PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 92>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ה' באלול התשע"ג (11 באוגוסט 2013), שעה 13:50

<החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות ראש רשות וסגניו)>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
יעקב אשר
נסים זאב

>
מוני מעתוק - סגן מנהל אגף, משרד הפנים

מרגלית בוטרמן - ממונה יעוץ משפטי, משרד הפנים

אברהם אמונה - מנהל תחום, משרד הפנים

משה פולסקי - מתמחה, משרד הפנים

יוסי עדס - רפרנט פנים אגף תקציבים, משרד האוצר

מינו אליאסיאן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

דן בן חיים - ראש מינהל הסכמי עבודה ושכר במש"מ, מרכז השלטון המקומי

שלמה דולברג - מנכ"ל מש"מ, מרכז השלטון המקומי

אבירם כהן - מרכז השלטון המקומי

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

גלעד קרן

יפה שפירא

לאה קיקיון
<

החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות ראש רשות וסגניו)>

שלום לכולם, אני פותחת את הדיון האחרון להיום. על סדר היום - החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות ראש רשות וסגניו). בעצם ההחלטה הזו באה להיטיב עם ראשי הערים, לא לפגוע באף אחד מהם – לא באלה שהם בפנסיה תקציבית ולא באלה שעכשיו נכנסו לפנסיה צוברת, להתאים חלק מהגמול של ראשי הערים גם לחברי כנסת, נבחרי ציבור. כשהבנתי שיש 5 אנשים שפרשו ב-99 שאתם יש בעיה, ביקשתי לראות את הרשימה, לא נתתם לי. תן לי, בבקשה. דיברו אתם?

לא.

הם מחכים להחלטה פה.

הם מודעים לנושא.

אני לא יודע אם הם מודעים לנושא. אנחנו, באופן רשמי לא פנינו אל כל החמישה האלה. מה שקורה – לפני שנתיים שמנו לב שיש כאלה שקיבלו בטעות אישורי גמלה.

אז אם זה חמישה, למה להפסיק להם?

לאור פניה של אדם נוסף באותו מעמד כמו שלהם, לפני שנה וחצי היה דיון בוועדת הפנים של הכנסת, לתיקון החלטת הגמלאות באופן רטרואקטיבי, כך שהחלטה תוחל גם עליהם, הם יכלו לקבל גמלה. ועדת הפנים דאז לא אישרה את התיקון להחלטה על מנת לאפשר להם להמשיך לקבל גמלה. האוצר גם התנגד ולכן הלכנו אחרי הדיון הזה לסוג של דין ודברים עם משרד האוצר, וזו ההחלטה -- -

אני את החמישה האלה לא רוצה להכניס, עד שלא אבדוק לעומק. אני חשבתי שדיברתם עם האנשים, זה מקובל עליהם. אני אאשר את כל השאר, אביא את זה להצבעה, אבל לגבי אלה שפרשו ב-99, אני רוצה לקיים על זה - - -

חשוב להבין את המצב הקיים. במצב הקיים אותם חמישה אנשים עדיין ממשיכים לקבל תשלומים שלא כדין. ההחלטה הזו באה בעצם להסדיר את המצב. הפשרה שהגענו אליה – שלא תידרש מהם השבה ותינתן להם תקופת הסתגלות של שנתיים, של הפחתה הולכת ויורדת. זו היתה הפשרה שהגענו אליה עם משרד הפנים, משרד האוצר. אני חושב שהיו גם נציגי השלטון המקומי לעניין הזה. זה מה שהובא בהחלטה כאן. ברגע שההחלטה הזו לא תאושר – יימשך המצב הזה שאותם אנשים ימשיכו לקבל כספים שלא כדין.

אז לגבי הנושא הזה נעשה הפסקה ואני אדבר עם שניים מהם לפחות. אני רוצה להבין מה קורה. נתחיל עם הדברים האחרים, נצביע עליהם.

המצב הוא שהם פשוט מקבלים כספים שלא כדין.

הדיון הזה הוא ביוזמתנו, אנחנו מודים לך על דיון הפגרה הזה. בעצם, מטרתנו היא לעשות התאמה לתנאי הפרישה של ראשי רשויות מקומיות לכל השינויים שחלו בתחום התנאים הסוציאליים בשנים האחרונות וגם להסדיר פורמלית את הנושא של חודשי ההסתגלות, וללכת לכיוון של חברי הכנסת רוב הדרך, להשוות את מה שיקבלו ראשי רשויות בעתיד פחות או יותר למה שמקבלים חברי כנסת. אנחנו מדברים על הסדר שעד סוף הקדנציה הזו הוא חודש הסתגלות, לכל קדנציה, ומעבר לזה – התאמה מלאה למה שקיים אצל חברי הכנסת. אנחנו חושבים שמה שקיים היום בתחום הזה של חודשי ההסתגלות הוא טעון הסדר. גם מבקר המדינה אמר את זה, ולכן ביקשנו את הדיון, והנייר המפורט מקובל עלינו.

