PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/07/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 69>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ג באב התשע"ג (30 ביולי 2013), שעה 16:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 30/07/2013
חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013
פרוטוקול
סדר-היום
<הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–2013>
מוזמנים
¶
>
טליה אברבוך - יועצת השר לביטחון פנים
אודי וולף - ראש המעבדה האנליטית, מז"פ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק קובי עזרא - יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ איילת אלישר - המשנה ליועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
אתי כהנא - עו"ד, ראש אגף אכיפה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים
שירי חבה - עו"ד, לשכת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
עדי חביב - מתמחה, לשכת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
מיקי אריאלי - ראש אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות
ד"ר רוני ברקוביץ - סגן אגף אכיפה ופיקוח, רכז נושא פשע פרמצבטי, משרד הבריאות
מוריה בן צור - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות
גבי פיסמן - ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יפעת רווה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
גיל שפירא - עו"ד, סניגוריה ציבורית, משרד המשפטים
בנימין ניומן - מתמחה, סניגוריה ציבורית, משרד המשפטים
קורל אבירם - עוזרת פרלמנטרית, חבר הכנסת חיים כץ
דקל עוז - סטודנט
היו"ר חיים כץ
¶
היום יום שלישי בשבוע, כ"ג באב, 30 ביולי 2013, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים. - - -
פרק א'
¶
הגדרות וחזקות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"החזקה" – כהגדרתה בסעיף 34כד לחוק העונשין;"
אני מקריאה את הסעיף עצמו:
"סעיף 34כד: "החזקה" - שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;".
נועה ברודסקי-לוי
¶
" "חומר מסכן" – חומר שנועד לשימושו של אדם, בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ושקיים יסוד סביר להניח כי השימוש בו עלול להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו, בשל החשש שהוא עלול לגרום לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה משימוש בסם מסוכן".
איילת אלישר
¶
כן. דנו בסעיף הזה לא מעט, גם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. הקושי שלנו זה בתוספת, בסיפא. החלק הראשון אומר שלשוטר בעצם צריך שיהיה יסוד סביר לחשש לאיזושהי פגיעה בביטחון הציבור, מפורט איזה. הוועדה כאן הוסיפה לנו רף נוסף, והוא שאנחנו גם נצטרך להוכיח את התופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בחומר, זה רף מאוד גבוה, ואנחנו פשוט חוששים שלא נוכל לעמוד בו. לכן אנחנו מבקשים - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
זו תוספת שלנו, כי אנחנו חושבים שצריך להיות איזשהו קישור. זאת אומרת, זה ברור לכולם שמדובר על חומרים שמשתמשים בהם כמו בסמים, ואנחנו חושבים שחשוב שזה יהיה ברור שזאת הכוונה בחומרים האלה, וזה לא איזה משהו שלא קשור בכלל לסוג כזה של חומרים. הוספנו את זה בצורה מאוד זהירה, זאת אומרת, כתבנו: "בשל החשש שהוא עלול לגרום". אני חושבת שזה הכי זהיר שיכולנו לרשום את זה.
גבי פיסמן
¶
גם לנו יש איזשהו חשש שהרף הגבוה הזה עלול ליצור קושי בהפעלת הסמכות המשטרתית. אני מבינה את ההיגיון של הייעוץ המשפטי של הוועדה, ניסינו לחשוב על איזשהו נוסח שיפחית את הרף הזה. איילת, את רוצה?
איילת אלישר
¶
כן, הקושי המרכזי של הוועדה, כמו שהבנו אותה מהפעם הקודמת, זה הסיפור שבעצם יכולים, עלולים להיכנס חומרים שהם חומרים יחסית תמימים: אמרו אולי "קוקה קולה" שגורם לפגיעה בבריאות, אמרו אולי סיגריות שגורמות לפגיעה בבריאות, אז אנחנו הצענו כאן איזושהי חלופה שאומרת: בואו נוריד את "בריאותו", ובמקום זה נגיד: חשש לשלומו של אדם, לשלומו של הציבור, ומן הסתם אם שותים "קוקה קולה", אז זה אומנם פוגע בבריאות, אז זה לא ייכנס, אבל זה לא ייכנס - - -
היו"ר חיים כץ
¶
זאת אומרת, את אומרת: פגיעה בשלום הציבור, בביטחונו בשל חשש שהוא עלול לגרום לתופעות הדומות לתופעות - - -
איילת אלישר
¶
כי הסיפא בעייתי בשבילנו, נצטרך להוכיח לא רק שיש איזשהו חשש לסכנה שנגרמת כתוצאה מהשימוש - - -
איילת אלישר
¶
אני רוצה רגע להגיד משהו אולי לפרוטוקול באמת לפני כל הדיון. הבעיה שלנו פה היא להתמודד עם החומרים האלה שאנחנו לא יודעים עליהם הרבה, זאת הבעיה. ובפרק זמן מאוד קצר שגם לא נאסף עליהם מידע. ולכן אנחנו בעצם מבקשים כאן כלים כדי בדיוק להתמודד עם חוסר היכולת הזה, אחרת קשה לנו - - -
היו"ר חיים כץ
¶
כן, אבל את יודעת שאותם סמי פיצוציות שאנחנו מדברים פוגעים בבריאותו של הבן-אדם לפעמים, ולו גם לפרק זמן לא קבוע.
איילת אלישר
¶
כי את הוועדה הטריד שבפגיעה בבריאות נכנסים גם חומרים שהם לא אותם סמים שהתכוונו אליהם. לכן אנחנו מציעים פה איזשהו נוסח חלופי.
איילת אלישר
¶
אמרו סיגריות, אני לא יודעת, אמרו, תשמעו, באופן כללי אפשר להשאיר את זה גם כך, ואני יכולה להבטיח לכם שבנהלים הפנימיים של המשטרה אף אחד לא יתפוס "קוקה קולה", אבל אם לא נחה דעתך - - -
איילת אלישר
¶
אני יכולה להבטיח את זה. בנוהל פנימי של המשטרה אף אחד לא מתכוון לתפוס, לא סיגריות ולא "קוקה קולה".
איילת אלישר
¶
אנחנו גם רוצים להזכיר לוועדה שבסופו של דבר הפרק הזה מדבר בסיטואציה שבכל מקרה האדם שמולו פועלים, בכל מקרה הוא לא צפוי לכל הליך שהוא, אין כתב אישום, זה הליך מינהלי, לכן גם במובן הזה אפשר להיות רגועים.
יואל הדר
¶
אפשר גם להוריד את ה"בריאותו". המילה בריאות פה, הרי סך הכול להטיל על שוטר – אם היינו מורידים את המילה "בריאותו" ומורידים את הסיפא, זה היה פותר את הבעיה, כי סך הכול המשטרה גם כן לא תוכיח אם זה של בריאות, זה לא התפקיד של המשטרה להוכיח את הבריאות. התפקיד של המשטרה זה הביטחון והשלום. לכן, אם נוריד את הסיפא ונוריד את ה"בריאות" נפתור את הבעיה.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אבל גם הכוונה שלכם הייתה מראש ללכת על חומרים שהם חומרים שפועלים כמו סמים מסוכנים, הרי זה בדיוק החשש שלכם, זה כן מה שאתם מחפשים.
איילת אלישר
¶
תיאורטית נגלה עכשיו חומר שגורם לרעידות ולא נמצא סם מסוכן דומה שגורם לרעידות, אז בעצם לא אוכל לעשות שימוש בסעיף הזה.
היו"ר חיים כץ
¶
אז בוא, שאתה לא מסתדר. בואו, תשמעו, אנחנו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואנחנו צריכים לדאוג לתנאי העבודה של העובדים שלנו, ויושב פה מישהו שרושם פרוטוקולים, והוא לא רגיל לדיון כזה. הוא אומר: פה קופצים מאחד לשני, אני לא יודע מה לרשום בפרוטוקול. אחר כך יגידו: אנשים צעקו ולא יודעים מי זה ומה זה, ונצטרך לפנות למשטרה שיאתרו והם לא יצליחו כל כך, אז יהיה לנו בלגן. אז בואו, כל אחד שנכנס לדבר, באישור, ויגיד מה התפקיד שלו והשם שלו, וזה שרושם פרוטוקולים לפחות יהיה לו קל, ולא יחשבו שהוא קנה איזה סם פיצוציות בפרוטוקול הזה.
ואנחנו צריכים לגמור את כל החוק היום, עד ארבע בבוקר, תודיעו בבית, נראה אתכם היום.
היו"ר חיים כץ
¶
כן, אבל בואי תשמעי, אני לא יודע מה אתם חושבים, אבל זה צריך להיות כתוב וברור ונהיר, ותראי על משפט ראשון איזה מחלוקות כאילו – גם היועצת המשפטית של הוועדה – על זה נפלו השמים.
יפעת רווה
¶
אבל אנחנו לא רוצים לצאת מהצד השני, זאת אומרת, גם הנפקות של זה היא כמו שנאמר פה, היא לא בעבירה פלילית. עבירה פלילית טעונה שתהיה קודם הכרזה, זו תפיסה, אני לא מפחיתה מזה, אבל באמת, לעומת המחיר שאחר כך אי-אפשר יהיה ליישם או שיהיו קשיים ליישם את זה, פה כל הרעיון של החוק הזה, זה שהיישום פה יהיה יותר פשוט מהמצב הנוכחי - - -
עדי קול
¶
אבל עם איזשהו גבול. אנחנו מבינים את ההגדרה של החוק, אבל עם איזשהו גבול. בסופו של דבר אנחנו לא רוצים ליצור מצב ששוטר יכול להסתכל על ערימה של דברים ולהגיד - - -
יפעת רווה
¶
בוודאי, אז השתדלנו בהגדרה להגיע. השאלה באמת רק בדיוק איפה שמים את הגבול ואיפה כבר עוברים את הגבול.
היו"ר חיים כץ
¶
יחד עם זה: חברי, חברתי, חברתו, חברתנו – ולא הצלחתם להגיע? חבורה כזאת לא הצליחו להגיע להסכמות?
יפעת רווה
¶
ובהזדמנות הזאת אנחנו גם מודים לייעוץ המשפטי, כי באמת הרבה מההערות מאוד חשובות, אבל יש דברים שבסופו של דבר צריך הכרעה כן או לא, זו כבר לא פשרה, ובעניין הזה גם - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
של הוועדה זה מה שהקראתי, שבסוף כתוב: בשל החשש שהוא עלול לגרום לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה משימוש בסם מסוכן.
איילת אלישר
¶
הבאתי את זה בתור דוגמה. זה מטיל עלינו נטל להראות גם את ההשוואה לסם. זאת אומרת, מעבר לזה שאנחנו אומרים: אנחנו יודעים שהוא נגיד רועד, או אנחנו יודעים שזה גורם לטשטוש בעיניים ולכן זה מסכן, זה יכול לעשות תאונות דרכים, זה יכול לגרום לכל מיני דברים, אנחנו לא רוצים שיוטל עלינו גם נטל לעשות את ההשוואה מול הסם, זה נטל שהוא מאוד לא נכון.
איילת אלישר
¶
- - שהפרק הזה לחוק יהיה הוראת שעה, הוא פרק זמני, נבדוק אותו, אתם תבדקו אותנו שלוש שנים ואז נראה. אנחנו פשוט מפחדים לקבוע עכשיו דברים, רף מאוד גבוה לתופעה שאנחנו היום מרגישים שאין לנו כלים מספיקים להתמודד אתם, אז ההצעה שלנו היא לעשות את זה לפרק זמן מוגבל ותבדקו אותנו.
אתי כהנא
¶
לגבי הסיפא שהייעוץ המשפטי הוסיף, ש"החשש שהוא עלול", ככל שנוסיף נטלים יותר כבדים כך זה יהיה מקום להידיינויות - - -
אתי כהנא
¶
הסעיף מדבר על מבחנים שהם מבחנים קיימים שמפעילים שיקול דעת של משטרה, ואת שיקול הדעת של משטרה אנחנו מכירים בהרבה הרבה מאוד חוקים אחרים. אנחנו צריכים לשים פה על כפות המאזניים גם את המשמעות של הטלת נטלים כבדים מדי שלא יאפשרו ושיסכלו את המימוש של החוק הזה, שבא לתת פה באמת כלים אפקטיביים להילחם בתופעה הזאת, וככל שיכבידו על כך יותר האפקטיביות תלך ותפחת. כשמנגד עומדת פה סנקציה מינהלית שכפופה לביקורת שיפוטית\ וזה לא הליך פלילי כמו שנאמר כאן - - -
אתי כהנא
¶
או לסיים ב"בריאותו". אני חושבת שה"בריאות" בהחלט חשובה. הסעיף הזה נמצא – "חומר מסכן" הוא גם רלוונטי להגדרה של ההכרזה המהירה, וההכרזה המהירה היא כל כולה - - -
אתי כהנא
¶
המונח "חומר מסכן" נמצא בסעיף 5 שהוא הסעיף של ההכרזה הדחופה, ושם בהחלט הנושא של הבריאות מאוד מהותי, זו סמכות של שר הבריאות להכריז על "חומר מסכן".
גיל שפירא
¶
אדוני, אני סבור שהתוספת של הייעוץ המשפטי של הוועדה חיונית מאוד. ההגדרה, כפי שהייתה קודם לכן, הייתה מאוד מעורפלת, וחשוב מאוד לזכור שמי שיצטרך להשתמש בהגדרה הזו בפועל זה יהיה כל שוטר ושוטר במשטרת ישראל. 20,000 שוטרים במשטרת ישראל יצאו לשטח ויצטרכו ליישם את זה, צריך שיהיה איזשהו היגיון.
גיל שפירא
¶
הנקודה היא שחייב להיות איזשהו קריטריון שמכוון את שיקול הדעת של השוטר. אני חושב שאולי יש כאן איזושהי טעות בכך שהמשטרה סבורה בטעות שזה מטיל עליה איזשהו נטל. אני לא חושב שהכוונה להטיל עליהם נטל הוכחה, הכוונה היא רק ליצור איזושהי הכוונה של שיקול הדעת שהשוטר ידע מה לחפש או מה הופך את החומר למסוכן. ומה שהופך אותו מסוכן, לפי ההצעה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, זה העובדה שהוא עלול לגרום לתופעות שדומות לסם מסוכן ומכאן המסוכנות שלו, זה לא אומר שיש כאן נטל הוכחה.
עדי קול
¶
סליחה, אבל השאלה אם אתה לא רוצה להכניס את החלק הזה דווקא למקום שבו מדברים על שיקול הדעת של השוטר ולא בהגדרה של "חומר מסוכן".
גיל שפירא
¶
אז שוב, זו שאלה, משום שההגדרה הזו גם חלה אחר כך על דברים אחרים, היא חלה גם על הסמכות של הממונה, והרי זה מה שאנחנו באים למנוע, את הסכנה שטמונה בחומר, לא את עצם ההחזקה, זה הרעיון. ולכן נדרשת כאן איזושהי הכוונה של שיקול הדעת, ואני חושב שהתוספת הזו נחוצה. בכלל ההתייחסות - - -
אתי כהנא
¶
אני חושבת שהבהלה מהפעלת שיקול הדעת של המשטרה, שהיא תתפוס את הקולה ואת הבושם, שחברת הכנסת הנכבדה הצדיקה כאן, שיקול דעת שכמו שאמרתי - - -
אתי כהנא
¶
את אותו חשש מהפעלת שיקול דעת של משטרה נותנים לשוטר שעוצר אדם ושולל את חירותו ולכן אני חושבת, האבסורדים, המשפטיזציה שלוקחת את הדברים לאבסורדים, בעצם לאותה קיצוניות כמו הקולה וכמו הבושם וכו', הרי ברור לנו שלא לכך הוא. והיה והרשויות - - -
עדי קול
¶
אני יכולה לשאול שאלה? האם אתם חושבים שיש חומרים שיכולים לפגוע בשלום הציבור, ביטחונו ובריאותו, אבל אינם גורמים תופעות דומות לתופעות הנגרמות – משהו שנופל ביניהם?
אורלי לוי אבקסיס
¶
מצד אחד יש פה את השוטרים של המשטרה, מצד אחד יש פה – ולדעתי אתם לא מתואמים ביניכם - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
הסרה של הסדר זה סתם – אני שואלת, תסלחו לי, אני פשוט שואלת שאלות שהייתי רוצה להבין, כי הגדרה של "חומר מסוכן", אם אני לא טועה, בחוק הזה אפשר אחר כך לקחת אותו לדברים אחרים ולאלף – פה נכנסים - - -
איילת אלישר
¶
לא הבנתי למה, כי יש לך הגדרה ספציפית שאומרת: אתה יכול לקחת רק חומר שקיים יסוד סביר להניח שנגרם ממנו סיכון ואף סיכונים מפורטים: סיכון לסדר הציבורי, סיכון לשלום הציבור, כמו שהיום אתה יכול לעצור בגלל שיש סיכון, אותו דבר. זה מאוד סגור. אגב, כולנו מסכימים על המסגרת של החוק.
גבי פיסמן
¶
בעצם ההגדרה נועדה לאפשר את סמכות התפיסה. סמכות התפיסה היא סמכות מיידית של השוטר כשבעצם הוא צריך להפעיל אותה כשהוא לא יודע - - -
היו"ר חיים כץ
¶
אורלי, הלוואי ולא יבואו לוועדה לתקן את פקודת הסמים, הלוואי וילדים לא יהיו מסוממים ולא ישתגעו.
היו"ר חיים כץ
¶
הלוואי. מה, אני מחפש עבודה? וואלה, במקום לשבת פה הייתי עכשיו הולך שותה קצת יין ואוכל איזה סביצ'ה.
יפעת רווה
¶
אפשר אולי שנעשה אישור מה החוק הזה אומר בגדול, כי זה לא חוק שבא להרשיע ולא להחליף את פקודת הסמים. הבעיה שהוצגה, והוצגה בישיבה הקודמת, וראינו את זה, אנחנו פה באנו עם המון המון סמים שהכרזנו, תוך יום-יומיים היו כבר נגזרות חדשות בסמי הפיצוציות. אנחנו לא באים לעקוף את הדבר הזה, מה שאנחנו באים זה משהו זמני עד שהתהליך הארוך של הכרזה, של הוספה לפקודת הסמים המסוכנים גם בתוך הממשלה, גם בכנסת, תהליך שיכול לקחת כמה חודשים טובים. בגלל שהם תמיד יותר מהירים מאתנו בהגדרה, אז יש פה הכרזה זמנית. לא מספיק שהחומר נכנס להגדרה, צריך גם להכריז עליו כדי שזו תהיה עבירה פלילית. כן מספיקה ההגדרה לצורך תפיסה – תופסים את החומר, בודקים את החומר, ויש פה את כל הפרוצדורה שנגיע אליה בנושא של התפיסה, אבל לא על סמך זה מרשיעים - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
חיים, לא, אתה יודע שאנחנו שואלים שאלות כדי שאחר כך לא נתקל בכל מיני דברים שצריך יהיה - - -
עדי קול
¶
לא, יש שתי דעות בסך הכול. שאלתי – אני לא בטוחה שזה מקל – אם אתם אומרים: לתופעות הדומות או הידועות, ואז אם יהיה לכם "ידועות", אז מה שיהיה לא ידוע יוכל להיכנס, זה יעשה לכם הרגשה יותר נוחה או שלא?
איילת אלישר
¶
אם אתם בכל זאת מחליטים ללכת על הסיפא הזו, שכאמור היא מאוד בעייתית, אז הייתי מבקשת שיהיה כתוב: בדרך הדומה לפגיעה הנגרמת משימוש בסם מסוכן. משהו שהוא דרך, אולי תעזור לנו.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אם אפשר, יורשה לי לציין לפרוטוקול בגלל דברים שנאמרו פה, שאין פה ציפייה שיבואו עם איזשהו מידע מבוסס, זו לא המטרה, המטרה פשוט שהחשש יהיה, שיהיה יסוד סביר להניח שאותה הפרת הסדר הציבורי או חשש לשלום הציבור נגרם בשל חשש שאותו חומר יכול לגרום - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
" "חומר" – לרבות תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר ומלחיהם;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;
"המנהל" ו"סם מסוכן" – כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים;
"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973;
חזקות
2.
