PAGE
2
ועדת הכלכלה
22/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 68>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ו באב התשע"ג (22 ביולי 2013), שעה 10:00

<תקנות גלי צה"ל שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
איציק שמולי – מ"מ היו"ר
יעקב אשר

משה זלמן פייגלין

דוד צור

מיכל רוזין

ישראל אייכלר
ישראל חסון
נחמן שי

>
ירון דקל - מפקד גל"צ, משרד הביטחון

איילת ביגר - יועמ"ש גל"צ, משרד הביטחון

ישי יודקביץ - מנהל מחלקה משפטי בכיר לחקיקה, משרד הביטחון

קרן גונן - ראש המחלקה כלכלית שיווקית גל"צ, משרד הביטחון

עמרי גילה - מתמחה, לשכת יועמ"ש, משרד הביטחון

ניצן ליבנה - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית צ'רנוביץ - סמנכ"ל רדיו, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד - עוזר יועמ"ש, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

סולי אברמוב - ראש מערך פרסום ובקרה, רשות השידור

ד"ר מיקי מירו - מנהל הרדיו, רשות השידור

אורי רון - מנהל שיווק, רשות השידור

תומר קרני - לשכה משפטית, רשות השידור

רון מוסקוביץ - מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נעמה הראל - עוזר מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

פרופ' אליהו פולק - יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

נילי בן גיגי - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

אתי בנדלר
מירב תורג'מן

לאה ורון

מוריה אביגד
<תקנות גלי צה"ל שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים), התשע"ג-2013>

שלום, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: תקנות גלי צה"ל שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים), התשע"ג-2013, פרוטוקול מס' 68. למי שלא נוכח כאן אני מזכיר שהיה לנו דיון יסודי ועמוק בנושא. עו"ד בנדלר לימיני, עו"ד תורג'מן לימינה, הגב' ורון לשמאלי, חבר הכנסת שמולי כאן, חבר הכנסת פייגלין סוף כל סוף נמצא גם איתי, נחמן שי נכנס גם, עכשיו אני מרגיש שאני על בסיס איתן. רבותי, עשינו את הדיון ואישרנו את החוק בהוראת קבע. בנוסף לזה אמרנו שאנחנו נעשה את השינויים בניסוח המתאים של עו"ד בנדלר כדי שבסופו של דבר יהיה חוק אמיתי ונכון ל"גלי צה"ל". היום אנחנו באים רק להעלות את הנושא מבחינה יורידית כדי שאוכל להציגו במליאת הכנסת. אני אבקש מעו"ד בנדלר לומר את דברה.

אני רק אזכיר שהחוק, כפי שאושר בוועדת הכלכלה, הונח על שולחן הכנסת וככל הנראה יתקבל היום בקריאה שנייה ושלישית לאחר שאתה תציג אותו. הישיבה עכשיו נועדה לדון בתקנות מכוח החוק העיקרי כפי שהיה בנוסחו עוד לפני התיקון ומבחינה זו לא השתנה, ואת התקנות כמובן יציג משרד הביטחון. על כל פנים, אלה תקנות שקובעות בעיקר את דרכי הפעולה, המותר והאסור, לגבי פעילות ועדת פיקוח שאנחנו מקווים שתמונה בעתיד הקרוב. נקבל אולי דיווח מנציגי "גלי צה"ל", ממפקד "גלי צה"ל" מעו"ד ישי יודקביץ, איפה עומד העניין הזה. התקנות הן בלי שום קשר, צריכה להיות ועדת פיקוח וצריכות להיות תקנות שיתוו את דרכי הפעולה של ועדת הפעולה בכל הקשור לתשדירי שירות והודעות חסות ב"גלי צה"ל".

אני מודה לך. אדוני המפקד, אתה פותח?

אני אומר רק ברשותכם, אדוני יושב-ראש הוועדה וחברי ועדת הכלכלה, מספר משפטים מצומצם לפני שאאפשר לעו"ד ישי יודקביץ להציג את התקנות. מדובר בהחלטה היסטורית של ועדת הכלכלה מכיוון שהתקנות שלפניכם נוסחו כבר לפני שנים ובעצם, אדוני היושב-ראש, אתה כאן עושה דברים שקודמיך אולי הכינו אבל אתה בסופו של דבר מגיע ליישום שלהם. השורה התחתונה היא בעצם הפיקוח. אנחנו כל הזמן מדברים על "גלי צה"ל" כעל תחנה צבאית ציבורית שיש עליה מגבלות, שהיא איננה שחקן בשוק החופשי בדומה לרשות השידור או לתחנות הרדיו האזוריות, והתקנות האלה בעצם קובעות את המותר והאסור, והרבה מאוד אסור, על "גלי צה"ל", ואנחנו מקבלים את זה כיוון ש"גלי צה"ל" היא שונה בנוף התקשורתי שלנו. עצם העובדה שאנחנו משדרים תשדירי שירות וחסות כדי להקל על תקציב מערכת הביטחון, כבר זה חריג.

התקנות האלה נוסחו על ידי משרד הביטחון, הן מגיעות אליכם אחרי שנערכה התייעצות בין השר הממונה על רשות השידור, חבר הכנסת גלעד ארדן, לבין שר הביטחון ומשרד הביטחון, כשרבות מההמלצות של השר הממונה על רשות השידור התקבלו למיטב ידיעתי על ידי משרד הביטחון, אבל השר ארדן היה מעורב בשם רשות השידור כממונה על רשות השידור. גם בשיחה עם היועצת המשפטית הוותיקה של הוועדה, גם היא, עיניה שזפו את התקנות האלה לא פעם ולא פעמיים.

אני מניח שזפו והותירו בהן חותם.

כן, בל ימחה. ולכן אני חושב שזה תנאי חשוב, הכרחי, כדי לאפשר לחוק הזה לצאת לדרך ואני מבקש, אדוני יושב-ראש הוועדה וחברי ועדת הכלכלה, לאשר את התקנות האלה על מנת שנוכל להמשיך בפעולה מסודרת ומוסדרת של העבודה שלנו ב"גלי צה"ל".

אני מודה לך, מר דקל. מר יודקביץ, בבקשה.

התקנות בעיקרן עוסקות בפרוצדורה של אישור התשדיר, תהליך ההכנה של התשדיר לשידור. הסעיפים המרכזיים הם כמובן הסעיפים של המותר והאסור בשידור התשדירים, סעיפים 5 ו-6, תשדיר השירות, סעיף 6 מדבר על שידור החסות, סעיפים של אחריות בעלי התשדיר, אחריות התחנה, וסעיף 1 שעוסק בסדרי העבודה של ועדת הפיקוח על התשדירים. אני מקווה שהוועדה תמונה בחודש הקרוב, זה תלוי בשני השרים, אני מקווה שהיא תמונה בחודש הקרוב, עושים מאמצים בעניין הזה.

אתה יודע שתקוות זה לא תוכנית עבודה.

אני יודע שתקוות זה לא תוכנית עבודה מאחר וידי במעל אז אני מניח - - -

שאתה תזרז את זה כדי שנגיע לראש השנה ולא נשתמש במשפט שירון דקל היה משתמש כשהיה פעם שדרן "אחרי החגים".

לא, זה לא יהיה.

יש הרבה חגים, אדוני היושב-ראש.

אדוני, משנת 2005 היו הרבה "אחרי חגים", מאז שהחוק התקבל והיה צריך למנות את ועדת הפיקוח ולהתקין את התקנות.

אז אנחנו רושמים שזה יהיה לפני החגים ואז לאמירה הזו יש משמעות, אדוני המפקד, תודה. אנחנו יכולים להתקדם, ישי?

אני מציע שנתחיל לקרוא פשוט את התקנות.

רגע, יש כמה אנשים שנרשמו להערות כלליות לתקנות.

יש לנו הערות כלליות לפני זה. עו"ד, תומר קרני מרשות השידור, הלשכה המשפטית, בבקשה.

ההערות שלי הן דווקא פרטניות לגבי ניסוחים.

אוקיי, אני מודה לך.

וגם של ד"ר מיקי מירו?

גם פרטניות, מיקי?

לא, אני רוצה להעיר הערה כללית על רקע כל מה שאנחנו שומעים על רשות השידור, כן סוגרים, לא סוגרים. הרבה עובדים עומדים רועדים, לא יודעים מה יקרה להם, וזה מצב שהוא קצת לא נורמלי שרשות ציבורית כזו מאוימת, ותחנה צבאית, עכשיו הכנסת דנה בזה. לא שאני לא רוצה לעזור אבל אני חושב שהמצב, אם אני מסתכל רגע - - -

מיקי, אתה מציע שאנחנו נפקיע את רשות השידור מהשירות הציבורי ונבנה אותה בתור תחנה תחרותית או גוף תחרותי בתוך משרד הביטחון?

ברור שלא.

ואז יבוא לציון גואל, יכול להיות.

כנראה שזאת השיטה, אני לא יודע.

כי אני מסכים עם רוח הדברים שלך. אי אפשר כל יום להגיד יש רפורמה, ואחרי שיושבים השרים אין רפורמה. אני חושב על כל העובדים כל הזמן. היה פעם שחקן קולנוע יהודי שהוא עדיין חי, מאוד מאוד מוצלח, שמו אלי וולך, הוא אמר: "If you want to shoot - Shoot. Don't talk".

"הטוב, הרע והמכוער".

נכון, אתה זוכר את אלי? אני מסכים לקבל את הערתך. פרופ' אלי פולק, יושב-ראש האגודה לזכות הציבור לדעת, בקצרה.

בוקר טוב. שתי הערות: אני חושב שהחוק כפי שהוא הוא מאוד דרקוני. כשחושבים על חופש ביטוי במדינה מודרנית, ולא כפי שזה היה לפני 50 שנה, יש פה המון המון דברים שאני לא חושב שמקומם בתקופה הזאת. אני גם חושב שחלקם נועדו בפני ערכאות משפטיות.

אז, פרופ' פולק, בזמן קריאת הסעיפים תהיה לך זכות דיבור.

אני אתייחס אבל רציתי להגיד את זה כהערה כללית. הערה שניה שהיא לא כל כך כללית, יש דבר שמאוד חסר בחוק הזה וזה שימור של השפה העברית בפרסומות.

אני מציע שיחד אתי, פרופ' פולק, תיאבק שגם האנשים שמופיעים בכנסת, כל חברי הכנסת, ידברו עברית צחה. בדבר הזה נתחיל לפני שאנחנו משפרים את היתר. תודה.

אני חושב שאילו היו מדברים עברית צחה ברדיו ובטלוויזיה חלקם היו מדברים גם כאן עברית צחה.

בשביל זה אנחנו צריכים פטיש 3 קילו. רבותי, אני רואה אם כך שאנחנו עוברים להקראה, מי היום הקריינית או הקריין? מר יודקביץ?

אין לי בעיה.

בבקשה.

אולי רק נתיישר כולם לגבי איזה נוסח מוצג כאן?

אנחנו מדברים על הנוסח שהונח על שולחן הוועדה, שנקרא 21.07.2013. זה נוסח שנעשה לאחר שעשינו שיחה וישיבה לאחר מכן עם היועצת המשפטית של הוועדה.

אנחנו צריכים להיות מסונכרנים. חבר הכנסת שמולי, יש לך את החומר? הכי חשוב. חבר הכנסת שי לא צריך כי הוא יודע את זה בעל פה עוד מהתקופה ההיא.

אצלי, אני לא רוצה להגיד, לא היו שום כללים, שום תקנות, זה היה פרוע לחלוטין.

אתה רואה את ההבדל? ירון, באיזה דרגה אתה? אתה לא בדרגה.

אני אזרח עובד צה"ל.

והוא היה תת אלוף. אתה מבין את הנקודה? אם היית תת אלוף לא היית צריך תקנות.

נכון, הכול איש הישר בעיניו יעשה, אבל בזכותו אנחנו כאן.

איש ה"שי" בעיניו יעשה. אוקיי, מר יודקביץ.

"תקנות גלי-צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים), התשע"ג– 2013
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4, 5(ג) ו-8(ג) לחוק גלי-צה"ל - שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) ( הוראת שעה), התשס"ה – 2005 (להלן-"החוק"), בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ועם הוועדה שהקימה מועצת רשות השידור לפי סעיף 21ג לחוק רשות השידור, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:"


כאן יש לנו בעיה עם תקופת המעבר שנמצאת רשות השידור, זה משהו טכני שלא הצלחנו להתגבר עליו. אני אסביר מה הבעיה: יש ועדת פיקוח, ועדת "גלי צה"ל" היום משמשת כוועדה שעמה מתייעצים בין השאר להתקנת התקנות הללו. הוועדה הוקמה מכוח סעיף 12 לחוק רשות השידור הקודם, לפני התיקון הגדול שנעשה ב-2012, שקובע שמליאת רשות השידור תקים ועדות, תפעל באמצעות ועדות וכיוצא באלה. מכוח זה הקימו את ועדת "גלי צה"ל", ועדת רדיו של רשות השידור. הסעיף הוחלף בתיקון הרפורמה הגדול של 2012 בחוק רשות השידור ואנחנו חושבים שהסעיף הנכון היום זה סעיף 21ג לחוק רשות השידור שקובע שמועצת רשות השידור זה הגוף שיחליף את מליאת רשות השידור. היא מקימה ועדות – סעיף שקובע על הקמת ועדות של מועצת רשות השידור – ולכן החלטנו שזה הסעיף הנכון אבל, היועצת המשפטית, אנחנו פתוחים לכל הצעה שתהיה.

אפשר רק לחדד?

בבקשה, מר קרני.

זה נכון שבתיקון לחוק רשות השידור מאפריל שנה שעברה הוחלט שהגוף המפקח על רשות השידור יהיה המועצה ויחליף את המליאה והוועד המנהל, עם זאת, ניתנו שם שנתיים להקמת ומינוי המועצה הראשונה. עד היום עוד לא הוקמה מועצה ובתקופת המעבר של השנתיים האלה המליאה והוועד המנהל ממשיכים לקיים את תפקידיהם כקודם. זאת הוראת מעבר בחוק לתקופת המעבר הזו של שנתיים. בפועל ההיוועצות כאן, ככל שהיתה, היתה מול ועדת "גלי צה"ל" שמונתה על-ידי מליאת רשות השידור. זו העובדה, היא לא מונתה על-ידי המועצה.

מה אתה מציע מבחינת הסעיף?

תמיד תציעו לנו תיקונים.

זאת ועוד, החוק קבע שלצורך התקנת התקנות האלה יש להיוועץ עם ועדת הפיקוח שעדיין לא הוקמה, אותה ועדת פיקוח שדיברנו עליה. אבל יש הוראת מעבר בחוק "גלי צה"ל" שאומרת: כל עוד לא מונתה ועדת הפיקוח לפי הוראת סעיף 5 יקבע השר את התקנות לפי סעיף 4 בהתייעצות עם השר הממונה על חוק רשות השידור ועם הוועדה שהקימה מליאת רשות השידור לפי סעיף 12(ג) לחוק רשות השידור. מדובר כאן על סעיף 12(ג) לחוק רשות השידור בנוסחו לפני התיקון הגדול, לפני שעיגן חלק מהרפורמה בחוק.

רפורמה זיכרונה לברכה, כדאי לומר.

אני עדיין לא יודעת לומר.

לא, על רפורמות לא אומרים "זיכרונה לברכה", רק על בני אדם וצדיקים.

אגב, אז אם כבר אומרים זכרה ולא זיכרונה אבל לא נורא. הסעיף המקביל לסעיף 12(ג) הוא סעיף 8(ג), שאומר שסדרי הפיקוח על התוכניות הלא צבאיות של "גלי צה"ל" יקבעו במסגרת הכללים שהוועד המנהל מוסמך לקבעם על פי סעיף 33. זאת אומרת, זו אותה ועדה שמונתה לפיקוח על התוכניות הלא צבאיות של "גלי צה"ל". ולכן מה שצריכים לכתוב: לפי סעיף 48(ג), ולא לתקן, להשאיר: ועם הוועדה שהקימה מליאת רשות השידור לפי סעיף 48(ג).

מר יודקביץ, מקובל עליך?

מקובלת עלינו כל הצעה.

תודה. האישור יהיה על כולם?

אין צורך לאשר זאת.

"הגדרות
1.
בתקנות אלה-



"בעל תשדיר" – גורם המבקש לשדר תשדיר;



"דיני הזכויות" - חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, פקודת זכויות יוצרים- 1924 וחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד - 1984.



"ועדת הפיקוח" - הועדה המתמנה לפי סעיף 5(א) לחוק;



"הפרקליט הצבאי הראשי" ו"מפקד גלי צה"ל"– לרבות מי שכל אחד מאלה הסמיך לעניין תקנות אלה;



"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;



"קדימון"- כהגדרתו בסעיף 4(ב) לחוק;



"תשדיר" - שידור חסות או תשדיר שירות כהגדרתם בחוק;

בקשה לשידור תשדיר בגלי-צה"ל
2.
בעל תשדיר המבקש לשדר תשדיר בגלי-צה"ל יגיש למפקד גלי צה"ל בקשה בכתב בצירוף תמליל התשדיר המבוקש מועד השידור המבוקש, אורך התשדיר ומספר השידורים של התשדיר המבוקש על ידו; הבקשה תוגש שבעה ימים לפחות לפני מועד השידור המבוקש."

אני מציעה שתסביר את זה.

