PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/07/2013

רץהכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 81>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ז באב התשע"ג (24 ביולי 2013), שעה 8:00

<הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (סיוע לרשות מקומיות בשעת חירום) (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
רינה פרנקל

זבולון קלפה

יפעת קריב

מרדכי יוגב

>
נתן בביוף - סגן יועמ"ש לשכה משפטית, משרד הפנים

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי

יעקב נקש - ראש חטיבת תכנון, המשרד להגנת העורף

גלעד קרן

יפה שפירא

אתי אפלבוים
<הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (סיוע לרשויות מקומיות בשעת חירום) (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012>

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (סיוע לרשויות מקומיות בשעת חירום)(תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012.

על-פי החוק, רשות מקומית יכולה לפעול רק בתחומה. כאשר היא רוצה להעביר סיוע לרשות אחרת היא לא יכולה לעשות זאת מבחינה חוקית.

בשעת חירום, למרות שאין לזה אישור חוקי, הרבה מאוד רשויות מסייעות לרשויות שנמצאות תחת איומי טילים. הם מסייעים בכל מיני תחומים. אנחנו רוצים לעגן את זה בחקיקה ובעצם לאפשר בחקיקה לרשות מקומית לסייע לרשות מקומית אחרת בשעת חירום.

כמובן שהחקיקה שהבאתם לכאן נתנה אחריות בלעדית לשר הפנים ואני התנגדתי לזה. לכן הוספתי שזה יהיה בהתייעצות. בגלל שזה בעת חרום זה יהיה בהתייעצות עם יו"ר ועדת הפנים לפני ההחלטה איזה ערים מעבירות סיוע ואיזה סוג של סיוע. לאחר מכן זה יעבור לדיווח של ועדת הפנים. זה די דומה למה שקורה עם גיוס מילואים. אני לא רואה לעצמי ששר הביטחון מגייס היקף מילואים בלי שוועדת חוץ וביטחון מאשרת את זה. אותו נוהל יהיה גם פה.
אני מבקשת ממשרד הפנים להציג את הבקשה. אם אין הסתייגויות נקריא את החוק ונצביע עליו.

אני סגן היועץ המשפטי במשרד הפנים.

כהפקת לקחים ממלחמת לבנון השנייה ואירועים ביטחוניים שקרו לאחר מכן, בין השאר במבצע עמוד ענן, אחת המטרות שמשרד הפנים הציב לו זה לשמור על רציפות תפקודית של הרשויות המקומיות גם בשעת חירום. מדובר על שירותים חיוניים. המציאות הראתה שכאשר יש רשות שנפגעת באירוע ביטחוני ורשויות ליד, או רשויות סמוכות ורשויות אחרות שרוצות לסייע לרשות הנפגעות, חיוני מאוד שתהיה ערבות הדדית של רשויות מקומיות אחת לשנייה, בהינתן שהרשות המקומית היא זאת שיודעת את הצרכים החיוניים של הרשויות, יש לה את הצוותים ואת האפשרות לפעול ולסייע לרשות נפגעת.

דא עקא, בפקודת העיריות בסעיף 233 נקבע שעירייה תעשה בתוך תחומה בעניינים שנתונים בחובותיה ובסמכויותיה ומכאן שהיתה מניעה משפטית שרשות אחת תוציא הוצאות לסיוע לרשות אחרת. הרעיון היה שאם האזרח משלם מיסים עירוניים, הוא משלם את זה כדי לקבל את השירותים לעצמו ולא לזולתו.
כאן ראינו צורך לאומי להתיר במקרה חרום, תחת היתר פרטני נקודתי עם תנאים של שר הפנים, לאחר התייעצות עם יו"ר ועדת הפנים, להתיר סיוע כזה. לאחר מכן יינתן דיווח, על מנת שהדבר יוכל להיות שקוף, ברור וגלוי לתושבים ולכל מי שמעוניין.
מדובר, כמו שאמרתי, במתן. לא מדובר באישור גורף של רשויות שמעוניינות בכך לתת סיוע, אלא בבדיקה פרטנית של כל רשות ורשות, מה היכולות שלה? מה הצרכים החיוניים הנדרשים לסיוע? גם אפשרות לתת הוראת שיפוי, במידת האפשר ובמידת הצורך, של הרשות המסתייעת לרשות המסייעת.

