PAGE
3
ועדת הכלכלה
30/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 71>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ג באב התשע"ג (30 ביולי 2013), שעה 9:00

<תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין

דוד צור

>
רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות

מרינה אוספלד - עו"ד שירותי מזון, משרד הבריאות

מיכאל אריאלי - ראש אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות

איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

פאולה רושקה - מנהלת מחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

אפי שפר - מנהל תחום פיקוח ואכיפה, משרד הבריאות

צחי פנחס - עוזר ראשי ליועמ"ש, משרד התקשורת

אשר צבי שרווד - מתמחה, משרד התקשורת

ויקטור בלום - ראש ענף בחינות, משרד הכלכלה

נטלי גוטמן-חן - מנהלת תחום הסכמים מסחריים דו לאומיים, משרד הכלכלה

יואל הדר - יועץ משפטי, המשרד לבטחון פנים

שירי אייל - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

איריס יוגב - ראש אגף תכנון ובקרה, המשרד לבטחון פנים

הילה וייצמן-וייס - סגנית היועמ"ש, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

יהודית לויט - מ"מ סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

יהודית לויט - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מיקי מירו - מנהל קול ישראל, רשות השידור

יגאל בראון - מנכ"ל, איגוד חברות הפרסום

מירב ולדמן - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

מירב ולדמן - יצרני יבואני ומשווקי משקאות אלכוהוליים

כרמית אבישר - מנהלת קוקה קולה, יצרני יבואני ומשווקי משקאות אלכוהוליים

דובי פיינטוך - יבואן משקאות אלכוהוליים, יצרני יבואני ומשווקי משקאות אלכוהוליים

גיל סגל - יבואן משקאות אלכוהוליים, יצרני יבואני ומשווקי משקאות אלכוהוליים

גיל סספורטש - יבואן משקאות אלכוהוליים, יצרני יבואני ומשווקי משקאות אלכוהוליים

צחי דותן - מנכ"ל, מועצת גפן היין

מרדכי טפרברג - מנכ"ל, מועצת גפן היין

ענת סלע - יבואנית יין, נציגי יקבים

רפאלה רונן - יבואנית יין, נציגי יקבים

צבי אלון - מנכ"ל, מועצת הצמחים

סער פאוקר - יועץ משפטי, התאחדות האיכרים

ענת יערה פלדמוס - המשמר החברתי

ענת יערה - משמר חברתי


יגאל ארלוברג - לוביסט, תאגיד אל"ה
זכריה רייך - לוביסט, פרילוג
ליטל סרר - לוביסטית

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפעת קדם
<תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה), התשע"ג-2013>

התכנסנו היום במיוחד רק לישיבה הזאת שביקש ממני פרופ' גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות. לשמאלי כמובן לאה ורון, מנהלת הוועדה, ומרב תורג'מן, היועצת המשפטית. אנחנו נדון היום בתקנות משרד הבריאות בנושא אלכוהול.
התקנות יזהירו את הצרכנים משתייה מופרזת של אלכוהול. חשוב לאשר אותן, ודאי כעת כאשר בני הנוער נמצאים בחופשה ואחד הבילויים המרכזיים של חלקם הוא שתייה לשוכרה. מצד שני, אנחנו נוביל פה את הדיונים המרכזיים בנושא יוקר המחיה בכל התחומים. צריך להתייחס להיבט של יוקר המחיה ולוודא שהתקנות האלו מאוזנות, שהן אינן פוגעות בתעשייה בארץ וביבואנים. רק לאחרונה חזינו בעליית מחירים בעקבות עליית המיסוי על חלק ממשקאות האלכוהול. לא רצוי שלתקנות האלו תהיה השפעה על המחירים והן יפגעו בתוצרת הארץ. אני פותח את הדיון. פרופ' גמזו, אתה פותח אותו?

כן. כחלק מהמאבק שלנו לשם בריאות הציבור וכחלק מהדרך שאנחנו רוצים להמשיך ולתת לציבור מידע לגבי המזון שהוא צורך - בהקשר הזה לגבי משקאות אלכוהוליים – העברנו בכנסת הקודמת את חוק הגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי אלכוהול. החוק עבר. זאת הייתה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת דני דנון. הוא עבר לאחר דיונים כאן בוועדה הזאת. כחלק מהדיונים סיכמנו על אזהרות שיהיו במשקאות. האזהרות יוגדרו בתקנות. הבטחנו לוועדה שאנחנו חוזרים לפה כדי שהיא זאת שתאשר את האזהרות. זה לא יהיה בסמכותו של שר הבריאות בעצמו.
בכנסת הקודמת ישבנו כאן והגענו לאחר שני דיונים, אם אני לא טועה, לאישור התקנות כמעט בצורה מלאה. היו הסתייגויות סופיות, אבל מכיוון שהקנסות התחלפו אנחנו כאן בתהליך האישור הסופי. ביצענו התאמות סופיות על פי הדיונים שהיו כאן בוועדה. אני מזכיר שבחוק שאושר פיצלנו את המשקאות האלכוהוליים לשני סוגים: למשקה משכר ולמשקה משכר חזק. זאת הייתה פשרה של משרד הבריאות ושל הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. זאת פשרה. מבחינתנו כל המשקאות האלכוהוליים חד הם. חברי הכנסת הבדילו בין המשקאות מעל ומתחת ל-15.5% אלכוהול. זה בא ושם בסל את כל הנושא של הבירה והיין בצד אחד ואת כל יתר המשקאות בצד השני. אנחנו קיבלנו את זה. החלטנו גם להתאים את תוויות האזהרה באופן הזה. אני מזכיר לכולם שהיה שלב שבו תוויות האזהרה היו מקדימה. בסופו של דבר הוועדה בהסכמתנו שמה את התוויות מאחור.
אנחנו מביאים כאן את התקנות לאישור הוועדה. החוק לא הופעל מאז בגלל התקנות האלו. שלטי חוצות של משקאות כמו ויסקי ווודקה עדיין קיימים במדינת ישראל כיוון שהתקנות האלו על הסימון לא אושרו. לי זה היה מאוד מאוד חשוב. אני מודה ליושב-ראש הוועדה על קיום הדיון על-מנת להכניס סוף סוף את החוק הזה לתוקף.

