PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
31/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 71>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), שעה 9:00

<1. פיטוריהן של 100 אחיות בריאות התלמיד>, של חה"כ מיכל רוזין
<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ שלי יחימוביץ'>
<3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ אורלי לוי אבקסיס>
<4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ גילה גמליאל>
<5. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ דב חנין>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
מיכל בירן

אילן גילאון

אורלי לוי אבקסיס

יעקב ליצמן

יעקב מרגי
מיקי רוזנטל

עפו אגבאריה

דב חנין

מיכל רוזין

>
רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות, משרד הבריאות

איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

מירה חונוביץ - מפקחת ארצית בריאות הציבור, משרד הבריאות

שרית יערי - מרכזת תחום בקרה ופיקוח ארצי- בריאות התל, משרד הבריאות

שמעון אלירז - מנהל תחום אגף תכנון ותקציב, משרד הבריאות

שירה גרינברג - רכזת בריאות באג"ת, משרד האוצר

יונה אמיתי - נציג החברה לרפואת ילדים בקהילה, ההסתדרות הרפואית

כרמית פולק- כהן - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

מילכה דונחין - ראש תחום בריאות ברשו"מ, המרכז לשלטון מקומי

רות דיין מדר - ראש תחום חברה במש"מ, המרכז לשלטון מקומי

אורי פליישמן - מנכ"ל, הסתדרות האחים והאחיות בישראל

אילנה כהן - יו"ר הסתדרות האחים והאחיות, הסתדרות האחים והאחיות בישראל

אירית ברנד - חטיבת אחיות בריאות הציבור

ליאת זביצקי גרשמן - אחות, חטיבת אחיות בריאות הציבור

טוני אבוטבול - אחות, חטיבת אחיות בריאות הציבור

ברכה אברהם - אחות ראשית, נטלי שירותי רפואה דחופה בישראל בע"מ

נמרוד אלטמן - מנכ"ל, נטלי שירותי רפואה דחופה בישראל בע"מ

אבישי זוהר - יעוץ תקשורת, נטלי שירותי רפואה דחופה בישראל בע"מ

אודי לבון - מנכ"ל, ארגון ההורים הארצי

דגנית גרינבוים - חברת הנהלה, ארגון ההורים הארצי

ענת אייל - המשמר החברתי

לימור יריב - מנהלת המחלקה לחינוך ומחקר בסיעוד, שירותי בריאות כללית

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

משה רוטמן - מזכ"ל, ארגון הפעולה של הנכים

ירון לוי - מנכ"ל ארגון הפעולה של הנכים

רנה גנץ - מנהלת טיפת חלב מודיעין, מכבי שירותי בריאות

וילמה מאור

הדס צנוירט
<1. פיטוריהן של 100 אחיות בריאות התלמיד>, של חה"כ מיכל רוזין

<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ שלי יחימוביץ'>
<3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ אורלי לוי אבקסיס>
<4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ גילה גמליאל>
<5. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפסקת ההפרטה של שרותי בריאות התלמיד והחזרת השרות לאחריות המדינה, של חה"כ דב חנין>

בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, כ"ד באב, 31 ביולי 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעה לסדר (דיון מהיר): פיטוריהן של 100 אחיות בריאות התלמיד, של חברי הכנסת מיכל רוזין, אורלי לוי-אבקסיס, גילה גמליאל, דב חנין ושלי יחימוביץ, שמתנצלת אבל לא יכולה להיות פה.
יש לדיון הזה חמישים דקות, כדי שנוכל לשמור על סדר-היום שלנו. אני מבקש לנסות להגיע ליעדים, למטרות. חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מי כמוך יודע כמה דיונים ניהלנו- - -

את יודעת...

גם בכנסת הקודמת – חלק מהתיאומים שלנו ומהעלאת הנושא לסדר-היום יחד עם אחיות בריאות הציבור וכדומה, והמציאות בשטח, שהוכיחה לא רק שזה לא כלכלי, למרות שהשיקולים להעביר את השירות הזה ממשרד הבריאות להפרטה היה שיקול כלכלי – לא לקחו בחשבון את ההוצאות הנלוות, לא לקחו בחשבון את ההתקשרות עם מד"א וכדומה למצבי חירום, לא לקחו בחשבון עוד אלמנטים, אבל מה שבעיקר נורא בעיניי זה הירידה בשירות שניתן לתלמיד. הם הופכים להיות כמו באיזה סרט נע. אני לא רוצה להשוות את זה לבקר. אפילו שם הזדעזענו כשראינו את התוכנית- - -

לא, זה היה חיסון תרנגולות. כמה זה היה? שבע שניות לחיסון? כמו תרנגולות.

הרי בסופו של דבר מה שהם ניסו לעשות זה שבעלות של 65 מיליון – כמה יותר פעולות בפחות זמן אפשר יהיה לעשות, והתוצאה היא בהתאם. לא רק שמספר החיסונים הלכו וירדו. היו עוד דברים שדווקא אחות בית ספר יכולה היתה לראות, גם לגבי הביקורת, גם לגבי מעקב התפתחותי וכדומה. יש לזה השלכות נוספות, גם כי מעבירים את האחיות האלה מזכיין אחד לאחר, כי בסופו של דבר הזכיינים לא עומדים במטלה. גם בית המשפט נתן דעתו על כך, אז מעבירים את זה ליד אחרת, ואותה קטסטרופה נשארת. זה מקצוע במצוקה. הן לא נשארות בתחום. יהיה גם קושי אמתי לגייס אותן, במקרה שיחזור לשירות הבריאות.

נאמר לנו פה באיזשהו שלב לגבי תג מחיר של הסיפור הזה, באחד הדיונים. קפץ נציג האוצר ואמר: זה יעלה מיליארד. אני רוצה לשבח את מחלקת המחקר של הכנסת. שלי היתה פה באותו דיון. לפי הקריטריונים של משרד הבריאות, של משרד האוצר, עשינו חישוב מהיר, וזה היה 150 אלף, פחות או יותר, לאחות. נכפיל את זה במספר התקנים, והגענו לפערים ענקיים. אם כך הם עשו את חישוב התקציב, יכולנו למנוע המון קטסטרופות.
אבל בנושא הזה הצלחנו לשכנע את משרד הבריאות ביחד עם סגן השר אז, בפועל השר ליצמן. את מחוז הדרום לקחו כפילוט – החזירו את זה למתכונת הישנה. זה הצליח, ולכן אני אומרת שיפה שעה אחת קודם. בואו נחזור למתכונת הישנה. בואו לא נפקיר את הילדים שלנו. בואו לא נגרום לכך שיהיו מחר-מחרתיים אחיות שלא נצליח לגייס לשירות הזה. יש לזכור שזה מניעה, והרבה יותר קל וזול לדאוג למניעה מאשר אחר כך לטפל בקטסטרופות שמתפרצות.

