PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
17/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 60>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י' באב התשע"ג (17 ביולי 2013), שעה 10:00

<הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

רינה פרנקל

עדי קול

תמר זנדברג

>
אבי אדי - ראש חוליית בילוש, המשרד לביטחון פנים

אתי כהנא - ראש אגף אכיפה, המשרד לביטחון פנים

איתן גורני - סגן מנהל הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

אודי וולף - ראש מעבדה אנליטית, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

איילת אלישר - משנה ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

קובי עזרא - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

שיר חבה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

מיקי אריאלי - מנהל אגף האכיפה, משרד הבריאות

מוריה בן-צור - עו"ד, משרד הבריאות

אורית בוצר - יועצת לשרה, משרד הבריאות

גבריאלה פיסמן - ממונה, ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

בנימין ניומן - הסנגוריה הציבורית, משרד המשפטים

גיל שפירא - הסנגוריה הציבורית, משרד המשפטים

נעה בן שבת
נעה גרודצקי

וילמה מאור

מוריה אביגד
<הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013>

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, י' באב, 17 ביולי 2013, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, הצעת חוק ממשלתית שעברה קריאה ראשונה ועולה פה כהכנה לקריאה השנייה והשלישית. הייתי מבקש מנציג המשרד לביטחון פנים שיציג את הצעת החוק ויגיד מה שיש לו להגיד.

שלום, אני היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים.

קרב את המיקרופון אליך וצעק אלינו.

אני משתדל לא לצעוק על חברי הכנסת.

צעק, צעק, שנשמע אותך.

במקרה הזה ודאי אני לא חושב שיהיה צורך כי אני חושב שיש תמימות דעים לגבי חשיבות החוק הזה וראיתי שהוועדה עצמה זירזה את הקידום של ההליך לדיון של היום אז אני בהחלט מודה לוועדה על כל הפעילות, אני חושב שכולנו רואים עין בעין בחשיבות העניין.

יש כאלה שמכירים אותו יותר מאשר הבכירים במשרדו.

זו מחמאה, אני לא מופיע הרבה בוועדה הזאת אבל אנחנו אולי דווקא נשמח להופיע פה. העניין הוא כזה, מדי פעם מגיעות לאדוני כל מיני הצעות להוסיף סמים כאלה ואחרים לתוספת.

אני יכול לשאול אותך שאלה?

ודאי.

למה לא הנחתם הצעת חוק שאוסרת מכירה של כל חומר בפיצוציות אלא באם הוא קיבל אישור?

זה לא רק בפיצוציות.

מי יאשר?

המשטרה.

זה די דומה לזה.

אני לא יודע די דומה, תשמעי, אני בעד פשטות, לא פרשנות לעורכי הדין. עורכי הדין רוצים להגיד: זה מותר לי, זה אסור לי, - - -

זה לא רק בשוטרים אבל יש פרשנות לשוטרים, זו הבעיה, הבעיה שיש - - -

זה לא רק בפיצוציות, יש גם באינטרנט.

אדוני, דבר ראשון, הפיצוציות לא מוכרות רק את זה. בי"ת, זה לא רק בפיצוציות.

נוגעים בנושאים שגורמים לשיבוש החשיבה, להזיות.

אז אני חושב שזאת המטרה של מה שהבאנו פה היום.

שינוי תודעה.

זאת המטרה.

אבל לכתוב בעברית פשוטה: לא יימכר כל חומר שגורם לשינוי תודעה אלא באם קיבל אישור.

בזה אתה משנה את כל המקצוע שלהם.

זה בהחלט רוח הדברים שנאמרים פה.

איך הוא אמר? בכימיה יש לו 2C.3O ואז הוא אומר: רק רגע, אני אזיז את ה-O, ואנחנו כל היום במרדף/ כמו בגשש, טיל חומוס-קרקע והוא יעשה לו טיל הגנה של חומוס-קרקע ואנחנו במרדף, 5 שנים במרדף. אז, הנה, יוכלו להוריד כמה תקנים מהמשטרה, יוכלו להוריד כמה תקנים ממקום אחר ולשים את השוטרים ברחוב, הם יוכלו לשמור עלינו מפני פשיעה.

אני אולי אני אענה לאדוני?

מי גברתי?

אני מהמשטרה.

במשטרה אני לא יודע איך זה מתנהל, פה בוועדה אם את רוצה לדבר את מרימה את היד.

הרמתי.

ואם את מקבלת רשות דיבור את מדברת, אם את לא מקבלת רשות דיבור את לא מדברת. כן, אדוני.

טוב, אדוני, זאת בדיוק המטרה של החוק הזה, להפסיק את המרדף, להניח את כל האפשרויות שיהיו לממשלה, לגורמי הממשלה, כדי למנוע את המכירה של כל החומרים שכל שניה משנים את ההרכב שלהם כדי ליצור איזשהו מנגנון אחר. המטרה בחוק הזה היא בדיוק לעצור את זה, למנוע את הדבר. זה לא רק בארץ, גם בחוץ לארץ לקחנו - - -

נראה לך שהחוק הזה ילך לבג"ץ?

