PAGE
3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
23/07/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 44>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז באב התשע"ג (23 ביולי 2013), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 23/07/2013
פרק ו', סעיפים 40 (50) ו- (54) (ב) ו-42 (ב) (12) - מס הכנסה - נותני שירותי מטבע - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013
פרוטוקול
סדר היום
<פרק ו', סעיפים 40(50) ו-(54)(ב) ו-42(ב)(12) - מס הכנסה - נותני שירותי מטבע - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 - הכנה לקריאה שניה ושלישית - הצבעות בלבד>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי
משה מזרחי
אברהם מיכאלי
מרב מיכאלי
אורי מקלב
עדי קול
אלעזר שטרן
בסאל גטאס
חיים כץ
חנא סוויד
זבולון קאלפה
רות קלדרון
מוזמנים
¶
>
סגן שר האוצר מיקי לוי
ליאור תבורי - יועץ מקצועי לסגן שר האוצר, משרד האוצר
רוני מר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
יואב צבר - מנהל אגף א' נותני שירותי מטבע, משרד האוצר
יצחק מלכה - מנהל מח' ביקורת נותני שירותי מטבע, משרד האוצר
ניר ברטל - מח' קופות גמל, משרד האוצר
ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר
אבי ארדיטי - סמנכ"ל בכיר חקירות ומודיעין, משרד האוצר
דנה אמיר - סגנית יועמ"ש רשות המסים, משרד האוצר
עופר ארבלי - ראש מדור חקירות, משרד האוצר
דרור דניאל - ראש אגף א' מטה חקירות, משרד האוצר
ברוך משולם - עוזר ראשי ליועמ"ש-משפטית, משרד האוצר
לילך וגנר - משרד המשפטים
רון דרור - עו"ד
מיה גדניאן - עו"ד
אופיר מנצ'ל - עו"ד
רישום פרלמנטרי
¶
אתי אפלבוים
<פרק ו', סעיפים 40(50) ו-(54)(ב) ו-42(ב)(12) - מס הכנסה - נותני שירותי מטבע - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
על סדר היום
¶
פרק ו', סעיפים 40(50) ו-(54)(ב) ו-42(ב)(12) - מס הכנסה - נותני שירותי מטבע - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013.
אני רוצה לתת לנש"מים לסיים לטעון את הטענות שלהם.
סיגל קוגוט
¶
רציתי למקד אותך שתתייחס בבקשה לסוגיות החוקתיות. לגבי המידתיות של ההסדרים, אנחנו דנו בזה ארוכות. תתייחס לזכויות עצמן. כאן היה מדובר על 3 זכויות: הזכות לפרטיות, חופש העיסוק והשוויון. אני כבר אומר לך שתתמקד בעיקר בזכות לחופש העיסוק כי השוויון החוקתי, במובן החוקתי - - -
סיגל קוגוט
¶
אני מבקשת ממנו למה כדאי לו להתייחס ולמה כדאי לקבל תשובות. זאת פינה שצריך אחת ולתמיד להגיד אותה כמו שצריך, גם בפן שלכם וגם של התשובות. השוויון כאן זה יותר בפן של חופש העיסוק.
רון דרור
¶
מקובל עלי. אני אתמקד אכן בסוגיות החוקתיות שאני חושב שהם בסופו של דבר הבעיה המרכזית בחוק הזה, בוודאי אם הוא יעבור.
אני קודם כל חייב מילת התנצלות, בוודאי לאותם ח"כים שנכחו אתמול בדיון בחמש בערב. אחד העיר לי, מתוך רצון לסייע לי, שאני מדבר בסוג של סערת רגשות ואני אסביר מדוע.
דיברתי באמת בסוג של סערת רגשות. כשאתה כעו"ד מייצג יש מקרים שאתה מייצג האם הריבית היא 17.5% או 18.2%. אין הרבה סערת רגשות בסוג כזה של ייצוג. אבל כשיש לך ייצוג שאתה מייצג אנשים שאתה באמת חש שנעשה להם ספציפית עוול, אתה באמת חש הזדהות ואמפטיה, אין ספק שזה משפיע. אני חושב שזה משפיע על רוב האנשים ואני מניח שרובכם מבינים שגם על עורך הדין זה משפיע.
במקרה שלפנינו, הבעיה המרכזית בחוק הזה היא בעיה שהיא ברורה לעין ואין לה פיתרון. לא אומרים לנו כאן מה הפיתרון שלה והיא כדלקמן: יש מגזר פיננסי שעושה מספר פעולות. אני אמקד את שלושת המרכזיות: ניכיון שיקים, שזאת הבעיה העיקרית של רשויות המס. שתי הבעיות שאני אדבר עליהן הן נספחות ואני תכף אגיע לזה. אפשר אולי לעשות תיקון מדתי בהקשר הזה.
ניכיון שיקים, המרת מטבע, דהיינו החלפת שקלים במטבע זר או להיפך והסוגיה השלישית של העברות כספים בינלאומיות שאותם עושים צ'ינג'ים, בנקים ובנק הדואר והם לא כלולים בצו הזה.
מה הבעיה המרכזית במתכונתו הנוכחית של החוק, שלדעתי הוא לא חוקתי? אם יוצאים מנקודת מוצא שאפשר או שמלבינים כספים בדרך של אחת משלוש הדרכים הללו, אין שום דרך לוגית מדוע אנחנו אומרים: אנחנו לא בודקים כמה הלבנות נעשות בבנקים, למרות שאני מחזיק פה החלטות של ועדות עיצומים על בנקים שמפרים את חוק איסור הלבנת הון, למרות שיש כתבות חדשות לבקרים על אנשים שהלבינו הון דרך בנקים. אומרים עלינו שאנחנו 12.5% מההלבנות, אז 87.5% זה הבנקים אבל אף אחד לא בודק אותם מלכתחילה. כלומר, ראש מביאים לכם נתונים על צ'ינג'ים ומראש רשות המיסים בכלל לא בודקת את הבנקים. הבסיס הוא שהבדיקה מניחה את המבוקש והיא מפלה.
אם יוצאים מנקודת מוצא שאפשר להעלים מיסים בכל הדרכים הללו, אז צריך להחיל את אותה חובת דיווח למאגר על כל המגזר הפיננסי, ולו על הדברים האלה.
אני עכשיו עוזב את המרצדסים ועוזב את קניית התכשיטים והכול. בואו נדבר על החלפת מטבע או על העברה. אם אני ניגש ל"וסטרן יוניון" בבנק הדואר ומעביר 60,000 שקלים, לא צריך לדווח למס הכנסה. ל"וסטרן יוניון" יש מתחרה, חברת קוניסטר, שבארצות הברית היא כמעט באותו גודל. אם אני צ'ינג' שעובד עם חברת קוניסטר ומעבירים אצלי 60,000 שקלים אני כן צריך לדווח למס הכנסה. איזה היגיון יש לשלוח את האיש שעד היום הלך לצ'ינג'ים הפרטיים, שהוא מקבל שם שירות יותר מהיר ופחות עומד בתור. היה פה סדרן שלחץ את ידי. הוא אמר: אני הולך לצ'ינג', עולה לי פחות, נותנים לי שירות מהיר. זה האיש הפשוט שעכשיו זה יעלה לו פי שניים.
עכשיו, אם הוא יעביר 60,000 שקלים שהוא קיבל מהדוד הוא נכנס למאגר של מס הכנסה. תכף נדבר על מה עושים במאגר לאנשים התמימים, שגם הם היום בתוך המאגר הזה, למעשה יחקרו עליהם. לפי הנוסח הנוכחי לא צריכים חשד. הם יעשו הצלבות וחקירה.
אני הייתי קצין באמ"ן מחקר, גם עו"ד מנצ'ל היה באמ"ן מחקר. אני יודע מה זה הצלבות. מחפשים על כולם.
רון דרור
¶
אלעזר שטרן, ניסיתי להגיע אליך בשבועות האחרונים כי אני יודע שאתה אדם ערכי. אתה באת היום רק להצביע כי לא היית בדיונים הקודמים וזה חבל לי.