אנחנו מדברים שכל מי שקיבל פנסיה תקציבית – לא נוגעים. כל מי שמקבל פנסיה צוברת – מה שקורה, אנחנו מגינים את הזכות למענק פרישה - חודש על כל קדנציה, של עד שלשה חודשים - - -

ולא יותר משלשה חודשים. דובר על העבר.

יש פה חלוקה בין כאלה שיפרשו נכון להיום - - חודשיים, עד סוף השנה הזו ובין כאלה שיפרשו לאחר מכן, בקדנציה הבאה. מי שיפרוש עכשיו יקבל חודש לכל קדנציה, עד שלשה חודשים, ומי שבקדנציה הבאה – לשלשה חודשים, חודש אחד לכל שנה, ולא יותר משלשה.

זו התאמה מלאה.

בסדר גמור, וזה מתואם עם האוצר.

הדבר השני – אני מבינה שבפנסיה תקציבית יש להם הוצאות טלפון ועיתון לכל החיים ובפנסיה צוברת – עיתון וטלפון לשנה אחת.

לא. מה שהיה עד היום לא היה מוסדר. עד היום – לפנסיה תקציבית היה מוסדר, בהחלטות של הפנסיה. פנסיה צוברת לא היה מוסדר בשום מקום.

אני מבקשת להבהיר את העניין, בכל זאת: לפי ההחלטה שהיתה תקפה על מועדי הפרישה שלהם, אותם ראשי רשויות לא היו זכאים לפנסיה תקציבית.

המשמעות של זה זה אומר שמנכ"ל משרד הפנים ייאלץ לקיים להם שימועים והדבר היחיד שהוא יכול לוותר עליו להם זה לא לדרוש השבות.

בסדר, אנחנו על החמישה נדבר בנפרד. כרגע אנחנו מדברים על העיקרון. תסביר לי מה העיקרון של פנסיה צוברת של ראשי ערים לעניין של שנה שיקבלו עיתון וטלפון.

עיתון וטלפון – נכון להיום יש החלטה של טלפון גם על נבחרים בפנסיה תקציבית. מתוקן שזה יחול גם על פנסיה תקציבית וגם על פנסיה צוברת, עם תקופת זכאות ולא לפי פעימות מונה, לפי שקלים חדשים. תקופת הזכאות היא שנה.

יש הסתייגויות לגבי החוק הזה?

זה נראה לי סביר.

יש בזה היגיון רב.

לי יש בעיה רק עם החמישה, של ה- 99, שקיבלו. כן כדין או לא כדין – אני רוצה לבדוק את זה.

למה לא כדין, בטעות?

נציגי האוצר טוענים שזה בטעות. אני יודעת, גם משיחה שלי עם צרפתי, שהיה איזה חור ב-98.

היה תיקון לסעיף ב-99, שאמר שמי שיפרוש לפני גיל 45 יקבל גמלה בגיל 45 למרות שלא הגיע לגיל 45 בעת הפרישה. אבל התיקון הזה לא חל רטרואקטיבית, והם פרשו לפני כן והיו מתחת לגיל 40.

ומי שפרש לפני גיל 40 ממילא לא היה זכאי, בכלל.

יש כאלה שעדיין מכהנים כראשי ערים.

מי שלא קיבל גם לא יקבל. השאלה היא מה קורה עם כאלה שכבר קיבלו את הגמלה לאורך השנים האחרונות, מה קורה אתם ממחר.

מה קורה עם מי שמכהן כרגע?

מי שמכהן בכל מקרה לא זכאי לגמלה, כי הוא לא יכול לקבל גם משכורת וגם גמלה. מי שמכהן ממשיך לקבל שכר.

מי שמכהן הוא לא פה, על השולחן. פה מדובר על אנשים שהפסיקו לכהן בשנת 99, היו בגיל שלא מזכה לפנסיה, וקיבלו פנסיה – בטעות, אני לא יודע. העניין הזה התברר, ובאמת, היה פה דיון מאד קשה לפני שנתיים בוועדת הפנים. נאמר שצריך להסדיר את העניין הזה, ואז, באמת, כפי שנאמר כאן, יחד עם האוצר, הסיכום היה שלא ידרשו מהם השבה של הכספים - -

ברור שלא. השבה – בטח שלא.

- - אלא עוד יתנו תקופה של הסתייגות, נקרא לזה ככה. זה כתוב פה.

אני מבקשת להתייעץ עם המנכ"ל, בוא בבקשה.

(הישיבה נפסקה למשך 5 דקות)

לאחר ההתייעצות – אנחנו עושים ככה: בגלל שמדובר בחמישה אנשים אני לא מביאה את זה לדיון כאן. זה יבוא למנכ"ל, אם המנכ"ל יחליט שזה צריך לבוא אלי לדיון – זה יבוא לדיון. אני הולכת לקטע הכללי – קרי, פנסיה תקציבית למי שסיים כהונה – אנחנו לא נוגעים. מי שבפנסיה צוברת – אנחנו סוגרים, מעגנים את הזכות של מענק הפרישה, כמו שאמרתם, חודש על קדנציה, עד שלשה חודשים, וכל מה שאמרתם. לגבי עיתון וטלפון – כמו שהציג פה השלטון המקומי, עד שנה.