כאן מפורטת פרוצדורה של הגשת הבקשה לתשדיר. אנחנו חשבנו בעצה אחת עם היועצת המשפטית של הוועדה שכדאי גם להגדיר לוחות זמנים כדי לאפשר גם לתחנה וגם לבעל התשדיר דיאלוג לפני מועד שידור התשדיר, לכן קבענו 7 ימים לפני מועד שידור התשדיר.

מה ההבדל בין זה לבין פרסומת רגילה?

זה אותו דבר.

ההגדרה בחוק קובעת שאין השוואה איכותית בין מוצרים, זה ההבדל בין פרסומות לבין תשדיר שירות. תשדיר שירות זה כמו לוח הודעות שמודיע על שירות מסוים, על תוכנית מסוימת אבל היא לא משווה בין טלוויזיות והיא לא משווה בין מכוניות.

אם אני רוצה למכור מכוניות, אני יכול?

מר יודקביץ, חבר הכנסת פייגלין שואל אותך שאלת תם, בבקשה.

אני עכשיו יבואן של מכוניות, אני אוכל לפרסם ב"גלי צה"ל"?

לא כתשדיר שירות אלא כשידור חסות. שידור חסות זה שידור שבתחילתו - - -

הכוונה שלי היא שידעו שאני מוכר מכוניות.

פייגלין רוצה למכור עכשיו.

הוא יכול שידור חסות.

משה, אני מבקש רק מכוניות משומשות, אנחנו ברפורמת הרכב.

פייגלין מכוניות לא גרמניות.

פייגלין מכוניות לא גרמניות בע"מ המשווקת מכוניות "פורד", בסדר? משהו כזה. זה דבר שנקרא שידור חסות.

10 שניות.

אני מקבל 10 שניות?

בלבד.

10 שניות בערך מתחילתו של המשדר בדרך כלל או סופו.

ומה זה פרסומת?

אין פרסומת, יש תשדיר שירות של מלכ"רים ומוסדות חינוך ויחידות צה"ל.

אני רוצה להקריא לפרוטוקול את ההגדרה של שידור חסות מהחוק הראשי.

אתה מקריא לחברי הכנסת, זה ירשם בפרוטוקול.

תענה לי בלשון בני אדם, אני רוצה להבין מה ההבדל בין זה לפרסומת.

ישי, תקשיב רגע, הוא לא שואל את ההגדרה היורידית. אתה יודע, היתה פעם פרסומת כשירון דקל היה נדמה לי בארצות הברית לבירה: You can call me Ray", You can call me Jay", בסוף שותים את הבירה, אתה לא חושב על איך קוראים לה. הוא רוצה להבין מה זה הנושא הזה, הוא מבחינתו קורא לזה פרסומות, אתה אומר שזו לא פרסומת. נכון, זאת השאלה?

החוק מדבר שזה יהיה למעט תיאור איכותי או השוואתי של מוצר. היועצת המשפטי של "גלי צה"ל", איילת ביגר, יכולה לפרט את היומיום שלה ודוגמאות.

אני אפרט כי אני מאשרת מראש כל שידור של תשדיר שירות או הודעת חסות. ככלל החוק באמת, כמו שישי אמר, מגדיר מהי חסות. חסות היא ללא תיאור איכותי או השוואתי. לצורך העניין פרסומת או פרסומת מסחרית היא כל דבר שמקדם את בעל התשדיר או בעל הפרסומת, מי שרוצה לפרסם. בחסות ב"גלי צה"ל" אתה לא תוכל להגיד שסוכנות המכוניות שלך היא הכי טובה או שמציעה מחירים אטרקטיביים.

אי אפשר לשבח את המוצר.

בכל צורה שהיא לא ניתן לשבח.

במילים אחרות, זו פרסומת לעצם קיומך ולא למה שאתה מוכר.

בדיוק.

בדיוק, זו לא פרסומות, זה יותר פרסום.

גם למה שאתה מוכר.

אבל כבר היה: התוכנית בחסות "האח הגדול" המשודרת מדי יום "איקס" בשעה "וואי" ב"ערוץ 10".

מותר להגיד שמות של מוצרים של נותן החסות והמאפיינים העיקריים.

רבותי, אני מבקש, סליחה שם באגף הימני, כרגע רק האגף השמאלי מדבר.

אני מבקש במסגרת ההבהרה, בעצם למה לא?

למה לא פרסומת?

למה אנחנו לא רוצים פרסומת?

אם כבר מותר לכם, אם כבר סיכמנו שמותר לכם לפרסם את קיומו של הסוחר, של העסק? אגב, מה שפרסומות עושות בדרך כלל זה הגברת התודעה לקיום, באחוזים קטנים מאוד הם נכנסות לרזולוציה של מה בדיוק יש לו.

ומכניסות לסבלימינל שאם אתה שותה "קוקה קולה" אז אתה תסתובב עם נשים יפהפיות ואתה תהיה אלוף העולם בריצה.

אבל אני הולך אתכם הלאה, בעצם למה עשיתם את ההפרדה הזאת? מה אכפת לכם עכשיו ש"גלי צה"ל" תפרסם כמו כולם?

אולי מותר לי לענות על זה?

עו"ד בנדלר רוצה מניסיונה להגיב.

אני פשוט – איך אדוני אמר? הזיכרון הארגוני.

במילים אחרות, מה המשחק הזה?

אני מאוד אוהב את השאלות שלך.

ובכן, כשוועדת הכלכלה הכינה את הצעת החוק בזמנו, בסוף 2004-תחילת 2005, אם אינני טועה, לקריאה השנייה והשלישית, מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהתקבלה בקריאה ראשונה, דנו ארוכות ועיקר הדגש היה בדיונים על ההגדרות של שידור חסות ושל תשדיר שירות. כל חברי הוועדה אז היו מאוחדים בדרישה שלא לאפשר פרסומות בהיקף וכפי שמקובל ברדיו המסחרי, בתחנות הרדיו האזוריות שחיות על פרסומות, זה הבסיס לקיומן, ואפילו לא בהיקף שמותר לרשות השידור לפרסם בשידורה.

אל"ף, חשבו שתחנה צה"לית צריכה להיות מוגבלת מבחינת המסרים והיקף הפרסומות שהיא מעבירה לציבור. דבר שני, להגביל את היקף התחרות שלה או התחרות שלה עם גורמים אחרים, בעיקר שמדובר בתחנה ששייכת למדינה שאמורה להיות מתוקצבת מתקציב משרד הביטחון, ונשאלה בכלל השאלה האם יש מקום לתקציב מפרסומות חוץ ממשלתי לתחנה צה"לית כי יש כאן בכל זאת איזשהו מצב א-נורמלי בעניין הזה. הפשרה שהיתה היא שההגדרות כפי שהובאו בהצעת החוק צומצמו ככל הניתן וכך זה נקבע בחוק. החוק כיום קובע את ההגדרה מהו שידור חסות ומהו תשדיר שירות, כשהכוונה היתה לא לאפשר בכל מקרה תיאור איכותי או השוואתי של מוצרים לעומת מוצרים אחרים.

ב"קול ישראל" מותר.

ב"קול ישראל" מותר. ההגדרות האלה קבועות בחוק ולכן אין להם בכלל שיקול דעת אם להתיר את זה או לא.

רק תוסיפי – כי אני אוהב את הראש של חבר הכנסת פייגלין. חבר הכנסת פייגלין, אל תפרש את זה שחס וחלילה אני לא תומך בשתי מדינות לשני עמים אבל אני אומר, אם זה נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה ברווז.

אז לא, אז הוא לא מגעגע כמו ברווז, זה בדיוק העניין.

זה ברווז שמצדיע.

המקום היחידי שיש לו קרקורים מסוימים לאותו ברווז זה בסוג מסוים של תשדירי שירות כי יש 3 סוגים של תשדירי שירות והסוג השלישי הוא תשדיר הנותן מידע בנוגע למבצעים והטבות ייחודיים המיועדים למי שנמנים על הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל בשירות חובה ובשירות קבע ולגמלאי כוחות הביטחון, ובלבד שאין פה תיאור, התיאור האיכותי או ההשוואתי.

ואז זה יכול להיות מבצע של מכוניות.

ואז אומרים שזה סוג של פרצה כאן.

וגם אנשים שהם לא חיילים בטעות ישמעו את זה.

אבל הם לא יכולים לקבל את ההטבה, היא לא מופנית אליהם.

זו אפליה, זה לא פייר.

כמה חברים יש ב"צוות" וב"חבר" ביחד? כמה חברים יש?

עשרות אלפים.

עשרות אלפים, אז להם מותר לפרסם.

בהנחה שמדובר במבצעים והטבות ייחודיים.

עבורם, נכון. זה מבצעי דיור, אומנם זה באמת מבצעי דיור ומבצעי תיירות ודברים כאלה אבל הם מוכוונים לאוכלוסייה הזאת.

רבותי, את המהפכה הגדולה אנחנו לא נעשה פה היום אבל, תאמינו לי, במקרה הזה רוחי כרוח פייגלין. אומרים: זה לא פרסומות, זה חצי פרסומות – זה יורידי. אם זה פרסומת זה פרסומת. אבל לא נפתור את זה היום לצערי.

זה לא עניין יורידי, הנוסח נתן ביטוי להחלטת חברי הכנסת, לעקרונות שחברי הכנסת קבעו.

הנוסח, הבנתי. אני מקבל, אני רק אומר שאפשר תמיד לסובב את הגלגל, שאומרים פתאום: אנחנו מטעם הדבר הזה ומכניסים לך את כל הסבלימינל, אז לכן יבוא היום ונעשה את זה בלי כל ההתחכמויות האלה, כרגע עוד לא הגיע היום.

אני רק רוצה להדגיש, אדוני היושב-ראש, דברים שאמרתי באחת בישיבות הקודמות, שתשדירי החסות הם בסך הכול כ-15% מהתשדירים ב"גלי צה"ל". 85%, חבר הכנסת פייגלין, ממה שאתה שומע זה מוסדות חינוך, זה מלכ"רים, זה עמותות, זה יחידות צבאיות, זה עיריות, זה לפ"מ, משרדי הממשלה, זה לא מסחרי. 15% בלבד, פחות או יותר, זה מסחרי. על כך אנחנו מדברים.

וזה פחות או יותר נשאר אותו סדר גודל?

פחות או יותר כן.

אני מודה לך, נא להתקדם.

ועמותות, המקום היחיד שהן יכולות לפרסם זה "גלי צה"ל" כי ברשות השידור אין סיכוי שהן יכולות לשלם את הסכומים האלה.

מיכל, לא שמעתי את ההערה.

יקר אצלך.

יקר? טוב.

אנחנו קראנו את הסעיף, מה את מציעה, שנדחה אותו עכשיו?

אני מציעה תמיד את סעיף 1 לאשר בסוף כי יש שם הגדרות שייתכן – אלא אם כן אין לאף אחד הערות אז לא אכפת לי.

האם יש הערות? ישי, אתה יודע שברגע שאמרת לי שאתה ממשפחת לבקוביץ אז יש לך פרוטקציה. עכשיו אני רוצה לשאול, חברת הכנסת רוזין, האם ישנן הערות לסעיף 1? פרופ' פולק, בבקשה.

הכוונה היא לסעיף 2, בקשה לשידור תשדיר בגלי-צה"ל, שזה הסעיף שקראנו אותו. נדמה לי שהסדר הנכון היה צריך לפני בקשה של מישהו להגיש תשדיר, מה "גלי צה"ל" צריכה לעשות כדי שהציבור יידע כמה עולה תשדיר.

יש לזה התייחסות בהמשך.

יש התייחסות לסעיף 2, תודה. ד"ר מירו, בבקשה.

תראה, יש לי בעיה, אני פשוט מעתיק לרגע, אני חושב בראש של ירון, כי אם הוא עכשיו יתחיל להתעסק עם כל בעל תשדיר והוא יהיה הדילר בעניין הזה זה יעמיד אותו במצבים של ניגוד עניינים שאני מדבר כעיתונאי.

אז מה אתה מציע, מיקי?

שזה צריך להיעשות על-ידי איזה גוף אחר שם. זאת אומרת, צריך להיות גוף שהוא מטפל ברכישה, ואת האישורים - - -

יש כזה.

מר דקל, אתה רוצה להתייחס להערה של ד"ר מירו?

כן, כשכתוב מפקד "גלי צה"ל" זה או מי מטעמו שמסמיך אותו. יושבת כאן ראש המחלקה הרלוונטית.

אוקיי. אני אומר מתוקף זה, בשבילך.

או אני או מי מטעמי.

ירון דקל הולך לפי המלצתו של יתרו למשה, הוא לוקח לו שרי אלפים, שרי מאות והוא מתקדם.

שרות.

שרות, אני לא אשכח באיזה מפלגה אני.

יש לי שאלה אחת. כשמפקד "גלי צה"ל" רשאי לבטל, האם זה אומר ששר הביטחון עומד מעליו בעניין הזה?

איפה זה לבטל? אנחנו בסעיף 2 רק, אתה כבר המשכת, לא הגענו לתקנה 3.

אני יכול להצביע?

כן, אדוני.

מי בעד סעיפים 1 ו-2? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 4
נגד – 1
סעיפים 1-2 אושרו.

נגד 1, אין נמנעים, אושר. בבקשה, הלאה.

"אישור תשדיר וביטול אישור
3.
1. שידור תשדיר טעון אישור של מפקד גלי צה"ל, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי; האישור ינתן עד שלושה ימים לפני מועד השידור המבוקש; אישור כאמור יכול שיהיה בתנאים;
2. מפקד גלי צה"ל רשאי לבטל אישור שניתן, אם מצא כי הוראות תקנות 5 או 6 אינן מתקיימות מסיבות שלא הובאו לידיעתו בעת הגשת הבקשה לשידור."

הערות? ד"ר מירו? פרופ' פולק? חברי הכנסת?

אני שואל אותך, ירון, מה נוהל "גלי צה"ל" בעניין הזה? מה הנוהל הפנימי לגבי אישור תשדירים? יש לכם?

כן.

תסבירו, חשוב מאוד שזה יהיה גם ברקורד.

קרן גונן היא ראש מחלקת שיווק ומדיה והיא עושה את העבודה.

אני בעצם זו שמתנהלת מול הלקוח, אני מקבלת נוסח לפני הקלטה, נוסח תשדיר, אני מעבירה את זה ליועצת המשפטית על מנת שתאשר לי את זה ברמה המשפטית שזה תואם לחוק ותואם עכשיו לתקנות ואני מעבירה את זה גם לאישור לשוני, היועץ הלשוני שלנו הוא ד"ר אבשלום קור.

אבשלום מאשר כל תשדיר.

אבשלום קור? במקרה הזה אני חושב שזאת המלצה מצוינת.

אני רק רוצה לומר שהתהליך זהה למה שאנחנו עושים.

כך זה עובד גם ברשות השידור, אותו תהליך.

לא כדאי שיופיע בחוק האישור הלשוני?

רבותי, אם אין הערות נצביע. מי בעד?

סליחה, יש הערות. כפי שהסברתי בדיון הקודם אני רואה בעיה מהותית בכך שהצבא משדר לאזרחים. הבעיה הזו עם הסעיף הזה באה כבר לידי ביטוי מעשי כי עכשיו בא גורם אזרחי, משדר תשדיר שהוא חסות, איך שלא נקרא לו, והוא צריך לקבל אישור מגורם צבאי. אני רק מביא לידיעת חברי הוועדה את המשמעות, מבחינתי הקשה ביותר, של כל התהליך שקורה. יש לנו כאן תחנה צבאית שמשדרת – אתם יודעים, בקהיר יש מרכולים שמנוהלים על ידי הצבא. מרכולים זה עוד דבר נמוך - - -

זה כמו ה"שק"מ".

כן, כן. זה עוד כלום לעומת תחנת שידור, ועוד תחנת שידור עם רייטינג כמו של "גלי צה"ל". אני לא יודע, אני כאזרח צריך לפנות למפקד כדי לקבל זכות דיבור לאזרחים, תבינו על מה אתם מצביעים, זה הכול.

חברת הכנסת רוזין, בבקשה.

אני רוצה לומר משהו. אני יכולה אולי להסכים, קשה לי, אבל אני יכולה להסכים עם חבר הכנסת פייגלין עם הבעייתיות של רשות שידור צבאית, על זה אני יכולה להסכים אתך אבל זה לא מה שעומד על שולחננו. צריך להפריד, צריך להפריד וצריך להיות כנים בעניין הזה.

בואי נקרא שוב את הסעיף.

רגע, שניה. האם אנחנו מעלים פה על השולחן את הנושא העקרוני האם צריכה להיות תחנת שידור צבאית, כן או לא, האם זה הנושא – גם דיברנו עליו פעם קודמת – או האם הנושא הוא באופן שבו יש כבר רשות שידור צבאית, האם אנחנו יכולים לאפשר לה קיום או האם אנחנו הולכים לתת תקציב נוסף מתקציב משרד הביטחון. זאת השאלה שעולה פה על השולחן. אני חושבת שגם אם אנחנו יכולים להסכים שמלכתחילה אם היו מביאים לנו כאן לשולחן החלטה האם להקים תחנת שידור צבאית אין ספק שהיינו תמימי דעים ומתנגדים לכך, אבל מכבר שהיא קיימת השאלה היא אם אנחנו רוצים לחסל אותה או אנחנו רוצים לאפשר לה להתקיים. זאת השאלה שעומדת פה על השולחן. לחזור כל הזמן, בכל סעיף לטיעון שכל דבר פה בעצם מאשרר את עובדת היותה תחנת שידור צבאית, לא יקדם אותנו כי את זה אנחנו כבר יודעים.