אם יורשה לי, אדוני, אני אדייק. אכן לפני שנה התקיים דיון בתקנות האלו. חלק מהתקנות הובאו להצבעה. מספר סעיפים מתוך התקנות הובאו להצבעה ואושרו. מספר סעיפים נוספים לא הובאו להצבעה הואיל ולא הסתיימה חובת ההיוועצות עם מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ועם והמועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין. הוחלט להמתין עם זה עד שתתקיים חובת ההיוועצות האמורה. השאלה אם התקיימה חובת ההיוועצות.

בוודאי.

באותו מועד גם התבקשה בקשה לדיון מחדש על ידי חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ שכיהנה כחברת כנסת.

בדיוק. בתום הדיון התבקש דיון מחדש והתקנות לא אושרו.

רצינו להביא לידיעת הוועדה את ההתנגדויות. במסגרת המחויבות שלנו בארגון הסחר העולמי הבאנו את התקנות האלו לידיעת המדינות החברות וקיבלנו מספר הערות. מרבית ההערות מתייחסות לנושא של האבחנה בנוסח האזהרה בין משקאות משכרים למשקאות משכרים חזקים. בין המדינות האלו נמצאות ארצות הברית והאיחוד האירופי. הן טוענות שאין מחקרים מבוססים שמצדיקים את ההפליה בין סוגי המוצרים השונים. אנחנו הבענו בוועדה עצמה בארגון הסחר העולמי את עמדת משרד הבריאות כמו שהיא הועברה אלינו. ההתנגדויות האלו עדיין קיימות.

דרך אגב, הן היו קיימות גם לפני כן.

מה ההמלצה שלכם?

היינו שמחים שתהיה אזהרה אחידה, לא חריפה כמו זו של המשקאות החזקים. האזהרה המאוד חריפה תהווה בעיה מבחינת המחויבות שלנו בכללי הסחר הבינלאומיים.

כמו שאמרתי בראשית דבריי, כולנו כאן רוצים שתהיה אזהרה. תכף כל ידידיי החרדים יגידו שיין ישמח לבב אנוש. אנחנו מדברים מעבר למידתיות, אנחנו מדברים על אי פגיעה בתעשייה הישראלית. תעשיית היין מתפתחת פה יפה. פרופ' גמזו אמר את המלצתו, משרד הכלכלה יגיד את המלצתו ואנשים אחרים יגידו כדי שנוכל להתכנס פה לפתרון מוסכם.

כרגע הדבר שניתן לעשות הוא נוסח אזהרה שווה, לא נוסח אזהרה למשקה משכר ולמשקה משכר חזק.

בדיונים הקודמים הייתי נוכח. מה שהיא אומרת עלה גם בדיונים הקודמים. היה ויכוח גם על גודל התווית שתודבק. הבאנו פה משהו שהוא לא מקובל בכל העולם. הלכנו הרבה יותר רחוק.

יותר לבית שמאי מאשר האמריקנים.

גם אירופה. הנושא של גודל האותיות, גודלה של התווית וחומרת האזהרה גם עלה. הנושאים היו אותם נושאים.

מה המלצתך?

אני חושב שצריך להתיישר למה שקורה בעולם, לא להיות בית שמאי.

אתה טוען שאנחנו צריכים להיות אור לגויים מבחינת ההתייחסות.

אנחנו מביאים אותם כדוגמה. פה אנחנו מחמירים מעל ומעבר למה שצריך.

משרד החקלאות איננו פה. השר דיבר איתי. אני חושב שההמלצה שלו דומה.

אנחנו ליווינו את כל תהליך החקיקה מראשיתו במקביל לתכנית הלאומית לצמצום הצריכה של אלכוהול שאושרה בסוף שנת 2009 על ידי הממשלה ופועלת מאז 4 שנים בהצלחה רבה.

איך מודדים הצלחה?

אנחנו מדברים על הפחתה תוך שנתיים של 8% בצריכה.

בגלל המחירים, לא בגלל התוויות.

חבר הכנסת וקנין הוא לא פרופסור לכלכלה, אבל הוא יודע. יש דבר שנקרא באקונומטריה בעיית הזיהוי. מה זה בעיית הזיהוי? שיש לך מודל א' ומודל ב' ושניהם נותנים את אותה תוצאה. כמו שאמר חבר הכנסת וקנין, יכול להיות שאנשים פתאום הפסיקו, יכול להיות שאין קשר לדברים האלה. אחד הדברים החשובים בעבודות אמפיריות - אמרתי את זה גם כשהייתי שר בממשלה - שאנשים לוקחים שני נתונים ואומרים שמדובר תאוריה שאין לה בסיס. אני לא מכיר את האגודה, אני בעד המלחמה בסמים, אבל העבודה צריכה לבודד. כשעושים אומרים מה משפיע. צריך לבודד את ההשפעה של המשתנה הזה מול משתנים אחרים.

