PAGE
3
ועדת הכלכלה
07/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 77>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, א' באלול התשע"ג (07 באוגוסט 2013), שעה 10:10

<1. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 2(10)(ד) לפרק ב' תקינה - סעיף 10 (ב2) לחוק התקנים>
<2. הצעת חוק התקנים (תיקון מס'...), התשע"ג-2013 (מ/768)
[פרק ב' - תקינה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013]>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רונן הופמן

יצחק וקנין

חנא סוייד

דוד צור

איילת שקד
מיכל בירן

>
שר הכלכלה נפתלי בנט
עמית לנג - מנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה

שירה קוה - דוברת משרד הכלכלה

דנה מזרחי - דוברת שר הכלכלה, משרד הכלכלה

שי לינדנר - יועץ שר הכלכלה, משרד הכלכלה

עמית פריסקו - יועץ שר הכלכלה, משרד הכלכלה

לירון פרידמן - עוזרת דוברת שר הכלכלה, משרד הכלכלה

מיכאל אטלן - יועץ משפטי, משרד הכלכלה

יובל אביעד - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

גרישה דייטש - המנהל הממונה על התקינה, משרד הכלכלה

גילי מאי - יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה, משרד הכלכלה

יאיר זילברשטיין - רכז תעשיה באגף תקציבים, משרד האוצר

נעם שטרן - רפרנט תעשיה באגף התקציבים, משרד האוצר

עמית שטאובר - עורך דין לשכה משפטית, משרד האוצר

עדנה הראל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

זמר בלונדהיים - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ענת זוהר - ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

נעמה שחל - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רן כהן - יושב ראש מכון התקנים

דני גולדשטין - מנכ"ל, מכון התקנים

יעקב וכטל - משנה למנכ"ל, מכון התקנים

מרדכי שיף - יועץ משפטי, מכון התקנים

יורם סמואל - יועץ משפטי חיצוני, מכון התקנים

ורד אורן - מנהלת תקשורת ויחסי ציבור, מכון התקנים

יורם יוסף נדלר - יו"ר ועד עובדים, ועד עובדי מכון התקנים

דוד הוכברג - ועד עובדים, מכון התקנים

חיים קרצר - ועד עובדים, מכון התקנים

סמי שלום - ועד עובדים, מכון התקנים

בונדי רוני - מכון התקנים

יעל שילוני - לוביסטית, מכון התקנים

אלה בודמן - כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים

ליאת לב - קצין מדור חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

איילת לוי - עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

מוריה שי - מתמחה בלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

שרון גוטמן - עו"ד שרות המזון, משרד הבריאות

יוסף טמלר - מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

זיו רדומסקי - בעל עסק יבואן צעצועים

ג'פרי צביבל - מנכ"ל אור בל, חשמל נורות

אמיר חייק - מנהל כללי, התאחדות התעשיינים

יהודה הימן - סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים

אייל פרובלר - מנהל תחום התקינה, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

עליזה שביו - בעלים איי אנד סי לילדים, נציגי תעשיינים

שמעון הניג - נציג יבואנים קטנים ובעלים חב' בובימה

אילן כהן - דירקטור טכני, איי.טי.אל בדיקת מוצרים

דרור שמרת - מנהל חב' פוקסמיינד (משחקי מחשבה)

שמואל גאנדלמן - סמנכ"ל שיווק, סינרג'י כבלים ייצור ושיווק כבלי כוח

ליאור יעקובסון - חבר הנהלת ענף הצעצועים

מאיר קלוגהפט - יו"ר ענף הצעצועים

עמליה ניימן - מנהל עמליה ניימן - ילדים סטור

שחר דגן - מנהל ייצור, טוטנאור ציוד לבתי חולים

אורי לעדן - מנכ"ל סולמות חגית ייצור שיווק וייבוא סולמות לשימושים תעשייתיים

צביקה דוידי - יועץ אסטרטגי, יזם,

אתי פלר - מנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

רויטל סוסובר - סמנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

מיכאל ברון - מנהל מחלקת בטיחות המוצר, מעבדות חרמון

אופיר גמליאל - מנכ"ל איי.טי.אל בדיקת מוצרים

זיו לזר - מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדות בוני הארץ

אהוד פלג - מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

ירון לוינסון - מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות

דורון רותם - יו"ר, ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל

משה יחזקאל - חבר הנהלה, ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל

אמיר ירון - סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

שי בירן - יועץ כלכלי לאגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

איתן אביבי - יושב ראש, איגוד ארצי למסחר

רומן גורביץ' - לוביסט, לשכת התיאום, הארגונים הכלכליים

אתי בנדלר
מיכל צוקר – מתמחה

לאה ורון

רמי בן שמעון
<1. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 2(10)(ד) לפרק ב' תקינה - סעיף 10 (ב2) לחוק התקנים>

רבותי, בוקר טוב. בוקר טוב גבירותי ורבותי, כבוד השר ידידי השר בנט, רבותי חברי הכנסת שנמצאים כאן, המנכ"ל עמית לנג, ראש מכון התקנים רן כהן והמנכ"ל דני גולדשטיין, מר נדלר פה וגם נציג האקדמאים. אבי ניסנקורן לא נמצא אבל אני רואה את אמיר ירון נציג ההסתדרות. חברים ואורחים.

אנחנו שבים ודנים היום ברפורמה במכון התקנים לאחר שפוצלה מחוק ההסדרים לפני שבועיים, לאחר שחברי הכנסת של הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה הביאו לפיצול הרפורמה בגלל הביקורת שהייתה לנו עליה.

דרשתי ממשרדי הכלכלה והאוצר, ממכון התקנים וההסתדרות להגיע להסכמות על הסעיפים שהיו במחלוקת. בשבועות האחרונים ובפרט בימים האחרונים היה רצון טוב מאוג משני הצדדים. שוחחתי עם כל הגורמים. ניסוח ההסכמות עוד בוצע אתמול עד כמה דקות לפני חצות.

אני חושב שכולם הבינו מה אפשר להשיג והגיעו להסכמות מאוזנות ומבטיחות, מצד אחד, את השמירה על המהות של הרפורמה, שאני מקווה באמת שתביא ליצירת תחרות וירידת מחירים. ומצד שני, תהליך שקוף שמטרתו שמירה על בטיחות הציבור – אנחנו לא רוצים לראות כמובן את השווקים שלנו מלאים במוצרים מסוכנים שלא עומדים בתקנים המחייבים.

אני מודה לשר בנט, לעמית. אני מודה פה לאנשי האוצר, יוני זילברשטיין. אני מודה לאנשי המכון, להנהלה ולנציגי העובדים. אני מודה לנציגי ההסתדרות ולכל מי שעשה בעבודה כי המטרה היא מטרה משוטפת לכולנו: אנחנו רוצים יעילות, אנחנו לא רוצים ביורוקרטיה מוגזמת, אנחנו רוצים מצד שני בטיחות ואיכות.
אדוני כבוד השר, ברשותך, אם אתה רוצה להוסיף מילה או שאני אפתח את הדיון.

לא. נצא לדרך. יש עבודה – בוא נגמור את זה.

אדוני, אשמח לקבל את מה שסוכם אתמול בלילה כדי שאוכל לעיין בזה תוך כדי דיון, שמה יהיו לי הערות משפטיות בנושא.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת, אני רוצה להודיע שמה שאמרתי בישיבה הקודמת בבקשה לגבי סעיף 2א(ד) להצעה בעמוד 26, שאישור מעבדה יהיה ממעבדה מאושרת – אני מבטל את הבקשה שתהיה מעבדה מאושרת בגלל שאנחנו רוצים להשאיר את שיקול הדעת לשר בלי המגבלה הזאת. כמו שכתוב עכשיו.

נרשם, אני מודה לך.

כמו שאמרנו, הזמן קצר והמלאכה מרובה, הפועלים לא עצלים אבל בעל הבית – חוץ מבעל הבית למעלה, מי בעל הבית למטה?

הציבור.

אנחנו הצבענו על חלק מהדברים והייתי רוצה שנתרכז - - -

בבקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 2(10)(ד).

אני אסביר בתמצית: זאת הערה כמעט טכנית, אבל חשובה. אנחנו מבקשים רביזיה שהמפקחים בשווקים לא יחויבו ללבוש מדים כי זה מעקר את יכולת הפיקוח שלהם – הם רוצים לבוא בצורה נסתרת לבדוק מוצר. אם הם באים עם מדים אז החנות כבר יודעת להיערך.
כל התפיסה שלנו בכלל ברפורמה היא להעביר הרבה יותר משקל לבדיקה בשווקים על חשבון הבדיקה בדרך כדי להפחית את הביורוקרטיה.

זה הגיוני לחלוטין. מה אנחנו צריכים לעשות בנושא? רק לאשר את זה?

קודם כל להעלות להצבעה – אם הסעיף נפתח מחדש אז אפשר - - -

יפה, אני מעלה להצבעה את הבקשה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הבקשה לדיון מחדש – פה אחד
הבקשה לדיון מחדש נתקבלה.

פה אחד.

רן, אתה לא חבר כנסת. אני צריך להזכיר לך את זה? פבלוב – רפלקס מותנה.

זה נצרב בתודעה.

אני רואה שמהמשטרה מבקשים להתייחס לבקשה לדיון מחדש על הנושא.

בבקשה גברתי, זה צריך להירשם בפרוטוקול.

הוסכם על דעת היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים ידבר בעניין הזה, שהמפקחים יהיו חייבים בלבישת מדים כאשר יש להם סמכויות אכיפה, סמכויות פליליות. כאשר הם משתמשים בסמכויות המנהליות שלהם שהן סמכויות פיקוח – הם יהיו חייבים בענידת תג זיהוי.
זה לא שהם יהיו פטורים מלבישת מדים. כאשר הם מפעילים את הסמכויות הפליליות שלהם – חקירה, תפיסה וחיפוש – הם יהיו חייבים בלבישת מדים מן הטעם שצריך לשמור על האזרחים שעומדים מול אותם פקחים.

ההערה מקובלת. תודה רבה.

אתמול הייתה לנו ישיבת הכנה עם נציגי הממשלה שהעלו את העניין הזה במסגרת אותה ישיבה. יש כאן בעצם עמדה חדשה לגבי מכלול החוקים בהם יש סעיפים של עיצומים כספיים או של סמכויות מנהליות.
היו התפתחויות בחקיקה. בחלק מהחוקים נאמר שכאשר מפקח מפעיל את סמכויותיו – הוא צריך ללבוש מדים, לענוד תג זיהוי וגם שיוכל להציג תעודה לפי דרישה. כך זה תמיד כשיש לך סמכויות חקירה פליליות.

כשיש סמכויות מנהליות בלבד, יש מקרים שזה מופיע בחקיקה ויש מקרים שזה לא מופיע בחקיקה. נאמר לי שממש בשבוע החולף הייתה ישיבה אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) וסוכם שם שלעניין סמכויות מנהליות, מכאן ואילך, לא תהיה חובה ללבוש מדים.

אמרתי להם שאני לא מתכוונת ברגע בלחץ הזמן, כי לא היה לי מתי לבדוק את העניין ולגבש מדיניות, לגבי החוק הספציפי הזה אני לא אפריע, זאת אומרת, אני לא אעיר הערות, אני אקבל את זה כפי שהם מציעים אבל שיהיה ברור שאין בכך כדי לקבוע את עמדתי לגבי החוקים הבאים, לרבות לעניין החוק להגנת הצרכן – שאדוני השר ביקש להחיל עליו רציפות דיון – שגם שם יש סמכויות למפקחים של המשרד ושל הרשות להגנת הצרכן שיש להם הרבה מאוד סמכויות מנהליות, ושם נבדוק אם ראוי או לא ראוי ללבוש מדים.
אמרתי להם שמדים זה לאו דווקא חליפה עם עניבה – זה יכול להיות גם טי-שירט עליה כתוב מאיזה משרד אתה נשלח. אז צריך לבדוק את העניין הזה.

אפשר חולצה כחולה עם שרוך לבן.

מה אני יכול להגיד? יש לו זכות דיבור: השומר הצעיר, חבר כנסת. מה אני אעשה לו?

אז כרגע אני ממליצה לוועדה לקבל את זה אבל מאוד יכול להיות שבחוק הבא אני אבקש לקיים דיון יותר מפורט בנושא.

את המודל הזה הכנסת חוקקה בוועדה אחרת לפני שבועיים בחוק הסופרים, כלומר זה לא איזה תקדים.

בסדר. רבותי, את הוויכוחים האלה אנחנו נמשיך.

אם אין הערות נוספות, אני מציעה שעכשיו הוועדה תצביע על הנוסח שיובל יקרא - - -

האם להמשיך מאמצע העיצומים הכספיים, שם הפסקנו, או דרך פקודת - - -

קודם נגמור את הרביזיה.

אני אקרא את כל הסעיף כדי שזה יהיה משולב, בעמוד 11 בנוסח שפרסמנו היום. זאת התוספת של הרביזיה:

"(ב2)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; על אף האמור, מפקח שלא הוסמך בסמכויות לפי סעיף (ב1), אינו חייב בלבישת מדים;".

תוספת נוספת נמצאת הסעיף (5) של הרביזיה והיא אומרת כך:
"(5)
משטרת ישראל הודיעה , לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה – פה אחד
נוסח הרביזיה נתקבל.

פה אחד אושר.

<2. הצעת חוק התקנים (תיקון מס'...), התשע"ג-2013 (מ/768) [פרק ב' - תקינה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013]>

אנחנו ממשיכים. אנחנו אישרנו חלק גדול מהסעיפים והגענו לנושא שעליו היו המחלוקות והגענו להסכמים. השאלה היא אם אני עובר לקריאה, עורכת הדין בנדלר, או שקודם כל יש מספר הערות כלליות בנושא?

עורך הדין אביעד ביקש לדעת אם נחזור אחורה. אני מזכירה שיש עוד הגדרה אחת בסעיף הראשון ולאחר מכן סעיפים נוספים בפרק של הליכי האכיפה המנהליים שהפסקנו בו באמצע ועברנו לפקודת הייבוא והייצוא.
אני מציעה לאדוני להמשיך עם פקודת הייבוא והייצוא. אני מניחה שזה גם עיקר העניין של הקהל שיושב כאן. אחר כך נחזור אחורה להשלים את כל מה שהוועדה טרם אישרה.

אנחנו רוצים להגיע אל הדבר המרכזי שבו היה סלע המחלוקת שאותו אני מאמין שברצון הטוב ובחוכמה הקולקטיבית פתרנו ולכן נלך לנושא של הייצוא והייבוא.

