PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
23/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 20>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, ט"ז באב התשע"ג (23 ביולי 2013), שעה 12:30

<החופש הגדול והסכנה שבאינטרנט>

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר

>
רוני דיין - מנהל אגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך

מיכל זכריה - מדריכה ארצית ביחידה לקידום אקלים בטוח, משרד החינוך

יפעת זץ - מדריכה ארצית לנושא הדרכה מתוקשבת, משרד החינוך

יסמין ליסמן - מדריכה ארצית למוגנות ברשת, משרד החינוך

פרץ סגל - משרד המשפטים

נתי ביאליסטוק כהן - יועץ מנכ"ל, משרד התקשורת

רפ"ק ירון שטרן - קצין מדור חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים

מי-טל גרייבר שוורץ - סמנכ"ל קשרי קהילה ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי

אורנה היילינגר - אחראית גלישה בטוחה, איגוד האינטרנט הישראלי

אלכס סקליאר - דובר איגוד האינטרנט הישראלי

נסים עוג'י - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

בנימין ישראלי - רכז עמותת אשנב, אשנב - לאינטרנט בטוח

יהונתן קלינגר - חבר הנהלה, אשנב - לאינטרנט בטוח

ליאורה לייבוביץ - דוברת, אשנב - לאינטרנט בטוח

יונה פרסבורגר - רכז מחקר ופעילות, עמותת נתיבי רשת

חני לוז - מרכז תדמית לתגבור דמוקרטיה במדיה

גלעד האן - מנכ"ל, מומחה לעבירות מחשב

יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה הלאומית לשלום הילד

לילי הלפרין - מנהלת תכנית אמ"ת לנוער בסיכון

גל יוסף - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אביעד לוין - מתאם פעולות הכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאל סימון - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

שירלי דעסה - תלמידה

שקד פלסר - תלמידה

תהל שטובר - תלמיד

ידידיה פרלה - תלמיד

בועז גינת - תלמיד

מיכאל גולדסטון - תלמיד

מיכאל גולדברג - תלמיד

אשחר ביטן - תלמיד

שלומי חדד - תלמיד

אסף דולב - תלמיד

דוד פראוור - תלמיד

עדי רוזנברג - תלמידה

רחל סעדה

א.ב., חבר המתרגמים
<החופש הגדול והסכנה שבאינטרנט>

שלום לכולם, ברוכים הבאים, לאורחים שלנו.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. הנושא על סדר היום, החופש הגדול והסכנה שבאינטרנט.

כולנו יודעים שרשת האינטרנט הפכה להיות מגרש המשחקים המרכזי של הילדים. אני טוען, גם של המבוגרים. חלק גדול משעות הפנאי של הילדים היום הוא סביב הרשת. האפשרויות הן רבות, הנושאים הם רבים ומגוונים. כמו שהמגרש משחקים ליד הבית, בשכונה, היו בו גם אתגרים וגם סכנות שהיה צריך להיזהר בהן, כנ"ל גם המגרש הזה שנקרא רשת האינטרנט, והדיון פה בעיצומה של חופשת הקיץ של התלמידים מבתי הספר.

אנחנו מקיימים כאן דיון בעקבות בקשה של יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת אורלי לוי, שנבצר ממנה להגיע. היא ביקשה ממני לנהל את הדיון ועשיתי זאת בשמחה.

אני רוצה להודות להנהלת הוועדה. אני הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור לאיגוד האינטרנט שיתחילו עם סקירה פחות או יותר. לאחר מכן ניתן להתייחס לאנשי משרד החינוך, משטרת ישראל, לגופים, עמותות, ארגונים שירצו לדבר. אשמח לשמוע גם נציגות מהתלמידים על מה שנאמר כאן ואיך צריך להתמודד. בבקשה.

מי-טל שוורץ, סמנכ"לית קשרי ממשל ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי.


אני רוצה להתחיל בכמה מילים קצרות לגבי האיגוד, למרות שרוב המשתתפים פה מכירים את האיגוד כבר הרבה שנים.


אנחנו גוף ללא מטרות רווח, שהמטרה שלו לקדם את האינטרנט בארץ. חלק מהפעילויות שלנו הן פעילויות תשתיתיות. אנחנו מנהלים את מרשם שמות המתחם ואת מחלקת האינטרנט הישראלית. פה אנחנו מתעסקים בצד החברתי, הקהילתי, שאנחנו עוסקים במשך בערך 10 שנים בנושא של קידום גלישה בטוחה באינטרנט.


אני מפה אעביר את השרביט לאורנה היילינגר, מנהלת מרכז אינטרנט בטוח באיגוד.

צהריים טובים, כמו שמי-טל אמרה, שמי אורנה ואני מנהלת את המרכז לאינטרנט בטוח.


זה קצת ציני שהדיון נקרא "הסכנות באינטרנט", כי האיגוד כאיגוד חושב שהאינטרנט זה מקום טוב ויש חשיבות מאוד גדולה - - -

גם במקומות טובים יש סכנה.

נכון, ועל אף הסכנות זה מקום חיובי, וזה כמו שאמרת בהתחלה, חבר הכנסת, הילדים חיים באינטרנט. זה העולם שלהם.


בעצם באינטרנט זה הרחוב שלנו. כשאנחנו היינו צעירים, הרחוב היה המקום שלנו. לילדים זה הרשת. רק במאמר מוסגר, כשחיפשתי תמונה להציג, התקשיתי למצוא תמונה עדכנית. התמונות של ילדים משחקים ברחוב, הן תמונות ישנות, חלקן הגדול אפילו בשחור-לבן. רק, לאן הגענו במקום הזה.