אז בואי אני אראה לך איך אנחנו מתקדמים בתוך הסד הזה שנוצר. אני רוצה להציע הצעה.

חבר הכנסת פייגלין, אני מחזק את זה כי אתה זוכר שכבר אמרנו את זה, גם חבר הכנסת אייכלר היה אז, שטוב ל"גלי צה"ל" שלא נבראו משנבראו, אך משנבראו טוב שנבראו משלא נבראו. אנחנו נמצאים כאן, נכון? בבקשה.

אני רוצה ברשותך להציע הצעה פשוטה, שהנושא של מי מאשר או לא מאשר את התשדירים הללו יוצא - - -

מי יאשר את זה?

תקים ועדה שמחוץ ל"גלי צה"ל".

זה מה שחסר לנו, אז יסגרו גם את "גלי צה"ל" ולא רק את רשות השידור.

שהם יקבלו את לוח התשדירים שלהם סגור מוכן.

ה"רביזור" של גוגול, מישהו קרא פה את גוגול?

אני מנסה לפתור את הבעיה שאומרת מיכל רוזין. אני מלכתחילה חושב שטוב לה משלא נבראה, ומשנבראה טוב לה שתפסיק להתקיים או שתעבור לרשות אזרחית, מלכ"ר כפי שהצעתי.

אז מה עם התכנים של השידור? הרי לכאורה זה אמור להטריד יותר מהחסויות, אז גם על זה נקים ועדה?

אבל מכיוון שדעתי לא התקבלה אני טוען שאת סעיף 3, כל נושא אישור התשדירים שלה, להוציא. אם הגורם האזרחי הוא זה שמשדר שיהיה גם גורם אזרחי שמאשר, זה הכול.

אני מודה לך.

יש לי הצעת פשרה, אדוני היושב-ראש, אפשר?

חבר הכנסת אייכלר, פשרות אנחנו תמיד אוהבים.

אני חושב שזה מאוד ראוי שמפקד "גלי צה"ל" רשאי לבטל אישור שניתן כי הוא המפקד והוא העורך הראשי אבל היות ויש במדינה הזאת הרבה דעות פוליטיות – פעם זו תהיה גב' רוזין שרוצה לשדר משהו שלא ירצו ופעם זה יהיה פייגלין ואולי פעם גם אני – אז צריך לקחת איזושהי ועדת ערעור שאם המפקד פסל ויש למפרסם טענה שהביטול לא בסדר, אז שתהיה לו איזושהי ועדת ערעור. אפילו במשרד הביטחון, לא אכפת לי, שתהיה לו זכות ערעור על ההחלטה הזו לפסול את השידור.

אני מודה לך. מר דקל, אתה רוצה להתייחס?

כן. קודם כל, חבר הכנסת אייכלר, לגבי האיסורים, אנחנו תכף נגיע לסעיף 5, יש בו הרבה מאוד איסורים שמטילים מגבלות על מפקד "גלי צה"ל". אני רוצה לומר, אין צורך בוועדה נוספת כי יש שתי ועדות שפועלות מכוח החוק והתקנות: אחת היא ועדת הפיקוח ממשרד הביטחון, ועדת החסויות על התשדירים שפועלת במשרד הביטחון באופן קבוע, עוד לפני שוועדת הפיקוח מוקמת, ובי"ת, ועדת הפיקוח של רשות השידור, גם היא תפקח על התשדירים. זאת אומרת, יש כאן שני גופים שמפקחים.

אבל היא לא אינסטנציית ערעור.

אבל היא גוף פיקוח, לא צריך עוד גוף. חברים, תראו, יש כאן הרבה מגבלות על "גלי צה"ל", אני חושב שלהוסיף עוד מגבלה – גם ככה ידינו כאן קשורות, חבר הכנסת אייכלר.

אנחנו סומכים עליך אבל יש עניינים פוליטיים.

לא, זה לא קשור אלי. לגבי הפוליטי אתה תגיע לסעיף 5.

אני אסביר את הצעתי, אדוני היושב-ראש, במשפט אחד. אם אתה קובע שמשהו זה ניבול פה או לא ניבול פה אנחנו סומכים עליך, אתה אדם שקול ואתה מפקד והכול בסדר. אבל יש פה הרבה עניינים פוליטיים בחברה שאתה כמפקד "גלי צה"ל" לא יכול להיות שותף להם. יש דעות של פייגלין, יש דעות שלי, יש דעות של גב' רוזין.

יש בג"ץ.

לא כדאי לך להיכנס לנישה הזו.

ירון, אל תיכנס.

אתה רוצה לרוץ לבג"ץ כל יום, ירון?

אז אם יש ועדת ערעור, ועדת הערעור היא ציבורית, אפילו של משרד הביטחון, ששר הביטחון או השר הממונה יוכלו להגיד: אומנם התשדיר של פייגלין לא כל כך מוצא חן בעיניו, או שזה לא נראה לך לא בסדר, אז יש ועדת ערעור.

בחוק רשות השידור יש סעיף מפורש על ערר ופה אין, אז למה שלא יהיה פה סעיף על ערר? לרשות השידור ישנה ועדת ערר ואפשר לערער בפניה, למה שלא תהיה פה ועדת ערר?

אדוני היושב-ראש, אני חייב לצאת לוועדת הפנים, אני מבקש לציין שאני מתנגד באופן גורף.

אני מאוד לך, אני יודע את זה. רבותי, אני רוצה להתקדם. עו"ד בנדלר.

כשהיה לי קשר עם נציגי "גלי צה"ל" הצעתי להם אולי לחשוב על אפשרות של ערר על החלטה של מי שהוסמך לאשר תשדיר ופסל אותו. עכשיו ניגשתי אליהם כדי להציע – הרי מי שעושה את זה בפועל זה מי שהוסמך על ידי מפקד "גלי צה"ל" או על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, כך שאם מבקש תשדיר, נפסל תשדיר שהוא הציע, הוא יוכל לערור למפקד "גלי צה"ל" עצמו כדי שידון בערר.

מקובל.

מקובל, אני חושב שזה הגיוני. מקובל, תציעו את התיקון הזה ונעבור להצבעה. אתה יודע, מר אייכלר, ככל שאתה מבין הריב הזה שלפעמים מסכסכים בין חילונים וחרדים, בין ראשי ועדות לאנשים אחרים בא מכיוון שאנשים לא עושים את זה בדרך המלך. בדרך המלך זה ביטוי, זה כוח פשוט לעוצמה.

אבל אז צריך לתקן שהאישור לא יינתן על-ידי מפקד "גלי צה"ל".

- - -

על מה אתה מדבר? כמוני? אני אשת פשרות תמיד, תמיד.

אני מנסה להסביר, בפועל הוועדה אישרה הגדרה של הפרקליט הצבאי הראשי ומפקד "גלי צה"ל" בתקנה 1 וההגדרה אומרת: "הפרקליט הצבאי הראשי" ו"מפקד גלי צה"ל"– לרבות מי שכל אחד מאלה הסמיך לעניין תקנות אלה;". מה שאני הצעתי זה שככל שהתשדיר נפסל על-ידי מי שהוסמך בידי אחד מאלה הערר יוגש למפקד "גלי צה"ל". בפועל תמיד מפקד "גלי צה"ל" לא בודק את התשדירים.

אז מה הוספת?

אם קרן בתור אחראית ישירה פוסלת תשדיר אז האינסטנציה שמעליה זה מפקד התחנה, הוא יהיה זה שישקול?

כן.

ואם לאו אז יש הליכים מחוץ למערכת הביטחון.

תמיד אפשר להגיש בג"ץ על ההחלטה.

חבר הכנסת אייכלר יכול לפנות לשר הביטחון.

למה לא ועדת ערר?

זה לא פותר שום דבר.

אבישי, שר הביטחון לא מוסמך בחוק הזה, לכן אני אומר שכן צריך שיהיה שר הביטחון או שר הממונה שכן תהיה להם סמכות.

שר הביטחון יתעסק בתשדיר שירות?

לא, במקרים קיצוניים.

אבל מקבילה לוועדת ערר כמו ברשות השידור.

ועדת הפיקוח לא יכולה להיות ועדת ערר בכל נושא.

רבותי, אף אחד לא בזכות דיבור.

אינסטנציה מעל, כשיש לך גורם מינהלי שהסמיך גורם אחר – כללי המשפט המינהלי.

ברגע שמתחיל ויכוח בין יועצות משפטיות אני מפסיק את הדיון. גברתי, רצית להוסיף שם משהו?

ברגע שלמשל לי יש את המקרה הזה, גם אנחנו מאשרים לפעמים פרסומות, אז הזכיין או הגוף המפרסם יכול לפנות ולערער על ההחלטה שלי לוועדת ערר של המועצה, של מועצת הרשות השנייה.

כל תשדיר עובר דרך יועץ משפטי אצלך?

כן, כן.

וברשות השידור עובר כל תשדיר דרך יועץ משפטי?

לא.

אוי ואבוי, עכשיו אני מבין למה רשות השידור בכאלה צרות.

אז נדמה לי שאנחנו גוזרים על עצמנו סד חמור יותר.

ירון, אני פה אתך, "ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה".

מותר לקרוא את הסעיף בחוק?

רבותי, אתי, על פיך יישק דבר. פרופ' פולק, הערה קצרה כי אני חייב לסיים.

אבישי, יש לי הצעה.

מפקד "גלי צה"ל" לשעבר, חבר הכנסת נחמן שי.

יש לי הרבה תארים אז בוא לא ניכנס לזה, היו לי לפחות. תראה, אני מבין את הטענה ואני מבין את הרגישות וזו נקודה עדינה, ולכל הסמכויות האלה שישנן פה, גם רשות השידור וגם הרשות השנייה, יש איזו סמכות ערעור. אני חושב שצריך לחייב נגיד שיהיה מפקד "גלי צה"ל" בהתייעצות עם הפרקליט הצבאי הראשי. אז תהיה לו איזושהי סמכות צבאית בכירה יותר, חיצונית אליו, שאתו הוא יצטרך להיוועץ ואז זה יעמיד את זה על בסיס.

מקובל עלי.

מקובל. רבותי, אני רוצה ניסוח.

ההנחה היא שהפרקליט הראשי הוא מקצוען. הוא לא פוליטי, הוא מקצוען. אנחנו לא רוצים אנשים פוליטיים שיפקחו על הנושא הזה.

רבותי, אני מסכם את הנושא הזה. פרופ' פולק, 30 שניות.

סעיף 6 שמדבר על פרסומות ברשות השידור אומר: על החלטת המנהל הכללי שלא לאשר שידור פרסומות או לבטל אישור שניתן, רשאי מפרסם לערור בפני ועדת ערר שמינה הוועד המנהל של הרשות מבין חבריו וחברי המליאה. אם משאירים את הדבר הזה בידי הפרקליט הצבאי הראשי, בידי הצבא, הוא נשאר בידי הצבא, הוא לא רשות ערר. יש ועדת פיקוח, ועדת פיקוח הזאת יכולה להיות רשות ערר, מה הבעיה?

יש בעיה אופרטיבית של מידיות ההחלטות.

גם ברשות השידור, ומה שקורה ברשות השידור זה לפעמים שיש החלטה והיא נעשית.

רבותי, חבר הכנסת אשר הגיע, סימן שאני צריך לסיים כי הוא תמיד אומר לי: הפעמונים מצלצלים.

פרופ' פולק, רשות השידור נורא חביבה עליך אם אני זוכר, אז עכשיו אתה רוצה להעמיס על גבה גם את התשדירים של "גלי צה"ל"?

האפשרות לגורם אזרחי לבוא ולהגיש ערעור בפני גורם אזרחי, אני חושב שזה דבר שהוא מאוד עקרוני.

תודה, פרופ' פולק אמר את דבריו. עו"ד בנדלר, תני לי הצעה ואנחנו מביאים להצבעה.

הצעתי מתייחסת בכל זאת לכך שהערר יידון כן בפני גורמים צה"ליים. אם הוועדה תקבל את העיקרון הזה אז אני יכולה להקריא את הצעתי, ככל שהוועדה איננה מקבלת את העיקרון הזה - - -

אני מקבל, תקריאי את ההצעה.

אני מציעה להוסיף סעיף שאומר: ערר על החלטה של מי שהוסמך לכך על ידי מפקד "גלי צה"ל" ועל ידי הפרקליט הצבאי הראשי לפסול תשדיר שירות תוגש למפקד "גלי צה"ל" שיקבל החלטתו בהתייעצות עם הפצ"ר. לצורך העניין צריך לשנות את ההגדרה בתקנה 1 כדי שיהיה ברור שכאן אנחנו לא מדברים על מי שהוסמך. לכן אני מציעה אולי לשקול בכלל למחוק את ההגדרה הזאת וכל מקום שמדברים על מי שהוסמך לכתוב "מי שהוסמך לכך" כדי שתהיה הבחנה. כי למשל אישור התשדיר וביטול האישור מלכתחילה הוא על ידי מי שהוסמך לכך על ידי מפקד "גלי צה"ל" ועל ידי הפצ"ר, נכון?

זה יהיה קצת מסורבל ניסוחית אבל מקובל.

אוקיי, אתם תעשו את הניסוח. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 3 אושר.

פה אחד. הלאה.

"שינוי ותיקון תשדיר המיועד לשידור
4.
מי שהוסמך על ידי מפקד גלי צה"ל רשאי לתקן או ללטש נוסח של תשדיר מבחינת לשונו, התאמתו המשפטית והטכנית לשידור; החליט מי שהוסמך על ידי מפקד גלי צה"ל על שינוי ותיקון כאמור, יודיע על כך לבעל התשדיר."

אין בעיה. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 4 אושר.

פה אחד, אושר. הלאה.

יש להקפיד על עוצמת התשדירים ב"גלי צה"ל".

יש הקפדה.

גם כאן אנחנו מדברים על מי שהוסמך לכך על ידי מפקד "גלי צה"ל, נכון?

חבר הכנסת אייכלר, שים לב לסעיף הבא, הוא חשוב, חשוב במיוחד לכך.

"הגבלות על שידור תשדירים
5.
לא ישודר תשדיר בגלי צה"ל אם לדעת מי שהוסמך על ידי מפקד גלי צה"ל, לאחר שנועץ במי שהוסמך על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, נזכר בו אחד מאלה:



(1) דבר הנוגד את חוקי המדינה, את ערכיה או את פקודות הצבא ואת ערכי צבא-הגנה לישראל;



(2) פגיעה באושיות המשטר, בשלטון החוק, בסדר הציבורי או במשמעת הצבא;



(3) תעמולה מפלגתית או עניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור, לרבות בדרך של קריאה לשינוי חקיקה בנושאים כאמור;



(4) פגיעה בדת, בלאום, בעדה, במין או בנטייה מינית, לרבות פגיעה ברגשות הדתיים של חלק מאוכלוסיית המדינה וברגשותיהם של מיעוטים היושבים בישראל;



(5) שמות של בני אדם או של תאגידים מסוימים, מבלי שניתנה רשותם לכך, בכתב ומראש;



(6) קללות, דברי תועבה או אלימות מילולית, במפורש או במשתמע;



(7) דברי דיבה או השמצה;



(8) דברים העלולים לזרוע בהלה או פחד בציבור, בין היתר לעניין סכנת מחלה, או דברים המנצלים אמונות תפלות;



(9) גורמים מיסיונריים או כתות;



(10) חוות דעת של רופא, מרפא או אחות, בין שדמויותיהן קיימות במציאות ובין שלא, לגבי טיבו או סגולותיו של מוצר או שירות, המובאות במישרין או בעקיפין ;



(11) תכשירים או תרופות המתיימרים לרפא מחלות, מומים ופגמים פיסיולוגיים למיניהם, או לשירותי רפואה זולת אם הוכחה יעילותם ובטיחות השימוש בהם לפי אישור מראש של משרד הבריאות.



(12) שימוש בסטריאוטיפים המציגים בני אדם כאובייקטים מיניים, כחפצים, כחסרי אונים או כילדותיים, או הפוגעים בשוויון בין המינים;



(13) שירותים של:



(א)
בעלי מקצוע שאין לפרסמם על-פי כל דין;



(ב)
מגידי עתידות, אסטרולוגים, יועצים לעניינים שבנפש וכיוצא באלה;"

אסטרולוגים מופיעים כל הזמן, בכל מקום.

לא אצלנו.

לא ב"גלי צה"ל", חבר הכנסת ברוורמן.

חוץ מזה, אין איסור על אסטרולוגים להופיע אלא על תשדיר שירות או הודעת חסות.

"(ג)
תקשורת בענייני מין, נערות ליווי, עיסוי, זנות, מכירת אבזרי מין, למעט אמצעי מניעה.



(14) נשק, תחמושת ומועדוני ירי או נשק, למעט תשדיר להליכי רישוי לפי חוק כלי-היריה, התש"ט-1949.