"שנה", לא "עד שנה".

הדבר היחידי שאני לא מביאה כרגע לטיפול זה חמשת האנשים משנת 99. נביא את זה לטיפול נקודתי.

למנכ"ל יש סמכות נקודתית לאשר את זה?

קודם כל - - -ולהביא את זה.

יביא את זה אלי.

חשוב לציין, לפני ההקראה - לגבי חמשת האנשים ככל שאנחנו לא קובעים הוראה ספציפית שמאפשרת את מה ששילמו להם עד היום, לפי המצב החוקי הם קיבלו שלא כדין ויכול להיות מצב שידרשו מהם את כל ה - - -

בסדר, זה יבוא לדיון אצל מנכ"ל משרד הפנים ונטפל בזה.

אפשר לקבל החלטה לגבי העבר, לא?

אנחנו נטפל בזה, נביא את זה לדיון אצל המנכ"ל, אני אדבר גם עם המנכ"ל.

הוועדה לא רשאית לומר את דעתה בנושא?

אם זה יגיע בסוף להחלטה שלנו אנחנו נשב ונחשוב על זה. אני לא בעד לפגוע בחמישה האלה. אף פעם אנחנו לא מרעים את המצב. כדי לא לקבל החלטה כזו כרגע, אני מבקשת ש - - -

אבל אם ניתן, מבחינה חוקית, לאשר את מה שהיה עד היום - - -

לא ניתן.

על ידי זה שאתה מאשר את זה אתה מרע להם.

תן לי לסיים משפט – וכל מה שאת מביאה למנכ"ל זה רק מכאן ולהבא.

לא, לא ניתן לאשר את מה שהיה קיים עד היום.

הם רוצים לבטל להם, ואני לא רוצה לבטל להם. אז לא, אני לא רוצה להביא את זה לדיון, פה.
נקרא, בבקשה.

הצעת החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) (תיקון), התשע"ג– 2013
בתוקף סמכותה לפי סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז –1977 , מחליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לאמור:
תיקון סעיף 1
1.
בהחלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז–1977 (להלן – ההחלטה העיקרית), בסעיף 1 –


(1)
בהגדרה "ראש רשות מקומית" אחרי ""ראש רשות מקומית" יבוא "או "ראש רשות"".


(2)
בהגדרה "ראש רשות לשעבר", המילים "או כסגנו בשכר" – יימחקו;


(3)
בהגדרת "גמלה", בסופה יבוא – "ולמעט מענק הסתגלות".


(4)
ההגדרה "המשכורת האחרונה" – תמחק.


(5)
בהגדרת "המשכורת הקובעת" – במקום הסיפה המתחילה במילים "שכר יסוד" יבוא "השכר ותוספת היוקר שנקבעו לפי החוק, המגיעים לראש רשות שדרגת משכורתו כדרגת המשכורת שהיתה לאותו זכאי ערב חדלו לכהן";


(6)

""חוק תשל"ז" – חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו, תשל"ז–1967 ";



""פנסיה צוברת" – כמשמעותה בסעיף 2א לחוק תשל"ז";


(7)
בהגדרה "קצבה", בסופה יבוא – "למעט פנסיה צוברת";


(8)
בהגדרה "שאיר", בפסקה (2), אחרי "עשרים שנה", יבוא – "או הם בשירות סדיר לפי חוק שירת בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ולא מלאו להם עשרים ואחת שנה";


(9)

""תקופת הזכאות" – תקופה של שנה רצופה מהיום שבו חדל אדם לכהן כראש רשות מקומית".
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 להחלטה העיקרית – סעיף קטן (ב) בטל.
ביטול סעיף 3
3.
סעיף 3 להחלטה העיקרית – בטל.
תיקון סעיף 4
4.
בסעיף 4 להחלטה העיקרית, בפסקה (1), במקום "– שכר יסוד, תוספת יוקר ותוספת משפחה לפי סעיף קביעת המשכורת, המגיעים" יבוא "המשכורת הקובעת המגיעה".
לגבי תיקון סעיף 5- אנחנו, בעקבות הערות שקיבלנו ממשרד המשפטים שחשש שיש אנשים שעלולים להיפגע מזה אנחנו מציעים לבטל את התיקון, ולא לתקן את סעיף 5.

אז נשאר כמו שזה, אנחנו לא מצביעים.

לא מדובר בהרבה אנשים. שניים – שלשה.

אפשר להשחיל מילה, בבקשה? יש סקטור של ועדות ממונות שאנחנו רואים בהם ראשי רשויות לכל דבר.

לא, לא. זה לא רלבנטי. עזוב. תביא את זה לתיקון אחר. אנחנו קוראים את זה, נאשר את זה ולגבי ועדות ממונות – תביא תיקון יחד עם משרד הפנים ונדון.

