PAGE
21
ועדת החינוך, התרבות והספורט
22/07/2013

4הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 61>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו באב התשע"ג (22 ביולי 2013), שעה 11:00

<הערכות לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ד - בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
מוחמד ברכה

מסעוד גנאים
יצחק הרצוג
רות קלדרון

>
ארז אשל - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אסף דטנר - מ"מ מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

רותם זהבי - ממונה בטיחות ארצי, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך לערבים, משרד החינוך

שאול יגיל - סגן מנהל אגף הביטחון, משרד החינוך

מיכל כהן - מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

רעיה לוי גודמן - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

רימון סאבא - מנהל תחום תכנון בינוי ותקציב, משרד החינוך

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

דלית שטאובר - המנהלת הכללית, משרד החינוך

איטה עטייא - סגנית מנהלת האגף למעונות יום, משרד הכלכלה

נורית בירגר - סגנית ממונה יחידת הנוער, האגף להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה

רוני ברנשטיין - ממונה על מחלקת הנוער, משרד הכלכלה

רוני ברנשטיין - המשרד לבטחון פנים

בוסנה ירדני - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

ברק מרדכי - ר' תחום אבטחת מוסדות חינוך, המשרד לבטחון פנים

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי חינוך, מרכז השלטון המקומי

סמי עטר - חבר הנהלת איגוד מנהלי מחלקת חינוך, מרכז השלטון המקומי

נעה היימן - רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

זאב פיש - מפקח ארצי לבריאות הציבור, משרד הבריאות

רינה אסא - עוזרת בכירה למזכ"ל הסתדרות המורים, ארגוני מורים

גד דיעי - מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים, ארגוני מורים

יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים, ארגוני מורים

נעמי ריפתין - יו"ר המזכירות הפדגוגית, ארגוני מורים

רות ברק - סגנית מנהלת המחלקה לגננות, ארגוני מורים

שגית להמן - דוברת הסתדרות המורים, ארגוני מורים

לילי פוקמונסקי - מנהלת המחלקה לגננות, ארגוני מורים

דליה רוט - סגנית מנהלת המחלקה לגננות, ארגוני מורים

זאב גולדבלט - חבר ועד מנהל, ארגוני הורים

שרון פורת - מנהלת פרוייקט ועד הורים בי"ס ממ"ד גוננים, ארגוני הורים

יהליאיציק אילן - חבר וועד ועד הורים בי"ס ממ"ד גוננים, ארגוני הורים

שלהבת דיאור - חברת וועד ועד הורים בי"ס ממ"ד גוננים, ארגוני הורים

רויטל לן כהן - מנהלת טיפול קואליציית משפחות מיוחדות

נחום קשב - המשמר החברתי

ענת נחמיה לביא - מנהלת הפורום הציבורי- כפרי הנוער והפנימיות ביש

שי זקס - חבר וועד

רבקה טנדלר - חברת וועד

רחל עזריה - חברת מועצה מועצת העיר ירושלים

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות מחנכות, ארגוני גננות

עופרה כהן - גננת, ארגוני גננות

נעמי פרננדז - מנהלת גן ילדים, ארגוני גננות

צפורה בוגנים - גננת, ארגוני גננות

רביד תבור - גננת משלימה ביוח"א

אסנת לוי - גננת

יהודית גידלי

הדס צנוירט
<הערכות לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ד - בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. רצינו השנה להקדים, ולעשות את הדיון על היערכות מערכת החינוך לקראת שנת הלימודים, מוקדם יותר, כדי שעדיין אפשר להשפיע, לתקן, ולא רק לקבל דיווח ערב תחילת שנת הלימודים. בעצה אחת עם שר החינוך נעשה את זה בשני משכים – הבוקר עם המנכ"לית וסמוך יותר לפתיחת שנת הלימודים נעשה את זה עם שר החינוך. מטבע הדברים, שר חדש במשרדו, יש לא מעט סוגיות שבתאריך הזה עדיין לא פתורות. לכן אנחנו ניתן הזדמנות לשר החינוך להופיע כאן יותר קרוב לפתיחת שנת הלימודים. זה ייעשה בזמן פגרת הכנסת – כמובן, נודיע מתי. בכך נמצה את התחום הזה. אנחנו מקיימים גם עדיין בעשרת הימים הקרובים דיון או שניים בנושאים יותר קונקרטיים כמו הסעות ונושא בטיחות בדרכים ליד בתי ספר. בכינוס הבא בהמשך מושב הכנסת ניכנס לתחומים רבים נוספים.
אני מבקש, כבוד המנכ"לית, שתדברי כ-40-30 דקות כדי לתת אפשרות לאנשים להעיר או לשאול. הדיון יימשך עד 12:30. בבקשה.

בוקר טוב, אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מצנע. תודה על ההזמנה. אנחנו תמיד שמחים להיות כאן, על ההזדמנות להציג את הדברים. אני רוצה לחדד את הדברים, ברשותך.

קודם כל, שר החינוך, הרב שי פירון, בעינינו הוא כבר לא חדש. ארבעה חודשים שהוא עובד מסביב לשעון – זה הרבה מאוד תפוקות של עבודה. אני חושבת שכולנו מרגישים. עם זאת, אני רוצה לחדד מה יהיה ההבדל בין הישיבה הזו לבין הישיבה הקרובה יותר לפתיחת השנה, שתהיה בראשותו. מערכת החינוך, יש לה סדרים ושגרות. היא פועלת לפי תאריך שיש לפתוח שנה וצריך לתת מענה לכלל ילדי ישראל. אנחנו נשמח להציג בפניכם היום את היערכותנו בשגרה לפתיחת שנת הלימודים, כולל גם מספר אמירות מדיניות, שברור כבר שיהיו חלק מהשנה הבאה. המפגש הקרוב יותר לשנת הלימודים יתאפיין בכך, שכפי שהשר כבר היה פה מספר פעמים, והציג רעיונות שאמר שהם בהתגבשות, שהם תפישות עולם, הוא בתרגום מרעיונות של מדיניות לתוכנית עבודה. את המקום הזה הוא מחדד בתקופה הזאת, כדי להביא אותו יותר מובנה בפגישה של תחילת שנת הלימודים. אעצור מתי שתחליט, כי הכנו הרבה מאוד חומר.
קודם כל, הנתונים על מערכת החינוך של מדינת ישראל. תמיד אני כל כך מתרגשת כשאני מראה את הרף הזה. השקף הזה צריך לרגש את כולנו, כי למרות שמדינת ישראל משווה עצמה תמיד בכל המדינות למדינות ה-OECD, זה אחד המדדים שאנחנו לא דומים בו – לדעתי, לטובה - וזה שיעור הילודה אצלנו. מספר הילדים אצלנו הולך וגדל. אנחנו מדינה עם שיעור ילודה גדול. יש לנו היום כבר כמיליון ו-590 אלף ילדים – שזה לא כולל את גני הילדים ובבתי הספר. אנחנו רואים את זה לפי מגזרים. כ-424 אלף ילדים במגזר שאינו יהודי, ומיליון ו-166 אלף במגזר היהודי. אם אנחנו מסתכלים לפי מגזר, בחינוך העברי והערבי, אנו רואים כאן שקודם כל, יש בחינוך העברי עצמו, מספר התלמידים בחינוך היסודי בלבד לפי מגזר – כ-681 אלף בחינוך העברי, ו-251 אלף בחינוך הערבי.

בחינוך העברי, כשמסתכלים לפי זרמים, יש בחינוך הממלכתי 356 אלף תלמידים, 200 אלף תלמידים בחינוך החרדי, ו-125 אלף תלמידים בחינוך הממלכתי-דתי. יש עלייה מספרית בכל המגזרים. אני רוצה לחדד ולומר, שבהקשר תפישת העולם, ודאי שמעתם בימים האחרונים שאנחנו ממקדים את עבודתנו במגזר החרדי. יוקם בתקופה הקרובה מחוז חרדי, שייתן מענה לכלל האפיונים של האוכלוסייה הזו, כולל למספר בתי ספר, שבשנה הבאה יהיו שייכים לחינוך החרדי ציבורי. המורים שלהם יהיו עובדי מדינה ויקבלו משכורת מהמדינה. זה חלק מהיישום של המדיניות שאנחנו מדברים עליה.

כאמור מספר התלמידים הוא מיליון ו-567 אלף. ש לנו קרוב ל-400 אלף ילדים בגני הילדים, למעלה מ-4,400 מוסדות, 62 אלף כיתות, ומעל 155 אלף עובדי הוראה. זו, כמובן, היערכות מאוד מורכבת. כל מקום כזה, אני תמיד שואלת, עוד לפני היותי מנכ"לית, כשיכולתי ללמד בקורסי ניהול, שאלתי את הסטודנטים לניהול: לדעתכם, אם מתוך 4,410 מוסדות ייפתחו 4,400, זו תהיה הצלחה או כישלון של משרד החינוך? מה דעתך?

הצלחה.

בעיתון ובחדשות יהיו רק עשרת המוסדות שההורים עומדים על הפתח, ומבקשים להחליף את המורים מכיתה ג'. לכן השאיפה שלנו והעבודה שלנו, שיורדת עד המחוזות ועד הרשויות – לעבוד בשיתוף פעולה מאוד הדוק. חלק מהשותפים הנהדרים שלנו יושבים פה סביב השולחן - אני רואה את מיכל, את אבי, את זיו, את נציגי ארגון ההורים, את חברינו מהארגונים, את יוסי וסרמן. אנו עובדים בצורה מאוד דקדקנית, שיום פתיחת השנה יהיה היום החגיגי ביותר שיש. זה יום חשוב מאוד, פתיחת מערכת החינוך, והשאיפה שלנו - שייפתח באפס תקלות.

אחת המטרות המשמעותיות שלנו בשנתיים האחרונות, שהיא מטרה חברתית וערכית, בצורה מאוד משמעותית, גם בעקבות המחאה שהיתה בקיץ לפני מספר שנים, שנטל התשלומים היה כבד מאוד לא רק על העשירונים התחתונים אלא גם על שכבות הביניים – אנחנו הרמנו בצורה מאוד משמעותית את המטרה להקל את נטל התשלומים. אנו ממשיכים ומרחיבים את זה גם בעידן של פחות משאבים במערכת.

אנחנו מסדירים את נושא תשלומי ההורים. נושא התשלומים בחמ"ד הוסדר, ויפורסם תוך כעשרה ימים. שני החוזרים הנוספים, שעוסקים בגביית תשלומי הורים במוסדות המוכר שאינו רשמי, שנוגעים גם בהיבט של מגמות לימוד וגם בהיבט של ייחודיים, נמצאים כרגע באתר המשרד באופן שקוף להערות הציבור. יש התעניינות מאוד ערה, וכבר פעמיים התבקשנו להאריך את זמן התגובות. הארכנו לראשונה בשבועיים, אתמול נתבקשנו להאריך עד 30 בחודש, ואכן הארכנו, כי אנחנו רואים בשנה הבאה שנת מעבר, וחשוב לנו לשמוע את כל ההערות, כדי שהחוזרים הללו ייתנו מענה מיטבי לכל מי שהדבר הזה נוגע בו. יש אינטרסים סותרים בעניין הזה. יש אינטרסים של הורים, שרוצים לשלם פחות, וקשה להם מאוד, יש אינטרסים של מעסיקים, שצריכים לעשות התאמה של צוותים בעקבות המשאבים האלה. את הכול נצטרך לתכלל לתמונה המיטבית.