(א)
חומר שנועד לשימושו של אדם בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ושמתקיים לגביו אחד מאלה, חזקה שהוא חומר מסכן:
(1)
לא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983, לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981, או לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, לפי העניין, באופן שהסימון אינו מעיד על כל רכיביו;".
גיל שפירא
¶
אני חושב, אדוני, שזה מעט בדין. אנחנו צריכים לזכור כל הזמן שהחזקה הזאת הופכת את החומר הזה, ברגע שאין עליו את הסימון לחומר מסכן, כלומר חומר שקבענו קודם לכן שגורם לתופעות שדומות לשימוש בסם, לטעמי זו קפיצה קצת רחוקה מדי, זו קפיצה קצת נמהרת מדי.
גבי פיסמן
¶
החזקה הזו נועדה לאפשר למשטרה לתפוס את החומר שברור לה שהוא לא החומר שנחזה להיות החומר שהוא אמור להיות, באופן מיידי מתאפשרת התפיסה שלו, ואחר כך יוכלו להיעשות הבדיקות בהמשך. אבל ככל שלא נאפשר את קיומה של החזקה בשלב הראשוני, המשטרה בעצם לא תוכל לפעול - - - הקיים.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"(2)
על-פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים.
(ב)
חומר לא ייחשב חומר מסכן אם המחזיק בו הוכיח - - - "
אני משנה פה מהנוסח שיש בעקבות הערה של משרד הבריאות:
"אם המחזיק בו הוכיח כי החומר מיובא ומיוצר לפי כל דין וזאת לשימושו של אדם באותה דרך".
איילת אלישר
¶
אני מציעה שתגידו גם: "חזקות אלה לא יחולו". לא: חומר לא ייחשב כחומר מסכן, אלא: חזקות אלה לא יחולו.
עדי קול
¶
אבל הכוונה לא שזה יחול רק על החזקות, זאת אומרת, חומר לא ייחשב כחומר מסכן גם לפי ההגדרה העיקרית.
עדי קול
¶
אבל הוא לא ייחשב כחומר מסכן. אבל אז את כבר נכנסת בהגדרה של חומר מסכן – הרעיון שזה לא חומר מסכן אם זה חומר שהותר לשימוש.
היו"ר חיים כץ
¶
- - ואנחנו בהמשך כזה, אז תבינו את החופש שאנחנו מרשים לעצמנו, וכנראה מחר נמשיך לא יודע עד איזו שעה. תחזרי על הסעיף.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני חוזרת רק על ב':
"חומר לא ייחשב חומר מסכן אם המחזיק בו הוכיח כי החומר מיוצר או מיובא לפי כל דין וזאת לשימושו של אדם באותה דרך".
איילת אלישר
¶
אני לא מבינה, חשבת שזה רק לחזקות. אני עכשיו צריכה, בתור משטרה, להראות שזה לא מיובא ולא מיוצר?
נועה ברודסקי-לוי
¶
"אם המחזיק בו הוכיח שהוא מיוצר או מיובא לפי כל דין וזאת לשימושו של אדם באותה דרך".
היו"ר חיים כץ
¶
ואנחנו מצביעים על פרק א'. מי בעד פרק א'? ירים את ידו. יש ארבעה חברי כנסת שיש להם זכות הצבעה.
הצבעה
בעד – פה אחד
פרק א' נתקבל.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"פרק ב': סמכויות תפיסה והשמדה של חומר מסכן
סמכויות כניסה, חיפוש ותפיסה
3.
(א)
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם מחזיק חומר מסכן, רשאי הוא לעשות כל אחד מאלה:
(1)
להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי האדם מחזיק בחומר המסכן, למעט למקום המשמש למגורים, ולבצע חיפוש במקום;
(2)
לתפוס את החומר המסכן, לרבות את אריזתו.
(ב)
הוראות סעיפים 26 עד 29 ו-45 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 יחולו, בשינויים המחויבים, על חיפוש לפי סעיף זה."
אני מקריאה את הסעיפים מתוך פקודת סדר הדין הפלילי.
עדי קול
¶
רגע, כל השאלות שלך פה נענו? יש פה המון שאלות שלך: סמכויות תפיסה, צו שופט – שקלתם את כל הדברים האלה ולא הגעתם ל-?
נועה ברודסקי-לוי
¶
בסוף הכנסנו את עניין בית-המשפט בשלב ההשמדה של החומר ולא בשלב הזה, וזה באמת מעלה שאלות. התשובות שקיבלנו פשוט - - -
עדי קול
¶
שוב, עברנו מהר נראה לי ל-2, יש פה הרבה שאלות שהועלו על-ידי הוועדה, ואני רוצה לדעת למה אתם - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
לעניין צו שופט אבהיר. דיברנו על זה בהקשר של השמדת החומר, לא בשלב של התפיסה, ותכף נגיע לזה. לגבי השאלות האחרות, מסבירים שקיבלנו - - -
איילת אלישר
¶
אולי צריך להסביר מה התכלית של הפרק הזה. הרעיון זה שמסתובב משהו שנחזה להיות מסוכן בשוק, והיום בעצם אין לנו אפשרות לקחת ולהוציא אותו משם, וזה הרעיון. זאת אומרת, הרעיון הוא לתת לשוטר קודם כול סמכות לסלק את הסיכון, זה דבר מסוכן, פשוט הוא לוקח, הוא תופס את זה, אם יש לו יסוד סביר להניח ברמת החשד הנדרשת, ופשוט הרעיון הוא שהוא יוכל לתפוס ולקחת את החומר, זה הרעיון של הפרק הזה. הוא לא יכול לעשות את זה בתוך בתי מגורים כחלק מהאיזונים שהוכנסו על-ידי משרד המשפטים, זהו. זה בדרך כלל יהיה פיצוציות, בתי עסק.
אתי כהנא
¶
אם לקחו דירה ומוכרים ממנה סמים, אז עצם זה שזו הגדרה של בית מגורים ולא בית עסק זה לא מה שייתן את האפשרות לעשות את זה.
עדי קול
¶
שוב, שאלתי את זה פעם שעברה, אבל נכנסים לפיצוצייה, הוא לוקח את מה שהוא רואה ואתם מונעים את ההפצה של זה, אבל אם יש לו עוד וסטוקים ומחזיק בעוד מקומות, הוא עושה את זה – הרגע הוא לקח את הכול, השוטר יצא, ואז הוא ממלא שוב את המדפים, אין התייחסות לזה.
היו"ר חיים כץ
¶
זה אותו דרק, אותו דבר. הוא לוקח לו את כל ה"מבסוטון", ההוא מסתלבט עליו, אומר: ואללה, טוב, קח, קח, קח, הוא הולך, ההוא מוציא מהשכן עוד ארגז ומתחיל למכור את ה"מבסוטון", ושני ילדים הגיעו לבית-חולים, נטרפה דעתם.
איילת אלישר
¶
הוא לא ידע. מבחינתנו מה שחשוב זה שיקול הדעת המינהלי שהוא הפעיל ברגע התפיסה. אם היה בידיו מידע מספק שהחומר הזה הוא חומר מסכן, זה מה שייבחן. אחת הבעיות - - -
היו"ר חיים כץ
¶
דעתניות. עורכות-דין, זה בכלל זה. מצאת את ה"חגיגת" בשם אני לא יודע, "x", לקחת, מה קורה הלאה?
איילת אלישר
¶
אסביר. אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו בהתמודדות עם החומרים האלה זה שאנחנו לא יודעים מה הסכנות שלהם, למה? החומרים האלה הם חומרים שנכנסים מהר מאוד לשוק וגם הרבה פעמים מהר מאוד יוצאים. אנחנו לא יודעים מה ההשפעות שלהם, לכן הרבה פעמים אנחנו לא יכולים לתת חוות דעת לגבי המסוכנות שלהם. עם זה, אנחנו מבקשים להתמודד בחוק הזה. אם היינו יכולים על כל חומר וחומר לתת חוות דעת, להגיד: הוא מסוכן, להפעיל את כל התהליך - - -
היו"ר חיים כץ
¶
אני משתגע מכם, אתה יודע. הנחנו הצעת חוק שאף אחד לא יוכל למכור שום דבר שאין לו רישיון, שיהיה הפוך בכלל. ואללה, אני רוצה למכור "חגיגת", אעביר את זה לזה, יבדקו את זה, ויבדקו שאין שם סמים, וימכור. יש שם סמים, הוא לא יכול למכור. אתם הולכים, ואללה, אתם נוסעים לחיפה דרך אילת ומבקשים אישור להיכנס לעקבה.
אורלי לוי אבקסיס
¶
מה שחיים ניסה להגיד פה, אם אינני טועה, יש עם זה בעיה, כי אם זה בא להתמודד עם הסיפור הזה שכל הזמן יש תרכובת חדשה שאותה הם - -
היו"ר חיים כץ
¶
הנה, הוא קונה את זה בסין ב-100 שקל, הוא מוכר כל אחד ב-1,000 שקל, העלות שאתה תופס לו זו בדיחה.
איילת אלישר
¶
ההנחה שעומדת בבסיס החוק הזה, זה שזה בעצם חומר אסור. למה? כי אם החומרים האלה, כמו שהגדרתם אותם, זה חומרים שגורמים לתופעות שהן תופעות פסיכו-אקטיביות, אז בדרך כלל חומרים כאלה צריכים אישור לפי פקודת הרוקחות, צריכים לקבל היתרים, ולכן ההנחה היא שברגע שאין לו היתר, החומר הזה הוא חומר אסור. זו הנחת יסוד שיושבת בבסיס - - -
איילת אלישר
¶
למה את השלוש שקיות? באלנבי זה יותר, זה 300 שקיות. להיפך, אנחנו רוצים להגיע לבתי העסק לתפוס - -
איילת אלישר
¶
- - קודם כול להוציא את החומרים, כשההנחה היא באמת שהוא יצטרך להציג איזשהו היתר. תראה בחלק השני של הצעת החוק, בעצם אנחנו אומרים לו: טוב, תראה עכשיו שזה חוקי, נו, נראה.
יואל הדר
¶
יש את האפשרות בחוק אם הוא רוצה את זה חזרה, אנחנו לא אומרים לו כלום, לקחנו, החרמנו. אם הוא רוצה, הוא טוען שזה בכלל לא נכון.
היו"ר חיים כץ
¶
בואו, תקשיבו, כל עורכי-הדין המלומדים מכל המשרדים, למה אתם מחוקקים חוק, ואומרים: אתה לא מוסמך למכור שום דבר שלא קיבל את אישור משרד הבריאות, ואז כל מוצר אחר אתם באים ולוקחים by definition.
אורלי לוי אבקסיס
¶
חיים, אני אתך, שנייה, אני מדברת אתך על העניין הזה שאם אנחנו הופכים את זה, משרד הבריאות יקרוס רק בשביל להתחיל להוציא היום היתרים על דברים שהם בסדר וכמו תוספי תזונה וכדומה.
אורלי לוי אבקסיס
¶
לא משנה, אבל זאת אומרת ששום עסק לא יוכל להחזיק דברים שאין את האישור של משרד הבריאות.
היו"ר חיים כץ
¶
ואנחנו באים לפה, תשמעי, משחיתים זמן שלכם ושלנו לחוק שאני לא רואה בו תכלית ומתווכחים על הניסוחים - - -
היו"ר חיים כץ
¶
בואי, אספר לך משהו על המשטרה, מאחר שאני לא רואה שיש פה תכלית, אתם רואים, זאת העוזרת הפרלמנטרית שלי, קוראים לה קורל, היא נסעה לפני שבוע הביתה בערב ונהגה לאט, ובאה משאית ונתנה לה "בום", הנהג סימן את האצבע, ויסלחו לי, עשה לה ככה, והמשיך לנסוע, והיא צילמה אותו, והיא הלכה למשטרה, אמרו לה במשטרה: מה זה מעניין את הציבור. ברח ממקום תאונה, לא דאג לוודא אם יש שם פצועים או לא, לא דאג, היא לא בת של שופט, אבל היא עורכת-דין, דרך אגב.
היו"ר חיים כץ
¶
ואם היא יושבת פה והמשטרה אמרה: אין לה עניין לציבור, אז איזה עניין יהיה לה ללכת לקחת את ה-17 "חגיגת" חוץ מאשר לבוא להסתלבט יום שישי בערב עם האוטו?
אורלי לוי אבקסיס
¶
היום אם החומר לא מוגדר כחומר מסוכן, זאת אומרת שעבר את המבחנים של הכימיה, של משרד הבריאות, של פקודת הרוקחים וכו', אז הם לא יכולים אפילו לקחת אותו. היום הם - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
לשוטר יש את הסמכות לפתוח ולזרוק אפילו בקבוק של מים מינרלים שיש בפנים אלכוהול? גם לקחת להחרים וגם בעצם לשפוך?
יואל הדר
¶
עדי, אני לא רוצה לדבר מכיוון החוק, אני רוצה מכיוון אחר. היום באים בטענות למשטרה – למה הפיצוציות האלה קיימות, למה מוכרים את הסמים האלה. אנחנו אומרים: מה שהצענו זה כלי בידי המשטרה שתוכל לעשות עם זה משהו להתמודד עם התופעה.
רגע, אדוני, אם תיתן לנו את הכלי הזה, מחר בבוקר תבוא אלינו בטענות מוצדקות. נכון להיום הטענות לא מוצדקות. תן לנו את הכלי הזה, ואחרי זה תבוא אלינו בטענות.
היו"ר חיים כץ
¶
מה יצא לי אם אבוא עם הטענות? הנה, אני בא אליך בטענות שפגע נהג וברח, ואף אחד במשטרה שלנו, שלנו – איך הוא אמר? – אין עניין לציבור. לא אמר, לא בדק אם יש פגועים, לא בדק אם יש זה – אין עניין לציבור, כולו ברח. מה הם אומרים, המשטרה? כל אחד שעושה תאונה בלי נפגעים, כשהוא יודע שאין נפגעים, גם לא צריך לתת פרטים.
היו"ר חיים כץ
¶
על רכב ציבורי שעשה אותו דבר וברח, ואמרו: אין עניין לציבור, מחקו את התביעה. ואני יושב – גילוי נאות, אנחנו עכשיו מבלים – באופן קבוע אני יום שישי "טורקיז" ארוחת בוקר, יש שם פרלמנט של כל אלופי המשטרה לשעבר. יושבים שם – המפכ"ל ואלה ומברברים, ואני אומר להם: יאללה, סמרטוטים, איך אתם לא עושים כלום? אה, תראה, וזה. כל יום שישי הם יושבים ב"טורקיז" בבוקר, ואני בא עם העניין, אומר להם: תשמעו – אז עכשיו אני יושב פה, משחית את זמני בשביל שייקח איזה פודרה - - -
יואל הדר
¶
גם האלכוהול זה לשלוש שנים, מה, זה לא הרבה, אולי זה מעט. אבל תן לנו את ההזדמנות להוכיח לציבור, לכנסת, שאנחנו יכולים להתמודד עם תופעה שהיום לא מצליחים להתמודד אתה.
היו"ר חיים כץ
¶
אז תביא את האידיאלי ונילחם. מה אתה מביא לי – תקשיב, אתה שולח אותי למלחמה על קליפות של גרעינים, כשאני רוצה להילחם על הגרעינים, הבנת?
עדי קול
¶
רגע, חיים, בוא ניתן להם לענות, שאלנו את השאלה מה קורה אחרי שהוא החזיק – יפעת אמרה שיש לה תשובה, נצטרך לדעת.
יפעת רווה
¶
החוק הזה הוא שני חלקים – אחד זה הנושא של התפיסה, השני זה הנושא של הכרזה מהירה. נשאל למה אנחנו לא אוסרים את כל החומרים. בצדק היו אומרים לנו: אתם אוסרים בשמים, ואתם אוסרים עגבניות, ואתם אוסרים ירקות, ואתם אוסרים תוספי תזונה, וכל מיני דברים שממש לא רלוונטיים.
מה שאנחנו מבקשים, וזה החלק השני של החוק והוא חלק מאוד חשוב, זה החלק הפלילי – לעשות את ההכרזות המהירות כדי שתוך יום-יומיים או כמה שלוקח להם, הסבירו פה, במקום החודשים הארוכים שלוקח היום, אפשר יהיה להכריז על חומרים שאסורים, ואז אם אותו בעל פיצוצייה – נכון, לקחו ממנו שלוש דוגמאות, אבל אם זה מוכרז, אז הוא עובר עבירה.
עדי קול
¶
וגם השאלה אם יש לך את זה, למה את צריכה את ההחזקה? תיקחי, תחרימי. יש לך חשש? תבדקו. תיקני אחד, תכריזו מהר - - -
יפעת רווה
¶
יש לנו חזקות, כתוב שם: זה החומר שיעיף אותך. ראיתי את הפרסומות לדברים האלה, זה יעיף אותך, זה - - -
יפעת רווה
¶
ראיתי את הפרסומות, באמת, זה דברים שילדים מגיעים עם זה לבית-חולים, אנחנו רואים את הפרסומים: החומר שייתן לך הרגשה של מריחואנה, וזה חוקי לגמרי. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים פה על איזה - - -
"פרק ג'
¶
חומר אסור בהפצה
הכרזה דחופה
5.
(א)
סבר המנהל כי יש מקום להוסיף חומר מסכן לרשימת הסמים המסוכנים שבתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים (בחוק זה – רשימת הסמים המסוכנים), בשל צורך מיידי לאסור על הפצתו של אותו חומר בציבור, נוכח החשש כי השימוש בו עלול להביא לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו, או אפשרות אחרת - - - "
נועה ברודסקי-לוי
¶
"נוכח החשש כי לחומר תופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה משימוש בסם מסוכן, רשאי הוא להכריז עליו כעל חומר אסור בהפצה (בפרק זה – חומר אסור בהפצה)."
רק אבהיר שאנחנו חושבים שעדיפה האפשרות השנייה.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"(ב)
המנהל לא יכריז הכרזה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה – הכרזה דחופה), אלא לאחר שהתייעץ עם יושב-ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ולשימוש לרעה באלכוהול או מי שהוא הסמיכו לכך ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לכך.
(ג) לא הוגשה לאישור ועדה של הכנסת טיוטת צו להוספת החומר האסור בהפצה לתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודה האמורה, בתום שלושה חודשים מיום מתן ההכרזה, ימסור המנהל הודה בדבר ההכרזה הדחופה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
תוקפה של הכרזה דחופה
6.
(א)
הכרזה דחופה תיכנס לתוקפה עם פרסומה ברשומות; ההכרזה תפורסם גם באתרי האינטרנט של משרד הבריאות ובעיתון יומי/בשני עיתונים יומיים.
(ב)
הכרזה דחופה תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ואולם רשאי המנהל להאריך את תוקפה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) לעניין הפרסום.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוסף חומר אסור בהפצה לרשימת הסמים המסוכנים, יפקע תוקפה של ההכרזה הדחופה ביום כניסתה לתוקף של ההוספה כאמור.
(ד)
הוכרז חומר כחומר אסור בהפצה ולא הוסף לרשימת הסמים המסוכנים, לא יכריז עליו המנהל כעל חומר אסור בהפצה פעם נוספת, אלא אם כן הגיע לידיו מידע חדש בדבר השפעת החומר או השימוש בו; הכרזה נוספת כאמור טעונה אישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
הוכרז חומר כחומר אסור בהפצה, לא יחולו לגביו הסמכויות האמורות בפרק ב', אף לאחר פקיעתה.
איסור הפצה
7.
(א)
לא ייצר אדם חומר אסור בהפצה, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יספקו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים."
נועה ברודסקי-לוי
¶
לא, שלוש זה א', ב' זה חמש.
"(ב) חזקה על אדם הפועל כאמור בסעיף קטן (א) כי ידע שחומר הוא חומר אסור להפצה, והטוען - - - "
גיל שפירא
¶
אני חושב שהתכלית הוסברה כאן היטב על-ידי נציגי משרד המשפטים והמשטרה, אבל החזקות ככלל זה קטע בעייתי.
