הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 145, 146, 147, 148, 149, 150, 152, 153, 154, 155, 156, 157, 158, 159, 160, 161, 162>
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"א באב התשע"ג (18 ביולי 2013), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 18/07/2013
פרק ו', סימן ד' - בלו על דלק - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013
1. בקשות לדיון מחדש
2. התחשבנות בעד שירותי בריאות
3. התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש
4. האפוטרופוס הכללי
5. לימוד חובה – לימודי מקצועות היסוד
6. בקשות לדיון מחדש
7. מיצוי כושר השתכרות (ארנונה)
8. תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ג-2013
9. נאמנויות
10. בלו על דלק
11. השקעות הון
12. אזור סחר חופשי אילת
13. קיזוז מסים סעיף 55 ועדכון ארנונה 16(1)
14. תחילה
15. מיסוי מקרקעין
16. חברת משלח יד זרה וחברה נשלטת זרה
17. הפחתת תשלומים למוסד לביטוח לאומי.
>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
גילה גמליאל – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב
מיכל בירן
באסל גאטס
זהבה גלאון
משה גפני
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
יצחק כהן
עליזה לביא
יעקב ליצמן
עמרם מצנע
אראל מרגלית
משולם נהרי
שמעון סולומון
אורית סטרוק
חמד עמאר
עיסאווי פריג'
אברהים צרצור
עדי קול
זבולון קלפה
ראובן ריבלין
עפר שלח
אלעזר שטרן
סתיו שפיר
איילת שקד
ישראל אייכלר
עמר בר-לב
יצחק הרצוג
נסים זאב
מירב מיכאלי
אורי מקלב
מוזמנים
¶
>
משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר
ערן יעקב - סמנכ"ל רשות המסים, משרד האוצר
משה בר סימנטוב - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
ראובן קוגן - סגן הממונה על התקציבים, רשות המסים, משרד האוצר
ירדנה סרוסי - רשות המסים, משרד האוצר
אמיר דוידוב - רשות המסים, משרד האוצר
גיא גולדמן - רשות המסים, משרד האוצר
אביבה אטיאס - רשות המסים, משרד האוצר
מאיר בינג - אגף תקציבים, משרד האוצר
אורי שמרת - אגף תקציבים, משרד האוצר
אריאל יוצר - אגף תקציבים, משרד האוצר
פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות
יאיר אסרף - סמנכ"ל תקציבים, משרד הבריאות
פרופ' יונתן הלוי - מנכ"ל בית החולים שערי צדק, ירושלים
רות רלב"ג - סמנכ"ל כספים, בית החולים שערי צדק, ירושלים
ציון אוליאל - מכבי שירותי בריאות
אסתר טולדנו - מנהלת תחום בכיר, מינהל מחקר, המוסד לביטוח לאומי
פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
רישום
¶
חבר המתרגמים
<הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013
בקשות לדיון מחדש
ראובן ריבלין
¶
אני רוצה להעיר לסדר ליועץ המשפטי. תקנון הכנסת הוא כללי משחק שמחייב את כל חברי הכנסת והמנהלים את הישיבה. כללי משחק שאינם דבר חוקתי, ניתן בהחלט להתפשר עליהם. נכון, אם אין הסכמה, אפילו של אחד, צריך לחכות חצי שעה. אם כולם מסכימים, וכולם כאן, ברגע שהזמינו אותם לישיבה, החזקה היא שברגע שהזמינו את חברי הכנסת לישיבה, הם נמצאים כאן כי מי שלא נמצא כאן, זה על אחריותו. אני אומר לכם שאם ממלא מקום חבר כנסת קבוע נמצא, הוא יכול לומר שהוא מתנגד וחייבים לקיים את התקנון כפי שהוא. בכללי משחק שהם פרלמנטריים, ניתן להסכים עליהם בהסכמה פה אחד.
אני אתן לך דוגמה. בשעה 12:00 בלילה, אם לא מאשרים תקציב, הולכים לבחירות. חבר הכנסת ליצמן רוצה להוביל אותנו לבחירות והוא אומר הסתייגות והשעה 11:35, והוא צריך להצביע ב-12:05 כאשר ב-12 התפזרה הכנסת כי לא אושר תקציב המדינה. הוא יכול לבוא ולומר שכולנו מסכימים שלא לחכות חצי שעה. הוא מבקש ממנו לסגת מההסתייגות שלו, אבל הוא אומר שהוא לא רוצה לסגת אבל הוא מסכים שיצביעו על ההסתייגות מיד.
שמרית גיטלין שקד
¶
סעיף 56(1). לא הצבענו עליו כי הייתה רביזיה על ההסתייגות של רע"מ-תע"ל, הסתייגות שנפלה. עכשיו נצביע על הרביזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מצביעים על סעיף 56(1) כנוסח הוועדה. מי בעד?
הצבעה
סעיף 56(1) – אושר כנוסח הוועדה.
שמרית גיטלין שקד
¶
אין כאן נושא חדש.
סעיף 56 אושר.
סעיף 56(2). הסעיף לא הוצבע בגלל רביזיה על הסתייגות שנפלה. חבר הכנסת יצחק כהן הגיש רביזיה וצריך להצביע על הרביזיה.
שמרית גיטלין שקד
¶
סעיף 56(3) לא הוצבע כי יש רביזיה של ליצמן על ההסתייגות של מספר קבוצות שנפלה. צריך להצביע על הרביזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור סעיף 56(3) כנוסח הוועדה? מי נגד? 1. מי נמנע?
הצבעה
סעיף 56(3) – אושר כנוסח הוועדה.
שמרית גיטלין שקד
¶
סעיף 56(11), נושא חדש. אני מציינת שהוא עלה למעלה.
סעיף 58, אושר. יש רביזיה של ליצמן על אישור הסעיף. אנחנו נציע על הרביזיה.
שמרית גיטלין שקד
¶
אין צורך להצביע מחדש. הרביזיה נפלה. אישור הסעיף עומד על כנו.
סעיף 59, יש רביזיה על ההסתייגות של אראל מרגלית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור סעיף 59 כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
סעיף 59 – אושר כנוסח הוועדה.
כל פרק הקצבאות – אושר.
ראובן ריבלין
¶
אני מבקש לדבר כדי לנסח הסתייגות רק להצבעה. אני רוצה רשות דיבור להסתייגות. אני רוצה להסתייג במשהו.
נועה בן שבת
¶
אנחנו מדברים על הנוסח כפי שהוקרא בוועדה. בנושא התקיים דיון ועלו כל מיני הצעות לתיקונים. בסופו של דבר לא הייתה התקדמות בנושא הזה.
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב ראש, הדיון לא הסתיים. התחלנו בדיון ואתה אמרת בוועדת הכספים – הייתה הצעה של גפני להקים ועדת משנה בראשותי ואמרתי שאני לא בטוח שאני רוצה – שתחליט. מאז לא שמענו כלום ואנחנו לא יודעים מה היה ומה לא היה. הדיון לא הסתיים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי שקודם כל אני אבדוק לעצמי אם יש טעם או לא. בסופו של דבר ראיתי שהנוסחה שמוצעת לנו היא מאוזנת, עדינה מאוד ויש מומחים שבאמת עסקו בזה. לכן נשארתי בנוסחה הזאת. אמרתי שבמידה ויבואו הצדדים עם הצעה משותפת ---
יעקב ליצמן
¶
אני סמכתי על כך שעומד להתקיים דיון, אבל לא קיימנו בירור ואני לא יודע כלום. אני לא רוצה להגיד מה אני חושב על ההצעה שלהם. עצם הדבר הוא שלא הסתיים ההליך ולא הסתיים הדיון. אני לא חושב שזה נכון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הדיון כאן הסתיים. אמרנו שנעשה בדיקה נוספת ואכן אני עשיתי אותה. השקעתי בה הרבה. אני אומר שוב שאמרתי לצדדים, כולל השרים ---
יעקב ליצמן
¶
אפשר לבדוק את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת כדי לראות. אני לא צוחק. אני אומר לך שהדיון לא הסתיים כי אני לבד לא סגור עם עצמי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל מי שהיה כאן, כמעט כל מנהלי בתי החולים או נציגים שלהם, שמענו אותם. קופות החולים היו כאן ושמענו אותן, כולל כללית, את אלי דפס.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נכון. כולם היו וכולם דיברו. שמענו את כולם, שאלנו והתעניינו בנושא הזה. היה דיון רחב.
מאחר והנושא סבוך ועדין מאוד, לכן אמרתי שבמידה ויגיעו אלי עם הסכמה, אחרי שישבתי עם הצדדים, וחשבתי שאולי כן מתחילה להירקם איזו הסכמה אבל בסוף התברר שאין הסכמה – ממילא אני נשאר בנוסחה שהובאה בפנינו שהיא נוסחה עדינה אבל כמו שהוצג כאן בפעם הקודמת, כולם לא מרוצים וברגע שכולם לא מרוצים, סימן שהיא נוסחה טובה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נכון. לא הגיעו להסכמה. חשבו אולי לנסות להגיע להסכמה אחרת, אבל אין. לכן חוזרים להסכמה שבחוק.
חמד עמאר
¶
או שאנחנו נביא הצעות. או שמגיעים להסכמות או שלא מגיעים להסכמות וזה מגיע לשולחן הזה. יכול להיות שלא מגיעות להסכמות ואז, למרות כל ההתנגדויות, מעלים את זה למעלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מחליט. נמצא כאן החוק ושמענו את כולם. למרות שכל אחד היה מרגיש שהוא היה רוצה שזה יהיה שונה כמובן לטובתו ואז זה על חשבון השני כי אלה מאזניים, בסופו של דבר כולם הבינו שזה או הטוב במיעוטו או הרע במיעוטו, איך שכל אחד מרגיש, ואמרנו שאם כל הצדדים יגיעו להסכמות אחרות, ננסה אבל זה לא קיים. היו הרבה ניסיונות.
עפר שלח
¶
האיזונים כאן הם מאוד עדינים. כל פעם שמושכים לאיזשהו כיוון, זה נפרם מכיוון אחר. למיטב הבנתי, וקצת נכנסתי לזה, זה הנוסח שבסופו של דבר הרוב המכריע חי אתו. אגב, הוא כול גם סעיף 22(ב) שמאפשר בסופו של דבר לשרת הבריאות ולשר האוצר להתייחס עובדתית.
יעקב ליצמן
¶
אני באמת חושב שלא התקיים הדיון. התחלנו אבל אמרנו שנפסיק אותו כי תהיה ועדת משנה ולכן הפסקנו אותו. לכן אני לא שלם עם כל מה שקורה כאן. אני לא עומד לומר את מה שאני חושב וממילא לא צריך אותי כאן כי אני באופוזיציה. אני לא הולך לדבר ולא הולך לומר כלום. תעשו מה שאתם רוצים.
ראובן ריבלין
¶
כן. עם כל הערכתי הבה לחבר הכנסת שלח שגם אני אצביע כפי שהוא מבקש, אני נבחרתי על ידי אנשי ירושלים שהיא בירת מדינת ישראל ובה יש רק רפואה ציבורית אחת ואלה בתי החולים הפרטיים. אין בה בתי חולים ממשלתיים שמסוגלים לשאת בנטל של כמעט מיליון אנשים אשר מאושפזים.
ראובן ריבלין
¶
היחיד שהוא ממשלתי, אבל שם כנראה לא יוכלו להושיע. אני יודע שנושא בתי החולים הפרטיים כביכול שהם ציבוריים לכל דבר, שכן ממשלת ישראל דואגת למחסורם של בתי החולים, אם כי באמת במים לחץ ולחם עוני, אבל היא עוזרת להם.
אני מבקש יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא, שכל אחד מאתנו מגיש הסתייגות באופן נפרד כי אני לא אצביע בעד הסתייגותה והיא לא תצביע בעד הסתייגותי, שההסתייגות תצורף לדפים הצהובים ואז הממשלה אולי תסכים לקבל את הסתייגותנו. מה שאנחנו מותירים בהסתייגות זו, שכנראה תידחה כי האופוזיציה לא באה לעזור לי, את האפשרות בידי הממשלה לנסות ולמצוא דרך לסייע לבתי החולים בירושלים.
ההסתייגות שלי אומרת שבתי החולים הירושלמים יוחרגו מהאמור באותו סעיף שליצמן הגיש את הסתייגותו ומשום מה הוא חוזר בו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בזמן הצבעות מקובל שהגופים לא נמצאים ולכן מפני כבודם אני אומר כאילו הם לא נמצאים.
ראובן ריבלין
¶
אתם תגיעו עד יום ראשון להסכמה עם הממשלה, הממשלה תסכים על ההסתייגות הזאת ועליזה לביא תהיה מרוצה וגם אני. לא נלך נגד הממשלה אבל נאפשר לממשלה להגיע להסדר עם בתי החולים לפני אישור התקציב. תודה רבה.
רוברט אילטוב
¶
אתמול הסכמנו שנגיע בנושא הזה להסכמות. לכן הסכמנו להשאיר את זה כפי שזה. נכון לעכשיו אני מבין שכל מה שדיברנו לא קורה. אני חושב שאם זה המצב וכך מתכוונים לנהוג, אני חושב שאנחנו חייבים לבחון את זה מחדש.
רוברט אילטוב
¶
אתה ואני ועוד כמה חברים. שאלתי את השאלה ואמרת שאתם הולכים להגיע להסכמות בנושא הזה. השארנו את זה פתוח ובסוף אתם באים ומביאים את זה לשולחן הזה ללא הסכמות. איך הדבר הזה מתנהל? אני רוצה לדעת למה ההסכמות האלה לא התקבלו?
רוברט אילטוב
¶
אני הבנתי למה זה קרה. מישהו נכנס אחרי הפגישה הזאת לחדר והכל התהפך. אני רוצה להבין למה זה קרה.
משה בר סימנטוב
¶
כן. אני אתייחס. היתרון והחסרון של הסדר הקייפ הוא שמרגע שהוא בא לעולם, כל שינוי שלו בא על חשבון מישהו אחר. אי אפשר להוציא צד אחד מרוצה בלי לפגוע בצד אחר. אנחנו מקווים שהעבודה הנכונה שאנחנו עושים בקייפ, היא על מנת להגיע לאיזושהי נקודת איזון בה כולם מרוצים או לא מרוצים במידה שווה וההסדר הוא הוגן. אנחנו מאמינים מאוד שזה ההסדר שיש בפניכם.
אנחנו כן אומרים שעדיין, למרות זאת, בחוק שמונח בפניכם יש סמכות לשרת הבריאות ולשר האוצר לבצע התאמות נקודתיות בקייפ הפרטני שבין קופת חולים לבין בית חולים הם יצטרכו להפעיל שיקול דעת ולעשות את ההתאמות הנדרשות, אם זה בנוגע לקופה מסוימת, אם זה נוגע לבית חולים בעיר מסוימת או בכל דבר אחר.
משה בר סימנטוב
¶
לא. בין השאר. בהתחשב בין השאר בשינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים ובמיטות אשפוז נוספות. יש כאן את בין השאר וזה כן מותיר את שיקול הדעת ואנחנו נפעיל את שיקול הדעת. לשרים יש שיקול דעת ושיקול דעת למנגנון שצריך להפעיל.
ראובן ריבלין
¶
אנחנו מבקשים להחריג את בתי החולים בירושלים אבל מי מבתי החולים שרוצה להיות במערכת, יישאר במערכת והוא רשאי לעשות זאת. אנחנו משאירים את זה לשיקול דעתם. מי שרוצה את המערכת, בסדר. מי שרוצה להיות מוחרג, יוחרג.
רוברט אילטוב
¶
שאלתי שאלה מאוד מפורשת. שאלתי האם הגיעו להסכמות ואמרו לי בעוד שעה-שעה וחצי נגיע להסכמות ונציג אותם. לא הגיעו להסכמות והביאו את זה כפי שזה.
משה בר סימנטוב
¶
הדבר שדובר בו הוא מרחב שיקול הדעת של השרים. הגענו למסקנה שמרחב שיקול הדעת שיש היום בחוק הוא מספיק.
משה בר סימנטוב
¶
הסוגיה שנדונה הייתה שיקול הדעת של השרים ושיקול הדעת של השרים נמצא כאן בנוסח. נמצא כאן גם משרד הבריאות שיוכל להתייחס.
רוברט אילטוב
¶
אנחנו מקבלים מידע שמגיעים להסכמות אבל בסוף מביאים לנו את זה כפי שזה, עם כל הכבוד אני לא מקבל את העובדה הזאת.
רוברט אילטוב
¶
אנחנו יושבים, אחר כך בא שר ואומר את העמדה שלו, שם את זכות הווטו שלו והולך. אם זה המצב, אני לא שם.
משה בר סימנטוב
¶
היו דיונים עם יושב ראש הוועדה להם היו שותפים משרדי הבריאות והאוצר. התוצאה של הדיונים הייתה שהדבר הנכון הוא להישאר בגדרי שיקול הדעת שיש לשרים תחת האמירה שלנו שבשיקול הדעת הזה ייעשה שימוש גם של משרד הבריאות וגם של משרד האוצר. נכון שבשיקול הדעת הזה ייעשה שימוש. בסוף, מכיוון שאנחנו אומרים ששיקול הדעת הזה הוא מספיק, להוסיף עוד משפט שמוסיף עוד מרחב של שיקול דעת – זה לא מה שיעלה או יוריד בעניין הזה.
בסוף התוצאה של החוק הזה הוא צו קייפינג שיפרסמו שרי הבריאות והאוצר. הצו הזה יגדיר את תקרות הצריכה הפרטניות.
יעקב ליצמן
¶
אם אתה סומך על שיקול דעת שרים, תתחיל עם זה ותגמור עם זה. תגיד שיקול דעת שרים. נקודה, נקודה, נקודה ונגמר כל החוק. למה אתה צריך את כל השאר?
משה בר סימנטוב
¶
בקביעת התקרות השרים יפעילו שיקול דעת בנוגע לקביעת התקרה הספציפית בין בית חולים לבין קופת חולים. יאשר כאן נציג משרד הבריאות שהדברים הם גם על דעת המשרד.
נועה בן שבת
¶
משה, לפי הפרשנות שלך במקרה הזה כן צריך לפרסם את מה שהם יקבעו, בסופו של דבר אם זה לא רק לפי מספר המיטות. אחד הטיעונים שנאמרו לנו לעניין הפרסום, מדוע לא מפרסמים את הנתון הזה ברשומות לגבי הסעיף שמאפשר שיקול דעת, היה שכיוון שזה נסמך רק על שני נתונים – רק על מספר המיטות ומספר המטופלים בקופה – כיוון שמסתבר עכשיו שבעצם יש כאן מרחב גדול של שיקול דעת בין השאר, יש כאן עוד נתונים, מן הראוי שהנתונים האלה יפורסמו. זאת אומרת, אם משתנה תקרת הצריכה לבית חולים אחד וזה בעצם בא על חשבון תקרת הצריכה של בית חולים אחר בגלל שאנחנו אומרים שכל תקרות הצריכה לא עולות על סף מסוים, בעצם אני חושבת שמן הראוי שהדבר הזה יפורסם ברשומות.
רוברט אילטוב
¶
עוד שאלת הבהרה לפני שאתה מסביר. השר יכול היום לקבוע לכל בית חולים תנאים אחרים בהתאם לשיקול דעתו. יש שני בתי חולים, אחד ליד השני, לאחד יהיו תנאים אלה ולשני יהיו תנאים אחרים. כך אני מבין את זה.
משה בר סימנטוב
¶
אני אסביר ובדרך זאת אענה גם לנועה וגם לחבר הכנסת אילטוב. ההסדר הזה מבוסס על התנאים המסחריים ששררו בין הקופות לבין בתי החולים. יש בו מרחב שיקול דעת שמגיע עד 3.48 אחוזים. כלומר, עדיין שיקול הדעת הוא מוגדר, הוא באיזושהי פרופורציה - זאת גם תשובה לחבר הכנסת ליצמן – וזה לא שיקול דעת אין סופי. יש מרחב שיקול דעת. אנחנו חושבים, בתי החולים חושבים, קופות החולים חושבות שלא יהיה נכון לפרסם את זה כי אז אנחנו בעצם מפרסמים את התנאים המסחריים לכולם. ירצו להשיג על התנאים ושיקול הדעת שהפעילו השרים, יבואו בפני השרים וישמיעו את עמדתם.
אני אענה לחבר הכנסת אילטוב ואומר שכאשר שרים מפעילים שיקול דעת, הם לא עושים את זה באופן שרירותי. אנחנו אומרים שזה ייעשה בין היתר.
משה בר סימנטוב
¶
שיקול דעת צריך להיות מופעל על סמך שיקולים מקצועיים, קריטריונים מקצועיים וכך ייעשה. זה לא שרירותי לבוא ולומר שאנחנו רוצים להעדיף את א' על פני ב', אלא תהיינה כאן אמות מידה מקצועיות שינחו את השרים ויהיו שיקולים מקצועיים. כך זה ייעשה וראוי לטובת המערכת שהנתונים האלה הגלובליים יישארו חסויים.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה להציע שבאמת לא יפרסמו את הנתונים הגלובליים אלא רק יפרסמו את שיעור השינוי מתקרת הצריכה. אחד ירד ואחד יעלה, אז רק את השיעורים האחוזיים שהשתנו, רק אותם יפרסמו. הטענה קודם הייתה שיש רק שני המרכיבים ומתוכם אפשר לגזור את הנתונים המסחריים, מתוך הנתונים שבית החולים יודע לגבי עצמו או קופת חולים יודעת לגבי עצמה, אבל ברגע שנכנסים כאן עוד שיקולים, הטיעון הזה נופל ואז לפחות את השיעור האחוזי בלי הנתונים המסחריים, אני חושבת שראוי לפרסם ברשומות או לאפשר לכל בתי החולים ולכל קופות החולים לדעת את הנתונים האלה.
משה בר סימנטוב
¶
בחשיבה ראשונית, אני חושב שזה יזמין מלחמת כל בכל במערכת וזה לא בריא אבל אנחנו נשקול את זה ואם נראה בדבר הזה נזק, אנחנו נפרסם את הדבר הזה. אני מבקש לא לחייב אותנו לעשות את זה.
יעקב ליצמן
¶
זאת אומרת, זה שאנחנו הולכים להצביע כרגע עליו, זה שום דבר כי הם יכולים לשנות את זה. אז למה צריך להצביע?
יעקב ליצמן
¶
אתה אומר שהקייפ הזה, שר הבריאות ושר האוצר יכולים להחליט לשנות. אם הם יכולים לשנות, אז על מה אני מצביע?
ראובן ריבלין
¶
אני מבקש שההסתייגויות יהיו נפרדות ואני אנמק. היא לא רוצה את ההסתייגות שלי ואני לא רוצה את ההסתייגות שלה למרות שההסתייגויות זהות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה. רבותיי, אף אחד מאתנו לא רוצה לשבת שוב עד שעה 5:00 לפנות בוקר. הסתייגויות בנושא הקייפינג. יש עוד מישהו שרוצה להגיש הסתייגות?
נועה בן שבת
¶
קבוצת העבודה וקבוצת קדימה מציעות למשוך את כל הסעיפים 19 עד 27, זאת אומרת, את כל סימן א'.
אראל מרגלית
¶
דיברנו בעיקר על בית חולים אחד לו יש הסדר מיוחד אבל יש עוד כמה נושאים בהם הוא צריך להגיע להסדר מיוחד. נראה לנו שלהגיע לכל ההסדר הזה בחלק מחוק ההסדרים, זה לא המקום הנכון לפתור את כל הבעיה אלא שיהיה משא ומתן פרטני שהוא לא צריך להיות עיקרון אחד אלא הוא יכול להיות כלל בתי החולים, כי לגבי חלק מבתי החולים אולי נעשו טעויות, היו הנחות גדולות יותר וכולי. הנקודה המרכזית היא שכרגע התבנית הזאת של עיקרון אחד לכולם הולכת לפגוע מאוד קשה לפחות בבית חולים מרכזי אחד שהוא דרמטי עבור העיר ירושלים ואנחנו בטוחים שיש עוד נושאים.