אבישי, יתירה מזו. כל הירידה היא בגלל עליית המחירים. אני בעד כל דבר שיגביל את הנוער מלשתות. רבותיי, אנחנו רואים את הארגזים של הרד בול שנכנסים עם הוודקה. בקבוק עראק שעלה 17 שקלים עולה היום 80 שקלים. אנשים לא קונים. אין שום סטטיסטיקה שזה השפיע על מישהו לא לשתות. אין פה שום סקר. אלה דברים תלושים מהמציאות.

הייתי רוצה להתחבר לדבריו של חבר הכנסת וקנין ולחזק את הנושא של עליית מחירים כאחת השיטות המוכחות כיעילות ביותר להפחתת הצריכה. היא חלק מהתכנית הלאומית הנדונה. גם החוק של הגבלת הפרסום הוא חלק מהתכנית הזאת. אנחנו עומלים עליו מאז.

ישר כוח.

אנחנו מאוד נשמח שהתקנות האלו תאושרנה סוף סוף ותאפשרנה את יישום החוק שמזה שנה וחצי משמש כאות מתה מאחר והתקנות האלו לא תוקנו.

לגבי התוויות. זה חלק ממהלך כוללני . יש מדינות שבהן – הבאתי תמונות להראות את זה – התוויות נמצאות בחזית, הן מאוד גדולות. בתאילנד אנחנו מדברים על 30% משטח המוצר.

תאילנד זאת מדינה שמדברים עליה כשמדברים על שיטת הממשל. תאילנד זאת לא הדמוקרטיה הנאורה שהיינו רוצים להידמות לה.

אוסטרליה זאת דמוקרטיה מספיק נאורה?

אוסטרליה מאוד נחמדה, לא תאילנד. אוסטרליה, אירופה.

אני אשמח להעביר לכבודו את התוויות באוסטרליה. יש לי כאן רשימה ארוכה של מדינות נאורות שמקובלות בהן תוויות בצבעים קונטרסטיים ובגדלים מאוד גדולים. יש משמעות לגודל התווית, למיקוד של התווית. הייתי רוצה לפרט את המדינות נכון לשנת 2011. יש לי גם רשימה עדכנית יותר של מדינות שיש בהן תוויות. אנחנו מתחילים בארצות הברית הגדולה והנאורה, דרך בריטניה, ארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, סין, קולומביה, קוסטה-ריקה, אקוודור, סלבדור, צרפת וכן הלאה.

אנחנו ארץ הגפנים, ארץ חלב ודבש. אני רוצה לשמוע את מועצת הגפן והיין, את צחי דותן.

אנחנו מלווים את החוק כשנתיים. האמת שלא אהבנו שהיין בתוך החוק. אנחנו חושבים שהיין הוא משהו אחר לגמרי מבחינת הנופך שלו ומבחינת מה שקורה היום בשטח מבחינת שתיית האלכוהול של הנוער. אנחנו לא שם. מכיוון שבחוק רישוי עסקים יש את כל מה שמעל 2% אנחנו בתוך החוק. חשבנו שיחריגו אותנו. גם את זה לא צלחנו. הגענו לפשרה של משקה משכר ומשקה משכר חזק. אנחנו אחרי זה.

צריך להגיד פה תודה למשרד הבריאות, כי הוא עשה צעד מאוד גדול קדימה לעומת התקנות הקודמות שהוא הביא לפני כשנה. זה הרע במיעוטו מבחינתנו. יש לנו רק בעיה קטנה אחת. סוכם אז שמשקה משכר יהיה עד 15.5% אלכוהול. פנו אלי מספר יקבים לגבי כך שהם לפעמים מגיעים ל-16% ו-16.1%. הם לא רוצים להיות עבריינים. מבחינת המהות אין פה שינוי גדול.

אתה מדבר על 16%?

כן. אנחנו רוצים לראות איך הם לא יהיו עבריינים.

שעל החצי אחוז הזה לא יסירו את ראשם.

אני מברך על החוק הזה ועל כל דבר שאפשר יהיה לעשות כדי לעצור את השכרות ואת ההתדרדרות. כל נושא שנוגע לבני הנוער שלנו הוא בנפשנו. אני עוסק במלאכה הרבה שנים, משנת 74. אני מברך על החוק.
הייתי מבקש הסתייגות אחת קטנה לגבי הצבע. החוק קובע צבע שחור על לבן או לבן על שחור. אנחנו מייבאים ומקבלים תוויות יפות, מהודרות ומעוצבות על ידי היצרנים. לפעמים הרקע הוא ירוק והאדום הוא צבע ההדפסה. האם אפשר לסדר את זה כי זאת הוצאה נוספת על כל היבואנים מבלי יוצא מן הכלל, לא משנה אם זה בירה, יין או דבר אחר?

האם זה עלה בדיונים שישבתם בהם?

אני לא יודע. אני לא השתתפתי.

זאת הערה משמעותית.

זה עלה.

הגענו להסכמות.

מר פיינטוך, אני לא מפלה בין צבע אדום וירוק לשחור ולבן.

הגברת הנכבדה אמרה כמה דברים שאני חולק עליהם לגמרי. הבסיס של הרבה דברים וגם בנושא של אלכוהול הוא חינוך, חינוך וחינוך. זה הדבר הבסיסי הראשון. אני מתנדב לפעמים בבתי ספר. אני יודע מה הקולגות הנוספים שלנו היבואנים עושים. חינוך, חינוך וחינוך. אם האזהרה תהיה שחור לבן או ירוק אדום זה לא דבר שיהווה הרתעה אם לא נעשה חינוך, חינוך וחינוך. גודל התווית – אני לא מתנגד ל-15% האלה - זה לא מהותי כי בני הנוער לא מסתכלים על האזהרות בסיגריות ובדברים הרבה יותר חריפים שהוכח שהם גורמים למוות. במשקאות אין כזה דבר.