גיל שפירא
¶
שוב, אדוני שאל לגבי החזקות. אנחנו סבורים שחזקות ככלל הן מכשיר בעייתי במשפט, ויש כאן קושי בהקשר הזה. אגב, מדוע צריך לקבוע את החזקה הזאת? כי הרי מראש יש חזקה שכל אדם יודע את החוק, אז בשביל מה אנחנו צריכים כאן לקבוע איזושהי חזקה ספציפית על ידיעה של חוק? ספציפית שהחומר אסור להפצה, ואז הוא צריך להוכיח שהוא לא ידע. מדובר ביסוד סובייקטיבי - - -
גיל שפירא
¶
שוב, העניין הזה של החזקה במקרה הספציפי הזה מתייחס למודעות סובייקטיבית של אדם. כלומר, אנחנו לא מטילים כאן חזקה על מעשים או על טיבו של החומר, אלא חזקה על ידיעה סובייקטיבית. ומכאן אנחנו רואים בזה קושי מסוים, בעיקר בעובדה שכמעט לא ניתן לסתור חזקה כזאת, כי איך אדם יכול לבוא ולהוכיח שהוא לא ידע משהו?
היו"ר עדי קול
¶
הוא רק שאל על זה. יש עוד הרבה הערות לגבי סעיפים קודמים. רצנו קדימה רק לסיים את ההקראה, ונחזור לשאול את השאלות העקרוניות לגבי הסעיף הזה.
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים
¶
(1)
נותן לקטין חומר אסור בהפצה;
(2)
משדל קטין להשיג חומר אסור בהפצה או להשתמש בו.
החלת הוראות מפקודת הסמים המסוכנים
9.
(א)
ההוראות לפי סעיפים 22 עד 24 לפקודת הסמים המסוכנים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עבירה לפי סעיף 8."
את רוצה שאקריא עכשיו את סעיף - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
שנייה, לי יש רק בעיה אחת, האמת יש כמה שאלות, אבל השאלה שלי היא כזו: 7(ב), בגלל שגם הערת: החזקה על אדם הפועל כאמור בסעיף קטן (א), כי ידע שחומר הוא חומר אסור בהפצה – חבר'ה, המשטרה אפילו עוד לא יודעת אם זה חומר אסור בהפצה.
שירי חבה
¶
אני רוצה להסדיר בין שני החלקים. אני חושבת שיש פה איזשהו קושי בכוונה בין – זאת אומרת, החוק הזה בנוי משני חלקים נפרדים – חלק אחד מדבר על סמכות מינהלית שבעצם נותנת את האפשרות למשטרה לתפוס ולהשמיד חומרים מסוכנים, מסכנים לפי ההגדרה והחזקות; החלק השני נפרד מהחלק הראשון והוא חלק שמדבר בעצם על הכרזה מהירה, בחלק הזה בלבד יש בעצם הליך פלילי. בחלק הראשון לא. מדובר על הליך מינהלי, אין מעצר, אין כלא, אין כתבי אישום.
החלק השני של ההכרזה המהירה, בעצם מה שאנחנו מדברים, חומר שהוכרז כאסור בהפצה, זה חומר שנבדק. יש לנו ידיעה מה הנוסחה שלו - - -
היו"ר עדי קול
¶
עשית ככה, וראיתי שכתוב שיפורסם החומר הכימי והמרכיבים שלו, אבל אני חושבת שאנחנו נכנסים לפרטים לפני שהשאלה העקרונית. אני מבינה את ההבדלים בין חלק (ב) לחלק (ג), אני רק באמת מנסה להבין האם חלק (ב) כל כך משמעותי. אני מבינה את הצורך. אמרת שאת רואה מודעה בה כתוב: "מבסוטון" יעיף אותך לשמים, זאת נראית לי סיבה מספיקה בשביל לבדוק את ה"מבסוטון", האם באמת החומר הזה יעיף אותך לשמים, אנחנו לוקחים ונבדוק אותו. ואני שואלת שאלה סגורה, בבקשה: כמה זמן לוקחת הבדיקה? היו ארבע תשובות שונות.
איילת אלישר
¶
כמו שהסברתי קודם, יכול להיות שלא נוכל להפיק בדיקה, זאת הבעיה שלנו, כי כשאתה עושה בדיקה, אתה צריך להוכיח סיכון, והסיכון הוא על סמך מידע שנאסף בעולם כתוצאה מהשימוש באותו חומר. ויספרו לך נציגי משרד הבריאות - - -
היו"ר עדי קול
¶
אני מדברת על הכרזה. אני מנסה להבין למה אנחנו צריכים את פרק (ב) כשאנחנו אומרים: שוטר נכנס לפיצוצייה, רואה "מבסוטון" וזה, הוא קונה, הוא לא מחרים, כי יכול להיות שהחומר הזה בסדר גמור, הוא קונה את זה, הוא לוקח את זה לבדיקה, ואז אנחנו מכריזים, אז כמה זמן הוא יבדוק את החומרים?
מיקי אריאלי
¶
כרגע אנחנו באגף שלנו, של משרד הבריאות, חוק פלילי 338 החומר מסוכן, הרוקחים שלי כותבים לפי ספרות מקצועית אם חומר מסוכן או לא, ואותו דבר הם יעשו אחרי בדיקה, וזיהוי החומר – יכול להיות באמת שהוא לא חומר מסוכן, אבל היום אנחנו כותבים את חוות הדעת משפטית, אנחנו מופיעים בבית-משפט, ובאמת יש תקדימים על הנושא של חוות הדעת שלנו, שבאמת אנחנו לא יכולים לבסס על כל חומר.
רוני ברקוביץ
¶
בדרך כלל אם זה חומר חדש זה תוך שבועיים, אבל לפעמים אם אנחנו יכולים זה יותר מהר. אבל מה שחשוב להגיד, שעל רוב החומרים שנתפסים אנחנו יכולים לכתוב חוות דעת, כי סמי הפיצוציות שמגיעים לפה לפני שנתיים-שלוש היו בגרמניה, אחר כך באנגליה, אחר כך באוסטרליה. כלומר, החומרים הללו אולי חדשים כאן בארץ, אבל - -
רוני ברקוביץ
¶
- - זה בא ממקום אחר, כך שעל רובם המכריע יש לנו ספרות, כי אנחנו מתבססים על חוות דעת - - -
היו"ר עדי קול
¶
אז אתם מבינים למה הקושי שלי עם חלק (ב)? אני מכירה נערים שמפרסמים לחברים שלהם: הנה, זה מה שיעיף אתכם לשמים, וזה שום דבר, וזה מעיף אותם לשמים, כי מספיק שיגידו, זו השפעה פסיכולוגית נהדרת. אתה אומר: זה חומר, המים האלה יעיפו אותך לשמים, זה לא יעשה כלום. לא תמיד זה באמת חומר מסוכן. זאת אומרת שאם אני אומרת: אני רוצה לבדוק את החומר, לא להחרים לו – אתם רוצים כרגע להחרים לו את כל מה שהיה לו.
היו"ר עדי קול
¶
אני אומרת: בוא נעשה הכרזה ונגיד שתוך שבוע אתם צריכים להגיד אם זה חומר בעייתי, בוא נחרים את הכול והוא אסור, למה צריך לתפוס - - -
מיקי אריאלי
¶
לכן הוכחנו, למשל, על חלק מה"נייס גאי" והקנבינואידים הסינתטיים, חלק מהחומרים, שהם 40 פעמים יותר חזקים מ-THC – החומר הפעיל של חשיש, זה הדברים שאנחנו מוכיחים כמעט מיידי. יש לנו את חוות הדעת על הדברים האלה, ואנחנו מבססים את זה על ספרות רפואית.
רוני ברקוביץ
¶
לא, חברת הכנסת, למילה "נייס גאי" אין משמעות, כי זה שם כולל של מוצר, אז ככה ש"נייס גאי" זה כמו "מבסוטון", זה לא שהוא נכנס לפקודה, כי "נייס גאי" כל יום אפשר לתת שם אחר למוצר.
מיקי אריאלי
¶
ברגע שיש בדיקת מעבדה, אנחנו נבדוק את זה לפי הספרות, כמעט מיידית תהיה לכם חוות דעת, ואנחנו נעמוד בזה.
אודי וולף
¶
יש כאן שני סעיפים שנועדו לפתור שתי בעיות, והם בשני פרקי זמן או לחצי זמן שונים. החלק הראשון מדבר על השלב שבו נכנסים לפיצוצייה ורואים חומר שלא ידוע עליו שום דבר, וכמו שאמרה איילת קודם, המטרה להסיר את המכשול מהציבור. קודם כול מעיפים אותו הצידה, קודם כול תופסים אותו בלי לדעת מהו, כאשר עכשיו מעבירים את נטל ההכשרה שלו או את האפשרות לקבל אותו בחזרה אל מי שתפסו את זה ממנו. ואז המטרה לא לבדוק את החומרים האלה, אלא לתפוס אותם באיום ולהשמיד אותם, כאשר האיום הזה לא פלילי ואין עליו רישום פלילי לאנשים האלה, אלא רק להסיר אותם הצידה, ואז נטל ההוכחה צריך להיות על זה שתפסו את זה ממנו.
בשלב האחר, כיון שאי-אפשר להשאיר את החור בצורה הזאת, כאשר כן מזהים חומר - - -
היו"ר עדי קול
¶
אני משתפת אתכם בקול רם – זה מאוד מפחיד אותי, בעיני זו סמכות מאוד מאוד רחבה לקחת, אתה אומר: להסיר מכשול, אני בעד להסיר מכשול, אבל אני יכולה לדמיין, נכנסים לפיצוצייה ואתם מגדירים שזה מכשול, אני מבינה שזה לא שוטר, צריך לקבל אישור, נכון?
אודי וולף
¶
זה החלק עליו דילגנו בקריאה בסופו של חלק א', ואז קפצנו לחלק ב', וחלק ב' מדבר על שלב אחר – השלב שבו אנחנו לא יכולים להסתפק בהסרת המכשול, אנחנו רוצים לדעת גם מה היה לנו, ואם יש לנו כזה דבר, איך אנחנו מתייחסים אליו.
אתי כהנא
¶
הוא צריך להוכיח. הוא מוכר משהו שהוא מנסה לטעון שהוא משהו תקין, והוא עכשיו צריך להוכיח מה הוא מוכר.
רינה פרנקל
¶
הוא נותן את כל התמונה? ואם יש למשל איזושהי אריזה שכתוב עליה משהו, למה זה שייך, למי זה שייך, מאיפה הם הביאו את זה - - -
היו"ר עדי קול
¶
הבנתי, וקפצנו קדימה כי רצינו להבין האם באמת לחוק הזה יש משמעות או שאנחנו יכולים לדלג על תפיסה ולעבור להכרזה.
אני רוצה שנעבור חזרה לסעיף ב', ונעשה את זה באופן מסודר, ונדון סעיף סעיף, כמו שעשינו על א'. חיים ביקש לקפוץ, אני חושבת שהוא רצה להבין, אני חושבת שגם אפשר להבין מהעובדה שהוא לא נמצא כאן שהוא לא התרשם ממטרת החוק.
היו"ר עדי קול
¶
מה נראה לכם? אנחנו חוזרים חזרה, תחילת פרק ב', סעיף 3, את התיקון הזה קיבלנו. הייתה פה שאלה לעניין הכמויות, צריכה עצמית. הייתה לזה התייחסות?
היו"ר עדי קול
¶
בתוך הפיצוצייה יש מישהו, אין הרבה מהחומר הזה, יש לו "נייס גאי", והוא אומר: זה לשימוש עצמי.
איילת אלישר
¶
זה נועד לקחת בדיוק מהילדים, גם ממנו, גם מהילדים שנושאים את הדבר הזה וגם מהפיצוצייה, ומכל מי שאפשר לקחת ייקחו.
אתי כהנא
¶
ייקחו לו את זה, גם את זה, גם ממנו, גם מהצרכן שייקחו את זה. מה, נשאיר את זה לקטין? נשאיר לילד את ה"נייס גאי" ביד כדי שהוא ילך ויתמסטל ממנו?
איילת אלישר
¶
כמו שאמרתי, הפרק הזה מדבר על כל כמות שהיא, ובהחלט הכוונה היא אם אתה רואה ילדים משתמשים בדבר הזה לצריכה עצמית לגמרי, לאפשר לקחת את זה.
נועה ברודסקי-לוי
¶
יובהר רק שזה לא מאפשר חיפוש על אדם, אלא אם כן הוא בתוך המקום. אם הוא לא בתוך המקום, זה לא מאפשר חיפוש, זה כן מאפשר תפיסה.
נועה ברודסקי-לוי
¶
ובכל מקרה, אם זה בחוץ, הוא יכול לתפוס אם הוא רואה את זה, אבל הוא לא יכול לעשות עליו חיפוש לצורך העניין.
איילת אלישר
¶
הרעיון לסלק את הסיכון. מישהו פה אמר שזה דומה לאלכוהול, כן, זה כמו לסלק את האלכוהול כשאתה רואה אותו.
יואל הדר
¶
החומר הזה הוא חשש לסמים, זה בדיוק העניין. זה לא חומר ניטרלי. החומר הזה על פניו הוא חשש לסמים, אחרת השוטר לא יעשה את זה. הרי אנחנו לא נמצאים פה בגלל - - -
היו"ר עדי קול
¶
אנחנו מבינים, אל תחזרו על המטרות, בואו נסכים שאנחנו מסכימים על המטרות – צריך למנוע את המכשול הזה מהציבור. מסכימים?
היו"ר עדי קול
¶
ואם יש משהו שפוגע בשלום הציבור, בבריאותו, בביטחונו, אנחנו מסכימים שצריך לקחת אותו משם, השאלה היא איך, מי ומתי, אלו שלוש השאלות שנשארו.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אקריא את ההוראות מתוך פקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש שקודם לא הקראנו, אז הסעיפים המוחלים הם:
"26. (א) חיפוש, בין על-פיצו ובין שלא על-פיצו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, זולת אם –
(1) לא ניתן בנסיבות העניין ובגלל דחיפותו לערכו כאמור; נסיבות העניין וטעמי דחיפותו יפורטו בפרוטוקול שייערך;
(2) שופט הרשה לערכו שלא בפני עדים;
(3) תופש הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם, ביקש לערכו שלא בפני עדים; הבקשה תפורש בפרוטוקול שייערך.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי של המשטרה יקבע הוראות נוספות לעניין חדירה לחומר מחשב לצורך שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, ויכול שתיעשה בנהלים בידי המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו לכך.
27. רשימת כל החפצים שנתפסו אגב חיפוש, בין שנערך על-פיצו ובין שלא על-פיצו, והמקומות שבהם נמצאו, תיערך על-ידי מי שביצע את החיפוש ותיחתם בידי העדים או בחותמתם.
28. תופש הבית או המקום שמחפשים בו, או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בחיפוש, ולפי דרישתו יימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו, חתום בידי העדים או בחותמתם.
29. נמצא אדם בבית או במקום שמחפשים בו או בקרבתו, ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים, או שרשאים לחפש אחריו - מותר לחפש על גופו, כאמור בסעיף 22 מיד; רשימת החפצים שנמצאו ונתפסו תיערך ותיחתם בידי עדים, כאמור בסעיף 27, והעתק הרשימה חתומה כאמור יימסר לאדם לפי דרישתו."
נועה ברודסקי-לוי
¶
"45. אדם הגר בבית או במקום שמותר להיכנס אליו מכוח רשות לעצור או לחפש, או הממונה על בית או מקום כאמור, ירשה, לפי הדרישה, כניסה חופשית וייתן כל הקלה סבירה; נדרש וסירב להרשות כניסה כאמור, מי שזכאי להיכנס רשאי לבצע את הכניסה בכוח."
היו"ר עדי קול
¶
זו חקיקה קיימת, יש לנו בעיה אחרת. אם יש לנו בעיה, אנחנו צריכים לשנות אותה. את יכולה להמשיך.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"החלטה על השמדת חומר מסכן
4.
(א)
תפס שוטר חומר מסכן בהתאם להוראות סעיף 3, ייתן למי שהחזיק בו זימון להופיע לפני קצין משטרה, בתוך שבעה ימים במועד שיקבע, לצורך טיעון לפני החלטה בדבר השמדת החומר המסכן.
(ב)
קצין משטרה יורה על השמדתו של חומר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א), לאחר תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן - - -"
נועה ברודסקי-לוי
¶
תכף, פה שינינו: "אם המחזיק לא הופיע בפניו, אלא אם כן שוכנע כי החומר אינו חומר מסכן; קצין המשטרה ישמור דגימה מהחומר בטרם השמדתו לפרק זמן של שנה."
עכשיו זה סעיף שבעצם ביקשנו להוסיף, ויש פה שתי חלופות, אחת מדברת על כך שבעצם כן תהיה חובה של המשטרה שתפנה לבקשת אישור מבית-המשפט כדי להשמיד את החומר, וחלופה שנייה שמדברת על כך שאותו אדם יצטרך לפנות.
"(ב1) הופיע המחזיק בפני קצין המשטרה והתנגד להשמדת החומר, רשאי קצין המשטרה לפנות לבית-המשפט השלום בבקשה לצוות על השמדתו: בית-המשפט ראשי לצוות כאמור אם סבר כי ממכלול הנסיבות, ובין היתר אריזת החומר, המקום בו נתפס והנסיבות בהן הוחזק, עולה כי החומר הוא חומר מסכן. על החלטת בית-המשפט השלום ניתן לערער לבית-משפט מחוזי בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי והערעור יידון לפני שופט יחיד".
"חלופה ב'
¶
קצין משטרה יורה על השמדתו של חומר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהופיע לפניו מי שהחזיק בחומר כאמור, אם לא שוכנע כי החומר אינו חומר מסכן. הורה קצין משטרה על השמדת החומר, רשאי המחזיק לפנות לבית-המשפט בבקשה לצוות, לאחר ששמע את קצין המשטרה או מי מטעמו ואת המחזיק ומי מטעמו, על ביטול ההחלטה להשמיד את החומר או לצוות על החזרתו, אם סבר כי ממכלול הנסיבות עולה כי לא מדובר בחומר מסכן."
למעשה יש פה שתי חלופות.
שירי חבה
¶
בעיקרון, לפי מה שהבנתי, אולי אני לא מייצגת את כל הנוכחים מימיני, אבל הגענו להסכמה שבעצם מה שיהיה זה שלאחר השימוע, במידה והקצין לא שוכנע שלא מדובר בחומר מסכן, אז הוא יורה על ההשמדה.
שירי חבה
¶
כן. ואז אנחנו נותנים איזושהי שהות למחזיק בעצם לפנות לבית-המשפט ולבקש מבית-המשפט לבטל את ההחלטה.
שירי חבה
¶
יותר קרוב לחלופה ב', ופשוט מה שעשינו זה הבאנו מעט את מה שבית-המשפט בעצם ידון בו, זאת אומרת שזה לא יהיה כהליך של תביעה רגילה עם הוכחות, אלא בעצם מה שידונו בו בשיקול הדעת. בעצם שיקול הדעת הופעל, וכמובן שתינתן למחזיק האפשרות לבוא ולהראות שאכן מדובר בחומר לא מסוכן.
שירי חבה
¶
שימוע בפני הקצין – שבעה ימים זה נראה לי סביר. כבר היום יש כל מיני הליכים לפקודת התעבורה שהוא צריך להופיע תוך שלושה ימים, תוך 48 שעות, שבעה ימים זה נראה לי סביר להופיע בפני קצין.
היו"ר עדי קול
¶
אני מנסה לתאר סיטואציה – הוא לא הופיע לזימון כי הוא השתמש בחומר "מבסוטון" והוא שכח, ואז אנחנו משמידים על סמך אותו יסוד סביר שהשוטר - - -
שירי חבה
¶
ובכל זאת אנחנו נותנים שהות – גם אם הוא לא הגיע לשימוע, אז אנחנו עדיין נותנים שהות של זמן מסוים שהוא יכול בכל זאת להגיע.