לגבי האופן בו קופות החולים משלמות לבתי החולים והסדרי התשלום. אחד מהנושאים הפרטניים, אם כבר כן נכנסים לעניין, זה כל הנושא של ה-קש פלו. כלומר, לא יתכן שכחלק מההסדר לא יהיה קבוע האופן שבו משולמים התשלומים. אי אפשר לשלם בסוף שנה לגבי טיפול שנעשה בינואר. לכן אנחנו מבקשים שברמה הפרטנית הזאת הדברים ישולמו כל חודש כאחד חלקי 12, כמו שעשינו את ההסדרים עם המע"מ שישולם על בסיס שוטף כי ה-קש פלו הורג את בתי החולים.
רוני גמזו
¶
בואו נזכור שבסופו של דבר על הדבר הזה בתי החולים וקופות החולים יכולות לנהל הסכמים. יש גם הגדרה של החשב הכללי בהסדר הזה, איך אתה משלם שוטף פלוס שישים וכיוצא בזה. אם אנחנו משנים את האיזונים הללו, מה תעשו בתוך הקהילה? ישלמו לבתי חולים אבל בתוך הקהילה לא יישאר הכסף אם יש בעיות תזרימיות. רבותיי, זה חלק מהדרך בה אנחנו מנהלים.
רוני גמזו
¶
כן, אבל זה לא בחוק הזה. יש צו הריבית או משהו כזה, צו של החשב הכללי. שוב, כל פעם שאתה משנה תזרים בצורה כזאת, אתה לא יודע מה זה יעשה בקהילה.
רוני גמזו
¶
אתה יודע. אני מנסה להסביר מה זה יעשה בקהילה. אם מישהו יבוא ויסיט את הכיוון לתזרים יותר טוב לבתי החולים, ובואו נזכור שרובם ממשלתיים ויש להם חשב כללי, אתה תסיט את המצב למקום אחד - תישאר לא תזרים לקהילה. אנחנו מבקשים להשאיר את זה בדרך הזאת.
אלעזר שטרן
¶
אני רוצה להבין. מה שהוצג לנו בפעם הקודמת זה שלמרות שבתי החולים את הכסף עבור האשפוז מקבלים בשוטף פלוס שלושים או פלוס שישים, משלמים לעתים באיחור, ואני לא רוצה לומר כמה חודשי איחור אבל הרבה אחר כך. זה כאילו שאתה נותן כאן סוג של עדיפות נגיד לקופות החולים אבל לא משנה מה כי אתה כאילו משתמש בכסף לא למטרה לה הוא נועד. כך אני מבין את זה.
אלעזר שטרן
¶
אתה אומר לי בעיות של קש פלו, זאת אומרת שכסף שקיבלת ואתה לא מעביר אותו עבור שירותים שרכשת, אתה משתמש בו עכשיו לדברים אחרים.
רוני גמזו
¶
לא. קופות החולים מקבלות את הכסף שלהן מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אתה בעצם מדבר כאן על תהליך של 17-18 שנים שהן מקבלות אותו בתזמון מסוים ומשלמות לבתי החולים בתזמון מסוים. אם תלך ליסודות ולהיסטוריה של החוק, זה התחיל מאיזון מסוים שאנחנו שומרים אותו לאורך כל השנים. לעתים קופות החולים נמצאות בבעיות תזרימיות ואז נותנים להן מקדמות, בתי החולים נמצאים בבעיות תזרימיות.
רוני גמזו
¶
זה היה בדיוק ב-1994. שני הדברים התחילו בבת אחת. גם השוטף פלוס שישים לבתי החולים התחיל באותו זמן. היה צו ריבית. הדברים נמצאים בתהליך מאוזן לאורך כל השנים ועכשיו זעזוע שכזה בחוק כשזה לא רלוונטי אליו, זה לא טוב למערכת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור סעיף 19 כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 8
נגד – 1
נמנע - 3
סעיף 19 – אושר כנוסח הוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור סעיף 20 כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 7
נגד –
נמנע – 3
סעיף 20 – אושר כנוסח הוועדה.
נועה בן שבת
¶
אנחנו מדברים על סעיף 21. סעיף 21 קובע את תקרת הצריכה הפרטנית נטו לפי הסכום ששולם בפועל, כולל ההנחות ששולמו. אפשר להצביע על הסעיף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור סעיף 21 כנוסח הוועדה? מי נגד? מי בעד?
הצבעה
בעד – 8
נגד –
נמנע – 3
סעיף 21 – אושר כנוסח הוועדה.
נועה בן שבת
¶
אנחנו עוברים לסעיף 22. סעיף 22 קובע שהשרים יודיעו לכל קופת חולים על תקרות הצריכה ורצפות הצריכה שנגזרות מהן. באותו סעיף, בסעיף קטן (ב), נמצאת אותה הוראה עליה דובר קודם שהשרים רשאים לחשב לגבי קופת חולים או בית חולים מסוים שינויים בקפיטציה בין השאר בהתחשב בשיעור הקפיטציה ובמיטות אשפוז.
נועה בן שבת
¶
חבר הכנסת ליצמן ביקש להסתייג. להוריד את הסמכות של השרים לקבוע שינוי בתקרת הצריכה הפרטנית, שזה סעיף קטן (ב).
מיכל בירן
¶
ההסתייגות שלי שונה משל ליצמן. האיזון הנכון ביותר – אני מסכימה אתו שלא צריך לתת רק בידי השרים כדי שיהיה מנגנון אחיד וצודק לכולם – אני מציעה שזה יהיה בשילוב של השרים וועדת הכספים.
נועה בן שבת
¶
סעיף 23 קובע את התשלומים המופחתים מרגע שמתקרבים לתקרת הצריכה וגם את התשלומים שחובה לשלם לפי רצפת הצריכה הפרטנית נטו.
לסעיף זה יש הסתייגות של קבוצת מרצ שהציעה שבמקום לדבר על השנים, בכל אחת מן השנים 2014 עד 2016, ההסדר יידחה ויהיה בין 2018 עד 2020.
נועה בן שבת
¶
אנחנו עוברים לסעיף 24. סעיף 24 מאפשר לשרים לקבוע בצו להחריג מטופל המיועד להעברה - הכוונה לאדם גריאטרי שאפשר להעבירו מחוץ לבית החולים – מהסדר ההתחשבנות. אפשר להצביע על הסעיף. אין הסתייגויות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור סעיף 24 כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 4
סעיף 24 – אושר כנוסח הוועדה.
נועה בן שבת
¶
סעיף 25 קובע את הסדר ההתחשבנות כשיש בתוך בית החולים תאגיד בריאות והוא בעצם מייחס לתאגיד הבריאות אחוז ניכר, 48.67 אחוזים, מהסכומים המופחתים ששולמו מעבר לתקרות הצריכה. אין הסתייגויות.
נועה בן שבת
¶
לא. הסעיף של התחולה הוא סעיף 27.
סעיף 26 קובע את האפשרות של בתי החולים וקופות החולים לערוך הסדר התחשבנות אחר, בכפוף לתנאים שנקבעים ומוצעים בסעיף. ההסכמים מועברים לשרים והשרים יכולים לבטל את ההסכמים במקרה שהם אינם עומדים באותם תנאים. אין הסתייגויות.
נועה בן שבת
¶
חבר הכנסת ליצמן מגיש רביזיה.
לגבי סעיף 27 יש מספר הסתייגויות. אני קודם אסביר את הסעיף. הסעיף קובע רשימה של שירותים שעליהם לא יחול הסדר ההתחשבנות. מדובר בשירותים בעיקרם שניתנים שלא במסגרת החובות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בסעיף הזה אפשר להכניס את ההסתייגות של חבר הכנסת רובי ריבלין. ההסתייגות שלו, כפי שהוא העביר אותה, אומרת שבתי החולים בירושלים יוחרגו מסעיף הקייפ, למעט אם ביקשו להיכלל בהסדר הקייפ.
נועה בן שבת
¶
חבר הכנסת ריבלין, חבר הכנסת ליצמן וגם חברת הכנסת עליזה לביא ביקשו להחריג את בתי החולים שהם בעצם מוסד ציבורי לפי פקודת מס הכנסה.
נועה בן שבת
¶
יש לנו כאן עוד הסתייגות. אולי נצביע קודם על ההסתייגות של חבר הכנסת ריבלין ואחרי כן יש לנו עוד שתי הסתייגויות לסעיף הזה.
ראובן ריבלין
¶
אני אצביע נגדה. אם הם יגישו אותה, אני אצביע נגדה. אראל, אני רוצה לעשות טוב למטרה ירושלמית על פי הנחיית הלובי לירושלים בראשותו של אחד מבכירי חברי הכנסת.
ראובן ריבלין
¶
בכוונה הגשנו שתי הסתייגויות, כדי שאני אוכל להצביע נגדה והיא תוכל להצביע נגדי. אנחנו רוצים שההסתייגות תיכנס לאפשרות שמי שיכריע תהיה המליאה. אנחנו לא רוצים להכריע כאן.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות של חברת הכנסת עליזה לביא, אליה הצטרף חבר הכנסת ליצמן, חברת הכנסת גמליאל וגם הקבוצה.
נועה בן שבת
¶
יש לנו הסתייגות של קבוצת מרצ לגבי סעיף 27. הם מציעים שבמקום "הוראות סימן זה יחולו על שירותים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד 31 בדצמבר 2016", יבוא 31 בדצמבר 2010. אני מניחה שזה קשור בהסתייגות הקודמת שלהם. זאת הסתייגות של קבוצת מרצ.
נועה בן שבת
¶
היא מאריכה את התוקף של הסדר הקייפ הזה עד 2020. אני מניחה שההסתייגות הזאת קשורה להסתייגות הקודמת, למרות שהדבר הזה לא הובהר, שביקשה לדחות גם את מועד תחילתו של הסדר זה.
נועה בן שבת
¶
לא מצביעים על ההסתייגות.
אחרי הרביזיות נוכל להשלים את הסעיפים עליהם הוגשה רביזיה. הנושא הזה הסתיים.
נועה בן שבת
¶
סימן ב' עוסק בנושא התחשבנות בעד שירותי אשפוז פסיכיאטרים. בעת הדיון בהצעת החוק פוצלו ממנו סעיפים 32 ו-33 לגבי הנושא של המרפאות הממשלתיות ולגבי הנושא של המרפאות לטיפול יום.
נועה בן שבת
¶
בעקבות הדיון שהתקיים בשבוע שעבר. נשאר לנו הנושא של האשפוז הפסיכיאטרי. יש כאן הסתייגות של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס וחברת הכנסת גילה גמליאל.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:05 ונתחדשה בשעה 12:20.)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מחדשים את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו בפרק ד', סימן ב', בנושא בריאות הנפש.
נועה בן שבת
¶
ההסדר מתייחס לבתי החולים הפסיכיאטרים, כך גם הכותרת שלו בסימן ב'. לפני שאנחנו נכנסים לסעיפים, חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, חברת הכנסת גילה גמליאל וקבוצת העבודה הציעו למחוק את כל הסימן, זאת אומרת מסעיף 28 עד סעיף 36.
נועה בן שבת
¶
ההסתייגות של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, חברת הכנסת גילה גמליאל וקבוצת העבודה היא לכל סימן ב'. הם מציעים למחוק את כל סימן ב', זאת אומרת, מסעיף 28 עד סעיף 36.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד קבלת ההסתייגות של מפלגת העבודה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
נועה בן שבת
¶
ניכנס לסעיפים בתוך הסימן. סעיף 28 הוא סעיף ההגדרות. פעמים רבות ההגדרות הן מאוד משמעותיות. יש כאן כמה הסתייגויות לגבי ההגדרות. מספר המיטות המתוכנן, הסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שמציעה לומר שבסוף ההגדרה, מספר המיטות המתוכנן, יופיע: אם יוכפל בשיעור הגידול הדמוגרפי באוכלוסייה.
נועה בן שבת
¶
רק להבהיר שבאשפוז הפסיכיאטרי מספר המיטות הוא הגורם היחיד להתחשבנות. יש עוד לציין שלפי הנתונים שמסר מרכז המחקר והמידע, יש גם פער בין הנתונים לגבי מספר המיטות עליו מתבסס הסדר ההתחשבנות לבין מספר המיטות הקיים.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות נוספת מתייחסת להגדרת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. התקרה מתחילה להיספר מתקופת הטיפול לחמישה אחוזים ממספר המיטות המתוכנן. זאת אומרת, לא מביאים בחשבון את מלוא התקן של המיטות אלא רק 95 אחוזים ממנו. ההצעה של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה, ההסתייגות שלהן היא לומר שיובא בחשבון מלוא התקן של מספר המיטות המתוכנן.
מרב מיכאלי
¶
הבנו את ההסבר של מנכ"ל משרד הבריאות שרוצה להימנע מאשפוז יתר. לאור חוסר ההתאמה וחוסר הגידול הטבעי וזה שאנחנו מתחילות ממקום כל כך נמוך למרות התוספת שהבטחתם, אנחנו סבורות שמן הראוי לפחות בזמן הזה שזה יהיה מאה אחוזים.
נועה בן שבת
¶
באותה הגדרה, בתקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בסכום שנוגע למיטות אשפוז היום הפסיכיאטרי, לפי הצעת החוק הן מוכפלות ב-252, אלה הימים האפקטיביים של אשפוז היום בניגוד ל-365, שאלה ימי השנה שנוגעים לאשפוז הפסיכיאטרי שאינו אשפוז יום. מוצע בהסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה, גם את מספר המיטות של אשפוז יום להכפיל ב-365 במקום ב-252.
נועה בן שבת
¶
סעיף 29 קובע את תקרת הצריכה בשירותי אשפוז ואת הנוסחה שלה. יש כאן הסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שמציעה למחוק את הסעיף כולו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור ההסתייגות של מפלגת העבודה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
נועה בן שבת
¶
ההסתייגות החלופית של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה היא שההודעה שמפורסמת על ידי השרים לגבי תקרת הצריכה של כל קופת חולים וכל בית חולים תהיה באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור ההסתייגות של מפלגת העבודה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
מי בעד קבלת ההסתייגות של ליצמן? מי נגד? מי נמע?
הצבעה
נועה בן שבת
¶
סעיף 30 קובע את גובה התשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטרים והוא קובע שכשחוצים את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי האשפוז, למעשה משלמים סכום אפס, לא משלמים דבר עבור השירותים שחורגים מתקרת הצריכה ומעבר ל-113 אחוזים מתקרת הצריכה, משלמים שלושים אחוזים מהמחיר המלא של שירותי האשפוז.
קבוצת העבודה וקבוצת קדימה הציעו שהסעיף יימחק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
נועה בן שבת
¶
סעיף 31, כמו ההסדר שקראנו קודם לגבי הנושא של קיומו של תאגיד בריאות בתוך בית החולים. מוצע כאן לייחס תשעים אחוזים מכלל החשבונות המופחתים לתאריך בריאות במקרה שיש כזה. יש כאן הסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה לייחס לא רק 95 אחזים אלא את מלוא הסכומים המופחתים לתאגיד הבריאות.
נועה בן שבת
¶
סעיף 34 – סעיפים 32 ו-33 פוצלו – שגם כאן יש אפשרות לעשות הסכמים בדבר התחשבנות בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף. זה גם כפוף לאי ביטול בידי השרים. יש כאן הסתייגות של קבוצת מרצ.
נועה בן שבת
¶
ההסתייגות שלה הייתה שבמסגרת ההסכם לא יקוצצו שעות צריכה או תקני כוח אדם אלא בהסדר תיקבע תוספת קבועה של שעות צריכה או תקני כוח אדם בשיעור של חמישה אחוזים או בשיעור אחר שיקבעו השרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות של מפלגת העבודה-מרצ? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
נועה בן שבת
¶
סעיף 35 מציע לא להחיל את הסדר ההתחשבנות על שירותי אשפוז פסיכיאטרי בהתאם למה שנקבע. קבוצת העבודה וקבוצת קדימה הציעו למחוק את הסעיף.
נועה בן שבת
¶
סעיף 36 קובע את התחילה. כרגע זה קבוע ל-1 ביולי 2015 וסיומו של הסדר הקייפ עד 31 בדצמבר 2016. כאן הציעו קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שהסעיף יימחק.
נועה בן שבת
¶
יש הסתייגות של קבוצת מרצ אבל אני חושבת שהיא זהה. היא מציעה שתחילתו של סימן זה ביום 1 ביולי 2015. אני חושבת שזה אומר את תוכן הסעיף. אני מבינה שאין כאן אף אחד מקבוצת מרצ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד קבלת ההסתייגות של מפלגת העבודה-מרצ? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
תודה רבה לנועה ולכל הייעוץ המשפטי.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה להגיד משהו על לידות. לידות זה חוק חדש, תיקון לחוק הביטוח הלאומי. הצעת חוק ביטוח לאומי שהועבר אלי אתמול כמה דקות לפני 10 בלילה כהצעת חוק לחוק הביטוח הלאומי, הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי.
נועה בן שבת
¶
אני לא מבינה איך אפשר במהלך הצבעות על חוק ההסדרים להתחיל לדון בהצעת חוק נפרדת אחרת שלא היה לה שום חלק וקשר לחוק ההסדרים והיא לא נמצאת בחוק ההסדרים.
משה בר סימנטוב
¶
הכול אפשרי אבל אנחנו נגיד למה אנחנו רוצים לעשות את זה. אנחנו רוצים לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולהעלות את תעריפי הלידות בשמונים מיליון שקלים על פני ארבע שנים. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בגין הגידול בהוצאה שתהיה לו. זאת הצעה שמבקשת, מעבר להליך הפרוצדורלי שאולי הוא לא נוח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לנו ייעוץ משפטי חזק מאוד מכל הכיוונים, כולל הייעוץ של הכנסת. לא נכניס את זה עכשיו. אני לא רוצה להכניס ולפצל. נדון בזה בשבוע הבא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי שנדון בזה בשבוע הבא אחרי שנסיים את חוק ההסדרים. גם בשבוע הבא יש לנו ישיבות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לנו רביזיות שיכולות להידון משעה 1:00 ויש לנו רביזיות שהצטרפו לאחרונה והן יכולות להידון מ-1:15. אנחנו נצרף אותן ונדון בכולן ב-1:20.
אנחנו דנים עכשיו בחוק האפוטרופוס. הצטרף אלינו איתי עצמון.
איתי עצמון
¶
אדוני, אני אזכיר בשתי מלים על מה מדבר התיקון שמונח כרגע על שולחן הוועדה. התיקון הזה מורכב משני חלקים עיקריים.
איתי עצמון
¶
יש כאן ארבע הסתייגויות, של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה. ההסתייגות הראשונה היא לסעיף 73(1) לעניין ניהול נכס לא צו ניהול, סמכות האפוטרופוס הכללי לנהל ללא צו ניהול.
גילה גמליאל
¶
שגית, נכון שנושא האפוטרופוס הכללי הוא נושא לוועדת הכלכלה? אני מגישה הסתייגות שזה יעבור לשם.
איתי עצמון
¶
לשר המשפטים יש הסמכה לקבוע תקנות לעניין השקעת הכספים שנמצאים בניהול האפוטרופוס הכללי. מכיוון שנושא האפוטרופוס הכללי הוא נושא מובהק שנמצא בתחום סמכויותיה של ועדת הכלכלה, גם אני חושב שמן הראוי שהתקנות יהיו באישור ועדת הכלכלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד קבלת ההסתייגות של מפלגת העבודה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
איתי עצמון
¶
ההסתייגות השנייה של מפלגת העבודה ומפלגת קדימה היא לסעיף 73(2) – במקום אחת לחמש שנים, יבוא אחת לשלוש שנים. זה הסעיף שמדבר על פעולות האיתור של האפוטרופוס הכללי.
איתי עצמון
¶
ההסתייגות הבאה, גם היא של קבוצת העבודה וקדימה, מחיקת סעיף 74 שעניינו תחילה ותקנות לפי התיקון לחוק האפוטרופוס הכללי.
איתי עצמון
¶
התקנות לפיהן מוסמך שר המשפטים, לפי התיקון הזה, לקבוע דרכים ואופן להחזקה ולהשקעה של הכספים שבידי האפוטרופוס הכללי כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות, בכל זה אמות מידה לבחירת הדרך להשקעת כספים כאמור. בדיון הקודם הוסכם שזה יהיה בוועדת הכספים והייתה כאן בקשה שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה כמתחייב לפי הוראות התקנון.
איתי עצמון
¶
סעיף 82, פסקה (2) עד (4). בעמוד 766 פסקאות (2) עד (4). הסתייגות אחת של הקבוצה. הסעיף אומר שלימודים בכיתה ב' יהיו רק חמש שעות ולא עשר שעות. ההסתייגות אומרת שזה לא יתבטל לגמרי אלא רק יידחה בשנה. התוספת של חמש שעות לא תתבטל אלא תידחה בשנה.
איתי עצמון
¶
הסתייגות שנייה של חברי הכנסת לוי ועמאר שלא נמצאים. הסתייגות נוספת של חד"ש שלא נמצאים כאן. אי אפשר להצביע על הסעיף כי יש רביזיה.
איתי עצמון
¶
משה בר סימנטוב אתמול אמר שזה יחול גם על כיתות א'. אנחנו הצבענו על סעיף כפי שהוא בחוק ההסדרים שמדבר רק על כיתות ב'. אם משרד האוצר מבקש להחיל גם על כיתות א', שיציע כאן נוסח לכיתות א'.
איתי עצמון
¶
זה ברמה העקרונית. מה שהצבענו עליו כרגע, זה הנוסח כפי שהוא בכחול והוא חל על כיתות ב' בלבד.
שגית אפיק
¶
אני שחקנית חדשה. הגעתי עכשיו. אני מבינה שהצבעתם על הכחול. אין נושא חדש כיוון שהוצבע הכחול. סוף דיון. אני מבינה שלא הוצגה בפני הוועדה איזושהי חלופה שאפשר לטעון לגביה נושא חדש.
מאיר בינג
¶
אפשר לעשות את זה בוועדת הכלכלה. אני אומר לפרוטוקול מה שאמרנו גם בדיון, שהמצב החוקי היום מאפשר לעשות העברת כספים ראשונה עוד לפני אישור התקנות וזה נאמר גם קודם. הנוסח הוא הנוסח הכחול שהוקרא.
היו"ר גילה גמליאל
¶
אני רוצה להעביר את התקנות לוועדת הכלכלה. מי בעד להעביר את הסעיף לוועדת הכלכלה? הוא מסכים להעביר את התקנות לוועדת הכלכלה. שגית, זה נושא חדש?
היו"ר גילה גמליאל
¶
ההכרעה בידיך. אני אסביר לכם מה המצב. בפניכם מונח הכחול. מבקש משרד האוצר לבצע שינוי. טוענים שהשינוי הוא נושא חדש.
היו"ר גילה גמליאל
¶
אם היא מחליטה להצביע על הכחול, שזה מה שקרה כאן קודם, אין נושא חדש. ההכרעה היא בעצם בידיך.
שגית אפיק
¶
זה לא נושא חדש כיוון שזה לא נדון. נושא חדש זה נושא שהוועדה אימצה אותו כהצעת תיקון לכחול. מה שעומד בפניכם כרגע, זה הכחול. הצבעתם על הכחול. זה מה שהוועדה קיבלה. כיוון שאין שום דבר אחר בפניכם, את צריכה לקבל החלטה האם את רוצה לקיים דיון על ההצעה של האוצר או שאת רוצה להצביע על הכחול.
ראובן ריבלין
¶
אם יש הצעה אחרת לאוצר והוא טען נושא חדש, צריך לקבוע אם זה נושא חדש או לא לפני שדנים כל דיון בוועדת הכנסת.
ראובן ריבלין
¶
אם הייתי יושב כאן ולא שומע את הדברים, הייתי נרדם. לכן אני שומע כל מילה. כשבא משרד החינוך והציג את ההסתייגויות, אני הפניתי את תשומת לבו לכך שהכחול לא מה שהוצג בפנינו אתמול על ידי האוצר. אמר משרד החינוך שלא ידוע לו על הצעה אחרת של האוצר והוא מבקש לקדם את הנושא על פי הכחול. בא עכשיו בר סימנטוב, אחרי ששמענו שהערנו כאן הערה על מה שהוא אמר, ואכן מאשר שאתמול, כאשר דיברנו על שלושה וחצי מיליארד שקלים, הישג של האופוזיציה וגם של יושב ראש הוועדה – וכל אחד יחליט בסדר העדיפויות למי הקרדיט יותר גדול – אנחנו שמענו אתמול מהאוצר שהוא מביא 150 מיליון על ידי ביטול כיתה א'.