גם החמ"ד הוא ליישום רק בשנת- - -

לא, החמ"ד הוא ליישום מיידי כבר בשנה הזאת. באנו בדין ודברים עם כל מנהלי העמותות, כולם יודעים, והאכיפה תיכנס לפועל מייד עם הפרסום. היא נכונה כבר לשנת הלימודים הבאה.

הנושא השני, שהוא מאד חשוב, הוא נושא מפעל השאלת ספרי לימוד. השנה ייכנסו עוד כ-500 בתי ספר חדשים. הקול קורא שיצא לרשויות, נענה. יש לנו בתי ספר רבים נוספים שפנו. אנחנו כרגע בשלב של היערכות מול בתי הספר האלה. בשנה שעברה, כשיצאנו לתוכנית הזו, יצאנו בתוכנית מסוימת, שלמדנו את חסרונותיה ואת קשייה במהלך השנה. עשינו תיקון, שהוא בהלימה גם לפישוט חסמים, לפישוט תהליכים וגם לראייה נכונה יותר של התנהלות השוק הכלכלי – מה שיקל על התוכנית. אני שמחה שהרבה מאוד ילדים נוספים ומשפחות נוספות יזכו לספר בעלות של אגרה של בין 280 ל-320 שקלים לבית ספר.

גם נוסיף תיקון בחוק, שבשנה שאחריה אפשר יהיה להכניס את כל בתי הספר.

סף ההצבעה היה חסם, למרות שלפי התיקון הקודם, רק 60 אחוז מההורים היו צריכים להצביע. עדיין זה היווה חסם.

נהפוך את זה. בשנה שאחרי זה גם האוצר מוכן לשים את כל הכסף, כך שאני מקווה מאוד שכל בתי הספר ייכנסו.

שר החינוך הכריז על תעדוף פנימי בנושא הקלת הנטל, קודם כל על-פי מספר ערכים ועקרונות. הערך הראשון הוא הערך של אמון, והעיקרון הוא העיקרון של הגדלת האוטונומיה של מנהלים. לכן במקום לומר לאיזה סעיף בחוזר התשלומים אנו מקצים סבסוד, השר אמר שהוא יתגבר את נושא המלגות ביד המנהלים ב-50 מיליון ₪ נוספים מהסעיף של הקלת נטל התשלומים, כך שכל מנהל יוכל לכל משפחה נזקקת ולכל תלמיד נצרך בבית הספר בכל המגזרים, בכל המקומות, על-פי מדד סוציו אקונומי, לתת מענה בכל ההיבטים של הקושי הכלכלי – אם זה ספרים, אם זה טיולים, אם זה פעילות כזו או אחרת. המנהל מכיר את הילדים, קרוב לאוכלוסייה שלו, ואנו סומכים עליו שיעשה את זה בצורה הטובה ביותר.

הרחבת חינוך חינם לגילאי 4-3. המהפכה הזאת עוברת בשקט. בכל מדינה אחרת לא היו מפסיקים לצלצל בכל הפעמונים. שנה שנייה של יישום. למעלה מ-90 אחוז - אנחנו חושבים ש-92 אחוז – מילדי ישראל יקבלו חינוך חינם בגילאי 3 ב-27 באוגוסט השנה הזאת, עם בנייה של גנים, עם גננות מוסמכות, עם הצבעת אמון בלתי-רגילה של הציבור, של ההורים בישראל במערכת החינוך הציבורית, כולל כניסה של קבוצת גנים פרטיים שחברה לנושא של חינוך חינם.

מה עם עשרת האחוזים שאין להם מענה חינם השנה?

אני רוצה להזכיר שהחלטת הממשלה היתה ליישום בשלוש שנים. אנחנו נמצאים בשנה השנייה בלבד. הלוואי שכל החלטות הממשלה, הסטטוס שלהן בשני-שליש יישום, יגיעו ל-92 אחוזי ביצוע. ועל מה נופל עשרת אחוזי הפער - גם על דברים אובייקטיבים כמו בעיית קרקעות, כמו קושי במבנים.

זה שם קוד, שהמחסור הוא במגזר הערבי.

לא רק, ואתה יודע שאנחנו מטפלים בעניין הזה, עשינו עבודה משותפת. יושב פה אסף דטנר – כל הצוות של משרד החינוך נמצא כאן, וזמין לכל שאלה שתישאל. אין מקום שמוכר בו צורך שלא קיבל הרשאה מאתנו. החסם אינו חסם בעבודה בירוקרטית או לא מקצועית של משרד החינוך אלא חסם אובייקטיבי. בתום השנה השלישית, אם יישארו חסמים אובייקטיביים, המדינה תצטרך לתקצב גם שכירות וגם מבנים זמניים – מה שאין לנו כרגע אופציה בשנה השנייה, כך שבסוף השנה השלישית יינתן מענה ל-100 אחוז מהילדים.
בהקשר הזה אני שמחה לומר שכמו שאתם רואים את המספרים, ויושבים פה אנשים שיודעים בדיוק במה זה כרוך – אנחנו אישרנו לבינוי קרוב ל-2,000 גנים. 1.5 מיליארד ש"ח הושקעו בזה. 900 כיתות גן ייפתחו השנה, חדשות. 203 גנים מוכרים שאינם רשמיים חברו למהלך הזה. יש עוד 1,432 בקשות לתהליכי בדיקה לחידוש רשיון. 650 גננות חדשות משתלבות במערכת הרשמית, ולמעלה מ-132 אלף ילדים יזכו מכלל השנתון הזה בחינוך חינם בשנה הבאה. יש פה גם תוספת תקציבית למדינה – הסבסוד הזה שווה מיליארד ו-200 מיליון. זה חיסכון מאוד משמעותי; אנחנו אומרים – 8,000 שקל למשפחה שיש לה ילד, אם היה לה חינוך ממלכתי. אם לא, אנחנו יודעים שיש גנים שגובים אלפים לחודש. אני רואה פה שותפים טובים שלי ממשרד הבריאות. הם מאוד עזרו לנו. כל נושא הרישוי של משרד החינוך עבד בצורה הרבה יותר יעילה בזכות שותפה גם עם השלטון המקומי וגם עם משרד הבריאות. אני רוצה להודות לנציגים שלהם ולשבח אותם על שיתוף הפעולה.

כולם זוכרים – זה נראה כמו לפני עידנים – איזה חשש היה מחוסר בגננות. אמרו: לא יהיו גננות, ולמה אתם רצים? ואנחנו פתחנו מסלולים, והם התמלאו, והוצאנו קריאה לגננות, וגננות מוסמכות צעירות חזרו למערכת. כל המערכת מאוישת בגננות מוסמכות בהסבה שלנו, במסלול אקדמאיות להסבה לומדות 410 תלמידות, בהסבת אקדמאיים בתוכניות רגילות - 260 תלמידות. יש גם כמה תלמידים, אבל הרוב קובע בהקשר הזה, לפי האקדמיה - לכן אנחנו משתמשים בלשון נקבה. 62 גננות פרטיות לומדות להסמכה, וגם בזה אנו רואים דבר חשוב, בעלות של 60 מיליון ₪.

הנושא של הרפורמות. אנחנו ממשיכים בהטמעת הרפורמות – גם בחטיבה העליונה – עוז לתמורה וגם אופק חדש. אבקש ממיכל, שמובילה את היישום של הרפורמות, להציג את ההיבט הזה.

אנחנו מדברים בחטיבה העליונה על רפורמה שיש לה ארבעה מרכיבים מרכזיים: שיפור משמעותי בשכר המורים – 42 אחוז, שינוי בשבוע העבודה - מעבר ל-40 שעות עגולות, כלומר המורים נמצאים מ-08:00 עד 16:00 בבית הספר. שעות ההוראה לא השתנו, אבל נוכחות המורים השתנתה, והם נמצאים במהלך כל שעות היום בבית הספר. שעות פרטניות לכל מורה – 6 שעות פרטניות לעבודה אישית עם ילדים. זה מלווה בבניית פינות עבודה למורים ולילדים ברחבי בית הספר.

בשנה זו אנחנו ביישום שנה שלישית. כמחצית מבתי הספר בחטיבה העליונה נכנסו לרפורמת עוז לתמורה. בסוף החודש הזה נסיים את תהליך ההצטרפות כדי לאפשר לבתי הספר את ההתארגנות הכמעט סופית לשנת הלימודים הבאה. השנה אנחנו מטמיעים בשני מסלולים – מסלול מלא ומסלול חלקי. המסלול המלא, זה אומר 40 שעות מרגע שבית הספר נכנס. המסלול החלקי – בכל שנה זה תוספת שעות. התחלנו עם 8 שעות, עברנו ל-12 שעות, עכשיו 14 שעות, ובשנה הבאה יהיה 16 שעות, שזה התוספת על ה-24 שעות משרת המורה.

היישום החלקי הוא בגלל תקציב או בגלל הצטרפות מורים?

הצטרפות מדורגת. כל מורה בוחר להצטרף. ברפורמה הזו נתנו את האפשרות להצטרפות יחידים. רק כשאנחנו מגיעים לכ-70 אחוז מכלל בית הספר, אנחנו מכניסים את בית הספר. ה-70 אחוז שנכנסים בתוך בית הספר לא מחייב את ה-30 הנוספים – זה אחד. שנית, היישום החלקי הוא תולדה של הבנה שמ-24 שעות ל-40 שעות זה שינוי דרמטי. לכן נתנו את המסלול שמאפשר להם להיכנס- - -

מה זה סוף התהליך? מתי ה-30 אחוז יחויבו?

בתשע"ה.

הרפורמה הזאת מאפשרת הצטרפות בבחירה עד השלב האחרון. בשלב האחרון כל מי שלא בחר, נכנס – גם ברמה פרטנית וגם ברמה בית ספרית.

ראשית, יש הרבה מה לדבר על עוז בתמורה, כי הביקורת בשטח רבה. האם המשרד קשוב לביקורת הזאת?
שנית, אני יודע שהמשרד נותן גם למי שרוצה לסגת מהרפורמה. אני יודע שיש בתי ספר או ועדי מורים בבתי ספר שנסוגו.

אנחנו לא מאפשרים לאף אחד לסגת. היו מקרים פרטניים של מורים שבעקבות מצב משפחתי כזו או אחר, אפשרנו להם דחייה בשנה. לא אפשרנו שום נסיגה. יתרה מזו, כשהם מצטרפים, כתוב להם שההצטרפות היא של אדם פרטי עם חתימה שלו, ולכן אנחנו לא מאפשרים. הדבר היחיד שכן – אם לא הגענו ל-70 אחוז, בעצם לא הכנסנו את בית הספר, כך שהחתימה נצברת לשנה אחרי.