תודה. חברת הכנסת מיכל רוזין.

אני חושבת שהנושא של אחיות בתי הספר מגלם בתוכו הרבה מהנושאים שאנחנו מטפלים בהם – ודאי אתם בשנים האחרונות בכנסת, והמאבק הציבורי, לגבי הפרטת השירותים החברתיים. יש פה גם נושאי בריאות ומניעה, גם נושאי רווחה וגם נושאי תעסוקה. אנחנו הפכנו את אחיות בתי הספר לאחיות חיסונים, אחות על כל 5,000 תלמידים. היום אין אחיות בבית ספר שיכולות לעקוב אחרי תלמידים, אחרי בעיות שאנחנו ניתקל בהן בהמשך ביתר שאת, על כל הנושא של השמנת יתר, כל הנושא של גדילה. מודדים, שוקלים, מביאים פתק להורים, ושוב אנחנו מגלים פערים סוציו אקונומיים. יהיו הורים שייקחו את הילדים למעקב, יבדקו את הנושאים, ויהיו הורים – מפאת חוסר זמן, חוסר יכולת, מודעות – שלא ייקחו את הילדים לבדיקה.

אם הילד זכר להביא להם את הטופס.

בדיוק. לכן אנחנו יוצרים פה פערים חברתיים. כשאין אחיות בתי ספר שבודקות שמיעה, גדילה, נושאים של השמנת יתר, אז לא עולים גם על נושאים של הפרעות אכילה, התעללות פיזית ומינית בבית. לא עולים על הרבה מאוד דברים שקורים לילדים. אני כל הזמן אומרת – המערכות רואות את הילדים שלנו, בהבדל מבגירים. מערכת בית הספר רואה אותם, רופאי משפחה, רווחה, בריאות. כשהיתה אחות בית הספר, היא ראתה את הילדים. היא ראתה מי סובל, מי נרדם בשיעורים, מי כל יום מתלונן על כאבי בטן. היא יכלה לדעת מה לשאול, מעבר לרק: קח אקמול. היום מתקשרים להורים הביתה, ואומרים: בוא קח את הילד – כואב לו הראש.

גם כשיש אחיות, אין היום חדר אחיות. אין שום פרטיות. זה זלזול לא רק באחיות; זה זלזול גם בתלמידים. כשילדה אומרת: כואבת לי הבטן, והמורה שואלת אותה באמצע חדר מורים או במזכירות: למה כואב לך כל יום? והיא רוצה לשאול אותה גם שאלות יותר אינטימיות ואישיות, אין שום דרך להגיע לאינטימיות עם התלמיד. זה חשיבות של אחיות בית ספר, האינטימיות, שלא נדבר על שהיום יש להן התמחות ללמד את הילדים למניעה ונושאים חשובים, שנשלם עליהם מחיר.
רק הבוקר התבשרנו שייתכן מאוד שיחסנו חיסון פוליו ל-200 אלף ילדים. למיטב ידיעתי, בקרב אוכלוסיית הבדואים במשך כשנה וחצי חברת נטל"י הצליחה לחסן רק 80 ילדים, ובדרום כולו כ-30 אחוז מהילדים. אני לא יודעת אם הנתונים האלה מדויקים, אבל כולנו יודעים שחברת נטל"י לא הצליחה לעמוד בכל יעד החיסונים. זו רק הערה בין שלל הדברים.
אחיות בית הספר זה הרבה מעבר להצליח לחסן את הילדים, הרבה מעבר רק לפרוצדורות; יש פה מהות הרבה יותר מכך גם לרווחה, גם לבריאות, גם למניעה, ובראש ובראשונה – תעסוקת האחיות. תודה.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי, חברות הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ומיכל רוזין היטיבו לסכם דיונים רבים וממושכים שהתנהלו פה בוועדה בנושא הזה.

העילה לדיון המהיר שלנו הפעם היא עמדה – קודם כל מבורכת – של הסתדרות האחיות, שאומרת שאם – אני מצטט – משרד הבריאות לא ישיב לאלתר את מערך אחיות בתי הספר כולו לחיק המדינה, החל מיום 1 באוגוסט האחיות במערך בריאות התלמיד לא תתייצבנה לעבודתן.

אני רוצה ראשית לברך על כך. אני חושב שהסאגה הנוראה הזאת מגיעה לרגע שבו צריך לחתוך. אי-אפשר להמשיך עם הקזת הדם הזאת. אנחנו פעם אחר פעם אחר פעם בכנסת מעלים את הטענות. אנחנו מדברים על הפגיעה בילדים, אנחנו מדברים על הפגיעה באחיות, אנחנו מדברים על הפגיעה בכולנו, ואנחנו מדברים על זה שזה בסוף גם עולה יותר כסף, ושום דבר לא עוזר. כלומר הרכבת הנוראה הזאת ממשיכה להוביל את כולנו למקומות איומים. אנחנו לא רוצים לנסוע ברכבות למקומות איומים.
לכן צריך לעצור את הרכבת הזאת. אני מברך אתכם על הצעד הזה. מה, לטעמי, אדוני היושב-ראש, צריכות להיות התוצאות של הדיון הזה – נמצא אתנו מנכ"ל משרד הבריאות. אדוני וסגן השר ליצמן, אתם הובלתם יחד מהלך, שאנחנו מאוד מברכים עליו, וגם מאוד הצליח, במחוז הדרום. הדרישה שלנו, אני חושב, צריכה להיות שתעשו את אותו מהלך גם במקומות האחרים, ושתתקבל ההחלטה העקרונית הזאת – גם כדי לעצור את השביתה המתוכננת וגם כדי להחזיר דברים על מכונם.

אנחנו נמצאים, לטעמי, ברגע של הזדמנות. שרת הבריאות חוזרת ואומרת שהגישה שלה היא גישה חברתית, היא שייכת למפלגה – כך לפחות קראנו בעיתונים – שבאה לשנות. לפי השמועה, שר האוצר אפילו שייך לאותה מפלגה – גם הוא בא לשנות. אז הנה, יש הזדמנות לשנות – לא רק לדבר על השינוי אלא לעשות אותו.

אבל לאיזה כיוון לשנות?