כן, אין סיכוי, לפי מה? אין סיכוי.

אה, יעבור בבג"ץ?

אם הוא יעבור בבג"ץ.

יהיו כאלו שיפנו אותו לבג"ץ?

אני חושב שלא, לדעתי דווקא לא.

יכול להיות.

כן, יכול להיות.

כן, יהיו אנשי שיגישו. אתה חושב שזה יעבור ביקורת עם סעיף "על פי פרסומו ברבים" – איפה פרסומו? על-ידי מי?

אני מניח שזה יעבור, בג"ץ לא מנותקים גם מהעם.

לא, השאלה רק אם הוא - - -

גברת, זוכרת מה אמרתי לגברת מהמשטרה? זה חל גם עליך.

אתה לא צריך לשכנע אותנו בחשיבות של החוק, רק בניסוח באופן הבלתי הגיוני שבו הוא - - -

לא הייתי מגיש משהו אם אני חושב שזה לא יעבור בג"ץ, כך אנחנו עובדים.

אני בספק.

בוא דבר על החוק, הדיון יהיה פה, כל אחד שירצה להגיד משהו יוכל להגיד, יהיה דקלרטיבי היום, אני לא יודע אם נעבור היום להקראה, יכול להיות שכן, תלוי כמה אנשים ירצו לדבר פה.

אדוני, אם זה תלוי בי ומה שאני מדבר פה ימנע את ההקראה אני רוצה שיעבירו את החוק כמה שיותר מהר.

עזוב, עזוב. אנחנו נעשה את כל הדיונים ואת כל הזמן שצריך להקדיש נקדיש לחקיקה תוך כדי שזה יעבור בזמן סביר.

אנחנו צריכים, אדוני, שזה יעבור במושב הנוכחי כי הקיץ מתקרב, הקיץ הוא התקופה הכי בעייתית.

דבר על החוק.

אז יש לנו בעיות אתו, בוא נתקדם.

אני ממש אגיד בקצרה. יש לנו שני ראשים לחוק הזה: הראש האחד של החוק הזה בא וקובע שמנהל במשרד הבריאות, הממונה, גורם מסוים במשרד הבריאות, אחרי שהוא מתייעץ עם שני גורמים של המשטרה והרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, אותו ממונה קובע שחומר מסוים הוא מסוכן בלי שהוא בדק אותו, בלי ההרכב. הוא קובע על סמך שיקול דעת שלו שלמשך שנה החומר הזה מוכרז כמסוכן. במסגרת השנה הזאת, ויש צורך בשנה הזאת, עושים את כל הבדיקות כדי להוכיח באמת שזה חומר מסוכן ובסופו של דבר או שהחומר הזה יוכרז כמסוכן או שהוא לא יוכרז כמסוכן, אבל באותה תקופה מתייחסים אליו כסם ומונעים את המכירה שלו. זאת בדיוק המטרה למנוע את השינויים בהרכב שהם עושים, שאז זה הופך למשהו שצריכים לבדוק מחדש, זאת המטרה של ההכרזה. זה בשפה פשוטה ולא בשפה מורכבת עם כל מיני אותיות לטיניות ואותיות לועזיות.
הראש השני בא ונותן אפשרות לשוטר להיכנס, הוא רואה משהו שנחשד על פניו להיות חומר, כפי שאדוני ציין מהו החומר הזה, שגורם להתעלות הנפש, ואז מיד הוא מחרים את החומר הזה ויש אפשרות לערער בפני קצין משטרה תוך 7 ימים. עשינו מנגנון קצר גם בעניין הזה. אחרי זה יש את המנגנון של בית המשפט למי שחושב שנעשה לו עוול, איזשהו מוכר חושב שנעשה לו עוול. זאת המטרה של החוק בפשטות, אנחנו ניכנס לסעיפים ואני מקווה שהדבר הזה עם שני הדברים האלה שלא נעשים בחלל ריק – יש גם מקומות אחרים בעולם שראינו שעושים דברים דומים – נקווה שזה ייתן את הפתרון שלא כל יומיים נצטרך לבוא ולבקש להוסיף לתוספת. שבאים לפה אחרי יומיים זה לוקח שנה כדי לבדוק את החומר ולכן אני מקווה שזה ייתן מענה.

מאה אחוז. יש פה מישהו שמתנגד לחוק?

לעקרונותיו או לנוסחו?

הסנגוריה הציבורית הגישה הרבה הצעות לשינויים.

יש לנו כמה שאלות לפני.