(15) ענין שיש בו כדי להטעות מאזין סביר או שיש בו הגזמה לגבי איכות מוצר או שירות או ייחוס מעלות וסגולות למוצרים או לשירותים שלא ניתן להוכיחן;



(16) דברים שיש בהם טעם לפגם מבחינה מוסרית או ציבורית, או פגיעה בסדר הציבורי או העלולים להזיק לציבור או שיש בהם כדי לפגוע בטעם הטוב;



(17) מוצרים הפוגעים בבריאות לרבות סיגריות, מוצרי טבק אחרים ואלכוהול;



(18) דברים שניתן להבין מהם שצה"ל נותן גושפנקה כלשהי או אישור לטיבו של מוצר או שירות, זולת אם הם תשדיר מטעם צה"ל או משרד הביטחון;



(19) נוסח או צליל שיש בהם משום התחזות למשדר חדשות או למשדר אחר של גלי-צה"ל;



(20) כל דבר אחר שלדעת מי שהוסמך על ידי מפקד גלי צה"ל, לאחר שנועץ במי שהוסמך על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, הוא תשדיר לא נאות או שאינו ראוי לשידור בגלי צה"ל כתחנה צבאית-ציבורית, בין בשל תוכן התשדיר ובין בשל מטרות הגוף או הארגון מטעמו משודר התשדיר."

ראית כמה איסורים, חבר הכנסת אייכלר?

קודם כל, זה מאוד מאוד חשוב, רוב הסעיפים. רק יש לי שאלה לשונית, מה זה "דבר הנוגד את חוקי המדינה" אני מבין, את "פקודות הצבא" אני מבין, אבל מה זה את "ערכיה" של המדינה? מי קובע את ערכיה של המדינה?

ההלכה.

ערכיה של המדינה זה דבר מאוד מעניין, הם מופיעים במגילת העצמאות שלנו.

לא שמפריע לי, אני סתם שואל שאלה.

תקשיב אלי, בן גוריון עשה מספר טעויות, אחת הטעויות הגדולות שלו שהוא שאל את השאלה מיהו יהודי, אפשר לשאול את השאלה הזו בכלל? עזבו עם השאלות האלה, ערכים, זהו.

יש לי שאלה אחרת, מה זה בסעיף (2) "פגיעה באושיות המשטר"? שלטון החוק אני יודע, הסדר הציבורי אני יודע.

אל תשאל, אל תשאל.

לא שואל, בסדר, ויתרתי.

מי בעד?

אדוני יעבור על הסעיף אחד או אחד או שהיא קראה אותם? יש המון הערות.

אז בקצרה.

יש לנו גם הערות.

לגבי סעיף (3) "תעמולה מפלגתית או עניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית", אנחנו פה משטר מחשבות? מדוע? רק בגלל שברשות השידור זה אסור אז גם כאן זה אסור? אם אנחנו מדברים על חופש עיסוק וחופש פרסום מדוע שאדם שרוצה לשלם עבור פרסום דעותיו לא יכול לבוא ולעשות את זה, במיוחד כאשר כל אדם יכול להביע את דעותיו בצורה חופשית בתחנה? בסעיף (4) "וברגשותיהם של מיעוטים היושבים בישראל", ומה, רגשותיהם של מיעוטים שיושבים בדרום אפריקה, מותר לפגוע בהם? מה זה "בישראל"?

ברור שלא, אני לא מבין.

אז מה זה "בישראל"? לא מבין. "דברי דיבה או השמצה", בשביל מה צריך סעיף על זה? זה אסור על פי החוק, לא צריך לבוא ולהביא את זה שוב.

אני רוצה שהמפקד יידע מזה דיבה גם אם אני לא מביא את זה 4 שנים לבית המשפט.

ומה זה "השמצה"? מי מגדיר מה זה השמצה? הגדרה של השמצה היא לחלוטין – ככל שאני יודע אין לה הגדרה. אינני יודע מה זה "אמונות תפלות", אני יודע שיש לי הרבה חברים במכון ויצמן שחושבים שאני יהודי שומר מצוות, יש לי אמונות תפלות, אז כל דבר שקשור לדת הוא אמונה תפלה? וכל ניצול שהדת זו אמונה תפלה?
<(היו"ר איציק שמולי, 11:12)>

אתה באמת לא יודע מה זה אמונה תפלה?

שניה, תנו לו לסיים.

אני לא יודע, לא, אני לא יודע.

זו שאלה מעניינת.

חתול שחור, זה בסדר? זה עומד בהגדרה?

אמונה תפלה, כל אחד יש לו את ההגדרה שלו של מה זה אמונה תפלה.

אם יהיה תשדיר שימליץ להיזהר מחתול שחור או לא לעבור מתחת לסולם זו נקראת אמונה תפלה.

אני בא ושואל מה ההגדרה.

אבל מישהו יגיד ששמירת שבת - - -

אבל יושבים שם אנשים ולא מכונות ולא רובוטים וגם כן יש להם שכל ישר.

פרופ' פולק, סיימת?

לא, לא סיימתי.

הערה: אולי בנושאים שקשורים לדת או לדברים האלה, שתהיה היוועצות עם הרב של צה"ל?

אני רק רוצה לחדד לטובת כל מי שנמצא כאן, זה מועתק מחוק רשות השידור, מכללי רשות השידור, הכול מילה במילה נלקח ל"גלי צה"ל".

זה כללי רשות השידור.

חבר'ה, סליחה, פרופ' פולק תסיים בבקשה ואחרי זה כולם יוכלו להתייחס.

אחרי זה ישנו סעיף שמדבר על "מגידי עתידות, אסטרולוגים, יועצים לעניינים שבנפש וכיוצא באלה", אני לא מאמין לאף אחד ולא צריך לבוא ולשכנע אותי שהאסטרולוגים וכן הלאה – לטעמי זה דבר שאין בו מדע, נקרא לזה ככה. אבל למה? למה אנחנו צריכים לבוא ולהגדיר אנשים בדעותיהם ולבוא ולומר שהדעות שלהם לא יכולות להתפרסם? אני לא מבין.

כי זה מרמה את האנשים, האסטרולוגיה מרמה הרבה אנשים.

אז גם כן מי שיבוא ויאמר שגם הדת מרמה אנשים, יבואו ויאמרו על כל דבר שהוא מרמה אנשים.

זו הערה נכונה, וכן צריך לעגן את זכויות הדת באופן - - -

אז איפה הגבול? חופש הביטוי מאפשר לך לבוא ולהביא אסטרולוג לשידור, ברשות השידור יש איסור לפרסם אבל נותנים לאסטרולוגית לבוא ולדבר שם 10 דקות דברים – סליחה – שאני לא מאמין בהם.

אבל חופש הביטוי לא יכול לשמש כסות ומגן להטעות הציבור.

אבל לא בתשלום.

אז מה ההבדל?

יש הבדל. אם אתה תקנה תשדיר זה דבר אחד, אם תתראיין זה דבר אחר. ממש הבדל גדול מאוד, חד משמעית.

אני לא מצליח להבין את ההבדל.

המראיין אמור להקשות עליו.

למשל.

דבר נוסף, כבר אמר מי שאמר כאשר מדובר על פגיעה בסדר ציבורי שיש בהם כדי לפגוע בטעם הטוב, מי מגדיר מהו הטעם הטוב? לא ברור לי. יש אנשים שיגדירו דבר אחד שהוא טעם טוב ואחרים שיאמרו שהוא טעם רע.

באיזה סעיף זה?

סעיף (16).

אפשר לערער, כאמור, על הכול.

סיימת, אדוני?

עד היום הרשות השנייה משדרת, עד היום היא לא היתה משדרת, ויכול להיות שזה לא היה מפריע לך, אגב.

המחאה החברתית, זו לא פגיעה בסדר הציבורי? יש פה בעיה בלשון.

עד כאן, תודה.

גב' צ'רנוביץ.

הסעיפים האלה הם מאוד מאוד חשובים, אני מכירה את הדוגמאות מהפרקטיקה של החיים. כאשר אנחנו עומדים על המשמר שלא יצא מצב שבעל המאה יכתיב את הדעה ויש לזה חשיבות מאוד מאוד גבוהה, באמת לאבחנה בין פרסומת לבין תוכן, כי בתוכנית אפשר באמת להציג נושאים ששנויים במחלוקת אבל לא בפרסומת.
<(היו"ר אבישי ברוורמן, 11:16)>

כך למשל, היתה לנו בקשה לפרסם את דת הסיינטולוגיה ברדיו, קנו שם חבילה של זמן אוויר ורצו באמת להציג את הסיינטולוגיה. זה דבר שאסור שהוא יעשה וחייב שתהיה פה גם כן איזושהי אחידות בין כל גופי הפיקוח שלא תהיה זליגה, שכשאני לא אאשר את הפרסומת לאחר מכן יותר השידור שלה ב"גלי צה"ל".

אפשר גם להוסיף שבשידור יש דרישה לאיזון גם בין דעות.

רק משהו אובייקטיבי, פסלנו את רובם.

רבותי, הצבעה.

רגע, יש הערות לרשות השידור.

איציק, בוא תחליף אותי דקה.
<(היו"ר איציק שמולי, 11:16)>

כן, בבקשה.

קודם כל, הערה על הרישה של הסעיף והיא מתקשרת גם למה שדיברנו בסעיף הקודם, האם הכוונה היא לתקן שבכל מקום שכתוב עכשיו "מפקד גלי צה"ל" יהיה רק "מי שהוסמך על ידו"?

כן, הוא קרא את זה.

זאת אומרת שלמפקד "גלי צה"ל" בעצם לא יהיו שום סמכויות לפי התקנות למעט אותה סמכות של הערר, זה מה שיוצא מהדברים.

יש לך איזו מחשבה להיות בעתיד מפקד "גלי צה"ל"? יושב פה מפקד "גלי צה"ל", אין לו בעיה עם זה.

זה מאוד בריא, זה בסדר. אתה רוצה להתעסק עם כל הפרסומות הללו?

אני לא מתעסק.

הוא יהיה ערר.

חבר'ה, זה מקובל על מפקד "גלי צה"ל" אז לא צריך להיות פה יותר קדושים מהאפיפיור. בבקשה.

לגופם של הסעיפים, באמת ברובם הם מסתמכים על סעיפים שחלים ברשות השידור בשינויים כאלה או אחרים. לסעיף משנה (5) נוספה כאן תוספת "תאגידים מסוימים", אני פשוט לא מבין מה הכוונה.

מה זה "מסוימים"?

אנשים או תאגידים מסוימים, זה בעקבות הערה שלי כי אחרת אסור להזכיר את גב' ריקי כהן מחדרה, וברור שלא לזו הכוונה, או שבזמנו היה מבחן בוזגלו מאשדוד.

הכוונה היא לאנשים אמיתיים שקיימים.

כן, הכוונה היא לזהות אנשים אמיתיים ולא שמות של אנשים כמשל.

אז אין לנו התנגדות כמובן לזה כי זה דומה למצב שקיים ברשות השידור. הערה נוספת שיש לי מתייחסת למספר סעיפים פה שהם אומנם איסורים חשובים וחשוב שהם יהיו אבל הם מתייחסים לפרסומות ואם אנחנו מסתכלים על האיסורים האלה כאוסרים פרסומת אז מה שלא נכתב במפורש עלול להתפרש כמותר. למשל, סעיף (11):"תכשירים או תרופות המתיימרים לרפא מחלות", הרי ממילא ל"גלי צה"ל" אסור לפרסם תכשירים או תרופות אלא אם זה בחסות.

אל"ף בחסות, ויש - - -

מבצע ל"חבר".

סעיף (11) מתייחס בראיה של שידורי חסות, שאנחנו לא רוצים לפרסם את זה בשידורי החסות.

אותו דבר בסעיף (13): "שירותים של בעלי מקצוע שאין לפרסמם" – אז מה, בעלי מקצוע שיש לפרסמם מותר לפרסמם? הרי אסור לפרסם, אסור לכם פרסומת. ההערה שלנו היא שלא יובן מכלל הלאו ההן.

<(היו"ר אבישי ברוורמן, 11:18)>

"תשדיר זה נעשה בחסות" – יש עכשיו כל הזמן פרסומות אצלכם ברדיו, אני לא זוכרת בדיוק, למשל חברת "טריקולור" על שיער, השביל בשיער?

אני לא שומע את כל הפרסומות ברדיו.

יודקביץ, זה מה שאתה מרשה, שביל באמצע? זה מה שאתה גורם לנו?

זה ברדיו, ברשות השידור.

ואם הסעיף הזה בפנים אז מדוע נמחק "הימורים לא חוקיים"?

זהו, לא ברור.

זו עבירה על החוק.

כי זה כלול בפסקה (1).

דיבה איננה עבירה על החוק? דיבה היא גם עבירה על החוק.

ההערה הבאה היא גם למחיקה של "דבר הנוגד את חוק הגנת הצרכן", זה סעיף שאצלנו קיים, אני לא יודע הוא הושמט.

גם זה מאותה סיבה.

אבל מדוע שלא יוזכר במפורש?

חוק הגנת הצרכן, מה שביקשת.

ברור, כי דבר שנוגד את חוק הגנת הצרכן ממילא הוא נוגד את חוקי מדינת ישראל, זה כלול בפסקה (1).

תודה רבה, המילה שלך מספקת לי. הלאה, בבקשה, הערה נוספת.

ההערה של עו"ד תומר קרני בכל זאת לגבי סמכויות מפקד "גלי צה"ל ומי שהוסמך מטעמו מטרידה אותי, אני מוכרחה לומר, ואולי כדאי להשאיר בכל זאת את ההגדרה הרחבה ולהשאיר "מפקד גלי צה"ל" ואז לומר שרק מקום שההחלטה התקבלה על ידי מי שהוסמך לכך אז הערר יוגש למפקד גלי צה"ל.

אני מתנצלת שאני מעלה את זה שוב אבל בסיטואציה שבה הסמכות העיקרית נמצאת אצל גורם מינהלי, אל"ף, הוא מסמיך עובד שלו לבצע את הפעולה, מלכתחילה הסמכות נשארת אצל הגורם העיקרי והוא רשאי בכל עת לשנות את ההחלטה. לקרוא לזה הליך של ערר זה פשוט לא נכון.

אז אפשר לא לקרוא לזה הליך של ערר, אפשר לקרוא לזה השגה, עיון חוזר.

חבר'ה, זה לא ערר, זו השגה.

עיון חוזר, זה בעצם עיון חוזר. לא יקרא לזה ערר אלא עיון חוזר.

סליחה, גברתי, דובר כאן ביחד עם הפרקליט הצבאי אז זה כן איזושהי – תקראו לזה השגה, אין לי בעיה עם זה, הרי מפקד "גלי צה"ל", מסמכותו, יכול גם לגרום לכך שיש את הוועדה הזו שהוא גם חבר בתוכה, אז מה הבעיה?

לא, ההערה היא הערה משפטית צודקת של גב' דפנה גלוק ממשרד המשפטים שהיא אומרת ככה: אם אני בעלת סמכות לפי חוק לבצע פעולה כלשהי אני רשאית להסמיך מישהו אחר לעשות בשמי את ההחלטה, הסמכות עדיין נשארת אצלי. ולכן, אם רוצים – עכשיו נדבר בלשון בני אדם, לא בלשון משפטית – לערור או להשיג על החלטה של מי שהוסמך על ידי זה לא ערר מבחינה משפטית אלא מדובר בעצם בעיון חוזר על ידי בעל הסמכות העיקרית.

אבל גם בעל הסמכות העיקרית צריך פה להיוועץ בפרקליט הצבאי.

כן, כן, אותו דבר.

אני כן רוצה שיהיה מצב שבו אנשים יודעים, הציבור יודע, שאם יש לו ערעור הוא יכול לערער. במילים שאתם מכניסים לפי החוק זה לא יופיע, כי לא יהיה מושג של ועדת השגה או ועדת ערר.

נקרא לזה עיון חוזר בהחלטה ויהיה כתוב שם שאם החלטה על דחיית תשדיר התקבלה על ידי מי שהוסמך לכך בידי מפקד "גלי צה"ל" או מי שהוסמך לכך בידי הפרקליט הצבאי הראשי, רשאי בעל התשדיר לפנות למפקד "גלי צה"ל" עצמו. כאן אנחנו צריכים רק לראות איך לנסח את זה שיהיה ברור שכאן לא מדובר בידי מי שהוסמך אלא בידי מפקד "גלי צה"ל" עצמו, ושהתייעץ לצורך העניין עם הפרקליט הצבאי הראשי, שיעיינו בהחלטה ויקבלו החלטה.

חייבים גם לתת לזה את המשבצת של זה.

זה צריך להיות מנומק, ועדת הערר הזו, היועצת המשפטית? האם ועדת הערר צריכה לנמק את הפסילה כדי שנוכל לגשת לבית המשפט אם יש בעיה עם זה?

אתה יכול לגשת גם בלי, אתה יכול לגשת לבית משפט בכל עת.

השאלה אם אתה נותן נימוק בכתב של ועדת ערר?

הגיוני שכן.

רשות מינהלית באופן כללי צריכה לנמק את החלטותיה כדי לאפשר - - -

יש לי שאלה מאוד מעשית וסליחה שאני לוקח דוגמה, אגודת "אפרת", על פי החוק הזה יכולה לפרסם אצלכם? זאת שמעודדת ילודה.

כן, היא יכולה לפרסם, הם גם פנו אלינו. הם לא מפרסמים בפועל מסיבות שונות, הם פנו אלינו.

אבל עקרונית הם יכולים?

כן.

אגב, אפשר להוסיף שההחלטה בעיון חוזר או בדיון חוזר תינתן בכתב בצירוף נימוקים.

זה מה שחשוב.

טוב.

מצביעים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 5 אושר.

פה אחד.