לגבי הביקורת על היישום, יש להבין שזה שינוי דרמטי במוסדות החינוך. מורים שלימדו עד עתה בממוצע כ-18 שעות בבית הספר היום שוהים בבית הספר 40 שעות שעון. זה לא קל. זה אומר שאת כל העבודה הם צריכים לעשות בבית הספר, ואם לא הספיקו בתחילת התהליך לבנות את כל פינות העבודה- - -
אלה מספרי המורים. יש כ-15 אלף מורים שנכנסו לעוז לתמורה. השיקוף - אל מול מספר התלמידים.

פינות עבודה, בינוי.

זה מגיע לעיריות ולמועצות?

כן.

אתם עוקבים אחרי זה?

בהחלט, ולא רק זאת - מדי שבוע אנחנו מקבלים סטטוס ביצוע.

הרבה בתי ספר בחברה הערבית, שכל הביקורת על עוז לתמורה – שאת רוב העבודה הם עושים בבית, ואין פינות עבודה בבתי הספר.

במקומות שיש לנו בעיה של קרקעות, או בית הספר מאוד צפוף - יש לנו מספר בתי ספר כאלה. חלקם הם אלה שמרגישים שמאוד קשה להם. אבל אם תסתכלו על הנתונים, מרבית בתי הספר נמצאים בשלבי בינוי. אנחנו נמצאים כבר עם 357 מתוך 450 שכבר סיימו את פינות העבודה. זו לא היתה התמונה בשנה הראשונה, כלומר לקח גם לרשויות זמן לתכנן את פינות העבודה. הפרוגרמות הוכנו, אושרו ויצאו לדרך. היום אנחנו נמצאים עם 681 מוסדות חינוך, וסך הכול עם 450 שנכנסו, כלומר כבר בשלבים האלה בתי ספר מכינים את פינות העבודה כדי שבשנה שהבאה, כשהם יצטרפו, זה כבר יהיה מוכן.
אופק חדש – בסך הכול זו שנת ההטמעה האחרונה. ב-27 באוגוסט אנחנו מסיימים מהלך של שש שנים של הטמעת רפורמה. מה שנותר לשילוב בתשע"ד הם מוסדות חדשים של גני ילדים שנפתחו בעקבות 4-3, מתי"אות – חלק מהמתי"אות שלא נכנסו, מרכזים טיפוליים, גני יוח"א שנכנסים בשנה זו וחטיבות ביניים, שזו המסה הנוספת. עד כה הכנסנו כ-330. עכשיו אנחנו צריכים להכניס עוד כמות כזו ב-27 באוגוסט. בזה אנחנו מסיימים את הטמעת אופק חדש במערכת החינוך מגן עד ט'.

חטיבות הביניים בשש-שנתי - נפתרו שם הבעיות?

אנחנו נמצאים כרגע בדיונים מאוד אינטנסיביים בניסיון – קודם כל, בית המשפט ביקש משני הארגונים לנסות להגיע לאמנה משותפת בחטיבת הביניים. אנו אמורים לחזור ב-14 באוגוסט לבית המשפט. במקביל, אנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לייצר התאמות, ששתי הרפורמות ידברו אחת עם השנייה. אנחנו מקווים שבעקבות רצון טוב של שני ראשי הארגונים נצליח להגיע להצלחות טובות יותר מהשנה הקודמת בעניין הזה.

בנוסף, חלק מהדברים כן נפתרו. אנו מתקדמים. כל מה שהוא אינו הסכמי- - -

כל מה שלא שייך לשינוי ההסכם. דיבר פה חבר הכנסת על ביקורת מהשטח. חלק מהביקורת מהשטח נובעת, שכותבים רפורמה, ומטמיעים אותה. יש קשיים שמסתברים בעבודה. כל מה שמגיע אלינו, אנו מאוד קשובים. אנו מנהלים ועדות שוטפות שמציפות את הקשיים מהשטח, ומייצרים פתרונות.

ניהול עצמי – זו השנה השלישית להרחבתו. ניהול עצמי מדבר על כמה עקרונות עיקריים. זה קודם כל העברת מוקד קבלת ההחלטות לבית הספר על-ידי העברת המשאבים לבית הספר. אנחנו בתהליך עם השלטון המקומי, ופה זו ההזדמנות לומר שזה תהליך משותף, מבורך. הרשויות נרתמות אחת אחרי השנייה, כשאנחנו עושים הסכם הבנות בינינו לבין הרשויות על איך זה יפעל. הרעיון הוא של צמצום הפער בין סמכות ואחריות של מנהל בית הספר – מנהל מקבל את מרב המשאבים, וצריך לנהל אותם בהתאם לקריטריונים ובהתאם לשיקולי דעת פדגוגיים של מנהל בית הספר וצוותו. על-ידי המנגנון הזה אנחנו משביחים את נושא הניהול בבתי הספר, ומשתפים את הצוות החינוכי, כולל המורים וההורים, בקבלת ההחלטות.

הנתונים מראים שאנחנו בשנה הבאה נמצאים קרוב לאלף בתי ספר מהחינוך היסודי, כלומר שני-שלישים מהחינוך היסודי, בלי תהליך של כפייה או של הסכם שכר כזה או אחר אלא מוטיבציה של מנהלים ורשויות להיכנס, כי רואים את היתרון שיש בתהליך הזה. כל מחוזות משרד החינוך נכנסו לתהליך. עשינו את זה בצורה מדורגת. אנחנו נמצאים בשביעות רצון מאוד גבוהה.

גם פה יש מחלוקות כאלה ואחרות ברמה של הפרקטיקות היישומיות. אנחנו יושבים בשולחן משותף ופותרים אותן.

הנתונים מראים ששני-שלישים מבתי הספר, אבל רק שליש מהרשויות המקומיות.

ברשויות המקומיות אנחנו בתהליך שלמשל, במחוז צפון, כשהתחלנו בשנה ראשונה עם 10 אחוז, ששם יש הרבה מאוד, אנחנו עושים את זה בשלוש פעימות.

כלומר הרשויות הגדולות נכנסו פנימה.

לא רק. גם אזור, שהיא הכי קטנה כמעט שיש, נכנסה, והיתה בין המובילות.

ההסבר לפער המספרי - הרשויות הגדולות, כנראה, יותר בפנים מאשר הקטנות.

נכון. יש גם היבט תקציבי, של הקטנות, מה הן מרוויחות ומה הן מפסידות, ואיך הן עוברות לשיטת תקצוב חדשה מול בתי הספר. זו סוגייה שאנחנו מתעסקים אתה לא מעט.

אני רוצה להציג שתי מגמות שנוגעות במדיניות של השר הרב שי פירון: אחת, "מחנכים מסביב לשעון". זו תפישת עולם שאומרת שהאחריות של החינוך היא אחריות לאורך כל שעות היום, לאורך כל ימות השנה, אבל לא רק של מורים. לא מדובר בפגיעה בהסכמי עבודה או באי-כיבוד חופשות של מורים, אבל בראייה שאומרת: אכפת לנו ממה שקורה עם הילדים בכל מקום ובכל זמן, ולצורך כך אנו צריכים לחזק את השותפות שלנו בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי-פורמלי, בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, תנועות הנוער, מתנ"סים, מגזר שלישי וגם מסרים מאוד משותפים לילדים עם ההורים. התוכנית "מחנכים מסביב לשעון" היא תפישה כוללת, שממנה נגזר הצעד הראשון, שקראנו לו קיץ אחר, קיץ עם משמעות – תוכנית שבאה להכין את התלמידים לחופשה. היא מופעלת השנה כהתחלה בכל המחוזות, בכל המגזרים. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מאוד יפה עם הרשויות המקומיות, עם תנועות הנוער, עם משרדי ממשלה נוספים, עם ארגונים חברתיים. קראנו למורים על-פי רצונם ועל-פי שיקול דעתם, להיות בקשר עם תלמידים. יש מורים רבים שמקיימים קשר טלפוני, קשר של פורום באינטרנט, לשמחת הילדים והמשפחות שלהם. הרבה מאוד פעילויות חברתיות, ערכיות, ספורטיביות בכל המקומות, מפגשים של מגזרים, בתי מדרש, פעילויות שבאות למקסם פעילות בטוחה בחופשה.

אזכיר רק שני דברים מאוד מיוחדים: פעילות אחת, שהיא פעילות של ארבעה אוהלים. אנחנו קוראים לה פעילות חופים, למרות שחוף אחד הוא כאן בכיכר החתולות בירושלים, של מקומות שאבחנו אותם כמקומות שאליהם נוהים עשרות-אלפי ילדים במהלך הקיץ - חופי אילת, חופי הכינרת, חופי תל-אביב וכיכר החתולות. במקומות הללו משרד החינוך הקים, בשיתוף פעולה עם הרשות, אוהל שיש בו אנשי רווחה, אנשי חינוך, מתנדבים שלנו שמציעים לילדים מענים, פעילויות, כיבוד קל במהלך כל השעות וכל היום. המתנדבים שלנו - פגשתי בדרכי לכאן את ראש עיריית אילת – הוא אומר: זו חגיגה, מה שקורה באוהל. מתנדבי משרד החינוך נמצאים על אלף האוטובוסים המיוחדים שיורדים לאילת עם תלמידים, לובשים חולצה של "מחנכים מסביב לשעון", מנצלים את הנסיעה לשיח בלתי-פורמלי עם הנוער שנמצא על האוטובוסים, איך אנחנו מתנהגים בצורה אחראית, שנחזור מהחופשה הזאת גם יותר מועצמים, גם יותר שמחים, ולא חלילה עם שתיית יתר של אלכוהול או הסתבכות. אני רוצה לציין שמשרד התחבורה חבר אלינו ואגד כדי לשלם את העלות של הנסיעה של המתנדבים. המתנדבים שלנו נותנים את הזמן. זו גם כן פעילות מרתקת. נמצא פה ארז אשל, ויוכל להרחיב עליה.

לפני שבועיים קיימתי כיושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים דיון על העניין של החופשה והאפשרות של חשיפת התלמידים לתחלואים. אחת הבעיות שנתקלנו בה – גם היו נציגים של משרד החינוך – שבמהלך החופשה אין גוף בעל סמכות, שיארגן או ישלב בין פעולות הזרועות השונות שאמורות להגן על התלמידים ועל הנוער מפני נפילה לאלכוהול, לסמים, במיוחד נוער בגיר יותר.

אני חושב שבתפישה הזו יש לשלב את העניין הזה, ולו בממד של קביעת אחריות. אמרנו שרק הרשות המקומיות מסוגלת לחבר בין כל הגופים. אם משרד החינוך לוקח את המשימה הזאת, אני חושב שטוב יעשה משרד החינוך בתיאום עם משרדי הממשלה הנוספים וגם עם השלטון המקומי, כדי שהאחריות תהיה מרוכזת בכתובת אחת, שהיא רב-זרועית. הבעיה היא שמשרד החינוך פועל, התחבורה - פועל, הרשות המקומית פועלת, אבל משהו משובש.