אני מצטרף לדברים שחבריי אמרו קודם. יש לי הערה אחת לסעיף 5 לגבי הנושא של אופן הכללת האזהרה בפרסומת באמצעים אלקטרונים. כתבו שהיא תשודר לפרק זמן של 5 שניות. כאשר אנחנו הולכים לטלוויזיה נותנים לנו פרק זמן של בין 6 שניות ל-12 שניות. לא יכול להיות ש-5 שניות זה רק לנושא האזהרה. זה לא הגיוני. אני מציע שיהיה 10% או 15% ביחס לזמן הפרסום, כי אחרת זה לא בר ביצוע.

מבחינת ההיכרות עם מילים ודברים אני חושב שהאזהרה ארוכה מידי. תחשבו על נוסח קצר יותר, אפילו ללכת על אותו נוסח. אלכוהול זה אלכוהול. כל שתייה מופרזת מסוכנת לבריאות. הייתי מציע לכם ללכת על מסר קצר. יכול להיות שעל סמך זה אפשר להגדיל קצת את הפונטים. אפשר להסתפק ב-4 מילים.

אנשי הבלשנות מסבירים לי שהמסרים האפקטיביים שנכנסים קוגניטיבית הם לא יותר מ-4 מילים.

אולי לטובת הנוכחים כאן אני אקריא את האזהרות שמוצע בתקנות. לעניין משקה משכר חזק מוצעת האזהרה: צריכה מופרזת של אלכוהול מסכנת חיים ומזיקה לבריאות. לעניין משקה משכר מוצעת האזהרה: מכיל אלכוהול - מומלץ להימנע משתייה מופרזת.

לא רע. כמובן שניתן לכמה קופירייטרים לעשות שכלול מסוים.

אנחנו ליווינו את החוק הזה מתחילת הדרך לפני שנתיים וחצי. אנחנו מייצגים חקלאים שמגדלים ענבים ויין. מעבר לתעשייה ישנה חקלאות מפותחת מאוד.

מי שעוקב אחר תעשיית היין רואה שזה לא יאומן. מארץ שהייתה לא רלוונטית בנושא כי היה קצת יין מתוק, קצת רוטשילד זה התפתח לתעשייה שנמצאת בכל מקום. בצפון, בדרום, במרכז יש יצירתיות שזה פשוט מדהים.

מי שליווה את זה פה היה ישראל איבצן ז"ל, יושב-ראש אגודת הכורמים שהיה מנכ"ל כרמל מזרחי. הנוסח הזה כפי שצחי ציין קודם הוא הרע במיעוטו. אנחנו יכולים לחיות אותו. הקושי שלמדתי עליו אתמול בפעם הראשונה הוא שיש מספר יינות עם 16%,16.5%. צריך לראות איך אפשר לפתור את העניין, כי אף אחד לא רוצה להיות עבריין.

מרב תורגמ'ן, היועצת המשפטית, הפנתה את תשומת לבי שזה בחוק. החוק צריך לעבור 3 קריאות. צריך למצוא איזו דרך. כרגע לא נוכל לפתור אותו.

יש 3 פתרונות, השאלה איזה רוצים לאמץ. סעיף 12(ב) לחוק אומר: "שר הבריאות ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לשנות את האחוזים שבהגדרה". לא צריך להעביר חוק, אפשר להעביר בהחלטת שרים באישור הוועדה.

נשמע לי מצוין. אנחנו נאשר את זה תוך שנייה.

יש אפשרות שנייה. סעיף 8(א) לחוק אומר: "רשאי השר לקבוע אזהרות שונות למשקאות שונים". זה לא חייב להיות דווקא אזהרה אחת לכל המשקאות החזקים ואזהרה אחת לכל המשקאות החלשים. זה פתרון בעיתי. דיברתי על זה עם המנכ"ל.

יש אפשרות שלישית שהיא לא מושלמת בעיני אבל היא קיימת. זה כמו בכביש שהמהירות המותרת היא 90 אבל מי שנוסע 95 לא רושמים לו דו"ח. אנחנו מדברים פה על 16% או על 16%, לא על 20%. זה עניין של שיקול דעת הרשות האוכפת. אחת מ-3 הדרכים האלו יכולה לפתור את הבעיה.

הבטן שלי אמרה שההצעה הראשונה טובה, אבל נשמע את פרופ' גמזו.

השרים צריכים לבוא לוועדה.

אלו תקנות.

אלו אפילו לא תקנות.

אם יעירו אותי באמצע הלילה אני אכנס ישיבה בבוקר.

זה סוג של חקיקת משנה.

לגבי הסוגיה של 15.5% ו-16% אני אחזור אחרי הדיון הזה שבו יאושרו התקנות לשר הבריאות גרמן. אני אדון איתה על חצי האחוז הזה.

הצעה א' נראית לי הטובה ביותר.

לזה הכוונה.

זאת גם נראית לי ההצעה הישימה.

