PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 82>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ז באב התשע"ג (24 ביולי 2013), שעה 08:30

<הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
ישראל אייכלר

רינה פרנקל

יפעת קריב

מרדכי יוגב

>
השר להגנת הסביבה עמיר פרץ
יורם הורביץ - סמנכל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

ג?וש פדרסן - יועץ משפטי, המשרד להגנת הסביבה

איתי קורן - מנהל תחום בקרה ופיתוח, משרד הפנים

אורן תמיר - מחלקת ייעוץ וחקיקה - משפט כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים

מילכה כרמל - יועצת סביבתית במש"מ, מרכז השלטון המקומי

אמיר הלר - סמנכ"ל, ארגון הקבלנים והבונים בישראל

קובי פלקסר - יועץ המשפטי, ארגון הקבלנים והבונים בישראל

תומר רוזנר, גלעד קרן

יפה שפירא

אתי אפלבוים
<הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשע"ג-2013.
חוק שמירת הניקיון של היום מאפשר למי שמפעיל אתר לסילוק פסולת צריך לשלם היטל הטמנה על פסולת שנטמנה. הכסף עובר לקרן לשמירת הניקיון. בכספי הקרן של שמירת הניקיון מסייעים לעיריות השונות בסוגיות לטובת הטמנת פסולת, טיפול באסבט וטיפול בסוגיות שקשורות לניקיון. זאת מטרת הקרן.

תיקון החקיקה שאתם מביאים היום מהמשרד להגנת הסביבה בעצם מבקש לעזור לרשויות חלשות, שבהן אין תשתית לאיסוף ופינוי פסולת. מדברים על רשויות בין 1 – 4. תכף תציגו את התיקון.

לטובת הפרוטוקול, אני מבקשת להוריד את הנושא של הקבלנים. דיבר איתי אתמול בובליל, זה לא רלוונטי לחוק הזה, זה חוק אחר שיגיע אולי במושב הבא. לכן אני לא מביאה את ההסתייגות שלכם לדיון ואני שמחה.

השר יציג את השינוי שמתבקש. ביקשתי להוציא את רשימת הרשויות בין 1 ל-4 שאתם מבקשים לסייע להן ונחשבות כרשויות חלשות.
כמה רשויות? כמה במגזר הבדואי, הערבי והיהודי?

ראשית כמה דברים.

גברתי היושבת ראש. עם כניסתי למשרד הודעתי שאני מתכוון לתת עדיפות לאוכלוסיות המוחלשות. ככל שבדקתי את קרן הניקיון הגעתי למסקנה ששם נוצרים עיוותים שאי-אפשר להמשיך איתם. מדוע? לצערי חלק משיטת התמיכות והתקציבים במדינה בין היתר מבוססים על מצ'ינג. קורה שבהרבה מאוד תחומים, חינוך ורווחה, כשבודקים, בסוף העיריות החזקות יותר יש יכולת תמיד לעמוד בחלק של המצ'ינג. בשורה התחתונה אתה מוצא שבסוף מי שנהנה הכי הרבה מהקרנות, מהתמיכות ומהסיוע זה דווקא האזורים החזקים יותר.

אמרתי במשרד שדווקא במועדון הירוק של איכות הסביבה, המועדון הזה הוא מועדון שרק מגדיל את הפערים ולא מצמצם אותם. אם אנחנו רואים מי הן האוכלוסיות שנכנסו להפרדת פסולת, אלה האוכלוסיות החזקות יותר. נכון שיש לנו הצלחה בבאר שבע, יש שם שילוב גם של שכונות יותר קשות. אבל בגדול, כשאתה בודק, אתה רואה שגם בתוך העיר עצמה הוא מתחיל במודל בשכונה הכי חזקה שלו כי הוא רוצה להצליח. אנחנו החלטנו להפוך את הסדר.