אני בטוח שהוא רוצה לכיוון חיובי. בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, תקופת הפגרה צריכה להיות התקופה שבה אנחנו הפעם עובדים על העניין הזה. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם הוועדה הזאת ואתה באופן אישי לא ניכנס לעניין הזה, אני חושש מאוד שבתחילת הכנס הבא נחזור לעוד דיון, ונחזור על הדברים האלה, שהם דברים נכונים, אבל הם רק לא עוזרים. אתה יודע להתערב בנושאים כאלה ברגעי ההכרעה. אנחנו ברגע ההכרעה, אז בואו נעשה אותו בכיוון הנכון. תודה.

תודה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

אני מהדור שזכיתי לקבל את השירות והטיפול בבתי הספר. אני זוכר עד היום את חדר האחות. הכי קל לומר: כולנו רוצים את השירות.

הנושא הופרט. האם מישהו בדק את הנושא? האם מישהו יוכל לתת לנו נתונים, אם הצליח, לא הצליח? כמה קיבלו שירות? כמה קיבלו חיסון? יש חברי כנסת שנתנו פה סקירה מאוד לכאורה עגומה. אני אומר לכם: אני מזדהה עם כל מילה שאמרה חברת הכנסת מיכל רוזין. אני, כבן משפחה ברוכת ילדים – אני מדבר אתכם על אמצע שנות ה-60 – כשאבי, עליו השלום, היה צריך לעבוד שתי משמרות כדי לפרנס את הבית, ואמא היתה עסוקה בגידול הילדים, הרבה דברים היו קטליזטור. האחות היתה קטליזטור. זה הרבה טיפולים מונעים. אני מלמד על הכלל באותה תקופה – תקופה שהמדינה היתה בשיא העשייה, בשיא הציונות, בשיא הקליטה. אני לא רואה, למה דברים טובים, שהמדינה הצליחה בהם, צריך לקלקל אותם? לכן הייתי רוצה לשמוע תשובות לנתונים האלה.

תודה רבה. שמענו את דברי חברי הכנסת. שמענו את דבריו של דב חנין, שאמר על צעדים שאמורים להינקט במהרה בימינו, אם וכאשר על-ידי הסתדרות האחיות. אני רואה פה את יו"ר הסתדרות האחיות, חברת הכנסת לשעבר אילנה כהן, חברתי. בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לברך על עצם קיום הדיון. במדינת ישראל לא הפריטו בתי סוהר.

ניסו, ובית המשפט סגר.

אני רוצה להסביר – יש דברים שלא מפריטים: לא ילדים ולא זקנים. כולם ראו מה קרה אתמול במרכז הגריאטרי ראשון לציון, שחיכו שהחולים ילכו לפתולוגיה, וכך ייסגר המקום.

הדיון התחיל עוד כשהייתי חברת כנסת. הרי איך מעבירים שירות – קודם כל מייבשים אותו, אחר כך אומרים שהוא לא יעיל, ואחר כך מעבירים אותו. אבל ראה זה פלא – ודווקא אני רוצה לגשת לסוף, כי היינו אצל סגן השר לשעבר הרב ליצמן, שאמרו לנו שמעבירים את הדרום. לא השבתנו בשנה שעברה. לקחו את האזור הכי קשה. שם החיסונים היו אפס. שאר השירותים – בכלל אין מה לדבר עליהם. לקחו את האזור הזה, והא ראיה – הצלחה ב-100 אחוז. ומה אמרו לנו – קודם כל יעשו את הפילוט, ואחר כך יעבירו את כל השירות. כשעושים, יש כמה פרמטרים שצריכים להסתכל עליהם. אז אם אנחנו רואים שהשירות חזר לדרום, לאזור הכי קשה, יש שם אחות אחת על 2,500 תלמידים. אנחנו עוברים למקומות שהופרטו – אחות אחת על 5,000 תלמידים. רק אדם שלא לקח תרופות באותו יום יכול לומר שאחות אחת יכולה להיות קומנדו חיסונים בלתת טיפול.

1 לכמה?

5,000 ו-6,000. אז תראו את הפער. במצוקת האחיות, ככל שמדרימים, פחות אחיות, אבל השילוב הזה של אחיות טיפות החלב עם המחסור של אחיות בתי הספר, וראה – מה היה היום קורה עם הפוליו? מי היה מחסן? ובא אליי סגן השר – אילנה, תעשו את החיסונים, הילדים עם שלשולים, והאחיות עם הלב שלהן עשו ועשו ועשו. אבל כשאני הייתי בכנסת- - -

כשתהיי בוועד עובדים תדעי שאין פרס על הצטיינות במערכת יחסי עבודה. אין הנחות.

התקציב בהתחלה היה 80 אלף, אבל כשרצו לייבש הגיעו ל-50 מיליון. כמה זה היום? מעל 100 מיליון.

היום – אתן לך את מה שאמר פה פרופ' איתמר גרוטו, כשניהלתי את הדיון בכנסת הקודמת – הוא אומר: לפני ההפרטה הוא עלה 74 מיליון, ואחרי ההפרטה, הוא אומר שיחד עם הדרום עולה 100- - -

זה מה שאני אומרת - מעל 100 מיליון.

ההפרטה עלתה לנו 40 מיליון נוספים.

ודאי. אז אם מדברים גם על הכסף, החזרה לשירות המדינה לא תעלה, כי הרי אני עשיתי הסכם עם נטל"י, שהאחיות של בתי הספר מקבלות כמו האחיות של בריאות הציבור. אז מבחינת עלות כספית, אין פה.

בזמנו מספר האחיות שהיו בבריאות התלמיד, היו בין 680 תקנים ל-700. כמה הן היום? עם הדרום, שלקחנו את הרשימה לפני שנתיים, לא מגיעים ל-250 תקנים. אז אין פלא שזה עבר ל-1 ל-5,000, כי האחיות בורחות.

מה שאתה מפספס בבריאות, לא תמיד אתה יכול להחזיר. אני רוצה לספר בקצרה על הנכדה שלי. הרי עושים גדילה ומודדים. אני לא יודעת שלא מדדו אותה, וכל הזמן חשבו שהיא תגדל ותגדל ותגדל. ובסופו של דבר הסתבר – אתם יודעים שאם בנות מקבלות את המחזור, הן לא יכולות לקבל את הורמון הגדילה. רצנו בריצת אמוק במשך שנה - הילדה בת 11 – שתספיק לקבל את הטיפול הזה. היו צריכים לגלות את זה. יש הרבה פספוסים. ילד שלא שומע בכיתה, מפריע. אם היו יודעים שהוא לא שומע, היו שמים אותו קדימה. ילד שלא רואה, השמנה, הטרדה מינית – כל כך הרבה דברים.
שמענו שעושים חיסונים, לוקחים את האחיות, מלינים אותן כמו נערות ליווי במלונות, שיהיו קרובות למקומות החיסון. לקחו אחיות שהיו קודם כל במדינה, אבל הקבלן היה- - - , כי אמרו שזה מלב-לבה של מערכת הבריאות. פיטרו אותן מהמדינה, אחר כך פיטרו אותן מהאגודה.