הסעיף אושר לרבות ההחלטה שתינתן בכתב בצירוף נימוקים והעיון חוזר.

אתם לא יכולים שניכם להצביע.

נתנו קול אחד.

רק רציתי לוודא שאין התפלגות במפלגות נוספות.

אז כל מקום שקראת "או מי שהוסמך לכך" מוחקים את זה, זה ברור.

אוקיי.

"שידורי חסות אסורים
6.
(1) לא ישודר שידור חסות המתייחס למשדר חדשות, למעט לתחזית מזג האוויר."

האם מותר משדר חסות למוקד התנועה, לא כמו ב"קול ישראל", כמו אצלכם?

כן.

אפשר גם פרסומות ב"קול ישראל", אם אתה שומע.

לפי הסעיף הזה לא.

טוב, תמשיך.

אני לוקח את זה ברצינות, זה רעיון נפלא, מה שהצעת עכשיו.

כן, אתם יכולים לעשות פרסומות, גם לטלוויזיה, גם ל"ערוץ 1".

חבר'ה, יש לנו עוד נושאים על הפרק היום. נחמן, בבקשה. כן, יודקביץ, סע.

"(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא ישודר שידור חסות אם לדעת מפקד גלי צה"ל, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי נתקיים בו אחד מאלה:



(1)
לבעל התשדיר יש עניין אישי, מסחרי, או מפלגתי-פוליטי בתוכן המשדר לו ניתנה החסות, כולו או חלקו;



(2)
עלול להיווצר רושם בציבור, כי לבעל התשדיר יש ענין אישי, מסחרי או מפלגתי-פוליטי בתוכן המשדר לו ניתנה החסות כולו או חלקו;



(3)
שידור החסות הוא של גוף מפלגתי-פוליטי, בין במישרין ובין בעקיפין;



(4)
פרסום שידור החסות -




(א)
כרוך בהקניית זכויות כלשהן בתכנית או בשידור לבעל תשדיר או לאחרים;




(ב)
פרסומו מותנה, במפורש או מכללא, בתנאי כלשהו, לרבות השפעה על תהליך ההפקה והעריכה, או זכות בקורת מראש על התוכנית."

אתה יכול להסביר את 4(ב)?

זה סעיף חשוב מאוד, שהוא לא יכול להכתיב את התוכן.

ניתוק בין העריכה וההפקה לבין התשדיר באופן מוחלט.

ההשראה היא מכללי רשות השידור. אנחנו חשבנו שבאמת לא צריך שיהיה שידור חסות, לעשות הפרדה בין השידור הממומן לבין השידור האמיתי של התחנה עצמה ולכאן מכוון הסעיף הזה. אנחנו לא רוצים השפעה על התוכן של המשדר הזה.

אוקיי. אתי, בסדר?

לי לא היו הערות.

פרופ' פולק הערה ומר קרני הערה קצרה.

מאחר ומדובר בשידורי חסות, מדוע שידור חסות לא יכול להינתן על ידי גוף פוליטי? אני לא מתכוון כרגע מפלגתי אלא פוליטי.

תהיה התייחסות של מר יודקביץ.

זה די ברור.

כדי שהתחנה לא תקבל צביון פוליטי.

פוליטי במובן הרחב, המכון הישראלי לדמוקרטיה יכול לבוא ולתת תשדיר חסות או לא?

הוא פוליטי? אתה מגדיר אותו כפוליטי?

כן, הוא פוליטי במובן האידיאולוגי, הכוונה לעמדה פוליטית.

גם מרכז בגין יכול.

זאת השאלה ולכן למה צריך פה את המילה "פוליטי", יש "מפלגתי".

הם מרכזי עיון ומחקר.

רבותי, נחמן, גמרנו, הבנתי. את האמת, אני רוצה רק בשביל הקונטקסט, כל מה שקורה שבני אדם יש להם מאבק אחד עם השני זה פוליטי, החיים הם פוליטיים, כלכלה היא פוליטית, תקשורת היא פוליטית, משא ומתן בין גבר ואישה גם בתוכו יש פוליטי, ולכן השאלה היא איך מגדירים פוליטי.

זה מפלגתי-פוליטי, זה כתוב ביחס עם נסמך, זה ברור.

כמו שאמר חבר הכנסת אייכלר בחוכמתו כי רבה, ערכים, המדינה, הדברים, מיהו יהודי, מיהו נוכרי, זה הכול סיסמאות ולכן משאירים את זה לחוכמת המנהיג הנאור.

השכל הישר.

במידה ואין שכל ישר ומנהיגים לא נאורים – לכן אני לא רוצה להיכנס לנושאים האלה יותר מדי. זה הכול. הלאה, אדוני, מר קרני, בבקשה.

הערה לפרוטוקול: המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא פוליטי פוליטי פוליטי.

הוא פוליטי, ברור שהוא פוליטי.

הוא פוליטי ועוד איך. יש לו עמדות, אג'נדות.

פוליטי לא במובן של שמאל ימין, במובן שיש לו אג'נדות פוליטיות. השפעה על שיטת הממשל זו אג'נדה פוליטית.

ולכן אפשר למחוק את המילה "פוליטי".

מר קרני, רצית לומר משהו?

כן. בחודשים האחרונים גובשה הצעה שעוד לא הגיעה לשולחן הכנסת אבל מן הסתם תגיע לוועדה לתיקון כללי החסויות גם ברשות השידור, שם אנחנו הכנסנו סעיף שקיים לדעתי ברשות השנייה שהודעת חסות לא יכול שתוקרא על ידי גורם שמשתתף בתוכנית, בתוכנית שלה ניתנת אותה חסות, זה עלול להטעות.

זאת אומרת למשל, אם יש מישהו ב"האח הגדול" – היה פעם אחד בשם בובליל, אז אסור לו לקרוא הודעות חסות.

לקרוא הודעת חסות לתוכנית שבה שהוא משתתף. זה משהו שאולי חסר כאן, לשיקולכם.

למשל בטלוויזיה, בתוכנית "ארץ נהדרת" אייל קיציס לא יכול לפרסם את - - -

אז את אומרת שפרזנטור של בנק לא יכול אחרי זה להוציא תשדירי פרסומת בתוך הפוליטיקה?

כן, כי יש בזה משום הטעיה.

כי אתה לא יודע להבחין בין הפרסומת לתוכן.

אבל הוא יכול להיות יושב-ראש מפלגה.

רבותי, אני מחפש את המבוגרים האחראיים וישראל חסון נכנס.

אבישי, אני רוצה לשמוע את השאלה עוד פעם, מה היתה שאלתך?

עזוב, ישראל, אנחנו נלך ל"פופוליטיקה" נוציא את טומי לפיד זכרונו לברכה מהקבר? עזוב, חאלס.

פרזנטור של בנק יכול להיות יושב-ראש ממשלה?

תראה, אני לא יכול להגיד, היום כולם פרזנטורים, כמו שירון דקל שפעם היה אמון על השידור יודע שטקטיקה זה "טוויטר" ואסטרטגיה זה "פייסבוק". רבותי, להצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 6 אושר.

אושר. הלאה.

רגע, זה עם ההערה של תומר קרני?

עם ההערה של תומר, אתי?

אני לא יודעת, אני לא שמעתי תגובה שלהם.

אישרת לפי שהספקנו לומר, אין לנו בעיה עם התוספת.

אז זה בתוך.

אז להוסיף עוד תקנה שמה היא אומרת, תומר?

הודעת חסות לא תוקרא על ידי מי שמשתתף בתוכנית עצמה.

הודעת חסות לא תוקרא בידי אדם המשתתף בתוכנית שהוענקה לה החסות.

הלאה, אושר, תכניס, יודקביץ.

"אחריות בעל התשדיר
7.
(1) בעל התשדיר אחראי כלפי גלי צה"ל וכלפי כל אדם אחר לתוכן התשדיר לרבות לפי דיני הזכויות וחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה –1965;



(2) אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מאחריותו של בעל התשדיר לתוכנו על פי כל דין."

והתחנה לא אחראית על הדברים?

על התוכן?

לא, היא לא אחראית על התוכן.

על מה שהיא משדרת. על התוכן שלה כן, על שידורי חסות ותשדירי שירות לא.

למה? כשאני בעל עיתון, אני מכניס מודעה שיש בה לשון הרע אז בית המשפט יחייב אותי, גם את המפרסם וגם אותי.

אייכלר, אתה כל כך חשוב לנו פה. אז אם למשל באמת נותן חסות – אתם לא בודקים, אז תובעים אותו ואתם לא?

אני מסכים ששניהם יהיו אחראיים, לא רק התחנה אלא גם הוא.

רבותי, השב"כ בפעולה, מה אתה אומר, ישראל חסון?

אייכלר, יש הבדל גדול בין הדינים של לשון הרע, שאת זה תכף גב' בנדלר תגיד לך, זה דין בפני עצמו, לבין אמת בפרסום. הוא לא אחראי למשל בתשדיר החסות לאמת פרסום.

לא דיברנו על אמת בפרסום, מדובר פה על חוק איסור לשון הרע ודיני הזכויות, זה משהו אחר.

עו"ד בנדלר, מה יש לך להגיד?

לדעתי מה שכתוב כאן לא יכול לפטור את "גלי צה"ל" מאחריות. מה שכתוב כאן אומר שבעל התשדיר יהיה אחראי כלפי "גלי צה"ל", זאת אומרת שיהיה שיפוי מבעל התשדיר.

אבל "גלי צה"ל" ברור שגם הם יתבעו אותם. בסוף ייקחו את הפנסיה הזעומה של ירון דקל והוא יהיה liable.

זה לא צריך להיות ברור בחוק בסעיף (ב)?

מה בחוק?

שזה לא גורם אחריותו של בעל התשדיר וגם לא באחריותה של התחנה?

ככל שיש לתחנה אחריות לפי חוק איסור לשון הרע אז הם יחויבו. מה נאמר בסעיף 7(א)? שהוא אחראי כלפי "גלי צה"ל" וכלפי כל אדם אחר – כי יכול להיות שגם אדם אחר נפגע – לתוכן התשדיר לרבות לפי דיני הזכויות בחוק איסור לשון הרע.

יבוא אדם אחר לבית המשפט, יבוא - - -

הוא יתבע את "גלי צה"ל", "גלי צה"ל" תשלח להם הודעת צד ג', מה שנקרא.

ו"גלי צה"ל" יגידו לבית המשפט שלפי חוק "גלי צה"ל" אנחנו לא אחראיים אלא האדם האחר.

לא, זה לא מה שכתוב כאן.

זה לא נכון כי זה לא פוטר את "גלי צה"ל" מאחריות.

מבחינתך זה בסדר?

כן, כן. התקנות האלה בעצם מקנות ל"גלי צה"ל" זכות תביעה ושיפוי כלפי בעל התשדיר.

אז שיהיה כתוב.

אבל זה מה שכתוב. אין כאן סעיף, וגם אם הם היו מכניסים סעיף כזה לתקנות, הייתי אומרת שזו חריגה מסמכות. התקנות לא יכולות לפטור את "גלי צה"ל" מאחריות לפי חוק איסור לשון הרע.

מקובל עלי.

יפה. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 7 אושר.

פה אחד. אייכלר אתנו, הר הבית בידנו. כן.

סליחה, מירב מפנה את תשומת לבי שלא היתה הצבעה על התוספת שדובר עליה?

בסדר. מי בעד תוספת קרני לסעיף הקודם?
הצבעה

בעד – פה אחד
התוספת לסעיף 6 אושר.

בעד, אושר. תודה רבה.

חבר הכנסת אייכלר מצביע בכל מקום במקום חבר הכנסת יעקב אשר.

שכרגע נכנס.

בסדר, הכול בסדר, אני סומך על הרב אייכלר במאה אחוז.

לכם, יהדות התורה, אני יודע שליצמן וגפני זו אהבה הכי גדולה. הלאה, כן.

אדוני היושב-ראש, הבעיה שלך היא שאתה יודע יותר מדי.

כמו שאימא שלי אמרה: מרבה דעת מרבה מכאוב. היא ציטטה. כן, הלאה.

"תשלום בעד זכויות יוצרים ואחריות בעל התשדיר לתביעות לפי דיני זכויות יוצרים
8.
(1) בעל התשדיר ישא בכל תשלום שיש לשלמו לבעל זכות יוצרים לפי דיני זכויות יוצרים ומבצעים בעד השימוש ביצירה או ביצועה בתשדיר.




(2) בעל התשדיר יהיה אחראי כלפי גלי צה"ל וכלפי משרד הביטחון לכל תביעה שתוגש כנגדם, בשל הפרת זכויות כאמור."

מי בעד? נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 8 אושר.

אין מתנגדים, פה אחד. הלאה.

"התמורה בעד שידור התשדירים
9.
בעד שידור תשדירים בגלי צה"ל תשולם למשרד הביטחון, עבור גלי צה"ל, תמורה לפי מחירון שיקבע משרד הבטחון."

מדוע שלא יפורסם במקום ברור?

שקיפות.

כי הוא לא מפורסם לא ברשות השידור ולא מפורסם ברשות השנייה.

זה לא אומר שמקום שאין שקיפות לא צריכה להיות.

מקומו של "גלי צה"ל" לא צריך להיגרע מרשות השידור.

שקיפות זו מגרעה?

אתי?

אני העליתי גם את הנושא הזה כי במקור היה "כפי שיפרסם מזמן לזמן היועץ הכלכלי של משרד הביטחון" ואני שאלתי אותם: איפה זה יפורסם כדי שזה יהיה שקוף? אז אני רואה שהם בחנו את הסוגיה והם החליטו בכלל למחוק את סעיף הפרסום, אינני יודעת מדוע.

מה המלצתה של המנוסה ביועצים המשפטיים?

זה לא עניין של ניסיון. תראה, אני ביקשתי, ואני לא יודעת אם זה נעשה, לברר עם הממונה על ההגבלים העסקיים האם יש חשש שפרסום המחירון יביא להעלאת מחירים.

היקף שיתוף פעולה והשקיפות collusion.

בדיוק כך.

למה להחיל גם על "גלי צה"ל" משהו שלא חל לגבי אחרים?

יכול להיות מאוד שראוי אפילו להחיל על "גלי צה"ל", לא רק שאפשר אלא ראוי.

אם אין חובה לרשות שידור למה יש חובה לנו?

זה לא שייך.

זה יוצר בעיה של תחרותיות.

מה שאמרתי הוא שאין לי תשובה מוחלטת והייתי מצפה לשמוע מה עמדת הממונה. ככל שאין בכך כדי לפגוע בתחרות, יכול להיות שדווקא בגלל שמדובר בגוף שניתן לו היתר מיוחד לפרסם את התשדירים האלה, לא ברמה המסחרית כמו ברשות השידור, וזה ההבדל בכל זאת ביניהם, אולי כן יש מקום לפרסם את המחירון, אבל אני לא יודע מה התשובה של הממונה.

האם יש פה נציג של הממונה על ההגבלים העסקיים.

לא, קרוב לוודאי שלא, הם בדרך כלל לא מוזמנים לסוג כזה של דיונים. יצא לכם לדבר אתם?

לא, זה היה זמן קצר מדי.

כל השאלה הזאת, מר יודקביץ, חוזרת בכל מיני מקומות. מצד אחד אנשים רוצים שקיפות, ברגע אבל שאתה עושה שקיפות – גם היה לנו עכשיו דיונים על תקשורת – אנשים כבר רואים את כל המחירים וזה תיאום מחירים בלי אפילו tacit collusion, זה actual collusion כי יש לך את כל הדברים האלה.

אתה יוצר קרטל, בדיוק.

אבל מדובר על שוק תחרותי.

לכן השאלה שלי, אתי, מה אנחנו עושים כאן כדי שנוכל להתקדם.

לדעתי החלטות כאלה צריכות להיות לרוחב על כל השוק, לא יכול להיות - - -

על סגמנט אחד.

אבל אם אתה מתחיל אותם באיזשהו מקום אז זה ימשך.

רבותי, מר מוסקוביץ אתנו, מה יש לך להגיד?

לגבי הגופים המפרסמים, הנתון לגבי הגופים המפרסמים גלוי בהיותם גופים ציבוריים. אני חושב שזה פותר אולי חלק מהעניין ואולי מייתר את העניין הזה של שקיפות. אני אומר את זה מתוך חשש שהדבר הזה דווקא ייקר לנו, כגופים ציבוריים, את העלות ולא להפך. אז אני אומר, מי שרוצה לדעת כמה משלם הגוף שאני המנכ"ל שלו יכול לבדוק ולראות בדיעבד כמה שילמנו בשנה שעברה ובשנה שלפניה.

אגב, מהסיבה הזו גופים כאלה הולכים ל"גלי צה"ל", כי המחירים שם יותר נמוכים.

אתי, המלצתך.

תראה, אם הגופים שרוצים לעודד את השימוש שלהם בעצם ב"גלי צה"ל" לצורך שידור תשדירי חסות או בעיקר תשדירי שירות שהאדון מייצג אותם, ויש חשש שהפרסום יביא להעלאת המחירים אז אולי באמת עדיף לא - - -

אבל יש גם חשש אחר.

ברור שיש פה שני דברים שהם סותרים, זו בעיה.

אני חושב שיש לך פה שני טיעונים, לא שהם סותרים, טיעונים שהם מצטברים. הטיעון הראשון זה שאין לך אחידות בדרישה הזו מגוף ציבורי נוסף, שזו טענה כבדה בפני עצמה. את לא דורשת את זה לא מערוץ 1, את לא דורשת את זה לא מרשות השידור באופן כזה או אחר. הדבר השני הוא הסיכון לתיאום מחירים.

