PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 67>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ג באב התשע"ג (30 ביולי 2013), שעה 14:30

<הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
מיכל בירן

רינה פרנקל

>
טלי ארפי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אודי רמר - אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית שטאובר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אייל שני - אגף השכר, משרד האוצר

מירי בן-שטרית - מרכזת בכירה כלכלה ומחקר באגף החשכ"ל, משרד האוצר

יונתן בר-סימן-טוב - משרד האוצר

דוד ימין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

רמי אלרוב - מתמחה, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

דן אורן - עו"ד, משרד המשפטים

לירון מאוטנר-לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

מוני מעתוק - סגן מנהל אגף כח אדם ושכר ברשויות מקומיות, משרד הפנים

ליטל בלומנטל - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

אבי ניסנקורן - ההסתדרות החדשה

מיה פרי-אלתרמן - יועמ"ש אגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

פז גליקמן - יועץ משפטי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

יוליה מלינובסקי - מנהלת תחום חברות, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

יסמין הרמן - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

דרור אטרי - יו"ר ענף הניקיון ותחזוקת מבנים בישראל, איגוד לשכות המסחר

סימה רמתי אסרף - מנהלת המכללה העסקית להכשרה לעובדי ניקיון, איגוד לשכות המסחר

דוד לוי - יו"ר, הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אסף לקשטיין - סגן חשב בקרת שכר, אגף חשבות ע. ת"א, המרכז לשלטון מקומי

אשרת גני-גונן - מנהלת אגף משאבי אנוש והדרכה עיריית כפר סבא, המרכז לשלטון מקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה במש"מ, המרכז לשלטון מקומי

יהושוע ניב - מנהל אגף חשבות ע. ת"א, המרכז לשלטון מקומי

צביה סעדון - רו"ח, מנהלת אגף החשבות עיריית באר שבע, המרכז לשלטון מקומי

ברכה סמו - סגנית בכיר ליועץ המשפטי לעיריית ת"א-יפו, המרכז לשלטון מקומי

מאור ברוש - יו"ר ועדת העבודה, האיגוד הכל ארצי של חברות הניקיון והאחזקה בישראל

יעל גויסקי - עו"ד, יועצת רגולציה וחקיקה, האיגוד הכל ארצי של חברות הניקיון

דנה נותקין פולניצר - עו"ד, הלשכה המשפטית, חברת החשמל

אריה שחם - היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

קרן כהן - סגן ליועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

ברק קרן - עוזר היועצת המשפטית, חברת נמל אשדוד בע"מ, נמל אשדוד

מרטין וילר - רכז תחום עובדי קבלן, קו לעובד

יעקב נר - המשמר החברתי, המשמר החברתי

יעקב סדן - מנהל סיעוד

יגאל אכטנברג - לוביסט, מקורות

רומן גורביץ - לוביסט

אילת סלע-יונדרמן - לוביסטית, השלטון המקומי

ענת כהן

ענת מימון

"חבר המתרגמים" בע"מ

חפציבה צנעני
<הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013>

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013. הצעת החוק הזאת נולדה בהסכמות בין משרד האוצר וההסתדרות. אנחנו נכבד את ההסכמות האלה, גם אם אנחנו לא הכי-הכי-הכי שלמים. לטעמי, זה שבמדינה זה הסכם ובמגזר זה חוק זה לא אי-אי-אי. זה שהעדכון בסוף הדרך לא מוגדר זה לא אי-אי-אי. אבל, אנחנו סומכים על זה שאנחנו נהיה פה בסוף הדרך, ואם נצטרך לעשות את מה שנצטרך לעשות אז נעשה את זה.

נציגי ההסתדרות, כשאתם עושים הסכמים, תעשו אותם יותר מושלמים. אל תעשו אותם מלאים בחורים כמו בגבינה שוויצרית מחוררת. תקדישו יותר זמן ותעשו, ואל תצפו שאנחנו נבוא ונתקן אותם תמיד. גם אנחנו לא בכל דיון רוצים לנצח.
משרד האוצר, יש לכם משהו להגיד?

כמו שאדוני היושב-ראש אמר, ההצעה הזאת היא תולדה של הסכמה בין שר האוצר לבין יושב-ראש ההסתדרות. אנחנו מבקשים מהוועדה אכן לכבד את ההסכמות האלה ובעצם לקדם את הצעת החוק, שתכליתה היא תכלית ראויה לכל הדעות.

מצד השני, השאלה הגדולה היא התקצוב. מה התכנית?

משרד האוצר יביא את הכסף.

תדברי למיקרופון. תצעקי עלינו.

תגידי את שמך, בבקשה.

אני עורכת-הדין טלי ארפי מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. נושא הרשויות המקומיות עלה לדיון בין שר האוצר לבין שר הפנים, וממה שמסרו לנו הנושא הזה בא לידי פתרון.

לא שומעים כלום.

הנושא עלה בשיחה בין שר האוצר לשר הפנים אגב הדיון בהצעת החוק הממשלתית והגיע לפתרון.

מה הפתרון?

בואו ונתחיל בזה: פה כולם לא מדברים ביחד ואף אחד לא מדבר אם הוא לא מרים את היד ומקבל אישור.

אדוני, בבקשה. לפרוטוקול אמור את השם והתפקיד.

אני איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להציף שתי בעיות שאנחנו מזהים בחקיקה הזאת. לפני כן אני רוצה לברך על ההסכם.