ראובן ריבלין
¶
בא משרד החינוך והציג בפנינו רק את כיתות ב'. לכאורה יש לפנינו שתי הצעות כאשר האחת היא ההצעה המקורית של משרד החינוך שעליה גם הצבענו בהסתייגויות, והצעה שנייה שאם אכן היא מוגשת, יש טענה שהיא נושא חדש.
גילה גמליאל
¶
אבל אתה הצבעת על ההסתייגויות לסעיפים של הכחול ואז הם הגישו רביזיה להסתייגויות. אחרי שהצבעת כבר, זאת בעיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
משה, מה שאתה הצגת אתמול זה את החצי מיליארד של החינוך וחצי מיליארד של התחבורה.
משה בר סימנטוב
¶
אני אשחזר את הדיון של אתמול. אני הצגתי לכם את ההפחתה בחינוך ואמרתי לכם שההפחתה בחינוך בסך חצי מיליארד שקלים מורכבת מהפחתה של 150 מיליון שקלים, דבר שדורש תיקון חקיקה ולכן הצגתי לכם את זה ואמרתי שיש כבר את החוק של פיצול כיתות בו אנחנו משנים בכיתה ב' ועכשיו אנחנו נשנה גם בכיתה א' ונוריד אותם מעשר לחמש. זה נותן 150 מיליון. את 350 מיליון השקלים הנוספים אנחנו נסכים בין שר החינוך לבין שר האוצר, נביא לוועדת הכספים וזה יגולם בהצעת התקציב וועדת הכספים תחליט על זה במסגרת הזאת. גם הבאתי במקביל נוסח ללשכה המשפטית.
משה בר סימנטוב
¶
אלה הן העובדות. הצגתי לכם הפחתה של חצי מיליארד שקלים. אמרתי ש-150 מיליון מתוך חצי המיליארד זה באמצעות הרחבת תיקון החקיקה והבאתי נוסח ללשכה המשפטית. אמרתי שזה הנוסח עליו צריך להצביע במקום הנוסח המקורי של הממשלה. בזה הסתיים העניין.
איתי עצמון
¶
כאשר נדון הסעיף הזה מתוך חוק ההסדרים בוועדה הזאת לפני שבוע או שבועיים, הוא נדון רק לגבי כיתה ב'. היו כאן לא רק משרד האוצר אלא משרד החינוך, המועצה לשלום הילד וכל הגורמים שמעורבים בעניין הזה. אם יתבקש כאן להחיל גם על כיתות א', יש לזה לא רק משמעויות תקציביות אלא יש לזה גם משמעויות פדגוגיות שצריך להבין אותן לפני שמקבלים החלטה כזאת שלא הייתה בכחול ולא נדונה באופן מסודר כאשר נבחנו כל השיקולים הקשורים בזה.
איתי עצמון
¶
לו הדבר שמובא בפנינו היה מדבר רק על שנת הלימודים הקרובה מתוך צורך לקצץ בתקציב, ניתן היה להגיד שזה שיקול שגובר במקרה הזה, אבל ההצעה שמובאת כאן היא לכל השנים מכאן ואילך, אלה דברים ארוכי טווח שצריך לשקול באופן יותר רציני.
משה גפני
¶
אני רוצה לטעון עוד טענה. כאשר זה עלה כאן לדיון בוועדה לפני כשבועיים, הציג משה בר סימנטוב ואמר שבכיתות ב' חמש השעות הללו עדיין לא נכנסו בפועל ולכן אין קיצוץ אלא יש רק מניעת העלאת חמש השעות הנוספות. אז התקיים כאן דיון אליו הוזמנו אנשים שאמרו את דבריהם. עכשיו יש משהו חדש לגמרי. באים ואומרים שהולכים לקצץ בכיתות א'. לקצץ בכיתות א' לפני שיש את הטענה שהיא נכונה של חבר הכנסת ליצמן לנושא חדש, צריך להתחיל לקיים דיון. לכן צריך להזמין את כל הגורמים הרלוונטיים לפני שאתה טוען איזושהי טענה. אתה צריך להתחיל בדיון על קיצוץ של חמש שעות בכיתה א'. אתה צריך להביא את המועצה לשלום הילד, אתה צריך להביא את משרד החינוך, אתה צריך להביא את הסתדרות המורים ואת כולם.
משה גפני
¶
לפני נושא חדש צריך לקיים דיון. אנחנו מוכנים לעשות הפסקה. תזמין אותם. מתייעצים כאן כל הזמן ואני לא יודע על מה. על הסנדביצ'ים מתייעצים כל כך הרבה זמן? לא הבנתי למה מקצצים. אחרי כל ההישגים שהיו, עכשיו עושים את החשבון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם נחליט שזה לא נושא חדש והדיון מתקיים כאן, נשמח לשמוע את עמדתם. מאחר שאנחנו מחליטים שזה נושא חדש, זה יעבור לוועדת הכנסת. אם זה יחזור אלינו, יהיה דיון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נשמע את החלטת ועדת הכספים. כרגע יש טענה שזה נושא חדש. הנושא יועבר לוועדת הכנסת.
נועה בן שבת
¶
פרק ד', הסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה, למחוק את סימן א'. ההסתייגות נפלה ויש לנו כאן רביזיה.
נועה בן שבת
¶
סעיפים 20 ו-21 אושרו ללא בקשת רביזיה. אנחנו עוברים לסעיף 22, לגביו הייתה הסתייגות של חבר הכנסת ליצמן שנדחתה ועכשיו דנים ברביזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה של ליצמן. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 4
נגד - 9
הרביזיה לא התקבלה.
נועה בן שבת
¶
באותו סעיף הייתה הסתייגות של חברת הכנסת מיכל בירן שנפלה והוגשה רביזיה עליה אנחנו מצביעים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה של ליצמן? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 6
נגד – 9
הרביזיה לא התקבלה.
נועה בן שבת
¶
בסעיף 27 הייתה הסתייגות של חברת הכנסת גמליאל והקבוצה שנפלה והוגשה רביזיה על ידי חבר הכנסת ליצמן.
נועה בן שבת
¶
אצלי רשום שההסתייגות הזאת הייתה הסתייגות לגבי בתי החולים שהם מלכ"רים. הייתה הסתייגות להחריג אותם מתחולתו של הסדר ההתחשבנות.
נועה בן שבת
¶
ההסתייגות הייתה להחריג את בתי החולים בירושלים מהסדר ההתחשבנות אלא אם כן בית החולים ביקש להיכלל בהסדר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש להצביע שוב ושאף אחד לא יספור. רק טמיר יספור. מי בעד הרביזיה של רוברט?
נועה בן שבת
¶
הרביזיה התקבלה. עכשיו אנחנו דנים מחדש בהסתייגות של חברי הכנסת חמד עמאר ורוברט אילטוב. חברת הכנסת גמליאל, את נמצאת בהסתייגות הזאת?
נועה בן שבת
¶
ההסתייגות הזאת אומרת שמהסדר ההתחשבנות בבתי החולים הציבוריים הכלליים יוצאו בתי החולים בירושלים.
משה בר סימנטוב
¶
אני אסביר למה מה שאתם עושים מפורר את כל הסדר הקייפ. הסדר הקייפ בסוף בנוי על איזונים בכל המערכת. כל בתי החולים וכל קופות החולים שותפות בהסדר הזה.
משה בר סימנטוב
¶
אנחנו יוצרים כאן הסדר שמצלם מצב כדי להבטיח יציבות במערכת לשלוש השנים הקרובות. אמרנו לכם גם בוועדה ואמרנו לכם בפורומים אחרים את הבעיה של הדסה שבגללה אתם כאן מצביעים. במה שאתם עושים עכשיו, אתם לא פותרים. ככל הנראה רק תחריפו את הבעיה של הדסה. בהסדר הקייפ יש מנגנונים שמגנים על בתי החולים. אמרנו לכם שלשרי הבריאות והאוצר יש סמכות בחוק לעשות התאמות נדרשות במקרים ספציפיים ואמרנו לכם שהמקרה של הדסה הוא מקרה בגינו אנחנו נעשה את ההתאמה הזאת. אם עכשיו אנחנו נחריג בתי חולים כאלה, הם יוחרגו גם ממנגנוני ההגנה, הם יוחרגו גם מההסדר ואנחנו ניצור בעיה במערכת הבריאות ושום תועלת לא תצמח מזה לאף אחד מהשחקנים. מעבר לרצון להסתייג או לא להסתייג ממה שהממשלה הציעה כאן, הדבר הזה בסוף מפר את כל האיזונים על פיהם בנוי ההסדר הזה לשלוש השנים הקרובות. הדבר שאתם מצביעים נגדו עכשיו הוא לא בעד הדסה או משהו אחר. להדסה זה רע וזה מפורר את כל ההסדר. לכן, אל תעשו את הדבר הזה. אמרנו לכם שהשרים יעשו שימוש בסמכות ואתם צריכים להסתפק בדבר הזה. לרשות המבצעת נתונה הסמכות ולה יש את האחריות להגיע כאן להסדר.
רוברט אילטוב
¶
הדברים שאמר נציג האוצר הם לא כל כך נכונים. קודם כל, בחוק יש את שיקול הדעת של השרים לתת את כל ההתחשבנות והם יכולים להתערב ואין שום בעיה. במסגרת שיקול הדעת הרחב הזה הם יכולים להגיע להסדר עם בית חולים ובית החולים, בהסדר כזה, יכול להצטרף להסדר הכללי. ההסתייגות שלנו לא פוסלת את זה. לכן הם יכולים להגיע להסדר וכל בתי החולים בירושלים יצטרפו להסדר הזה. זה לא מפורר שום דבר.
נועה בן שבת
¶
אנחנו הכנסנו את זה לסעיף 27 שמחריג מהסדר ההתחשבנות את בית החולים, אלא אם כן הוא מבקש לחזור אליו.
רוברט אילטוב
¶
נכון. כלומר, המשרד יכול להציע את ההסדר ובית החולים יכול להצטרף להסדר הכללי. לכן אין שם סתירה ואני מבקש כן לקבל את העמדה שלי. תודה. לשרים יש שיקול דעת רחב והם יכולים למצוא את הפתרון, אז שימצאו פתרון ובתי החולים יצטרפו להסדר.
יאיר אסרף
¶
חשוב לחדד נקודה אחת. המשמעות של הוצאת הדסה מה-קייפ, היא בעצם ביטול הגידור של 98.5 אחוזים מהמחזור שהיה לה בנטו ב-2012. זאת אומרת, היא תצטרך להיאבק על העתיד שלה מהשקל הראשון. חשוב להבין את זה. זאת המשמעות של ההצעה.
יאיר אסרף
¶
חד משמעית לרעת הדסה. זה יכניס אותה לתוך מרחץ, אני לא רוצה להמשיך ולומר של מה, מול הקופות החולים. זאת הצעה שמסכנת את עתיד הדסה. חבל שהם לא נמצאים כאן.
רוברט אילטוב
¶
אדוני, אתם אמרתם שאתם תפעילו את שיקול הדעת, אז תפעילו את שיקול הדעת בצורה כזאת שלא תכניסו אותה למרחץ הדמים. למה אתה מאיים עכשיו? עם כל הכבוד, מה שאתה עושה, זה לא מקובל לא עלי ולא על רוב חברי הוועדה. אתם עמדתם על כך שיהיה שיקול דעת לשרים ואתה לא צריך להכניס אותה למרחץ הדמים, עם כל הכבוד. מה זה האיום הזה? זה איום פר אקסלנס. לא מקובל עלינו. פקיד ממשלתי מביא אותנו למצב של איומים כאן בוועדה.
רוברט אילטוב
¶
אתה כמשרד מקצועי תמצא את הדרך לא להכניס את הדסה למרחץ הדמים. נקודה. תפעיל את שיקול הדעת. אנחנו נשקול כאן אם אתה מפעיל את שיקול הדעת בצורה הנכונה.
עיסאווי פריג'
¶
ניסן, אני אישית משתדל להבין את הנושא בצורה מקצועית. אני מבקש לתת חמש דקות פסק זמן כדי שנבין את זה במהות.
ראובן ריבלין
¶
ביום שני הזמין אותי יושב ראש הלובי למען ירושלים, חבר הכנסת אראל, לבוא ולתרום מניסיוני למצב בבתי החולים בירושלים שהם בתי חולים פרטיים וכל שירות הבריאות הציבורי ניתן על ידם. לירושלים אין בריאות בלי הדסה ובלי שערי צדק. בעיני להדסה ולשערי צדק יש הבדלים בצורך להתייחס אליהם במצב שבו הם מתנהלים היום. יש מחלוקת בתוך הממשלה, בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר, לכאורה או יש אומרים כך.
אנחנו ביקשנו – אוהבי ירושלים ודורשי שלומה – לנסות למצוא דרך בה נעזור להדסה ולא נגרום משברים פוליטיים או איזה שהם דברים שיכולים להתפרש ברמה של ההצבעות כאן בתוך הוועדה. בהתייעצות אחת יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא ואנשי הבריאות בירושלים, מתוך ידיעה שמנכ"ל משרד הבריאות מתנגד להסדר מעבר להסדר הכתוב כאן, אנחנו הבנו שההכרעה צריכה להיות בתוך הממשלה עצמה. התברר לנו שביום ראשון מתקיימת פגישה בין המוסדות הירושלמיים – אני לא רוצה להיכנס לשמות באמירה – לבין המערכת הממשלתית. בלי שהממשלה תעזור להדסה, להדסה יש בעיות ואם להדסה יש בעיות, יש לירושלים בעיות כי הדסה נותנת – יחד עם שערי צדק ועוד מספר בתי חולים קטנים בירושלים – שירות למיליון תושבי ירושלים. מיליון תושבים כי 300 אלף פלשתינאים, גם הם נדרשים למוסדות האלה.
באנו על מנת לעזור ואנחנו רוצים לעזור. עליזה, ואני שניסיתי לעזור, יצרנו שתי הסתייגויות כי לא רציתי שההסתייגויות באופן טבעי יתקבלו על ידי הוועדה, לא רציתי ליצור מצב שבו הממשלה עלולה לבוא ולומר שאנחנו מערערים לה את כל המערכת בהחרגה כזאת או אחרת. אמרתי, בואו ניצור מצב בו המליאה בכנסת – כמובן בהנחיית הממשלה – תמצא את הדרך. יצרנו שתי מסגרות שהיו יכולות להיות בסיס ביום ראשון, להביא לידי סיפוק הדרישה המוצדקת של רוברט אילטוב.
לצערי הרב התקבלה ההסתייגות.
ראובן ריבלין
¶
נכון. בכוונה ביקשתי – לא מתוך איזשהו רצון להתייחס לשמי האישי – למשוך אותה מיד משום שבאותו רגע יצרתי מערכת שהיא מערכת מעורערת מבחינת ניהול התקציב מצד הקואליציה. משכתי אותה כי לא הייתה לי ברירה אחרת. הלוואי ואנחנו ביכולתנו כאן להכריע הכרעה גם היינו מגיעים לפתרון. ביקשתי מחבר הכנסת אראל – והוא באמת קיבל בהתחלה בהבנה, מתוך רצון לעזור לירושלים, אבל הוא לא יכול כאיש אופוזיציה לעשות דבר שהוא בעליל בניגוד.
ראובן ריבלין
¶
אתה צודק, אבל אנחנו נדרוש מאראל לקיים איזושהי הסכמה בינינו. אני אומר לכם שמי שרוצה לעזור להדסה, מי שרוצה לעזור לבריאות בירושלים ישאיר את ההסתייגויות על מנת שנכריע בהן במליאה. מי שרוצה להביא לידי משבר, אתם יודעים שאחד היחידים שלא אכפת לו שיהיה משבר זה אני אבל לא על חשבון ירושלים. תודה.
משה בר סימנטוב
¶
אדוני היושב ראש, אנחנו נפגשים עם אנשי הדסה בין פעמיים לשלוש-ארבע פעמים בשבוע. אנחנו יושבים אתם כמעט על בסיס יומי. החשיבות של הדסה לעיר ירושלים ולמערכת הבריאות בארץ ידועה לכולם ואף אחד לא מתכוון לזנוח את בעיית הדסה. אף אחד לא יזנח את בעיית הדסה וגם הוועדה הזאת תוכל להמשיך ולעקוב, אבל שלמות ההסדר הזה חשובה מאוד.
משה בר סימנטוב
¶
דבר ראשון, בהסדר הזה יש מנגנונים שמגוננים על הדסה. הם מגוננים על הדסה והם מבטיחים לה פדיון בשיעור של כמעט מאה אחוזים מהפדיון שהיה לה. הם מבטיחים לה מנגנוני גידול.
משה בר סימנטוב
¶
לא סיימנו את העבודה עם הדסה בזה שאמרנו שיש כאן הסדר וההסדר הזה מספק את הבעיות של הדסה. זה לא המצב. אנחנו נצטרך להמשיך ולתת את הדעת על הדסה, גם משרד הבריאות וגם משרד האוצר. אנחנו עושים את זה ואנחנו נמשיך לעשות את זה בשאיפה למצוא להדסה פתרון. אל תשתמשו בכלי הלא נכון כדי ליצור בעיה יותר גדולה במקום פתרון שלצערי זה מה שעשוי לקרות במה שמתרחש עכשיו.
רוברט אילטוב
¶
חברים, כמו שאמרתי ואמר גם נציג האוצר שיש כאן מספיק מנגנונים לטפל בבעיה. כשאני בא עם ההצעה שלי ומחריג את הדסה, אתה תיתן תוך שבועיים, חודש, שלושה חודשים את הפתרונות עם המכשירים שלך והם יצטרפו להסדר. אין שום בעיה. שיקול הדעת של השר שלך ושל שרת הבריאות הוא רחב. תגיעו להסכמות ולהסדרים. אתם לא פוגעים בשום מרקם. אתה אומר שבחוק יש את הפתרונות והם יבואו לידי ביטוי והם יצטרפו להסדר. זה לא פוגע לך בשום דבר. לבוא באופן קטיגורי כזה ולפסול את הדבר הזה, זה לא מקובל. גם לוועדה הזאת יש את הסמכויות ויש את כוח ההחלטה בניגוד למה שאתם חושבים, שהכוח הוא רק בממשלה. גם פה יש את היכולת לשנות דברים ואני מבקש מכם לא לקחת את היכולת מחברי הכנסת כשמתקיים הוויכוח הזה.
אחמד טיבי
¶
רוברט, אני הצבעתי יחד אתך אבל הדברים שאמרו גם הסמנכ"ל וגם משה בר סימנטוב אומרים, יש בהם הגיון. עכשיו אני מדבר כרופא. הדברים נשמעים הגיוניים. תציעו משהו שירגיע את הוועדה.
אראל מרגלית
¶
קודם כל, יש כאן בעיה קרדינלית, כמו שאתם אמרתם וכמו שרובי אמר. יש פה בעיה קרדינלית וכרגע אנחנו לא מדברים באשמת מי זה וזאת לא אשמת מישהו שיושב כאן. אתם בסך הכול מנסים למצוא פתרון. ההסכם עצמו בנוי כך שהוא מחריג ונותן באחד הסעיפים כאן אפשרות למצוא פתרון. נכון, את זה עשיתם, אבל מה לא עשיתם? וזה מה שרוברט מנסה להגיד וזה מה שאנחנו מנסים לקבל, מה שנקרא קומפורט. כשאני דיברתי עם אנשי הדסה גם אתמול בלילה וגם היום, הם מרגישים מאוד לא נוח כי הם מרגישים שבסופו של דבר סוגרים כאן הסכם עם אפשרות לשר ושיקול הדעת להביא החרגה להדסה באופן ספציפי אבל הם מרגישים שהם תלויים על בלימה. כלומר, אם שיקול הדעת הוא כזה, יהיה כך, ואם שיקול הדעת יהיה כזה, שיקול הדעת הוא אחר.
מה שאנחנו רוצים כוועדת כספים שכל ההסכם הזה הגיע לפתחנו - זה באמת הסכם מאוד מסובך ומאוד בעייתי ואי אפשר שכולם יאהבו אותו – שבתוך המסגרת של ההסכם יהיה איזשהו טרם-שיט, לא הסכם כולל אלא איזשהו מתווה להסכם עם הדסה שמניח את דעתם.
אראל מרגלית
¶
אם צריך את השר, צריך את השר. ניקח הפסקה ואתם תשבו עם השר ואחר כך נדע שאנחנו מאשרים את זה.
אחמד טיבי
¶
בנושא הזה, למרות שהצבעתי, אני אומר לך שאני רופא ואני עבדתי בהדסה ולא אתם, אני לא רוצה לכופף אף אחד. בנושא הזה לא יהיה כיפוף אלא תהיה הסכמה.
משה בר סימנטוב
¶
הם לא התחילו היום ולא ייגמרו היום. אני נמצא כאן לא רק כדי לאשר את ההסדר הזה אלא אנחנו כאן כל הזמן. אנחנו מבטיחים לכם ואומרים לפרוטוקול ויש גם משמעות לדברים שאנחנו אומרים כאן.
משה בר סימנטוב
¶
אני אומר את הדברים ואני לא חושב שאני אומר דברים שהם לא על דעת מישהו. חברים, אני אומר לכם שהנושא של הדסה נמצא בראש מעיננו ונטפל בו. הטיפול בו לא יתמצה בהסדר הזה ואתם יכולים לקרוא לנו כל שני וחמישי כדי לשאול אותנו מה קורה עם הדסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שיהיה גילוי נאות. במגעים לפני כן ישבתי גם עם מנכ"ל משרד הבריאות וגם עם משה ודיברנו על ההצעה על ה-קייפ וניסינו לראות. שאלתי אותם בסוף שאלה אחת והיא לגבי הדסה. הם אמרו לי שבמסגרת של ההתחשבנות הזאת יש יכולת והם מתכוונים להחריג את הדסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נכון. לא להחריג את הדסה אלא להשתמש במנגנונים כדי לשפר את מצבה של הדסה ואני גם יכול להגיד במספרים אבל זה לא כאן.
ביום רביעי, אתמול, כשנכנסה שרת הבריאות לחדר ואמרה את עמדתה, אחר כך שאלתי אותה ישירות מה עם הדסה והיא אמרה לי שזה בראש מעייניה. היא גם אמרה לי רעיון, מה היא חושבת, מעבר לדברים האלה, ובלי קשר לכל הנושא הזה, איך היא חושבת ברמה הרבה יותר גבוהה מזה, איך היא רוצה לפתור את הנושא. הם שאלו מה עמדת שרת הבריאות ולכן אני אומר לכם ששאלתי אותה כי גם אותי זה מדאיג. היא אמרה לי שהנושא בראש מעייניה וגם מעבר לתיקון שיהיה כאן, היא חושבת גם ברמה יותר גבוהה, אבל כל אחד רשאי לדבר אתה ולברר.
אני מציע לעצור כאן. יש לנו לסיים כמה רביזיות ואז נצא להפסקה שממילא הייתה מתוכננת ובהפסקה הזאת יוכלו לברר.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה להעיר להסתייגות הזאת שכשאנחנו אומרים בתי החולים בירושלים, יש עוד שני בתי חולים חוץ מהדסה ושערי צדק. יש את בתי החולים של המיסיון שהם ציבוריים וכלליים ונכללים בהסדר ה-קייפ. כשאנחנו מדברים על העיר ירושלים, זאת התייחסות ספציפית לעיר ירושלים.
עפר שלח
¶
בהמשך לדברים שלך, אני חושב שצריך לקחת בחשבון לא רק את ההשלכה על הדסה אלא את ההשלכה בכלל. אנחנו מנסים לעזור לבית חולים אחד שנקלע לבעיה ועל פי מנהליו אתם דיברתי – ואני מניח שרבים כאן דיברו אתם – לא בגלל הסדר ה-קייפ אלא בעיקר בגלל החלטות לא טובות שנלקחו על ידי הנהלות קודמות שלו. אני בטוח שלכולנו ברור כאן ששום ממשלה במדינת ישראל מהצד הזה או מהצד הזה לא תיתן לבית חולים כמו הדסה ליפול. בהסתייגות הזאת אנחנו יוצרים אפשרות שכל הסדר ה-קייפ ייפרם כי היום אתה מחריג את ירושלים וילכו לבית המשפט כדי להחריג את בית החולים בעפולה.