במסגרת הדיונים בהכנה לחוק, שהתקיימו בשיתוף היועץ המשפטי של הוועדה, יחד עם משרד המשפטים ואיתנו, פירטנו את המקרים שבהם יהיה סיוע כזה לאירוע שהתרחש. כמו שכתוב: "תפקיד או סמכות אם משוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה כי מתרחש או יתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המסתייעת אירוע אסון המוני כהגדרתו בפקודת המשטרה או אם הוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית".

שתי האמירות האלה נותנות מענה לכל התרחישים, כמו מלחמת לבנון השנייה ומבצעים - - -

החוק ברור. התוספות שביקשתי להוסיף מקובלות עליכם?

כן, הן מקובלות.

לא, כי אפשר להביא את הכול לאישור הוועדה או לא לאשר את החוק.

לגבי חובת הדיווח. האם הנוסח ידבר על דיווח תוך זמן מוגדר?

כן. עד יומיים שלושה מההחלטה. נניח שנכנסנו למבצע עופרת יצוקה 2 ויש כרגע מצב חרום בעיר שדרות וצריך לעזור בפינוי הילדים למקלטים, סיוע של מזון. הוחלט שהוא יקבל סיוע מבאר טוביה. באר טוביה תסייע. הוא החליט שהסיוע יהיה במתן תקציבים, אנשים. את ההחלטה לגבי מי יקבל סיוע, העיר המסייעת ובמה, ייעשה בהתייעצות עם יו"ר ועדה רלוונטי שיהיה באותו זמן, בזמן אמת. הוא לא יוכל לאשר לפני התייעצות עם יו"ר הוועדה.

יומיים שלושה מיום שזה מבוצע, יבואו לדווח לוועדה מה היה.

בעניין הדיווח אני מציע לקרוא את הנוסח.
אם באמת הכוונה ליומיים שלושה אז אני מציע שתי אפשרויות:
"יודיע על-כך מייד", שזה נוסח שמקובל במצב חרום. הוא מודיע על-כך מייד לוועדת חוץ וביטחון. או, "יודיע על-כך בהקדם האפשרי".

מה זה בהקדם האפשרי? אחד יגיד שזה יום ואחד יגיד יומיים. מה זה בהקדם האפשרי?

אני מציע "יודיע על-כך מייד". הכוונה שהוא מקבל את ההחלטה והוא מודיע.

ואז נתאם את זה מול משרד הפנים והוועדה.

אני מבין שזה לא תיאום, זה דיווח לוועדה. ההתייעצות נעשית קודם.

הדיווח לוועדה ייעשה תוך תיאום העיתוי בין הוועדה לבין השר.

הרי אין כאן בעיה מבחינת השר. ברגע שהוא קיבל את ההחלטה אפשר להעביר הודעה.

"בהקדם האפשרי" זה ניסוח שמותיר – אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות במלחמה, ברעידת אדמה או באירוע חומרים מסוכנים. אנחנו לא יודעים איך משרד הפנים בעצמו יפעל. לכן אני חושב שהניסוח "בהקדם" לוועדה די מספק, בהינתן שההחלטה עצמה היתה בהתייעצות.

אני אומר שכל הנהלים האלה צריכים להיות מהירים וזריזים. "עמוד ענן" התחיל ביום רביעי. לא ידעו אם זה מבצע קטן או הסלמה אחרת. ביום רביעי בלילה היינו מוכנים לארח. למעשה חיכינו עד יום ראשון.

הרשויות מגיבות הרבה יותר מהר.

בכל מקרה זה צריך להיות תחת פיקוח סטטוטורי.