אל תברך. עזוב.

הוא הסכם חשוב, ואני רוצה לברך על זה שמשפרים את תנאי העסקתם של העובדים האלו במגזר הזה. זה דבר חשוב.

רק שאנחנו לא נשלם את הכסף.

יחד עם זאת, יישום ההסכם הזה ברשויות המקומיות עולה 209 מיליון שקל בשנה על-פי הערכות שלנו, של מרכז השלטון המקומי. לאורך כל הדרך משרד האוצר סירב לדבר אתנו על נושא שיפוי תקציבי לעניין הזה. זו בעיה ראשונה. לא ברור לנו מאיפה יגיעו המקורות לממן עכשיו את פתיחת ההסכמים ומימון שיפור תנאי העסקתם של העובדים בתחומי השמירה והניקיון. זו הבעיה הראשונה.
הבעיה השנייה שלנו היא שבחקיקה הזאת באים לידי ביטוי הבדלים בין, למעשה, דברים שהמדינה לקחה על עצמה או יותר נכון המדינה עשתה לעצמה הנחות והקלות ביישום של ההסכם הזה, להבדיל מהצעת החוק הזאת שמבקשת להחיל - - -

זו לא בעיה שלך. זו בעיה שלי.

זו בעיה שלנו, כי אנחנו לא מבינים מדוע המדינה, שחתמה על ההסכם הזה מול ההסתדרות, עושה לעצמה הנחות והקלות ביחס לכללים שהיא מבקשת להחיל על הגופים המתוקצבים, ביניהם הרשויות המקומיות.

למה? זו פעם ראשונה? זו פעם ראשונה?

אני מקווה שאחרונה.

תהיה רגוע. לא.

אני לא יודע אם זו פעם ראשונה, אבל - - -

לא. באכיפת דיני עבודה הם רצו להוציא את כל עובדי המדינה מתוך המשחק הזה. משרד האוצר – יש פה רפרנט של האוצר?

תכף הוא מגיע.

מה זה? הוא לא יודע לבוא בזמן?

הוא פשוט מתעכב בישיבה אחרת. הוא כבר מגיע ויתייחס לעניין.

אני אודי רמר - - -

אתה הרפרנט של האוצר?

לא. משרד הפנים.

אני מאגף תקציבים, ותכף יגיע הרפרנט שמטפל בשלטון המקומי.

מה זה "תכף יגיע"? אנחנו צריכים לחכות לו או לא להעביר את הצעת החוק?

לא. עוד ממש - - -

אתה יודע מי דרש את הדיון היום?

אדוני, הוא מגיע עוד דקה. סליחה על העיכוב.

עוד דקה הוא מגיע. הוא מתעכב.

למה אנחנו צריכים לחכות לו? למה הוא לא יודע לבוא בזמן?

ברשותך, כן אתייחס לנושא שהמדינה עושה הקלות בעניינים - - -

לא. אני רוצה לדעת מי משלם וזה הכל. אל תתייחס לכלום. אין רפרנט פה או נציג אוצר?

הוא כבר מגיע. אדוני היושב-ראש, אני מתנצלת. הוא מגיע ממש עוד דקה, והוא יתייחס וירחיב בעניין התקצוב. אני מתנצלת.

אדוני, תוספת קטנה.

שמענו אותך.

יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

אני דרור אטרי, יושב-ראש האיגוד הכל-ארצי של חברות הניקיון. אני גם מצטרף לגיא. אני, בהחלט, מברך על ההסכם. אבל, אני מבקש להסב את תשומת לבו של אדוני לנקודה חשובה מאד. בהסכם הקיבוצי במגזר הציבורי נקבע שהתוספות שנקבעו במסגרת ההסכם יחולו על מזמין השירות. אנחנו רואים גם את ההתנגדות של השלטון המקומי. זה ברור. אבל אתה יודע שמה שלא כתוב גם לא תמיד ברור. בהצעת החוק, כפי שהיא מוצגת כאן כרגע, לא מופיע הסעיף שבהחלט אומר שיש פה דרישה חד-משמעית ממזמיני השירות לשפות את החברות בנושא זה. תודה.

ברור לך שגם אם זה, התוספות, חל על מזמין השירות, אחר כך במכרזים החדשים אתה תצטרך להתייחס לזה שאתה הולך למכרזי רווח. אני לא אומר לך שזה הפסד. אתה תצטרך להתייחס במכרזי רווח לשכר החדש.

אני מציע - - -

אתה מציע – זה בסדר.

לא. יש לי בשבילך הצעה קונקרטית.

עזוב מה שיש לך. ברור לך מה זה?

ברור לי.

אם זה ברור לך, זה בסדר.

ברשותך, אומר עוד מלה. החשב הכללי הוציא הוראת שעה, שכבר מתייחסת לתוספות השכר מה-1/7. אני מציע לאדוני להכליל את הערך השעתי שכך לא יהיו שאלות בנושא של המכרזים, ואז לא נראה מכרזים שהם מכרזי הפסד.

לא נראה מכרזים שהם מכרזי הפסד. אתה יודע למה לא נראה?

אנחנו רואים את זה היום. אני תבעתי את הנהלת בתי-המשפט על כך שהמכרז היה מכרז הפסד.

כל מי שיגיש מכרזי הפסד או לא - - -

נכנס במסגרת של חוק האכיפה.