אני אגיד לכם איך אני רוצה לעשות את המתכונת, אני אסביר לכם איך אני רוצה לנהל את הדיונים בחוק: באנו עכשיו לשמוע קצת תומכים, מתנגדים ולעבור לקראה. עוברים להקראה – כל סעיף שיש מישהו באולם, ואני לא רוצה שינמק לי גם למה, אומר "מתנגד אני", אותו סעיף זז הצידה. כל סעיף שיש בו הסכמה, מאשרים אותו. סעיף שכל מי שנמצא פה או כל מי שיבוא מסכים נאשר אותו. בסוף, אחרי שנאשר הכול נרד סעיף סעיף ונעשה דיונים על כל סעיף שלא הסכמנו עליו. ככה אני יודע שנסיים אותו. אם נעשה דיונים ודיבורים ודיבורים ודיונים לא נגיע לשום מקום מניסיוני הדל. כל סעיף שיש פה מישהו באולם שמתנגד, שלא יסביר למה הוא מתנגד, שום דבר, שיגיד "מתנגד אני" ומיד הוא זז הצידה. מה שמסכימים מסכימים, אחר כך ניכנס לדיון בכל סעיף, נדון על כל סעיף, נקבל החלטות, נשנה, לא נשנה, מסכימים, לא מסכימים, על כל סעיף בחוק. מה רצית להגיד?

בוקר טוב, אדוני. חלילה לנו כמובן מלהתערב בסדרי עבודתה של הוועדה, רציתי רק לציין בהקשר להצעה של אדוני שישנם סעיפים שעלולים להיות מושפעים מסעיפים אחרים.

בסדר, תעצור אותם.

כלומר, היכולת להתנגד לפעמים או היכולת להסכים לסעיף מסוים תלויה בסעיפים אחרים.

תעצור אותם, תגיד "מתנגד אני", הקשבת, סנגוריה ציבורית? הקשבת מה אמרתי?

כן, אדוני, הקשבתי.

אל תסביר לי למה אתה מתנגד, בסעיף הראשון שנדון עליו שיהיה נדמה לך שיש השפעה תגיד: תשמע, הסעיף הזה משפיע על סעיף 17(א), 19(ג), 96(ז), כל הסעיפים שזה משפיע, תתנגד לכל הסעיפים האלה עד שלא נמצה את הדיון בסעיף הזה. נעבוד מסודר. וואלה, תאמין לי, כבר עבדנו, העברנו פה חוקים יותר מורכבים מהחוק הזה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שנעבור להקראה? אף אחד לא רוצה להגיד.

אדוני, אני רק רוצה להגיד שאני חושבת שהמטרה והתכלית של החוק היא ברורה, רק אני חושבת שצריך לעשות פה עוד כמה איזונים, אנחנו מציעים פה לעשות עוד כמה איזונים ותיקונים כדי באמת לאזן.

וכמו שכל אחד יוכל להגיד בחקיקה, בהקראה, גם גברתי תוכל להעיר את ההערות שלה, המלומדות והלא מלומדות, ולהגיד מה שהיא חושבת ואנחנו נתייחס בכבוד גם למה שהיא אומרת.

תודה רבה.

רק לשאול לפני שאנחנו מתחילים אם אתה יכול להגדיר מה ההבדל, חוץ מההגדרה של הסם, מה ההבדל בתהליך הפרוצדורלי בין החוק הקיים לחוק הזה? היום שוטר יכול, אם הוא מרגיש שחומר גורם לתופעות האלה, האם הוא יכול גם היום להחרים?

לא.

כלום. רק אם הוא הולך למוגדרים, למוגדר.

להגדרות ה-CO.

כן, גברתי.

יש את סעיף 338 לחוק העונשין שמדבר על חומרים שהם מסכנים, על מכירה ואספקה של חומרים שמסכנים, הבעיה שגם בשביל להשתמש באותו סעיף צריך לבדוק את החומר ולראות אם הוא מסכן וחזרה הקושיה.

ואז, אם יש חשד לקיום העבירה, השוטר נכנס וחושב שיש חשד שזה חומר כזה, הוא יכול להחרים אותו כדי להביא אותו לבדיקה, נכון?

זה ייקח שנה עד שיגמרו לבדוק.

כן, אבל העובדה היא שזה לא עובד היום ולא נותן היום את המענה.

אני רק רציתי לחדד שיש לשוטר היום את הסמכות הזו כביכול להיכנס ולהגיד, זה ייקח יותר זמן.

כן, אבל זמן התגובה בינתיים. מאה אחוז, אנחנו עוברים להקראה.

אנחנו מקריאים את הנוסח של הוועדה?

של הוועדה או מה שאנחנו הגשנו?

אנחנו מציעים לקרוא את הנוסח שלנו שהוא בעצם הנוסח שלכם עם הצעות לתיקונים והערות, ואז יתאפשר לנו ביתר קלות להתייחס לשאלות.

גם אתה תגיד את מה שיש לך להגיד.

כל התיקונים מסומנים ב"עקוב אחר שינויים".

בבקשה, גברתי.

"הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–2013

הגדרות וחזקות

הגדרות
1.

