריטריון ובכלל זה לא קנה המידה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עברו חלק ויעברו. אני מציע – מאחר שיש פה באמת גופים, וראיתי יש גם גופים של דת ובתי-כנסת, יש פה בתוך הרשימה גם, לא יודע מה יש ברשימה שעוד תגיע – מה שאני מציע, ויש לנו מספיק כוח, חבל שאלה שפה כבר לא נאשר אותם, אני מציע שנאשר אותם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עוד שבועיים, כי אני פשוט לא יודע בגלל חול המועד סוכות להגיד כמה ימי עבודה יש.
משה גפני
¶
אתם מבלבלים אותי כל הזמן עם חול המועד סוכות ועם יום כיפור, מה לעשות בתקופת החגים? לא לעזור לאנשים? מה לעשות בחגים? לשבת בבית ללמוד תורה, תאמין לי, יותר טוב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע, רב מוישה, לא הבנת אותי, אני אומר: לאשר ולקבל על עצמנו לישיבה הבאה עוד - - -
משה גפני
¶
אני רוצה רשימה אפילו אם אתה לא עושה ישיבה, אני רוצה לראות את הרשימה. הרשימה שעברה את יהודה ואת - - - השר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר, רגע. רב מוישה, אני רוצה את התיקים, לא רוצה רק רשימה, אני רוצה את כולם. שאלת אותי למתי, אז אני אומר: או לישיבה הקרובה - - -
משה גפני
¶
מה, אי-אפשר עכשיו לשחרר את העמותות? לישיבה הבאה. אבל אי-אפשר עכשיו? מה זה נוגע לחול המועד?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא יודע, אני לא רוצה שיעבוד לי בחול המועד וביום כיפור, אז אם יהיה עוד שבוע עד ה-8 באוקטובר, הישיבה הבאה, או עד ה-1 באוקטובר או עד ה-8 באוקטובר, שתי הישיבות שיש לנו, אלחץ אותו שיקבל את הכול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל עובדה שלא הספיקו. אני לא יודע, אני אומר, אם ייקח עוד כמה ימים, הפוך, אני רוצה להיות ריאלי, אשאף שזה יגיע ב-1, תאמין לי.
משה גפני
¶
אבל אלו לא עמותות שעכשיו מגיעות לשם ואתה אומר שלא יעבדו בחול המועד, זה עמותות שנמצאות שם המון זמן, זה עמותות שעברו את יהודה ואת המחלקה שלו. מה צריך יותר מיומיים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שוב, אני לוחץ שכן, הרי הוויכוח שלי לא אתך, אני רוצה להיות ריאלי, ציפיתי שזה יהיה להיום, לא ידעתי כמה – לא יודע מה הייתי עושה אם הייתי יודע מראש, אבל לא חשוב, אנחנו כבר נמצאים בזה, אז אלחץ שזה יהיה לישיבה הקרובה, תאמין לי, אבל אני נותן דד-ליין. רבותי, אנחנו צריכים לאשר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אי-אפשר לעשות את זה, אף אחד לא דמיין שזה ייקח לנו ככה. אני בשתיים כבר הייתי צריך להיפגש עם מנכ"ל משרד החקלאות על השביתה, מה אני יכול לעשות? נו.
משה גפני
¶
קודם כול לגבי קביעת הקריטריונים אתה אומר מילה? זאת אומרת, שהוועדה תהיה מעורבת במה שקובעים.
משה גפני
¶
אני מציע עד ה-1 בחודש. לא יגיע עד ה-1 בחודש, בסדר, לא הולכים לדין, אבל תאמין לי, אפשר ביומיים לעשות את זה, אני יודע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, יש לנו חמש רשימות, אני מציע, בוא נאשר אותם, וכל מה שדובר פה גם יעבור לשר, כי מטעם השר כאן נמצאים אנשים שיעבירו את זה, וגם אני אדע להעביר את זה ואנחנו נלחץ. יש כאן מספורים, מספר 1.
