PAGE
2
ועדת הכלכלה
24/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 70>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז באב התשע"ג (24 ביולי 2013), שעה 9:30

<החלטת משרד הביטחון להפסיק לרכוש ממפעל עוגנפלסט עבור צה"ל, ביוזמת חה"כ רוברט אילטוב>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רוברט אילטוב

משה זלמן פייגלין

>
ישראלה פרידמן - ראש חטיבת אספקת חומרים וציוד במנה"ר, משרד הביטחון

אבנר בן זקן - ראש ענף ציוד לוגיסטי אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, משרד הביטחון

יצחק וכטל - סגן היועץ המשפטי למערכת הבטחון, משרד הביטחון

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

אייל חסידי - מנהל ענף מנהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

שושי ארביב - מנכ"לית, מפעל עוגנפלסט

איתמר אמסטרדם - יו"ר, מפעל עוגנפלסט

עוזי גרטלר - מנהל מכירות תחום ביטחון, מפעל עוגנפלסט

חיזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

נחמיה הן - מנהל אגף טכנולוגי, איגוד התעשיה הקיבוצית

ערן רייס - יועץ לעוגנפלסט

לאה ורון

אתי בן-שמחון
<החלטת משרד הביטחון להפסיק לרכוש ממפעל עוגנפלסט עבור צה"ל, ביוזמת חה"כ רוברט אילטוב>

בוקר טוב, היום יום רביעי, י"ז באב, תשע"ג, 24 ביולי. היום אנחנו דנים בהחלטת משרד הביטחון להפסיק לרכוש ממפעל עוגנפלסט עבור צה"ל.
חבר הכנסת רוברט אילטוב, אתה ביקשת את הדיון. בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, קודם כל תודה שנענית לקיים את הישיבה בימים סוערים בכנסת, כאשר חברי כנסת וצוותי ועדה, וכל עובדי הכנסת עובדים עד חמש וחצי בבוקר בהצבעות, ממש דיונים דחופים להמשך חקיקה בתחום חוק ההסדרים והתקציב, עדיין החלטת לתת חשיבות רבה לנושא הזה ולקיים את הדיון.

בעיקר הדברים אני רוצה להגיד שצה"ל ומערכת הביטחון החליטו להסיט את הרכש שלהם מחברה ישראלית שמייצרת מוצר טוב, שאין לצה"ל שום טענה כלפיו לאורך זמן, ולרכוש את הרכש הזה במפעל אמריקאי, והמשמעות של הפעולה הזאת היא בעצם חיסולו של מפעל ישראלי עם כל עובדיו, עם כל המערכת. אני חושב שההחלטות האלה לא פעם ראשונה שצה"ל עושה את זה, ולא פעם ראשונה שאנחנו פה בכנסת, אם זה בוועדת כלכלה או בוועדת כספים, ולפעמים אפילו ועדת חוץ וביטחון, דנים על הסוגיות האלה. מכיוון שאני חושב שהחשיבה היא ש"עניי עירך קודמים" היא חשיבה נכונה ביותר במקרה הזה, מה גם שאין לי ספק שלצה"ל בכסף הזה יש מה לרכוש בארצות הברית, ויש הרבה ציודים שישראל לא מייצרת אותם, או שזה לא כדאי כלכלית, או שזה נושאים טכנולוגיים אחרים.
אני חושב שההחלטות קודם כל צריכות להגיע לפה, לדרג הפוליטי, ואנחנו חייבים לדון על הדבר הזה. אני מבקש שאנשי המפעל יציגו את הדברים בראייה כפי שהם רואים את זה, אבל אני חושב שהחלטות כאלה אין להם מקום. אנחנו קודם כל צריכים לדאוג לתעשייה שלנו, לעובדים שלנו, לזכויותיהם, מה גם שהמוצר שלנו לא פחות טוב, אלא אולי אפילו הרבה יותר טוב ממוצר אחר. אני לא בא בטענות לממשלת ארצות שהיא דואגת לעובדיה, והיא דורשת שכספי הסיוע ימומשו שם - בטח האינטרס שלהם שכספי הסיוע ימומשו במקומות בעיקר גם לא רק של הנושאים הביטחוניים גרידא וטכנולוגיים גרידא, אלא גם בכוח אדם במפעלים שמייצרים מוצרים מסוג זה.
במקרים כאלה, אני יודע שמערכת הביטחון יש לה את היכולת גם להיכנס לוויכוח עם אמריקאים, וגם לשכנע אותם שהכספים האלה יכולים להיות מיועדים למוצרים הרבה יותר מתוחכמים וחשובים למערכת הביטחון.

אני אומר זאת גם כאחד שיושב בוועדת כספים, וגם כאחד שיושב בוועדת חוץ וביטחון, אני חושב שהתוצרת הישראלית, כוח האדם הישראלי הוא לא פחות חשוב מהיבטים מאחרים נוספים. תודה.

אני מודה לך, חבר הכנסת אילטוב. אנחנו נפתח את הדיון. קודם כל לגבי ההצגה, האם היושב ראש איתמר אמסטרדם, או המנכ"לית שושי ארביב. בבקשה, המנכ"לית. לפני זה אני קצת למדתי את החומר לגבי החסנה יבשה, וראיתי את התמונות. אבל נשמח שגם לפרוטוקול תסבירי בדיוק על המוצר הישראלי, התחליף האמריקאי, התנאים שנתנו בארצות הברית, החסמים, כדי שתציגי את זה גם לפרוטוקול וגם לי בצורה הברורה ביותר. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ותודה שניתנה לנו ההזדמנות פה להשמיע את הטיעונים שלנו, אנחנו מודים לך, אדוני היושב ראש, ולחברי הכנסת.
עוזי גרטלר, הוא נציג העוגנפלסט, הוא מנהל תחום הביטחון במפעל שלנו. מפעל עוגנפלסט, מפעל קיבוצי, מאוד ותיק, שייך לקיבוץ העוגן, מאוד מאוד מקצועי. אנחנו עוסקים בייצור יריעות PVC שבין השאר משמשים לכיסויים האלה, אנחנו עוסקים בזה עשרות שנים, כאשר עיקר העיסוק שלנו זה ביריעות שייעודן לעמידות בחשיפה לתנאי חוץ, ואחריות ל-10 שנים ויותר, איטום גגות, איטום מאגרים, כיסויי מאגרים, והכיסויים האלה להחסנה יבשה.

את בת קיבוץ העוגן?

אני לא בת קיבוץ העוגן, אבל אני עובדת כבר לא מעט שנים.
המפעל מעסיק 130 עובדים, חלקם חברי קיבוץ, מאיתם יהודים, מוסלמים, הרבה מאוד מאזור, אנחנו באזור עמק חפר, ואנחנו גם מעסיקים לפחות 10 עובדים שהם אסירים בפרוייקט שיקום אסירים, פרויקט שאני אוכל לומר לכם פה, פרויקט מוצלח במיוחד, גם לנו וגם להם.
המפעל הוא מפעל לאוטק שעושה מוצרי הייטק בסך הכול. אני אכנס לנושא של החסנה יבשה. המוצר של החסנה יבשה פותח על ידי עוגנפלסט בשנות השבעים. בעקבות מלחמת יום הכיפורים, וכלקחי מלחמת יום הכיפורים, והמחדל שהיה במלחמת יום הכיפורים שהכלים היו ללא מוכנות, וללא כשרות, כולנו ודאי יודעים מה היה אז בתחילת המלחמה. המפעל פותח על ידי המפעל, שודרג במשך השנים. המפעל מייצר בעצם יריעות שהן משמשות לייצור הכיסויים לכלים הכבדים, לטנקים, ייצור הכיסויים לנג"משים, לתותחים, ולכל מה שאמור להיכנס להחסנה ארוכת טווח, ולצאת אחרי מספר שנים בתחזוקה מינימלית, לצאת לשטח מוכן וכשר.