צריך להיות פיקוח אבל המנגנון צריך להיות מהיר.

אני רק רוצה לוודא. כתוב פה "מחוץ לתחומה". כשאני מארח תושבים אחרים בתחומי, זה ברור מאליו שזה מותר.

זה אישור שייתן שר הפנים.

אני חושב שבמסגרת התיקון זה אפשרי. מדובר על הסמכות לעסוק מחוץ לתחום הרשות. אם שולחת לעזור בתחום הרווחה לילדים ובמסגרת הייעוץ המקצועי אומרים שצריך להוציא את הילדים להתארח ברשות אחרת וזה חלק מהשירות החיוני, אני לא חושב שיש מניעה.

יש פה כמה נקודות ששווה לשאול כדי ללבן אותה.
מצבי חירום יכולים להיות גם מהרגע להרגע: רעידת אדמה, נפילת טיל באזור חומרים מסוכנים או שריפה בכרמל.

שניים, יש מצבי חלקיות. בכרמל לא הכריזו על מצב חרום. המדינה משתדלת לא להכריז מצב חרום כי יש לזה המון השלכות.

כמעט ואין החלטות על מצב חרום. גם בתחילת מלחמת לבנון השנייה לא הוכרז על מצב חירום ולכן ההחלטות פה הן רחבות. החלטה על מצב חירום זה אומר שהמשק כולו נרתם לטובת המשימות המשבריות. כשאתה בחרום אתה יכול בעצם להפסיק מקומות עבודה של אנשים, לקחת רכבים. אתה לא יכול להכריז על מצב חירום באירוע כמו שריפה בכרמל, אבל אתה כל יכול להחליט שזה אירוע אסון שמחייב סיוע בין מועצות והתנהלות אחרת של הממשלה מול התושבים.

יש לי 4 בעיות שיכול להיות שאפשר לפתור אתן אבל הן אינן פשוטות.

אחד זה המצבים המיידיים, אמר את זה יוחאי. בירוקרטיה במצבים כאלה היא בעייתית. זה אומר שבשעה 2 בלילה אומרים לך ואת צריכה להודיע טלפונית.

שנית, יש מצבים שהם לא חרום. אם עיריית חיפה תעזור לחוף הכרמל זה לא מצב חירום וזה לא בחוק אז מה שהיא עושה לא תחת סמכות.

זה כן בחוק.

לא, פה כתוב בשעת חרום.

חברי הכנסת לא מחזיקים את הנוסח המוסכם.

הדבר השלישי. מעורבים כאן שלושה שרים, שבמצב חרום לא ברור מי ייתן את הפקודה בסוף וזה יהיה תלוי בדומיננטיות. כשזה היה מתן אז היה מתן. כשזה היה כפוף למשרד הביטחון אז זה היה באחדות הפיקוד בוועדת חוץ וביטחון. היום זה בבלגאן: שר לביטחון פנים, השר לפיקוד עורף ושר הפנים. חמ"ל רח"ל הוא זה שנתן בכל מצבי החרום הקודמים ובכל התרגילים, הוא זה שנתן את הרשות לפעול.
עוד ניסו לאחד את הנציגות של הפנים אם זה פס"ח או מל"ח שתבוא לרמלה. היה או לא היה? יש בזה איזה קושי, מי ייתן מה למי ומי יהיה תחת החוק?

הנושא האחרון שהוזכר פה זה הנושא של השיפוי. לשיפוי הזה היו כללים שעבדו גם בכרמל, או עבדו גם במצבי חרום. חמ"ל הרשות המבקשת סיוע היה צריך לפנות לחמ"ל רח"ל. הוא עובד מול השר לפיקוד העורף והוא צריך לבקש ממנו את האישור לכך. אז הוא מוריד לרשות אחרת, נגיד בית אריה עופרים, שהם רשאים לקלוט 150 מפונים וכדומה ויש לכם את השיפוי במסגרת האחוזים שיש בזה.
השיפוי זה סיפור אחר. לא הייתי מכניס אותו לחוק כי זה היה מערבב.