רון דרור
¶
אני חייב להגיד לך. אתה אמרת דבר אמת וזאת הבעיה המרכזית. אם היום אתם מתקנים כדי להפוך את החוק הזה למידתי – אני עוזב כרגע את סוגיות הגנת הפרטיות בצד ואת הסוגיות האחרות. אני מדבר על רק להפוך את החוק הזה למידתי. תוסיפו לו סעיף אחד, שהוא חל על כל נותני שירותי המטבע. ברגע שזה חל על כולם, למס הכנסה אין מאגר מלא, ממצה. מה שיקרה, לא תהיה נדידת לקוחות מהצ'ינג'ים הפרטיים לבנק הדואר. לא תהיה נדידת לקוחות מהצ'ינגים לבנקים. יהודה שפר, בהגינתו, אמר בדיון הראשון: שילכו לבנקים. זאת אמירה ישרה וישירה, אבל היא לא חוקתית כי היא פוגעת בחופש העיסוק והיא מפלה אותי לרעה בלי שום אבחנה עניינית. אם אני יכול להלבין את ההון בהעברה לחו"ל, אז בנק הדואר ו"וסטרן יוניון" זה אותו דבר. אין שום הבדל, וסטרן זה כמו קוניסטר.
אגב, אבא שלי היה מנכ"ל בנק הדואר שחתם על ההסכם של העברת כספים ל"וסטרן יוניון". זכרו לברכה ואני מזכיר את זה לזכותו. הוא היה מאוד גאה שהוא יאפשר לאנשים לעשות העברות קלות לחו"ל.
אז למה כולם היום יעברו לבנק הדואר ולא לחלפנים הפרטיים? למה היום, אותו סדרן שמקבל היום שירות זול לא יקבל אותו? או שיסגרו את הצ'ינג'ים או שהם יהיו יותר יקרים.
למה כשיושב ראש הוועדה פנה במכתב למר ארדיטי ושאל אותו. יו"ר הוועדה אמר שזה מטריד אותו. הוא שאל: עשיתם בדיקות על ההשפעה שתהיה על הצ'ינג'ים?
היו"ר דוד רותם
¶
אתה שם לב שכל הטענות שלכם זה: למה זה בחוק ההסדרים? למה פניתי ולא קיבלתי? תשאיר לי את מה שקיבלתי או לא קיבלתי.
רון דרור
¶
אתם חייבים להבין, אין שום דרך לוגית להגיד שהיום על העברה לחו"ל דרך בנק הדואר ו"וסטרן יוניון" אין חובת דיווח למס הכנסה. אין, לא תמצאו דרך כזאת.
רון דרור
¶
אני אמשיך.
אני עורך דין. תארו לעצמכם שהיום קובעים שכל עורכי הדין שמקורם מירושלים, מדווחים למס הכנסה על פעילות של הלקוחות שלהם מעל 50,000 שקלים. זה רק לירושלמים.
רון דרור
¶
ראשית, זה לא מידתי. אני חושב שיש שני פיתרונות יותר מידתיים. הרי כולנו מסכימים שהדיווחים שהיום הולכים לעבור למס הכנסה אלה אותם דיווחים שעוברים לרשות לאיסור הלבנת הון. כל הצ'יינג'ים מדווחים על מעל 50,000 שקלים לרשות לאיסור הלבנת הון, כולל בנק הדואר.
הפיתרון המידתי הראשון הוא לקבוע שזה חל על כל נותני שירותי מטבע.
שנית, לקבוע שבמקום שיהיה מאגר נפרד של מס הכנסה על צ'יינג'ים – אגב, באף מדינה בעולם, לפי המחקר של הכנסת, אין מאגר רק לדיווחי צ'יינג'ים.
רון דרור
¶
בכל המדינות שנבדקו, הגישה של מס הכנסה בקנדה, בארצות הברית, באוסטרליה, היא לאותו מאגר שמרוכז בתחום הזה של הלבנת הון.
אמר לי אחד מחברי הכנסת שמיקי לוי אמר לו שיש עוד מדינות שיש מאגר כזה רק לצ'יינג'ים. אני מאמין לחבר הכנסת ומאמין לחבר הכנסת מיקי לוי, רק שלא הוצגה בפניי המדינה הזאת. איזו מדינה בעולם יש שלקחו מגזר אחד פיננסי ואמרו שרק הוא ידווח למס הכנסה. יגיד לנו מיקי לוי כי הוא לחבר הכנסת הזה ובטוח שחבר הכנסת הזה אמר דברי אמת. איזו מדינה? למיטב ידיעתי אין מדינה כזאת.
אני זוכר כשייצגתי נהגי מרוצים, גילו שיש מדינה אחת עם חוק, בניו סאות' ויילס באוסטרליה. אולי שם יש?
לכן, רבותיי, אנחנו מפלים ואנחנו עושים פה חידוש שהוא לא חוקתי.
אין תועלת בתיקון הזה. אתם יודעים למה אין תועלת? כי אם התכלית היא לאתר אנשים שמעלימים מס – במושב שלי עשו גדר סביב רבע מושב אז כל הגנבים הולכים לחלק שבו אין גדר.
אמר מר ארדיטי בעצמו שאנשים ילכו לגופים האחרים. אז אם אתם לא מטילים את חובת הדיווח על האחרים גם לא תשיגו תכלית, רק תסגרו לנו את העסק. גם סגרתם עסק, גם לא השגתם תכלית. אז מה הרווחתם. פגעתם בציבור של 2,100 עסקים של אלפי מפרנסים, בלקוחות שלהם? ישנם סניפים בדרום תל-אביב ובתחנה המרכזית הישנה לאנשים שאין להם גישה לבנקים.
רון דרור
¶
אני אצטט את חבר הכנסת רותם בעמוד 8 לפרוטוקול מיום 4.8.2010. הוא מסביר שם למה הוא לא רוצה שתהיה העברת מידע רק על משיכות תמימות.
אני מצטט מדבריו: "אם אין פרשה, אל תעבירי מידע. זה בדיוק העניין. אני הוצאתי מהבנק 100,000 שקלים במזומן. אני איש תמים, אף אחד לא חושד בי, אף אחד לא חוקר אותי".
דוד רותם הסביר למה לא צריך להיות מאגר של העברות של אנשים תמימים. אני אומר לך שיש הרבה מאוד אנשים, שעצם הרעיון שהם יהיו באיזה מאגר של רשות המיסים – הם קיבלו 60,000 שקלים מהדודה, הם לא רוצים שיעשו עליהם את המאגר הספציפי הזה ולכן הם ילכו למקום שאין בו מאגר.
שנית, יש הרבה מאוד אנשים. בניגוד לך שיש לך פנסיה מסודרת - - -
אורי מקלב
¶
אז שהרשות להלבנת הון תעביר למס הכנסה. מה הבעיה אם הכול בסדר? מה ההבדל? אתם עושים זילות בין כך ובין כך.
רון דרור
¶
כדי להפוך את החוק הזה ליותר מידתי יש לעשות אחד משניים. או שייקחו את כל נותני שירותי המטבע, אין מניעה לעשות זאת. אם אלה לא יהיו כל נותני שירותי המטבע, יקבעו שאת המידע יקבלו מכל מי שמדווח לאותו מאגר של רשות לאיסור הלבנת הון ולא יקימו לנו מאגר ייחודי משלנו ולא על בסיס אישי ומגזרי.
רון דרור
¶
יש שתי סיבות עיקריות. סיבה ראשונה היא שגם הרבה אנשים טובים ותמימים שיש להם פעולה כספית גדולה, יש להם איזה חשש תת הכרתי, לא מובן, הם לא רוצים להיות במאגר של רשות המיסים. בוודאי לא כאשר לפי התיקון הנוכחי, כדי לבדוק אותם לא צריך חשד, אפשר לבדוק כל אדם.
אלעזר שטרן
¶
הם אמרו לי שהם לא עובדים ושלא יתנו להם לצאת. אמרתי להם שאני אדאג שגם בתשעה באב יוכלו להיות. פתחתי להם את כל מה שהם רוצים לראות. לכן אני לא מבין מה יש לפחד. הם אמרו שעליתי במדגם. אמרתי: מאז שהשתחררתי אני מחכה לכם.
רון דרור
¶
התשובה השנייה: אם יש מאגר רק של אנשים שפונים לצ'יינג'ים ולא פונים לבנק הדואר, המחקר ייעשה רק על האנשים שיהיו במאגר הזה.
אלעזר שטרן
¶
שירצו.
הייתי אתמול בוועדת הכספים, אני מתנצל. אני, לפחות, שגוזר גזרות על הציבור, שמרים את היד על קצבאות הילדים, על העלאת מס ערך מוסף. אם מס הכנסה או רשות המיסים יגידו לי איך אני יכול בסוף לצמצם קצת, כמו שהייתי שם, אני חייל פה של הדברים האלה. מי שמפחד מזה, אני רוצה שיפחד.
