PAGE
13
ועדת הכספים
14/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 129>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ז' באב התשע"ג (14 ביולי 2013), שעה 18:50

<1. תקנות מס הכנסה (פחת)(תיקון), התשע"ג-2013>
<2. פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
יעקב ליצמן

>
עו"ד ליאת גרבר

- ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
ורד אולפינר

- מנהל תחום בכיר מקצועית, מיסוי מקרקעין, רשות המסים
שרון אהרוני

- מנהל תחום בכיר, מיסוי בינלאומי, רשות המסים

אמיר דוידוב

- מנהל תחום מיסוי תושבי חוץ, רשות המסים, משרד האוצר

ירדנה סרוסי

- ממונה מיסוי בינלאומי, רשות המסים, משרד האוצר

עפרי שליו

- מנהל תחום בכיר, מיזוגים ופיצולים, רשות המסים

ליאורה לוסקי

- ממונה רכז חולית שומה מרכזית, מסמ"ק נתניה, רשות המסים

עו"ד ברוך משולם
- עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

יעל עיני


- סגנית מסמ"ק באר-שבע, רשות המסים, משרד האוצר

ניר אמסל

- אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד ספי זינגר

- משרד המשפטים

ישי חיבה

- לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

חזקיה ישראל

- התאחדות התעשיינים

עו"ד זיו שרון

- לשכת עורכי הדין

עו"ד יניב שקל

- לשכת עורכי הדין

עו"ד גיא כץ

- לשכת עורכי הדין

עו"ד יועד פרנקל

- לשכת עורכי הדין

עו"ד מאיר לינזן

- לשכת עורכי הדין

עו"ד מיטל שחר

- ממונה על פורום המסים, לשכת עורכי הדין

רו"ח דוד גולדברג
- נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח עופר מנירב
- יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד עדי גרינבאום
- יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

צבי קסלר

- לשכת רואי החשבון בישראל

לאה טבע-עכו

- מנהלת מסים, פורום מנהלי כספים

גיל קוטלר

- CFO, פורום מנהלי כספים

מיכל קורן

- פורום מנהלי כספים

רחל אלוש

- פורום מנהלי כספים

מנחם קירשבלום
- יו"ר הוועדה המקצועית, לשכת חשבונאים יועצי מס מוסמכים

מרדכי ברזילי

- סמנכ"ל לפיתוח עסקים, אלוני חץ

רומן גרביץ

- ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים
1. <תקנות מס הכנסה (פחת)(תיקון), התשע"ג-2013>
<2. פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

אני עוברת לפסקה (39), עמוד 27 בנוסח החדש.

זה הליסינג?

כן.

בפסקה (39) יש לנו תיקון אחד קטן שהתבקש בדיון בוועדה ועוד בנושא של זיכוי.

תסבירי בגדול כדי שנזכור על מה אנחנו מדברים.

הסעיף בעיקרון מדבר על דחיית רווח הון בחילוף של נכס, בעסק. אנחנו ביקשנו להחריג ממנו מספר דברים שזה רכב נוסעים פרטי, שאלה למעשה רכבי הליסינג. עלתה כאן הערה בדיון הקודם שאמרה שלא ייווצר מצב שהמוכר הוא זה שהשכיר ואחר כך העביר את זה. עופר, תסביר מה שהפריע לך.

כאשר היית קונה רכב כרכב יד שנייה מליסינג, לפי הסעיף שהיה קודם, גם לא היית יכול לעשות שחלוף עליו ברכב אחר וזאת לא הייתה הכוונה לפי מה שהבנתי. לכן הורידו את הדבר הזה וזה יחול רק על חברות הליסינג עצמן כאשר הן בעצמן מחליפות את הרכב ולא על האזרח אחר כך או על בעל העסק החדש שקונה את הרכב.

בפסקה (1) אנחנו כתבנו:

(1) רכב נוסעים פרטי כהגדרתו בתקנות התעבורה, השתכ"א-1961, ששימש בידי המוכר להחכרה או להשכרה אחרת.

למה בתקנות התייחסתם גם ל-N-1,כש-N-1 זה לא רק רכב פרטי אלא זה גם רכב מסחרי?

אני לא חושבת כך. אולי הרכבים הקטנים.

רכב שסיווגו M-1 או N-1 ו-N-1 זה רכב מסחרי.