אני מתייחס בעיקר לשלושת המצבים האחרים: שלא רק בחירום ממש אלא בכל מצב.

זה נותן מענה.

למשל, בנשר, היתה בעיה עם הגרר הזה שדרס. לנשר לא היו מספיק אמצעים אז עיריית חיפה מגיעה. ניתנה הוראה של שר ממונה לעזור מרשות לרשות. זה סיפור חיובי.

אני ראש חטיבת התכנון במשרד להגנת העורף. יש לי כמה התייחסויות. אנחנו חושבים שתיקון החקיקה ראוי ונכון שיתקיים. זה בהחלט הפקת לקחים גם מ"עמוד ענן".

לדעתנו צריך להחריג את הנושא של התקציב. זה לא מפורט פה אבל לדעתנו תיקון החקיקה לא צריך לכלול נושא של תקציב, שרשות מקומית מעבירה תקציב לרשות אחרת.

הדבר שלישי, כתוב פה את המילה עירייה. צריך לשנות את זה לרשות מקומית.

הכוונה היא לכל רשות.

אני מקריא ממה שנתנו לי. צריך להגדיר במקום עירייה היא רשות מקומית.

לדעתנו ראוי ונכון לבחון גם את הנושא של רשות קולטת. בשעת חרום רשויות קולטות מחוסרי קורת גג, אם אלה מפונים על-ידי הממסד או מתפנים עצמאיים שמגיעים לתחום שלהם. אז רשות מקומית בתחומה צריכה לסייע לתושבי רשות מקומית אחרת. זה לא מופיע פה. לדעתי צריך להתייחס גם לנושא הזה.

אני מדבר על משהו הרבה יותר פשוט. זה קרה ב"עמוד ענן". החליטו שאופקים מוציאה שני אוטובוסים לתל-אביב ליום כיף לילדים. תל-אביב מממנת את הפעילות ומחזירים את הילדים חזרה. אם אנחנו מדברים על מנגנון שכל אחד עבד מול השני בלי שהתערבנו בכלל.
אם אנחנו בונים מנגנון שלכל אירוח צריך אישור – זה צריך להיות משהו פשוט שעובד מהר ושמותר לעשות וזהו. כדי לארח שני אוטובוסים צריך לקבל אישור?

יש תקציב לדברים האלה?

בגלל זה צריך לקבל את האישור של שר הפנים כדי שהוא יבחן את התקציב, את גובה התקציב, את היקף התקציב ואת חובת השיפוי. זה בדיוק העניין.

הרשויות לא ביקשו שיפוי.

אם לא ביקשו שיפוי אז אין בעיה.

יכול להיות ששר הפנים יחשוב - - -

בכנסת הקודמת נקבעו שיפויים. הרוצה לארח חייב לעבור את האישור של חמ"ל עורף.

למה?

ככה.

הם מתארחים אצלי ליום אחד ולמחרת חוזרים.

תאמין לי, בנושא הזה אני מומחה.

עדיין לא הגיעו לדון בנושא הביטוח. רוצה לומר שאם הילדה שאירחת מתנדנדת על הנדנדה ונפגעה, היום יש זכות להוריה לתבוע אותך כמועצה במיליוני שקלים על זה שהיא נפגעה מהנדנדה שלך. הגיעו גם לפינות האלה של הסיפור. אני לא יודע, בשלב ההוא מתן הלך ואני הפסקתי לדעת מה קורה שם. הם הגיעו ויש כספי שיפוי מדויקים. כל זה נתון אז עם השר לביטחון העורף. ברגע שמתן הלך, היה שם נתק. בינתיים התחלפו ראשי רח"ל אבל יש שם המשך דיונים. תגיד לנו - - -

מה באשר לתקציב? יש התייחסות של התקציב בהיבט הזה?

150 שקלים ביום למפונה.