הגדרנו לוועדות ממונות את מה שחל פה – שני מסלולים: או נבחרים או בחירים. - - עד הסוף - - -

אז הוא יכול לבחור את המסלול שאנחנו מחליטים עליו?

כן, אם הוא במסלול של נבחרים – חל עליו כמו מה שחל - - -

אבל השאלה היא מה הוא בחר בהתחלה, לפי איזה שכר - - -

בכל מקרה, בואו נאשר את זה.

יש לזה מענה במקומות אחרים.

אבל הוא לא יכול לשנות את זה באמצע.

ודאי שלא.

נמשיך בקריאה.

תיקון סעיף 9
6.
בסעיף 9(2) להחלטה העיקרית, אחרי "לחוק" יבוא "התשל"ז".
תיקון סעיף 10
7.
בסעיף 10 להחלטה העיקרית – בסעיף קטן (א) במקום "לגמלה" יבוא "לקצבה".
ביטול סעיפים 13 ו – 14

8.
סעיפים 13 ו – 14 להחלטה העיקרית – בטלים.
תיקון סעיף 15
9.
בסעיף 15 להחלטה העיקרית – במקום "לרשות לשלם תשלומים חודשיים בשיעור 18% בכל חודש" יבוא "לבטח את זכויותיו לגמלה בהסדר פנסיה צוברת".
תיקון סעיף 16
10.
בסעיף 16 להחלטה העיקרית –


(1)
במקום האמור בפסקה (1) יבוא "הוא לא יהיה זכאי לקבל קצבה בעד תקופת כהונתו הקודמת כל עוד הוא מכהן כראש רשות מקומית".


(2)
בפסקה (2), לפני "תקופת כהונתו הקודמת" יבוא "היה ראש רשות לשעבר זכאי לקצבה גם בעת תקופת כהונתו הנוספת", ובסופה יבוא "כראש רשות לצורך חישוב הקצבה".

רגע, אז הוא כן זכאי? הוא נבחר 4 פעמים ברצף?

סופרים לו את כל התקופות ביחד.

בסדר, אבל זה לא מבטל לו את התקופות האחרות שהוא היה.

לא. הוא יקבל את זה רק כשהוא יפרוש.

לא בזמן שהוא מקבל משכורת. אבל כשהוא פורש, אחרי הפעם הרביעית שהוא ראש עיר, הוא חוזר לקבל גמלה, ומתייחסים לגמלה שלו מהתקופות - - זה במצטבר.

זה רק לתקופות שכבר עברו כי התקופה החדשה זה כבר פנסיה צוברת.

שלום לאורחים, ברוכים הבאים לכנסת, לוועדת הפנים.

אני ממשיך בקריאה:
ביטול סעיפים 19 ו-20
11.
סעיפים 19 ו-20 להחלטה העיקרית– בטלים.
הוספת סעיף 29א
12.
אחרי סעיף 29 להחלטה העיקרית יבוא:


"פרק ב'1: תשלומים והטבות אחרים לראש רשות לשעבר"


"מענק הסתגלות
29א.
(א)
ראש רשות לשעבר שכיהן תקופה רצופה של למעלה משנה, זכאי למענק הסתגלות חד פעמי בשיעור המשכורת הקובעת לכל שנת כהונה החל מהשנה השנייה לכהונתו, בין אם הוא זכאי לקצבה או לפנסיה צוברת, ובלבד שסכום המענק לא יעלה על שלוש פעמים המשכורת הקובעת (בהחלטה זו – מענק הסתגלות); ".


(ב)
על אף האמור בסעיף 2(א)(2), בעד חלק של שנת כהונה ישולם מענק בשיעור יחסי.


(ג)

(1)
ראש רשות לשעבר שחדל לכהן לאחר שהגיע לגיל 70;


(2)
ראש רשות לשעבר שנבחר מחדש לכהונה של ראש רשות מקומית, בתוך תקופה של שלושה חודשים מהיום שבו חדל לאחרונה לכהן כראש רשות, כל עוד הוא מכהן כראש רשות;



(3)
ראש רשות לשעבר הזכאי לקצבה ושקצבתו, בין על פי החלטה זו בלבד ובין בצירוף קצבה אחרת כמשמעותה בסעיף 25, מגיעה ל-70% או יותר מהמשכורת הקובעת.



(4)
ראש רשות לשעבר שכהונתו הופסקה לאחר שהורשע בעבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כראש רשות ובין אם לפני שהחל לכהן כראש רשות, ובית משפט קבע כי יש עם עבירה זו קלון".

לנו יש כמה הערות, כי לדעתנו הסעיפים האלה לא ברורים. אי אפשר להבין מהם בצורה מפורשת מה הזכאויות של כל ראש רשות לקצבה.
סעיף 29א (א) אני חושבת שיש כאן מקום להגדיר מה היא תקופה רצופה, להפריד בין שתי קדנציות שנעשות באופן רצוף ובין קדנציה שראש הרשות מסיים אותה, פורש מתפקידו, ונבחר לאחר כמה שנים לקדנציה נוספת.