שירי חבה
¶
הוא ישמיד רק לאחר 30 ימים. זאת אומרת, אנחנו מאפשרים בכל זאת גם אם הוא לא הגיע איזושהי שהות.
היו"ר עדי קול
¶
נכון. אבל אז אני נכנסת לשאלה השנייה שלי, עכשיו יש לנו קצין משטרה שצריך להיות משוכנע בלי בדיקה, מה הוא צריך לעשות? הוא צריך לטעום את זה ולנסות? על סמך מה הוא אמור להיות משוכנע?
היו"ר עדי קול
¶
לא השתנו שום נסיבות – קודם הייתה רק פיצוצייה, לקחו את זה לידיים שלהם, זה נמצא אצלם, ועכשיו יש בן-אדם בדרגה יותר מתקדמת, הוא צריך להיות משוכנע שזה לא בסדר. אין פה שום מדד אובייקטיבי בשום צורה.
גיל שפירא
¶
אני חושב שזאת בדיוק הנקודה, המנגנון שהוצע כאן הוא מעט בעייתי גם כשאנחנו מדברים על הליך מינהלי, כי ברירת המחדל כאן היא שלילית תמיד לרעתו של האזרח. כלומר, הוא צריך לשכנע את קצין המשטרה, אין לו דרך לעשות את זה, א' - - -
היו"ר עדי קול
¶
זו לא אותה הבעיה. נגיד שאני נותנת לך לעשות את כל ההחזקה, היום אתם גם לא יכולים להחזיק. עכשיו אתם אומרים: אנחנו גם רוצים להחזיק, ואנחנו גם רוצים להגיד: בסדר, אנחנו מניחים שזה לא בסדר. אני מוכנה לתת לכם להחזיק, ואז בוא נגיד: החזקה – עליכם להוכיח שהחומר לא בסדר.
גיל שפירא
¶
אין לו דרך. מה שחשוב להבין זה שלאזרח למעשה אין דרך להתמודד עם זה, משום ש-א' החומר לא ברשותו כבר, החומר אצל המשטרה. הדרך היחידה שלו למעשה להוכיח זה לקחת את החומר לבדיקה, הוא לא יכול לבדוק את זה.
גיל שפירא
¶
הוא יכול לקבל דוגמית, הוא צריך למצוא מעבדה מוסמכת – המז"פ יתנו שירותי מעבדה לאזרח כדי לבדוק את החומר?
היו"ר עדי קול
¶
רינה, אתן לך דוגמה כדי שתביני, יכול להיות שיש מישהו ששם בשקיות סוכר, ואומר: אני מוכר חומר מעולה לילדים, והילדים יקנו את זה וישלמו על זה כסף, והוא אומר: יעופו לכם השמים, ואין שום דבר חוץ מסוכר וזה עובד, ואנשים עושים את זה, ואז את המקרה הזה השוטר יכול לבוא, לקחת את כל הסוכר, ואחרי חודש ולהשמיד את זה.
אודי וולף
¶
סליחה, אני רוצה לחזור להצעה של יושב-ראש הוועדה שאומר שבהיעדר אישור ורישיון למכור את הדברים האלה, לא ימכרו החומרים האלה.
אודי וולף
¶
אז פתאום הפכנו את פנינו? אז אני אומר: אדרבה ואדרבה, כאן נותנים לו את הזכות לבוא ולהגן על שמו הטוב ועל הסחורה שהוא מוכר, ולהגיד: אדוני היקר, קח את זה לבדיקה או תוכיח לנו מאיפה קנית את זה, ולא מחרימים את זה על פניו.
היו"ר עדי קול
¶
עד שהמדינה לא תחליט שיש באמת נטל על כל מי שמוכר מוצרים לבוא ולקבל אישור, אנחנו לא נגיע ונגיד דבר כזה.
אודי וולף
¶
אז קודם כול, יש נטל, הרי הוא כתוב בסעיף (א) שקראנו. יש חובה לכתוב את הפירוט של מה שנמכר על גבי מה שמוכרים, ולכן הוא לא עמד בנטל זה, אז על פניו הוא חשוד.
עדי חביב
¶
על סוכר אמורים להיות כתובים הרכיבים. לא אמור להימכר סוכר – אמורים להיות כתובים כל הרכיבים.
היו"ר עדי קול
¶
ברור שהוא עושה עבירה כשהוא עושה את זה, זו פשוט לא עבירה שמקנה לכם את הסמכות לבוא ולקחת את כל הסוכר הזה בשקיות. זה שהוא עובר על החוק אני מסכימה, לא על החוק הזה.
היו"ר עדי קול
¶
כיוון שעד לפני דקה חשבתי שאנחנו לא מצביעים, ואנחנו מנהלים דיון פה רק להגיע להסכמות, ועכשיו אנחנו כן מצביעים, אז עכשיו אנחנו גם לא נקיים דיון שבו כולם צועקים במקביל, וננסה להגיע לפשרה. אתם מבינים את הבעייתיות.
יואל הדר
¶
אני לא מבין את הבעייתיות. הרי לא מדובר באיזושהי חנות טבע שמוכרים שם סוכר, מדובר בחנויות שנכנסים לשם שהמטרה שלהם באמת להונות. אם נניח שזה סוכר, שאני חושב שזה הדבר הכי חריג, באופן כללי המטרה שלהם למכור סם, זו המטרה. אנחנו צריכים להילחם בתופעה הזאת.
היו"ר עדי קול
¶
דרך אגב, שיגרמו להם לקנות יותר. הם לא בהכרח – רק תסכימו על זה – רוצים לגרום לכם ליהנות, לא אכפת להם למכור סמים, הם רוצים למכור הרבה, והסמים האלה פשוט גורמים להתמכרות, זה הכול.
יואל הדר
¶
אבל לפחות הם נחזים להיות לסמים. המטרה שלהם שהם ייחזו להיות כסמים, שהם לא יהיו סוכר, נכון? כי אם אני כותב על זה: סוכר, אף אחד לא היה קונה. זאת המטרה שלו. בסופו של דבר זה יפגע בילדים, בקטינים. זאת המטרה.
היו"ר עדי קול
¶
אני מבקשת שתעצור. שוב, כל פעם שאנחנו מנהלים את הדיון הזה, אתם חוזרים להסביר לי את המטרה, ואמרנו שעל המטרה אין ויכוח. אני מסכימה ומתקדמת. הגענו לזה, הסכמנו על הנוסח של החומר. אני מוכנה לתת לכם להחזיק את החומר שבעה ימים, אני בשום אופן לא מוכנה שהנטל יהיה על האזרח. בשום אופן לא מוכנה.
היו"ר עדי קול
¶
לא, את מתייחסת לזה ועוד פעם תחזרי אחורה. אני לא רוצה שתגידו למה אתם לא מסכימים אתי, כי הדעה שלי היא שכרגע לקחתם את החומר ואולי נתתי לכם, קחו אותו, רינה אמרה: שיבדקו. אני רוצה או שיבדקו ויגידו לי מה יש - - -
היו"ר עדי קול
¶
שנייה, לא. את קופצת, אתם לא נותנים לסיים משפט. זה לא דיון. אני יכולה להיות קשוחה כמו חיים, אבל זה יהיה פחות נעים. הוא אמר פה שהוא יכול תוך שבועיים, אפילו יותר מהר - - -
היו"ר עדי קול
¶
באמת? אני טיפשה? לא. זאת אומרת, מה אם זה שני חלקים אחרים בחוק אבל יש לו את היכולת, נכון? – אל תענו – יש לו יכולת להגיד לי אחרי שבוע אם יש יסוד סביר בריאותי להגיד שהחומר הזה לא נכון, אז תבדקו, ואז תגידו לי.
רינה פרנקל
¶
אבל אם הוא מוכר משהו שגם כתוב עליו משהו אחר או לא כתוב שום דבר, זו כבר עבירה, הוא מרמה. הוא פשוט מרמה, זה הכול.
היו"ר עדי קול
¶
מסכימה עם זה. אני רוצה לדעת, או שזה יהיה נטל עליכם ותצטרכו להוכיח שהחומר לא בסדר לפני השמדה, או שנקבע זמן שאומר: עד אליו צריך להגיד שהחומר – אי-אפשר - - -
היו"ר עדי קול
¶
אני רוצה שמשרד הבריאות יסביר לי. אני רוצה שנציג משרד הבריאות יסביר לי למה במהלך השבוע שבו נערך השימוע לא ייבדק החומר על-ידי משרד הבריאות ויגיד: זה חומר מסוכן.
היו"ר עדי קול
¶
מאוד מצטערת, אני לא מקבלת את התשובה הזאת. זה אותם שלושה עובדים שתיארת קודם – יבדקו, יסתכלו על אותו חומר, וייקח את אותו זמן. אמרת לי: שבועיים אני יכול להגיד - - -
מיקי אריאלי
¶
החלק שאנחנו נותנים חוות דעת אחרי זיהוי חומר, זה הנושא של הכרזה, זה הכול, אם יש סיכון או לא.
איילת אלישר
¶
לא בודקים את החומרים באופן פרטני, הם עושים בדיקה אחת לזיהוי חומר מסוים כדי להכניס אותו בסוף לפקודה.
מיקי אריאלי
¶
לפקודה, זה הכול, זה הכול. זה דבר אחד.
דבר שני, לגבי החלק הראשון שאת מדברת עליו, שאנחנו לא כותבים חוות דעת על הסיכון, שיש חשש, ואסביר לך למה הוא חלק בריאותי. א', אנחנו רואים וכרוכים בדברים כאלה שבאמת מקום חשוד; דבר שני, אין סימון ואין שום דבר, ואם הוא אומר שיש סוכר, שיראה שהוא קנה את זה ממקום מסוים, יש לו את הסימון, יש כבר חשש סביר שהוא חומר, יכול להחזיק. ואם כבר ככה, שהוא יבדוק את החומר במעבדה מסוימת - - -
היו"ר עדי קול
¶
סליחה, רגע, נתת לי עכשיו תשובות משפטיות, למה אתה חושב שהנטל – זה כבר לא החלק שאתה מחליט בו. אתה איש המקצוע מבחינתי, נכון? יש מישהו אחר באולם הזה שהוא יותר מקצועי מבחינת משרד הבריאות?
אודי וולף
¶
מיקי והחברים הנחמדים שלו יכולים להגיד על חומר שהוא מסוכן אם הם יודעים איזה חומר זה. הם לא יודעים איזה חומר זה, והם לא יוכלו לדעת איזה חומר זה עד שלא יזהו את החומר הזה, והנטל על זיהוי החומר הוא על המעבדה שלי.
אודי וולף
¶
לא עניין של זמן בכלל, משום שעד שאין לי סטנדרטים להשוואה של החומר הזה, וכל עוד אני חי באיזושהי אפלה מוחלטת לגבי חומרים מסוימים, לוקח לי לפעמים הרבה מאוד זמן עד שאני מגיע למסקנה של זיהוי החומר.
היו"ר עדי קול
¶
עכשיו אמרת שיש דברים לא מובנים, אז אני רוצה להבין. עכשיו יש לי את החומר הזה, אנחנו לא יודעים מה זה, אין שקית, אני מגיעה למעבדה שלך, אתה לא יכול לזקק אותו ולהגיד לי ממה הוא מורכב?
אודי וולף
¶
אני גם לא יכול לקצוב בזמן את משך הזמן שנדרש לי בשביל הדבר הזה, משום שהסטנדרטים המדעיים שלפיהם אנחנו מחויבים לפעול הם לעשות בדיקה, שבין השאר כרוכה בהשוואה של החומר הזה לאיזשהו חומר ייחוס, דהיינו, להזמין חומר כזה – אם בכלל ניתן להזמין אותו ממקום שאפשר להזמין אותו – זה לוקח זמן, זה לא תמיד קיים, לפעמים אנחנו צריכים לעשות את זה בכל מיני דרכים אחרות כדי להיות בוודאות מלאה שהחומר הזה הוא אכן מה שאנחנו חושבים שהוא או מה שאנחנו חושדים שהוא. ורק אחרי שאנחנו - - -
היו"ר עדי קול
¶
כי אחר כך יהיו הרבה נגזרות שלו, האם אתם יודעים – שוב, תגיע השקית הזאת ואתם יודעים שלפני חודשיים בחרתם את זאת, ואתם יכולים לראות אם זה דומה? שאלת הבהרה.
היו"ר עדי קול
¶
חשבתי שהם רק משנים שם – שוב אני אומרת על סמך התקשורת, אמרו שרק משנים שם רכיב אחד וזה דומה?
אודי וולף
¶
זה עדיין דומה, אז אני יכול להגיד שזה דומה, ואז השאלה היא האם הוא יכול להרחיב את המטריה של הסיכון אל החומר הזה הידוע וגם אל מה שמסביבו, ומזה בדיוק אנחנו רוצים להימנע.
היו"ר עדי קול
¶
אבל הרגע אמרת שהוא יכול להגיד, זה דומה להוא, אני מרחיב את המטריה, ואומר: גם החבר שלו מסוכן.
אודי וולף
¶
לא. ממש לא. ודאי שלא. לכן אני אומר: אני עומד בנטלים האלה כשאני במשפט הפלילי, כשעומדת לנגד עיני פקודת הסמים עם 20 שנות מאסר, אז אני צריך להיות בטון יצוק בזיהוי של החומר.
היו"ר עדי קול
¶
אני מבינה ועדיין יש פה מתחם סבירות שבין הנטל הוא לגמרי על האזרח לבין הנטל הוא לגמרי עליכם, ואני מנסה למצוא את האמצע. לך יש הצעה לאמצע?
גיל שפירא
¶
לא. אני חושב שזה בדיוק מבטא את הקושי, כלומר אם הוא לא יכול, אז איך קצין המשטרה יוכל לקבוע, ואיך האזרח יוכל להוכיח?
גיל שפירא
¶
אנצל, כי באמת ההצעה של איילת היא אולי הצעה שיכולה לאפשר איזה סוג של פריצת דרך, כלומר אם אנחנו אומרים שהקצין לא יכול לעשות והאזרח בוודאי לא יכול, בוודאי אם הוא לא קצין, לשאת בנטל הזה שהמשטרה לא מסוגלת לשאת בה, אז אולי באמת - - -
אודי וולף
¶
אז אדרבה ואדרבה, אם מי שנדרש לפתח חומר צריך להשקיע המון כסף, ובנוסף הוא גם צריך לקבל עליו רישיון ולהשקיע בזה עוד יותר הרבה כסף, אז בעל הפיצוצייה שמייבא את זה מסין באפס כסף לא יידרש למינימום? הרי זאת בדיוק הייתה התכלית להצעת החוק המהוללה שהוצעה כאן, שהוזכרה כאן.
גיל שפירא
¶
אני חושב שאיילת ניסתה להציע כרגע הצעה שהסמכות תעבור לבית-משפט, להעביר את ההכרעה לבית-משפט.
איילת אלישר
¶
אני לא שלמה עם זה. פשוט אמרתי להעביר את ההכרעה להתייעצות, כלומר להעביר את ההכרעה לבית-משפט לפי חלופה א' בלי הסיפא אולי.
גיל שפירא
¶
כן, כלומר צריך לשמוע כמובן את הנהלת בתי-המשפט, לראות אם הם יכולים לעמוד בזה, כי לפי ההיקפים שבהם מדובר זה - - -
יפעת רווה
¶
זה יכול להוסיף הרבה מאוד הליכים, ואנחנו לא יכולים כלאחר יד בלי לדבר עם הנהלת בית-המשפט להוסיף דבר כזה.
היו"ר עדי קול
¶
האמת שבסך הכול אנחנו מקדימים, כי לבית-המשפט יכולנו להגיע בכל מקרה אם הוא היה מגיע ומערער על.
היו"ר עדי קול
¶
אנחנו אומרים שאם הוא לא יגיע אחרי שבוע ימים, אז הוא לא צריך ללכת לבית-משפט, אם אנחנו מביעים רק התנגדות.
יפעת רווה
¶
לא, זה עדיין יכול להיות הרבה מאוד הליכים. יש הבדל מאוד מאוד גדול, ממה שאני רואה, בין שתי ההצעות החלופיות של הייעוץ המשפטי.
היו"ר עדי קול
¶
הבנתי. למעשה, החלופה שאנחנו מציעים כרגע, איילת, כפשרה, היא החלופה הראשונה, היא אומרת: ברגע שיש התנגדות, בית-משפט יכריע. אם זה היה כוך, כמו שאמרה לי כאן, והוא יודע שהוא מכר משהו נוראי, אז הוא לא יגיע אחרי שבוע, תשמידו. הוא יודע, הוא הניח. זאת אומרת שהוא כבר אומר, הוא יודע, עשיתי עבירה, החומר שלי מסוכן, לא אגיע. אני אומרת שאם הוא יגיע, ויגיד: זה לא בסדר זה אומר שהוא מתווכח; מתווכח, בואו ניתן לבית-משפט להחליט, וזו העמדה שמקובלת עלי. השאלה אם אנחנו יכולים להסכים על זה כדי לעבור הלאה.
אתי כהנא
¶
סליחה, אפשר לומר? אני חושבת שהקביעה שכל אירוע ואירוע כזה יגיע לבית-המשפט, ולא רק על-פי מי שרוצה לתקוף את ההחלטה בבית-המשפט, היא מטילה פה נטלים בלתי סבירים גם על מערכת בתי-המשפט וגם יוצרת סרבול באכיפה של חוק שאמור היה לתת בעצם כלים מידיים לסלק – כמו באלכוהול, כמו שאמרה חברת הכנסת.
יואל הדר
¶
אבל, אתי, זו לא הכוונה, אם הבנתי נכון, אז לא הייתה כוונה. אם הוא לא רוצה להתנגד, אז זה יושמד.
יואל הדר
¶
קצין משטרה ישמע אותו, זה כמו בתעבורה דרך אגב גם בנושא הזה, יכול להיות שהיה חשוך, שאותו שוטר בשטח לא ראה את האותיות, אז קצין המשטרה - - -
איילת אלישר
¶
הוא יכול לפנות לבית-משפט, הוא יפנה לבית-המשפט, הוא צריך לפנות לבית-המשפט. לא הליך אוטומטי.
היו"ר עדי קול
¶
דרך אגב, זו לא הצעה שעלתה עכשיו, אלו שתי חלופות של היועץ המשפטי שכבר היו, לא בדקתם לפני - - -
היו"ר עדי קול
¶
מה שאמרת כרגע זו חלופה ב'. חלופה ב', אתם מוכנים לעמוד בנטל של בתי-המשפט, בית-המשפט מוכן לו.
יואל הדר
¶
זו ההצעה המקורית שלנו. חייב להיות בית-משפט. זה ההבדל בינינו, גברתי היושבת-ראש, רק להסביר – מראש, בניגוד לעמדה של היושב-ראש הקבוע, אמרנו שצריכים להיות איזונים מתאימים בחוק הזה, כי לפי הגישה שלו, מייד נכנסים, משמידים וגומרים את הנושא הזה. אנחנו בדעה שהיה צריך להיות איזשהו הליך משפטי חוקתי סביר, כפי שגברתי סבורה, ולכן אנחנו הולכים - - -
יואל הדר
¶
בסדר, אז אנחנו גם כן באיזונים שנוצרו פה סברנו שאותו אחד עבר את קצין המשטרה, קיבל תשובה שלילית, הוא פונה עכשיו לבית-המשפט, כי הוא החליט שלדעתו החומר הוא לא כפי שאנחנו מתארים, ואז הוא צריך לשכנע את בית-המשפט ששיקול הדעת בעניין השמדה לא היה סביר, זה הכול. לכן לא היה צריך להשמיד את החומר.
אפרת חקאק
¶
זאת לא הייתה ההצעה של הייעוץ המשפטי בדיוק. הייעוץ המשפטי ביקש שהבן-אדם יגיע לבית-משפט או שהשוטר יפנה לבית-המשפט, ובית המשפט יקבע האם אכן החומר הוא חומר מסכן.