הוא לא יוכל להתמודד יותר.

אני מסכים אתך, ועדיין יש כאלה שמרשים לעצמם.

הגיע הרפרנט של האוצר? אתה רוצה שנעשה תזמורת או משהו כדי להודיע שהגעת? תסביר לנו מאיפה מגיע הכסף. תאמר לפרוטוקול שם ותפקיד.

אני יונתן ממשרד האוצר. במסגרת חוק ההסדרים האחרון, נעשו מספר צעדים שמפנים מקורות לשלטון המקומי. אנחנו מדברים על חוק נהרי שפינה להם מקורות. היה גם עדכון של נוסחת הארנונה שגם מפנה למרכז השלטון המקומי. להערכתנו, הסכומים האלה עונים על העלויות של השלטון המקומי.
מעבר לזה, אנחנו גם כרגע בדיונים מול משרד הפנים כדי לבדוק פרטנית פר רשות מקומית האם יש מקרים פרטניים שזה עובד אחרת.

העדכון הארנונה זה אומר להחזיר את ההלוואה - - -?

לא. מעבר לזה, יש חלק נוסף.

הרשויות המקומיות יכולות להיות רגועות בקשר למימון?

הסברתי.

לא. לא הסברת מספיק טוב.

לא. תסביר.

אני שואל האם הן יכולות להיות רגועות או שאתה לא יודע. אולי אתה רוצה ללכת ולבדוק.

לא. לפי הבדיקות שאנחנו עשינו, הן יכולות להיות רגועות, כי המקורות שיש להן הם יותר גדולים מהעלות.

אדוני, אתה רוצה להגיד משהו?

לא.

אני רוצה לומר. גם התיקון, שנעשה בחוק נהרי, הפך בסך-הכל את חובת המימון של מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי לרשות. אין זה אומר שמחר בבוקר רוב הרשויות המקומיות לא יממנו את המוכר שאינו רשמי. כולנו מכירים את החיים. לכן, זה לא מפנה מקורות בכלל. אם בכלל, אז במקומות מעטים ובהיקפים כספיים מאד מצומצמים. לכן, בעינינו, זו דמגוגיה לומר שמה שנעשה בחוק ההסדרים מפנה מקורות למימון 209 מיליון שקלים בשנה.
פרט לכך, אני רוצה להזכיר לפרוטוקול שחלק מהשינויים שנעשו בחוק ההסדרים הם שינויים רגעיים שמדברים על תקציב 2013 ו-2014 ומסתיימים בתקציב 2015. לעומת זאת, אנחנו מדברים פה על הסכם פרמננטי, שהרשויות המקומיות יצטרכו לממן אותו מעתה ועד עולה. זה הכל. תודה.

זה קיים רק לרשויות מקומיות?

לא.

זה לא רק.

זה לא רק.

זו המסה הגדולה.

המסה הגדולה היא ברשויות המקומיות. אני לא יודע אם זו המסה הגדולה. אולי זו המסה הגדולה.

אני ממש לא נרגעתי.

אני רגוע.

רשות מקומית צריכה לממן את זה? לממן קבלנים?

כן.

לא. האוצר מממן.

אדוני, אתה רוצה להגיד משהו? לפרוטוקול אמור שם ותפקיד. הם לא מכירים אותך.

אני אבי ניסנקורן, יו"ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות. קודם כל, אני מודה ליו"ר הוועדה שכינס את הישיבה הזאת. זו ישיבה מאד-מאד חשובה. בעיניי, זה החוק הכי חשוב שעובר בשנת 2013. בעיניי, הוא יותר חשוב מחוק ההסדרים. יש פה גם בשורה. אני חושב שזה גם סימבולי שבשבוע שמעבירים את חוק ההסדרים עם גזירות על המעמד החלש פה אנחנו מעבירים חוק עם הטבות למעמד החלש. יש פה 100,000 עובדי ניקיון ושמירה שהחוק הזה עומד להיטיב אתם. לכן, אני חושב שהוא חיוני. חשוב להעביר אותו היום, כי אחרת אנשים פשוט מחכים לשכר שמגיע להם. לדעתי, עם כל הקשיים, עם כל האילוצים וגם עם כל הכבוד לרשויות המקומיות, קודם כל טובת העובדים האלה צריכה לעמוד לנגד עיני כולם. לכן, אני מודה ליו"ר הוועדה שכפי שהוא עמד והעביר את חוק הגברת האכיפה, הוא מעביר עכשיו את החוק הזה, פועל ועוזר לאותם מגזרים.

אתם שקטים לגבי עניין המימון?