זה אולי הרמה של הרכבים הקטנים.

זה גם מה שאמרתם בדיון הקודם אבל בכל זאת הכנסתם N-1. N-1, רכב מנועי מסחרי בעל ארבעה גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה.

עגלת טיול של ילדים.

כנראה. גם.

העגלה היא כלי העבודה של עקרת הבית.

כלומר, לא יהיה רק מס על עקרות הבית אלא גם על העגלות.

אם היא תרצה להעביר את זה לילד הבא, היא תצטרך לשלם על זה מס.

אתה אומר את זה עוד פעם אחת – הם עושים את זה.

הם לא קלטו, אבל זה רעיון.

לשכת רואי חשבון, אתם ראיתם את התקנות האלה? הן מקובלות עליכם?

ראינו אותן עכשיו. בעיקרון הן מקובלות.

וזה שזה רכב מסחרי, זה בסדר?

זה אני לא יודע. לא שמתי לב לזה עד שאת הפנית את תשומת הלב.

בסופו של דבר זה חלק שנעשה עם ארגון חברות הליסינג. הנכון הוא לקבל את הדעה שלהם בעניין. הרי ההסדר הזה סגר את זה שהם ויתרו על ה-96.

זה מקובל.

חברות הליסינג ראו את הנוסח?

כן.

עם ה-N-1?

גם את התחילה מה-1 באוגוסט, זה היה מקובל עליהם?

זה מקובל.

הנושא הזה היה על סדר היום?

כן.

כי אני לא רואה כאן את חברות הליסינג.

התקנות לא היו על סדר היום. הן התווספו.

אבל חברות הליסינג כבר היו כאן והודיעו שהסיכום מקובל עליהן. עורך דין שקל יכול לייצר אותן.

אמרו שמקובל הסיכון עם הוראת התחולה שתחול על הרכב שהחל לשמש לראשונה להחכרה ביום התחילה או לאחריו. זה מקובל. לגבי M-1 או N-1, שוב, אני רואה סיכום על פרטיות. שוב, אני לא מכיר את ההבחנה בין M-1 ל-N-1. אם אלה לא פרטיות, צריך לוודא אתם. שיעור הפחת זה גם חלק מההסכמה שלכם אתם.

מישהו יודע לבדוק לגבי M-1?

אני יכולה לצאת לרגע ולהתקשר ולוודא.

בסדר. תבדקי את זה.

אפשר להסביר בינתיים את הזיכוי.

כשאת מסבירה, מישהו יכול לברר?

כן. ירדנה תסביר.

בסעיף 96 אנחנו החרגנו זכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל. קבענו סעיף קטן נפרד שמתייחס לחילוף מקרקעין במקרקעין המצויים מחוץ לישראל. אני אקריא את הסעיף ואז אני אסביר אותו.


בסעיף (39) כתוב שבסעיף 96 אנחנו מחריגים הזכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל, כך שלגבי הזכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל, עקב החרגתם מסעיף 96, אנחנו מייחדים להם סעיף נפרד והסעיף הנפרד מופיע בסעיף קטן (ג) שאומר:

(ג)
נבע לנישום רווח הון ריאלי ממכירת זכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) (להלן – המקרקעין הנמכרים), ובמדינה שבה מצויים המקרקעין הנמכרים לא שולם מס זר רק בשל הוראות הדין הזר ביחס לדחיית רווח הון בחילוף המקרקעין הנמכרים במקרקעין אחרים המצויים באותה מדינה (להלן– המקרקעין הנרכשים), יחולו הוראות אלה –

(1) שולמו מסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199 במדינת החוץ בה מצויים המקרקעין הנרכשים בשל מכירתם, יינתן זיכוי בשל מסי החוץ ששולמו על חלק רווח ההון שנדחה, וזאת כנגד המס החל על הנישום בשנת המס בה שולמו מסי החוץ, תחילה בשל רווח הון שהופק מחוץ לישראל, והיתרה כנגד הכנסות אחרות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל. לא ניתן היה לקבל זיכוי כנגד הכנסות חוץ כאמור, יינתן הזיכוי כנגד המס החל על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל מכל מקור שהוא. סכום שלא ניתן לקזזו, כולו או מקצתו, כנגד מסי החוץ ששולמו בשל המקרקעין הנרכשים, יוחזר לנישום.