זאת גם דרך המלך. צריך לכבד את המחוקק בהקשר הזה. אנחנו מתנגדים לנושא של חלוקת האזהרות. אנחנו רוצים ליצור הבדל בין היין ליתר המשקאות. יש הבדל ביניהם. האזהרה חייבת להיות שונה אחרת הציבור מתבלבל . אני לא רוצה שהוא יראה אותו דבר על בירה ואותו דבר על ויסקי 40% ו-50%. צריכה להיות אזהרה שונה, צריך לכוון שונה. כל מדינות העולם מזהירות בצורה מאוד ברורה. הן אומרות שזה פוגע לך בבריאות, שזה מסכן את החיים של התינוק, של העובר. זה מידע שאין לנו אותו היום. כשאישה שותה אין לה את המידע על כך שמה שהיא שותה פוגע בעובר באותם רגעים. זאת חובה לשים לה את זה מול העיניים.

הדבר השלישי הוא לגבי הצבע. מטרת הצבע לבלוט ולא שזה יהיה אסתטי. מכיוון שהיינו רגישים לבעיות האסתטיות הזזנו את זה אחורה. מכיוון שאנחנו רגישים לעניינים של פגיעה במותג התפשרנו בוועדה הקודמת והזזנו את זה אחורה. אי אפשר לעשות פשרות בעניין הצבע. אנחנו לא רוצים שזה יהיה אמנותי, צבעוני, נפלא ויפה, ירוק על אדום שלא רואים כלום, אלא בולט שחור על לבן. אין דרך אחרת.

לגבי זמן הפרסום. אני מבין שבחסויות תהיה בעיה. יכול להיות שלא יהיו חסויות של משקאות אלכוהול, יהיו פרסומים אחרים.

אנחנו נתחייב לעמוד בקריטריון שונה מהרקע. הצבע יהיה בולט וברור לציבור. אין לנו שום דבר נגד לבן ושחור, אבל אל תגביל אותנו דווקא בצבעים האלה. זאת הכוונה שלי.

כך עובדות שיטות הסימון בעולם.

זה לא נכון. פה אני חולק עליך. אני יכול להביא לך הוכחות ממדינות נאורות אחרות. אני לא מדבר על ירדן או על קפריסין.
חבר הכנסת וקנין אמר שהמס יצר מחזה חדש. רק הערה לחבר'ה שמכירים אותנו. בעבר היה ייבוא וייצור מקומי של משקה שנקרא אבסנט. זה איזה שהוא אלכוהול עם כל מיני herbs ותמציות. זה הגיע ל-70% ו-80% אלכוהול. המס החדש חיסל, אין יותר ייבוא וייצור כזה. זה מוצר שלגביו אתה צריך לתת אזהרה בגדול, לא על וודקה או על יין.

אנחנו רוצים שזה יהיה בצבע שונה מצבע התווית, שזה לא ישתלב בתווית.

לכן אני אומר שזה יהיה בולט.

גברת יוגב הציגה פה הרבה תוויות ממדינות נאורות כמו אוסטרליה. אין בינינו ויכוח שאוסטרליה היא גם מדינת היין. אני מתחברת למה שאמרת לגבי התפתחות ענף היין בישראל. אנחנו ראינו את האזהרה שגברת יוגב הציגה. אני חושבת שהיא מעל ומעבר למה שאנחנו מציגים. אני מרשה לעצמי לתהות ולקוות שלא האזהרה היא זו שתפגע בענף היין המתפתח. אני חושבת ש-15% מגודל התווית זה בסדר גמור.

לגבי הרביזיה שהגיש חבר הכנסת וקנין. אנחנו שקלנו. זה משהו שהוא לא צרה צרורה. זה לא משהו שלא קיים.

לגבי העניין של ה-16% הדבר הזה יכול להיות פתרון.

אנחנו פותרים את זה.

זה לא קריטי.

לא נלך להעניש אדם על החצי אחוז הזה.

אני אמרתי את זה.

זה כבר סוכם.

תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה), התשע"ג-2013. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8 ו-12(א) לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ובהתייעצות עם מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו עם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, אני מתקינה תקנות אלה: הגדרה 1. בתקנות אלה, "אזהרה" – אזהרה בדבר הנזקים האפשריים של צריכת משקאות משכרים.

הצבעה על הסעיף הראשון. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

אושר

רק תתייחסו לכך ותאמרו שקוימה חובת ההתייעצות עם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ועם המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

קוימה חובת התייעצות. ההערות של הרשות ושל המועצה מגולמות בתוך הנוסח . 2. אזהרה על גבי מכל משקה משכר (א) נוסח האזהרה על גבי מכל המשקה או התווית שעליו יהיה כמפורט להלן: (1) לעניין משקה משכר חזק – "אזהרה: צריכה מופרזת של אלכוהול מסכנת חיים ומזיקה לבריאות!"; (2) לעניין משקה משכר – "אזהרה: מכיל אלכוהול – מומלץ להימנע משתייה מופרזת". (ב) נוסח האזהרה כאמור בתקנת משנה (א) יודבק או יודפס על פני מכל המשקה המשכר או על התווית שעליו כאמור בסעיף 8 לחוק. (ג) נוסח האזהרה כאמור בתקנת משנה (א) לפי העניין יסומן באופן בולט לעין ובאותיות בצבע שחור, קריאות וזהות בהדגשתן, על רקע לבן, ייתחם במסגרת בצבע שחור שעובייה והדגשתה כעובי האותיות באזהרה; גודל האזהרה כולה יהיה 15% משטח התווית לפחות.

למה שחור? רציתם את האחידות?

חיפשנו את הבולטות. בואו נזכור שיש לנו ניסיון עם הסימון שעשינו על קופסאות הסיגריות בחוק הגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי טבק.

סיגריות זה באמת דבר שממית. פה זה לא ממית.

מה פירוש להימנע משתייה מופרזת? אולי תסבירו מה זה מופרזת, כי ילד או נער שבא לשתות לא יודע.