הודעתי שאני מתכוון להיכנס בכל הכוח גם לאוכלוסיה הבדואית וגם לאוכלוסיה החרדית, ששם באמת נושאי איכות הסביבה נמצאים במצב מאוד קשה.

לכן, קודם כל, אנחנו מתכוונים להגדיל את ההשתתפות ל-95%. עיר חלשה שתגיע לקריטריונים – אנחנו לא נוותר על השתתפות בכלל, אבל 5% לפחות שיישאר, זה בהחלט דבר חשוב וזה קיים גם היום. אנחנו בהחלט רואים בזה דבר שנממש אותו יותר.

אנחנו גם רוצים להרחיב את היכולת שלנו לטפל בפינוי במפגעים. לפני שמתחילים בתכנית עצמה. היום התכנית מתמקדת בעיקר בתכניות להפרדת פסולת, בתכניות שקשורות בבניית מתקני מחזור. חלק מהיעדים זה לצמצם את מתקני ההטמנה. ככל שאחוזי ההטמנה יותר גדולים במדינה כלשהי, זאת עדות לכך שהמצב לא טוב. הטמנה מעידה על-כך שלא הגענו למצב שבו אנחנו יודעים לנצל את החומרים ולא יודעים להפוך את האשפה לחומרי גלם, ולא יודעים להפוך את הזבל לכסף, כפי שעושים זאת במדינות רבות אחרות.

לכן, חלק מהעניין הוא גם חינוך. אנחנו בעצם מגישים שתי בקשות: א, להרחיב את היכולת שלנו לסייע לאוכלוסיות חלשות. אם אנחנו מגיעים ליישוב מסוים ויש יותר מידי מפגעים מסביב, שהם לא דווקא מפגעים שלהם. לצערי הרב, גם אזור של עיר חלשה, כל האזור נוח לו לזרוק באזור שלהם. יוצא שהם סופגים תמיד.

למשל, היינו בישוב בדואי אחד. כל האסבסט מונח להם על הראש, מה שנקרא. כל מי שרוצה להיפטר מאסבסט – כמובן שיש כללים לפינוי אסבסט. צריך להעביר אותו לאתר לחומרים רעילים, שם משלמים הרבה יותר. כל טון עולה הרבה כסף אז יותר נוח להם לזרוק את זה בחצר האחורית של אוכלוסיות חלשות.

אני חושב שאי-אפשר להתעלם מכך. אם כל הכבוד, יכולתי לשמור על הכלל, לבוא לפה ולהציג התפתחות, במקום 20% הפרדה נגיע ל-40% הפרדה. אבל אני לא אוכל להתעלם מהעבודה שאני הופך להיות אחד הגורמים הכי דומיננטיים שמרחיב את הפערים במדינת ישראל. ככל שאני משדרג יותר את האוכלוסיות החזקות ומשאיר את האוכלוסיות החלשות מאחור, אני מרחיב אותם וזה נראה לי דבר בלתי הגון.

לכן ביקשנו גם להרחיב את המטרות, גם לטיפול במפגעים. כפי שאת יודעת, גברתי, הממשלה אישרה 40 מיליון שקלים במסגרת העברת בסיסי צה"ל בנגב, גם לטפל בכל המפגעים של האוכלוסיות הבדואים. להקים עיר בהדים מודרנית ומתקדמת כשהכול מסביב נראה עולם שלישי זה גם בלתי הגיוני. בין היתר אנחנו נכנסים לפעולה מקיפה בתחום הזה. אני בהחלט מתכוון לקחת את אחת הערים הבדואיות כמודל ולנסות להוכיח שלא התושבים הם הבעיה אלא הכלים והחינוך והשינוי התרבותי.

היינו בישוב שנקרא אומבטין. אם תבקרי שם, את תהיי – איך לומר? אתה נכנס לבית ספר.ואומר: אילו היית פוגש שם ילדים זבי חוטם, מלוכלכים, היית אומר שאין מה לעשות. אבל, הילדים "מתוקתקים", נקיים, תלבושת אחידה, כמו שצריך. אתה שואל מה קורה? בית הספר בבנייה הכי מודרנית אבל אין חשמל כי אין תשתית חשמל. בית הספר הוא בית ספר קיימות. גם מחנכים להפרדה.

