PAGE
2
ועדת המדע והטכנולוגיה
07/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 19>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, א' באלול התשע"ג (07 באוגוסט 2013), שעה 12:00

<הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

>
שמואל האוזר - יו"ר, רשות לניירות ערך

נתן הרשקוביץ - מנהל מחלקת מערכות מידע, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - היועץ משפטי של הרשות, רשות לניירות ערך

צפנת מזר - עו"ד במחלקת ייעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - משנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

אורן רוזנברג - עו"ד במחלקת ייעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - ייעוץ משפטי, רשות ניירות ערך

יעל תנחומא - מערכות מידע, רשות לניירות ערך

אורנית קרביץ - יועצת בכירה ליו"ר, רשות לניירות ערך

שרונה מזליאן-לוי - דוברת, רשות לניירות ערך

מורד אבו סאלח - לשכה משפטית, משרד האוצר

מאיה עדולמי - התקשוב הממשלתי, משרד האוצר

כרמלה אבנר - הממונה על התקשוב הממשלתי, משרד האוצר

גדעון קונפינו - מנהל אבטחת מידע התקשוב הממשלתי, משרד האוצר

איל בנימין - מתמחה, משרד המשפטים

רוני טלמור - משרד המשפטים

עמית אשכנזי - יועץ משפטי, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע

נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות

רן ונגרקו - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

כוכבה הולינגר - איגוד הבנקים

ציפי בנר - ראש ענף, בנק לאומי, איגוד הבנקים

ליאת עדי - בנק טפחות, איגוד הבנקים

אשר וירצברג - בנק הפועלים, איגוד הבנקים

רן ונגרקו - ראש תחום שוק ההון, איגוד הבנקים

עדי ערן - ייעוץ משפטי, איגוד הבנקים

יואב בריק - ייעוץ משפטי, איגוד הבנקים

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי), איגוד הבנקים

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגוניים החברתיים בכנסת

שגית אפיק

ענת לוי

אתי אפלבוים

<הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג-2013>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. על סדר היום: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג-2013.
אני מקדם בברכה את יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר. בהצעת החוק יש את הנושא של מערכת ההצבעה האלקטרונית. אני מבין שתהיה לזה שייכות גם לנושא של הבורסה. אני לא הולך להיכנס לעניין הזה. את הנושא של הרשות לניירות ערך והבורסה אני משאיר. אם תרצה לומר בעניין הזה, אנחנו נקשיב לך. מה שלא תרצה להגיד, אז לא עכשיו כי אני רוצה להתקדם עם החוק.
אם תרצה להגיד על זה משפט או שניים, כדי שבכל אופן העיתונאים יהיו מרוצים אז בבקשה. אם לא, אז אין צורך.

מה שמעניין אותנו עכשיו זה מה שאתה רוצה בהצעת החוק הזאת.?

אני אתחיל ממה שביקשת. אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שבה אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים לעורר את השוק הזה מצד אחד, ולשמור על המשקיעים מהצד השני.
הרשות נוקטת היום בכמה מהלכים שנוגעים גם לקידומה של הבורסה ונוגעים גם למהלכים שקשורים גם לרגולציה, שאת חלקה נרצה לראות אם אנחנו יכולים להקל מבלי לפגוע במשקיעים.

אנחנו גם נוקטים במהלכים שהתכלית שלהם היא תכלית צרכנית. בכובעך הקודם העברת את הנושא של עמלות ההפצה שזה נושא צרכני אחד. בעתיד יעלה נושא צרכני נוסף שהוא הקפ"מ, שבזמנו עשית דיונים בנושא הזה ושנותן פיתרון למשקיעים מהציבור.
הנושא שעומד על הפרק כאן גם הוא נושא שאני רואה בו נושא צרכני, כי בעצם הוא נותן את האפשרות למשקיעים מהציבור להיות שותפים באספות הכלליות. אלה אותם משקיעים שעד היום הם היו צריכים לעבוד די קשה כדי להגיע לאסיפות הכלליות. זה היה כרוך בעלויות, בזמן. הם לא הופיעו ומי שהיה אלו היו המשקיעים המוסדיים. מה שעומד היום על הפרק יוזיל עלויות גם למשקיעים המוסדיים ואני אדבר על זה.
זאת בעצם יוזמה שמאפשרת לבעלי מניות ולבעלי אגרות חוב להיות שותפים ומעורבים בהחלטות משמעותיות שיש בחברות, להשתמש בזכויות ההצבעה שלהם. זה חיזוק ממשל תאגידי אל מול בעלי השליטה. אני חושב שזה גם הולך להוזיל עלויות גם למשקיעים המוסדיים. יש להם מספר דרכים להשתתף חוץ מההופעה הפיזית, למשל, באמצעות יפויי כוח.

יש פה חוק מאוד ייחודי כי בעולם קיימות מערכות כאלה אבל בדרך-כלל המערכות האלה הוקמו על-ידי חברות פרטיות. בחברות הפרטיות זה כמובן כרוך בעלויות.
היה בחוק החברות האפשרות שחברות עצמן תקמנה בעצמן סוג של זכויות הצבעה אבל אף אחת מהחברות לא הרימה את הנטל ונתנה את האפשרות בידי משקיעים מהציבור להיות שותפים בהצבעה. לכן אנחנו החלטנו לקחת את היוזמה. יחד עם מחלקת ה-IT שלנו שהיא מחלקה מעולה, הקמנו את המערכת הטכנולוגית הזאת שהיא מוכנה לצאת לדרך ברגע שהחוק והתקנות יעברו.

המערכת הזאת בעצם מאפשרת למשקיע, לבעלי מניות ואגרות חוב, לקשר בין מזמני האסיפות לבין המצביעים עם זכויות ההצבעה, כדי לוודא נתונים ולהעביר קודי הצבעה. בעצם זה מאפשר למשקיעים, בעלי מניות ובעלי אגרות החוב לשבת בבית ולהצביע.

זה מה שעומד על הפרק. הם יכולים לעשות את זה בקלות. הכול, כמובן, נעשה דרך חברי הבורסה. הם עושים את זה בקלות, כמעט כמו שאנחנו נכנסים לחשבון הבנק.

דיברתם עם הבורסה?

אנחנו לא נפגשנו איתם אבל זה עומד מול חברי הבורסה.

אנחנו מאיגוד הבנקים. הבורסה היא פחות צד בתהליך. זה בין חברי הבורסה, למנפיק, למזמן האסיפה.

ואתם מה?

אנחנו מבנק לאומי מהיחידה שמתפעלת את נושא ההצבעות.

אתם בעד החוק?

כן.

זה נוגע לחברי הבורסה.

אתם תהיו גם בעד התקנות שיגיעו?

את התקנות נבנה יחד. יש לנו כמה שינויים וכמה הצעות אבל זה בהחלט מבורך.

אני מבנק מזרחי. אני מנהלת את תפעול ניירות ערך.

אנחנו כמובן בקשר עם חברי הבורסה.

סליחה, אתם מתנגדים לחוק?

אנחנו כן. אני לא מוצאת הצדקה למערכת ההצבעות הזאת.

חשבתי שהישיבה הולכת להיות משעממת.

המערכת הטכנולוגית הזאת היא בעצם לטובת כלל הציבור. היא מוזילה עלויות באופן משמעותי לציבור. היא כמובן בנוסף לדרכים אחרות, גם באמצעות כתבי הצבעה. היא נותנת עוד אפשרות קלה לעשות את זה. זה לא מייתר את האפשרויות הקודמות.

אני רוצה להסביר לכם מדוע יש לזה חשיבות גדולה מאוד. במסגרת ההתנהלות של החברות, כללי ממשל תאגידי, עסקאות ניגוד שבהם יש חשיבות גדולה לבעלי מניות המיעוט. לעיתים קרובות אלה החלטות שקשורות לעסקאות עם בעלי עניין, החלטות שקשורות לשכר. לעיתים קרובות הן נקבעות על שברירי אחוזים. יש חשיבות גדולה לבעלי מניות מהציבור להיות שותפים. אפילו בשברירי אחוזים אפשר להשפיע על ההחלטות האלה. אני מאמין שבפועל זה יהיה הרבה יותר משברירי אחוזים. יותר מכך, אני מאמין בכך שגם משקיעים מוסדיים ישתמשו בזה וזה יוזיל להם גם כן את העלויות.
לכן אני חושב שיהיה שימוש נרחב. אבל, גם אם השימוש לא יהיה נרחב, לפחות בשלב הראשון של התהליך, אני חושב שיש לזה השפעה מאוד חשובה, שהיא מחזקת את הממשל התאגידי והיא מחזקת את כוחו של הציבור במקום שאנחנו רוצים להיות.

המערכת קיימת במקומות אחרים בעולם אבל כאן היא מערכת מיוחדת מפני שאנחנו הכנו אותה והיא מתאימה מאוד לשוק הישראלי.

אנחנו מייצגים אמנם את איגוד הבנקים אבל זה טבעי שיהיו דעות שונות.

אני בעד מחלוקת.

אני כן אומרת שזה מאוד מבורך. מעבר למטרה שלשמה זה נועד, גם ביחידות התפעוליות בבנקים מושקעים משאבים רבים על התהליך הידני שמתבצע היום. אי אפשר לתאר, זה כמו ימי הביניים. לכן אני שמחה שזה תהליך שישנה.

לכן אני מאוד מברכת שבכלל יש איזה רעיון. היום, תהליך אישורי בעלות או אישורי יפויי כוח באג"חים מבוצע בצורה מאוד מסורבלת. יושבים אנשים ועובדים כמו בימי הביניים. זה הדבר היחיד שעובדים בו בשיטות של ימי הביניים. אנחנו מאוד מברכים על השינוי הזה.
שמחנו שיש איזה שינוי. אנחנו בבנק מברכים על ההצעה הזאת. יחד עם זאת אנחנו רוצים כמה שינויים בתוך ההצעה ונראה לי שאלו יהיו דברים שנוכל להסכים עליהם.

יש 3 נקודות שהייתי רוצה שהחוק ייתן דעתו לגביהם: העיצום הכספי לבנקים במידה ולא נצליח להעביר.

גם לייעוץ המשפטי של הוועדה יש מה להעיר בעניין הזה. אם אפשר, רק העקרונות.

הרשות די שיתפה אותנו בחשיבה גם בתחילת התהליך וגם עם היחידה הטכנולוגית.

הנציגה שמתנגדת. את מתנגדת לכל החוק? מה איכפת לך שמצביעים אלקטרונית?

אני מבנק מזרחי. אני בעד האפשרות להצביע מהבית. אנחנו בעידן של האינטרנט. בעידן הסמרטפונים והטכנולוגיה המתקדמת זה ראוי ומוצדק לקיים את האפשרות הזאת.

הבעיה היא שאני לא רואה באמת שאנשים ישתמשו באופציה הזאת, לצערי. מניסיון העבר, כשאפשרנו ללקוחות להצביע באמצעות כתבי הצבעה, גם אם הם היו צריכים להגיע לסניף ולקבל את אישור הבעלות או אפילו כשיכולתי לפקסס להם זה הביתה, לא ראיתי שלקוחות באמת השתמשו באופציה הזאת.

אני גם לא יודעת עד כמה נעשה מחקר על מה שקורה בחו"ל ששם יש אפשרות להצביע האינטרנט, עד כמה היה השימוש בזה.

אני מבין שאת אומרת שזה יועיל אבל לא יזיק.

אבל כל ההיערכות של הבנקים לקראת זה זאת הוצאה.

יכול להיות נזק מהחוק הזה?

ממש לא.

תודה.

אני מבנק הפועלים.


אנחנו מאוד בעד החוק, זה יחסוך הרבה עבודה ידנית. יש חזקה שאם הלקוח סירב, פרטיו יימסרו לרשות לניירות ערך. אנחנו חושבים שהתהליך צריך להיות שרק אם לקוח הסכים במפורש אז פרטיו יימסרו. יש פה איזו חזקה שאם אתה לא מתנגד אז יימסרו הפרטים.

יש לנו משקיעים זרים מחוץ לארץ שיראו את זה מאוד לחומרה.

למה?

כי הם כל הזמן שואלים אותנו באיזה נסיבות אנחנו נדרשים למסור את הפרטים שלהם. זה דבר חדש. עכשיו נצטרך להגיד להם שאם הם יתנגדו, אז הפרטים שלהם יעופו לאתר ההצבעה.

מצד שני הם יוכלו להצביע מחו"ל בלי בעיה.

אין בעיה אבל רק אם הם יסכימו.

מצטער, לא הבנתי.

למה תהיה בעיה עם המשקיעים מחו"ל?

רק אם לקוח מתנגד אז פרטיו לא יימסרו. אם היא לא מביע דעה, אז הפרטים שלו עוברים למערכות ההצבעה. אני מדבר על משקיעים מוסדיים . אני מדבר גם על כל אוכלוסיית הבנק אבל שם אני צפוי לתגובה לא טובה.

אבל אמרת שאתה תומך בזה.

אני אומר שאפשר לעשות תהליך שרק לקוח שמסכים פרטיו יימסרו. יש פה בעיה שאנחנו צריכים לחשוף את פרטי הלקוחות לרשות.

יש 3 אוכלוסיות: המסרבים, הרוצים והאדישים. שאותם אדישים לא נדווח עבורם רק אם הם מבקשים.

אם כבר הולכים על המהלך הזה, שזה יהיה בחוק ולא יבואו אלינו בטענות על-כך שמסרנו את הפרטים.

אני יועץ משפטי של איגוד החברות הציבוריות.

אנחנו בעיקרון תומכים בחוק הזה. יש לנו בעיה לגבי דבר שכרגע לא מוסדר בחוק וגם לא ראינו תקנות וזה לגבי לוח הזמנים שעל פיו החברה מקבלת את כל הפרטים של ההצבעות. בעניין הזה אנחנו נרצה שהדברים יהיו יותר ברורים ואולי אפילו בחוק הזה. למעשה יש לנו מצב שמצד אחד האלקטרוניקה מתקדמת ומשתלטת על חיינו, ומצד שני, אסיפה כללית של חברה זאת כבר לא אסיפה אלא זאת התעסקות עם הניירת שהתקבלה ערב האסיפה.

מכיוון שכך, אנחנו חייבם איזה פסק זמן בין המועדים שמקבלים את כל יפויי הכוח ואת ההצבעה האלקטרונית לבין המועד של האסיפה, כדי להיערך בהתאם. לגבי זה נרצה להעיר כאשר נגיע לסעיפים.

לחוק עצמו אין לנו התנגדות.

בנקודה הזאת גם יש לנו בעיה. לגבי אג"חים מוצע שיום קובע לאסיפה יהיה עד 3 ימים לפני יום האסיפה עצמה. בתהליכי הסליקה בבורסה, רק ביום מסחר פלוס יום מסחר נוסף רק בשעות הבוקר אנחנו יודעים בכלל אם העסקה נסלקה או לא. אנחנו נוכל לעדכן את היתרות של הלקוחות רק ב-2 בלילה. להביא את זה בפלוס 3 אנחנו לא נוכל. צריך לרווח קצת את לוח הזמנים.

מעבר להיות בכובע של חבר בורסה, אני גם חברה בורסאית, שמכנסת אסיפה. יש לנו בעיה במקרה שלקוח מצביע באינטרנט ואני מקבלת מהרשות את כל ההצבעות. יחד עם זאת, לקוח מגיע לאסיפה ושוב מצביע. איך המערכת מונעת את הכפילויות?

דיברנו על העניין הזה כבר אתמול.

אצלנו בוועדת המדע והטכנולוגיה יש עיקרון מאוד חזק. אנחנו בעד זה שלא תהיה פגיעה בפרטיות. אצלנו זה דבר שאנחנו עושים. פעם עשיתי את זה בתפקידי הקודם ונלחמתי על שמירת פרטיות הציבור. אנחנו הולכים לעידן טכנולוגי ואפשר להצביע דרך הבית. בימי הביניים לא ראו עם משקפי גוגל מה שנעשה אצלי בבית אז באמת היה קשה.