אני פותח ומבקש, יש לי מספר דוברים ואני אקרא אותם לפי הסדר הזה. ברשות דיבור: רן כהן, יושב-ראש מכון התקנים, בבקשה.

את מה שרציתי אמרתי.

אופיר גמליאל, מנכ"ל חברת ITL – מה אתה רוצה להגיד לטובת העניין?

אני מנכ"ל חברת ITL הידועה בעולם כ- Israel Testing Laboratoriesואנחנו גם מעבדה מאושרת של משרד הכלכלה. לפני שהחוק יוצא, אני רוצה לומר שיש אלטרנטיבות שלא הוצגו בפני השר והמון גופים במדינה לא יודעים עליהם מפני שלא מאפשרים להם לדעת וגם בפני מר טרכטנברג לא הוצגו האלטרנטיבות.
מעל 21 שנים אנחנו משרתים את התעשיינים הישראליים, אנחנו מוסמכים על-ידי הרשות האמריקאית להסמכת מעבדות ואנחנו פועלים תחת ISO 17025 תחת Memorandum of understanding של מדינות.
התעודות שלנו מוכרות בכל העולם מזה 21 שנה - - -

סליחה, תוריד את התעודות, זה לא המקום כאן. אני רוצה להבין: האם אתה אומר שיש לך מכון תקינה אלטרנטיבי? אני לא מבין מה אתה רוצה להגיד, מה אתה מבקש?

אני מעבדה מאושרת של משרד התמ"ת והתעודה הזאת ריקה מתוכן מכיוון שמכון התקנים לא מכיר במעמד שלנו. מכון התקנים מפלה אותנו מול מעבדות בינלאומיות. אני מוסמך - - -

עזוב, תוריד את התעודות, הבנתי. תסיים בבקשה.

אני מוסמך ובכל העולם מקבלים את התעודות שלי. בארצות הברית אנחנו מוסמכים על-ידי ה-FCC האמריקאי;DCC היפני; NAT האוסטרלי; Industry Canada ו- TÜV Rheinlandהגרמנית שמכון התקנים מקבל את התעודות שלה. אנחנו מעבדה מוסמכת שלהם - - -

מר גמליאל, קודם כל אני מבין: אתה מדבר מדם לבך. יושב פה השר בנט - - -

אנחנו חווים חסמים גם בייצוא ואף אחד לא העלה את זה לפני השר.

מר גמליאל – אתה סיימת את דבריך - - -

אני רוצה להבהיר: כשנתתי לממונה על התקינה שיבוא לוועדה, בקשתי שיעברו לשר, אבל חוסמים אותנו והגיע הזמן לעשות סדר פה.

אז קודם כל, אני אומר לך: השר לא חסום - - -

השר צריך לדעת מזה.

השר לא חסום - - -

בענף הייצוא אנחנו נחסמים וגם בייבוא. ויש לנו מעמד לאומי - - -

קיבלת את - - -

לא נותנים לנו להיכנס להסכם הדדי בין 60 מדינות מכיוון שאומרים שאין לנו מעמד לאומי - - -

אדוני, אתה רוצה שאני אוציא אותך? שמענו, אני מכבד אותך - - -

21 שנים אנחנו חברה - - -

עוד מילה אחת, אדוני, אתה תצא החוצה.

עכשיו הבנו, יושב פה השר – תן לו את החומר, תן לי את החומר, בלי דרמות. אני אישית אבדוק את זה.

גם אני.

השר יבדוק את זה ואנחנו נחזור אליך. אני מבקש, רן כהן, שאתה תבדוק את זה. תודה רבה.

מר יורם נדלר, יושב-ראש ועד העובדים של המכון, בבקשה.

כרגע אין לי מה לי מה הוסיף.

תודה רבה.

סמי שלום, ועד האקדמאים.

אין לי כרגע - - -

אותו דבר.

עליזה שביו, איפה את? את רוצה לדבר עכשיו או אחר כך?

אחר כך, תודה רבה.

אחר כך. אני מבין שהייתה התקדמות בשיחה שלך. יישר כוח.

אני אדווח.

דרור שמרת, מנהל חברת פוקסמיינד, אתה רוצה לדבר עכשיו? אחר כך, לגופו של עניין.

שמעון הניג – גם אתה אחר כך?

אני מתלבט – אדבר אחר כך.

רבותי, אם אף אחד לא נרשם לדיבור, אנחנו מתקדמים. עורך הדין אביעד, יוני, אנחנו מתקדמים בסעיף, בבקשה.

עמוד 26.

אני אקרא מסעיף 2א:

"ייבוא טובין שחל עליו תקן רשמי
2א.
(א)
בסעיף זה –

"הממונה על התקינה" ו"תקן רשמי" – כמשמעותם בחוק התקנים, התשי"ג–1953 (להלן

– חוק התקנים);

"טובין" – לרבות טובין שהוא גם מצרך לפי חוק התקנים;

"מפר אמון" – כמשמעותו בסעיף קטן (ו).

(ב)
בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיף 2, הוראות שיקבע השר בצו פיקוח בדבר


הסדרה של ייבוא טובין אשר מחייבות בדיקת התאמה לדרישות תקן רשמי, כולן או


חלקן, יחילו חובה להגשת תצהיר בדבר התאמת הטובין לדרישות התקן הרשמי החל עליו,

ובנוסח שיורה הממונה, ולא יחילו חובה להמצאת אישור בדבר התאמת הטובין לדרישות

תקן רשמי.

(ג)
נוסף על חובת הגשת תצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר, בהתייעצות עם

הממונה, לקבוע תנאים נוספים בצו הפיקוח להסדרה של ייבוא טובין; הממונה רשאי

להורות בהנחיותיו את אופן בדיקת התנאים הנוספים שקבע השר.

(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע בצו פיקוח חובה להמצאת אישור

מעבדה על התאמת הטובין לתקן רשמי החל עליו, אם הודיע לו הממונה כי מטעמים של

שמירה על שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם, או על איכות הסביבה, יש לדרוש הוכחת

עמידתו של הטובין בדרישות תקן רשמי לרבות בדיקת התאמתו לתקן רשמי; האישור

ובדיקת ההתאמה יבוצעו באופן שהממונה הורה בהנחיות; קביעת השר והנחיות הממונה

ייקבעו בשים לב למדיניות הנוהגת לגבי בדיקת התאמה החלה על טובין דומה במדינות

מפותחות עם שווקים משמעותיים ועמדת הגורמים הנוגעים בעניין, ככל שתוגש לממונה".

הסיפא שקראתי עכשיו, זאת תוספת של המגעים האחרונים מול ההסתדרות.

אני מודה לך. הגענו עד פסקה (ה), אנחנו עוצרים כאן? תמשיך הלאה.

"(ה)
הנחיות לפי סעיף זה יתפרסמו באתר האינטרנט של המשרד.

(ו)
הממונה רשאי לקבוע כי מי שייבא טובין או מבקש לייבא טובין הוא מפר אמון,

לתקופה שקבע ואשר לא תעלה על שנה מיום קביעתו וכן רשאי הוא נוסף על האמור

בסעיף קטן (ג), לקבוע דרישות בדיקה נוספות או אחרות ובכלל זה, דרישת ערובה, והכל -

ובלבד שהודיע למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון כי הוא מפר אמון, ונתן לו הזדמנות

סבירה לטעון את טענותיו; בסעיף זה, "מפר אמון" – מי שמייבא טובין או מבקש לייבא

טובין שנוכח הממונה כי התקיים לגביו אחד או יותר מאלה:


(1)
ייבא טובין או ביקש לייבא טובין על יסוד מידע כוזב או שגוי לרבות


באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים;


(2)
הפר לדעת הממונה תנאי מן התנאים לייבוא הטובין לפי סעיף קטן (ג) או


חדל מלקיים תנאי כאמור והממונה סבר כי מפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה


של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;


(3)
הפר הוראה מהוראות הפקודה או צו פיקוח או של חיקוק אחר החל


בעניין ייבוא של טובין או הפר הוראה על פי כל אחד מהם, וסבר הממונה לגביה


כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההוראה שהופרה יש יסוד סביר


לקבוע כי הוא מפר אמון; בפסקה זו, "הוראה שהופרה" – מי שנקבע לגביו בהליך


שיפוטי או מנהלי לפי דין שהפר הוראות דין, לעניין זה, "הליך" – לרבות סעיף


14 לפקודה.

(ז)
השר יקבע הוראות לעניין דרישת הערובה ממפר אמון לפי סעיף קטן (ו), ובין

השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

(ח)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), הממונה רשאי להורות כי ייבוא טובין שחל

עליו לראשונה תקן רשמי יחויב בבדיקת התאמה לדרישות תקן רשמי החל עליו לתקופה

שלא תעלה על שנה מיום תחילת תוקפה של הכרזתו לפי סעיף 8(ג) לחוק התקנים, אלא

אם הוחלה בתוך תקופה זו חובה להגשת תצהיר כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג); על

אף האמור, רשאי השר לקבוע, בדרך הקבועה בסעיף קטן (ב), כי על טובין שחל עליהם

לראשונה תקן רשמי תוחל חובה להגשת תצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) ובתנאים והנחיות

לפי סעיף קטן (ג), ככל שיקבעו.


(ט) דין הוראת הממונה לפי סעיף קטן (ח) כדין קביעה בצו פיקוח של חובה להמצאת


אישור מעבדה על התאמת הטובין לתקן רשמי החל עליו ויחולו עליה הוראות סעיף קטן

(ד); הוראת הממונה תפורסם ברשומות.".

סיימנו?

זה טעון הסברים.

מי נותן את ההסברים?

תלוי בשאלה, אבל אני אסביר. הסעיפים שקראתי מדברים על הסדרה של ייבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי. בדיון הקודם הסברתי את הרפורמה שנדרשת בהצעת החוק הזאת שנובעת מההסדרים בדין האירופי, לגבי הדירקטיבות האירופיות ואיך אימצנו, פחות או יותר, את הדין האירופי לתוך ההסדר הזה עם התאמות לדין הישראלי.

טובין שמגיעים למדינת ישראל, ייקבע בצו הפיקוח שהם נדרשים לתצהיר, אבל הם לא יידרשו לתצהיר בכל תנאי. יש תנאים מיוחדים שבהם מדובר על פגיעה, למשל, בבטיחות הציבור, בריאות הציבור או איכות הסביבה, אז הממונה על התקינה ימליץ לשר שפה צריך לבקש בדיקת התאמה לתקן רשמי והשר יהיה חייב – רשאי בלשון חייב למעשה – לחוקק בתוך צו הפיקוח את הדרישה לאישור התאמה לתקן רשמי.

בנוסף, גם כשאנחנו מדברים רק על תצהירים, אז יש לשר את הסמכות לקבוע לצד התצהיר גם תנאים נוספים שהם לא בדיקת התאמה, כמו: הגשת תיק מוצר או בדיקה מסוימת שלא הופיעה בתקן ודברים נוספים שייעגנו את היכולת להסתמך על התצהיר.

לצד הכלל הזה יש עוד כלל נוסף: כלל של התלבטות. ישנם מצבים בהם מוחל תקן חדש על מצרך, תקן חדש שלא היה קיים קודם והממונה מתלבט אם להחיל עליו תצהיר או בדיקת התאמה לתקן רשמי. הוא יכול לקבוע שלעניין השנה הראשונה הוא רוצה להחיל עליו בדיקות. הוא יפרסם את ההוראה הזאת ברשומות והיא תחשב כהוראה בצו הפיקוח.
לצד זה השר יוכל לבחור – הסמכות בידי השר ולא בידי הממונה – בכל זאת ללכת על תצהיר, זה בסדר אבל צריך לעבור את כל השלבים, ואם הממונה יגיד בכל זאת שצריך לתת את אישור ההתאמה לתקן רשמי – הוא יהיה חייב לעשות את זה.

האיזונים האלה נובעים מהצורך לשמור על בטיחות הציבור ועל בריאות הציבור.

חברת הכנסת לוי אבוקסיס איננה? נושא של בטיחות מאוד חשוב לה. היא בחופש?

בנוסף קיים ההסדר שנוגע להפרת אמון. תהליך הייבוא למדינת ישראל וגם בעולם מסתמך על דרישות שדורשים יבואנים או יצרנים. במסגרת הדרישות או אפילו במתן פטור מדרישות, יוצא שיש מקרים שבהם היבואן או היצרן מסתמכים על מסמכים כוזבים או שגויים או שיש לו הפרות קודמות או שההפרה שלו מבחינת המהות, החומרה והנסיבות, היא כל-כך חמורה שאי אפשר ללכת אתו בדרך המלך.

הוא כבר שור מועד.

צריך – לא סנקציה – אלא אות אזהרה שתאפשר לממונה לסמן את המקרה ולהגיד שהיבואן הזה יהיה מפר אמון, אבל קבענו תנאי שהיה כך למשך שנה ולא יותר ובכפוף לזכות הטיעון. הסדר כזה קיים, פחות אן יותר, גם במכון התקנים וגם אצלנו בהענקת פטור לפי 2ג(2) לצו ייבוא חופשי – גם שם אנחנו בודקים לפי הוראות הממונה.

תודה.

יש לנו חלוקה לקבוצות ואת האפשרות של הממונה לקבוע שאדם הוא יבואן מפר אמון למשך שנה.

תודה. מישהו רוצה להוסיף פה משהו? מי אדוני?

אני מהתאחדות התעשיינים. מנהל תפעול בחברת טוטנאור. לא ברור לי – אני שואל בתום לב, גרישה – איך העסק הזה צריך לעבוד. בתוך הדירקטיבות יש הגדרות של אימות המוצר. זאת אומרת, אם אנחנו מאמצים את הדירקטיבות לתוך התקינה שלנו ואם אנחנו הולכים על המסלול של הצהרת תצהיר – זה לא עומד לבד. הקשבתי קשב רב למה שהוא אמר, ועדיין אני מוכרח להגיד - - -

תן לגרישה לענות. יש לנו פה, כבוד השר, שני עידנים: עידן גרישה ומיום אחד אחרי גרישה. כרגע זה גרישה. יש עידן פרס לנצח ועידן גרישה לנצח.

אדוני היושב-ראש, יש לי בשורה בשבילך: זה לא מתחלף. מניסיון אישי: שר עובר והולך וגרישה נשאר לעולם.