תבוא לחוק ההסדרה, יהיה פה שמח.

אתה שואל את הילד: מה אתה עושה בבית כשאתה מגיע? אין לו אפילו פח אשפה מרכזי לזרוק את הזבל, אז שורפים הכול. מה, אנחנו בעולם שלישי?
לכן, אני מתכוון לקחת את אחד הישובים האלה כמודל ולהוכיח שזה אפשרי ודרך זה לפתח תורה שלמה איך מתמודדים עם שכבות חלשות.

אני גם מקווה לקבל שיתוף פעולה מאוכלוסייה חרדית ולהיכנס ליישוב חרדי כדי לעשות את הפעולה הזאת. כמובן, ערי פיתוח שרוצות, אנחנו פתוחים מאוד. כל עיר פיתוח שמביעה את רצונה להשתתף בתכניות ההפרדה ובתכניות השיקום, מקבלות עדיפות.

לכן, כל בקשתנו היא לאפשר לנו להרחיב גם לפינוי מפגעים וגם בין היתר להגדיל מ-25% - - -

אתם דיברתם מה זה פינוי מפגעים בחוק?

יש תקנות, יש ועדה.

לא דיברנו.

אז מה זה אומר פינוי מפגעים? איך אנחנו יודעים שהקרן באמת הולכת לפינוי מפגעים? אפשר שהשר יוציא תקנות לזה? זה צריך להיות בחקיקה?

יש ועדה של הקרן שהיא מאשרת את הפרויקט עצמו. אני רוצה שתדעי שהכול נעשה בשיתוף פעולה ובתיאום עם מרכז השלטון המקומי. זאת לא רק ועדה של המשרד. המרכז לשלטון מקומי שותף לוועדה. אלה לא דברים שנעשים חלילה לא בשקיפות.

אין לי ספק, אבל מי קובע מה זה מפגע?

לפני שאת מתחילה לחלק שני פחים לכל משפחה, בואו נפנה את כל ערימות האסבסט ואת כל ערימות הזבל מסביב כי הם לא יעשו את זה. אם נפנה להם הכול ואחר-כך נגיד להם: תעשו את זה ונעזור לכם גם לקנות משאית ומהיום תיכנסו לתכנית הפעלה סדורה של מערך פינוי אשפה, אז אנחנו יודעים שיש סיכוי שזה יקרה.

אנחנו רוצים להביא ישוב למצב של נקודת אפס שממנו הוא יוכל להתחיל.

אמרתי באמת דברים חשובים. זה לא מפתיע אותי, זה היה לי ברור שכשאתה תיכנס לתפקיד הזה אתה תהפוך את המשרד לאיכות הסביבה למשרד חברתי שמצמצם פערים ולא מאפשר רק לאוכלוסיות העשירות ליהנות מזה אלא גם לאוכלוסיות המוחלשות.

השאלה האם אנחנו יכולים לאשר בהוראת שעה הרחבה של הקרן בכספים לפינוי מפגעים, בלי שיש לנו הגדרה מה זה מפגעים.

כרגע ההצעה היא כללית ביותר, היא מדברת על טיפול בפסולת. הבעיה היא ש זה עלול להתפרש גם כתשלום עבור הפינוי השוטף של פסולת, שעבורו התושבים משלמים בארנונה. אני מניח שזאת לא הכוונה.

אז איך אנחנו מונעים את המצב הזה שהקרן לא תיתן לעירייה חלשה, כמו הישוב הבדואי שדיברת עליו או כל ישוב אחר שבשוטף לא מפנים ממנו אשפה? איך נוודא שבאמת פינוי אשפה בשוטף לא נקרא מפגע. בגדול זה גם מפגע אבל האזרח משלם ארנונה בשביל זה.