אני תומך בחוק, אני חושב שצריך להעביר אותו, אבל צריך לקחת בחשבון שלא תמיד ההתפתחות הטכנולוגית עשתה לנו טוב. יהיו הרבה בעיות עם העניין הזה אף על פי שאין מנוס ואני חושב שהחוק הוא טוב וצריך לקדם אותו.
יש הרבה בעיות כמו פגיעה בחופש הפרטיות ואנחנו נצטרך למצוא פיתרון לשאלות שהועלו כאן. הנושא הזה הוא נושא שאנחנו מקפידים עליו כל הזמן, במיוחד בדיונים כאן שבהם דנים הרבה בהתפתחויות הטכנולוגיות ומה שנלווה לכך. אנשים בעצם הופכים להיות אנשים לא פרטיים, מתערבים בחיים שלהם ויודעים כל מה שהם עושים. אנחנו נצטרך למצוא פיתרון לעניין הזה.

אגב, זה לא תמיד טוב. למשל, היום כל דבר זה בפייסבוק, מנהלים את המדינה דרך הפייסבוק ואנחנו רואים את התוצאות. פעם אמרו שהכול מצוין ועכשיו אפשר לדבר עם הציבור כל יום – עדיף לשתוק.

לאחר שתציגו את המצגת, אנחנו נעבור על החוק ובסעיפים השונים ננסה למצוא פיתרונות לדברים שהועלו פה ועוד דברים נוספים שנרצה להם פיתרון.

(מוצגת מצגת)

אתן סקירה כדי שכולנו נהיה מיושרים על מה שאנחנו מדברים. מערכת ההצבעות המשולבת שהרשות מדברת עליה נמצאת תחת המעטפת של מערכת הדיווחים האלקטרוניים מגנא, שהרשות הרימה לפני כמה שנים בהצלחה מלאה והיא עובדת עד היום עם אפס תקלות. היא כוללת שתי מערכות: מערכת הצבעות ומערכת יעל.
מערכת יעל היא מערכת דואר אלקטרוני מאובטח מהרשות אל הגופים המפוקחים.

יש לי נכדה בשם יעל.

יעל על-שם יעל תנחומא שמנהלת את הפרויקט.

כמו שמגנא מטפלת בדיווחים של חברות, קרנות נאמנות, חברות ניהול תיקים לרשות, מערכת יעל עושה הפוך, דהיינו, דואר אלקטרוני מאובטח מהרשות אל הגופים המפוקחים, הנחיות, תכתובות וכדומה. זאת המערכת הקטנה יותר.
המערכת הגדולה יותר היא מערכת ההצבעות עצמה, שהיא מערכת מידע אינטרנטית שמאפשרת למחזיקים במניות באג"ח לקבל מידע על האסיפה, לראות את זה על המסך שלהם ולהצביע במחשב. זאת מהפיכת מחשוב עבור המשקיעים. מגנא זאת המהפכה הראשונה שהרשות עשתה. היא לקחה פרסום מידע לא שוויוני. חברה היתה שולחת דוח כספי עם מונית, עם שליחים וזה היה מתפרסם לחלק כן ולחלק לא. הציבור בבית לא היה לו מושג על הדיווחים של החברות, לא היה רואה את זה בצורה מיידית, לא היה יכול לשלוף מידע. הרשות עשתה מהפיכה במגנא באופן כזה שהיום הדיווח הוא מיידי, שוויוני, מתפרסם באינטרנט וללא עלויות לחברה. במקום להדפיס, לשכפל או לשלוח, היום זה אוטומטי לחלוטין.
המהפכה השנייה היא לא פחות מהמהפכה הראשונה וזאת מערכת ההצבעות האלקטרוניות. נכון להיום, דה-פקטו, אחוז ההשתתפות של הציבור נמוך מאוד. שמעת את זה גם מהבנקים. תהליך הוצאת אישור בעלות במקרים רבים בבנק, הוא תהליך ארוך ומסורבל. חלק גדול מהציבור לא מממש את זכותו להצביע וחבל.

את כל הסרבול הזה אנחנו מונעים או אנחנו מבטלים במערכת הצבעות אלקטרוניות, שהיא מערכת מאוד נוחה, מאוד פשוטה. אתה תראה דוגמה של מסך. המשקיע נכנס, רואה את הצעות ההחלטה, מצביע בעד או נגד. אין צורך באישורי בעלות מסורבלים. המערכת יודעת מי המחזיק ומעבירה את הכול מסוכם ומעובד עם תום ההצבעה לחברה.

איך קורה התהליך? אני חושב שזה השקף הכי מרכזי כדין להבין על מה אנחנו מדברים. יש פה 4 ישויות. החברה המדווחת שולחת דיווח במגנא כמו שהיא עושה היום. הדיווח מגיע לרשות, מתפרסם, מגיע לבורסה, מתפרסם, מגיע לחברה הבורסה. כל עוד לא הגיע המועד הקובע להצבעה, כל עוד לא הגיע השלב שבו בודקים בעצם מי זכאי ומי לא זכאי להצביע, לא קורה כלום. החברה יכולה להתחרט, החברה יכולה להחליף נושאים, להוסיף נושאים, להוריד נושאים, תיבת ההצבעות עדיין לא פתוחה.
בשלב מסוים מגיע המועד הקובע, וזה אותו מועד שבו בעצם נקבע למי יש זכות להצביע. במועד זה יש כמה תהליכים שקורים. חבר הבורסה, שאצלו בעל המניות או בעל האג"ח מחזיק את ההחזקות שלו, מוציא קוד גישה ומוציא הודעה לאסיפה ולמחזיקים ובמקביל מעביר את כל המידע הזה למערכת ההצבעות. מערכת ההצבעות פותחת בשלב הזה תיבת הצבעות ובזה הסתיים תפקידו של חבר הבורסה. חבר הבורסה בעצם סיים כרגע את פעולתו במערכת והציבור יכול להיכנס באופן חופשי 24 שעות ביממה מהכורסא בבית, לראות את הנושאים בצורה מאוד נוחה וללחוץ בעד או נגד או נמנע, או שלא רוצה להצביע ומבקש להעביר את אישור הבעלות אוטומטית לחברה כדי שכשיגיע פיסית לאסיפה, לא יצטרך את כל האישורים.
כל התהליך הזה קורה עד אשר מגיע מועד האסיפה. במקום שיהיה רגע אחד להצביע, יש ימים שלמים שבהם אדם יכול להיכנס ולהצביע, לשנות את הצבעתו כמה פעמים שהוא רוצה, להתחרט וכדומה.

בשלב מסוים מגיע מועד האסיפה. בשלב הזה אנחנו סוגרים את תיבת ההצבעות ומעבירים באמצעות מערכת יעל, של דואר אלקטרוני מאובטח ומוגן מהרשות לחברות, חזרה לחברות.
מזכיר החברה מקבל קובץ אקסל מאוד פשוט ומאוד קריא ומאוד נוח, עם כל הפרמטרים: מי הצביע, מה הצביע, מה ההחזקות שלו. לזה הוא רק צריך להוסיף כמה שורות של המצביעים בפועל ויש לו כבר את תוצאות ההצבעה לעוסות ומוכנות על-ידי המערכת.

סטאטוס המערכת והפיתוח הסתיים. מערכת יעל כבר עלתה לאוויר. ועדת המדע, באחת מישיבותיה הקודמות לפני כמה חודשים, אישרה את מערכת יעל והיא כבר תפקודית. היום הרשות מתכתבת עם החברות באמצעות המערכת הזאת.
הפיתוח במערכת ההצבעות הסתיים. ברגע שיהיה אישור של החוק והתקנות נוכל להפעיל אותה.

עוד שקף אחד שמראה את מסך ההצבעה, כדי שתראו כמה שהוא פשוט ונוח לציבור ולמחזיק כדי להצביע.

המשקיע הקליד את תעודת הזהות שלו, את קוד הגישה ובעצם בשלב זה נכנס למערכת. הוא רואה באיזו אסיפה מדובר. אתם רואים את הפרטים של האסיפה, פרטים של המחזיק, מה סך הכול ההחזקות שלו ואנחנו רואים מה נושאי האסיפה.
בדוגמה הזאת מדובר בשני נושאים לאסיפה: אישור מדיניות התגמול של החברה. אחרי שקראתי את כל הפרטים על התגמול בפי.די.אף, אני החלטתי להצביע בעד. אני יורדת להחלטה השנייה שבה מדברים איתי על אישור הסכם רכישת קרקע. בנושא הזה אני נמנעת. שואלים אותי אם אני בעל עניין אישי בהחלטה ואני אומרת שלא. אני לוחצת על שמור הצבעה וזהו. אני יכולה תמיד לחזור לפה ולשנות את דעתי.

ואם הוא רוצה להצביע פיזית?

הוא יכול לבוא פיזית לאסיפה וזה גובר.

אתם רואים את הסעיף של "העברת אישור בעלות". בעצם אני יכולה לסמן פה וי. אני גם יכולה להצביע ולהעביר את אישור הבעלות וגם לבוא פיזית. ברגע שאני מגיעה פיזית, זה גובר על ההצבעה האלקטרונית ולכן אני אוכל להצביע.

אחרי שהצבעתי בהצבעה האלקטרונית אני מגיע פיזית. אני גובר ויהיה מנגנון שלא אוכל להצביע כפול. העיקרון הוא שאם אני מגיע פיזית, אני גובר על ההצבעה האלקטרונית שהצבעתי יום או יומיים קודם. איך זה קורה בפועל טכנית ואתם מונעים שאנשים ינצלו את זה לרעה?

אנחנו מעבירים לחברה קובץ מסוכם מי הצביע עם תעודת הזהות ואיך הוא הצביע. אם המחזיק מגיע בפועל להצבעה, מזכיר החברה רואה באקסל שהוא כבר הצביע ומוחק את הקודם.

צריך להוסיף לטופס שאותו אחד שהגיע פיזית שיחתום שהוא לא הצביע באלקטרוני או שהוא כן הצביע והוא מבקש לבטל.

היום בפועל מישהו יכול לשלוח כתב הצבעה ולא להגיע פיזית ולכן הבעיה נשארת. פה אנחנו נותנים להם את הכל כתוב ומוכן והם לא צריכים להקליד.

נצטרך לדאוג בחקיקה שזה יהיה.

דבר נוסף. איך אנחנו גורמים לכך שבסופו של דבר הרשות לניירות ערך או כל גוף אחר לא יעשה שימוש בפרטים שנמצאים בהצבעה לדברים אחרים, למשל, לאכיפה מנהלית.

יש מניעה לכך בחוק.

נגיע לזה.

אני ממשרד המשפטים.

חוק החברות קובע בסעיף 83, שבעל מניה בחברה ציבורית יכול להצביע באחת משלוש דרכים: הוא יכול לבוא פיזית לאסיפה, הוא יכול לשלוח מיופה כוח עם ייפוי כוח, הוא יכול לשלוח כתב הצבעה. כתב הצבעה זה מנגנון שקיים מזה זמן, רק שהיום הוא מועבר בפקס בדרך-כלל.

מה שהמערכת הזאת תעביר לחברה זה סוג חדש של כתב הצבעה, פשוט כתב הצבעה שהוא יותר ממוכן ממה שיש היום. לכן אין פה בעצם חידוש מבחינת החוק שמדבר על שלוש דרכים.

השאלה, מה קורה כאשר בעל מניה מחליט להצביע בשלוש הדרכים שהחוק מתיר לו? זאת שאלה לא חדשה. מאחר והנושא עלה, אנחנו נסדיר את זה אבל זה יוסדר בתקנות של חוק החברות. זה לא קשור למערכת הזאת כי המערכת הזאת מתייחסת רק לדרך אחת של הצבעה מתוך 4 דרכים שיהיו אחרי שהחוק הזה יוסדר.

מה זה יקבע?

יש לנו רעיון שאנחנו בוחנים אותו.

אני אבקש שזה יהיה בחקיקה. זאת בעיה שאי-אפשר להעביר חוק כזה מבלי שיוסדר במקביל שמי שמגיע פיזית גובר על זה. אנחנו נגיע לזה.

זה קיים כבר היום לגבי כתב הצבעה שהוא אחר. כתבי הצבעה קיימים גם היום. שולחים אותם ואחרי זה בעל המניות מגיע. השאלה הזאת לא התעוררה עד היום.

נלך לפי החוק ונראה. אפשר לכתוב שאפשר להצביע בהצבעה אלקטרונית והשאר יהיה בתקנות.

לגבי תקלה שיש באינטרנט כמו וירוס שיכול לגרום נזק.

אנחנו נדבר על מה קורה אם המערכת נפגעת.

החוק הזה הוא חוק מסגרת. ההסדרה היא מאוד שלדית. כל מה שעלה פה כטענות קשור להסדרה המשנית שתגיע בתקנות אחר-כך.

תתחילי לקרוא מה"כחול".

" חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג-2013.
הוספת פרק ה'2.

1. בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן: החוק העיקרי) אחרי סעיף 35טז2 יבוא:

פרק ה'2 כתבי אופציה
הגדרות, סעיף 35טז3. בפרק זה:

אסיפה של מחזיקים בכתבי אופציה מסדרה מסוימת;

"חבר בורסה" - מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46;

"כתב אופציה" - נייר ערך שהנפיק תאגיד לציבור המקנה למחזיק בו זכות לרכוש מניות שינפיק התאגיד האמור, במועד ובתנאים שנקבעו לגביו, תמורת סכום שיש לשלם בעת רכישת המניות, ולמעט תעודת התחייבות כאמור בסעיף 35א;

"מרשם המחזיקים בכתבי אופציה" - מרשם של המחזיקים בכתבי אופציה בהתאם לסעיפים 35טז5 ו–35טז6."

בסעיף הזה רצינו להכניס תיקון להגדרת כתב אופציה. אנחנו חושבים שנשמטה בטעות האפשרות של אופציה על תעודת התחייבות. להוסיף אחרי המילים "זכות לרכוש מניות" "או תעודות התחייבות". בסיפה אותו דבר, דהיינו: "בעת רכישת המניות או תעודות התחייבות" ואז למחוק את הסיפה: "ולמעט תעודות התחייבות כאמור".

רק תגידי לנו בשתי מילים למה אתם מוסיפים בהצעת חוק על הצבעות אלקטרוניות את כתבי האופציה.

אם לא מעירים, אז מצביעים.

מה עם יחידות השתתפות?

אז תגידי מילה על כתבי האופציה ומה לא כללתם כאן.

היום האפשרות להצביע באסיפות מוסדר לגבי מניות במסגרת חוק המניות ותקנות מכוח חוק החברות. האפשרות להצביע באסיפות ולגבי תעודות התחייבות מוסדר בחוק ניירות ערך ובעצם כל הנושא של הצבעות בכתבי אופציה בכלל לא הוסדר עד כה בחקיקה.
לכן, אגב פה, אנחנו מכניסים את זה כדי שגם הם יוכלו להשתמש אחר-כך במערכת האלקטרונית ולהצביע באסיפות. יחידות השתתפות יוסדרו בהסדרה הכוללת בהסדרה הכוללת שמשרד המשפטים מקדם.

הן אפילו יותר חשובות מכתבי אופציה, הן הרבה יותר רציניות.

לגבי יחידות השתתפות, יש תיקון לפקודות השותפויות בעניין שותפויות ציבוריות שאושר בוועדת שרים לחקיקה וזה יגיע כהצעת חוק בתחילת המושב הקרוב. בעצם שם יוסדרו כל ההיבטים הרלוונטיים.

זה עונה לכם על השאלה?

אחרי שזה יוסדר אתם תכניסו את זה לפה?

כן.

בינתיים נצטרף לעבוד עם החברה לאישורים?