הסיכון לתיאום מחירים. אז לכן, כמה אני שמח שחבר הכנסת חסון, שאני היום רוצה קצת לשוחח אתך כשיהיה לנו זמן.

אנחנו רצים משהו לפריימריז?

עוד נגיע לזה גם כן.

השאלה היא מהי טובת האזרח.

העיקר, אם נכבוש את תחנת השידור של "גלי צה"ל" - - -

המפרסם יודע, כשהוא בא הוא יודע.

רבותי, אמר חבר הכנסת חסון שני דברים חשובים: עקרון השוויון והסכנה לתיאום מחירים, לכן אני הולך עם ההמלצה הנוכחית. מי בעד סעיף 9? מי נגד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 9 אושר.

פה אחד. הלאה.

אני רק רוצה להדגיש כדי שדעתכם תהיה נוחה גם על כך שהצבעתם נכון, אין סיכוי שתהיה אפליה בין בעלי התשדירים, בין אלה שמעוניינים, כי זה צריך בכל זאת להיות מעוגן במחירון.

"שינויים
בתשדיר
10.
ביקש בעל תשדיר להכניס שינויים בנוסח התשדיר לאחר שאושר לשידור,
ישודר התשדיר בנוסח שאושר עד שתיקונו המבוקש יאושר, זולת אם ביקש בעל התשדיר שלא לשדרו במתכונתו המקורית."

יש הערות? אין הערות. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 10 אושר.

בעד פה אחד.

"מועד שידור תשדיר
11.
(1) תשדיר ישודר במועד ובמשבצת שקבע לכך מפקד גלי-צה"ל.



(2) לא שודר תשדיר במועד או במשבצת שנקבעו לכך בשל תקלה במהלך השידור, ישודר התשדיר, ככל האפשר, במשבצת אחרת במסגרת אותו שידור; לא ניתן היה לשדר את התשדיר במשבצת השידור האמורה ישודר בסמוך אליה ככל האפשר, לפי החלטת מפקד גלי-צה"ל.



(3) תשדיר שנמנע שידורו במועדו שלא בשל תקלה במהלך השידור או ששובש שידורו באופן שלא ניתן להבינו, ישודר במועד מתאים אחר."

אני הערתי לגבי תקנת משנה (א) שהוא ישודר במועד ובמשבצת שקבע לכך מפקד "גלי צה"ל" - - -

בשביל זה הוספנו את סעיף 14 החדש, בעקבות ההערות שלך.

אוקיי, אז אני רק אומר מה ההערה ותכף נראה. יש כאן החלטה – אני מבקשת לשדר ביום א' ומפקד "גלי צה"ל" קבע שזה ישודר ביום ג' בשעה 08:00.

אז יש לנו מענה בתקנה 14. אני מציע שנקרא אולי את סעיפים 11, 12, 13 ו-14 ברצף.

אני מקבל את המלצתך וההערות יהיו לכל המכלול. ישי, בבקשה.

"ביטול מישדר
12.
בוטל שידור של מישדר, כולו או חלקו, לרבות התשדירים ששובצו בו כדי לשדר במקומו מישדר אחר, שלדעת מפקד גלי-צה"ל הוא בעל ערך מיוחד, ימסור מפקד גלי צה"ל הודעה על כך לבעל התשדיר, והתשדיר ישודר במועד מתאים אחר לפי החלטת מפקד גלי-צה"ל.

בקשה לדחות שידור תשדיר
13.
בעל תשדיר רשאי לבקש לדחות את תחילת שידור התשדיר זמן סביר לפני מועד השידור המתוכנן; מועד השידור יידחה אם יימצא זמן מתאים לשידור הנדחה. לא נמצא זמן מתאים כאמור, ישודר התשדיר במועדו המקורי אלא אם כן ביקש בעל התשדיר לבטלו."


וכאן סעיף 14 שמתייחס לכל ההחלטות שדיברנו עליהן כרגע, על סעיפים 11-13.
הודעה על החלטות מפקד גלי צה"ל בדבר מועדי שידור תשדירים
14.
החלטות מפקד גלי צה"ל לפי תקנות 11 עד 13 יתקבלו לאחר שיוצעו לבעל התשדיר חלופות למועדי התשדיר בהתאם לזמן השידורים הפנוי לשידור תשדירים; החלטות סופיות יובאו לידיעת בעל התשדיר.


<(היו"ר איציק שמולי, 11:43)>

כן, חבר הכנסת אייכלר.

יש לי שאלה, אני יודע שכשאזרח בא להזמין משהו, שירות או משהו אחר, ומשלם על זה כסף יש לו זכות להגיד מתי הוא רוצה ומתי הוא לא רוצה. השאלה, אם המפקד מחליט והוא לא מרוצה מזה, האם הוא יקבל את הכסף בחזרה?

כן, התשובה היא כן.

זה כתוב ב-17(א).

זאת היתה שאלה אחת. השאלה השנייה, היות ובעוונותינו "גלי צה"ל" משדר גם בשבת ויש אנשים, מפרסמים דתיים, שלא ירצו שהתשדיר יפורסם בשבת.

אין תשדירים בשבת, חבר הכנסת אייכלר, תנוח דעתך, מכניסת השבת, פרט למסרי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בעניין נהיגה נכונה ותרבות נהיגה לטובת אלה שלמרבה הצער כן נוהגים בשבת, רק זה.

שלא ייווצר מצב שמישהו מזמין - - -

אין עם זה בעיה.

הערות נוספות? כן, קרני.

רק עניין ניסוחי. אם אני לא טועה, בהצעת החוק שעברה דובר על שילוב, לפחות כהוראת שעה, גם באתר האינטרנט, אז כל מקום שזה שידור מדובר, אני מניח, גם על השיבוץ באתר, זאת אומרת, אותן הוראות חלות גם שם. השאלה אם לשנות את הניסוח.

זה בסדר?

גם את ההערה הזאת הערתי אתמול, אני מניחה שהתקנות האלה יהיו טעונות תיקון אם וכאשר יכנס לתוקפו הפרק שיאפשר תשדירי שירות או הודעות חסות באמצעים טכנולוגיים אחרים כי יש כאן התאמות שונות שצריכים לבצע.

אני אמשיך לקרוא את תקנה 15, צריך להצביע על תקנות 11 עד 14.

אז אנחנו מצביעים על תקנות 11-14. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 11-14 אושרו.

אושר פה אחד.

"ביטול שידור תשדיר בידי בעל התשדיר
15.
בעל תשדיר רשאי בכל עת לבטל שידור התשדיר, בהודעה בכתב שתימסר לגלי צה"ל.

הפסקת שידור תשדיר שאישורו בוטל
16.
בוטל אישור שידור תשדיר לפי תקנה 3(ב), יופסקו לאלתר שידורי אותו תשדיר."

הערות לשני הסעיפים האלה ? אז צריך להצביע אם לא. סעיפים 15 ו-16 להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 15-16 אושרו.

פה אחד.

"השבת תשלומים בשל אי שידור
17.
(1) בעל תשדיר יהא זכאי להשבה, בדרך של זיכוי חשבונו, של כל סכום שחויב בו בעד תשדיר שלא שודר מטעמים שאין לגלי צה"ל שליטה עליהם, אך לא יהא זכאי לפיצוי אחר כלשהו.



(2) בעל תשדיר אשר ביטל את שידור התשדיר כאמור בתקנה 15 יהיה חייב בתשלום כאילו שודר התשדיר זולת אם נתקיים אחד מאלה:




(1) הביטול או בקשת הדחייה הוגשה מטעמים שלדעת גלי צה"ל לבעל התשדיר אין שליטה עליהם.




(2) הבקשה הוגשה שבעה ימים לפחות לפני מועד השידור, אלא אם אישר מפקד גלי צה"ל מועד קצר יותר.



(3) הופסקו שידורי תשדיר, כאמור בתקנות 11(ג), 12 ו-16 יזוכה חשבון בעל התשדיר בכל סכום שחויב בו בעד התשדיר שעדיין לא שודר ולא יהיה זכאי לפיצוי אחר כלשהו."

הערות? היועצת המשפטית.

אני חושבת שיש עם זה בעיה כי מדובר על כך שבעל התשדיר יהיה זכאי להשבה של כל סכום שחויב בו בעד תשדיר שלא שודר מטעמים שאין ל"גלי צה"ל" שליטה עליהם, אבל במקרה שמאן דהוא ביקש לשדר ביום א' בצהרים ומפקד "גלי צה"ל" החליט לשדר את זה ביום ב' בבוקר, יש ל"גלי צה"ל" שליטה עליהם. אם בעל התשדיר אומר: סליחה, אם זה מה שאתם מציעים לי, הרצועה, אז אני לא מעוניין, אז מה קורה אז? אין לו זכות השבה, זה מה שמופיע כאן.

אבל אז זה לא ישודר.

אם הוא לא חותם על ההסכם אז זה גם - - -

אבל אם הוא שילם אז הוא לא זכאי להחזר.

אין תשלום מראש בכל מקרה.

זה לא ברור, צריך להיות ברור שהוא לא חייב בתשלום במקרה כזה.

סעיף 15 מאפשר לו לבטל את התשדיר.

נכון, אבל הוא לא מאפשר לו לבטל אותו בכל מקרה.

אבל אז, עו"ד בנדלר, הוא מבטל את התשדיר על פי סעיף 15.

כן, אבל בסעיף 15 הוא לא זכאי, תראה באיזה טעמים ב-17(ב): "בעל תשדיר אשר ביטל את שידור התשדיר כאמור בתקנה 15 יהיה חייב בתשלום כאילו שודר התשדיר זולת אם נתקיים אחד מאלה: (1) הביטול או בקשת הדחייה הוגשה מטעמים שלדעת גלי צה"ל לבעל התשדיר אין שליטה עליהם." ודאי שיש פה.

לרוב לקוח קודם כל מאשר את התשדירים ורק אחר כך חותם על הסכם ומתקדם בעצם. קודם אנחנו מקיימים אתו איזשהו דו שיח.

אבל את מדברת על הפרקטיקה, אני מדברת על מה שהתקנות מציעות, על פרקטיקה אולי שסוטה מהמקובל אצלכם.

אז אולי תציעו איזשהו תיקון?

איזה תיקון את מציעה להוסיף?

"הביטול או בקשת הדחייה הוגשה מטעמים שלדעת גלי צה"ל לבעל התשדיר אין שליטה עליהם" – או בשל החלטת מפקד "גלי צה"ל" לשדר את התשדיר במועד שאינו מתאים לבעל התשדיר.

זה סביר ביותר.

אוקיי.

ולמה בדרך של זיכוי חשבונו? אין דרכים אחרות, רק זו הדרך הבלעדית?

זו הדרך הפשוטה ביותר.

אולי הוא נתן לכם שיק ואתם רוצים להחזיר את השיק?

ירון, אפשר להתקדם עם זה?

כן.

טוב, אז אנחנו מעלים את זה להצבעה אלא אם כן יש הערות נוספות לנוסח המתוקן כמובן.

יש לי רק שאלה לגבי מועד. הוא צריך להודיע 7 ימים קודם, השאלה אם אתם תודיעו לו יומיים קודם שהמועד - - -

3 ימים.

3 ימים. ואם תודיעו לו תוך יום והוא לא יספיק? צריכה להיות הדדיות בין ההודעה שלכם על דחיית התשדיר ליום מסוים, לבין זכותו להגיד: אני לא רוצה באותו יום. זה צריך להיות זהה. "הבקשה הוגשה שבעה ימים לפחות לפני מועד השידור, אלא אם אישר מפקד גלי צה"ל מועד קצר יותר", אז צריך להיות באותו מועד שיש ל"גלי צה"ל" להגיד לו: אני דוחה את התשדיר, שיהיה לו עוד זמן להגיד לו: אני לא רוצה.

לרוב אם מתקיימת דחייה זה בעקבות או תקלה או איזשהו משדר מיוחד, כלומר, זה מעכשיו לעכשיו.

זה בסדר, הכול לגיטימי, רק רוצים לוודא שהוא לא יחויב בתשלום.

אתי, 17(ג) לא נותן לך מענה? כי זה מה שמתייחס לשיקול דעת מפקד "גלי צה"ל" באיזושהי צורה.

לא, כי זה רק בחלק מהנסיבות.

אני חושב ש-17(ג) הוא נותן מענה כי הוא מתייחס לסעיפים של ביטוי - - -

עו"ד רוטמן חושב שתקנה משנה (ג) נותנת מענה לעניין אבל אני לא חושבת כי מדובר כאן רק על הפסקת שידור בנסיבות המפורטות בתקנה (11)(ג), (12) ו-(16) וכאן מדובר על נסיבה אחרת.

גם המילה "הופסקו" היא לא המילה "לא שודרו".

ישי, אמרתם שהתיקון הזה של ה-3 ימים מקובל עליכם, ההערה של אייכלר?

על ההדדיות בזמן.

אם זה מקובל נציע ניסוח וזהו.

כן, בסדר.

אתי, ההערה של חבר הכנסת אייכלר מקובלת על "גלי צה"ל", אני מציע שנצביע על זה.

מקובלת שתהיה הדדיות בין המועד שהם מודיעים לאזרח, שהם לא יכולים לפרסם בזמן שהוא רוצה, לבין זכותו להגיד: אני לא רוצה.

בסדר, כולם רוצים הדדיות.

קדימה, בואו נעלה את זה להצבעה. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 17 אושר.

אושר פה אחד עם התיקון של חבר הכנסת אייכלר כמובן והתיקון שהציעה היועצת המשפטית קודם לכן.

בעצם בפסקה (ב)(2): "הבקשה הוגשה שבעה ימים לפחות לפני מועד השידור, אלא אם אישר מפקד גלי צה"ל מועד קצר יותר, או שהוגשה בסמוך לאחר קבלת אישורו של מפקד גלי צה"ל בהתאם להוראות תקנה 3(א)".

אוקיי, סעיף 18.

"נוהל עבודת ועדת הפיקוח
18.
(1) ועדת הפיקוח תתכנס בתחילת חודש ינואר ובתחילת חודש יולי של כל שנה לפחות לישיבה חצי שנתית ורשאית היא להתכנס בכל עת, על פי הצורך, לבקשת אחד מחברי הועדה לישיבה מיוחדת ובלבד שלא תכונס הועדה יותר מפעם אחת בחודש.



(2) שבעה ימים לפני כינוס ישיבה חצי שנתית של הועדה, יגיש מפקד גלי צה"ל לוועדה, דין וחשבון בו יפורטו רשימת התשדירים ששודרו בגלי צה"ל בששת החודשים שקדמו להתכנסות הועדה, מועד שידורם ואורכם.



(3) ועדת הפיקוח תבחן את מידת התאמתם של התשדירים לחוק ולתקנות אלה.



(4) ועדת הפיקוח רשאית לעיין בתוכן התשדירים או לשמוע תשדירים, וכן לדרוש כל נתון ומידע אחר הנוגע לאישור התשדירים ולשיבוצם בשידורי גלי צה"ל.



(5) על חברי ועדת הפיקוח תחול חובת סודיות בכל הנוגע למסמכים או נתונים או כל מידע אחר שמועבר לעיון חברי הועדה על ידי גלי צה"ל והמידע האמור ישמש אך ורק לצורך מילוי תפקידי הועדה לפי סעיף 5 לחוק.



(6) ועדת הפיקוח תדווח לשר הביטחון, לראש אגף כוח אדם במטה הכללי, לפרקליט הצבאי הראשי ולמפקד גלי צה"ל על ממצאיה לגבי מידת התאמת התשדירים, ותמליץ על מניעת שידור נוסף של תשדירים שאינם עומדים בהוראות החוק ותקנות אלה.



(7) מפקד גלי צה"ל יעדכן את הועדה בדבר יישום המלצותיה; השיג המפקד על ההמלצות, תקיים הועדה דיון על ההשגה תוך שלושים יום מיום שביקש זאת מפקד גלי צה"ל ודיווח על החלטות הועדה בהשגות האמורות ימסר לבעלי התפקידים המנויים בתקנת משנה (ו).



(8) מפקד גלי צה"ל יוזמן לישיבות ועדת הפיקוח.



(9) ועדת הפיקוח תנהל פרוטוקול של ישיבותיה והחלטותיה וזאת בהתאם לכללים החלים על ועדות רשות השידור, כפי שאלה נקבעים מעת לעת על ידי הועדה וככל שאינם סותרים תקנות אלה."

תודה, ישי. אני מציע שלפני שאנחנו עוברים להערות אולי תסבירו גם, כי בכל זאת צופים בנו, בשפה של בני אדם מה תפקידה של ועדת הפיקוח, מתי היא מתכנסת ובאילו נסיבות, ממש בקצרה.