מחקרים אומרים שהילדים נמצאים מול מסכים, בין אם זה טלוויזיה, בין אם זה סמרטפון, בין אם זה אייפוד, אייפון וכל מה שקשור בזה. סך כל הזמן שהם נמצאים, הוא יותר מסך כל הפעילויות האחרות שהם עושים ביום.


עוד נתון לסבר את האוזן, נערה בת 14 מקבלת 500 "וואטס-אפים" ביום. נער, 400.


אנחנו הבנו שצריך לעשות שינוי. שאלנו בינואר את הציבור כמה שאלות. 88% מהנשאלים אמרו שחשוב שיהיה גוף מרכזי שיטפל בנושא.

מהו הנושא?

גלישה בטוחה. 82% מהנשאלים לא ידעו למי הם צריכים לפנות. לא היתה כתובת אחת מסודרת. עוד נתון שהוא קצת מפחיד, 63% מההורים לא מעורבים בגלישה של הילדים שלהם. זה יכול להיות בגלל משבר הדיגיטליה, העקירה הדיגיטלית והתחושה של הפחד וחוסר המודעות. זה יכול להיות גם חוסר פניות וזה יכול להיות בגלל העובדה שהם רוצים לתת חופש לילדים.

יש עוד פרמטר שלצערי הרב לא הזכרת אותו. משבר בהורות גם. הסמכות ההורית.

הסמכות ההורית. כך או אחרת, ההורים לא באמת מכירים איפה נמצאים הילד ומה הם חווים ביום-יום. לכן אנחנו הרמנו את הכפפה והחלטנו שלצורך הדיון הציבורי ולצורך טובת הציבור, אני רואה את חברי מועצת התלמידים וזה כיף לראות אותם. החלטנו להקים את המרכז לאינטרנט בטוח.


למה מרכז? אני חייבת לומר שיש הרבה מאוד אתרים ברשת, והרבה מאוד גופים מטפלים בנושא הזה של גלישה בטוחה, אם זה משרד החינוך ואם זה אתרי מידע וכדומה. ההבדל המשמעותי בין האתרים שקיימים ברשת לבין מה שאנחנו מציעים, זה המענה האנושי. בן אדם עונה בקצה השני של הקו, וזה חשוב גם לנער או לילד שפונה וגם להורה שנמצא עכשיו באיזשהו לחץ מאוד גדול ומצוקה, ולפעמים הוא גם לא יודע מה לעשות.


עוד משהו שחשוב לנו זה הנושא הזה של דרך הפניה. אנחנו לא פותרים את הבעיה. אנחנו מנחים את הפונה מה לעשות במקרה הספציפי ומה לעשות להבא. זה לא שאנחנו מדווחים לפייסבוק, אלא מלווים את אותו פונה ודרך זה אנחנו מעצימים את הידע שלו.


עוד דבר שחשוב לומר, שבמשך השנים האחרונות בנינו קואליציה עם ארגונים ממשלתיים, עם משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים וכדומה, כי אני חושבת שזה משהו שכל מי שיושב סביב השולחן הזה, חייב לקחת חלק בנושא הזה, ועושים הרבה עשייה משותפת.


קצת נתונים. הוא פעל שנתיים כפיילוט. מתחילת השנה מיסדנו את הפעילות שלו. הרבה מאוד ניסיון, הרבה מאוד קשרים. גם למדנו מה קורה בחו"ל. חו"ל, אגב, מתמקד יותר בנושאים של פדופיליה. אנחנו נותנים תמיכה שהיא הרבה יותר רחבה מנושא הפדופיליה.

את יכולה לתת לנו תוך כדי הסקירה שלך כמות פניות, חשיפה של הקו הזה?

שנייה אחת, נגיע לזה. שאלה מצוינת, יש לי על זה תשובה.


לפני החשיפה של הקו הפתוח בשנת 2012, מה שנקרא מתחת לרדאר, קיבלנו 2,000 פניות. מינואר 2013 טופלו בקו התמיכה 4,000 פניות, שזה כולל אגב את שתי מתקפות הסייבר שהיו בתחילת השנה. זה כולל את הקמפיין שעלה סביב שבוע האינטרנט הלאומי. זה כולל גם את העלייה בעקבות הקמפיין שיצאנו אליו לפני כשבועיים וחצי. אנחנו רצים שבועיים וחצי עם קמפיין לאתר שלנו, אתר safe, הגיעו כבר 7,000 פניות.


התפיסה שלנו באתר, אגב, זה לאפשר לפונה לקבל תשובה. הוא בנוי מאוד ענייני, מאוד ממוקד, שאלה ותשובה, שאלה ותשובה.


מה הנושאים המרכזיים? הנושאים המרכזיים זה פריצת חשבון, אלימות ברשת או חרמות, וגניבת זהות.


אני אתן רק 2-3 דוגמאות מהשבוע האחרון. התלבטתי בהכנת המצגת אם לתת דוגמא לשפה שהורדנו מהרשת, של ילדים כלפי ילדים אחרים. האמת היא שאני לא יכולה לקרוא את זה. התביישתי אפילו להציג את זה, בשפה שאני לא יכולה לומר. החופש מעביר את הילדים בחלק מהזמן, לפעמים על דעתם, והתגובות של ילדים כלפי ילדים הן קשות מאוד. זה דברים שטיפלנו והורדנו מהרשת החברתית.