כשמתחילים תהליך יכול להיות שבחודשים הראשונים נצטרך לחנך אותך לעשות את התהליך בעצמנו כדי להכניס אותם לאיזה סדר ולאיזה תכנית עבודה.

אין לנו שום עניין להחליף את משרד הפנים, בשום פנים ואופן. אנחנו לא מתכוונים לעשות את הפעולות שמחויבות על-פי חוק מבחינת ארנונה. אין לנו שום עניין בזה.

זה ברור.

יש לנו עניין להיכנס למצב של מודל שיביא את הישוב למצב שבו אנחנו יכולים להגיד: כך אתם צריכים לעבוד, אלה הכלים שלכם, בבקשה תתחילו לעבוד. בישובים כאלה גם לא משלמים ארנונה. זה תהליך שלם, זה שינוי תרבות מקצה לקצה.

אם נתחיל להתעסק עם הבירוקרטיה חבל על הזמן. אנחנו בהחלט חושבים שהעובדה שיושבים בקרן גם נציגי השלטון המקומי שמשווים את התכניות שנבדקות.

מי יושב ראש הקרן?

מנכ"ל המשרד.

יש לו וטו?

לא, זה ברוב. יש שם נציג אוצר, שני נציגי שלטון מקומי, עוד שני נציגים מהמשרד.

היועץ המשפטי, אין אנחנו מטפלים בזה שהמפגעים יהיו באמת לטובת הסוגיה שלשלמה החוק הזה הוכן?

אנחנו מנסים למצוא את המענה.

לאורך כל חיי המשרד, מעולם המשרד לא תמך באותן תשתיות תברואה בסיסיות, שזה תפקידו של משרד הפנים.

יכול להיות שנעשה מודל ובתקופה מסוימת נעשה את זה.

הוא אומר שכרגע הקרן - - -

בסדר, אני קובע את המדיניות.

לכן אני שואלת איך אנחנו מוודאים? המדיניות כנראה תשתנה משר לשר. איפה הגבולות של מה נקרא מפגעי תברואה ופינוי מפגעים? איפה הגבולות?

בתנאי שזאת לא הופך להיות עבודה שוטפת שבשגרה.

אנחנו נביא הצעה לנוסח.

כבוד השר. אני חושב שיש צורך שיהיה כוח לפתור בעיות שאין מישהו אחר שיפתור אותן. האם לא נכון להוסיף גם את המילה אכיפה? אני אגיד למה.

ההשתוללות בעניין, ובטח לשר תמונת המצב התגלתה, היא גדולה מאוד. עד שאתה מחפש לפנות את הערימות יהיו ערימות חדשות. השר יודע, אני מודע גם בפרטי יהודה ושומרון. ההשתוללות היא המונית. כפרים ערביים במורדות השומרון, בנימין ואחרים, מתמלאים בקבלנים שנכנסים פנימה. כך גם בכפרי הבדואים ןבנגב בכלל.

אני רוצה לומר שעד שאתה בא לפנות שם, אני צריך שיהיה כתוב כאן גם אכיפה, כדי שנוכל לפנול בשורש.

אנחנו נשמח אבל זאת לא מטרת הקרן.

אחרת תפנה ויהיה עוד.

מה שברור לך והוא לא בחקיקה, לא ברור לאף אחד.

לפי דעתי אין בעיה בעניין של האכיפה כי זה כבר בוצע.

בעניין יהודה ושומרון אני רוצה שתדע. אתה מכיר את יחידת יהלום שמופעלת על-ידי הרט"ג. אני הגעתי למסקנה של יהלום איננה אפקטיבית. החלטת שיהלום יחד עם הרט"ג יהיו אחראים על המעברים, כדי לטפל בסוגיה הזאת שכל משאיות הזבל מגיעות כי הכי נוח לשפוך את הזבל ברחבי יהודה ושומרון. זאת פגיעה כפולה גם בישובים היהודיים אבל גם בישובים הערביים כי רוב האשפה מגיעה מתוך ישראל. יותר זול להם לשפוך את זה באיזה כביש ביהודה ושומרון מאשר לנסוע לאתר ההטמנה באפעה ולשלם שם דמי הטמנה.