זה בדיוק התהליך של הגדלת המודעות. זאת בהחלט שאלה שישאל אותה האדם שיראה את התווית הזאת. חלק מהתהליך שהוזכר כאן זה חינוך. אנחנו נצטרך להסביר מה זה מופרז. הוא יצטרך לשאול את ההורים שלו מה זה מופרז. התהליך הזה הוא תהליך של חינוך. הוא מחייב אותנו מהצד השני. אם אני אכתוב 4 זה אומר ש-3 מותר, אם אני אכתוב 3 זה אומר ש-2 מותר. המילה "מופרז" היא שאלה חינוכית, היא מחייבת את הרשויות לחנך.

אני מקבל את זה. אי אפשר לתת הוראות מדויקות. זה רוח. ככל שהחברה הופכת ליותר סובלנית ותרבותית מושג כמו מופרז תופס ביטוי. יש חברה שגם 90% לא נחשב מופרז, רק 100%.

אין כאן מגבלה לעניין מיקום התווית, אם היא מקדימה או מאחורה.

אין מגבלה.

זה נושא שעלה בדיון.

הבקבוק הוא עגול. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

אושר

מכיוון שפרסומת הוגדרה בחוק כפרסומת על כל סוגיה, עשינו עבודה והכללנו את הסימון ואת אופן הכללת האזהרה על כל סוגי הפרסומות, אם בדפוס בכתב ובאמצעים האלקטרוניים. יש פה מספר סעיפים שמדברים באופן מפורש על אותה פרסומת.

אופן הכללת האזהרה בפרסומת בכתב ובדפוס 3. האזהרה, בנוסחה כמפורט בתקנה 2(א) לפי העניין, תכלל בפרסומת בכתב או בדפוס, תהיה בשפת הפרסומת באופן הזה: (1) האזהרה תהיה באותיות בצבע בולט לעין הנוגד את רקע הפרסומת, ניתנות לקריאה בנקל וזהות בהדגשתן, מתוחמת במסגרת שצבעה, עובייה והדגשתה כעובי האותיות שבאזהרה; (2) גודל האזהרה יהיה 5% לפחות משטח מודעת הפרסומת או לא יפחת מ-18 פיקסלים והאותיות של האזהרה יתפסו את רוב שטח האזהרה.
לעניין האחוזים והפיקסלים קיבלנו הערות מהרשות השנייה ומהמועצה לכבלים. יש פה הפרדה מאוד ברורה בין העיתונות המודפסת והכתובה לעיתונות המשודרת טלוויזיונית. האזהרה תופיע גם שם כפי שהיא באופן כתוב. מכיוון שהוסבר לי מבחינה מקצועית שאי אפשר להשתמש באחוזים בטלוויזיה, אנחנו משתמשים בפיקסלים. הגודל פה הוא זהה. 5% הם שווה ערך ל-18 פיקסלים.

היכן שיהיה רלוונטי להשתמש במונח "פיקסלים" יפעלו לפי הפיקסלים, היכן שלא יהיה רלוונטי, 5% יהיה המונח.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

אושר

אופן הכללת האזהרה בפרסומת בעל פה 4. בפרסומת בעל פה האזהרה תושמע בנוסחה כמפורט בתקנה 2(א) לפי העניין, בעוצמת קול שאינה נמוכה מטווח עוצמת הקול המשודרת במקבץ הפרסומות שבו מושמעת האזהרה ובהקראה ברורה כמקובל בהקראת חדשות.

אני חושב שאין פה בעיה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

אושר

אני מציע שתחשבו עוד פעם. אני מאוד מוטרד. שכרך יצא בהפסדך. אני מאוד פוחד מאזהרה ארוכה שלא יראו ממנה כלום. בעל-פה זה בסדר.

מי המפרסם? משרד הבריאות?

הגופים עצמם.

תלכו לפי דרך מירו, שזה קצר ולעניין.

לא. הנוסח מחייב. אנחנו רגולטור שלא נמצא באיזה שהוא מקום באוויר. אם אנחנו רואים שזה משהו שלא תופס - - -

ד"ר מירו, ניסיתי לעזור לך. קטונתי. זה יישאר ככה.

מדובר בחקיקת משנה שלא מחייבת 3 קריאות של הכנסת. זה מה שאמר לך פרופ' גמזו, המנכ"ל. אם הם יבחנו וימצאו לנכון שנכון לתקן את האזהרה, אחרי פרק זמן מסוים הם יביאו תיקון של התקנות לוועדה.

אופן הכללת האזהרה בפרסומת באמצעים אלקטרוניים 5 (א) האזהרה בפרסומת באמצעים אלקטרוניים שניתן לכלול בהם כתב, לרבות בפרסומת בטלוויזיה תהיה כאמור בתקנה 3 או תושמע כאמור בתקנה 4 והיא תשודר לפרק זמן של 5 שניות לפחות במהלך זמן שידור הפרסומת.

יש עיתונות כתובה ומודפסת. אפשר בעל פה ברדיו, בטלוויזיה או באמצעים אלקטרוניים כמו אינטרנט. אפשר גם וגם. יש באינטרנט אפשרות ללחוץ על משהו והקול מדבר. יש שם גם את המסר הכתוב. אנחנו מבקשים שהאזהרה תהיה לפי מה שאנחנו מבקשים. הכללת האזהרה בעל פה תיעשה על פי תקנה 4 שאושרה.

אני מציע לשקול שבפרסומת שאורכה פחות מ-10 שניות האזהרה תשודר בפרק זמן של 4 שניות, זאת אומרת להוריד שנייה אחת.