עיסאווי פריג'
¶
אתם רוצים נוהל תקין, אז נוהל תקין נעשה אצלנו. לא מדברים על נוהל תקין וזה עובר - - - , באמת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז יצביעו שלא, ואז נעשה אחרת. עיסאווי, רשימה מספר 1, כתוב כאן מספר 1, כל אחד שיעיין בה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא מבין, אתה כל הזמן בוכה על זה שהשר לא מאשר ואתה רוצה לעכב עכשיו? לא מצליח להבין אותך, ממש. עבר את כל הגופים, את הכול, מה אתה עוד רוצה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חבר'ה, במספר 1 בכל דף כתוב את המספר: 09261013, יש לכולם את הדף הזה? מה-22 במאי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש כמה מה-22. כאן ברשימה הזאת ישנם שמונה גופים.
מי בעד לאשר מתן סעיף 46 לשמונת הגופים האלה? ירים את ידו. לפי הרשימה המצורפת פה. מי בעד? רבותי, צריכים להצביע. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
העמותות ברשימה מספר 09261013 אושרו לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר אותן? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
העמותות ברשימה מספר 09355613 אושרו לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר. הרשימה השלישית זה מה-5 ביוני, שכתוב שם משהו באנגלית: MA50d1-2-210, יש בה שש עמותות. מי בעד לאשר אותן? ירים את ידו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הסברתי למה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
העמותות ברשימה מספר MA50d1-2-210 אושרו לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רשימה מה-29 ביולי. ה-29 ביולי זה A50D1-2-638-13, יש בה 37 עמותות, רבותי. מי בעד לאשר את מתן סעיף 46? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
העמותות ברשימה מספר A50D1-2-638-13 אושרו לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר. הרשימה האחרונה של ה-2 בספטמבר, 279-13, יש בה 11 מוסדות. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מספר 1 שלה זה בית-הכנסת. מי בעד לאשר את הרשימה? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
העמותות ברשימה מספר 279-13 אושרו לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
משה גפני
¶
אני מבקש למסור הודעה. הנה הרשימה, הנה. אדוני היושב-ראש, מאז שאני נמצא בוועדת הכספים הרבה מאוד קדנציות, כשהייתי פה חבר, כשהייתי ממלא-מקום - - -
משה גפני
¶
מאז שאני חבר בוועדת הכספים, ממלא-מקום, והייתי מצביע, והייתי יושב-ראש ועדה, בחיים לא היה דבר כזה שלא הצבעתי בעד סעיף 46. אם הייתי בודק את העמותות יכול להיות שלא הייתי מצביע, - -
משה גפני
¶
- - יש שם דברים שהם נגד ההשקפה שלי כרחוק מזרח ממערב, לא בדקתי אפילו מי זה, עבר את יהודה מונסניגו, עבר את המחלקה - - -
משה גפני
¶
עבר את המחלקה, מבחינתי נגמר העניין, אסור היה לעכב ולא להיכנס לעניין. פעם ראשונה בחיים שלי שאני לא מצביע, לא הצבעתי נגד, אבל גם לא הצבעתי בעד. פעם ראשונה שאני יודע שיש אפליה שיכול להיות שמקורה בסיבות שאני לא יודע מה. יש אפליה, מתעכב הרבה מאוד זמן, גם מה שאתה עיכבת את זה כאן זה כתוצאה מאפליה שהייתה אצל השר, שאמרת בעצמך, ביקשת שיבואו כל העמותות שנמצאות שם כבר חודשים ארוכים.