כל יחידת יהלום, הופך להיות בצו שאנחנו מתאמים עם אלוף הפיקוד. אנחנו בהחלט קלענו לדעתך ואכיפה היא חלק מהעניין. בתוך הקרן זה כבר קיים. אין לנו שום מניעה לסייע באכיפה במסגרת המטרות של הקרן הקיימות.

בהצעת החוק הבסיסית של שמירת הניקיון יש אכיפה. פה זה בעצם הרחבה ל-1 עד 4. החוק הזה נגזר מהחוק הבסיסי. האם בחוק הבסיסי יש אכיפה?

יש אכיפה. המטרות מוגדרות באופן רחב.

אני אומרת לך שהמטרות מאוד רחבות. כשמדובר על אסבסט זה ברור, אבל כשמדובר על פינוי מפגעים, זה מאוד רחב ונתון לשיקול דעת מאוד רחב ומאוד גדול.

למה זה רע?

אני לא רוצה שזה יחליף את השוטף.

את חושבת שאנחנו נתנדב להחליף את משרד הפנים? יש לנו כסף להחליף את משרד הפנים? אנחנו בהחלט נביא ישוב למצב שבו – יש הבדל בין ישוב שאת דורשת ממנו להיכנס לשוטף לבין ישוב שבו רק כדי לטפל במפגעים מסביב ולהיכנס לעבודה שוטפת הוא צריך משאבים רבים. בקושי יש להם לשלם משכורות. הוא אומר: מה אתה רוצה ממני? אתה מבקש ממני לטפל בעניינים של איכות הסביבה כשאין לנו לשלם משכורת? אתה אומר לו: אני אביא אותך לנקודה שבה תוכל להתחיל לתפקד.

ההצעה שאנחנו נציע בעקבות ההערות זה לומר שבמקום טיפול בפסולת ייאמר טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת. זאת אומרת, שזה לא משהו שהוא בשוטף.

ומה עם להשאיר את הביטוי הקיים "הסדרת הטיפול בפסולת" ולהוסיף את מה שאתה אומר?

כי זה רחב מידי.

מה הבעיה? אני אומר: "הסדרת הטיפול".

אם את משאירה את זה, זה אומר שאפשר להשתמש בזה גם לשוטף.

אפשר להוסיף "ובתנאי שמדובר בתקופה מוגבלת או בפרויקט ברור". גם אם אני רוצה להכניס ישוב לתרבות של פינוי, אז אני מוכן לממן 3-4 חודשים ואחר-כך אני מעביר את זה לעירייה. בשביל להיכנס לקטע הזה אני צריך לבוא ולתת את המעטפת כולה. אחרת נדבר ונדבר ונמשיך לשמור על הפערים כפי שאנחנו רגילים. נתתי דוגמה ליועצים המשפטיים שלי.

כשהייתי ראש עיר בן 30, היה דיון עצום בין המועצה האזורית שער הנגב לשדרות, איפה יוקם המרכז הרפואי האזורי. רצו להקים את זה באיזה קיבוץ. למה? כי יש להם יותר תשתיות, כי הם מוכנים יותר, כי הם לא צריכים מודל. היה שם ממש מאבק ובסוף הקימו את זה בשדרות כי זה לא היה הגיוני שבגלל שהישוב חלש, אז הוא שמספק את רוב החולים יצטרך לנסוע לאחד המקומות האלה.
כלומר, העניין הזה הוא עניין קריטי. אם אני לא אתן לו בהתחלה את הפחים, את הפינוי ואגיד לו: קיבלת מודל, עכשיו תתחיל לממן לבד.