אתה צודק. כל המשרדים עושים הרבה מאוד עשייה. הבעיה היא שהאזרח או מי שזקוק לשירות, יש פעולות מבוזרות, והן לא מגיעות עם עצמה ועם מסה קריטית של מישהו שמתכלל. זה בדיוק מה שעומד מאחורי הקונספט של מחנכים מסביב לשעון. באוהלים אנחנו שותפים עם משרד הרווחה, בין היתר, ועם השלטון המקומי. זו תוכנית שהתארגנה באפס זמן. נערכנו להרים את הכפפה הזו של המדיניות. אנו נשכלל את שיתופי הפעולה הללו. עם השלטון המקומי יש שיתוף פעולה מדהים בכל הנוגע למענים לילדים בסיכון. אני בטוחה שנשכלל את שיתוף הפעולה הזה. כל המטרה של האוהלים זה בדיוק למנוע את תופעות הסיכון האלה. הרווחה, הבריאות, הרווחה, משרד התרבות והספורט. אני בטוחה גם, אחרי שיצאנו לאוויר עם העניין הזה השנה, יהיה יותר קל לאגם שותפויות, כי בסך הכול אנחנו רואים שקורים המון דברים נהדרים. יש לנו פורום 24 שעות פתוח למענה של שאלות של הורים, שאנשי מקצוע שלנו נותנים תשובה. יש לנו אתר במשרד שמלווה- - -

השאלה שלי מתמקדת ביצירת כתובת.

כן, שיהיה ברור מי מתכלל. גם בהקשר הזה אנחנו לא מסתכלים, מי המוביל. אנחנו רוצים לראות שיתוף פעולה, שמי שעומד בקצה, שזה הילד, יקבל את הדבר שמגיע לו, הכי טוב, וזה מה שמנחה אותנו בפעילות שלנו. גם בהקשר הזה ניערך בשלב הרבה יותר מוקדם לקראת השנה הבאה – זה חלק מהדברים שהשר בטח ידבר עליהם במדיניות שלו כדי להיות יותר אפקטיביים אל מול הילד.
נושא פדגוגי בעל משמעות חשובה מאוד זה נושא קידום למידה משמעותית. אתם ודאי מרבים לשמוע את השר מדבר על חוויית למידה משמעותית ועל חברת מופת. זה מטבע שיש לו שני צדדים: מצד אחד, אנו מדברים על מקום שמחזק מאוד את הערכים, את השיח, את המענים הרגשיים והחברתיים לצד המענים הקוגניטיביים; הצד השני הוא מקום שממשיך ומקדם מצוינות – לא חלילה מוריד סטנדרט. מתוך המקום הזה אנחנו כרגע מקיימים דיוני עומק מאוד משמעותיים ברמת המשרד כדי כבר השנה לייצר שנת מעבר ללמידה משמעותית, שמבוססת על העקרונות של אמון והעצמה ויוזמה ואוטונומיה, שגם משרד החינוך - ניתן מלמעלה למטה, וגם השטח ייקח, כדי ללמוד מהשנה הזאת ולהרחיב את הפעילות לקראת השנה הבאה להעצמה של החוויה של למידה משמעותית והוראה משמעותית והערכה משמעותית. זה בסופו של דבר יתחבר גם למהלך של בחינות הבגרות, שאנו שוקדים עליו. אנחנו התחלנו מבחינות הבגרות, ותוך כדי דיוני הוועדה ראינו שלא נכון לדבר על השורה התחתונה בלי לדבר על התהליך שמוביל לשם. לכן לקחנו עיכוב מסוים בעניין המענה של איך ייקראו בחינות הבגרות. אמרנו שנצא עם זה לאור לקראת נובמבר, עם האמירה שלנו, ונכנסנו לתהליכי עומק מאוד משמעותיים, איך תיראה הלמידה מ-א' עד י"ב כדי שתאפשר גם היבחנות בסוף הדרך בדרכים מגוונות ותוך יצירת דגמים מגוונים בתוך המערכת. זה יושב, כמובן, על ליבת הפדגוגיה ועל פיתוח של פדגוגיה משמעותית. השנה הזו תהיה שנת למידה, שיהיו בה כוחות חלוץ, ותהיה בה אמירה גם של המטה. יתר פירוט על זה תקבלו בפגישה שהשר יוביל. אני אומרת את זה כי השטח כבר יודע – אנחנו מדברים אתו על זה – אז שגם הנוכחים יידעו.

תמיד מאוד מעניין את הוועדה בשלב הזה ההיערכות לחינוך המיוחד. אבקש לתת נתונים בנושא החינוך המיוחד - רעיה, בבקשה.

שלום. בשקף הראשון אנחנו רואים את מספר התלמידים בתוכנית השילוב בחלוקה ללקויות תוך ניסיון לעשות דיפרנציאציה מרבית ללקויות השונות ותוך חלוקה בין המגזרים השונים, בין התלמידים שלומדים בחינוך הרשמי לבין התלמידים שלומדים במאושר הלא חרדי ובין התלמידים שלומדים במאושר החרדי. תוכנית השילוב היא תוכנית שוויונית, אין הבדל לא בהקצאות ולא בשירותים שמקבלים הילדים בכלל המקומות בארץ, בכל המוסדות של חוק חינוך חובה.
ניתן לראות את מספר התלמידים, שבנוסף לתוכנית השילוב וכחלק מתוכנית השילוב שלהם קיבלו תמיכה מסוג סייעת אישית כדי לסייע להם בתפקודם במערכת החינוך.

כנתון מסכם רואים שיש 338 בתי ספר לחינוך מיוחד, 1,542 גנים לחינוך מיוחד, 67 מתי"אות, 59 מרכזים טיפוליים, ו-29 מרכזים חינוכיים בתוך בתי החולים מתוקף חוק ילדים חולים.

המענה של מדינת ישראל לבתי ספר בתוך בתי חולים – זה המקום היחיד בעולם שיש המענה הזה. יש לנו סיבה להיות גאים. אנו קוראים לתוכנית הזו קו אור. אנו נותנים בתוך בתי החולים מענה לילדים – לא רק באמצעות כללים אלא ממש בית ספר בתוך בתי חולים. זו תוכנית שאנו חושבים להרחיבה בשנה הבאה גם לבתי חולים פסיכיאטריים. אולי רואים פה מספר קטן, אבל להבין מה זה לילד שהוא מנותק לאורך זמן ארוך, ונמצא מאושפז, ויש לו בית ספר בתוך בית החולים, שמשרד החינוך מנגיש, זה דבר ראוי.

אנחנו מדברים על בית ספר לכל עניין ודבר. קו אור והתוכנית של התקשוב זה חלק מתוך מערך התמיכות. מערך התמיכה נותן בבית החולים תמיכה לימודית וטיפולית מגיל 3 עד גיל 21 לזכאי חינוך מיוחד ולגילאי 5 עד גיל 18 לתלמידים רגילים. השירות ניתן בעיקר לילדים שהם לא ילדי החינוך המיוחד; חוק ילדים חולים תקף לכל ילדי ישראל שחלו. אנו מאחלים להם בריאות טובה. חשוב לומר – בשלוש קבוצות השתייכות: בזמן שהם מאושפזים, בזמן שהם מחלימים בביתם, אם הם מעל 21 יום צריכים להיות בבית שירותי החינוך מגיעים אליהם הביתה, וכשהם חוזרים למערכת החינוך תחת תגבור לימודי בזמן חזרתם למערכת החינוך. באמת מאוד ייחודי, כולל במחלקות ילדים לילדים מונשמים, כולל במחלקות ילדים במחלות כרוניות קשות, לאורך כל השנה.

השנה התברכנו בחודש האחרון בתוספת מאוד משמעותית של הארכת יום הלימודים לשתי קבוצות: קבוצת אחת היא תלמידים עם שיתוק מוחין ונכות פיזית קשה, שלמדו עד שנת הלימודים הנוכחית עד 14:30. בשנת הלימודים הבאה הם ילמדו עד 15:30. זו תוספת מאוד יפה וחשובה לאוכלוסייה שאין לה מענה מהרווחה באופן מיטבי. לכן זה היה יעד מאוד משמעותי, ואנחנו שמחים.

הנושא של קבוצת הילדים, שמאופיינת ב-CP ובפיגור קל – לא ראינו שום סיבה ערכית אובייקטיבית, למה יום הלימודים שלהם משך שנים היה קצר יותר מקבוצות מורכבות אחרות. הנטל על ההורים היה מאוד קשה. כשהרב שי פירון נכנס, בשנה, שבכל אופן זו שנה של קיצוצים , בתעדוף פנימי של משאבים, הסטנו משאבים כדי לתת מענה לקבוצה הזאת, כי אי-אפשר היה להסכים עם המציאות הזו. זו ממש חדשה טרייה מהתנור. שמונה שעות הוראה זה דבר מאוד משמעותי, והכול בתעדוף פנימי של משאבים. כשהודענו להורים – השמחה היתה גדולה, כי לא מספיק שהמצב אובייקטיבית קשה - גם לא היו יכולים לצאת לעבודה.

הקבוצה השנייה שמקבלת תוספת של שעה עגולה ביום זו הקבוצה של הפיגור הקל, שסיימה עד היום ב-13:30, ותסיים בשנת הלימודים הקרובה ב-14:30. זו ההזדמנות לומר, מעבר לתודה על התקצוב המאוד משמעותי בעניין הזה, תודה גם להסתדרות המורים. אין פה שינוי במצב המורים. הסתדרות המורים הבינה את החשיבות של לתת לילדים ולמשפחותיהם את המענה, וגם למחלקות החינוך, שנערכות בימים אלה להתאים את עבודת הסייעות וההתאמה של ההסעות לשינוי הזה. זו הזדמנות לומר תודה על השותפות בהרבה דברים, אבל גם בעניין הזה.

תודה.

בינוי - אסף ייתן סקירה קצרה. שורות קצרות שמסכמות הרבה מאוד עבודה.

בשנתיים האחרונות תקצבנו כ-3,000 כיתות בבתי ספר חדשים. זה לא כולל את 2,000 כיתות הגן שתוקצבו בשנה שעברה. חלק גדול מהם ודברים שתוקצבו לפני כן יהיו מוכנים כבר לפתיחת שנת הלימודים. במסגרת ההיערכות תקצבנו גם כ-220 כיתות יבילות במקומות שבהם לא ניתן מענה בבנייה קשיחה, ויש גידול בתקן הכיתות. השתתפנו בעבודות שיפוצים דחופות בכל מיני מקרים שיש סיכון במבנים, למשל, או התאמות, שבמקום לשים מבנים יבילים, להוסיף כיתות בצורה כזו או אחרת על-ידי שיפוצים.

תודה.

זה חסר רק אצלי, במצגת שקיבלתי?

יכול להיות. נשלח לכם את זה.

אורח חיים פעיל ובריא. זה יעד ארוך טווח. זה לא נושא לשנה אחת. זה מיומנויות וכישורי חיים שצריך להמשיך ולעבוד עליהם.

שימו לב שבוועדה את כל המשקאות הממותקים הוצאנו.

אנחנו ממשיכים לקדם את היעד הזה. יש לנו הרבה מאוד בתי ספר מקדמי בריאות. השנה אנחנו מקדמים תוכנית בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות של 200 בתי ספר נקיים מעישון. הכוונה, שגם צוות המורים לא יעשן כחלק מדוגמה אישית ועליית מדרגה בנושא של התנהגות נכונה, דוגמה אישית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק גם עם משרד הבריאות וגם עם משרד הספורט בנושא הזה. השנה לימודי עזרה ראשונה כלימודי חובה לכלל תלמידי כיתות י' ותוכניות התערבות לבריאות בכל שכבות הגיל.