אבל זה כתוב כאן באופן מפורש. רצוף זה רצוף.

יש התייחסות מפורשת למה שקורה למי שחוזר ונבחר.

אני אומרת: "תקופה רצופה" – אנחנו לא יכולים להבין אם זה לקדנציה אחת או לשתי קדנציות. לא ברור כאן אם במקרה וראש רשות מכהן שתי קדנציות רצופות – אם הוא מקבל מענק הסתגלות של שלשה חודשים או של שישה חודשים.

זה ברור.

אז אם נוכל לשבת על זה אחר כך עם הנסחית, זה משהו אחר.

אתם מתואמים על אותו הדבר? אז אין בעיה. שבו אחרי זה. אנחנו נאשר את הנוסח הזה. אם תהיה בעיה - - צריך לא לפגוע במהות.

מקובל עלי.

אני מבינה ש 29א(ג)(2) מדבר על הקפאה.

ראש רשות לשעבר שנבחר מחדש לכהונה של ראש רשות מקומית.

מקפיאים לו את הזכות של אותם שלשה חודשים והיא נשמרת לו בסיום אותה קדנציה, ואז מצרפים לו את זה לתקופה החדשה. נכון? זו המשמעות.

נכון.

זאת אומרת – זה רצוף. מגיע לו אפילו לשישה או תשעה חודשים, תלוי כמה זמן, ברצף.

יש הגבלה - - -

אוקיי. הלאה.

אני ממשיך בקריאה:

"
(ד)
(1)
קיבל ראש רשות לשעבר מענק הסתגלות, והתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג)(2) (בפסקה זו – עילת ההשבה), יחזיר את המענק, על פי בחירתו, בתשלום אחד שישולם תוך חודשיים מהיום בו התקיימה עילת ההשבה או בתשלומים חודשיים שווים אשר ינוכו משכרו החל מהמועד ששב ונבחר לראש רשות מקומית, שמספרם לא יעלה על 9.


(2)
לא היה זכאי ראש רשות לשעבר למענק הסתגלות בשל כהונה כאמור בסעיף קטן (ג)(2) (בפסקה זו – כהונה נוספת), תובא בחשבון גם תקופת הכהונה שקדמה לכהונה הנוספת לצורך חישוב מענק ההסתגלות שהוא זכאי לו עם סיום כהונתו הנוספת, ובלבד שאם חדל לכהן בכהונה הנוספת לאחר שהגיע לגיל 70 – לא יקבל כל מענק הסתגלות.

(ה)
על אף האמור בסעיף זה, ראש רשות לשעבר שהיה זכאי למענק הסתגלות יותר מפעם אחת, לא יקבל בכל חייו מענק הסתגלות בסכום העולה על שש פעמים המשכורת הקובעת."

יש לי פה הערה, אפרופו סעיף (ה)- "...יהיה זכאי למענק הסתגלות על פי חוק זה". שיהיה ברור שאנחנו מדברים רק - - -

אנחנו מדברים על החלטה, זה לא חוק פה.

"לפי החלטה זו" – אבל שאם הוא היה קודם מנכ"ל משרד ממשלתי וקיבל מענק הסתגלות, או איש צבא, שלא יגידו - - -

יש הגדרה של מענק הסתגלות.

אז אין בעיה – תכתבו –עלפי החלטה זו".

אם אפשר להעיר לגבי שש פעמים המשכורת הקובעת במועד התשלום. שיהיה ברור שאחרי שלשה חודשים הוא יכול לקבל עוד שלשה חודשים. אם, נניח, הוא פרש בשנה מסוימת, אז זה שלשה משכורות לפי איך שהיה באותה שנה. הוא פורש בשנה אחרת – זה עוד שלשה משכורות, בערך שלהם באותה שנה.

לפי הערך של השנה שהוא פרש.

- - -

שש פעמים המשכורת הקובעת, הכוונה היא במשכורת הקובעת של השנה שהוא סיים - - -

הוא קיבל פעם אחת שלשה חודשים. אז יש שתי אופציות: חלופה אחת זה הכל ברצף, והחלופה של שישה חודשים זה כשיש הפסקת כהונה. על הפעם הראשונה הוא לא מחזיר, הוא קיבל כבר. הוא מקבל פעם נוספת, וזה – לפי המשכורת האחרונה.

בסדר. הערות נוסח – תסדרו את זה ביניכם. זה לא במהות. נמשיך בקריאה.

"
(2)
ראש רשות לשעבר, למעט סגן ראש רשות לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת, ואשר כיהן כראש רשות ארבע שנים רצופות לפחות, זכאי לתשלום הוצאותיו בגין אחזקה ושימוש בטלפון נייח וברדיו-טלפון-נייד, בסכום של 300 שקלים חדשים לחודש במשך תקופת הזכאות.