אני רואה בעניין הזה דבר שהוא קודם כול נגד החוק, אני לא חושב שיש בעניין הזה שיקול דעת, אבל מעבר לזה שאין שיקול דעת, אחרי כל כך הרבה חודשים השר רוצה לבדוק שבוע-שבועיים, בסדר, אבל לא חצי שנה. יש פה עמותות שנמצאות כבר מיוני, שנמצאות מיולי, שנמצאות ממאי, יש עמותות שנחתמו על-ידי יובל שטייניץ כשר האוצר ולא נמצאות כאן עכשיו. פעם ראשונה שיש אפליה בעניין הזה. ואני מדגיש וחוזר ומדגיש, סעיף 46 זה לא תקציב, זה אלה שיצאו מתקציב המדינה. אומרים לאנשים: אל תתרמו, וזה לא האגף המקצועי, זה אצל השר. אני מקבל את העניין הזה, אני לא - - -
עיסאווי פריג'
¶
תוסיף לזה שאנחנו מרגישים חותמת גומי, מצביעים על דברים שלא יודעים על מה מצביעים. אפילו עמותה עמותה לא נותנים לנו, חותמת גומי.
משה גפני
¶
לא מצביעים על זה עמותה עמותה בניגוד להעברות, לא, על זה מצביעים על הרשימה. אני מקווה שבימים הקרובים, אתה, אדוני היושב-ראש, תקבל את הרשימה, אני מבקש ממך שאם אתה מקבל את הרשימה מבלי קשר - - -
משה גפני
¶
שנייה, אני מדבר, אני רוצה את ההקשבה של יהודה גם. אני מבקש שתאמר בלשכת שר האוצר, הם יכולים להביא את הרשימה גם היום ומחר, אני רוצה לראות את הרשימה. אם אכן יתברר שיש עמותות שבגלל הצביון שלהן, לא בגלל בעיות נקודתיות, אלא בגלל הצביון שלהן, אני אומר להן ללכת לבג"ץ, שזה יעמוד בביקורת משפטית.
סימוכין
¶
03433013
ירושלים,ו' בתשרי, התשע"ד
10 ספטמבר 2013
לכבוד
מר יאיר לפיד
שר האוצר
משרד האוצר
ירושלים
שר נכבד,
מכתביך מיום
¶
י"ג בסיון התשע"ג (22.5.13) רשימה מס': 09261013
י"ג בסיון התשע"ג (22.5.13) רשימה מס': 09355613
כ"ז בסיון התשע"ג (5.6.13) רשימה מס': MA50d1-2-210
כ"ב באב התשע"ג (29.7.13) רשימה מס': A50D1-2-638-13
כ"ז באלול התשע"ג (2.9.13) רשימה מס': 279-13
הנני מתכבד להודיעך כי ועדת הכספים, בישיבתה היום, החליטה לאשר את העמותות הבאות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה:
רשימה מס'
¶
09261013
1.
דרכא בתי ספר מייסודה של קרן רש"י (ע"ר)
580536001
2.
אגודת שוחרי האקדמיה ללשון העברית
580127520
3.
העמותה לקידום מבני דת בברוכין (ע"ר) – מאושר לשנה
580445146
4.
בית הכנסת האשכנזי משכן שמואל חומת שמואל ב' ירושלים (ע"ר)
580476885
5.
קאונט מי אין – ביחד (ע"ר)
580504389
6.
דרכי שלום – ירושלים (ע"ר)
580515344
7.
שלוות חיים (ע"ר)
580488716
8.
העמותה למען הקשיש נהריה
580249373
רשימה מס'
¶
09355613
1.
מכון לאו בק ירושלים לחקר יהודי גרמניה
580200236
2.
עמותת יוצאי שלדג (ע"ר)
580379121
3.
מ.פ.ת – מרכז לפיתוח תוכניות לימודים (ע"ר)
580349587
רשימה מס'
¶
MA50d1-2-210
1.
תזמורת המהפכה (ע"ר)
580496719
2.
צעירים בונים (ע"ר)
580511863
3.
איט וורקס מעצימים אנשים (ע"ר)
580466464
4.
קרן נדב (ע"ר)
580454007
5.
חדוות תלמוד (ע"ר)
580391779
6.
בית כנסת היכל חיים, נווה אביבים (ע"ר)
580087179
רשימה מס'
¶
A50D1-2-638-13
1.
מרכז החסד שדרות (ע"ר)
580553113
2.
העמותה להקמה ולהפעלה של בית כנסת בשכונה הצפונית במיתר (ע"ר)
580269181
3.
אור חדש בעיר (ע"ר)
580497592
4.