רון דרור
¶
אתה לא חייל היום. אתה חבר כנסת, אתה מחוקק, אתה צריך לראות עוד היבטים. אתה לא יכול להיות יס מן של מס הכנסה.
שולי מועלם-רפאלי
¶
אני מרגישה שאתה מדבר ואתה לא מגיע. גם היועצת המשפטית ביקשה שתנסה למקד אותנו בנושא של חופש העיסוק, כי זה אחד הדברים הדרמטיים שרוב חברי הוועדה הזאת רואים. אני מנסה שתתקדם כדי שנוכל להפנות שאלות לגופים הממשלתיים, גם לחברינו סגן השר וגם לאנשים מרשות המיסים, את השאלה: האם נבדקו גם גופים שהם לא פרטיים.
רות קלדרון
¶
אני מבקשת להוסיף הערה. אתה מאיר את עינינו שכרגע זה רק למגזר מסוים. אני בטוחה שהחקיקה ואנשי מס הכנסה לאט לאט יגיעו לכל המגזרים וגם אל הבנקים.
עם כל הכבוד, העבודה שלנו היא בחקיקה. העבודה המקצועית היא להאיר את עינינו. יש לי הרגשה שיש הרבה מאוד מקומות מתים שהעין לא רואה, של אי דיווח מדויק על מס. אנחנו מוכרחים להתחיל באיזה מקום. לאט לאט, אני מבקשת שתסמוך עלינו כאזרח, שנגיע לכל המקומות. אי-אפשר ביום הראשון שריבונו של עולם ברא את השמים והארץ, הוא עדיין לא יכול היה לברוא את החיות.
זה גם לא מקום שמחוקק צריך לתת לך דיווח. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו. על התחום שלך, כמה שאתה יותר מדבר, אני יותר מבינה שיש לאנשים מה לדאוג. אם יש להם מה לדאוג, אז אולי שם טמון כסף שמן הדין צריך לממן את - - -
רון דרור
¶
לא נותנים לי לדבר. מצד אחד אומרים לי תדבר ומצד שני, שני חברי קואליציה מציגים לי שאלות שאני רוצה להשיב עליהם.
רות קלדרון
¶
אני בן אדם, עם כל הכבוד לך. אני שומעת אותך ואני שואלת אותך שאלות. לזכור ש-20 דקות לאדם אחד זה הרבה זמן.
רון דרור
¶
רבותיי. חברת הכנסת שולי מועלם ביקשה ממני להתמקד ואני אחבר את זה למה שאתם אמרתם ואני אדבר על חופש העיסוק.
מה זאת פגיעה בחופש עיסוק? כאשר אתה בצורה מאוד לא מדתית – נגיד שיש תכלית ראויה שהיא גביית מס. נעבור את המשוכה הזאת אבל השאלה האם זה נעשה באופן מדתי? אם זה לא מדתי וזה מקטין לך את העסקים, סוגר לך את העסק, עלול להקטין לך את העסקים, זאת פגיעה בחופש העיסוק.
מה שאת אומרת זה דבר מאוד נכון. יהודה שפר אמר אתמול בסוף הדיון שאנחנו בשלב הראשון. השלב הבא, סעיף 220 למס הכנסה, יחול גם בעבירת מקור וחוק איסור הלבנת הון. הבנקים יילחמו ויתנגדו לזה שלא יצטרכו לדווח על כל הנושאים האלה, אבל אנחנו נעביר גם את זה. יתקן אותי יהודה אם אני טועה.
אורי מקלב
¶
סליחה, כאן זה שונה. זה לא שהתחלנו עם הנש"מים ואנחנו נעבור לאט לאט. כאן הגופים האלה היו והוציאו אותם.
רון דרור
¶
אני רוצה להמשיך את הטיעון. חברת הכנסת קלדרון, אני מנסה לחבר את הפגיעה בחופש העיסוק לשאלה שלך. אם את מעבירה היום את החוק כמקשה אחת על כל נותני שירותי המטבע, את לא פוגעת בחופש העיסוק שלי.
סיגל קוגוט
¶
אז אתה תגיד שפוגעים אל מול אחרים. תמיד כשלא עושים רגולציה על כולם, אז פוגעים. כאן רצינו לאזן את זה עם זכות יסוד אחרת. אחת הזכויות, אם אתה מטפל בה, אתה קצת יותר פוגע בשנייה.
רון דרור
¶
יהודה שפר אמר ואני מצטט את מה שכתב לכם בזמנו צחי מימון: "צריך אחידות. זה לא הוגן שהמדינה ברגולציה תיתן לזה מול האחר. צריך לקבוע סטנדרט ולהחיל אותו על כולם". יהודה שפר אמר את זה. אני מצטט אותו: "אין שום הצדקה שאותה פעולה שמבוצעת במוסד פיננסי כזה או אחר, רמת הדיווח לגביה תהיה שונה". דהיינו, אם את היום מעבירה על אותו שירותי מטבע, את לא פוגעת בחופש העיסוק שלי. למה אתם לא שמים את הבנקים? למה אתם לא שמים את בנק הדואר? אז אל תעשו את זה בשלבים.
רות קלדרון
¶
אני לא חושבת שאפשר ביום הראשון של החקיקה לעבוד על כל התחום. אתה חושב שאם נעשה את זה על כל התחום אז אין פגיעה בחופש העיסוק.
רות קלדרון
¶
רק שנייה, אדוני. אתה חופשי להיבחר גם אתה לעבודה של מחוקק. כל עוד זאת עבודה שלנו, הבנו את הנקודה הזאת, ניקח את זה בחשבון. יש עורכי דין ויועץ משפטי שיבדקו אם המעשה הזה הוא לא חוקתי.
רון דרור
¶
אבל עורכי הדין בכנסת חושבים שיש בעיות של אפליה וחופש עיסוק. הם אומרים את זה כולם. גם חברי כנסת מדברים על זה, אבל הם לא מחליטים, אתם המחוקקים.
רות קלדרון
¶
אולי תיתן אפשרות לאנשי המשפט להשיב. אנחנו נבין, ואולי גם לך יהיה איזה חידוש ואופטימיות ואז אנחנו נוכל לחוקק בצורה - - -
רון דרור
¶
חברת הכנסת קלדרון, אני יודע שאני נאבק בבלתי נמנע כי יש משמעת קואליציונית וחבר הכנסת מיקי לוי, סגן שר האוצר, שאני מאוד מכבד אותו - - -
אלעזר שטרן
¶
אל תגיד לנו ככה, אל תגיד לנו ככה. אנחנו נגיד לך שאתה פה בגלל שאתה מרוויח כסף. אל תגיד לנו ככה. זה לא יפה, זה לא יפה.
אלעזר שטרן
¶
מה שאמרתי זאת לא אמת? אם אתה רוצה לומר את האמת, אז בוא נדבר. הוא אמר אמת, גם אני אמרתי אמת.
רון דרור
¶
אני רוצה, ברשותכם, להמשיך.
רבותיי, אני רוצה לשכנע. יש לי כאן קושי ואני אנסה לעבור אותו. יושב ראש הוועדה אומר שיש משמעת קואליציונית. אמרתי את זה בדיון הקודם. כשלאדם יש משמעת קואליציונית ואומרים לאדם: בוא תצביע לי ואני אצביע לך, על משהו שהוא לא בדמו, אני יכול להבין. אבל פה, בסופו של דבר, אתם הולכים לגדוע פרנסה של אנשים ואני עדיין חושב שאני יכול לשכנע.
רון דרור
¶
אומר עורך דין שפר, בציטוטים בעיתונות, שהוא מגדיר את הבעיה המרכזית ואני מצטט: "נכיון שיקים בכמויות עצומות שאנחנו רואים זאת תופעה ייחודית לישראל. זאת תופעה לא רצויה שמקשה על רשויות האכיפה. היא מתרחשת משום שדיני השטרות אצלנו אינם מוגבלים מספיק. ניכיון שיקים בצורה הנוכחית מעודד פשיעה והלבנת הון, זה מעודד שוק אשראי".
רבותיי, המטרה העיקרית של רשות המיסים ויהודה שפר אמר את זה, זאת מלחמה בניכיון השיקים. רוב הצ'ינג'ים לא עוסקים בניכיון שיקים.
רון דרור
¶
אני מצטט ממך.