כמה זמן ייקח לכם עד שתביאו את זה?

החוק כבר אושר בוועדת שרים לחקיקה.

זה אומר שזה יגיע בעוד 5 שנים. מתי אתם מביאים את זה לכאן.

זה אומר שהוא בשלב הנסחות. אני מקווה שזה יונח על שולחן הכנסת בתחילת המושב הקרוב.

בכמה זמן אתם מעריכים שתסתיים החקיקה?

זה תלוי בסדר היום של ועדת חוקה ובזמינות. אנחנו כמובן נרצה שהם יתנו לזה עדיפות ויקדמו את זה מהר כי זה חוק מאוד חשוב.

מה יקרה אחרי שזה יאושר בקריאה שנייה ושלישית? מה יקרה לגבי החוק הזה?

באותו חוק נעשה את ההתאמות באופן עקיף בחוק הזה.

מה יהיה בינתיים?

המצב שקיים עד היום.

אז היחידות הללו לא ייכללו?

אבל עד שהחוק של ההצבעה האינטרנטית יתקבל, היחידות ישתתפו - - -

אם אפשר לקרוא לזה הצבעה אלקטרונית כפי שכתוב בחוק - - -

אז אני מבינה שאת יחידות ההשתתפות תספיקו להכניס לפה. כתוב בהסברים "מניות אג"ח, ניירות ערך, כולל יחידות השתתפות". אני מדברת על ההצבעה האינטרנטית בנוסח הקודם וזה הגיוני וזה בסדר. אנחנו רוצים שזה יהיה כך.

למה זה מפריע לך שזה יהיה כאן בחוק?

זה לא מפריע, אני פשוט חשבתי זה היה מבחינת הסיכום.

סיכומים לא רלוונטיים פה. פה עובד השכל הישר.

יוכלו לתקן אחר-כך אם יצטרכו.

למה אי-אפשר להכניס את זה בחוק?

מבחינתנו זה אפשרי.

תמשיכי, זה נכנס.

יש גם אסיפות בקרנות נאמנות.

לא מקובל עלי. הלאה.

"מחזיק בכתב אופציה 35טז4". מחזיק בכתב אופציה הוא כל אחד מאלה:

(1)
מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה, ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם המחזיקים בכתבי אופציה, על שם חברה לרישומים;

(2)
מי שלזכותו רשום כתב אופציה במרשם המחזיקים בכתבי אופציה.
מרשם המחזיקים בכתבי אופציה
35טז5.

המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.

תוכן מרשם המחזיקים בכתבי אופציה
35טז6
(א)
במרשם המחזיקים בכתבי אופציה יירשמו –
(1)
מספר כתבי האופציה שהונפקו לציבור, בציון הסדרה, הערך הנקוב ומועד הפירעון;

(2)
מספר כתבי האופציה המוחזקים בידי כלל המחזיקים בכתבי האופציה;

(3)
שמו, מספר זהותו ומענו של כל מי שמחזיק בכתבי האופציה;

(4)
תאריך ההנפקה של כתבי האופציה או מועד העברתם למחזיק לפי העניין.
(5)
סומנו כתבי האופציה במספרים סידוריים, יציין המנפיק לצד שמו של כל מחזיק בכתב אופציה את מספרי כתבי האופציה הרשומים על שמו.

(2) הוראות סעיפים 130(ב), 131 עד 134 ו-299 לחוק החברות החלות על בעל מניה ועל בעל מניה שהוא נאמן, יחולו על מחזיק בכתב אופציה ועל מחזיק בכתבי אופציה בנאמנות, בהתאמה ובשינויים המחויבים".
יש לנו תיקון. בסעיף קטן א1, הסיפה "ערך הנקוב ומועד הפירעון" זה לא רלוונטי ואנחנו מבקשים למחוק את המילים האלה.

באופציות יש מועד מימוש אחרון. הם לא לנצח כתבי אופציה.

גם אנחנו שאלנו אתכם אתמול לגבי תאריך פקיעה ועניתם לנו שזה פוקע ומת.

יש מועד מימוש אחרון וזה לא חייב להיות במרשם, זה קבוע בתנאי האופציה שנמצאים בתשקיף. זה לא קריטי למרשם.

למה? אם זה פוקע זה כבר לא אמור להיות במרשם. זה כן קריטי למרשם.

זה יוצא מהמרשם בתוקף התשקיף. בתשקיף כתוב מתי זה פוקע ואחרי זה נמחק מהבורסה וגם אצל החברים. גם לי זה לא נראה קריטי.

לגבי סעיף קטן 3. אני מבין שמדובר פה על החברה לרישומים. מדובר על המחזיק ורוב פרטיו. רוב המחזיקים זה יהיה באמצעות החברה לרישומים. החברה לא יודעת מי המחזיקים מתחת לחברה לרישומים.

לא הבנתי את השאלה ולא את התשובות. אני שואל למה זה צריך להיות פתוח לעיונו של כל אדם?

מה אתה שואל?

כשמדובר פה על מחזיק יכולה להיות מחשבה שמדובר פה לגבי המחזיקים האמיתיים או בעלי כתבי האופציה האמיתיים. הבעיה היא שבשיטה של המערכת, רוב ההחזקות מוחזקות לא באמצעות האנשים הפרטיים שקנו את כתבי האופציה או קיבלו אותם אלא באמצעות חברה לרישומים, שזאת מן מטריה כזאת.
לכן, כשכתוב פה "שמו ומספר תעודת זהות ומענו של כל מי שמחזיק", הכוונה היא לחברה לרישומים ולא למחזיקים הפרטיים כי החברה לא יודעת מי מהם.

לכן, מה אתה רוצה שיהיה?

אני לא יודע, הניסוח קצת מטעה.

אפשר להוסיף לסעיף "מחזיקים רשומים".

יש לכם תשובה לשאלה שלו?

כל מה שכתוב בפרק הזה הוא בדיוק אחד לאחד מה שכתוב בפרק של מניות בחוק החברות. זה לגבי תעודות התחייבות בחוק ניירות ערך. לא המצאנו שום דבר. גם המרשמים של הפרטים זה אותם פרטים בדיוק שיש כבר במרשמים הקיימים היום.

אם זאת חברת הרישומים, אז רושמים את חברת הרישומים. לא רושמים את הבא אחריו.

למה זה צריך להיות פתוח לעיונו של כל אדם?

זה אותו הסדר שקיים היום במרשמים האחרים מאז ומעולם.

למה צריך את זה.

זה משנה כי היום אין הסדרה לכתבי אופציה.

למה צריך את זה?

במרשם רשום את מי שמחזיק על שם אותו לקוח. רוב הניירות הם שכירים בבורסה ולא מצוין בספרי החברה.

את זה הבנתי אבל למה זה צריך להיות פתוח לעיונו של כל אדם?

כדי שתהיה שקיפות מי מחזיק במניה. אתה לא רוצה לדעת מי הבעלים של טבע?

הבקשה שלך באה מכיוון של הפרטיות ואני אסביר למה אין בעיה. נניח חברה מנפיקה מיליון כתבי אופציה. הם מונפקים לחברה לרישומים ואחר-כך אותה חברה לרישומים, ההחזקה היא דרך חברי הבורסה ומעליהם בעצם נמצאים המחזיקים. מה שמופיע במרשם כשיש הנפקה כזאת, זה: מיליון כתבי אופציה על-שם החברה לרישומים של בנק דיסקונט.
לכן, אין כאן בעיה. כמעט כל המחזיקים מחזיקים באופן הזה. השם שלהם לא נחשף. אתה כן רואה את החברה לרישומים שמחזיקה עבור חברי הבורסה.

אם אני נמצא באופן פרטי, למה זה צריך להיות פתוח לעיונו של כל אדם?

היום, לפי הכללים של הבורסה, יש עדיין מחזיקים היסטוריים כאלו. היום לפי הכללים של הבורסה אתה כבר לא יכול להחזיק.

לגבי ההיסטורי, למה הם צריכים לדעת מה אני מחזיק? למה אני צריך לחשוף את הפרטים שלי? לאיזה צורך?

אין לזה סיבה, אני רק יכול להגיד שזה קיים לגבי יתר המרשמים וזה גם מדווח. ממילא יש חובת דיווח של המרשמים האלה.

"הוכחת בעלות בכתבי אופציה

35טז7.
מחזיק בכתב אופציה המעוניין להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, זכאי לקבל, בלא תנאי, מאת חבר בורסה שבאמצעותו מוחזק כתב האופציה, אישור המוכיח את בעלותו בכתב האופציה באופן שיקבע שר האוצר. שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עימה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות ואת גובה התשלום או את גובה התשלום המרבי".

תסבירי.

זה הסדר שבעצם מחליף את ההסדר שקיים היום, שבו מחזיק נדרש לקבל ייפוי כוח מהחברה לרישומים כדי להצביע. זה סעיף חשוב גם לבנקים. הם יוכלו לקבל אישור בעלות ולהצביע בלי לקבל את ייפוי הכוח. זה סעיף מקביל בדיוק לסעיף שקיים בחוק החברות ולסעיף 35יב9 לחוק ניירות ערך לגבי תעודות התחייבות, באותו ניסוח.

מה זה "באופן שיקבע שר האוצר"? איך הוא יקבע את אישור הבעלות? מה התכנית?

"באופן" זה יכול להיות אופן הפניה לחבר הבורסה ואיך הם נענים לבקשה. אחר-כך אם יקבע תשלום בעניין הזה.

"זכאי לקבל בלא תנאי". תשלום לא יהיה תנאי?

היום יש מצב שבפעם הראשונה לא משלמים.

גם בפעם השנייה לא משלמים. לפי התעריפון של בנק ישראל לעסקים קטנים אין היום אפשרות לגבות על שירות כזה.

אני מאמינה שגם פה לא יהיה תשלום כזה. זה בדיוק כתב הצבעה רק באופן אחר.

יש פה שני דברים. הוא זכאי לקבל מחבר הבורסה אישור המוכיח את הבעלות באופן שיקבע שר האוצר. מה שר האוצר יקבע פה? זה עדיין לא התשלום. אחר-כך יש לך "שר האוצר באישור ועדת הכספים רשאי לקבוע תשלום". אם אין תשלום אפשר להוריד את זה, אבל תכף נדבר על זה.

מה הוא צריך לקבוע?

אנחנו כאן לא ניסינו להמציא את הגלגל. אנחנו בעצם מנסים עכשיו להצדיק את ההוראות של חוק החברות. יש שם את סעיף 71 וזאת פשוט העתקה. זאת הוכחת בעלות במניות בחברה ציבורית.

איזה תקנות יש שם?

הסיפה אומרת שהשר רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהם יידרש תשלום בעבור אישור הבעלות ואת גובה התשלום והתשלום המרבי.

הם אומרים שאין תשלום בפועל.

אנחנו פשוט העתקנו כדי שההסדר יהיה זהה.

אבל הרישה מדברת על הוכחה. יש לכם פה שני סוגים.

יש בעיה למחוק את זה? הם אומרים שלא גובים.

לא משנה אבל תמיד יש את האופציה מעסקים גדולים שפה הבנק יכול להחליט אם לגבות או לא.

מכוח חוק החברות כן הוצאות תקנות בעניין הזה, תקנות הוכחת בעלות במניות. באמת לא נקבע שלם.

אין תשלום אז את הסיפה אפשר להוריד.

הרישה מדברת על האפשרויות איך פונים ואיך מקבלים. "לבקשת בעל מניות חבר בורסה שאצלו רשומות מניות לזכותו של בעל מניות, ייתן אישור בעלות במועד מתאים כדי שבעל מניות יוכל להצביע". זאת אומרת שהוא צריך לעשות את זה בזמן כדי להגיע באסיפה או לשלוח כתב הצבעה במועד. אז יש את כל הפרטים שהוא צריך לתת באישור. אני מניחה שנרצה לעשות אותו סוג של תקנות.

גם שם זה היה בלי אישור ועדה?

באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט.

אז גם פה זה יהיה באישור ועדת המדע?

כן.

שגית, לא הייתי מוריד את הסיפה כי זה בעצם נותן לשר האוצר אפשרות עתידית להגדיל את גובה התשלום.

אז שיבוא לחקיקה נוספת.

אז הסיפה יורדת "באופן שיקבע שר האוצר באישור ועדת המדע והטכנולוגיה".

רציתי לשאול לגבי אישורי בעלות. היום כתוב שאישורי בעלות צריכים להיות חתומים. זה מפריע במערכות שלנו. במקום ישר לדוור את אישורי הבעלות ללקוחות, זה חוזר לחתימות וזה מסרבל את התהליך. זה גם גוזל מלוח הזמנים.

את זה נצטרך לבחון בתקנות, זה הכול בתקנות ולא בחוק.

אין בעיה.

"הצבעה באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה

35טז8 (א)
מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפת מחזיקים בכתבי אופציה, בעצמו או באמצעות שלוח וכן בכתב הצבעה שבו יציין את אופן הצבעתו, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).

(2) כתב הצבעה יישלח על ידי התאגיד לכל מחזיקי כתבי האופציה; מחזיק בכתב אופציה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לתאגיד.

(3) כתב הצבעה שבו ציין מחזיק בכתב אופציה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לתאגיד עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לעניין קיום המניין החוקי בה.
(4) בכפוף להוראות לפי סעיף 35טז9(4), מחזיק בכתב אופציה זכאי לקבל, בלא תנאי, כתב הצבעה מאת חבר הבורסה שבאמצעותו מוחזקים כתבי האופציה; לעניין זה, "מחזיק בכתב אופציה" - כמשמעותו בסעיף 35טז4(1)".

בסעיף קטן ג', "עד למועד האחרון שנקבע לכך", הכוונה למועד האחרון שנקבע בכתב האופציה? על איזה מועד אנחנו מדברים.

לאסיפה.

עד למועד האחרון שנקבע לאסיפה וזה ייחשב לנוכחות באסיפה.

אם זה ייחשב כנוכחות, מה קורה אם הוא הצביע ובא אחר-כך?

הנוכחות שלו היא הגוברת. ההצבעה האחרונה שלו, זה מה שאנחנו רוצים לקבוע בתקנות, שהאחרון הוא הקובע.

היות והמערכת האלקטרונית תיסגר קודם, אז ההצבעה הפיזית היא האחרונה והיא תקבע.

לכן אני מבקש להוסיף את זה בחוק ולא בתקנות.

בכתב התחייבות, שזה הסדר שהעתקתם, יש התייחסות למי שנמנע. כאן אין לכם התייחסות להימנעות?

יש לכם בעיה לנסח את זה כמו שם לגבי הנמנע?

אין בעיה, רק נאמר באופן כללי שיש 4 סוגים של ניירות ערך: מניות, אגרות חוב, יחידות השתתפות וכתבי אופציה. מניות הוסדרו כבר בחוק החברות. יחידות השתתפות הוסדרו בחוק ניירות ערך לפני שנה. יחידות השתתפות יוסדרו בקרוב בפקודת השותפויות. לגבי כל ניירות הערך האלה יש יחסית הרבה אסיפות עם שאלות מהותיות וגם בעיות שנתקלנו בהן במהלך השנים בכינוס האסיפות.

כתבי אופציה זה מכשיר שיש לגביו מעט מאוד אסיפות. בדרך-כלל ההחלטות לא דרמטיות. זה יכול להיות שינויים מסוימים בתנאים, בדרך-כלל שינויים מיטיבים. לכן אנחנו לא העתקנו פה את כל הפרק.

רק לגבי הנמנע.

כל הערה של השוואה לא תהיה לנו בעיה לקבל אותה. אני רק מנסה להסביר את הרציונאל. לא ראינו בזה צורך כי לא היו בעיות.

אז אנחנו מוסיפים את סעיף קטן ד'.