עפר שלח
¶
בניסיון לעזור להדסה, אנחנו פורמים הסדר ומכניסים את כל מערכת הבריאות לכאוס מוחלט. אני לא חושב שזה מה שהוועדה הזאת רוצה לעשות. הוועדה רוצה לעזור להדסה. הממשלה אומרת שבסעיף 22(ב), שיקול הדעת של השרים, זה מספיק בשביל לעזור להדסה.
עפר שלח
¶
איציק, אתה היית סגן שר. מה זה שיקול דעת של שר? פתאום, בגלל שלא אתה שר, שיקול הדעת הוא לא נכון?
עפר שלח
¶
אם תקראו את הסעיף, היא לוקחת סעיפים לא מעטים ובסופו של דבר יש עליו הישגים. אנחנו לא יכולים ליצור מצב שבו כל הבסיס שעליו נשענת מערכת הבריאות ייכנס עכשיו לכאוס בגלל שיש רצון לגיטימי לחלוטין להחריג את הדסה.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה להבהיר שההסדר נוגע לארבעה בתי חולים שהם יוחרגו מהסדר ההתחשבנות אלא אם כן הם יבקשו לחזור אליו, לפי ההסתייגות המוצעת.
אראל מרגלית
¶
אנחנו לא רוצים להעמיד את כל ההסכם בסכנה. אנחנו מבינים שמבחינה משפטית להסכם הזה יש את הדרך לתת לשר לעשות שיקול דעת ולפתור את הבעיה, אם הוא רוצה. אנחנו רוצים לראות את המסגרת עם המתווה של הפתרון ואז נאשר את הכול.
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב ראש, שמעתי את הדיון בקשב רב ואני לא רואה שום סיבה למה זה לא נושא חדש. כל הנושא הזה, אני חושב שהוא חדש לגמרי וצריך להעביר אותו לוועדת הכנסת.
עיסאווי פריג'
¶
חברים, כשנכנסתי ניסיתי ללקט אינפורמציה לגבי ה-קייפ. נציגי משרד הבריאות נמצאים כאן. הבנתי, ותגידו לי אם אני מבין נכון, שההחרגה של הדסה היא פוליטית או לא פוליטית?
יעקב ליצמן
¶
אני יכול להגיד לך שלא הבנת טוב, אבל זה לא משנה. זה נושא חדש. ברגע שזה נושא חדש, הדיון נגמר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ליצמן, אנשים עדיין יכולים לדבר כי נניח זה יחזור מוועדת הכנסת שתגיד שאפשר לדון בכך.
עיסאווי פריג'
¶
אנשי משרד הבריאות, תשמעו אם אני מבין נכון. אני הבנתי שה-קייפ הזה הוא מנגנון הגנה מפני בתי החולים. אני צודק או לא צודק?
עיסאווי פריג'
¶
יש העברה מינימלית שהקופות חייבות להעביר לבתי החולים. קופת חולים לא יכולה לשלוט בבית חולים ולהגיד לו אם היא מעבירה לו או לא מעבירה לו. יש מינימום להעברה וזה בגלל מנגנון ההגנה.
עיסאווי פריג'
¶
ההחרגה תפגע בחלש? אם אני רוצה להחריג את ירושלים, מה זה ייתן לי? אני רוצה להבין את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לפני כן. אמרו לי שאותם אלה שביקשו את ההפסקה הגיעו להבנות. אם יש הבנות, בואו תגידו.
יעקב ליצמן
¶
אם יחזור, נדון. ברגע שאמרנו נושא חדש, אין דיון. ברגע שאני מבקש נושא חדש, זה אוטומטי. כך לגבי כל חבר כנסת. אין דיון על נושא חדש. תשאל את היועצת המשפטית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל אם מישהו ימשוך את ההסתייגות? בוא נראה אם יש הבנות. עכשיו דנים בהסתייגות. הרביזיה התקבלה. רוברט, יש הבנות?
רוברט אילטוב
¶
קודם כל, אנחנו ביקשנו דיון מחדש על נושא שהוצבע ועבר כאן בוועדה. לכן אני לא יודע מה הטענה של נושא חדש. הנושא הוא חלק מהחוק. ההסתייגות שהגשנו נפלה בפעם הקודמת ולכן בא הדיון מחשד.
אנחנו הגענו להסכמה ואני מבקש להעלות את ההסתייגות למליאה.
יעקב ליצמן
¶
אני אומר שוב. אני מבקש חוות דעת משפטית. אם אני אומר נושא חדש, האם דנים בזה או לא דנים בזה.
נועה בן שבת
¶
יש שני צדדים לטענה של נושא חדש. ברור שדברים שהם חלק מהדיון בהצעת החוק, דברים שעולים, כמו שאנחנו מגדירים מהו בית חולים ציבורי כללי ואנחנו רואים שזה בית חולים שהוא כזה וזה בית חולים שהוא לא כזה ואנחנו אומרים איזה שירותים מוחרגים מגדר ההתחשבנות, חלק מהתיקונים מהסוג הזה שאומרים שנחריג עוד שירות ונחריג איזשהו סוג, לדעתי זה לא אמור להיות ברמה המהותית נושא חדש. יש גם את הצד הפרוצדורלי של טענת נושא חדש. כשעולה טענת נושא חדש ואם אתה עומד על הטענה הזאת, צריך יהיה להביא את הנושא לפני ועדת הכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא טוען שההסתייגות זה נושא חדש כי אם קיבלו את הסתייגות שלך והחריגו, נוצר מצב חדש.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה להבהיר שלדעתי זה לא ייחשב כנושא חדש. אם ידונו בה לפי התנאים של נושא חדש, זה לא אמור להיות נושא חדש.
נועה בן שבת
¶
כשיש לנו נוסח של חוק ובעצם מעלים משהו שאם הוא היה בחוק, כמובן הוא לא נושא חדש, אבל כשמעלים משהו שרוצים להוסיף אותו, יש איזו הצעה להוסיף, כנגדה יכולה לעלות טענה של נושא חדש. לכן זה מתאים להסתייגות כי אתה בעצם אמרת שהצעתך היא לשנות את החוק באופן שיהיה כתוב בו כך וכך. כנגד זה מועלית עכשיו טענת נושא חדש. שוב, אני יכולה להגיד שלדעתי זה חלק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש כאן שני מצבים. אם עדיין עומדים על הנושא של ההסתייגות, למרות שהיועצת המשפטית חושבת שזה לא נושא חדש, אבל מאחר שליצמן דורש נושא חדש, זה יצטרך ללכת לוועדת הכנסת ואני מניח שזה יחזור לכאן. אפשרות שנייה היא שימשכו את ההסתייגות. ברגע שההסתייגות לא קיימת, אין נושא חדש.
רוברט אילטוב
¶
דיברנו על ההסתייגות שלי ולא הייתה טענה של נושא חדש. חבר הכנסת ליצמן הצביע אתנו על ההסתייגות ולא טען נושא חדש.
נועה בן שבת
¶
לא הטריות של הנושא אומרת נושא חדש אלא הטענה היא שהתיקון הוא חורג מגדר הנושא של הצעת החוק וכי הצעת החוק עוסקת בנושא אחד ופתאום זה עוסק בנושא אחר. אני חושבת שמאוד קשה לטעון זאת.
יעקב ליצמן
¶
ההסדר שקיבלת, אגורה שחוקה אחת לא תראה ממנו. אני אומר לך את זה מתוך ניסיון. אגורה שחוקה. לכן סתם לעשות הסדרים, אני לא רוצה. אני רוצה נושא חדש.
גילה גמליאל
¶
ההסתייגות שלו עוברת למליאה. אתה רוצה להגיש נושא חדש, זכותך. זה צריך לעבור לוועדת הכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש אפשרות נוספת. אם אתה מושך עכשיו את ההסתייגות ואנחנו דנים על החוק ונניח מאשרים ואחר כך הוא מגיש הסתייגות.
יעקב ליצמן
¶
אם לא יהיה נושא חדש, לא יהיה לי מה להגיד. אם יהיה לי נושא חדש גם שם, אני אטען נושא חדש.
יעקב ליצמן
¶
לא. נושא חדש, זה לא משנה. אדוני היושב ראש, על כל נושא אני יכול לטעון נושא חדש. אם זה הכחול, לא. אם זה לא הכחול, כל מה שמישהו משנה בפסיק, אני יכול לטעון נושא חדש.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות למעלה, הוא מציע הצעה, כמו שעשינו כאן. הציעו הצעה, הצביעו על ההצעה, היא נדחתה. זאת הדרך היחידה להגיש הסתייגות.
נועה בן שבת
¶
נחזור לסעיפים 22 ו-23. לא הצבענו על הרביזיות ועל ההסתייגויות שנדחו. הרביזיות וההסתייגויות נדחו, כך שאפשר להצביע על הסעיפים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד קבלת סעיפים 22 ו-23 כהצעת הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
סעיפים 22 ו-23 – אושרו כהצעת הוועדה.
נועה בן שבת
¶
אני אסביר את הסעיפים האלה. סעיף 22 הוא הסעיף שקבע את ההודעה על תקרות ורצפות צריכה וגם מתייחס לנושא של סמכות השרים לעשות קייפינג שונה. סעיף 23 הוא התשלום בעד שירותי בריאות, הוא קבע את ההפחתה של הסכום מעבר לתקרת הצריכה.
נועה בן שבת
¶
הייתה הסתייגות של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס וקבוצת העבודה לגבי סימן ב', לגבי ההתחשבנות, לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטרים. ההסתייגות נפלה. היא הציעה שסימן ב' כולו, כל האשפוז הפסיכיאטרי, כל ההתחשבנות על האשפוז הפסיכיאטרי, יימחק. ההסתייגות נפלה ומוצע עליה רביזיה של קבוצת העבודה.
נועה בן שבת
¶
אנחנו נכנסים לפרק של ההתחשבנות הפסיכיאטרית. הייתה רביזיה על אישורו של סעיף 28. סעיף 28, סעיף ההגדרות בסימן האשפוז הפסיכיאטרי. הוגשה רביזיה על אישור הסעיף, של חברת הכנסת מרב מיכאלי.
נועה בן שבת
¶
סעיף 29 שהוא סעיף שקובע את תקרת הצריכה הפרטנית. היו לנו מספר הסתייגויות. הייתה הסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שהסעיף יימחק. היא נפלה והתבקשה לגביה רביזיה.
נועה בן שבת
¶
רביזיה על דחיית ההסתייגות החלופות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שהציעה את אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
יעקב ליצמן
¶
האם ההסתייגויות של קדימה הם רק לגבי הנושאים הפסיכיאטרים או שיש להם גם הסתייגויות אחרות?
נועה בן שבת
¶
כשמדובר באמת בנושא חדש, אתה רואה שהוא נושא חדש. כשמדובר בהערות ותיקונים לנוסח שהם באמת בתוך גדר הנושא, זה לא כך.
בקשת רביזיה להסתייגות שהגיש חבר הכנסת ליצמן שביקש שוועדת הכספים היא זאת שתאשר.
נועה בן שבת
¶
אנחנו בסעיף 30 שעוסק בשירותי אשפוז פסיכיאטריים. על הסעיף הזה הייתה הסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שהציעה שהסעיף יימחק. ההסתייגות נפלה והוגשה רביזיה.
נועה בן שבת
¶
לגבי סעיף 31 שעניינו התחשבנות בין בית חולים ממשלתי כללי לבין תאגידי הבריאות. קבוצת העבודה וקבוצת קדימה הגישו הסתייגות.
נועה בן שבת
¶
לגבי סעיף 34. נדחתה ההסתייגות של קבוצת מרצ וקבוצת העבודה. היא ביקשה להוסיף להסכם הוראות מסוימות. התבקשה רביזיה לגביה.
נועה בן שבת
¶
באותו סעיף, 34, לא התקבלה הסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שביקשה שהסעיף יימחק והוגשה רביזיה.
נועה בן שבת
¶
לסעיף 35. ההסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שביקשה שהסעיף יימחק נדחתה והתבקשה רביזיה.
נועה בן שבת
¶
לסעיף 36, היו שתי הסתייגויות. הסתייגות של קבוצת מרצ ומפלגת העבודה שביקשה לקבוע את מועד התחילה של הסימן הזה. ההסתייגות נפלה והתבקשה עליה רביזיה.
נועה בן שבת
¶
רביזיה אחרונה היא על ההסתייגות של קבוצת העבודה וקבוצת קדימה שסעיף 36 יימחק. הוגשה רביזיה.
נועה בן שבת
¶
אדוני, כיוון שההסתייגויות נפלו והרביזיות נדחו, אני מציעה שנצביע על הסעיפים – סעיף 28, סעיף 29, סעיף 30, סעיף 31, סעיף 34, סעיף 35 וסעיף 36.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור הסעיפים האלה כהצעת הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
סעיף 28, סעיף 29, סעיף 30, סעיף 31, סעיף 34, סעיף 35 וסעיף 36 – אושרו כהצעת הוועדה.
שגית אפיק
¶
אנחנו ב-כ"ב, דחיית ותיאום נקודות זיכוי. פרק ו': מסים, סימן א': מס הכנסה. מס הכנסה – הוראת שעה לעניין סעיף 120ב. סעיף 41.
שגית אפיק
¶
סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה קובע תיאום לפי שיעור עליית המדד של נקודות הזיכוי, תקרות ההכנסה והנחות סוציאליות. מה שמבוקש בהצעת החוק הכחולה על ידי הממשלה זה שבשנת הכספים 2014 לא ייעשה תיאום של נקודות הזיכוי. המשמעות היא שהתיאום יידחה לשנת 2015.
שגית אפיק
¶
בסיכומים שנעשו על ידי יושב ראש הוועדה הוסכם שגם תקרות ההכנסה – תקרות ההכנסה אלו אותן תקרות שקובעות את שיעורי ההכנסה שקובעים את מדרגות המס, אותן תקרות עליהן דיברנו אתמול – בנוסף לנקודות הזיכוי, גם תקרות ההכנסה לא יתואמו בשנת הכספים 2014.
אראל מרגלית
¶
אם מדרגת המס הייתה מעודכנת, היא הייתה עולה ועוד קבוצה שלמה באוכלוסייה לא הייתה משלמת מס.
ערן יעקב
¶
אני רוצה להעיר משהו לפרוטוקול. דיברנו אתמול על 22 אלף שקלים לגבי המדרגה השלישית וזה צריך להיות עשרים אלף שקלים כי דיברנו במונחי 2012. אני אומר את זה כתיקון לצורך הפרוטוקול. אני מזכיר שהסכום הוא עשרים אלף שקלים ולא 22 אלף שקלים. זאת פשוט טעות שאני לוקח על עצמי.
ערן יעקב
¶
לא. זה עשרים. זה היה עשרים וזה נשאר עשרים. בטעות אתמול דיברנו על 22. היושב ראש צודק, זה עשרים אלף. זאת עובדה. זה תיקון עובדתי.
ערן יעקב
¶
14 עד עשרים אלף, זה מה שכתוב לכם וזה מה שמופיע לכם. אני אומר שאני טעיתי. זה גם מה שכתוב לכם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש להפסיק את הדיון. כתוב 22? נשאיר 22. עזוב. גמרנו. זה בין כה וכה יתוקן. מדובר על המדרגה. אני מבקש לא לדבר. נקודה. נמשיך הלאה. למה אתם נכנסים פתאום למשהו שהוא לא שייך? שגית, תמשיכי הלאה.
יצחק כהן
¶
ליצמן. אנחנו רוצים להחזיר את המצב לקדמותו. אני לא רוצה את הפשרה של טופורובסקי. אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה. אני לא רוצה שהם ייפגעו. אסור שהסטודנטים ייפגעו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני עוצר את הישיבה. זה שוק, אף אחד לא יודע על מה מדברים וכך נבזבז את כל הזמן שלנו ונגיע לערב בלי כלום. אני מבקש שכולנו נתרכז ונתקדם.
יצחק כהן
¶
שגית, יש לי בקשה שאני לא רוצה לחזור עליה כל פעם. כל נושא שלא מופיע בכחול, אני טוען נושא חדש.
ראובן ריבלין
¶
אתה מספר לי. אני יושב כאן כבר חמש שעות ומתברבר. אני מציע לך לעשות הפסקה עד שהמערכת הפוליטית של הקואליציה תגמור בינה לבין עצמה.
ראובן ריבלין
¶
אני מבקש דבר אחד. אם אתם רוצים שנצביע, תצביע כל הזמן בלי הפסקה ורק את תאמרי הסתייגויות – להצביע בלי הסברים. כל אחד יכול להציג את ההסתייגות שלו בדקה וחצי, הצבעות, רביזיה וזהו זה.
תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ג-2013>
שגית אפיק
¶
אנחנו ב-כ"ב, דחיית ותיאום נקודות זיכוי. פרק ו': מסים, סימן א': מס הכנסה. מס הכנסה – הוראת שעה לעניין סעיף 120ב. סעיף 41.
שגית אפיק
¶
סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה קובע תיאום לפי שיעור עליית המדד של נקודות הזיכוי, תקרות ההכנסה והנחות סוציאליות. מה שמבוקש בהצעת החוק הכחולה על ידי הממשלה זה שבשנת הכספים 2014 לא ייעשה תיאום של נקודות הזיכוי. המשמעות היא שהתיאום יידחה לשנת 2015.
שגית אפיק
¶
בסיכומים שנעשו על ידי יושב ראש הוועדה הוסכם שגם תקרות ההכנסה – תקרות ההכנסה אלו אותן תקרות שקובעות את שיעורי ההכנסה שקובעים את מדרגות המס, אותן תקרות עליהן דיברנו אתמול – בנוסף לנקודות הזיכוי, גם תקרות ההכנסה לא יתואמו בשנת הכספים 2014.
אראל מרגלית
¶
אם מדרגת המס הייתה מעודכנת, היא הייתה עולה ועוד קבוצה שלמה באוכלוסייה לא הייתה משלמת מס.
ערן יעקב
¶
אני רוצה להעיר משהו לפרוטוקול. דיברנו אתמול על 22 אלף שקלים לגבי המדרגה השלישית וזה צריך להיות עשרים אלף שקלים כי דיברנו במונחי 2012. אני אומר את זה כתיקון לצורך הפרוטוקול. אני מזכיר שהסכום הוא עשרים אלף שקלים ולא 22 אלף שקלים. זאת פשוט טעות שאני לוקח על עצמי.
ערן יעקב
¶
לא. זה עשרים. זה היה עשרים וזה נשאר עשרים. בטעות אתמול דיברנו על 22. היושב ראש צודק, זה עשרים אלף. זאת עובדה. זה תיקון עובדתי.
ערן יעקב
¶
14 עד עשרים אלף, זה מה שכתוב לכם וזה מה שמופיע לכם. אני אומר שאני טעיתי. זה גם מה שכתוב לכם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש להפסיק את הדיון. כתוב 22? נשאיר 22. עזוב. גמרנו. זה בין כה וכה יתוקן. מדובר על המדרגה. אני מבקש לא לדבר. נקודה. נמשיך הלאה. למה אתם נכנסים פתאום למשהו שהוא לא שייך? שגית, תמשיכי הלאה.
יצחק כהן
¶
ליצמן. אנחנו רוצים להחזיר את המצב לקדמותו. אני לא רוצה את הפשרה של טופורובסקי. אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה. אני לא רוצה שהם ייפגעו. אסור שהסטודנטים ייפגעו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני עוצר את הישיבה. זה שוק, אף אחד לא יודע על מה מדברים וכך נבזבז את כל הזמן שלנו ונגיע לערב בלי כלום. אני מבקש שכולנו נתרכז ונתקדם.
יצחק כהן
¶
שגית, יש לי בקשה שאני לא רוצה לחזור עליה כל פעם. כל נושא שלא מופיע בכחול, אני טוען נושא חדש.
ראובן ריבלין
¶
אתה מספר לי. אני יושב כאן כבר חמש שעות ומתברבר. אני מציע לך לעשות הפסקה עד שהמערכת הפוליטית של הקואליציה תגמור בינה לבין עצמה.
ראובן ריבלין
¶
אני מבקש דבר אחד. אם אתם רוצים שנצביע, תצביע כל הזמן בלי הפסקה ורק את תאמרי הסתייגויות – להצביע בלי הסברים. כל אחד יכול להציג את ההסתייגות שלו בדקה וחצי, הצבעות, רביזיה וזהו זה.
שגית אפיק
¶
אנחנו ב-כ"ט, ביטול מתווה הפחתת המס בחוק לעידוד השקעות הון. לסעיף 50 לא הוגשו הסתייגויות.
ראובן ריבלין
¶
אני רוצה להעיר ליצחק כהן שאני אוהב אותו מאוד שלומר נושא חדש זה רק לפני או בזמן שאנחנו דנים בחוק. היה לו זמן אתמול, יותר מ-24 שעות, לומר נושא חדש. אם הוא לא אמר, הוא מנוע.
שגית אפיק
¶
לסעיף 51(1) – אין הסתייגויות. לסעיף 51(2) – אין הסתייגויות. לסעיף 51(3) – מבוקש על ידי הקבוצה שבמקום עשרה אחוזים יבוא שבעה וחצי אחוזים.
ראובן ריבלין
¶
אני מבקש הסתייגות, במקום זה – תשעה אחוזים. הם לא יוכלו לומר נושא חדש. אני רוצה לומר שהבוקר שוחחתי עם ראש העיר הגדולה ביותר בנגב והוא מבין את מצוקתנו למרות שהוא מתחנן בפנינו שנעשה שמונה וחצי.
עפר שלח
¶
כשאתה מסתכל, בטח כשאתה מפעל ישראלי, אם לעשות במרכז או בפריפריה, יש לך עכשיו אחוז נוסף כדי לעשות את זה בפריפריה.
אראל מרגלית
¶
אני רק רוצה לראות שכך מישהו ינסה להביא חברה לפריפריה. תנסו פעם. אתם חושבים שזה רק מקומות שונים בארץ? זה לא רק מקומות שונים בארץ אלא מקומות בעולם.
ראובן ריבלין
¶
אני שם את ההסתייגות. שטרן ואני שמים הסתייגות לתשעה אחוזים ואני ממליץ לכם להצביע בעדה. אז גם מונעים מהם את האפשרות לטעון נושא חדש. אם האוצר מסכים לשמונה וחצי, זה מעולה.
שגית אפיק
¶
בסעיף 51טז בפסקה (1), במקום שישה אחוזים, מעתה יבוא תשעה אחוזים ולא עשרה אחוזים כמו שרשום לכם.
שגית אפיק
¶
יש כאן הסתייגות של הקבוצה שאומרת להחיל את חוק עידוד השקעות הון לגבי ירושלים, לא רק לגבי מפעלים עתירי טכנולוגיה אלא לגבי כל המפעלים בה.
ראובן ריבלין
¶
אני מציע לאשר את זה במקום חוק מימון מפלגות. אנחנו כולנו בעד ירושלים. כל מימון מפלגות ילך לזה.
אראל מרגלית
¶
למען ההגינות, ההיסטוריה היא כזאת שכמה פעמים על זה התקיים דיון מאוד עמוק בוועדת הכספים וההסדר היה שמתמקדים רק בתעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה ולכן קיבלנו את מה שקיבלנו בירושלים. זאת האמת.
ראובן ריבלין
¶
נכון מאוד. למפלגת העבודה אין מימון מפלגות, לליכוד אין מימון מפלגות, ואנחנו עשירים ויכולים להסתדר בעצמנו. כל אחד מאתנו יודע מי המנהיג שלו ואין לנו בעיה.
ראובן ריבלין
¶
ההסתייגות היא לא שלי אלא אני רק הייתי ה-קונפרסייה. ההסתייגות היא של זבולון, של עופר ובעיקר של שטרן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עברנו על הנושא של חברה משפחתית אבל הייתה רביזיה עליה נצביע בשעה 5:00.
נאמנויות
שגית אפיק
¶
נאמנויות. אנחנו עוברים ל-י"א, נאמנויות. סעיף 40(23). לסעיף 23 יש רק הסתייגויות של מחיקה ולכן לא נצביע עליהם. לסעיף 24, לסעיף 25, לסעיף 26, לסעיף 27, לסעיף 28, לסעיף 29 עד סעיף 36 – אין הסתייגויות.
לסעיף 42(ב) יש הסתייגות של הקבוצה שאומרת שתחילתן של ההוראות, במקום שתהיה ב-1 בינואר 2014, תהיה ביום 1 בינואר 2016.