המוצר הזה כמובן מייצרים בארצות הברית, מה הייחוד של המוצר הישראלי, אם הייתה פה פיתוח טכנולוגי שיש בו איזשהו שיפור מסויים.

היריעות האלה הן פותחו כך שהן משמשות ספציפית לפתרון הזה, זה אומר שהן עמידות לחשיפה, אגב, במוצר האמריקאי לא נדרשה עמידות לחשיפה, זאת אומרת, הן אמורות להחזיק לפי האחריות שנדרשה מאיתנו, חמש שנות אחריות לפחות בתנאי שמישות, בתנאי שינויי טמפרטורה, בקור עמוק, בחום רב, בשינויי טמפרטורה. לא מעט שכל יש כדי לייצר יריעות שתחזקנה לפחות חמש שנים בתנאי חוץ, בפועל הן החזיקו גם שמונה ותשע שנים. אני יכולה להגיד לכם שהדרישות שהיו עד היום ב-40 השנה האחרונות, הדרישות שהיו, היו דרישות לחמש שנות אחריות, כפי שאמרתי, בתנאי שמישות, באו והוציאו במכרז האחרון, הוציאו אפס אחריות. כתוב שם לכאורה 12 חודשים, אבל זה 12 חודשים מיום שהיצרן מייצר, ובטח עוברות 12 חודשים עד שזה בכלל מגיע לשטח. אפס אחריות – כל מוצר אמור לשמור על הכלים שלנו, אמור לשמור על המוכנות ועל הכשרות של צה"ל. לא ברור לי איך תישמר הכשרות של צה"ל ללא אחריות.

יתר על כן, מאיתנו נדרשו בזמנו 40 שנה, דרישות איכות 'מחמירות ביותר, עשינו השוואה בין דרישות האיכות שנדרשו עד היום, לבין דרישות האיכות במכרז החדש באופיון. הם הנחיתו ורידדו, וזה לשון צה"ל, זאת אומרת, אין כאן חילוקי דעות. הם רידדו את הדרישות לרמה של זיקון מזורז, הם מתירים זיקון מזורז, הזדקנות, כיפופים, הם מתירים אי עמידה בקור, הם מתירים כל מיני פרמטרים שבזמנו היו קריטיים.

כדי בעצם לאפשר את המוצר האמריקאי.

יתר על כן, אגב, אני רוצה לומר לכם עוד משהו - בתוך המכרז הם הגדירו יצרן ספציפי אמריקאי לייצור היריעות, משהו לגמרי לא רגיל במקומותינו, ובתשובה שקיבלנו מאט"ל, כי אתם מבינים - - -

למה בכל ארצות יש יצרן אחד?

כנראה. בתשובה שקיבלנו מאט"ל דרך מנה"ר, שדווקא בגלל הסיכון שהם רואים ביריעות, דווקא בגלל זה הם בחרו את הספק הספציפי הזה, ושמו - - -

אני רוצה להבין, היה מכרז, אתם השתתפתם?

לא. המכרז שהיה היה מכרז לייצור יצרן הכיסויים, אבל בתוך המכרז הזה לכיסוי, לאספקת הכיסויים מיצרנים אמריקאים.

בתוך הכיסוי הזה הכניסו את ההחסנה היבשה של המוצר הזה.

הכיסוי הוא בעצם יריעות.

בוא וננסה להבין.

אני אתן לכל הנציגים, לכל אחד בזמנו.

הכיסוי הוא בעצם היריעות התפורות למצב של או שמלה שעוטפת את הכלי. הכיסוי הוא היריעות, והמכרז יצא ליצרן הכיסויים, אבל בתוך המכרז ליצרן הכיסויים, כפו על יצרן הכיסויים לרכוש את היריעות מיצרן ספציפי אמריקאי שנקבו בשמו.

זה הכיסויים שבמקרה של - - - האמריקאים מבטיחים כסף, ואז סוגרים את הדבר הזה, כללים שקורים בהרבה מקומות לגבי דברים.

דיברתי על האחריות שלא קיימת, על הדרישות שהונחתו, רודדו, בלשון המכובסת. אנחנו בדקנו, הלכנו ובדקנו את היריעה שהגיעה מארצות הברית לפני שיוצרו הכיסויים, לעומת היריעה שלנו. מכיוון שאנחנו מומחים ומקצועיים בייצור יריעות שייעודן בחשיפה, בדקנו את היריעה במה שנקרא קיו-פאנל. קיו-פאנל, שמנו את זה לתקופה שבערך ממחישה כשנה וחצי. קיבלנו, יש לי את זה כאן, ואני אוכל להראות את זה. קיבלנו יריעה שלנו ללא כל שינוי במראה שלה אחרי החשיפה לעומת יריעה שהגיעה מארצות הברית צהובה וקשיחה.

זאת אומרת, המוצר מבחינת איכות שלכם יותר טוב, ומבחינת המחיר?

המחיר, אני לא יודעת, אבל לפי מה שאני יודעת מיצרן הכיסויים לא שונה.

תודה רבה. אני חושב שהסברת את הנושא הזה, אני כמובן רוצה לשמוע את עמדת משרד הביטחון.

אני אתחיל, ולאחר מכן אתן גם לעו"ד וגם לנציג צה"ל להסביר מבחינה טכנית.

מעבר לבחינה הטכנית, נתחיל מהבחינה הקונספטואלית. ברור שכל אדם מציג את הגוף. השאלה המרכזית היא כזו – ברור לכולנו שבמסגרת ההסכמים בין ישראל וארצות הברית לגבי גם הגיבוי שארצות הברית נותנת לנו, בעיקר צבאי, חלק מההסכמים הם הסכמי רכישות גומלין שבהם מחייבים את ישראל לרכוש ציוד אמריקאי.

לא, זה לא המצב.

סליחה, רק לתקן את העובדה.

כספי הסיוע שמדינת ישראל מקבלת מענק, מחייבים מוצר שנעשה בארצות הברית, בחומרי גלם מארצות הברית. אין אפשרות להשתמש בכספי הסיוע במוצר ישראלי עד שנת 1990 עוד היה לנו אפשרות לקנות 40%, משנת 1991 ואילך, אין. כלומר, גם במקום שמאפשרים לעשות 20% לא אמריקאי, כתוב בלבד שזה לא ישראלי. כלומר, אני יכול לקנות 20% קנדי, לא ישראלי. כלומר, אם אתה משתמש בכספי סיוע, אז אתה יכול להכתיב אל"ף, או לא להכתיב בי"ת, ומדינת ישראל איפשרה – אני אגיד כאן במאמר מוסגר, יש פריבילגיה, בגלל שקיימת משלחת שם, שלא קיימת לאף מדינה שמקבלת כספי סיוע, - - - כספי סיוע, תאגיד, אני רוצה מוצר איקס, האמריקאים עושים את המכרז, אמריקאים עושים את הרכש, ואתה מקבל את החבילה, כך קורה למצרים, כך קורה לכולם, לנו יש את היתרון שיש לנו משלחת שם, והיא עושה בחלק מהמקרים את המכרז לבד, ואנחנו מכתיבים את המוצר, ויכולים לקנות מוצר.