היו"ר עדי קול
¶
די, תשמעו, אתם לא יכולים להגיד על כל שלב: יש לו בעיה להוכיח. זאת אומרת, כאן אנחנו כבר אומרים: אני הולכת אתך, אני לא מעבירה את הנטל אל המשטרה, אני אומרת: היה והאדם אומר: לא מסכים שקצין המשטרה, אני רוצה שתיתן לו זמן סביר, נחליט על שלושה חודשים-חצי שנה - - -
היו"ר עדי קול
¶
ברור לי. לא קיבלתם, אנחנו מנהלים ויכוח, ולכן אני אומרת: באותו רגע אתה רוצה שבית-משפט יחליט מה? שהוא מתרשם ש-?
היו"ר עדי קול
¶
לכן הוא לא בוחן את שיקול הדעת והאם הופעל שיקול דעת, זה לא בדיון מינהלי כמו שרציתם שזה יהיה בדיון מינהלי בבית-משפט שלום.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני רוצה לחדד את העניין, כי הטענה בעצם שחוזרת פה של המשטרה היא שלמעשה יש להם קושי, גם אם יגיעו לבית-המשפט בעצם, להראות חוות דעת שמראה על ההשפעות הפסיכוטיות, - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
- - ולכן מה שבעצם הם מבקשים זה שהמבחן יהיה של הנסיבות. זאת אומרת, הנסיבות גם מובן של אותו מחזיק.
היו"ר עדי קול
¶
אני יודעת. אנחנו לא פוגעים בחירות הפרט, אבל אנחנו פוגעים ביכולת שלו להתפרנס במקרה הספציפי הזה, ואני אומרת: תחשבו רגע, אנחנו כל הזמן הולכים עם אותו יסוד סביר להניח של השוטר, ואחרי זה היסוד סביר להניח של הקצין, ועכשיו זו התרשמות של בית-המשפט שהיסוד סביר הופעל בשיקול הדעת הראוי.
היו"ר עדי קול
¶
אין פה שום אמירה שאומרת האם החומר הזה – עכשיו בוא נראה, מי שרוצה לדבר עכשיו לא להגיד למה אני טועה, לנסות לחשוב על הצעת פשרה, כי כרגע הייתי רוצה שנגיע לבית-משפט כדי שיחליט האם צריך להשמיד את החומר. אני מבינה שזה ייקח הרבה זמן, אבל בעיני אתם לא יכולים להגיד: אנחנו לא יכולים לקבוע ש-. אתם יודעים מה, לא צריך לקבוע ברוב כמו לעניין הכרזה, שזה מוחלט – גורמי הבריאות מוכרחים יסוד סביר שמדובר בחומר פסיכו-אקטיבי. יפעת.
יפעת רווה
¶
לא, לא, לא. אני רוצה להזכיר שגם בחוק האלכוהול עשינו דבר שהוא פגיעה בזכות הקניינית, אנחנו נותנים לשוטרים סמכות לשפוך, וזה נעשה בגלל סיטואציה מסוימת, סיטואציה שהיא מאוד מאוד רחבה ומאוד מאוד בעייתית. אנחנו נותנים לשוטרים סמכות לשפוך אלכוהול בלי בית-משפט, בלי שימוע בכלל.
היו"ר עדי קול
¶
אבל פה יש משהו אובייקטיבי שהוא יכול לעשות, ופה את יכולה לבקש ממנו לטעום את זה, לראות מה זה עושה?
היו"ר עדי קול
¶
אבל שניכם תעשו את זה עם בדיקה. אולי הוא לא יודע מה הוא קנה? אתם אומרים שהאזרח יכול - - -
אודי וולף
¶
אם הוא לא יודע מה הוא קנה, שלא ימכור אותו, סליחה, אז הוא מסכן אותנו, מה פתאום הוא מוכר משהו שהוא לא יודע מהו?
אודי וולף
¶
לא, הוא יבדוק את זה במעבדה שהוא מראש יקבל את האנליזה של החומר, וידע מה הוא הולך למכור לפני שהוא מוכר.
יפעת רווה
¶
פה אנחנו מדברים על משהו שמלכתחילה הוא מפר חוק, אומנם חוק אחר, אבל הוא מפר חוק שאומר שהוא על מוצר צריכה – על מוצר צריך לסמן את המוצרים, הוא לא מסמן את זה, הוא מפר את החוק. זאת אומרת, מלכתחילה הדבר הזה ברור.
היו"ר עדי קול
¶
האם הוא מאפשר לבן-אדם להיכנס, להחזיק הכול ולהשמיד, ואז בוא נראה מה הנוהל שם? בוא ניישר קו עם איזשהו נוהל. אשמח לדעת מה הנוהל שם, אם אתם אומרים שיש כבר סמכות כזאת לקחת ולהחזיק.
יפעת רווה
¶
אני לא חושבת שלהשמיד, לא אמרתי להשמיד. כל מה שאמרתי זה שמלכתחילה הוא עשה עבירה אחרת שיש לגביה – אני לא חושבת שהן זהות.
היו"ר עדי קול
¶
מסכימה. אפשר לקחת אנלוגיה, כי הוא עשה עבירה, פה עבירה, אני מסכימה, יותר חמורה, כי יש לו פוטנציאל לפגוע בשלומו של הציבור, טה נה נה נה נה - - -
יפעת רווה
¶
נכון, זה מה שאנחנו עושים, אנחנו משמידים לו את החומר, זאת אומרת, אנחנו פוגעים בקניינו כמו שאנחנו פוגעים בחוק של האלכוהול על מישהו שעשה עבירה, שאומנם לא בטוח שזו העבירה הזאת, ובוודאי הוא עשה עבירה אחרת. זאת צריכה להיות נקודת ההנחה.
היו"ר עדי קול
¶
אני מסכימה, זאת נקודת ההנחה, ועדיין עם נקודת ההנחה הזאת, גם פה, שופכים לו את האלכוהול, לא לוקחים ומשמידים לו את כל מה שאולי הוא חשש.
יפעת רווה
¶
אנחנו שומעים על הדבר הזה, לא כולם מבסוטים מהעניין הזה שבאים ושופכים להם בקבוקים של אלכוהול.
יפעת רווה
¶
לא את כל האלכוהול – אבל שם זה לא במסגרת הסכם, זה יכול להיות סתם לאנשים פרטיים שישבו להם - - -
היו"ר עדי קול
¶
נכון, בסדר, אבל זה לא החוק – אבל את רואה שיש שוני. אני מסכימה, אני יכולה לראות שוני רלוונטי - - -
יפעת רווה
¶
לא, נסיבות של חשד. כיוון שאני מקבלת את התלונות, אז יש אותן תלונות שם, בכל זאת עשינו את האיזון הזה בגלל באמת איזושהי בעיה חברתית ובעיה רצינית.
היו"ר עדי קול
¶
אני כמובן לא מתווכחת עם הבעיה החברתית, אני רוצה לדעת שבסופו של דבר יש – תסכימו אתי ואסכים עם עצמי, זה תכף יהיה דיאלוג כזה עם עצמי – אם למשטרה יש מעבדה, והמעבדה לא יכולה להגיד האם החומר מסוכן, להגיד: טוב, אז שהאזרח ילך וימצא מעבדה ושהמעבדה שלו תגיד אם זה חומר מסוכן, זה לא הגיוני בעיני.
יפעת רווה
¶
ויש לו סיבה שהוא עשה את העבירה הזו. זה לא סתם, הוא לא מוכר סוכר. אנשים בדרך כלל לא הולכים ומוכרים סוכר בקופסאות, ואנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים, אנחנו רואים את הפרסומות – יכול להיות שתהיה פה בשוליים איזושהי פגיעה, יכול להיות, אבל רוב המקרים - - -
היו"ר עדי קול
¶
בסדר, ולכן זה שלוש שנים, אני עוד הזדעזעתי עם השלוש שנים, ואלך עם השלוש שנים. אני רוצה להתכנס.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני יכולה לשאול רק שאלה? אם בן-אדם בא וטוען שזה כן חומר מוכר, סוכר, אבקת מרק, את יודעת, איזשהו חומר, זה כן משהו שאם הוא טוען ספציפית לחומר מוכר, שאתם כן יכולים לבדוק במעבדה שלכם?
נועה ברודסקי-לוי
¶
בסדר, אני מבינה שזאת הטענה, אבל אני אומרת: אם הוא כן בא וטוען, זה כן משהו שאתם יכולים לקחת על עצמכם לבדוק.
אודי וולף
¶
נגיד שזה אבקת מרק. נגיד הפוך, לו נניח מישהו כן יסמן את החומרים שלו, ואנחנו בכל זאת נרצה לבדוק האם הוא סימן נכונה, תמיד נעשה את הבדיקה הפשוטה, האם יש לך את החומר שאמור להיום שם, כן או לא.
אודי וולף
¶
דרך אגב, בעניין של הסימון האמיתי, היום הרבה פעמים יש סימון שלישי, זאת אומרת, אחרי שיש שינוי בפקודה, אז הם כותבים מה זה לא מכיל. לא מכיל א', ב', ג', ד' ו-ה' האסורים לפי החוק.
היו"ר עדי קול
¶
ברור. קשה לי להאמין שפה יהיה סימון חיובי או שלילי. לא חושבת. קשה לי להאמין באמת שמישהו יטען שזה אבקת מרק, ויצטרך להוכיח את זה.
היו"ר עדי קול
¶
אתה פשוט חוזר על: תגיד לנו מה זה. אני רוצה לדעת איפה אנחנו יכולים לקבל מידע אובייקטיבי על מה זה. אני מבינה שאתם לא יכולים לקבוע באופן מוחלט איזה חומר יש בזה. ועכשיו אל תגידו לי מה אתם לא יכולים, אני מנסה למצוא פתרון לאיפה אנחנו כן יכולים למצוא איזושהי ראיה או עובדה שנמצא חומר מסוכן בתוך התמיסה הזאת או מה שזה לא יהיה.
אודי וולף
¶
באופן פוטנציאלי אנחנו יכולים בוודאי, אבל השאלה היא תוך כמה זמן, באיזה מגבלות, כי הרי אני נתקל כל יום בהחלטות של שופטים ובתי-משפט שאומרים: עברו 24 שעות ועדיין לא אמרת לי איזה חומר זה.
היו"ר עדי קול
¶
אז כמובן לא אבקש את זה. בוא נגיד ניקח את הסיטואציה שבה נגיע לקצה – הוא בא, הוא לא מקבל את החלטת קצין המשטרה, נגיד שאנחנו אומרים שזה הנטל שלו, הוא מגיש תביעה לבית-המשפט, בית-משפט דורש ממך לקבוע אם זה חומר מסוכן.
אודי וולף
¶
סליחה, אני רוצה לחזור שוב לשיקול הדעת של בית-המשפט. הרי מפעם לפעם, זה בערך עשר פעמים ביום, קורה שבית-המשפט שואל את עצמו מה הייתה תכלית החקיקה ומה הייתה כוונת המחוקק.
אודי וולף
¶
ובדרך כלל הוא מפרש את זה בדרכו, והרבה פעמים זה שונה מכוונת המחוקק, כי הרי אנחנו יושבים פה ומנסים להגיד את כוונת המחוקק. אז אם בית-המשפט בברירת המחדל שלו יטיל את חובת הבדיקה עלי, לא עשינו שום דבר, אבל אם נגיד לבית-המשפט ברמז שמן כרגלו של פיל, שחובת הבדיקה צריכה להיות על אותו אחד שמחזיק את החומר, אז במקרים נדירים הוא יטיל את זה עלי, אבל במקרים השכיחים הוא יטיל את זה עליו.
היו"ר עדי קול
¶
אני חושבת שהסכמנו על הנוהל והשאלה אם אתם מוכנים להסכים שבית-המשפט יצטרך להכריע האם זה חומר מסוכן ולא רק לבחון את שיקול הדעת.
נועה ברודסקי-לוי
¶
- - או לפי הנסיבות או במקרים שהוא יראה לנכון כן יורה על – אבל להשאיר את זה למצב שהוא יכול להחליט על-פי הנסיבות.
איילת אלישר
¶
לא, לא, זה ברור שזה לא יקרה, במיוחד אם את לוקחת אותו לבית-משפט שלום. אם זה היה עוד בית-משפט לעניינים מינהליים כמו שרצינו, אז אתה לפחות מבין שזה איזשהו שיקול דעת מינהלי, אבל זה לא באמת יקרה. בית-משפט יברח לחוות הדעת, ואין לנו שום יכולת לייצר אותה.
אתי כהנא
¶
להכריח אותו זו לא בעיה, אנחנו מדברים על החיים, גם היום בלי החוק הזה אם תצמידי את אודי - - -
היו"ר עדי קול
¶
הוא אמר שאם יצמידו אותו לקיר, אז תוך שלושה חודשים הוא יכול להגיד שיש יסוד סביר להניח שזה חומר מסוכן. לא הצלחתם לשכנע אותי שבית-משפט לא צריך להחליט אם זה חומר מסוכן.
גבי פיסמן
¶
השאלה האם מדובר בחומר מסכן או לא בחומר מסכן היא שאלה שנבחנת בשלב ב', בשלב ההכרזה. השאלה שצריכה לעמוד כאן על הפרק היא כן שאלת שיקול הדעת המינהלי שהפעיל אותו שוטר בשאלת ההשמדה, זו השאלה שצריכה לעמוד כאן.
היו"ר עדי קול
¶
אני מבינה שזו העמדה שלכם. אני חושבת, נתנו החזקה לשיקול דעת של השוטר לצורך ההחזקה ושל קצין המשטרה, עכשיו יש לנו את שאלת התפיסה, עכשיו מדברים על שאלת ההשמדה. שאלת ההשמדה כרגע בעיני, אני לא מסתפקת בקצין, אם יש כמובן ערעור, רק אם מי שנלקח ממנו החומר אומר: לא, לא, זה חומר תקין, הכול בסדר. אני חושבת שלבוא ולבדוק את הנוהל האם היה שיקול דעת נכון, מה בית-משפט יגיד? כן, לקצין המשטרה היה יסוד סביר, כי הוא החליט שיש לו יסוד סביר, קצין משטרה לא הגיע, אני לא מציעה שוב לבית-משפט פתח, אין לו מתחם החלטה בכלל. לבדוק את ההליך המינהלי? אבל ההליך המינהלי פשוט, החזקה - - -
יואל הדר
¶
עדי, אבל אם בית-משפט יחליט שזה חומר מסוכן? המשמעות של זה בעצם שצריך להעמיד אותו לדין פלילי גם כן, כי בית-משפט כבר החליט שזה חומר מסוכן, נכון שזו המשמעות?
היו"ר עדי קול
¶
שאלה אחרת. פיצוצייה, אני חוזרת רגע לסיטואציה, שוטר שמגיע, בדרך כלל מהן הנסיבות? אני שואלת את המשטרה.
היו"ר עדי קול
¶
אסביר לאן אני מכוונת, כי בסוף אני רוצה לדעת מה בית-משפט יכול לבחון לפניו. הרי לשוטר יש את הסמכות, לפי החוק נתנו לשוטר, אז הוא צריך להביא נסיבות, אז מה הנסיבות שהוא יכול היום להתרשם שאולי היה יסוד סביר להניח ש-.
אודי וולף
¶
השוטר יוכל להגיד לאותו אחד שעומד בפניו שפתוחות בפניו כרגע שתי דרכים, או ללכת בהליך המינהלי שבו לא ייבדק החומר הזה, אבל המקסימום שיושת עליו זה השמדת החומר; אבל אם אותו אחד ירצה להיות חכמולוג, וירצה ללכת דווקא במישור הפלילי, אז יגידו לו: תדע לך שנשלח את זה לבדיקה, ואם נמצא שהחומר הזה הוא חומר אסור, אז תיכנס לכלא לשלוש שנים, אז שווה לך לבדוק או לא שווה לך לבדוק?
היו"ר עדי קול
¶
אם אתם חושבים שזה החוק, אז יש פה בעיה, כי לא הבנתי, וכנראה שגם האזרח לא יבין, אם לא הייתם אומרים שזה מה שמבינים מהחוק כרגע. אז זה אומר שאנחנו צריכים למצוא ניסוח אחר כדי שיגרום להבין.
איילת אלישר
¶
אני רוצה לענות לשאלה שלך. נדמה לי שמה שאת שואלת כאן זה מה בסיס המידע שעל פיו השוטר יפעל.
איילת אלישר
¶
בניגוד לסיטואציה של אלכוהול, שבה באמת השוטר ברחוב יכול לגשת ולדעת על פניו שזה אלכוהול ולשפוך את האלכוהול, כאן אנחנו מבינים שבסיס המידע צריך להיות הרבה יותר רחב ומשמעותי, כי יצטרכו לדעת שיש במקום הזה את החומרים האלה, יהיו פרסומים על המקום הזה למי שקצת מכיר את ההוואי – יש פרסומים במקומות על החומרים האלה, על מה הם עושים, רק על סמך דברים כאלה נוכל ונצטרך - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
איילת, אולי אם את יכולה לתאר קצת, כמו שתיארתם לנו בעבר, את אותם כוכים שאתם מדברים עליהם ואותם - - -
היו"ר עדי קול
¶
מצטערת, אני יודעת איפה לקנות, מה עושים עם זה, אני באמת, תאמינו לי, ביום שני השבוע אהיה בנרקומנים אנונימיים, לא כי אני כזאת, לא כי השתמשתי אי-פעם, פשוט בגלל שאני באמת מעורבת בעשייה הזאת הרבה שנים.
אני רוצה לחזור להצעה שלך, ואני לא חושבת שאני מבינה את זה כאן מהחוק. אני אומרת שהבן-אדם – נחזור לסיטואציה הראשונה – לא בא, אנחנו משמידים, סגרנו את זה. הוא בא ואומר: אני מתנגד להחלטה של קצין המשטרה. היום אני לא רואה בחוק שקצין המשטרה מציע לו את שתי האופציות, אומר לו - - -
גבי פיסמן
¶
אבל לא, שיקול הדעת אם ללכת למקום מינהלי או פלילי הוא שיקול דעת של המשטרה, של הרשות - - -
אודי וולף
¶
- - אבדוק את החומר הזה ואגלה שהוא חומר שאסור לפי הפקודה, לא יהיה לי שיקול דעת, אהיה חייב להעמיד אותו לדין פלילי.
היו"ר עדי קול
¶
אז מה הייתה ההצעה שלך? אני רוצה לקבל תשובות לשאלות שלי, הצעת הצעה שנשמעה לי נכונה וגם אפילו ל - - -
היו"ר עדי קול
¶
יש אופציה גם להליך מינהלי וגם להליך פלילי? אני מבינה, אני לא רוצה להליך פלילי. אני רוצה להבין שיש לו את האופציה – השאלה אם אנחנו חוזרים להליך מינהלי.
איילת אלישר
¶
אם נציע לו את ההצעה הזאת, לא אני, כל אדם הייתי אומרת: תלכו תבדקו, ויש צ'אנס גדול גם שלא תצליחו.
היו"ר עדי קול
¶
אנחנו אומרים: יש לו הליך מינהלי, אתה צריך להוכיח לבית-משפט שזה לא, ואז משמידים, נכון?
גיל שפירא
¶
הבנתי, אבל אי-אפשר לשפוט אותו, השעה כל כך מאוחרת והלחץ גדול, אז זה לא. בואו נהיה הגונים, אפילו הסניגוריה יודעת להיות הגונה כשצריך.
יואל הדר
¶
אנחנו רוצים את המסלול הזה של ההליך המינהלי ולא ההליך הפלילי. ההליך הפלילי יש לנו די, אנחנו לא רוצים בכלל את הנטל.
היו"ר עדי קול
¶
אני יודעת. בכל מקרה אנחנו בבית-משפט שלום והשאלה שלנו כרגע – הנקודה שנשארה היא איזה שיקול דעת אנחנו רוצים לתת לשופט, והשאלה אם אנחנו רק רוצים שהוא יבדוק את ההליך המינהלי. אני מבינה, אני לא רוצה להגיע להליך פלילי.
היו"ר עדי קול
¶
אני לא רוצה לעצור שם, כי אני חושבת ששוב, אם היה – תחשבו רגע – את השוטר ההוא שרק נכנס לפיצוצייה ולא היו לו סיבות, וזה לא היה מה שאת מתארת, מה שאת מתארת אני לגמרי מסכימה, אני חושבת שבקלות קצין המשטרה יכול להבין.