איזו ממשלה עשתה את זה? תגידו מי היה.

שאגיד לך את כל השרים?

כל האחיות שיכלו לברוח, ברחו מההפרטה. יש אמהות חד-הוריות.

מה קורה?

המטרה שלנו היא לא שביתה אלא למצוא פתרון, שמהוועדה הזאת ייצא כבר היום, שצריך לקבוע תאריך, שמחזירים את השירות למדינה. להחזיר את הטיפול לילדי ישראל. סכסוך העבודה הוא לא רק על אחיות בריאות התלמיד; הוא על כלל ציבור האחיות. יש אנשים שנלחמים על הקוטג'. אנחנו האחיות החלטנו שנילחם על בריאות התלמידים. אני גאה שאנחנו עושות את זה, ואני חושבת שזה הילדים של כל אזרחי מדינת ישראל.

תודה רבה. חבר הכנסת אילן גילאון.

תודה רבה, אדוני. אנחנו שוב נדרשים פה לסוגייה. זה פרק מתוך מדינה שסופרת את קץ האחריות שלה לאחור כל הזמן. אנחנו עוקבים אחר מעמד אחיות בתי הספר. אנחנו יכולים גם לראות כמראה את הבבואה של החברה הישראלית באופן כללי.

הייתי אומר שסיפור האחיות זה ויסקונסין בתחום האחיות. כלומר גם העגל המטומטם והמטופש הזה של ההפרטה, שמסתובב בכל מקום ואומר לכם: כל מה שפרטי הוא זול, וכל מה שציבורי הוא יקר – פתאום מסתבר בכמה מקרים שבדיוק להפך, אבל הבעיה היא בעיקר בעיה של רצון להיות חסר-אחריות. להוציא למדינה למכרז, לא לקבל אחריות על שום דבר.

לכן הקרב על אחות בית הספר הופך לכל כך סמלי במקרה הזה, כי הוא לא קרב על כל אחיות בתי הספר אלא הוא קרב בכלל על האחריות של מדינת ישראל ועל קווי המתאר הבסיסיים שלה. אחות בית ספר היא לא רק אחות בית ספר; אחות בית ספר היא מורה לבריאות קודם כל. ואם אתם תעקבו באופן היסטורי אחרי מעמדה, תראו לאן הגענו.
חבר הכנסת מיקי רוזנטל ואנוכי הגשנו הצעת חוק בנושא הלאמה – בסופו של דבר יש דברים שמדינה צריכה לקחת על עצמה, ולא לעשות אותם במיקור חוץ, ודאי כשהם לא משתלמים כלכלית אלא רק מתוך רצון להיות חסרי-אחריות. לכן אנחנו מדברים באופן הכי מפורש, מנכ"ל משרד הבריאות, וכמובן, עם כל ההתחייבות שלנו, כי אני מאמין רק באחריות של פוליטיקאים ולא של פקידים. תמיד אני אומר שאף פעם לא ראיתי את שר האוצר, שמכניסים אותו למרתף משרד האוצר, כובלים אותו בחבלים, מכים אותו, ואומרים לו: קבל את המדיניות שלנו, הפקידים. זה שייך לכאן ולא לשם. וכמו שאני חושב שזה יכול להיות הפתיח לעצירת מיקור החוץ המטורף במדינת ישראל ולאחריות בהעסקה ישירה של המדינה לגבי המערכות האחרות שלה, אחות בתי הספר צריכה להיות הדגל לכל המאבק הזה. לכן נציג פה חוק. חוק הוא תמיד ברירת מחדל, כי עדיף להגיע בהסדר ובשפיות ובתבונה. החוק הכי טוב – שאנשים יהיו בני אדם, ושהמדינה תהיה אחראית, ושתלך לפי קווי המתאר שלה; תהיה אחראית קודם כל לאזרחיה ולילדיה ולתלמידיה ולאחיותיה.

תודה.

בכנסת שעברה בנושא הזה משרד הבריאות ביקש שלושה חודשים. עברה כמעט שנה. וזה היה חברים מהקואליציה.

תודה. נטל"י, בבקשה.

שלום, אני מנכ"ל קבוצת נטל"י. ביקש חבר הכנסת מרגי שיוצגו נתונים. חבל שהם לא הוצגו בתחילת הדיון, כי זה נתון שהוא, לדעתי, אחד החשובים פה בדיון. אנחנו לא נכנסים להחלטה מבחינת מדיניות. חשוב לנו לדבר עובדות, והעובדות מתבססות על המערכת הממוחשבת שהטמיע מנכ"ל משרד הבריאות. הוא דרש שהשירות הזה, כשנטל"י זכתה, יוטמע באופן מלא. את כל הנתונים אפשר לבדוק במערכת.
בשנת תשע"ג נתוני שיא של עשר השנים האחרונות. ממוצע ארצי בכל האזורים שבאחריות נטל"י, ללא דרום ואשקלון – 95 אחוז- - -

כמה זמן ממוצע? נתתם פרמיות על מהירות? אם זה היה 6 שניות, האחות קיבלה בונוס?

כמה אחיות יש לכם בשירות?

אני מבקש להציג את הנתונים. מעבר לחיסונים, בדיקות סינון ראייה – 94 אחוז. בדיקות סינון שמיעה – 95 אחוז. אומדני גדילה שהוזכרו פה: 93 אחוז.

- - -

- - -

מה שנעשה פה לא בסדר, כי כל מי שתומך באחיות, יכול לדבר בשקט, להביע את דעתו – כולם שומעים. אם יש מישהו שבמקרה יש לו דעה שונה – אסור לו לדבר. אז בואו נכתיב לו מה אנחנו רוצים שהוא יגיד, ואז אורלי לא תפריע לו, ואחרים לא ידברו, והוא יגיד את מה שאורלי רוצה לשמוע.

בית המשפט קבע שהם נכשלו. בית המשפט לא שמע את הדברים?

קבענו דיון בשביל לשמוע אותך? אנחנו רוצים לשמוע גם אותו. מותר לו. אז לא נפריע לו. בבקשה, אדוני.