פה אנחנו רואים את הבעייתיות במה שנקרא "מחזיק בכתבי אופציה". קודם, כשדיברנו על מחזיק לגבי המרשם, אז אמרנו שזה המחזיק הראשוני, שזה בדרך-כלל החברה לרישומים.

פה הכוונה כבר למחזיקים האמיתיים. אין כוונה שהחברה לרישומים תבוא להצביע. צריך אולי לעשות אבחנה בעניין הזה.

יש הגדרה למונח מחזיק בכתב אופציה ב-35טז4. שם בעצם מתייחסים לשתי החלופות. החלופה הנפוצה של החזקה באמצעות חברה לרישומים והחלופה של מחזיק רשום בעצמו. זה תופס את שני המקרים.

אבל פה, כשאתה אומר "מחזיק בכתב אופציה רשאי להצביע באסיפה", אתה לא מתכוון לחברה לרישומים.

לא, אני מתכוון למחזיק עצמו.

אז אולי כדאי להגיד את זה.

אנחנו לא רוצים שהחברה לרישומים תבוא להצביע.

היא לא צריכה. כיוון שבהגדרה של מחזיק בכתב אופציה, החלופה הראשונה היא לא המחזיק הישיר אלא "מי שלזכותו רשום אצל חבר בורסה כתב אופציה ואותו כתב אופציה נכלל בין כתבי האופציה הרשומים במרשם". כלומר, זאת החזקה באמצעות חבר בורסה, באמצעות חברה לרישומים.

תסתכל ב-1168 למעלה. אני חושבת שזה באמת פותר את הבעיה.

זה כל אחד מאלה.

אגב, גם לשון ההגדרות והשימוש במונחים זהה למה שיש לנו בתעודות התחייבות.

כשדיברנו קודם על המרשם אמרת שזה למעלה.

הכוונה כאן היא למחזיק הסופי וההגדרה עונה על זה.

כדאי לבדוק את הניסוח.

"תקנות
35טז9.
שר האוצר רשאי, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר כתב הצבעה לפי סעיף 35טז8, בין השאר בעניינים אלה:

אם אפשר להוסיף, באישור ועדת המדע.

אגב, שלא תהיה טעות, אני לא ביקשתי להביא את החוק הזה לוועדת המדע. אמרו לי שסגן שר האוצר הציע את זה. אם אנחנו מחוקקים את זה, התקנות צריכות לבוא לכאן. \

בסדר גמור.

"(1)
אופן המצאת כתבי הצבעה למחזיקים בכתבי אופציה, או פרסומם כחלופה להמצאתם, ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לתאגיד, לרבות באמצעות חברי בורסה או באמצעות תאגיד בשליטתם או באמצעות תאגיד אחר, חובת צירוף אישור המעיד על הבעלות בכתבי האופציה במועד הקובע, וכן מועדים ולוחות זמנים לביצוע הפעולות הדרושות ליישום האמור בפרק זה;"

לא ברור לי פה ההסבר שמשלוח כתבי האופציה לתאגיד באמצעות חברי בורסה. אנחנו שולחים את זה לא לתאגיד אלא למערכת ההצבעה.

זאת עדיין לא מערכת ההצבעה. אלה ההוראות המהותיות. שוב, אלה אותן הוראות בדיוק שקיימות היום בתעודות התחייבות במניות. זה אותו נוסח.

אלו הוראות שהן לא תואמות כי הן עדיין נוגעות לכתבי ההצבעה. צריך לזכור שאנחנו כאן בפרק שהוספנו כדי שיהיה את הבסיס של כתבי האופציה. אנחנו עוד לא הגענו למערכת ההצבעה.

אחר-כך התקנות יפרטו את אופן ההצבעה באמצעות המערכת.

ללקוח אנחנו שולחים. בשום מקרה לא פונים לתאגיד.

כרגע זאת הסמכה לשר האוצר לקבוע תקנות. כנראה שהוא לא עשה שימוש בסמכותו ולא קבע תקנות כאלה לכן אתם שולחים ללקוח ולא לתאגיד.

הסעיף המקביל ב-89(4) לחוק החברות, שמשם זה לקוח: "אופן המצאת כתבי ההצבעה והודעות עמדה לבעלי המניות ואופן המשלוח של כתבי ההצבעה לחברה, לרבות באמצעות חברי בורסה ובאמצעות תאגיד בשליטתם". זה ממש אותו ניסוח.

אנחנו יודעים שזה אותו נוסח אבל שם כנראה זה לא צץ ועלה. אפשר לתקן גם פה וגם פה כי אין מצב שהחבר שולח ישירות לתאגיד. עובדתית, הניסוח פשוט לא נכון.

אין כוונה לעשות תקנות כאלה כרגע, אבל רצינו להשאיר את אותה הסמכה שקיימת.

כשההסדרים שונים, שואלים למה הם דומים.

אנחנו רוצים שיהיה נכון ושיהיה תואם.

אין לנו כוונה לתקנות כאלה אבל העתקנו את סעיף ההסמכה 89 לחוק החברות.

מחר תבואו ותבקשו שנשלח לתאגיד כי זה כתוב פה.

הם טוענים שזה כתוב בין כה וכה.

מישהו לא ראה את זה אז.

זה משהו מאוד נקודתי ואין בעיה לשנות.

שרה, אין בעיה לשנות את הניסוח.

אחר-כך תישאל השאלה למה זה אחרת. אין לנו בעיה מהותית להוריד את זה. אין כוונה לעשות תקנות.

למחוק את המילה "לתאגיד".

"(2)
התמורה המרבית שתשולם בשל משלוח כתב הצבעה ואופן הטלת התשלומים וההוצאות בשל משלוח כאמור בין הגורמים השונים שייטלו בו חלק;

(3)
אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, לרבות לעניין חובת ניהול רישומים על ביצוע הוראות שקבע;

(4)
מתכונת לנוסח של כתב הצבעה לנושאים שפרק זה חל לגביהם "

שרה, האם בדקתם את הנושא של הצבעה במניין קולות?רוב? הכרזה כראיה? פרוטוקולים?

אמרתם שתעשו בדיקה לגבי כל הסעיפים.

בדקנו את ההוראות.

זה חוזר להסבר שלי קודם, שלא רצינו להשית באופן דומה. התנאים האלו לגבי כתבי אופציה קבועים בתשקיף של החברה.

גם פרוטוקולים?

כן. בדרך-כלל זה מפנה לתקנון החברה בכל מה שנוגע למניות, מחילים בשינויים המחויבים גם על כתבי אופציה. סעיפים כאלה, כשהם קוגנטיים, זה אומר שאני אקבע איזה כלל שונה ממה שהחברה קבעה בזמנו. מכיוון שלא ראינו כאן את אותן בעיות שהיו בתעודות התחייבות, אנחנו לא רואים צורך בזה. בתעודות התחייבות היו בעיות שלעיתים המניין החוקי הוא איקס או וואי. פה זה לא עולה כיוון שסוגי ההצבעות שיש בכתבי האופציה הוא שונה. זה סוגים שונים של הצבעות.

גם אתם מצאתם לנכון לעשות הבחנה.

למה אופן הפיקוח צריך להיות בתקנות בפסקה 3? איזה פיקוח חסר לכם?

גם כאן העתקנו מחוק החברות.

אני מבינה אבל היו מקומות שלא העתקתם, כפי שהסברת קודם.

כרגע אין תקנות מכוח חוק החברות על נושא אופן הפיקוח.

המטרה היא שכאשר יש כשלים לאפשר פיקוח. כנראה התכוונו לדיווחים וכדומה. הסעיף הזה נמצא גם בחוק החברות, גם בחוק ניירות ערך.

לא היית רוצה להוריד אותו?

השאלה למה? האם זה כל-כך מפריע ומהווה פגיעה כל-כך משמעותית.

אנחנו לא כל-כך הרבה רגולציה בתקנות.

הכול יגיע לפה.

זה יגיע לוועדת החוקה בחוק החברות וזה יגיע לוועדת כספים בתעודות התחייבות.

בסדר, נשאיר את זה.

סיימנו את ההסדרה של כתבי אופציה.

"תיקון כותרת פרק ז'2
2.
בפרק ז'2 לחוק העיקרי, בכותרת הפרק, בסופה יבוא "ומערכת הצבעה אלקטרונית".
הוספת כותרת סימן א'

3.

"סימן א': דואר אלקטרוני מאובטח"
זה שינוי של הסדר בפרקים.

דואר אלקטרוני מאובטח".
ביטול סעיף 44ז
4. סעיף 44ז לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 44ח
5.
בסעיף 44ח לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בסימן זה, "נמען" - מי שחלה עליו חובת דיווח

לפי 44ד(א)."
בעצם זה שינוי טכני. החוק קובע את רשימת הנמענים, שזה בעצם התאגידים שאנחנו יכולים לשלוח להם דואר מאובטח. אותה רשימה קיימת גם בתקנות מכוח חוק ניירות ערך, לגבי גורמים שמדווחים לרשות. אנחנו לא רוצים שייווצר פער בין שתי הרשימות. חשבנו שמן הראוי להעביר את זה לרשימה אחת שתיעשה בתקנות. למה בתקנות? כי זה משתנה כל הזמן. למשל, זירות מסחר שאנחנו עומדים להסדיר בוועדה אחרת, אז הם גם יהיו גורם מדווח ונצטרך להוסיף אותם. תעודות סל, יש תיקון בדרך.
כדי שתהיה אפשרות לעדכן את הרשימה, אנחנו מעבירים את זה לתקנות במקום אחד.

זאת תהיה אותה רשימה?

כן. לא יהיו רשימות כפולות, זאת המטרה של התיקון.

זאת אותה הגדרה שבתקנות?

כן.

זאת בעצם רשימת הגורמים המפוקחים על-ידי הרשות, היא פשוט משתנה עם הזמן.

הלאה.

"בסעיף 44ט לחוק העיקרי

(1)
בסעיף קטן )א(, במקום "לנמען כאמור בסעיף 44ח" יבוא "בהתאם להוראות סעיף

44ח לנמען";
(2)

(ג).
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), מסר אלקטרוני מאושר, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו בסעיף 44יא5, שנשלח לנמען כאמור בסעיף 44ח והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור "
בדואר האלקטרוני המאובטח, בהוראות בחוק בסעיף 44, בעצם קבענו חזקה שאדם לא צריך להיכנס כל יום ולראות מה הרשות שלחה לו. יש חזקה שפעם ביומיים אתה מסתכל ויודע מה יש לך במערכת.
לגבי האסיפות, חשבנו שיותר נכון שחזקה זאת לא תחול. אתה זימנת את האסיפה, יש לך אינטרס בתוצאות ההצבעה, אז תיכנס לפני האסיפה לראות את הרשימה של המצביעים שהמערכת הכינה. פה החזקה לא תחול.

הלאה.

7 אחרי סעיף 44יא לחוק העיקרי יבוא:

אני מאיגוד הבנקים. אני מבקש להוסיף כאן את ההגדרה של מחזיק. שזה יהיה המחזיק שמאשר לי כחבר בורסה להעביר את הפרטים שלו לרשות לניירות ערך. השאלה היא: איזה פרטים של לקוחות שלי אני יכול להעביר לרשות לניירות ערך? האם זה לקוח שכן נתן לי את ההסכמה לעשות את זה או לא.

האם זה לא מתאים ל-44יא(5)?

לא. בנוסח הראשון של החוק, שם זה הופיע. הסוגיה הזאת צצה שם ועכשיו זה נעלם.

כל הנושא הזה הועבר לתקנות. ב-2012 ראיתם את טיוטת התקנות. אני מבינה שלא אהבתם את מה שראיתם וקיבלנו את ההערות שלכם.

לא, הלקוחות שלנו לא אוהבים. השאלה האם כשאנחנו לא בחקיקה ראשית נתייחס לסוגיה באופן שהיא תקדימית? האם לקוח שבכלל לא מודע לסיפור הזה - - -

אבל למה לא להסדיר את זה בתקנות?

אני חושב שזה מתאים להסדרה בחוק בצורה מסודרת.

אני חבר בבורסה ואני לא רוצה להצביע. מה קורה אז?

המצב היום הוא שאם הלקוח פוזיטיבית לא ביקש לקבל ממני את כתבי ההצבעה, הוא לא מקבל. המצב כאן הוא שונה. מה שמתכננים לעשות הוא שונה. מתכננים מצב ששלחתי פניה ללקוח והוא לא ענה ולא הגיב. הלקוח הזה, ברגע שהוא מחזיק את נייר הערך הרלוונטי במועד הקובע, פרטיו, כולל שמו מדווחים לרשות לניירות ערך.

למה?

זאת הוראה מזכה, זה לטובת הלקוח. חשבנו לנכון שללקוח תהיה זכות להצביע במערכת.

אבל אני לא רוצה.

אם אתה לא רוצה, אז תגיד שאתה לא רוצה.

אני לא רוצה להגיד, זרקתי לפח.

ואם הוא יגיד שהוא לא רוצה? זה לא מופיע בחוק.

זה יוסדר בתקנות וזה מוסדר בחוק החברות.

בנושא, האם בעל מניות רוצה להצביע. צריך לזכור שהזכות להצביע היא לא עניין אחר מעצם הבעלות. אולי הזכות הכי חשובה שצמודה לבעלות בנייר ערך, זאת האפשרות להצביע באסיפות. זה כמו להגיד שאם אתה קונה קרקע שיש עליה יכולת לבנות עוד משהו, אם אתה לא אומר שאתה רוצה, זה סימן שלא קנית את זה.

כבר היום, בתקנה 13 לתקנות החברות נאמר ש"בעת פתיחת חשבון ניירות ערך ירשום חבר הבורסה האם בעל המניות מעוניין לקבל קישורית לנוסח כתבי הצבעה והודעות עמדה". זה בנוסח הפחות מתקדם של כתבי הצבעה בכתב "או שאינו מעוניין". הנושא הזה כבר מוסדר היום.
למיטב ידיעתי, הפרקטיקה שהתפתחה במהלך השנים היא שחברי הבורסה, כאשר הם פותחים חשבון של ניירות ערך, הם בעצם מחתימים את בעלי החשבון על זה שהם לא מעוניינים לקבל את המידע.

ממש לא. אנחנו שואלים את הלקוח מה הוא רוצה - - -

אחת הדוברות הציגה פה את הנושא של האדישים ולאן הם הולכים. בפועל היום, הקבוצה הזאת זאת קבוצה שחייבים להנגיש לה את האפשרות להצביע בגלל שהשימוש בזכות ההצבעה זה לא עניין של nice to have. פה, בניגוד לנושא הצרכני ששם אנחנו לא רוצים שישלחו סתם דיווחים לאנשים, כאן מדובר במימוש של זכות מהותית, אולי הזכות החשובה שיש, חוץ מהאינטרס הכלכלי, למי שמחזיק בנייר הערך.

אבל למה לחשוף את פרטיו?

זה לא חושף את פרטיו.

למה לא? שם, תעודת זהות, כמה הוא מחזיק.

זאת מערכת שאין שום שימוש אחר בה.

למה כופים עלי, אני לא רוצה להעביר את הפרטים שלי.

אתה לא חייב להשתמש במערכת.

אחת הדוברות הציגה את החלוקה - - -

פנו אלי מהבורסה ואמרו שיש לי אופציה להצביע.

אתה ניגש לפתוח חשבון ניירות ערך בבנק. אם אתה חרד לפרטיותך, אתה יכול לבוא ולומר מראש שאתה לא מעוניין לקבל את הפרטים האלה. השאלה היא מה קורה עם אותם אלה שלא אמרו כלום. יש את אלה שמראש התנגדו, יש את אלה שמראש יאמרו כן ויש קבוצה גדולה של אדישים. הקבוצה הזאת של האדישים, עד כמה שאני יודעת, בפועל הקבוצה הזאת כבר היום הפכה להיות קבוצה של כאלה שלא רוצים לקבל. בפועל החתימו אותם על מסמכי חשבון שאומרים שהם לא רוצים לקבל מידע. בגלל שהם אדישים הם לא שמו לב לזה, לא היו מודעים לזה שבעצם בחתימה הזאת הם מוותרים על זכות מהותית שצמודה למניה שלהם.
כאן לא מדובר על זה שאדם לא יוכל להתנגד לקבל המידע אלא שברירת המחדל תהיה שבמידה ואתה לא אומר דבר אחר, שאתה תקבל את המידע. גם אז אתה לא חייב להצביע.