אני רוצה להגיד לךָ משהו. אני, בדרכי שלי, מנסה פה להיות פרפקציוניסט ולהוציא חוקים מסודרים ותחומים. מה אני אגיד לך? שהחוק הזה סגור?! קודם כל, במדינה זה הסכם. אתה איחרת, אבל הנציג המקומי אמר: וואלה, תסתכל, במגזר בחוץ זו חקיקה, וזה מהיום ועד בכלל. במדינה זה מהיום ועד 2014 שזה סוף, ואני לא יודע מה יהיה. אני סומך על עצמי שאני אהיה פה בכנסת ושהכנסת לא תתפזר ונסדר את זה. אבל, זה לא בסדר. זה היה בדיוק באכיפת דיני עבודה. אתם השתתם את זה על המגזר הציבורי ופטרתם את המדינה. שנתיים וחצי לא העברתי את החקיקה עד שזה לא חל על המדינה. אני יושב פה, ועבדתי מפה לפה אחרי לילה, מסיבה אחת והיא שאנחנו מדברים באוכלוסיות הכי חלשות באמת שיש. יחד עם זה, זה לא בסדר. וואלה, אתם מחוקקים. אם אתם נכנסים לחקיקה, תעשו את הכל מסודר ומלא. זה ייקח עוד שעה, עוד שעתיים או עוד שלוש שעות. פה גם לא נתתם לי זמן מלא. אם הייתם באים ואומרים "וואלה, חיים, אנחנו לא ממהרים" – תשמע מה אני אומר לך: היה יוצא פה חוק מסודר שזהה לכל המשק הישראלי. אבל, אתם אומרים לי "וואלה, תעשה את זה מהר. אנחנו צריכים את זה. תגמור. האנשים האלה מסכנים. רוצים לעזור". זה לא בסדר. זה נאמר לפרוטוקול. בפעם הבאה: טיפה יותר.

אני יעקב נר, נציג המשמר החברתי, ואעיר הערה קלה.

תעיר. המשמר החברתי – זה בסדר.

זה בקשר להזדעזעות של נציג השלטון המקומי שהביע חשש שהם יצטרכו לספוג משהו מהסכומים האלה. אני גר בעיר, עיר אחת בארץ, שלאחרונה הוציאה כ-600 מיליון שקל, כשלהערכתי לפחות כמה מאות מיליונים זה קוסמטיקה. אני חושב שאפשר להקציב קצת כספים למי שמנוצל. זו ההערה שרציתי להעיר. בקשר להחלטות האלה להוציא 600 מיליון שקל לא נערך שום משאל בקרב התושבים.

זה לא - - -

זה לא קשור.

הוא הביע חששות אימים.

זו הערה שלא במקומה.

אפשר לבקש דיון אצל מירי רגב.

שכר זה שכר. זה - - -

טוב, אז אני מתנצל, ותודה שאפשרת לי להביע דעה.

מאה אחוז. יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

אני מרטין וילר, מרכז תחום של זכויות עובדי קבלן בעמותת "קו לעובד". קודם כל, אנחנו באמת מברכים על הצעת החוק, וזה באמת חוק שגם מכניס הרבה מאד סדר ובהירות ביחס לדברים שהם לא כל כך ברורים לעובדים עצמם. הרי מהרגע שההסכם הזה נכנס לתוקף, אם אני לא טועה, בדצמבר 2012, פונים אלינו אין-ספור עובדים שפשוט לא מבינים האם ההסכם הזה חל עליהם או לא. אני חושב שזה מכניס הרבה מאד סדר. זה מגדיר בדיוק מי זה גוף ציבורי, ומבהיר שעובדי רשויות זה רלוונטי לגביהם, תאגידים רפואיים, אקדמיה וכו'.
אבל, אני כן אשמח לחזור על ההערות שהעירו כאן.

לא. עזוב. יש לנו יום ארוך.

הערה אחת ואני מסיים.

הערה אחת זה בסדר, אבל אם אתה צריך לחזור על כל מה שהעירו זה - - -

אני איאלץ, בצער רב, לעמוד גם לצד חברות הקבלן וגם השלטון המקומי ולשאול שאלה, שאני חושב שהיא השאלה הכי מתבקשת: מי מממן את זה? אם זה חוק שהוא טוב אבל הוא חוק שאין לו מימון מאחוריו, הוא פשוט לא ייושם. צריך להבין את זה.

ייושם, ייושם.

אין סרט שהחוק לא ייושם.

ייושם.

בעזרת השם. תודה.

אני אריה שחם, היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה. אני רוצה להתייחס לשני הדברים. כמו כולם, אני גם שמח על החוק, אבל יש לנו בעיה והיא האפשרות שקבלן יבטל את החוזה תוך 30 יום, כאשר למשל אם אנחנו, כגוף ציבורי שמעסיק בכל רחבי הארץ כ-30 קבלנים, נצטרך תוך 30 יום לעשות מכרזים תוך כדי ביטול חוזים – אנחנו לא נהיה מסוגלים לעשות את זה, מכיון שאנחנו נדרשים לצאת במכרז. צריך לתת תקופת זמן במכרז, וצריך לבדוק את ההצעות. אנחנו חושבים ש-30 יום הם תקופה קצרה, כאשר לדעתנו מרבית הקבלנים ירצו לנצל את החוק כבר לשנות תנאים כאלה ואחרים נוספים, והחוק מאפשר להם דרך קלה לבטל את החוזה ולהשאיר אותנו עם פה פתוח בקטע הזה. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה היא האפשרות, שקראתי כאן בשינויים להצעה, שזה יחול רטרואקטיבית. אני חושב שאם תחולת החוק - - -

לא חל רטרואקטיבית.

לא חל מ-2012?

לא.

אז לא אמרתי שום דבר.

דבר נוסף שהייתי מבקש לציינו לגבי החוק הוא שיש כאן אפשרות לסתירה או אי-התאמה בין העובדה שהשר צריך לחוקק תקנות לגבי החוק עצמו בנסיבות מיוחדות והסעיף החדש, שיש עניין לתקן אותו, סעיף 9, שלמעשה מחיל את סעיפים 3 ו-4 להסכם. אני חושב שגם זה יכול לגרום לבעיה מבחינתנו.