תודה. כל הנתונים שאני מציג הם מתוך מערכת משרד הבריאות; אלה לא נתונים של נטל"י.
מעבר לפעולות הללו הטמענו מחדש את נושא החינוך לבריאות בבתי הספר, ולמעלה מ-18.5 אלף כיתות עברו תזונה נכונה. אנחנו יודעים שנושא ההשמנה הוא אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו. הגברת עירית ליבנה – היו לנו הרבה ישיבות אתה בנושא הזה. הטמענו מחדש את הנושא הזה. הוא הוזנח בשנים האחרונות, והשנה הוא הוכנס חזרה.

מעבר לנושא הביצועי, נטל"י – - - - משתתפת בוועדות עוד כמה שנים, וגם אנחנו הבנו שנושא האיכות והמקצועיות חשוב לא פחות מהביצוע, ועשינו מספר פעולות - חבל שאני לא יכול להראות לכם אותן – כמו המחשוב שדיברנו עליו וכמו נושא הבקרה. במהלך השנה האחרונה בוצעו על-ידי בקריות של משרד הבריאות 1,500 בקרות. אני חושב שזה שירות הבריאות הכי מפוקח בישראל. יש פה יתרון, שהגוף המבצע הוא לא הגוף המפקח. כלומר אפשר לעשות גוף שהוא מפוקח ומבוקר ברמה יום-יומית אינטנסיבית.
מעבר לכך, הפעלנו עוד מערך פיקוח פנימי, שמפנים את אותן בקרות. הכנסנו את חברת פרומדיקו, שהיא בית מסחר לתרופות. כל שרשרת הקירור עברה תהליך ולידציה על-ידי אגף הרוקחות של משרד הבריאות עם מדי טמפרטורה. זה כל מיני דברים שמעולם לא היו בשירות הזה. הוקם מוקד פניות ציבור להורים, שנותן מענה להורים. בתקופה שיש הסיפור של הפוליו המוקד הזה עובד 24 שעות כמעט, מאוד קשה.

זה מחוז דרום, לא בידיים שלכם.

ההורים פונים בכל הארץ. ההיסטריה היא בכל הארץ.
בשנים שנטל"י בשירות הזה יש הסכם קיבוצי מלא מול ארגון האחיות – נחתם על-ידי אילנה כהן ומוריה אשכנזי. אנחנו מכבדים את הזכויות כמו במגזר הציבורי, עובדים בצורה שוטפת עם הארגון. פעם אחת לא היינו בבית דין לעבודה. אני לא רוצה לומר לכם מה היה לפני כן. עובדים אתם ממש בלחיצת ידיים.

דיברו על הדרום. בשנה שעברה, כשהדרום עבר למדינה בחודש פברואר – זה היה אמצע השנה – קצב ביצוע מרבית הפעולות היה 90 אחוז. לכן אנחנו שותפים להצלחה בדרום. אשמח לענות על כל שאלה.

בשיטת הפעולה הנוכחית ובמודל הקיים אפשר לומר בצורה ברורה שנטל"י עשתה הצלחה מרובה.

תודה. חבר הכנסת עפו אגבאריה.

קודם כל, אני מסכים עם כל חבריי שדיברו בזכות מאבק האחיות ומאבק התלמידים. זה לא הדיון הראשון, אבל לא ידעתי מעולם שנטל"י כזו חברה חסידת אומות העולם. מה שהוצג פה, שהכול פיקוח, פיקוח, פיקוח, אבל מעשה אין. מעשה לא ראינו. אתה מדבר על 93 ו-95 אחוז של חיסונים. אני לא יודע מאיפה המספרים האלה. ביקרתי בעשרות בתי ספר. אני רופא במקצועי. מאף בית ספר לא שמעתי שהם באמת מרוצים מהעניין הזה של נטל"י. חוץ מהסטופר שעומדים, מתי לעשות את החיסונים, ומי שבא, ברוך הבא, ומי שאיננו, לא הולכים לחפש אותו – חוץ מזה שום דבר לא נעשה. אני יכול להביא עשרות דוגמאות, מה שהביאה אילנה כהן. אני יכול להביא עשרות דוגמאות שאני נתקלתי בהן בעבודה היום-יומית, או אפילו מתוך זה שאני הייתי פעם רופא ופונים אליי. יש הרבה-הרבה חסרונות.

אם הדבר הזה היה לא רווחי, נטל"י לא היתה נאבקת על זה. אני פונה למשרד הבריאות – אם העניין הזה כרוך בכל כך הרבה הוצאות, שאנחנו מפספסים כל כך הרבה בילדים, מדוע אנחנו צריכים לשלם אחר כך בבריאות הילדים, בבריאות האנשים, ולשלם גם כספים יותר? זה נורא.

אני מאוד חרד למה שהולך להיות לילדים בעתיד, אפילו מזה שאנחנו לא נכנסים לנישה של הפסקת טיפול השניים, שזה נורא בפני עצמו, שהפסיקו את התוכנית הזו, שהתחילה רק לפני כמה שנים, וחבל. אז עכשיו גם הדבר הזה.

אני מקווה שבסופו של דבר, אחרי כל הוויכוחים והדיונים שהיו לנו פה, שיהיה לנו תאריך יעד. החוזה אמור להיגמר בנובמבר? אחרי זה אנחנו לא מחדשים, ושיחזור הטיפול כפי שהיה, לרווחת התלמידים, לטובת המשפחות, לטובת הילדים. אתם יודעים כמה ילדים יש בסיכון, שיכולים להיות בבית הספר, ואין מענה לדרישות שלהם? אם זה פציעה ואם זה חום או כאבי בטן. שום דבר. אף אחד לא עונה. אתם יודעים שיש אחוז של ילדים בעלי צרכים – לא צרכים מיוחדים אלא חולי סוכרת או דברים כאלה, שהיום הם באחוז הרבה יותר גדול, ואין מי שדואג להם? יש מישהו שייתן זריקת אינסולין לילד בבית ספר, אם חלילה יש לו משהו? אין. למה? אז דברים כאלה, אני חושב שיש מקום והיגיון, שאנחנו ניתן תאריך יעד, ושהוועדה תגיד את דברה. תודה.

חבר הכנסת ליצמן. בשבילי, היית שר הבריאות, ובעיניי, גם היית הצלחה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שתשמור את זה לסוף דבריי...
אני רוצה לומר את האמת. בעיקרון לא הרופאים, לא האחיות, מותר להם להיות בחברות או בדברים אחרים. בוועדת הכספים, כשהייתי יושב-ראש, גם דגלתי שזה לא צריך להיות במדינה. כשנכנסתי למשרד הבריאות, היה נורא ואיום. צריך לזכור למה האגודה נכנסה – כי המדינה נכשלה. התחילו לבוא לאגודה, היה נורא ואיום. ואז עברו לנטל"י.