יש פה עירוב תחומים. לא מדובר פה על מה שנקרא החלטת הממשלה "מלון אורחים", של קליטת מפונים. מדובר פה על צרכים חיוניים של המשך התנהלות הרשות המקומית. זה יכול להיות פינוי אשפה, זה יכול להיות תיקון צינורות, זה יכול פינוי אשפה, תיקון צינורות, תשתיות, רווחה. יוחאי דיבר על אירוח במישור הרווחתי.

חוף הכרמל קלטה את חיפה. אחר-כך היא היתה בנזקים והיא ביקשה פיצוי.

לא מדובר על קליטת מפונים.

לגבי קליטת מפונים יש החלטת ממשלה שמדברת בדיוק על שיפוי של הרשויות המקומיות לפי התעריפים. זה משהו אחר לגמרי.

הבנתי.

מה לגבי העירייה והרשות פה?

אני אתייחס תחילה להערות של חבר הכנסת יוגב לגבי הגדרת מצב חירום. בנוסח המוצע אנחנו מציעים שההגדרה של מצב חירום תהיה יותר רחבה ממצב חירום שהוכרז על-פי חוק התגוננות האזרחית.. אנחנו מציעים שזה יחול "בכל מקרה ששוכנע שר הפנים כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או כי מתרחש בתחום שיפוטה של אותה רשות אירוע אסון המוני". אירוע אסון המוני מוגדר כ"כל אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש, ברכוש". זאת הגדרה רחבה הרבה יותר.
לגבי השרים המעורבים. אנחנו לא משנים פה דבר לעניין הטיפול במצב החירום עצמו, כלומר, מי אחראי על הטיפול במצב החירום, האם זה השר לביטחון הפנים או שר הביטחון? אנחנו לא מתייחסים לזה בכלל. הכוונה היא רק לתת אפשרות לעירייה לעזור לעירייה אחרת.

ברור שאם מבחינה ביטחונית היא לא יכולה לעזור לעירייה אחרת, מי שאחראי על מצב החרום יכול להורות להפסיק את הסיוע הזה.

לעניין השיפוט הכנסנו פה אפשרות שהשר, במסגרת התנאים שהוא קובע לסיוע, יקבע הוראות לעניין שיפוי לעירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת.
בעניין ההוראות של הגנת העורף, הצעת החוק מתייחסת לכל רשות מקומית, אם זאת מועצה אזורית, מועצה מקומית. אמנם כתוב עירייה, אך בסעיף 2 להצעה אנחנו מחילים את זה גם על פקודת המועצות המקומיות, שזה מכיל גם מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ולכן זה חל על כל רשות מקומית.

אנחנו נעבור להצבעה.

אני אקריא את הצעת החוק עם התיקונים שדיברנו עליהם עכשיו.

יושבת פה חברת הכנסת יפעת קריב. יש איזה משהו שחסר כרגע ואנחנו לא מבינים. אני מרגיש שיש פה עוד משהו שלא מוסדר מספיק בהיררכיה של הפיקוד בשעת חירום.

לא, לא, אני לא נכנסת לזה. כל נושא שעת חירום הוא נושא מורכב. כמו שאמרת, הוא מחולק בין שלושה משרדים כרגע: שר הביטחון, השר להגנת העורף ושר הפנים בענייני העיריות. ברור לחלוטין שברגע שיוכרז איזה משבר, מי שלוקח אחריות על הכול זה שר הביטחון. ברור לחלוטין שברגע שיוכרז איזה משבר, מי שלוקח אחריות על הכול זה שר הביטחון. איך שלא יהיה, בסוף שר הביטחון יש לו את האחריות הכוללת, כולל אירוע בתחום המשטרה כי המשטרה לא מסוגלת לפעול בזה. לבד.
עד היום פיקוד העורף תמיד היתה תחת המשרד לביטחון ועד בשיתוף עם משרד הביטחון ורשת רח"ל וכל הגורמים האלה. פה יצטרכו לקבל החלטה ממשלתית מי הגורם שבסוף נותן את ההנחיות.

