PAGE
3
ועדת הכלכלה
17/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 66>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י' באב התשע"ג (17 ביולי 2013), שעה 17:30

1. פרק ה', סעיף 38(3) ו-(4) - תקשורת - חבילת בסיס צרה בשידורי כבלים ולווין - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (מ/768) – בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ אבישי ברוורמן ודיון מחדש בשם חבילת השידורים שאליה מתייחס הסעיף
2. פרק ה', סעיף 37 - תקשורת - שידורי טלויזיה מערך עידן פלוס - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (מ/768)

3. הצעה לתיקון חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראת שעה)(תיקון מס'...)
4. הצעה לתיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התמש"ב- 1982, לשינוי האופן בו מוסדרים הפקת החדשות, וחדשות מקומיות, בכבלים ובלווין, להגברת התחרות בתחום השידורים

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
איציק שמולי – מ"מ היו"ר
רונן הופמן – מ"מ היו"ר
דוד צור – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

גילה גמליאל

חנא סוייד

מיכל רוזין

איילת שקד
אורלי לוי אבקסיס

מיכל בירן

יריב לוין

נחמן שי

>
שר התקשורת גלעד ארדן
הרן לבאות - סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציב, משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

יעל מבורך - אגף תקציבים, משרד האוצר

אסי קליין - לשכה משפטית, משרד האוצר

עופר מרגלית - אגף תקציבים, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עורך דין, משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חגית ברוק - לשכה משפטית, משרד התקשורת

שני רפופורט - עורכת דין, רשות ההגבלים העסקיים

נתי שוברט - מ"מ יושב-ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין

דוד קובסיניאנו - המועצה לשידורי כבלים ולוויין

אבי אזוז - כלכלן, המועצה לשידורי כבלים ולוויין

תומר קרני - לשכה משפטית, רשות השידור

אביגדור דנן - יועמ"ש הטלוויזיה החינוכית

אילן אבישר - יושב-ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

שי באב"ד - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - עוזר מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניסים טל - מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועצת משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד - עוזרת יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניר שויקי - ראש תחום כספים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל גרוס - יושבת-ראש ועד עובדי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דבורה קמחי - יועצת משפטית וסמנכ"ל רגולציה, ישראל 10

יעל שילוני - לוביסטית, ישראל 10

רון אילון - מנכ"ל חברת יס

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עופר ויסוקר - יועמ"ש חברת יס

נועה גבע - עורכת דין, חברת יס

דפנה כהן-איווניר - לוביסטית, חברת יס

לילך טל - סמנכ"לית תקשורת ורגולציה, חברת הוט

נועה גונן - לוביסטית, חברת הוט

יוני בלבן - רכז מטה, עובדי חברת הוט

משה נמדר - ועד עובדי חברת הוט

מיכל פליישר - מנהלת מערך רגולציה, הוט טלקום

ניר יוגב - מנהל קשרי ספקים, סלקום

טל שביט - לוביסטית, סלקום

יהב דרורי - ראש אגף רגולציה, פרטנר תקשורת

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל חברת רשת

אילאיל לבנת - יועת משפטית, חברת רשת

אורלי בן-שמאי - יועצת לובינג, חברת רשת

טלי גורן - סמנכ"לית רגולציה ותקשרות, שידורי קשת

יערה לבנה - עורכת דין, מחלקה משפטית, שידורי קשת

תמר אברמוביץ - לוביסטית, שידורי קשת

חיים הר-זהב - יושב-ראש ועד עובדי החדשות המקומיות

אסף אמיר - יושב-ראש איגוד המפיקים

אמיר רוזנברג - יועץ משפטי, איגוד המפיקים

רם לנדס - מפיק

עפרה אייבר - אחראית קידום היצירה הישראלית, איגוד המפיקים

יגאל אכטנברג - לוביסט, איגוד המפיקים

אורי רוזנווקס - יושב-ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים

ירמיהו קדושי - יוצר ומפיק, הפקות המזרח

נילי בן גיגי-וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

רחל כהן - לוביסטית, הטלוויזיה הקהילתית

תיקי וידס - מנהלת תכניות, ערוץ הידברות

חני לוז - מנהלת מרכז תדמי"ת

אתי בנדלר
איתי עצמון

לאה ורון

עידית חנוכה

רמי בן שמעון
1. פרק ה', סעיף 38(3) ו-(4) - תקשורת - חבילת בסיס צרה בשידורי כבלים ולווין - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (מ/768) – בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ אבישי ברוורמן ודיון מחדש בשם חבילת השידורים שאליה מתייחס הסעיף

2. פרק ה', סעיף 37 - תקשורת - שידורי טלויזיה מערך עידן פלוס - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (מ/768)

3. הצעה לתיקון חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראת שעה)(תיקון מס'...)
4. הצעה לתיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התמש"ב- 1982, לשינוי האופן בו מוסדרים הפקת החדשות, וחדשות מקומיות, בכבלים ובלווין, להגברת התחרות בתחום השידורים

רבותי, אני רוצה לפתוח את הדיון, אני רוצה לפתוח את הדיון. קודם כל, טוב לראות אתכם. אני מקווה שאנחנו נתקדם היום, יש מספר נושאים שצריך לקדם. יש מספר חילוקי דעות, אני מקווה שאנחנו נמצא את דרך המלך והפשרה.

אדוני השר, אני מתחיל את הנושא הראשון. כמו שאתם יודעים, הייתה לנו דרמה מסוימת, גם בעבר. באמת חשבנו שהחדשות – הן בטח לא מושלמות – אבל מאוד חשוב שיהיה קול וביטוי לפריפריה כי עדיין לא כל הקול צריך לצאת מתל אביב ומירושלים, ובמקביל 100 עובדים מסורים וגם איכותיים שנמצאים שם, ימשיכו את עבודתם.

בסופו של דבר הגעתי להסכמה עם שר התקשורת, למרות שאנשי האוצר ויוני בראשם לא כל כך התלהבו אבל לפעמים אפשר גם לכפות את כוחה של הכנסת. לא הזכרתי את שמה של יעל. לכן אנחנו נשלים את ההתחייבויות לחדשות המקומיות, יוני, ל-18.5 מיליון שקלים.

אדוני, אני חייב להעיר לפרוטוקול: ההסכמה על הכסף היא לא איתי. לי אין כסף והחוק הזה איננו שלי.

רק אמרתי שבשיחה אתך.

נאמר שהגעת איתי להסכמה.

עוד יבוא היום ונבקש גם את הכסף שלך.

אדוני היושב-ראש, גם הייתה איזושהי סוגיה, הייתה פה בקשה – אני שואל גם את היועצת המשפטית – לנושא חדש.

אתה מעלה נושא חדש? אני לא רוצה להאריך בדברים – אתה העלית שזה נושא חדש. אני מבין שיש אנשים שרואים בזה נושא חדש. לי ברור - -

מה נושא חדש?

החדשות המקומיות.

- - לי ברור דבר אחד: אם אני לא אקח על עצמי – מכיוון ששר התקשורת לא, שר האוצר לא – היום להעביר את זה, אז 100 אנשים ילכו הביתה מהחדשות המקומיות. לכן אני מקבל את הנקודה הזאת לגבי נושא חדש וזה צריך ללכת לוועדת הכנסת, כן?

זה לטובת העניין, שלא יהיה איזה הליך משפטי שבסוף ימנע את העניין הזה.

בבקשה תסביר.

בדיון הקודם עלתה בקשה של נושא חדש. השאלה עכשיו, גם מבחינת המהות וגם מבחינה משפטית, מה התוקף של זה? מכיוון שאני מבין שהגיעו להסדר חדש, אבל אני חושב שגם - - -

אתה מעלה את הדרישה לנושא חדש.

אני חושב שגם לטובת העניין, לטובת החדשות המקומיות, כדי שלא יתקעו את זה בהליך משפטי, כדאי לעבור דרך ועדת הכנסת.

אני אסביר את הבעיה, אדוני. בישיבה הקודמת הובאה הצעה משולבת בפני ועדת הכלכלה, לפיה במסגרת התיקונים הכלולים היום בפרק התקשורת בחוק ההסדרים, שדנים בעצם רק בשלושה עניינים – אם אפשר לומר כך – וזה: הרחבת התחרות בפס הרחב, בטלפוניה הנייחת, חבילה צרה בטלוויזיה הרב-ערוצית והרחבת השידורים במערך עידן פלוס.
במסגרת זו ביקש שר התקשורת שני תיקונים נוספים. האחר נגע להקמת שתי חברות חדשות לשידורי חדשות על-ידי הוט ויס והשנייה נגעה לחדשות המקומיות, והיא הארכת תוקף חוק אחר שדן בחדשות המקומיות עד ה-31 בדצמבר 2013, וזאת עד לכניסת התיקון שנוגע להקמת אותן חברות חדשות שיחויבו לשדר גם חדשות מקומיות.
לגבי ההצעה הזאת, ההצעה העיקרית, נטענה טענת נושא חדש, כידוע. אדוני כתב מכתב לוועדת הכנסת כדי שתדון בטענה הזאת כפי שנדרש בתקנון, ולאחר מכן הייתה הסכמה – כך הבנתי – ללכת להליך חקיקה נפרד, דהיינו להניח הצעת חוק.

אני התחייבתי לסיים אותו ב-31 באוגוסט - - -

זאת הסכמה פה אחד – הפה של אבישי אמר ואני הסכמתי בלית ברירה. זאת הייתה ההסכמה.

זו הסכמה אדוני. מבחינה משפטית זו הסכמה: הייתה הצעה והיה קיבול.

מה הברירה שלי? אבישי משך את הבקשה לנושא חדש.

נשאר העניין של הארכת תוקף החוק שמדבר על חדשות מקומיות עד ה-31 בדצמבר, דבר שלמיטב הבנתי מחייב גם הוא להיעשות בהצעת חוק נפרדת. כבר היום, בשעות הבוקר המוקדמות, פניתי ליועצת המשפטית של משרד התקשורת, גברת דנה נויפלד, לוודא שאכן המשרד מניח בהליך זריז ומהיר את הצעת החוק הזאת כדי שתאפשר לכנסת לקבל אותה בשלוש קריאות עוד לפני היציאה לפגרה.
הסתבר שהמשרד, כפי שאמר שר התקשורת כרגע, סבור שזה עניין של משרד האוצר, משרד האוצר סבור שזה עניין של משרד התקשורת, ולכן אף ממשרד ממשלתי לא מניח הצעת חוק. הפתרון הוא לנסות להשחיל את זה שוב במסגרת חוק ההסדרים.

אומר את זה בצורה יותר בוטה: לא שר האוצר ולא שר התקשורת מוכנים עכשיו לקדם את זה בצורה הזאת, ולכן - - -

לא, לא. אני מאוד מצטער, אדוני. הבעיה כאן היא בעיה של כסף בלבד ושל כתיבת חוק. ראיתי אתמול ושמחתי מאוד שראשת מפלגת העבודה יחד עם חבר הכנסת רוזנטל יחד עם אדוני, מול סגן שר האוצר הגעתם לסיכום.
הסיכום הזה, אני מברך עליו ואני מאוד שמח שהצלתם את החדשות המקומיות, באמת. עכשיו מה שנותר זה שמי שי לו את הכסף ומי הוא מחוקק יכתבו שניים-שלושה סעיפי חוק. היה לנו היום עומס אדיר במשרד עם כל מה שצריך לגמור פה על ה-DTT, אדוני יודע, ופשוט לא יכולנו להתפנות לעניין הזה. אנחנו תומכים בסיכום ובהחלט מברכים עליו.

אני אגיד לכם את המצב שאני נמצא בו: שר האוצר לא יקדם את החוק, השר ארדן עסוק מכל הסיבות האמתיות ולא יקדם את החוק ולכן מה שהחלטתי לעשות, בגלל שאני לא מוכן ש-100 עובדים ילכו הביתה וייסגרו החדשות המקומיות בגלל שאף אחד לא מוכן לקדם את החוק - - -

מה הבעיה שמישהו מהח"כים יציע את שני הסעיפים שנכתבו כבר במשרדי?

נכון, אפשר לעשות את זה, אדוני, במסגרת הצעת חוק פרטית שתקבל פטור מכל הקריאות על-ידי ועדת הכנסת.

אבל זה אמרת לי - - -

לא, הצעת חוק פרטית אדוני. לא במסגרת הצעת חוק ההסדרים.

למה? מה הבעיה שאחד הח"כים ידרוש את זה כאן בחוק ההסדרים, ילכו לנושא חדש - - -

אני צריך עורך דין שיעזור לי בנוסף. אני מוכן לשים הצעת חוק פרטית שלי, להעביר אותה מחר. תסבירי לי עכשיו: מה זה אומר שאני מציג הצעת חוק פרטית לאשר את ההשלמה ל-18.5 מיליון? מה זה אומר כרגע? מתי יצביעו על זה?

אדוני צריך להניח הקודם כל הצעת חוק פרטית, כפי שמניחים הצעת חוק פרטית, ולקדם אותה. אדוני היושב-ראש, הממשלה כשהיא רוצה, היא יודעת להעביר אפילו תיקון לחוק יסוד בשלוש קריאות ביום אחד.

הצעת חוק פרטית אפשר גם להעביר בתוך שבוע, אם היא תקבל פטור מכל הקריאות. אז זה עניין של רצון טוב ועניין של הליך ראוי – זה הכול. אני מניחה שהכנסת כולה מעוניינת להאריך את תוקף החוק שמדבר על חדשות מקומיות ותתאחד בהליך הזה של התהליך המהיר.

תודה. אני לא עורך דין אבל אני עושה דבר מאוד פשוט: דיברתי עם יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת לוין - - -

יו"ר הקואליציה שממלא את מקומו של היושב-ראש ועדת הכנסת.

ממלא מקומו של צחי הנגבי, שילך להצביע עכשיו ואני מקווה שהקואליציה תקבל את עמדתי שזה לא נושא חדש, יחזור לכאן ואני אצביע כדי שהדבר הזה יגמר כאן ויבוא לציון גואל.
אני צריך להצביע על זה?

אני צריכה קודם כל, אדוני, להכין מכתבך בשמך ליושב-ראש ועדת הכנסת ולהודיע לו על ההליך, להודיע לו שנטענה טענת נושא חדש על-ידי חבר כנסת שמולי ולהביא את המכתב הזה ליושב-ראש ועדת הכנסת ואז יכנסו את ועדת הכנסת.

אני מבקש כרגע שתכתבי מכתב קצר, אני אבקש מיריב לוין לכנס בתוך כך בשעה הקרובה את ועדת הכנסת ואז, אחרי שידחו שזה נושא חדש, להביא את לנוסח כאן ואני אצביע על זה כאן כדי שהדברים יהיו. זאת ההצעה שלי.

דפנה, את רצית לדבר? מה את אומרת?

מבחינת עמדת הממשלה, אם זה מגיע מחברי הכנסת זה ודאי לא עבורי לומר, אבל מבחינת עמדת הממשלה אנחנו הסכמנו, כמובן, לקיצור כל המועדים הנדרשים כדי להעביר את החקיקה הממשלתית, כי אנחנו גם חושבים גם כן שלא יהיה נכון להכניס את זה במסגרת הנוכחית.

בבקשה, גם עמדת משרד המשפטים - - -

דעת ודעת – ובסוף שום דבר לא יקרה, אני כבר מכיר. אני לוקח את זה על עצמי. אחרי זה, אם יצטרכו עוד חקיקה פרטית, שיעשו פעם שנייה.
אני צריך להצביע על זה? לא.

לא. אין על מה להצביע.

תודה רבה. תשלחי את המכתב.

רבותי, אנחנו מתקדמים לנושא של התוכן. יש פה רק נקודה אחת לנושא של עידן פלוס - - -

אם אני יכול לייעץ לאופוזיציה: הממשלה כבודה במקומה מונה, ואני חבר ממשלה, אבל אין שום דבר שמונע מיו"ר ועדה או מחבר כנסת לדרוש להוסיף סעיף חוק שהוא מציע אותו על גבי חוק או פרק, כל חוק, בטח כשזה עוסק בהסדרת שידורים, וחבר כנסת רוצה לדרוש שהממשלה תסדיר שידורים של חדשות מקומיות, זאת זכותה של הכנסת.
אם ח"כ אחר חושב שזה נושא חדש, גם זו זכותו. ואם ועדת הכנסת קובעת שזה לא נושא חדש והממשלה לא התנגדה ולא גייסה את הקואליציה נגד זה, אז אולי זה הליך פחות נורמטיבי או פחות תקין, אבל הוא חוקי והכול בסדר. למה זה - - -

השר הוא גם עורך דין, ולכן אני שמח - - -

לא, לא עורך דין. סתם יש לי פה ניסיון.

אני רוצה לעשות את זה הכי פשוט. אתה אומר לי עכשיו שאני - - -

לא, מה שאמרתם זה בסדר – אתה תביא את התיקון וחבר הכנסת שמולי יטען נושא חדש כדי שאם מישהו יעתור בעתיד לבג"ץ על אי תקינות ההליך - - -

צריך את ועדת הכנסת או לא?

כן.

גמרנו. אני עושה את זה. רק הסברת מה שאני אעשה.

כן.

חשבתי שיש משהו חדש.

לא, כי זה תאר כאילו נעשה פה משהו שמעולם לא קרה.

חוקי, חוקי, חוקי. תודה רבה. אנחנו פותחים את הדיון - - -

רגע. גברת בן גיגי ביקשה רשות דיבר בנושא ההצעה שמועלית עכשיו.