אבל הפרטים שלי עוברים בכל מקרה.

הם עוברים למערכת הזאת שהיא סגורה הרמטית ואף אחד לא מקבל ממנה.

יש דבר כזה סגורה הרמטית? לא קיים כזה דבר.

יש פה חתירה תחת התכלית המרכזית של התיקון הזה, של ההנגשה של ההצבעה לציבור. בעצם אתה אומר שאת הרוב השקט והדומם של הציבור בעצם המערכת הזאת לא תוכל לשרת כי מלכתחילה הם ייחשבו לכאלה שאינם מעוניינים להצביע. זה בדיוק חותר תחת הכוונה של התיקון הזה.

זה לא אומר. אם אנשים לא רוצים, אז לא. עשו חוק כדי לתת אופציה.

הם רוצים להטריח את הלקוחות להגיע לבנק ולהגיד שהם לא רוצים. זאת טרחה ללקוח.

לגבי פתיחת חשבון חדש זה לא טרחה. תעשו את זה בזמן מועד פתיחת החשבון.

אני לא רוצה שיועברו הפרטים שלי. למה מכריחים אותי?

תתנגד, תגיד שאתה לא רוצה.

מה זה תתנגד?

הלכת לפתוח חשבון ניירות ערך בבנק.

לא חתמתי על שום דבר ולא אמרתי אם אני רוצה או לא רוצה. אחרי שבועיים שלחו לי אפשרות להצביע הצבעה אלקטרונית.

אתה יכול בכל רגע להגיד שאתה לא מעוניין לקבל.

אני לא פתחתי את זה בכלל. זה לא עניין אותי, זרקתי את זה לפח. למה הפרטים שלי צריכים להיות מועברים בשלב הזה שבו לא שלחתי תשובה.

מה הבעיה שהמידע נמצא במערכת? המערכת היא סגורה. אני מבינה אם היית שואל מדוע פרטיך יועברו לחברה אם לא הצבעת, זה נראה לי הגיוני.

רק מי שהצביע, זה יעבור לחברה.

זה בעצם כמו המצב היום שבו חברה יודעת את הפרטים של המחזיקים - - -

החברה לא יודעת את זה.

כל אחד ידבר בתורו. אני גם רוצה לשמוע מכם למה אתם כל-כך מתנגדים לזה.

אמרתי שכמו המצב היום, שחברה יודעת את המחזיקים אך ורק אם הם מצביעים. אם אני מצביע באסיפה, מטבע הדברים אני צריך להזדהות.

עד כאן אין ויכוח.

אנחנו מצלמים את המצב היום. החברה תדע על המחזיקים הללו אך ורק אם הם הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית.

לא באתי להצביע. למה הפרטים שלי עוברים למערכת?

בוא נעשה סדר. מי שניסח את חוק החברות בשלביו השונים קיווה שנושא ההצבעה באינטרנט יקום יום אחד ואז המערכת יכולה להיות בתוך החברה או בין החברה לחברי הבורסה הרלוונטיים. מן הסתם, המידע שאתה מחזיק במניות של חברה מסוימת נמצא שם.

כנראה שבגלל עלויות או מכל מיני שיקולים אחרים הנושא של הצבעה באינטרנט לא קם. החשיבות של ההצבעה באינטרנט היא דווקא לגבי ההצבעה של הציבור, של אותם אנשים שהאינטרס הכלכלי שלכם ללכת ולהצביע הוא יחסית נמוך ולכן הם לא יעשו מאמץ גדול ואולי הם יעשו מאמץ קטן. יכול להיות שיש גם כאלה שלא רוצים לעשות מאמץ בכלל או שמתנגדים להצביע והם כמובן יוכלו להימנע מזה.
המטרה היא להנגיש. ההנגשה הזאת כרוכה בהקמת מערכת משותפת. ההקמה של המערכת המשותפת מחייבת לאחד את כל המידע הזה. לכן היה חשוב לייצר "קופסא שחורה" שהמידע נמצא בתוכה ולא יוצא לשום מטרה, לא למחקרים ולא לשום דבר אחר. זה נועד לשרת את נושא ההצבעה.

האם האינטרס הציבורי, בכך שההצבעה תהיה מונגשת, אל מול החשש המאוד מזערי מאיזו פגיעה, איפה האיזון נמצא? במידה ואתה לא מצביע, המידע בכלל לא יוצא מהמערכת ולא מגיע לשום מקום אחר.

למה אתם מתנגדים לזה?

אני אסביר. השמירה על סודיות בנקאית היא לא סיסמה. ישנו חוק איסור הלבנת הון. יש באמת תהליך של כרסום מאוד מטריד בנושא הזה.
כאן מדובר על מאסה של מיליוני לקוחות שמחזיקים ניירות ערך, אפילו בסדר-גודל קטן של 10,000 שקלים ו-20,000 שקלים. אני לא מדבר על לקוחות מוסדיים. הפרטים של הלקוחות האלה יעברו לקופסא שחורה אצל הרשות לניירות ערך. הלקוח לא הסכים פוזיטיבית להעביר את פרטיו אלא בגלל שהוא לא ענה לבנק, לא פתח מיילים ולא הודיע לי שהוא לא רוצה. אם הוא לא הודיע לי שהוא לא רוצה יש פה סוג של פטרנליזם שאומר: למרות שלא הבעת את דעתך החיובית, פרטיך, שמך המלא וההחזקות שלך יועברו לרשות לניירות ערך.
אני לא רוצה להישמע סקפטי, אני לא יודע איזו קופסא שחורה - - -

הבנתי.

במסגרת התקנות והטיוטות יש אפשרות שאנחנו נודיע לכל הלקוחות על הרפורמה הזאת. אנחנו נודיע לכל הלקוחות. אנחנו מבקשים שאם הלקוח לא אמר לנו שכן, אז ברירת המחדל היא לא.

אני עושה הפסקה של 2 דקות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:45.)>

אנחנו נחזור לזה, אני מחדש את הישיבה.

אנחנו ב-44יא2.

"מערכת הצבעה אלקטרונית
44יא2

(א)
הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי סעיפים 35יב21 ו-35טז9 ובהתאם לתקנות לפי סעיף 89 לחוק החברות, להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה דרך רשת האינטרנט וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך (בסימן זה - מערכת הצבעה אלקטרונית).

(ב)
לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי סימן זה, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.
(ג)
הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן."

אבטחת הנתונים זה אחד הדברים המרכזיים פה. לא ראוי שיהיה גוף חיצוני שיוכל לעקוב אחרי זה? כמה שאני אהיה יותר ודאי באבטחת הנתונים, כך יהיה יותר קל לי להכריע בויכוח שהיה קודם.

שלוש הערות. דבר ראשון, הניסוח פה הוא ניסוח זהה לניסוח של מגנא. אני מזכיר שזה עובד 10 שנים ללא דליפה כלשהי, לא פריצה מבחוץ, לא מבפנים, לא מתוך הרשות ומחוץ לרשות.

יש במגנא פרטים אישיים?

נתן, מעבר לזה, יש שם פרטים סופר רגישים, כמו בקשות אלינו לסודות מסחריים. לפעמים יש שם פרטים מאוד רגישים של חברות.

אנחנו לא באים פעם ראשונה, אנחנו באים עם רקורד מוכח.

דבר שני. אנחנו פועלים על-פי הנהלים ועל-פי ההוראות של רמות.

שלוש, יש גם חברה חיצונית שבוחנת את זה ברמה תמידית.

מה עושה החברה החיצונית?

זאת חברה חיצונית שהתמחותה הוא באבטחת ידע ופריצה. היא מנסה לפרוץ הן מתוך הרשות והן מחוץ לרשות ברמה שוטפת כדי לבחון את ההיערכות על-פי הנהלים שלנו. אנחנו באופן שוטף מנסים לפרוץ מבפנים ומבחוץ, החל מפריצות סייבר וכלה בפריצות קונבנציונאליות והם לא מצליחים לעשות.

את זה תחילו גם כאן?

כן, זאת תחת אותה מעטפת.

אני מנהלת אבטחת מידע של התקשוב הממשלתי. לפי מה שהבנתי, התהליך כאן של ההרכשה והכניסה למערכת הוא לא מאובטח. הגישה היא גישה למערכת באינטרנט והיא הזדהות חלשה, כלומר שם משתמש וסיסמה. גם מסירת הסיסמה היא עניין לא מסודר. היא נשלחת במייל שזה דבר לא מוצפן. כלומר, תהליך ההזדהות למערכת הוא בעייתי. לא בעיה לדעת את מספר הזהות של הבן אדם ואם שולחים את הסיסמה להצבעה בצורה לא מסודרת ולא בצורה מוצפנת, ההזדהות פתוחה לכל אחד. זה דבר שצריך להיסגר.

במגנא הזיהוי עובד אחרת?

המגנא היא לא הצבעה באינטרנט של אנשים מהציבור.
חשוב מאוד לראות שבאמת מזהים חד ערכית וההרכשה היא היא הרכשה מסודרת. אם ההרכשה היא הרכשה מסודרת זה יכול גם לפתור את נושא הכניסה למערכת בתור משתמש.

דבר בעברית קלה.

הרכשה זה אומר שאני מקבל את ההזדהות לתוך מערכת ניירות הערך כדי להצביע. באותו זמן אני יכול גם להגיד: מסכים אני להיכנס למערכת פעם ראשונה ואני אהיה חבר בהצבעה האלקטרונית הזאת. כלומר, תהליך מסירת הסיסמה בפעם הראשונה, יכולה להוות חתימה של אותו אזרח על הסכמה להיות חבר באותה מערכת ובכך לגשר בין הנושא שהבנקים מעלים לבין מה שהרשות אומרת.

אבל גם אז זה לא יהיה מוצפן.

ההרכשה חייבת להיות בתהליך. אם אני אזרח ולקוח באחד הבנקים, ההרכשה יכולה להיעשות דרך אתר הבנק, שזאת הרכשה מוצפנת. באתר הבנק יהיה לי דף שאוכל להצביע דרכו וגם להיכנס למערכת.

זה בדיוק מה שמדובר.

זאת ההצעה שלך?

כן.

מה אתם אומרים על ההצעה?

על זה בדיוק מדובר. לא מדובר שהבנק ישלח דווקא במייל סיסמאות. לבנקים יש מנגנונים לתקשר עם הלקוחות שלהם דרך אתרים שלהם. אני לא נכנס לזה.

זה בדיוק כמו שהוא אומר. זה נעשה באתר הבנק. אני לא מכתיב לבנקים להוציא מיילים או דברים מהסוג הזה.

בקשר להשוואה למגנא. במגנא דיווחי חברות ההזדהות היא באמצעות טוקן עם חתימה אלקטרונית. זה האמצעי לזיהוי במגנא. לאנשים פרטיים אין את זה. כשתהיה תעודת זהות חכמה, המערכת שלנו מוכנה לזה. נכון לרגע זה, היות ואין תעודת זהות חכמה לאזרחי מדינת ישראל, ההזדהות עם שם וסיסמה היא הזדהות כמו בכל מקום.
.

זה לא מוצפן.

במערכת זה מוצפן. הגישה איך לקבל את זה, כל חבר בורסה או בנק עם הלקוחות שלו. אנחנו לא מתערבים.

צריך לאכוף את זה בתקנות או בחוק.

אנחנו לא צריכים להכתיב לבנקים איך הם מתקשרים עם הלקוחות שלהם. אם יש בנק שאומר רק בדואר או רק באינטרנט או אישית, אני לא רוצה להכתיב את זה.

אנחנו צריכים להכתיב את הנושא, איך אנחנו נותנים את שם המשתמש והסיסמה. אם אני כבר באינטרנט של הבנק, אני יכול לעשות את זה דרך אתר האינטרנט של הבנק אחרי שכבר הכירו אותי פעם אחת. אם אין לי אתר אינטרנט של הבנק, אני צריך להגיע לסניף הבנק שלי כדי שיזהו אותי חד ערכית שזה אני. באותו הזמן להגיד שאני מסכים להיות שותף במערכת.

מה אומרים הבנקים?

הוא אומר את מה שאנחנו אומרים, שזאת הסכמה אקטיבית. לא כולם עובדים עם האתר. לגברת כהן משדרות אין אתר והיא רוצה להצביע, אז היא הולכת לאישור בעלות. אבל, אני אתן את המידע למערכת גם בגינה. הרעיון הוא שאתה נותן מידע למערכת. אני לא אומרת שזה בעייתי באופן שחור ולבן.

התהליך הוא שהבנק מודיע לי שיש הצבעה. עכשיו אני צריך להחזיר תשובה. אם אני לא מחזיר תשובה, מעבירים את הפרטים שלי למערכת. מה הבנקים עושים? אתם מודיעים לי שהולכת להיות הצבעה ואתם מחכים לתשובה ממני?

לא. מדובר במערכת החדשה. היום המצב הוא כזה: לקוח שהביע את רצונו הוא מקבל מידע בקישורית. לדעתי גם זאת בעיה וזה צריך להשתנות. אתה צריך להעביר את השאלה למשרד המשפטים כי התקנות שהזכירה קודם מדברות על קישוריות וזה דבר מסוכן מאין כמוהו. היום אנחנו נותנים לו קישורים או שולחים לו בדואר כתב הצבעה.
אנחנו מדברים כבר על המערכת האינטרנטית החדשה. לא היתה עד עכשיו בעיה של חשיפת פרטי הלקוח כברירת מחדל. לא היה דבר כזה. מערכת ההצבעה האלקטרונית החדשה אומרת שלקוח שלא יגיד במפורש שהוא לא רוצה, פרטיו יימסרו. זאת הבעיה שלנו.

יש לי מה להגיד גם על החלק הראשון. דווקא בתור רמות, כל העניין של אופטאין ואופטאאוט, אנחנו למדנו כמה דברים על כלכלה התנהגותית. אפשר לדבר על-כך שהאופטאאוט עולה בקנה אחד בצורה מובהקת עם התכלית של ההסדר הזה גם מבחינת פרטיות.
אם אדוני דוחה את זה, אני רק מדבר על הדבר האחרון.

דבר.

קודם כל אני מאוד שמח על הרגישות של הבנקים לאופטאין ולאופט אאוט. יש לנו הרבה מפגשים עם החברים האלה בכל מיני הקשרים של חוזים, שאתה צריך לפתוח אותם.

באופן עקרוני אנחנו יודעים שיש דבר כזה כלכלה התנהגותית. מה זה אומר כלכלה התנהגותית? צרכנים, הדבר האחרון שמעניין אותם זה לקרוא חוזים ולהסכים או לא להסכים. הצרכן הוא במצב שבו הוא הולך עם מה שמכתיבים לו.
למה אנחנו חוקרים את הנושא הזה ברשות למשפט וטכנולוגיה? כי ההנחיה שקיבלנו מהמחוקק בחוק הגנת הפרטיות הוא שאדם צריך להסכים מדעת לפגיעה בפרטיותו. זה כמעט כמו בחוק זכויות החולה. אנחנו מאוד חוקרים את הנושא הזה, האם כולם מסכימים מדעת? אנחנו באמת מסתכלים על התהליכים שאנשים מקבלים מדעת מידע ואחר-כך גם מסכימים מדעת.