בהמרת כסף, שרוב הצ'ינג'ים עוסקים בהם בלהחליף שקל לדולר ודולר לשקל, אי-אפשר להלבין כסף כי זה מראש במזומן. כל התיקים של החשבונות הפיקטיביים ולא עשו לכם חיתוך, זה 99% ניכיון שיקים. למה?
כמו שהורדתם חברות מסוימות כמו חברות הסליקה, תקבעו שעל ניכיון שיקים, לצורך העניין, יש חובת דיווח. אבל למה לשים את זה על ממירים? למה לשים את זה על העברות בינלאומיות?
רון דרור
¶
אגב, במיסוי יש דבר אחר. שאלו פה את רשויות המיסים: מה המטרה? למה אתם מקדמים את התכלית?
בהתחלה הם אמרו להיאבק בפשיעה. אז באו ואמרו להם: רבותיי, פה זה לא מאבק בפשיעה, זה לא חוק איסור הלבנת הון. הם אמרו: לא, לא, אתם צודקים. התכלית היא אזרחית. חזרנו לדיון אתמול, בא מיקי לוי ואומר שזה מאבק בפשיעה.
באים לכם אנשי רשות המיסים ואומרים זה לא אזרחי, זאת פשיעה. אתם יודעים מה האמת? האמת היא שבמס הכנסה האזרחי והפלילי הם שלובים, חד המה. האזרחי מעביר לפלילי והפלילי מעביר לאזרחי. לכן, גם כשאמרו לכם שזה רק מאבק בפשיעה, זה לא נכון וגם כשאמרו לכם שזה מאבק אזרחי, זה לא נכון.
לכן אני חוזר לפתרון מדתי. אם ניכיון השיקים הוא הבעיה וזה פיילוט – אמרה פה אתמול היועצת המשפטית שיש פה ניסוי. אמרו אחרים שיש פה פיילוט. אני אומר שאם עושים פיילוט על העסק שלי, אז תעשו אותו מדתי. אתם מחליטים להפוך אותי לקרבן לפיילוט? תתחילו עם ניכיון השיקים. אגב, גם אז יש לכם בעיה. מנכה השיקים הכי גדול במשק זה הבנקים. עדיין אתם הולכים על מנכי השיקים פה, כשהבנקים עושים 99% מניכיון השיקים בשוק.
רון דרור
¶
לא אעשה את זה, אמשיך קדימה.
יו"ר הוועדה פנה לסמנכ"ל רשות המיסים. אגב, מי שמוביל את כל החקיקה הזאת, בניגוד למצבים רגילים שמי שמתייצב פה זה משנים בכירים לחקיקה וייעוץ, מי מוביל פה את כל החקיקה, ובצדק? אנשי האכיפה. יהודה שפר הוא איש האכיפה הבכיר במדינה, המשנה הכלכלה לפרקליט המדינה באכיפה כלכלית. נמצא פה סמנכ"ל חקירות הבכיר של רשות המיסים.
תמיד אומרים שאנחנו מעדיפים אנשי אכיפה, שהם כמו סוסים דוהרים ולא סוסים עצלים שצריכים לזרז אותם. זה טוב שאנשי האכיפה שלנו להוטים. אבל את מחוקקת, חברת הכנסת קלדרון.
רון דרור
¶
אנשי האכיפה להוטים לתפוס משהו כי הם רצו לתפוס את כולם אבל אמרו: בואו לפחות נתפוס את הצ'ינג'ים. כך זה צייד באכיפה.
אבל אתם חברי כנסת, אתם צריכים לאזן.
רון דרור
¶
נותנים לך שורה של נתונים שגויים מרשות האכיפה. אומרים שאין רגולציה. אומר לכם מר ארדיטי שאין רגולציה של הנש"מים. זה לא נכון, יש רגולציה, היא בחקיקה, הזכירו את זה כבר אתמול.
כל מה שאני מבקש זה אחד משניים. ב-1984 הילד היה מדווח על הוריו.
רון דרור
¶
אני מגיע לשורה התחתונה, מה אני מבקש מכם?
רבותי, כיוון שזה נושא חוקתי ולא נושא טכני, אז להוציא אותו מהמסלול המזורז הזה שמונע מאנשים להשמיע את דברם, אפילו אני נקטע, ולהעביר את זה במסלול חקיקתי רגיל. חוק ההסדרים לא ייפגע.
לחילופין, אם אתם ממשיכים במסלול הזה, אז בואו תיתנו פתרון יותר מדתי. החוק הזה עבר שינויים. תוסיפו לו כמה שינויים מדתיים. לדוגמא: תשאירו רק ניכיון שיקים - - -
דנה אמיר
¶
אני מרשות המיסים.
אני רוצה להתחיל בכך שאומר שאכן התיקון הזה בא להילחם גם בתופעות של פשיעה בתחום המס, שהיא פשיעה לכל דבר ועניין, וגם בתופעות אזרחיות כמו העלמת מס אזרחית. הדבר אינו סותר אחד את השני, אנחנו מדברים על אותו עניין.
אין המדובר פה בעבירות הלבנת הון. חשוב מאוד לציין כיוון שדובר על-כך שיש בידי המדינה נתונים כאלה ואחרים. אלה נתונים שאינם נמצאים בידי רשות המיסים כיוון שאין העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המיסים באופן רגיל, כך שמקרים רבים של העלמות מס שגורמות לגירעון אדיר לקופת המדינה, כך על-פי הערכתנו, בכלל לא נופלים תחת הרד"ר של רשות המיסים. אנחנו לא מצליחים לחקור אותם ולבדוק אותם.
אמש דובר על הסכום של 7 מיליארד והיחסיות שלו לכלל הסכומים שעוברים או המחזור שעובר בצ'ינג'ים. אני חייבת שוב לומר, אנחנו מדברים פה על סכום שאותו גילינו כבר. גילינו בלי האמצעים האלה. שערו לעצמכם איזה סכום נוסף קיים חשש, חשד, מחשבה, שנמצא שם סכום שמועלם שבכלל אינו נמצא תחת הרד"ר, לכן אנחנו לא יכולים לכמת אותו ולהעריך אותו בשלב זה.
אני גם סבורה שלאור הנתונים שהוצגו כאן בוועדה, באשר למספר התיקים בהם מעורבים לקוחות צ'ינג'ים, באשר לפעילות הפלילית שנעשית באותם צ'ינג'ים. כאשר אני מתייחסת לפעילות פלילית, אני מתייחסת לפעילות פלילית בתחום המס ולא להלבנת הון, שכל פעם אני שומעת פה בלבול כזה או אחר.
עבריינות פלילית בתחום המס בהחלט לדעתי מצדיקה את - - -
דנה אמיר
¶
מתוך בדיקת התיקים וטיפול בתיקים אנחנו מזהים טיפולוגיה של עברייני מס שנוהגים להשתמש באותם צ'ינג'ים, פעמים רבות ללא ידיעת אותם צ'ינג'ים. אנחנו לא באים אליהם כרגע בטענות אבל בהחלט ישנה פעילות באותם צ'ינג'ים, בין אם פעילות המרה ובין אם פעילות של ניכיון שיקים ופעילות נוספת. ככל שהעבריינים הם יותר מתוחכמים כך גם הפעילות יותר מתוחכמת. הכסף הזה ב סוף לא מגיע אלינו, לא מגיע הבית.
לכן, אני חושבת שקיימת חשיבות וגם הצדקה בשלב זה להחיל את התיקון הזה על אותם הצ'ינג'ים. צריך לא לשכוח, אנחנו נעמוד באיזו בקרה מדובר. מדובר בהוראת שעה. הוועדה תבדוק מעת לעת כיצד הדברים מתפתחים.
שולי מועלם-רפאלי
¶
דנה, איך את עונה על בקשת המדתיות שנתבקשה פה?
את שמה לב שזה עולה פה בלי הפסקה וזה מחזיק מים.
דנה אמיר
¶
אני אומר קודם כל לגבי הבנקים. כל עוסק שנרשם אצל רשויות המס מחויב לתת את פרטי חשבון הבנק שלו. הדברים האלה חשופים בפנינו.
דנה אמיר
¶
אנחנו יכולים לבדוק אותם.
אני מדברת על סעיף 135 לפקודה, שגם מאפשר לערוך בדיקות כאלה ואחרות.