(2) סכום הזיכוי כאמור בפסקה (1), לא יעלה על מסי החוץ שניתן היה לקבל בגינם זיכוי לפי הוראות חלק י' פרק שלישי סימן ב' בשל רווח ההון אשר נבע מהמקרקעין הנמכרים, או על סכום המס ששולם בישראל בשל רווח ההון אשר נבע מהמקרקעין הנמכרים.

(3) הזיכוי כאמור בפסקה (1) יחול בכפוף לכך שעל חילוף המקרקעין היו חלים כל התנאים והמגבלות המנויים בסעיף 96 לפקודה אילו המקרקעין הנמכרים לא היו נכס שהוא מקרקעין מחוץ לישראל.

(4) הזיכוי כאמור בפסקה (1) יחול בכפוף לכך שהנישום הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי חילוף המקרקעין במדינת החוץ לא התחייב במס בשל הוראות הדין הזר במדינת המקור הדומות במהותן להוראות סעיף 96 לפקודה.

הסיטואציה בה מדובר היא סיטואציה בה תושב ישראל מוכר מקרקעין בחוץ לארץ ובמדינה שבה מצויים המקרקעין יש הוראות שדוחות את תשלום המס כאשר אותו תושב ישראל מוכר את המקרקעין לא בתמורה למזומן אלא הוא מה שנקרא משחלף את המקרקעין בחוץ לארץ. כלומר, מוכר מקרקעין בחוץ לארץ ובתמורה למכירתם הוא רוכש מקרקעין אחר תחת המקרקעין הנמכר.

אפילו נתתם דוגמה של עשרה מיליון וחמישים מיליון.

ניקח דוגמה פשוטה יותר, במספרים פשוטים. נניח המקרקעין הנמכרים נרכשו במאה ובעת שחלופם הם שווים מאתיים ונרכשים מקרקעין תחת המקרקעין הנמכרים, גם בשווי של מאתיים. בישראל אותו תושב ישראל שמכר מקרקעין בחוץ לארץ, חייב במס בישראל על מכירת המקרקעין בחוץ לארץ מכיוון שבעת המכירה הוא היה תושב ישראל וזאת שיטת המיסוי הפרסונלית. בישראל אין הוראות שדוחות את תשלום המס בדומה להוראות השחלוף שבמהותן הן דחיית מס הקיימות בחוץ לארץ ולכן בישראל ממסים אותו על רווח ההון בגין מכירת המקרקעין בחוץ לארץ והוא צריך לשלם מס בישראל על הפער שבין מאה למאתיים. הוא ישלם מס. זה לא מס שבח אלא זה מס רווח הון מכיוון שאלה מקרקעין מחוץ לישראל.

אז שאלו את השאלה. מה שיקרה זה שאם נניח הוא ישלם מס של שלושים מתוך זה?

אני כבר מגיעה לזה.

אז במקום מאתיים יהיה לו מאתיים פחות שלושים ואז הוא לא יוכל לקנות נכס חליפי, ואם הוא לא יוכל לקנות, הוא צריך לשלם מס באותה מדינה כי הוא לא משתמש בכל הסכום. אז הוא יחויב במס.

קודם כל, יכול להיות שבחוץ לארץ החילוף הוא לאו דווקא אחד על אחד. לפעמים אפשר לשחלף בחוץ לארץ לא שקל על שקל אלא פחות ואז נותרת בידו תמורה לתשלום המס.

אנחנו כאן מחייבים אותו בהרבה מסים.

גם בארץ אנחנו לא מאפשרים את השחלוף הזה.

למה לא סיימנו את זה בדיון הקודם? לא בגלל השאלות האלה?

לא, בגלל המנגנון.

אם אפשר לסיים את כל המנגנון ואז נתייחס לבעיה של מאין הוא יביא את הכסף לתשלום המס. כעת, לאחר שהוא חויב במס בישראל על רווח ההון שבין מאה למאתיים בדוגמה שלי, נניח שעכשיו את אותם מקרקעין בחוץ לארץ שהוא שחלף, הוא מוכר כשהוא בחוץ לארץ והפעם הוא לא משחלף אותם אלא מוכר אותם בתמורה למזומן, נניח בתמורה ל-300. בחוץ לארץ יש כעת אירוע מס שמחייב אותו בחוץ לארץ לשלם מס על הרווח שנצבר ממאה עד 300.