ועדת הפיקוח לפי המוצע כאן, אל"ף, היא לא אמורה לאשר מראש תשדירים ומסיבות פרקטיות אופרטיביות גרידא. היא אמורה לשמוע אחת לחצי שנה, לסקור את מה שנעשה ב"גלי צה"ל" בנושא הזה, ההחלטות של מפקד "גלי צה"ל", והיא תדון בדוחות של מפקד "גלי צה"ל". 7 ימים לפני כינוס הישיבה החצי-שנתית הזו מפקד "גלי צה"ל" יהיה מחויב למסור לה דיווח מלא. הוועדה תוכל להתכנס לישיבות שלא מן המניין, לישיבות מיוחדות, לבקשת חבר ועדה, אבל כדי שלא תהיה ישיבה אחת ליומיים שלושה או כל שבוע אנחנו מציעים להגביל את זה לאחת לחודש, את הישיבות המיוחדות הללו. הוועדה תוכל להמליץ, מפקד "גלי צה"ל" יכול להשיג על המלצות של הוועדה וההשגה של מפקד "גלי צה"ל" תדון בישיבה מיוחדת של הוועדה, זו הצעה שלנו. וכמובן דיווחים לבעלי תפקידים בצבא ובמשרד הביטחון לגבי החלטות הוועדה. אנחנו רוצים, לסיכום, שהוועדה גם תנהל את פרוטוקוליה ונהלי העבודה שלה כמו שמתנהלת ועדה במליאת רשות השידור.

תודה. בבקשה, היועצת המשפטית.

יש לי עוד שתי הערות מעבר לכל התיקונים: אל"ף, בתקנת משנה (א) נאמר שהוועדה מתכנסת לשתי ישיבות בשנה וכשאני אמרתי: ומה אם אחד מחברי הוועדה מבקש לכנס אותה מעבר לכך?

צריך להוסיף "לפחות".

שזו לא אחת משתי הישיבות?

לא, מעבר לאחת משתי הישיבות, שמי שעומד בראש ועדת הפיקוח יהיה חייב לכנס אותה לפי דרישת אחד מחברי הוועדה. צריכים לזכור שהוועדה מונה בסך הכול 3 חברים, זאת אומרת שאם הוא רוצה לכנס זה צריך לבוא לידי ביטוי שהוא רשאי לכנס אותה בכל עת. בנוסף לכך, אם אחד מחברי הוועדה האחרים מבקש לכנס, חובה עליו גם כן לכנס את הוועדה בתוך זמן סביר, 7 ימים, שבועיים, לא משנה, מיום הדרישה. כאן משאירים לו שיקול דעת, לא מחייבים אותו לכנס. בתקנה משנה (א) כתוב כך: "ועדת הפיקוח תתכנס בתחילת חודש ינואר ובתחילת חודש יולי של כל שנה לפחות לישיבה חצי שנתית ורשאית היא להתכנס בכל עת, על פי הצורך, לבקשת אחד מחברי הועדה לישיבה מיוחדת", זו ממש לא הכוונה.

אפשר להוריד את המילה "ורשאית", "והיא תתכנס" בלי ה"רשאית".

"והיא להתכנס בכל עת", לא "על פי הצורך" - "להחלטת יו"ר ועדת הפיקוח או לבקשת אחד מחבריה".

אוקיי, השינוי התקבל.

סליחה, ואז מה קורה אם אחד מהחברים מבקש כינוס הוועדה, הוועדה מתכנסת, צריכה חומר נוסף וצריכה להמשיך לדון, אז היא לא יכולה להמשיך ולהתכנס אלא חודש לאחר מכן?

ברור שזה חלק מאותו הדיון. לא צריך לרדת פה לרזולוציות כל כך – הרי ברור שאם מכנסים דיון והדיון לא ממוצה במסגרת ישיבה אחת אתה עדיין באותו הדיון, זו הכוונה. גם צריך להפעיל סבירות.

אבל בהמשך לאותה הערה, אם נניח הדיון החצי שנתי לצורך הדוגמה היה בשבוע שעבר ושבוע לאחר מכן עולה איזושהי חסות שערורייתית והוועדה, לפי בקשת אחד מחבריה, רוצה להתכנס ולדון בזה בצורה דחופה ועוד לא עבר חודש, אז אנחנו לא מבינים מדוע זה צריך להיות.

כדי לא לטרטר.

תראו, אני מניח שהוועדה לא תרצה להתכנס בכל שבוע או כל שבועיים, אני לא יודע אם גם פעם בחודש אבל המגבלה הזו עלולה להיות מגבלה במקרים גבוליים שהיה כינוס לפני שבוע ולא נוכל עכשיו לדון חודש שלם.

יש לי הצעה, תגידו לי אם זה מקובל עליכם, ישי. אני חושב שאם באמת יקרה – אני לא רואה מצב כזה שקורה אבל היה וקורה דבר כזה כנראה שלא רק חבר אחד יזדעק אלא יזדעקו שניים, אם לא שלושה.

סה"כ הוועדה מונה 3 חברים.

אני חושב, תשקלו את האפשרות, שאם מדובר בשני חברים שפונים בדחיפות ומבקשים לכנס בדחיפות את הוועדה, האם יותר להם לעשות זאת.

איך אתה מונע טרטור?

מה זה נקרא טרטור? מה זה טרטור? זה פיקוח ציבורי.

סליחה, מדובר בגוף מתחרה.

מה זאת אומרת גוף מתחרה?

רשות השידור היא בסופו של דבר מפקחת, היא גם גוף מתחרה, ואם רשות השידור תחליט לטרטר את "גלי צה"ל" אז היא יכולה לעשות את זה.

ירון, מזמינים אותו לישיבות כל שבוע, אז מה אני יכול לעשות?

אולי את רוצה שזה יקרה, אני פחות רוצה, ולכן המגבלה של אחת לחודש היא בגדר הסביר.

רגולטור הוא בפירוש לא מטרטר, רגולטור זו סמכות.

אני קורא לזה לטרטר. כשאתם תתכנסו לדון בזה פעם בשבוע אז גם תחילו את זה עלינו.

כן, אבל בגלל זה הוא רגולטור.

כן, משרד המשפטים, בבקשה, תנסו גם להציע הצעות ייעול.

אני מסכימה, אני חושבת שיש הבדל בין החשש שגורם יחיד בתוך הוועדה מביא לטרטור לבין סיטואציה שבה או היו"ר מבקש – גם אני חשבתי שהמגבלה של פעם בחודש בסיטואציה שהיו"ר מחליט על הכינוס, או גם סיטואציה ששני חברים מבקשים את הכינוס, אם צריך לכנס את הוועדה צריכה להיות אפשרות לכנס אותה, ויש הבדל בין חבר אחד לבין שניים או היו"ר או שלושתם. לא משנה, לצורך העניין כשיש איזושהי הבנה שנדרש כינוס.

כן, קרני, רצית להוסיף?

אין לי בעיה עם הפתרונות האלה, אני חושב אבל שצריך למצוא איזה פתרון שיאפשר לוועדה במקרה הצורך. רציתי להזכיר גם שהוועדה שמפקחת על השידורים הלא צבאיים של "גלי צה"ל", שהיא ועדה אחרת אמורה להיות, אין לה מגבלה על מתי היא מתכנסת, כן? היא יכולה להתכנס בכל תדירות שהיא. אז זו אפרופו ההערה לגבי התחרות והפיקוח. עוד פעם, אני לא מניח שזה יקרה בצורה דחופה אבל צריך לתת את האפשרות שזה יקרה.

אני מציעה אם כך שיאמר משהו כזה, תקנו אותי אם אני מפספסת: ועדת הפיקוח תתכנס בתחילת חודש ינואר ובתחילת חודש יולי של כל שנה לפחות לישיבה חצי שנתית והיא תתכנס בכל עת, על פי החלטת יו"ר הוועדה או לפי דרישת אחד מחברי הועדה לישיבה מיוחדת, ובלבד שלא תכונס הועדה יותר מפעם אחת בחודש, אלא אם כן החליט יו"ר הוועדה לכנסה או דרשו זאת שניים מחברי הוועדה.

זה בסדר?

מקובל.

בסדר גמור.

כמובן שצריכים לשפר את הנוסח. עכשיו לעניין תקנת משנה (ב), זה לא: "7 ימים לפני כינוס הוועדה" אלא "לפחות 7 ימים לפני כינוס הועדה".

בסדר.

ההערה האחרונה שלי היא מה קורה אם מפקד "גלי צה"ל" מסיג על החלטות ועדת הפיקוח. מה שנאמר כאן ב-(ז) שאם הוא הסיג היא תקיים דיון על ההשגה, אבל אם ההשגה שלו לא מתקבלת, האם זה סוף פסוק או האם תהיה ערכאה מעבר לזה? אני חושבת שראוי שתהיה ערכאה מעבר לעניין הזה כי בכל זאת אני לא יכולה לא להתחבר כאן להערה שבכל זאת מדובר באיזושהי ועדה של גוף מתחרה ולכן אני חושבת שבמקרה כזה צריך להעביר את זה להכרעה משותפת של שר הביטחון והשר הממונה על רשות השידור.

בסדר, מקובל.

גם כתוב שזה יישום המלצותיה, לא קביעותיה.

בסדר, ההצעה מקובלת על "גלי צה"ל" אז אנחנו מתקדמים. הערות נוספות לכל סעיף 18? בבקשה, חבר הכנסת.

לי יש הערה, סעיף (ג): "ועדת הפיקוח תבחן את מידת התאמתם של התשדירים לחוק ולתקנות אלה." אני מבקש להוסיף: ותדון גם בנימוקי הפסילה של התשדירים שנפסלו.

בסדר, זה מקובל.

זה ברור.

יש לי רק שאלת הבהרה. אני שואל לגבי אותו סעיף (ז), הוועדה - - -

זו ביקורת בדיעבד, זה לא יכול כבר. זאת אומרת, הם פסלו.

כל הוועדה פה בדיעבד.

כן, לכן איך היא יכולה? מתכנסים פעמיים בשנה.

לא, היא יכלה להתכנס כל חודש או לפי דרישת שני חברים כל שבוע.

בכל מקרה הוועדה תבחן את מידת התאמתם של התשדירים בדיעבד, זה מין איזשהו מצפן לעתיד.

זה קיים בלאו הכי בלי תיקון, זה אחד מתפקידה.

לא, מה שהוא אומר שהיא גם תבחן לא רק את התאמתם אלא גם את אלה שנפסלו, וגם מבחינת כזה וראה קדש הלאה.

זה נדמה לי חלק מהדוח שהם אמורים לקבל כך וכך.

מה שטוענת היועצת המשפטית הוא שזה כבר כלול בסעיף (ג).

אבל יש הסכמה של "גלי צה"ל" בעניין הזה.

אנחנו נבחן ואם זה לא כלול בלאו הכי, בחינת התשדירים שנפסלו, אז נבהיר את זה.

אנחנו נוקטים את גישת היושב-ראש הזמני כרגע, בלשון בני אדם.

אני רוצה רק להבין את האמירה של היועצת המשפטית בקשר להשגות של מפקד "גלי צה"ל" בוועדת הפיקוח. למיטב הבנתי, כשהחוק קבע את ועדת הפיקוח השר הממונה, אין לו סמכות פה, לא כל כך ברור לי מה הצעת, אולי תסבירי לי.

את אומרת שההצעה חורגת בעצם מההסמכה – יכול להיות.

לא כל כך ברור לי למה את מתכוונת, אני לא בטוחה שהבנתי.

אני אגיד לך מה מטריד אותי. מטריד אותי שמקבלים החלטה בוועדת הפיקוח ומפקד "גלי צה"ל" רשאי להשיג על ההחלטה הזאת ומבקש מהם בעצם – אותו פורום דן מחדש בהחלטה שלו, ונניח שההשגה שלו לא מתקבלת, שאלתי את עצמי האם זה סוף פסוק.

בעיני כן. החוק קבע שיש ועדת פיקוח, היא הוועדה שמפקחת.

בדומה לסעיף 48 לחוק רשות השידור.

רשות השידור היא גוף עצמאי בוודאי בדברים כאלה וההכנסה שלה – שר הביטחון הוא מבחינתי לא שונה ממפקד "גלי צה"ל" במובן הזה, זו אותה מערכת ולשר הממונה אין מעמד בעיני בתחום הזה.

יש תמיד איזה סוף.

אני חושבת שהיה ראוי בכל זאת לעשות את זה אבל אני חוששת בעקבות הערתך שלהצעה שלי אין אסמכתא בחוק. יכול להיות, אני בודקת את זה.

אפשר להזכיר שגם אין החלטות לערור על החלטות ועדת "גלי צה"ל" של מליאת רשות השידור באותה צורה, גם היא הוועדה המוסמכת לפקח על לוח השידורים.

אתה יכול לחזור על דבריך?

אני אומר שבדומה לכך – הרי בסעיף 48 לחוק השידור מוסדר אופן הפיקוח מצד מוסדות רשות השידור על השידורים הלא צבאיים של "גלי צה"ל", בכלל השידורים, לא החסויות ותשדירי השירות, והתפקיד הזה מסור לוועדת "גלי צה"ל" של מליאת רשות השידור, לא זכור לי שיש שם אפשרות ערר על ההחלטות האלה.

זה החלטות, זה לא המלצות.

אני חוזרת בי ולו רק בגלל שקראתי עכשיו את סעיף 5(ג) לחוק גלי צה"ל ונאמר שם שהשר בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור יקבע את סדרי עבודתה של ועדת הפיקוח ובמסגרת סדרי עבודתה של ועדת הפיקוח אינני יכולה להעניק סמכויות השגה לשרים.

יש לי שאלה, ועדת הפיקוח הם שלושה אנשים אמרת, מי הם השלושה?

שאינם חברים בוועדת הרדיו של מליאת רשות השידור.

מליאת רשות השידור.

אבל ביקשתי בדיון הקודם שיהיה גם לרשות השנייה נציג שם.

הצעה שלך לא התקבלה.

היתה הצבעה ולא התקבלה?

כן.

אגב, הוועדה תהיה בת שלושה עד חמישה חברים, זה החוק.

אז אפשר להוסיף עוד אחד?

לא, אבל לא מהרשות השנייה.

סעיף 5 לחוק, שאותו אנחנו לא יכולים לשנות עכשיו, לחוק גלי צה"ל, החוק שעליו אנחנו מדברים, קובע שוועדת הפיקוח תהיה בת שלושה עד חמישה חברים שימונו מקרב החברים במליאת רשות השידור.

מדובר בחוק הראשי.

זה בחוק הראשי, בדיוק.

אז זה נשאר בהסתייגויות במליאה?

יש לך שתי הסתייגויות להצעת החוק אבל אני לא בטוחה אם זה בעניין הזה של ועדת הפיקוח, אני צריכה לבדוק את זה ולהשיב לך.

אבל ביקשתי אז שיהיה גם על הרשות השנייה.

יכול להיות, אני לא זוכרת, זה חוק שאנחנו הנחנו כבר.

טוב, אנחנו לא נפתור את זה כאן ועכשיו.

אז זה לא שייך לפה?

לא.

הערות נוספות? כן, קרני.

מספר הערות לגבי הסעיף הזה. היו לנו יותר הערות, חלקן התקבלו, אני חייב לציין, ונכנסו בנוסח. לגבי 18(א), הכינוס אחת לחודש, דיברנו. 18(ב), הדין וחשבון מוגש לפני ישיבה חצי שנתית אבל גם לפני ישיבה, נקרא לה, שלא מן המניין. אותה ישיבה שמכונסת לפי בקשת החברים, הוועדה צריכה לקבל חומר, דיווח, פרטיים.

זה בסדר?

לא, זה לא מקובל עלינו כי אנחנו חושבים שהישיבות הסדורות הן אחת לחצי שנה, לישיבות שלא מן המניין מפקד "גלי צה"ל" לא צריך למסור את הדוח המסודר.

הוא לא מדבר על הדוח.

אז אל תמסור דוח אבל תמסור פרטים.

הוא לא מדבר על הדוח, ישי, הוא מדבר על להעביר חומר.

בכל מקרה לחברי הוועדה יש סמכות לקבל חומר. סעיף (ד) מדבר על: "ועדת הפיקוח רשאית לעיין..." גם מחוץ לישיבות, לא צריך את למסמר את הדוח.

מקובל, הלאה, תומר.

לגבי סעיף (ה), הוא לא כל כך ברור לי. על פי הכללים הפנימיים שלנו ישיבות המליאה הן פומביות, הפרוטוקולים של כל ישיבות מליאת רשות השידור, וזה מן הסתם יחול גם על הוועדה הזו, כפופים גם לחוק חופש המידע, כך שלא ברור לי בדיוק הסעיף הזה של הסודיות. אם הוועדה דנה בתשדיר מסוים ובתוכנו, האם הציבור לא רשאי לדעת שהיא דנה בתשדיר הזה, מה היו החלטותיה ומה נאמר לגבי התשדיר הזה?

אנחנו לא מדברים על הפרוטוקולים ועל ההחלטות, אנחנו מדברים על נושא כל מידע שמועבר. "גלי צה"ל" אמורים למסור לחברי הוועדה כל מידע שהם יבקשו לגבי כל - - -

אחרת לא יפרסמו אצלם.

נכון, כל משא ומתן שהתנהל בין לקוח, אתה רוצה לפרסם? חד משמעית לא.

פרטים לגבי משא ומתן אני גם לא חייב למסור לפי חוק.

ואם זה יעלה בוועדה? זה גם לא יפורסם.

ואגב, גם לפי חוק חופש המידע אני צריך לשאול אתכם לגבי עמדתכם אם מבקשים ממני למסור מידע כזה ויש איזה תהליך פה, אבל - - -

הכוונה שלנו לנתונים המסחריים, זאת היתה הכוונה שלנו.

ודאי שלא.

אוקיי, וזה נאמר לפרוטוקול.

אז צריך להיות ברור שזה בכפוף לחוק. אני לא יודע אם צריך להוסיף את זה כאן אבל צריך להיות ברור שזה כפוף לחוק חופש המידע.