דנה אמיר
¶
העובדה הזאת, יחד עם העובדה שאנחנו באמת מזהים איזו התנהלות עבריינית על-ידי אנשים שמשתמשים בצ'ינג'ים, שני הדברים האלה גם יחד, ביחד עם הפיקוח של הוועדה שיהיה כל חצי שנה ויבדוק באמת האם נכון היה לתת את הוראת השעה הזאת? האם יש תוצרים להוראת השעה? יחד עם הנתונים שכל-כך הרבה לקוחות צ'ינג'ים מעורבים בעבריינות פלילית מיסויית, אני חושבת - - -
רות קלדרון
¶
אדוני היושב ראש, צ'ינג' זאת לא מילה בעברית. קוראים לזה חלפן כספים. כל עבודה מכבדת את בעליה אבל זה מעניין שהעברית שלנו החליפה גם בנק וגם חלפן כספים למילים אחרות.
עדי קול
¶
אני רוצה לשאול לגבי פרק הזמן. אתם ביקשתם 3 שנים. נפגשנו עם רשות המיסים בעבר והם אמרו שלוקח זמן לעשות את הבדיקות. מצד שני, הפיקוח יהיה כל חצי שנה. תוך כמה זמן אתם מעריכים שתוכלו לדעת האם החוק הזה יעיל?
אם נראה תוך חצי שנה שלא תפסתם אף עבריין ולא הוגש אף כתב אישום, האם תהיו מוכנים לקצר את המועד?
עדי קול
¶
אני מסכימה איתך ולכן לדעתי גם 3 שנים לא בהכרח יספיקו. לכן אני תוהה למה אנחנו עושים את זה בצורה כזאת. אני רוצה לדעת למה זה ל-3 שנים והאם הם חושבים שבתוך 3 שנים הם יוכלו לדעת אם החוק יעיל?
רון דרור
¶
אגב, אתם גם יכולים לבקש שכל אחד ידווח עם איזה נותן שירות הוא עובד. אין עם זה בעיה, פתרתם את הבעיה בצורה מדתית יותר. אני אומר את זה למס הכנסה.
לילך וגנר
¶
אני ממשרד המשפטים.
רציתי להשיב על הנושאים הקשורים להלבנת הון כי לא כל חברי הכנסת היו בכל הדיונים שהיו לנו בנושא הלבנת הון.
אכן יש דיווחים של סקטורים פיננסיים שונים, לפי חוק איסור הלבנת הון, למאגר מידע. אלה דיווחים שאנחנו רואים אותם ברגישות רבה מאוד, כי מדובר בדיווחים על פעולות של תמימים. לכן יצרו בחוק מאגר מידע שנמצא בתוך הרשות לאיסור הלבנת הון, שהוא מאגר סגור. יש גישה למורשים שונים בלבד. כרגע מדובר בהעברת מידע למשטרה, לשב"כ ולגופי ביטחון נוספים. זה מאגר מאוד רגיש בגלל כמות המידע שמוזרמת אליו ומכיוון שמדובר במידע שפוגע מאוד בפרטיות של הלקוחות.
אנחנו כמשרד המשפטים סירבנו שיעשה שימוש במידע במאגר הזה לצורך גביית מס. זאת העמדה שלנו ואנחנו גם הצגנו אותה בפני הייעוץ המשפטי של הוועדה. אנחנו לא רוצים לפתוח את הפתח. המחוקק החליט שמדובר במידע שישמש להלבנת הון בלבד.
כאשר ייקבעו עבירות מקור נוספות, אם הוועדה תחליט, אנחנו נדבר על זה. כרגע אנחנו במצב שמדובר בהלבנת הון כתוצאה מעבירות מקור מסוימות שמנויות בחוק. אנחנו לא מוכנים לפתוח את המאגר הזה, כדי שהמידע ישמש לגביית מס. הוא לא משמש לחקירת עבירות המקור עצמן, כלומר, עבירת שוחד, עבירת רצח. מידע במאגר הזה לא משמש לחקירה שלהם בפני אלא להלבנת הון וגלגול כספים כתוצאה מהם. לכן זה מאגר רגיש. אנחנו בהחלט מנסים להגן על גבולותיו ועל השימוש שייעשה מהמידע ממנו.
אנחנו חשבנו שההסדר שמוצג כאן, הוא הסדר הרבה יותר מדתי מאשר לאפשר לרשות המיסים לעשות שימוש במאגר הזה שמגיע מכל הגופים הפיננסים לצורך גביית מס אזרחית ולצורך שימוש.
לילך וגנר
¶
אני רוצה להסביר. כולם פה דיברו על רגולציה. זה נכון שכל המגזרים האלה כפופים לחוק איסור הלבנת הון, לצווים, לחובות של הכרת הלקוח, של שמירת מסמכים, של זיהוי ושל דיווח על עסקאות חשודות – זה נכון. אני לא קוראת לזה רגולציה. המגזר הבנקאי כפוף לרגולציה הרבה הרבה יותר הדוקה כתוצאה מחקיקה ייעודית למגזר הזה.
לילך וגנר
¶
כך גם שוק הביטוח, כך גם גורמים מוסדיים, כך גם חברי בורסה ומנהלי תיקים, שהרשות לניירות ערך מפקחת עליהם.
לעומת זאת, המעין רגולציה היחידה שקיימת למגזר נותני שירותי המטבע זה הסעיפים שמופיעים בחוק איסור הלבנת הון, שהם בקונסטלציה של הלבנת הון ונועדו לצרכים של הלבנת הון.
אני לא קוראת לזה רגולציה. המגזר הזה לא כפוף לרגולציה. לא צריך רישיון כדי להיות נותן שירותי מטבע.
היו"ר דוד רותם
¶
אל תדאג, כאשר הם יוכלו להפוך עוד עבירות לעבירות מקור, הם לא יבואו אלינו, הם ילכו לוועדת כספים.
משה מזרחי
¶
לא, היא מדברת על רגולציה שיש במקומות אחרים ושהם נעדרי רגולציה תואמת. למה לא ללכת ולעשות רגולציה תואמת לנישה הזאת, שאת מתנגדת לה באופן כל-כך נחרץ, לפתוח את המאגר לעבירות מס אזרחיות. תסבירי.
לילך וגנר
¶
אני מסכימה עם חבר ה כנסת מזרחי שהדרך הנכונה זה לעשות רגולציה של המגזר הזה שסובל כרגע מתת רגולציה. אבל, מאחר שבמגזר הזה אותר על-ידי רשות המיסים והם שכנעו אותנו שאותר בו מצב של אי גביית מס ב צורה קיצונית, אנחנו חושבים שכרגע הפתרון – נכון, פיתרון העומק של רגולציה הוא פיתרון נכון, אבל כרגע, הפלסתר, מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו, זה לאפשר, בגלל התת רגולציה, המעורבות של גורמי פשיעה. אוסף הנתונים שהובאו בפנינו כדי לשכנע אותנו שיש ייחודיות במגזר הזה, שמצדיקה טיפול ספציפי כלפיו, אנחנו שוכנענו שכרגע ההסדר הזה, שיוצר מאגר מידע סגור לרשות המיסים לדיווחים מסוימים, הוא ההסדר המדתי יותר.
משה מזרחי
¶
אך תפחידו אותנו. זה לא מתחבר ארגוני פשיעה לסוגיה הזאת שעולה פה. הם באו רעננים וצעירים לדיון הזה. שואלים שאלות ענייניות כאילו מתחילים מחדש.
משה מזרחי
¶
הם זורקים לכם פשיעה מאורגנת ואתם מקבלים פחד, הולכים על זה. זה לא קשור, אני רוצה שתעשו אבחנה.
רון דרור
¶
לא נכון. מה שאתה אומר זה מחוסר ידיעה. כל החומר של הצ'ינג'ים נשמר ברשות חוק איסור הלבנת הון.
מרב מיכאלי
¶
אדוני סגן שר האוצר, אם מה שאתה צריך זה רישום 7 שנים לאחור, אז אדרבא, תיכנס לרגולציה שלהם ותדרוש מהם 7 שנים אחורה.
משה מזרחי
¶
נעשו ניסיונות ויש הצעה להדק את הרגולציה הזאת שאת מדברת עליה, באיזה תיקוני חקיקה מחמירים לגבי הדיווחים שהם צריכים להעביר, בדיקת זהות.
בהקשר הזה של חולשת הרגלוציה מול החלפנים, יש תיקון שהולך להיעשות עכשיו, שמהדק את הפיקוח ומוריד את רמת הדיווח, אני חושב שהיא בלי פרופורציה - - -
משה מזרחי
¶
לא, זה מי שמקיים רגולציה מאוד הדוקה, בדיוק במובן הזה שהיא מדברת עליו. אני לא בטוח שהרשם הזה - - -
משה מזרחי
¶
גברתי, האם התיקון הזה, כאשר את ברמה העקרונית אומרת ומודה שהמאגר שלכם, את מתנגדת בכל תוקף שהוא ישמש למטרות שלשמן הוא לא נועד.