בחוק זה –



"החזקה" – כהגדרתה בסעיף 34כד לחוק העונשין;"


<הבאנו פה את ההגדרה, היא בעצם די רחבה, כל שליטה של אדם בחומר.>

תקריאי.

את ההגדרה?

כן.

למרות שהיא לא מופיע פה בחוק.
"ס' 34כד: "החזקה" - שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;"

אם אנחנו מדברים על פיצוציה אז גם האדם שנמצא שם ומוכר כמובן, או אדם שנמצא במקום או אחראי על המקום, גם אם הוא לא הבעלים של המקום, אז הוא גם ייחשב כמחזיק.

אבל גם אם הוא מסתובב ברחוב ויש בכיסו? מהי כמות מסחרית? מהי כמות צריכה אישית? את תיכנסי פה – ההגדרה של ההחזקה היא מאוד רחבה, השאלה אם זו הכוונה שלך. אם זה רק פיצוציות אז ההגדרה פה מרחיבה.

ההגדרה פה היא מאוד רחבה ואני חושבת, אם הבנו נכון, שהיא אמורה לכלול גם את המוכר, המפיץ.

אבל את כבר הולכת – זה לא סמים מסוכנים שאדם מכניס, הוא לא מוכר, אדם רוצה לצרוך גת לעצמו, הוא נכנס לזה.

אבל כרגע אנחנו לא מדברים על חומר שהוא גת אז זה לא.

למה הוא מסתובב עם השתיל של הגת בפיצוציה? אני רוצה להבין.

לא, הוא לא בפיצוציה, היא לא הלכה לפיצוציה, היא יצאה כבר מהפיצוציה.

למה הלכת לגת, מה עם "קוקה קולה"?

חכי, חכי פה. גם ג'אנק פוד לפי ההגדרה אבל לא רציתי להגיע עכשיו לשם.

נכון, ההחזקה כוללת גם את ההחזקה האישית וגם את ההחזקה - - -

אז זה לא פיצוציות. אז, רבותי, שימו על השולחן, זה לא פיצוציות.

עוד יותר גרוע כי זה ממתיק מלאכותי.

אבל גם, גם וגם.

השאלה אם זה הרציונל, כי את מרכיבה על חוק העונשין את החידוש, את התוספת הזו.

אני לא קובעת את זה בחוק העונשין, להפך, דווקא פרק ב' שנראה אותו תכף הוא בכלל אפילו לא עבירה פלילית כשלעצמו אלא הוא רק נותן סמכויות תפיסה והשמדה אחרי זה גם, חיפוש, תפיסה והשמדה.

אני חושב שזה מרחיב אבל בואו נמשיך.

תגיד "מסתייג אני".

אם החזקה הולכת להיות חלק מהחקיקה פה היום זה מרחיב ואני חושב שצריך לדון בכך.

"מסתייג אני", שלום, הלאה.

"חומר מסכן"" – אנחנו רוצים להגיד כל תכשיר וכל חומר, זה כמובן נתון לניסוח אחר כך – "כל תכשיר וכל חומר, שנועדו לשימושו של אדם, בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ואשר קיים יסוד סביר להניח כי השימוש בהם עלול להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו," – או יש אפשרות לקרוא לזה "לרבות", תכף נברר מה ההבדל ביניהם – "לפגיעה בשלומו או בבריאותו של האדם המשתמש בהם;".

לא נברר, אנחנו קוראים, אלא אם תגידי שאת מסתייגת.

שוקולד חלב, שוקולד חלב.

הוא אמר לא להגיד מה, תגיד שאנחנו מסתייגים.

אפשר להעיר הערה?

לא, ממש לא, אפילו לא משרד המשפטים.

שוקולד מסכן את בריאותי, את יודעת?

אבל, אדוני, היושב-ראש - - -

אנחנו נדון בכול, אני רוצה לראות אם יש פה סעיף - - -

כן, אבל שאלה עקרונית תוך כדי, יש שאלות הבהרה.

הוא צודק, שיהיה סדר.

אני לא רוצה, יכול להיות שיהיה סעיף שכולם, בלי שאלות הבהרה וכל הדיון אחר כך, יסכימו, אחר כך נבין איפה אנחנו חיים.

""חומר" – לרבות תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;

"המנהל" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים;" – זה מנכ"ל משרד הבריאות.

""פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973‏."


נדמה לי שעם שלוש ההגדרות האלה לא היתה בעיה.

איזה?

חוק העונשין, המנהל ופקודת הסמים המסוכנים.

אנחנו בסדר אתכם.

חוק העונשין, פקודת הסמים, המנהל – אין בעיה? יפה.

רק צריך לבדוק אם התקן לא בוטל.

בסדר, אין, אתם רואים.

אישרנו.

אנחנו נצביע עליהם אחר כך.

"2.