בספרות הפופולארית יותר יש לנו הספר של דן אריאלי: לא רציונאלי ולא במקרה. שם הוא מספר בדיוק על הדילמה הזאת. במדינות סקנדינביה ראו שיש שונות בין האנשים שמוכנים לתרום איברים. ממה זה נובע? לא הצליחו למצוא את המשתנה המסביר הרי הרקע התרבותי דומה. מה המשתנה המסביר? שבטופס חידוש רישיון הרכב במדינה סקנדינבית א' כתוב: אני מסכים לתרום איברים וכדי לא להסכים אתה צריך לסמן. במדינה הסקנדינבית השנייה זה הפוך. אז באותה מדינה האופטאין הוא מה שקובע, זה מה שמוביל את המדיניות הציבורית.
זה באופן כללי למה זה מאוד נכון מבחינת החוק הזה שבא לפתור את כשל השוק כשהצרכן הקטן לא מצביע. הבנקים כחברים ודאי שיצביעו, הגופים המוסדיים ודאי שיצביעו, אבל הצרכן הקטן לא מצביע. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת. זאת פעם אחת.

שנית, עד עכשיו אני לא מצליח להבין את הקושי של הבנקים להסביר את הדבר הזה ללקוחות ברגע שהם ניגשים לחשבון. ההשערה שלי היא, ואני חושב שזאת צריכה להיות גם ההשערה של המחוקק, שרוב האנשים רוצים לממש את זכויות הקניין שלהם במניה. עובדה שהם מחזיקים במניה או באופציה, שגם בדיני החברות איננה הדבר הפרטי ביותר. מרשם בעלי מניות הוא דבר פתוח לכן זה לא הדבר הכי רגיש מבחינת פרטיות.
הנחת המוצא של המחוקק צריכה להיות שהבן אדם מסכים. ליד זה צריך להיות קל מאוד ופשוט לאופטאאוט.

כאן זה חוזר לבנקים. אילו הבנקים היו באים ואומרים: אנחנו כל-כך חרדים לסודיות הבנקאית שאנחנו נלך את כל הדרך. לא זאת בלבד שאנחנו נסביר את זה ללקוחות בצורה הכי ברורה, לא זאת בלבד שהחוזה יהיה מאוד ברור כשהלקוח פותח חשבון ניירות ערך, אלא אנחנו גם מתנדבים ורואים בזה חלק מהשירות, לתפעל מערך אופטאין ואופטאאוט מאוד נגיש. אני לא אצטרך לחפש את הפתק מהבנק. זאת השאלה.
לכן, כשאני מסתכל מבחינת מדיניות ציבורית, באיזון שבין המידע שפלוני מחזיק במניות ופתח חשבון מניות, הזכות הקניינית שלו, כפי שהסבירה הגברת טלמור, זה נראה לי מובן מאליו שזה צריך להיות אופטאין כשהוא נכנס. ליד זה, לטובת האנשים שחרדים לפרטיותם, עד כדי כך שהם לא רוצים להצביע – כלומר, הם קנו נכנס שיש לו זכויות קניין אבל הם אומרים שהם מעדיפים להיות משקיע פאסיבי ושקט. אני מניח שאלה לא הרוב. לאלה צריך לתת אופטאאוט מאוד קל ופשוט.

זה דבר אחד והוא קשור יותר לשאלה המהותית.

מה לתת לו?

לתת לו את האפשרות לעשות אופטאאוט בכל רגע שהוא מוצא לנכון. הרי הוא משלם עמלת ניירות ערך לבנק, זה חלק מהשירות, לתת לעשות אופטאאוט קל ופשוט.

אתה אומר שהסירוב לא יהיה פעם אחת אלא הוא יוכל בכל נקודה לאורך כל הדרך.

חשוב להסביר. כשאנחנו עושים חקיקה אנחנו מסתכלים על הממוצע, מה נכון ולאן אנחנו מובילים. פה המערכת הזאת באופן מוצהר ובוטה מתערבת כדי להעצים את הפרט, זאת המטרה שלה. כדי להעצים את הפרט אתה צריך לעשות את הצעד הזה כי אחרת אתה הולך צעד אחד וחוזר שני צעדים כי זה ייתקל בבירוקרטיה הבנקאית.

אתה אומר לי שאתה מקבל את העמדה שלהם ולא את העמדה שלהם. אתה אומר שצריך לאפשר לי באופן נגיש, אני האיש הקטן, לאפשר לי בכל עת לצאת מהעניין הזה.

כן, בתור אופציה.
אנחנו עוסקים לא מעט בענייני פרטיות ואנחנו רואים שהציבור מתפלג. יש כאלה שהם יותר חרדי פרטיות ויש כאלה שפחות.

נמשיך הלאה, המחוקק עוד לא החליט.

אני רוצה להגיד דבר בנושא הרגולציה, שגדעון העלה, כי זה דבר שהוא באמת מחוץ לדיון הזה. לפני שלושה שבועות הוצאנו טיוטת הנחיות לגבי העברת מידע בתקשורת ללקוח, כי ראינו תופעות שדברים יוצאים בדואר אלקטרוני שהוא לא מוצפן. התכתבנו בנושא זה פעם אחר פעם.

דווקא הסקטור הבנקאי, יש לו רגולציה כבר די הרבה זמן והרגולציה היא מחמירה בהקשר הזה. כלומר, אין צורך להמציא פה גלגל. בנק, במסגרת היחסים שלו עם הלקוח ובמסגרת הרגולציה שחלה עליו, 357 של המפקח על הבנקים והוראות אחרות, ממילא לא יעביר מידע כזה שהוא מידע די רגיש. אני חושב שהוועדה יכולה לצאת מהנחה שהנושא הזה מטופל ברגולציה אחרת, בין אם זה דיני פרטיות, ככל שזה לא גוף בנקאי, ובין אם זה הוראות המפקח על הבנקים.

אתה מרוצה ממה שהוא אמר?

בדרך-כלל אני מרוצה ממה שעמית אומר אבל הפעם לא. דווקא אם אני אעשה אופטאין אקטיבי, יש יותר סיכוי שאני אצביע. אמנם אני לא פסיכולוג אלא מהנדס, אבל אם ישימו אותי ברשימה ואפילו אני לא אדע ששמו אותי, הסיכוי שאני אגיע להצביע כמעט שואף לאפס. אבל אם אני אגיע לסניף ויגידו שיש לי אפשרות להצביע, יפקח עיניי, אז אני גם אחתום ואולי גם אסתכל מתי יש הצבעות. אם לא אמרו לי כלום, אני לא אדע שאפשר להצביע ואף פעם לא אנצל את האפשרות הזאת.
דבר שני, אני חושב שהרשות חייבת לקחת על אחריותה ולכפות על הבנקים להעביר את הסיסמה בצורה מוצפנת מפני שההזדהות היא הזדהות חלשה, היא לא הזדהות עם טוקן וגם לא עם תעודת זהות, אפילו שאנחנו בתהליכים של הכנסת תעודת הזהות ונקווה שתוך שנתיים תהיה לכל אדם בישראל תעודת זהות עם הזדהות חזקה. הזדהות חלשה של שם משתמש וסיסמה, כאשר אנחנו מורידים מעצמו את האחריות איך אנחנו מעבירים את הסיסמה ללקוח, אז האחריות נשארת באוויר.
הרשות צריכה לאכוף על הבנקים להעביר את הסיסמה ללקוח בצורה מוצפנת או שהוא ייגש ישירות לסניף לקבל אותה. זאת הדרך היחידה להעביר סיסמה ללקוח ולא דרך אחרת.

אני מסכים למה ששני החברים אמרו כאן. אנחנו נביא את זה לידיעת הלקוחות. נשלח בדואר לכל הלקוחות וכל הלקוחות ידעו. כל הלקוחות שירצו להצטרף, הם יצטרפו בסוף. אני רק מבקש לא לכפות על לקוחות שלא הגיבו, לכפות עלי להעביר את פרטיהם לרשות לניירות ערך.

אני לא יודע מה לעשות.

להמשיך הלאה.

"(ג)
הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן."

(ד)
הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת
(ה)
הרשות תמזער ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של המחזיקים בניירות ערך.

תסבירי את סעיף ה', למה הכוונה?

בעקבות השיחה אתמול בדקנו אתמול שזה נמצא במקומות אחרים בחקיקה. הסדר דומה נמצא בסעיף 10 - - -

זה לא מעניין אותי. אני רוצה לנסח כמו שצריך. צריך לכתוב באופן ברור וחד משמעי שהרשות תשמור את הפרטיות. לנסח את זה באופן אקטיבי חד משמעי, שהרשות תאבטח את זה לא בלעשות מאמצים אלא שיש חובה עליה לעשות את זה. גם שהיא לא תעשה בזה שימוש לדברים אחרים.

זה כתוב.

בעצם התכוונתם להגיד - - -

שנעשה כל מה שאנחנו יכולים.

בעניין הטכנולוגי. זאת לא נועדה להיות הוראה מהותית של שמירה על פרטיות. אני מבינה נכון? עמית, זאת הכוונה של הסעיף הזה?

הכוונה היתה שהמערכת פה, מעבר להוראות הכלליות - - -

שדווקא אין אותן פה.

דווקא זה כתוב למעלה.
כמובן מעבר לזה, הרשות, גם לפני שהיא באה לכנסת, לא רוצה להיכשל במערכת כזאת.

אז טכנולוגית היא תעשה מאמצים.

אתה רוצה ניסוח יותר ברור גם בטכנולוגי.

נכון.

תכף נגיע להוראת הפרטיות המהותית שהיא חשובה.

גברת קנדלר, אני מבקש שתנסחו, יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה, ניסוח יותר חזק ויותר ברור.
הלאה.

"הפרדה מבנית
44יא3
(1) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים.שהועברו למערכת או ממנה למעט לצרכי תפעול ותחזוקה של המערכת".

רק להוסיף משפט אחד "לא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים ולא תעשה בהם שימוש לנושאים אחרים".

היו תיקים פליליים של זיוף בהצבעות.

מה שקשור בהצבעות כן, מה שלא קשור להצבעות – לא. אני מדבר על אכיפה מנהלית.

תוכלו להשתמש בנתונים כראייה בהליכים שלכם, למשל?

נהיה חייבים. גם החברה, למשל, שמקבלת את תוצאות האסיפה, חייבת להשתמש בנתונים. אם נרצה לדעת, למשל, אם נעשתה גניבת זהות ואדם שטוען שהוא לא הצביע באמת הצביע, אנחנו נצטרך לבדוק את זה בצעדים אכיפתיים.

יש בעיה להוסיף את זה?

לא הבנתי את ההבחנה.

ההבחנה היא שלא לעשות בזה שימוש לדברים אחרים של הרשות או לכל גורם אחר.
לי אין תכנית להיות יו"ר הרשות לניירות ערך. בסמכותי לאכוף אכיפה מנהלית ובוועדת הכספים עשינו חוק מאוד משמעותי בעניין הזה ואני צריך עוד מספר נתונים על האיש הזה לפני שאני מכניס אותו אלי לחדר וסוגר את הוילון. לא לאפשר לקחת את הנתון הזה שהוא אך ורק לצורך ההצבעה האלקטרונית ולהשתמש בנתון הזה. אני רוצה שזה יהיה בחוק.

אני מסכים רק אומר מה אני מציע. לנו יש הסמכה כללית לבקש מידע. במקרה של חשד להפרה יש לנו אפשרות לבקש מידע מכל חבר בורסה או למעשה מכל אדם. למשל, לדעת את זהות הלקוח ואת הנתונים שהוא מחזיק. לצורך זה אני בכלל לא צריך את מערכת ההצבעה. המקרה היחיד שבו אני יכול להעלות על הדעת שאני צריך את זה לצרכי אכיפה, זה מקרה של גניבת זהות. כדי לדעת מה קרה, יכול להיות שנצטרך לשלוף את אותו נתון. אנחנו יכולים לסייג שאנחנו מדברים רק על המקרה הזה, שבעצם נעשתה הפרה באמצעות המערכת.

הסכמתי לזה, אבל שזה מנוסח באופן כזה שלא יעשו מזה שימוש לדברים אחרים.

הבעיה היא לא רק מנהלית, זה יכול להיות גם שימוש לעניינים פליליים.
אם במקרה, במצב שבו הולכים לאסיפה כללית ולפי הרישום של המחזיקים מסתבר פתאום שמופיע שם שלא דיווח כראוי על שינויים בהחזקות של בעלי עניין. מסתבר שיש לנו בעל עניין שלא דיווח על זה. מסתבר שבדרך כזאת או אחרת הוא מחזיק יותר מ-5%. האם הרשות תעשה שימוש באינפורמציה כזאת?

אנחנו נסייג את זה כאן רק למקרה של צורך אכיפה ספציפי לגבי אופן ההצבעה. לא נשתמש בנתונים כאלה לנסיבות אחרות.

יש את תיק אייזנברג שנדון גם בעליון, שבעצם דיבר על הצבעה של אדם כשהיה לו עניין אישי. במקרים כאלה אתה לעיתים חייב את הראייה או את הנתון שהועבר למערכת. זה פשוט חלק מתהליך ההצבעה כמו שהוא היה נעשה בכתה ההצבעה.

אנחנו סיכמנו שננסח את זה באופן כזה שיפתור את הבעיות שהועלו כאן.

אם רשות המיסים תפנה אליכם?

הפתיח הוא "על אף האמור בכל דין".

אתם גם אומרים "לא תהיה לרשות או לכל גורם אחר", כלומר, לרשות המיסים לא תהיה גישה לנתונים.

יש כאן בעצם סעיף התגברות על כל דין אחר, רשות המיסים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הבנו שיש הרבה גופים עם סמכויות לקבלת מידע. הפתיח כאן "על אף האמור בכל דין", ההמשך מדבר לא רק על הרשות אלא על כל גורם אחר וזה אמור לטפל בזה.

כולל החלטת בית משפט?

בית משפט לא נכנס ב"גורם אחר".

כאשר האישה מחפשת רכוש של הבעל, זה מאגר מצוין.

האישה יכולה לפנות לבית משפט ולבקש את המידע מחבר הבורסה.

ממשיכים הלאה. אנחנו נחריג את כל הדברים האלה. במקרה של גירושין, חוץ ממקרה אחד, לא מעבירים שום מידע.

החרגה מוחלטת, לא מעבירים. לא יכולים להשתמש בחוק הזה שנעשה לטובת המשקיע הקטן, ובסוף ישתמשו בזה לרעתו. זה לא נמצא. זה נמצא רק לצורך העניין של ההצבעה.

מה קורה עם המידע אחרי שההצבעה נגמרה? האם המידע נמחק או שומרים?

לא. הסיבה לזה זה כדי לפתור בעיה שמישהו מהציבור או מהבנקים מתקשר אחרי שלושה ימים, מזדהה ואומר: הצבעתי בעד ומזכיר החברה רשם נגד. הם צריכים לבדוק.

כמה זמן תחזיקו את המידע?

זה לא רלוונטי.

"(ב)
יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן )א(, ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים שלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית אלא לפי סימן זה."

מה יקרה אם כן יועבר מידע?

אני לא יודע מה המחוקק מחליט בסופו של דבר לגבי הסוגיה של מידע של מאגר של לקוחות שלא הביעו את ההסכמה שלהם. במקרה שמדובר בלקוחות שלא הביעו אני מבקש שההסדר יקבע בחקיקה ראשית. דבר שני, שהממונה יהיה גורם חיצוני לרשות לניירות ערך.

זאת היתה השאלה הבאה שלי. האם זה יהיה עובד הרשות?

הכוונה שזה יהיה עובד הרשות.

אי-אפשר מישהו שהוא ניטראלי יותר, שזה מה שיעמוד לנגד עיניו והוא לא יושפע מדברים כאלה ואחרים.

זה רמזים כאילו אנחנו נעבור על החוק.

לא, לא. אנחנו מדברים על הקדנציות הבאות של הרשות לניירות ערך, שאז אולי יהיו אנשים שאנחנו לא סומכים עליהם.

הלאה.