ואנחנו מחזירים לו?

אנחנו ממסים אותו בשלב הזה בישראל מכיוון שכבר מיסינו אותו בשלב השחלוף הקודם בין מאה למאתיים וכעת ממסים אותו בישראל ממאתיים עד 300., על עוד מאה. למעשה כנגד המס החל בישראל, על רווח הון בין מאתיים ל-300, אני אמורה לתת לו כעת זיכוי של המס הזר שהוא שילם בחוץ לארץ, גם בגין התקופה הקודמת. כדי להימנע מפתיחת שומות אחורה, כי יכול להיות שהוא משחלף הרבה פעמים בחוץ לארץ ורק כעבור עשר שנים פתאום יש את המכירה שהיא לא כנגד שחלוף בחוץ לארץ, מה שאנחנו אומרים, כדי לפתור את בעיית כפל המס, אנחנו מאפשרים את המס הזר, דבר ראשון, קודם כל לזכות חלק יחסי ממנו כמובן כנגד המס החל בישראל בעת מכירת המקרקעין בפועל בחוץ לארץ שלא בתמורה לחילוף, כלומר, כנגד הפער בין מאתיים ל-300 יש מס בישראל וכנגד זה יינתן זיכוי יחסי של המס הזר, ויתרת המס הזר תזוכה במדרג מסוים שקבענו אותו כאן באופן היררכי, קודם כל כנגד מס החל בישראל על הכנסות רווח הון מחוץ לארץ, לאחר מכן על הכנסות אחרות שמקורן מחוץ לארץ, ואם עוד נותרה יתרת זיכוי מס זר שלא זוכתה, גם כנגד המס החל על הכנסות שהופקו בישראל. בסופו של הליך, אם עדיין נותרה יתרת זיכוי מס זר, על מנת למנוע לחלוטין בעיה של כפל מס, אנחנו נותנים לו שק כדי שבעצם לא תהיה בעיה של כפל מס. בסופו של דבר אנחנו מאוזנים. זה למעשה ההסבר.

אנחנו עושים את כל זה כדי שנוכל לגבות ממנו מס עכשיו ולא יהיה מס שירוץ וירוץ ואנחנו נאבד את השליטה עליו.

אמת.

בסעיף (2) זה צריך להיות לפחות צמוד למדד. את נותנת לי עכשיו את הסכום ואני אחרי ארבע-חמש שנים, את תגידי לא יותר מהסכום שקיבלת בערכים ריאליים.

כן.

צריך להוסיף את זה, שתהיה בערכים ריאליים.

צודק.

הערה נוספת אחת. הייתי מוסיף כאן פסקה חמישית שמבהירה שלפי סעיף (2), (3) ו-(4), הן מגבילות את היכולת לקבל שק, ככל שבאמת לא מתקבל שק או לא נעשה זיכוי אחר, יחולו על מס החוץ ששולם הכלליםה רגילים שחלים בפקודת מס הכנסה הישראלית.

כלומר, שאין בהוראות הסעיף.

שאין בהוראות הסעיף האלה כדי למנוע.

אין בעיה.

כפי שניסחנו בחנ"ז. אם נוצרה יתרה של מסי החוץ אשר לא זוכו בשל המגבלות שבפסקאות (2), (3) ו-(4), יחולו עליה הוראות חלק י' פרק שלישי, סימן ב'.

אין בעיה.

מקבלים את שתי ההערות.

בואו נכניס אותן לנוסח.

סכום המס שולם בישראל בערכים ריאליים.

כשהוא צמוד למדד מתוך שנת המס.

לא מתום שנת המס. ממועד מכירת המקרקעין הנמכרים ועד למועד מכירת המקרקעין הנרכשים. ממועד החל, שלושים ימים לאחר המכירה.

צמוד למדד, החל משלושים יום לאחר מועד מכירת הנכס.

הייתי מוסיף: כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד מהמועד החל, שלושים ימים לאחר מכירת המקרקעין הנמכרים ועד למועד מכירת המקרקעין הנרכשים.

שוב. בסוף פסקה (2).

עד סוף השנה.