נילי בן גיגי, איפה את? בבקשה להתקרב לשולחן.

תאפשרו לה בבקשה לשבת.

תודה. זכות הציבור לדעת.

הערה קטנה בעניין החדשות המקומיות: יש הוראה ברורה של היועץ המשפטי לממשלה לא להמשיך להזרים כסף ללא מכרז. במידה ותוארך הוראת השעה ללא מכרז – אנחנו נגיש עתירה לבג"ץ.

אתם נשמות, אתם.

שמעתי, תודה. זכות הציבור לדעת, מה אני אעשה? רבותי, עם מיוחד זה העם היהודי. וגם הערבים מיוחדים במינם. מה אני יכול לעשות? תודה רבה.

אני פותח את הדיון. אני רוצה לומר לכם שבנושא שהתקדם כאן יהיה דבר אחד שנצטרך למצוא לו פתרון – ואני בטוח שנמצא לו פתרון: הדאגה ליצירה הישראלית. הנושא הזה יעלה, יש פה גם הרבה אנשים שידברו. זה דבר חשוב שיעלה.
אדוני השר, אתה פותח או דנה? עורכת הדין נויפלד, היום אנחנו נעשה את זה בזריזות: את תדברי לאט ובזריזות.

לאט, בזריזות, בשקט ובקול רם.

אנחנו רוצים להקריא כמה תיקונים שנשארו מהפעם הקודמת, כמה קצוות שנשארו פתוחים.

רק תגידו לנו איפה אנחנו כדי שנתאפס.

זה הנוסח, מה שחברת הכנסת רוזין מחזיקה. אבל, לצערי, בטעות שלחנו לא את הנוסח האחרון ויש שם טעויות הגהה, אז חגית תקריא את זה לאט ובקול צלול, את הנוסח כמו שהוא אמור להיות. בסדר, אתי, אפשר?

עורכת הדין נויפלד, עורכת הדין ברוק – קדימה.

"(2)
בסעיף 2 –

(א)
במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא:
"(א) השר ושר האוצר ימנו את הגורם המפעיל" – כאן יש שינוי מהנוסח שפורסם היום בצהריים, אז נא לשים לב – "השר רשאי להעניק לגורם המפעיל היתר הפעלה ולקבוע בו תנאים, בין היתר, בעניינים אלה:



(1)
אופן הפעלת תחנות השידור הספרתיות;"

גם כאן יש טעות קטנה בנוסח, אז שימו לב, אנחנו מפצלים את כל מה שכתוב בפסקה (1) לשתי פסקאות.




"(2)
אופן מתן שירות הפצת השידורים וטיבו;
(3)
איסור בדבר התניית מתן שירות הניתן בידי הגורם המפעיל לפי חוק זה ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן בידי הגורם המפעיל או בידי אחר או באי-קבלת שירות כאמור;
(4)
ערבויות שעל הגורם המפעיל להמציא לשם קבלת היתר הפעלה ולהבטחת מילוי תנאי ההיתר, והדרכים למימושן.".

חברה, אני ב-20:30 סוגר. אם לא נגיע ב-20:30 להצבעה – לא תהיה הצבעה. לכן, גברת נויפלד, אני מוכן גם 20:00. הלאה, אבל רק שנדאג ליצירה הישראלית, איפה אסף אמיר? רק שנדאג ליצירה הישראלית.

גם בסעיף א1 יש שינוי קטן של נוסח בלבד לעומת מה שפורסם.

"(א1)
לא ימונה כגורם המפעיל גוף שמתקיים בו ערב תחילתו של חוק זה האמור בסעיף 13(ד)(1), פסקאות (א) עד (ח); השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לקבוע תנאים".

את מתכוונת לערב תחילתו של חוק ההסדרים?

1 באוגוסט?

כן. מה הבעיה?

יש בעיה? מה הבעיה?

זאת הבעיה?

העברנו את הביטוי "ערב תחילתו של חוק זה" לאמצע של המשפט, כי אחרת זה בלבל.

אנחנו נסביר, בסדר?

אני אקריא עוד פעם.

"(א1)
לא ימונה כגורם המפעיל גוף שמתקיים בו ערב תחילתו של חוק זה האמור בסעיף 13(ד)(1), פסקאות (א) עד (ח)".

נראה לי שיותר חכם להסביר קודם מה אומר הסעיף, מה מהותו – ואז להקריא. אז זה יסתדר לאנשים מתוך ההסבר.

בסדר, אין בעיה. נעשה את הפוך – גם בסדר. לתיקון שהבאנו היום יש שתי מטרות - - -

רק תקראי, כדי שיגידו שקראנו.

השר הציע הפוך – אני אסביר ואז - - -

אני עדיין היושב-ראש עדיין – השר יקבל את עמדתי, כמו שקיבל בהגדרה אחרת. תגמרי לקרוא ואז תסבירי כדי שנגמור את הקראה ולא יגידו שלא קראנו.

"השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לקבוע תנאים לקבוע תנאים והגבלות נוספים לעניין מינוי של הגורם המפעיל ולעניין פעילותו, בין היתר, בעניינים אלה:".

כאן כבר הקראנו, אז אני חושבת שאין צורך לקרוא שוב, למעט פסקה (3) שנמחקה והעברנו אותה לתוך סעיף קטן (א).

עכשיו תסבירי מה השינוי בקונספט לעומת מה שהיה בדיון הקודם בוועדה.

הוספנו כאן שני דברים: ראשית, לגורם המפעיל יינתן היתר הפעלה שייקבעו בו כל מיני תנאים, בין היתר, מנויים כמו שחגית הקריאה, גם בעניין אופן ההפעלה של התחנות, גם בעניין מתן השירות וגם בעניין איסור בדבר התניית שירות בשירות.

הכוונה היא שלאחר שייבחר אותו גורם מפעיל, יהיה בצד זאת גם אישור הפעלה או היתר הפעלה שייקבעו בו תנאים רגולטוריים לאופן מתן השירות. לדוגמה: אם צריך, אופן פריסת האנטנות על מנת לוודא שיש שירות לכל, לעניין איכות וטיב השירות שאמור לספק אותו גורם פרטי. ההיתר הזה נועד להסדיר את כל התנאים לפיהם יפעל אותו גורם מפעיל.

מי מפקח על ההפעלה, משרד התקשורת?

משרד התקשורת.

את התיקון השני אנחנו מציעים בעקבות דיון שהתקיים וההערות של היועצת המשפטית לוועדה. קודם כל, קיבלנו את הערתה של היועצת המשפטית והוספנו את אישור ועדת הכלכלה ביחס - - -

אני הערתי את תשומת לב הוועדה שקיבלה את העמדה הזו.

אנחנו הוספנו לבקשתך את אישור הוועדה. אני חושבת שנכון יותר להוסיף את אישור הוועדה רק לתקנות לפי סעיף קטן (1), כי רק פסקה (1) מדברת על הגבלות של בעלויות צולבות.

ומה עם העיסוק האחר של הגורם בחו"ל?

השני הוא כוונה של ניגוד עניינים – זאת לא הכוונה - - -

אני חושבת שזה בדיוק הנושא שצריך להיות באישור הוועדה.

אז האישור יישאר כמו שהוועדה ביקשה, כמו שהיועצת המשפטית הציעה.

אני גם סבורה שצריך להוסיף את מה שמנוי בסעיף קטן (א)(3), העניין של איסור בדבר התניית מתן שירות הניתן בידי הגורם המפעיל לפי חוק זה ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן בידי הגורם המפעיל או בידי אחר או באי קבלת שירות כאמור.
אני לא יודעת למה צריך לקבוע את זה בכלל בהיתר. מדוע זה לא נקבע מלכתחילה כאיסור בחוק עצמו: איסור התניית שירות בשירות? ואם כבר רוצים שזה לא יקבע בחוק – זה צריך להיות באותן תקנות באישור ועדת כלכלה ולא בהיתר.

יש מקרים שבהם מותר להתנות שירות בשירות. גם היום, לפי סעיף 6 לחוק התקשורת, יש אפשרות לחרוג ולהחריג. זאת אומרת יש כלל של אי התניית שירות בשירות ואולם ניתן לחרוג מזה ולכן הכנסנו את זה לכאן.

לכן אני חושבת שהכלל צריך להיות אותו דבר: איסור התניית מתן שירות בשירות אחר צריך להיות בחוק, ואפשר להתיר את זה בחקיקת משנה.

בשידורים יש החרגה ספציפית לעניין של חבילות, הרי ככה מוכרים חבילות - - -

אתם מגיעים לפתרון?

אולי תסבירו גם לי מה המקרה, כדי שנבין מעבר לאיזה חוק ולסעיף מה רוצים להשיג.

הרעיון, באופן עקרוני, שלא יתנו רכישה של ערוץ אחד בשני. זאת הכוונה בהתניה. או לדוגמה, ערוץ שהוא במנוי ביחד עם ערוץ אחר שהוא בדמי מנוי. הכוונה היא לנתק כדי שלא תהיה התניית שירות בשירות. אבל יש פעמים - - -

שהגורם המפעיל לא יתנה את זה.

נכון, שהגורם המפעיל לא יעשה את זה. אבל יכול להיות שיש מקרה שמוצדק לעשות את זה.

תני לנו דוגמה שגורם מפעיל נוכחי שיקנה ערוץ – תני לי דוגמה מהמקרה הזה למרות - - -

אין לי דוגמה.

זאת אומרת, אנחנו רוצים לאפשר לחברה שרוצה למכור חבילת ערוצים, לא לקנות רק אחד מהם אלא שניים או שלושה ביחד.

צריך לבדוק באילו תנאים אפשר לעשות את זה.

אני שואל אם זאת הכוונה?

לא, להתנות את השירות שלו כמפעיל תחנות השידור בשירותים אחרים – זו הכוונה.

למה שאני ארצה לדרוש דבר כזה?

אחת הבעיות שנתקלתי בה בניסיון שלי, שחלק מהדיונים בוועדות הופכים להיות דיונים בין יועצות ויועצים משפטיים ואף אחד לא מבין, ובסוף יש חוק. השאלה היחידה היא - - -

איך תהיה לנו פרנסה אם כולם יבינו?

קחי את חמשת השחקנים שנמצאים כאן, תני לי דוגמה על חמשת האנשים שעל הפרק, כולל אנונה – זה השישי – ותני לי דוגמה של מקרה שאני אבין מה קורה כאן.

אם אני מבינה, החשש שעולה פה מהסעיף הוא שיהיה גורם מפעיל פרטי שיהיה לו אינטרס, נגיד שאתה יכול לראות עכשיו ערוצים בטלוויזיה הדיגיטלית רק אם קנית ממני חבילה ב-100 שקלים. הוא לא ייתן לך לקנות ערוץ בודד, הוא יעשה קשירה עסקית שתנצל את הכוח שלו כגורם מפעיל ברכישה של השידורים. החוק נותן סמכות לשר לאסור דברים מהסוג הזה.

להתיר חריג.

לא, נתן הוראות למנוע דבר כזה.

האם לדרוש פיקוח פרלמנטרי או שאולי בסמכות הממשלה, קרי השר. זאת הדילמה שמונחת לפתחכם.

אתי, תקשיבי, יעל הסבירה את זה עכשיו יפה מאוד. השאלה כאן היא לגבי פעולות שיש בהן אלמנט של שימוש בכוח מונופוליסטי מסוים, האם הכנסת תעשה את האיסור הזה או רק הרגולטור? יעל, תסבירי עוד פעם.

הכנסת עושה את זה. הכנסת קובעת דבר שצריך לתת עליו את הדעת, היא אומרת - - -

לא, היא רוצה שגם בפועל - - -

השאלה היא מה ברירת המחדל, אדוני השר? האם ברירת המחדל היא שאם לא תהיה התייחסות לכך בהיתר להפעלה, הגורם המפעיל יוכל להתנות מתן שירותים, או שברירת המחדל תהיה כפי שנמצא היום בחוק התקשורת, שלא תהיה התניית שירות בשירות, אלא אם כן זה יותר. אם זה יותר – השאלה באיזו דרך זה יותר?

אני אגיד לך את עמדתי, אני לא יודע אם כך זה מנוסח – אם היועצת המשפטית של משרדי תקשיב אז אולי זה יעזור – הקונספט הכללי הוא שאנחנו רוצים לקדם תחרות לכבלים וללוויין. העובדה היא שכל עוד הכנסת או אני או משרד התקשורת לא החליטו אחרת, הכבלים והלוויין הם גם הפלטפורמה ויש להם עליה גם ערוצים שלהם.

כשאתה רוצה עכשיו להביא מתחרים חדשים לשוק כדי שיתחרו בהם, השאיפה היא שכללי המשחק שתחיל על השחקנים החדשים יהיו קרובים ככל שניתן לשחקנים הקיימים. אם אצלם הכלל הוא: אסור, אלא אם כן השר התיר – גם פה הייתי רוצה שזה יהיה אסור, אלא אם השר התיר.

אני לא יודע מה קיים, לכן אני שואל את היועצת המשפטית: האם זאת ההשוואה שניסו לעשות? פה אני גם פונה אליך ומבקש או מציע שאם זה לא קיים לגבי הוט ויס, שהסמכות של השר לבלום אותם או לא לבלום אותם לא מצריכה עכשיו להמתין בתור לוועדת הכלכלה – לא הייתי רוצה שדווקא אצל השחקנים החדשים זה יקרה.

אז מה התשובה דנה?

ברירת המחדל היא - - -

אני מוכנה שאותו עקרון יהיה.

אותו עקרון, עקרון השוויון, הסימטריה וכולי.

יכול להיות שאני טועה אבל אני מבין את הסעיף אחרת. בסופו של דבר השירות שנותן הגורם המפעיל זה שירות של הפצת שידורים. לדוגמה, אם למפעיל יש מפעל לבטון, אז הוא לא יתנה מכירת שקי מלט תמורת האפשרות לעלות על הפצת השידורים.
מה עולה על גבי המערך הזה? רישיונות לשידורים, להם יש בחוק התקשורת את סעיף 4ז שמדבר על התניית שירת בשירות. לכן הדבר היחיד שעבורו הסעיף הזה בא הוא שאותו גורם מפעיל, במנותק מהרישיון שלו לשידורים, כי ההיתר שלו זה רק היתר להפיץ את השידורים, לא יתנה אם יש לו מפעל אחר, אבל זה לא קשור לשידורים – היתר ההפעלה הוא רק להפיץ את השידורים.

זה גם וגם.

יש את הסעיף שמדבר על רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת.

רבותי, אנחנו צריכים תשובה כי אנחנו רוצים להתכנס. השאלה ששאל השר ארדן מקובלת עלי. אנחנו רוצים סימטריה לקיימים ולנכנסים.

בנוסח של חוק התקשורת היום ברירת המחדל היא שאסור להתנות שירות בשירות. לכן גם כתבנו את זה, כי כתוב איסור בדבר התניית מתן שירות בשירות. אנחנו התכוונו להתניית שידורים וגם, כמו שדודו אמר, אפשר להתנות את זה בדברים אחרים, בשירותים אחרים שנותן אותו גורם מפיץ.

טריפל סלולר שלו: אם הוא חברת סלולר, של יתנה את רכישת הערוצים ברכישת סלולר.

ברירת המחדל היא אותה ברירת מחדל: להתחיל מאיסור ואז לאשר - - -

אז לשנות את הנוסח כך שברירת המחדל תהיה בדומה - - -

אבל אני מבקשת שאם זה כמו בסעיף 4ז, שיהיה אותו חופש רגולטורי. זאת אומרת, שיש בידו של השר לחרוג מהכלל ולא להכניס שום דבר אחר חוץ מזה.

בסדר. החריגה תהיה שהשר רשאי לתת היתר.

יש פה מונח חדש שנכנס לתיקון הזה והוא "היתר הפעלה". רציתי להבין אם זה שינוי קונספציה מהשינוי הקודם שהוצע, שמאפשר הפרדה של הבעלות מהשימוש במערך או שהיתר הפעל הוא היתר שאמור להיות היתר לבעלים.

לא הגענו לסעיף שאומר מה הדבר שאותו אפשר להעביר. כשנגיע לזה, את תראי שנסביר מה אפשר להעביר. מי שיפעיל את המערך – בין אם זה בעלות ובן אם לאו – צריך לקבל היתר הפעלה. יכול להיות שהתנאים יהיו שונים, תלוי מה יועבר.

זאת אומרת שיכול להיות מצב שבו יש מישהו שהוא הבעלים של המערך וגורם אחר שהוא המפעיל?

יכול להיות. תיאורטית – כן.

דובר כאן כרגע על עקרון השוויון וסימטריה מול המפעילים החדשים. אנחנו מבקשים, אם ככה, מאחר ולנו בהוט יש בחקיקה הראשית, בניגוד למה שיש ביס, אנחנו מבקשים שדרישת הישראליות תושווה גם כן למפעיל שהוא בפלטפורמה החדשה וגם להוט, שהיא בחקיקה ראשית, לתת סמכויות לשר.
השר לקח לעצמו סמכויות, אנחנו מכבדים את זה, גם לפלטפורמה הזאת, גם ביס בתקנות – אנחנו מבקשים להשוות את אותה דרישת ישראליות לאחזקות.

הרן, אתה יכול להתייחס לנושא?

אני יכול לטעון נושא חדש?

זה במודה, זה טרנד.

לילך העלתה נושא. האם הוא רלוונטי או לא רלוונטי? התשובה – דנה, הרן, מה אתם אומרים בנושא?