אנחנו תמיד מדברים, ברוך השם, על גרישה – מכיוון שאנחנו שנינו אוהבים ספרות רוסית אז אנחנו ומחליפים הרבה הערות לגבי גוגול וסיפוריו.

נקודה שנייה, האם יכול להיות מצב של חוסר איזון? זאת אומר, שאנחנו ובתור תעשיינים נצטרך עבור ייצור מקומי לעמוד בכל הדרישות, כולל בדיקת התאמה, כולל בדיקה של המפעל – ויבואן יוכל על סמך הצו, על סמך הצהרת יצרן להכניס את אותו מוצר ואנחנו ניבדק לפי מלוא חומרת הסיטואציה, כמו שאנחנו נבדקים היום.

אחת, אנחנו לוקחים חלק מהדירקטיבה, לא לוקחים את כל הדירקטיבה – דירקטיבה אף פעם לא עומדת לבד, היא מלווה ברגולציה שלימה. שנית, האם לא יוצרים פה מצב בו התעשייה תיבחן על פי נורמה אחת והיבואנים על פי נורמה שנייה?

עיקרון הסימטריות והשוויון בתחרות.

מדובר על תקן לציוד לחץ, שהוא תקן שהוחל על הציוד, יש לו היבט בטיחותי גבוה מאוד. אין פה כוונה לאפשר תצהירים כי מדבר פה ממש על הקצה בנושא בטיחות. מדובר על מכלים גדולים, על ציוד לאמוניה, ציוד במפעלים פטרו-כימיים וכן הלאה. אני לא רואה פה בעיה כפי ששחר מציג אותה – אין מה לדאוג כי זה נכנס לקטגוריה של דברים ששם נדרשת בדיקה.

אם תהיה בעיה, אז גם סגן יושב-ראש המכון, אמיר חייק, יעזור לפתור אותה.

אנחנו מתקדמים ועוברים להצבעה? יש הערה לגב' שביו – את תספרי לנו אחר כך איך נוצר שיפור במכון התקנים.

רגע, לפני שממשיכים. גרישה, אני הבנתי היטב את השאלה שלו. הוא טוען שהקושי שאתה מייצר כרגע או שהוא קיים – והוא צריך להיות – הוא על התעשייה המקומית, והיבואן עובר את זה במסלול הרבה יותר קל. על זה לא ענית – ענית על התעשייה המקומית אבל לא ענית על היבואנים.

לאו דווקא. קודם כל עניתי בנושא של הייבוא. מדובר פה על צוד שחייב גם בדיקות תקופתיות וחייב דרישות רבות מאוד כי זה ציוד מאוד מיוחד והא חל גם על התוצרת המקומית וגם על הייבוא. אני התייחסתי דווקא לנושא של הייבוא כי גם שחר דגן התייחס לנושא הייבוא.
מה שמטריד אותו זה שבייבוא הציוד הזה ייכנס ללא בדיקה – לא כך הדבר, ממש לא כך.

תודה.

עליזה, בבקשה. גם ספרי לנו איך הייתה התקדמות אחרי הביקורת שלך על המכון ואחרי שישבת איתם.

הייתה פגישה ביום שני. נכח בה פורום רחב ומכובד באירוח למופת מטעם מכון התקנים. השתתפנו 10-8 יבואנים. ביקשנו מראש נייר עם כל הנקודות לדיון כך שהמכון יוכל להגיע מוכן. היה דיון של שעתיים מאוד ענייני, מאוד יעיל, עם כל מיני הסכמות שאנחנו אמורים בעתיד לקבל עליהן תשובה.
אני חייבת להגיד שהייתה הרבה נכונות מצד המכון ללכת לקראתנו ואני מודה בשם כל היבואנים שהגיעו לפגישה.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה.

אני לא משפטנית ולא עורכת דין, אז קצת קשה לי לקרוא דברים כאלה. אני מבינה שהחוק אומר שייפתח מסלול לקטגוריות מסוימות של מוצרים שלא יידרשו יותר בבדיקות אלא יוכלו להיות מיובאים על סמך הצהרת ייבואן שתיבדק במשרד הכלכלה.
לצד זה עדיין יש קטגוריות מסוימות של מוצרים שמוגדרים כסכנה לציבור והם ימשיכו במשטר הבדיקות הקיים היום.

נכון.

אז הבנתי נכון.

כהרגלך, את מבינה יותר טוב מכולנו.

עכשיו אני רוצה להגיד שקודם כל יש קטגוריה שאני ממליצה להכניס למשטר הבדיקות של מכון התקנים, בדיקה שלא קיימת היום, והיא בדיקת כשירות של אבות לילדים, כי מבחינה סטטיסטית הגורם שהורג הכי הרבה ילדים הוא אבות שמשאירים את הילד שלהם באוטו ולא צעצועים.

אבל לא מייבאים אותם.

את חלקם כן.

רבותי, כשגברת שביו מדברת, אני לפחות מקשיב. כדאי להקשיב לה.

אני אומרת את זה רק כדי להמחיש את העליהום הנוראי שקם בפורום הזה ובפורומים מוספים: צעצועים שווה סכנה לילדים ולציבור. למי שלא נכח בפעם הקודמת שדיברתי אני רוצה להזכיר שאני אם לילדים, שהם הדבר הכי חשוב לי בעולם, אני לא מקעקעת את קיומו של המכון ואני חושבת שהוא חשוב והוא צריך להתקיים ולצדו צריכים לקרות שלושה דברים בתחום הצעצועים כדי לפשט את הביורוקרטיה.

ראשית, מתן אישור למכונים מתחרים בארץ כמו המעבדה בשנקר, למתן הכרה לייבוא; שנית, אימוץ מעבדות בינלאומיות באשר הן – על זה אני אומרת שהייתה התקדמות בדיון שהיה במכון ולכן אני רק מציינת את זה כרגע. שלוש, פישוט כל התהליכים.
אפשר גם בתוך ענף הצעצועים לבנות קטגוריות של מסוכן לציבור כמו זיקוקין ביום העצמאות. גם היום יש בתקן קבוצות לפי רמת סכנה. יש צעצועים שיש עליהם כבר הקלות בתקן – זה תיקון שגרישה הכניס לפני שנה, זה נקרא קבוצה 2א.
אפשר לקחת את כל הצעצועים ולחלק אותם לקטגוריות וזאת עבודה לא מאוד מסובכת, לפי דרגת סכנה: זיקוקין ליום העצמאות, רובים שיורים כדורי טוטו – סופר מסוכנים; משחק קופסה סולמות ונחשים – פחות מסוכן.

תודה. אני חושב, השר בנט, אתה לפעמים צריך סופרווייזרית, באופן וולונטרי עליזה שביו, יודעים גם רן ודני גולדשטיין, שעכשיו יש לכם סופרווייזר אמתי, מציע הצעות ייעול, גם מדווח לכולנו. תודה על מה שאת עושה גם למשק, גם לילדים שלק וגם לשיפור מכון התקנים.

אני רוצה שגם אתה וגם השר תדעו שאנחנו מאוד שמחים על המפגש הזה ואנחנו מקיימים מפגשים כאלה עם מעסיקים רבים וגופים רבים ובעיקר יבואנים כדי לשפר את השירות כל הזמן.

בישיבה שעליזה ושמעון הניג השתתפו בה הייתה פתיחות שלכם - - -

תודה לכנסת שאפשרה לנו את המפגש הזה.

תודה.

שמעון הניג, תציג את עצמך.

אני הבעלים של חברת בובימה. עוסק בייצור וייבוא של צעצועים איכותיים. פיתחתי מודל להוזיל מחירים של צעצועים איכותיים מהעולם – אני יכול להביא את הצעצועים ישירות מהיצרנים ובכך להוזיל מחירים.

מה אתה מוסיף לנו עכשיו לדיון?

יש לי תחושה, לאורך כל הדיונים – הייתי בשלושה דיונים כאן – שאתם חושבים שהציבור מטומטם. אבל הציבור לא מטומטם, לציבור שהצביע עבור חברי הכנסת האלה יש תחושה של פטרוניות ייתר. ציבור יודע מה זה מוסכן – כשהציבור לוקח צעצוע ליד, הוא מסתכל ויודע אם הוא מסוכן. אם הוא לא יודע – בואו נחנך אותו.
הצעתי ליעקב וכטל לפתוח קרן מסוימת עם גוף מסום שיחנך את הציבור לצרוך צעצועים איכותיים. כמו שהוא צורך מזון שאין בו צבע מאכל וחומר משמר, הוא ייקרא אם יש בזה - - -, אם יש ASTM. בואו נחנך את הציבור אם הציבור כל כך מטומטם.
למה מגנים על הציבור? אותו ציבור שאתם מגנים עליו נכנס לאינטרנט ויכול להזמין מה שהוא רוצה לארץ בלי פיקוח של מכון התקנים. דיברנו על זה - - -

את זה כבר אמרת בפעם שעברה.

תחשבו על זה. זה לא הגיוני. זה Common sense. הציבור לא מטומטם, באמת.

תודה רבה.

גם לא כל מי שלא מסכים אתך מטומטם.

מר הניג, אני אספר לך משהו על הציבור. אני אתן לך דוגמה למה הפתיחות חשובה – כל אחד שמתעסק בדברים האלה מבין את זה – אתה יכול להוציא תרופה למשל להורדה במשקל. אתה יכול לפרסם אותה ואתה אומר שאנשים יורדים 20 ק"ג עם הכלולה ואתה עושה על פני שנה 10 מיליארד. אחרי שלוש שנים, מה קורה פתאום? אנשים מפתחים סרטן ועוד מחלות ומפתח התרופה נמצא כבר באיים הקריביים.
לכן, יש משמעות, יש אנשים הגונים ויש אנשים לא הגונים. השילוב הוא תחרות אבל עם איכות. ההערה שלך נשמעה.
רבותי, אני עובר להצבעה. מי בעד?

רגע. חברת הכנסת בירן מצביעה במקום חבר הכנסת שמולי. חבר הכנסת וקנין מצביע והצביע במקום חבר הכנסת אטיאס.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 2א – פה אחד
סעיף 2א נתקבל.

אושר פה אחד.

סעיף 2א לפקודת הייבוא והייצוא אושר.

עורך הדין אביעד, בבקשה תמשיך לקרוא.

בנוסח מדובר על חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים. מכיוון שזה פוצל, אני אקרא את זה כסעיף זה אבל אומר לפרוטוקול שבשינויי הנוסח אולי צריך לשקול יום ספציפי.

מה אתם ממליצים?

בשלב הניסוח אנחנו בכל מקרה אנחנו נדבר על סעיף 5, הוא סעיף התחילה.

"תחולת סעיף 2א
2ב.
(א)
דרישת אישור עמידה בתנאי שחרור הטובין שהורה הממונה ושנקבעה בצו פיקוח לפי הוראות סעיף 2 שהותקן ערב יום תחילתו של סעיף זה, תעמוד בתוקפה עד יום התחילה, למעט לעניין טובין שהתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (ב).
(ב)
טובין שקבע הממונה בהוראותיו ערב יום התחילה של סעיף זה כי נדרשת לגביהם בדיקת מעבדה של מכון התקנים הישראלי בדבר התאמתם לדרישות תקן רשמי לצורך קבלת אישור עמידה בתנאי שחרור הטובין שקבע לטובין הממונה, ימשיך להידרש בצו הפיקוח לבדיקת התאמה כאמור, אלא אם כן קבע הממונה אחרת.".
אני אקרא עכשיו נוסח שאינו מונח בפניכם אלא גובש בדקות האחרונות לפני הדיון על פי ההסכמות שהושגו.

אני אבקש לחלק את זה לחברי הוועדה ולמוזמנים.

אציין שהנוסח הזה סוכם וגובש יחד עם משרדי המשפטים, כלכלה והאוצר.

"2ב.
(ג)
אולם רשאי הממונה להורות שיינתן תצהיר כאמור גם לכל - - -

איפה אתה קורא? תוספת לאיזה סעיף קטן? בנוסח שחולק כתוב בכתב יד בטעות סעיף קטן (ג) במקום סיפא לסעיף קטן (ב).

אני מתקן.

יש שתי תוספות בסעיף 2ב שהן תוצר של ההסכמות שנמסרו לנו. האחת, בסיום של סעיף 2ב(ב) לעניין שימוע לגורמים הנוגעים בדבר, בדומה למה שהתווסף בסעיף 2א שהצביע עליו עורך הדין יובל אביעד, בסיפה של סעיף 2ב(ב) יבוא: "ולאחר שנתן לגורמים הנוגעים בדבר להגיש את עמדתם בעניין".
בהתאמה לאמור ב-2א(ד), יהיה כתוב: "קביעת הממונה תעשה בשים לב להוראות המנויות ב-2א(ד)" כדי להפנות גם לשיקולים הבינלאומיים, כדי שתהיה הקבלה מלאה: גם השיקולים הבינלאומיים וגם שמיעת הגורמים הנוגעים בדבר. הגורמים הבינלאומיים והשמירה על הבטיחות, סליחה.

זה לא מופיע בדף שחילקתם עכשיו, נכון?

לא. את זה נתתי לך ואמרתי שאנחנו מוסיפים שימוע.

עורכת הדין הראל, חשוב שתבהירי לוועדה, זה שחילקת דף - - -

היא תסביר. אני רוצה להסביר פה לצופים שכל הלילה היו דיון דברים והם נמשכים עד לרגע הזה וכך צריך.

ב-2ב(ב) בסיפה אתם מציעים להוסיף את המילים - - -

"ולאחר שנתן לגורמים הנוגעים בדבר להגיש את עמדתם בעניין".

להגיש?

שייעשה שימוע לפחות בכתב לגורמים הנוגעים בדבר. להגיש את עמדתם בעניין.

זה נוסף שקצת חורג מהמקובל.

"קביעת הממונה תהיה בשים לב להוראות המנויות בסעיף 2א(ד)". אני מזכירה לכם שלפני מספר דקות הקריא עורך הדין יובל אביעד גם תוספת דומה בסיפה של סעיף 2א(ד) וגם שם נוסף: "ולעמדת הגורמים הנוגעים בעניין, ככל שתוגש לממונה". גם היא לא נמצאת בפני מי שמחזיק רק את הנוסח המודפס מכיוון שהיא תוצר של ההסכמות הלילה.

עורך הדין אביעד הפנה את תשומת הלב לזה אבל יכול להיות שבגלל עודף המידע זה נשמט. אלו התוספות - - -

אפשר להתקדם? חשוב שעורכת הדין בנדלר תעקוב כי בסוף זה החוק שיחוקק.