משה מזרחי
¶
במקור הוא לא נועד לזה.
אולי פה לא מבינים וצריך לעשות הפרדה בין הסוגיות של איסור הלבנת הון, שזאת מערכת אחרת.
משה מזרחי
¶
אני אומר את זה שוב. איסור הלבנת הון שמפקחת על התנועות האלה החשודות ממילא, שהם נמצאים תחתם ומהדקים את זה עוד יותר עליהם – הכול הלבנת הון. לעומת זה שעכשיו רשות המיסים, שאני מבין אותה, אני גם רוצה שהם יסחטו את הלימון עד הסוף, אבל הם הולכים למקום נוח ועושים שימוש בכלי שהוא מאוד דרסטי ומכניסים אותו דרך החלון האחורה של הצ'ינג'ים.
יש נישה קטנה. אני בכוונה מזכיר את זה שוב כי אתמול דיברתי על זה. זאת נישה קטנה שמכסה צנרת מאוד קטנה של פיננסים. זאת נישה קטנה שעליה מחילים כללים שלא מעזים להחיל במקום אחר. המשמעות היא שהמקום כולל 2,100 גורמים רשומים ומפוקחים. שמעתי נתון מגורמים פורמאליים שיש עוד 3,000 כאלה לא מפוקחים, לא רשומים ופועלים בשוק. הם לא מטופלים. יש לנו נתונים שהם נתנו, בעקבות בקשתו של יו"ר הוועדה. הוא ביקש שיראו לנו. הראו לו שמתוך 300 נש"מים שטופלו, שזה 2,400 תיקי חקירה - - -
משה מזרחי
¶
כמה בלתי מפוקחים יש, ששם זורם ההון השחור שאין עליו לא רגולציה ולא בטיח? בודדים.
אמרתי אתמול שאני איתם. דרך אגב, הם מוסמכים, וכך הם עושים את החקירות על ה-300, הם מוסמכים בדיוק כמו ללכת לבנק. הם יכולים ללכת לצ'ינג', לבדוק, לחפש, ולעשות עבודה כמו שרשות אכיפה אמורה לעשות בסמכויותיה הרגילות. אבל הם אומרים: קשה לנו, אין לנו כוח אדם, אז במקום שאנחנו נלך לשם, אנחנו נבקש שזה יבוא אלינו. במכאניקה הזאת, שהדיווחים האלה שנועדו לאיסור הלבנת הון בלבד, ישמשו לצורך אזרחי לגמרי. משרד המשפטים התנגד לכך בכל מאודו בזמנו, לעניין של עירוב התחומים האלה.
אני אומר שמשרד האוצר, במקום הדרך הקלה והמאוד נוחה – אגב, גם אני במקומם הייתי מקש את זה, אני מודה.
שהאוצר ייתן להם 1,000 תקנים. אני בטוח שאם תשאל את מר ארדיטי, מה הוא מעדיף, תקני כוח אדם שיטפלו ב-3,000 הבלתי מורשים ובערימות ההון השחור במתגוללות בכל מיני מקומות או התיקון הקטן הזה שיחסל את ענף הצ'ינג'ים המפוקח הפורמאלי, שהולך להיכנס תחת רגולציה דרקונית ורוצים לתקוע לו את העז הזה כפיילוט.
חיים כץ
¶
קודם כל, כך נעשית חקיקה. שנית, הוא צודק. אני 14 שנה בכנסת וזאת הפעם הראשונה שאני בא להצביע בלי שאני אהיה בדיון. יריב לוין אמר לי: אתה אומר לי, ההצבעה תידחה בשעה ובמקום ללכת לישון אני אצטרך לבוא אחרי שהיה פה עד הבוקר.
רון דרור
¶
גם יריב, שאני מאוד מכבד אותו אישית, לא היה בדיונים. אני כאזרח חשבתי שאם אני טוען פה, לפחות שישמעו. את יריב אני מאוד מכבד, אני מכיר אותו, הוא גם לא היה בדיונים.
אורי מקלב
¶
אני לעצמי עשיתי ספירת מלאי מכל מה שנאמר בדיונים הארוכים שהיו בחוק הזה. אם סיכמתי לעצמי את ספירת המלאי, אני רואה שיש כאן פגיעה בחופש העיסוק. אני מבין שזה עוד יכול להתברר בבית המשפט אבל לגופם של דברים אני חושב שכשאנחנו באים לעשות חקיקה, אנחנו לא יכולים להתעלם מהדבר הזה.
לא יכול להיות רק המייצג של הנש"מים מביע את זה ואנחנו שומעים את תשובת הממשלה ואת שיקול הדעת שלנו אנחנו מנטרלים מכל העניין. אנחנו גם לא שמענו את חוות הדעת המשפטית של הוועדה, מה דעתה בעניין הזה. אני חושב שבין השורות שמענו את חוות דעתה של היועצת המשפטית של הוועדה עצמה. אני אמעיט אם אני אגיד שיש חוסר שביעות רצון מהנושא הזה.
חברי וחברותיי חברי הכנסת התמקדו בנושא של זכויות האדם, שזה עוד שלב אחד בזה שאנחנו נכנסים לתוך הכיס של אנשים ולתוך הפעילות שלהם ולהתנהלות שלהם. אנחנו מעבירים לעוד גופים פעולות שברובן נעשות באופן כשר, נכון ולגיטימי.
אורי מקלב
¶
עוד לא הגענו להסתייגות. אתה יודע שהיתה לי רשות דיבור עוד לפני שלקואליציה היה רוב.
אני אמשיך, אתה יודע שאני לא עושה כאן פיליבסטר.
הגיעו לכאן הנש"מים. מדובר על אלפים שטוענים שהם ייפגעו מאוד מבחינת הפעילות שלהם במקום עיסוק, במקום עבודה, במקום של פרנסה. אין ספק שהנושא הזה יפגע באופן אמיתי בכל הנש"מים ולא רק באלה שחייבים דיווח בעסקאות של מעל 50,000 שקלים. גם בעסקאות שהן פחות מ-50,000 שקלים, אנשים ימנעו מלהיכנס. אנשים מבוגרים, אנשים שהם לא לווייתנים בשוק ההון - - -
אורי מקלב
¶
זאת דעתך, אתה עורך-דין.
לי יש את המפגש עם האזרחים. ברגע שהם יודעים שיש דיווחים למס הכנסה הם ימנעו בכל דרך היא מלהיכנס.
אל תדביקו עלינו כאילו יש כאלה שכאן מנסים לכסות על כאלה שיש להם מה להסתיר. אנחנו מעודדים אתם להגיע בדרכים שאתם צריכים להגיע, בכוח אדם שיש לכם, כדי להגיע לאלה שהם באמת עבריינים. להגיע לאותם האחוזים, לאותם 7 מיליארד מתוך ה-300 מיליארד שאותם מלבינים. תגיעו אליהם בדרך שצריך להגיע. צריך להגיע לעבריינים אבל לא בדרך המלך, שכל אחד שעושה פעילות לגיטימית אנחנו יודעים שהוא בחזקת חשוד.
אנחנו גם חושבים שהשרות הזה הוא שרות טוב לתיירים ולאזרחים. אנשים לא צריכים לעמוד בדואר. אנחנו יודעים מה זאת פעילות רגילה. אנשים נמנעים מלהגיע לדואר בגלל התורים הארוכים ובגלל השרות הלקוי.
התוצאה של החוק הזה יביא לדבר אחד – שגשוג חוזר של השוק השחור.
אורי מקלב
¶
אני מעדיף היום שהמידע יהיה בידי הרשות להלבנת הון, גם אם זה לא בתחום הפלילי אלא בתחום האזרחי, בגלל המנגנונים שהוועדה גרמה לכך, שיש בתוך הרשות להלבנת הון כדי שהמידע הזה לא יזלוג מאשר המידע הזה יעבור למס הכנסה.