היא מדברת על משהו אחר, היא לא מדברת על זה. היא מדברת על סעיף תיקון לחוק התקשורת.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה - - -

מזמן לא ראיתי אותך, רוברטו.

כי אני בארבע ועדות – צריך לשכפל אותי.

אני אומר לך שזה עוד אחד הפגמים של הכנסת – כשגלעד ואני נהיה בעמדות יותר בכירות ננסה לשנות את זה.

הוא יודע מתי להגיע.

לא הבנתי מה השאלה של אדוני אבל אני אנסה להסביר למה לילך ביקשה, אם אתם רוצים.

השאלה אם זה רלוונטי עכשיו או לא? מה לעשות עם זה?

זה רלוונטי, כי אנחנו מדברים על סמכויות של השר לקבוע בתקנות את הכללים ואת התנאים, ולכן אנחנו מבקשים להעביר לשר את הסמכויות. זה תיקון קטן, לא תיקון של מדיניות. זה תיקון שמשאיר בסוף לשר את הסמכות. וכמו שתהיה לו סמכות בפלטפורמה החדשה – כך שתהיה לו גם - - -

מעודד עליה.

במקרה הזה אין קשר למה שאמרת – הוא כבר עשה עליה. אם אדוני רוצה, אני אסביר מה הבקשה שלהם, אני לא בטוח שזה היה מובן: קודם כל, זה לא נאמר עכשיו בעיתוי הנכון, אבל בסדר. אומרת חברת הוט – היא פנתה כבר למשרד ואני אמרתי שאשאיר את זה להחלטת הוועדה – התיקון הכולל מטרתו לייצר תחרות לנו ולחברת יס.
כלומר, להכניס מתחרים חדשים, בין אם זה הפחתת הכנסות שלהם בחבילה הצרה, בין אם זה על-ידי ה-DTT, בין אם זה על-ידי השוק הסיטונאי שאמור, בעזרת השם, להפחית בהכנסות שלהם מתשתית האינטרנט. ולכן זה יחייב אותם להשקיע השקעות חדשות כדי להישאר עם כושר תחרות.
כדי להשקיע השקעות חדשות, הם צריכים לגייס כסף. היום, מבנה הבעלות שהחוק קובע לגבי יס מצריך מינימום של בעלים ישראליים שהוא נמוך יותר מהמינימום שמחויב בחברת הוט - - -

לא, הוא זהה. רק שאצלנו זה בחקיקה ראשית וביס זה בתקנות.

אני יכול לקבל היום החלטה כשר תקשורת לגבי יס להפחית את אחוז הבעלות הישראלית ובכך לאפשר ליס לגייס משקיעים זרים כדי להשקיע בתשתית של יס. לגבי הוט אני לא יכול לקבל את ההחלטה הזו אלא זה צריך לבוא לכנסת.

תשווה את זה כך שהסמכות תהיה בידיך, ואם תקבל את ההחלטה לגבי יס – אז תהיה החלטה של רגולטור ולא של כנסת. אני משאיר את זה לשיקול דעתה של הוועדה.

אנו אומרים את זה כאן כי גם לפלטפורמה החדשה שנבנית במערך ניתנת אותה סמכות לשר.

דנה, מה את אומרת בנושא? דעתך חשובה לי.

הסעיף שלילך מבקשת לתקן הוא לא חלק מהתיקון והוא לא קשור במישרין לתיקון המובא. זה תיקון בנושא שמפריע להוט, אבל הוא קשור - - -

אבל אם אין התנגדות של השר - מה הבעיה?

אני לא אמרתי שיש בעיה.

זה קשור לתיקון הנוכחי? איך זה מתקשר לתיקון החוק הנוכחי?

זאת פעם ראשונה שהוועדה דנה בסוגיות כאלו?

בכל פעם מחדש אני חושבת ומעירה שלא ראוי לחרוג מגדר הנושא. אני לא יודעת אם יהיה מי מחברי הכנסת שיטען כאן נושא חדש או מי מנציגי הממשלה, אבל זה ממש לא קשור לנושא הזה, ממש לא קשור בכל דרך שהיא.

כל הוויכוח גם בנושא ערוץ 10 היה סביב נושא חדש אבל אנחנו בסופו של דבר דנו. אם יש עכשיו דיון – מן הראוי שגם על זה אפשר היה לדון.

אתי, השאלה היחידה בפני היא: האם את רוצה שאנחנו נוסיף כאן במסגרת שוויון, כי על זה מדובר, את התיקון הזה?

ייתכן שיש לו מקום, אדוני.

עצתך מקובלת עלי. מה שתגידי.

אני יכולה לומר שאני לא מסוגלת לבחון בצורה כזאת את המשמעות של כל התיקונים ששולפים מהשרוול ושאינם קשורים לנושא הזה.

במושב הבא נוכל לעשות את זה?

אם תהיה הצעת חוק. ייתכן שזה תיקון ראוי – לי אין עמדה בעניין.

אני לא אפעל במקום כאן – עשיתי דברים והלכתי נגד דעתה של הגברת בנדלר, אמרתי בהתחלה, לגבי התעסוקה של 100 עובדים בחדשות המקומיות –בנושאים האלה שאין בהם איזו דחיפות מידית, אני לא אפעל מול שיקול דעתה של המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת.

תודה אדוני. אני חוזרת ואומרת: ייתכן שהתיקון ראוי, אבל אני באמת לא מסוגלת לבחון עכשיו מה המשמעות שלו כדי להביא את זה בפני חברי הכנסת.

אז אנחנו נדון בזה במועד מאוחר יותר. תודה רבה.

אני רוצה להגיש הסתייגות.

הסתייגות שמה?

אני רוצה להעלות תיקון.

אי אפשר להגיש הסתייגות בלי שהצביעו ונדחתה ההצעה.

קודם שתהיה הצעה ואז אם היא לא תתקבל - - -

אני אגיש הצעה בכתב.

מתי?

אדוני יודע שהדיונים על הצעת חוק התקשורת מסתיימים היום?

עוד רבע שעה זה יוגש לכם.

היות והדברים באמת מתקשרים לעולם התשתיות וההשקעות, כפי שרמז השר, אני רוצה להעיר – אנחנו נדרשים, כפי שעלה בדיונים בתחילת הדיון בחוק ההסדרים - - -

אל תהיי עייפה – עוד הלילה ארוך.

חבר הכנסת אילטוב, אנחנו זקוקים לך.

שלום לכולם, לכל מי שלא אמרתי לו שלום.

אני רוצה להעיר לגבי שני נושאים, עורכת הדין בנדלר, אחד הוא לגבי - -

עורכת הדין בנדלר איננה כרגע.

- - אחד הוא לגבי חשיבות הדברים והשני הוא לגבי העובדה שאנחנו חושבים שהדברים קשורים בטבורו של החוק הנוכחי.

תחזרי בבקשה על הבקשות שלך.

<(היו"ר איציק שמולי, 18:08)>

בנושא שהועלה, בקשתה של הוט היא בסך הכול להשוות מבחינה תחיקתית ולא מהותית את מעמדה למעמדם של בעלי רישיונות אחרים. בכל חוק התקשורת כולו, בעל הרישיון היחיד לדרישת הישראליות, אם אני לא טועה – דנה, תקני אותי – נדמה לי שאחוז הישראליות שלו, 26%, קבוע בחוק התקשורת. כשמחפשים את אחוז הישראליות בחברת יס, מוצאים את זה בתקנות.
כל מה שאנחנו מבקשים זה להעביר את הפרוצדורה מחקיקה לתקנות. למה נזכרנו בזה עכשיו? לא בכדי, משתי סיבות, אחת מהותית והשנייה משפטית. הסיבה המהותית היא שהנושא של הבעלויות, יודעים את זה גם בעלי רישיונות אחרים, מכביד על גיוס כספים ועל הדינמיות של החברה בעולם של השקעות ותשתית וקידום ורוחב פס ומהירויות ודברים נוספים ששוחחו עליהם כאן.
הנושא השני – כשבאנו לבחון את הפלטפורמה של עידן פלוס, גם אנחנו מצאנו, כשקראנו את הדברים עוד בטרם השר דיבר כאן, שהולכים לכיוון של פלטפורמה רב-ערוצית מתחרה, ולכן הרשינו לעצמנו לקרוא את כל הצעות שמונחות גם בפרספקטיבה של שוויון.
היות ולגבי מי שיהיה בעלים או יפעיל את המערך נקבע שהשר יקבע בתקנות את הכללים והמגבלות – אנחנו מבקשים לנצל את ההזדמנות ולהסדיר את הנושא גם בענייננו.

אני מאמין שגם ליס יש מה לומר.

אני חושב שיש שני עניינים כאן: אחד מהותי ואחד פרוצדורלי. המהותי הוא שכל הכניסה וכל הנושא הזה הוא יצירת שוויון בין המפעילים ובין השחקנים השונים. כאן מדובר על מה שנקרא צדק רוחבי או אופקי בין שני הגופים העיקריים שקיימים היום – הוט ויס – כאשר דובר מבחינה מהותית ל יצירת הצדק האנכי, שזה להכניס עוד שחקנים אחרים. אני חושב שמהבחינה הזו זה צודק בהחלט.

העניין הפרוצדורלי הוא העניין של נושא חדש או לא נושא חדש. זה כבר סיפור אחר כי אני לא רואה כאן מניעה מבחינת התוכן והמהות לקבל את העניין. אבל הפרוצדורה יכולה לקטול את זה ולהרוג את זה.
<(היו"ר אבישי ברוורמן, 18:11)>

אנחנו באותו נושא?

כן, אנחנו באותו נושא.

באותו נושא. ההסתייגות של מר אילטוב לגבי - - -

זה לא נושא חדש - - -

ניסיתי לשכנע שזה לא נושא חדש וגם שזה נושא חשוב ומהותי.

עורכת הדין בנדלר, עברנו כמה אירועים מאוד סוערים, גם אני פה הולך בשביל העובדים בצורה קצת שונה. השאלה היחידה שלי עכשיו, למרות הלחץ שיש לך על המוח העצום שלך, האם הרעיון הזה - - -

לחץ תוך-מוחי.

הלוואי והיו רבות כמותה וכמו לאה בישראל ובכנסת ישראל.

האם ההצעה של לילך טל – בואי ננשום עמוק רגע, נעשה מדיטציה ונחשוב יחד – האם הרעיון של השוויון שנמצא כאן, כי כל הנושא שהעלתה עורכת הדין נויפלד בא לתת שוויון לנכנסים כלפי הקיימים, מכיוון - - -

דנה, מדובר כאן בשוויון? אני לא מכירה את הנושא - - -

לא שואלים אם זה רלוונטי להצעת החוק, שואלים אם - - -

אני אסביר עניינית, אין לי בעיה.

דנה, אני לא בקי כמותכם, אבל כל הרעיון פה הוא עקרון השוויון שאומר, אמר השר, אלו שנכנסים יקבלו אותו יחס כמו הקיימים. עכשיו גברת טל העלתה את הנושא שבהזדמנות זו צריך ליצור שוויון בין שני השחקנים הוותיקים.
האם זה נכון לעשות את זה כאן? לא נכון? האם זה נושא חדש? אני רוצה להתקדם.

עניין של נושא חדש זה לא ענייני – זה עניין של חברי הכנסת. אני אענה לגופם של דברים: צודקת לילך במובן זה שיש פה חריג למקום שבו קובעים את שיעור הישראליות. שאלת שיעור הישראליות של המחזיק בבעל רישיון היא שאלה שנדונה לאורך כל חייהם של כל בעלי הרישיונות לפי חוק התקשורת.
צודקת כשהיא אומרת שעליהם מוטל נטל מוגבר, שהקביעה לגבי שיעור הישראליות המזערי שצריך להיות בבעל רישיון לשידורי כבלים נקבע בחקיקה, להבדיל מכל בעלי הרישיונות האחרים, שנקבעים או בתקנות או ברישיון.

היא צודקת במובן שהזה שההגבלות לעניין יס קבועות בתקנות ולא בחוק. בעניין הזה היא צודקת – יש חוסר סימטריה בין הקביעות השונות. בהיבט הזה היא צודקת.

אנחנו בעד סימטריה בכול – בואו נעשה גם טריפל סימטריה - - - אחזקות ברישיון זה הסימטריה?

לא שמעתי את רון אילון ואת מיכל רפאלי. אתי, אני רוצה בסוף שלא תכעסי עלי כל כך.

אני לא כועסת על כלום.

תנו לעורכת הדין נויפלד להשלים את ההסבר.

תעני לי על השאלה ואז תסכמי ואני אחליט. אני Tabula rasa פה – אני לא רוצה שהכנסת תעשה יותר מדי או פחות מדי, אני רוצה שהיא תעשה את תפקידה כדי שהדברים יהיו יעילים. אם הנושא הזה של תקנות קיים לכולם ורק לאחד לא – אז אני אוריד את החקיקה ואוותר על הכבוד ויהיו תקנות של סימטריה ונגמור את הסיפור הזה.

אני רוצה לתקן: לעניין בעל רישיון לשידורי כבלים יש קביעה בחקיקה. יש קביעה, לדעתי, גם לעניין ערוץ החדשות המפיק חדשות עצמאית – גם הוא כתוב בחקיקה. בחוק הרשות השנייה גם יש קביעה בחקיקה לעניין בעלי הזיכיון – זה הדיוק המלא. זה נכון שלעניין יס יש קביעה בתקנות.

רון אילון מקבל כל מה שהוא רוצה.

אז הוא החריג.

לא, הוא לא החריג, בגלל שכל יתר בעלי הרישיונות לפי חוק התקשורת: הסלולר, המב"לים, ה-ISP - - -

אנחנו מדברים עכשיו על שידורים, אנחנו לא מדברים עכשיו על - - -

אבל זה לא מדויק אתי. הבעיה של קבוצת הוט נובעת מזה שהיא קבוצה – אז יש עליה דרישות שונות שמופיעות ממקורות שונים והיא צריכה לרוץ מחוק - - -

בגלל הסיפור - - -

בגלל המבנה של הקבוצה, זה שונה מהמצב - - -

הבנתי.

ישלה קביעה של שוק שונה לעניין הקבוצה, לעניין השידורים ולעניין הטלקום ולעניין המב"ל ולעניין הסלולר, וכולם זו אותה קבוצה - - -

לכן, דנה, מה ההמלצה שלך אחרי כל השיחה הזאת? שאני לא אקדם את הנושא הזה?

אני לא ממליצה בעניין הזה - - -

אז את רומזת לי.

לא רמזתי שום דבר, אדוני. הסברתי לך מה המצב הקיים. אפשר לדון בכל מקרה בשאלה האם ראוי לתקן את החוק ולהעביר את ההחלטה בעניין הזה בשביל לשקול את כל השיקולים כדי שהשר יוכל לשקול את כל השיקולים כמו שהוא שוקל בכל יתר הרישיונות.
זאת עמדה לגיטימית ועמדה אפשרית ואף יותר מלגיטימית וותר מאפשרית. השאלה שאתי הצביעה עליה היא לא לגופם של דברים, אתה שואל אותי לגופם של דברים. אתי הצביעה על השאלה: מתי לעשות את התיקון? זה הכול. זאת שאלה אחרת.

אתי, למרות הלחץ, אני חושב שהקריטריון הזה הוא הגיוני, אז אולי בכל זאת אני אאמץ אותו?

האמת, זה רעיון מצוין, כי יש לי עוד כמה הצעות לתיקונים בחוק התקשורת – אם לאדוני יש סבלנות, אני רוצה להציע לו.

יש לי סבלנות עד 20:30.

אני גם משוכנעת שלשר התקשורת יש עוד כמה הצעות לתיקונים בחוק התקשורת. יש פלטפורמה מצוינת – בוא נלך עליה במכלול התיקונים הנדרשים. למה לא?

רגע. יש לנו שתי אלטרנטיבות - - -

אני רוצה להתייחס לנושא המשפטי.

עזבי, עזבי.

עורכת הדין בנדלר לא הייתה. אנחנו חושבים קשורים - - -

סליחה, לא נתתי לך רשות דיבור.

אז אני אמתין.

יש לי שתי אפשרויות: אפשרות אחת, לקחת את הכוונה הזאת ולקבל את התקנות. אומרת עורכת הדין בנדלר שיש לה עוד כל מיני רעיונות במסגרת הסימטריות והשוויון. אז למה שאנחנו לא נעשה את זה, היא אומרת, בעוד חודשיים? נשב יחד אחרי הקיץ החם, נשב באוקטובר ונגמור את כולם יחד. מה את ממליצה לי? לפיך אני אעשה.

אדוני מטיל נטל כבד מדי על כתפיי. אני מציעה להתקדם בהוראות שיש בחוק הזה. הוועדה רוצה לאשר אותם, יש עוד די הרבה הוראות שצריך לסיים – אם נתחיל כל פעם עם נושאים חדשים - - -

יפה. נראה איך שנתקדם ולקראת הסוף נחזור לנושא הזה.

ככל שנספיק.

תודה רבה.

אני יכול להגיש - - -

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

חבר הכנסת אילטוב, ברגע שאתה תגיש, הוועדה תשוב ותדון בעניין הזה, תצביע על זה ואם היא לא תקבל את זה – זה יהיה הסתייגות אם היא לא תקבל. זאת אומרת שזה לא ייכלל כהסתייגות בלי שהוועדה דנה בהצעה קונקרטית.