השנה היתה לנו גם תוכנית מאוד יפה עם משרד החקלאות, שחילקנו פירות וירקות לילדים בכל מיני אריזות – בתפזורת או שלם, כדי לעודד צריכה של פירות וירקות החל בגיל הרך, ולעורר מודעות של ילדים שהולכים לסופר, לא לקנות חטיפים אלא לקנות פירות וירקות. התוכנית היתה בישוב ערבי ובישוב יהודי במקביל, מאוד הצליחה. אנחנו מנסים כל הזמן להעמיק.

אני מבקשת מעירית ליבנה לומר מילים על נושא הסייעות, בבקשה.

נושא הסייעות הרפואיות בחינוך הרגיל. ילדים הסובלים מלקויות בריאות כגון הילדים הסכרתיים, ילדים הנדרשים לטיפולים פולשניים, ועוד שתי אוכלוסיות – האחת זה ילדים שרגישים למוצרי מזון, ויש בקרב לקות הבריאות הזאת עלייה מאוד חדה בזה, וזה סיכון חיים אמתי, וילדים אפילפטיים, שלא מאוזנים. כל הילדים האלה מקבלים ליווי אישי, כלומר סיוע במהלך יום הלימודים.
בנוסף, בהחלטת השר, גם במהלך הקיץ השנה הוחלט לתת את המענה הזה גם ברמה הרשותית והרשויות. התקנה היא מאוד גדולה, אבל המענה הוא מאוד חשוב. אנו פועלים בשיתוף משרד הבריאות בנושא הזה, עם ועדה מקצועית, ויש בקרה ופיקוח גם על המהות עצמה, כי זה עוד גורם שנמצא בכיתת גן או בכיתת ילדים.

מה קורה עם אחיות בתי ספר? איפה אתם עומדים?

האחריות על שירותי הבריאות לתלמיד הוא של משרד הבריאות. אנחנו משתפים פעולה עם משרד הבריאות – גם אתמול היה דיון וגם מחר יש פה. יש חריקה קטנה בנושא של השירות, אבל מבחינתנו, אנו מאפשרים אותו חוזר מנכ"ל חדש שיתפרסם בספטמבר – שוב, ירענן. מנהלי בתי הספר מקבלים את ההנחיות בדיוק מהנדרש מהם, כי השנה משרד הבריאות נותן את זה על-ידי שלושה ספקים: במחוז דרום זה משרד הבריאות, במרכז הארץ זה חברה אחת ובצפון זה חברה אחרת. אנחנו ישבנו אתם. אנו עושים היערכות מלאה, הנחיות מאוד ברורות למנהלי בתי הספר, כיצד לשתף פעולה.

ביטחון ובטיחות – נמצאים אתנו שאול ורותם, בבקשה.

בנושא בטיחות, בימים האלה נערכים ברשויות, אחרי שקיבלו סיוע מהמשרד בהיקף של 54 מיליון ₪ שהועברו לרשויות, חלוקה לפי תלמידים, כיתות. כרגע מסיימים את הקייטנות, ועושים את השיפוצים האחרונים לקראת ההיערכות האחרונה.

אנחנו כמשרד מקבלים דיווח שנקרא אישור בטיחות לכל מוסד חינוכי. לקראת סוף אוגוסט נקבל רשימות מעודכנות, לאילו בתי ספר וגנים יש אישורי בטיחות ולאילו אין. כרגע אנו נמצאים בשטח בתמיכה מלאה לרשויות, לעזור להם בכל נושא הייעוץ המקצועי.

בשנים האחרונות עשינו הרבה מאוד כדי לקדם את הנושא הזה על-ידי הכשרה של אנשים ברשויות, הם נקראים מנהלי בטיחות מוסדות חינוך. הכשרנו. יש היום, בהשוואה לשנים האחרונות, ידע גדול מאוד בכל נושא הבטיחות. האנשים האלה נמצאים בשטח, ומטפלים בכל נושא הבטיחות.

שלום. מרבית הרשויות המקומיות ערוכות לפתיחת שנת הלימודים בהיבט האבטחתי בהקשר התקשרות עם חברות אבטחה והמשך הכשרה של מאבטחים חדשים במהלך החודשים הקרובים, כלומר יולי ואוגוסט, וההכשרה בעיצומה.

אנו יחד עם משרד ישראל, שאחראית על נושא האבטחה, ערוכים לבצע ביקורות בימי פתיחת שנת הלימודים - ביקורת על-ידי אנשים שלנו, על-ידי אנשי משטרה שיעמדו במעברי חציה בכניסה למוסדות החינוך, וכל מה שקשור לסדר הציבורי והאבטחתי בפתחי בתי הספר. מקיימים כל מיני כנסים, גם ברמה הרשותית של רכזי ביטחון, גננות, וגם ברמה של קב"טים בכל הרשויות. הפעולות האלה מתבצעות ומתוכננות להתבצע עד אמצע אוגוסט שנה זו.

שלום, אני פקד מהמטה הארצי, חוליית אבטחת מוסדות חינוך. כמובן, מבחינת היערכות משטרת ישראל, טרם יצאנו להיערכות לשנת הלימודים תשע"ד, סיכמנו את שנת הלימודים הקודמת ברמה המחוזית וברמה הארצית – הפקת לקחים לקראת שנת הלימודים הבאה. קיימנו ועדת- - - עליונה בהשתתפות קצינים ממשטרת ישראל, נציגים של משרד החינוך, מאגף הביטחון במשרד, המשרד לבט"פ, משרד האוצר, נציגי השלטון המקומי וכו'. הנושא המרכזי בוועדה היה היערכות לשנת הלימודים הבאה וכל נושא האבטחה במוסדות החינוך. כמובן, יש לנו פגישות שבועיות עם אגף הביטחון במשרד החינוך, יש לנו קשר מאוד טוב עם האגף, ודרכם ובאמצעות השלטון המקומי גם מול הקב"טים והרשויות.

אנו מקיימים בתקופה הזאת כנס בכל מחוז, כנס משותף למשטרת ישראל ולמשרד החינוך. הנושא העיקרי הוא היערכות לשנת הלימודים הבאה. יש תוכנית ההיערכות, מימוש שלב ב' ושלב ג' והרחבת האבטחה במגזר הלא יהודי, זה בהתאם להחלטת ממשלה 3738. מדובר בתוספת תקנים של 149 שומרים במגזר.

שמעתי שהתוכנית מתעכבת.

התוכנית רצה ויש כבר הכשרות וגיוס של השומרים. זה כרגע מתבצע, וזה בתוכנית לתחילת שנת הלימודים.

מעבר לאנשים שדיברו מטעם המשרד, נמצאים פה גם אנשי מינהל כלכלה ותקציבים, משה שגיא ודודי מזרחי, נמצאת היועצת המשפטית, עו"ד דורית מורג, נמצא פה הממונה על המגזר הערבי, עבדאללה חטיב, חנה שדמי משפ"י, ארז אשל, מנהל מינהל חברה ונוער. אתם יכולים להפנות שאלות, כמובן, לכל תחום.

נפתח את זה עכשיו לדיון. אני מבקש, בתמציתיות, כי ב-12:30 עלינו לסיים. ארגון ההורים הארצי, זאב גולדבלט, בבקשה.

שלום ותודה על הסקירה. ראשית, בשנים עברו היה תקצוב חסר של כיתות לימוד בפועל – דבר שהוביל לזה שחלק לא קטן מכיתות הלימוד בישראל אוישו על-ידי 40 או 39 תלמידים בכיתה, שזה התקן המקסימלי של המשרד. המטרה היא, כמובן, בתוכנית רב-שנתית לצמצם, ולהוריד את מספר התלמידים המקסימלי בכיתה. נשמח אם הוועדה תקבע מועד לדיון, איך משרד החינוך מתכוון להתמודד עם המטרה של צמצום מספר התלמידים בכיתה, גם אם זה יהיה בתוכנית רב-שנתית, אבל שאנחנו כהורים נדע מהם היעדים, ותוך כמה זמן נגיע אליהם.

שנית, הוצגה פה התוכנית של השאלת ספרים. בפועל אחוז מוסדות החינוך שמשולבים בפרויקט הוא קטן יחסית למה שאנו ציפינו כהורים. אני מודה שחלק לא קטן מההורים עד היום מתקשים להבין את היתרונות שיש בתוכנית הזאת. אני מודה שגם אני כיושב-ראש ועד הורים בעיר ספציפית מתקשה למכור את התוכנית. אנו יודעים שיש במשרד החינוך תוכנית, להיכנס לספר הדיגיטלי. לא הוזכר כאן הנושא, וזה מייתר את תוכנית השאלת הספרים בעצם.

זה לא מייתר, כי זה ייקח את הזמן שלו.

אתייחס לשאלות שלך. יש הרבה מאוד נושאים שלא הזכרתי. בחרנו את הנושאים הגדולים של היערכות לפתיחת שנה. כל שאלה שתישאל, תקבל תשובה.

נושא נוסף, חיזוק הקשר בין מערכת החינוך לבין התלמידים גם בזמן חופשה, גם בזמן שגרה. אנו חושבים שמרכיב מרכזי במעשה החינוכי לא הוזכר פה, וזה ההורים. צריך לעודד גם את המורים וגם ברשות המקומית, אם זה ראשי מנהלי אגפי החינוך וכן הלאה, לשמור על קשר רציף עם ההורים ולשתף אותם במעשה החינוכי.

הדבר האחרון שאני רוצה להזכיר זה גני הילדים. נכון להיום היחס של ילד בתוך גן למבוגר אחראי, אם זה גננת, אם זה מטפלת, הוא 1 ל-17.5. אנחנו מבקשים מאוד לראות תוכנית, איך מצמצמים את היחס הזה, כי ביחס הזה גם הגננות טוענות שהן לא מסוגלות לתת פתרונות הולמים, וגם אנחנו כהורים נפגעים, כי ילדינו נפגעים.

תודה. נעמי ריפתין, בבקשה, יושבת-ראש מועצה פדגוגית, הסתדרות המורים.

שלום לכולם. אנחנו יודעים שמערכת החינוך היא עגלה כבדה ועמוסה, ויש בה המון דברים נפלאים והמון בעיות. אחת הבעיות שלנו בתור ציבור לאורך שנים, עם שרים מאוד טובים, שכל שלוש שנים מתחלף לנו שר, עם אג'נדות אחרות, והעגלה מזועזעת ימינה או שמאלה, אחורה וקדימה. כרגע אין פתרון – זו הפוליטיקה שלנו, אבל היא בעייתית.