ברור שזה כפוף.

מה קורה במקרה נניח שאתם משדרים 7 דקות פרסומות וזה עולה בוועדת הפיקוח, זה סודי או פתוח?

הפרוטוקול פתוח.

הפרוטוקול פתוח, זה מה שאמרתם.

תומר, יש עוד הערות?

עוד שתיים וחצי הערות. יש כאן התנסחות של יישום המלצות הוועדה, להבנתי החוק קובע שהוועדה תפקח, אני לא יודע "תמליץ", תמליץ למי? הוועדה קובעת, מחליטה.

זה קשור למה שדיברתי.

זה צריך להיות "החלטותיה", לא "המלצותיה".

זה החלטות.

האמת היא שוועדת פיקוח אמורה לפקח אבל בסופו של דבר אין לה סמכויות אופרטיביות.

אין הסדר פה למי היא ממליצה ומי אמור לקבל את ההחלטות. היא מחליטה, היא מקבלת את ההחלטות.

אם זה המלצות אז יש עוד מישהו מלמעלה שצריך לקבל או לא לקבל.

משרד המשפטים, מה אתם מציעים?

בעיני זה בוודאי לא המלצות, אבל השאלה מה קורה אם "גלי צה"ל" לא מיישמת היא שאלה בפני עצמה.

מה את ממליצה לגבי הניסוח, להשאיר אותו כפי שהוא?

זה מתייחס לתקנה משנה (ו) ולתקנת משנה (ז).

גם (ו).

כי ב-(ו) אנחנו מדברים: "ותמליץ על מניעת שידור נוסף". זאת אומרת, אם היא רואה שיש איזו בעיה בתשדיר - - -

היא אומרת בהנחה שלא מיושמות ההמלצות.

כשאני מדברת על משהו שנוצר מכוח התקנה – השאלה האם עכשיו, כשהשר אמר שהיא תמליץ, אז הוא כאילו גרע מסמכותה כמפקחת? כמפקחת אין לי שום דבר שאומר שהיא יכולה לחייב אותם לעשות כך או אחרת. אני לא רואה מניעה. אם הכוונה היא להמלצות שספציפיות הן ההמלצות שמדוברות בסעיף (ו) אז זה ודאי המלצות, אבל יש החלטות שאינן בגדר סעיף (ו), זה לא המלצות.

אבל (ז) מתייחס לזה.

אז לצורך העניין (ז) מתייחס להמלצות לפי סעיף (ו) ואם יש החלטה שאינה בסוגיה של מניעת שידור נוסף של תשדירים שאינם עומדים, זה לא נכנס ל-(ז), זה משהו אחר, זה מה שאני מנסה לומר.

אז מה את מציעה, דפנה?

לא מספיק שוועדת הפיקוח מדווחת?

שימו לב לכמה אינסטנציות ועדת הפיקוח צריכה לדווח, לשר הביטחון, לראש אגף כוח אדם, לפרקליט הצבאי.

לפי הניסוח הקיים אין לוועדת הפיקוח סמכות לשום דבר, כי אין פה החלטה שאם מפקד "גלי צה"ל" מערער וועדת הפיקוח לא מסכימה אתו, אז מה? לא כתוב פה כלום.

מן הראוי שגם שמפקד "גלי צה"ל" וגם המערכת כולה שאחראית תיקח את ההמלצות של ועדת הפיקוח ברצינות ותעשה ככל יכולתה כדי - - -

ואם היא לא מסכימה, אז איפה ועדת הפיקוח מפקחת? אם לא נותנים לה סמכויות בשביל מה צריך אותה?

בגלל זה היא ועדת פיקוח, לא ועדה ממונה.

אבל אם אתה מפקח יש לך זכות להחליט.

היא לא ועדה ממונה, היא ועדת פיקוח, לכן יוצאים מתוך הנחה שיש פה שר ביטחון, ראש אכ"א.

אז זאת אומרת שזה רק המלצה?

אז הכול המלצות?

יש פה הצעת פשרה.

היא ועדת פיקוח, היא לא ועדה ממונה, זה לא היררכי.

אז זה לא פיקוח.

זה לא פיקוח, זו ועדה ממליצה.

מבקר המדינה הוא גורם מפקח או גורם ממונה? מבקר המדינה הוא גורם מפקח, לכן הוא גורם ממליץ.

בואו נשמע את הצעת הפשרה, בבקשה.

אנחנו מציעים בסעיף (ז) להוריד את המשפט הראשון כך שיהיה: "השיג מפקד גלי צה"ל על ממצאי ועדת הפיקוח תקיים הועדה דיון" והמשך המשפט.

לא, אבל הוא צריך לעדכן את הוועדה מה נעשה בעקבות החלטותיה.

אין בעיה, עדכונים זה בסדר.

זו השגה, לא?

אם הוועדה החליטה החלטה אז רצוי שהמפקד יעדכן אותה בישיבה הבאה או מתי - - -

אבל הוא יפקח על המפקדים שלו לשר הביטחון ולראש אכ"א.

אבל כתוב: "יעדכן את הועדה בדבר יישום המלצותיה", זה המשפט.

אז אנחנו רוצים להוריד את זה בעקבות מה שדובר פה.

אז הוא לא יעדכן אותה? אם הוועדה תבקש עדכון, מפקד "גלי צה"ל" יגיד: אין לי פה - - -

אנחנו כן צריכים להשאיר.

אם הוועדה תבקש עדכון, מפקד "גלי צה"ל" יצטרך להעביר עדכון.

זה סעיף שהוא במקום לדעתי, רק הניסוח שלו לא.

אם ועדת הפיקוח מצאה ממצאים והמליצה המלצות ואז היא באה ואומרת למפקד "גלי צה"ל": בבקשה, תספר לי מה עשית, מפקד "גלי צה"ל" צריך לבוא ולספר לה מה הוא עשה.

אם ועדת הפיקוח מצאה שחסות מסוימת לא עומדת בכללים וביקשה אחר כך עדכון מה נעשה עם זה אז היא צריכה לקבל את העדכון על זה.
<(היו"ר אבישי ברוורמן, 12:14)>

לא משנה, אבל ברגע שיש המלצה אופרטיבית ומבקשים דיווח על מה נעשה עם ההמלצה האופרטיבית מפקד "גלי צה"ל" יצטרך לדווח.

זה בסדר, איפה הבעיה? לא צריכה להיות בעיה עם זה.

אין עם זה בעיה. אבישי, תעלה להצבעה.

אז מה עולה? נשאר כפי שזה?

מרוקנים את כל הוועדה ממשמעות.

זה הופך אותה לוועדה חסרת משמעות.

עם כל הכבוד, אתם רוצים להיות ממונים, לא גורם מפקח, לפי התיקון הזה.

לא ממונים, רוצים שיהיה משמעות למילה פיקוח.

מה אתה רוצה, סנקציה על משהו?

לא, לא סנקציה.

לא, אנחנו רוצים שהוועדה תהיה כזו שמקבלת החלטות והיא לא בגדר ממליצה.

נאמר והתקבלה והוא משיג, אז יש לו היררכיה מעל.

ואם אין הסכמה ביניהם?

אז עם כל הכבוד יש לו היררכיה מעל. לא גורם מתחרה אמור להיות גורם ממונה והוא מפקח. יש פה עיוות.

אבל זה המצב כרגע, שהחוק אומר שוועדת הפיקוח בנויה מחברי המליאה.

לכן החוק הוא חוק מאוזן.

אז אפשר לתקן את החוק המקורי אבל כרגע זה המצב.

לנו יש אינטרס שהוועדה הזו תהיה בעלת משמעות ושהיא לא תהיה רק ועדה שממליצה ולעקר אותה מתוכנה.

אתם רוצים החלטה, אתם רוצים שתהיה לכם יכולת להחליט.

כן.

את המילה "החלטה".

זו סנקציה, להורות אותם לא, להורות אותם כן.

לא סנקציה.

לא סנקציה, החלטה ולא המלצה.

לא מדובר על סנקציה, השאלה מה קורה אם הוועדה מחליטה שחסות מסוימת שהיא דנה בה לא עומדת בכללים ומבקשת או מורה להוריד אותה, השאלה אם זה המלצה או החלטה מחייבת, זו שאלה.

האם מפקד "גלי צה"ל" צריך לבוא ולהגיד: אוקיי, אז לא שידרתי את החסות? אני חושבת שזו החלטה שהיא מקובלת.

אי אפשר להגיש ערר לוועדה, זה כבר החלטתם, עכשיו אתם גם רוצים שהוועדה לא תוכל להחליט כלום, אני לא יודע מי יהיה מוכן לשרת בוועדה כזו.

יש לנו הצעה, אתי.

אני מציע לא להכפיף את מפקד "גלי צה"ל" לרשות השידור.

נכון, אבל כן לוועדה ציבורית חיצונית.

מכיוון שהסמכות של השר מלכתחילה היא לקבוע את סדרי העבודה והשר אינו קובע את הסמכות של הוועדה להמליץ או להחליט כך או אחרת, אני מציעה פשוט למחוק את הסיפה של סעיף (ו). החל מ"ותמליץ על מניעת שידור נוסף" אני מציעה למחוק. השאלה המהותית לא נפתרה פה, השאלה המהותית האם הוועדה רשאית להחליט או רק להמליץ לא נפתרה בשלב הזה, האמירה היא שבעצם השרים שקובעים את התקנות האלה, או השר שקובע את התקנות האלה, הוא לא זה שמוסמך להגיד לוועדה האם היא רשאית להמליץ או רשאית להחליט, הוא מוסמך לקבוע את סדרי עבודתה. זה מה שאני מנסה לומר, והשאלה היא שאלה בפני עצמה והיא לא נפתרה.

ואז מה התיקון ב-(ז)?

ההצעה שלך רק מחלישה עוד יותר.

לא, היא לא מחלישה את הוועדה, היא לא קובעת כלום לגבי הוועדה.

אני חושב שבגלל שהוועדה נקראת ועדת פיקוח יש פה רצון לקבל לוועדת הפיקוח סמכויות הרבה מעבר במובן הזה שיש רצון להחליט. בסופו של דבר נוצר פה מצב שיכפיפו את מפקד "גלי צה"ל" לוועדת הפיקוח, ועדת הפיקוח יש לה אינטרסים גם מנוגדים. בהנחה שאנשים הכי ישרים בעולם, הכי הגונים בעולם והם יהיו מה שנקרא "בונה פידה" זה לא הגיוני שבסוף ועדת הפיקוח תקבל החלטה שהיא החלטה פוסקת, ולכן כשמה כן היא, ועדת פיקוח. אם צריכים - - -

אז מה משמעות הפיקוח?

אז אולי לא צריך אותה?

רגע, שמעתי אתכם בסבלנות לא דיברתי.

הוועדה - - -

תסלחי לי, הוא מדבר, הוא יסיים ואז תדברי.

לכן, אם נדרשת פה סמכות נוספת מעל לוועדת הפיקוח בהנחה שלא מגיעים להבנות, בסופו של דבר לדעתי הציר הזה שנקבע אם זה שר הביטחון או הפצ"ר קודם או כל אינסטנציה אחרת, אבל אי אפשר בסופו של דבר להשאיר את ההחלטה בידי ועדת הפיקוח שיש לה גם ניגוד אינטרסים, מה לעשות.

מה שאני מבין, וההערה של משרד המשפטים מקובלת עלי וזו יכולה להיות בעיה משפטית פה, שהנושא הזה של מה תעשה הוועדה, המלצה, החלטה, דברים כאלה, השרים לא יכולים לקבוע בתקנות את הנושא הזה, של המלצה או החלטה, מאחר והשרים מוגבלים בחוק הראשי לקבוע רק את סדרי עבודת הוועדה ולא את סמכויות הוועדה. לכן צריך למחוק את סיפה סעיף (ו) ואת רישה סעיף (ז) ולהשאיר את הסעיף כפרוצדורלי.

אני חושבת שהרישה של סעיף (ז) זה חלק מסדרי עבודה, אני חושבת שאתה נותן לזה פרשנות מאוד מצומצמת. לא צריכים לקחת את זה למקום רחוק מדי כי אם אתה אומר שסדרי העבודה זה רק אם הם יתייצבו בירושלים או בתל אביב ובאיזה שעה אז חבל על הזמן בכלל לשבת על התקנות. ברור שכשאתה אמרת שכל התקנות בכל מקום שהיה קודם מה מותר ואסור זה חלק – זו פרשנות הרבה יותר רחבה. אבל יכול להיות שבאמת אין מקום. אני הייתי אומרת אולי למחוק "ותמליץ על מניעת שידור נוסף" אבל "ועדת הפיקוח תדווח לשר הביטחון, לראש אגף כוח אדם במטה הכללי, לפרקליט הצבאי הראשי ולמפקד גלי צה"ל על ממצאיה לגבי מידת התאמת... ומסקנותיה". "ועל מסקנותיה", בלי לקבוע כרגע אם זה בגדר המלצה או משהו.

יפה.

זה אפקט ציבורי מאוד משמעותי, דבר כזה. מאוד משמעותי. איזה כוח שמדווחים לפצ"ר? יש לזה כוח מאוד גדול.

ואחר כך: "מפקד גלי צה"ל יעדכן את הועדה בדבר יישום מסקנותיה".

אני רוצה שתקרא ראיון שלי ב"אל-מוניטור", ירון דקל, עם מזל מועלם לגבי חוסר המשילות הישראלי שנובע מהנושא חברי הכנסת שרצים ממקום למקום, קרא את זה בבקשה.

מאה אחוז, עד הישיבה הבאה.

לקחתי את זה אישית.

לא, אתה לא אשם, אתה רק חלק ממערכת תמריצים.

אסור שאנשים ישבו בכמה ועדות, הוא לא הדוגמה היחידה לחברי כנסת שעושים את זה.

"השיג המפקד על הממצאים או על המסקנות תקיים הועדה דיון על ההשגה תוך שלושים יום מיום שביקש זאת מפקד גלי צה"ל ודיווח על החלטות הועדה בהשגות האמורות ימסר לבעלי התפקידים", זה בסדר.

זה בסדר.

קרני, אי אפשר בלי קרני, מה קרה, קרני?

יש לנו עוד שני סעיפים: אל"ף, אני מניח שזה ברור שהדיון בהשגה של מפקד "גלי צה"ל" לא נכלל במכסת הדיונים קודם שצריכים לבקש פעם בחודש או פחות מזה.

לא, לא. השכל הישר כבר לא קיים, כמה עורכי דין העולם צריך?

לגבי סעיף (ט).

בסעיף (ט) הלכנו לפי ההערות של השר ארדן.

כן אבל חלקית, לא עד הסוף, משום שכאן מדובר שהפרוטוקול ינוהל בהתאם לכללים החלים אבל אנחנו ביקשנו שהחלות של הכללים שחלים על כלל ועדות מליאת רשות השידור תחול גם על הוועדה הזו. זאת אומרת בכלל על כינוסה והחלטותיה יחולו הכללים החלים, רוב, קוורום.

אז מה אתה מציע?

אין לי בעיה עם הרישה, שיהיה כתוב שעל כינוסה והחלטותיה יחולו הכללים - - -

אנחנו לא יודעים מה זה. תראה, יש בעיה לוועדה כרגע לאשר נוסח כשאנחנו לא יודעים מה המשמעות שלהם בכלל.

עזוב אותי, עוד סעיף ועוד סעיף, אני כבר לא יכול, לא יכול יותר. רבותי.

היתה כבר הצבעה, סעיף 18 אושר.

נשארו סעיפים 19 ו-20, עוד שניים קצרים מאוד.

אני לא יודע, הייתי קורא את ההגדה של פסח, עד איפה זה הגיע?

עוד הערה אחת, הערה אחרונה ודי.

הערה אחרונה, אני מבטיח.

לסעיף 18 שכבר אושר?

אני אמרתי לפני שהוא אושר. אנחנו היינו רוצים להוסיף כאן גם אמירה שהוועדה לא אחראית לתוכן השידורים. זה נכון שכתוב במקום אחר שבעל התשדיר הוא האחראי אבל זה מובן מאליו וצריך להיות ברור שהוועדה לא אחראית לתוכן של השידורים שמשודרים, היא מפקחת אבל היא לא אחראית.

איך אפשר להניח, על סמך מה, שהוועדה אחראית לתוכן השידורים כדי לכתוב את זה? היא גם לא אחראית על השעה, בשביל מה?

חבר'ה, מספיק עם הכסת"ח הזה, בשביל זה יש רק ראש אחד, משהו לא בסדר – להוריד את הראש לירון דקל, לא מעניין אותי שום דבר. הלאה.

תומר, אני לא מבינה את ההערה, כאילו איך אפשר בכלל לבוא למסקנה שאולי כן כדי לפטור?

אתי, אני לא יכול יותר, כל אחד יתחיל לי פה וכו', כולם כסת"חים, יאללה, נו.

"עוצמת שמע מותרת בשידורי רדיו
19.
גלי צה"ל לא ישדר תשדיר או קדימון בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול בתוכנית אשר שולבו בה שולבו התשדיר או הקדימון."

רבותי, מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 19 אושר.

אושר פה אחד.

"תחילה
20.
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן."

רבותי, מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 20 אושר.

בעד פה אחד. ירון, אתה חייב לי רק כל חודש פגישה.

פגישה ולקרוא את ה"אל-מוניטור".

תודה רבה, להתראות, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:25.>