אני רוצה להבהיר משהו, אתי ואיתי, שנאמר קודם ואנחנו צריכים להבהיר את זה בנוסח, כי כשיצביעו, יצביעו גם על זה. חודדה פה הנקודה על עניין איסור התניית שירות בשירות. יש שני סוגי התניות אסורות: אחת, התניה כלפי גורמים מופצים על גבי התשתית. זאת אומרת שאסור לכרוך שירות אחד שהמפעיל נותן ביחד עם שירות אחר שהוא נותן לגורמים המופצים וגם לציבור.

יש פה שני היבטים של אי התניית שירות בשירות: לציבור מצד אחד ולגורמים המופצים מן הצד השני. נבהיר את זה בנוסח? מקובל עליך? תודה לדודו על החידוד.

כן, בסדר גמור.

ההבהרה מתקבלת. אז ההצבעה ביחד עם ההבהרה.

החלק השני שהוספנו הוא לעניין - - -

חברת הכנסת רוזין מאבדת את ההקשבה.

לא, לא. אמרתי שאיבדנו את הקהל. אתם מדברים ביניכם והקהל מדבר לעצמו.

מי זה הקהל?

רוב הזמן זה ככה.

חברה, יש פה רחש-בחש. אסף אמיר, אנחנו עוד מעד נגיע לתוכן ולישראליות.

אולי תעשה את זה ברוורס.

דנה, אם את לא תתקדמי, לא תהיה הצבעה היום.

אין בעיה. אני מתנה שירות בשירות: אני אסביר וגם נצביע.

רבותי, אני שומע שמתחיל להיות פה רעש. אולי אנשים לא רוצים שאני אגמור להצביע? אולי יש סיבה לכך? דנה, תזוזי, ומי שמדבר לא ברשות דיבור – במקום שאני אוציא אותו, שייצא לבד. יש מרחב מאוד יפה בכנסת ואפשר לשוחח.

הפסקה שנייה שהוספנו, שנוגעת לבעלויות צולבות, נמצאת כבר עכשיו בחקיקה. היא מבהירה שלא יכול שימונה כגורם מפעיל מי שהוא כבר היום בעל רישיון לשידורי כבלים. היום – זה ערב היום הקובע. הכוונה היא: מי שמתקיימים בו היום. היום הוא גורם בעל רישיון לשידורי כבלים ושידורי לוויין ומי שהוא גורם שמופץ על גבי המערך – אותם גורמים אינם יכולים להיות הגורם המפעיל.

אני מציעה הערות לסעיף קטן (א) המוצע כאן, אולי יש גם לגורמים. יש לאיתי הערות. כדי שהוועדה תוכל להצביע על סעיף קטן (א).

מה עם פסקה (1)?

תעיר את הערותיך לסעיף קטן (א) המוצע.

אני מבין שיש כאן איזשהו שינוי המודל לעומת המודל שהוצע קודם לכן בהצעת החוק: למעשה, יהיה מינוי ולאחר מכן מתן - - -

הגורם שעולה יקבל היתר הפעלה.

למעשה, מבקשים ליצור כאן משטר חדש של רישוי?

כן. רישוי זה רישוי.

ומי נותן אותו? השר?

נכון.

מצוין.

למה לא? זה ברזלים.

- - - במיטבה – השר מחלק זיכיונות - - -

אבל זה לא מה שהוא מחלק. אנטנות, אדוני חבר הכנסת שי, הוא נותן אנטנות.

- - - אתם תתחרטו על זה, אבל זה רק ייקח כמה שנים ויתחלפו כמה אנשים והכול יחזור למקומו. זה יהיה הליך ציבורי ולא הליך ממשלתי.

ביחס להסדר המוצע, להבנתי יש בו כמה חוסרים - - -

אם חבר הכנסת שי מעדיף הוא לתת את הרישיונות – אני מוכן שייכתב גם השם שלו והוא ייתן. אין בעיה.

לא, לא. נתתי מספיק רישיונות.

אפשר לשנות את המודל וגם חברי כנסת יתנו את רישיון המפעיל.

השר, צריך להיות הליך ציבורי.

למה, אדוני? אנחנו מדברים על היתר להפעיל את מערך השידור.

איזה הליך ציבורי? אתה רוצה לשלוט במכרז? מה אתה רוצה? לא הבנתי. למה אתה מתנפל על היועצת המשפטית.

לא מתנפל עליה.

היא לא נראית מבוהלת.

אני לא מבין על מה הכעס. זה בדיוק הליך כמו כל הליך מכרזי של הממשלה, אין שום הבדל. שר לא נותן על פי שיקול דעתו – הוא צריך לקיים הליך מכרזי.

במתן זיכיונות שידור יש - - -

אבל זה לא זיכיונות שידור.

בסוף זה יהיה זיכיונות שידור.

לא בסוף ולא בהתחלה.

אני אסביר, חבר הכנסת שי, כי פספסת את הדיונים הקודמים. אנחנו מדברים על מערך ההפצה, כלומר על המערך של מתקני השידור. הכוונה בגורם המפעיל היא לזה. ביחס לשידורים שעוברים על גבי התשתית – זה תשתית, צינורות.
לגבי מה שעובר על גבי הצינורות, לגבי מי שמשדר – יש הסדרה אחרת והרישיונות ניתנים כמו שניתנים רישיונות לשידור על-ידי המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין ולא השר.

אני אמשיך עם ההערות. הערה ראשונה לגבי תוקף היתר ההפעלה האם יש בכוונתכם לקבוע תוקף למתן היתר או שההיתר יינתן לתקופה בלתי קצובה?

זה תלוי בזכות שתועבר והיא תהיה רלוונטית ככל שייבחר המודל, כמו ששאלה היועצת המשפטית של הרשות השנייה, בחוק לא קבענו את המודל של מה מועבר, האם מועברת ההפעלה או הבעלות. כאשר ייבחר המודל הזה, גם ביחס אליו ייקבע אם יש צורך בתוקף או לא. ככל שיהיה צורך – אנחנו נקבע את זה, כמובן בהיתר.

אמרתם שאתם לא רוצים לקבוע את זה - - -

יכול להיות שמה שיועבר זה הזכות להיות הגורם המפעיל בלי הבעלות ויכול שתועבר הבעלות עצמה.

איך מעבירים את הבעלות? לפי כל מה שסופר עד עכשיו אני לא מבין איך מעבירים? בעלות על מה?

ככל שהבעלות עוברת, כמו כל נכס, זה יהיה בהליך בחירה שוויוני כמו שהבעלות עוברת בכל נכס של המדינה.

זה נושא חדש.

זה לא נושא חדש. זה נדון כבר לפני שתי ישיבות.

אני חושב שמה שאמר קודם השר זה הגיוני. אם מדברים פה על מתן בעלות על התשתית , זה כבר לא בהליך הרגיל של המכרזים הממשלתיים.

אז איך מעניקים בעלות בנכס ממשלתי שלא על-ידי מכרז?

אני לא טען כמובן נגד המכרז. אני אומר שאני לא חושב שהאינסטנציה שאמורה לאשר דבר כזה זה שר.

אז מי?

אולי ועדה או לפחות באישור ועדה.

בוא נעשה סדר. יש פה שתי החלטות שונות - - -

אני לא מבין למה אתם קוראים לזה העברת בעלות וכל מיני מילים משפטיות מסובכות - - -

נכון, זה היבט חדש שעכשיו - - -

לא, זה לא היבט חדש בכלל. חבר הכנסת סוייד, היבט חדש זה נושא שלא היה כלול בחוק שאושר בממשלה. זה כלול בחוק שאושר בממשלה וזה מה שעבר בכנסת.

מבחינה יורידית.

אין פה שום דבר חדש. אמרנו ואני אסביר את זה עוד פעם: אנחנו רוצים שאותו מערך שהמדינה הקימה בכספי הציבור והשקיעה בו כ-100 מיליון שקלים, מערך ההפצה של עידן פלוס, שבגלל מגבלות ששמנו בעבר על עצמנו כדי שאפשר יהיה להגדיל את כמות הערוצים שיש לעליו, הוא לא התרומם מעבר לששת הערוצים והוא לא מהווה עדיין אלטרנטיבה כל שהיא לכבלים וללוויין.
היום אנחנו אומרים לכנסת שאנחנו רוצים שהמערך הזה יהווה אלטרנטיבה לכבלים וללוויין. כדי שהוא יהווה אלטרנטיבה, קודם כל צריכים להיות עליו יותר ערוצים – זה מבחינת התוכן. מבחינת התשתית, כיוון שזה נכס של המדינה, הרשות השנייה היא זאת שהקימה את זה. רצינו להקים את זה מהר-מהר, זה היה בלי מכרז, דומני, כי זה גוף של המדינה. היא הקימה את זה ועוסקת בניהול של זה ובהפצה.
יש תלונות על איכות השידורים – אני לא יודע אם הן נכונות או לא נכונות, זה לא רלוונטי. המטרה היום של משרד התקשורת היא לחזק את מערך עידן פלוס, גם את האיכות של התשתית שלו והקליטה של השידורים ומתן שירות בעת תקלה וגם את כמות הערוצים. כמות הערוצים זה בסעיפים אחרים, איך ממכרזים אותם ואיך בוחרים ודרישה לתוכן ישראלי – עוד לא הגענו לזה. כרגע אנחנו מדברים על התשתית עצמה: איך לתת את הכלים למשרד התקשורת כדי לגרום לכך שהגורם המפעיל את המערך הזה יהיה הגורם היעיל ביותר שיביא לתוצאה איכותית ביותר לתשתית.

האם זה נכון להשאיר את זה בידי הרשות השנייה? האם נכון להוציא את זה למכרז? מי יכול להתמודד במכרז כזה? האם גם סלקום ואורנג' אם הם יהיו בעלי חלק מערוצי התוכן וגם יפעילו את התשתית כמו כהוט ויס הן גם העלות התשתית וגם יש להן חלק מערוצי התוכן, אז כמובן יש להן עניין רב מאוד שהאיכות והישורת יהיו ברמה הגבוהה ביותר. אלו השאלות שאנחנו מנסים לקבוע בהן עמדה כרגע.

<(היו"ר איציק שמולי, 18:30)>

ברשותך, אדוני השר, אני רק אבהיר מה שניסינו להגיד. עד עכשיו, הנחת העבודה, לפחות כפי שאני הבנתי, הייתה שכשאומרים הגורם המפעיל מתכוונים לגורם שמפעיל באמת את התשתית, אבל התשתית עצמה נשאת בבעלות המדינה.

עכשיו כל מה שאנחנו אומרים הוא שעולה פה אפשרות נוספת: שהתשתית לא בבעלות המדינה וכל מה שנטען קודם – מה לא?

אני אומרת לא כי זה הוצג במפורש מתחילתו של הדיון שזאת הכוונה.

אני לוקח את האחריות עלי שלא הבנתי. אני אומר זה עניין שהוא מרחיק לכת.

אז תסבירי ואולי גם אני אבין.

היא הפריעה לך. אולי תסיים להסביר, חבר הכנסת שמולי.

עד עכשיו, הנחת המוצא שאני הבנתי – ולא הבנתי נכון, לפי דבריה של דנה – הייתה שיוצאים כמובן להליך מכרזי כמו שצריך לגורם המפעיל, שיינתן לו בסופו של דבר היתר להפעיל את התשתית, להיות אחראי על האנטנות - - -

התשתית של המדינה.

בין השאר, אחת האפשרויות שהוקראה כאן היא שלא יהיה גורם מפעיל והתשתית תישאר בבעלות המדינה, אלא שהתשתית עצמה תעבור לידי הגורם הפרטי. אני חושב שמקרה כזה הוא מרחיק - - -

לא, זה לא יכול להיות.

למה זה לא יכול להיות?

- - - לתת מתנה למישהו - - -

לא נותנים מתנה לאף אחד. נזכיר מאיפה התחלנו: התחלנו מזה שהמערך, כמו שהוא היום, הוא מערך שאפשר לעבות אותו ולהפעיל אותו ביתר יעילות, שיש קושי עם המצב כמו שהוא כיום, הרשות השנייה עושה עבודה מצוינת אבל אפשר לעשות את זה עוד יותר טוב.
הדרך לעשות את זה עוד יותר טוב היא גם על-ידי העברה לגורם פרטי כדי שהציבור כולו ייהנה ממנו. הכוונה היא לשפר את מה שקיים שהוא טוב, לשפר אותו עוד יותר. זאת הייתה הכוונה מלכתחילה וזה הוצג במצגת מהיום הראשון זאת הכוונה ולכן אין פה נושא שלא הוצג.

אם צריך, נסביר את זה שוב: המודל עוד לא נבחר, המודל ייבחן. כבר דובר בזה בפעם הקודמת, בתיקון החוק הקודם שהממשלה הביאה, שיש כוונה להעביר את זה לגורם אחר שיכול להיות שלא יהיה הרשות השנייה, על מנת לשפר את איכות השידורים אות איכות ההפצה.

כל מה שהוספנו עכשיו זה את היכולת להעביר את זה לגורם פרטי כדי שאפשר יהיה לנצל את המשאב הזה ביתר יעילות. זאת הייתה הכוונה.

איך יבוא לידי ביטוי העניין הזה שהמדינה כבר השקיעה בתשתית 100 מיליון שקל?

למה אתם לא אומרים "למכור את זה"? למה אתם אומרים "להעביר" את זה? לא מצליח להבין גם אני. השפה מעוררת שאלות. למה "להעביר"?

למכור, אדוני, למכור. להוציא מכרז ולמכור.

- - - לגורם שמשלם הכי הרבה, הגורם שקונה את זה.

אז זאת הפרטה? מפריטים?

כן.

מוכרים מערכת ממשלתית.

להמשיך את דבריה של דנה. אני חושב שהרעיון הוא נכון. לא הייתי אומר שגורם פרטי בהכרח יעשה את זה יותר טוב, אבל צריך לתת את האלטרנטיבה שבה אם יש גורם שעושה את זה גם מצד הפצה שתהיה עם פחות תקלות וגם, בעיקר – אני חושב שזאת הנקודה המרכזית – בעלות יותר נמוכה, אז שווה לבחון את זה, בין אם זה יעשה על-ידי גורם שהוא המדינה, תאגיד סטטוטורי או גורם פרטי מפעיל.
כרגע קטונתי מלהגיד אם אנחנו עושים את זה הכי טוב או גורם פרטי יעשה את זה יותר טוב. צריך לאפשר את האלטרנטיבה הזאת, בוודאי.

נכון, זאת הכוונה.

אני רוצה לתת את הדעת על מה שעלה פה היום: עד הדיון היום דיברנו על זה שההעברה נעשית כולה, גם הבעלות וגם ההפעלה. זאת אומרת אם אנחנו מופרטים – הכול עובר. כרגע אנחנו מפרידים את הבעלות ואת ההפעלה.
אני רוצה לשאול, קודם כל, מה הרציונל של זה? ושנית, אני חושב שיש פה משהו שיכול לסבך כי אנחנו לוקחים את המערך: יש גורם שמעלה את הערוצים, יש גורם שיכול להיות הבעלים ויש גורם שיכול לקבל את היתר ההפעלה. האם אנחנו לא מכניסים פה יותר מדי גורמים כדי להיות, כמו שאמר השר קודם, המטרה היא לעשות את עידן פלוס כמה שיותר יעיל עם כמה שיותר ערוצים בעלות כמה שיותר נמוכה ובאיכות הכי טובה עובר צופה. למה עושים את ההפרדה הזאת.
צריך גם לתת את הדעת, מה קורה במצב בו יש בעלים ולמישהו אחר יש את היתר ההפעלה לגבי כל החובות והתשלומים שיכולים לחול על אותם בעלים. נניח שזה נשאר בבעלות המדינה ומישהו אחר מפעיל. מה עושים במצב הזה?

כל הסוגיות שאתה מעלה עכשיו נמצאות בהצעת החוק שאנחנו דנים בה כבר שבוע בוועדת הכלכלה והיא מונחת פרק זמן יחסית ארוך על שולחן הוועדה.

ועדת הכנסת מחכה לנו.

תסיימי את המשפט ואז אני אעצור את הישיבה.

תסבירי באמת את המודל אחת ולתמיד כדי שנוכל להתווכח בהפסקה.

יש שתי אופציות: או שהבעלות תישאר בידי המדינה ורק ההפעלה תעבור לגורם פרטי. בשביל זה צריך את ההיתר, לעשות לו כל מיני הגבלות, צריך לפקח עליו שהוא לא עושה - - -

המודל הזה לא היה עד עכשיו - - -

ההיתר היה - - -

כל העניין זה ההיתר – זאת התוספת.

תנו ליעל לסיים. את ברשות דיבור.

אפשרות שנייה היא למכור, כמו שאומר השר, את הבעלות לגורם פרטי ולקבל בחזרה את כספי הציבור שמימנו את המערך הזה לקופת המדינה לשימושים כלליים כדי להביא למודל יותר יעיל. במידה ותהיה סבורה הממשלה שגורם פרטי יעשה את זה בצורה טובה יותר, יהיה לו אינטרס להשקיע בתשתית ולשפר אותה, דמי ההפצה יהיו נמוכים יותר וכל הגופים המופצים ייהנו מזה. אלו שיקולים שהממשלה תצטרך לשקול.

זה המודל שאנחנו רואים ברוב מדינות העולם – ההפעלה היא פרטית. לכן אנחנו מבקשים את האופציה הזאת.

אנחנו יוצאים להפסקה של 10 דקות בגלל הדיון בוועדת הכנסת שצריכים להיות בו גם היועצת המשפטית וגם היושב-ראש - -

וגם אתה.