זה לא המקרה כאן.

המקרה כאן, בוא ניתן לה לדבר. אני ניסיתי הסבר כספי סיוע, ולא שאתה לא יכול. לא שאתה קונה מיצרן אמריקאי ואומר לו תקנה חומרי גלם בארץ. להבדיל, יש מקרה אחר שבו נציג אותו, שבו העברנו מוצר לייצור בארצות הברית והכתבנו לו לקנות מעוגנפלסט, אבל זה בהיקפים יותר גדולים מהסיפור הזה.

אני מאוד מודה לך. רבותיי, אני מבקש מכם לא לשוחח. כל אחד יאמר את דברו, אני רוצה להבין. חבר הכנסת אילטוב כבר מבין את הכול, אני רק עכשיו לומד את הנושא. אז קודם כל זה לא הנושא - - - של כספי סיוע, זה נושא אחר, הבנתי.

למשרד הביטחון כעיקרון, אין חוזה התקשרות עם חברת העוגנפלסט, גם אם רוכשים את הכיסויים, את כיסויי ההח"י בארץ. אנחנו יוצאים למכרז בשקלים, מבקשים כיסויים לכל מיני כלים, אנחנו לא מכתיבים בארץ את ספק חומרי הגלם, העוגנפלסט במקרה זה, היא ספק חומרי הגלם. כלומר, גם כאשר אנחנו יוצאים בארץ למכרז - - -

זה טכני, אבל בשלושים השנה האחרונות - - -

לא בהכרח, יכולים להביא מכל מיני מקומות.

יצאתם למכרז בתקופה האחרונה?

יצאנו לפני כמה שנים למכרז, שחלקם, דרך אגב, היה מיריעות PVC שחברת העוגנפלסט מספקת, וחלקם היה מחומר אחר PE שחברת העוגנפלסט לא מספקת.

מה הסיבה שיצאתם לארצות הברית?

אני רוצה להוריד מהנושא הטכני, את הטכני אני מבין. אני שואל היסטורית - ב-30 השנה האחרונות חברת העוגנפלסט סיפקה לצה"ל, למשרד הביטחון - - -

לא, היא סיפקה רק ליצרן שזכה אם פנו אליה. אין לנו התקשרות ישירה עם חברת העוגנפלסט.

מי היצרן?

אחידטקס, רבינטקס, שהיום נרכשה באמצעות אחידטקס, והחברה השלישית מאיוטקס.

וכולם אחד.

זה אותו בעל הבית?

כשביצענו את הרכש בשנים עברו, רבינטקס לא הייתה חלק מקבוצת דיפנס, לכן היו שלוש חברות, היום הן יחד, זה לא שייך. ולכן, אין לנו התקשרות ישירה עם חברת העוגנפלסט.

אני רוצה כן להגיד, שמשרד הביטחון כגוף הרוכש הגדול, אנחנו מוציאים הזמנות במיליארדי שקלים לתעשיות בינוניות וקטנות בישראל, למעלה ממיליוני דולרים. בעשור האחרון עד שנת 2010, אם מישהו זוכר בצפון, היה הברד הכבד שהרס את הכיסויים, רכשנו מעט כיסויים לאור חוסר בתקציב. בשנת 2009, 2010, היה לנו איזשהו גידול בהזמנות לכיסויים, לאור זה מה שקרה בצפון. בשנים האחרונות, בשלוש השנים האחרונות, רכשנו מעט כיסויים, לטעמי, בהיקף של 250 אלף שקל חומר גלם ליריעות, זה הכול, עד למכרז האחרון שכבר יצא לפועל, שנמצא בעיצומו, בעיסקה שיש קבלן ישראלי שדרכו ביצענו את המכרז, יש לו קבלן משנה אמריקאי שהמכלולים מיוצרים בארצות הברית.

מכיוון שבכל זאת אמרת יש ברד, יש דברים כאלה, יש סיבה לרכוש להחסנה יבשה מוצרים מהסוג הזה. אני בהחלט חושב שאפשר לייבא, זה בסדר גמור. אבל אמר את זה חבר הכנסת אילטוב, בכל מקום בעולם – "עניי עירך קודמים", כי אנחנו בסופו של דבר במדינת ישראל, היה חזון של start up nation שבה קבוצה קטנה מתעשרת, אני בעצמי עזרתי להקים הרבה מאוד סטארט-אפים, אבל מהאקזיט הזה ערך התעסוקה הולכים להודו, לארצות הברית, לאירופה. והכישלון של החברה הישראלית היום שהצריכה שלה היא מאוד בעייתית, מכיוון, התפוקה לעובד נמוכים, מכיוון שלא משקיעים בתעשיות הישראליות, לא בטכנולוגיה, לא בהכשרה מקצועית, לכן גם 50% מהעובדים חיים להשלמת הכנסה. זה חלק מהסיפור עכשיו – אמרנו את זה בנאום לשר האוצר, שאנחנו נתעורר פה בעוד שנתיים, שלוש, שאנחנו הורסים את התעשייה הישראלית, הצמיחה לא מחלחלת. לכן במקרים שישנם מפעלים שגם יש להם איכות וגם פועלים, אז המדיניות מעבר להסברים הטכניים צריכה להיות – "עניי עירך קודמים", כאשר עניי עירך הם גם מייצרים, וגם איכותיים, וגם עומדים בתחרות - - -

יש פה הצגה לא נכונה.

עו"ד וכטל, אני אתן לך לדבר, אתה לא בבית המשפט. עו"ד וכטל, אני מבקש ממך לדבר בזכות דיבור. אני נותן פה לכל אחד לדבר. חוסר התרבות בכנסת ישראל, שכל אחד מתפרץ לדבר של השני, זה המנהג המודרני, הבן שלי היה אומר לי, למה חברי כנסת מתנהגים בצורה הפוכה ממה שמלמדים. אני בוועדת הכלכלה מנסה להתנהל בצורה שונה מהכנסת, ואני לא כל כך מצליח. אני לא נותן לאנשים להיכנס אחד לדברי חברו.

בבקשה, חבר הכנסת אילטוב.

אני ראיתי את ההצגה של הגברת ממשרד הביטחון, הגברת ישראלה פרידמן.

שלום חבר הכנסת פייגלין, אני זוכה לראות את זיו פניך הבוקר.

לא אוכל להשאיר את חברי - - -

אני שמעתי את ישראלה - אני הבנתי שעוגנפלסט בכלל לא צריכים להיות פה, הם לא צד לעניין, הם לא מייצרים, והם לא הצד. חברת עוגנפלסט, וכנראה ההזמנות הן לא בסדר גודל של 250 אלף שקל, אלא קצת יותר, אחרת בטח הם היו מוחקים את הסעיף הזה, אחרת הם היו פשוט מן הסתם מפעל שמייצר, 250 אלף שקל הוא מקבל החלטה בכלל להוריד את הלקוח הזה מהלוח.