אני רוצה לומר דבר לא פופולרי. גם לנטל"י הפריעו. אני לא רוצה לומר מי. אני אומר עובדות, ואחראי לכל מילה שאני אומר לכם. בסופו של דבר אחרי שנה-שנתיים עשיתי פשרה, אמרתי: הדרום. הדרום זה הכי קשה, היה מוזנח. הבדואים – לא היו אחיות. אמרתי: נעביר את זה למדינה. הוספתי לזה גם את אשקלון. זה היה כ-40 אחוז. זה המצב היום. אבל אמרתי שאי-אפשר משנה אחת, אז אמרתי שזה פילוט, צריך לראות כמה שנים. אמרתי בזמנו ששלוש שנים לפחות צריך לראות, אם זה עובד.

לא הספקתי לבדוק שבדרום, למשל, באשקלון עושים את כל הבדיקות האחרות. לא בדקתי – אשמח לשמוע, אם עושים את זה. זה מה שכבר כן תלוי במדינה, כי אני מבין שזו הטענה מול נטל"י וחברות אחרות. אבל אני יודע, לפני שעזבתי את תפקידי – לפני כשלושה-ארבעה חודשים – שנטל"י בחוזים – עפו, לא יעזור לך – - - - בחוזים. בדקתי.

אני חושב שאנחנו באמצע הפילוט. שנה וחצי, אולי שנתיים. צריך לתת עוד קצת זמן לראות, אם זה מצליח. כרגע עוד קצת.

תודה. יש פה מישהו מארגון ההורים הארצי? בבקשה.

שלום, אני חברת הנהלה בארגון הורים ארצי למערכת החינוך. אנחנו בעצם הורים, ודואגים לילדים. רק הורים, במשרה מלאה, בהתנדבות מלאה.

לפי האוצר, זה לא התנדבות אלא עסק כלכלי.

זה עסק כלכלי מאוד קשה. גם לא רווחי.

אני חולק עליך. מה זה לא רווחי? את יודעת איזה רווח זה, כשאת מקבלת מחמאה וחיבוק?

דבר אתי אחרי החופש הגדול...

קודם כל, תודה על הזכות שניתנה לנו לשבת סביב השולחן, ולהביע את דעתנו. זו הזדמנות נהדרת לומר תודה לעירית ליבנה ממשרד הבריאות על שותפות מלאה עם ארגון ההורים.

אותי כאם לשלושה ילדים במערכת החינוך לא באמת מעניין, מי מספק לי את השירות; אני רוצה לקבל שירות עבור הילדים שלי. בבית הספר הפרטי של שלושת ילדיי השנה, ואני יושבת-ראש ועד ההורים הישובית אצלנו, כל הילדים חוסנו, כולם קיבלו רפואת שיניים, כולם קיבלו ראייה, גדילה, שמיעה. אני גרה באלפי מנשה. יש לנו בית ספר של אלף תלמידים. אנחנו אחד מבתי הספר הכי גדולים בארץ. הבת שלי בכיתה ב' עברה חיסון השנה. היא היתה בהיסטריה, היא נכנסה לבכי. למעלה מרבע שעה טופלה בה אחות, הוציאה בובה מהתיק, סיפרה לה סיפור, שרה לה שיר. בבית הספר שאנחנו נמצאים יש קבוצת תמיכה של דיאטנית שנשלחה על-ידי נטל"י, וקיבלו דיאטה מלווה לאורך כל השנה. יש נציגות לא רעה באלפי מנשה.

אצלנו בפתח תקווה אין כאלה דברים.

לא ידעתי.

יש דיאטנית צמודה במערך שנתי לקבוצת תמיכה לבעיות השמנה. יש שבוע בריאות ספציפי. אני מרוצה.

אני שואלת שאלה אמתית את חברי הוועדה – הרי הבעיה בתפיסה שלי היא עקרונית, של תקנים ותקציב, כי בכל מקרה, גם אם זה יחזור לידי המדינה, אין תקן לאחות בית הספר.

להחזיר זה אומר לתת תקנים ותקציב.

איפה הגברת עובדת?

במגזר הפרטי. אני מפיקה אירועים במקצועי.

תודה רבה. מנכ"ל משרד הבריאות, בבקשה. אתה אחרון הדוברים.

גם משרד האוצר מבקש לומר את דברו.

משרד האוצר יגיד בהזדמנות אחרת.

אנחנו מתעקשים לומר את דברנו.

מתעקשים זה בסדר.

קודם כל, יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת מישהו נפל על בית ספר שאולי הוא גילה שם שירות לתפארת מדינת ישראל, אבל אנחנו צריכים להסתכל פה על המספרים הגדולים. הדברים שעומדים מאחורי המספרים, גם מקום שאומרים לכם: 100 אחוז כיסוי חיסוני, אם אנחנו הולכים לחינוך לבריאות, שהיא דיברה על זה כרגע, לגבי חינוך לבריאות, היום הספק אומר: 70 אחוז כיסוי של חינוך לבריאות, אבל מה יש בחינוך לבריאות – שש שכבות רק מקבלות שעה אחת בשנה חינוך לבריאות. האם יכול להיות חינוך לבריאות של שעה אחת בשנה? זה הרי מגוחך. ומי מספק את זה? מספק את זה אולי איזה מנטור או איש מקצוע? לא; עושים את זה סטודנטים, שמבצעים את זה באמצעות ספקי משנה. והם נותנים אותו חינוך עם אותם רעיונות גם בדרום, גם בצפון, גם לחרדים, גם לחילונים, גם לערבים, גם ליהודים. כולם מקבלים את אותה שבלונה. זה לא חינוך לבריאות בשעה.

אלה דברים שאמר מנכ"ל משרד הבריאות. השירות הזה נכשל. בקרות של משרד הבריאות אמרו: אני מצטערת, בנימה מקצועית אישית חשתי צער עמוק אם כך נראים שירותי הבריאות בישראל של שנות האלפיים. כך היה גם בביקורות שהיו בסיכום של 257 בקרות במחוז של הספק מ-2013, שיצא רק לפני שבוע, אומר: השירות הזה לא ניתן כמו שצריך.

על איזו שנה?

על 2013, על השנה החולפת. את כל הדברים האלה אמר מבקר המדינה.

אמרנו שנדבר על נתונים. בוא נלך לחיסון כיתה ח' במגזר הבדואי בדרום. 6,000 תלמידים, שנת תשע"א. הספק מספק 0 אחוז כיסוי חיסוני. הוא קיבל את השירות בשנת תשע"ב.

הנתונים פשוט לא נכונים.