אם הבנתי, שחלק הפך להיות כסלנג כזה שלא בהכרח אפילו עם העוצמה המשמעותית של הכינוי ושל התואר.

השפה במידה מסוימת לדעתי, ויחזקו אותי משרד החינוך, קשה משפת הרחוב.


אני חושבת שבגלל שזו תקופה של קיץ, כשלמחרת היום לא רואים את הילד, אז יש איזה מנגנון של ריחוק, ולשמחתי, אני חייבת לומר שב-2-3 מקרים מהמקרים שקיבלנו ודווחנו, זה לא מהנפגע, אלא מישהו שראה את זה ברשת, שזה משהו שאני מקווה שזו תחילתה של מגמה, כי התקשינו לגרום לנערים לדווח על אחרים. אני מקווה שזו תחילתה של מגמה.


חשוב לי לומר בעקבות הקמפיין מקרה לאו דווקא של ילד או בני נוער, זה גניבת זהות של מישהו שנעשתה. פריצה לחשבון לפני שנתיים-שלוש, חשבון של בן אדם מבוגר, ופתאום בחודשים האחרונים דרך הפריצה לחשבון הזה אותו בן אדם שפרץ לחשבון התחיל להציק ולהטריד בתכנים מיניים קשים מאוד את החברות שלו.

צד שלישי.

נכון, ואז שוב עזרנו וסייענו בהורדת החשבון הזה מהפייסבוק. תוך 12 שעות זה לא היה באוויר.

למה ביקשנו את הדיון הזה עכשיו? המטרה שלנו היא חיזוק הקואליציה ופעילות משותפת להגברת מודעות הורית.


קראתי מחקרים לפני שבאתי לכאן והבנתי שההורים לא מעורבים וקשה מאוד להגיע להורים. שוחחתי גם עם בני מ"אשנב" לגבי הרצאות. הורים לא מגיעים להרצאות. יחד עם זאת אני מבינה שבארץ הצלחנו לעשות תהליכים ושינוי מהותי במקרים אחרים, אם זה "פרחי הבר" ואם זה "ילד עד גיל 9 לא חוצה לבד" ואם זה "מדליק מי שמקליק ראשון". הצלחנו לעשות תהליכי שינוי ואני חושבת שאין לנו מנוס אלא לעשות את אותו תהליך של "פרחי הבר" גם במקרה של גלישה בטוחה. זו חובתנו ההורית לעשות את זה, כי אנחנו חייבים להבטיח את הביטחון של הילדים.


אנחנו עושים על זה עכשיו דיון, בעיניי, במקום שהוא שפוי ולא עושים טרגיות, כי טרגיות, והיו לצערי בשנה האחרונה טרגדיות, מובילות אותנו לפעמים להחלטות שהן לא רציונליות ושאנחנו לא היינו לוקחים אותן אם היינו עושים דיון שהוא דיון ציבורי ושקול, ולכן אנחנו עושים את זה עכשיו. יתרה מזאת, גם הסכנות של הקיץ, אבל גם ההזדמנות שהקיץ מאפשר, להיערך לקראת שנת הלימודים, יש לנו גם את אוגוסט וגם את ספטמבר, שזה חודש שהוא לא מהותי מבחינת לימודים, כדי להיערך ולראות איך אנחנו משנים מגמה.


אנחנו מאמינים שחינוך פורמלי צריך להתחיל כבר מהגן. זה מדהים להיכנס היום לגני ילדים, גני חובה, ולראות את הילדים משחקים בסמרטפונים של ההורים שלהם כאילו הם נולדו עם זה, קיבלו את זה יחד עם הברית מילה.


עוד דבר שחשוב מהפן השני, אני לא בטוחה שהילדים באמת יודעים, החבר'ה שיושבים כאן, שלאיים בפוסט או להפיץ תמונה מביכה, זו עבירה פלילית כמו לגנוב, וגם את זה צריך להסביר לילדים, לחדור למודעות של זה.

תודה רבה. יש לנו נציג משרד החינוך בדיון? הייתי רוצה לשמוע ממך, האם במערכת החינוך זה נכלל במסגרת כלשהי, נעשה משהו, מה נעשה ומה התדירות ?

אני רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך. אני אחראי על הטמעת תכנית התקשוב, זו התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 בכל בתי הספר.


במסגרת התכנית הזאת אחת מהתפוקות החשובות שלה, היא קידום המודעות של הילדים ושל הנוער לגלישה נבונה ברשת. יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש שאנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בעבודה של הילדים ברשת האינטרנט, כי זו זירה מאוד חשובה וחיובית. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שיש סכנות ואנחנו ערים להן, לכן אני קצת מפרט את התוכניות שאנחנו כמשרד נערכים אליהן.


באופן כללי, כהנחיה גורפת לכל המערכת, אנחנו מפעילים צוות "חיים ברשת" בכל בית ספר, שהצוות הזה צריך לאורך השנה לפעול לקידום המודעות של הגלישה הנבונה ברשת, כאשר בצוות הזה חברים מחנכי כיתות, יועץ חינוכי.

יש משמעות לשינוי בטרמינולוגיה בין גלישה נבונה לגלישה בטוחה?