מה המחזור שלכם, שושי?

אנחנו מוכרים בהיקף של כ-100 מיליון שקלים בשנה. המחזור של היריעות הוא מחזור שבממוצע מיליוני שקלים בשנה. אבל צריך להבין משהו, בגלל שהיריעות היו כל כך טובות והחזיקו גם שמונה שנים, וצה"ל הזניח את ההחלפה שלהם, אנחנו בדיוק היום נמצאים במצב שהם יצאו מכרז של 500 כלים ראשוניים, של כ-500 כלים, זה כפול לפחות 150 מטר. אבל יש מכרז עוד נוסף, והכוונה ככל הנראה להחליף את כל אלפי הכלים שנמצאים בהחסנה יבשה, והכוונה עכשיו, אני עוד אוסיף על הכוונה הזאת, ככל שאני שומעת את הרמטכ"ל גנץ מדבר על צמצום החלק היבשתי, והכניסה להחסנות יותר עמוקות, אני מניחה שנושא החסנה יבשה יתפוס תאוצה הרבה יותר דרמטית.

מה שאני רוצה להבין בלשון בני אדם, שהנושא של החסנה יבשה, להיפך, הביקוש אליו עולה, ובזמן שהביקוש עולה, במקום ללכת לתוצר איכותי ישראלי במחיר מתאים, אנחנו משרד הביטחון וצה"ל, מסיבות שאני עדיין לא הבנתי, ואני אתן עכשיו גם לישראלה, עו"ד וכטל, מסיבות שאני לא מבין, מדוע היו צריכים ללכת לזכיין אמריקאי, לחברה אמריקאית שנותנת מוצר שכרגע נראה נחות.

כספי סיוע.

לא. חבר הכנסת פייגלין, זו הפעם האחרונה שאתה נכנס לדיון, כאשר בתחילת הדיון אני שאלתי אם זה כספי סיוע, ואמרו שאין לזה קשר לכספי סיוע. אתה יודע שאני מעריך אותך, אבל זה שאתה נכנס תמיד באיחור - - -

רגע, אתה הסברת שזה לא סיוע.

אתה הצגת את כספי הסיוע שזה כאילו of sale, כספי הסיוע זה לא of sale, כשאני משתמש בכספי סיוע, אחד מכללי כספי הסיוע הוא, שאני קונה מוצר אמריקאי, זה לא רכש גומלין.

עד היום הוא לא קנה מוצר אמריקאי.

זה לא רכש גומלין, לא, אתה דיברת על רכש גומלין.

עזוב רכש גומלין.

הוא לא הזכיר את המלה רכש הגומלין.

אני לא עו"ד, השאלה היחידה, האם מכספי הסיוע אנחנו מחויבים לקנות מוצר אמריקאי?

כן.

ולכן זה הסיבה שאתם עוברים מכאן לכאן.

לא, אבל עד היום הם קנו מוצר ישראלי והיה כספי סיוע.

אני רוצה להבין, הכסף הזה זה כספי סיוע. מה שאמרתי בריישא, כספי סיוע אתה חייב לקנות מוצר אמריקאי, ולכן החלטת לקנות מוצר אמריקאי ולא מוצר ישראלי, ולכן עוגנפלסט הם במצב משברי היום, זאת הסיבה?

הם לא במצב משברי, אולי סיפור אחר. הם ב-120 מיליון לשנה, ואנחנו קנינו מהם בגרושים, לא מהם, קנו מהם.

כן, הבנו שזה 250 אלף שקל, ועכשיו הבנו שזה כמה מיליונים.

לא, יש אפשרות לא לקנות בכלל, אנחנו לא קנינו כי לא היה כסף, או לקנות בכספי סיוע.

אני מוכרח להגיד לך, שקודם הטעית אותי.

לא.

הטעית אותי כעו"ד ממולח. אני לא הבנתי, ואני כל כך שמח שחבר הכנסת פייגלין כאן. אתם נכנסתם – אני חשבתי שזה דבר נפרד. אתה בא ואומר לי עכשיו יש כספי סיוע, וכספי סיוע האמריקאים אומרים תקנו מאיתנו, ואז החבר'ה האלה הולכים הביתה, זה הסיפור. בבקשה.

במסגרת הרכש שהמערכת לוקחת בחשבון, אנחנו גם מזמינים הרבה מאוד בשקלים, וגם מזמינים בלית ברירה, או כשצריך מט"ח סיוע בכספי סיוע.

האם אפשר היה מכספי הסיוע לרכוש דברים אחרים, ואת הדברים האלה להמשיך לרכוש בישראל? זאת השאלה.

אלה הם הדברים האחרים, וקודם הזכרנו, העוגנפלסט לא מתבססת על משרד הביטחון.

שוש, תסבירי לי בהתפלגות, כל דבר, אני פשוט רוצה להבין. יש לכם מחזור של 100 מיליון שקלים. כמה מתוך ה-100 מיליון שקלים האלה בנוי על החסנה יבשה של כלי הנשק במשרד הביטחון, וכמה אחרת, איזה חלק מהייצור שלכם?

כפי שאמרתי בשנים האחרונות, מאחר וצה"ל רכש פחות ופחות, זה היה סיפור של מספר מיליוני שקלים בודדים בממוצע. אכן, נכון, אנחנו נכנסים עכשיו למצב שבדיוק כל הרכש - - -

שהסברת לאור המדיניות של הרמטכ"ל - - -

לא רק לאור המדיניות, אני רואה שהם הוציאו עכשיו 500 כלים - עכשיו הוציאו מכרז, כאשר במכרז הזה כתוב שהם יכולים להמשיך ולהכפיל את הכמות, אז 1000 כלים הם כבר הולכים לכסות, וזוהי רק ההתחלה.

אני מסכם מה שאתה אומרת, שאם המדיניות עכשיו היא להיפך, להגדיל את הנושא הזה, במקביל למדיניות הזאת ישנה החלטה להעביר בעצם את כל האחסון העתידי במונחים שלי לארצות הברית, בשבילכם, כל הפיתוח וההתפתחות של הדברים האלה נעצר ואתם מקבלים מכה. הסברתי את זה נכון?

אני רוצה להכניס עוד מלה אחת קטנה. לעובדים זה מאוד חשוב, המוצר הזה לכאורה הוא מוצר שלא יחזיק יותר מעמד מאשר שנה וחצי שנתיים. לפי הבדיקות שלי, הם עושים אקספרימנטים פה על המוצר. זה אומר שלא הצטרכו עוד תחלופה אחת, הצטרכו כמה תחלופות, ויותר מזה, לדעתי, גם לא יחליפו.

את מדברת על מוצר אמריקאי.

מוצר אמריקאי, לדעתי גם לא יחליפו. מה שיקרה לא יחליפו, המוצר ייסדק, הוא יישבר, והכלים - - -

אני מסכם.

בבקשה, חבר הכנסת פייגלין, אחרי שאתה בעצם גרמת בשאלה שלך לתקן את המעוות מבחינתי, אתה מוזמן.

אני מבקש, מאדוני יושב ראש הוועדה, לכנס דיון מקיף בנושא השלכות ההרסניות של הסיוע האמריקאי לכלכלת ישראל. כי בעצם מה שאנחנו רואים כאן זו דוגמה מובהקת לנקודה הזאת.

אנחנו בעד.