קביעת הממונה תהיה בשים לב להוראות המנויות - - -

בסעיף 2א(ד). על-ידי זה נוצרה הקבלה: לפי 2א(ד) ההחלטות מתקבלות בשיקולים המנויים שם לשימוע - - -

אני מצטערת. אמנם כבר הצביעו על 2א אבל אני לא הייתי ערה לזה שהייתה שם תוספת ואני מתנצלת - - -

אם כך, אני אפנה את תשומת לשבכם לכך שהיו שתי תוספות ואני אדגיש בצורה מפורשת כדי שלא תהיה שום טעות לגבי הנוסח המודגש שוערך הדין אביעד הקריא - - -

גם אמרתי.

הוא אמר גם שיש שתי תוספות. אחת ב-2א(ב) במקום "ובנוסח שיורה הממונה" יבוא: "כאמור בסעיף 2ב (ג)", זו הסיפא שתכף נדבר עליה. והתוספת השנייה על הנוסח המודפס היא בסעיף 2א רישא (ד): "ולעמדת הגורמים הנוגעים בעניין, ככל שתוגש לממונה".

אלו שני השינויים מהנוסח המודפס. אחד משקף את הסיפא של סעיף 2א(ג) והשני את השימוע.

כשערוך הדין אביעד קרא את הנוסח של 2א, הוא קרא כמו שאת אומרת כרגע?

וגם אמר שאלו תוספות.

ולכן הצבענו על הדבר הנכון.

אתם תמצאו את זה בפרוטוקול, חד משמעית.

עכשיו אנחנו חוזרים ל-2ב שבו יש את המקבילה ולכן תשומת הלב שלכם נדרשת. בסעיף 2ב(ב) בסיפה יש קביעת שמוע והפנייה לשיקולים שבסעיף 2א(ד) וב-2ג אנחנו מגיעים לסיפא שאנחנו מבקשים להוסיף שהיא הופצה לכם בכתב ידי ולכן כתוב משרד המשפטים למעלה, אבל היא תוצר של אותן הסכמות שרק נוסחו על ידנו הבוקר.

לפני שעוברים לסעיף קטן (ג), אני רוצה להעיר לגבי התוספות בסעיף קטן (ב): אכן דובר על כך שתהיה זכות שימוע לגורמים הנוגעים בדבר. אני מניחה ש"הגורמים הנוגעים בדבר" זה לפי שיקול דעתו של הממונה.

לא, כל מי שחושב שהוא - - -

אני רק רוצה לומר שייתכן שבשלב הנוסח אני אדרש לשנות את זה כי הכוונה היא לעשות קול קורא לציבור ולאפשר לו שימוע. אין כאן התייחסות לדרך, זאת אומרת אם אני מדברת על קול קורא לכלל הציבור שרשאי להגיש את עמדתו, הדבר לא מופיע כאן, הוא נשאר לגמרי בגדר שיקול דעתו של הממונה – אין כאן פרוצדורה, אין כאן הוראות בעניין הזה. זה שעכשיו מדברים על כך זה יפה אבל זה לא מעוגן בחוק.

שנית, לא מדובר כאן איזה פרק זמן מינימלי יינתן לציבור כדי להשמיע את עמדותיו - - -

רגע, סליחה. עורך הדין אטלן, בבקשה. היועץ המשפטי של משרד הכלכלה.

זה לא מדויק לומר שזה לגמרי לפי שיקול דעת הממונה. יש פה זכות קנויה לכל מי שנוגע בדבר להשמיע את טענותיו – הממונה לא יוכל להתעלם מזה. מה שאין זה הוראות אופרטיביות איך לעשות את זה, שזה לא עניין לחקיקה ראשית.

כל סמכות מנהלית צריכה להיעשות בדרך ראויה. אנחנו מכירים את כל ההלכות שקשורות למשפט המנהלי. ועדיין יכול להיות שיש משהו שייראה לממונה שחשוב ל עשות במהירות גדולה מסיבה מסוימת, אינני יודעת למה, ואז יהיה פרסום באתר האינטרנט שאיש לא מסתכל עליו שייתן לציבור שבועיים להשמיע טענותיו.

מבחינת המשפט המנהלי יכול להיות שזה יהיה בסדר, אני גם לא רואה שכל כך מהר רצים לבג"ץ לעתור נגד החלטה כזאת, אבל השאלה אם זה ראוי להשאיר את זה בצורה כזאת.

אפשר הכול. אני רק אומר שזה יכול דווקא להזיק כי אם אני מגביל את זה לשבועיים - - -

אני לא רוצה להגביל את זה, זה בדיוק העניין: ברגע שאתה לא קובע שום הוראות בחוק, אתה לא מתווה את הדרך שבה תינתן זכות השימוע, יכול להיות שזה ייעשה בדרך כזאת או בדרך אחרת.

אני נותן יותר. אם אתם רוצים להיכנס לרזולוציות כאלו – תיכנסו, אבל אני נותן פה יותר כי זה אומר שעד שהממונה לא קובע סופית, יש זכות להביע דעות.

אני רוצה להדגיש שהפרוצדורה הזאת מתבצעת גם היום, אנחנו לא משנים אותה. יש היום פרוצדורה בהוראות שקבע הממונה ומפורסמות באתר האינטרנט שלו. על פי ההוראות האלה, כל פעם שהוא - - -

מר גולדשטיין מנופף - - -

הוא מפרסם את זה גם באתר של מכון התקנים, גם באתר שלו, ונותן 30 יום לכולם להגיב. בכוונה לא הנסנו פה אם יהיו 30 יום כמו בהוראה, או 50 יום, אלא החלטנו להשאיר את ההוראה כמו שהיא עד היום.

תודה.

אני הדירקטור הטכני בחברת ITL שהיא מעבדה פרטית מוסמכת - - -

אתה ומר גמליאל מאותה חברה?

אני עובד של החברה. אני רוצה להוסיף עוד מילה - - -

בקצרה בנושא אחר.

משפט קצר בנושא הזה. בדומה לנושא של הצעצועים, כמעבדה פרטית אנחנו רוצים לבקש דבר מאוד פשוט: הזכרת המעבדות המוסמכות הפרטיות בחוק. זה המיקוד של הבקשה ולא יותר מזה.

רבותי כל היועצים המשפטיים – בטח יש פה 30 – אתם תומכים בזה?

למה להזכיר את זה בחוק?

אנחנו מעבדה מאושרת על-ידי משרד התמ"ת לבדוק לפי תקינה ישראלית. בכל מקום - -

אתם מעבדה מוסמכת, אני מניחה.

כן, על-ידי משרד התמ"ת. אנחנו מעבדה מאושרת על-ידי גרישה דייטש ממשרד הכלכלה לבדוק את מידת תאימותם של מוצרים לתקינה ישראלית. בכל סעיף שמופיעה בו המילה מעבדה - - -

אנחנו לא נמצאים כרגע בחוק התקנים אלא בפקודת הייבוא והייצוא שעניינה בהפעלת סמכות שר התמ"ת להסדיר את הייבוא למדינת ישראל. ככזה, מדובר באישורים שהם מטעם המדינה, בין אם הם ניתנים על-ידי המשרד עצמו או בין אם על-ידי מי הסמיך השר, לפי העניין.
היו בעניין הזה בעבר עתירות לבג"ץ בדרישה שהשר יהיה מחויב להיעזר בכל המעבדות האפשריות. העתירות האלה נדחו מכיוון שהממשלה הסבירה שמדובר פה בפעולה שלטונית של הפעלת סמכויות לפי פקודת הייבוא והייצוא ולא בפעולה לפי סעיף 12 לחוק התקנים, שם יש הגדרות של מעבדה מאושרת ומי שעומד בדרישות של הממונה על התקינה.

אני מודה לך עורכת הדין הראל, הבהרת שזה לא הנושא כרגע.

לכן, כאן אנחנו מדברים על השארת שיקול הדעת לשר.

הדברים האלה יעלו בעתיד.
אנחנו מתקדמים? סיימנו את הסעיף?

לא, לא. סעיף קטן (ג) עכשיו.

בבקשה, אדוני.

"(ג)
פרסם הממונה הנחיות ערב יום התחילה כי נדרש ממי שמייבא טובין או מבקש לייבא טובין לתת תצהיר בדבר התאמה להוראות תקן רשמי לפי סעיף זה, תעמוד הנחיה זו בתוקפה והתצהיר יינתן לממונה לפי הנוסח שיורה עליו הממונה לפי סעיף 2א(ב).".

"ואולם רשאי הממונה להורות שיינתן תצהיר כאמור גם לכל אחד מאלו אשר יפעלו על פי הנחיות הממונה:


(1)
עובדי משרד ממשלתי שהסמיך, בהסכמת השר הממונה עליהם;

(2)
עובדי תאגיד שהוקם לפי חוק, שמטרתו להבטיח רמה נאותה של טיב מוצרים, ובלבד שהוסמך לכך על-ידי שר הכלכלה ושר האוצר; הסמכת תאגיד כאמור תעשה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ורשאים השרים להאריך את ההסמכה בשתי תקופות נוספות.".

הערה אחת שהעירו לנו תוך כדי הקריאה במקום המילה "שהוקם" שרשומה בדף אצלכם צריכה להיות המילה "הפועל" מכיוון שמכון התקנים אמנם - - - אבל הוא הוא היה קיים כחברה עוד קודם קביעת החוק.

אתם רוצים להסביר את המשמעות של התוספת?

ברישא של סעיף (ג) מדובר על כך שהתצהירים, ככלל, יועברו לבדיקת הממונה, אבל מכיוון שהיום התצהירים נבדקים על-ידי מכון התקנים ואולי יתברר שיש צורך להרחיב את מערך הבדיקות לא רק על-ידי הממונה על התצהיר אלא גם על-ידי גופים אחרים, אז הגופים שהכי מתקרבים הם או גופים שעוסקים בזה בממשלה כמו המכס או גופים בתוך הדין המקים אותם יש התייחסות לבדיקה של טיב מצרכים, לתקינה.

למעשה, זה מכון התקנים כרגע ויכול להיות שיש גופים נוספים. אז לשרים יש אפשרות להסמיך אותם בהסמכה שתעמוד בתוקף לא יותר משלוש שנים ואפשר להאריך את זה לשתי תקופות נוספות – סליחה, לתקופות נוספות.

לתקופות נוספות, זאת אומרת ללא הגבלה כלשהי. אני רוצה לוודא שאנחנו מדברים כאן על הסמכה לצורך בדיקת תצהיר, לא לצורך בדיקות התאמה.

נכון, את צודקת.

תודה. יש הערות? אין הערות. נא להקריא את סעיף קטן (ד).

"(ד)
אין בהוראות סעיף 2א וסעיף זה כדי לגרוע מסמכויות של רשות מוסמכת לעניין הסדרת ייבוא טובין אשר בתחום סמכותה מצויים הטובין הטעונים הסדרה; ואין בהן כדי למנוע מרשות מוסמכת לדרוש תצהיר בדבר התאמת הטובין לתקן, כולו או חלקו, כאמור בסעיף קטן (ב) ובשינויים המחויבים, לצורך מתן רישיון או אישור יבוא; לעניין זה, "רשות מוסמכת" – כהגדרתה בצו פיקוח או רשות אחרת שנקבעה בצו פיקוח לעניין הסדרת ייבוא טובין אשר בתחום סמכותה מצויים הטובין הטעונים הסדרה או הענקת רישיון ייבוא או אישור ייבוא.".
אני אסביר. אם מסתכלים על צו ייבוא חופשי שהותקן מכוח פקודת ייבוא וייצוא סעיף 2, אנחנו יכולים לראות שבתוספות ליד כל פרט מכס, יש את הרשות שאמונה על מתן האישור או הרישיון. לרוב אנחנו נמצא דרישות לאישור ת"ר שלמעה נבדקות במכון התקנים באמצעות הוראות שקבע הממונה על התקינה אבל יש רשויות מוסמכות אחרות, למשל, אגף הרוקחות שלא קשור לתחום התקינה, משרד התחבורה לעניין דברים שקשורים באכיפת המשרד הרלוונטי.
מאוד חשוב לשמור על הסמכויות של אותן רשויות מוסמכות ולא להגיד שההסדר שאנחנו יוצרים לעניין תקינה יחול גם עליהם. אנחנו רוצים לאפשר להם את שיקול הדעת שלהם בעניין. אם הם ירצו להצטרף להסדר שלנו – הם יוכלו לעשות את זה לפי סעיף (ב) בשינויים המחויבים.

תודה. אם ככה, סיימנו את הסעיפים, יש לנו שניים - - -

אני מציעה אדוני שאם אין הערות על סעיף 2ב – להצביע עליו עם כל התיקונים.

כן. רבותי, מי בעד 2ב? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 2ב – פה אחד
סעיף 2ב נתקבל.

פה אחד.

רן, לא הצבעת.

בדרך כלל אני מצביע נגד.

נא להמשיך להקריא.

"(2)
בסעיף 3, בכל מקום, במקום "שר התעשייה" יבוא "שר הכלכלה";

(3)
בסעיף 4, במקום "ששר התעשייה" יבוא "ששר הכלכלה";

(4)
בסעיף 6, בכל מקום, במקום "שר התעשייה" יבוא "שר הכלכלה";".

מי בעד?
הצבעה

בעד סעיפים (2), (3) ו-(4) – פה אחד
סעיפים (2), (3) ו-(4) נתקבלו.

פה אחד אושר.

אם כך, אדוני, אני חושבת שצריך לחזור אחורה לכל הסעיפים שטרם אושרו בחוק התקנים.

נעשה את זה במהירות, עם התוספות. בבקשה.

בסעיף 1 בהגדרות בפרק א' ישנה הגדרת "עוסק" שלא אושרה בוועדה ואנחנו מבקשים לאשר: ""עוסק" – מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיפים 9(א) ו-(א1);";".

סעיף 9(א) ו-(א1) לחוק התקנים אומר שלא ייצר אדם מצרך שאינו עומד בהוראות תקן רשמי – לא ייצר, לא ייבא, לא ימכור – ויש פרוט של הפעולות. סעיף (א1) מדבר על תחזוקה – לא יתחזק. הסעיף הזה לא אושר מכיוון שלעניין פרק העיצומים הכספיים נאמר שיכול להיות שיש בעייתיות בהכללה של המונח הגדרת עוסק.

לכן מה שעשינו בפרק של העיצומים הכספיים, אם קוראים אותו, יש פירוק של המילה "עוסק" לפעולות עצמן כדי לראות איפה אנחנו מרחיבים את פעולת העוסק לכל הפעולות ואיפה יש רק מעט מהפעולות.

