ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 14/07/2013

תקנות מס הכנסה (פחת)(תיקון), התשע"ג-2013, פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013

פרוטוקול

 
PAGE
13
ועדת הכספים
14/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 129>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ז' באב התשע"ג (14 ביולי 2013), שעה 18:50
<סדר היום:>
1. תקנות מס הכנסה (פחת)(תיקון), התשע"ג-2013
2. פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013:
2. פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013
ליאת גרבר: אני עוברת לפסקה (39), עמוד 27 בנוסח החדש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה הליסינג?
שגית אפיק
כן.
ליאת גרבר
בפסקה (39) יש לנו תיקון אחד קטן שהתבקש בדיון בוועדה ועוד בנושא של זיכוי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
תסבירי בגדול כדי שנזכור על מה אנחנו מדברים.
ליאת גרבר
הסעיף בעיקרון מדבר על דחיית רווח הון בחילוף של נכס, בעסק. אנחנו ביקשנו להחריג ממנו מספר דברים שזה רכב נוסעים פרטי, שאלה למעשה רכבי הליסינג. עלתה כאן הערה בדיון הקודם שאמרה שלא ייווצר מצב שהמוכר הוא זה שהשכיר ואחר כך העביר את זה. עופר, תסביר מה שהפריע לך.
עופר מנירב
כאשר היית קונה רכב כרכב יד שנייה מליסינג, לפי הסעיף שהיה קודם, גם לא היית יכול לעשות שחלוף עליו ברכב אחר וזאת לא הייתה הכוונה לפי מה שהבנתי. לכן הורידו את הדבר הזה וזה יחול רק על חברות הליסינג עצמן כאשר הן בעצמן מחליפות את הרכב ולא על האזרח אחר כך או על בעל העסק החדש שקונה את הרכב.
ליאת גרבר
בפסקה (1) אנחנו כתבנו:

(1) רכב נוסעים פרטי כהגדרתו בתקנות התעבורה, השתכ"א-1961, ששימש בידי המוכר להחכרה או להשכרה אחרת.
שגית אפיק
למה בתקנות התייחסתם גם ל-N-1,כש-N-1 זה לא רק רכב פרטי אלא זה גם רכב מסחרי?
ליאת גרבר
אני לא חושבת כך. אולי הרכבים הקטנים.
שגית אפיק
רכב שסיווגו M-1 או N-1 ו-N-1 זה רכב מסחרי.
ליאת גרבר
זה אולי הרמה של הרכבים הקטנים.
שגית אפיק
זה גם מה שאמרתם בדיון הקודם אבל בכל זאת הכנסתם N-1. N-1, רכב מנועי מסחרי בעל ארבעה גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה.
יעקב ליצמן
עגלת טיול של ילדים.
שגית אפיק
כנראה. גם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
העגלה היא כלי העבודה של עקרת הבית.
יעקב ליצמן
כלומר, לא יהיה רק מס על עקרות הבית אלא גם על העגלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אם היא תרצה להעביר את זה לילד הבא, היא תצטרך לשלם על זה מס.
יעקב ליצמן
אתה אומר את זה עוד פעם אחת – הם עושים את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
הם לא קלטו, אבל זה רעיון.
שגית אפיק
לשכת רואי חשבון, אתם ראיתם את התקנות האלה? הן מקובלות עליכם?
עופר מנירב
ראינו אותן עכשיו. בעיקרון הן מקובלות.
שגית אפיק
וזה שזה רכב מסחרי, זה בסדר?
עופר מנירב
זה אני לא יודע. לא שמתי לב לזה עד שאת הפנית את תשומת הלב.
יניב שקל
בסופו של דבר זה חלק שנעשה עם ארגון חברות הליסינג. הנכון הוא לקבל את הדעה שלהם בעניין. הרי ההסדר הזה סגר את זה שהם ויתרו על ה-96.
ליאת גרבר
זה מקובל.
שגית אפיק
חברות הליסינג ראו את הנוסח?
ליאת גרבר
כן.
יניב שקל
עם ה-N-1?
לאה אלוש
גם את התחילה מה-1 באוגוסט, זה היה מקובל עליהם?
יניב שקל
זה מקובל.
יעקב ליצמן
הנושא הזה היה על סדר היום?
היו"ר ניסן סלומינסקי
כן.
יעקב ליצמן
כי אני לא רואה כאן את חברות הליסינג.
שגית אפיק
התקנות לא היו על סדר היום. הן התווספו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אבל חברות הליסינג כבר היו כאן והודיעו שהסיכום מקובל עליהן. עורך דין שקל יכול לייצר אותן.
יניב שקל
אמרו שמקובל הסיכון עם הוראת התחולה שתחול על הרכב שהחל לשמש לראשונה להחכרה ביום התחילה או לאחריו. זה מקובל. לגבי M-1 או N-1, שוב, אני רואה סיכום על פרטיות. שוב, אני לא מכיר את ההבחנה בין M-1 ל-N-1. אם אלה לא פרטיות, צריך לוודא אתם. שיעור הפחת זה גם חלק מההסכמה שלכם אתם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מישהו יודע לבדוק לגבי M-1?
ליאת גרבר
אני יכולה לצאת לרגע ולהתקשר ולוודא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
בסדר. תבדקי את זה.
ליאת גרבר
אפשר להסביר בינתיים את הזיכוי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
כשאת מסבירה, מישהו יכול לברר?
ליאת גרבר
כן. ירדנה תסביר.
ירדנה סרוסי
בסעיף 96 אנחנו החרגנו זכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל. קבענו סעיף קטן נפרד שמתייחס לחילוף מקרקעין במקרקעין המצויים מחוץ לישראל. אני אקריא את הסעיף ואז אני אסביר אותו.