זאת הערה רחבה וכללית שצריכה להיות פועל יוצא מהדיון הזה.

אני אומר לך שאנחנו נעשה. כמו שאתה זוכר, התחלנו דיון לגבי עתיד התעשייה הישראלית. לדעתי, התעשייה הישראלית לאור המדיניות שבממשלה כרגע, ואמרתי לשר האוצר, הקיצוצים בתקציב לא בונים שום מנגנוני צמיחה, אני מאוד חושש שאנחנו נתעורר פה ב-2015 בלי צמיחה מתאימה שבנויה, שמחלחלת לתעשיות, לעסקים הקטנים והבינוניים גם עם צורך במסים וגזרות, וגם עם עתיד - תוציא את הגז הזה שתודה לאל לא מצאו 65 שנה קודם, כי אחרת היינו שקועים גם בשחיתות - - -

וגם נשארים בלי גז.

בדיוק. לכן אני אקיים דיון בנושאים האלה, אבל עכשיו אני רק רוצה להבהיר, לתת הבהרה שישראלה ומר וכטל וסגן אלוף בן זקן, יאמרו את דברם, כי באמת הדבר הזה מאוד מטריד אותי, אני לא יודע עוד מה לעשות, ואני אתן לחזקי לומר את דברו בשם התאחדות התעשיינים.

אני רוצה רק להבהיר, אני לא יודעת על סמך מה חברת העוגנפלסט יודעת שיילך להיות רכש מאסיבי. אנחנו בשנתיים הקרובות אין שום תכנון בשלב זה לרכש כיסויים. מה שעשינו, רכשנו, כמו שנאמר, רכשנו באמת במט"ח סיוע את חומר הגלם, אין לנו בשנתיים הבאות לפי הערכות צה"ל ולפי הערכות שלנו רכש לכיסויים.

אז המצב עוד יותר חמור, אז המצב של ההזנחה הוא עוד יותר חמור.

אנחנו לא מדברים על הזנחה.

אני הבנתי את הנקודה שלך שהמוצר לדעתך הוא נחות, ולכן הוא מתכלה במהירות, אם לא יהיה רכש נוסף, אז החסנה יבשה - - -

אדוני, היא צד בעניין - - -

אייל ממשרד האוצר, אתה בקיא בהחסנה יבשה.

אני לא בקיא בכלום, אני רק בקיא בזה שהגברת צד בעניין.

היא צד בעניין, ואתה צד בעניין. אתה צד שתמיד מסתכל רק על התקציב.

אתה צד החשוב ביותר פה, אנחנו נעבור אליך.

אנחנו גם מסתכלים על האיכות למרות הכול.

אחד הדברים שלעתים אני רואה לאחרונה בדיונים באוצר, שנושא הצמיחה ונושא התעשייה הישראלית לא מקבלת את העדיפות, הכול נכנס למסגרת - האם אנחנו עומדים בגרעון, עומדים בתנאים, והדבר הזה חסר בחשיבה, אמרתי את זה גם אתמול לשר האוצר, גם אצלו. אני הבנתי מגברת פרידמן, אלוף בן זקן, ואחרי זה נציג האוצר, מר אייל חסידי, וגם חיזקי.

ברשותכם, אני רוצה לדבר על איכות המוצר. לא ברור לנו מאיפה עוגנפלסט לוקחת את ההנחות האלה. צה"ל אכן רידד לאור התייעלות של שנים. המפרט הקודם היה - איך את אומרת, 40 שנה עובדים עם זה, או 20 שנה. צה"ל מתקדם, איפיין, רידד, בדק את התמורות בעולם, ויצא עם מפרט שאנחנו משוכנעים נכון לעכשיו שהוא טוב. אין לנו שום ספק - - -

אנחנו נבדוק את זה בעוד שנה, שנתיים, זה נרשם לפרוטוקול, ואנחנו נקבל את הדיווחים.

זה שלא ביצענו בקרת איכות על המוצרים, היא לא נכונה. אנחנו מכירים את ספק חומר הגלם. - - - במקרה זה את ספק חומר גלם אמריקאי, מכיוון שאנחנו מכירים את התוצרת שלו. לא ברור לי מאיפה הם קיבלו - - -

גברת פרידמן, אני קודם כל מקבל את דעתך. אני כבר אומר לך עכשיו, שהטענות שעלו פה הן חמורות. לכן אני אפנה במכתב לשר הביטחון, לבקש לקיים בדיקה בנושא, ואני ארצה לקבל כאן דיווח בשנה הבאה, ובשנתיים הבאות אם אכן הטענה של המנכ"לית של עוגנפלסט הגברת ארביב יש לה בסיס, או הטענה שלך היא נכונה, אבל זה יהיה בפרוטוקול, ואני מבקש לקבל דיווח ספציפי, והמכתב ייצא לשר הביטחון.

תודה על רשות הדיבור. שמי אבנר, אני מגיע מהמחלקה הטכנולוגית של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. בין השאר אני הגוף הטכני האחראי בצה"ל על תחום ההחסנה היבשה. מהנדס כימיה במקצועי, וכל הצוות שעוסק בעולם בתחום הזה, מונה בין השאר, אפשר למצוא שם מהנדסי כימיה, כימאים. מהנדסי חומרים וכו'. חשוב לי לומר את זה.

אתה איש מקצוע שמבין בהחסנה יבשה. מה אתה אומר לגבי המוצר האמריקאי מול המוצר הישראלי.

מייד אני אומר, כי זה בדיוק הנקודות שאני רוצה להתייחס אליהן, כי אני רוצה לשים את זה בצד.

הערה. אני הקטן לא מבין למה זה עניינינו בכלל. אני יוצא מהנחה שהמוצרים שווים. אנחנו צריכים לדון כלכלית, ועדת הכלכלה לא צריכה לדון.

השאלה היא כזאת, יש פה דבר נוסף, אני רוצה להסביר את הנקודה. ועדת הכלכלה דנה לגבי מוצרים, ויכול להיות נקודה שמוצר מוגדר על ידי מחיר ואיכות. במידה שהמוצר הישראלי נחות לדוגמה, אז זה סביר שאתה יכול לייבא אותו.

הם לא טוענים את זה.

עד עכשיו הייתה טענה מהצד השני כשעוד לא הייתה, שהמוצר הישראלי הוא עדיף באיכותו, מכיוון שהמוצר האמריקאי, גם התנאים לגבי הגארנטי הם קצרים, והטענה שהוא מתכלה במהירות, אבל בגלל ההסכם שקיים לגבי הסיוע קונים ופוגעים בתעשייה הישראלית - סגן אלוף בן זקן, הולך להציג עכשיו את הנקודה מה מבחינתו הוא בעל מקצוע בנושא המוצר והאיכות. בבקשה.

תודה רבה. מלה אחת בנושא החסנה יבשה, רק כדי ליישר איזשהו קו, מכיוון שזיהיתי איזושהי הבנה. הכיסוי להחסנה יבשה הוא כיסוי שלמעשה מייצרים אותו בין השאר גם מיריעות שעשויות מ-PVC ואפשר גם מחומרים אחרים, אנחנו עושים את זה גם מחומרים אחרים. למעשה, יצרן ההחסנה היבשה, יצרן הכיסוי, איתו אנחנו מתקשרים, הוא קונה יריעות מספק משנה של חומרי הגלם, ומלחים אותם ומייצר את הכיסוי. בשנים האחרונות אכן כאשר אנחנו קנינו בארץ, היצרן כיסויי ההח"י שאיתו התקשרנו קנה מחברת העוגנפלסט כספק חומרי גלם, את חומר הגלם, את היריעות, ומהם הוא ייצר. כפי שאמרה ישראלה, מעולם צה"ל לא רכש מהעוגנפלסט, מחברה כזו או אחרת.