הם שזורים, אבל גלישה נבונה הוא לצרוך נכון את מה שיש ברשת. גלישה בטוחה היא באלמנטים שבהם תהיה ער - - -

השאלה אם בגלישה הנבונה אני גם נותן דגשים לגלישה הבטוחה?

בהחלט כן.

אנחנו לאורך כל השנה פועלים בתוך בתי הספר. יש שבוע שיא שגם חברנו מאיגוד האינטרנט הזכיר אותו, שבו אנחנו מתקדמים באופן פעיל בנושא הזה, והחשוב ביותר זה הנחיה של שר החינוך ממש בחודש יוני לפני יציאת הילדים לחופשת הקיץ, להפעיל שירות שבו מכינים את התלמידים לערנות ולהכרת הסכנות שיש ברשת. מנכ"לית המשרד הוציאה בעקבות הנחיית השר מכתב מפורט למנהלי בתי ספר איך לקדם את זה, ואנחנו, הצוותים החינוכיים של המשרד הכנו את כל החומרים להורים, העלינו אותם לאתר משרד החינוך והם נמצאים ונגישים לכל התלמידים, ההורים ולכל הציבור שיכול להיעזר בחומרים האלה ולהפעיל או לכוון את הילדים למה שנקרא גלישה בטוחה ברשת.


בתוך הנושא הזה חשוב להדגיש שאנחנו בראש ובראשונה רואים את הצד החינוכי של הכנת הילד ועירוב המודעות לגלישה - - -

לאיזה שכבת גיל אתם עושים את זה?

אנחנו מדברים על ילדים מכיתה א' ועד י"ב.

יש לי שאלה לתלמידים, נחשפתם לפעילות הזו שמשרד החינוך מדבר עליה?

לא.

הגיע פעם שוטר, אני חושב. הוא דיבר איתנו.

היה שיחה להורים, לא לנו.

מועצת התלמידים, יש לכם מה לומר? אתם מכירים את הפעילות הזו?

אני חייבת להוסיף שראיתי שאת השבוע הזה, שזה שבוע האינטרנט הבטוח, שיש דגש מאוד רציני בבתי ספר על האינטרנט בטוח, אם זה הרצאות או פעילויות בכל בתי הספר, פנלים באשכולות פיס. מעבר לזה במהלך השנה יש פה ושם, לי לפחות כשאני הייתי בחטיבה ב-ז' עד ט', יותר את הדגש הזה. מדי פעם הרצאות של שוטרים, של הסנגוריה. בתיכונים יש פחות דגש.

איך זה נתפס מבחינת התלמידים?

התלמידים מודעים לחלק מהסכנות. חלק מאוד גדול תופס את זה כ"לי זה לא יקרה". הם לא מבינים כמה זה מסוכן וכמה זה יכול לקרות גם אצלם.


החברות שלי, סיפרתי גם כשהיינו בפגישה, שההגדרות בפייסבוק, הפרטיות הם לא הבינו כמה זה חשוב עד שבאו והסבירו לנו שלכל אחד זה יכול לקרות. לכל אחד יכולים לקחת את התמונות שלו עם בגד ים, וכמה חשוב שרק החברים יוכלו לראות ואז הם באמת הגיעו הביתה ושינו את זה. הם לא הבינו כמה זה חשוב עד שהסבירו להם. זה חשוב להסביר דברים.

תודה.

בדיוק לנקודה הזאת אני רוצה להתחבר. החלק החינוכי שלנו מתמקד בדיוק באותה מודעות לבני הנוער, לסכנות שברשת מצד אחד ולהקנות לכם את הכלים הנכונים, גם החינוכיים וגם הטכנולוגיים איך להיזהר ולהימנע מסכנות ברשת.

לדעתך זה ניתן במנה סבירה?

זה ניתן במנה סבירה. אנחנו מפעילים תכנית מסודרת בכל בית ספר, של 4 שיעורים לאורך השנה, כשאחד מהם מתמקד ממש לקראת היציאה לחופש, כפי שהשר ומנכ"לית המשרד דיווחו לבתי הספר. זו בהחלט פעילות מאוד נכונה ובכמות סבירה של התערבות. יחד עם זאת אנחנו צריכים לזכור שיש עוד הרבה פעילות בנקודות נוספות שבמהלכן מציינים במידת הצורך גם את המקרים ודרכי הטיפול וההימנעות ברשת.


אנחנו לקראת היציאה לחופש, ממש בימים האלה פרסמנו סרטון שמופץ כרגע בכל אתרי האינטרנט, מופץ על ידי משרד החינוך באתר או"ח, שבו אנחנו מתקדמים בנקודות החשובות שההורים והילדים צריכים להכיר אותם ולהיות ערים.

מה מידת המעורבות של ההורים בפעילות של משרד החינוך, בסוגיה הזאת?

אנחנו זיהינו איזשהו קושי במהלך הזה. אנחנו למרות הפניות שלנו לגופים שמטפלים בוועדי ההורים, הנושא בתהליך של התגבשות יותר טוב איתם. בשלבים הראשונים ההתערבות היתה מאוד נמוכה. אני מקווה שעכשיו הם ההגדלה של הצוותים החדשים של ועדי ההורים שהוקמו, הפעילות תהיה הרבה יותר רציפה. אנחנו בכל מקרה הכנו פעילויות למורים, למחנכים בתי הספר כדי שהם יוכלו בישיבות ההורים להפיץ את המידע הזה ולעורר את זה כבר בשלב הזה שבו ההורה פוגש את המחנך של הכיתה,בתוך שטח בית הספר. יחד עם זאת אנחנו ערים לזה שהמפגשים שניסינו לקיים בשעות אחר הצהריים להורים, לא נשאו פרי מספיק במידה שרצינו ואנחנו ממשיכים לפעול.