בסעיף (39) כתוב שבסעיף 96 אנחנו מחריגים הזכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל, כך שלגבי הזכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל, עקב החרגתם מסעיף 96, אנחנו מייחדים להם סעיף נפרד והסעיף הנפרד מופיע בסעיף קטן (ג) שאומר:

(ג)
נבע לנישום רווח הון ריאלי ממכירת זכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) (להלן – המקרקעין הנמכרים), ובמדינה שבה מצויים המקרקעין הנמכרים לא שולם מס זר רק בשל הוראות הדין הזר ביחס לדחיית רווח הון בחילוף המקרקעין הנמכרים במקרקעין אחרים המצויים באותה מדינה (להלן– המקרקעין הנרכשים), יחולו הוראות אלה –

(1) שולמו מסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199 במדינת החוץ בה מצויים המקרקעין הנרכשים בשל מכירתם, יינתן זיכוי בשל מסי החוץ ששולמו על חלק רווח ההון שנדחה, וזאת כנגד המס החל על הנישום בשנת המס בה שולמו מסי החוץ, תחילה בשל רווח הון שהופק מחוץ לישראל, והיתרה כנגד הכנסות אחרות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל. לא ניתן היה לקבל זיכוי כנגד הכנסות חוץ כאמור, יינתן הזיכוי כנגד המס החל על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל מכל מקור שהוא. סכום שלא ניתן לקזזו, כולו או מקצתו, כנגד מסי החוץ ששולמו בשל המקרקעין הנרכשים, יוחזר לנישום.

(2) סכום הזיכוי כאמור בפסקה (1), לא יעלה על מסי החוץ שניתן היה לקבל בגינם זיכוי לפי הוראות חלק י' פרק שלישי סימן ב' בשל רווח ההון אשר נבע מהמקרקעין הנמכרים, או על סכום המס ששולם בישראל בשל רווח ההון אשר נבע מהמקרקעין הנמכרים.

(3) הזיכוי כאמור בפסקה (1) יחול בכפוף לכך שעל חילוף המקרקעין היו חלים כל התנאים והמגבלות המנויים בסעיף 96 לפקודה אילו המקרקעין הנמכרים לא היו נכס שהוא מקרקעין מחוץ לישראל.

(4) הזיכוי כאמור בפסקה (1) יחול בכפוף לכך שהנישום הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי חילוף המקרקעין במדינת החוץ לא התחייב במס בשל הוראות הדין הזר במדינת המקור הדומות במהותן להוראות סעיף 96 לפקודה.