אייל לב ארי
¶
אחרי ההגדרה נאמנות נהנה תושב חוץ, יבוא נאמנות נהנה תושב ישראל, נאמנות כאמור בסעיף 75ח(1), נאמנות קרובים. מוסיפים הגדרות. אלה הגדרות חדשות למונחים שכבר קיימים.
ראובן ריבלין
¶
אם אני יכול בכחול להכניס את הדברים האלה כהסתייגויות, תאמרו לי שאפשר להכניס זאת כהסתייגות ואז זה לא נושא חדש.
שגית אפיק
¶
אנחנו עוברים ל-י"ד, שחלוף. לפרק השחלוף, פרק י"ד אצלכם, אין הסתייגויות. לא הוגשו לי הסתייגויות.
שגית אפיק
¶
אתה הגשת הסתייגות לביטול הפטור במכירת נייר ערך של חברה זרה. ביקשת שהנושא של ההחרגה של הבורסה בישראל ייכנס לסעיף. זה הסעיף הבא ואנחנו כבר מגיעים אליו. לשחלוף לא הגשת הסתייגות. אתה יכול להגיש עכשיו, אבל קודם לא הגשת.
אייל לב ארי
¶
סעיף 96 עוסק באפשרות לדחות מס על רווח הון במקרה של שחלוף נכסים שהם בני פחת, בעיקר בנושא של למשל חילוף של ציוד מכונות למשל.
אראל מרגלית
¶
כאן הבעיה שלנו הייתה אחרת. איציק, גם אתה היית בתוך הדיון הזה. הבעיה הייתה שהמעשה הזה מצד ישראל הוא לא אקוויוולנטי למה שאנגליה וארצות הברית עושות. פחדנו שבסופו של דבר החברות לא תשלמנה דיבידנד.
אראל מרגלית
¶
זה כן קשור, כי אתה משלם מס על השערוך ברמת החברה או ברמת הדיבידנד. זה מה שהיה. עכשיו רצו גם תשלום ברמת החברה ואז אמרנו שדה-פקטו לא ישלמו מס גם על הדיבידנד. אני מגיש הסתייגות ונדבר על זה.
משה אשר
¶
אני אסביר. מבדיקה כלכלית שערכנו לגבי שיעורי הפחת שנוהגים ברכבים פרטיים של חברות הליסינג, התברר ששיעור הפחת שהן זכאיות לו הוא נמוך מזה שקבוע בתקנות. כיום קבוע בתקנות רכב השכרה, עשרים אחוזים, ושיעור הפחת הכלכלי שלהם הוא נמוך מזה. לכן סיכמנו אתם – זה היה בהסכמה – ששיעור הפחת שלהם ירד ממלאי הרכבים החדשים שיירכשו - בתיאום עם איגוד חברות הליסינג – ל-16 אחוזים ובמקביל גם נבטל את הזכות לשחלף את צי הרכב מבלי לשלם מס רווח הון.
משה אשר
¶
התקנות שמונחות לפניכם, בסך הכול מפחיתות את שיעור הפחת על רכבי ליסינג פרטיים מעשרים אחוזים ל-16 אחוזים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ג-2013? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
שגית אפיק
¶
אנחנו עוברים ל-ט"ו, ביטול הפטור במכירת נייר ערך של חברה שנכסיה זכויות במקרקעין. סעיף 40(40).
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה לומר שעכשיו אנחנו דנים בפרקים שכולנו היינו שותפים בהכנתם כדי לסייע לרשות המסים להיאבק גם בהלבנת הון, גם בתחכומי המס ובכל שאר הדברים. ברוב המקרים הנושאים האלה לא היו על רקע של קואליציה או אופוזיציה אלא כולנו ניסינו לתרום את חלקנו בנושא הזה.
אראל מרגלית
¶
אנחנו בעד ומאוד מעריכים את מס הכנסה ואת המלחמה בהון השחור. מה שאנחנו חוששים שיקרה כאן זה בגלל חוסר הסימטריה בין ישראל לבין נניח בריטניה וארצות הברית, מכיוון שאלה השקעות בחוץ לארץ, יש היום תשלומי דיבידנדים כשהערך עולה ומקבלים את הכסף.
משה אשר
¶
ההתייחסות כרגע לפרק שציינה שגית היא התייחסות אחרת. היום יש פטור ממס על נייר ערך לתושב חוץ לארץ אם הוא מגלם בתוכו גם זכויות למרבצי נפט וכדומה. אנחנו שוללים את הפטור לתושב חוץ בגין מניה ישראלית שמגלמת בתוכה למעשה מקרקעין ואוצרות טבע. זה הסעיף.
משה אשר
¶
הפטור למשקיעים זרים שסוחרים במניות בבורסה בישראל, הוא פטור שנמצא בסעיף נפרד והוא לא קשור לסעיף הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
על ההסתייגויות, כן או לא. אין עכשיו הסברים. כל ההסברים כבר ניתנו והתקיימו דיונים. עכשיו אלה רק הצבעות על ההסתייגויות.
שגית אפיק
¶
יש הסתייגות לסעיף התחילה, סעיף שעוסק בכניסתן לתוקף של תקנות שהמטרה שלהן היא לקבוע הוראות למניעת כפל מס. ההסתייגות היא של הקבוצה.
שגית אפיק
¶
לא. סעיף (43), הסתייגות של יימחק, ולכן לא רלוונטית. אתה יכול להצביע על השערוך. לצד השערוך הועברו לוועדה תקנות מס הכנסה (רווחי שערוך). התקנות עדיין לא במתכונת סופית לאישור על ידי הוועדה, אבל הוועדה קיימה בהן דיון עקרוני ואני מזכירה לרשות המסים שסוכם בדיון הזה שבפסקה (10) לא יהיה סעיף סל אלא יהיה רווחים שנרשמו בשל אירועים בפסקאות (1) עד (9) שנרשמו לפני תקני חשבונאות אחרים.
בהתבסס על ההערה הזאת ועל כך שבהמשך יאושרו התקנות, אתה יכול להצביע על (40), (41), (42)(ו)(1) ו-(43)(2).
שגית אפיק
¶
פרק כ"ז, הבלו. קיימנו את הדיון על הבלו ויש שני עניינים לגבי הנוסח שאני אתחיל בהם ואז נעבור להסתייגויות. לצד הבלו יהיה צו הבלו על דלק ועל הישבון. זה צו שהוועדה ביקשה לראות אותו ולהצביע עליו ביחד עם הפרק ותכף נדון בו ונקבל עליו הסבר.
לגבי פסקה (1) ההסתייגויות שיש לי הן רק יימחק ולכן הן לא רלוונטיות. לגבי פסקה (2) הבקשה של הקבוצה הייתה שההוראות שקבועות בצו הבלו על הדלק (פטור והישבון) ייכנסו לנוסח החקיקה ולא יישארו רק בצו. הם ביקשו להוסיף את הסעיף שיאמר שיהיה פטור על שימשו במקום ייצור. "גז בעירה הנוצר בתהליך זיקוק נפט במקום ייצור אשר אינו ניתן לאגירה ומשמש לצורך הפקת דלק במקום הייצור ולמטרה זו בלבד, יהיה פטור מבלו". הסתייגות של הקבוצה.
שגית אפיק
¶
לא, זה הגז שלא נעשה במקום הייצור. ההסכמה עם רשות המסים הייתה שהיא תביא את זה בצו. הקבוצה בהסתייגות שלה מבקשת שזה ייכנס לחקיקה.
שגית אפיק
¶
ההסתייגות היא לפסקה (2) בסעיף 4. סעיף 47. פסקה (2) מתקנת את סעיף 4 לחוק הבלו על הדלק ואתה מבקש שבסוף ייקבע פטור על שימוש במקום יצור.
עיסאווי פריג'
¶
לפני שאני נכנס לנימוק ההסתייגות שלנו, לאורך כל הדרך רציתי להגיד שכאשר אנחנו מציינים את הפסקה לשינוי, אנחנו צריכים במקביל להכניס את החוק לאחר השינוי. כשאתה קורא את החוק עם רצף המשפט שאמור להשתנות, אתה מקבל תמונה. ברגע שאתה קורא בהסתייגויות שלפני המשפט הזה תכניס או אחריו תכניס, אני רוצה לראות את החוק בשלמותו לאחר התיקון כך שאני אבין מה לפני ומה אחרי.
שגית אפיק
¶
במקרה הזה, אגב, זה לא רלוונטי כי אנחנו מחליפים סעיף שלם ולכן אתה רואה את הסעיף השלם. אני מבינה מה אתה אומר וזה אולי נכון במקרים אחרים.
עיסאווי פריג'
¶
בהרבה מהמקרים זה נכון. ברגע שאני קורא את זה, אני לא מצליח לגבש את העמדה הסופית כי החוק במלואו לא קיים. אחרי 24 שעות ללא שינה, זה קשה.
(חילופי יו"ר – היו"ר גילה גמליאל)
שגית אפיק
¶
בפסקה (2) אנחנו מבקשים להוריד את המלים "כאמור בסעיף 6". פסקה (2)(א)(1), שורה שנייה, מבקשת רשות המסים להשמיט את המלים "כאמור בסעיף 6". גיא, אתה רוצה להסביר בשתי מלים?
עיסאווי פריג'
¶
בהגדרה של אתר אחסון אתם מציעים "מקום שבו מוחזק דלק לשם מסחר בו בסיטונאות או שבו מוחזק דלק כמלאי לשעת חירום". אני מסתייג מהחלק השני במשפט, "מלאי לשעת חירום". מאחר שאני עוסק בהחזר בלו ובלו מסחרי, מה זה קשור לחוק? למה צריך להכניס בו אתר אחסון בשעת חירום? שעת חירום היא לא חלק מהחוק.
שגית אפיק
¶
לסעיף 47(3) יש הסתייגויות של יימחק. 47(4), הסתייגויות של יימחק. אנחנו עוברים ל-47(5) שעניינו חובות אבודים. יש כאן שתי הסתייגויות.
ראובן ריבלין
¶
אבל הפסקאות האלה הן חלק מפרק והפרק הוא זה שמאושר או לא. לכן את צריכה להצביע על ההסתייגויות.
עיסאווי פריג'
¶
רגע. זאת לא שיטה. גילה, זאת לא שיטה. זה מחנה יהודה. זה לא בסדר. אני מבקש לשמוע את ההסתייגות.
גיא
¶
פסקה (4) היא פסקה מיטיבה. היא נועדה להאריך את תקופת ההתיישנות בהישבון בלו. היום אי אפשר להגיד בקשות להישבון בלו אחרי שישה חודשים מיום הוצאת חשבונית והתקופה תוארך לשנה. זאת ההצעה וזאת הצעה שמיטיבה.
שגית אפיק
¶
אנחנו עוברים לפסקה (5). פסקה (5) קובעת שלא יוכרו חובות אבודים. בדיון בוועדה הובהר שהוראת החוק תחול אך ורק מעתה ואילך והיא לא תחול ביחס לחובות אבודים מהעבר. יש לכם כאן כמה הסתייגויות.
ההסתייגות הראשונה היא לקבוע במפורש בחקיקה את מה שאמרתי עכשיו, שתחילתו של הסעיף הזה כך שזה יחול רק לגבי חוב אבוד שנוצר לאחר תחילתו של החוק ולא קודם לכן.
שגית אפיק
¶
הסתייגות נוספת מבקשת להוסיף את הסעיף שיאמר: "הוצא דלק ממקום ייצור והעסקה למכירת הדלק כולה או מקצתה לא יצאה לפועל או התבטלה, ישולם הבלו בשל הוצאת הדלק כאמור, כל עוד לא בוטלה העסקה כפי שקבע שר האוצר".
שגית אפיק
¶
"הוצא דלק ממקום ייצור והעסקה למכירת הדלק, כולה או מקצתה, לא יצאה לפועל או התבטלה, ישולם הבלו בשל הוצאת הדלק כאמור, כל עוד לא בוטלה העסקה כפי שקבע שר האוצר".
שגית אפיק
¶
זה פשוט נותן לך את האופציה, במקום אי הכרה גורפת בחובות אבודים, אתה רוצה לאפשר במקרים מסוימים את ביטול העסקה. זה בעצם מה שאומרת ההוראה.
שגית אפיק
¶
אנחנו עוברים לפסקה (6). יש בקשה להוריד את הזמנים שקשורים בקנסות. במקום שנה יבוא שישה חודשים. הסתייגות של הקבוצה.
שגית אפיק
¶
אנחנו בפסקה (6), בסעיף 15. סעיף 15 מתייחס לערעור על החלטת המנהל להתלות או לבטל רישיון דלק.
גיא
¶
רישיון יצרן דלק זה רישיון לרכוש דלק מבתי הזיקוק בפטור מבלו. בתי הזיקוק הם יצרני דלק. מדובר כאן על ביטול הרישיון במקרה של עבירה על חוק הבלו.
שגית אפיק
¶
לסעיף הזה יש עוד הסתייגות של סיעת העבודה. גם היא מדברת על קיצור הזמן, במקום שנה – שישה חודשים או כעבור שנה, אם לא הוגשה תובענה באישורו המוקדם של בית המשפט. זה בעצם אותו הדבר. מדובר בקיצור הזמנים.
שגית אפיק
¶
לא, על הותרת החלטת המנהל על כנה. הותרת החלטת המנהל להתלות או לבטל רישיון. אתה מקצר את הזמן שההחלטה תוכל לעמוד בתוקף בלי שקיבלה אישור מוקדם מבית המשפט.
שגית אפיק
¶
פסקה (12). בהצעת החוק המקורי הייתה החלה גורפת של פקודת סדר הדין הפלילי ביחס לחוק הבלו. הוועדה סברה שעלולה להתעורר בעייתיות בהחלה גורפת כזאת. הייעוץ המשפטי לוועדה ביחד עם הייעוץ המשפטי לרשות המסים הוסמכו להביא תיקון לנוסח הזה. הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה הגיע לנוסח הבא, אותו אני אקריא עכשיו. זה בעצם נוסח שקובע החלה ספציפית של הוראות מסוימות מפקודת סדר הדין הפלילי בהתאמה לחוק הבלו ולא החלה גורפת כפי שביקשה הממשלה במקור.
"בסעיף 23(ב), בפסקה (2), אחרי "להלן – חפץ" יבוא "כאמור בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) או לחסום דלק הניתן לתפיסה כאמור באותו סעיף". אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3)לערוך חיפוש בכל בית או מקום לפי צו חיפוש כמשמעותו בסעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש. על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים".
במקום סעיף 23(א) יבוא: "תפיסת חפצים. על תפיסה וחילוט של חפצים או על חסימה של דלק כאמור בסעיף 23(ב)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי בפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים".
שגית אפיק
¶
אנחנו מצביעים על סעיף 47(1), (2), (3), (4), (5), (6), (7), (8), (9), (10) עד (12), (13), (14), (15) שגם הוא התווסף והמלים "או כל דבר" יימחקו, (16) – הכול כהצעת הוועדה לפי הנוסח שמונח בפניכם.
היו"ר גילה גמליאל
¶
מי בעד קבלת סעיפים (1), (2), (3), (4), (5), (6), (7), (8), (9), (10) עד (12), (13), (14), (15) שגם הוא התווסף והמלים "או כל דבר" יימחקו, (16) – הכול כהצעת הוועדה לפי הנוסח שמונח בפניכם? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
שגית אפיק
¶
לצד תיקון החקיקה הזה יש צו הבלו עלה דלק (פטור והישבון) (תיקון). לבקשת הוועדה הביאה רשות המסים את הצו הזה. גיא, כמה מלים.
גיא גולדמן
¶
בדיון שהתקיים בוועדה, העלו בתי הזיקוק שיש גז בעירה שנפלט במהלך הליך זיקוק נפט ואי אפשר לסחור בגז הזה, הוא לא ניתן לאגירה, אין טעם למסות אותו. אנחנו חשבנו שאפשר גם מכוח פרשנות, אבל היה להם חשוב שנקבע את זה בתקנות והבאנו את הצו לאישור הוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אי אפשר יהיה להשתמש בו. אם לא יאספו את זה, זה הולך לאבדון. כלומר, אי אפשר להשתמש בו למסחר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. הרעיון כאן שזה לא משהו שהוא סחיר. הוא לא סחיר. דיברנו על זה בדיון וקיבלנו הסברים. זה לא סחיר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רשות המסים מוכנה להחריג את זה ולא לבקש על זה שום דבר. להפך, זאת הקלה עבור החברות.
שגית אפיק
¶
אנחנו עוברים ל-כ"ח, ביטול הפטור על רווחי הון במכירת אג"ח או מלווה על ידי משקיעים תושבי חוץ. אין הסתייגויות לסעיף הזה. מדובר בסעיף 49. אפשר להצביע.
שגית אפיק
¶
אנחנו ב-ל'. מדובר בביטול פרק שביעי לחוק עידוד השקעות הון. זה תיקון טכני. סעיף 51(5). זה ביטול של פרק שביעי 2. זה תיקון טכני שמבקשת רשות המסים.
היו"ר גילה גמליאל
¶
אנחנו ב-ל"ב, אזור סחר חופשי. אין הסתייגויות. יש לנו הוספה לנוסח בפסקה (3), סעיף 13א. אנחנו מוסיפים את המלים: "או מוביל מטעמו". זה מופיע גם ב-13ב. עוסק או מוביל מטעמו.
היה דיון על זה בוועדה וזה בהתאם לדיון.
שגית אפיק
¶
ל"ג. סעיף ל"ג מדבר על קיזוז החזר מס כנגד חוב מס סופי. זה סעיף 55 פסקאות (1) עד (3). אין הסתייגויות.
שלומית
¶
משמעות הסעיף היא שזכות קיזוז תהיה קודמת לעיקול שהוטל ובלבד שלא נתפסו בשלו כספים בטרם התקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף והכול אף אם טרם ניתנה הודעה כאמור. זה אומר שזכות קיזוז תהיה קודמת.
שגית אפיק
¶
סעיף ל"ד. זה סעיף תחילה כללי לחוק ההסדרים לשנים 2013 ו-2014. לפי סעיף התחילה הזה תחילתן של כל הוראות החוק הן ב-1 באוגוסט 2013 אלא אם כן נקבעה הוראת תחילה מיוחדת לאחת ההוראות.
היו"ר גילה גמליאל
¶
מכיוון שיש עוד הסתייגויות, אנחנו נעבור להצבעות על ההסתייגויות. אנחנו מעלים להצבעה את ההסתייגות של מירב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
היו"ר גילה גמליאל
¶
מכיוון שההסתייגות נפלה, אני רוצה לעבור להצבעה על הסעיף. מי בעד? מי נגד. מי נמנע?
הצבעה
היו"ר גילה גמליאל
¶
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב להתחיל ביום ראשון, כ"ח באב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל הכבוד, גילה. באמת, יישר כוח עצום.
יש כמה דברים שדחינו ואני רוצה שהייעוץ המשפטי יעבור טוב טוב כדי לוודא שלא קפצנו בטעות על משהו. את הנושא של סעיף חדש העברתם לוועדת הכנסת?
שגית אפיק
¶
נשארו שלושה פרקים. הפרק האחד הוא מיסוי מקרקעין שתכף נעבור אליו, הפרק השני הוא מיצוי כושר השתכרות ומקדם עדכון לרשויות המקומיות והפרק השלישי הוא חמי"ז וחנ"ז.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם אתם רוצים שוב לחשוב ואולי לרדת מהנושא של נושא חדש, כי המשמעות היא שנצטרך לשבת כאן עוד כמה שעות עד שוועדת הכנסת תדון ותחזיר לנו. הם יתכנסו כנראה בין 8 ל-9 והמשמעות היא שרק אחרי כן נוכל לדון בסעיפים האלה. לעומת זאת, עכשיו יש לנו קצת זמן שכן אפשר לדון. מאחר שכולנו הרגשנו שהנושאים האלה הם ממש לא נושא חדש אלא הם חלק אינטגרלי, אני שואל שוב אם אתם רוצים לחסוך את הזמן.
ראובן ריבלין
¶
אני מבקש לשאול את מנכ"ל הכנסת אם הוא יביא לנו את כל מה שהוא הביא לנו אתמול אחרי 12 בלילה.
גילה גמליאל
¶
נאמר כאן שבשעה 9 בערב אמורה להתכנס ועדת הכנסת. השאלה היא אם אתם מושכים את הנושא החדש שביקשתם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בבקשה. השעה 16:40. התייעצות סיעתית עד השעה 16:50.
<(הישיבה נפסקה בשעה 16:40 ונתחדשה בשעה 16:50.)>
מירב מיכאלי
¶
לאור הפנייה הנוגעת ללב והנרגשת של יושב ראש הוועדה, אני מוכנה לוותר על הנושא החדש ב-כ"ב אם אנחנו מצביעים על הנוסח של הכחול ולא על הנוסח החדש.
שגית אפיק
¶
תיאום תקרות הכנסה. דחיית התיאום של נקודות הזיכוי ותקרות ההכנסה. בכחול הייתה דחיית התיאום של נקודות זיכוי בלבד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה. לשעה 5:00 ייעדנו את כל הרביזיות. אנחנו רוצים לעבור לרביזיות כדי שנוכל להתקדם הלאה ולאט לאט נצמצם ונשאיר לנו רק שלושה נושאים, פרט לחדשים, בהם נוכל להתקדם.
שגית אפיק
¶
בשעה 2:00 נעשו הצבעות על כל הרביזיות שהיו עד לאותו מועד ואחרי השעה 2:00 הפסקנו לבקש רביזיות.
משה גפני
¶
לא הבנתי. כשאתם אמרתם שהולכים לדון במיסוי מקרקעין בעוד כמה דקות לפני שש שעות, מה הייתה הכוונה?
שגית אפיק
¶
אני אסביר לכם על מה מותר לה ועל מה אסור לה. כל דבר שכבר הייתה לגביו רביזיה, אי אפשר להגיש עליו עוד הפעם. ב-1.4, מה שקרה זה שהיו הסתייגויות עליהן הייתה רביזיה והסעיף הוצבע. אי אפשר לעשות רביזיה על אותו נושא.
מירב מיכאלי
¶
אתמול ב-2:33 בלילה הצבענו על ביטול מס עקרות הבית. אני מרגישה שזה זמן נכון לרביזיות גם הלילה.
ראובן ריבלין
¶
היה את כל הזמן. אנחנו הלכנו לפי פרוצדורה מאוד מדוקדקת ולא אפשרת או לא דחית אף אחד ואת הבקשות שלו. אי אפשר לבוא ולומר איזושהי בקשה גורפת שלא תיחשב לשימוש לרעה בהליכי הכנסת. אני חושב שמיצית את הדיון. שיגישו בג"ץ.
ראובן ריבלין
¶
אני אגיד לך למה. אם המערכת הזאת הייתה דורסנית במובן זה שהיושב ראש שומע ולא ממלא אחר בקשות, אם למשל נמנע ממך להיות בוועדה.
(חילופי יו"ר – היו"ר גילה גמליאל)
היו"ר גילה גמליאל
¶
חברת הכנסת מיכאלי, אנחנו כרגע לא נכנסים לוויכוח. מותר לך על פי חוק להגיש את הרביזיה על כל מה שלא עלה עד עכשיו. זכותך באופן גורף אלא אם כן את רוצה להתמקד ואם כן, זה הזמן ואנחנו רוצים להתקדם.
היו"ר גילה גמליאל
¶
מעדיפה על הסעיפים ולא על ההסתייגויות. רק מה שעבר בהחלטה. בסדר גמור. אני מודה לך. היו סעיפים בהם היו רביזיות. מה שלא היה עליו רביזיה, את מגישה רביזיה.
היו"ר גילה גמליאל
¶
קבענו בשעה 5:00 רביזיות. אנחנו מתקדמים לנושא הרביזיות. שגית, נתחיל עם הרביזיה הראשונה. אנחנו מתחילים עם הרביזיות. יש רביזיות נוספות לגבי האפוטרופוס הכללי ותכף נגיע אליהן.
שגית אפיק
¶
רביזיה להסתייגות לסעיף 83, לאחר את תחילת החוק ל-1 בינואר 2015. ההסתייגות של חברת הכנסת מירב מיכאלי.
היו"ר גילה גמליאל
¶
מי בעד אישור סעיף 73(4)? מי נגד? מי נמנע? מדובר על אישור ועדת הכלכלה של הכנסת את התקנות.