מכיוון שזאת הגדרה כללית שגם חוזרת על עצמה לא רק בפרק של העיצומים הכספיים אלא גם בפרקים של הודעות וחיוב ואחריות עוסק, אנחנו מבקשים שההגדרה תישאר כללית "עוסק", ובפרק של העיצומים נפרוט את זה - - -

יש איזו התייחסות לנושא הזה? נראה לי הגיוני.

עורכת הדין בנדלר, אנחנו נצביע על כל הדברים ביחד?

אני מציעה שנציע על כל נקודה בנפרד.

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הגדרת "עוסק" – פה אחד
הגדרת "עוסק" נתקבלה.

אושר פה אחד.

נא להמשיך הלאה.

עכשיו יש מספר תוספות שהמשרד מבקש להוסיף. אני מציעה שאת תציגי אותן, עדנה, או שאתה אביעד.

עדנה, אנחנו לא שומעים אותך. הוויכוח ההיסטורי בינך לבין אתי לא קיים היום, אתן בהסכמה.

כי עשינו הרבה מאוד הכנות.

אביעד, תן לעדנה להתבטא – אני רגיל אליה. בבקשה.

קודם כל, אנחנו מבקשים להוסיף שתי פסקאות לעניין העיצומים: בפסקה (16) בסעיף 2.

הפסקנו את פסקה (16) באמצע. עניינה באמצעי אכיפה מנהליים. הסימן הראשון הוא הטלת עיצום כספי. הוועדה אישרה חלק מהסעיפים ואז עברנו לפקודת הייבוא והייצוא. בסעיף הזה הגענו עד סעיף 16(ד) החדש וצריכים להתחיל מסעיף 16(ה) שנמצא בעמוד 18. אבל לפני כן יש תוספות בסעיפים שכבר אושרו אבל לא מדובר ברביזיה – מדובר בתוספות.

אם הולכים לפי הסדר אז יש עוד סעיף שלא אושר.

סעיף 14 לגבי תו תקן?

בדיוק, לגבי המחירון.

אז בואו נחזור אחורה רבותי לסעיף 14.

פסקה (14), נכון. יש כאן שינויים מוצעים בהתאם להערות שהושמעו כאן. אני מזכירה לוועדה על מה הייתה המחלוקת: אני המלצתי לוועדה שקיבלה את העמדה לפיה כל תשלום שבעצם חובה על הציבור לשלם למכון, כי במובן זה הוא היחידי המבצע פעולות מסוימות על פי דין, הקביעה של המחיר או השכר, כפי שנאמר בחוק, בעד אותן פעולות תהיה בתקנות של השר באישור הוועדה.
בסופו של דבר היו ברורים סביב העניין הזה ועכשיו גברת הראל תציע את הנוסח שלפחות עלי הוא מקובל.

יובל יקריא את זה.

עורך הדין אביעד, נא להקריא את הנוסח שהוסכם על כולנו.

אם גברתי מתכוונת למרכז לגביית קנסות - - -

לא, לא.

"(14)
בסעיף 12ג –
(א)
במקום האמור בסעיף קטן (ב) יבוא "השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע המכון באישור שר הכלכלה".
(ב)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), המכון יציע לשר מחירון לעניין שכר שישולם בעד היתר לסמן בתו תקן לפי סעיף 9(ב), בעד בדיקת התאמה לתקן רשמי אשר המכון הוא היחיד לפי דין המוסמך לבצעה, או בעד כל פעולה אחרת אשר המכון הוא היחיד לפי דין המוסמך לבצעה; השר יהיה רשאי לאשר בצו את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים ורשאי הוא, לעניין הצעה לעדכון שכר לפעולה הקבוע בצו בר-תוקף – לאשרו, לאשרו בשינויים או לדחות מחירון מוצע; השר ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום הגשת המחירון לשר; צו כאמור טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב2) הגיש המכון לשר את המחירון המוצע כאמור בסעיף קטן (ב1), יהיה רשאי המכון לקבל שכר לעניין זה לפי המחירון שהמליץ לשר עד לכניסתו לתוקף של צו כאמור בסעיף קטן (ב1) או למשך שנים עשר חודשים, לפי המוקדם מבין שניהם; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על הצעה לעדכון שכר לפעולה של המכון אשר נדחתה בידי השר; לעניין מחירון שהוגש על ידי המכון לאישור השר קודם ליום התחילה, יתחיל מניין שנים עשר החודשים ביום התחילה.

(ב3) קיבל המכון שכר לאחר יום התחילה לפי הוראת סעיף קטן (ב2) והשכר שקיבל גבוה מן השכר שנקבע בצו שאושר לפי סעיף קטן (ב1), ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם, בתוך 60 ימים מיום כניסתו לתוקף של צו כאמור; לא השיב המכון את הפרש השכר תוך 60 ימים מיום כניסתו לתוקף של הצו כאמור, ייווספו להפרש השכר הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961‏ (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), מיום חלוף 60 הימים כאמור, ועד ליום ההשבה.
(ב4) לא הציע המכון מחירון כאמור בסעיף קטן (ב1), בחלוף תקופה שנתן השר בהודעה בכתב למכון בעניין זה, יהיה רשאי השר לקבוע בצו את המחירון לעניין הפעולות האמורות באותו סעיף; צו כאמור טעון אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת.".

אני מציעה שתסביר את העקרונות לפחות לגבי החזרת הסכומים. אני חושבת שזה לא מספיק.

בסעיף קטן (ג) במקום המילים "והוא אינו", יבוא: "יפורסם באתר האינטרנט של המכון וכן הוא".

תסביר את העקרונות.

בסעיף 12(ג) המקורי בחוק התקנים נקבע כי הוועד הפועל של המכון הוא שקובע את המחירון והשר אמור לאשר אותו. המחירון כולל מספר פריטים שונים: זה יכול היות מחיר לתקן, בדיקת התאמה לתקן, עבור בדיקת תצהירים ועוד שירותים שהמכון נותן.
בתיקון הזה הפרדנו בין פעולות ייחודיות שהמכון עושה ומוסמך לעשות אותן כמו בדיקת התאמה לתקן או תקן מחייב או בדיקות אחרות שהן בתקנות של משרדי ממשלה נוספים. בגלל שהמכון הוא מונופול, אנחנו רוצים לקבוע את המחירון בצורת צו שיאושר גם בוועדת הכלכלה, לאחר שהמכון מגיש לאישור השר את המחירון.

מה ביקש להוסיף עורך הדין אטלן?

מיכאל ביקש להדגיש שזה מונופול על פי דין.

במקרה שאנחנו קובעים בצו, יש את הצורך להשיב סכומים מכיוון שעד שהשר יאשר את המחירון שהציע לו המכון ויעביר את זה לוועדת הכלכלה לצורך קביעת הצו, בזמן הזה המכון צריך להמשיך לעבוד, לכן ישנם סעיפים שאומרים שהוא יכול להמשיך לעבוד אבל במידה והמחיר יהיה יותר גבוה – הוא יצטרך להשיב למי ששילם בכפוף לריבית והצמדה וזאת רק אם הוא יאחר לאחר ה-60 ימים שנתנו לו.

אני רוצה להדגיש שתי נקודות. קודם כל, המשרד קיבל את העיקרון שהוועדה קבעה שבכל מקרה שהמכון מהווה מונופול על פי דין השכר שישולם לו ייקבע בצו באישור ועדת הכלכלה. כשאני אומרת מונופול על פי דין אני מתכוונת לכך שיש מקרים שהמכון הוא יחידי שיש לו מעבדה לבדיקת מוצר או מצרך מסוים.

העובדה שהוא היחידי שיש לו מעבדה לא הופכת אותו – כך נמסר לי – למונופול על פי דין אלא כמו שיש מעבדות מסוימות שיש רק לטכניון או לגורמים אחרים - -

אפילו לאוניברסיטת בן גוריון.

אדוני, הקמת שם מעבדה?

- - במקרה הזה הם יהיו רשאים לגבות כל מחיר שייקבע על ידם ויאושר על ידי השר.

מה קורה בינתיים? הם מציעים לשר מחיר מסוים עבור שירותים, השר שוקל ועושה את הבדיקות שלו – נותנים לו שלושה חודשים כדי לשקול אם הוא מוכן לאשר או לא. לצורך העניין, נניח שלכתחילה הוא לא מוכן לאשר מחיר מסוים: הוא מדיין עם המכון, אולי מציעים לו מחיר אחר. בסופו של דבר הוא מגבש הצעה לצו שאותה הוא מעביר לאישור ועדת הכלכלה.

מה קורה בינתיים עם הסכומים? המכון, כפי שצוין כאן, צריך להמשיך לעבוד והוא גובה כסף. אבל בדיעבד מסתבר שהוא גבה סכום גבוה משאושר לו או שהשר לא הסכים לסכומים הללו או שהשר חשב שהסכום ראוי אבל בעקבות דיונים בוועדת הכלכלה הסתבר שהסכום גבוה מדי – אז אומרים למכון שהוא צריך להחזיר את העודף למי ששילם.
כאן, משום מה – ואני לא מבינה מדוע – אומרים כך: אם אתה מחזיר את העודף בתוך 60 ימים מיום שאושר הצו שמפחית את הסכומים, הם יוחזרו בערכים נומינליים, גם אם חלילה נגיע לאינפלציה וערך הכסף ירד.
מציעים כאן בחוק לתת רשות לתאגיד להחזיר סכומים בערכים נומינליים. אני מוכרחה להגיש שאני לא זוכרת דבר כזה בחקיקה החדשה. מילא שאומרים ללא ריבית – הריביות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה הן ריביות מאוד נמוכות שלא מאפשרות התעשרות חלילה אלא בסך הכול - - -

טוב, מה היית עושה?

אני חושבת שבכל מקרה כזה צריכים להחזיר סכומים לצרכנים ששלמו ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית . אינני מבינה את ההפרדה הזאת בין 60 הימים הראשונים לבין הימים שלאחר מכן.

לעורכת הדין בנדלר יש הערה - - -

יש לי עוד הערה קטנה נוספת.

אני עורך דין מטעם מכון התקנים. מדובר לא בסכומים ששולמו ביתר. בעת שהם שולמו – הם שולמו כדין. אם לאחר מכן השר או הוועדה יחשבו שהסכומים מוגזמים, אז באמת צריך להשיב אותם, אבל הריבית וההצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה הן בעצם על מי שלא עומד בהתחייבות שלו: אם הוא לא עמד במועד מסוים – הוא משלם את זה באיחור. זאת ריבית של - - -

זה ממש לא מדויק.

- - - אין אפשרות לשמור על ערך הכסף הזה כשהוא מוחזק אצלך. המכון צריך לפעול לפי סכומים שהוא - - -

אדוני, גם רשות המיסים, שמשלמים לה במקדמות, אף אחד לא מתנדב לשלם מקדמות מעבר למה שהוא צריך לשלם. אבל אם מסתבר, בסופו של דבר, כשעושים תיאום מס שמגיעים סכומים ששולמו בית – הרשות מחזירה את זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית - - -

מכיוון שאנחנו בעד הצרכנים - - -

וכך זה בביטוח הלאומי וכך זה בכל רשויות המדינה.

לא צרכנים. זה לקוחות – לא צרכנים.

צרכן זה לקוח.

אתי, זה נכון גם לשני הכיוונים? כלומר, גם במידה והייתה עלייה במחיר אבל בינתיים שולם פחות?

אין הוראה מפורשת אבל אני חושבת שזה הגון לקבוע הוראה הדדית.

יש פה באמת שאלה. אני רוצה למצוא לזה פתרון – אני מציע הקשבה, תנשמו עמוק שתיים-שלוש דקות ותציעו לנו פתרון.

רוב העלויות שלנו, רוב התשומות זה משכורות: מעל 80-70 אחוז. אינפלציה לא תלויה במכון התקנים ולא תלויה במשכרות, היא תלויה בהרבה אלמנטים נוספים שמתנהלים. גם זמן האישור לא תלוי במכון התקנים – השר יכול למשוך שלושה חודשים והוועדה יכולה למשוך את כל תשעת החודשים. אנחנו יכולים להיות פתאום מוכים באחוז אינפלציה גבוה שבכלל לא באשמתנו ובכלל לא שייך לעלויות שגבינו או ששילמנו. לכן יכול להיות שכתוצאה מהתהליך הזה המכון ניזוק ללא קשר למה שהוא התכוון לעשות.

נקודה טובה.

אני הייתי משאיר את זה ככה כדי לא להכניס שיקולים מן הסוג הזה גם בשיקולי השר, אם לאשר את התעריף או לא.

אני מציעה בכל זאת לא לקבוע תקדים אלא אם כן גברת הראל שהלכה לברר כיצד רשות המיסים מחזירה כספים - - -

חשובה לי עמדת רשות המיסים בנושא.

ההערה השנייה היא לסעיף קטן (ב)(4) שאומר מה קורה אם המכון לא מציע לשר מחירון.

למיטב זכרוני, המכון חייב על פי חוק להגיש מחירון והוא עומד בזה. הגשנו מחירון לפני למעלה משנה ועוד לא קיבלנו תגובה עליו.

אני מסכימה אתך. אם כך, אין צורך בסעיף קטן (ב)(4), אבל אני מבינה שרוצים בכל זאת לאפשר לשר לומר למכון: לא הגשתם לי מחיר לגבי פעולה מסוימת שאתם הרשאים היחידים על פי דין לבצע אותה – אנא הגישו לי מחירון כי אם לא אני אקבע את המחיר.
זה מה שכתוב כאן אבל כתוב: "רשאי השר" – אני מציעה שמקרה הזה תהיה סמכות חובה כי לא יתכן שלגבי פעולות מונופוליסטיות - - -

25 שנים לימדתם אותי שכאשר כתוב "רשאי" זה למעשה "חייב". עכשיו יש שינוי? הכנסת השתנתה? זה לא נכון, אטלן?

אני מציעה שבמקרה הזה יהיה כתוב בפירוש "ייקבע השר". אתה יודע, לימדו אותך נכון – אבל זה לא כל מה שלימדו אותך.

התקבל.

רבותי, נתקדם.

האנלוגיה לרשות המיסים מפריעה לי כי רשות המיסים לא עושה פעולות ואין לה עלויות ותקורות מהסוג שיש למכון. זה לא בדיוק אותו דבר - - -

עורך הדין אטלן, אתה מתייחס להערה של המנכ"ל מר גולדשטיין שאם יש משתנים אקסוגניים כמו אינפלציה, אז אתה צריך גיבוי לכך.