אני מטעם מרכז השלטון המקומי.
בוקר טוב כבוד השר ויו"ר הוועדה. אנחנו מאוד מברכים ותומכים בתיקון הזה. אנחנו חושבים שבאמת ראוי דרכו להביא לצמצום פערים ולטיפול בפסולת ברשויות החלשות.

יש לי הערה אחת לנוסח. לכאורה אפשר ב-35% להשתמש בכל אחת מהמטרות הנוספות. השאלה: איך מביאים לכך שלא ייווצר מצב שרצינו לעזור לרשויות חלשות אבל את כל ה-35% מביאים לטיפול במפגע פסולת או במפגע אסבסט.

בשביל זה יש הנהלה בקרן ויש נציגים של השלטון המקומי שמאשרים כל פרויקט ופרויקט. יש שם את גיל לבנה, את יחיאל לסרי.

השאלה האם לא צריך להכניס לניסוח שיהיה ברור מה האחוז המוקצה לכל דבר.

בשום פנים ואופן.

אני לא רוצה למנוע מהוועדה לעבוד.

גם כך, אנחנו השרים מרגישים כבולים.

הבנתי, אבל מינימום ומקסימום.

מה דעתכם שנשאיר את "בהסדרת פסולת"

לא, זה ביטוי רחב.

זאת הסדרה, לא הפעלה.

גברתי היושבת ראש. יש לנו כבר טיוטה של תכנית לטפל בישובים החלשים בהתאם למדיניות השר שכוללת שורה של פעולות. היא לא כוללת את השוטף שמשרד הפנים אמור לממן, אבל היא כן כוללת תכנון של משק הפסולת, חינוך, תשתיות, אכיפה ואולי יתכן שגם הוצאות שינוע מהרשות לאתר מוסדר.
הדברים האלה צריכים להיכנס. זאת לא התשתית השוטפת של משרד הפנים.

למה ההגדרה לא מסתדרת עם זה? תקרא את הנוסח.

במקום "הסדרת הטיפול בפסולת" יהיה כתוב: "טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת".

אני מציע: "ובהסדרה לפרק זמן קצוב מראש". שלא תהיה הסדרה קבועה אבל אם אני צריך הסדרה של כמה חודשים אני אוכל.

מקובל עלי.

לגבי התקופה, למה אתם רוצים לקצר אותה? איפה הבעיה?

אפשר להקריא מה מוצע?

גלעד, אתה יכול להקריא?

מה הוחלט?

מדבר על טיפול, הקמת תשתיות והסדרה לתקופה מוגבלת שלא תעלה על 6 חודשים.

למה?

אתה בעצמך מדבר על 3 חודשים.

אין פרויקט של 6 חודשים.

זה לא כל-כך זמני, מזה אני מודאג.

הסדרה זה לתקופה מוגבלת שלא תעלה על שנה. מה הבעיה?

הפרויקטים שלנו לטיפול בפסולת, גם מתקנים של מחזור ורק הסדרה הם לשלוש שנים.

תכתוב בסעיף ההסדרה: "שלא יעלה על תקופה של שנה". נתתי לך הסדרה שהיא לא שוטף. עשינו כאן איזו העלמת עין. אני נותנת לך את ההסדרה, שאני לא קוראת לה שוטף, אתה קורא לה שוטף. היא תיכנס לך אל תוך ההסדרה עד שנה.

ממה אתה פוחד, מהפגיעה במחזור?

אני רוצה בשנה השנייה והשלישית של התכנית עדיין לעזור להם לסלק מפגעים.

אז זה טיפול בתשתיות.

זה משהו אחר. אנחנו מדברים על טיפול במפגעים. טיפול במפגעים לא מוגבל בזמן, הקמת תשתיות לא מוגבל בזמן ורק הסדרה שוטפת מוגבלת לשנה.

כן. אחרת אתה מחליף את העירייה.

אנחנו מגדירים את המטרות באופן כללי וההחלטות הספציפיות מתקבלות בוועדה.