מעולם זה לא נכון.

לא בקנה מידה משמעותי.

אני לא רוצה שתריבו על הדברים האלה, בעבר רכשתם, יש בעל הבית - - -

לגבי איכות המוצר. המוצר האמריקאי, אכן אנחנו רידדנו מספר דרישות לא בשביל לקבל את המוצר האמריקאי, אלא במסגרת תהליכי התייעלות שאנחנו עושים כל הזמן באופן שוטף, אנחנו לוקחים את המפרטים, בודקים האם יש לנו דרישות שיש בהן יתירות כדי לא לשלם יותר עבור תכונות שאנחנו לא צריכים. היה רידוד קל מאוד באיפיון. הדברים שנאמרו פה שאין דרישות זיקון, ואין דרישות עמידה בקור, הן לא נכונות, אני מוכן להציג לעיון של כל מי שיבקש, יש לי פה את שני המפרטים גם את האמריקאי וגם את הישראלי.

המוצר האמריקאי הוא מוצר טוב מאוד, והוא עונה באופן מלא על כל הדרישות שלנו.

אתה בדקת?

כן, אנחנו בדקנו את המוצר, מעבדה צד ג' בדקה את המוצר.

אין צורך בגרנטי, בישראלים יש גרנטי, שמה אין גרנטי.

קודם כל אין דבר כזה ברמה העקרונית שאין גרנטי. מצד שני, אם אני דורש בארץ חמש שנות אחריות, בוא נאמר שאני אדרוש במפרט שלי שהיצרן האמריקאי ייתן חמש שנות אחריות. ברור שדרישה כזאת יש לה משמעות כלכלית, אני צריך לשלם עליה תוספת רק בשביל האחריות כפי שמקובל בשוק.

אצלנו אין לזה משמעות?

רבותיי, אני ביקשתי לא להתערב.

איך אני אממש במידה ותהיה לי בעיה במוצר, איך אני אממש את האחריות הזאת. האם אני עכשיו ישנע בשינוע ימי או אווירי - - -

אז מה המשמעות של זה?

לא, אבל זה לא אומר שויתרנו - - -

לא הבנתי, אם המוצר הוא פגום, אז מה אתה עושה?

אני אסביר מה אנחנו עושים כדי לוודא שהמוצר הוא לא פגום.

ולכן, כתחליף לזה שלא דרשנו אחריות, אנחנו עושים בדיקות אחרות, אנחנו ביקרנו בקווי הייצור, איש מקצוע ביקר בקווי הייצור גם של יצרן חומרי הגלם, גם של יצרן כיסויי ההח"י, ובדק את קו הייצור, אנחנו מוודאים שהמפעל הוא ברמת הבטחת איכות הנדרשת. המפעל מעביר לנו תעודות מעבדה - - -

סגן אלוף בן זקן, השאלה היא כזאת, ברור לי, אתם לא הולכים ליצרן הישראלי עקב כספי הסיוע, זה נכון?

זה נכון.

יפה. עקב כספי הסיוע, אתם חייבים להתמודד עם האמריקאים כמו אמריקאים. אתה טוען שהתנאים האמריקאים הם כאלה, שלא תקבל גרנטי, אתה פוסל את הטענה שלמרות שאין גרנטי, שאיכות המוצר זה מוצר נחות מול עוגנפלסטיק, ואתה אומר, מכיוון שאתם רוצים לחסוך עכשיו בכספים, וכספי הסיוע מותנים בנושא הזה, המשמעות תהיה שאותו בעל הבית, הוא לא יילך לגבי מוצרים הדדיים, יביא לכם את זה מעוגנפלסטיק, אלא האמריקאים יתנו, והתוצאה מכך תהיה פגיעה בתעשייה המקומית של עוגנפלסט - זה הסיפור, אני מתאר אותו בצורה פשוטה.

עד היום זה היה כספי סיוע.

מה יש לך להוסיף על הנקודה הזאת?

אני רק אוסיף לגבי הנקודה האחרונה, אני שמח שהנקודה ברורה לגבי איכות המוצר האמריקאי, וזה שאנחנו חתומים עליו.

מבחינתך.

מבחינתנו כגורם מקצועי שמוכן לחתום על זה, ומוכן גם לדווח, ומוכן לעמוד לביקורת גם בשנים הבאות. לגבי כוונות רכש - - -

רשום בפרוטוקול, אני אכתוב מכתב שאנחנו נקבל דיווחים משר הביטחון, לפעמים כשעוסקים בכסף, אז בדיוק חותכים לא בפנסיות, לא במשכורות, אבל בהחסנה של הציוד.

בגלל זה היה חשוב לי לציין שכל הנושא הטכני מטופל על ידי אנשי מקצוע ובשיקול דעת. אני חושב שרק לגבי הנקודה האחרונה שאמרת, שעם כל הנתונים שהיו פה על השולחן, בסופו של דבר, השאלה היא לא אם הרכש של משרד הביטחון יחזיק את חברת העוגנפלסט, אלא האם היא תגדיל או לא תגדיל את מחזור המכירות. תודה.

השאלה האחרונה, האם ההערה שניתנה כאן - - -

זה לא מה שכבוד היושב ראש אמר, עם כל הכבוד.

האם באמת ההיערכות של צה"ל עקב – שמענו את דברי הרמטכ"ל וכו', שאנחנו צריכים לאחסן יותר, הביקוש להחסנה יבשה הולך לעלות, ולכן בסופו של דבר העלאת הביקוש הזו, ההיצע יסופק על ידי האמריקאים, וכל התכניות שגם עוגנפלסט חשבו שהם התפתחו בכיוון הזה, אתה טוען, או ישראלה טענה קודם, שאין בכלל שיחה כזאת.

חד משמעית, אין כוונה כרגע להתעצם, לפחות לא בצורה משמעותית בנושא של החסנת כלים בתחום.

אני מודה לך אדוני. מר חסידי, ואחר כך חזקי, ואחרי זה נציגי עוגנפלסט.

יש סעיף בחוזה בתוך המכרז, שהם יכולים להגדיל, אין כוונה אבל אופציה יש.

אנחנו איננו צד בעניין כמשרד האוצר, כי הרי הצבא הוא אוטונומי בקניות שלו, בכספי ערבויות. אבל אני מאמין שחזקה על המוצרים האמריקאיים שזה לא מוצרים סינים מתכלים. אבל שוב, כמו שהוא אמר, אני לא מומחה בצד הטכני.

כתוב Made in USA זה מאוד חשוב.

העניין הלאומי, או התמיכה במקומיות, זה לא עניין של צבא הגנה לישראל, אלא זה אתם כ- - -

תודה רבה. אמרת את דברך ויפה.