אני מאוד חוששת מקביעת תקדים שאני לא מכירה – אני לא מכירה את כל חוקי מדינת ישראל, אני מצהירה מראש – מבחינתי נראה לי שזאת פעם יחידה שמאפשרים להחזיר לציבור כספים ללא הפרשי הצמדה וריבית. אני לא מכירה – אם תמצאו תקדים לכך אני ארכין את ראשי.
אני לא חושבת שיש בחקיקה ב-15 השנים האחרונות איזשהו מקרה שמחזירים כספים בערכים נומינליים.

לאור דברי עורכת הדין בנדלר – היא המנוסה ביותר: היא המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת – הבעיה כאן היא שמצד אחד אנחנו עושים פעולות למען הלקוחות ופה אנחנו אומרים שאנחנו מגנים על המכון מפני אינפלציה ודברים אחרים אבל על הלקוחות אנחנו לא מגנים.
עדנה, יש פתרון? מה אנחנו עושים פה - - -

אני לא בטוחה שההקבלה - - -

לא רשות המסים. אמרתי שתראו לי מקרה בחקיקה ב-15 השנים האחרונות שמאפשרים לגוף להחזיר כספים ללא הפרשי הצמדה וריבית, בערכים נומינליים.

אם אין – לא כדאי שאתם תהיו הראשונים.

טענתנו היא שבעת שהסכום נקבע – הוא נקבע כדין. זה שהשר, לאחר מכן, החליט לקבוע סכום נמוך יותר - - -

או גבוה יותר.

לפי הניסוח הוא לא יכול לקבוע סכום גבוה יותר – הוא יכול לאשרו, הוא יכול להפחיתו.

כפי שאני מכיר את השר הזה – הוא יכול לקבוע.

לא לפי הניסוח.

רגע, אם אסור אז אפשר? אמרת את זה בבדיחות או ברצינות?

בבדיחות.

אל תבלבל את הדיון.

אני חוזר בי.

חזקה על השר שאם הוא קבע שהסכום שאתם הצעתם לו במחירון הוא גבוה מהסכום שגביתם בפועל, שהשיקולים שלו ענייניים ושהוא השתכנע שאתם הצעתם סכום שהוא גבוה ממה שראוי היה לגבות.

במקרה הזה אני לא אלך לבדוק שוב, אני מקבל את עמדתה של עורכת דין בנדלר מכיוון שחשובים לי הלקוחות. עד שימונה הנגיד הבא הרושם שלי שהתהליכים האינפלציוניים הולכים להיות בעולם כי זו הדרך היחידה להוציא את העולם כולו ממיתון, אבל כרגע בתקופה הקצרה, זאת לא הבעיה המרכזית ולכן אם זה התקדים הראשון – אנחנו לא נעשה את זה פה ואני מקבל את עמדתה של עורכת הדין בנדלר ונעביר את זה בצורה הזו.

אם כך, ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם מיום התשלום ועד ליום ההשבה.

זה לא טוב - - -

החיים לא טובים לפעמים.

איך אפשר לבנות תקציב בצורה כזו? שנה אחרי שגובים, אם יפחיתו את הסכום ב-10%, יחזירו 10% מההכנסות של המכון לשנה?

רבותי, אם יהיו בעיות, נפתור אותן.

בסדר, נחייה עם זה.

תודה. יש הערות נוספות? גברת שביו, יש לך משהו בנושא הזה? בבקשה.

המכון גובה את התשלום עבור השירות שהוא נותן והתוצר של השירות יכול להתקבל גם חודשיים, שלושה וגם חמישה חודשים אחרי התשלום. התשלום נגבה באופן אוטומטי על ידי המחשב בעת הגשת הבקשה. תהליך הטיפול בבקשה לייבוא נמשך פרטנית לכל מוצר וכל ייבוא ואת התוצאות, קרי אישור לשיווק, תעודת בדיקה של המכון יכולה להתקבל אחרי שבועיים, חודשיים וחמישה חודשים כשהתשלום בוצע מראש.

ולכן?

אני לא מכירה גוף במדינת ישראל שנותן שירות ומחייב מראש.

נניח שאת יושבת בכיסא של הרביזור גרישה או של השר בנט – מה ההמלצה שלך? מה היית עושה?

קודם כל, החיוב לא יהיה מראש. אני רק מחזקת רק את מה שכבוד המשנה ליועץ המשפטי אומרת על החזרים, שגם כך אנחנו מממנים - - -

את מחזקת אותנו. תודה רבה.

התשלום משולם מראש והשירות ניתן על ידי הגוף הציבורי מאוחר יותר הוא לדעתי רחב מאוד וזה שלא מכירים תקדימים, יכול להיות שזאת הייתה אמירה חפוזה מדי: גם בבית משפט משלמים אגרה מראש והמשפט יכול להתנהל אחר כך שנים.

עורכת הדין הראל, מזמן כבר לא היה הוויכוח ההיסטורי בנדלר-הראל.

זה לא נוגע להפרשי הצמדה וריבית – זה נוגע - - -

אני יודע, נתקדם הלאה.

אם אין הערות נוספות, אדוני, אני מציעה שהוועדה תאשר את סעיף 12ג בנוסחו החדש עם השינויים שדובר בהם.

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 12ג – פה אחד
סעיף 12ג בנוסחו החדש נתקבל.

אין נגד – אושר פה אחד. תודה.

בפרק העיצומים הכספיים יש תוספת, יש דף נפרד שמונח לפני הוועדה.

לאיזה סעיף אתה מתייחס?

לסעיף 16א(א) לתיקון חוק התקנים. בעמוד 17, לאחר פסקה (5) המחוקה אנחנו רוצים להוסיף את התיקונים הבאים כתוספות.

התוספות נמצאות בנוסח החדש שחולק הבוקר. בדף האחרון שכתוב עליו "תוספות".

לאה, איפה התוספות?

בעמוד האחרון בנוסח המודפס.

כהקדמה אולי כדאי להזכיר שאנחנו מדברים על סעיף שבו מפורטות ההפרות שבגינן ניתן להטיל עיצומים כספיים.

יש מדרג בין הסכומים של העיצומים כפי שקראנו את זה בנוסח בדיון הקודם. אני אקרא את התוספת.

"1.
בסעיף 2 להצעת החוק, פסקה (16) בסעיף 16א(א) לתיקון לחוק התקנים, התשי"ג – 1953, לאחר פסקה (6) יבוא:

"(7) לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגה של מצרך, איסוף מצרך או החזרתו, בניגוד להוראת סעיף 10ב(א);
(8) לא קיים את הוראת הממונה בדבר השמדת המצרך, בניגוד להוראת סעיף 10ב(ב).".
אני אסביר מדוע אנו רוצים את התוספת אבל אני חייב קודם כל להודות לייעוץ המשפטי של הוועדה שהסב את תשומת לבנו ללקונה שנשארה לגבי השאלה איך לטפל בהפרה של הודעה בכתב שנתן הממונה לעוסק לבצע Recall או השמדה של מצרך. למעשה, אין עבירה פלילית לעניין הזה וגם לא הטלנו עיצומים כספיים ולכן נשארנו בחלל ריק מבחינת האכיפה.
לאחר שהייעוץ המשפטי הסב את תשומת לבנו נפגשנו עם משרד המשפטים כדי לראות אם יש לנו אפשרות להכניס את זה לתוך פרק העיצומים הכספיים. בנוסח שקראתי הכנסנו את האפשרות של הממונה להטיל עיצום כספי בהתאם לכל הדרישות שמפורטות בפרק העיצומים הכספיים גם על הפרה של הוראת ממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגה של מצרך או הוראה בדבר השמדה של מצרך.

יש הערות לנושא? אני לא רואה בעיה. אתי, נצביע?

אפשר להצביע.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 16א(א) – פה אחד
סעיף 16א(א) נתקבל.

אין נגד – אושר פה אחד. הלאה. חוזרים לסעיף 16ה?

החלטת הממונה ודרישת התשלום
16ה.
(א)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 16ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 16ז.

(ב)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת סעיף 16ד, בתוך התקופה האמורה בסעיף 16ד, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.".

צריך להוסיף בסעיף קטן (ד), אחרי המילים "בתוך התקופה האמורה בסעיף 16ד" את המילים: "או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי הוראות אותו סעיף.".

אביעד, יובל – מקובל? אם כך אנחנו מצביעים. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16ה – פה אחד
סעיף 16ה נתקבל.

אושר פה אחד.

"הפרה נמשכת והפרה חוזרת
16ו.
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 16א, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מנהלית כמשמעותה בסעיף 16יב, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור בסעיף 16יג.".

תסביר את הסעיף.

מדובר פה על מקרים של הפרות נמשכות או הפרות חוזרות. הפרה יכולה להמשיך מעבר לתקופה של זמן והיא גם יכולה לחזור על עצמה ולכן צריך לקבוע הוראות מאוד מפורטות וספציפיות מה לעשות עם הפרות כאלו.
המטרה של הסעיף הזה להסביר מהו הסכום שייווסף על העיצום הכספי לגבי אותה הפרה. הסעיף אומר שזה החלק ה-50 שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

ברור. הלאה.

"(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.".
מדובר פה על ההפרה החוזרת.

ברור. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16ו – פה אחד
סעיף 16ו נתקבל.

אושר פה אחד.

סעיף 16ז.

סכומים מופחתים
"16ז.
(א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.".
מדובר בתוספת אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אנו מקדמים את זה בברכה. מי בעד? גרישה, תומך? תודה.

הצבעה

בעד סעיף 16ז – פה אחד
סעיף 16ז נתקבל.

אושר פה אחד.

עד שאנחנו נגמור את הפרק הזה, יישאר עוד סעיף אחד שהוא סעיף התחילה שם מוצעות הוראות כאלה ואחרות שהוועדה תראה אותן. אני מקדימה ואומרת שלגבי הפרק של העיצומים אני מבקשת שהתחילה, בין היתר, תהיה מותנית גם בכך שהותקנו תקנות הפחתה לפי הסעיף שאושר זה עתה בוועדה.
לא ייתכן שיש הוראות שמטילות עיצומים כספיים ואין הוראות מקבילות בתוקף שמאפשרות הפחתת אותם סכומים בנסיבות שייקבעו בתקנות.

זה נכון, זה הכרחי. כך זה בוצע בחוקים אחרים שבהם לא הייתה הוראה.

סיימנו את הסעיף?

כן.

מי בעד?

הייתה כבר הצבעה על הסעיף.

רבותי, השר בנט חייב לעזוב אבל אנחנו נמשיך את הדיון. את הדברים המרכזיים סיימנו - - -

יש לי הערות, אם אדוני רוצה לשמוע, לסעיף התחילה.

כמה זמן ההערות?

מבחינתי אפשר לעבור לסעיף התחילה ואחר כך לחזור.

אז נשמע הערה לסעיף התחילה ואני אתן לכבודו לומר את דברו ונמשיך הלאה.

עורכת הדין בנדלר, באיזה סעיף אנחנו?

בסעיף האחרון של הפרק הזה, סעיף 5.

"פרק ב' – תחילה והוראות מעבר
5.
(א)
תחילתו של פרק זה חודשיים מיום פרסומו של חוק זה, ואולם תחילתם של סעיפים 2(8), (11) ו-(16) ו-4 לפרק זה, חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)
שר הכלכלה ושר האוצר (בסעיף קטן זה – השרים) רשאים, בצו, לדחות את מועד תחילתם של סעיפים 2(8), (11) ו-(16) ו-4 לפרק זה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכחו השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי לא מתקיימים התנאים לביצוע אכיפה לפי הוראות פרק זה או שמערך האכיפה כאמור טרם החל לפעול.".

עורכת הדין בנדלר, את רוצה להוסיף?

קודם כל, נקבע כאן שהחוק, הן התיקונים לחוק התקנים והן התיקונים לפקודת הייבוא והייצוא, תחילתם תהיה חודשיים מיום פרסומו של החוק, למעט מספר סעיפים. ההוראות שייכנסו לתוקפן במועד מאוחר יותר הן ההוראות שמחייבות את העוסקים לתת הודעה לממונה על תקלות או על מסוכנות במצרכים. הוראה אחרת היא ההוראה המתייחסת - - -

מסוכנות מצרך.

דבר ראשון, הודעה בדבר מסוכנות מצרך או הפסקת פעולות עוסק והשמדה.

אחר כך אמצעי אכיפה מנהליים.

כן. פסקה (16) היא כל הפרק של העיצומים הכספיים. סעיף 4 זה תיקון פקודת הייבוא והייצוא. לכל אלה מוצע שייכנסו לתוקף חצי שנה מיום פרסומו של החוק ושר הכלכלה ושר האוצר – וכאן אני מבקשת שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת – יהיו רשאים לדחות את מועד התחילה של אותן סעיפים לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 6 חודשים.

מקובל.

המקום שבו כתבתם "באישור ועדת כלכלה" לא מתאים – זה צריך להיות במקום אחר. שאלתי שאלה פשוטה וייתכן שיש לה תשובה מצוינת: מה קורה אם גם בתום שנה לא בשלו התאים, לא מתקיימים התנאים לביצוע אכיפה לפי הוראות חוק זה או שמערך אכיפה כאמור טרם החל לפעול?

אני חושב שהשר רוצה לענות עבור צוותו.

השאלה היא פשוטה והתשובה פשוטה – אנחנו נהיה מוכנים.

יפה. ואם לא יהיו מוכנים אז השמים יפלו – כרגע אנחנו הולכים לפי הנושא הזה. השר מתחייב – גמרנו.

יש גם התחייבות שתהיה מוכנות שלא ייווצר, חס וחלילה, מצב שהחוק יכנס לתוקפו ולא בשלו התנאים.

כולנו כמובן יודעים שאנחנו צריכים גם סיעתא דשמיא.

נכון.

יש גם החלטת ממשלה שמחייבת גם את האוצר בכריכה הזאת בין העיצום לבין החקיקה.

אז אנחנו יכולים להצביע על הסעיף הזה, סעיף התחולה?

בכפוף לכך שהפרק של העיצומים הכספיים, שזו אותה פסקה (16), לא תכנס לתוקפה כל עוד אין סכנות הפחתה.

מיכאל, זה מקובל? תודה.

רבותי, מי בעד סעיף התחילה?

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה אחד
סעיף 5 נתקבל.

פה אחד אושר.