תכשיר או חומר שנועד לשימושו של אדם ושמתקיים לגביו אחד מאלה, חזקה שהוא חומר מסכן" – יש פה אפשרות להכניס את התוספת הזאת – "למעט אם הוא אושר לפי כל דין לשימושו של אדם בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה:


(1)
הסימון על גבי החומר או אריזתו אינו מעיד על החומר או על תכולתו, או נותן לחומר תיאור כוזב או תיאור שאינו תואם את התכולה



(2)
על פי פרסומים ברבים לגבי התכשיר או החומר כאמור, השימוש בו גורם למשתמש לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה משימוש באלכוהול או בסם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים."

מתנגדת.

ולסעיף הראשון, סעיף 2, יש לכם הערות?

גם לנו יש הערות.

השאלה אם הן התקבלו, התקבלו כל ההערות?

לא, עדיין לא.

אין בעיה, שום דבר לא התקבל.

"פרק ב': סמכויות תפיסה והשמדה של חומר מסכן

סמכויות כניסה, חיפוש ותפיסה
3.

(א)
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם מחזיק חומר מסכן" – אנחנו מציעים להוסיף כמובן – "בכוונה למוכרו או לערוך בו עסקה, או לעשות בו שימוש שעלול להביא לפגיעה בשלום הציבור או לפגיעה בשלומו או בבריאותו של האדם, רשאי הוא לעשות כל אחד מאלה:




(1)
להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שבו יש יסוד סביר להניח כי האדם מחזיק בחומר המסכן, למעט למקום המשמש למגורים, ולבצע חיפוש במקום;




(2)
לתפוס את החומר המסכן, לרבות את אריזתו."

לאט לאט, בואי נתקדם לאט לאט.

לנו יש הסתייגות.

יש הסתייגות.

כן, גם לי יש הסתייגות ל-3א.

בסדר.

"(ב)
הוראות סעיפים 26 עד 29 ו-45 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ יחולו, בשינויים המחויבים, על חיפוש לפי סעיף זה."

אתה מסתייג? אז הלאה, תעברי לסעיף 4, החלטה על השמדת חומר מסכן.

"החלטה על השמדת חומר מסכן
4.

(א)
תפס שוטר חומר מסכן בהתאם להוראות סעיף 3, ייתן השוטר למי שהחזיק בחומר המסכן זימון להופיע לפני קצין משטרה, בתוך שבעה ימים במועד שיקבע, לצורך טיעון לפני החלטה בדבר השמדת החומר המסכן."

יש למישהו הערות על זה? וואלה, הסכמנו.

זה רק נותן סמכות תפיסה של החוק.

4(א), כן, תפיסה.

בינתיים יש סעיף אחד בחוק, בהגדרות.

כן, 4(א) הסכמנו, 3 הגדרות ו-4(א). הלאה.

רק צריך להזכיר שהתפיסה היא בעצם חלק מההוראות שבסעיף.

בסדר, אבל בואי נתפוס, תפסנו.

לא.

לא תפסנו?

לגבי תפסנו היתה שאלה כי זה היה בסעף 3(א).

וגם יש לו זימון לקבל.

הזימון, בסדר.

4(א) בסדר, (ב).

"(ב)
קצין משטרה יורה על השמדתו של חומר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהופיע לפניו מי שהחזיק בחומר כאמור או לאחר תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן, לפי המוקדם מביניהם, אלא אם כן שוכנע כי החומר אינו חומר מסכן;"

אם הוא אינו חומר מסכן? אה, הוא בדק והוא שחרר.

אז הוא יכול לא להשמיד את החומר.

השתמש, ניסה וראה שזה לא.

אנחנו מציעים להוסיף: "על החלטה כאמור רשאי המחזיק בחומר לערור בפני בית המשפט; הורה קצין משטרה על השמדתו של חומר שנתפס לאחר שהופיע בפניו מי שהחזיק בחומר, יודיע לו על החלטתו ועל זכותו לפנות לבית המשפט השלום בתוך 21 ימים."

בעל הפיצוציה היה עסוק, לא בא שבוע, לפי ההגדרה הזו הלך החומר.

אנחנו מתנגדים.

מתנגדים, עזבי, תמשיכי הלאה, (ג).

"(ג)
הורה קצין משטרה על השמדתו של חומר מסכן לפי סעיף קטן (ב), ישמיד מי שהוסמך לכך במשטרת ישראל את החומר, במועד שלא יקדם לתום – דובר פה על 7 ימים, אנחנו מציעים להגיד 21 ימים – מיום מתן ההוראה כאמור."

מתנגד? אל תסביר לי, תגיד.

אני יכולה רק שאלה?

כן. תראו, בסיבוב הראשון כולם מתנגדים, תנצלו עכשיו הרבה את זכות ההתנגדות כי אחר כך לא יהיה לכם כל כך הרבה אז תחגגו חופשי.