(3)
סגן ראש רשות לשעבר, הזכאי לקצבה או לפנסיה צוברת, ואשר כיהן כסגן ראש רשות שלוש שנים רצופות לפחות, זכאי לתשלום הוצאותיו בגין אחזקה ושימוש בטלפון נייח וברדיו-טלפון-נייד, בסכום של 200 שקלים חדשים לחודש במשך תקופת הזכאות.

(ב)
הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), החל כ"ט בטבת תשע"ד (1 בינואר 2014), לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש שקדם ליום העדכון לעומת המדד שפורסם בחודש שקדם ליום העדכון הקודם ויעוגלו לשקל החדש הקרוב; מנכ"ל משרד הפנים יפרסם את הסכומים המעודכנים כאמור;
בסעיף קטן זה, "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)
קיבל ראש רשות לשעבר או סגן ראש רשות לשעבר, ערב חדלו לכהן, משכורת חלקית, יהיה זכאי לתשלום טלפון לפי סעיף קטן (א), באופן יחסי לחלקיות משרתו.

(ד)
התשלום לפי סעיף זה יבוצע מדי חודש בעד החודש שחלף".
פה אנחנו מציעים להוסיף, בעקבות הערות שקיבלנו ממשרד הפנים, שהתשלום יהיה עבור חשבוניות – החזר הוצאות. יקבלו כמה שהוציאו בפועל עד סכום של 300 שקלים או 200, בהתאם ל - -

למה? למה לשחק בקטנות?

מי שאמר שזה החזר הוצאות זה הוועדה.

אבל אם אתה אומר לו שזה טלפון, עד 300 שקלים, בזה זה נגמר. זה נראה לי לשחק כמו עם חיילים – להתחיל להביא כרטיסי אוטובוס. נותנים להם 300 שקל? אפשר לחשוב כמה כספים נותנים להם, זה לא מיליונים. אני טועה? אני חושבת שזה קטנוני, הקבלות.

אם זה רק לצורך העניין הזה, אז זה באמת קטנוני.

יהיה כתוב שהוא זכאי לתשלום בגין אחזקה ושימוש, ולא זכאי לתשלום הוצאותיו.

נשנה את האחזקה לשימוש.

אני שואלת – בסעיף קטן (ג), "ראש רשות לשעבר או סגן ראש רשות לשעבר". למה, בעצם? אם הגדרנו את ראש הרשות ככולל את סגנו?

נכון. הערה ניסוחית, אבל את צודקת.

ומה שאמרתי פה - בדרך כלל הקצבה משולמת לפי השיעור המשוקלל של המשרה של אותו נבחר. אם הוא כיהן חלק במשרה מלאה וחלק במשרה חלקית, אז עושים שיקלול.

אז זה כתוב פה.

לא, אבל יוצא פה שזה רק יוצא לפי חלקיות המשרה בחודש האחרון. אם הרשות בתכנית הבראה ומורידה לו בשביל - - כפל משרה, אז הוא לא יקבל את ה-200 שקלים אלא רק חלקיות, לפי המשרה שלו בחודש האחרון.

את רוצה לעשות ממוצע של כל התקופה שלו. זה נראה לי נכון. נראה לכם?

לא הבנתי – ממוצע על מה?

במקום לקחת רק את החודש האחרון, אם נניח הוא עבד רק חלקיות משרה, אבל בחודשים אחרים הוא עבד במשרה מלאה. אז לעשות ממוצע.

אז ממוצע ניצול המשרה – בסדר. ככה עושים בפיצויים.

לגבי סעיף קטן (ד) אנחנו הצענו אפשרות שזה לא יהיה מדי חודש, אלא שתהיה אפשרות לרשות לבחור את זה בתשלום חד פעמי, על פי שיקול דעתה.

כן, כדי לא להכביד על הרשות.

שהרשות תוכל או ככה או ככה.

הבנתי. עם סיום הכהונה.

אני ממשיך בקריאה:
"עיתון או אינטרנט
29ג.
ראש רשות לשעבר הזכאי לקצבה או לפנסיה צוברת, ואשר כיהן כראש רשות ארבע שנים רצופות לפחות, זכאי לקבל מהרשות המקומית ועל חשבונה מנוי חודשי לעיתון יומי אחד המודפס בישראל או מנוי לתשתית וספק אינטרנט, על פי בחירתו במשך תקופת הזכאות".

זה לא כסף, זה שווה כסף.

נכון.

"גילום המס
29ד.
המס המוטל על ההטבות להן זכאי ראש רשות לשעבר לפי סעיפים 29ב-29ג יהיה על חשבון הרשות המקומית.
סייג לעניין כפל תשלומים והטבות
29ה
(א)
הוראות סעיפים 29ב ו – 29ג לא יחולו על ראש רשות לשעבר אשר זכאי לתשלומים והטבות דומים מאוצר המדינה או מרשות מקומית אחרת, למשך תקופת זכאותו כאמור.