מה באמת בעניין של 30 יום? גם אני תוהה.

אוקיי. סליחה. שמענו אותך. אדוני, רצית להגיד משהו?

רציתי להגיד משהו לגבי רשות שדות התעופה, ואולי לא תאהב לשמוע את זה. אני דיברתי עם מנכ"ל הרשות - - -

זה לא מתואם. מה שאתה תגיד עכשיו הוא יאהב לשמוע אלף ממונים ממה שהוא שמע.

צריך להגיד לפעמים גם דברים קשים. הרי היתה החלטת ממשלה. אני פניתי למנכ"ל רשות שדות התעופה מספר פעמים, כולל ישיבה אצלי בחדר, ולמרות החלטת ממשלה לא יישמתם את ההסכם אצלכם. מנכ"ל משרד התחבורה, משרד התחבורה, פנה אליכם בכתב, ולא יישמתם את ההסכם אצלכם. ברשות שדות התעופה האחים עובדיה פשטו רגל. אני חושב שרשות שדות התעופה היא האחרונה שצריכה לבקש דחיות. צריך מיידית ליישם. עם כל הכבוד, אתם יכולים לא להגיע ל-30 יום – פשוט תתמחרו את זה כמו שצריך מול הקבלן. זה הכל.

אני יכול להשיב?

נגמר.
אם אלה שלא דיברו רוצה לדבר, אז בדקה אחת קצרה רק אם יש להם מה לחדש. אם הם רוצים לחדד, חבל על הזמן. גברתי, בבקשה. לפרוטוקול אמרי שם ותפקיד.

אני דנה, יועצת משפטית מטעם חברת החשמל, ואני רוצה לחדד - - -

לא צריך לחדד. הכל כבר מחודד.

מחודד, ובכל זאת רק להדגיש בפניכם שחברת החשמל היא ספק שירות חיוני וגוף מונחה שב"כ. אם אנחנו חשופים תוך 30 יום לביטולים של כל התקשרויות האבטחה והניקיון, אנחנו בבעיה. אני לא מוצאת סיבה ברורה מדוע אנחנו גם נישא בעלות אבל גם נקבל עלינו את הסיכון של ביטול התקשרויות.

עכשיו יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות יענה גם לך. רציתְ – בבקשה.

כל האנשים פה, בסוף האנשים האלה לא שקופים. אני מדבר עכשיו על חברת חשמל. אני פניתי למנכ"ל חברת חשמל ויו"ר הדירקטוריון של חברת חשמל כבר לפני מספר חודשים, ולא יושם. הוצאנו על זה מכתב, ולא יושם. איימנו בסכסוך עבודה – לא יושם. בחברת חשמל עובדי הניקיון והשמירה לא יכולים לאכול בחדר האוכל עד היום. חברת החשמל היא האחרונה שיכולה לבוא בטענות פה. היא צריכה ליישם מיידית.

אנחנו לא באים בטענות. אנחנו רק מבקשים - - -

טוב. תודה רבה, גברת.

אבל, הם לא מדברים על היישום מיידית.

אני לא הולך לתת לכולם. יש פה יום ארוך. נכון לעכשיו אתם לא מחדשים לי כלום.

אני ניב יהושע.

אתה לא קיבלת רשות דיבור.

הסתכלת עלי, ונראה לי - - -

הסתכלתי. מה לעשות? אני חייב להסתכל על כולם. יש ספקטרום כזה. אדוני, שיושב בסוף שם, תדבר.

אני דוד לוי, נשיא חברות האבטחה. הייתי שותף פה לחוק הזה מתחילת דרכו, ואבי ניסנקורן יכול להעיד על כך. יש שני דברים מפריעים, ואני הייתי גם בפגישה אצל שר האוצר וגם בפגישה אצל החשבת הכללית, ואף אחד לא יודע מאיפה להביא את הכסף.

כמה פעמים אמרו את זה?

אמרו את זה עשרים פעם. אני חוזר על העניין.

אל תחזור על זה.

הדבר השני, שלא כתוב בהצעת החוק, הוא מה ההגדרה של גוף ציבורי והאם רשימה של גופים נתמכים וסטטוטוריים צריכה להופיע פה בתוך החוק.

מאה אחוז.

חיים הבטיח לעקוב אחרי זה. הוועדה תעקוב אחרי זה אם יהיו בעיות?

כן. יוסיפו אותנו גם כמאשרים.

ניב, אדוני, הסתכלתי עליך – דבר.

אני ניב יהושע, עובד עיריית תל-אביב. הטענות, שעולות פה, לגבי הפרקטיקה היומיומית של יישום החוק תוך 30 יום והפסקה – אני לא מקבל תשובה ברורה מנציג ההסתדרות. הסוגיה הזאת עלתה על-ידי רשות שדות התעופה ועלתה על-ידי חברת החשמל. אנחנו חיים את הסוגיה הזאת על בסיס יומי. אנחנו מנסים לתרגם את החוק הזה לביצוע בפועל, וזה הקושי שלנו. איך אנחנו במכרזים קיימים – אני לא מדבר על מכרזים חדשים, שם אין לנו ויכוח אתכם – שיש לקבלן יכולת לסגת מהמכרז? יותר מזה, אני יכול להגיד שבעיריית תל-אביב רוב הקבלנים היום רוצים לסגת מהמכרזים האלה בגלל מה שיש בזכויות עובדי קבלן, בגלל כאב הראש הם חווים אותו. לכן, אנחנו, אנשי השטח, שצריכים ליישם את זה – תנו לנו כלי עבודה. 30 יום להפסיק עבודה עם קבלן, למצוא קבלן חלופי בעולם שאני מחויב במכרז, זה פשוט בלתי ישים. ואז, אני עובר על החוק, ואני לא רוצה להימצא שם. זו הנקודה שצריכים לתת עליה תשובה תפעולית לשטח.