"סמכות הרשות 44יא4
(1) הרשות תקבע כללים לעניין –
(1)
אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת;

(2)
מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור בסעיף 44יא5)א( והפרטים שיש לכלול בו;

(3)
המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שאותם נדרשים חברי הבורסה להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי סעיף 89 לחוק החברות;

(4)
הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית

(2) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם.

(ג)
כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם.

(ד)
כללים לפי סעיף קטן )א( תקבע הרשות בשים לב להוראות סעיף 44יא2
נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית.

44יא5
(א)
סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, תמציא הרשות למזמן האסיפה, באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, מסר אלקטרוני מאושר שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית שיכלול נתונים כמפורט להלן:

(1)
פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הצביעו במערכת ההצבעה האלקטרונית ואופן הצבעתם;

(2)
פרטי המחזיקים בניירות ערך אשר הורו למערכת האמורה להעביר את פרטיהם, בלא ציון אופן הצבעתם, לשם הוכחת בעלותם בניירות הערך
(3) על אף האמור בסעיף קטן )א(, נוכח יושב ראש הרשות ובהיעדרו - עובד הרשות שהסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח, רשאי הוא להורות, למשך תקופה שיקבע ואשר לא תעלה על התקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי העברת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה שלא באמצעות מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, אלא באופן שיורה; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי תקשורת נוספים כפי שימצא לנכון."
רצינו להוסיף פה עוד סעיף. הסעיף שרצינו להוסיף - - -

אם המערכת קורסת.

כן.

"על אף האמור בסעיף קטן א', נוכח יו"ר הרשות, או בהיעדרו עובד הרשות שהסמיכו לכך, כי מתקיימות נסיבות חריגות בקשר לפעילות מערכת ההצבעה האלקטרונית, רשאי הוא להורות למשך תקופה שיקבע ואשר לא תעלה על תקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין, כי מערכת ההצבעה האלקטרונית תיחסם לשימוש. הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות".
זאת אומרת שבמקרה כזה המערכת תיחסם ואנשים יופנו לאמצעים שכבר קיימים להם היום: הצבעה באמצעות נוכחות פיזית, כתב הצבעה, מיופה כוח.

כשאני אנסה להצביע בערב אני אקבל הודעה להשתמש בדרכים אחרות?

כאן, זאת המטרה.

אני רואה שלפי החוק הזה יהיו כמה מערכות של כללים. יהיו דברים שיהיו כתובים בחוק, יהיו דברים בתקנות, ויהיו כללים אחרים. אני חושב שזה לא דבר רצוי ולא דבר טוב כי מתחילים לחפש הוראות והסדרים בכל מיני מערכות. אנחנו מכירים את הנושא של חוקים ותקנות. ברגע שזה מתחיל הוראה פה וצו שם, הנחיה כזאת, זה לא דבר שרצוי. הייתי מציע לרשות, ככל שאפשר, לא לקבוע כללים מחוץ לתקנות. אלה גם דברים שאני לא יודע מי מאשר אותם.

הערה שנייה מתייחסת לעניין של סמכות למועד כינוס האסיפה ב-54יא5, שאנחנו לא יודעים מה זה. אנחנו חושבים שחשוב מאוד שזה ייקבע בחוק, כאשר מדובר לפחות על 48 שעות לפני מועד האסיפה.

יש לכם בעיה עם הבקשה הזאת? זה נשמע הגיוני.

בהסדר לגבי כתבי הצבעה היום מדבר על 48 שעות לפני מועד האסיפה. משרד המשפטים שוקלים לקצר את התקופה הזאת אבל עדיין חייבת להיות איזו תקופה מינימאלית.

למה לא 48 שעות?

ככל שהתקופה יותר ארוכה, זה טוב יותר למצביעים.

אז למה לא 48 שעות. סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, הטענה שלו שזה מועד לא ברור.

אני יכול להסביר למה.

אין צורך.

הנושא של 48 שעות קבוע היום לגבי כתבי הצבעה ידניים. בפועל אנחנו רואים ש-48 שעות זאת תקופה ארוכה שמכבידה על גורמים שונים. דוגמה מובהקת זה הגורמים המוסדיים שצריכים להצביע בהרבה מקומות ולכן ההיערכות שלהם מורכבת והם לא יכולים בעצם בפועל להשתמש בכתבי ההצבעה והם משתמשים כל הזמן ביפויי כוח.

אני חושבת שהמטרה כאן היא באמת לאפשר לבעלי המניות להצביע במועד הכי מאוחר שאפשר. כמובן שיש את האיזונים לצד השני. אנחנו גם חשבנו שלגבי כתבי הצבעה רגילים, שחקיקה לגביהם בעידן הטכנולוגיה הוא פחות רווח, שיש מקום לקצר את התקופה של 48 שעות. השאלה כמה זמן צריך כדי לעבד את המידע שמצטבר בחברה לפני או לקראת.

אני איתך.

אם אומרים סמוך לפני מועד כינוס האסיפה, זה יכול להיות זמן מאוד קצר והוא לא טוב למצביעים.

משרד המשפטים, כמה זמן לוקח לכם להחליט בעניין הזה.

חשוב להבין שאנחנו מעבירים את המידע מעובד ומוכן והכול באקסל. זה בניגוד למה שהיה קודם, שהיו צריכים לקחת כתבי הצבעה ולהתחיל להקליד אותם לאקסל ולטפל בהם וזה לקח הרבה זמן, היום כל העניין הוא שמתקבל הכול מוכן בתוך האקסל.

הסדר הוא לא הבעיה פה. אני בטוח שזה יהיה מאוד מסודר. אני מדבר בעיקר על אסיפות כלליות שבהן יש החלטות שניתנה זכות או סמכות וטו למיעוט לגבי החלטות מסוימות.

בהחלטות אחרות אין להם שום השפעה.

בסדר, אבל דווקא ההחלטות האלה, שבהן כל קול קובע וכל קול חשוב, החברה מוציאה את הזימון. הזימון נמצא באוויר תקופה של כמעט חודש, שאנשים יכולים להצביע והם לא חייבים לחכות לרגע האחרון.

דווקא לגבי משקיעים מוסדיים, שיש איתם בעיות אחרות – מה שקורה שאין היום אסיפה כללית. אין מצב שבו נפגשים בחדר ויושבים אנשים ומשוחחים על ההחלטות. האסיפה הכללית הפכה היום להיות מסמכים שמצרפים אחד ועוד אחד ורואים מה התוצאה. אין דיון אמיתי בין בעלי המניות.
דווקא עם המוסדיים, עם כל הסיפור של כל מה שנקרא אנטרופי, וחברות הייעוץ למוסדיים, יש הרבה מגעים של החברה לפני האסיפה, עם המשקיעים המוסדיים ופחות או יותר לפני האסיפה החברה יודעת לאיזה כיוון הולכת ההצבעה של המשקיעים המוסדיים.

לגבי בעלי מניות אחרים שאינם נכללים – יש כ-400 חברות שאין שם משקיעים מוסדיים. אז אנחנו מדברים באמת על הציבור הרחב. לגבי הציבור הרחב חברה שרוצה לקבל החלטה, היא מגיעה סמוך לפני מועד האסיפה. היא לא יודעת מי הם אותם בעלי מניות. היא לא יודעת מה הם יצביעו. כך, לפחות, אם יש לה 48 שעות לפני המועד הפורמאלי של האסיפה, היא רואה, למשל, שיש הצבעה שמתנגדת להחלטות. היא רוצה לבוא בדברים עם אותם בעלי מניות, לראות מה בדיוק מפריע להם. למה בעל המניות הזה מתנגד. אולי אם אני אשנה בצורה כזאת או אחרת את ההחלטה אז הוא כן יסכים. חייבים לתת לחברה את האפשרות של לפחות 48 שעות לפני האסיפה לדבר עם בעלי המניות.

אני חושבת שיש פה ערבוב של שני נושאים, הנושא של הצבעה והנושא של ההתדיינות על אופן ההצבעה. ההצבעה עצמה צריכה להתאפשר. זה נכון שהתדיינות עם בעל מניות בודד והתדיינות עם מוסדי זה שונה, אבל הכלי שחוק החברות מעמיד לצורך ההתדיינות עם מספר גדול של בעלי מניות זה הכלי של הודעות עמדה. בכלי הזה לא נעשה היום הרבה שימוש. אנחנו מאוד מקווים שהכלי הזה יתעורר. זה כלי שנמצא בחוק עוד משנת 1999, כשנחקק חוק החברות ובפועל נעשה בו שימוש דל, אם בכלל. אנחנו מאוד מקווים שהכלי הזה יתעורר ויעשה בו שימוש בדיוק לצורך העניין הזה של הבעת עמדות, כפי שגם נעשה במדינות ישראל.

אז עובדה שיש את זה כמה שנים וזה לא עובד. למה שעכשיו זה יעבוד?

אפשר להתווכח על הסיבות לזה אבל אני חושבת שההנגשה שנעשית עכשיו להצבעה תעורר את השימוש.

הבעיה היא שסוגרים את הרשימות 48 שעות לפני האסיפה.

אני רוצה להעיר לגבי לוח הזמנים. באג"חים יש אפשרות לשלושה ימים בין יום קובע ליום הצבעה. יום קובע זה היום. אני יודע כחבר בורסה על סליקת עסקאות רק למחרת בבוקר ויכול להיות שיהיו עסקאות שיעופו. אני יכול לעדכן את הלקוחות רק ביום קובע פלוס 2 על הסטאטוס שלהם וזה היום שבו הם צריכים לרוץ להצביע. 3 ימים זאת מסגרת זמן לא סבירה. אי אפשר יהיה לקיים את הנוהל הזה.

מה אתה מבקש?

שיגביל את זה למניות, שבועיים או 7 ימי עסקים אבל זה לא יכול להיות בשלושה ימים. התהליך הזה פשוט לא יתקיים בשלושה ימים.

במניות המצב הוא שכמעט חודש הרשימה פתוחה ואנשים יכולים להצביע.

הבנקים רוצים להזיז את המועד והוא רוצה להזיז, מצד שני, את המועד שייסגר. הרבה אסיפות אג"ח שהן מאוד חשובות למערכת, כי היום אי-אפשר להצביע, כי אי-אפשר לקבל אישור בעלות בזמן, לא יוכלו להיכנס למערכת. אם אנחנו נקצר מהצד הזה ומהצד הזה המערכת תישאר פתוחה מעט מאוד זמן ויש אסיפות שלא יהיו רלוונטיות ולא יהיה זמן להצביע.
בתשובה לנושא של טיפוס אחד.

אני מדבר על היתרות התלויות.

זה משהו שיידון אחר-כך בתקנות ובכללים. בכל זאת, מצד אחד לקצר מפה ולקצר מפה, פשוט יעופו לנו המון אסיפות מאוד חשובות.

לנושא המועד הקובע. אנחנו בעצם רצינו לקבל את הנתונים במועד הקובע. בוא נתייחס ספציפית לאסיפות אג"ח, שהן כל-כך חשובות. היום אנחנו יודעים איך מקבלים את האישורים שזה בלתי אפשרי. במועד הקובע, בתשע וחצי בבוקר, נעשית הסליקה העיקרית של 99.99% מהנכסים. אנחנו מדברים על המועד הקובע של אסיפה מסוימת במניה מסוימת. אם תהיה עסקה אחת שלא נסלקה, אנחנו במנגנון תקשורת במערכת מאפשרים להגיד שיש עסקה אחת שבוטלה ואת המצביע הזה תבטלו. אבל, בשביל זה עדיין כדאי להתחיל את המערכת במועד הקובע ולא לחכות יומיים אחרי זה בגלל שאולי תהיה עסקה אחת שבוטלה. בינתיים, כל האסיפות אג"ח האלה לא ייכנסו למערכת אם נחכה יומיים.

אבל למה שלושה ימים מראש? מה לוח הזמנים של שלושה ימים? למה הוא?

בפועל זה מה שקורה באסיפות אג"ח.

חוק אפשר לשנות. למה שלושה ימים? תשמעי, אנחנו פשוט לא נצליח. דרך אגב, אל תבטלי את העסקאות התלויות. העסקאות התלויות זה חצי אחוז מהעסקאות. אני צריך גם לעדכן את הספרים. אין מצב שאני יודע על העסקאות התלויות.

אולי אני אגיד מילה מה זה המועד הקובע. בעצם המועד הקובע זה המועד שבו נקבעת הזהות של הבעלים שזכאים להצביע באסיפה. בחוק החברות ובתקנות החברות, בנוגע לכתבי הצבעה, קבעו מועד רחוק יחסית, 28 עד 40 יום לפני מועד האסיפה. בחוק ניירות קבעו יום עד 3 ימים לפני מועד הכינוס.
מה היתרונות והחסרונות? אנחנו מסתכלים על זה כמצב קיים לכן כאן רק התאמנו עצמנו ללוחות הזמנים האלו. ככל שאנחנו מדברים על מועד קובע שהוא יותר רחוק ממועד האסיפה, גדל הסיכון שבמועד האסיפה כבר יש מחזיקים אחרים כי בינתיים המניות עברו ידיים. ככל שהמועד הקובע קרוב יותר למועד האסיפה, נוצר הקושי שאתה מצביע עליו של קבלת אישור הבעלות וההצבעה. אבל אנחנו כאן במערכת ההצבעות לא פתחנו מחדש את ההסדרים שקיימים בשני הדינים, בחוק החברות ובחוק ניירות ערך, אלא קבענו מערכת הצבעות שפשוט תסתדר איתם, תתיישב עם ההסדרים האלו.
יכול להיות שהדבר הנכון היה יכול להיות באיזה מקום באמצע.

אתה רוצה ממני קובץ. את הקובץ אני יכול לתת לך רק ביום קובע פלוס שניים. אם אתה רוצה יתרות אמיתיות.

מערבבים פה את הדיון בין מניות לאגרות חוב. אני חושב שצריך לעשות סדר.

זה לא לדיון עכשיו. מניה שלא נסלקה באותו בוקר, כי כאילו נרכשה למחרת כך שהיא בכלל לא רלוונטית להצבעה.

זה לא נכון.

יש עסקאות טורבו שעד 2 בצהריים אני יכולה לסלוק אותן והן נחשבות למועד הקובע. יש פיצולים שמנהלי תיקים לא פיצלו בזמן ואנחנו עושים את זה, וזה בדיעבד ליום קודם. יש הרבה עסקאות שלא נרשמות.

איך את עושה את זה? אם מישהו בא היום פיזית ורוצה לקבל אישור בעלות על אג"ח, מה אתם עושים?

מחכים לסליקה.

סליחה, היום באג"ח לא עובדים על יום קבוע, זה יום שהוא מביא את האישור.

זה מה שאני אומרת. המצב היום הרבה יותר גרוע.

אני מסכים איתך. מתקנים את המצב, שלושה ימים זה פשוט פרק זמן לא סביר.

אתם תביאו את המועדים בתקנות?

לא. אנחנו נמצאים כבר עם המועדים שקיימים בחוק ניירות ערך. בתעודות התחייבות מדובר על 3 ימים עד יום אחד לפני מועד הכינוס.

זה קביעת היום הקובע אבל יש שני דברים: מתי למסור - - -

איפה זה כתוב מה שאתה אומר?

זה סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך, שהוא מטפל במועד הקובע. הסדרה של המועד הקובע נמצאת כבר בדינים הקיימים.

תבחין בין אגרות חוב למניות, אתם עושים קצת בלגן פה.

הסברתי מהו הוא המועד הקובע. טווחי הזמנים ומהו המועד הקובע נקבעו לגבי מניות בחוק החברות ובתקנות כתבי הצבעה. לגבי אג"ח, נקבעו בחוק ניירות ערך. אלו כבר מועדים שנתונים, הם כבר נקבעו בשני הדינים. יכול להיות שהם טובים, יכול להיות שהם רעים. אנחנו במערכת ההצבעה האלקטרונית לא פתחנו סוגיות אלא אמרנו שנעשה מערכת שהיא בוודאי תועיל. היא תאפשר ביתר קלות לחברי הבורסה לספק את הנתונים הללו, אבל לא שינינו את המועדים הקיימים.