זה בעקבות ההערה של המועצות. אני מניחה שהן יודעות - - -

אני לא יודע לגבי המועצות.

רבותיי, העברתי לפני שבוע את עידן פלוס. תעזבו אותי מהשוק הסיטונאי. נתקדם עם זה לאט לאט.

יש בעיה למפרסם עם 5 שניות.

יש לך בעיה עם 5 שניות?

בטח.

אנחנו שידרנו חסויות בטלוויזיה. 6 שניות, כפי שאמרנו, זה התקציב שלהם. יש הקפצה ל-12, ל-18. אי אפשר לתת פרסום של 5 שניות.

אני הצעתי להוריד שנייה אחת.

זה דבר שהוא בלתי אפשרי. אני מציע לתת אותו באחוזים, כי אחרת לא נוכל לתת חסויות. כחברות שלא מפרסמות 2 דקות או 3 דקות אנחנו מוגבלים מבחינה תקציבית. אני חושב שאסור לעשות פה איפה ואיפה.

אתה בא ועושה שינויים. אתה מוריד שנייה ומעלה שנייה. יש מועצות שיש להן שיקולים אחרים. אתה אומר לתת לך אחוזים. הם עכשיו רואים מה זה יעשה בפרסומות יותר ארוכות. מישהו עכשיו מפרסם משהו של 40 שניות. אתה אומר לתת לך אחוז. זה הופך אצלו ל-15 שניות אזהרה. נראה לך שהמועצות יאשרו דבר כזה? יש כאן תהליך.

האם יש להם שיקול דעת כזה בהחלטות?

אין להם שיקול דעת. ברגע שהגדרנו כאן 5 שניות זה 5 שניות. אם נראה בעיות בתהליך הזה אנחנו יודעים לחזור לוועדה. זאת המטרה.

המקסימום שאתם דורשים מהם זה 5 שניות. גם אם הפרסומת היא דקה המינימום של האזהרה זה 5 שניות. אתם לא דורשים יותר מ-5 שניות.

נכון, לא דורשים יותר.

המקסימום זה 5 שניות.

הם לא יעשו יותר.

אם אתם הולך לפי אחוזים אתה יכול לקבל 10 שניות ו-15 שניות.

כתוב פה לפחות.

אני צריך התייעצות עם הגורמים האלה. הם יתחילו להתנגד. משרד התקשורת יתחיל להתנגד. אני צריך לשקול את כל השיקולים בתוך המערכת. אחר כך יגידו לי שערוץ 10 נופל בגלל הדבר הזה.

אני מבין את מה שאמרת. התסבוכת הבירוקרטית של ישראל היא מהגרועות בעולם, כי לכל שר יש יועץ או יועצת משפטית שאחד מושך לכאן ושני מושך לשם. השאלה שלי היא איך מצילים את טפרברג.

יש לי אולי רעיון. אני אומר שאפשר לעשות מגבלה כך שמי שנותן פרסום של 6 שניות או 12 שניות - הטלוויזיה הרי נותנת הקצאה - זה יעמוד על אחוזים מסוימים. צריך לתת מדרגות. כמו שאתה נותן מדרגות באחוזים תן גם מדרגות בנושא של השידור.

יש פה היגיון, רק לא נצליח לשנות את זה כאן. תמיד אתה יכול למצוא יועץ משפטי שיכול לתת לך פתרון. אני בטוח שנוכל למצוא מישהו. מה עמדת מועצת הרשות השנייה?

העמדה שלנו הייתה 5 שניות.

את מבינה את ההיגיון בדבריו של מר טפרברג?

כן, אני מבינה.

חשבתם על חסויות של 6 שניות?

החוק מתייחס לתשדיר פרסומת. ככל שזה מדבר על חסויות אני יכולה למצוא היגיון בזה.

ברגע שיש היגיון אפשר למצוא פתרון. אולי יש לך הברקה שפרופ' גמזו יאמץ ונסיים את זה עכשיו. אם לא, איך פותרים את זה אחרי זה? יש דברים שמקלים על היצרן.

כמו שהתבקש פה שזה לא יהיה 15% אלכוהול אלא זה יהיה גם 16% ו-16.1%, כך אני חושבת שאפשר לשקול את העניין שברגע שמשודר תשדיר כזה או אחר תהיה התאמה כל עוד אפשר לקרוא את השקיפות.

אולי נוסיף את זה לתקנות. איך אני פותר את הבעיה, עו"ד אוספלד?

זאת נראית לי הגדרה מעט נזילה.

מי אמר שהחסויות זה רק 6 שניות?

זה מה שנתנו לנו לחסויות. נתנו חסויות בערוץ 10 ובערוץ 2.

שיתנו 7 שניות.

הם לא מוכנים.

החקיקה, לטעמי לפחות, לא יכולה לכבול את עצמה למדיניות שיכולה להשתנות כל רגע. נניח שמחר אני אוריד שנייה ויהיו 4 שניות בחסויות של 6 שניות. מחר יכולה להיות מדיניות אחרת של הרשות שתגיד שהיא הורידה את החסויות מ-6 ל-5.

כל השאלה אם זה בחסות של ה-6 שניות.

אמרתי פחות.

אני רוצה להתייחס לפרשנות שגברת אוספלד נתנה לנושא של אמצעים אלקטרוניים. היא הגדירה בתוך זה את האינטרנט.

בכללי הרשות השנייה יש כלל שנוגע לכתוביות. זה גם סוג של כתובית. הכלל אומר שהכתוביות ישודרו במהלך התשדיר למשך הזמן הדרוש לצופה סביר לקריאתן לא פחות מ-5 שניות רצופות. גם אצלנו בכללי הכתוביות יש את המגבלה הזאת של 5 שניות.