אסביר למה כל כך קצר. יש החלטת ממשלה שהתנאים שהחוק הזה מעגן אמורים לחול על כל מי שדיבר פה ממאי 2012. החלטת הממשלה היתה אמורה לחול עליך, על חברת החשמל ועל רשות שדות התעופה, ופנו לכולם.

השר - - -

אדוני, תסלח לי.

השר - - - באופן כללי.

סלח לי, אדוני. אתה לא רוצה שאני אוציא אותך.

אתם כולכם הייתם צריכים להיערך ליישום במאי 2012 ולא היום. עכשיו, יש פה חקיקה, וגם כולם יודעים שהחקיקה מתנהלת ולא איזה שהוא סוד. אתם צריכים להיערך, ואתם יכולים להיערך כבר מהיום. אתם צריכים לקחת בחשבון שהחוק הזה לא חל רטרואקטיבית. כיון שהוא לא חל רטרואקטיבית והעובדים האלה לכאורה היו צריכים לקבל את זה כבר ממאי 2012, כל דחייה מייצרת מצב שהעובדים לא מקבלים את הזכויות שלהם. בסיטואציה הזאת יש מאזניים של אילוצים; מצד אחד יש אילוץ פרוצדורלי, ומצד שני יש 100,000 עובדים. נכון שהחוק לא מושלם, אבל כשאנחנו ישבנו מול משרד האוצר אמרנו לו: אנחנו לא מסכימים לעוד דחיות. משרד האוצר ומשרד המשפטים, אחרי דיון, קבעו פרוצדורה, אמנם מהירה מאד, שהם חשבו שכל המגזר הציבורי יודע לעמוד בה בשביל שאותם עובדים יקבלו את זכויותיהם. כל דחייה תדחה את זה בעוד 30 יום, ואז העובדים לא יקבלו את - - -

אבל, אבי, נראה לי שלא על זה הם מדברים.

למה? כל דחייה עכשיו – זה לפחות בשלושה חודשים מיידית.

נכון.

אם זה לא עובר היום, נכנסים לפגרה וחוזרים באוקטובר.

אני רוצה להבין, ותתקן אותי האם זה קשור.

אדוני, גמרת להיום. גם אתה, נגמר.

אני מנסה להבין האם אתה כאילו קושר בין הדברים. אני מנסה להבין האם זה אותו דבר או שאלה דברים נפרדים. אני מבינה שיש נקודה אחת של מתי ההסכם חל על רשות שדות התעופה וחברת החשמל, שבזה מאד אהבתי את עמדתך הנחרצת. הם היו צריכים לעשות את זה כבר מזמן, והם צריכים לעשות את זה עכשיו. השאלה, שכן נראית לי לגיטימית ואני לא מצליחה להבין האם היא לא ברת שינוי, היא למה לקבלנים, שעובדים אתם, יש את האפשרות להתנער תוך 30 יום מהמכרזים. את זה אני מנסה להבין.

אסביר. לגבי הלו"ז, זה לא בדיוק ככה. אבל, מה שקורה הוא שאם הקבלנים לא מקבלים שיפוי מחברת חשמל או מרשות שדות התעופה, זה הופך להיות מכרז הפסד. בסוף הכוח הוא בידי הלקוח והוא לא בידי אותם קבלנים. אני לא רואה קבלן שבאים ואומרים לו "נותנים לך עוד כסף" והוא יוצא, למרות מה שנאמר פה. בסופו של דבר, הקבלנים לא רוצים לאבד מקום עבודה. אני לא רואה קבלן שרוצה לצאת מעיריית תל-אביב או קבלן שרוצה לצאת - - -

מה שחשוב הוא שההתקשרות תהיה הוגנת.

סלח לי.

בסופו של דבר, זה לא המצב. רשות שדות התעופה צריכה לשבת ולתמחר. אם היא לא תתמחר או שהיא תעשה משחקים או שתעשה מכרז הפסד, ברור שהוא לא יישאר. זו הסיטואציה. בסופו של דבר, אותם עובדי ניקיון עובדים אצלם בחצרים יום-יום, והם ידעו על החובה ממאי ולא רצו ליישם. לצערי, הגענו לחקיקה, ואני שמחו שיו"ר הוועדה עושה היום את הדיון, כי כל יום זה איחור. נכון שהם יכלו להיערך.

מאה אחוז. אוקיי.

אז מעסיקים צריכים לקחת אחריות נכון להיום. זה הכל.

אנחנו נעבור עכשיו להקראה.

(קוראת את הצעת החוק.)
הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013






הגדרות
1.
בחוק זה –

"גוף ציבורי" – גוף מתוקצב, גוף נתמך ותאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

"עובד של קבלן שירות בגוף ציבורי" – עובד של קבלן שירות, בתחומי השמירה או הניקיון, שמבצע את עבודתו אצל גוף ציבורי, בין שעבודתו מבוצעת בחצרי הגוף הציבורי ובין מחוץ להם;


פה פשוט העלינו מתוך החוק משהו שחוזר על עצמו להגדרה.