אבל יש דברים שהם נכסי צאן ברזל, ואם אמרת למידה משמעותית, ואני מאוד מברכת על למידה משמעותית תמיד, יש שני נכסי צאן ברזל, שאם לא נעשה אותם, פינלנד תמשיך להיות כוכב הצפון הרחוק, ולא יהיה שינוי משמעותי במערכת. אני כבר עשר שנים אומרת את זה. הבעיה, ששר בא לשלוש שנים, וזו השקעה תקציבית מאוד גדולה. אני מצטרפת לחברי מארגון המורים. מספר התלמידים בכיתות הוא בלתי-אפשרי, שלא לדבר על הגנים. זה נשמע הזוי, 35 ילדים בכיתה. איך אפשר להגיע לילד, בנוסף לשילוב, שהוא מבורך, אבל צריך הרבה יותר כוחות. אנחנו רואים איזה קרן אור בשעות הפרטניות באופק חדש. ופתאום המורים ראו שאפשר לעבוד עם קבוצה של חמישה או מול ילד אחד, והם רואים את השינוי העצום. אז מספר הילדים בכיתות. גם ב-OECD עכשיו היה דוח על צפיפות, ואנחנו במקום המיליון אחורה. צריך להשקיע בזה תקציב עצום, אבל לדעתי, זה בסיס.

הנושא השני, מקצועות נשמה. בשנות הששים היה ציור ומוזיקה וחקלאות ובישול ומלאכה. מה לא היה לנו? את הכול הוציאו החוצה. גם בשעות הפרטניות יש קצת מקצועות נשמה, ואנחנו רואים איזו עבודה עושים בבתי הספר, שהשמיים הם הגבול ביצירתיות, וזה נותן גם אוטונומיה עצומה למורים. צמצום מספר הילדים בכיתות והחזרת מקצועות הנשמה.

תודה. יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, בבקשה.

ראשית, אני מודה לשר החינוך ולמנכ"לית משרד החינוך ולצוות הבכיר של המשרד על השותפות, על התיאום ועל הכנת שנת הלימודים, כפי שתוארה כאן. אני חושב שזה היה מרשים ביותר, ואני מאוד גאה על השותפות הזו, שקיימת מספר שנים, מאז אנו מטמיעים את אופק חדש, דהיינו מ-2007.

אני אומר ברשות אדוני, יושב-הראש, שניים-שלושה משפטים, ואחר כך אבקש שלילי, מנהלת המחלקה לגננות שלנו, שמייצגת את רוב גננות ישראל – מעל 15 אלף – תאמר משהו קצר בנושא הגננות. לפי הוראת בית המשפט, ארגון המורים ואנחנו מנהלים משא ומתן בינינו – עד עכשיו ברוח טובה – כדי לנסות למצוא מוצא לתביעה של ארגון המורים בנושא היציגות של חטיבות הביניים באשר לבית הספר השש-שנתי מחוץ לבית המשפט. יש שני דברים: אחד, היציגות על חטיבות הביניים, והשני, התחום הפדגוגי –ניהולי של ההתנהלות והעבודה בבית הספר השש-שנתי, מ-ז' עד י"ב.
אני חושב שאנחנו יחד עם אנשי משרד החינוך, גם הבוקר שוחחנו על כך, ואני חושב שניתן למצוא פתרון טוב לנושא הפדגוגי–ניהולי. באשר ליציגות, גם כאן, היות שאני אופטימיסט, ואני מאמין שאפשר למצוא פתרונות, אני חושב שגם כאן רן ארז ואנוכי, ארגון המורים והסתדרות המורים, נמצא את הפתרונות, ונחסוך מבית המשפט לעסוק בנושא. כך אני רוצה לקוות.

אנו נמצאים עם משרד האוצר ומשרד החינוך בדיונים, במשאים ומתנים פעמיים בשבוע כדי לסיים ככל האפשר מוקדם בתוך החופשה את מה שנשאר לנו. אחד הדברים המובילים שאנו עוסקים בו הוא מתן תשלום 36 שעות נוספות לגננות. הן תקבלנה את המגיע להן – לא בחסד אלא בזכות מלאה. יש רצון טוב גם של משרד האוצר. אני מדבר על השלב הזה של היום הזה, וכמובן, של משרד החינוך, שתמיד עם רצון טוב לשיתוף פעולה.

אני מקווה ששנת הלימודים תיפתח, כפי שמגיע לילדי ישראל ולעם ישראל, בחגיגיות, בצורה נאותה וטובה. אני מברך אותך כיושב-ראש מאוד פעיל של ועדת החינוך, שתורם כל כך הרבה בזמן כל כך קצר למערכת החינוך. אם תואיל לאפשר ללילי להשלים אותי.

בבקשה.

תודה. ברצוני לפתוח בסוגיית הצטרפות גננות העובדות ביום חינוך ארוך לאופק חדש. מדובר בכקרוב ל-1,400 גננות, שאמורות להשתלב באופק חדש יחד עם יוח"א. לפני שחתמנו על ההסכם ערכנו סקר בין הגננות כדי לבדוק את הרצונות שלהן. התשובות היו שכ-80 אחוז מהגננות ביקשו להמשיך לעבוד במתכונת יוח"א ולהצטרף לאופק חדש, משתי סיבות: חלקן נאלצו פעמים רבות לעבוד עבודה נוספת. ביום שערכנו להן הדמיה של השכר החדש הבינו שזה יהיה מאוד לטובתן, עם תוספת של בערך 28 אחוז. למרות זאת, יש חלק מהגננות שלא מסכימות להצטרף, והן מעדיפות לעבוד רק במסגרת אופק חדש, וסוכם עם משרד החינוך, שתהיה העסקה גמישה לגננות הללו. מי שלא תרצה לעבוד ביוח"א, תוכל לעבוד רק באופק חדש, ולהישאר בגן שלהן.

בנוסף, בהסכם יוח"א כתוב הרי, לפי החוק, שכל עובד הוראה בהסכמתו יעבוד ביוח"א. לכן אני מאוד מעריכה ומברכת את המשרד, שבא לקראת הגננות הללו, והן תוכלנה לבחור, באיזו דרך לעבוד.
אני רוצה לסיים בבקשה אחת, וחוץ מלברך על הצטרפות גילאי 4-3 לחוק חינוך חינם, שהמשרד השתדל מאוד להוסיף סייעת נוספת לגילאים האלה. זאת לא הבעיה שחלק מהילדים בלתי-גמולים, אלא- - -

הנקודה ברורה. בבקשה.

שלום, אני נציגת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שמאגדת תחתיה הורים ומשפחות לילדים בעלי מגוון של מוגבלויות, ולא מסקטור כזה או אחר. אני בעצמי אמא לשני ילדים – אחד מהם ילד עם צרכים מיוחדים, משולב בחינוך הרגיל, עולה לכיתה ה'.

אני מעוניינת לצטט משפט שנכתב לא מזמן: "מרגע לרגע אני מתחיל להשתכנע שמישהו החליט שהוא לא רוצה בשילוב, שאולי רוצים להכאיב במידה שתגרום לנו להעביר את הילד לחינוך המיוחד כדי לשחרר את המערכת מכאבי הראש המיותרים שבשילוב". כתב את זה בשנה שעברה מי שהוא היום שר החינוך שלנו. לצערי הרב, הילד שלי התחיל שילוב לפני 8 שנים, ואני כבר 8 שנים נמצאת במאבקים. מצד אחד, נמצא חזון, שנמצא גם בתוך משרד החינוך - אני חותמת היום על כל מילה שכתובה במבוא לחקיקה ולחוזרי המנכ"ל. מצד שני, בפועל בשטח המצב קשה עד עגום. ובאמת, כפי שתואר פה בציטוט, נוצרת מוטיבציה שלילית במערכת של הורים לשלוח ילדים לשילוב יחידני במערכת החינוך.

האם הנושא של 90 אחוז גילאי 4-3 כולל גם את השילוב? אני מתכוונת לא לתקציב המיוחד שנוצר כשהילד שלי היה בן 4 ושבתי מתחת לבית של יולי תמיר, אלא בתקציב אמתי, כדין, כולל שעות סיוע של המתי"אות? האם יש התייחסות מחודשת לנושא שעות השילוב לא מתוך ההערה המקוממת בעינינו ההורים, בתוך חוזרי מנכ"ל, שמטרת השילוב היא להקטין את שעות הסיוע משנה לשנה, כשאמירה כזו, כמובן, לא היתה נאמרת על ילד שיושב בכיסא גלגלים או נעזר במשקפיים – אף אחד לא היה מעלה על דעתו לקחת את אמצעי ההתאמה שלו; כשאנחנו מדברות על סייעות השילוב, אנחנו מדברים על אמצעי התאמה של הילד בשביל היכולת להשתלב. לקבוע בתור מטרה, להקטין את השעות האלה - בעינינו, זה לא מדויק בעליל. השאלה, האם יש אפשרות להתחיל להתייחס לשעות השילוב כאמצעי הנגשה, וכבר השנה לאפשר יותר שעות? אני מתייחסת בנושא הזה לעובדה שאומרים להורים ששעות המינימום בתוך דרגת התפקוד שהם קיבלו הן המקסימום, ומעבר לזה יכולים לקבל רק ילדים קשים מאוד-מאוד, ואם הילד שלהם זקוק למקסימום, כנראה, מקומו לא בחינוך הרגיל אלא בחינוך המיוחד, שהיא אמירה מקוממת, שלא לדבר על בניגוד לחוק.
תח"י ותל"א - מסיימים את כתיבתם בדרך כלל הרבה אחרי החגים, באזור אוקטובר-נובמבר, ובינתיים בתקופה הכי קשה הילד עובר את התקופה הזאת ללא משהו כתוב ומכוון. אנחנו לא מבינים למה זה קורה. תח"י זה תוכנית חינוכית יחידנית, ותל"א זה תוכנית לימוד אישית. תח"י הוא בחינוך הרגיל, תל"א הוא בחינוך המיוחד. דווקא בילדים שמוכרים למערכת, בעינינו, היה צריך לכתוב גם את התח"י וגם את התל"א בסוף השנת הלימודים, וב-28 באוגוסט היתה צריכה להיות תוכנית ברורה, שילד מתחיל לעבוד לפיה.

אנו רוצים להתייחס לנושא ההיכרות, בעיקר של הילדים המשולבים, שנאסר עליהם להכיר את המשלבים והמשלבות שלהם בטרם היום הראשון שלהם לשנת הלימודים. לא יעלה על הדעת שילד, שחלק מהקשיים שלו הם מעברים, וחלק מהצרכים המיוחדים שלו הם ההיכרות עם מי שמלווה אותו, יכיר אותו בפעם הראשונה בשעה הראשונה ליום הלימודים הראשון בבית הספר ובגן. זה לא ייתכן. שנים אנו מדברים על זה, וזה לא זז.

תודה. שלחת לנו חומר כתוב.

אני רוצה לומר משהו אחרון: הישיבה הזו אמנם הוקדמה בחודש מהתאריך הרגיל שבו היא קבועה, והיא עדיין נקבעה בתוך החופש של המתי"אות. לא ייתכן שהמתי"א, ומשרד החינוך, שאמורים לתת מענים, יוצאים לחופש בחודש האחרון של החופש האחרון, ולהורים אין עם מי לדבר. קיבלתי כבר הבוקר SMS-ים מהורים שמתקשרים למתי"אות, ולא עונים להם לטלפון. זה לא ייתכן.

לא ייתכן זה סוגייה מעניינת בכלל, כי הכול קורה בסוף. אבי קמינסקי, בבקשה.