לא הותקנו תקנות תחילה עד לאותו מועד – יידחה עד לכניסתם לתוקף של - - -

עורכת הדין הראל, שמעת את מה שאומרת עורכת הדין בנדלר?

רבותי, השר צריך לעזוב ואנחנו נמשיך. כבוד השר, אתה רוצה להוסיף מספר מילים?

קודם כל, תודה רבה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אבישי ברוורמן שמניע את העסק הזה קדימה. הסיבה שאמרתי בביטחון שאנחנו נהיה מוכנים זה כי אנחנו חייבים להיות מוכנים. כל מי שתופס אותנו בכל פיצרייה בה אנו אוכלים – ואוכלים יותר מדי – אומר: תורידו את המחירים.
על כל תת-סעיף קטן שאנחנו מעבירים כרגע, אני רואה כמה אגורות יורדות מהמחירים – זה מה שאנחנו עושים פה. שלא נתבלבל, אנחנו לא מעבירים סעיפים, אנחנו פשוט מגרדים ומורידים את המחירים ואני רואה בזה משימה לאומית ממדרגה ראשונה.

זה פשוט מופרך – אתה יודע את זה.

אני מברך אתכם – בואו נשלים את המלאכה ואז זה עובר חזרה אלינו ואנחנו נעשה את המלאכה. תודה רבה.

אני אשמח שנקיים דיון בוועדת הכלכלה בעבור זמן ונראה אם זה הוריד את המחירים. זאת טענה מופרכת לחלוטין.

תעקוב אחרי כל הדברים. בדברי ימי ישראל הכול נרשם, הכול קורה ויש ועדת כלכלה עם לאה ורון ועם אתי בנדלר. כמו שגרישה הוא הממונה ההיסטורי, כך ועדת הכלכלה נשארת.

עורך דין אביעד, קדימה.

"סכום מעודכן של העיצום הכספי

16ח.
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי

מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 16ד – ביום מסירת ההודעה על

כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 16טז(א) ועוכב תשלומו של העיצום


הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן

ביום ההחלטה בערעור או בערעור, לפי העניין.

(ב)
סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 16א יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף

קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת

המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב

שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן


שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף

קטן (ב).".

לא העליתי את זה בישיבות המוקדמות מפאת שכחה, אבל אני מציעה שהעדכון הראשון יהיה ב-1 בינואר 2015 כי אין טעם כבר עכשיו להגדיל את העיצומים ב-1 בינואר כשהחוק – אני חושבת שכך וכך החוק לא ייכנס לתוקפו לפני ולכן אני חוזרת בי מהערתי.

תודה.

אם אין הערות אז אפשר להצביע.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16ח – פה אחד
סעיף 16ח נתקבל.

אושר פה אחד.

נא לקרוא הלאה.

"המועד לתשלום העיצום כספי
16ט.
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור
בסעיף 16ה.".

נעתרנו לבקשת הייעוץ המשפטי והוועדה ושינינו ל-45 יום.

תודה.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16ט – פה אחד
סעיף 16ט נתקבל.

בעד, בעד – פה אחד.

הפרשי הצמדה וריבית - - -

זה קשור לסעיף 16יא שאני מקווה שיימחק ואז לא תהיה שאלה.

אנחנו בסעיף 16י.

אני רוצה להוסיף משהו לגבי הסעיף שעכשיו מדברים עליו והוא קשור לסעיף של פקודת המיסים (גבייה): מדי חוק שבו מוצע לגבות סכומים לפי פקודת המיסים (גבייה), אני מציעה לוועדה לשקול אם אכן יש מקום וראוי לאשר גביית סכומים באמצעות אותה פקודה ולא באמצעות החוק לגביית קנסות שמצד אחד מציע סל כלים גדול יותר לגביית סכומים, אבל מצד שני ההליכים לגביית הסכומים מוסדרים יותר מאשר לפי פקודת המיסים (גבייה), כך למשל, לא ניתן לגבות בלי לשלוח התראה למי שטרם שילם את חובו ועוד.

זה רלוונטי כי חוק המרכז לגביית קנסות הוא כמובן חוק מתקדם בהרבה מפקודת המיסים (גבייה), שלפי השם כבר אפשר להבין שזו פקודה מנדטורית שנותנת אמצעי גבייה די דרקוניים וקשים בידי השלטון. גם חוק המרכז לגביית קנסות הוא חוק שנועד לגביית קנסות לשלטון, כאמור, אבל הוא רק הרבה יותר מוסדר.

בין היתר הוא קובע שם סמכות לפרוס חוב לתשלומים. פקודת המיסים (גבייה) איננה נותנת סמכות לפרוס תשלומים. לכן, אם סעיף א יימחק וגביית העיצומים תעשה באמצעות המרכז לגביית קנסות, אז אין צורך לתקן את סעיף 16ט שקובע שחובה לשלם את העיצום בתוך פרק זמן נתון כי בהתאם לשיקול הדעת של מי שגובה את הכסף לפי חוק המרכז לגביית קנסות תהיה אפשרות לפרוס לתשלומים. אם זה יישאר אז חייבים לתקן את סעיף 16ט ולאפשר גם סמכות לפרוס תשלומים.

אני כל-כך שמח שעורכת הדין בנדלר אתנו.

תודה. אנחנו מסכימים להצעתה של עורכת הדין בנדלר.

אפשר להסכים לגמרי – רק להסביר את הטכניקה המשפטית: זה עלה אגב הטלת הוצאות הפרסום בישיבה הקודמת - - -

- - -

אתם מפריעים לעורכת הדין הראל. אני לא מכיר הרבה אנשים חוץ ממני ומעורכת הדין בנדלר שיכולים להפריע לעורכת הדין הראל.

תתפלא – אבל הם לא מצליחים.

זה רק מכיוון שעוד לא הכרת מספיק את נחת זרועם של אנשי האוצר – תמיד יכולים להפריע.

דווקא פה הם עזרו מאוד-מאוד. עזרו ועבדו יום ולילה ואני מאוד מוקיר את העבודה שלהם.

פקודת המיסים (גבייה) לעומת חוק המרכז לגביית קנסות עלה אגב הוצאות הפרסום של אזהרה מפני מוצרים מסוכנים בדיון הקודם. בהקשר הזה שם נמחקה פקודת המיסים (גבייה) ואנחנו צריכים להוסיף הסמכה של חוק המרכז לגביית קנסות וזאת במסגרת התוספות שיידונו.

בעניין הזה לא דנו בישיבה הקודמת ולא הבנו שלזה גם כוונתך, אבל אין לנו התנגדות למחוק את הסיפא שאומרת: "על גבייתו תחול פקודת המיסים (גבייה)", ואין צורך בהסמכה מפורשת כי חוק המרכז לגביית קנסות מוסמך לגבות כל עיצום.

יפה מאוד.

ברגע שבית הראל הוא כמו בית בנדלר – אז בא לציון גואל. תודה רבה.

בישיבה הראשונה בה דנתי עם צוות מצומצם רק על הפרק של העיצומים הכספיים, העליתי את זה.

רבותי, אנחנו באים להצבעה.

אם כך, אין לי הערות לסעיף 16ט. הוועדה הצביעה כבר, אז אני בסעיף 16י.

מי בעד סעיף 16י?

הצבעה

בעד סעיף 16י – פה אחד
סעיף 16י נתקבל.

בעד – אושר פה אחד.

סעיף 16יא נמחק.

לא, סעיף 16יא לא נמחק – נשאר: "16יא.
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.". אז המרכז לגביית קנסות גובה אותו.

לדעתי זה מיותר אבל ככל שיש צורך נשאיר את זה.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16יא – פה אחד
סעיף 16יא נתקבל.

אושר פה אחד.

"סימן ב': התראה מנהלית
התראה מינהלית
16יב.
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה,


כאמור בסעיף 16א, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי

לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי,

לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה,

"היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין

זה.

(ב)
בהתראה מנהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר

כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי

בשל הפרה נמשכת או חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 16ו, וכן יציין את זכותו של המפר

לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 16יג.".

סעיף התראה מנהלית הוא כלי מקדים לפני עיצום כספי - - -

זה ברור. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16יב – פה אחד
סעיף 16יב נתקבל.

אושר פה אחד.

בקשה לביטול התראה מנהלית
16יג.
(א)
נמסרה למפר התראה מנהלית כאמור בסעיף 16יב, רשאי הוא לפנות לממונה

בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:


(1)
המפר לא ביצע את ההפרה;


(2)
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב)
קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מנהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי

הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת

הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.".
זה הליך שמתאר כיצד מבטלים בקשה לביטול התראה מנהלית.

זה כבר תואם את כל השינויים.

כולל את השינויים של 45 ימים.

ברור, ברור. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16יג – פה אחד
סעיף 16יג נתקבל.

אושר פה אחד.

"הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
16יד.
(א)
נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את

ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה

הנמשכת כאמור בסעיף 16ו(א).

(ב)
נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את


ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את

ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 16ו(ב), והממונה ימסור למפר הודעה

על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת.".

בסעיף 16יד(א) סיפא, נדמה לי שהערתי את זה באותה ישיבה שעשינו על העיצומים הכספיים, צריכים להוסיף את המילים: "דרישת תשלום אינה גורעת מזכותו של העוסק לטעון כאמור בסעיף 16ד לעניין סכום העיצום הכספי".

כאן, לעניין ההתראה המנהלית, כיוון שהיא איננה כוללת סכום של עיצום – ככל שיש הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי, אז למפר לכאורה יש זכות טיעון בפני הממונה הן לגבי עצם ההפרה והן לגבי סכום העיצום הכספי שמבקשים להטיל.

ההתראה צריכה לכלול את הסכום.

אבל לא כשמדובר על התראה מנהלית. בהתראה מנהלית אין סכום.

למה לא? אנחנו מפעילים את זה בחוק להגברת האכיפה.

הוספנו את התוספת הזאת גם בחוקים אחרים בהסכמת משרד המשפטים. אני מציעה שככל שיהיה צורך, נבקש מהוועדה דיון מחדש בעניין הזה.

מקובל. אני מצביע על הסעיף הזה עם התיקון של עורכת הדין בנדלר. מקובל, אביעד?

מקובל.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16יד – פה אחד
סעיף 16יד נתקבל.

אושר פה אחד. נא להמשיך לסעיף הבא.

ככל שיסתבר שזה נכנס בצורה אחרת – אני פשוט אשמיט את המילים האלה.

"סימן ד': שונות
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
16טו.
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 16א ושל
ההוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.".

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16טו – פה אחד
סעיף 16טו נתקבל.

אושר. נא להמשיך הלאה.

בסעיף הערעור יש לנו תוספות, אני אדגיש איפה כל תוספת.

"ערעור
16טז.
(א)
על דרישת תשלום ועל התראה מנהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו

יושב נשיא בית המשפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים - - -

45 ימים.

אני אקרא את הסעיף כמו שהוא ואחר כך תיקונים.

" - - יוגש בתוך 30 ימים מיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום או מיום שבו נמסרה לו החלטת
הממונה בבקשה לביטול ההתראה המנהלית.".
זאת התוספת, ועכשיו להערה של גברתי.

אני מציעה גם כאן לתקן מ-30 ימים ל-45 ימים.

לא שווה להאריך בזה יותר מדי אבל כל הרעיון של אפקטיביות האכיפה קשור גם במהירות של הדבר הזה. אז אם רוצים לסרבל את זה יותר ויותר – חבל על כל הכלי הזה.

רבותי, אני לא רוצה ויכוח. אם על ה-15 יום האלה השמים יפלו אז באמת יבוא המשיח.

אבל אדוני, אולי בכל זאת יש צורך לאחידות בחקיקה. השאלה היא אם זה נעשה בחוקים אחרים.

אני מאוד רוצה להתקדם פה. הלוואי שעל הדברים האלה, 30 או 45 יום, יבוא הגואל. תאמין לי, זה מה שנקרא - - -

אדוני, אני מציעה לדלג על סעיף קטן (א) – אנחנו מיד נבדוק בחקיקה אחרת, בסדר?

טוב. קדימה, הלאה.

"(ב)
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא

אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)
החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום

הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת

העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי העניין, בתוספת

הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.".

אני מבקשת להצביע רק על סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). אני עוד רוצה לבדוק משהו.

ברור, זה בסדר. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיפים 16טז(ב) ו-16טז(ג) – פה אחד
סעיפים 16טז(ב) ו-16טז(ג) נתקבלו.

במקרה הזה אני חושב שזה פה אחד.

"פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
16יז.
(א)
הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם לציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט כך לצורך אותו עניין, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:


(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;


(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;


(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;


(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;


(6)
שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 16טז, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן א(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)
פרסום באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; השר יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.".

עורכת הדין בנדלר, יש לך הערה?

כן. קודם כל, בסעיף קטן (ב): "הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 16טז, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי". זאת אומרת, זה צריך לקבל פומביות באותה דרך. אני מניחה שיש לזה הסכמה.
לגבי הסיפא שהוצעה בסעיף קטן (ה) שהשר יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן וגו'. בדיונים שנעשו בכנסת הקודמת בקשר לפרסום בנוגע להטלת עיצום כספי הועלתה הסוגיה מה קורה כשמפרסמים באינטרנט מגבילים את משך תקופת הפרסום אבל אנחנו יודעים שבעזרת מנועי חיפוש מרגע שפרסמת – זה נשאר לעד, אלא אם כן זה מפורסם בדרך שלא מאפשרת עיון לאחר תום תקופת הפרסום לפי החוק.
זה נקבע – אני לא זוכרת אם בחוק אחד או שניים או שלושה בינתיים – ששר המשפטים, יכול להיות בהתייעצות עם השר הרלוונטי, יקבע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת את אופן הפרסום באופן שיימנע עיון ככל הניתן – לא קבענו את זה באופן מוחלט – בתום תקופת הפרסום.
זאת התוספת שמוצעת כאן, אני רוצה להפנות את תשומת הלב. אני מציעה, אלא אם כן אתם רוצים, שזה יהיה שר המשפטים בהתייעצות עם השר כי לא כל שר לעצמו קובע את הדרכים לפרסום בצורה כזאת.