אפשר לבדוק הכול.

צריך להציג אמת. לנו לא נתנו להציג מצגת.

מנכ"ל משרד הבריאות. אנחנו רוצים לראות לאן אנחנו הולכים, איפה זה עומד. אתה בודק את הנתונים. איך אנחנו צועדים – קדימה? אחורה? נשארים? בבקשה, אדוני.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, חברי כנסת. כל האנשים שדיברו כאן כולם צודקים, מכל הכיוונים. יש אמירות נכונות. אני לא יכול לתקן הכול; רק אתן סקירה קצרה מאוד, מה קרה לנו בשלוש השנים האחרונות.

ביוני 2010 חתמנו, לאחר מכרז, הסכם עם נטל"י, והזזנו את האגודה לבריאות הציבור, שירותי בריאות הציבור, שלא היינו מרוצים, כפי שציין סגן השר ליצמן, מהשירות שניתן אז. מאז התגלגלנו בבתי משפט. זה אחד הדברים שצריך לקחת בחשבון בתהליך של הפרטה. אני שלוש שנים מבלה בבתי משפט. יצאנו למכרז אחד, ביטלו לנו את המכרז, הלכנו למכרז שני, היו בו בעיות, הלכנו לבית המשפט, הוא החזיר אותנו, ובין לבין הצלחנו להמשיך ולתת את השירות בצורה – בשלב הראשון, בשנת תשע"א בהחלט נטל"י נכשלה בחודשים הראשונים. זה היה בכותרות, ואמרנו את זה בצורה ברורה, והתחלנו לתת להם פטישים על הראש. אמרנו בצורה ברורה: נוציא אתכם מבתי הספר, אם תמשיכו בדרך הזאת. והם התחילו להשתפר. הבינו שזה שירות שאנחנו לא מסתכלים עליו כשירות שולי אלא שירות מרכזי ליבתי, ואכן מערך הבקרות שלנו מאז הוא מערך בקרות קפדן מאוד, נחוש מאוד. אנחנו רואים את התוצאות, כי כולם עלו בשיעורי הביצועים שלהם בתוך המערכת. אבל אנחנו מתגלגלים בתוך בתי משפט.

ואז יוצא לנו מכרז שני, שמחייב אותי בית המשפט לצאת ולעבור מספק אחד לספק שני, אפילו באמצע השנה. זה היה בתחילת השנה הנוכחית. אני לקחתי על כתפיי לא לעבור ולא לבצע את הוראת בית המשפט, כי אני לא מעביר ספקים באמצע השנה.

בריאות האחיות נתנה לך את האפשרות.

בעצם המעבר היה אמור להיות בין התפר בין תשע"ג, השנה שהסתיימה, לתשע"ד.

במהלך שלוש השנים האלה אכן הנושא הזה כל הזמן עלה על השולחן, אפילו של הממשלה. היתה ועדה שהממשלה מינתה, שהיו בה נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד החינוך. הוועדה בסופו של דבר נתנה המלצה, ואמרה: יותר טוב שהמדינה תיתן את השירות. העמדה המקצועית של משרד הבריאות אומרת בצורה ברורה, והיא לא חדשה – אני לא מחדש כאן לאף אחד – עדיף שזה יינתן על-ידי משרד הבריאות, כי קודם כל יש לנו ברקע, אנו, משרד הבריאות, מעסיקים כ-1,200 אחיות בטיפות החלב. בריאות הציבור, טיפות החלב שווה בריאות התלמיד. אין הבדל. גם היכולת שלי להסיט מטיפות החלב לבריאות התלמיד, מבריאות התלמיד לטיפות החלב, וליצור מערך הרבה יותר נכון מקצועית, היא דרך שבעלת ערך עצום. ראינו את זה בדרום. בדרום בתהליך שעשינו בתשע"ג - התחלנו אותו בתשע"ב – לקחנו את השירות באמצע השנה – אם אני לא טועה, במרס תשע"ב – אגב, לא ב-90 אחוז חיסונים, לא משנה – והיכולת שלנו לקחת את השירות במקום הקשה הזה נבעה מהבק אפ ההדדי: טיפות – בריאות התלמיד. זה בק אפ חשוב מאוד. היום במבצע הפוליו אני נעזר גם באחיות בריאות התלמיד לתוך טיפות החלב – הן עכשיו בחופש, וכשאצטרך להגדיל חיסונים, אם אני אצטרך, זה כל הזמן מטפטף בין שני המקומות האלה. זה בריאות הציבור. אין הבדל. אחות בריאות הציבור היא אחות בריאות הציבור.
הצליחה ההפרטה, לא הצליחה – חלק מהמדדים זה לא כמה נטל"י עושה שיעורי חיסונים אלא מה יקרה לי בעתיד – האם בעתיד יהיו לי מספיק אחיות? האם זה מקצוע שיהיה מועדף, יגיעו אליו? איך הוא ייראה? מה תהיה תדמיתו? ואני צריך גם לשכנע את הממשלה, במיוחד לשכנע את משרד האוצר, אל תסתכלו על הנקודה הזאת; תסתכלו הלאה עשר, עשרים שנה קדימה. האם האחות שרואה את הביטחון התעסוקתי הלקוי הזה, עברה מפה, עברה לשם – האם נכון לנו כמדינה, האם זה טוב? אני מכיר את הדגל של האוצר בתקנים ובהפרטה, אבל האם נכון במקום הזה? אני צריך לשכנע את האוצר. ניסינו לעשות את זה עם סגן השר ליצמן. בדרכו המיוחדת הוא הצליח – אף אחד אחד לא היה מצליח בדרך הזו; הוא הצליח להביא את הדרום ואת אשקלון כדי שגם נתחיל לתת אמון גם לאוצר וגם ליתר המערכת. לא יודע מה היה בעבר. היום בניהול נכון, קפדן של מנכ"ל, ראש שירותי בריאות הציבור, ראש מחוז, שזה הופך להיות משימת ליבה שלהם, גם המדינה יכולה- - -

אגב, המחוז הקשה ביותר.

להצליח יותר טוב אפילו ממקומות אחרים. למה יותר טוב – כי אם אני אומר מחר: אני צריך להוסיף איזה פרט מקצועי נוסף, איזה תוכן מסוים נוסף, אני לא צריך לבוא במשא ומתן, ומישהו יגיד לי: זה לא היה במכרז. אני לא אומר שאי-אפשר להגיע להסכמות עם נטל"י; אפשר, אבל אתה צריך אז לעבור את העניין העסקי, המכרזי, שאינו פשוט, והיו לי כמה דוגמאות כאלה בעבר.