הצבעה
עיסאווי פריג'
¶
תעשו את זה לאט כדי שנבין. לא צריך למהר. יש ועדת כנסת בשעה 9 בערב כך שממילא נשב לאחר מכן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מגיעים לסעיף ששווה מיליארד שקלים.
בפרק הזה יש שני דברים בהם הגענו להבנות ועליהם נקיים הצבעה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני חיברתי ביניהם. זאת הגדלות.
הממשלה, ואחר כך הכנסת, העבירה אלינו הצעת חוק לפיה רוצים ממשפרי דיור לקחת שלושה וחצי אחוזים. סדר גודל הסעיף הזה, לפי טענתם בשנת 2013 הסכום הוא 15 מיליון שקלים ובשנת 2015 הסכום הוא מיליארד וחמישים מיליון. בסך הכול, מיליארד וחצי שקלים. כולנו הרגשנו בדיון שזה לא הוגן, זה לא בסדר, זה לא צריך להיות, אם כי אנחנו חושבים שהמדינה צריכה את הכסף אבל לא בדרך הזאת. לכן אנחנו נבטל את הסעיף הזה. לא נפצל אלא נבטל אותו.
מצד שני החלטנו להוריד את דירות היוקרה מחמישה מיליון לארבעה וחצי מיליון, אם אני לא טועה, כאשר מהסכום הזה יתחיל המיסוי כפי שנראה זאת בחוק. שמונה אחוזים. כך אנחנו מגינים מצד אחד על השכבות החלשות כי מי שמשפר דיור, ברוב המקרים אלה או השכבות החלשות או מעמד הביניים, ומצד שני אנחנו מעמיסים חלק יותר גדול על מי שיש לו יכולת לקנות דירות בארבעה וחצי מיליון שקלים ומעלה והוא ישלם את שמונת האחוזים האלה.
עכשיו נתקדם עם הייעוץ המשפטי ונראה איך אנחנו עושים זאת.
שגית אפיק
¶
אנחנו נעבור על הנוסח ונאמר את התיקונים שנדרשים לאור דבריו של היושב ראש.
עמוד 3 לנוסח, סעיף קטן (ג) למעלה. בסעיף של מס רכישה. אתם רואים שם את פסקאות (ג) ו-(ד) עם התיקון בכתב יד: במקום חמישה מיליון – ארבעה וחצי מיליון. המדרגה של שבעה אחוזים מס רכישה. דירת יוקרה, המדרגה החדשה שהתווספה היא: במקום חמישה מיליון – ארבעה וחצי מיליון שקלים.
שגית אפיק
¶
זה יהיה שמונה אחוזים.
עמוד 2 מתחיל ב-(ד), "אחרי סעיף קטן (ג1)(ב) יבוא".
באותו עמוד למטה, יש שינוי. זה ביטול משפרי הדיור כך שהם לא יצטרכו לשלם שלושה וחצי אחוזים מהשקל הראשון וחוזרים שיעורי מס הרכישה הרגילים שהיו קיימים לגבי דירת מגורים יחידה. כלומר, מי שנשאר עם דירה אחת והוא משפר דיור, יחולו עליו שיעורי המס הרגילים.
שגית אפיק
¶
נכון. זה מחוק לכם בצילום הדף. זה שלושה וחצי אחוזים. אתה צודק, תודה. מעל ארבעה וחצי מיליון, זה חמישה אחוזים. בין מיליון ו-744 אלף שקלים עד ארבעה וחצי מיליון שקלים – חמישה אחוזים. מעל ארבעה וחצי מיליון – שמונה אחוזים.
שגית אפיק
¶
זה בחוק העיקרי אותו אנחנו מתקנים. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), שם מופיעה הוראת עדכון. מדי שנה רשות המסים מעדכנת את הסכומים האלה לפי שיעור עליית המדד והיא מפרסמת הודעה לציבור על כך.
שגית אפיק
¶
לא צריך להיות כתוב משום שאנחנו מתקנים את החוק העיקרי, את חוק מיסוי מקרקעין, ושם זה מופיע. אני מבטיחה לך כך.
שגית אפיק
¶
בחוק המקורי, בחוק מיסוי מקרקעין, אין מדרגה לגבי דירת יוקרה והחידוש בהצעת החוק שהביאה הממשלה הוא שהיא הוסיפה מדרגה חדשה.
שגית אפיק
¶
פסקה (3), גם היא מוחקת את משפרי הדיור. ההצעה הייתה בנויה מהוראת שעה ומהוראת קבע. גם משפרי הדיור במקרה הזה יורדים ולכן מסומן לכם בעט שפסקה (3) יורדת.
שגית אפיק
¶
כן, בפרק הזה.
אנחנו עוברים לעמוד הבא בו פסקה (ד) יורדת כי היא כבר לא רלוונטית כיוון שהסעיף על משפרי הדיור יורד.
פסקה (ג1)(ד) משתנים שוב השיעורים, במקום חמישה מיליון יבוא ארבעה וחצי מיליון. כך בכל מקום, גם ב-(ב) וגם ב-(ג) – ב-(ג) בטעות זה לא מסומן.
אורי מקלב
¶
בדירות יוקרה אם אתה מוריד מחמישה מיליון לארבעה וחצי מיליון, למי יש דירה כזאת? לקראת מי באת? איזה פשרה זאת?
שגית אפיק
¶
(ג) תוקן. זה יהיה ארבעה וחצי מיליון.
בפסקה (2) יורדת המילה "לראשונה" כיוון שאין לנו כבר את משפרי הדיור. כל מי שיש לו דירה יחידה הוא כמו מי שיש לו דירה ראשונה כל עוד יש לו רק דירה אחת.
אביבה אטיאס
¶
אני מקריאה את כל (2).
(2)על אף הוראות פסקה (1), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים מיום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2015) או לאחריו והתקיים בו אחד מאלה:
(1) הדירה שרכש היא דירתו היחידה.
(2) ב-24 החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה. ואולם אם רכישת הדירה הייתה מקבלן – ב-12 החודשים מהמועד שבו הייתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – ב-12 החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהייתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה.
שגית אפיק
¶
כיוון שמשפרי דיור ירד, אנחנו צריכים להתאים את הנוסח לדירה יחידה. יש בחוק מיסוי מקרקעין שלוש הגדרות לדירה יחידה. האחת, דירה יחידה, השנייה דירה חלופית שבאה במקום הדירה היחידה, וההגדרה השלישית היא מכירת שתי דירות קטנות ורכישת דירה אחת במקומה.
אביבה מקריאה לכם את שלושת ההגדרות האלה.
עיסאווי פריג'
¶
ברגע שאת אומרת לי דירה יחידה ויש הגדרה לדירה יחידה, תחזירי אותי להגדרה של הדירה היחידה בחוק.
שגית אפיק
¶
זה מה שהיא עושה. צריך לחזור על זה. כיוון שמדובר בסעיף חדש בהצעה, ההגדרות יישתלו לתוכו כפי שאביבה מקריאה אותן.
אביבה אטיאס
¶
(3) הדירה שרכש היא דירה חלופית כמשמעותה בסעיף 49ה(א).
ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
עיסאווי פריג'
¶
אני בכל זאת מבקש לציין על פי ההגדרה בסעיף כך וכך. בהקראה הזאת יש דברים שלא קיימים ברישום המקורי. זה מאוד חשוב.
שגית אפיק
¶
אני מוודאת את זה עבורך. אני מבטיחה לך שאלו ההגדרות של חוק מיסוי מקרקעין לדירה יחידה.
בשיעורי מס הרכישה אליהם התייחסה אביבה, שימו לב, חמישה מיליון הופך להיות ארבעה וחצי מיליון. זה לא מופיע אצלכם וזאת טעות שלי. במקום חמישה מיליון, צריך לבוא ארבעה וחצי מיליון, גם בפסקה (ג) וגם בפסקה (ד).
אנחנו ב-(ג) ו-(ד) בעמוד השישי למעלה לפרק כ"ד.
שגית אפיק
¶
אני אתייחס לכל ההסתייגויות. אנחנו עכשיו בנוסח. בעמוד הבא, אחרי פסקה (6), יש תוספת לנוסח לגבי זכויות בנייה. בין פסקה (6) לפסקה (7) יש תוספת שאביבה תקריא לכם אותה. זאת הוספה של (ב3).
אביבה אטיאס
¶
(ב3)על אף האמור בסעיף קטן (ב2), במכירת דירת מגורים מזכה שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מזכויות לבנייה נוספת, כהגדרתה בסעיף 49ז(א)(1), ואשר יום רכישתה היה לפני יום המעבר, יחולו ההוראות הבאות:
(1) יראו את סכום שווי המכירה עד לסכום שווי הדירה כהגדרתו בסעיף 49ז(א1) בצירוף סכום הפטור הנוסף לפי סעיף 49ז(א2) או לפי סעיף 49ז(א3) לפי העניין כדמי מכר של דירת מגורים מזכה ועל השבח הריאלי בשלה יחולו הוראות סעיף קטן (ב2)(1).
(2) יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים שנקבעו כדמי מכר של דירות מגורים מזכה כאמור בפסקה (1) כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין ועל השבח הריאלי בשלב יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב1) או סעיף קטן (ב1) לפי העניין.
(3) בקביעת השבח הריאלי כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יחולו הוראות סעיף 49ז(א)(4) בשינויים המחויבים.
אביבה אטיאס
¶
בדיון הקודם דיברנו על כך שדירות מעל חמישה מיליון שקלים, יש חיוב אבל גם החיוב, אם הן דירות ישנות, הן פטורות בשיעור הליניארי. זאת אומרת, לפני ה-1 בינואר 2014 יש לנו שבח שנצמח גם על הדירות היקרות הוא יהיה פטור – מדברים על הדירות הישנות.
אביבה אטיאס
¶
כי בעולם הישן דירות מגורים נמכרו בפטור. דירות ההשקעה נמכרו בפטור. גם היקרות וגם הזולות נמכרו בפטור. אמרנו שעד ה-1 בינואר 2014 אנחנו נותנים פטור על השבח.
אביבה אטיאס
¶
כל הנושא של מס שבח, החיוב במס שבח, מתחיל על פי הבלו מה-1 בינואר 2014. מאחר שאתה מתחיל בחיוב של דירות מגורים מה-1 בינואר 2014 ולא מה-1 באוגוסט – וזאת תחילת שנה – מתחיל עולם חדש בתאריך יפה, קבענו שהשבח שנצמח עד ה-1 בינואר 2014 בדירות המגורים יהיה פטור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, זה לא נושא חדש. דנו בזה. אני רוצה שהיא תרענן את הזיכרון אבל לא נקיים דיון.
אביבה אטיאס
¶
דנו בזה ובאמת ביקשנו מאתנו להבהיר שגם בדירות יקרות השבח פטור עד ה-1 בינואר 2014. מכיוון שדיברתי על כך שחסרה לנו הבהרה שלגבי זכויות בנייה בדירות מגורים - זכויות בנייה בדירות מגורים תמיד היו בעולם חייב והן לא היו בעולם פטור - התיקון הזה בא להגיד שהשבח הליניארי הפטור לא יחול על זכויות הבנייה. זה תיקון מבהיר שנדון בוועדה.
אורי מקלב
¶
את הפטורים את צריכה להשאיר. גם זכויות בנייה. את לא יכולה לבטל את הפטורים שהיו עד היום, גם על זכויות מגורים שהיו במידה שהתכנית הייתה ארבע שנים קודם. אלה היו גם על דירות יוקרה.
אביבה אטיאס
¶
נכון. זה נשאר. זה נשאר גם בדירות יוקרה. כל העולם של העבר שהיה פטור נשאר. אותו חלק שבעולם העבר היה חייב מעבר לכפל ---
אורי מקלב
¶
את אומרת שאם הדירה הייתה שווה פחות מארבעה וחצי מיליון ב-1 בינואר 2014, עדיין לא תיחשב כדירה של ארבעה וחצי מיליון.
אביבה אטיאס
¶
בסעיף 49ז(א1) לאחר המילה "הושפעה" יבוא "מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן – זכויות לבנייה נוספת)".
שגית אפיק
¶
בעמוד האחרון, הוראות המעבר, סעיף קטן (ב), כיוון שאין כבר התייחסות למכירה ראשונה ולמכירה שנייה.
אביבה אטיאס
¶
במכירה של דירה שנתקבלה במתנה לפני יום המעבר מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו ערב יום המעבר.
שגית אפיק
¶
בסעיף האחרון, סעיף (ב) למעלה: יימחקו המלים "הראשונה ובמכירה השנייה" ויהיה כתוב "במכירה של דירת מגורים שנתקבלה במתנה לפני יום המעבר, מתקיימים התנאים הקבועים וכולי". זאת הקלה.
עכשיו אנחנו מתחילים בהסתייגויות. אני אעיר הערה מקדימה. הגשתם לי הסתייגויות רבות לגבי משפרי דיור. כיוון שמשפרי דיור ירד מהנוסח, כל ההסתייגויות ביחס למשפרי דיור יורדות.
שגית אפיק
¶
הסתייגות ראשונה היא של סיעת העבודה, ותאמרו לי אם תרצו להפוך אותה להסתייגות הקבוצה, לשנות את המדרגות כך שתהיה מדרגה בין ארבעה וחצי מיליון לשמונה מיליון במס רכישה עליה יחול השיעור הגבוה שקבוע היום בסך שמונה אחוזים. אחריה, מעל שמונה מיליון, תהיה מדרגה של עשרה אחוזים.
אתם רוצים את זה כהסתייגות של הקבוצה?
עיסאווי פריג'
¶
הכוונה היא לצמצום פערים. אנחנו רוצים שלמדינה יהיה כסף כדי לתת לשכבות החלשות ושהיא תשקיע בהן.
מירב מיכאלי
¶
עשרה אחוזים. אנחנו הרי מחפשות מאיפה להביא עוד כסף ואני אשמח לדעת אם לא תתמכו בהסתייגות הזאת שלנו.
עיסאווי פריג'
¶
אני שואל את רואה חשבון אשר למה הוא אומר שאין תוספת הכנסות אם רק לפני יומיים נמכרה דירה ב-86 מיליון שקלים.
מירב מיכאלי
¶
אני לא מבינה את התשובה שאין בזה הרבה כסף. יש בזה מעט כסף, זה יכניס מיליונים בודדים, אני יודעת שהרבה פעמים אנחנו מבקשות להוסיף נניח עשרים מיליון שקלים לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, זה כסף שאין אותו.
משה אשר
¶
מס הרכישה הוא מס שמוטל כתוספת עלות רכישה. האדם עוד לא הרוויח אבל כבר גובים ממנו מס על עצם זה שהוא רכש. זה באופן עקרוני מס שהוא לא על רווח. בעינינו יש סוג של בעייתיות לגבות בהיקפים משמעותיים גדולים מדי מס בטרם ייצרת רווח מאותו נכס.
יש מעט מאוד דירות בסכום הזה. בסטטיסטיקה שאנחנו עשינו לגבי חמישה מיליון שקלים, מצאנו שבשנים האחרונות נמכרו כ-300-350 דירות שעלותן מעל חמישה מיליון שקלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני השתכנעתי, אבל כבר שמעתי אותו פעם. בסדר, דבר אליהם כי אני שמעתי והשתכנעתי.
משה אשר
¶
אנחנו הצענו שאת מרכיב היוקרה , נגבה מס רכישה בשיעור של שמונה אחוזים. בהצעה המקורית הגדרנו את מרכיב היוקרה, את הסכום שעולה על חמישה מיליון שקלים. ההצעה המתוקנת שעומדת בפניכם היא ארבעה וחצי מיליון שקלים. אנחנו חושבים שזה שיעור גבוה, ואולי יחסית גבוה מאוד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז גם נסים ילך אתנו. 15 מיליון – עשרה אחוזים.
מי בעד ההצעה של הקבוצה פלוס הקבוצה פלוס החבורה? מי בעד להוסיף עוד דרגה של דירה ששוויה מעל 15 מיליון שקלים, עשרה אחוזים?
הצבעה
שגית אפיק
¶
נאמר רק על מה הצבעתם. במס רכישה אתם רוצים שבין ארבעה וחצי מיליון ל-15 מיליון, תהיה מדרגה של שמונה אחוזים. מעל 15 מיליון שקלים, תהיה מדרגה של עשרה אחוזים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת הייתה הצעה של כולנו. אם מישהו רוצה להסתייג, יגיד ונצביע. אין יותר משא ומתן.
מיכל בירן
¶
יש הסתייגות נוספת. אני רוצה שהמדרגה התחתונה לא תהיה מיליון ו-250 אלף אלא כפי שזה היה, מיליון ו-400 אלף. היום אין דירות במיליון ו-250 אלף – למרות שאני חברת כנסת, אין לי כסף לקנות דירה – ואני חושבת שזה בסיסי. למי שקונה דירה צנועה, לא צריך להעיק עליו.
שגית אפיק
¶
העניין הוא שכרגע יש הוראת שעה עד 2015 שאכן המדרגה הראשונה היא מיליון ו-470 אלף. ב-1 בינואר 2015 הסכומים יחזרו להיות מיליון ו-240 אלף.
מירב מיכאלי
¶
אנחנו חוזרות ואומרות שוב שאלה לא התעקשויות סתם. ניסן, חשוב לי לנמק את ההסתייגות הזאת. זאת לא התעקשות. זאת הסתייגות חשובה ואני רוצה לנמק אותה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הסברנו וכולם הבינו. מה שקיים היום, במקום לפי הוראת הקבע שיש כאן, בעוד שנתיים, במקום שהסכום יעלה, הוא יורד ואנחנו רוצים להשאיר את הסכום באותו סכום.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
שגית אפיק
¶
ההסתייגות התקבלה. מה-1 בינואר 2015 יהיה כמו הוראת השעה, מיליון ו-470 אלף, עם עדכוני המדד שיחולו.
שגית אפיק
¶
כן, אבל צריך להגיד מה ההסתייגות. אתה לא יכול להצביע על כלום.
ההסתייגות אומרת להעלות את מדרגות מס הרכישה. את המדרגה הראשונה להוריד לארבעה אחוזים, במדרגות שלאחר מכן להעלות משש לשבע, משמונה לתשע ומחמש לשבע.
שגית אפיק
¶
ההסתייגות יורדת.
חד"ש מבקשים שהמדרגה השנייה תבוטל, המדרגה של חמישה אחוזים. מבקשים להעלות את השיעורים משבעה לשמונה אחוזים ומשמונה לעשרה אחוזים.
שגית אפיק
¶
ההסתייגות יורדת. אין אף אחד מטעם חד"ש.
יש כאן הסתייגות של חבר הכנסת ליצמן לעניין תושב חוץ. אתה מבקש שיראו מכירת דירה שפוצלה למספר יחידות דיור כמכירת דירה אחת.
יעקב ליצמן
¶
למישהו יש דירה, הוא מפצל אותה ורוצה למכור חלק מהדירה. צריך להבין על מה מדובר.
אני מבקש רביזיה.
שגית אפיק
¶
הסתייגות של הקבוצה לגבי זכאי הלוואות לדיור, להוריד את הריבית לזכאי משרד הבינוי והשיכון שזכאים להלוואה לדיור בשיעור שנע בין שמונים אלף למאה אלף שקלים לזוג. להוריד את הריבית לשני אחוזים מטעם משרד השיכון. נעשה תיקון דומה לפני שנה וחצי על ידי הוועדה הזאת ושם ירדה הריבית לשלושה אחוזים. עכשיו הבקשה היא להוריד את הריבית לשני אחוזים כדי שזה יעלה בקנה אחד עם הריבית במשק.
יעקב ליצמן
¶
אמרנו שבמשרד השיכון הריבית יותר גבוהה מאשר בבנקים. לכן צריך להוריד את הריבית לזוגות הצעירים.
אריאל יוצר
¶
הצעד שמדובר עליו כאן, למעשה זה המצב שיש בתוקף היום עד סוף שנת 2013. הדיון האם הצעד הזה הוא צעד מוצלח ומה ההשפעות שלו הוא דיון מורכב ואני מציע שאין סיבה דחופה לבטל את זה כרגע.
אריאל יוצר
¶
אני יכול לתת את כל הטיעונים ואת הבעייתיות של הנושא הזה. גם כך זה המצב כרגע. אני מציע שבמידה ורוצים לעשות את זה, ננהל על העניין הזה דיון מסודר עם כל היתרונות והחסרונות של הצעד כי כרגע זה המצב נכון להיום עד סוף שנת 2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חבריי חברי הקואליציה. למרות שאנחנו כן רוצים להוריד את הריביות על המשכנתאות, בחוק הזה מאחר שאנחנו הולכים בהבנה לבטל כאן מיליארד וחצי שקלים, אני לא מרגיש שאנחנו יכולים מהצד להוסיף עוד דבר כזה, מה עוד שלא קיימנו דיון ולא שמענו את הצדדים לכאן ולכאן. אני מציע לחבריי לא לגעת בזה כרגע, לא לאשר את זה ונקיים על זה דיון, כמו שבזמנו דיברנו עת היה כאן שר השיכון. דיברנו על כך שנקיים על זה דיון בנפרד ואחרי שנשמע את כל הצדדים ונרגיש שכך צריך להיות ולא נהיה תחת ההבנות בנושא, אז נוכל לעשות את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא צריך לפצל. אנחנו נדון בזה. אני מציע להוריד את ההסתייגות הזאת ואחרי הפגרה אנחנו נקיים דיון אליו נזמין את שר השיכון ואת כל האנשים הרלוונטיים, נשמע את כל הצדדים ואם נרגיש שכך צריך לעשות, נוכל אז לעשות את זה. נעשה את זה אחרי שבאמת נבין ולא נהיה כפופים לזה שהגענו להסכם טוב ואנחנו כאילו מהצד מכניסים עוד משהו שהוא לא הוגן.
אורי מקלב
¶
הצעת פשרה. מכיוון שוועדת הכספים קיבלה, כדי לא לבטל עד שתדון, אני מציע שימשיכו בהסדר הקיים היום ולא יופסק ההסדר הזה. אנשים מתחילים את התהליך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאחר והוא אומר שבין כה וכה זה קיים עד סוף 2013, לפני סוף השנה נקיים את הדיון הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שוב שאני לא חושב שזה הוגן שנעשה דבר כזה בלי שקיימנו דיון ועוד אגב זה שאנחנו מוחקים כאן מיליארד וחצי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
איזה הגיון? אמרתי שאני רוצה אבל לא קיימנו דיון ושמענו את הצדדים, ושנית, אני לא מרגיש שזה הוגן מהבחינה שלנו. אנחנו מוחקים מיליארד וחצי ומהצד ניקח עוד 150 מיליון שקלים. אני לא מרגיש שזה הוגן. אחרי הפגרה נקיים דיון ואם נשתכנע, בידינו הדבר.
אורי, הצעת את ההצעה. אם מישהו רוצה להציע, נצביע.
אורי מקלב
¶
אני מגביל את זה ל-25 מיליון. אני מתחבר לדבריך. אנחנו מדברים על 25 מיליון. אני אומר לחברי הקואליציה לאשר את זה לתקופה מוגבלת כדי שתספיק לדון בנושא.
שגית אפיק
¶
שתי שאלות לרשות המסים. הראשונה, הבטחתם לבדוק את תקופות הצינון לגבי מתנה ולחזור אלינו עם תשובה. השאלה השנייה, בימים האחרונות היועץ המשפטי לכנסת, אני ויושב ראש הכנסת קיבלנו מספר מכתבים הן מלשכת עורכי הדין והן מלשכת רואי החשבון שלטענתם כיוון שהגיעו אתם להסכמות שונות, ורשות המסים בשלב מסוים חזרה בה מההסכמות האלה והן לא עולות כאן, יש חשש שיהיה קושי ליישם את הצעת החוק הזאת וכי יש בה חסרים מקצועיים והיא עלולה להיות בעייתית. אני רוצה לקבל את ההתייחסות שלכם לכך ולהוריד את הנושא הזה מהשולחן.
הם טוענים שההצעה הופכת להיות לא מקצועית, לא רצינית, קשה ליישום. אני רוצה לשמוע את ההתייחסות שלכם.
שגית אפיק
¶
זאת לא הקבוצה. אלה הלשכות שפנו ליושב ראש הכנסת, ליועץ המשפטי לכנסת ואלי. לגבי קיצור תקופות הצינון לגבי מתנה, הבטחתם שתחזירו תשובה לוועדה. אמרתם שתשקלו את זה.