אנחנו מבקשים מהדוברים הבאים להתמקד בקצרה, כי יש לנו עוד דיוני מליאה. כדי שהדיון יהיה יעיל ואפקטיבי.

שמי מיכל זכרוב, מהיחידה לקידום אקלים בטוח ומניעת אלימות בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך.


אני רוצה להרחיב טיפה בנושא של העומדים מן הצד כפי שאורנה קודם ציינה.


קודם כל, אנחנו רואים את הקשר ההדוק בין גילויי בריונות בפועל מבחינה פיזית או חברתית בבית הספר עצמו, לבין פגיעה ברשת. יש קשר הדוק. בדרך כלל הפגיעה היא לא בין זרים. פגיעה בין תלמידים שמכירים זה את זה. יש המשך של תהליך, זאת אומרת אין שעות בית ספר ושעות אינטרנט. זה הכול במהלך, מה שנקרא 24/7 ולכן גם המהלך של שר החינוך, שמחנכים מסביב לשעון, זה אומר גם בשעות אחר הצהריים, גם בסופי השבוע, גם אפשר לפנות לעזרה, והמחנכים, בהחלט אני יכולה לומר שעכשיו פתחנו קו חם בחופשה, ופורום, וההתנדבות של אנשי החינוך להיות שם לעזר, היא מאוד בולטת ורצוי שאנחנו באמת נצליח לחנך את ההורים ואת הילדים שהם בהחלט יכולים לפנות.

רק עכשיו היתה לנו פניה של אם שהתקשרה לקו החם על ילדה שנפגעה בפייסבוק על ידי חבר לכיתה. שאלנו אותה, את רוצה שננחה אותך איך לדבר עם הילדה או שאת רוצה שאנחנו נפסיק את הפגיעה באמצעות אנשי החינוך שלנו? היא אמרה, אני רוצה שתפסיקו את הפגיעה עכשיו. אנחנו פשוט יצרנו קשר מיידי, המפקחת על היועצות. היועצת של בית הספר יצרה קשר. זה תלמידים שהיא מכירה. יש ערך רב לזה שאיש חינוך שמכיר את הילדים יכול לפנות, להסביר להם במה המדובר, במה זה כרוך, והפסקה היא גם להטיב. זה לא מספיק שמפסיקים את הפגיעה על ידי הסרת תכנים פוגעניים. עבודת החינוך היא מאוד מאוד משמעותית.


דבר נוסף זה העניין של הצופים מן הצד. השיחות והעבודה הטיפולית צריכה להיות לא רק אם הפוגע והנפגע, אלא גם עם הצופים מן הצד. גם בבריונות מסורתית שהיא בבית הספר, איך אני לא מתלהם, איך אני לא עוזר לבריון להמשיך לפגוע אלא אני באמת בתפקיד שומר הסף, בתפקיד המגן, גם לא לעשות like בפייסבוק, גם לא להפיץ את השמועות או את התמונות המביכות וכו'. יש תפקיד גדול מאוד להורים מן הצד ובזה בעיקר אנחנו מתמקדים.

תודה רבה.

שלום, שמי יהונתן, אני חבר הנהלה בהתנדבות בעמותת אשנב.


עמותת אשנב קיימת עוד משנת 1999. אז עוד לא הייתי פעיל. אנחנו עוסקים בין היתר גם בשיתוף עם משרד החינוך וגם בשיתוף עם איגוד האינטרנט, גם בהדרכות של הורים, גם בהדרכות של ילדים, גם בכנסים. הדרכנו בסך הכול 113,000 ילדים מ-2007. זה לא הרבה, אבל מתנדבים שלנו בשיתוף עם משרד החינוך ובשיתוף עם בה"ד 7 בצה"ל מגיעים ומדריכים בבתי ספר. אין מספיק מתנדבים. אין לנו מספיק כוח אדם לתאם את הכול מול בתי הספר. אנחנו כולנו מתנדבים שם, אבל כן יש מי שעושה את זה וכן יש מי שמדריך.


הבעיה שאנחנו רואים כשאנחנו באים להדריך הורים, היא חוסר ביקוש מצד ההורים. אנחנו ניהלנו עם איגוד האינטרנט, אם אני לא טועה, שנתיים-שלוש שנים פרוייקט של הדרכת הורים גם במקומות עבודה וגם בבתי ספר, והיינו מגיעים לפעמים והיו מקרים שהיו 5 הורים מכל בית הספר, כי להורים לא אכפת.

כשהפעילות הזו היא במסגרת בית הספר, אפילו שזה שעות אחר הצהריים, היא נראית משהו רשות, אולי אפילו מייגעת. השאלה אם לא נבדקה אפשרות על ידכם ועל ידי הארגונים השונים, אפילו משרד החינוך, יש גם את המתנ"סים. אני חושב שהורה שרוצה לצאת, יש לו מוטיבציה יותר גדולה לצאת לאיזה השתלמות כזו מרוכזת ושבסוף הוא מקבל איזה תעודה קטנה מהמתנ"ס, מאשר לבוא לעוד יום מפגש בבית הספר. צריך לחשוב על זה.

אני מכבד מאוד כבודו ומקבל את הביקורת. אנחנו נחשוב על זה.