זה הפתרון?

זה המצב.

יכולה להיות הפרדה בין חסות לתשדיר פרסומת. זה הפתרון שיכול להיות.

אני מחפש פתרון כך שפרופ' גמזו יבין שהוא לא פוגע ברוח הדברים ועו"ד תורג'מן תגיד שאני יכול לאשר.

אני מנסה להבין מה משך החסות המקובלת.

6 שניות.

אולי 6 שניות זו הדוגמה הנמוכה. יכול להיות שיש גם 12 שניות, שזה מה שנהוג היום בשוק.

חסויות זה 6 שניות.

מה שנהוג זה 6 שניות. כמו שאתם עושים מגבלה בנושא של האחוז, תנו גם מגבלה פה. מחר הרגולטור ירצה לשנות - - -

זה מאוד הגיוני. אני רק רוצה את הניסוח.

התקנה אומרת שבתוך הפרסומת אתה לא חייב להשמיע את האזהרה, אתה יכול לשים אותה בכתב. מה הבעיה בחסות של 6 שניות לשים את זה בכתב לאורך החסות? אם יש 6 שניות, 5 שניות זה כתוב, אתה לא חייב להגיד את זה. התקנה מאפשרת גם בכתוב. מה מפריע? מה הבעיה?

טלוויזיה זה בסדר? מה לגבי רדיו?

מי אמר שהחסויות ברדיו הן רק 5 שניות? מי אמר שחובה חסויות ברדיו? כמה משדרים וחסויות יש ברדיו? אין פה בעיה. אתם יכולים לכתוב את זה, אתם לא חייבים להגיד את זה. זו מאומה על כלום. הבעיה שלהם היא טלוויזיה, לא רדיו.

ברדיו לוקח 5 שניות לקרוא את האזהרה. 2 מילים לוקחות שנייה.

מה שקיים זה הפתרון.

משאירים את הנוסח.

(ב) האזהרה בפרסומת באמצעים אלקטרוניים שלא ניתן לכלול בהם כתב, לרבות פרסומת ברדיו תושמע כאמור בתקנה 4.

אני רוצה להתייחס לפרשנות של אמצעים אלקטרוניים. בדיונים הקודמים שעשינו בנושא הזה אתי בנדלר, היועצת המשפטית, אמרה שהאינטרנט לא נכלל בהגדרה הזאת מאחר ולא יודעים איך לטפל בזה.

מאז האינטרנט לא כל כך - - -

יש מותגים בינלאומיים שיש להם פרסומות בינלאומיות. האינטרנט חוצה גבולות. איך תהיה לנו שליטה על הדבר הזה?

אנחנו דנים בכל מהפיכת התקשורת. אני מציע לעזוב את זה עכשיו. אנחנו נצטרך לדון בזה פה. ברגע שנראה שקופץ העניין של האינטרנט נזמן ישיבה בוועדה הכלכלה ונחשוב על השינויים.

אפשר להוסיף את המילים "לרבות אינטרנט".

מקובל?

השאלה איך אנחנו מתמודדים עם זה ברמה הפרקטית?

את זה כבר נראה. תאמין לי, אף אחד לא יודע - - -

מה עם סדרות בינלאומיות שמשודרות בהן פרסומות? מדובר במותגים שאנחנו - - -

אני לא יודע לשפוט ולהעמיד אותם לדין .

נוסיף את המילים "לרבות אינטרנט". מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

אושר

שמירת דינים. 6. אין בהוראות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין. זאת בקשה של משרד המשפטים.

מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד –אין

נמנעים –אין

אושר

תחילה. 7(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 2, 30 ימים מיום פרסומן.

תסבירי את תקנה 2.

לגבי ההכללה של התוויות על המשקאות אנחנו צריכים לתת זמן היערכות. נוסח החוק עצמו לקח את זה בחשבון, על כן סעיף 13 בחוק מסדיר את העניין של תחילתן - - -

מתי זה יהיה לדעתך?

לעניין משקה משכר זה שנתיים. לעניין משקה משכר חזק תהיה שנה.

זו פשוט היערכות לעניין התוויות.

זה חל לגבי מלאי קיים ולגבי ייצור מוצרים חדשים.

ברגע שזה ייכנס לתוקף.

השאלה שלי נוגעת למועד התחילה של התקנות. כתוב פה שתחילתן של תקנות אלו, חוץ מהתוויות, 30 יום. בחוק כתוב שתחילתו של החוק 3 חודשים מיום תחילתן של התקנות. יש פה מצב אנומלי בכך שהתקנות בתוקף והחוק לא.

אני מסכימה שיש פה איזו שהיא אנומליה. זה צריך להיות 90 ימים מיום פרסומן.

90 יום מקובל, עו"ד אוספלד?

כן.

יש נושא של יינות מתיישנים. כפי שציינת, ישראל מתפתחת בנושא של יין. סוף סוף אנחנו מתחילים לקבל נושא של בריאות. משרד הבריאות אומר שיין זה נושא בריא.

כל דבר במידה הוא בריא.

עד שיין יוצא לשוק לוקח 7 שנים. אנחנו יוצאים היום עם יינות של 2008, 2009, יינות שמודבקים ונמצאים. יש לנו בעיה של שנתיים.

הם מתיישנים בתוך הבקבוק?

בוודאי.

תוסיף מדבקה.

מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

אושר
רבותיי, אני מודה לשרת הבריאות. אני מודה לכולם. הגענו לדרך המלך. בהצלחה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:10.>