שגית אפיק
¶
לא הבנתי את התשובה. אתה חושב שהצעת החוק הזאת ניתנת ליישום, אין בה צרכים חדשים ואין צורך בהסכמות אליהן הגעתם עם הלשכות?
משה אשר
¶
בפני הוועדה הוצגו שתי תפיסות, האחת שהייתה בהצעת החוק ואחת נוספת. בסופו של דבר הוועדה הכריעה בהצעה הזאת.
שגית אפיק
¶
אבל אחרי שהוועדה הכריעה, המשכתם לעשות הסכמות. חזרתם אלינו עם נוסחים שונים. הטענה שלהם היא שההצעה כפי שהוועדה עומדת להצביע עליה – וכיועצת משפטית של הוועדה אני רוצה לוודא את זה קודם – היא הצעה בעייתית. יש בהצעה בעיות שונות והן עלולות להתגלות במהלך היישום.
משה אשר
¶
בכל הצעה יש יתרונות וחסרונות. ההצעה הזאת היא ישימה ובוודאי יותר טובה מכפי שיש לנו היום. לכן, כפי שחברי ועדת הכספים הכריעו.
שגית אפיק
¶
אתה מצביע על סעיף 43(1). פסקה (2) יורדת כי הצבענו עליה כבר בשערוך. סעיף 43(1), 43(3) עם התיקונים של שתי ההסתייגויות שהתקבלו, 43(4) עם התיקונים שאביבה הקריאה, 46 ו-47 עם התוספות, פסקה (8), פסקה (9), פסקה (10), פסקה (11), פסקה (12), פסקה (13), פסקה (14ׂ), פסקה (15), פסקה (16). פסקה (17) יורדת כי הצבענו עליה אתמול בפעולה חייבת בדיווח וקנס גירעון. סעיף 44א(1)(ב), (ג), (ד) עם התוספות שהוקראו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה להבין. אחרי שאנחנו מצביעים ומאשרים את זה, אין משפרי דיור שלושה וחצי אחוזים?
אורי מקלב
¶
אני מבקש שתי הסתייגויות בשם הקבוצה. ראשית, היה מדובר על כך שלשכת עורכי הדין ואחרים ישבו ויגיעו להסכמות גם לגבי מתנה. אני שומע כאן עכשיו שלא הגעתם להסכמות ולכן גם לא הגשנו הסתייגויות בכתב אלא חיכינו לראות מה אתם מציעים. במתנה צמצמתם את המושג של מתנה לא רק במובן ההרחבה של קרוב משפחה אלא צמצמתם את זה רק לאבא ובן. זה אומר שאם אדם קנה דירה לבן שלו לפני גיל 18, אין כזה דבר לרשום דירה על שם ילד לפני גיל 18. כשהוא קונה על שם הילד שלו, זה כשהילד לפני גיל 18 והוא קונה לעצמו. הגיע לגיל 18, הוא נותן לו את הדירה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אורי, מה ההסתייגות שלך? אתה מתחיל את הדיון שכבר עשינו. תגיד את ההסתייגות שאתה רוצה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, את הדיון הזה כבר עשינו. תאמין לי שאני יודע אותו בעל פה. תגיד לי את ההסתייגות.
אורי מקלב
¶
בתוך הדקה ורבע שיש לי, אני רוצה גם להסביר את זה. ההסתייגות אומרת שדירה ראשונה שאתה מעביר לילד שלך במתנה, תחול תקופת הצינון כפי שהייתה עד היום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אורי, זה לא רציתי שיהיה כי זה היה כבר בדיון שקיימנו. אם אתה יודע לנסח הסתייגות, נסח אותה.
אחרי
¶
זאת הסתייגות אחת. הנושא השני הוא הנושא עליו דיברנו, הנושא של ביטול הפטור של ארבע שנים בדירה שנייה. עד היום היה פטור אם החזקת בדירה השנייה ארבע שנים.
אורי מקלב
¶
מ-2014. מה-1 בינואר 2014. כולם אומרים שעל דירה אחת אמור להיות פטור. המצב עכשיו, בניסוח של החוק עכשיו, זה אומר שגם אם מכרתי את הדירה שלי היחידה, הדירה שלי שאני גר בה, כשאני מוכר אותה כדי לשפר את הדיור, אני צריך לשלם מס שבח. זה דבר שלא יעלה על הדעת. זה דבר שגם אתם הסכמתם שהוא דבר לא הגיוני. זאת לקונה מאוד גדולה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר. הבנו. לפני שנצביע על החוק עצמו, יש כאן שתי הסתייגויות. אני לא חושב שנצליח בזמן של הצבעה כשלא הצלחנו בדיונים רחבים. אנחנו לא יכולים לקיים כאן דיון כי אנחנו בשלב ההצבעה. אפשר להעלות את זה לדיון נוסף אבל לא צריך לעשות את זה עכשיו בחוק ההסדרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור החוק עם הסעיפים והתיקונים כפי ששגית הקריאה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עכשיו 6:30, הפסקה חמש דקות וחוזרים ב-6:35.
<(הישיבה נפסקה בשעה 18:30 ונתחדשה בשעה 18:35.)>
חברת משלח יד זרה וחברה נשלטת זרה
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. הנושא הראשון שעולה הוא הנושא של חמי"ז-חנ"ז.
אני אתן למנהל רשות המסים להסביר את הנושא. מאחר והמגמה היא לפצל, אני אתן את רשות הדיבור למנהל רשות המסים כדי שיוכל להסביר לנו את הנושא.
משה אשר
¶
בקצרה. חנ"ז זה ראשי תיבות של חברה נשלטת זרה, וחמי"ז זה ראשי תיבות של חברת משלח יד זרה. מדובר בשני סוגים של חברות זרות. למעשה מדובר בסעיפים אנטי תכנוניים של השקעות של ישראלים בחוץ לארץ ומניעת תשלומי מסים בישראל. במסגרת סגירת פרצות המס לאור חוק ההסדרים הבאנו לא מעט תיקונים ואחד מהם או שניים מהם אלה הם התיקונים האלה. סדרת תיקונים במקומות בהם יש נזילות מס משמעותיות. תוך כדי הדיונים המעמיקים בכל הנושאים, בנושא הזה עלו מספר הערות של הלשכות המקצועיות והגענו אתם אפילו לנוסחים מוסכמים אבל לא הספקנו להקריא את הנוסחים ולקיים על הנוסחים המשותפים דיון בוועדה. לכן אנחנו מבקשים לפצל את הנושא הזה ולדון בו מחוץ לחוק ההסדרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לפני שנפצל את זה, אני רוצה לומר שהתקיימו בשני הנושאים האלו דיונים לעומק, דיונים שנמשכו הרבה שעות. התקיימו דיונים עם רשות המסים, כמובן עם הוועדה, עם חלק מהלשכות ועם אנשים שקשורים ונדמה לי שבאו במיוחד לצורך כך אנשים מחוץ לארץ. התקיימו דיונים אבל הרגשנו שהנושא לא סגור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בנושא הזה. לכן ביקשנו מרשות המסים שאם היא מרגישה שזה חשוב, שתשב עם לשכת עורכי הדין ועם לשכת רואי החשבון ועם גורמים נוספים שרלוונטיים לנושא ובסופו של דבר תגבש הצעה טובה ומקובלת, כך שלא נתחיל עוד פעם לדון על כל פרט ולשמוע עשרים דעות על כל דבר. הם הגיעו אלינו לפני כמה ימים עם הצעה שהם אומרים שהיא הצעה מוסכמת על כולם, אבל כבר לא יהיה לנו את הזמן לקיים דיון כי כבר נכנסנו למסגרת ההצבעות ולכן אנחנו מפצלים את הנושא. בשבוע הבא נשתחרר מההצבעות – לא ממש, כי יש לנו עוד הצבעה אחת גדולה על התקציב עצמו – ונוכל לדון בזה. כרגע אנחנו מנועים מלהצביע על התקציב כי תקציב הביטחון עוד לא נמסר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק בשבוע הבא תשב הוועדה המיוחדת לתקציב הביטחון לדיון. רק אחרי כן אנחנו כוועדת כספים נוכל לקבל ממנה את המלצותיה ואז נוכל לקיים את ההצבעה לגבי התקציב. בדרך כלל, כפי שכולם יודעים, כל מה שקשור לתקציב, כל ההסתייגויות, אוטומטית עלו למליאה דרך המחשב ואנחנו לא דנים בזה, בניגוד לחוק ההסדרים.
לכן היה סיכום עם משה אשר, לאור העובדה שהנושא לא היה בשל ומוכן, שהיום נפצל אותו ובשבוע הבא, כשיהיה בעזר השם זמן, נקיים את הדיון כי בסך הכול שני הנושאים האלה הם מאוד חשובים. אנחנו לוחצים עליהם כי זה גם עוזר לכל אותו תהליך בו אנחנו לוחצים על רשות המסים – והיא עושה זאת גם בעצמה – לחסום פרצות מס ולנסות להביא כספים ממקומות אחרים כדי שלא נצטרך להטיל עוד מסים ועוד מסים על תושבי ישראל או על מעמד הביניים והנמוך.
משה, גם על דעתך אנחנו מפצלים.
שגית אפיק
¶
ההחלטה היא לפצל את זה לפי סעיף 84 לתקנון. מדובר בסעיפים 40(3), (20), (21), (22), (42), (ב1)(א) ב-9, ו-(ג1).
אתה יכול להצביע על פיצול. זה יעלה למליאה עם יתר הפיצולים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפיצול – אושר פה אחד.
אדוני מנהל רשות המסים, עכשיו עליך ההוכחה שכשאנחנו נבוא לדון לא יתברר לנו פתאום שרואי החשבון התכוונו לזה ועורכי הדין התכוונו לזה ואתם התכוונתם לזה. אנחנו מקווים שילך טוב וחלק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מעלים את הנושא של ארנונה לפי מיצוי כושר השתכרות. בקשתי ותחינתי, קשה עלי כי הודעתי שנפצל את זה וזאת הייתה תחושתי, אבל כרגע אני לא יכול. רציתי לפתוח בפיצול, דבר שהיה אולי טוב, אבל כרגע אני לא יכול כך שאני מעלה את זה.
שגית אפיק
¶
בפניכם יש שני דברים. אנחנו בפרק ג' שאצלכם מופיע ב', מקדם עדכון ומיצוי כושר השתכרות. פרק ג', רשויות מקומיות, סימן ב': תיקוני חקיקה. זה כולל שני תיקונים. בכחול זה בעמוד 616. סעיף 16 כולל שני תיקונים. פסקה אחת עוסקת במקדם העדכון שהוועדה קיימה עליו דיון ביחד עם ההסדר של הרשויות המקומיות.
שגית אפיק
¶
יש לנו כאן כמה תיקוני נוסח שתכף אתייחס אליהם. הפסקה השנייה היא הפסקה של מיצוי כושר השתכרות שגם אני מודה שהבנתי שלא יסתיים בה הדיון. אני חושבת שעלו בא שאלות. אני לפחות הצגתי בעיות עקרוניות ולא הגענו לבעיות הספציפיות ולא הסתיים הדיון. עלו בה בעיות ספציפיות. הוצאתי את הפרוטוקול לוודא את זה עם עצמי. הבטיחו לנו תשובות. ראובן קוגן אומר כמה פעמים: נחזור אליכם עם תשובות. אלעזר במברגר, היועץ המשפטי של משרד האוצר ואיתיאל מלאכי, היועץ המשפטי של משרד הפנים הבטיחו לחזור עם תשובות לגבי הסוגיות העקרוניות שבחלקן גם אני העליתי. לא הספקנו להגיע לשאלות היותר ספציפיות. אתה גם סיכמת את הדיון ואמרת: "אני מרגיש שלא הגענו למיצוי כושר הדיון ואנחנו נצטרך בינינו לחשוב ולראות איך מתקדמים, בוודאי שיצטרך להיות לפחות עוד דיון אחד, אז בינתיים אנחנו נעצרים כאן".
שגית אפיק
¶
כן. הוצאתי את הפרוטוקול לבדוק את עצמי. האמת שלא קיבלתי אפילו הסתייגות לדבר הזה, כך שאני לא יודעת איך אתה יכול להתקדם להצבעה. הדיון לא מוצה. אם רוצים למצות את הדיון, אפשר אבל לא בזמן הצבעות.
שגית אפיק
¶
אני אומרת שברגע שלא הסתיים הדיון ואין בפניך איזשהו נוסח אחר שאפשר לדון עליו, אני לא יודעת איך אתה יכול לכת להצבעות. שאל חבר הכנסת אלעזר שטרן האם אפשר למצות את הדיון ולהתקדם בו. התשובה היא כן. לא נהוג לעשות את זה בזמן הצבעות, לא עשינו גם בפרקים האחרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שגית, מאחר שאנחנו מכירים את כישוריך כעורכת דין, תגידי לנו במלים אחרות האם אנחנו יכולים להתקדם או לא.
שגית אפיק
¶
לא הסתיים הדיון. עלו כאן בעיות עקרוניות, לא נכנסנו אפילו לבעיות הספציפיות והנוסח נותר כפי שהוא. אתמול בערב הועבר אלי נוסח שבא לתקן.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, אתה לא תשמע אצלה את התשובה. את התשובה היא כבר אמרה לך. בתשובה היא כבר אמרה לך הכול.
ראובן ריבלין
¶
אדוני היושב ראש, אמרתי שאנחנו מחויבים – כמובן אותם אנשים שמשתייכים סיעתית לקואליציה – להעביר את התקציב. לא ידעתי שיש בתקציב גם אלמנטים שהם עקרוניים וטוב שכך. טוב שאנחנו עוסקים גם בנושאים עקרוניים. כאשר עמדתי על העניין וביקשתי לפצל את החוק הזה, התרעתי. התרעתי גם בפני חבריי בקואליציה, חלקם, שאני לא רואה איך יהיה רוב לחוק הזה.
לכן גם כדי לא להביא את הקואליציה לידי איזושהי הפרדה שהיא לא טובה לקואליציה, ביקשתי שחוק זה יופרד. אני מוכרח לומר שיש כאן נימוקים שמבחינתי יכולים להיות פורמליים כמו נימוקים משפטיים שהיועצת המשפטית דיברה בהם, שהם כוללים הגדרה וכוללים גם את הדיון במסגרת חוק ההסדרים, אבל אני לא אשקר – זאת לא ההתלבטות שלי. בעניינים אלה, חייתי פעם עם אלה ופעם עם אלה והכול זה רק תרגילים. אני מדבר כאן על נושא שאצלנו בליכוד הוא נושא שאנחנו שומרים עליו מאז ימי מנחם בגין וזאב ז'בוטינסקי וזה חופש הצבעה בכל מה שקשור למלחמת תרבות בישראל. אנחנו משאירים את חופש ההצבעה לחברינו בכל הדורות, והיו לנו פעמים רבות ויכוחים לא פשוטים בין החרותניקים לליברלים, החרותניקים שהם יותר קרובים למערכת המסורתית, ואנחנו בעניין הזה הסתדרנו על ידי כך שנתנו חופש הצבעה. אני אומר לכם שניתן לי בצורה מפורשת חופש ההצבעה בסעיף זה.
אני מבקש ומתחנן שתפצלו את העניין הזה על מנת שנוכל לקיים דיון בליכוד האם מדובר כאן בדבר שהוא תקציבי וזאת עמדת הממשלה ועמדת הליכוד, או שאנחנו נמצאים במצב בו יבואו ויאמרו אנשי הסיעה שבאמת מדובר כאן בנושא שהוא מצפוני ובחופש ההצבעה.
אל תעמידו בפני מכשול. אני בחיים שלי לא נמנעתי. אני מצביע או בעד או מצביע נגד ואני מבקש לא להחיל עלי את ההכרעה הזאת שאני אצטרך להצביע בעד או נגד. חשבתי ללכת וגם הלכתי, אבל לא בורחים ממערכה ונבחר ציבור צריך לומר בכל מקום ומקום מה עמדתו ומה דעתו.
אני מבקש מאנשי הקואליציה, אל תעמידו אותנו במבחן לכאן או לכאן. בואו נפצל את זה ונדון. גם כל אחת מהסיעות תדון בעניין הזה ויביאו את זה כאיזשהו דבר שהוא במסגרת הקווים על פיהם הקמנו את הקואליציה ושעל פיהם אנחנו מחויבים.
אני גם רוצה לומר שדיברתי עם אנשי האוצר – אני לא רוצה להזכיר שמות כאלו ואחרים – ולחוק הזה אין ערך תקציבי כרגע. אין לו ערך תקציבי. זאת אומרת, דחיית ההצבעה בו לא תפגע בתקציב המדינה.
משאלתי, יקיריי, אלה שהלכתי אתם את כל הדרך מסביב לשולחן זה ללא סייג ולא על מנת לקבל פרס אלא מתוך הכרה שמדינת ישראל זקוקה לתקציב ואני מבקש שבנושא זה אל תעמידו אותנו במבחן ואל תעמידו את הקואליציה במבחן כי זה לא טוב. לא טוב שהקואליציה תיפול בעניין זה או אחר. מבחינה מצפונית ועל פי הדרך בה חונכתי, אני יודע שאני לא רוצה להתערב כאשר יש ויכוח לגבי אופייה של מדינת ישראל ומה היא מדינה יהודית. אני לא רוצה לומר את כל הדברים שאמרתי ושפעמים רבות זכיתי לביקורות לא מעטות.
אני מודה לכם על תשומת הלב. כמובן שאני לא אמנע. אני אצביע או בעד או נגד.
אלעזר שטרן
¶
אני רוצה להמשיך את הדברים של רובי ולומר שהמסורת שהוא מדבר עליה, בלי שחונכתי על ברכי ז'בוטינסקי ובגין, כך חונכתי.
אלעזר שטרן
¶
אני מחשיב את עצמי כאחד מהכוהנים הגדולים של השוויון בנטל ולצד השירות הצבאי אני גם מכיר בשירות של כושר ההשתכרות אבל אני מודה שאני חושב שלפחות בשלב הזה – וכמו שגם אנחנו שמענו – כשאנחנו הופכים ערך, ובעיני השוויון וההשתכרות זה ערך, אנחנו הופכים אותו לעגל זהב וזה מכל הבחינות שעלו כאן ואני אזכיר. גם יכולת ההגדרה ששגית רמזה לה, גם היכולת באמת לצאת לשוק העבודה במקומות הכי קשים וזה עוד לפני שעשינו תהליך של הכשרה לעבוד. אני לא מדבר על הסוגיות של התעבורה במקום בו אני גר והאבטלה שבאותם מקומות קיימת יותר.
אני רוצה לומר עוד משהו. האוכלוסיות בהן אנחנו מדברים כאן, בעיני לפחות, הן בגדול אפשר להגיד חרדים וערבים.
אלעזר שטרן
¶
יש לי אתם הסכמות, עם כל אחת מהאוכלוסיות בתחומים אחרים וגם יש לי אתן מחלוקות גדולות, אבל תמיד, גם לפי מה שאני חווה בכנסת הזאת, להבדיל ממה שחוויתי לפני שבאתי, זה נעשה תוך הסתכלות בעיניים והבנה שאתה אומר את מה אתה מאמין בו ואתה מוכן לשלם על זה את המחיר, לא בשביל למחוק את המחלוקות.
אני חושב שהנושא הזה בשלב הזה של הכנסת הזאת ועוד לפני שאנחנו עומדים לפני אתגרים כמו שדיברתי עליהם קודם, יעמיד אותי באותה דילמה בדיוק עליה דיבר רובי ויכול להיות שהוא לא היה מספיק ברור. אני בעניין הזה אתקשה מאוד מאוד מאוד לתמוך בשלב הזה, וזה לא משנה אם פורמלית נקיים כאן דיון של עוד שעה. אני אומר את זה דווקא כמי שחושב שבסוף צריך להגיע לשילוב מקסימלי בשוק העבודה ובכושר ההשתכרות. דווקא כמי שחושב שהשוויון בנטל, יש לנו הרבה מה לעשות בו. אני חושב שהוויכוח שלנו, צריך לשמור עליו כוויכוח אמיתי.
גם אני מצטרף לבקשה להפריד ולא להביא אותנו בערב הזה להחלטה.
עפר שלח
¶
אני רוצה לומר למה הנושא הזה עולה על סדר היום. הוא עולה על סדר היום, ואנחנו נגענו בו בוועדה הזאת יותר מפעם אחת, מפני ששאלת יציאתם לעבודה של ציבורים שזה לא שהם אינם יכולים לצאת לעבודה אלא שמכל מיני סיבות – בעיני חלקם בחטאיה של מדינת ישראל, בחטאיהם של הסדרים פוליטיים מגונים שאנחנו מנסים להתמודד אתם ביושר ושהציבור הישראלי הודיע שנקעה נפשו מהם. אמרתי לחבריי החרדים היושבים כאן, ואני לא משתמש במילה ---
עפר שלח
¶
אני חוזר ואומר. זה בכלל לא משנה, אני לא נכנס כאן להשוואות האלה. אנחנו יושבים בחדר הזה כבר כמעט יומיים ואנחנו אנשים שמכירים אחד את השני ומכבדים אחד את השני ומנהלים כאן שיח גלוי עיניים, עם כל זה שאנחנו קואליציה ואופוזיציה והתקציב הזה הוא תקציב שבסופו של דבר לא תקציב של איחוד. הוא לא תקציב של איחוד בגלל מצב נתון. בגלל מצב כלכלי נתון ולא בגלל שום דבר אחר. השאלה הזו מי יעבוד, מי יישא בנטל, בנטל של הכלכלה, מי בסופו של דבר יהיה הציבור שעובד ומשלם מסים ונושא על כתפיו את המשק הישראלי, היא שאלה שאתם צריכים להכיר בה. כולנו צריכים להכיר בה בצד זה שאנחנו אומרים שצריך לאפשר לכל אדם שרוצה לעבוד, לעבוד. בצד זה שאנחנו אומרים שיש ציבורים במדינת ישראל שכן רוצים לעבוד והמדינה לא נתנה להם את השירות המספיק כדי שהם יוכלו לעשות זאת. בצד זה אנחנו צריכים להכיר בזה שזאת בעיה אמיתית וצריך להתמודד אתה וכולם צריכים להכיר בזה. נקעה הנפש, לא מזה. זה לא משנאת האחר אלא מהתחושה של אוזלת יכולת של הממלכה בסופו של דבר ליצור תנאים בהם כולם יישאו בנטל וליצור תרבות בה כולם נושאים בנטל.
אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להגיד לכם עוד דבר. שגית תיארה היטב את המצב המשפטי. לא נעשתה העבודה שהייתה צריכה להיעשות כדי להביא בסופו של דבר משהו שנוכל להתמודד אתו. אני אומר לכם שלחוק הזה כמו שהוא מופיע כאן, יש רוב בחדר הזה. יש לו רוב. אל תסתכל עלי כך. אני אספור לך את האצבעות ואני אגיד לך. יש לו רוב בחדר הזה. אנחנו דאגנו לכך שיהיה לו רוב בחדר הזה. יש משמעת קואליציונית. סיעות הקואליציה חתומות על הסכם קואליציוני שהקריטריון הזה נמצא בו. הן מחויבות לו. אגב, הוא עבר בהחלטת ממשלה בעניין אחר, בעניין הדיור.
עפר שלח
¶
אני רוצה להזכיר שכאשר הכוח היה בידיים של מישהו אחר, הוא קבע קריטריונים שניקרו את עיני הציבור הכללי באותה מידה בדיוק, הלא הוא קריטריון הוותק בנישואין ואתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר. האמירה הזאת שמי שיש לו כוח מכתיב, היא עובדת לשני הצדדים.
לחוק הזה יש רוב. הוא יעבור כאן והוא יעבור ברביזיה. אם נרצה, הוא יעבור.
אחרי שאמרתי את זה, בגלל שהעבודה הזאת לא מונחת לפנינו, בגלל האווירה בה אנחנו מדברים, אני אומר לכם שאני מבקש שהדיון בנושא הזה יתקיים ואני אומר לכם שאנחנו נדאג שהוא יתקיים בתוך ימיו של המושב הזה. אני מבקש שהוא לא יתקיים עכשיו, אבל אני מבקש התחייבות של יושב ראש הוועדה שהוא יתקיים בתוך המושב הזה. ברגע שיונחו הקריטריונים בחדר, שהדיון יתקיים. הסירו דאגה מלבכם, ידידיי המתנגדים, החוק עבור יעבור. תודה רבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שמענו את שגית שאמרה שחסרים כאן דברים שהשרים צריכים להביא לנו ואנחנו מנועים מלקיים את הדיון, אנחנו נפצל את הדיון בנושא.