איילת אלישר
¶
אנחנו מדברים על הרוב המוחלט של המקרים, אנחנו מכירים את זה. כמו שאמרתי, אנחנו מציעים פה הוראת שעה.
היו"ר עדי קול
¶
נכון, תמיד יהיו, לכן אני מנסה כרגע לצמצם את המקרים האלה, כי אני אומרת: אם הוא אומר, היה שלט, נכנסתי לפיצוצייה במסגרת של סיור, ואז לקחתי, כי החלטתי שיש לי יסוד סביר. סך הכול מה יהיה לבית-משפט לבדוק? כלום. אין לו אפילו נסיבות, הוא סתם הלך ובחן ואין.
גבי פיסמן
¶
לא, הוא שומע את האדם. הרעיון שעומד מאחורי הסעיף הזה, כפי שאני מבינה אותו, זה בניגוד לשלב המקדמי שבעצם מספיקה ההתנגדות של אדם כדי לבצע את ההליך של ההשמדה. ברגע שאדם מגיע לאותה ערכאה שיפוטית ונמצא מול המשטרה, יש לו אפשרות לפרוס את הטיעונים שלו, להציג אותם ולהציג - - -
יואל הדר
¶
אנסה לפשר. אנחנו סבורים שצריך לבחון את הסמכות של שיקול הדעת של הקצין בסופו של יום של בית-המשפט, אבל נרחיב את היריעה, ניתן לשופט שיקול דעת מטעמים שהוא יחליט, אם הוא ירצה להרחיב את היריעה, ניתן לו סמכות שיקול דעת.
נועה ברודסקי-לוי
¶
- - שכתבנו: מכלול הנסיבות, ונכון, יהיו אולי מקרים שבהם יבקשו חוות דעת, יהיו מקרים שלפי הנסיבות זה יספיק להם, השאלה - - -
היו"ר עדי קול
¶
חובה לבדוק. אני רוצה לומר פה לפרוטוקול: אין חובה לבית-המשפט לבקש את הבדיקה במעבדה. אני חושבת שאנחנו - - -
אתי כהנא
¶
אני מציעה שבמקום שבית-משפט צריך לקבוע אם זה חומר מסכן או לא, שבית-המשפט צריך פשוט לקבוע האם יש מקום להשמדה או לא.
קובי עזרא
¶
לא, אבל אי-אפשר להיות תמימים, ברגע שנכנסים לבית-משפט אנחנו לא יכולים לתחום באמת את שיקול הדעת של בית-המשפט.
היו"ר עדי קול
¶
לא, להגיד שהוא לא מתחייב לבדוק, יש נסיבות, ואני חושבת ששוב, תראו, בסופו של דבר כמו שמופיע לפני השוטר שמדבר בטלפון, שאני לא יודעת איך קוראים לו, איך קוראים לו?
היו"ר עדי קול
¶
אז הוא גם יוכל להופיע בפני בית-המשפט ולהגיד: תשמעו, לבדוק את זה, זה מורכב, אבל יש לי את הנסיבות. אם אתם מוכנים להסכים על חלופה ב', אני מאשרת את חלופה ב'.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אפשר גם להכניס במכלול הנסיבות את מה שעשיתי גם בחלופה הראשונה ש"ממכלול הנסיבות, ובין היתר אריזת החומר, המקום בו נתפס והנסיבות בהן הוחזק", שזה גם מכווין את זה שהכוונה לבדוק את הדברים הלאה.
היו"ר עדי קול
¶
אז בוא נקריא את הנוסח הסופי כדי שאוכל להצביע עליו.
"קצין משטרה יורה על השמדתו של חומר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהופיע לפניו מי שהחזיק בחומר כאמור, אם לא שוכנע כי החומר אינו חומר מסכן. הורה קצין משטרה על השמדת החומר, רשאי המחזיק לפנות לבית-המשפט בפרק זמן של 60 יום בבקשה לצוות - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
"בפרק זמן של 30 יום לאחר ששמע את קצין המשטרה או מי מטעמו ואת המחזיק ומי מטעמו, על ביטול ההחלטה להשמיד את החומר או לצוות על החזרתו, אם סבר כי ממכלול הנסיבות, ובין היתר אריזת החומר, המקום בו נתפס והנסיבות בהן הוחזק, עולה כי לא מדובר בחומר מסכן."
היו"ר עדי קול
¶
אז אנחנו מאשרים את חלופה ב' לפי הנוסח שהוקרא. אנחנו עוברים לפרק ג', כי אין לנו - - -
אודי וולף
¶
סליחה, יש לי בקשה, שאלה, הערה חצי סעיף אחורה. סעיף 4(ב) בסופו. בשביל קצין המשטרה ישמור דגימה מהחומר?
איילת אלישר
¶
כן, זהו, עברנו על הנושא הזה ככה בלי לדון בזה. כל הנושא של שמירת דגימה אין בזה צורך עכשיו אחרי שזה נשמר לבית-משפט לצורך הדיון.
היו"ר עדי קול
¶
אבל השמדנו כבר, מה זה יעזור? אני חוזרת לשאלה שדיברנו מקודם – הוא לקח כמות מסוימת, השמיד אותה, יש לו סטוקים, הוא ממשיך להוסיף, להוסיף, להוסיף, אז השמדנו רק מקום מסוים. אם אחר כך נשמר חומר, ובסוף הוא יגיד: רגע, אחרי שבוע הוא לא בא, ואומר: אני רוצה בכל זאת שתבדקו, להוכיח לכם שזה בסדר, כי יש לי עוד כמות אחרת.
איילת אלישר
¶
זה פיזית, אין מגבלת זמן, אין לנו יכולת להחזיק את הדברים האלה, זה מטיל עלינו איזו חובה אין-סופית.
היו"ר עדי קול
¶
הבנתי את הבעיה שלכם. אני רוצה רגע לדבר על ההליך. אתאר סיטואציה, כיוון שאנחנו מחוקקים גם לסיטואציות ההזויות – בא שוטר, נתן לאדם זימון לעוד שבוע להופיע, נכון? למחרת הוא התאשפז בבית-חולים, קרה לו משהו, לא הצליח להגיע בשבוע הזה, וכרגע יש לנו את ה-30 יום האלה שממתינים עד שהוא יגיע. משהו נורא קרה לו, הוא לא יכול להגיע גם ב-30 יום. אני רוצה להשאיר לו אפשרות לבוא ולהגיד: רגע, - - -
היו"ר עדי קול
¶
אבל אין לך סמכות השמדה בחוק ההוא, מה פתאום. לא, את לא רוצה להשמיד לו את החוק – בגלל שלא סימן?
יואל הדר
¶
זה כבר לא פגיעה בחופש העיסוק, זה בחופש השימוש, אין איסור בחופש השימוש. אין חוק-יסוד שמונע חופש שימוש.
יואל הדר
¶
אם אותו אחד יוצא, אז הוא ילך לקצין המשטרה ויגיד שלקחו ממנו את המשהו שזה היה סוכר. לא יעשו את זה, אבל - - -
היו"ר עדי קול
¶
אני אומרת לפרוטוקול שאני מאשרת בעיקר בגלל החשש מקטינים, למרות שאי-אפשר יהיה להחרים לקטינים את החומר, את שקית הסוכר שהיום הפכה להיות מוטיב חוזר.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני רוצה בכל זאת לחזור להבהיר משהו לגבי מה שדיברנו על הנוסח של העניין של הפנייה לבית-משפט. למעשה ההפרדה במצב שמישהו הופיע בפני השוטר לבין מצב שלא נעשה כששקלנו בעצם לחייב את המשטרה להגיע לבית-המשפט כדי לבקש אישור על ההשמדה, ומאחר שהוחלט אחרת, זאת אומרת שמי שיפנה זה בעצם המחזיק – השוטר יורה על השמדת החומר והמחזיק זה שיפנה, אז זה צריך לחול גם במקרה שהוא הופיע וגם במקרה שהוא לא הופיע. זאת אומרת, בכל מקרה תהיה לו בעצם אפשרות לערער לבית-משפט, רק רציתי שזה יהיה ברור.
איילת אלישר
¶
אבל איך ידעו למי לשלוח את ההחלטה, איפה הוא, מיהו, מה קורה אם אין לנו קשר אתו? אנחנו נתקעים עכשיו עם חומר שזה לא רלוונטי - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
- - אבל בעיקרון תוך שבעה ימים הוא מחליט, בין אם הוא ראה אותו ובין אם הוא לא ראה אותו, על ההשמדה. אם הוא החליט להשמיד את זה, יש לו 30 יום לפנות לבית-משפט.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"פרק ג': חומר אסור בהפצה
הכרזה דחופה
5.
(א)
סבר המנהל כי יש להוסיף חומר מסכן לרשימת הסמים המסוכנים שבתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים (בחוק זה – רשימת הסמים המסוכנים), בשל צורך מיידי לאסור על הפצתו של אותו חומר בציבור, נוכח החשש כי השימוש בו עלול להביא לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו. אפשרות אחרת היא: נוכח החשש כי לחומר תופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה משימוש בסם מסוכן, רשאי הוא להכריז עליו כעל חומר אסור בהפצה (בפרק זה – חומר אסור בהפצה)."
אודי וולף
¶
פקודת הסמים משתדלת מאוד להימנע מלהתעסק בתופעות, אחרי הרבה מאוד הפסדים בפקודה האמריקנית שדיברה על תופעות בשנות ה-80, ואנחנו מדברים על - - -
אודי וולף
¶
סליחה, בחומר מסכן זה סיפור אחר, אבל כאן אנחנו מדברים למעשה על בניית איזושהי מדרגת ביניים בתוך פקודת הסמים, כי פקודת הסמים כולה בנויה על שמות של חומרים ולא על תכונות של חומרים, לכן אני חושב שחשוב להקפיד על זה.
היו"ר עדי קול
¶
זה בעצם שילוב של שני הנוסחים לחומר מסוכן, השאלה למה את חוזרת על ההגדרה פה ולא אומרת פשוט "חומר מסוכן" לפי הגדרתו בסעיף?
היו"ר עדי קול
¶
למה? אין סיבה, זה סתם סרבול, הוא אמר לי שיש הגדרת "חומר מסכן". אני רק רוצה לשאול משהו אחר – מי המנהל?
היו"ר עדי קול
¶
כתוב כאן: "מנהל כהגדרתו בפקודת הסמים", אני לא יודעת, אז שאלתי. כאן צריך להיות כתוב: לפי הגדרתו ב-? או שלא?
היו"ר עדי קול
¶
אני משאירה את ההגדרה הרחבה של "חומר מסכן", מקובל עליכם? אתם חושבים שצריך את הפירוט או שמספיק להגיד "חומר מסכן"?
היו"ר עדי קול
¶
את כל המשפטים שהגדרנו, ואני יודעת שחיים לא הצביע, אבל אנחנו מקבלים את הנוסח הארוך של "חומר מסכן".
נועה ברודסקי-לוי
¶
אבל חשוב שיאמר מבחינת משרד הבריאות הבהרה על הפרסום שזה ההרכב הכימי, ולגבי תרופות אם אפשר להבהיר מה ייעשה במקרה כזה.
מוריה בן צור
¶
לא, לא, לא, בתרופות צריך להבין – רופא יכול היום לנפק סמים בהתאם למרשם רופא שהוא נותן, אין לזה שום הקשר בהיבט הזה. וגם בפקודת הסמים צריך לזכור שיש שם את ה"למעט" - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
השאלה אחרת, אם לדוגמה עכשיו חומר, או תגידו לי שזה מצב שלא יכול להיות, אבל זו שאלה, האם יכול להיות מצב שאיזשהו חומר נקבע כאסור בהפצה למרות שההרכב הזה כן נמצא באיזושהי תרופה קיימת שאושרה?
מוריה בן צור
¶
גם בפקודת הסמים היום כשאנחנו מכלילים סמים מסוימים, הם יכולים להיות מונפקים על-ידי רופא לפי תקנות הסמים המסוכנים.
אודי וולף
¶
זו לא תהיה תרופת OTC, תרופה שנמכרת ללא מרשם רופא. ממילא מרשם הרופא הופך להיות הרישיון להחזקת התרופה.
היו"ר עדי קול
¶
יש לי בעיה לפני זה: יפורסם – איך יכול להיות מפורסם ההרכב הכימי, אתם לא בודקים לפני הכרזה דחופה.
אודי וולף
¶
אם אנחנו מצליחים לעבוד עליך, אז זה בלי לשים לב, זה רע מאוד. אם אנחנו לא רוצים לעבוד עלייך ואנחנו מצליחים - - -
היו"ר עדי קול
¶
אני רק חוזרת – מיקי אמר שלצורך ההכרזה הדחופה, ואני אומרת לפרק ג', וזה שני פרקים שונים והתכוונתם שלא יהיה ביניכם – הוא יכול לקחת תוך שבועיים - - -
אודי וולף
¶
שנייה, אנחנו עושים ככה, אנחנו הולכים כמו בפקודת הסמים, באותה אחריות, אבל בהליך שמצד אחד הוא יותר קצר מפקודת הסמים, ובסופו של דבר הענישה עליו פחותה מאשר פקודת הסמים. מידת הרצינות וההשקעה באה - - -
היו"ר עדי קול
¶
בוא נגיד שלא הסכמנו על החלק הקודם רק כדי שאבין אם לא הבנתי או שאתם עובדים עלי. את אותו הליך מזורז שאתה הולך לפה בחצי דרך, למה לא יכולת לעשות אותו לצורך – שוב, אני מבינה שאנחנו רוצים שזה יהיה יותר מהר.
היו"ר עדי קול
¶
לא רצית. הבנתי. דרך אגב, הבנתי טוב מאוד את העניין. הבנתי כי לא רצית, כי לא תעמוד בעומס, כי זה הרבה.
היו"ר עדי קול
¶
יש לו אפשרות לעשות את זה יותר מהר, הוא לא רוצה בגלל העומס, אבל יש לו אפשרות לעשות את זה יותר מהר. הבנתי, הכול בסדר, רוצים שניכנס לזה? שניפתח את זה כאן? הבנתי, הכול בסדר, ואודי ואני סגורים. עדיין אתייג את זה כתחת: עבדתם עלי. סתם, לא. אז אתה אומר שבהכרזה דחופה – מה פרק הזמן שמדובר פה?
אודי וולף
¶
בדרך כלל אנחנו רצים אחרי הזנב של מה שמפיצים ברחוב. אנחנו רוצים לעשות שני צעדים, צעד אחד להקדים אותם, וזה על-ידי החומר המסכן, והצעד השני הוא לסגור את הפינה - - -
אודי וולף
¶
נכון. איפה שהיינו ואנחנו מסכימים ולא עבדנו וכו'. והצעד השני זה לסגור את הפינה – לסגור את הפינה אנחנו אומרים ככה, ואני אומר ברגע של גילוי לב: כאשר אנחנו מכניסים חומרים לפקודת הסמים, ולמרות כל הסופרלטיבים שנשפכו פה על מישהו בחדר הזה מפי יושב-ראש הוועדה, יש הרבה רעד להגיד שחומר שאנחנו לא יודעים עליו הרבה, כמו על הרואין, יעמוד בשורה אחת עם הרואין בפקודת הסמים, כי הרואין בכל זאת זה 20 שנות מאסר וכו' וכו'.
אודי וולף
¶
ולכן אנחנו אומרים שאנחנו צריכים לייצר איזושהי מדרגה יותר נמוכה. ואם מגדל של 20 קומות, של 20 שנות מאסר עומד בפקודת הסמים, פה אנחנו מייצרים מגדל בן שלוש קומות, אפילו פחות מלאה גולדברג.
אודי וולף
¶
בדיוק. לאה גולדברג זה לקטינים, ואנחנו עושים שלוש קומות עד הקוקייה או עד החתולה הכושית. בכל אופן, מה שאנחנו אומרים כאן, זה שאותה מידה של ידיעה ואותה רמה של ידיעה תידרש לבקשה שלנו להכניס את החומר הזה לפקודת הסמים, לפרק זמן קצוב, בענישה פחותה, אבל בהליך הרבה יותר מהיר. לא נצטרך לכנס את הוועדה כאן, לא נצטרך לכנס את הוועדה ברשות למלחמה בסמים בשל חומרים פסיכו-אקטיביים, אלא די יהיה בשיקול דעת משולש.
היו"ר עדי קול
¶
אבל אתה מסכים אתי שזה תהליך כרונולוגית שקורה אחרי ההחזקה, נכון? אחרי שתפסו אותם? אז אני רוצה לדעת - - -
אודי וולף
¶
או שאנחנו צופים מראש את בואם. אני שומע מחברים ביפן שיש חומר מסוים שנכנס, אני אומר: בוא נקדם את פני הרעה, נכניס אותו. אבל לא להכניס אותו ברף הגבוה של מאסר, הרי מה, על סמך מה? לכן אני אומר: שלוש שנים. אתה יודע שזה אסור.
היו"ר עדי קול
¶
אני לא מבינה איך זה הולך כרונולוגית – קצין המשטרה אחרי שבוע יכול להחליט: אני משמיד, מתי תתערבו ותגידו: רגע, אנחנו רוצים לבדוק, כי יכול להיות שאנחנו רוצים בכלל לאסור את זה ושזה יכנס לפקודה?
אודי וולף
¶
קשה מאוד להעריך, כי אני גם לא יודע כמה מהר אוכל לזהות את החומר הזה, ועד כמה זמן אני אשוכנע שאכן זו תופעה וזה לא מקרה בודד, אבל יהיה פה איזשהו רצף של שיקולי דעת שהיו מנחים אותנו בהכנסה של חומרים לפקודה.
איילת אלישר
¶
אני רוצה להגיד רגע משהו על פרקי הזמן. כדי להכניס חומר, לעשות אותו כהכרזה דחופה, אז א', זה צריך לעבור אצל אודי כדי לעשות את האנליזה של ההרכב הכימי של החומר, אחר כך זה צריך לעבור למשרד הבריאות כדי שיספרו על הסיכון שנובע מהחומר הזה.
איילת אלישר
¶
על סמך זה הוא יעשה הכרזת דחופה. אנחנו בהצעת החוק הראשונית הצענו חצי שנה, ובאו הגורמים המקצועיים, ואמרו: אנחנו לא נעמוד בזה.
היו"ר עדי קול
¶
אני שואלת משפטית, אם אני צריכה להדגיש שזה לא ייעוץ אלא גם להיות, להיווכח, לקבל את חוות דעתם של - - -
היו"ר עדי קול
¶
- - אז אני אומרת: בואו נראה – כיוון שאני מכירה אישית את המנכ"ל, אני רוצה שיהיו בפניו מרב העובדות.
היו"ר עדי קול
¶
מספיק שאגיד: להתייעץ או שאני צריכה להגיד גם שתהיה חוות דעת מקצועית של משרד הבריאות וחוות דעת של מעבדה.
מוריה בן צור
¶
אני יכולה לומר לך משהו? המנהל זה גם לרבות עובד שהואצלה לו הסמכות הזו, וכיוון שאנשים שגורמי מקצוע מקצועיים - - -
היו"ר עדי קול
¶
ברור שהמנכ"ל לא צריך בעצמו, אלא שהוא יקבל המלצה של מישהו. אז ממיקי הוא יקבל את ההמלצה כי הוא המנכ"ל שלו. אני יודעת שזה בכל מקרה עובר אצל אודי ולא המפכ"ל מתקשר, כמו שאתם יודעים מה, כמו שהתקשר אלינו במקרה השר לביטחון פנים וביקש שנצביע היום לא משנה מה, וזה ברמת - - -
היו"ר עדי קול
¶
אז אני לא רוצה שזו תהיה שיחת טלפון מהמפכ"ל שאומר את זה טכנית, אני רוצה שתהיה חוות דעת גם של המעבדה, איך קוראים למעבדה?