ההגדרה מוסיפה גם את הסיעוד. קבלן שירות בהגדרתו הוא גם סיעוד.

כתוב אחר כך.

כתוב: "בתחומי השמירה או הניקיון".

זה לא כתוב.

זה כתוב.

תקשיב. להירגע.

(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

הגדרות
1.
"קבלן שירות" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, בתחומי השמירה או הניקיון;

"תחום השמירה" – תחום שמירה ואבטחה.





החלת תנאי העבודה המוסכמים בתחומי השמירה והניקיון
2.
תנאי העבודה בנושאים המנויים בתוספת ורכיביהם וסכומיהם כפי שנקבעו לפי סעיף 6 (להלן – תנאי העבודה המוסכמים), יחולו לפי הוראות חוק זה לגבי העובדים של קבלן שירות בגוף ציבורי.





תחולתו של תנאי עבודה מיטיב
3.
עובד של קבלן שירות בגוף ציבורי, שחל לגביו מכוח דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תנאי עבודה המיטיב עמו לעומת תנאי מתנאי העבודה המוסכמים – יחול לגביו תנאי העבודה המיטיב.





התקשרות של גוף ציבורי
4.
גוף ציבורי המתקשר עם קבלן שירות יכלול בהסכם ההתקשרות הוראה שלפיה קבלן השירות יחיל על עובדיו, שהם עובדים של קבלן השירות בגוף הציבורי, תנאי עבודה שלא יפחתו מתנאי העבודה המוסכמים.





הודעת גוף ציבורי
5.
גוף ציבורי ימסור לקבלן שירות, טרם ההתקשרות עמו, הודעה בדבר היותו גוף ציבורי לפי חוק זה ובדבר הוראות חוק זה החלות עליו כגוף ציבורי ועל קבלן השירות ועובדיו.


בסעיף 6 – קביעת תנאי העבודה המוסכמים – יש שינוי נוסח.

(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

קביעת תנעי העבודה המוסכמים
6.
(א)
בסעיף זה "ההסכם" – ההסכם שנחתם ביום כ' בכסלו התשע"ג (4 בדצמבר 2012) בין מדינת ישראל להסתדרות העובדים הכללית החדשה.



(ב)
שר האוצר יקבע, בצו, פירוט של רכיבי תנאי העבודה בנושאים המנויים בתוספת וסכומיהם, בהתאם לאמור בסעיפים 4 ו-5 להסכם. בצו ייקבעו גם מנגנוני העדכון של הרכיבים והסכומים, בהתאם לסעיפים האמורים בהסכם; צו כאמור יותקן עד ליום כ"ו באלול התשע"ג (1 בספטמבר 2013) והוראותיו יחולו מאותו מועד.

"באישור ועדת העבודה והרווחה".

אבל, זה - - -

"באישור ועדת העבודה והרווחה".

לא. בעצם, הצו חוזר על ההסכם.

אז אין לו בעיה בכלל. אם אנחנו מאשרים אותו פעם אחת, נאשר אותו שבע פעמים. להוסיף: "באישור ועדת העבודה והרווחה".

את סעיף (ג) אנחנו מורידים, כי קבענו מועד להתקנת הצו.

(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

קביעת תנאי העבודה המוסכמים
6.
(ד)
עודכן אחד מהרכיבים או מהסכומים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם להוראות ההסכם, או שונה ההסכם בעניין הנוגע לתנאי עבודה, רשאי שר האוצר לפרסם, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה את הצו האמור באותו סעיף קטן, לפי העדכון או השינוי כאמור.



(ה)
שונה ההסכם לגבי נושא המנוי בתוספת, רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה לשנות את התוספת לפי השינוי האמור.

יש לי שאלה על משהו שלא הבנתי.

סלח לי. תשאל אחר כך בסוף.

(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

ביצוע
7.
שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה.

לא שמעתי. מה הוספתם?

פשוט הוצאנו את העניין של התוספת, ושוב אמרנו, ואני מקריאה משהו שונה: "רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, לעדכן את התוספת לפי השינוי כאמור".

בסדר.

(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

ביצוע
7.
שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה.

גם ב-(ד) זה "רשאי"?

כן, גם (ד) זה "רשאי".

(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

תיקון החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
8.
בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע"ב-2011 –



(1)
בתוספת השנייה, בחלק (ג'), אחרי פרט (16) יבוא:

"(17) תשלומים לפי חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013, בנושאים המנויים בפרטים 1 ו-3 שבתוספת לחוק האמור";


למעשה, פה אנחנו מאפשרים הטלת עיצום כספי על קבלן השירות בהפרה שקשורה לנושאים של השכר והפרשות לקופת גמל.
(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

תיקון החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
8.
בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע"ב-2011 –



(2)
בתוספת השלישית, אחרי פרט (18) יבוא:

"(19) תשלומים לפי חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013, בנושאים המנויים בפרטים 1, 3, 4, 5 ו-7 שבתוספת לחוק האמור".