שלום. אני קודם כל רוצה לברך, ואני אומר את זה מכל הלב, על שיתוף הפעולה הקיים בין משרד החינוך לבין אגפי החינוך, מרכז השלטון המקומי. עבודת החינוך היא עבודה מתואמת. נקרא כפר שלם לעבודה הזאת, ומשרד החינוך באמת נקרא גם לעבודה הזאת בצורה מוסדרת ומסודרת.

בנושא גננות יוח"א, זה יפה וטוב שנחתם ההסכם, ומיישמים את זה, רק אין הסכם עם הסייעות. מה שיקרה זה שהגננות תישארנה בגן, והסייעות תלכנה הביתה, כי אין עדיין הסכם אתן, ויש בעיה וקשיים עם האוצר בקטע הזה. זה לא ענינו של משרד החינוך אלא של מדינת ישראל ושל האוצר ושל מרכז שלטון מקומי ושל הסתדרות המעוף, איך שהם נקראים. אין עדיין סיכומים בעניין הזה, כך שקשה מאוד להתארגן בנושא גני הילדים, גני היוח"א. אני מביא את זה רק לידיעת הוועדה. מתקיימים דיונים, אך עדיין אין סיכומים. אנו ברשויות המקומיות לא יכולים לשבץ את הסייעות בנושא הזה.
אני ממליץ תמיד בפני משרדי החינוך והאוצר ובפני משרד האוצר וגם בפני מרכז השלטון המקומי, שבכל הקשור לדיונים שקשורים במספר משרדי ממשלה, לשבת יחדיו, ולא לחתום אחר כך על הסכם אופק חדש כזה או אחר בנושא גננות היוח"א, ואחר כך מביאים את זה לפתחנו, שאנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה, ואנחנו עכשיו נמצאים בפתחו של משרד האוצר, ורצים לחפש את התשובות. עדיין אין. אני מביא את זה לתשומת לב הוועדה.

דורית חזן, בבקשה.

שלום. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. יוח"א זה העניין שלשמו הגענו להציג את הדברים. לילי טוענת כאן ש-80 אחוז מגננות יוח"א מסכימות להמשיך לעבוד ביוח"א. אלה לא הנתונים שנמצאים בידינו.

באחרונה קיבלתי המון מיילים וטלפונים של גננות, שמבקשות לא לעבוד ביוח"א, ואסביר למה. שעת החינוך של גננת היא 60 דקות. שעת הוראה זה 45 דקות. כלומר אם יגדילו את שעות העבודה, אנחנו עובדות 10 שעות הוראה ביום – מה שנוגד את כל החוקים. גננות קורסות תחת הלחץ של יוח"א כבר היום. אני מדברת על גננות חזקות בארץ, שאומרות: אנחנו לא יכולות לעבוד, זה פוגע בילדים, זה פוגע בחינוך שלנו. ארגון גננות מחנכות יצא מהסתדרות המורים. זה גננות שהיו בהסתדרות המורים ופרשו מהסתדרות המורים, כי היו לנו 156 שעות שנתיות, שהיו מגולמות לפנסיה, שיוסי וסרמן חתם עליהן, ולא רק שלא קיבלנו את ה-36 שעות נוספות; אלה היו שעות שהייה, שיכולנו לתפקד, שעות אוויר שיכולנו לעשות דברים לא מעל ראשי הילדים.
היום, לא רק שאנחנו לא מקבלים אותן; גם אנחנו לא מקבלות את ה-36 שעות, וכשווסרמן ביקש בבית המשפט, כתבה לו בפירוש השופטת אגסי: התרשלת בחתימת ההסכם, ובסעיף 30, כשהחרגת את הסגנים ואת המנהלים, לא החרגת את הגננות. ואני רוצה לדעת, למה אנחנו לא מקבלות את זה רטרואקטיבית? למה אני צריכה כגננת להתנדב בשעות האלה, ואת השעות האלה לא יגלמו לנו בשכר בפנסיה? והיום גננות מאוימות על-ידי המפקחות שלהן, להישאר ביוח"א. אני קיבלתי כבר הבוקר טלפונים. אני מבקשת לקבל תשובות על זה. אנחנו שנה וחצי מדברות על זה, ולא מקבלות תשובות.

תודה. אנחנו מאפשרים לנציגי ציבור לדבר, אבל צריך לזכור שהגוף היציג לגננות ולמורים זה הסתדרות המורים. אנחנו לא הולכים בוועדה הזאת להתערב בבעיות שבתוך הארגון.

אנחנו יודעים שהגוף היציג היום חולש על כל כך הרבה דברים, ואנחנו לא בטוחים שאנחנו מאמינים בו. אני מקווה שתדרשו לקבל תשובות.

ענת נחמיה לביא, מנכ"לית פורום כפרי הנוער והפנימיות.

שלום. בישיבת הפתיחה של ועדת החינוך דיבר הרב השר פירון על עיקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך וצמצום הפערים כמטרה מרכזית של המשרד. בתוכם הוא הדגיש את אוכלוסיית הילדים שנמצאת בכפרי הנוער של משרד החינוך כאוכלוסיית קצה שבה אמורים להתמקד.
במסגרת הזו אשמח לשמוע התייחסות קצרה בהתמודדות משרד החינוך עם הצרכים הספציפיים של ילדי הפריפריה בכלל וילדי כפרי הנוער והפנימיות בפרט. תודה.

תודה. שי זקס, בבקשה.

שלום. אני מוועד הורים של ממ"ד גוננים – ממ"ד שנמצא כאן לא רחוק בירושלים. לצערי, המנכ"לית, יש בית ספר אחד לפחות, בית הספר שלנו, לא יתחיל את שנת הלימודים הקרובה. יש לנו מבנה שהעירייה ומשרד החינוך ייעדו אותו לממ"ד, אחרי ששנים לא היה שם ממד, ועשו עבודה ברוכה, רק יושב שם איזה מנהל קיקיוני עם איזה אלף עמותות, שיושב כאן כנגד החוק, שולט על 400 מטר של מבנה. המשרד מכיר את העניין הזה, אבל לצערי, משרד החינוך לא לקח עלינו אחריות באמת בשלוש השנים האחרונות. יש לנו עוד 100 תלמידים לכיתות א', שאמורים ללמוד על הגג או משהו כזה – כל מיני פתרונות קיקיוניים נעשו משנה לשנה. זה הגיע לבית המשפט, ובגלל שזה בבית משפט, עיריית ירושלים ומשרד החינוך מתחבאים מאחורי בית המשפט, ולא לוקחים אחריות. לצערי, יש בית ספר אחד שיתחיל ללמוד – חצי נלמד בכיכר ספרא, חצי נלמד מול משרד החינוך שם בירושלים – זה קרוב. שם תתחיל שנת הלימודים שלנו. אולי רחל עזריה מעיריית ירושלים תרצה להוסיף.

יש סיכוי לקבל התייחסות לאתגר של 100 ילדים שאין להם איפה ללמוד?

המנכ"לית תתייחס. בבקשה.

תודה רבה לכל מי שדיבר, ואענה. עלה פה עניין מספר התלמידים בכיתה, במיקוד הגן – קבוצה של 35 ילדים עם גננת וסייעת. הנושא של מספר ילדים בכיתה, שאכן מדינת ישראל מאופיינת במספר ילדים גבוה בכיתה, והצגתי מייד בפתיחת דבריי את הנתון על מספרי הילדים שיש לנו, וטוב שכך, יש פה היבטים פדגוגיים, ויש פה היבטים כלכליים ומשמעויות כלכליות. קודם כל, מבחינה פדגוגית, אנו יודעים שהקשר בין הישגים לבין גודל כיתה אינו קשר מובהק ומוכח בשום מקום בעולם, מלבד בגיל הצעיר. אנחנו לא אומרים את זה כדי לומר שאנחנו רוצים שהכיתות תהיינה גדולות. זה מאוד משמעותי בגיל הצעיר. לכן, כשהיו לנו המשאבים, הקצינו אותם לכיתות א'-ב', כדי לייצר שם יותר פיצולים והקלה למורות, כשהיה לנו המשאב. עכשיו בקיצוץ – אתמול או הבוקר היה על זה דיון, על המשאב הזה. איכות המורה – זה המרכיב החשוב ביותר. בגיל הרך ובגיל הצעיר זה לא כך. חזרנו ואמרנו - הסטנדרט של החינוך במדינת ישראל בגיל הזה נקבע כפי שהוא נקבע. אנחנו חשבנו שחשוב מאוד לאפשר חינוך חינם לגילאי 4-3 לילדים שלא הלכו לגן, וזה לא חובה אלא כאופציה שהמדינה נותנת – קודם כל לתת את השירות הזה. אנחנו רואים שאנחנו נשאלים על עשרת האחוזים שלא מקבלים את השירות, אז בואו נשים את הדברים בפרופורציות, ולדעת, שבמשאבים הנתונים של מדינת ישראל, שהיא מהמתקדמות בעולם במתן מענה כזה, המדינה כרגע לא יכולה לתקצב מעבר לסייעת וגננת בגיל הזה. עם זאת, לא היינו מתנגדים שיהיה שם עוד כוח אדם. כולנו היינו רוצים, אם המשאבים היו בידינו.
השנה, כדי לסייע במידת האפשר, יצאנו בפנייה לבנות של שירות לאומי, כדי להכשיר אותן ככוח עזר, גורם שלישי, מבוגר שלישי בתוך הגן. הקצינו משאב לכ-600 תקנים נוספים כדי לפזר אותם. הבנות צריכות לרצות את זה. יש כבר כמה מאות בנות שפנו לעבוד בשנה הבאה כסייעות. נשים אותן ככוח עזר בגנים הללו. זו סוגייה תקציבית מאוד משמעותית – קודם כל כלכלית; דבר שני, נגיד שלא היתה מגבלה תקציבית במדינת ישראל, והיינו מחר בבוקר מקבלים את המשאב שמאפשר לקחת כל כיתה של 40 ולחלק אותה ל-20 – יש הסוגייה של בינוי ויש הסוגייה של כוח אדם, שאמרנו שאיכות ההוראה היא הדבר המשמעותי ביותר. כלומר קודם כל, כרגע המשאבים לא נמצאים. אנו רואים מה המדינה עושה כדי ליישר תקציב, ואם יהיו, יש להבין שיצטרכו בתוך תכלול הצרכים של משרד החינוך, לחשוב איפה התעדופים הנכונים ביותר. היינו מאוד שמחים אם היו לנו עוד משאבים לגיל הצעיר. כרגע זה לא בידינו. לכן אנחנו מנסים באמצעות תקנים לשירות הלאומי.