אתי כהנא
¶
אנחנו צריכים שוב לראות את שיקול הדעת של המנהל, משום שיש פה כל מיני מנגנונים של שיקול דעת שמוטלים על המנכ"ל, אז אין צורך להוסיף עליהם את - - -
היו"ר עדי קול
¶
ברור, לא קיצרנו. נאפשר הכרזה דחופה ואחר כך ניתן לבדיקה של שיקול הדעת. איפה יש את הדיווח?
היו"ר עדי קול
¶
אשמח, ואני אומרת: לא בגלל הצורך המשפטי, אני מסכימה שאין צורך, אני חושבת, בגלל טובת הציבור, להוסיף על סמך חוות הדעת של הגורמים המקצועיים, אתם מתנגדים?
יואל הדר
¶
אבל לא בהכרח, כי יכול להיות שהוא לא ירצה לאמץ את חוות הדעת נגיד לכאן או לכאן – וזו התייעצות.
היו"ר עדי קול
¶
אני לא רוצה לפרש את המילה התייעצות. לא אכתוב "על סמך", מסכימה אתך ש"על סמך" זה בעייתי, אבל אם יש מילה רכה יותר.
יואל הדר
¶
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות איך צריכים להתייעץ עם כל מיני גורמים. יש הנחיות בעניין הזה. זו לא התייעצות שאתה שואל, אלא יש הנחיות מפורשות איך אתה צריך להתייעץ. חובת ההתייעצות זה בהנחיות היועץ.
נועה ברודסקי-לוי
¶
הדיווח. אז פה יש כמה אפשרויות, אקריא: "לא הוגשה לאישור ועדה של הכנסת טיוטת צו להוספת החומר האסור בהפצה לתוספת הראשונה בפקודת הסמים המסוכנים בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודה האמורה בתום שלושה חודשים ממתן ההכרזה, ימסור המנהל הודעה בדבר הכרזה דחופה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת".
עכשיו בעצם עולה פה השאלה האם הוועדה רוצה שכן ההכרזה תבוא באיזשהו שלב לאישור הוועדה או שמסתפקים בדיווח?
יואל הדר
¶
כן, לכם, סליחה. אני חושבת שגם הוועדה אמרה את זה בדיון הקודם, אין להם כלים, אנחנו לא יודעים, הפכנו להיות חותמת גומי. אני רק רוצה לחשוב מה המשמעות מבחינתנו.
יפעת רווה
¶
רק אבהיר מה שאנחנו עושים גם בפקודת הסמים, זאת אומרת, מה שאנחנו בעצם עושים זה בודקים באמת את שיקול הדעת ולמה הוחלט להכניס, וזה מאפשר את הדיון הפומבי של - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
לא, זו לא הוראת שעה. הוראת השעה לפי איך שזה מוצע כרגע זה על פרק ב', לא על פרק ג'.
היו"ר עדי קול
¶
דיווח תקופתי לוועדה, שהוועדה תבדוק אם זה פורסם כראוי, את התהליך, אני חושבת שצריך את זה. שוב, אם נראה בסופו של דבר שיש הכרזות דחופות, כל שלושה ימים אתם מכריזים על איזשהו חומר –אני מנסה למצוא את הבעייתיות – השאלה אם לדווח דיווח תקופתי על ההכרזות הדחופות?
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני יודעת, השאלה או זה או זה. זאת אומרת, השאלה אם באמת זה יהיה דיווח מיידי או דיווח שנתי על הכול, או כל שישה חודשים.
היו"ר עדי קול
¶
אני לא רוצה לחייב אתכם לעשות את זה. השאלה, בעבר כשבאתם לוועדה לאישור, מה היה טיב הדיון? לא היה דיון באמת?
היו"ר עדי קול
¶
הבנתי אותך. לדעתי זה לא צריך להיות מיידי, אני חושבת שזה צריך להיות תקופתי. לא מסכימה?
היו"ר עדי קול
¶
אז תגידי. אה, ביניכן? הפסקה לשירותים לשלוש דקות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 20:21 ונתחדשה בשעה 20:28.)>
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני רוצה להבהיר רק משהו בנושא הזה. אנחנו מדברים בכל זאת על משהו חריג, ובגלל זה חשוב לי להגיד את זה – בדרך כלל כשיש קביעת עבירה פלילית בתקנות חייבים לבוא לאישור של אחת מוועדות הכנסת, וחשוב לי להבהיר שפה בעצם מאפשרים את זה כחריג בגלל שהוועדה הבינה את הצורך, ושזה בכל זאת מוגבל לפרק זמן של שנה. היה חשוב שזה יובהר שזה חריג לכלל.
יפעת רווה
¶
כשבאמת יש תרומה לעיניים נוספות, וגם אם זה מקשה עלינו יש לזה חשיבות בדברים שהם באמת עניינים מקצועיים לגמרי, וגם אנחנו - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני חושבת שנעשה את זה בסוף, כי נעשה את זה במרוכז, דיווח אחת לחצי שנה על הכול. נדבר על זה, יש עוד סעיף של דיווחים.
מוריה בן צור
¶
"בתום שלושה חודשים מיום מתן הכרזה ימסור המנהל הודעה בדבר הכרזה דחופה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות".
נועה ברודסקי-לוי
¶
"תוקפה של הכרזה דחופה
6.
(א)
הכרזה דחופה תיכנס לתוקפה עם פרסומה ברשומות; ההכרזה תפורסם גם באתרי האינטרנט של משרד הבריאות ובעיתון יומי/בשני עיתונים יומיים." – להכרעת הוועדה, כי משרד הבריאות - - -
מוריה בן צור
¶
לטעמנו, אין פה פרסומת, אבל בגדול ברגע שזה נכנס לפרסום ברשומות – היום אנחנו עושים את ההכרזה הכוללת בפרסום ברשומות בלי עיתונים, בלי כלום. עכשיו פה אנחנו גם מוסיפים את אתר האינטרנט של המשרד. אני לא בטוחה עד כמה צריך את העיתונים היומיים גם בנוסף לאלה. זו רשימה - - -
היו"ר עדי קול
¶
שוב, אני מסכימה לגבי עיתונים, רק תחשבו, תזכרו, אנחנו מדברים על – עכשיו אזכיר את כוונת החוק – אנחנו רוצים להגן על קטינים, וקטינים לא קוראים את העיתונים, ולכן העיתונים פחות חשובים.
היו"ר עדי קול
¶
אני שואלת מנקודת המבט של הקטינים, היום הם קונים את "חגיגת", "מבסוטון" איך שלא יהיה, והם לא יודעים אם זה הוכרז כמשהו מאוד מסוכן, ועכשיו זה הוכרז.
היו"ר עדי קול
¶
לא, תקשיבו רגע, אתם לא מקשיבים לי עד הסוף. אני לא אומרת שאתם מפלילים, אני רק רוצה שהקטינים ידעו שהחלטתם על משהו שהם עכשיו מכירים במציאות כמשהו שלא כדאי להם. אני לא אומרת שזה יהיה עבירה, אבל אני אומרת: אם כבר החלטנו ש"מבסוטון" זה לא טוב ויהיה על זה – אני רוצה שיהיה מפורסם איפשהו שהחומר הידוע כ"מבסוטון" הוא חומר מסוכן.
יפעת רווה
¶
החוק הזה הוא לא תחליף להסברה והוא לא תחליף לחינוך אצל הקטינים. לקטינים זה לא יעזור שזה יהיה בעיתון, זה צריך להיות גם בפעולות של הסברה וצריך להיות חינוך וצריך להיות בבתי-ספר והורים.
איילת אלישר
¶
כי אנחנו לא יודעים מה זה "מבסוטון". אנחנו כן יודעים – וזה נכון גם לסמים וגם לחומרים האלה – את ההרכב הכימי, את ההשפעות ומה שמפורסם זה ההרכב הכימי. מי שעושה בסופו של דבר את העבודה, כמו שקרה עכשיו בוועדת הסמים, עושה את זה בסוף התקשורת.
איילת אלישר
¶
התקשורת מספרת להם: בוועדת הסמים הוציאו עכשיו את ה"מבסוטון" או מה זה היה, את ה"נייס גאי", ועכשיו הוא לא חוקי. זה מי שעושה את זה, וזה לא הפרסומים האלה. הפרסומים האלה לא יכולים לעשות את זה, זה לא משהו מדויק.
איילת אלישר
¶
הפרסומים האלה הם חלק מהנורמה הפלילית – הפרסום הזה בעצם נועד להגיד מהי הנורמה הפלילית, להגיד: החומר הזה והזה הוא אסור, זו המשמעות.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני רק רוצה להסביר למה ביקשנו את הפרסום הנוסף. הסיבה הייתה בגלל שזה חומר שהיום הוא חוקי ומחר הוא כבר לא חוקי, אז - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
- - - גם עדכן את התעודה דווקא, כי זה מגיע לפה לוועדה ובדיוק כמו שהיה לפני שלושה חודשים, זה התפרסם.
היו"ר עדי קול
¶
אני צריכה להזדרז? אז אתר ועיתון אחד, ואני מכריעה על זה, כי צריך להכריע מהר.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף התקבל.
נועה ברודסקי-לוי
¶
כן, אבל גם אם אפשר שבאתר בעצם גם תהיה רשימה, לא שזה יופיע לכמה ימים, אלא שתהיה רשימה של כל החומרים שהוכרזו כאסורים להפצה.
יואל הדר
¶
אז יהיה לינק מהרשומות שזה באתר של משרד המשפטים ושל הכנסת אל אתר המשטרה ואתר משרד הבריאות.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אבל עוד פעם, שזה יישאר באתר, זאת אומרת, אם מישהו רוצה לבדוק איזה חומרים אסורים, תהיה לו אפשרות להיכנס לאתר.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"(ב)
הכרזה דחופה תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ואולם רשאי המנהל להאריך את תוקפה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) לעניין הפרסום."
נועה ברודסקי-לוי
¶
"(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוסף חומר אסור בהפצה לרשימת הסמים המסוכנים, יפקע תוקפה של ההכרזה הדחופה ביום כניסתה לתוקף של ההוספה כאמור.
(ד)
הוכרז חומר כחומר אסור בהפצה ולא הוסף לרשימת הסמים המסוכנים, לא יכריז עליו המנהל כעל חומר אסור בהפצה פעם נוספת, אלא אם כן הגיע לידיו מידע חדש בדבר השפעת החומר או השימוש בו, הכרזה נוספת, כאמור, טעונה אישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת."
אודי וולף
¶
אני צופה רציונל כזה – ברגע שהחומר הזה יכנס לפקודה הוא יצא מהשוק; יצא מהשוק למשך שנה, לא נשמע ממנו; אם לא נשמע ממנו למשך שנה, לא תהיה לנו סיבה להכניס אותו לפקודת הסמים; לא תהיה לנו סיבה להכניס אותו לפקודת הסמים, הוא ימחק גם מהרשימה הזאת; ימחק מהרשימה הזאת - - -
היו"ר עדי קול
¶
אם מצאתם חומר, כבר ראיתם אותו, כבר בדקתם אותו, החלטתם שהוא מסוכן, למה לא להכניס אותו?
אודי וולף
¶
לא, אין לי בעיה להכניס אותו לפקודת הסמים באופן סיטונאי, זה בסדר, זאת אומרת, זאת תהיה מקפצה לקראת פקודת הסמים? על הכיפק.
איילת אלישר
¶
החשש הוא אם לא יהיה מספיק מידע והוא לא יכנס לפקודת הסמים, אז בפעם הבאה לא יהיה לנו מידע נוסף, זאת אומרת, הוא יצוץ - - -
איילת אלישר
¶
הוא ייעלם מהשוק, הוא יצוץ עוד שנה שוב, עכשיו אני כבר לא יכולה להכריז עליו מחדש, כי אין לי מידע נוסף. יהיה לי את אותו מידע בדיוק.
היו"ר עדי קול
¶
אם זה רק באישור הוועדה, זה בסדר בעיני. אם לא יהיה מידע נוסף אז נגיד שלא, אין להם סיבה.
איילת אלישר
¶
בסדר, אבל אם יהיה משהו דחוף, נגיע לוועדה יותר מהר מאשר לעשות את כל הפרוצדורה. זה עדיין נכון.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"הוכרז חומר כחומר אסור בהפצה, לא יחולו לגביו הסמכויות האמורות בפרק ב', אף לאחר פקיעתה."
אסביר, אבל אקריא גם את חלופה ב'
¶
"נתפס חומר מסכן לפי הוראות פרק ב' והתגלה כי הוא חומר אסור בהפצה ימשיכו לחול עליו הוראות פרק ב' בלבד. פקעה הכרזה דחופה, ללא הוספת החומר לרשימת הסמים המסוכנים, לא יחולו לגבי החומר הוראות פרק ב'."
נועה ברודסקי-לוי
¶
אז אסביר קודם כול את הרציונל ואז את שתי האפשרויות. העניין שבמקרה שחומר הוכרז כחומר אסור בהפצה, זאת אומרת, אי-אפשר יהיה לשחק בין שני ההליכים: המינהלי והפלילי. זאת אומרת, חומר שהוכרז כחומר אסור בהפצה יחולו עליו ההוראות לפי זה.
שירי חבה
¶
זה לרעתו של המחזיק מכיוון שאם אנחנו אומרים: זה חומר שהוכרז כאסור בהפצה, לקחנו, ואז אנחנו אומרים: אתה יודע מה, נלך להליך המינהלי, לא נלך אתך בהליך הפלילי, זה לטובתו, זה לרעתנו, אבל זה לטובתו. אז מה שאת מציעה בעצם דווקא לרעת המחזיק.
שירי חבה
¶
כן, אבל אנחנו רוצים לאפשר שככל שאנחנו נדרשים בכל מקרה לעשות בדיקה מז"פית וכל הבדיקות האחרות להוכיח באמת על איזה חומר מדובר ושזה חומר באמת מסוכן, סם מסוכן, או לחלופין חומר שהוכרז עליו כאסור בהפצה, עדיין שנוכל ללכת כיום בחלק ב'.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אז קודם כל הכי הטריד אותי שחומר שהוכרז כחומר אסור בהפצה ובסוף לא הוכנס לפקודה, שהוא לא יחזור להיות לי חומר מסכן רגיל לפי הוראות פרק ב'.
אודי וולף
¶
לא כל חומר שנכנס, שהאכיפה לגביו היא מאסר של שלוש שנים, הוא ברמת סיכון כזאת שהאכיפה לגביו תהיה 20 שנה. מה, זה - - - מחייבת? יהיו חומרים - - - לנצח.
היו"ר עדי קול
¶
למה אתה לא עושה עוד מדרגה כשאתה אומר: חומרים שאני לא רוצה להכניס אותם לפקודה, אבל אני רוצה שזה יהיה יותר משלוש שנים.
היו"ר עדי קול
¶
אני לא מבינה למה. אתם אומרים: בדקנו אתכם, אנחנו לא רוצים שתפיצו את זה, אבל אנחנו לא מכניסים את זה לפקודה, אבל אנחנו רוצים, מה? את הסמכות ללכת לאסוף את זה מכל הפיצוציות?
איילת אלישר
¶
אחת הבעיות שעולות זה שאין מספיק מידע לדעת מה הסיכון מהחומר, ולכן אין לך מספיק בשביל להכריז על זה.
היו"ר עדי קול
¶
אני רוצה להבין, אנחנו מדברים על לקחת חומר – הייתה הכרזה דחופה, אנחנו עושים את מה שצריך, אנחנו אומרים: זה לא נכנס לפקודה. נכון?
נועה ברודסקי-לוי
¶
אוקיי, היה לכם הרבה זמן לבדוק, והגעתם למסקנה שמעבר לתקופה אתם לא מכניסים את זה לפקודה.
אודי וולף
¶
נכון, אבל למה שנכניס אותו לפקודה? אולי בגלל שהכנסנו אותו לחומר אסור? לא. אם פתאום אנחנו רואים שהתופעה נעלמה, פתאום כל הפיצוציות נעלמו מעל פני האדמה וכולם הפכו להיות חנויות פרחים – למה שנכניס את זה לפקודה?
היו"ר עדי קול
¶
נראה לי שבאמת היינו צריכות להסכים על זה. כי מה זאת אומרת? מצאתם שזה חומר לא טוב, אבל בוא נכניס לפקודה, כי אולי – איזה תופעה נעלמת? ותופעות לא חוזרות? תופעות הופכות להיות חוזרות.
אודי וולף
¶
אז זאת בדיוק השאלה, אם דוחפים אותנו להכניס חומר לפקודה, נעשה את זה, השאלה אם אנחנו - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
אם אתם אומרים שזה באמת חומר שראוי שיהיה בפקודה, וכבר הכרזתם עליו בהכרזה דחופה, אתם כבר שם, אני חושבת, אלא אם כן יש סיבה לא להכניס.
היו"ר עדי קול
¶
אודי, שוב שאלה, חומר אסור להפצה, מה עושה אתו המשטרה מעכשיו? רק אומרת: מעכשיו הוא אסור או שאתם אוספים כל מה שקיים?
אודי וולף
¶
לא, אנחנו מתייחסים אליו בהתאם, אם הוא ייתפס אז האדם יועמד לדין, וניצב בית-המשפט יגיד להשמיד את החומר בסוף ההליך, כמו בסם.
אתי כהנא
¶
אני רוצה לתת את הסיטואציה שבה זה מחדד למה צריך שעדיין יהיו סמכויות של השמדה. הרי מעצם הכנסת החומר הזה לפקודת הסמים המסוכנים לא קמה סמכות השמדה שלו – צריך להגיש כתב אישום, צריך לנהל הליך, עכשיו יש חומרים שלא יהיה מספיק ראיות כדי לנהל את אותו הליך פלילי שיביא בסופו של דבר להשמדה. רגע, התהליך הפלילי - - -
יואל הדר
¶
לא הבנתי למה צריך את הסעיף. אתן סיטואציה, כי אני לא חושב שצריך בכלל את הסעיף הזה. בתוך השנה הראשונה אני לא צריך את הסעיף הזה, את מה שאת רוצה להכניס עכשיו, נכון?
יואל הדר
¶
אני לא יהיה מה שיהיה. בפרק ב' אני לא יודע איזה מצב חומר זה בהתחלה כשאני מכין, אין לי מושג. אני לא יודע איזה חומר זה בפרק ב'.
היו"ר עדי קול
¶
אנחנו מדברים כרגע – הייתה הכרזה דחופה, אבל עכשיו אתם בודקים. בשלב הזה אני לא רוצה ללכת לאפשר להם עכשיו להיכנס לכל פיצוצייה ולאסוף את כל החומר.
שירי חבה
¶
שנייה, אני רוצה להסביר באמת למה באופן עקרוני אין בעיה ככל שאנחנו בשלב שעדיין החומר מוכרז. ככל שהוא מוכרז כחומר אסור בהפצה, יש לנו סמכות פלילית לתפוס הכול, לקחת הכול ולהגיש - - -
היו"ר עדי קול
¶
מסכימה אתכם. מישהו לימד אותי את זה, עכשיו זה משהו חדש שלמדתי בפוליטיקה To quit –while you're ahead – שכנעת אותי? עזבי.
היו"ר עדי קול
¶
ואני לא טובה בזה, אבל אני אומרת – אבל יש את הנקודה האחרת, האם אחרי שזה פקע אתם יכולים לחזור להשתמש שוב בחלק ב'? שזה כבר בעייתי בעיני. מסכימה שיש לכם את הסנקציה הפלילית, אבל אני רוצה לשאול את המשטרה – עברה שנה, למה הוא?
אתי כהנא
¶
החומר ייתפס במסגרת תיק פלילי – ברגע שהוא נתפס במסגרת תיק פלילי, אז ההליכים שננקטים הם במסגרתו של התיק הפלילי לרבות מה לעשות עם החומר. אם את שואלת אותי מה קורה אם חלפה שנה, אם עדיין מתקיימת עבירה, אז יש הוראות בחוק העונשין מה קורה בסיטואציה כזו, אבל בגדול אתה בתוך התיק הפלילי.