וגם אני. בעוד 10 דקות או רבע שעה נחזור לכאן. תודה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 18:37 ונתחדשה בשעה 19:20.)>
<(היו"ר רונן הופמן)>

אנחנו ממשיכים, ברשותכם או שלא ברשותכם. אנחנו חוזרים להסבר.

לשבת בבקשה.

באיזה נושא אנחנו מתכנסים?

אנחנו חוזרים בדיוק לנקודה בה הפסקנו: להסבר של גברת יעל מבורך בנושא התקשורת.

הפסקנו בהסבר לגבי התיקון שמציע שתי אפשרויות - - -

רבותי היוצרים, אנחנו ממשיכים.

המצב של החוק לפני התיקון שמונח לפניכם אומר שמי שיפעיל את המערך והבעלות זה הרשות השנייה והחוק קבע שצריך להעביר את ההפעלה לגורם אחר וגם את הבעלות. החוק מנה למי אפשר לעשות את זה: הוא התיר כל חברה ממשלתית או תאגיד סטטוטורי. זה המצב החוקי הקיים היום.
התיקון שמונח בפניכם אומר שניתן יהיה להעביר את ההפעלה או הבעלות גם לגורם פרטי, עם כל מנגנוני הפיקוח עליו, עם כל ההגבלות עליו כך שלא יעשה שימוש לרעה במשאב, שיהיה ניטרלי ועוד כל מיני הגבלות.

איפה מצוינים מנגנוני הפיקוח הללו?

עברנו עליהם בוועדה מספר פעמים. דיברנו על זה.

לעורך דין איתי עצמון היו עוד כמה הערות לגבי היתר ההפעלה.

האם ראוי לקבוע הוראות לעניין העברת היתר ההפעלה, הגבלות על העברת היתר ההפעלה והגבלות על העברת שליטה בתאגיד שיהיה בעל היתר הפעלה, האם ראוי לעגן את זה כהוראות בחוק?

אפשר גם לקבוע את זה בחוק. זאת הסמכה לכוון לאיזה סוגים של נושאים נוספים ההיתר יכול להתייחס. כתבנו בין היתר, אז כך - - -

יש כל מיני דרכים: ניתן לקבוע את זה כהסמכה בסעיף ההסמכה לשר לקבוע את זה בתקנות, אפשר בסעיף - - -

לא בתקנות.

אני חושב שראוי לעשות את זה בחקיקה ראשית כסעיף נפרד, הגבלות על העברת היתר ההפעלה - - -

ההפעלה או הבעלות?

אתה מדבר רק על ההיתר, רק על המסמך המלווה.

אולי תסבירו מה ההבדל, מה זה המסמך המלווה?

מי שיהיה גורם מפעיל יקבל היתר. היתר זה כמו סוג של רישיון, סוג של רישוי, שייקבע באילו תנאים הוא יכול לפעול. קבענו סעיף הסמכה רחב שאומר שהשר רשאי לקבוע היתר ולקבוע בו תנאים. איתי מעלה נושאים נוספים שהוא רוצה כבר לקבוע בחקיקה ראשית שהשר יהיה רשאי לקבוע לעניינם הוראות.

או לקבוע את זה ממש כסעיף מהותי בחוק או לקבוע את זה בסעיף המסמיך – זה להכרעת הוועדה.

למה גורם שמשדר במדינת ישראל צריך לקרוא לו בעל היתר ולא בעל רישיון? צריך להיות בעל רישיון.

מפעיל - - -

קודם כל, לא גורם משדר - - -

הוא ענה לה.

אז את מציעה שתהיה הסמכה מפורש להתייחס בהיתר הפעלה גם לנושאים שאיתי - - -

אני לא מציעה, אבל איתי הציע ואני לא רואה שום מניעה לא להכניס את זה.

זה מקובל פשוט בחקיקה.

אפשר לקבוע גם כסעיף מהותי שהיתר ההפעלה לא ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא אם כן השר נתן לכך אישור.

יש לנו סעיפים כאלה בחקיקה, בחוק התקשורת, זה מקובל.

וסעיף נוסף, שהעברת השליטה בתאגיד שהוא בעל היתר ההפעלה, טעונה אישור מראש ובכתב מאת השר, ואז סעיפים קצרים שהעברת השליטה בתאגיד שיקבל את היתר ההפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מהשר.

בסדר גמור. מקובל בחקיקה.

אם אני נותן היתר הפעלה ואותו גורם רוצה להעביר את זה למישהו אחר בדרך כל שהיא כמו לשעבד, הוא צריך אישור מראש ובכתב של משרד התקשורת.

של השר.

גבירותי ורבותי, יש הערות נוספות לגבי הסעיף הזה? אנחנו ממשיכים בקריאה, אם אפשר.

דנה, תמשיכו בקריאה.

תשאיר את זה בהיתר. אדוני, אני חושבת שכדאי להצביע על פסקה (1) ובפסקה (2) על סעיף קטן (א).

היושב-ראש ביקש שנערוך את ההצבעה אחר כך. אז בואו נמשיך, בבקשה.

מקריאים את התיקון הבא.

התיקון הבא בפסקה (3) שמתייחסת לתיקונים בסעיף 3 לחוק: "(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "יהיו" יבוא "יכול שיהיו".".

תוכלי להסביר את המשמעות של התיקון?

התיקון הזה מבהיר את מה שיעל הסבירה קודם, שתחנות המערך – כמו שאמר השר – אני אומרת את זה במילים מפורשות: אפשר למכור אותן ואפשר להעביר את הזכות להפעיל. זאת אומרת, אנחנו לא קובעים כרגע מה המודל של ההפעלה העתידית. יכול להיות שמכרו את המערך עצמו ויכול להיות שיעבירו רק את האפשרות להפעיל אותו לידי גורם פרטי – זכות ההפעלה לעומת המכירה.

זכת ההפעלה, כלומר את המכירה?

יכול להיות או רק הפעלה או - - -

זה יכול שזה יהיה בבעלותו. אם לא יהיה תיקון – יהיה נוסח מחייב רק לבעלות.

עמוד 5 למטה, סעיף (ד) שמתקן את סעיף קטן (ד) - - -

על איזה סעיף את מדברת?

כבר הקראנו את זה. זה עוד לא הוצבע אבל הקראנו את זה ודיברנו על זה בפעם הקודמת.

אבל לא התקבלה החלטה - - -

רבותי, עמוד 5 סעיף (2), כן?

רגע. לפני כן יש הצעה לגבי סעיף 13 של חברת הכנסת רוזין להוסיף עוד שני נושאים.

אילו נושאים?

מוזיקה והיסטוריה. היא ביקשה להוסיף גם תרבות אבל זה כבר התקבל.

מה עמדת הממשלה בעניין הזה?

אין בעיה, מקובל. בסך הכול זאת הסמכה שנתונה לשיקול הדעת.

מי שמחליט זה הזוכה.

נכון, הוא יכול להחליט שהוא עושה ערוץ מוזיקה.

אם זה כדאי לו, אז שייקח.

בתנאי שהוא מציג את ההיסטוריה מהזווית הנכונה, לא מסלף את ההיסטוריה.

אמורים להצביע?

אנחנו לא מצביעים עכשיו.

אנחנו לא מצביעים על שום דבר, אחר כך נסקור את השינויים בכל אחד מהסעיפים לפני ההצבעה.

- - -

זאת לא הסתייגות.

זאת לא הסתייגות, זאת הצעה. אם היא לא תתקבל – תוכלי לבקש להגיש הסתייגות.

אם לא תהיי כאן - - -

אני מניחה שזה לא אותו ערוץ, כן? חברת הכנסת רוזין, זה לא אותו ערוץ, אלו שני ערוצים, נושאים נפרדים.

ההיסטוריה של המוזיקה.

או חדשות של ההיסטוריה.

עמוד 5 למטה, פסקה (ד) שמתקנת את סעיף קטן (ד). אני ממשיכה בפסקה (2) שבעצם גם היא הוקראה אבל יש פה את התיקון לבקשתה של היועצת המשפטית: הוספת שיקול דעת למועצה, קריטריונים של שיקול הדעת למועצה.

"(2) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) על אף האמור בפסקה (1)(א), רשאי מי שמחזיק באמצעי שליטה במשדר ערוץ נושאי להשתתף במכרז לערוץ נושאי נוסף, ובלבד שלא יופצו במסגרת תחנות שידור ספרתיות יותר מארבעה ערוצים נושאיים שאותו גורם מחזיק בהם, אלא באישור המועצה לאחר שהביאה בחשבון שיקולים של הרחבת מגוון שידורי הטלוויזיה המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, ושל קידום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה.";".

אני רוצה להבהיר שהעליתי את הסוגיה, אני לא הצעתי שיהיו דווקא ארבעה, ומעבר לזה המועצה תכריע. את זה אתם מציעים, והוועדה תצטרך להחליט אם היא מקבלת את ההצעה הזאת.

או האם למועצה יש שיקול דעת - - -

עד ארבעה מותר לגורם אחד להחזיק. ארבעה מתוך 12 הערוצים הנושאיים.

עד ארבעה כבר נידון בישיבה הקודמת ואז היועצת המשפטית בקשה להוסיף קריטריונים מתי אפשר יהיה יותר מארבעה והוספנו.

זה באישור מועצה.

אני רוצה לשאול שאלה את היועצות המשפטיות: הלך כבר חבר הכנסת נחמן שי – אבל אני מבין את ההיבטים הציבוריים והדימויים שנוצרו היום לענייני הפרטות למיניהן, למרות שכאשר מישהו יודע לעשות את זה טוב יותר ומשפר את השירות ומוזיל את המחיר לציבור, אז אין סיבה שלא לעשות את זה.
אני שואל אם לא כדאי בכל זאת לקבוע בחקיקה ראשית שאם הממשלה מוכרת את הבעלות במערך, אז חלק מהקביעה בחוק תהיה שאותם ערוצים שחייבנו אותם להיות מופצים בחינם לציבור, קרי: ערוץ 1, 2, 10 – גם אם זה יהיה מפעיל פרטי הוא יצטרך להמשיך ולאפשר צפייה בחינם בערוצים האלו.

לדעתי אין ספק בעניין – זאת הוראה חוקית שלא משתנה - - -

זה קיים היום – ההוראה לא משתנה. אבל זה עלול ליצור בעיה שאם זה מפעיל פרטי, הוא ידרוש מערוץ 2 ו-10 מחיר שאני צריך להיות בשליטה עליו.

על מחיר דמי ההפצה יש לך שליטה – אתה קובע את זה.

זאת אומרת, גם אם אנחנו מוכרים את הבעלות, הערוצים הללו נותרים מופצים חינם ואני קובע כמה ישלמו ערוצים 2,10 ו-1 לבעלים הפרטי החדש.

רק לעניין הזה אני רוצה להזכיר - - -

אני מגן עליכם, 2 ו-10, אם לא הבנתם.

זו הגנה חלקית, אדוני. ההגנה היא חלקית משום שאתה קובע את המחיר בהתבסס על עלות ההפצה בתוספת רווח. את הרווח אתה קובע - - -

גם את העלות אני קובע, כבר התווכחנו על זה.

- - אבל זה כולל כמובן גם את מה שהם שילמו.

אם הם ישלמו למפעיל שלהם שכר של 200 אלף שקל – אני לא אכיר בזה כעלות.

אבל אם הם ירצו להרחיב את המערך, זה יהיה יוטל, בסופו של דבר, שוב על המופצים.

הרן לימד אותי, וגם שי, שאם מרחיבים את המערך, זה אמור להוזיל לכל אחד את דמי ההפצה ולא להעלות. צריך להיות היגיון כלכלי מאחורי הדברים.

צריך לתת כלי כלכלי למי שבסופו של דבר מקבל היתר הפעלה, להתייעל ואינטרס להתייעל, לכן צריך ליצור - - -

אבל איפה קבועה הסמכות שלי בחוק – לא שלי, של שר התקשורת – לקבוע מה עלות ההפצה שתשולם לבעלים של המערך שמפיץ את אותם ערוצי חינם?

החשש של השר הוא מאוד משמעותי - - -

סעיף 9: גוף ששידוריו מופצים - - -

טוב, אז תני לי להתמודד אתו ולפתור אותו.

אם ימכרו אותו ב-100 מיליון שקלים, ברור בסופו של יום על מי יוטל התשלום הזה. אין יש מאין.

בשונה מכם – לא אתם ספציפית – שמציגים את הביד שלהם כחלק מההפסדים התפעוליים, לא נראה לי שפה זאת הכוונה. מדובר על עלות הפצה ולא על עלות הרכישה. אני טועה או צודק, הרן?

אתה צודק.

אנחנו יודעים שאין יש מאין. מאין הוא יחזיר את השקעתו? אם הוא ישלם 100 מיליון למדינה?

המטרה במכירה היא לייעל ולהוזיל את עלות ההפצה ולשפר את השירות והאיכות. אם אי אפשר להשיג את זה, הרי שאין סיבה לעשות את ההחלטה הזו. אין לנו עניין שהדברים יהיו גרועים יותר אלא שהם יהיו טובים יותר.
מה העניין של בעל המערך להיות בעל המערך? אני לא יודע. אני עוד לא הייתי איש עסקים מצליח, כנראה. אני לא יכול להגיד לכם מהיום מה האינטרס שלו. מה האינטרס של הבעלים של ערוץ 10 להיות הבעלים של ערוץ 10?

אינטרסים ערכיים.

ערכיים-ציוניים, בוודאי ובוודאי.

חברים, יש עוד הערות?

יש לי שאלת תם.

שאלת תם? זה עוד לא היה לנו.

יכול להיות שאני טועה, אבל - - -

במקרה – טוב, לא חשוב. יש פה מעט תמים מסביב לשולחן, אבל במקרה הזה, זה דווקא נכון. תם זה ישר, למי שלא יודע.

סעיף 12 מדבר על כך שהגורם המפעיל לא יגבה תשלום כלהו מהציבור בעד קליטת שידורים המופצים באמצעות מערך העידן פלוס. אבל כל הערוצים שמבוססים דמי מנוי יגבו מהציבור תשלום - - -

הוא צודק. צריך לתקן את זה. צודקים, זה בסדר. עלתה פה טענה של חוסר התאמה בין סעיפים בעקבות התיקון. אנחנו מסתכלים על זה עכשיו ותכף נציע תיקון לעניין הזה.

טוב, מיד יוצע תיקון לעניין הזה. הערה נכונה.

בזמן הזה, אני רוצה לחזור אחורנית, אם אפשר.

אני לא מצליח לשמוע. תתקרב למיקרופון.

אני מבקש לחזור בבקשה לסעיף של סוגי הערוצים ולדעת האם באמת אנחנו חושבים שבמידה וחלק מהם יהיו ערוצים ישראליים – נגיע לזה בהמשך – האם יש סמכות למועצה לערבב או לשלב בין הנושאים האלה? כלומר, האם תרבות ודוקומנטריה, למשל, יכולות להיות ביחד?

יש לי חשש שאם יהיה ערוץ שהוא רק דוקומנטרי, הוא לא יהיה קיים וגם רק תרבות לא ממש ישראלי – הוא בטח לא יחזיק את עצמו. לכן אני שואל אם יש למועצה סמכות להגיד: תעשו סרטים וסדרות - - -

שאלה טובה. מי יכול לענות על זה?

היחס הוא 75% מול 25%.

לא מעבר ל-25% בכל מקרה? גם אם לא תהיה פה היתכנות?

אני אומר את זה, במקרה הזה, כאיש תוכן. אני לא בטוח שזה ריאלי להחזיק ערוץ דוקומנטרי ב-75% - - -

רצו ערוצים נושאיים.

כן, אבל אם זה תרבות ודוקומנטרי – זה עוד אפשרי. אם זה סרטים וסדרות – זה עוד אפשרי - - -

אי אפשר יהיה להכפיל את האחזקות, נכון? זאת אומרת זה לא - - -

ערוץ אחד שם מיועד לשני נושאים, במילים אחרות. כרגע, לפי המוצע, אין אפשרות.

זה בכל מקרה נשאר - - -

- - - התרבות והדוקומנטרי ביחד זה 75% ​– זאת הכוונה שלי.

הוא אומר, אם התרבות והדוקומנטרי ביחד 75% - - -

לא, דו-נושאי - - -

אבל אין דו-נושאי בחוק.

אני יודע שאין בחוק, אבל אנחנו מדברים בסוף על טלוויזיה. אנחנו יודעים שערוצים ישראליים, בתחומים האלה, להחזיק אותם רק על דוקומנטרי – לא נראה לנו. אני אומר, ואלי מציע - - -

זה יכול לקרות לכל ערוץ בכל נושא.

כן, גם להחזיק דרך קבע, רק ספורט יצדיק את עצמו – לא חדשות, לא טבע - - -

יש יותר סיכוי שאם הייתם מערבבים סרטים וסדרות - - -

בכל אופן, זה לא סעיף גמיש, אם אני מבין נכון.

קראתי בעיתון שיש מתמודד בשם אביב גלעדי – ככה לא יהיו בעלי הון.

בואו נעבור לסעיף הבא.

אני רק אומר לאוצר דווקא, שהדבר הזה שאני מדבר עליו הוא חסם בפני עליית ערוצים ישראליים לפלטפורמה. יותר קשה להחזיק ערוץ דוקומנטרי לבד או תרבות לבד במצב שאנחנו נמצאים בו. אולי שווה לחשוב על איזשהו שילוב באישור ועדה או מועצה או שר.

אם הכללים פה של דוקומנטרי הם כמו כללים במקומות אחרים – אז יהיה מאוד גמיש.