(ב)
לא יאוחר מחודש לאחר תום כהונתו, וכתנאי לזכאותו לפי סעיפים 29ב ו-29ג, יגיש ראש רשות לשעבר הזכאי להטבות כאמור לגזבר הרשות המקומית הצהרה שלפיה לא מתקיימות בו הוראות סעיף זה.
סייג לתשלומים והטבות במקרה של עבירה פלילית
29ו
הורשע ראש רשות לשעבר בעבירה פלילית בתקופת כהונתו או לאחריה, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, לא ישולמו לו התשלומים וההטבות האמורים בסעיפים 29ב ו- 29ג מיום קביעת בית המשפט; ניתן פסק דין חלוט שביטל את ההרשעה או קבע כי אין בה קלון, יהיה ראש הרשות לשעבר זכאי לתשלומים ולהטבות לפי הסעיפים האמורים מיום שפסק הדין נעשה חלוט לגבי התקופה שמאותו יום; לעניין זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית המשפט שראש רשות לשעבר ביצע את העבירה בלא הרשעה".

שיש קלון או אין קלון?

כשיש בה קלון – אז לא. כשאין בה קלון – אז כן.

ומה זה הרשעה או לא הרשעה?

יש אפשרות שבית המשפט קובע שהוא ביצע את העבירה ולא מרשיע אותו, ויכול לקבוע שיש בביצוע הזה קלון.

רציתי להעיר, וזו גם איזושהי הערת ניסוח – אנחנו מדברים על מישהו שהיה זכאי לקבל את הזכות, אולי אפילו קיבל אותה בחלק מהתקופה, ובגלל ההרשעה בערכאה הראשונה הוא הפסיק לקבל, ואז נשארו לו כמה חודשים שהוא לא קיבל, ואנחנו רוצים להחזיר לו את הזכות הזו. הניסוח כאן צריך קצת להסביר את זה שהוא יהיה זכאי, מיום שפסק הדין נעשה חלוט, לגבי התקופה שמאותו יום, כי ישלמו את זה אחרי תקופת הזכאות ועד לסיום שנת הזכאות.

זה ניסוח. שבו ותסדרו את זה.

אני ממשיך בקריאה:

" תיקון סעיף 31
13.בסעיף 31 להחלטה העיקרית, במקום "10(א)(3) או 14" יבוא "או 10(א)(3)".
בסעיף הבא אנחנו צריכים לקבוע את התחולה. אני מציע שזה יהיה - - -

מהיום. ממועד קבלת ההחלטה.

בסדר – "...והיא תחול על ראש רשות מקומית ועל סגנו בשכר שחדל לכהן לאחר יום התחילה, ואולם הוראות סעיפים 29ב ו-29ג להחלטה העיקרית כנוסחם בהחלטה זו, יחולו על מי שנבחר לראשונה לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות בשכר לאחר יום התחילה והוראת סעיף 29א תחול על מי שחדל לכהן אחרי יום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014)".

זה אומר שזה לא תלוי בפרסום ברשומות?

לא. הכוונה היא שהתחילה תהיה ביום הפרסום ברשומות, כמובן.

אז צריך להזדרז כי הבחירות עוד חודשיים. אם לא יהיה פרסום ברשומות לפני הבחירות, זה אומר שהם לא יהיו זכאים.

אז אנחנו נאשר את זה עכשיו וזה יפורסם.

15- זה דיברנו שלא יהיה.

את זה תורידו.

15(א) ו-(ב) יורד. (ג)- נשאר. הופך ל-(א), כמובן:

"(א)
ראש רשות לשעבר או סגנו בשכר שקיבל תשלום בעד שיחות טלפון על פי החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)(שיחות טלפון), התשמ"ב–1982, יהיה זכאי, החל מיום התחילה, לתשלום עבור שירותי טלפון כאמור בהוראות סעיף 29ב להחלטה העיקרית, ללא הגבלת הזמן לתקופת הזכאות הקבועה באותו סעיף.
(ב)
ראש רשות לשעבר או סגנו בשכר שקיבל תשלום עבור השתתפות ברכישת עיתון, יהיה זכאי לתשלום כאמור בהוראות סעיף 29ג להחלטה העיקרית, למשך שנה מיום התחילה".

גם בסעיף 14 וגם בסעיף 15 אתה מגדיר ראש רשות או סגנו בשכר, או גם סגנו בשכר.

נכון. כיוון שאלה סעיפים שהם הוראות מעבר הם לא בתוך ההחלטה העיקרית ולכן צריך לכתוב במפורש: "או סגנו בשכר", כי ההגדרות של ההחלטה העיקרית לא תקפות להוראות המעבר.

אפשר לעבור להצבעה?

אפשר להעיר הערה, שיתקנו כאן משהו?

אני רק אסיים לקרוא:

"(ה)
ראש רשות לשעבר או סגנו שכיהנו תקופת כהונה מלאה אחת לפחות בשכר וחדלו לכהן החל מיום כ"ח בתשרי התשס"ט (27 באוקטובר 2008) ועד יום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014), יהיו זכאים למענק הסתגלות חד פעמי בשיעור המשכורת הקובעת לכל תקופת כהונה מלאה כאמור; בסעיף קטן זה – "תקופת כהונה מלאה" – כהונה רצופה בשכר של ארבע שנים ומאה שמונים ימים לפחות".