בסוף פסקה (2), כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד, מהמועד החל שלושים ימים לאחר מכירת המקרקעין הנמכרים ועד לתום שנת המס בה נמכרו המקרקעין הנרכשים. כדי שלא ניתן הטבה מוגזמת לנישום, צריך יהיה גם לכתוב בסוף פסקה (1): יוחזר לנישום בתום שנת המס שבה נמכרו המקרקעין הנרכשים. אגב, זה תואם גם את הוראות החנ"ז.

הייתה לך עוד הערה?

הערה אחרונה. להוסיף פסקה (5).

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויות הנישום לפי חלק י'.

אתה יכול לשים סעיף כללי. אני מנסה למקד. סעיף כללי תמיד טוב לנישומים.


נוצרה יתרה של מסי החוץ.

איך נוצרה יתרה אם הוא נותן לך שק?

לא. הם אומרים שהשק הוא עד גובה המסים ששילמת בפועל על המקרקעין הנמכרים למשל.

בסדר.

יניב, אנחנו בפסקה (1). מה שהקראת עכשיו.

אני מעתיק מ-(ד)(1) שלכם. יוחזר לנישום בתום שנת המס.

זה בסוף פסקה (1)?

כן. יוחזר לנישום בתום שנת המס בה נמכרו המקרקעין הנרכשים.

מהתחלה.

זה הסוף. הוא פשוט ממשיך את הסעיף כמו שהוא וזה בסופו.

בסוף (2) שמנו את סעיף ההצמדה.

ובפסקה (5): נוצרה יתרה.

נוצרה יתרה של מסי החוץ אשר לא זוכתה או הוחזרה בשל הוראות פסקאות (2) עד (4) לעיל, יחולו עליה הוראות חלק י', פרק שלישי, סימן ב'.

זה משהו רעיוני. אני לא מבין.

לא. זה לא משהו רעיוני.

תן לי דוגמה.

שילמתי באמת מס חוץ על מקרקעין הנרכשים, שילמתי מסי חוץ אבל מה לעשות, כשמכרתי את המקרקעין הנמכרים, קיזזתי כנגדם הפסד. אז אתה לא נותן לי שק, אתה לא נותן לי זיכוי, אתה לא נותן לי כלום. הסעיף כרגע מנוסח בצורה שאפשר לפרש שהוא שולל ממני את הזיכוי שגם ככה מגיע לי. אני אומר שבמצב כזה יחולו על היתרה שלא החזרת לי ההוראות הרגילות של החוק עם כל המגבלות והסייגים.

הוראות חלק י'.

חלק י', פרק שלישי, סימן ב'. אגב, כאן זה רק זיכוי ישיר. יכולה להיות לי בעיה שלא תהיה לי הכנסת חוץ בשנה הזאת.

יניב, אתה יכול לתת עוד דוגמה?

בחוץ לארץ המס מאוד פופולרי, הוא יותר גבוה מאשר בישראל וזה כמעט תמיד. יש 35 אחוזי מס בחוץ לארץ.

אבל זה לא חוזר אליך.

לא חוזר אלי, אבל את היתרה, העשר הנוספים, על זה תחיל את ההוראות.

כלומר, אני חייבתי אותך בשלושים ובחוץ לארץ יש לך 35 אחוזים.

אתה חייבת אותי ב-25. בחוץ לארץ יש 35 על העשר.

ליאת, בדקת את עניין הפחת?

כן. בדקתי גם עם ערן יעקב ברשות המסים וגם עם נמרוד גלילי, מנכ"ל איגוד הליסינג וזה מקובל עליהם.

מקובלות עליהם התקנות?

כן.

את לא יכולה שבחקיקה הראשית יהיה כתוב רכב נוסעים פרטי ובתוך התקנות יהיה גם רכב נוסעים מסחרי.

החקיקה היא לכאורה על סעיף 96 והתקנות הן בכלל בתקנות הפחת. זה לא מתאים זה לזה. זה מכוח סעיף הסמכה אחר. זה בסדר.

בסדר. נביא את התקנות להצבעה בוועדה.

בעזרת השם. סיימנו?

כן.

אחרי מחר, מה אתם תעשו?

עכשיו אנחנו צריכים לשבת עם כל הלקוחות ולהסביר להם מה עשינו.

אני מודה לכם, ישיבת ועדת הכספים נעולה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 19:20.>