רוני, אתן לך בסוף לסיים, ואפנה למשרד האוצר.

תודה. רצינו לציין מספר נקודות שלא עלו עד עכשיו בדיון. ועדות ציבוריות רבות דנו בנושא ניגוד העניינים של משרד הבריאות בהיבט של הפרדה בין מבטח וספק שירותים, רגולטור וספק שירותים. רגולטור צריך לקבוע מדיניות ולפקח עליה, וספק השירותים צריך להיות גוף נפרד. מדינה לא יודעת גם לקבוע מדיניות וגם לפקח על עצמה. הדבר הזה, אגב, קיבל ביטוי במספר היבטים. מי שהיה כאן בדיונים שהיו במסגרת התקציב לגבי הנושא, שהיה נושא רגיש מאוד, נושא בריאות הנפש, שמע את מנכ"ל משרד הבריאות מסביר עד כמה משרד הבריאות לא יכול לפקח על עצמו, ועד כמה חשובה ההפרדה בין רגולטור לבין ספק שירותים.

הדבר הזה, אגב, הוא לא רק במערכת הבריאות; גם ועדת דברת, שעסקה במערכת הבריאות, גם כשמסתכלים על החינוך העל-יסודי, שהוא חינוך מאוד טוב, אנחנו מדברים על משרד חינוך, שקובע מדיניות ומפקח, ועל גורם מבצע בחינוך העל-יסודי, רשויות מקומיות, רשתות כמו אורט, עמל, אמית וכו'. המודל הזה אינו ייחודי אך ורק לנושא הזה. כשנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, יש תוספת שנייה, שהגורם המבטח הוא קופות החולים, ויש תוספת שלישית, שהגורם המבטח הוא משרד הבריאות, והוא נחקק אז מתוך כוונה שזה זמני, וזה יועבר בגלל תפיסת המדיניות הזו, התפיסה שספק השירותים צריך להיות שונה מהגוף שקובע מדיניות.

הפרטה לחברה פרטית מסחרית? אורט ועמל זה חברות מסחריות פרטיות? מדהים אותי שמשרד האוצר - - - היא משווה קופות חולים לחברות פרטיות. יש גבול.

מותר לה.

אני מבקשת לסיים את דבריי ולהבהיר: זה לא עניין של השוואות. אין מדובר בנושא של השוואות אלא בנושא של תפיסת מדיניות והפרדה בין רגולטור לספק שירותים והיכולת לבצע רגולציה. זה נכון לגבי תחומים רבים. נכון שחברי הכנסת יבינו וישמעו את הנקודה הזאת. אני חושבת שזאת נקודה מאוד חשובה, שהיתה לנגד ועדות ציבוריות רבות, שהמליצו את ההמלצות האלה, וספציפית ועדת נתניהו, שהיתה ועדה מכובדת, המליצה לגבי הרפואה המונעת, שהדבר הזה יבוצע – שספק השירותים יהיה גוף נפרד מהמדינה.
דבר שני, התוצאות שנמדדות על-ידי משרד הבריאות, ונאמר כאן – העובדות לא ברורות. משרד הבריאות, ראוי אגב שיציגו את הנתונים שהם מצאו. אני קיבלתי מהם את הנתונים. רואים נתונים מאוד יפים של נטל"י. אין שום סיבה לקבוע דברים שלא מתבססים על עובדות. העובדות מראות שנטל"י, אחוז הכיסויים של החיסונים וכו' הוא אחוז גבוה מאוד, והשירות הוא שירות איכותי.

המכרז האחרון שיצא הוא מכרז מבוסס איכות. ניתנה חשיבות רבה – הדברים שאתם אומרים פה: מספר האחיות – כל הדברים האלה הוכנסו למכרז. יש פה מכרז מבוסס איכות בלבד. חברת נטל"י היום, ומחר גם, כפי שתיאר מנכ"ל משרד הבריאות, שגם חברת פמי זכתה במכרז הבא, הוא מכרז מבוסס איכות, והם יהיו חייבים להימדד לפי תפוקות ולפי איכות.

תודה. שמעתי בקשב רב את דבריך ולא התפרצתי, אבל המדינה יודעת גם לנהל וגם לפקח. קרנות הפנסיה שהולאמו, המדינה מפקחת והמדינה קובעת, ואיפה שמתאים לה, היא עושה מה שהיא רוצה, אז בואי לא נתחסד. פה בבריאות היא לא יכולה, אבל שם היא יכולה גם יכולה. נאה דורש – נאה מקיים. ואם במישור אחד אנחנו מתנהגים ככה, אז גם במישור השני.

אדוני, אתן לך לסכם. שמעת את רוב הציבור – גם את הח"כים, גם את האחיות, שמעת את נטל"י, את האוצר. יחד עם זה, אנחנו חושבים שהדרום היה הצלחה. אנחנו חושבים שצריך ללכת הלאה. יכול להיות שזה לא ביום אחד, יכול להיות שזה לא ביומיים, אבל צריך ללכת לשלב השני. גמרת את השלב הראשון, למרות שזה לא היה שלוש שנים, כמו שאמר חבר הכנסת והשר לשעבר ליצמן. איפה אנחנו הולכים? איפה אנחנו מתקדמים?

מתי מחזירים את זה למדינה?

כפי שלכולם ברור, זו שאלת מדיניות ממשלה. יש פה שרת הבריאות, ויש מול זה עמדת משרד האוצר. בשלב הראשון עמדת משרד האוצר, שהלכנו יחד אתו להלאמה בדרום, הם לא ידעו לאן אנחנו הולכים. לא ידעו אם נצליח או לא נצליח, ושאלת המבצע, שהוא גם הרגולטור וכו', ריחפה באוויר. אבל הוכחנו שהצלחנו, ולכן כרגע זה נמצא על שולחנה של שרת הבריאות. היא ביקשה מהגורמים המקצועיים שלנו לשבת עם הסתדרות האחיות ולהעביר את ההכוונה המתאימה שאתה היא תצטרך להמשיך להתנהל.

זה בוצע. כרגע אנחנו בשלב של לשבת עם משרדי האוצר והחינוך בצוות יותר מורכב כדי לתת החלטה והכוונה או קריאת מדיניות שהיא שותפה לשניים או שלושה שרים: שרת הבריאות, שר האוצר ושר החינוך. בסופו של דבר זה חוזר לשאלת המדיניות של השרים במסגרת מדיניות הממשלה הכוללת. העמדה המקצועית של בריאות הוצגה.

מתי, להערכתך, יתקבלו החלטות?

לדעתי, עניין של החודש הקרוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:10.>