מר ברל, נציג משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה שמייצג ומנסה לסייע לתעשייה ולנושא התעסוקה, אנחנו מכירים את מפעל העוגן, מפעל מהוותיקים שמייצא 80% מהתוצרת שלו. אבל אני רוצה פה להוסיף לדיון, שבעצם הדגש הוא לא על מפעל העוגנפלסט, זה מפעל העוגנפלסט ועוד יצרני הכיסויים. מדובר בשלושה מפעלים, ששניים מהם הם בפריפריה, מדובר על הרבינטקס של בית שאן, מדובר על המיוטקס של שדרות, ובעצם הם מפעלים שנמצאים בפריפריה, ועתירי עבודה. זאת אומרת שמכרז כזה - - -

מר ברל, אתה מחזק את הטיעון שלנו, שבמקרה הזה הצעדים האלה שמשרד הביטחון מקיים, יפגעו בצורה משמעותית במפעלים במעגל ראשון ושני עם דגש על הפריפריה. אני מודה לך.

החסנה יבשה זה היריעות, וזה הייצור של הכיסוי.

צר לי לומר שדבריו של סגן אלוף בן זקן שכנעו אותי שהמוצר הישראלי הרבה יותר טוב, אין לי ספק שעם המוצר האמריקאי יהיו לכם בעיות, לא תוכלו לנהל פיקוח אמיתי אחר הדברים האלה, ואני לא אכנס כרגע לרזולוציה מדוע. ברור לי, אני כבר רואה את זה קורה. אבל אני חוזר ומבדיל בין שני הדיונים, לצורך העניין, אני חושב שהדיון הטכני הוא לא מעניינה של הוועדה.

אני רק רציתי כדי להבין את הנושא. תשמע את הסיכום שלי, הוא ברוח הדברים.

אני אדליף לך, שאני כבר מתכונן, אתה חשוב לי בתור נציג הליכוד. ועדת הכלכלה תקיים דיון רחב בשאלת ההשפעה של כספי הסיוע האמריקאי על החלטת משרד הביטחון בתחום הרכש, ועל השפעת החלטות אלה על התעשייה הישראלית, הצמיחה והפריפריה בפרט מייד בפגרה.

אני מאוד לך. אני חושב שזה חשוב מאוד.

אני מבקש עכשיו ברשות דיבור אחרי מר ברל, את חזקי, נציג התאחדות התעשיינים.

מדובר פה במפעל טכנולוגי מתקדם עם מוצר איכותי שמעסיק 130 עובדים. עכשיו יש ביקוש לצה"ל, אבל צה"ל מנתב את זה, או משרד הביטחון מנתב את זה לכיוון כספי סיוע.

זאת אומרת, מה שאתה אומר חזקי, את הנושא הזה אפשר להשאיר בארץ, ואת כספי הסיוע לנתב למוצרים אחרים.

הרי ניפגש איתך בשבוע הבא.

אני לא מתווכח איתך.

אומרים זה כספי סיוע, צריך לרכוש את זה בארצות הברית, ולכן, כל מדינה דואגת גם לתעשייה וגם לעובדיה. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה, אני מקבלים את המכות האלה יותר ויותר, ואומר פה נציג האוצר, שאני מתפלא בכלל על העמדה מבלי להכיר את העניין. נעזוב את התעשייה, לא תהיה תעשייה פה, לא תהיה כלכלה. ולכן, יש פה חשיבות רבה להיכנס לעובי הקורה ולנסות לפתור את הבעיה הזאת של המפעל.

אני מודה לך. בעידן המודרני יועץ אסטרטגי מסביר היום זה איך להופיע, עם מי לדבר, עם מי להתקשר.

אני רוצה להגיד לא בכובע של יועץ אסטרטגי, בכובע של חבר של מילואמניקים, אפילו לא מדבר עליי. אני מאוד מקווה שלא יקרה מצב שכמה נגמ"שים או כמה כלים חס וחלילה, במלחמה הבאה, בגלל ההחסנה שאתם מודים שהיא פה טובה, לא יתניעו. דבר שני, הודיתי שהמוצר האמריקאי פחות טוב.

לא אמרתי. אמרתי שהמוצר טוב מאוד, עונה באופן מלא לדרישות.

אבל הודית שהוא פחות טוב.

אל תכניס לי מלים לפה.

סגן אלוף בן זקן, אני שמעתי מה שאתה אמרת במדויק. אתה אמרת דבר מאוד ברור, אתה אמר שמבדיקותיך המוצר האמריקאי לא נופל מהמוצר הישראלי, והגרנטי הם בגלל התנאים האמריקאים, רשמתי את זה, ואמרתי שנבדוק, אני מדייק. מה שאומר היועץ הקונסיליירי, שפה, לדעתו, לדעת אחרים, הוא חולק על דעתך, וייתכן שמה שעושים כאן כדי לחסוך בכספים עכשיו ללכת להפנות לפי הסיוע, פוגעים, כמו שפנו לפני יום כיפורים בדברים שמבטיחים את הציוד הישראלי, וזה נרשם. תודה לך.

גם אני רוצה להודות לחבר הכנסת רוברט וגם לך כמובן על הדיון המעניין. אני רוצה להתייחס לכמה מלים שנאמרו פה. קודם כל אני רוצה לספר לחברי הוועדה שכבר היינו בסיפור הזה. משרד הביטחון איפשהו בהתחלה, באמצע שנות ה-90', 92' עשה את אותו תרגיל, וחזר על ארבע עם יריעות אמריקאיות שנקרעו והתקלקלו, ואחרי חצי שנה פשוט ביטל את העניין.

אנחנו רושמים את זה לפרוטוקול. תודה.

זה כבר קרה, זאת אומרת, אנחנו היינו כבר בסיפור הזה, וחבל שאתם לא מציינים את זה, אתם בטח יודעים.

סגן אלוף בן זקן עוד לא היה בתפקיד.

יכול להיות שהוא היה סג"מ.

הוא עוד לא נכנס לצבא...

עכשיו אני רוצה לשאול את מר בן זקן עוד שאלה. איך ייתכן, אתה דיברת על רידוד, מעניין שהרידוד היה בדיוק ברגע שעברתם לאמריקה. למה לא עשיתם את הרידוד שנתיים קודם, או שלוש שנים קודם? במקרה זה יצא?

מה אמסטרדם, מה זה רידוד?

רידוד, זה הורדת התנאים.

בדיוק באותו רגע שהיה צריך לעבור לאמריקה, אז פתאום נזכרו להוריד את הדרישות.

הוא הסביר את זה, הוא אומר שלאמריקאים הוא לא יכול לכפות, אבל רק בודק את זה.

אז הוא מתאים את עצמו לדרישות הנמוכות של האמריקאים.

הוא הכפיף את זה כדי שהוא - - -

כדי שהמוצר יתאים.

הוא אמר שהוא לא צריך את התנאים הגבוהים האלה.

35 שנה זה היה בסדר, פתאום כשעוברים לאמריקה, אפשר להוריד את זה. וכמובן הטענה האבסורדית, אי אפשר להבין אותם לגבי האחריות.

- - -

ישראלה, את לא בזכות דיבור, פעם שנייה אני מוציא אותך.

אנחנו נדרשים לתת אחריות של חמש שנים, ונותנים מהמוצר של 10 ו-15, כשעוברים לאמריקה, פתאום האמריקאים לא רגילים לתת אחריות, אז לא מבקשים מהם, יפה מאוד, אצלנו זה לא תופס מחיר, זה מה שעשיתם.