הסיטואציה בה מדובר היא סיטואציה בה תושב ישראל מוכר מקרקעין בחוץ לארץ ובמדינה שבה מצויים המקרקעין יש הוראות שדוחות את תשלום המס כאשר אותו תושב ישראל מוכר את המקרקעין לא בתמורה למזומן אלא הוא מה שנקרא משחלף את המקרקעין בחוץ לארץ. כלומר, מוכר מקרקעין בחוץ לארץ ובתמורה למכירתם הוא רוכש מקרקעין אחר תחת המקרקעין הנמכר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אפילו נתתם דוגמה של עשרה מיליון וחמישים מיליון.
ירדנה סרוסי
ניקח דוגמה פשוטה יותר, במספרים פשוטים. נניח המקרקעין הנמכרים נרכשו במאה ובעת שחלופם הם שווים מאתיים ונרכשים מקרקעין תחת המקרקעין הנמכרים, גם בשווי של מאתיים. בישראל אותו תושב ישראל שמכר מקרקעין בחוץ לארץ, חייב במס בישראל על מכירת המקרקעין בחוץ לארץ מכיוון שבעת המכירה הוא היה תושב ישראל וזאת שיטת המיסוי הפרסונלית. בישראל אין הוראות שדוחות את תשלום המס בדומה להוראות השחלוף שבמהותן הן דחיית מס הקיימות בחוץ לארץ ולכן בישראל ממסים אותו על רווח ההון בגין מכירת המקרקעין בחוץ לארץ והוא צריך לשלם מס בישראל על הפער שבין מאה למאתיים. הוא ישלם מס. זה לא מס שבח אלא זה מס רווח הון מכיוון שאלה מקרקעין מחוץ לישראל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אז שאלו את השאלה. מה שיקרה זה שאם נניח הוא ישלם מס של שלושים מתוך זה?
ירדנה סרוסי
אני כבר מגיעה לזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אז במקום מאתיים יהיה לו מאתיים פחות שלושים ואז הוא לא יוכל לקנות נכס חליפי, ואם הוא לא יוכל לקנות, הוא צריך לשלם מס באותה מדינה כי הוא לא משתמש בכל הסכום. אז הוא יחויב במס.
ירדנה סרוסי
קודם כל, יכול להיות שבחוץ לארץ החילוף הוא לאו דווקא אחד על אחד. לפעמים אפשר לשחלף בחוץ לארץ לא שקל על שקל אלא פחות ואז נותרת בידו תמורה לתשלום המס.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו כאן מחייבים אותו בהרבה מסים.
שרון אהרוני
גם בארץ אנחנו לא מאפשרים את השחלוף הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
למה לא סיימנו את זה בדיון הקודם? לא בגלל השאלות האלה?
שרון אהרוני
לא, בגלל המנגנון.
ירדנה סרוסי
אם אפשר לסיים את כל המנגנון ואז נתייחס לבעיה של מאין הוא יביא את הכסף לתשלום המס. כעת, לאחר שהוא חויב במס בישראל על רווח ההון שבין מאה למאתיים בדוגמה שלי, נניח שעכשיו את אותם מקרקעין בחוץ לארץ שהוא שחלף, הוא מוכר כשהוא בחוץ לארץ והפעם הוא לא משחלף אותם אלא מוכר אותם בתמורה למזומן, נניח בתמורה ל-300. בחוץ לארץ יש כעת אירוע מס שמחייב אותו בחוץ לארץ לשלם מס על הרווח שנצבר ממאה עד 300.
היו"ר ניסן סלומינסקי
ואנחנו מחזירים לו?
ירדנה סרוסי
אנחנו ממסים אותו בשלב הזה בישראל מכיוון שכבר מיסינו אותו בשלב השחלוף הקודם בין מאה למאתיים וכעת ממסים אותו בישראל ממאתיים עד 300., על עוד מאה. למעשה כנגד המס החל בישראל, על רווח הון בין מאתיים ל-300, אני אמורה לתת לו כעת זיכוי של המס הזר שהוא שילם בחוץ לארץ, גם בגין התקופה הקודמת. כדי להימנע מפתיחת שומות אחורה, כי יכול להיות שהוא משחלף הרבה פעמים בחוץ לארץ ורק כעבור עשר שנים פתאום יש את המכירה שהיא לא כנגד שחלוף בחוץ לארץ, מה שאנחנו