לגבי השאלת ספרי הלימוד, אנחנו מאוד מקדמים את מהלכי הדיגיטציה. הספרים הדיגיטליים כלולים בתוך השאלת הספרים. כמובן, שהמדינה שצועדת לשם, זו תקופת מעבר. תקופת המעבר הזו לא תבטל לחלוטין את הספר עם הנייר, לא את ספר התנ"ך ולא ספרים מסוימים שאנחנו רוצים שיהיו, ולא בכל הגילאים, אבל היא תביא הקלה משמעותית. המשרד עושה צעדים, לקנות זכויות. כרגע יצאנו עם שני מכרזים להתאמת ספרים קיימים, להפוך אותם לטקסט דיגיטלי, ושהזכויות האלה יינתנו בחינם. כבר בשנה הבאה הרבה מאוד ספרים יוכלו להתקבל בבתי הספר בחינם. זה המהלך שאנחנו הולכים אליו. אתם מכירים גם את הנושא של תקשוב מערכת החינוך ו-100 בתי ספר שעובדים בפיילוט של ספרים דיגיטליים. אנחנו צועדים לכיוון הזה – זה הטווח הארוך.

כל הסוגייה של הורים, שעלתה פה. אי-אפשר לחנך ילדים בלי השותפים הטבעיים. השותפים הטבעיים החשובים ביותר זה הורים. הילדים נמצאים בבית הספר. אנחנו מאוד מאמינים שמסרים משותפים של מורים והורים לילדים, ואווירה מכבדת והכרה במקום של כל אחד, תייצר מסר יותר נכון וטוב. אנו מנסים, וזו המדיניות, להקשיב מאוד למה שהורים אומרים בכל הוועדות, לשתף את נציגי ההורים בכל ועדה שיש לנו, לעבוד בשיתוף פעולה בכל נושא ועניין, אפילו החוזרים של תשלומי הורים. מאיפה הגיעו קולות הזעקה – מההורים. אז בכל דבר ועניין אנו חושבים שהמקום של ההורים הוא מאוד חשוב. יש מקום להמשיך ולחזק אותו. וגם כשאנחנו מדברים על למידה משמעותית, אפרופו התוכנית, אז ההורים הם חלק; האם הילד, כשהוא בא הביתה, הוא רוצה להמשיך לעסוק בזה, עד כמה ההורה מעורב בזה, עד כמה הקהילה מעורבת בזה – אנחנו דנים בסוגיות האלה מתוך כוונה לחזק את המקומות הללו.

מקצועות הנשמה. יצאו שני קולות קוראים, גם בחוזר מנכ"ל, לחיזוק האומנות ולחיזוק מקצועות הרוח, עם תקצוב מאוד מסיבי לבתי הספר שירצו להוסיף מורה לתחום הזה, ולייצר למידה בין-תחומית. תחשבו שבשנה של קיצוצים זו אמירה תוספתית שבאה לומר: המקום הזה חשוב, אנו רוצים להשקיע בו, ואנו רוצים לקדם אותו.

כפרי הנוער. אכן את צודקת במה שאמרת. הרב שי אמר שזו קדימות. אנו עובדים כרגע במרץ על תוכנית חמש-שנתית, שיש בה גם היבטים פיזיים - הפנימיות וכפרי הנוער זה הבית של הילדים – על היבטים פיזיים שמאוד מוזנחים; משך עשרות שנים לא נעשה שדרוג של המקום הזה. מדובר פה במהלך מאוד רחב וגדול, גם של גיוס מאוד משמעותי של פילנתרופיה. אני בטוחה שהרב שי יציג את זה בישיבה שהוא יפתח, את המהלך המתוכנן. מדובר במהלך חמש-שנתי – כתבנו תוכנית לנושא הזה.

ממ"ד גוננים זו סוגייה ספציפית, אבל אשמח להתייחס אליה, כי היא עלתה פה. אני אומרת את זה בכאב – צרם לי הטון שלכם, צרמה לי האמירה. ואני אומרת את זה באותה שקיפות שאני עונה על כל דבר. אני חושבת שהסגנון של משרד החינוך והמדיניות שלו באים לידי ביטוי בכל מקום שאנחנו באים. אנחנו פועלים, אנחנו קשובים, מסביב לשעון, עד גבולות החוק. אנחנו המדינה. וכשמשהו נמצא בדיון בבית משפט, יושבת פה היועצת המשפטית של משרד החינוך, והיא תספר לך שהיא נזפה בי כמנכ"לית, שכתבתי מכתב שהוא לא בסמכותי, ואסור היה לי לכתוב לבעלות כדי לסייע למקום. וכשזה נתקל בדיון משפטי, כולנו, למורת רוחנו, ואתם מכירים את עמדת המשרד גם לגבי החינוך הציבורי וגם לגבי המקום שפועל שם. עם מי לא היינו בישיבות? ומהמקום הזה אנחנו כרגע חסומים בדיון משפטי שההורים הגישו. הצורך של הילדים שלכם בבית הספר, הזכות על המבנה – אין לנו בכלל חילוקי דעות. זה שכרגע יש סיטואציה שהיא לא נוחה לכם, והיא לא נוחה לנו, ואנחנו יכולים רק למקסם את מה שאנחנו יכולים – זה נכון. התוצאה היא כרגע עוד לא מיטבית - לא בגלל עצלנות, לא בגלל רוע לב ולא בגלל שמשרד החינוך מסתתר מאחורי בית המשפט. משרד החינוך מכבד את כללי הדמוקרטיה של מדינת ישראל, גם כשהם לא פועלים לטובת המדיניות שלו.
לגבי היוח"א, יש בו קודם כל שיפור שכר מאוד משמעותי לגננות. עבודת הגננת היא עבודה קשה ביותר. זו קבוצה סופר מקצועית. היא בעצם מנהלת מוסד חינוכי, מתמודדת עם גיל שצריך להקנות את כל המיומנויות וכישורי החיים, והיא אשת מקצוע ומנהיגה מהמעלה הראשונה. גננות זה בכלל סקטור שראוי לא רק להערכה מקצועית; גם להערצה על התפקוד שלו. אנחנו יודעים מה הילדים בגיל הרך לומדים, וכל פעם שאנחנו באים ומקבלים את הילדים שלנו גם בריאים ושלמים וגם מחונכים, אנחנו צריכים להודות ולהוקיר את עבודתן. אנחנו מכירים בזה. לכן אמרנו – תגידי את, איך את רוצה לבנות את היקף המשרה המלאה שלך? וכשההסתדרות הביאה בפנינו את הרצון הזה שלהם, אמרנו – רק הבוקר עוד סיכמנו את זה, ויושבת פה הסמנכ"לית הבכירה, מנהלת המינהל הפדגוגי – תוציאי הבהרות לשטח, שהגננת תבקש את המבנה השבועי שנוח לה, והמפקחות ינסו לשבץ במידת הניתן את הגננת המשלימה כך שתהיה גמישות בתוך ההעסקה שלהן. אבל הן גם רוצות לעבוד משרה מלאה. הן גם רוצות להשתכר ולהיטיב את תנאי הפנסיה שלהן. את מבנה היום שלהן – מתי עד 14:00, מתי עד 16:00, מתי עד 15:00, כן יום ששי, לא יום ששי – יעשו בדיאלוג, שהמפקחות ינסו לסייע במידת הניתן כדי לאפשר גם להן לשמור על הכוחות שלהן, וגם לתת את השירות החינוכי הטוב ביותר, וגם לנו, למלא את כוח האדם הראוי בתוך הגן. אז ננסה גם בזה מתוך קשב מאוד משמעותי, ומתוך הבנת הקושי הפיזי, להיות עם ילדים כל כך רכים שמונה שעות, לתת מענה מיטבי לכל גננת במידת האפשר.

תודה רבה למנכ"לית. אני מאוד מקווה, אני גם מתרשם ששנת הלימודים הבאה תוכל להיפתח כסדרה.
אין ספק שצריך לשפר את תנאי התעסוקה של הגננות, אבל אל תשכחו – בסוף לילד בגן, כמה גננות וסייעות מחליפות אותו לאורך השבוע. זו בעיה, לרבע את המעגל, כדי שגם הילדים יוכלו לשהות מקסימום זמן עם אותה גננת- - -

חבר הכנסת מצנע, הנתון הזה לא כל כך מדויק, ברשות אדוני.

אני אומר לך, מאחר שהייתי גם בירוחם חמש שנים וגם בחיפה עשר שנים, וחוויתי חלק מהבעיות הללו. זה מכלול שלם שצריך להתמודד אתו.

אגיד משפט סיום, חבר הכנסת. קודם כל, אני רוצה שוב להודות. יושבים פה הרבה מאוד שותפים שלא דיברו. מערכת חינוך נפתחת גם בזכות עבודה מאוד מאומצת ומקצועית של אנשים במשרד החינוך, שחלקם פה וחלקם לא פה, אבל גם בזכות שותפות מאוד אמיצה שיש לנו כאן עם אנשים מסביב לשולחן. אני רוצה להודות על ההזדמנות. לא הכול פתור, אבל אני מקווה שהכול משתפר - זה גם חשוב.

אין ספק שמערכת החינוך עוסקת במספרים הכי גדולים – גם בתלמידים וגם בצוותי הוראה – בין אם הם עובדי מדינה, בין אם הם עובדי הרשתות, בין אם הם עובדי הרשויות המקומיות. זה מכלול שלם. וכמובן, מעורבות של כל החברה הישראלית. כמעט בכל דבר, בכל רפורמה יש צורך להסתגל, ללמוד את התקלות, ולהתקדם. לכן באמת שותפים לזה כל כך הרבה גורמים.

כבר ביקשתי ממשרד החינוך, לבחון את האפשרות להוריד את מספר התלמידים בכיתה מבחינת ההגדרה מ-40 ל-35 מבלי העלות הכספית של הבינוי, כי להערכתי, אפשר חלק גדול מהבעיה לפתור גם בלי בינוי – בהחלט עם תוספת הוראה אבל בלי בינוי, שהוא לפעמים הסכומים הגדולים, וגם תהליך ארוך מאוד.

אנחנו נשמע את השר ערב פתיחת השנת הלימודים, ואז גם נראה שהדברים שעלו כאן, ודברים נוספים, שלא באו לידי ביטוי, אכן נפתרים ומקבלים תשובה. כאמור, יש מספר דיונים שנעשה במסגרת הוועדה עד הפגרה, במשך הפגרה ואחריה בנושאים ספציפיים כמו החינוך במגזר האתיופי, החינוך במגזר הערבי ועוד נושאים שנמצאים כבר על סדר-היום, רק ייקח זמן להיכנס אליהם בפירוט יתר.

אני מאוד מקווה, כבוד המנכ"לית, שלא יושת קיצוץ נוסף על מערכת החינוך. לא דיברנו על זה כאן. האיום הזה קיים. אני בהחלט גם מאיר את תשומת הלב של חברי הכנסת, שהם חברי ועדת כספים וכלכלה, שלפעמים נלחמים על נושא מסוים, ולא מבינים שאת המחיר נשלם בסוף במקום הרבה יותר קשה, הרבה יותר רגיש והרבה יותר חשוב. לפעמים רוצים להשיג איזה הישג של חצי אחוז פה וחצי נקודה שם, ובגלל המציאות הפוליטית משיגים את ההישג הזה, והוא פוגע בסוף בדברים החשובים באמת. הוועדה, אנוכי, בטח שר החינוך והמנכ"לית, ננסה לעשות הכול שזה לא יקרה, כי על המערכת הזו להשית היום עוד קיצוצים, זה יפגע בדברים הכי משמעותיים.

תודה רבה , הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:50.>