תרשום "הסדרה שוטפת שמוגבלת לשנה".

לא ביקשתי אישור של הדברים האלה בוועדה אבל יהיה דיווח לוועדה אחת לשנה.

יש פרויקטים שחלקם יכולים להיות פחות משנה.

ההסדרה לא צריכה להיות יותר משנה. הסדרה שוטפת שמוגבלת לשנה.

אני רוצה דיווח אחת לשנה על פעילות הקרן.

אנחנו מקבלים.

למה לא ראיתי?

הם אמורים לשלוח.

בעקבות פגישה שלי עם מנכ"ל רוה"מ השר קיבל את האחריות על האמוניה גם בזכות המכתב שכתבנו יחד. אני מבקשת שבמושב הבא הוא יציג את התפישה לגבי האמוניה, כשר האחראי על הטיפול באמוניה במדינת ישראל.
עד אז גם נפתור את בעיית באר טוביה עם מימון המיגון של באר טוביה כולו על-ידי היזם. זה מה שסגרתי בישיבת ממשלה.
לגבי מעבר צה"ל לנגב צריך לעשות דיון עם כל המשרדים הרלוונטיים.

בנוסף, אני רוצה עדכון על פעילות הקרן.

למה אתם רוצים לחמש שנים? ממתי הוראת שעה היא לחמש שנים? תהפכו את זה לקבע וזהו.

לשקם משק פסולת של ערים חלשות זה לא תהליך של שנה וגם לא שנתיים.

זה גם לא חמש שנים.

אנחנו חושבים שזה חמש שנים.

כמה הקצבת עכשיו לעיריות בנושא הפרדת פסולת?

נתתי 3.5 שנים לעיריות כסף. הקצבתי 321 מיליון שקלים פרוסים לשלוש שנים.

נעשה 3 שנים.

הוראת שעה מפריעה לך לעשות תכניות.

אני לא יכולה לעשות הוראת שעה לחמש שנים, זה לא הגיוני.

נצטרך לבוא ולהאריך אותה.

אם תבוא להאריך את הוראת השעה ותציגו שאתם צריכים, לא נאשר לכם?

כשאתה מאשר תכנית, אתה יכול לאשר אותה לחמש שנים.

אבל הוראת השעה תהיה לשלוש שנים.

הוראת שעה היא רק לצורך אישור התכניות בסעיף הזה שהוספת.

כשאני מוציא התחייבות כספית לאותן רשויות חלשות, אני לא יכול להוציא התחייבות לחמש שנים לאור המגבלה הזאת.

הם רוצים 5 שנים כי הם מעבירים כספים מראש. אי-אפשר להעביר מראש כספים לשלוש שנים.

אין בעיה.

לכמה זמן מציעים?

חמש שנים.

תקריא את ההצעה.

"הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשע"ג-2013.

תיקון סעיף 11ג הוראת שעה

1. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), יקראו את סעיף 11ג - - -

זה יוצא 6 שנים. נעשה עד 2017.

"בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2017), יקראו את סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 כך:

1. סעיף קטן (ב) במקום פסקה (2) יקראו:

(2) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, פעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה וכן טיפול במפגעי פסולת, הקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן הסדרת טיפול בפסולת לתקופה שלא תעלה על שנה ברשויות האמורות".

"הסדרת הטיפול השוטף".

ברשויות האמורות לתקופה שלא תעלה על שנה.

תוסיף "הסדרת הטיפול השוטף". גם כשאנחנו לא נעשה מניפולציה מה זאת הסדרה. אמרת שאתה רוצה לכוון לשוטף.

" (בסעיף זה – מטרות נוספות)".

שלא יעלה על תקופה של שנה, זה בסדר גמור, אנחנו לא צריכים לעזור להם יותר משנה.

"(2) בסעיף קטן (ב1) במקום "על 25%" יקראו "על 35%".

בסדר.

משרד המשפטים פה?

כן.

מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

כולם פה אחד.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:10.>