נכון, אתה צודק.

שמענו והערתך נרשמה.

זה רעיון לא רע. כבוד השר, למה אי אפשר לשקול שערוץ נושאי יהיה ערוץ טלוויזיה ש-75% לפחות משעות השידור שלו מוקדשים לנושא אחד או, נניח לצורך העניין, 90% לשני נושאים במצטבר בערוץ אחד?

מה זה אומר? לא הבנתי מה זה אומר.

גם אני לא הבנתי.

בואו נקשיב רגע.

מה שאמר מר אסף אמיר זה: האם ניתן יהיה לקיים ערוץ נושאי שיש בו שני נושאים, לא נושא אחד?

דו-חוגי.

דו-חוגי, כן. כי אחרת יש נושאים שלא תהיה להם היתכנות כלכלית מניסיונו. אמרו לו שאפשר לעשות את זה רק ביתרת ה-25%, כי ערוץ נושאי מוגדר כערוץ ש75% לפחות משעות השידור שלו, מוקדשים לנושא אחד.

אמרתי שאולי אפשר לשכלל את ההגדרה הזאת ולקבוע שאם לא 100% אז לפחות 90% משעות השידור שלו מוקדשים לשניים מהנושאים המפורטים.

ומה עם ה-10% הנותרים?

חופשי.

טוב, התייחסויות לשכלול הרעיון.

הרי ב-25% אתה נותן לו לעשות מה שהוא רוצה - - -

אני רוצה להסביר למה זה לא ככה.

אני חושב שאנחנו קצת מתפזרים בזה. אני חושב שיש הבדל בין ערוצי הברודקסט לערוצים הנושאיים והערוצים הייעודיים שאנחנו רוצים להעלות על הפלטפורמה הזאת. באותה נימה אפשר גם להגיד ש-90% יהיו 4 נושאים: נשים גם סרטים, גם סדרות, גם דוקו וגם תרבות. לכן אין לזה גבול.

אז תעשה 100%.

אני חושב, לכן, צריך לעשות הבדל בין ערוצים נושאיים לערוצים ייעודיים שעולים על הפלטפורמה הזאת לבין ערוצי ברודקסט שמשדרים מגוון רחב של נושאים. לכן 75% זה פלטפורמה. עוד הוסיף קודם השר ואמר, הרבה פעמים גם בהגדרות עצמן של מה נכנס אחר כך בדוקו ומה נכנס אחר כך בתעודה, פה יש הרבה פרשנות גם למועצה שתהיה וגם לרשות לשידורים מסחריים העתידית, לבחון אם זה באמת תחת אותו נושא ומרחיב אותו.
אני מניח שזה ייתן מענה מאשר לבוא עכשיו ולהתחיל לערבב שלושה או ארבעה נושאים שונים בתוך ה-90%.

לא, אמרנו שניים.

זה לא שניים. זה אחד פלוס מה שהוא רוצה ב-25%.

בסדר, זאת בדיוק הגמישות. נסביר למה הייתה המגבלה - - -

עורכת דין נויפלד, נשמע את התייחסות המערכת.

הסיבה שמלכתחילה ההגבלה הזאת כבר נקבעה בעבר ובאופן מכוון, זה נכון שהרבה יותר קל אם יש גמישות להעלות מה שרוצים לערוץ, אולם צריכים להיות פה הוגנים: ערוצי ברודקסט שבהם משודר תמהיל, יש להם את החובות ואת המבנה שיש לערוצי ברודקסט. אנחנו לא נותנים פה דרך להקל לעומת ערוץ הברודקסט. מי שרוצה לשדר תמהיל של שידורים – יבוא ויתכבד, יקבל רישיון לפי חוק הרשות השנייה וישדר בהתאם לחובות שמוטלות על הרשות השנייה. אין פה שום סיבה לעשות מעקף. ערוץ נושאי – ערוץ מיוחד שיש לו עוד גמישות של 25%, זה בהחלט איזון מספיק - - -

אני חשבתי שגם זה יותר מדי.

דנה, על זה אומרים: יישר כוח.

נציגי היוצרים – בבקשה.

אני מצטער. אני חושב שאפשר היה לפתור את זה. אני חושב שתרבות ודוקומנטרי אלו שני מקומות חלשים יחסית מבחינת הרצון העז של מישהו להרים את הערוץ הזה. אפשר לעשות שאחד מהם הוא תרבות ודוקומנטרי וזהו. אז לא צריך לשנות שום סעיף בחוק.

דווקא התרבות והדוקומנטרי?

- - - דוקו זה תרבות - - -

אני מדבר פה בשם יוצרים מהפריפריה. אני חושב שקודם לכל, החוק הזה הוא מאוד מבורך, החוק הממשלתי כפי שהוא, כי הוא נותן באמת מענה לכשל שוק שנמצא כבר שנים ולא נותן לאומנים ויוצרים להביע את דעותיהם ואת היצירות שלהם.

אני אומר שכל הנושא הזה של ההפקות והעניין הזה של הנושאי, זה ייתן מענה, כמו שאמרתי, לכשל שוק. חשוב מאוד שהפקות המקור שיופקו בתוך המחויבות הזאת של הערוצים הנושאיים, יתנו גם מענה ויתנו גם אפשרות לשים שם הפקות מוכנות שלא שודרו בטלוויזיה.
אנחנו סובלים מזה, אנחנו הפכנו להיות, איך שאומרים, היצירה הפרטית, היצירה החופשית, נעלמה מהעולם – סרטי הבורקס וכל אלה – פשוט קטלו אותם. משקיעים פרטיים שרוצים להשקיע בענף הטלוויזיה לא נותנים להם לעשות את האפשרות הזאת כי כשבאים עם סרט מוכן - -

בסדר, אבל מה זה קשור לחוק?

- - לא נותנים לזה מענה כאילו זה סרט. זה ייתן גם מענה לכל הנושא הזה שאסף אמיר מודאג ממנו, כי לפי דעתי במצב הזה, אם יעלו ערוץ סרטים כמו שהיה ערוץ הקולנוע הישראלי שהיה מבורך ומאוד טוב, יוכלו לשים שם הרבה סרטים, גם סרטי מגירה שלא שודרו בטלוויזיה. אני חושב שמאוד חשוב לשים את זה כאן בתקנות כי הרגולטור לא נתן לזה מענה עד היום.

הנה, יש לשר הצעה מהפכנית.

אני לא חושב שאפשר לצאת - - -

- - - אני חושב שצריך לעשות את זה כי זה ייתן מענה - - -

מר קדושי, הנה השר משיב לך.

אני לא משיב לו, אני משיב לכל הטענות ביחד כי אפשר להמשיך ולדבר עליהן עד מחר בבוקר ועוד הרבה מעבר לזה כי כולם מדברים פה על תיאוריות. אף אחד לא יודע מי ייגש, אף אחד לא יודע מה הוא יציע, אף אחד מאתנו לא בנה את המודל העסקי לא שלה מתחרים הפוטנציאליים מול הכבלים והלוויין ולא של מי שרוצים למכור ערוץ אחד. אני לא רואה פה מישהו בחדר שהוא יש לו תכנית עסקית כזאת כאן.

אני מציע שהחובה החוקית תוטל עלי כשר התקשורת להביא לכך שבתהליך המכרזי מול מועצת הכבלים והלוויין שלושה מ-12 הערוצים יהיו כאלה שיש בהם את חובת הפקות המקור הישראליות באותו היקף של הכבלים והלוויין מחויבים: 8% עד 12%.
אי אפשר להתחיל פה בחקיקה ראשית לבנות עבור מועצת הכבלים והלוויין ועבורנו את כל המודלים העסקיים שאיננו יודעים בכלל אם הם נכונים או לא ובסוף אולי יביאו לתוצאה שהמערך הזה יישאר עם ה-100 מיליון שקל השקעה ועם 6 ערוצים שהם לא מהווים אלטרנטיבה למחיר הגבוה שהציבור משלם היום לכבלים וללוויין.
אני חושב שאין לי אחריות כשר בעניין הזה. אני מוכן לקבל אותה מכוח חוק ואחר כך, אני זה שנושא באחריות מול הכנסת ומול היצירה הישראלית. זה סעיף שלא הוכנס – אני מוכן להכניס אותו כעת. כמו שבדברים אחרים יש לי את האחריות והסמכות לעשות, תביאו אותי לוועדת הכלכלה בחוק אחת לשנה לדווח על היקף ההשקעות ביצירה הישראלית, גם את זה אפשר להכניס בחוק.
אני מבקש שזה יהיה המודל ולא להתחיל כאן לנסות ולנחש באוויר מה יהיה הדבר שייתן את התוצאה כולם כאן רוצים בה, בסופו של דבר.

לי זה נשמע הגיוני. זה מקובל, חברים?

שיטילו עלי בחוק את האחריות לייצר את מנגנון שמתוך 12 הערוצים – שלושה יהיו ישראליים - - -

זה מעבר לאחריות, אם אני מבין נכון, ההצעה שלך - - -

אני אעצור את המכרזים איפה שצריך - - -

זאת חובה, נכון?

אני לא יודע – הגענו לסעיף הזה? כי דיברנו קודם על - - -

לא משנה - - -

לא, אבל זה אותו דבר. אתה מעורר עכשיו חששות שאפשר בכל סעיף לעורר אותן – ואולי לא יהיה? אולי נישאר בחושך?

לא, לא. אני סתם דיברתי לגבי זה שערוץ דוקומנטרי לא נראה לי.

בסדר, אז לא נראה לך – מה אני אעשה?

זה לא קשור למה שדיברנו קודם. חשבתי שהגענו - - -

אבל זה אותו רעיון. זה לא נראה לך כי אתה חושב שהוא לא יעלה.

הוא דיבר על משהו שונה. יש פה שני נושאים: נושא אחד הוא מה תהיה כמות הערוצים הישראליים שיעלו על המערך, והנושא השני הוא האם בכלל בערוץ אחד שעולה, כמה נושאים יש - - -

האם יש התכנות לנושא אחד בערוץ.

נכון. אלו שני נושאים נפרדים. הוא העלה את הנושאים אם יש התכנות. אמרה לו דנה בצדק שמדובר בערוץ נושאי, זאת לא טלוויזיית ברודקסט וגם אין להם את החובות של טלוויזיית ברודקסט ויש מקום לנושא שני ב-25% וגם אני אישית לא חושב שצריך לשנות את זה, ובסופו של יום הוא יכול גם להתרצות עם הדבר הזה.

בסדר - - -

הנה, הוא מתרצה – הוא אומר בסדר.

הנושא השני זה כמות הערוצים הישראליים שיהיו בתוך המערך באופן כללי. עדיין לא הגענו אליו.

לא הגענו אליו אבל מה שהשר הציע נשמע מאוד הגיוני. תכף נראה אם יש לזה איזושהי מניעה משפטית, אם יש לזה התכנות משפטית.

יש השגות.

אם יש השגות, בואו נשמע, זה המקום.

- - - לקחת את הסעיף הרלוונטי.

אסף, הסעיף הופך להיות רלוונטי משום שלמרות שהוא אחר, אבל הוא שייך לערוצים הישראליים.

הבנו שכרגע בסעיף הקיים כתוב ששלושה ערוצים מתוך ה-12 יהיו ישראליים ואנחנו שמענו הערות של היועצת המשפטית של הוועדה שאמרה שלדבר הזה יש חסמים קבועים ואין תמריץ כדי שהדבר הזה יקרה ולכן יש סיכוי רב שהוא לא יקרה.

אנחנו חוששים, והבענו את זה בהפסקה לכבוד השר, שמה שהולך לקרות פה זה שיכול להיות מצב של 9-8 ערוצים זרים. מאות מיליוני שקלים הולכים לסבסד שווקים זרים במקומות מרוחקים שמייצרים תוכן זה. זו הפלטפורמה.

ביקשנו שיהיה מנגנון בחוק שייקבע, בין אם זה הערוץ השני או השלישי. עלו פה כל מיני מנגנונים. אי מכבד את השר ואני מעריך שהשר יעמוד בדיבורו, אבל לא תמיד השר הזה הספציפי הוא זה שיהיה כשהסיטואציה הזאת תעלה לכן אנחנו מבקשים בחוק.

אני חושב שכאשר מקימים פלטפורמה שלימה, חשוב שיהיה ברור שיהיה בה תוכן ישראלי. אנחנו יודעים כולנו שאין לאף אחד כרגע שום מושג ירוק מה יהיה פה עוד שנה-שנתיים בפלטפורמה הזאת. אני חושב שבחקיקה כל כך נרחבת כדאי שלפחות נשים איזונים ובלמים על העניין הזה של תוכן ישראלי וגם על העובדה הזאת שאנשים שעובדים בישראל מייצרים תוכן, לא יכול היות פלטפורמה שכולה ערוצים זרים.

ברור. אני חושב שזה מה שהשר הציג כרגע. זה לא מה שהוצג?

לא. השר הציע לייצר מנגנון לזה אבל הוא לא קבע מה.

כן, כי ניסינו פה בהפסקה הארוכה שהייתה לחשוב איך לייצר מנגנון בחקיקה. אבל באמת, כמי שכבר עשה פה כמה חוקים, אני חושב שזה הזוי להתחיל לרדת לרזולוציות של תורת המשחקים: מה יקרה אם במרבב הראשון יהיה כך והשני יהיה כך. אנחנו נבנה למועצה עץ מבנה של מאות תרחישים ומה היא תעשה.
צריך להטיל עליה חובה חוקית להביא למצב של שלושה ערוצים ישראליים משניים עשר הערוצים הפנויים ולדווח לכנסת על ההתקדמות של זה אחת לשישה חודשים מבחינתי.

אדוני, אתה צודק. יש כאן רק בעיה אחת עם הנוסח כפי שהוצע כאן, שלכאורה יכול להיות שקודם יהיו תשעה ערוצים זרים ואחר כך אולי יהיו שלושת הערוצים האחרונים ישראליים. בסופו של דבר, אמרה הגברת מבורך קודם, התשתית הוקמה בכספי משלם המיסים, על גבי התשתית הזאת, אמנם מקווים למכור אותה, יעבירו בסופו של דבר באמת רק ערוצים של חומר חוץ.

אז אם הציבור הישראלי רוצה לראות רק ערוצים מחו"ל אני יכול להכריח אותו לראות ערוצים ישראליים?

אתה לא יכול להכריח אותו, אתה יכול להכריח את המועצה לא לתת רישיון - - -

זאת אומרת, ועדת הכלכלה אומרת שאם אף אחד לא ירצה לעשות ערוץ ישראלי, עדיף להשאיר את המערך ריק. זאת המסקנה. אין לי בעיה, בסדר, אם זה מה שהוועדה אומרת. הרי אני לא יכול להכריח אנשים לראות דברים שהם לא מעוניינים.

קודם כל, האוצר התנגד להצעה שאני הצעתי, שיהיו שלושה ערוצים שהתחרות עליהם לא תהיה בכלל על הביד. הביד בכלל לא ישחק, אלא אך ורק על ההתחייבות להפקות מקומיות. משום מה לא קיבלו את ההצעה הזאת. אני לא יודעת אם היא טובה או לא, אבל אני לא יודעת למה לא קיבלו אותה.

נציגת האוצר, יעל, מדוע האוצר לא קיבל את ההמלצה של המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת?

היה פה דיון בוועדה לגבי הסוגיה: מהי הדרך הכי טובה לבחור ערוץ. האם הדרך הכי טובה לעשות את זה - - - איכות, תכנים, שהגורם המתמודד במכרז הולך להצהיר או לפי מחיר? יש גם טכניקות של שילובים בין שניהם.
אמרו היועצת המשפטית ועוד גורמים, שהניסיון מראה שמה שקורה לעיתים במכרזים האלה שהם על איכות ההפקה זה שמציעים הבטחות מאוד-מאוד גבוהות לגבי איכות השידור וסוגה עילית והמסך יהיה מפוצץ בהמון דברים, אבל בסוף אין יכולת כלכלית לעשות את זה והציבור מקבל מוצר נחות יותר, ואז באים בחזרה אל הגוף המחוקק או לגוף המבצע ומבקשים הנחות בחובת ההפקה שבגינה זכו במכרז.

זה מביא למצב לא שקוף ולא שוויוני, שלא מאפשר באמת בחירה אמתית במכרז. לכן, הדרך שאנחנו מציעים היא לקבוע תנאי סף. כלומר, מועצת הכבלים והלוויין היא זאת שמגדירה מה זה ספורט, למשל: ספורט זה כדורגל וזה לא בדמינטון על החוף. כדי שנקבל את המוצר; סדרות הן סדרות מסוג כזה וכזה; סרטים.
היא מגדירה את התכולה המינימלית, ואחר כך על זה מתחרה הגורם לפי המחיר. דבר נוסף שביקשה הוועדה, מה שלא היה בהצעת החוק, היא ביקשה שניתן איזושהי הבטחה שחובת הפקת המקור בשיעור של 8% עד 12%, כמו שחל על הוט ויס, תחול גם פה. שלא יהיה לנו מערך שהוא מלא בתכנים זרים. לכן, לאור ההערה הזאת, הכניסה הממשלה הצעה - - -

אני יודעת, את מסבירה לי את החוק שלמדתי אותו. השאלה הנשאלת היא שאלה אחרת: איך מונעים מצב שבו בשלב הראשון יכנסו 9 ערוצים שהם כולם מחו"ל?