ניתן לשתף גם את הרשויות המקומיות. יש להם הרבה מה לומר והרבה מה לעשות במסגרות השונות. אני רואה את שלל אירועי הקיץ. עכשיו ערב בחירות, בכלל יש אינפלציה של פעילויות, אז זה לא נורא אם גם בקטע הזה ישקיעו.

אנחנו נשמח כמובן לכל עזרה ואנחנו נעמיד את מערך המתנדבים שלנו ונגיע לכל מקום שצריך.

אוקיי, אני מאוד מודה לך. משרד התקשורת. הייתי באמת רוצה שתאמר לנו אם יש פעילות כלשהי, אם יש חשיבה כלשהי בסוגיה הזו או איזו תכנית עבודה בנושא של גלישה בטוחה, גלישה נבונה, איך שקוראים לזה.

קודם כל, הפורטל של משרד החינוך שעוסק בנושא של הדרכת הורים בעניין אינטרנט והחינוך לגלישה נבונה או גלישה בטוחה, הוא פרי יוזמה משותפת של משרד התקשורת ומשרד החינוך.


בנוסף, חוק התקשורת תוקן לפני כשנתיים וחצי באופן שמורה על ספקי האינטרנט להזהיר את הלקוחות שלהם מפני סכנות שאורבות ברשת.

לעניות דעתי, אני לא מאלה שמבלים הרבה, אלא אם כן רוצה למצוא משהו בויקיפדיה או דברים אחרים, אבל אני לא נתקלתי בחיפוש בגוגל באיזה הבזק או אזהרה כלשהי.


בוא ננתח את הרחוב המסוכן הדיגיטלי, אז היום רוב הזמן הזה הוואטס-אפים או הפייסבוק. השאלה אם שם אין לנו דרך כלשהי לתת לילד, לנער, למבוגר אפילו איזה אזהרה עדינה, לא מפחידה.

אני אסביר שמשרד התקשורת לא עוסק בפיקוח על התכנים שנעים בתוך הרשת, אלא רק על בעלי הרישיונות. גם בעלי הרישיונות אינם עוסקים באופן עצמאי בבקרה ופיקוח.


החובה שהוטלה על בעלי הרישיונות היא להודיע ללקוחות שלהם אחת לתקופה ביותר מדרך אחת על כך ש-א', ישנן סכנות איזה סכנות הן ואיך להכיר אותן, והדברים האלה מגיעים כעלונים לבתי הלקוחות מדי תקופה.


בנוסף, החברות חייבות ליידע את הלקוחות שניתן לקבל אצלם מערכת יעילה לסינון תכנים, בחינם. להגיד לך שהכל טוב? אני לא יודע לומר את זה כרגע. אנחנו נמצאים בדיוק עתה במהלך של פיקוח. אני לא רוצה תוך כדי שאנחנו מבצעים פעולת פיקוח, שיכול להיות שגם תהיינה סנקציות בעקבותיה היה ונמצא הפרות.

סליחה, כבר שנתיים קיים החוק. בפועל אי אפשר לקבל סינון בחינם.

אדוני, סליחה.

בגלל שאנחנו כרגע במהלך של פיקוח אני מבקש לא להתייחס לנקודות ספציפיות כרגע על טיב ואופי הביצוע של האכיפה הזאת מכיוון שבסופו של דבר יהיה דוח פיקוח ותהיינה מסקנות ואנחנו נראה איך אנחנו פועלים היה ונמצא הפרות.

אוקיי, תודה. יש מישהו שרוצה להוסיף בנושא? בבקשה.

יונה פרבסורגר, מייסד עמותת נתיבי רשת.


ראשית, אני עוסק בכל הפעילות החינוכית סביב האינטרנט כ-9 שנים. העברתי הרבה הרצאות, כ-850, ברחבי הארץ, בעיקר במגזר הדתי, אבל לא רק. המסרים לא מופנים לציבור הדתי, אלא מסרים בנושאים כללים.


יש חוק כבר שנתיים, שספקי האינטרנט צריכים להנגיש או להביא סינון חינם. החוק הזה לא מיושם. אני אומר את זה כמעין תגובה לנציג של משרד התקשורת, ששום דבר לא מתקדם בנושא הזה. עדיין ספקיות האינטרנט מחייבות את הלקוחות שלהם לשלם על הסינון בישראל.

בצרפת סינון חינם מיושם בפועל כבר מ-2006. כל אדם שמתחבר לאינטרנט בצרפת, מ-2006, מקבל אוטומטית חבילת סינון בחינם ביחד עם חבילת האינטרנט, וחבילת הסברה להורים. הדבר הזה קיים כבר שנתיים בישראל, בתיאוריה. בפועל לא מיושם. הסברה, כן. עלונים כן יצאו להורים, אבל בנושא הסינון שום דבר לא התקדם.


לגבי הנוכחות של ההורים. מהניסיון האישי שלי, אם יודעים להכין נכון את בית הספר, במיוחד בבית הספר היסודי וחטיבה, לעשות פעילויות ביחד, הורים ותלמידים ביחד, כאשר ההורים מחויבים לבוא, כי הם צריכים להביא את הילדים שלהם. כשמארגנים את זה יפה, אז הילדים עוברים פעילות בכיתות עם קצת אוכל. גם עדיף לעשות את זה סביב נושא התמודדות עם אינטרנט וההורים מקבלים הרצאה ועושים מפגש מסכם באולם הספורט של בית הספר כולם ביחד, 10 דקות סיכום וההורים יוצאים עם הילדים ביחד להתמודדות משותפת. הנושא הוא ארגוני ואם מכינים נכון ויודעים להפעיל נכון ולהכין נכון את המערך הזה, אז בהחלט אפשר להגיע לתוצאות מאוד יפות. פה צריך יוזמה. חסרה יוזמה.