בעצם, התוספת השלישית היא אפשרות של תביעה אזרחית – תביעה אזרחית של העובד – כלפי מזמין השירות, וגם יש אפשרות להטיל עיצום כספי על מזמין השירות לגבי הפריטים שמופיעים גם בתוספת השלישית וגם בתוספת השנייה שזה הנושא של שכר והפרשות לקופת גמל.
(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

הוראות מעבר
9.
לעניין התקשרות של גוף ציבורי עם קבלן שירות בתחומי השמירה או הניקיון שנערכה לפני יום תחילתו של חוק זה, יחולו הוראות אלה:



(1)
החל ביום כ"כ בחשוון התשע"ד (1 בנובמבר 2013) או מיום ה-1 בחודש שבתום 75 ימים מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר (להלן – היום הקובע), יראו כל חוזה קיים כאילו כלולה בו הוראה כאמור בסעיף 4.


למעשה, פה רצינו שיום התחילה יהיה ה-1 בחודש, כדי שלא תהיה בעיה עם תשלומים ושזה לא יחול באמצע חודש. הנוסח הקודם היא: "75 ימים". לכן, כיווננו פחות או יותר לאותו מועד שזה יהיה בסביבות ה-1 בנובמבר או 75 ימים לפי המאוחר מביניהם.
הוראות מעבר
9.
לעניין התקשרות של גוף ציבורי עם קבלן שירות בתחומי השמירה או הניקיון שנערכה לפני יום תחילתו של חוק זה, יחולו הוראות אלה:



(2)
הוראות סעיף 2 יחולו מהיום הקובע ואילך לגבי עובדים של קבלן שירות בגוף ציבורי המבצעים את עבודתם בהתאם לחוזה קיים, לרבות בהתאם לחוזה קיים שתוקן, שתקופתו הוארכה או שמומשה זכות ברירה הכלולה בו.



(3)
(א)

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד היום הקובע יהיה רשאי כל אחד מהצדדים לחוזה קיים להודיע לצד השני על ביטול החוזה; ההודעה תיכנס לתוקפה בתום 30 ימים ממועד נתינתה, ובלבד שהביטול הוא בשל החלת הוראות חוק זה; על חוזה שניתנה הודעה על ביטולו כאמור לא יחולו הוראות פסקאות (1) ו-(2);




(ב)
על אף האמור בכל דין ביטל כאמור בפסקת משנה (א) לא ייחשב הפרת חוזה;




(ג)
בוטל חוזה באמור בפסקת משנה (א), חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על-פי החוזה, ואם ההשבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל;


הסיפא של סעיף 4 מדברת על היום קובע, התחולה של התיקון. כלומר, התיקונים יכולים להיערך רק עד היום הקובע? זו היתה הכוונה?

כן.

אוקיי.

(ממשיכה לקרוא את הצעת החוק.)

הוראות מעבר
9.

לעניין התקשרות של גוף ציבורי עם קבלן שירות בתחומי השמירה או הניקיון שנערכה לפני יום תחילתו של חוק זה, יחולו הוראות אלה:



(4)
עד היום הקבוע לא יערוך גוף ציבורי כל תיקון בחוזה קיים, לא יאריך את תקופתו, ולא יממש זכות ברירה הכלולה בו, אלא אם כן תוקן החוזה כך שיכלול הוראה כאמור בסעיף 4 שתחול על כל חלקי ההתקשרות בין הצדדים לחוזה הקיים ותיכנס לתוקפה ביום הקבוע, אלא אם כן הסכימו הצדדים כי היא תיכנס לתוקף במועד מוקדם יותר;



(5)
על אף הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, לא יראו כהפרה של ההוראות לפי אותו חוק, הכללה בחוזה קיים של הוראה כאמור בסעיף 4, ובכלל זה שינוי של שווי ההתקשרות, וכן מימושה של כל זכות ברירה מכוח החוזה הקיים, כפי שתוקן כאמור;



(6)
גוף ציבורי ימסור לקבלן השירות שעמו הוא קשור בחוזה קיים, בתוך 10 ימים מיום תחילתו של חוק זה, הודעה בדבר היותו גוף ציבורי לפי חוק זה ובדבר הוראות החוק החלות עליו כסוף ציבורי ועל קבלן השירות ועובדיו.

תוספת

1.
שכר עובד ניקיון ואחראי ניקיון ושכר עובד שמירה ואחראי שמירה.

2.
מענק מצוינות.

3
הפרשות לקופת גמל לקצבה.

4.
קרן השתלמות.

5.
דמי הבראה.

6.
סבסוד ארוחות במזנון במקום העבודה.

7.
שי לחגים ומתנה בטובין.

מאה אחוז. אנחנו נעשה צעד נוסף על מנת לנסות ולעזור לעובדי הניקיון והשמירה – אנחנו נעלה את זה להצבעה. מי בעד – ירים את ידו? יש שלושה ח"כים שנמצאים פה ויש להם זכות הצבעה. את מחליפה את חבר הכנסת מיקי רוזנטל?

לא. אני חברה בוועדה.

וואלה? את צריכה לבוא לפה יותר.

נכון, אני באמת מבלה יותר בכספים.

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין
הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013, נתקבלה.

כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה, והם שלושה במספר, אישרו את הצעת החוק הזאת לקריאה השנייה והשלישית.

אני מקווה שמחר נספיק להעביר את זה במליאה בקריאה השנייה ובקריאה והשלישית ושזה ייתן מענה חלקי לעובדי הניקיון והשמירה.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:05.>