רופא חולים קנסר סוסייטי (ע"ר)
580545184
5.
שמע קולנו – מרכז ארצי שיקום והדרכה ללקויי שמיעה (ע"ר)
580210243
6.
"צלול – עמותה לאיכות הסביבה" (ע"ר) –
מאושר לשנה
580350940
7.
העמותה לקידום הנוער בכדורסל – הפועל ירושלים (ע"ר)
580278463
8.
אבני החשן (ע"ר)
580318319
9.
מנין נץ החמה – שערי רחמים – בני ברק (ע"ר)
580208411
10.
זוכרים אתכם (ע"ר)
580475978
11.
קרן דואליס להשקעות חברתיות (ע"ר)
580564748
12.
אור לחינוך (ע"ר)
580492767
13.
מוסיקטרון מעלה אדומים (ע"ר)
580433357
14.
סנדסיאל (ע"ר)
580398832
15.
קידום החינוך בישראל – אחד משלנו (ע"ר) – מאושר לשנה
580543817
16.
מוזות – בית ספר תיכון לאומנויות (ע"ר) –
מאושר לשנה
580542579
17.
מרכז מעשה (ע"ר)
580499622
18.
בניין אב (ע"ר)
580282572
19.
מרכז חינוכי לתנועה הקונסרבטיבית מסורתית ע"י חנתון (ע"ר) – מאושר לשנה
580123735
20.
בית כנסת אברהם אבינו, אשדוד (ע"ר)
580240364
21.
אח גדול למען חיילים בודדים (ע"ר)
580536985
22.
איגוד הטריאתלון הישראלי (ע"ר) – מאושר לשנה
580124683
23.
משכן הראייה אופטיקל סנטר (ע"ר) –
מאושר לשנה
580471183
24.
תמקין אבחון וטיפול בליקויי למידה (ע"ר)
580515393
25.
חלב חיטים ישביעך (ע"ר)
580311793
26.
אחדות ישראל הדסים שהם (ע"ר)
580355436
27.
בית הכנסת קריית השרון, נתניה (ע"ר)
5804437572
28.
תורת שמואל – בית כנסת ובית מדרש חומת שמואל – ירושלים (ע"ר)
580507085
29.
מוסדות אמת ושלום אוהל אברהם (ע"ר)
580182392
30.
מכון ט.ו.פ (ע"ר)
580361053
31.
מכון תל אביב לחזנות (ע"ר)
580210870
32.
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה (ע"ר) – מאושר לשנה
580237709
33.
בית כנסת "הפסגה" – פסגת זאב מזרח (ע"ר)
580333508
34.
מאמנאט – ליגת אמהות לכדורשת בכפר סבא – למען הקהילה (ע"ר)
580495455
35.
מחמל"י (ע"ר)
580253748
36.
יהורז – עמותה להנצחת רב –סרן יהורז כשר ז"ל (ע"ר)
580226934
37.
קהילת שירה חדשה – ירושלים (ע"ר)
580392082
רשימה מס'
¶
279-13
1.
בית כנסת ספר תיסלית זיע"א (ע"ר)
580266203
2.
קופת השכונה רב חסד (ע"ר)
580519908
3.
אורות יצחק (ע"ר) – מאושר לשנה
580506723
4.
העם היהודי – תל אביב (ע"ר)
580527794
5.
קול מבשר בהרי ירושלים (ע"ר)
580431278
6.
קמרון ניהול קיימות בע"מ (חל"צ)
514465517
7.
המוסד הטכנולוגי העל יסודי תל אביב (ע"ר)
580518405
8.
משה מאיר לעד – רחובות (ע"ר)
580460558
9.
התאחדות עולי בוכרה – אור יהודה (ע"ר)
580153740
10.
חסדי ישראל וציונה (ע"ר)
580445724
11.
רמת שילה – רמת בית שמש (ע"ר)
580443984
בכבוד רב,
טמיר כהן
מנהל ועדת הכספים
העתק: חה"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים
מח' מלכ"רים, רשות המסים בישראל