מחר יש דיון עם ראש הממשלה בנושא הזה.

פה ראש הממשלה יצטרך לקבל החלטות. אנחנו לא נכנסים לסוגיה הזאת כי זאת סוגיה רחבה ומורכבת. ברור לחלוטין שצריך להיות משרד אחד שלוקח אחריות. אם לא יהיה משרד אחד, כשיהיו בעיות זה ייפול על כל האחרים. לכן צריך לקחת משרד אחד עם ראייה אסטרטגית והבנה של האירוע ואיך מפעילים את האירוע. אנחנו מבינים כולנו שבאירועים כאלה הצבא יודע לקבל החלטות, לעשות עבודת מטה יחד עם משרד הביטחון ולהפעיל את הגורמים האחרים. מנכ"ל משרד הביטחון יודע להפעיל את מנכ"לי המשרדים האחרים ולרתום את כולם לטובת העבודה ולטובת האירוע.
לכן אני לא רוצה לדון בזה. אנחנו דנים כאן בתיקון פשוט שהוא המשך של דין רציפות של הכנסת. לדעתי הוא תיקון נכון. ברגע שעירייה זקוקה לסיוע של עירייה אחרת או רשות אחרת, שזה יהיה מאושר על-פי חוק ולא יתבעו את העירייה האחרת. זה התיקון.

כל מה שקשור אחר-כך, איך עובדת המדינה בשעת חירום, זה דיון אחר ששווה לעשות אותו אבל זה לא כאן.

אני מבין שהשר מבקש שחובת הדיווח תהיה תוך 30 יום?

לא. אם זה תוך 30 יום אנחנו לא מאשרים. אני לא משחקת משחקים. בהקדם האפשרי זה יאושר. אתה רוצה, נאשר את זה. אתה לא רוצה, לא נאשר את זה.

להעלות את זה להצבעה או לא? זה הנוסח ואני לא משנה אותו.

"הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, תשע"ג-2013.

הוספת סעיף 233א
1.
בפקודת העיריות, אחרי סעיף 233 יבוא:
סיוע לרשות מקומית אחרת במצב חירום
233א.
(א) על אף האמור בסעיף 2343, רשאי שר הפנים, לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי - - -

אני לא מבינה. בשעת חירום שר הפנים צריך להתייעץ עם יו"ר ועדת הפנים?

נכון. בשעת חירום, כשמגייסים מילואים, שר הביטחון מתייעץ ומביא את זה לאישור ועדת חוץ וביטחון.

זה לא מסבך?

בוא נמשיך הלאה.

את יכולה להצביע נגד.

"להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים אם שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או כי מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המסתייעת אירוע אסון המוני, כהגדרתו בפקודת המשטרה, או אם הוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית התשי"א-1951 (בסעיף זה – מצב חירום), והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוט עירייה// מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה:

1. בשל נסיבות מצב החירום, הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן שירות כאמור נפגע באופן מהותי.
2. פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה".

"התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן א', יודיע על-כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת".

"בסעיף זה –

"עירייה מסייעת" – עירייה ששר הפנים התיר לה לסייע לרשות מקומית אחרת לפי סעיף זה.

"רשות מקומית מסתייעת" – רשות מקומית שקיבלה סיוע מעירייה מסייעת לפי סעיף זה".

תיקון פקודת המועצות המקומיות.

3. בפקודת המועצות המקומיות, בסעיף 34א, אחרי "213" יבוא "233א".

היועץ המשפטי של משרד הפנים, מקובל?

כן.

מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצבעה אושרה על-ידי שניים בלבד, על ידי חברת הכנסת רינה פרנקל וחברת הכנסת מירי רגב. שניים שהיו בהצבעה לא הצביעו. חברת הכנסת יפעת קריב וחבר הכנסת מוטי יוגב נכחו ולא הצביעו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:00.>