אני רק רוצה להבין, הוא נכנס לפיצוציה, ראה 3 שקיות של משהו, הוא לוקח את זה או שהוא יכול גם לקחת כל מה שיש לו מאחורה ובבית ובכל הסטוקים?

לא חשוב, על זה נדון כשנדון בסעיף, מה הוא לוקח נראה אחר כך.

את החומרים.

כן, אבל יש לו עוד בבית ויש לו סטוק.

בבית לא.

במקום מגורים לא.

לא לבית, אין כניסה לבית.

לא עושים חיפוש בבית.

ברור שלא חיפוש אבל שוב אני אומרת, אם יש לו סטוקים, הוא הזמין עוד?

עדי, אנחנו רצים.

אין כניסה למגורים בכלל, אלא אם כן הכנסת תרצה להוסיף את זה.

תשמעי, הדיון הוא דיון מעניין אבל בשביל להיכנס לדיון נעשה ריצה ראשונית, בואי נראה איפה אנחנו חיים. סעיף (ד).

"(ד)
בסעיף זה, "קצין משטרה" – קצין בדרגת מפקח ומעלה."


דווקא בעניין הזה אנחנו גם תוהים אם זו הדרגה המתאימה לסמכויות שניתנות פה להשמדה.

מפקח זו דרגה כלום, נכון?

מה זה כלום? קצין.

סרן, מקביל לסרן.

סגן, סגן. זה לא אותו דבר אבל, זו לא הצבא, לא הכמויות של הצבא. זה חייב להיות קצינים מקצועיים, סגן הוא בסדיר, הקצין במשטרה עבר הרבה יותר, הוא הרבה יותר מבוגר, זה שונה לחלוטין.

אנחנו רוצים שהוא יהיה אחראי.

זה לא כמו סגן בצבא שבגיל - - -

לא חשוב, אתה מתנגד?

לא.

אה, חשבתי.

אנחנו הערנו על זה.

עזבי, את גם כן, את תעירי רק בדברים שהם מהותיים, לא בזוטות.

אבל אנחנו שואלים את עצמנו האם באמת הוא יכול להורות על כך, האם יש לו מספיק - - -

אה, אין לו מספיק ניסיון. הוא יכול לעצור אותך בצורה חופשית אבל לקחת קצת "אופטלגין" אסור לו.

אם הוא לוקח "אופטלגין" - - -

כי כואב לו הראש, אסור לו לקחת "אופטלגין"?

יש מספיק בשר להתנגדויות גם בלי זה.

יש פה מישהו שמתנגד שהדרגה תהיה סגן?

מפקח.

אין בעיה, המפקח. אוקיי, סעיף (ד) אושר.

"פרק ג': הכרזה דחופה על חומר אסור בהפצה

הכרזה דחופה
5.

(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי יש מקום להוסיף חומר מסכן לרשימת הסמים המסוכנים שבתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים" – אנחנו מציעים להוסיף איזושהי מגבלה ש"נוכח החשש כי השימוש בו עלול לפגוע בשלומו של אדם, בבריאותו או בביטחונו," אנחנו חוזרים לנוסח המקורי - "וכי קיים צורך מיידי לאסור על הפצתו של אותו חומר מסכן בציבור מהטעמים האמורים," – אנחנו מציעים להגיד" – "רשאי הוא להכריז עליו, בפרסום ברשומות," – זה גם היה במקור אבל אנחנו רוצים להעביר את זה לפה – "כעל חומר אסור בהפצה (בפרק זה - חומר אסור בהפצה)."

יש פה מישהו שמתנגד?

שאלה יש. עד היום, כשרצינו להכניס לצו תוספת של חומר מסכן, במה זה היה כרוך?

לבוא לוועדה, להגיש את הרשימה, אין לאף אחד בוועדה את היכולות להבין מה זה ואנחנו נתנו להם קרט בלנש לכל מה שהם ביקשו תוך דקה.

לא באו אנשי מקצוע לפה?

באו אנשי מקצוע, לא אמרתי.

לא, מצד המשטרה, מנגד?

אנחנו לא יכולים לעמוד מול הבודק המשטרתי הכימאי שמסביר, ואנחנו לפעמים לא מבינים, חברי הכנסת, בצניעות רבה, את כל האותיות הקטנות שהוא מדבר עליהן.

בשביל זה יש אנשי מקצוע שהם לא חברי כנסת.

ובאים אנשי מקצועי מהצד השני, אומרים שהוא צודק.

אבל בשביל זה הם צריכים לבוא עם חומר מזוהה, עם חומר מזוהה שהם מבקרים אותו.

השאלה אם בשביל זה אני אוותר על הקטע של האקט לבוא לכנסת, לוועדה, כי ברגע שאני מחייב משרד ממשלתי לעבור את התהליך הוא חושב 20 פעם.

הוא לא חושב 20 פעם, הוא אחרי פעם מבין שכל פעם שהוא מגיע - - -

הוא יודע שהוא יקבל פה אישור

אני זוכר כמה דיונים היו.