עוד נקודה אחת קצרה. אנחנו רגילים, ואני יושב פה בדיונים האלה כבר כמה שנים. רגילים, בצדק, לעסוק בסיכונים מאוד מוחשיים, נושא של בריונות ברשת ונושא של גניבת זהות ופדופיליה ברשת, אבל יש הרבה מידע חדש שהיום מסתובב בעולם, שנכנס למודעות, שמעבר לסיכונים הרגילים יש סיכון בריאותיים. יש סיכונים לשעות מסך לילד שמתפתח, במיוחד ביסודי וגם בחטיבה, השפעות על המוח. איך אפשר ליצור מערכת איזונים, וזה גם מסר חשוב שצריך להגיע להורים ולתלמידים ביחד כחלק מהתמודדות עם סיכונים מוחשיים.


יש בעיות של התמכרויות קשות שהולכות וגדלות, בעיות נפשיות. גם אם הילד לא נכנס לפורנוגרפיה קשה או לאלימות הכי קיצונית, אבל 6 שעות ביום מול משחק וידאו שכל כולו זה רק יריות והרג וכו', גם זה משפיע על הנפש, והנושא של הזמן וההשפעה על המוח והיכולת לווסת ולהנגיש להורים.

יש טכנולוגיות חדשות של בקרת הורים, במיוחד ביסודי. זה כבר מובנה במייקרוסופט, בווינדווס 7 ומעלה. המערכת עובדת מאוד יפה. יש תוכנות נלוות כמו kids time ועוד תוכנות. יש שיטות מתקדמות לבקרת הורים, שזה אומר שההורים יכולים יותר לדעת מה נעשה במחשב. הם יכולים להחליט מה כן ומה לא ומה השעות המתאימות לפעילות במחשב ובאינטרנט.

תודה. מאחר והדיון משודר, אני רוצה להבהיר שהדיון הזה לא בא להוציא את ההורים מכלל אחריותם, אלא לפקח בדרכים הנכונות והחכמות והנבונות כדי לדעת מה הילדים עושים. צריך מעורבות משותפת וזה לא פוטר את ההורים. אז אם שומעים אותנו בבית, אנא פקחו עין בצורה נבונה וחכמה.


אני הייתי רוצה לשמוע את משטרת ישראל, מה יש לה לומר. אני יודע שיש התפתחות מאז הגלגול הקודם שלי בוועדה, שהייתם מחלקה מינורית. אני הבנתי שנושא המחשב גדל והתפתח.

משטרת ישראל בשנה האחרונה החליטה על הקמה של יחידת סייבר, יחידה שתוקם בלהב 433, יחידה שתמנה עשרות שוטרים. מלבד היחידה הזאת אנחנו מתגברים גם את חוקרי העבירות מחשב במחוזות השונים של המשטרה, כך שאנחנו בהחלט נותנים דגש גדול יותר לחקירה של עבירות מחשב ועבירות בסייבר.


לציין שאנחנו בקשר עם כל הגורמים שנמצאים כאן ואנחנו מעודדים את הגורמים השונים במידה ונעברו עבירות בעיקר בנושא של פדופיליה, אבל כמובן כל עבירה אחרת שנעברת, לפנות למשטרה, ליידע אותנו על מנת שנוכל לטפל במישור הפלילי ולתפוס את הגורמים שביצעו את העבירה.


מעבר כמובן לפעילות הזאת שאנחנו מבצעים, שהיא תלוית עירוב של האוכלוסיה שמתלוננת ופונה אלינו, אנחנו גם עושים פעילות סמויה שכמובן לא המקום להרחיב עליה, לחשיפה של עבריינים ברשת, כאשר בנושא של בני נוער עיקר הפעילות שלנו מתמקדת בעבירות של פדופיליה או בכל מיני עברייני מין שמחפשים קטינים וקטינות ברשת על מנת לפגוע בהם.

תודה. מבין התלמידים, יש תלמידה או תלמיד שרוצים להתייחס על חוויה של אלימות מילולית או ניצול של גניבת זהות? זה מדבר אליכם, אתם מכירים את זה?

קוראים לי אסף.


עבירות מין ממש, לא נפגשתי עדיין, אבל יש מקרים שילדים כן צוחקים על מישהו בפייסבוק. אומרים לילדים להתנתק, לא להיות חברים שלו בפייסבוק, צוחקים עליו.

מה אתה חושב על זה ברמה האישית?

שזה לא בסדר.

אם עכשיו נותנים לך שבוע לנהל את בית הספר. יש ימים כאלה, יום המורה, יום התלמיד. בסוגיה הזו מה אתה חושב שהיית צריך לעשות?

אני חושב שצריך לפנות קודם כל להורים, לא ישר לפנות למשטרה, משהו שיעשה לו תיק ויהרוס לו את החיים. צריך לפנות להורים, לדבר איתם, להסביר להם, לראות אם הם יפעלו. להסביר גם לילד. אם רואים שכל זה לא עוזר והוא ממשיך לצחוק על ילדים ולרדת להם לחיים, אז צריך להמשיך הלאה.