אני ניהלתי פה ישיבות בכנסת. השתתפתי בישיבות בכנסת וראיתי את ההתנהלות של אזרחים מול מס הכנסה. זה עדיין קיים. אנחנו יודעים מה זה שכר עידוד שיש במס הכנסה. כולנו יודעים מה זה המפגש שיש לאזרחים כאלה ואחרים, עצמאים ולא עצמאים עם מס הכנסה. אזרחים שהם ישרי דרך, איזה שומות הטילו עליהם. משומות של 600,000 שקלים יצאו בסוף עם 30,000 שקלים. איזה מפגשים ואיזה משא ומתן? איזה כוח סמכות יש לאותו פקיד שומה, שומה לפי שפיטה. פקיד נותן שומה לפי התרשמות. תארו לכם שהיום יש לו את המידע הזה. הוא בא לאזרח והוא אומר: היו לך 50,000 שקלים, מאיפה זה הגיע? לכן אני קובע שכל מה שדיווחת הוא לא נכון ואני קובע לך שהשומה שלך היא 800,000 שקלים.
הגיעו לכאן כאלה שעבדו כפקידי שומה במס הכנסה והתפטרו מהעבודה הזאת כי הם אמרו שהם לא יכולים לעשות את העוול לאזרחים. איך נתנו שומות לאנשים העיקר שנתפטר מהם. איך אדם קיבל התקף לב. מתוך בית החולים הוא קורא למנהל החשבונות שלו: קח 300,000 ותסגור את זה כי בגלל זה הוא קיבל התקף.
אנחנו נותנים כעת למס הכנסה בדיווח הזה, עוד כלי שהם ישתמשו בזה לרעה. לכן אני אומר שאם אתם רוצים לתפוס את הגנבים, תעשו את זה דרך הרשות להלבנת הון גם בנושא האזרחי.
אורי מקלב
¶
זה לא יותר גרוע. מה שיצרת פה, אני מכיר ומעריך את זה, אבל זה לא מה שיש ברשות להלבנת הון. אני מכיר את ההתמודדות, הרי אני יושב בוועדה ואני רואה את הבקשה שלהם להרחיב את המידע שניתן ואת המנגנונים. אני רואה את הקושי שיש לגופים באמת חשובים למדינה, כמו השב"כ, שהם לא מקבלים את זה כל-כך בקלות וזה יהיה בתוך מס הכנסה.
ההסתייגות שלי היא שאני מבקש לבטל 3 סעיפים.
דנה אמיר
¶
דיברנו על זה אתמול. לא כל סכום של 50,000 שקלים שמדווח לאותו מאגר על-פי התיקון הוא נשוא חקירה ולא כל אדם שמבצע פעולה ב-50,000 שקלים הוא חשוד.
אורי מקלב
¶
אנחנו יודעים מה הכוונה שלכם. היום את מדברת על משהו שהיועץ המשפטי דרש את זה. את אומרת: יצרנו מנגנונים?
דנה אמיר
¶
ראשית, המנגנונים גם היום עדיין לא מגובשים לחלוטין אבל הרעיון מאחרי המנגנונים היה גם קודם וקיים גם עכשיו, בוודאי, והוא שהדיווח שנכנס לתוך המאגר הוא אכן 50,000 שקלים, אבל ביציאה מהמאגר, מעבר לכך שהסכום הוא גבוה בהרבה, אותו סכום מוצלב מול מידע אחר ומשתמשים בתסמינים שונים כדי באמת לאתר את אותן חשדות. לא כל אדם שמבצע פעולה בכסף אצל אותם חלפנים, אוטומטית נראית חשודה בעיני רשות המיסים.
מרב מיכאלי
¶
מכיוון שיש פה חברות וחברים חדשים אז צריך שוב להגיד שבעיה היא לא שאנחנו לא רוצות לאסוף הון שחור, חבריי חברי הכנסת קלדרון ושטרן. ההיפך הוא הנכון, חלקנו שהיו פה רוב חייהם עצמאיות ועצמאיים יודעות מה המשמעות של חשיפה לרשות המיסים. זה פיקניק מפוקפק ביותר, לא דבר של מה בכך. אנחנו ממש בעד שמי שלא משלמת ומשלם מס, ישלם מס בשביל שאנחנו נשלם פחות. כך ראוי וכך צריך. יהיו יותר משאבים, וכל הדברים הנהדרים שהממשלה הזאת ובוודאי גם מי שלא נמנות על הממשלה הזאת רוצות לעשות אותם.
באמת, אי-אפשר להכביר או להפריז בחשיבות הגבייה של מס ממה שלא משלמים אותו. לא משלמים אותו כדין, לא משלמים אותו בכלל, לא חשוב.
מרב מיכאלי
¶
כמו שאמרתי, לצערי 99% מהנכסים בעולם בידי גברים, בישראל זה לא אחרת.
בהינתן הדבר הזה, אנחנו נשמח לתת כלים שרלוונטיים בשביל באמת להגביר את האכיפה והגבייה. חוששני שזה לא המקרה שמונח בפנינו. הטקסט שאמרת קודם, שאין דרך לשער את כמות ההון השחור וזה נכון, אין דרך לשער. מה שברור הוא, שמחפשים רק איפה שרשום. זה דבר שהתמודדנו איתו גם בוועדת הכספים מול רשות המיסים.
בגדול, אם נחלק את המס שנגבה לשלושה חלקים אז יש את החלק שנגבה. סך-הכול זה בסדר גמור, אלה שרשומים ורשומות מדווחים. העסקים הקטנים והבינוניים הממוצעים שמדווחים ואיתם מנהלים משא ומתן כזה או אחר, דיווחו כך או אחרת, שילמו כך אחוז מס וכך אחוז קנס. זה המיינסטרים, זה מה שמכונה בפוליטיקה דרך המלך. עליהם יש פנסים מוטלים מכל הסוגים ומכל המינים, רגולציות מכל המינים וכך ראוי שיהיה וטוב שכך.
המערכת הזאת, כולנו רוצות לקוות, עובדת על הצד הטוב ביותר.
עכשיו יש משני הצדדים שלה. מצד אחד שלה יש את החברות הגדולות, שהן רשמיות והן כאילו, על פניו, עובדות בצורה תקינה ביותר לפי כל החוקים ויש להם המון כסף ומשאבים. יש להם גם חוקים שעובדים לטובתם ומאפשרים להם לא לשלם מיסים.
מרב מיכאלי
¶
בהחלט. אז הם מעלימים מיסים. הדרך שהחברות האלה מעלימות מיסים היא בדרך הרבה יותר משוכללת. אגב, חלקה דרך הבנקים , בכל מיני רישומים משוכללים בכל מיני חברות שרשומות. האמינו לי, קטונתי מלהבין את הטכניקות עצמן אבל העובדה היא ידועה. אני לא מגלה איזה משהו חדש וסודי שיש עליו אפילו ויכוח. מן הידועות הוא, שהחברות האלה, שעומדים לרשותן צבאות של עורכי דין ורואי חשבון מנצלים את המשאבים האלה שעומדים לרשותם. מבחינתם, כל הכבדה של רגולציה או כל הכבדה של החקיקה, משמעותה מקסימום עוד חצי מיליון שקלים שכר טרחה לעורכי דין, עוד 50 עמודים בדוח השנתי וכסף לאוצר המדינה או למס הכנסה, הרוב המכריע של המקרים לא ייכנס מזה.
צריך גם להגיד שרשויות המס לא מתמודדות עם החברות הגדולות האלה. דיברנו אתמול על גוגל ופייסבוק, דיברנו על סיפור הרווחים הכלואים. העברנו פה חוק, אבל בגדול היה בתחום אחריותה וסמכותה של רשות המיסים ואפשר היה לא להגיע למצב של הרווחים הכלואים מלכתחילה. רשות המיסים היא זאת שבחרה בפרשנות שאפשרה לחברות האלה לשמור אותם.
היו"ר דוד רותם
¶
אנחנו לא מדברים עכשיו על הרווחים הכלואים. אם את רוצה לתת לנו דיון בחוק אחר, אנחנו נתעסק בזה.
מרב מיכאלי
¶
לצורך העניין, אני אקרא לו צד ימין של המיינסטרים המדווח. יש את צד שמאל של המיינסטרים המדווח, וזה הצד שלא מדווח בכלל. זה ההון הבאמת שחור. החל משרברבים שלא עובדים עם חשבוניות, דרך נש"מים לא רשומים, לא מדווחים, לא בעלי רישיון ולא כפופים לרגולציה.
צריך להבין שכל התיקונים "הנהדרים", שאינם נהדרים ולפי דעתי הם מסוכנים וחמורים, בכל מקרה הם לא יחולו על אלה שאינם רשומים משום שהם מלכתחילה לא מדווחים, לא נרשמים, לא מבקשים רישיון, לא מדווחים לרשות להלבנת הון ולא ידווח גם למס הכנסה.