תשמע, אני ביקשתי מהם שיבואו כל שבועיים, הם לא הצליחו לבוא כל שבועיים, הם באו כל חודש וחצי-חודשיים, הדיון היה מוקצב לחצי שעה, כל מה שהוא ביקש, ללא כחל וסרק, אושר בגלל חוסר היכולת שלנו להתמודד.

אז אתה מוכן לתת להם עכשיו בלי שיקול דעת?

כן.

ו"המנהל" – "כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים"?

זה מנכ"ל משרד הבריאות.

מנכ"ל משרד הבריאות?

אדוני היושב-ראש, רק שאלה, בסיום ההקראה מקיימים את הדיון עכשיו בסעיפים?

תראי, את לא חברת ועדה, ב-10:50 אנחנו פה בוועדה הולכים לאשר את כל מה שהאוצר רצה ב-10 דקות, כולל ויסקונסין.

10 דקות כולל ויסקונין? וואו.

אז מה הולך לקרות עכשיו?

אנחנו נקריא עד 10:50, ב-10:50 יהיה לנו עד 11:00 אישור של כל מה שהאוצר רצה בתקציב.

אני שואלת על זה.

אני עונה לך, זה ב-10:50 מסתיים.

בקיצור, אני יכולה ללכת לשמוע את התשובה של המפכ"ל?

את יכולה ללכת לאן שאת רוצה. את חברת כנסת, מי אני שאני אמנע ממך ללכת לפה, ללכת לשם?

תשמע, אתמול מנעו.

תמר, את רוצה איזו התנגדות, משהו שחשוב לך מאוד בהמשך?

על זה? כן, יש לי הרבה.

בטח יש לה הרבה התנגדויות.

את סומכת עלינו שנתנגד?

לא, אני לא סומכת על אף אחד, זה מה שלמדתי פה, אבל אני אחזור.

אז תישארי.

טוב, היינו בסעיף 5(א) ושאלנו אם יש למישהו התנגדויות על הסעיף, אין התנגדויות, 5(א) אנחנו נאשר ונעבור ל-5(ב).

אבל יש פה את השאלה שלך.

כן, איך הם יפרסמו את זה.

יש פה שאלה אז בואו נתנגד.

התנגדנו, אין בעיה, מה שאתן רוצות, אז לא אישרנו את 5(א), אז גם (ב)?

(ב) זה תנאי, הוא בעצם עוד תנאי.

אדוני מהמשטרה, אחרי שקיבלת כאלה סופרלטיביים שאתה בעל מקצוע הכי טוב פה תן ליועצת המשפטית לעשות את העבודה שלה.

"(ב)
המנהל לא יכריז הכרזה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה - הכרזה דחופה), אלא לאחר שהתייעץ עם יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים או מי שהוא הסמיכו לכך ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לכך."

מתנגד, תעברי לסעיף 6.

אוקיי, אז אתה אומר גם (ב) וגם (ג)?

כן.

"תוקפה של הכרזה דחופה
6.

(א)
הכרזה דחופה תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ואולם רשאי המנהל להאריך את תוקפה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים, בהודעה ברשומות ומטעמים שיירשמו.

נגד, הלאה.

"(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוסף חומר אסור בהפצה לתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים, יפקע תוקפה של ההכרזה הדחופה ביום כניסתה לתוקף של ההוספה כאמור."


לזה אני מניחה שאף אחד לא מתנגד.

מישהו מתנגד? וואלה, לא. אנחנו חוסכים בהקראה לפעם הבאה.

"איסור הפצה
7.

(א)
לא ייצר אדם חומר אסור בהפצה, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים."

מישהו מתנגד פה?

יש לנו תוספת אז נדון בו.

אוקיי, אז גם (ב), הם מתנגדים.

הלוואי שבסמים המסוכנים יגיעו לרף ענישה ולרף אכיפה ברמה שמוצעת פה, הלוואי.

בדיוק.

זה מקסימום, זה עונש מקסימום.

זה בבתי משפט.

לפעמים אתם גם לא מבקשים.

אנחנו תמיד מבקשים.

מה אני אעשה? את התואר הראשון שלי – אין לי אותו – לקחתי אותו מהשכונה שלי.

זה המשטרה מתנגדת.

אנחנו לא מתנגדים, אנחנו רוצים להוסיף משהו.

רוצים לדון לסעיף לגופו.

אנחנו לא מתנגדים, אי אפשר להתנגד למה שאנחנו המצאנו.

אי אפשר לדעת בממשלה. תראה, בפרק הזמן שאני נמצא בכנסת, בטח שאני מנהל ועדה, אם על כל פעם שיד ימין לא ידעה מה יד שמאל עושה, לפעמים אפילו באותו משרד ממשלתי, הייתי מקבל שנה אחת של חיים טובים, הייתי עד גיל 713 חי חיים טובים.