אומרים, כדי לפתור את בעיית כפל המס, אנחנו מאפשרים את המס הזר, דבר ראשון, קודם כל לזכות חלק יחסי ממנו כמובן כנגד המס החל בישראל בעת מכירת המקרקעין בפועל בחוץ לארץ שלא בתמורה לחילוף, כלומר, כנגד הפער בין מאתיים ל-300 יש מס בישראל וכנגד זה יינתן זיכוי יחסי של המס הזר, ויתרת המס הזר תזוכה במדרג מסוים שקבענו אותו כאן באופן היררכי, קודם כל כנגד מס החל בישראל על הכנסות רווח הון מחוץ לארץ, לאחר מכן על הכנסות אחרות שמקורן מחוץ לארץ, ואם עוד נותרה יתרת זיכוי מס זר שלא זוכתה, גם כנגד המס החל על הכנסות שהופקו בישראל. בסופו של הליך, אם עדיין נותרה יתרת זיכוי מס זר, על מנת למנוע לחלוטין בעיה של כפל מס, אנחנו נותנים לו שק כדי שבעצם לא תהיה בעיה של כפל מס. בסופו של דבר אנחנו מאוזנים. זה למעשה ההסבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו עושים את כל זה כדי שנוכל לגבות ממנו מס עכשיו ולא יהיה מס שירוץ וירוץ ואנחנו נאבד את השליטה עליו.
שרון אהרוני
אמת.
עופר מנירב
בסעיף (2) זה צריך להיות לפחות צמוד למדד. את נותנת לי עכשיו את הסכום ואני אחרי ארבע-חמש שנים, את תגידי לא יותר מהסכום שקיבלת בערכים ריאליים.
שרון אהרוני
כן.
עופר מנירב
צריך להוסיף את זה, שתהיה בערכים ריאליים.
ירדנה סרוסי
צודק.
יניב שקל
הערה נוספת אחת. הייתי מוסיף כאן פסקה חמישית שמבהירה שלפי סעיף (2), (3) ו-(4), הן מגבילות את היכולת לקבל שק, ככל שבאמת לא מתקבל שק או לא נעשה זיכוי אחר, יחולו על מס החוץ ששולם הכלליםה רגילים שחלים בפקודת מס הכנסה הישראלית.
אמיר דוידוב
כלומר, שאין בהוראות הסעיף.
יניב שקל
שאין בהוראות הסעיף האלה כדי למנוע.
שרון אהרוני
אין בעיה.
יניב שקל
כפי שניסחנו בחנ"ז. אם נוצרה יתרה של מסי החוץ אשר לא זוכו בשל המגבלות שבפסקאות (2), (3) ו-(4), יחולו עליה הוראות חלק י' פרק שלישי, סימן ב'.
שרון אהרוני
אין בעיה.
ירדנה סרוסי
מקבלים את שתי ההערות.
שגית אפיק
בואו נכניס אותן לנוסח.
עופר מנירב
סכום המס שולם בישראל בערכים ריאליים.
קריאה
כשהוא צמוד למדד מתוך שנת המס.
יניב שקל
לא מתום שנת המס. ממועד מכירת המקרקעין הנמכרים ועד למועד מכירת המקרקעין הנרכשים. ממועד החל, שלושים ימים לאחר המכירה.
עופר מנירב
צמוד למדד, החל משלושים יום לאחר מועד מכירת הנכס.
יניב שקל
הייתי מוסיף: כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד מהמועד החל, שלושים ימים לאחר מכירת המקרקעין הנמכרים ועד למועד מכירת המקרקעין הנרכשים.
שגית אפיק
שוב. בסוף פסקה (2).
עופר מנירב
עד סוף השנה.
יניב שקל
בסוף פסקה (2), כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד, מהמועד החל שלושים ימים לאחר מכירת המקרקעין הנמכרים ועד לתום שנת המס בה נמכרו המקרקעין הנרכשים. כדי שלא ניתן הטבה מוגזמת לנישום, צריך יהיה גם לכתוב בסוף פסקה (1): יוחזר לנישום בתום שנת המס שבה נמכרו המקרקעין הנרכשים. אגב, זה תואם גם את הוראות החנ"ז.
היו"ר ניסן סלומינסקי
הייתה לך עוד הערה?
יניב שקל
הערה אחרונה. להוסיף פסקה (5).
אמיר דוידוב
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויות הנישום לפי חלק י'.
יניב שקל
אתה יכול לשים סעיף כללי. אני מנסה למקד. סעיף כללי תמיד טוב לנישומים.