מה שאנחנו מציעים זה שמועצת הכבלים והלוויין, שחלק מהמטרות של הן שידורים לטובת הציבור, מגוון וכולי – אפשר לעבור על מטרות מועצת הכבלים והלוויין שנמצאות פה – הם היו הגורם שאמון על איך מוציאים את המכרז בצורה שתיתן מענה גם לבעיה הזאת.

את מדברת על אופציה רק של ערוצים בודדים. מה לגבי האופציה של הבנדלים? נגיד מחר סלקום או פרטנר נכנסים ואומרים: אנחנו לוקחים שלושה ערוצים. תחייבו שאותם שלפחות אחד הערוצים יהיה ישראלי.

אומר השר שהנושא הזה נכנס לתוך המיקרו של הוצאת המכרז כי עלתה פה סוגיה בוועדה לפני כמה ימים שאמרה: אל תוציאו בצ' גדול של אפיקים כי אז כולם יעשו ספורט – ואנחנו לא רוצים שכולם יעשו ספורט, אנחנו רוצים מגוון. אז תוציאו את המכרז בצורה מדורגת כדי שכל אחד ידע מה נמצא על המערך.
אנחנו חושבים שאי אפשר לתת מענה מלא למה שצריכה לעשות, בסופו של דבר, ועדת מכרזים במשך כמה חודשים עם כל החידושים האפשריים של זה ולפתור את זה פה בוועדה.

לא קיבלתי תשובה עדיין.

סליחה, אתם עשיתם שמיניות באוויר להציל 130 עובדים של חברות החדשות. מדובר פה באלפי עובדים, אלפי יוצרים שאפילו לא יכולים לקבל דמי אבטלה ואתם מייבאים פה פלטפורמה של 9 ערוצים זרים ומעיפים מיליארדים לחו"ל. זאת האמת.

שאלתי את האוצר, ולצערי התשובה - - -

קיבלת, אבל היא לא מספקת אותך.

בהחלט. היא לא עונה מדוע ההצעה שהעלית כאן המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת עדיין לא עונה לאותם דברים שהצגתי כאן בפני הוועדה, זה כן יכול לבוא בהלימה.

המנגנון הזה לא מוכיח את עצמו. המנגנון של להתחרות על טיב התכנים – כך מחליטים מי זוכה באפיק – לא מנגנון שמוכיח את עצמו.

את שלימה עם הטענה הזאת?

שי באב"ד, בבקשה, בואו נשמע עוד הערות.

נכון שערוץ 10 וערוץ 2 הציעו דברים שבמהלך השנים הכנסת והרשות השנייה קיזזו והתחשבו והורידו. נכון להיום, ערוץ 2 משקיע בתכניות מקור יותר מכל הכבלים והלוויין ביחד.

- - -

זה לא הדיון פה.

- - - העיקרון של קביעת מכסות או מכרז על השקע בהפקות מקור, נכון שיש אתו את הניסיון הזה, אבל התוצאה בפועל היא של העשרה דרמטית של המסך במוצרים מקומיים. לכן אני לא הייתי ממהר לבטל את זה ולהגיד שזה לא רלוונטי. יש לזה את הפגמים – אבל יש פה גם תוצאה מאוד-מאוד חיובית.
עם ערוץ 10 זה פי אחד וחצי.

ערוץ 10 משקיע מאות מיליוני שקלים בשנה בתוכן ישראלי מדי שנה.

יש פה שני אינטרסים שאנחנו מנסים לאזן ביניהם: הראשון – אומר האוצר בצדק: אנחנו לא רוצים להעלות מערך שבסופו של יום, אחרי שנגשו בבידים, אם נכריח ערוצים נושאיים כאלה ואחרים, לא יעלו ואז המערך הזה בסופו של דבר יהיה בלי ערוצים.

לא יכול להיות מצב שבו יעלו קודם כל 9 ערוצים זרים ואנחנו נשמור את שלושת הערוצים האחרונים הנושאיים לסוף. למה? כי סביר להניח אולי שבכלל לא יעלו רק 9 ערוצים ואז אנחנו נהיה עם 7 ערוצים זרים. ניסינו להעלות איזשהו מתווה שאולי יאזן בין שני הדברים האלה ויגיע לנקודת אמצע, אם זה יהיה מקובל על השר ועל האוצר.

יש לנו שתי אופציות לביד. אופציה אחת, שיבוא מישהו וייקח בנדל – שניים, שלושה, ארבעה ערוצים – הנחת העבודה היא שאם הוא ייקח שלושה ערוצים ומעלה, נחייב אותו לקחת ערוץ אחד ישראלי.

זה מה שאני הצעתי.

האופציה השנייה, בהנחה והם פועלים בנפרד, זאת אומרת שמגיע כל אחד בנפרד – נגדיר שהביד השלישי יהיה לערוץ ישראלי. מה יקרה אם לא יהיה אף אחד ישראלי שייגש? כדי שהמערך יעלה והמרבב יעלה צריך לאפשר לזה להיות ערוצים זרים ולא לתת לזה להיות ערוצים ישראליים כי אז אנחנו יכולים לחסום את המערך.
בסוף היום, אם יבואו כל אחד בנפרד, הערוץ השלישי בבנדל יהיה ערוץ שנקדיש למכרז ישראלי, ואת זה מועצת הכבלים יכולה להגדיר, ואם לא יהיה ערוץ ישראלי שיעלה – נעשה את זה ערוצים זרים כדי לא לעצור את המרבב ולא למנוע את עליית המרבב.

אתה רוצה ליצור מנגנון שנותן אופציה לערוצים הישראליים. כאשר אין מימוש לאופציה הזאת – לא לעצור אלא להמשיך בערוצים - - -

אבל זה רק בתנאי שאתה אומר של יהיה ביד במקרה הזה אלא התחרות תהיה על שיעור ההתחייבות להפקות מקור. זאת הנקודה: שלא יהיה ביד כספי במקרה הזה.

יהיה ביד כספי אבל אותו ערוץ שלישי, החלק והזכייה זה גם היכולת של המועצה לחייב אותו במינימום – לא יכולת: הזוכה בערוץ השלישי חייב במינימום הפקות מקור ישראליות מתקציב הערוץ ועד לתקרה של 12 - - -

עוד לגבי ההצעה הזאת?

אדוני השר, יש לי הצעה שאני חושבת שמכילה את שני האינטרסים. דיברו גם על האינטרס של השוויוניות וגם על האינטרס של הישראליות. אין שום סיבה - - -

אין כמו לבקש עצה טובה מהמתחרה.

תיקח מזה מה שאתה רוצה, אתה הרי לא חייב.

גם כשהכבלים עלו, הכנסת הזאת לפני הרבה שנים – אני לא מדברת כבר על הלוויין – אמרה: נטיל עליהם הפקות מקור כדי שלא יהיה פה ים של שידורים זרים. אתם אומרים שאתם רוצים שהמרבבים האלה יתמלאו, יבואו ערוצים זרים לעשות כסף בישראל – יתכבדו ומההכנסות שלהם ישימו כסף באיזושהי קרן, 8% מהכנסותיהם.

הם לא חייבים לשדר את הפקות המקור האלה, אבל אם הם באו לעשות עסקים בישראל ולשדר טלוויזיה בישראל, גם אם היא לא הפקת מקור ישראלית, שמההכנסות שלהם ישימו 8% להפקות מקור שישודרו.

אבל למה שזה יהיה אטרקטיבי להם?

מה זאת אומרת? זה לא צריך להיות אטרקטיבי להם. הם באו לעשות עסקים במדינת ישראל – ישימו 8% מההכנסות שלהם להפקות מקור.

אבל אם הוא לקח ערוץ אחד?

סליחה, למה עלי יש מס מחזור של 8% גם ההכנסות שלי מיורוספורט, מ-ESPN, מ-Fox News, מנשיונל ג'אוגרפיק? גם מההכנסות האלה אני משלמת 8% – אז שגם הוא ישלם.

כל החברות הזרות שמשדרות בישראל מסבסדות במידה מסוימת את הפקות המקור.

אסף, ההבדל הוא שהם הבעלים של כל המערך - - -

- - - הבנדל הוא כמובן - - - יגיד שיש להם ארבעה ערוצים – כולם 8% צריכים לתת לישראלי שמתוכם.

מי שמרוויח משידורים צריך לשלם.

רגולציה זה דבר מסובך.

קודם לכל, אני לא מסכים למה שנאמר כאן כי אני חושב שברגע שהרגולטור מתערב בתוכן, יש פה כשל שוק. יש אומנים ויוצרים - - -

לא דיברו על זה. איזה התערבות בתוכן? אין כאן שום התערבות בתוכן.

אני רוצה להסביר את עצמי טוב: זה מה שקורה היום. אני חושב שדווקא ההצעה הממשלתית היא טובה ואני חושב שמה שאמר השר שהכוונה היא לפתוח כאן תחרות ולתת לאנשים אחרים להתבטא ולקבל - - -

לא יהיה כלום – יהיו רק ערוצים זרים.

רגע, אל תפריעו לי. לבוא ולהגיד שיהיו רק ערוצים זרים זה סתם עכשיו להכשיל את התחרות, כי לא יהיו ערוצים זרים, יהיו גם ערוצים ישראליים שהם לא בהפקות - - -

איך יהיו?

יש ערוצים כמו שהיה בזמנו ערוץ הקולנוע הישראלי, כמו ערוצי מוזיקה, שלא מחויבים ולא צריכים להפיק הפקות מקור והם בעברית ומיועדים לקהל הישראלי שרוצה וצורך תחרות אחרת. להגיד שערוצים מסוימים יממנו עכשיו את ההפקות של ערוץ מסוים זה פשוט לפגוע בקהל, כי בסופו של דבר הקהל לא יקבל את הגיוון התרבותי שהוא מחפש.

הקהל רוצה שבסופו של דבר תתנו לו להחליט מה הוא אוהב ומה לא. מתוך כמה ערוצים, שערוץ מסוים יפיק הפקות מקור – אין בעיה. אבל לא שכל הערוצים יהפכו להיות מממנים של הפקות מקור.

למען הרקורד – אדוני, אנחנו חושבים שההצעה של שי טובה.

אם אתם רוצים את זה אז תגידו כי זה נשמע כאילו אני רוצה את - - -

כי אדוני אומר שכשסלקום תומכת בו אז היא מזיקה לו, אז אני מנסה להיזהר בדברי.

לא, אני לא אבקש שתתמכו - - -

איך אנחנו מסכמים את הסוגיה הזאת? שמענו דעות, שמענו הצעות, בואו נראה איך אנחנו - - -

מה הפשרה שאתם מציעים? אין פשרה?

אז בואו נמשיך הלאה.

חברת הכנסת גמליאל שאלה קודם שאלה שהמשיכה את הרעיון של היועצת המשפטית של הוועדה לוותר על הביד ולעשות מכרז, וכאשר האוצר – אני דווקא רוצה לדבר אל יעל.

אז תמתין.

אתם רוצים שבינתיים נקריא את הסעיפים האחרים שעוד לא הוקראו?

לא, אני חושב שהם תכף יעדכנו אותנו. בואו נמשיך בסעיפים.

אנחנו נקריא בינתיים את הסעיפים שלא סיימנו.

אנחנו נחזור לסעיף הזה, בשרותכם – מסתמן כאן פתרון.

אנחנו מקריאים סעיף נוסף שהוא בעקבות הדיונים שנערכו פה בפעם הקודמת. זה דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת. חגית, תקריאי.

איפה זה נמצא?

סעיף 14א בעמוד האחרון.

עמוד אחרון, סעיף 14א, בבקשה. אנחנו נחזור לסוגיה הזאת.

"(12) אחרי סעיף 14 יבוא –
"דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת
14א
בתחילת כל שנה תדווח המועצה לשידורי כבלים ולוויין לוועדת הכלכלה של הכנסת, על הפצת שידוריהם של ערוצים ייעודיים ונושאיים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, לרבות לגבי שיעור ההפקות המקומיות בערוצים אלה".".

זה בעקבות הערות שנשמעו כאן, אבל נדמה לי שאין בכך מענה לשום דבר: ידווחו – יפה מאוד, לצורך זה אני לא צריכה הוראה בחוק. זה חסר משמעות לחלוטין, לדעתי. אם הועדה תרצה, היא תכנס ועדה ותבקש את הדיווחים האלה.

זה איזשהו משחק בכאילו. כל סיפור הזה היה כדי לעקוב שבאמת יש הפקות מקומיות. מה שהם אומרים: נשאיר את זה לשיקול הדעת וכדי להוכיח את הרצינות, נדווח לכם.

אם אין צורך בסעיף, אז נבטל את הסעיף.

הסעיף הזה יבוטל.

לדעתי הוא מיותר.

הסעיף הזה יבוטל כי אין בו צורך. יש עוד שלושה סעיפים להקריא.

אנחנו נקריא את הכול ברצף.

מצוין. אנחנו מקריאים את שלושת הסעיפים הנותרים ברצף כעת. אני מציע להקשיב משום שאחר כך אנחנו נבקש הערות לסעיפים הללו.

אלו שלושה סעיפים שמהווים התאמה למודל החדש לפיו ימונה גורם מפעיל, לא בהכרח ביום הקובע, וזה פשוט מתאים את הוראות החוק למצב החדש הזה.
"(12) בסעיף 21, במקום "ערב היום הקובע" יבוא "ערב המועד שנקבע בהיתר ההפעלה לפי סעיף 2,
כיום תחילת ההפעלה (בפרק זה – מועד ההפעלה)" ובמקום המילים "החל ביום הקובע" יבוא
"החל במועד ההפעלה";
(13) בסעיף 22, בכל מקום, במקום "היום הקובע" יבוא "במועד ההפעלה".
(14) בסעיף 24(א), במקום "היום הקובע" יבוא "מועד ההפעלה".".

דרוש הסבר להבדל בין היום הקובע למועד ההפעלה.

היום הקובע, כפי שהוא מוגדר היום בחוק, זה 1.1.2014.

אתם שומעים?

בנוסח של החוק היום, השרים אמורים היו למנות גורם מפעיל עד למועד הזה. בהתאם לכך נקבעו כל מיני הוראות שמהוות מעבר מהעולם הישן שבו הרשות השנייה הייתה הגורם המפעיל לעולם החדש שבו יהיה איזשהו גוף שהשרים מינו אותו כגורם מפעיל, ובעצם אלו יהיו הוראות ששומרות על המצב הקיים לפני מינויו של אותו גורם מפעיל.

מאחר ועכשיו שינינו את החוק ואין חובה על השרים למנות ב-1.1.2014 את הגורם המפעיל, ויכול להיות שהם ימנו אותו בכל מועד אחר – אנחנו שמים את נקודת המעבר הזו במה שנקרא "מועד ההפעלה" – זה היום שבו יקבל הגורם המפעיל את היתר ההפעלה שעליו דיברנו בתחילת הדברים.

יום קבלת ההיתר הוא מועד ההפעלה.

זה לא יום קבלת ההיתר אלא זה יום כניסתו של ההיתר לתוקף: יכול להיות שהוא יקבל את ההיתר ויום תחילת ההפעלה יהיה יום אחר.

זה יום העברת המקל מהרשות השנייה לגורם המפעיל.

יום העברת המקל בפועל. היום שבו בפועל ההיתר נכנס לתוקף בידי המפעיל.

נכון.

האם זה ברור? האם יש השגות, שאלות?

אנחנו גמרנו להקריא.

אנחנו סיימנו את ההקראה. אני מציע לצאת להפסקה קטנה כדי שאנחנו נגבש כאן את הדברים לגבי הסעיפים שאנחנו צריכים לחזור אליהם.

אין לכם בית, תגידו לי?

בואו נקבע שבשעה 20:30 נתכנס כאן בחזרה, בסדר? רבע שעה. תודה רבה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 20:14 ונתחדשה בשעה 20:45.)>
<(היו"ר אבישי ברוורמן)>

רבותי, אני מבקש. קודם כל, חסרתם לי מאוד בשעה האחרונה. אשתי עוד מחכה לי לאירוע – בת משפחתי מתחתנת – היא כועסת עלי. אני קודם כל רוצה לפתוח בנושא שאני שמח שנדחה בתור נושא חדש ולכן הוא חוזר לוועדת הכלכלה. חיים הר זהב עוד ישנו או שהוא כבר הלך הביתה? אבל רם לנדס פה.
אני רוצה בזה להודיע שוועדת הכנסת דחתה את הצעתו של חבר הכנסת שמולי לגבי נושא חדש בנושא ולכן אני מביא להצבעה את ההחלטה – יוני, תנסח לי את זה. יעל, אנחנו מוסיפים - - -

מאפשרים לחברות הכבלים - - -

מאפשרים לחברות הכבלים והלוויין - - -

להקים ערוצי חדשות.

לא, לא. אנחנו משלימים ל-18.5 מיליון שקלים עד ה-31 בדצמבר 2013 ובזה אנחנו מאפשרים את המשך שידור החדשות המקומיות ואף עובד לא מפוטר. מי בעד?

בבקשה לקרוא. אדוני, אתה מצביע עכשיו על עקרונות – אתה לא מצביע על הצעת החוק. עכשיו לקרוא בבקשה את הנוסח.

את הנוסח, בבקשה. עורכת הדין בנדלר קוראת את הנוסח.

תקראו את זה אתם, זה מהנוסח שאתם העברתם במסגרת הקודמת. זה נוסח שעובד על-ידי הממשלה.

מי קורא את הנוסח? תקראי, אתי, אין לי זמן.