ברשותך, אני מבקשת לשאול אותו שאלה. איך נגיע להורים? איך אנחנו יכולים לגרום להורים לדעתך להיות יותר מעורבים בחיים הדיגיטליים שלכם?

קודם כל להגביל ילדים קטנים, שלא יהיו להם סמרטפונים ופלאפונים עם גישה לאינטרנט.

מה זה ילדים קטנים? בוא תנסה להיות אובייקטיבי.

עד כיתה ט' או ז'.

יש עוד תלמידה או תלמיד שרוצים להתייחס?

אני דניאל, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית.

מאיפה בארץ?

מגבעתיים. קודם כל אם כבר אורנה שאלה איך לפנות להורים, אז יכול להיות שדרך מקומות העבודה שלהם, אולי דרך חברות גדולות שכן אפשר להגיע אליהם. אני חושב שיש המון הורים שעובדים ולכולם יש עבודה שיכולים באמת להגיע אליהם ולבוא ולדבר איתם, לא דרך בתי הספר.

אני חושב שבתור תלמיד לא הייתי רוצה לשבת עם ההורים שלי באולם ספורט או במתנ"ס ולבוא ולשמוע ואז הם יגידו, כן, אנחנו נבוא לפייסבוק שלך עכשיו, אנחנו נשב בבית לפני ארוחת ערב, והם יעברו לי על הפייסבוק עכשיו. בלי קשר לזה, דרך האינטרנט גם מועצת התלמידים והנוער הארצית וכלל המועצות באמת מאוד בתוך זה ויש שיתוף פעולה עם איגוד האינטרנט.

רק כמה מילים על הפעילות של המועצה בעניין הזה. באמת יש לנו שיתוף פעולה עם איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד החינוך בנושא. בשנה האחרונה אנחנו כתבנו חוברת מנוער לנוער עם הפעלות בנושא של אינטרנט בטוח, כי אנחנו מאמינים שכשבן נוער מדבר עם חבר שלו, אז הוא מקשיב קצת יותר ממה שהוא מקשיב למורה שלו.


אתה שאלת גם לגבי האפליקציה או פייסבוק, אז אנחנו מריצים עכשיו מן דף פייסבוק כזה שיתן פעם ביום, פעם בשבוע, טיפים בנושא של אינטרנט בטוח, להפעיל אותו דרך המועצה, כי אנחנו הנוער וקל לנו לפנות לחברים שלנו. ברור שכל נער שיש לו פניה, תלונה, בקשה, אז הוא פונה אלינו. אנחנו יודעים להעביר אותה לגורמים הנכונים.

בקשה.

שמי לילי הלפרין מתוכניות אמ"ת למניעת אלימות וגזענות.


הערה באמת קצרה. כל הדוברים פה התייחסו לעבודה עם בני נוער וילדים והחינוך הפורמלי. חלק גדול מהעבירות באינטרנט הן על ידי ילדים ובני נוער שלא נמצאים בחינוך הפורמלי. אליהם אף אחד כאן לא הציע איזושהי הצעה.

מעצם הדברים, הנוער שנמצא מחוץ למסגרות הפורמליות, הם קצת נוטים לסרב לטיפול באופן כללי. סרבני טיפול, אנחנו קוראים להם. צריך למצוא דרך איך להגיע אליהם. מאוד קל להגיע לכיתות בבית ספר מאורגן או להורים שנמצאים בתוך בית ספר מאורגן. חשוב לפעול גם עם הקבוצות האלה.

אני מאוד מודה לכם על הדיון. אני רוצה להקריא את הודעת הסיכום.

אפשר רק להוסיף משפט?

משפט לפני הודעת הסיכום.

לפני שנתיים בערך התקיים פה דיון בוועדה לזכויות הילד, ואחת ההצעות היתה להקים משהו שהוא כמו משמר אזרחי באינטרנט, כלומר להיעזר באותם ילדים שיושבים פה ונמצאים כל הזמן ברשת, כשהם רואים ילד אחר נפגע, יתריעו לאיזשהו מקום. זה התקבל אז בוועדה לזכויות הילד והמשטרה קצת לא הצליחה להבין את זה, אז אם יש דרך להרים את זה, אנחנו נשמח.

פעם גם נושא של אזהרות וסינון באינטרנט, בכנסת זכור לי, זה היה כמעט כמעט הרהורי כפירה. הדברים זוחלים מעט אבל אין ספק שזה רעיון מעולה, הנושא של המשמר האזרחי.


כמו כל נושא שאנו דנים בו, אנחנו נחשפים לכך שיש גופים רבים שעושים לא מעט, אך כל גוף, כל אחד עושה בתחומו. לפעמים יש כפילויות, לפעמים לא בזהות אינטרסים, אם אפשר לקרוא לזה, לכן הוועדה קוראת לגופים לנסות להקים קואליציה משותפת של כל מי שעוסק בנושא של גלישה בטוחה, גלישה נבונה, שתביא לשיתוף פעולה של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, חינוך, תקשורת, ביטחון פנים, משטרת ישראל, שיתוף פעולה סביב שולחן עגול, להביא לאיזו עבודה מערכתית.

הוועדה מבקשת ממשרד התקשורת לקבל לידה את דוח הפיקוח והאכיפה לאותו חוק שנחקק לפני כשנתיים בנושא סינון ואזהרות.

אנחנו מודים לכל המשתתפים, מאחלים להורים ולילדים חופשה נעימה ובטוחה. כל טוב.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:30.>