זאת אומרת שכשכתוב "סמוך לפני מועד כינוס האסיפה", איזה מועד זה?

זה לא משנה איזו אסיפה זאת.

מה זאת אומרת לא משנה? מה אתה אומר?

אני לא מבין מה זה.

4 שעות.

ואם האסיפה ב-8 בבוקר?

מתי נספיק להעביר את הקבצים?

לא מדברים עליכם עכשיו.

מה זה סמוך לפני המועד.

4 שעות.

אז תכתבו 4 שעות.

הם רוצים לקבוע את זה בתקנות.

למה לא כתוב פה 4 שעות? מה קורה ב-4 שעות האלה?

אפשר לקבוע פה. אנחנו רצינו גמישות כי זה גם נורא תלוי בטכנולוגיה שתהיה.

נחזור לשאלה למה זה לא כתוב כאן. לפני זה, מה קורה ב-4 השעות האלה? מה צריך לעשות?

החברה מקבלת מאיתנו קובץ מסוכם עם תוצאות ההצבעה בשעה 8 בבוקר להצבעה שנפתחת, למשל, בשעה 12. הוא נערך עם הקובץ להוסיף, אם צריך, מישהו שהצביע בפקס, להכין לעצמו את הניירות.

אתם העברתם לו ב-8, ההצבעה ב-12 והוא מחזיר לכם תוספת.

הוא לא מחזיר לנו. הוא לוקח את הקובץ שלנו, מוסיף את האנשים שמגיעים פיזית להצבעה, או שמישהו שלח לו בפקס ומחליט, למשל, אם יש קוורום, מחליט האם ההחלטה התקבלה או לא. אני נותן לו 4 שעות לפני.

הבנתי. מה הבעיה?

ב-8 בבוקר באה מזכירת החברה שצריכה לארגן את כל האסיפה.

היא מוכנה לזה כבר יומיים.

בא עכשיו מר גפני, עם אישור בעלות שלו. היא בשתי דקות תחת אש צריכה לראות אם מר גפני לא מופיע גם בקובץ. אני גם בכובע של מכנס אסיפה, אני גם חברה שמכנסת אסיפות ואני דואגת למזכירת החברה שלי שצריכה עכשיו לשבת ולראות אם מר גפני לא הצביע גם באינטרנט.

מה קורה כשחברה מכנסת אסיפה והמועד הקובע זה מועד האסיפה? איך נתתם את הדעת על זה? היום בפרקטיקה חברות מדווחות במגנא על אסיפה, המועד הקובע ה-5.8 ומועד האסיפה ה-5.8.

מה פתאום?

אני יכולה להראות לכם יותר מדיווח אחד שמגיע כך. איך הרשות מתייחסת לזה?

אין דבר כזה.

אני אשלח לכם כמה כאלה מהשבוע האחרון.

בסדר, נטפל במקרים האלה.

כל הדיון הזה על הסמוך ועל השלושה ימים אבל הבעיה הנוספת היא שאנחנו החברים נמסור למערכת יום אחרי היום הקובע ולא ביום הקובע. כשנדון על התקנות נשכנע אתכם למה וניתן את הפרקטיקה.

הבנו. זה יהיה בתקנות, זה לא יכול להיות בחקיקה. אני מקבל את העמדה שלכם שצריך להיות גמיש ונדון בתקנות על ה-4 שעות האלה.

לא קיבלתי תשובה. אני ביקשתי שכשחברה מקבלת את החומר לקראת אסיפה כללית, היא מקבלת את החומר 48 שעות לפני האסיפה.

הוא לא רוצה 4 שעות, הוא רוצה 48.

אני בכלל לא יודע מאיפה ה-4 שעות האלה.

זה יהיה בתקנות.

אני מדבר על אסיפה רגילה.

למה אתה צריך 48 שעות?

אני מוכן להסביר שוב.

אין צורך להסביר שוב. מדובר על הליך טכני. ההליך הזה מעביר מהחברה לרשות והוא יכול להוסיף את זה.

הבעיה היא מתי החברה מקבלת.

מה הבעיה? רוצים להתערב באופן ההצבעה של החברים? מה רוצים לעשות, להגיד לבעלי המניות? הרי זה הליך טכני.

זה לא הליך טכני.

אם זאת היתה אסיפה רגילה ולא של חברה ציבורית, אנשים היו מגיעים פיזית למועד האסיפה בשעה 9 בבוקר ומצביעים פיזית. אנחנו עכשיו מדברים פה על אמצעים כמו כתבי הצבעה, או במקרה שלנו, מערכת הצבעה. אמרו אנחנו נקטום מעט לפני כן את התקופה שבה אפשר להגיש, כדי שיהיה קצת זמן לעבד את הדברים. המטרה לא היתה לתת איזו זכות קנויה לחברות לראות את החברה 48 שעות מראש כדי לבצע שיפור עמדות. זאת לא היתה המטרה.

למה בעצם?

אתה מדבר על בעיה טכנית, שאנשים לא מגיעים פיזית לאסיפה בדיוק בשעה 9 בבוקר ומגיעות הרבה מאוד הצבעות. לכן אמרו, לפי החוק החברות 48 שעות, ועכשיו מתכוונים תקצר את זה. אנחנו רצינו לתת כמה שיותר זמן למצביעים להצביע.

עכשיו, למשל, אנחנו עומדים בפני עשרות אסיפות של מדיניות תגמול. יש זכות הצבעה מיוחדת לבעלי מניות המיעוט. אתה הלא רוצה שהחברה תקבל החלטה על מדיניות מיעוט. אם אתה תקבל כמה דקות לפני מועד האסיפה ריכוז של ההצבעות שמתנגד, אין אסיפה, החברה לא יודעת למה ההתנגדות.

זה לא בסדר. הרי אתם טענתם שלמיעוט אין עמדה, כי מיעוט יודע להגיד כן או לא. אז מה אתה רוצה עכשיו?

אני רוצה אפשרות של דיון בין החברה לבין בעלי המניות שלה לפני האסיפה.

הבנתי, אני מבקש להמשיך הלאה.

"(8)
בסעיף 52ל לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (1) יבוא:
(1א)
לעניין חבר בורסה שאינו תאגיד מדווח - 240,000 שקלים חדשים;"
(9)
בתוספת השישית לחוק העיקרי, אחרי פרט (1) יבוא:
1א.
לעניין חבר בורסה שאינו תאגיד מדווח - 120,000 שקלים חדשים;"

מה הוא עשה?

ההפרות יקבעו בתוספות לחוק.

תוציאו את זה מהחוק. אתם לא יכולים לבקש מאיתנו להצביע.

אנחנו כרגע רוצים רק לקבוע מתווה - - -

עיצומים על מה? על מה הוא חייב 240,000 שקלים?

על הפרות של החובות שלו כשהחובות ייקבעו בתקנות.

אני מציע שתקבעו שהמחוקק איננו בחור אינטליגנט, אבל הוא איננו מפגר. אני אקבע עיצומים של 240,000 שקלים?

אבל עוד לא קבעת כלום. עוד אין תוספות אז רק קבעת סכום מקסימאלי.

אני לא יכול לאשר דבר כזה.

אנחנו לא יודעים מה החובות ולא יודעים מה ההפרות. אנחנו לא יודעים אם הסכום סביר. אולי 50,000 זה סכום סביר יותר? אולי צריך 400,000?

אנחנו יכולים להעביר טיוטה של התוספות אבל אנחנו לא יכולים כרגע לפני שיש תקנות.

זאת ביצה ותרנגולת.

אין ספק שהתרנגולת היא ההפרה והחובה, אין שאלה בכלל.

נעביר טיוטה של התוספת.

כשכתבנו את חוק אכיפה מנהלית ואפשרנו לכם לשנות את התוספות בתקנות, ממש לא כיוונו לזה שתבואו אלינו לתקן בחקיקה ראשית את הסכום.

מה שביקשנו בסעיף 52ל זה רק לקבוע את הסכום המרבי שאחר-כך אפשר יהיה לקבוע בתוספת. אם לא, נצטרך לבוא לכאן שוב בשלוש קריאות. אנחנו יכולים להעביר לכם טיוטה איך ההפרות ייראו אבל אי-אפשר להעביר אותן לפני שזה לא עובר.

הטענה שלנו כאן לגבי הנושא של עיצום כספי זה שכל המטריה של התיקון הזה היא מטריה טכנית - - -

אבל הם אומרים שיש להם חובות מהותיות.

למשל, להעביר את המידעים.

בסופו של דבר כל החובות שחלות כאן זאת חובה שמי שמבצע אותה זה מחשב של אדם איקס ובנק כזה או כזה. מחשב עושה את העבודה הזאת. הוא שולח את ההודעות, הוא מעביר את הקוד. אין פה שום מגע יד אדם. באכיפה מנהלית דיברנו שלא צריך כוונה. פה מענישים רק על פי הקשת מחשב.

אני רוצה לחזור לנושא של המדרג. במידה והחבר מגיע פיזית.

מה גובר על מה?

זה צריך להיות כתוב.

ניסחנו סעיף לעניין הזה. אני מצטער שקצת נחזור על אמירות קודמות. הבעיה קיימת גם היום. היום יש 3 חלופות. יש הצבעה פיזית, באמצעות ייפוי ובכתבי הצבעה. תיאורטית אני יכול לעשות שלוש הצבעות סותרות. כיום אין הסדרה ברורה לזה בחוק החברות והתכוונו לעשות את זה שם.

התכוונתם בתקנות.

אני רוצה שזה יהיה פה.

צריך לקבוע במפורש שהנוכחות גוברת.

מה הבעיה שאנחנו נכניס את זה פה בחקיקה?

רוני, מה הבעיה?

אנחנו נרצה לתת מענה.

תיתנו, אני בעד.

ברגע שמסדירים את זה צריך להתייחס לכל סוגי ההצבעה. אתה מדבר על סוג אחד.

רק על הצבעה אלקטרונית.

אני לא רואה סיבה לעשות הסדרה רק לגבי היחס של הצבעה אלקטרונית ולא אמצעי ההצבעה האחרים בלי להגיד את גם את היחסים ביניהם.

תתקנו את זה, אני לא משרד המשפטים.

נביא לדיון הבא במידה ולא גומרים היום.

לא, אנחנו מסיימים היום.

אי-אפשר להגיד את המדרג?

עזבי את הדברים האחרים, רק על ההצבעה האלקטרונית. אם הוא מגיע, אז זה גובר.

ואם הוא שלח ייפוי כוח?

שתמיד זה יהיה המאוחר יותר אבל יראו בנוכחות כמאוחרת יותר.

אז אולי נעשה תיקון עקיף לחוק החברות בעניין הזה.

לא אכפת לי איפה זה ייכנס.

אני לא נכנס לניסוחים כי השעה כבר מאוחרת.

העיקרון הוא שהמאוחר בזמן גובר, אבל נוכחות נחשבת למאוחרת.

אני רוצה שזה יהיה כתוב, אני לא רוצה שייצא חוק לא טוב מתחת ידי. חוץ מזה אני בעד שתביאו עוד חוק במקום שיעסקו בחוק של גיוס ישיבות.

תיקון עקיף בחוק החברות, אבל נעשה אותו כאן.

את 8 ו-9 אתה מוריד?

רגע. סעיף 10.

לגבי האכיפה המנהלית והקנסות.

לפני שאת אומרת, אני מציע כדלהלן. את הנושא של הקנסות אני מוריד. אני מקבל את ה עמד שלכם לגבי הנושא של החברים, שמי שאיננו מביע את עמדתו. הבנקים יצטרכו להגיד לו באופן מדויק אבל אם הוא לא מביע את עמדתו, אז יצטרכו לקבל את - - -

אין לזה ביטוי כרגע, זה בתקנות.

בתקנות.

מי שיהיה ממונה על הפרדה מבנית זה יהיה מישהו מבחוץ. זה לא יכול להיות איש הרשות. זה לא מעניין אותי מה שהממשלה אומרת. אנחנו הולכים פה לבעיה וצריך שזה יהיה מישהו מבחוץ. זה יכול להיות משרד המשפטים, הרשות למשפט וטכנולוגיה. צריך למצוא לעניין הזה פיתרון. אנחנו הולכים פה לחקיקה בעייתית.

תחילתו של החוק הזה תצטרך להיות באישור התקנות, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

מקובל עלינו.

אני חוזר:

הקנסות יורדים.

אני מקבל את העמדה שלהם. הבנקים יצטרכו להסביר ויצטרכו להגיד לאנשים באופן מפורט וזה יהיה בתקנות.

הממונה על ההפרדה המבנית לא יהיה איש הרשות. זה יצטרך להיות מישהו מבחוץ.

החוק ייכנס לתוקף רק לאחר אישור התקנות על-ידי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

מה עם המועדים של האסיפות?

לאחר אישור התקנות נצטרך עוד זמן להיערך.

בסדר. אז כאשר יגיעו לכאן התקנות - - -

מתי תביאו את התקנות?

אני חושבת שבמהלך ספטמבר.

למה אנחנו רוצים בספטמבר? מכיוון שעד אז אנחנו לא יכולים להניח את החוק על שולחן הכנסת. כשאני בא להסביר למליאת הכנסת את החוק, עם כל מה שנלווה לעניין הזה, וגם בגלל שהטענה הזאת היא טענה צודקת, יצטרכו גם עוד פרק זמן כדי שיוכלו להיערך לעניין הזה. אם זה יהיה בספטמבר אז אני אוכל להניח על שולחן הכנסת ולהביא את זה מושלם.

אנחנו נהיה גמישים בלוח הזמנים.

התקנות יגיעו בסביבות ספטמבר ואז נדון גם על מועד התחילה ביחד.

אני אומר לפרוטוקול שזה לא יהיה ביום שיאושרו התקנות, אלא נקבע זמן שבו אתם תוכלו להיערך לביצוע ההחלטות הללו.

יכול להיווצר מצב שנניח את החוק אחרי אישור התקנות.

מה לגבי המועד שהחברה מקבלת את החומר.

זה יהיה בתקנות. זה כנראה יהיה 4 שעות. זה לא קשור לחוק הזה.

אבל היום זה לא 4 שעות.

המועדים ההם נשארים לגבי מה שאתה מדבר. אנחנו מדברים רק על העברת הקובץ של ההצבעה האלקטרונית.

אבל היום זה 48 שעות.

נתי, הרשות לא נותנת עכשיו את האפשרות בתוך פרק זמן ארוך כדי לתת זמן להיערך להצבעה הזאת. ההצבעה נקבעה מראש.

אבל היום זה 48 שעות.

48 שעות זה רק לגבי כתבי הצבעה בגלל מגבלה שנכנסה בזמנו.

זה לגבי כתבי הצבעה ולגבי תקנונים של חברות וכל מיני דברים כאלה.

יש לי הצעה. היות והחוק לא נכנס לתוקף, גם הסעיף הזה צריך לבוא לאישור כאן בוועדה במקביל לאישור החוק. אני לא חושב שיהיה פה שינוי דרמטי אבל את הטענות האלה תצטרך להעלות בתקנות. לא נקבע עכשיו מועד, כתוב "סמוך". בלי התקנות לא מאשרים את זה. בתקנות נדון, בין היתר, על מה שאתה מעלה עכשיו.
אני מציע ששם נקיים את הדיון.

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53)(מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג-2013, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. כפוף לכל השינויים שנעשו כאן בדיון בוועדה, בניסוח שיהיה בין הייעוץ המשפטי של הרשות לבין היועצת המשפטית של הוועדה.
מי בעד אישור הצעת החוק?

הצעת החוק אושרה פה אחד.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:50.>