ברמה האישית, כשבאתי לפה בבוקר, הבעל שלי שהיה חייל סדיר בפלוגת הצניחה עם שרון, אמר לי, אני זוכר את מלחמת יום הכיפורים, זה מה שהוא אמר לי. אני זוכר שהנג"משים והטנקים לא זזו.

כולם ידעו שהיה באמת הזנחה טוטלית.

נכון. היום יש לי 40 שנה לפלוגה וכו'. הוא אמר לי, את חייבת לומר את זה. יתר על כן, גם ברמה האישית, יש לי שני חיילים בצה"ל עכשיו. אני באה לפה משני דברים – כמנכ"לית החברה שמעסיקה 130 עובדים שצריכים פרנסה פה, עם כל הכבוד למשרד האוצר, צריכים פרנסה בישראל, אחרת לא יהיו מסים, ולא יהיה כלום. כמי שצריכה לפרנס 130 עובדים. דבר נוסף, כאמא לשני חיילים, וכאזרחית המדינה, אנחנו צריכים לתת פה לתת עבודה, ולא לעשות זילות של המוצר ושל הכשרות בצה"ל.

הם גם לא אשמים, הם רק בובות של מסחר.

ודאי שלא, הם יכלו לשנות משהו.

אני רוצה רק להבהיר לגבי אחריות. עם כל הכבוד, סגן אלוף אבנר בן זקן, לא דייק. ההתקשרות שלנו, קבלן ראשי זה חברת אחידטקס בארץ, והיא מפעילה חברת אמריקאית לייצור, ולכן, אנחנו ממשים אחריות, ועוד הערה - גם היום אם נצא בשקלים, וקורה שאנחנו יוצאים עדיין בשקלים, גם עכשיו, אנחנו יוצאים מדי פעם כשיש לנו תקציב, אנחנו יוצאים למכרז בשקלים, זה קורה, האחריות תהיה שנה. החליט צה"ל שמספיקה לו אחריות של שנה לאור טיב המוצר. עם כל הכבוד, המוצר האמריקאי שאנחנו רוכשים, מבחינתנו עונה לדרישות.

זה מה שאמר, את חוזרת אחרי מר בן זקן.

יש קבלן ישראלי שיממש אחריות, זה פעם אחת.

הערה מאוד חשובה לדעתי. שמי עוזי, אני מנהל מכירות 30 שנה של התחום מול משרד הביטחון, מכיר גם אתכם. אני חייב להעיר פה הערה מאוד חשובה. הם הציגו את זה כאילו שאנחנו לא ראינו את היריעה. עכשיו היא ציינה את אחידטקס כספק יחיד, אני אומר פה באחריות, אחידטקס הגיעה לעוגנפלסט עם היריעה, ואמרה אי אפשר לעבוד איתה.

תודה רבה, זה נרשם לפרוטוקול.

מנכ"ל אחידטקס הכחיש שהוא היה אצלכם.

רבותיי, אנחנו נזמן אותו לכאן.

איפה הוא יותר אמין מהם?

אני רוצה - - -

לא, אתה לא תדבר פה, עורך דין וכטלר, דבר בבית המשפט. אם הוא הכחיש, אנחנו נזמן אותו לפה, ושיגיש לנו כאן את האמת. בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני שוב רוצה להודות על הדיון. בדיון אנחנו סטינו לנושאים טכניים ולא - - -

אנחנו לא סטינו, אנחנו למדנו את הנושא, וגם הלכנו לנושא המרכזי, כדי להבין מה קורה פה.

צריך להבין, אנחנו לא באנו פה לבית המשפט שדה מול משרד הביטחון. אנחנו באנו להבין את הסוגיה הזאת, והסוגיה הזאת הרבה יותר עמוקה מכפי שזה נראה מול מפעל אחד ספציפי. הבעיה היא הרבה יותר רחבה, והנושא הזה של רכישה של משרד הביטחון בתעשייה הישראלית הוא נושא מאוד חשוב. ציינה פה מנכ"לית החברה בפינה מסוימת, שבסופו של דבר הצבא הוא צבא העם, הצבא הזה מקבל את המסים של העם, בסופו של דבר, אם הוא לא מחזיר לעם הזה, הוא לא יוכל לקבל את המסים, ואז הוא הצטרך להצטמק עוד יותר. אז יכול להיות שאנחנו נקנה עוד ציוד מהאמריקאים, אבל הכלכלה שלנו תצטמק, התקציב שלנו הצטמק, גם לזה צריכה להיות חשיבה, לא בטוח שזה החשיבה של משרד הביטחון צריכה להיות, צריכה להיות חשיבה יותר רחבה.

לכן אני בא ואומר, תשקלו את הדברים האלה לעומק של הדברים. אנחנו בטח נבדוק ונבחן את הדברים. אני מבקש שתסכם את הדיון, ובוודאי נעקוב אחרי המהלכים.

תודה. ראשית, אני רוצה להודות לכם על הדיון, כי הדיון, לפחות מבחינתי, כולם הציגו את עמדתם.
ברור שהנושא המרכזי זה המדיניות של צמצום מסוים גם בתקציב הביטחון, שימוש בכספי סיוע, ומי שישלם את המחיר בהחלטות המאקרו האלה, זאת התעשייה הישראלית, אמר זאת מר ברל, זה לא רק עוגנפלסט, זה מפעלים נוספים.
לכן אני לא בא בהאשמות לעורך דין וכטל, או לגברת פרידמן, או לסגן אלוף בן זקן, ובטח גם מר חסידי, שיושב פה בתור שמירת הקופסא. הבעיה היא המנהיגות שכרגע נמצאת במדינת ישראל, שהיא נוקטת במדיניות שהמשמעות שלה היום זה רק 3-4 מפעלים, אבל כל התהליך הזה שהקיצוצים והצמצומים והשימוש בסיוע האמריקאי, שיש בחירה במה עושים ומה לא עושים, הולך יותר ויותר על חשבון התעשייה הישראלית, על העסקים הקטנים והבינוניים שבנו פה טכנולוגיה טובה, שמשלמים שכר הוגן, ועובדים בצורה רצינית, אני חושב שזה דבר מאוד חמור.
לכן אני קודם כל מבקש מכם, מעבר לשיחה כאן, תעבירו את זה לכל הגורמים. אני אפנה גם לשר הביטחון, ואנחנו מייד עם פתיחת המושב באוקטובר, חבר הכנסת אילטוב, תהיה פה כל הוועדה, כבר לא יהיו לילות שאנשים לא יוכלו לישון, בצורה רצינית דיון רחב בשאלה הספציפית של כל כספי הסיוע האמריקאי, החלטות משרד הביטחון בתחום הרכש. אני מבקש את האנשים הבכירים גם במשרד הביטחון, זה לא החלטה ברמות האלה, כי החשש של הפגיעה בתעשייה הישראלית בצמיחה, בעובדים ובפריפריה בפרט, מתחיל להיות מאוד חמור, ואני חושש לגבי התוצאות.
בנוסף לזה, כפי שאמרתי, אני פונה במכתב לשר הביטחון, כדי לבדוק את טענות מפעל עוגנפלסט, באשר לרידוד הדרישות בנושא במכרז, ועמידות הכיסוי לאורך זמן. אני מודה לכם. תודה רבה.
הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:10>