מרב מיכאלי
¶
לעומת זאת, מה שאנחנו כן עושות פה זה תקדים חמור מאוד שבו אנחנו נדווח ונעשה מאגר של ספר שחור של אינפורמציה על אזרחיות ואזרחים, רק משום שהם ביצעו פעולה כספית. אמנם מעל 50,000 שקלים אבל זה מדרון חלקלק, שאם פותחים אותו, אין לשער לאן הוא יגיע.
מדינת ישראל, בשבתה כמדינה דמוקרטית – זאת בהתייחס לדיון שהיה פה במשך כל אתמול וכמה הדמוקרטיה שלה מאוימת או לא, לא יכולה להרשות לעצמה לנהל ספר שחור על אזרחיות ואזרחים אך ורק משום שהם ביצעו פעולה כספית.
מרב מיכאלי
¶
לכן אנחנו מבקשות ומבקשים שוב למחוק את הסעיף הזה מחוק ההסדרים כי כאמור לא ראוי שיהיה בספר החוקים שלנו.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו כאן בוועדת החוקה וההיבט שאני רוצה להסתייג על החוק בא מהכיוון של זכויות אדם וזכויות של פרטיות. אט אט אנחנו הופכים לחברה שמאבדת כל קורטוב של פרטיות. כמעט כל פעולה שהאזרחים נוקטים בה, הם לא יכולים לזכות ולו במינימום של פרטיות. כל פעם פעם זה מסיבה אחרת. פעם זה בגלל ביטחון ואז אתה בעצם צפוי לכך שיעקבו אחריך בכל הפעולות שלך, גם בטלפון, גם באימייל ובכל הדרכים ובכל המעשים והפעולות שאתה נוקט.
כאן זה בפעולות המוניטאריות שאנשים עושים. כאן לא מדובר בסכומים שהם סכומים של טריליונים ושל מיליארדים. כאן מדובר על כמה עשרות אלפי שקלים, זה סכומים קטנים. למה צריך לעקוב? למה צריך להכניס פעולות כל-כך פשוטות לספר ולמאגר מידע? מה זה? למה? מה אני עשיתי? אם אני הולך לעשות פעולה כזאת, למה צריך לרשום אותי במאגר מידע?
אני אומר לך, אדוני היושב ראש, מי שחושב שהאמונים על מאגרי המידע האלה הם אנשים אובייקטיבים, אני לא רוצה לפגוע בכולם אבל חלק ניכר מהם הם עושים כסף. הם מספסרים במידע שנאגר אצלכם. אנחנו ראינו בתקופה האחרונה שאפילו אנשי חוק שאמונים על מידע במאגרי מידע, הם מספסרים, הם עושים ביזנס, הם עושים עסקים עם המידע הזה.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך. אני חושש לא רק מהמידע הזה. כל פיסת מידע היא כשלעצמה מסכנת את הפרטיות שלי, אבל תחשוב על-כך שזה לא הגוף היחיד שאוסף עלי מידע אלא שיש מספר גופים שאוספים מידע. אם אתה מחבר את המידע הזה, אז עדיף לנו כולנו שאנחנו נגור בבתים של זכוכית. כל הפעולות שלנו הן שקופות ואנחנו גרים בבתים של זכוכית.
חנא סוייד
¶
רגע, לזה אני מגיע. זאת טענה שטותית. מה זה אם אין לך מה להסתיר אין לך מה לפחד? אז בואו נתפשט כולנו, אין לנו מה להסתיר. זה היגיון? זה היגיון של פשיזם, שבעצם אתה צריך להיות האח הגדול שקוף לחלוטין.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב ראש, אנחנו בוועדת חוקה חוק ומשפט. בעצם אנחנו מגנים על מה שנשאר מהפרטיות של האנשים ושל האוכלוסייה.
חנא סוייד
¶
אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו במדרון חלקלק. אנחנו אט אט גורמים לכך שכל האזרחים במדינת ישראל יאבדו את הפרטיות שלהם. אנחנו מוסרים פיסות מידע שאפשר לחבר אותן ובעצם לפגוע בפרטיות, בעצמאות, באוטונומיה. בסופו של דבר אנחנו בישראל התרגלנו למצב שהכול גלוי ובגלל שיקולי ביטחון אין לך שום פרטיות. אני מוחה נגד העניין הזה. אנחנו לא יכולים להתיר לעצמנו להגיע למצב שבו בחברה שלנו הכול גלוי בטענה שאם אין לך מה להסתיר, אז בעצם אין לך מה לדאוג. יש לי מה להסתיר ולאו דווקא בגלל סיבות רעות, אלא בגלל אוטונומיה, בגלל שזאת המהות שלי.
לכן אני חושב שכל העניין של האגירה של המידע במאגר מידע, "מידע המפורט בדוח לפי סעיף קטן א', יאגר במאגר מידע". אני לא רוצה את מאגר המידע הזה. למה? למה שיהיה לי מאגר מידע.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותיי, רביזיה תהיה בדיוק בעוד חצי שעה ב-10:50.
מי בעד ההסתייגויות?
הצבעה
בעד – 6
נגד – 7
אורי מקלב
¶
אדוני היושב ראש. התחבטתי אתמול אם לטעון אבל לאחר הדיון היום התחזקתי בטענה של נושא חדש. לדעתי, נושא חדש זה לא אומר דווקא שהשינוי צריך להיות שהוא תוספת לחוק מהבחינה הזאת שהוא מוסיף על מה שנכתב בחוק והוא רוצה עכשיו להרחיב אותו. גם צמצום של חוק וגם משמעות שהחוק חל לא על סכומים שהיו במקור בחוק, אלא במקום סכומים של 50,000 שקלים אתם העליתם את הסכום ל-500,000 שקלים שלגביהם המידע הזה יכול להיבדק. יש גם את הנושא של שינוי בהשמדת המידע, שאני חושב שאלו שינויים מבורכים שעשיתם. זה יכול להיות לטובת הנש"מים והתהליך אבל ב כל מקרה, במהותו זה נושא חדש. נושא חדש צריך להכריע האם הוא יכול להיות בחוק הזה או לא, או שצריך להצביע עליו מתחילתו בקריאה ראשונה.
סיגל קוגוט
¶
יש כאן משהו משפטי ומשהו תקנוני. מבחינה משפטית זה לא נושא חדש כי התכלית של נושא חדש היא לא לדלג על קריאה ראשונה. כל דבר שמתקנים במהלך דיוני הוועדה והוא משביח את החוק והוא לא בגדר משהו שיכול להיחשב כדילוג על הדיון הציבורי של הקריאה הראשונה, אינו נושא חדש. כאן זה ברור לחלוטין.
מצד שני, תקנון הכנסת קובע, שאין לי כל-כך הרבה סמכות בטענה הזאת וזה צריך ללכת לוועדת הכנסת.
סיגל קוגוט
¶
אנחנו הערנו לכם את זה כשתיקנתם את התקנון, שזה עניין משפטי ובכל זאת אתם אוהבים שאנחנו רק ממליצים ולא מחליטים. ברור לי לחלוטין שזה לא נושא חדש.
יחד עם זאת, תקנון הכנסת קובע שכשעולה טענת נושא חדש, הטענה הזאת מוכרעת רק בוועדת הכנסת, אלא אם כן נמשכת הטענה.
מרב מיכאלי
¶
למיטב הבנתי, הפרשנות של בג"צ, שהחלטת ועדת הכנסת בנושא חדש היא החלטה פוליטית, למרות שהסוגיה כביכול היא סוגיה משפטית. יש לגיטימיות לכך - - -
סיגל קוגוט
¶
זה תלוי. אם ועדת הכנסת תחליט שמשהו הוא לא נושא חדש ובמהותו הוא כן נושא חדש ובעצם כן מדלגים על קריאה ראשונה, אני לא חושבת שהחלטתה תעמוד.
מצד שני, כאן אנחנו במקרה ההפוך. לפעמים ועדת הכנסת יכולה להחליט שהיא לא רוצה לכלול נושא מסוים והיא יכולה לעשות.
דורית ואג
¶
אני אבטל את הרביזיה כי אתה לא יכול להמשיך עד שוועדת הכנסת קובעת. הרביזיה לא תהיה ב-10:50.
היו"ר דוד רותם
¶
רבותיי, אנחנו נעביר את ההחלטה לוועדת הכנסת. אנחנו נדאג שוועדת הכנסת תכונס עוד היום. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>