נוצרה יתרה של מסי החוץ.
עופר מנירב
איך נוצרה יתרה אם הוא נותן לך שק?
יניב שקל
לא. הם אומרים שהשק הוא עד גובה המסים ששילמת בפועל על המקרקעין הנמכרים למשל.
עופר מנירב
בסדר.
ירדנה סרוסי
יניב, אנחנו בפסקה (1). מה שהקראת עכשיו.
יניב שקל
אני מעתיק מ-(ד)(1) שלכם. יוחזר לנישום בתום שנת המס.
ירדנה סרוסי
זה בסוף פסקה (1)?
יניב שקל
כן. יוחזר לנישום בתום שנת המס בה נמכרו המקרקעין הנרכשים.
ירדנה סרוסי
מהתחלה.
עופר מנירב
זה הסוף. הוא פשוט ממשיך את הסעיף כמו שהוא וזה בסופו.
יניב שקל
בסוף (2) שמנו את סעיף ההצמדה.
שגית אפיק
ובפסקה (5): נוצרה יתרה.
יניב שקל
נוצרה יתרה של מסי החוץ אשר לא זוכתה או הוחזרה בשל הוראות פסקאות (2) עד (4) לעיל, יחולו עליה הוראות חלק י', פרק שלישי, סימן ב'.
אמיר דוידוב
זה משהו רעיוני. אני לא מבין.
יניב שקל
לא. זה לא משהו רעיוני.
אמיר דוידוב
תן לי דוגמה.
יניב שקל
שילמתי באמת מס חוץ על מקרקעין הנרכשים, שילמתי מסי חוץ אבל מה לעשות, כשמכרתי את המקרקעין הנמכרים, קיזזתי כנגדם הפסד. אז אתה לא נותן לי שק, אתה לא נותן לי זיכוי, אתה לא נותן לי כלום. הסעיף כרגע מנוסח בצורה שאפשר לפרש שהוא שולל ממני את הזיכוי שגם ככה מגיע לי. אני אומר שבמצב כזה יחולו על היתרה שלא החזרת לי ההוראות הרגילות של החוק עם כל המגבלות והסייגים.
שגית אפיק
הוראות חלק י'.
יניב שקל
חלק י', פרק שלישי, סימן ב'. אגב, כאן זה רק זיכוי ישיר. יכולה להיות לי בעיה שלא תהיה לי הכנסת חוץ בשנה הזאת.
אמיר דוידוב
יניב, אתה יכול לתת עוד דוגמה?
יניב שקל
בחוץ לארץ המס מאוד פופולרי, הוא יותר גבוה מאשר בישראל וזה כמעט תמיד. יש 35 אחוזי מס בחוץ לארץ.
שרון אהרוני
אבל זה לא חוזר אליך.
יניב שקל
לא חוזר אלי, אבל את היתרה, העשר הנוספים, על זה תחיל את ההוראות.
אמיר דוידוב
כלומר, אני חייבתי אותך בשלושים ובחוץ לארץ יש לך 35 אחוזים.
יניב שקל
אתה חייבת אותי ב-25. בחוץ לארץ יש 35 על העשר.
שגית אפיק
ליאת, בדקת את עניין הפחת?
ליאת גרבר
כן. בדקתי גם עם ערן יעקב ברשות המסים וגם עם נמרוד גלילי, מנכ"ל איגוד הליסינג וזה מקובל עליהם.
שגית אפיק
מקובלות עליהם התקנות?
ליאת גרבר
כן.
שגית אפיק
את לא יכולה שבחקיקה הראשית יהיה כתוב רכב נוסעים פרטי ובתוך התקנות יהיה גם רכב נוסעים מסחרי.
יניב שקל
החקיקה היא לכאורה על סעיף 96 והתקנות הן בכלל בתקנות הפחת. זה לא מתאים זה לזה. זה מכוח סעיף הסמכה אחר. זה בסדר.
שגית אפיק
בסדר. נביא את התקנות להצבעה בוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
בעזרת השם. סיימנו?
שגית אפיק
כן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אחרי מחר, מה אתם תעשו?
אמיר דוידוב
עכשיו אנחנו צריכים לשבת עם כל הלקוחות ולהסביר להם מה עשינו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אני מודה לכם, ישיבת ועדת הכספים נעולה.

תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:20.

קוד המקור של הנתונים