דווקא כתבנו שהשר - - -

אז אני מפנה את תשומת לבך שבזמנו, למיטב זכרוני, זו הייתה דרישה של משרד המשפטים שמי שיקבע את התקנות האלה יהיה שר המשפטים. אין לי עמדה בעניין הזה - - -

אני מניח ששרת המשפטים הנוכחית - - -

לפי מה שאני יודעת, בנוסח שהצענו זה יהיה השר. בזמנו כתבנו טיוטה בסיסית של תקנות כאלה בהתייעצות עם הרשות למשפט טכנולוגי. בסופו של דבר, מי שאמור לכתוב את התקנות בהתאם גם למה שהוא מכיר על הדרכים ליישם את - - -

אין בעיות. את רוצה שזה יישאר השר? ובלבד שזה יהיה בהתייעצות, באישור ועדת - - -

הייתי מציעה להפוך את זה: השר, בהתייעצות עם שר המשפטים.

איך שאתם רוצים. מבחינת חלוקת העבודה בין השרים, אני לא רוצה להתערב כרגע. אז זה יהיה: השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

למה לא לכתוב: שרת המשפטים?

ואחר כך, כשיתחלף, נשנה בכל החוקים בכל מקום שהיה כתוב השר - - -

הוכחתי שאין לי בעיה עם אישור ועדה, אבל אתם חייבים גם בנושא הזה להיכנס? זה טכני, מחשובי - - -

זה כל-כך לא טכני העניין הזה. זה עניין של זכויות אדם בעיני.

העיקרון קבוע, אבל האופן שבו נממש את העיקרון.

תאמין לי, מבחינתי אני שונא ביורוקרטיה. אם לא הייתי שונא ביורוקרטיה – לא הייתי מצליח לבנות אוניברסיטה, לעשות דברים ולהוביל פרויקטים. מצד שני, אם נתחיל להתקוטט על הדבר הזה, תאמין לי, כל זמן שאני אהיה פה – אני מתכנן להיות פה כל תקופתי – אנחנו לא נעכב פה דברים שהם טכניים.

בהקשר הזה אני רוצה לשאול ואדוני יחליט: לא קבענו מועד להתקנת התקנות האלה. בחוק אחר שבו הוכנס הסעיף הזה בלי מועד להתקנת תקנות – עד היום לא הומצאו לוועדה תקנות. השאלה היא מה עמדתכם? האם אתם מתחייבים להמציא תוך פרק זמן סביר מיום כניסת החוק לתוקפו את התקנות האלה לוועדה או שהוועדה תקבע מועד?

אני לא מבין במטריה הזאת – אני אפילו לא יודע להתחיל לכתוב את התקנות האלה - -

וגם אין תקדים.

- - זה עניין של מחשוב, אני מבין, אינטרנט.

אשר על כן? תראו דבר מאוד פשוט: ברגע שמוטל על אדם עיצום כספי, חובה לפי החוק לפרסם את זה באינטרנט. אני חושבת שראוי שמלכתחילה הפרסום יהיה בצורה כזאת שיימנע את האפשרות להעלות, לדוג, את השם של אותו אדם לאחר תום תקופת הפרסום.

אז חובת הפרסום תותנה בקיומן של תקנות.

האם זה מספק, אתי?

לא הותקנו תקנות – לא יהיה פרסום?

בדיוק.

בסדר גמור, מצוין.

תודה רבה. מיכאל, תודה.

- - - פרסום לפי פסקה זו יעשה לאחר התקנת תקנות.

רבותי, אם כך אנחנו יכולים להצביע על סעיף 16יז. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16יז – פה אחד
סעיף 16יז נתקבל.

אושר פה אחד – אין מתנגדים.
עורך דין אביעד, הלאה לסעיף 16יח.

סליחה, סליחה. אני מתנצלת. בסעיף קטן (א) – בדקנו ובאמת זה 30 ימים לכן אני מסירה את הערתי לעניין מועד להגשת הערעור.

מיכאל, היום השמים עוזרים לך – 15 הימים האלה אתך.

הייתי אומר יום העדנה.

אני מציעה לאשר את סעיף קטן (א) בסעיף 16טז עם 30 ימים כפי שהוצע. אישרת, אדוני?

כן, כן, אושר. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16טז(א) – פה אחד
סעיף 16טז(א) נתקבל.

אושר פה אחד.

"שמירת אחריות פלילית
16יח.
(א)
תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מנהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 16א, המהווה עבירה.
(ב)
שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מנהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור, בסעיף קטן (א), לא יוגש כנגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות, המצדיקות זאת.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום, ועד יום החזרתו.".
הסעיף מדבר על שמירת אחריות פלילית – סעיף מאוד חשוב.

בסעיף קטן (ב) צריך להוסיף: "לא יוגש כנגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת".

בסדר. להוסיף בבקשה.

כי אחרת, אם זה דבר ישן אז זה לא נותן כלום.

ברור, ברור. אני מצביע על סעיף 16יח בתיקון עורכת הדין בנדלר. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 16יח – פה אחד
סעיף 16יח נתקבל.

אושר פה אחד.

"(17)
אחרי סעיף 16יח יבוא:

עונשין";".

רגע, הצבענו.

הצבעה

בעד סעיף (17) – פה אחד
סעיף (17) נתקבל.

אושר פה אחד. הלאה.

"(18)
אחרי סעיף 17ב יבוא:

צווים והתחייבות";".

הצבעה.

הצבעה

בעד סעיף (18) – פה אחד
סעיף (18) נתקבל.

מאשר. הלאה.

"(19)
בסעיף 17ג, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) לא יינתן צו מנהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, תינתן לו ההזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה סבירה;
(א2) על אף הוראות סעיף קטן (א1), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה לתת צו מנהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו סעיף קטן (א1), גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות, אם סבר שיהיה במתן ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.";".

תסביר בבקשה וגם תתייחס למילים "בשקידה סבירה", למה הכוונה.

כשהילד שלי היה צעיר הייתי אומר לו אתה צריך לשקוד אז הוא היה אומר לי: מה זה "לשקוד"?

טוב לפחות שהוא ידע למה הכוונה.

ואיך שוקדים?

הסעיף עוסק ביישום החריגים לזכות הטיעון או לזכות השימוע תוך כדי כיבוד כללי הצדק הטבעי באיזון מול רמת החומרה של הסיכון מאותו מצרך. גם אנחנו התמודדנו עם מצבים שהיה מאוד-מאוד מסוכן מצרך מסוים שלא התאים לתקן והיינו צריכים, בלי שנדע מי המפר, להודיע לציבור על ההפרה ולאחר מכן גם ביצענו את זכות השימוע כאשר מצאנו את המפר.
בגלל שאנחנו עוסקים במטריה שהיא אבטחת בטיחות הציבור, שלומו ובריאותו, יש מצבים מסוימים שכאשר אנחנו לא מוצאים את המפר – אנחנו בכל זאת מחויבים להודיע לציבור.

המונח הזה "שקידה סבירה" הוא מונח משפטי?

כן. המונח הזה - - -

לא שמעתי היום אפילו פעם אחת "דא עקא". העברית מאוד מוצאת חן בעיני - - -

שקידה זה במאמצים סבירים. זה נוסח שנמצא. בחוקים אחרים שניסחתי אז גם זה הוכנס.

גם שקדת על בדיקה.

לא שקטת על שמריך – שקדת בצורה סבירה.

עורכת הדין בנדלר, אין לך פה דבר נוסף להוסיף?

אין לי הערות.

אם כן, אנחנו יכולים להצביע על כל סעיף (19). מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף (19) – פה אחד
סעיף (19) נתקבל.

בעד – אושר פה אחד.

עורך הדין אביעד, סעיף (20).

"(20)
אחרי סעיף 17ו יבוא:

שונות";".

הצבעה.

הצבעה

בעד סעיף (20) – פה אחד
סעיף (20) נתקבל.

אושר פה אחד.

נא להקריא את סעיף (21).

זה אושר כבר לדעתי.

סעיף 3 אמנם אושר, אבל ביקשנו בו שתי תוספות. עניינו של סעיף 3 בתיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים שהוסיף פרט תקינה, בו הצבעתם על כך שיהיה בסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, החלטה של רשות לפי חוק התקנים בסעיפים שנמנו, למעט אלו שהוחרגו.

אנחנו מבקשים להוסיף, לפי הצעתה של היועצת המשפטית של הוועדה, גם החלטה של רשות לפי סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא שדנו בו היום, זה הסעיף שבו ניתן לתת הוראות פרטניות של הממונה לגורמים שונים לקבוע שאדם הוא מפר אמון או לקבוע לו תנאים קונקרטיים בגין היותו מפר אמון.
על החלטה כזו אנחנו מציעים שתהיה סמכות גם לבית המשפט לעניינים מנהליים. זה מסומן אצלכם כתוספת פסקה (2) לפרט תקינה בתוספת לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים – החלטה של רשות לפי סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979.

דבר נוסף, בסעיף 3 אנחנו מבקשים להוסיף בעקבות החלטה של הוועדה על פי הצעה של היועצת המשפטית, שהוצאות הפרסום של מודעת האזהרה בדבר מוצר שלא עומד בתקן יכולות להיות מוטלות מי שלא פרסם את זה והממונה נדרש לפרסם בעצמו – יוכלו להגבות על ידי המרכז לגביית קנסות.
בשונה מעיצומים, הדבר מחייב פרוט קונקרטי בחוק המרכז לגביית קנסות כתיקון להגדרת "חוב", ולכן אנחנו מציעים שבאותו סעיף 3 ייאמר גם אחרי סעיף קטן (א) שהוא הגדרת פרק התקינה שדיברנו עליו, יבוא: "(ב) בחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 בסעיף 1 בהגדרת "חוב" לאחר פסקה (14) יבוא: (15) הוצאות הודעה או פרסום שחויב בהן עוסק לפי הוראות סעיף 10(א)(2)(ב) לחוק התקנים התשי"ג-1953".

מקובל. אני רואה ששתיכן ביחד, כולם ביחד, ההסתדרות ביחד, האוצר ביחד – רק בוועדת הכלכלה. נכון, נדלר? רק בוועדת הכלכלה.

ובא לציון גואל.

יש תקן להרמוניה?

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
סעיף 3 נתקבל.

אושר פה אחד.

אושר ביחד עם דף התוספות.

דף התוספות כמו שקראה עורכת הדין הראל.

אישרנו כבר את הכול? עורך הדין אביעד, הכול אושר, נכון?

כן.

אני מרשות ההסתדרות לצרכנות. לגבי הסעיף בעמוד 29 – החובות של פרסום לציבור לגבי שימועים. ההערה שאתי העירה לגבי אך שזה יתבצע - - -

עורכת דין - - -

אתי זה בסדר.

אתם כבר על First name basis כזה, מה שנקרא?

רק לגבי חברי כנסת, אדוני, אני חושבת שראוי לקרוא להם בשמם המלא. זה הכול.

לגבי הפרוצדורה איך יהיה הפרסום, אנחנו הרי שכל הציבור ידע ובאתר זה רק בעברית ולא בשפות אחרות, איך יהיה בדיוק הנוהל? זה לא הוסדר וזה נשאר משהו פתוח שעברנו עליו באיזושהי הערה – לא הבנתי איך זה נסגר.

זה נסגר בזה שזה לא נסגר. השאירו את זה לשיקול דעת - - -

אז השיקול דעת בשקידה לא מתאים לי פה.

מר לוינסון, תודה לך. מי יענה? עורך הדין אטלן, בבקשה.

ככל שנרבה בפירוט של דברים פה, זה ישליך על פרשנות במקומות אחרים בהם יש זכות לכל מיני ציבורים להשמיע טענותיהם. יגידו: שם קבעתם הוראות וכאן לא ולכן שם אין לי זכות.

הבנתי.

רבותי, אני מגיע לסיכום. הצבענו על הכול - -

תשובה מתחמקת.

תודה.

- - אני רוצה קודם כל להודות: יש הרבה אנשים שעושים במלאכה. יש אנשים שמסלפים בתקשורת. מה שחשוב תמיד זה רק התוצאה. אני מאוד רוצה להודות לשר ולמנכ"ל. אני רואה פה את סרפיקו – בשבילי זה סרפיקו – ואת שי ואת האנשים והצוות של השר.
אני מאוד מודה ליוני רגב ולצוות של האוצר. אני מודה לכל היועצים המשפטיים שעשו פה עבודה נפלאה. כמובן לאביעד, לעדנה. מיכאל, אתה זוכר כשהייתי שר את הלילות שבילינו יחד בתקציב?

זה נשמע רע.

אני מאוד-מאוד מודה לכם. אני מודה לצוות של המכון: גם ליושב-ראש, גם למנכ"ל, לעובדים המסורים – אני רואה פה את מר נדלר. אני מאוד-מאוד מודה לכל חברי הכנסת שהשתתפו.

אני מודה לצוות הנהדר של הוועדה. באמת זכיתי. זה לא פשוט היום להיות בעידן הפופוליסטי נבחר ציבור. על המלאכה יושבות: אתי בנדלר, לאה ורון. מאחורה עידית חנוכה, כל הצוות הנפלא – דנה שנמצאת פה מאחורה.

לצוות האישי שלי, עם איל וטל, אבל אני רוצה להוסיף שיש עוד שניים שבתקופה האחרונה לילות כימים עבדו בין נציגי ההסתדרות – אני מודה לאבי ניסנקורן שלא יכול להיות פה מסיבה אישית אבל מאוד-מאוד רצה. נמצאת פה גברת מרב דוד שהיא בעצם שניים כבר – היא בחודש התשיעי – ובשקט עשתה את כל העבודה.

בסופו של דבר, כל החיים שלי הבנתי דבר אחד: גמישות זה כוח, ויתור זה עוצמה וצריך - - - פרינציפים. לצערי, היום יש אנשים שעובדים בשטחיות עם התקשורת באמצעות עיתונאים שטחיים ושקריים ובסופו של דבר גם גורמים נזק לעם ישראל. תודה רבה לכם.

אם אתה אומר כל כך הרבה תודות, אני רוצה בהזדמנות זאת לנצל את הבמה להגיד תודה לגברת מיכל צוקר.

בואי מיכל. בואי, גברת צוקר.

היא ליוותה אותי בנאמנות בשנה האחרונה בכל דברי החקיקה שעסקתי בהם וזאת בעצם הישיבה האחרונה שהיא מלווה אותה כי ביום ראשון היא מסיימת את ההתמחות שלה בלשכה המשפטית.

יישר כוח.

מכולנו, מכולנו.

עכשיו רבותי, יש דבר אחד שלא אמרתי: יצרתי עם גרישה כאלה יחסים שכבר לא צריך - - - כל מה שקורה – גרישה מדווח לי. אז תדעו שאתם בפיקוח. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:25.>