שגית אפיק
¶
16(1) זה מקדם העדכון. זה נדון יחד עם הרשויות המקומיות, עם ההסכם ברשויות המקומיות. יש לנו כמה תיקוני נוסח עליו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נפצל את הנושא וברגע שנקבל את כל מה שנצרך כדי לקיים דיון רציני בנושא הזה – גם אם זה יהיה בשבוע הבא או בעוד שבועיים – נעשה זאת.
שגית אפיק
¶
אתה מעלה להצבעה את פיצול סעיף 16(2) לפי סעיף 84 לתקנון. נניח את הודעת הפיצול יחד עם כל יתר הודעות הפיצול למליאה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מחוסר נתונים לסעיף הזה, אני מציע לפצל את הסעיף.
מי בעד הפיצול? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סעיף 16(2) – פה אחד אושר פיצול הסעיף.
אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. מקרב לב אני מודה לעפר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע שזה לא קל. עברתי אתו הרבה שעות בנושא הזה ואני יודע מה המשמעות של מה שהוא עשה. אני ממש מודה לך, תודה, עפר.
אני רוצה לשאול את ליצמן. יש לנו כמה נושאים שאנחנו מנועים מלדון בהם.
גילה גמליאל
¶
הצעה לסדר. אתמול העלינו את זה כפשרה ואז לא היינו צריכים לסבול את כל השעות האלה עד הדיון. מה היה ההיגיון לדחות את זה להערב?
גילה גמליאל
¶
אתמול הצעתי את זה. ישבתי עם הקואליציה והבאתי את זה כהצעה מטעמם. היום מתעוררים ונזכרים לעשות את אותו הדבר.
עיסאווי פריג'
¶
צודקת. התחננו שזה יהיה אתמול והיינו גומרים את הכול. לא היינו צריכים לנסוע ב-3 וב-4 לפנות בוקר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ליצמן, יש לי בקשה. מאחר וכמה חוקים הוגדרו כנושא חדש למרות שהם באמת חלק אינטגרלי, יש לי בקשה והיא להוריד את הנושא של נושא חדש כדי שנוכל לקיים דיון ולא לחכות.
יעקב ליצמן
¶
כל הנושא של הנושא החדש, אני לא צריך להחליט לבד אלא אני רוצה לצאת עם החברים ולדבר אתם שתי דקות בחוץ.
יעקב ליצמן
¶
דבר שני. אני חייב להעיר לעפר ואני מדבר ברצינות. דיברת ברצינות וגם אני מדבר ברצינות. אני חושב שיש לי הרבה מה לענות לך. אני חושב שיש לך הרבה אי הבנה במגזר החרדי. אני אומר את הדברים ברוגע ובלי צעקות, מה גם שכבר אין לי קול. אני אומר לך שיש הרבה אי הבנה במה שקורה גם בעבודה וגם בקבלת עבודה. אני אזמין אותך כדי שתראה את הדברים מקרוב. לכן אני לא רוצה להרחיב בנושא הזה אבל אני אומר לך שאתה טועה בגדול.
אני מבקש הפסקה.
עיסאווי פריג'
¶
לפני ההפסקה אני רוצה להתייחס למגזר הערבי. לימדו אותי שאת הסוס שמים לפני העגלה ואז סוחבים. אתה מבקש מהחברה והמגזר הערבי לשים את העגלה לפני הסוס ואתה אומר לסוס שידחף את העגלה. האישה הערבייה מאוד רוצה לעבוד, אבל תאפשר לה את התנאים ואת השירותים המינימליים לעבוד ואתה תראה איזה מגזר תקבל ולאיזה מגזר יהיה משקל בתרומה ובצמיחה. הגיע הזמן שנתייחס לחברה הערבית כי כל שקל שאנחנו שמים שם הוא לא הוצאה אלא הוא השקעה.
שגית אפיק
¶
אני מבקשת שתצביעו על הסעיף. אנחנו בסעיף ב', סעיף 16(1). יש כמה תיקוני נוסח מאוד מאוד קלים. בכותרת שוליים, זה תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה והוראת שעה לשנת 2014. יש שם הפניה, בהגדרה מדד השכר הציבורי, שאמרנו שננסח אותה והניסוח יהיה: לפי מגזר, תת מגזר וענף כלכלי ראשי בסך כל השירותים הציבוריים, עמודה סך כולל. זה יהיה במקום לוח ה'5 כמו שכתוב אצלכם – לוח ה'9.
פסקה (ג) היא הוראה חדשה שניסחנו.
"בשנת 2014 יקראו את ההגדרה שיעור עדכון מדד השכר הציבורי כך. שיעור עדכון מדד השכר הציבורי, שיעור השינוי במדד השכר הציבורי בין המדד שנקבע לחודש מסוים (להלן – חודש הייחוס) שהיה המדד האחרון הידוע ב-20 באוקטובר של שנת הכספים 2013 לעומת מדד השכר הציבורי שנקבע לחודש שקדם ב-12 חודשים לחודש הייחוס, לפי המדגם החדש" - בדקנו וזה באותו לוח. זאת הערת נוסח – "כמשמעותו בפרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמור בהגדרה מדד השכר הציבורי".
זה מקדם העדכון. לא היו לנו הסתייגויות.
שגית אפיק
¶
פרק מיסוי מקרקעין – אושר בוועדה. משהסרת את הרביזיה שלך, האישור שלו נותר בתוקף כפי שהוא היה.
שגית אפיק
¶
חברה שקופה, נושא י' אצלכם. היה לגביה נושא חדש. משהוסר הנושא החדש, אפשר להצביע על חברה שקופה. אין הסתייגויות.
שגית אפיק
¶
כ"ב. דחיית תיאום נקודות זיכוי. התווסף לזה דחיית תיאום של תקרות ההכנסה. משהוסרה טענת נושא חדש, אני אקריא את הסעיף המלא עם התוספת:
41.
על אף הוראות סעיף 120ב(א) – זה הסעיף שעוסק בתיאום – ב-1 בינואר של שנת המס 2014 לא יתואמו תקרות ההכנסה וסכומי נקודות הזיכוי. ב-1 בינואר של שנת 2015 יתואמו לפי הוראות הסעיף האמור תקרות ההכנסה וסכומי נקודות הזיכוי כפי שהיו ב-1 בינואר של שנת 2014 לפי שיעור עליית המדד בשנת המס 2014.
אתה יכול להצביע.
אייל לב ארי
¶
יש תיקוני נוסח. הראשון, בעמוד הראשון, יש שתי כוכביות. הוכנסו הגדרות של נאמנות נהנה תושב ישראל – "נאמנות כאמור בסעיף 75ח(1). נאמנות קרובים, נאמנות כאמור בסעיף 75ח(1)(ב)".
בסעיף התחילה, תחולה והוראות מעבר, סעיף 42(ו)(1), הפניה לסעיף, לא 75ח(1)(ב) אלא לסעיף 75ח(1)(ד).
הסתייגות לסעיף 42.
שגית אפיק
¶
הסתייגות של הקבוצה שגם הוראת המעבר בנאמנויות, תחילתה תהיה ב-1 בינואר 2015 ולא ב-1 בינואר 2014.
שגית אפיק
¶
אתה יכול להצביע על פרק הנאמנויות שזה 40(23), (24), (25), (26), (27), (28) עד (36), (42)(ב), פסקאות (47)(א)(1), (3) ו-(ג), פסקה (60) וסעיף 42(ב)(9)(א) ו-42(ו)(1) עד (3).
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הנושא של החצי מיליארד שירד מהחינוך. קיבלנו את הפירוט וראינו שחלק מזה זה הנושא של כיתות א'. על זה אנחנו נקיים את הדיון. מאחר שבין כך אנחנו צריכים לקיים את הדיון על החלק התקציבי ביום שני הבא, לאחר שיהיה דיון על תקציב הביטחון, אז נקיים דיון גם על זה ולצורך כך נוכל להזמין את כל הנוגעים בדבר כדי שהדיון יהיה דיון לעומק, דיון מסודר ונקבל החלטות טובות. אני מדבר על הנושא של כיתות א'.
רוברט אילטוב
¶
לא. ההסתייגות לא התקבלה. התקבל הדיון. אמרתי שלא נצביע על ההסתייגות אלא נעביר אותה למליאה.
נועה בן שבת
¶
אנחנו מדברים על סעיף 27. ההסתייגות הייתה של חברי הכנסת חמד עמאר ורוברט אילטוב שהציעו להגיד שיחריגו את מתן השירותים על ידי בית חולים ירושלמי, למעט בית חולים שביקש להיכנס להתחשבנות.
רוברט אילטוב
¶
ההסתייגות עברה בפעם הראשונה. ביקשנו רביזיה. הרביזיה עברה והייתה כאן החלטה של הקבוצה שזה נושא חדש. חבר הכנסת ליצמן טען שזה נושא חדש. עכשיו הוא הסיר את טענתו לנושא חדש ואני מבקש להעלות את ההסתייגות שלי למליאה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להצביע ולהפיל את זה. אנחנו נצביע נגד כדי שהוא יוכל להעלות את זה למליאה.
מי בעד ההסתייגות של רוברט? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
נועה בן שבת
¶
כיוון שההסתייגות נפלה, אנחנו נצביע על סעיף 27 כולל רשימה של גורמים שלא חל עליהם הסדר ההתחשבנות וגם קובע את מועד התחילה והתוקף של ההוראה.
נועה בן שבת
¶
בצהרים התברר לי שהנתון הוא לא נכון. אמורים להיות עוד שני בתי חולים בירושלים שהם כן בהסדר אבל מתברר שיש בתי חולים של המיסיון בירושלים אבל הם לא בהסדר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נמסרה הודעה לפרוטוקול שבירושלים שני בתי החולים של המיסיון שנאמר שהם בתוך ההסדר, הם לא בתוך ההסדר.
תודה רבה לך.
רבותיי, גילה הגיעה. נקודות זיכוי לסטודנטים.
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב ראש, בחוץ סיכמנו שזאת תהיה הוראת שעה ואני לא יודע למה צריך עוד פעם התייעצות סיעתית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גילה. הנושא של הסטודנטים. אם יש מישהו שרוצה להתייעץ, שיעשה את זה עכשיו. תעשו את זה במקביל ולא בטור.
ראובן ריבלין
¶
אני לא מבין. יש רק מקום אחד שאנשים יכולים לדרוש וזה כאשר יש אנשים שנענים. אני לא אומר סוחטים. הם רוצים. מה זה הדבר הזה?
ראובן ריבלין
¶
זה כאילו עושים מכולנו סמרטוטים. תסלח לי. מה זה הדבר הזה? מפסיקים ישיבות. אתה היושב ראש, תתחיל לנהל את הישיבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בנושא של הסטודנטים, בכחול מופיע שרוצים לבטל את נקודות הזיכוי של בוגרי תואר ראשון ובוגרי תואר שני, כל אחד לפי דרגתו ומעלתו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נקודות הזיכוי. יש כאן הצעה שאומרת שבוגרי תואר ראשון, תישאר להם נקודת זיכוי אחת לשנה, ובוגרי תואר שני, תישאר להם חצי נקודת זיכוי לשנה וזאת תהיה הוראת שעה עד סוף 2014. זה סיכום שהוסכם גם עם הסטודנטים.
ראובן ריבלין
¶
ניסן, העם השתנה בארבע השנים שהלכת לגלות. צריך להבין שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעם. חמש דקות – תצביע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתם יורדים מזה? אם זה נושא חדש, לא ידונו בזה אלא יישאר הכחול. זה נושא חדש או שאנחנו מצביעים על הכחול?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תבינו, אם אתם טוענים שזה נושא חדש, אין לי בעיה, אני חוזר לנושא הישן, להצעה של בועז.
ראובן ריבלין
¶
מה זה? מה זה אתה תמתין בסבלנות? אדוני היושב ראש, יש סדר יום. אתה גומר את הישיבה או אתה רוצה שנמתין בסבלנות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז נעשה הצבעה. אם היא אומרת שזה נושא חדש, אין דיון.
אנחנו נסיים מה שהתחלנו קודם.
שמרית גיטלין שקד
¶
אני מקריאה את פסקה 56(11).
בלוח ב' בטור שכותרתו שיעור בפרט 2.4., במקום 210 יבוא 173.
יש לנו שלוש הסתייגויות עליהן צריך להצביע. הסתייגות ראשונה של חבר הכנסת משה גפני ומיקי רוזנטל שמציעים במקום 210, יבוא 164.5.
שמרית גיטלין שקד
¶
המשמעות היא שלא יופחת הסכום שמשרד האוצר מציע אלא יהיה רק הסכום שמשקף את ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי בפועל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם נהיה כאן.
גילה, נקודות זיכוי. יש לנו שלוש הצעות לנקודות זיכוי. הצעה אחת היא של הספר הכחול שמבטל לגמרי, הצעה שנייה של בועז והצעה שלישית קיימת שתציגי.
גילה גמליאל
¶
מה שניתן להשיג במגבלות הקיימות, הוראת שעה עד שנת 2015 וההסתייגות של עפר שלח בנושא של 1.4 לא תעלה ובזה זה נגמר.
גילה גמליאל
¶
רגע. אני אסביר לכם את החוק כי אני יודעת אותו על בוריו. לפי ההצעה של טופורובסקי נכון להיום על פי החוק מצמצמים לאקדמאים בוגרי תואר ראשון ותואר שני רק לשנה אחת בלבד וזה החוק מכאן והלאה. מה שאומרת הוראת השעה זה שאת הפשרה של טופורובסקי, אנחנו הולכים אתה קדימה להוראת שעה. כלומר, הוראת השעה היא לא על החוק הכחול אלא היא על הפשרה.
גילה גמליאל
¶
אבל זה על בסיס הפשרה. אתה לא מבין מה אני אומרת. אנחנו ממש לא מקלים. אני אסביר. שגית, תחזרי על הדברים כי את אמרת דברים לא נכונים.
גילה גמליאל
¶
זה אומר שבמקום שהפשרה תיכנס לתוקפה כחוק ותפגע בסטודנטים לעתיד לבוא לאורך זמן, שזה יצטמצם לאקדמאים רק למשך שנה. השלוש שנים יחזרו והשנתיים יחזרו כעבור שנתיים מהיום הזה, כלומר, ב-2015. תודה.
שגית אפיק
¶
הוא יוכל לקבל שנה. רק נגיד את זה. אם אני טועה, תקנו אותי. למעשה ההצעה המתוקנת אומרת שבמהלך השנתיים הקרובות סטודנט לתואר ראשון ולתואר שני יוכל לבחור לקבל נקודת זיכוי עבור תואר ראשון וחצי נקודת זיכוי עבור תואר שני במשך שנה אחת בלבד, באחת מבין השנתיים. בסוף 2015 חוזרים בחזרה לחוק המקורי.
ראובן ריבלין
¶
אנחנו מסכימים אם את מבטלת את הרביזיה על הקייפינג. את קודם ביקשת רביזיה וזה אומר שנצטרך לחכות עד 8:45.
שגית אפיק
¶
אנחנו מדברים על סטודנטים שסיימו את לימודיהם וזכאים לתואר בין 2014 עד סוף 2015. בעצם רק מי שיסיים בשנתיים האלה, ייפגע.
גילה גמליאל
¶
אני התעקשתי עם אפשטיין שזה יהיה עד 2014 ולא 2015. הוא אמר בהתניה שה-1.4 של אתמול שלקחו לו, תוסר. אמרתי שנחזור להצעה המקורית שהייתה עם אפשטיין כך שזה לא יהיה 2014 אלא זה יהיה 2015 ואז לא צריך את ה-1.4 שלו.
גילה גמליאל
¶
מה זה לא? כן. זה מה שנסגר. אל תבלבלו לי את המוח. דברו עם אפשטיין ורדו ממני. אתם לא מבינים עברית? עד 2014 זה היה אמור להיות עם ה-1.4.
יעקב ליצמן
¶
מס הכנסה לא רוצה לוותר על ה-1.4. ולא בגלל הכסף אלא בגלל נוחיות כי לא נעים להם לעשות את ה-0,1 אחוז. ועדת הכספים לא יכולה להתחשב. כסף זה דין אחד, נוחיות זה דין שני. אנחנו לא מוכנים לוותר על זה בגלל הנוחיות שלהם.
מיכל בירן
¶
בחשש כבד אבל אני בוחרת להאמין למילות הנוגעים בדבר. לא ויתרתי אבל אני מוכנה שתצביע עליה עכשיו.
שגית אפיק
¶
הועברו אלינו שלוש הסתייגויות. שתי הסתייגויות עוסקות בהוראת שעה. לאור ההצעה שגילה מציעה, כל הוועדה מחליטה לאמץ אותה, ההסתייגויות האלה נופלות.
שגית אפיק
¶
הצבעה על הצעתה של גילה להפוך את הנוסח שבפניכם להוראת שעה לשנתיים שתחול על מי שסיים בין השנים 2014 ו-2015.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, נעשתה היסטוריה. סיימנו את חוק ההסדרים. סיימנו אותו בזמן וסיימנו אותו טוב, באהבה, באחווה, בשלום וברעות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גילה. הנושא של הסטודנטים. אם יש מישהו שרוצה להתייעץ, שיעשה את זה עכשיו. תעשו את זה במקביל ולא בטור.
ראובן ריבלין
¶
אני לא מבין. יש רק מקום אחד שאנשים יכולים לדרוש וזה כאשר יש אנשים שנענים. אני לא אומר סוחטים. הם רוצים. מה זה הדבר הזה?
ראובן ריבלין
¶
זה כאילו עושים מכולנו סמרטוטים. תסלח לי. מה זה הדבר הזה? מפסיקים ישיבות. אתה היושב ראש, תתחיל לנהל את הישיבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בנושא של הסטודנטים, בכחול מופיע שרוצים לבטל את נקודות הזיכוי של בוגרי תואר ראשון ובוגרי תואר שני, כל אחד לפי דרגתו ומעלתו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נקודות הזיכוי. יש כאן הצעה שאומרת שבוגרי תואר ראשון, תישאר להם נקודת זיכוי אחת לשנה, ובוגרי תואר שני, תישאר להם חצי נקודת זיכוי לשנה וזאת תהיה הוראת שעה עד סוף 2014. זה סיכום שהוסכם גם עם הסטודנטים.
ראובן ריבלין
¶
ניסן, העם השתנה בארבע השנים שהלכת לגלות. צריך להבין שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעם. חמש דקות – תצביע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתם יורדים מזה? אם זה נושא חדש, לא ידונו בזה אלא יישאר הכחול. זה נושא חדש או שאנחנו מצביעים על הכחול?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תבינו, אם אתם טוענים שזה נושא חדש, אין לי בעיה, אני חוזר לנושא הישן, להצעה של בועז.
ראובן ריבלין
¶
מה זה? מה זה אתה תמתין בסבלנות? אדוני היושב ראש, יש סדר יום. אתה גומר את הישיבה או אתה רוצה שנמתין בסבלנות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז נעשה הצבעה. אם היא אומרת שזה נושא חדש, אין דיון.
אנחנו נסיים מה שהתחלנו קודם.
שמרית גיטלין שקד
¶
אני מקריאה את פסקה 56(11).
בלוח ב' בטור שכותרתו שיעור בפרט 2.4., במקום 210 יבוא 173.
יש לנו שלוש הסתייגויות עליהן צריך להצביע. הסתייגות ראשונה של חבר הכנסת משה גפני ומיקי רוזנטל שמציעים במקום 210, יבוא 164.5.
שמרית גיטלין שקד
¶
המשמעות היא שלא יופחת הסכום שמשרד האוצר מציע אלא יהיה רק הסכום שמשקף את ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי בפועל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם נהיה כאן.
גילה, נקודות זיכוי. יש לנו שלוש הצעות לנקודות זיכוי. הצעה אחת היא של הספר הכחול שמבטל לגמרי, הצעה שנייה של בועז והצעה שלישית קיימת שתציגי.
גילה גמליאל
¶
מה שניתן להשיג במגבלות הקיימות, הוראת שעה עד שנת 2015 וההסתייגות של עפר שלח בנושא של 1.4 לא תעלה ובזה זה נגמר.
גילה גמליאל
¶
רגע. אני אסביר לכם את החוק כי אני יודעת אותו על בוריו. לפי ההצעה של טופורובסקי נכון להיום על פי החוק מצמצמים לאקדמאים בוגרי תואר ראשון ותואר שני רק לשנה אחת בלבד וזה החוק מכאן והלאה. מה שאומרת הוראת השעה זה שאת הפשרה של טופורובסקי, אנחנו הולכים אתה קדימה להוראת שעה. כלומר, הוראת השעה היא לא על החוק הכחול אלא היא על הפשרה.
גילה גמליאל
¶
אבל זה על בסיס הפשרה. אתה לא מבין מה אני אומרת. אנחנו ממש לא מקלים. אני אסביר. שגית, תחזרי על הדברים כי את אמרת דברים לא נכונים.
גילה גמליאל
¶
זה אומר שבמקום שהפשרה תיכנס לתוקפה כחוק ותפגע בסטודנטים לעתיד לבוא לאורך זמן, שזה יצטמצם לאקדמאים רק למשך שנה. השלוש שנים יחזרו והשנתיים יחזרו כעבור שנתיים מהיום הזה, כלומר, ב-2015. תודה.
שגית אפיק
¶
הוא יוכל לקבל שנה. רק נגיד את זה. אם אני טועה, תקנו אותי. למעשה ההצעה המתוקנת אומרת שבמהלך השנתיים הקרובות סטודנט לתואר ראשון ולתואר שני יוכל לבחור לקבל נקודת זיכוי עבור תואר ראשון וחצי נקודת זיכוי עבור תואר שני במשך שנה אחת בלבד, באחת מבין השנתיים. בסוף 2015 חוזרים בחזרה לחוק המקורי.
ראובן ריבלין
¶
אנחנו מסכימים אם את מבטלת את הרביזיה על הקייפינג. את קודם ביקשת רביזיה וזה אומר שנצטרך לחכות עד 8:45.
שגית אפיק
¶
אנחנו מדברים על סטודנטים שסיימו את לימודיהם וזכאים לתואר בין 2014 עד סוף 2015. בעצם רק מי שיסיים בשנתיים האלה, ייפגע.
גילה גמליאל
¶
אני התעקשתי עם אפשטיין שזה יהיה עד 2014 ולא 2015. הוא אמר בהתניה שה-1.4 של אתמול שלקחו לו, תוסר. אמרתי שנחזור להצעה המקורית שהייתה עם אפשטיין כך שזה לא יהיה 2014 אלא זה יהיה 2015 ואז לא צריך את ה-1.4 שלו.
גילה גמליאל
¶
מה זה לא? כן. זה מה שנסגר. אל תבלבלו לי את המוח. דברו עם אפשטיין ורדו ממני. אתם לא מבינים עברית? עד 2014 זה היה אמור להיות עם ה-1.4.
יעקב ליצמן
¶
מס הכנסה לא רוצה לוותר על ה-1.4. ולא בגלל הכסף אלא בגלל נוחיות כי לא נעים להם לעשות את ה-0,1 אחוז. ועדת הכספים לא יכולה להתחשב. כסף זה דין אחד, נוחיות זה דין שני. אנחנו לא מוכנים לוותר על זה בגלל הנוחיות שלהם.
מיכל בירן
¶
בחשש כבד אבל אני בוחרת להאמין למילות הנוגעים בדבר. לא ויתרתי אבל אני מוכנה שתצביע עליה עכשיו.
שגית אפיק
¶
הועברו אלינו שלוש הסתייגויות. שתי הסתייגויות עוסקות בהוראת שעה. לאור ההצעה שגילה מציעה, כל הוועדה מחליטה לאמץ אותה, ההסתייגויות האלה נופלות.
שגית אפיק
¶
הצבעה על הצעתה של גילה להפוך את הנוסח שבפניכם להוראת שעה לשנתיים שתחול על מי שסיים בין השנים 2014 ו-2015.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, נעשתה היסטוריה. סיימנו את חוק ההסדרים. סיימנו אותו בזמן וסיימנו אותו טוב, באהבה, באחווה, בשלום וברעות.