בלי סמים.

בלי הקטע של הסמים. גילוי נאות, מעולם לא השתמשתי, לא צרכתי ולא ניסיתי שום סוג של סם, גילוי נאות.

במודע.

במודע.

אתה יודע כמה מכניסים לנו שלא במודע?

במודע, במודע. מעולם. כשהתחלנו לדון בגראס הביאו את זה, זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את זה, פעם ראשונה.

אנחנו מקבלים את זה במינון נמוך בכל מיני דברים.

עוד לא ראיתי.

לא ראית? אז נעשה לך שידור - - -

זהו, גם אני לא ראיתי.

וואלה? מעניין.

ברוך-השם.

למה? הגראס הרפואי, אנחנו חושבים שצריך לייצא את זה. הרפואי – חבל על הזמן, הפרופסורים שבאים ואומרים כמה זה מועיל לחיים וללב ולריאות.

בינתיים זה לא החוק הזה.

רגע, רק ראיתם או גם ניסיתם?

רק ראו.

כן, בדיוק.

כן, זה לא החוק הזה.

"הדחת קטין לחומר אסור בהפצה
8.

(1)
נותן לקטין חומר אסור בהפצה;"

מישהו מתנגד לזה, "הדחת לקטין לחומר... העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים"?

מעט מאוד לדעתי.

"נותן לקטין חומר אסור בהפצה"?

פה יש הסכמה.

לא נותנים 5 שנים גם ככה?

"משדל קטין להשיג חומר אסור בהפצה או להשתמש בו", סעיף 8, יש מישהו שמתנגד?

את אומרת לעניין גובה המאסר? בפקודת הסמים העונש הרבה יותר חמור.

כן, יש פה מישהו שמתנגד? תאשרי את זה.

לאשר בכל זאת?

כן, אף אחד לא מתנגד.

הבנתי שחברת הכנסת מתנגדת.

היא שאלה, היא רק שאלה.

היא שאלה לגבי מספר שנות המאסר.

5 שנים, אמרנו 5 שנים.

- - - ואז זה הופך ל-25 שנים.

25 לפי חוק העונשין.

כן, 5 שנים. סעיף 9.

"החלת הוראות מפקודת הסמים המסוכנים
9.

(א)
ההוראות לפי סעיפים 22 עד 24 לפקודת הסמים המסוכנים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עבירה לפי סעיף 8."

תעברי לסעיף 10, לפרק ד'.

"פרק ד': הוראות שונות

שמירת דינים
10.

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן."

סעיף 10 מאשרים, 11.

"ביצוע ותקנות
11.

(א)
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, למעט סעיפים 5 ו-6, - שזו הסמכות של מנכ"ל משרד הבריאות – "והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
שר הבריאות ממונה על ביצוע סעיפים 5 ו-6, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועם."

גם לזה כולם מסכימים, נכון?

כן.

אוקיי, גם 11.

"דיווח
12.

השר לביטחון הפנים ידווח" – יש לנו פה מחלוקת לגבי תכיפות הדיווח והוועדה שאליה מדווחים.

עם הוועדה אין לנו בעיה.

מתנגד, הלאה. הוא לא רוצה, הסנגוריה הציבורית לא רוצה שידווחו.

ההפך, שידווחו יותר.

"פרק ה': תיקון עקיף, תחילה ותוקף

13.

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–2000‏, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 45 יבוא:


"46.
החלטה של רשות לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–2013, למעט החלטה לפי סעיפים 5(א) ו-6(ב) לחוק האמור"."


יש לנו הערה האם באמת זו הערכאה המתאימה.

הנה, אנחנו כבר מסיימים, כבר אנחנו קובעים את התחילה והתוקף. את סעיף 14 תעזבי. אז מה אישרנו פה היום?

אישרנו כך: את הגדרות בסעיף 1, חוק העונשין, המנהל ופקודת הסמים; בסעיף 4(ד) קצין משטרה, בסעיף 6, מה שמופיע כסעיף (ב) לגבי זה שיפקע תוקפה של ההכרזה הדחופה ביום כניסתה לתוקף של ההוספה; את סעיף 8, את סעיף 10 ואת סעיף 11.

אנחנו נצביע על כל הסעיפים שאישרנו.

למה זו הוראת שעה?

כרגע לא יצביעו על הנושא הזה.

אנחנו גם על זה נדון.

על שם החוק אין גם מחלוקת, נכון?

בגלל שבדרך כלל לא מצביעים על שם של החוק.

לפעמים יש מחלוקת על השם של החוק.

לא, עזוב, זה לא חוק התקציב. אנחנו מצביעים על כל הסעיפים שאושרו פה על ידי כל חברי הוועדה, מי שבעד ירים את ידו.
הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיפים אושרו.

כל חברי הוועדה, והם 5 במספר, מאשרים את הסעיפים שהוקראו על ידי היועצת המשפטית. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:50.>