שירי חבה
¶
כן, אני בטוחה. באופן עקרוני הוא יצא מההכרזה, אבל אנחנו הולכים לתפוס, אנחנו חושדים שזה חומר מסכן, אנחנו עוד לא בהכרח יודעים שזה חומר שהוכרז עליו בעבר ויצא. יכול להיות מצב כזה שתפסנו לפי פרק ב' ורק לאחר שתפסנו, למשל, נטען על-ידי המחזיק: רגע, אבל זה חומר שכבר הוכרז עליו, ובסופו של דבר הוחלט לא להכניס אותו לפקודה. זה מבחינתי הגנה מצוינת בשבילו לקבל חזרה את החומר. אבל אני לא יכולה להיות בטוחה שאוכל לעמוד בנטל מלכתחילה בלהראות: רגע, זה חומר שהוכרז ויצא.
יואל הדר
¶
אני חושב שהסעיף הזה בעייתי כשאנחנו מתחילים לחשוב על הסיטואציות. אם יחשבו בעתיד שיש צורך לתקן את הסעיף הזה, אני חושב שנחזור לזה.
יואל הדר
¶
אבל הסעיף הזה עכשיו להכניס אותו – אני לא חושב שיש צורך בו, הוא לא נותן משהו ויוצר אצלנו סיטואציות - - -
היו"ר עדי קול
¶
אבל דרך אגב, הוא גם לא פוגע, כרגע. לא הצלחתם להראות שזה פוגע אם נגיד שחומר שיצא - - -
יואל הדר
¶
אבל זה יכול לפגוע לנו בעבודה אחרי זה. למה צריך להכניס סעיף עכשיו שאנחנו לא יודעים מה המשמעויות של זה. הכנסת לנו סד של 20 דקות - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
כי אנחנו כן מפעילים את זה על חומר שאנחנו לא מצליחים להכניס לפקודה, זה הקושי. זאת אומרת שחומר שאתה לא מצליח להכניס לפקודה או לא רוצה להכניס לפקודה, ואתה עדיין ממשיך להתייחס אליו כחומר מסכן ואתה לא מאפשר – אתה תופס אותו, פוגע בקניין כאילו של מישהו על סמך זה, על חומר שכבר ניסית להכניס לפקודה ולא עשו את זה.
איילת אלישר
¶
בואי נדבר רגע באופן תיאורטי מה רע בזה. מה רע בזה? אם יש לך מספיק מידע שאומר: כן, החומר הזה – יש כל מיני סכנות, אנחנו יודעים שילדים נפגעו ממנו, ואנחנו עוד לא מצליחים להכניס אותו - - -
היו"ר עדי קול
¶
חוץ מהחשש מה-20 שנות מאסר לא הצלחתי להבין את תקופת הביניים הזאת שמישהו שאתם אומרים שהוא אסור בהפצה, אבל לא נכנס לפקודה. אני חושבת שפה יש מבחינתי סוג של מוצרים שאני לא כל כך מבינה – דברים אסורים בהפצה, אבל אנחנו לא מכניסים אותם לפקודה.
היו"ר עדי קול
¶
אני מבינה שזה יכול לקרות, אני גם מבינה שזה עובר את דרגת הענישה שהיא פחותה – חצי פקודת הסמים, כמו שאמרת, ועדיין אני לא מבינה למה בסמכות הזאת – בשלב הזה אני רוצה לתת לכם את כל הסמכויות של פרק ב'.
אודי וולף
¶
- - בשיקול הדעת להכניס חומרים לפקודת הסמים, והוא השעון. שאם עוד מעט תעבור השנה, אנחנו נפסיד את הרכבת עם החומרים האלה.
אודי וולף
¶
אני רוצה להכניס חומרים לפקודה כי מגיע להם להיכנס לפקודה בין אם זה בהליך ישיר או בין אם זה בהליך דרך הסעיף הזה.
היו"ר עדי קול
¶
אז אני אומרת: אני רוצה שתתייחס על-פי ההליך הפלילי ולא על-פי ההליך המינהלי, לחזור להיות מסוגל לתפוס ולהשמיד מתי שאתה רוצה.
אודי וולף
¶
זאת אומרת שבמילים אחרות את שמה בפיו של אותו אחד שאתפוס לו את החומרים תמיד את הטענה: ושמא זה חומר שכבר היה לפני שנה?
נועה ברודסקי-לוי
¶
"איסור הפצה
7.
(א)
לא ייצר אדם חומר אסור בהפצה, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים."
"(ב)
חזקה על אדם הפועל כאמור בסעיף קטן (א) כי ידע שחומר הוא חומר אסור בהפצה, והטוען להגנתו שלא ידע על כך – עליו הראיה."
רצית לדבר על החזקה?
נועה ברודסקי-לוי
¶
לא שלא הסכמנו, האמת שזו הייתה חזקה שהם הפנו אליה בפקודת הסמים, ואני חשבתי שיותר טוב שזה יהיה בפנים, כי אחרת עם כל חשש - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
הקראתי את זה גם קודם, אז אין צורך.
"החלת הוראות מפקודת הסמים המסוכנים
9.
(א)
ההוראות לפי סעיפים 22 עד 24 לפקודת הסמים המסוכנים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עבירה לפי סעיף 8."."
אקריא אותם, אבל יש לנו הערה ל-11, אז בכל זאת אקרא.
היו"ר עדי קול
¶
רק אל תקריאי את הסעיפים, רק בואי נדבר על הבעיות שיש להם, איפה שיש בעיות. טיפול רפואי, רופא שיניים – בסדר, חזקה – בסדר. איפה הבעיות?
נועה ברודסקי-לוי
¶
בסעיף 24: "חזקה על אדם שעבר אחת העבירות לפי סעיף 21 אם עשה אחת מאלה:
(1) נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי הנועד לשימוש בסם מסוכן;
(2) הזמין קטין למקום שבו רגילים אנשים להשתמש בסמים מסוכנים;" – לצורך העניין זה יהיה חומר אסור בהפצה. זה בסדר. הבעיה הייתה לגבי פסקה 3 ובעקבות זה גם 4.
"(3) הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;" – הקושי שלנו היה שלמעשה אנחנו מדברים לפעמים במקומות שמוכרים בהם גם חומרים לגיטימיים, ואנחנו לא רוצים להפוך לעבירה הורה שנכנס עם הילד לקנות לו קולה בפיצוצייה. ולכן חשבנו שהניסוח - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
אוקיי, אבל לא נעשה חזקה שאם הורה נכנס עם ילד לקנות שתייה, אז זו כבר חזקה שהוא הדיח קטין, ואז מה שהצענו זה במקום 3 להגיד: הזמין קטין למקום שנועד בעיקרו להשגת חומרים אסורים בהפצה, סליחה, זה לא מסכנים.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"(ב)
ההוראות לפי סעיפים 28, 31 עד 36 ו-37 לפקודת הסמים המסוכנים, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עבירות לפי סעיפים 7 ו-8."
נועה ברודסקי-לוי
¶
אני חושבת שחשוב פשוט שיובהר על מה מדובר, כי יש פה גם סעיפים שכוללים לדוגמה: עבירה על כל אחת מהתקנות של הסמים המסוכנים.
היו"ר עדי קול
¶
בסדר, זה ברור לי, אני שמחה, רק אם אתם רוצים להסביר לי באופן כללי, כדי שלא נקרא את הכול, איזה סמכויות כן נתתם.
היו"ר עדי קול
¶
בסדר, העברתם אחד לאחד את הכול. פרק ד', לא עברתי על זה, אני מניחה שאת אותן סמכויות שצריך לגבי סם מסוכן - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
לא, יש שם עניין של עבירה על כל אחת מהתקנות לפי פקודת הסמים, יש שם דברים משמעותיים.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"פרק ד': הוראות שונות
שמירת דינים
10.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות
11.
(א)
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, למעט סעיפים 5 ו-6, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
שר הבריאות ממונה על ביצוע סעיפים 5 ו-6, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועם.
12. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" – ופה צריך לעשות תיקון בהתאם לכך שהסמכנו את בית-המשפט השלום, אז למעשה יש שינוי בסעיף הזה. צריך לנסח את זה, אבל בעיקרון הסמכות לא תהיה - - -
נועה ברודסקי-לוי
¶
הם רצו – ואז שינינו לבית-משפט שלום – בכל מקרה זה יישאר.
לגבי סעיפים 5א ו-6ב הייתה בקשה של משרד הבריאות, זה יישאר לבג"ץ – הסמכות לגבי הכרזה דחופה, והם רוצים שהסמכות תהיה לבג"ץ לעתור נגד ולא לבית-המשפט לעניינים מינהליים.
"תחילה ותוקף
13.
(א)
תחילתו של חוק זה ארבעה עשר ימים מיום פרסומו (להלן – יום
התחילה).
(ב)
הוראות פרק ב' יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום התחילה."
היו"ר עדי קול
¶
אני שואלת באמת, אתם לא צריכים – לא שאלתי כמשהו קנטרני, שאלתי למה היה צריך את מפכ"ל המשטרה להתקשר לחיים כץ או את השר לביטחון פנים להגיד לנו.
יפעת רווה
¶
מסיבה פשוטה, זה באמת באמת עניין של פיקוח נפש הדבר הזה. שמענו בישיבה הקודמת מנציגי משרד הבריאות על ילדים שמגיעים מדי שבוע לבתי-חולים, - -
אודי וולף
¶
בפעם הקודמת שעשינו את השינוי בפקודה והפרסום ברשומות היה ביום חמישי, נטלנו על עצמנו וזה היה מיידי, אמרנו: אנחנו מתחילים רק מיום ראשון. למה? כי יש פייריות מסוימת. אני חושב שגם פה עמדנו במבחן הפייריות. מיידי יכול להיות.
אפרת חקאק
¶
יש פה הצעה שאתם לוקחים משהו שהוא בעצם חוקי ותופסים את החומר הזה, זה לא דבר הכי פשוט בעולם.
היו"ר עדי קול
¶
אני מחליטה על שבוע. בעיני זה פרק בעל סמכות מאוד מאוד רחבה, ואני חושבת שצריך לתת שבוע שיפרסמו על זה, לפחות שיהיה שיח ציבורי בנושא הזה.
יואל הדר
¶
לוקח זמן להיערך. א', זה לוקח זמן להיערך – לוקח זמן עד שאנשים מכירים את זה, לקבוע את זה קודם - -
יפעת רווה
¶
אני יכולה להגיד בניסיון של חוק האלכוהול שבאמת גם בהתחלה, בכל חקיקה כזאת, אגיד על השולחן, יש חבלי לידה, יש תלונות אם מפעילים את זה ככה, אם מפעילים את זה אחרת, לוקח זמן עד שאפשר באמת להסיק את המסקנות - - -
היו"ר עדי קול
¶
זה הרבה בעיני לסמכות שאני רוצה לבדוק את השימוש שלכם בה. אני רוצה לראות שלא יהיה שימוש נחפז מדי לקחת ולהחזיק חומרים מתוך - - -
יואל הדר
¶
אתם יכולים לערוך דיונים, אבל חבל לפגוע בחוק אם לא נותנים את השלוש שנים, כי זה הזמן שלוקח ביישום שלנו, של הממשלה. אנחנו לא מספיק זריזים כמו הכנסת, לכן יש צורך בשלוש שנים.
היו"ר עדי קול
¶
השאלה היא בין שנתיים לשלוש. מסכימה שלוקח חצי שנה לפחות עד הטמעה, ואז שנה וחצי, לדעתי – אני מחליטה על שנתיים.
היו"ר עדי קול
¶
גם זה לא יהיה לך שלושה קייצים, כי את הקיץ הראשון אתה מאבד על החצי שנה, ואז יש לך שני קייצים.
היו"ר עדי קול
¶
קודם כול אנחנו מאריכים. אמרו שלוקח איזו תקופה עד שיהיה נוהל, כבר תפספסו את הקיץ, הקיץ נגמר בעוד שלושה שבועות. אני מחליטה על שנתיים, זה היה טיעון לא הגיוני.
שירי חבה
¶
צריך לקחת בחשבון גם את הזמן שייקח לנו לקבל אישור של הכנסת שוב, אז זה אומר שזה נותן לנו חצי שנה בפועל.
יואל הדר
¶
אנחנו צריכים להיערך, לוקח לנו זמן להיערך, כל התהליך של התזכיר, כל התהליך הזה לוקח המון זמן, עד שבאנו לפה לקח המון זמן. אנחנו מבקשים פה שלוש שנים, זה חשוב גם השלוש שנים.
שירי חבה
¶
כי זה צריך לעבור את כל התהליך גם עד שזה יגיע לפה שוב. אנחנו צריכים להפיץ שוב תזכיר ושוב ועדת שרים ושוב פעם להגיע לכנסת ודיונים בכנסת.
היו"ר עדי קול
¶
בדיוק, שאם זה יגיע, פשוט עברתי לוועדה הזאת מוועדת הכספים, ועדת הכספים מגיעים יום אחרי.
יואל הדר
¶
נשמח לבוא בזמן, כי הלחץ אצלנו הרבה יותר גרוע מאשר אצלכם. יש לנו הרבה יותר הליכים – שלוש שנים.
נועה ברודסקי-לוי
¶
"דיווח לכנסת
14.
אחת לשנים עשר חודשים מיום התחילה יימסר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח כמפורט להלן:
(1)
דיווח השר לביטחון הפנים על –
(א)
השימוש בסמכויות תפיסה והשמדה של חומר מסכן לפי פרק ב', לרבות תדירות השימוש בסמכויות כאמור והיקף החומרים המסכנים שנתפסו והושמדו לפיו;
(2)
דיווח שר הבריאות על הכרזות דחופות לפי סעיף 5" – פה זה יהיה אחת לשישה חודשים.
"הארכת תוקפן לפי סעיף 6, ועל חומרים אסורים בהפצה שלא הוספו לרשימת הסמים המסוכנים."
היו"ר עדי קול
¶
את הדיווח של שניהם, גם את פרק ב'. אני רוצה תוך חצי שנה לדעת גם מה הנוהל ומה עשיתם עם זה, אני רוצה את זה בתוך חצי שנה את שניהם – זה יהיה ב-14, שניהם יהיו בתוך חצי שנה.
היו"ר עדי קול
¶
כן, אני רוצה לדעת מה הנוהל, אני רוצה לדעת איך נערכתם. יש לך גם קיץ, אני רוצה לדעת מה עשית בקיץ. אמרת שיש לך מלא קייצים.
נועה ברודסקי-לוי
¶
3 היה: "דיווח השר לביטחון הפנים או שר המשפטים, לפי העניין, על כתבי אישום שהוגשו לפי סעיפים 7 ו-8 ועל העונשים שהוטלו בהליכים כאמור שהסתיימו בהרשעה."
בעצם במשרד המשפטים - - -
היו"ר עדי קול
¶
מה, על החומרים שלא הוכנסו לפקודה, שאסורים בהפצה, אתם מדברים כאן? אתה מדבר כאן על נוהל ב'.
נועה ברודסקי-לוי
¶
אבל בעצם למשרד המשפטים יש בעיה עם הדיווח. לצערנו, עד היום אין מערכת של משרד המשפטים שבעצם רשום בכל תיק אם הוגש כתב אישום או לא.
יפעת רווה
¶
דיברתי עם הפרקליטות בנושא הזה, יש להם בעיה טכנית, ואנחנו לא רוצים להיות במצב של הפרת חוק או במצב שאנחנו לא יכולים לדווח, ולכן ביקשנו שלאותן עבירות שהן בסמכות המשטרה זה יישאר, אבל כרגע לפחות נכון לעכשיו מה שנמסר לי שיש מערכת שהיא בפיתוח וכרגע זה לא עובד, ולכן הם יכולים רק ידנית להתחיל – זה בקיצור - - -
היו"ר עדי קול
¶
רק שאבין, המצב זה שהיום לא רק על העבירה הזאת, אני מניחה, על כל העבירות אי-אפשר לדווח.
יפעת רווה
¶
אני מזכירה, זה בפיתוח, אבל אני לא רוצה להיות במצב שאנחנו מפרים את החוק, ולכן זאת בקשתנו.
איילת אלישר
¶
מבחינת המשטרה אין בעיה של דיווח, אבל עכשיו הוספתם את נושא העונשים בנוסח של היום ב-4, ואת זה אני פשוט לא מבינה.
איילת אלישר
¶
לא ביררתי את זה, אני לא יודעת, ולכן הגשת כתבי אישום שהוגשו, את זה ביררתי, אני יודעת שאנחנו יכולים לעשות. לגבי ענישה אני לא יודעת. זה פשוט נוסף עכשיו.
יפעת רווה
¶
אני רוצה להציע הצעה. כיוון שיש דברים שאולי אחר כך כן אפשר יהיה לספק, הרי ממילא הוועדה יכולה לקיים דיונים גם כשזה לא כתוב בחוק, דיונים לפי בקשה, ואז אתם שואלים אותנו, וככל שיש מידע כמובן שנותנים לכם את זה, זה רק לא מובא בחוק שאנחנו מאיימים להפר אותם - - -
היו"ר עדי קול
¶
לתת לוועדה לחזור, לשאול, אני לא חושבת שאני צריכה את זה. אבל השאלה אם את יכולה לחזור אלינו עד מחר בבוקר, ואז נחליט.
נועה ברודסקי-לוי
¶
נאשר את זה בצורה כזאת שאם יש לכם אפשרות תדווחו לנו על עונשים, תודיעי לי אם להכניס את זה.
איילת אלישר
¶
אם תהיה לי תשובה, בסדר. אני רק לא יודעת אם תהיה לי תשובה. שוב, בדרך כלל המידע על העונש הוא מידע חיצוני למשטרה, המשטרה שולטת בכתבי האישום, העונשים מגיעים מבית-משפט, ואז זה דיווח חוזר כזה. לכן אני לא בטוחה שיהיה לי, אני יכולה לברר.
יפעת רווה
¶
צריך לכתוב גם שזה עבירות שבסמכות המשטרה, כי אחרת את מטילה על השר לביטחון פנים דיווח על עבירות שבסמכות המשטרה.
היו"ר עדי קול
¶
אם את מכניסה את העונשים, אז את צריכה להחזיר את שר המשפטים אם אחרי זה היא תדווח על - - -
יפעת רווה
¶
בפרקליטות מה שנאמר לי, שכרגע הם לא יכולים לעמוד בחובת דיווח. בפרקליטות אני מדברת, המשטרה זה כבר - - -
יפעת רווה
¶
אני יודעת שכרגע, גם בדברים אחרים שאנחנו מתעסקים כרגע, כשאנחנו צריכים נתונים מהפרקליטות, בשלב הזה יש בעיה. הטענה היא זה ייפתר, אבל אני לא יודעת מתי.
שירי חבה
¶
לא, אין, המערכת לא יכולה להניב את הנתונים האלה פשוט, זה עניין טכני מחשובי, לא משהו שהוא - - -
יואל הדר
¶
העומס של הכנסת על דיווחים בנושא הזה בכלל הוא – כל הזמן מבקשים מאתנו דיווחים, לא בטוח שזה – אני מבין שבחצי שנה הראשונה את רוצה לראות איך נערכנו, אז אם אפשר חצי שנה ראשונה ואחרי זה כל שנה, פשוט העומס עלינו בלתי רגיל.
היו"ר עדי קול
¶
אז אתם לא יכולים לאגד את כל הדיווחים ביחד לעשות: היום אנחנו מדווחים גם הסמים, גם על - - -
יואל הדר
¶
- - אנחנו רצים למפכ"ל – הם כל הזמן עמוסים רק בדיווחים, אז אם אפשר חצי שנה ראשונה ואחרי זה כל שנה.
היו"ר עדי קול
¶
פשוט בוועדה שאני עומדת בראשותה שמעתי את זה מעוד כמה גורמים שמתלוננים על כמות הדיווחים לכנסת, ואמרתי: אבל כולם עושים ככה, אבל זה חלק מהעבודה לדווח לכנסת.
היו"ר עדי קול
¶
אנחנו מצביעים על זה שאם זה אפשרי אנחנו מכניסים את זה, אם לא אז לא. מי מחברי הכנסת הנוכחים בעד החוק?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–2013, נתקבלה.
היו"ר עדי קול
¶
אני מאשרת את החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
תודה לכם. אני נועלת את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 21:13.>