ביקשנו שיוסיפו פה את הסייג שהיה כתוב בחוזר מנכ"ל: "ולא יותר משלשה חודשים".

אוקיי.

"ביטול החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)(שיחות טלפון), התשמ"ב – 1982 בעניין שיחות טלפון

16.
החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)(שיחות טלפון), התשמ"ב – 1982 – בטלה.

בסעיף 15(ה) כתוב: תקופת כהונה מלאה. זו כהונה רצופה בשכר של 4 שנים ו -180 יום, לפחות. יש 10 ראשי רשויות שנבחרו בנובמבר 2004 לתקופה של 4 שנים. ככה החוק קבע.

- - במועצות אזוריות.

אני אחד מהם. למה צריך - - זו תקופה שלמה, 4 שנים. למה להוסיף מעל 4 שנים כשמראש קבעו שהקדנציה הזו היא 4 שנים?

חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2004 שהעניק את הזכאות הזו קבע שמי שזכאי לקבל מענק כאמור הוא מי שכיהן מעל 4 שנים ו-181 ימים.

על זה אני מדבר, בדיוק.

בגלל שלקחו קדנציה נורמלית, אבל אם - -היו בחירות שהמדינה החליטה לערוך את הבחירות.

המדינה החליטה, 10 ראשי רשויות ואני ביניהם, שזה 4 שנים.

צריך לתת לזה פתרון.

מי שסיים ב-2009 וכיהן פחות מ-4 וחצי שנים לא קיבל את המענק הזה ולכן אין מה להכשיר פה. בעצם, אנחנו מכשירים פה אנשים שקיבלו את המענק לפי חוזר המנכ"ל, וחוזר המנכ"ל דיבר על 4 שנים ו-180 יום.

אתה לא מבין מה אני אומר. אני משלים עכשיו שתי קדנציות.

לא תהיה לו בעיה כי הוא משלים שתי קדנציות. מי שכיהן רק 4 שנים תהיה לו בעיה.

אז מה עושים?

אז במקום 4 שנים וחצי, לכתוב: "קדנציה מלאה על פי החלטת המפקח הארצי על הבחירות".

לא, כי זה יוצר מצב שאנשים שכיהנו פחות ופרשו בשנת 2009 יקבלו עכשיו מענק שהם לא היו זכאים לו לפני כן. זה לא המצב שאנחנו רוצים.

לא, כי הם לא כיהנו קדנציה. מה שקרה זה שבשני האחרונות היה ניסיון לאחד את כל הבחירות במועצות המקומיות והאזוריות לאותו תאריך. זה גרם לכך שצמצמו בחלק מהרשויות את תקופת הבחירות. נכון?

האנשים האלה קיבלו מענק או לא? הרי אנחנו רוצים להכשיר אנשים שכבר קיבלו בפועל מענק.

רצו לאחד את תאריך הבחירות שבכל הארץ

ולכן קיצרו לחלק - - זה הגיע, - - נתנו את המענק, כי הכירו בשינוי הזה. מה שרצו להגיד 4 וחצי שנים זה לא - -

אז שירשמו "4 שנים".

ההצעה של אברהם היא נכונה – או-או.

חוזר מנכ"ל משרד הפנים מ-2008 שבעקבותיו קיבל מי שקיבל את המענק, קובע שעם סיום תקופת כהונה מלאה בשכר בת 4 שנים ועוד 181 ימים, ישולם מענק הסתגלות חד פעמי, מה שאומר שמי שכיהן פחות מהזמן הזה ופרש בשנת 2009 – לא קיבל מענק.

לא היו אז כאלה שכיהנו פחות מ-5 שנים. זה התחיל מהקדנציה של בין 2008 ל-2013.

אוקיי, אז אנחנו נתאים את הנוסח.

יש לי שאלה: לגבי תקופת הזכאות – רשום "שנה". לא עדיף לרשום "12 חודשים"? לא ברור מה זה שנה.

שנה קלנדרית.

אז הוא לא מסיים בתחילת שנה. הוא מסיים באמצע שנה.

אתה יכול לכתוב – שנה: 12 חודשים. בסדר, מתקבל על הדעת.

אנחנו ועברים להצבעה. מי בעד ההצעה? מי נגד?
הצבעה

בעד – 3
נגד –אין

נמנעים –אין

ההחלטה אושרה.
.

ההצעה אושרה. אני מבקשת שתעדכנו את ראשי הערים ואת הסגנים שההצעה אושרה, וגם אנחנו נוציא מכתב מסודר.

אנחנו מבקשים לגבי אותם סעיפים שירדו כרגע, שיהיה בירור והחלטה מהירה של המנכ"ל כי אם יצטרכו להביא לוועדה - - -

אל תדאג. זה יגיע לוועדה. אם צריך יהיה – לא נוותר על זה. אני מודה לכם, הישיבה נעולה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:40>