"הצעה לתיקון חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראות שעה)(תיקון מס'), התשע"ג-2013
תיקון סעיף 3
1.
בחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראות שעה), התשס"ח-2007 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 3 המתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 35), התשס"ז-2006 , במקום "כ"ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013)" יבוא "כ"ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013)".".

מי בעד? מי נגד? גילה, לא הצבעת, את בעד.

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
ההצעה לתיקון חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראות שעה)(תיקון מס'), התשע"ג-2013, תיקון סעיף 3, נתקבלה.

פה אחד עבר. תודה לכם. נמשיך הלאה.

"תיקון סעיף 4
1.
בסעיף 4 לחוק העיקרי, במקום "כ"ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013)" יבוא "כ"ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013)".".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
ההצעה לתיקון חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראות שעה)(תיקון מס'), התשע"ג-2013, תיקון סעיף 4, נתקבלה.

התקבל פה אחד.

"תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים) (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראות שעה)(תיקון מס' 5), התשע"ג-2012
(א)
בסעיף 3 המתקן את סעיף 6כ לחוק התקשורת(בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 , בכל מקום במקום "בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2013" יבוא "בשנת 2013", ובמקום "10.8 מיליון שקלים חדשים" יבוא "18.5 מיליון שקלים חדשים";
(ב)
בסעיף 4(ב) במקום "כ"ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013)" יבוא "כ"ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013)".".

יעל, אני רוצה שתסבירי את זה במשפט. אני עושה פרופורמה.

יש סעיף של האפשרות לנכות מהתמלוגים ששילמו החברות לטובת - - -

תודה. יש הערות?

אני רוצה להבהיר ולחדד משהו שאמרנו בעבר ואנחנו אומרים עכשיו: במשך מספר שנים מועברים כספי מדינה לגורם פרטי לצורך הפקת החדשות המקומיות מבלי שנערך איזשהו הליך תחרותי לבחירת אותו גורם.

ההעברה, אם תהיה בהמשך – אנחנו מדברים פה על הסדר רק עד סוף 2013 – אבל אם תהיה בהמשך, לא תוכל להמשיך ולהיעשות בצורה הצורה כזאת.

זאת אומרת מעבר ל-2013.

תודה רבה, אני מאוד מודה לך על ההערה. יש הערות נוספות בקצרה, רם לנדס?

רק להגיד לפרוטוקול שהתעוררה היום בעיה של מע"מ, שהאוצר הבטיח לפתור אותה. אם האוצר לא יפתור אותה בימים הקרובים – תכלית החוק שנועד לשמר את עובדי חברת החדשות המקומיות לא תוכל להתקיים.

יעל, את פותרת את בעיית המע"מ?

אני לא פותרת את בעיית מע"מ – זה לא בסמכותי לפתור בעיות מיסים. אכן העלית והעלו החברות בעלות הרישיון איזשהו קושי. אנחנו בודקים אותו, רשות המיסים הבטיחה לבדוק אותו בצורה מהירה.

אני מבקש שתבדקי אותו בתבונה החיובית שיש לך.

אבל צריך להגיד: יכול להיות שהכסף הזה חייב במע"מ. אין לנו אפשרות לתשובה מיד. אנחנו נבדוק את זה בצורה הכי מהירה ומקצועית של רשות המיסים.

בצורה פוזיטיבית עם הגישה של חוכמת הלב.

יש הערות נוספות? בבקשה, אדוני.

בהתייחס למה שנאמר פה על-ידי נציגת משרד המשפטים, אני גם רוצה לומר שביל הפרוטוקול שבדיון שהתקיים בדצמבר בשנה שעברה, גם עלה הנושא של קיום מכרז להמשך שידורי חדשות מקומיות וכבר אז אמרנו שככל שיהיה המשכיות של הפקת השידורים האלה בכספי ציבור, אז ייעשה מכרז לעניין הזוכה.

רשמנו את ההערה.

כמובן, אחרי הסדר הביניים.

אני רושם את ההערה שלך. תודה.

הערות נוספות? אין. אם כך, מי בעד? מי נגד? דוד אתה היית בעד.

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
הצעת תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים) (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)(תיקוני חקיקה)(הוראות שעה)(תיקון מס' 5), התשע"ג-2012, תיקון סעיף 3, נתקבלה.

פה אחד.

תחילה כמובן ב-1 באוגוסט 2013.

תודה רבה לכם על הנושא הזה, עכשיו אני רוצה - - -

רגע, צריכים להצביע על התחילה ב-1 באוגוסט 2013 – בסעיף 4.

"תחילתו של חוק זה ביום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013).".

רגע, אסי, יש פה בקשה: אני מכירה את הבעיה של מע"מ. אני חושבת שכדאי שהוועדה תבקש בעוד שבוע או משהו כזה לראות שזה נפתר, כי המשמעות של זה שהכסף שיועבר אליהם הוא חלקי.

תודה רבה - - -

אולי נעשה חוק עכשיו בנושא חדש וניתן פטור ממע"מ.

יעל, אני מבקש – אנחנו ככל השבוע פה בענייני התקציב ועוד – עד סוף השבוע תעזרי לנו, בסדר?

אני לא יכולה להבטיח הבטחה כזאת בשם רשות המיסים. אני יכולה להעביר את הבקשה ואני בטוחה - - -

- - - העברנו לרשות המיסים - - -

תודה רבה, עופר. תודה רבה.

אם כך, אנחנו צריכים להגיע להצבעה על התחילה.

הצבעת – זה היה סעיף 4.

בסדר, עוד פעם. זה עכשיו יוצבע. רבותי, חברי הכנסת, אני מאוד שמח שבזמן העדרי כל כך הרבה אנשים טובים כמו גילה גמליאל ורונן הופמן וכל חברי הכנסת כאן ואסף זמיר והשר – רבותי, אני שמח שהגיעו לפשרה מוצעת שמקובלת על כולם: על השר, על מועצת הכבלים והלוויין, היוצרים, היועצים המשפטיים של הוועדה והאוצר. הלוואי שילמדו גם אחרים לפעול באותה צורה של חוכמה קולקטיבית כמו כאן.
תהיה חובה בתשעת הערוצים הראשונים ששלושה מתוכם יהיו ישראליים וכמובן – זה השינוי לגבי ההצעה שהייתה קודם – מתוך ה-12, תשעה יעברו ביד. ושלושה שעברו את הביד, 8% עד 12% – זה מה שכתבת לי פה.

לא. אני כתבתי לך. זה: מתוך התשעה יהיו השלושה שדיברתי עליהם.

מתוך התשעה יהיו שלושה שיעמדו באותם אחוזים שציינו: 8% עד 12% יוצרים ישראליים. למועצה תהיה סמכות לקבוע כללים. אני מבין שזה מקובל על כולם. אם זה מקובל על כולם - - -

יש לי הערת נוסח. לא מתוך תשעת הערוצים הראשונים אלא מהערוצים הנושאיים.

קיבלתי.

גם לי יש הערה לנוסח.

ירמיהו, תגיד בסדר.

כשאתה אומר ישראליים אז זה נשמע שייתר הערוצים הם זרים. אני חושב - - -

רבותי, אני מבין שזה מקובל על השר ולכן אני מודה לכם. עכשיו, מי בעד?

רגע, רגע. אתה רוצה - - -

אני רוצה להצביע על העיקרון הזה - - -

כל הדיון בפשרה היה שהעיקרון הזה יעוגן בחוק, וכל השאר יינתן בסמכויות. אז צריך לעגן את זה בחוק זאת לא רק הצהרה, לא עניין דקלרטיבי בלבד. נחכה לנוסח ונצביע על זה.

על העיקרון הסכמנו והניסוח יהיה כמו שהסכמנו – אני אחראי לזה.

אני יכול לדבר?

רבותי, אני לא נותן זכות דיבור לאף אחד. דנה נויפלד, הרן היה הכוכב במערכה הראשונה אבל אין ספק שאת הכוכבת במערכה השנייה – לכן, אילו סעיפים עדיין במחלוקת?

דוד צריך להעיר קודם הערה, ואחר כך - - -

הערה קטנה. יש הפניה לסעיף 6ה1 לחוק התקשורת, רק שסעיף (א1) קטן שלו מדבר על החובה להקצות 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי להפקות מקומיות. הסעיף הזה אינו רלוונטי לערוצים נושאיים מאחר וזמן שידור בסיסי הוא מכפלת 3 שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים – זאת חובה לחבילה בסיסית. לכן צריכים להחריג כדי שזה לא יחול על סעיף 6ה1(א1).

יש בעיה עם זה?

לא.

התקבל. תראה איך הולך לך.

אף אחד לא הבין, אז כולם מסכימים. באמת לא צריך את זה. איך לא ראינו את זה?

דנה, על אילו עוד סעיפים יש מחלוקות? אתי תגיד לי על אילו סעיפים יש מחלוקות.

אפשר להצביע, לא?

אתה צריך להכריע.

אני רוצה להכריע. אני אתן לרונן הופמן למלא את מקומי אחרי שההכרעות המג'וריות יתקבלו. כן, אסף אמיר.

אני שמח שיש פה פשרה – אני רוצה לעדכן אתכם שלוועדת הכספים כבר הגיעו שני משלוחים של סנדוויצ'ים.

יש פה אפליה, חוסר שוויון.

אני לא אוכלת אחרי 18:00, את הסנדוויצ'ים שלי אתם יכולים לקבל.

חברה, די. מי שירצה יקבל. הוא צם בתשעה באב – אנחנו נצום היום.

אני שמח שהגענו לפשרה. אמנם לא שמענו אותה, אבל זה נשמע משהו - - -

אסף, צלצלת אלי אתמול בלילה – אם היית מקבל את מה שקיבלת עכשיו היית מבסוט.

אני רוצה להעיר הערה קטנה: אני מודה לכל מי שעסק במלאכה - - -

לא חשוב. תודה לי, למשק ולכל מי שיש לו חשק.

זה נראה שיהיו גם ערוצים ישראליים בפלטפורמה. אני רק מבקש להזכיר לכם שגם בהוט וגם ביס ה-8% עד 12% הם גם הערוצים הזרים. הערוצים הזרים מממנים במידה מסוימת את הערוצים הישראליים בכל מקום. אז אני רק מבקש שזה לא יהיה בחוק כשזה לא קורה.

טוב, בוא נצביע.

חברה, נרשם בפרוטוקול.

חבר הכנסת אילטוב, מה יש לך לחדש פתאום? חבר הכנסת אילטוב לא מופיע לישיבות, אבל כל פעם שהוא מופיע – יש לו איזו הערה. נותן סוגה עילית ויוצא. בבקשה.

תודה על הפרומו, כבוד היושב-ראש. הגשתי את הבקשה לתיקון סעיף 6ח2(1) לחוק התקשורת, אותו התיקון שעליו שאלנו האם זה חשוב לתקן ולתת את שוויון ההזדמנויות בנושא התקנות ולתת לשר את הסמכות.

יש בעיה?

אני לא רואה התנגדות של המשרד, אני לא רואה בעיה.

השר שמח לקבל את הסמכויות.

לא שמח, אבל - - -

אם אנחנו עוסקים בנושא של תחרות, זה בדיוק המקום להגדיל.

עורכת הדין בנדלר בזכות דיבור.

ההצעה שלך טעונה השלמה במובן זה שאתה רוצה ששיעור הישראליות, במקום שהוא ייקבע בחוק – הוא ייקבע בתקנות. מה קורה כל עוד לא נקבעו תקנות? צריך שהסעיף הזה יכנס לתוקפו רק כשייקבעו תקנות על-ידי השר, אחרת לא תהיה חובת ישראליות בכלל.

השר יעשה בהקדם.

ואם הוא לא יעשה, וכל עוד הוא לא יעשה – מה יהיה המצב?

יישאר המצב הקיים.

זה מה שאני רוצה להבהיר - - -

אחרת אני אתנגד לזה עכשיו.

יפה. אנחנו מקבלים את הצעת הסוגה העילית של רוברט אילטוב – כל מה שהוא אומר זה סוגה עילית - - -

בכפוף למה שהעירה אתי בנדלר.

תחת התיקון של היועצת המשפטית של הכנסת. מי בעד?
הצבעה

בעד הצעת חבר הכנסת רוברט אילטוב – פה אחד
הצעת חבר הכנסת רוברט אילטוב נתקבלה.

אושר פה אחד.

חבר הכנסת נחמן שי הצביע במקום חבר הכנסת שמולי וחבר הכנסת יריב לוין במקום חבר הכנסת צחי הנגבי.

רגע, אף אחד לא קרא את הנוסח.

הנוסח לא מספיק ברור.

לא סיכמנו את הנוסח הקודם ועוד לא הצבענו עליו, צריך לסיים את הנקודה הזאת קודם.

אני מודה לך גילה, תודה.

הנוסח שהוגש פה הוא לא מספיק ברור. אולי נבהיר את המהות ואז אפשר יהיה לנסח את זה אחר כך: כאשר מדובר בבעל רישיון לשידורי כבלים שהוא חברה, תאגיד רשום בישראל – רישיון כללי לשידורי כבלים – ההגבלות לעניין האחזקה בידי אזרח ותושב ישראל שאמצעי השליטה בו הם ייקבעו בתקנות על-ידי השר הן במישרין והן בעקיפין.

אני מניחה שהתיקון של גברת נויפלד מקובל עליך, נכון, חבר הכנסת אילטוב?

והכניסה לתוקף, כמו שנאמר כאן, רק במועד שיהיו תקנות.

את מוכנה להקריא את זה שוב, בבקשה?

אני פשוט הסברתי את מה שכתוב פה.

תקראי בבקשה.

אתי, את רוצה להקריא כי זאת העצה שלך?

לא. את תקראי.

בגלל שאתי עייפה, אני אקרא. הנוסח: "לא יינתן רישיון לשידורי כבלים אלא אם כן יתקיימו במבקש הרישיון לפחות התנאים האלה: 1. הוא אזרח ישראלי ותושב ישראלי או שהוא תאגיד הרשום בישראל, ולעניין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים במישרין או בעקיפין בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור בסעיף 6ט בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל.
בפסקה זו, אזרח ישראלי כמשמעו בחוק האזרחות, התש"ב-1952; תושב ישראל, כמשמעו בחוק מרשם אוכלוסין האוכלוסין, התשכ"ה-1965.".
הסעיף הזה מעתיק סעיף שקיים. אנחנו נתקן אותו באופן שיבטא את מה שכתוב כאן כך שהסמכות של השר תהיה לקבוע לגבי שיעור אמצעי השליטה המוחזקים בידי אזרח ישראלי ותושב ישראלי.

זה לא יהיה הנוסח שהקראנו אלא התאמות של הנוסח הקיים לפי העיקרון הזה בכפוף לזה שהתיקון הזה ייכנס לתוקף רק לאחר שיהיו תקנות. עד אשר יהיו תקנות השיעור שקבוע בחוק הוא השיעור הקיים, הוא השיעור שגם נשאר.

ברור. נצביע על זה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת חבר הכנסת רוברט אילטוב – פה אחד
הצעת חבר הכנסת רוברט אילטוב נתקבלה.

אושר פה אחד. יש עוד איזה סעיף במחלוקת?

כן. הסעיף הקודם - - -

הבאנו בשורה לעם ישראל.

רגע, אבישי, אני חוזרת ואומרת, זה עדיין לא עלה להצבעה.

נכון, לא עלה עדיין. לא הצבענו על שום סעיף.

ביקשתי רק את הסעיפים שיש בהם איזשהו - - -

התחלנו בדברים החשובים.

אדוני, בקשת ממני שאפנה אותך לסעיפים שהיו במחלוקת.

קודם כל, לגבי השם – אני הצעתי והתייעצתי עם קופירייטר – אני ממליץ - - -

אנחנו בבקשה לדיון מחדש לגבי השם?

אתה עכשיו רוצה לאשר את השם? אז מי בעד הבקשה לדיון מחדש בשם?

בבקשה, דיון מחדש לגבי השם.

אנחנו מדברים על השם של החבילה הצרה.

מי בעד?

הצבעה
בעד דיון מחדש – פה אחד

ההצעה לדון מחדש בשם לחבילת התקשורת הצרה נתקבלה.

פה אחד.

ההצעה שהצענו, מכיוון שאני נותן פה את הקרדיט לכל החבורה, תאמינו לי, הנאה כזאת, לעבוד עם חבורה כזאת, אין לכל אחד, באמת. עם כזאת עוצמה בסוף נגיע להסכמה – וכמובן לידידי השר – ולכן, מכיוון שמייסדים פה תהליך חדש, הצעתי שנקרא לזה "חבילת יסוד" ולא "חבילה צרה" ולא "חבילת בסיס" – חבילת יסוד.
מי בעד השם חבילת יסוד?

תן להם חמש דקות לחשוב.

מי נגד?

הצבעה
בעד הצעת היושב-ראש – פה אחד

הצעת יושב-ראש ועדת הכלכלה בעניין שם החבילה נתקבלה.

אושר פה אחד.

במחטף. אבישי, תזהר - - -

יש עוד נושא?

להבנתי יש עוד שני נושאים בעייתיים - - -

זה כמו מוצרי יסוד.

רגע, מי קיבל פרס. הוצע פה פרס, לא? למי מגיע הפרס, מי הציע את זה?

אחד שהוא חבר שלי.

נושא אחד בא לידי ביטוי בפסקה (5) המתקנת את סעיף 4 לחוק העיקרי. החוק כנוסחו היום אומר שאוצר המדינה "יישא בעלות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור של שידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי הוראות חוק זה, בין השאר תוך שימוש בתמלוגים" וגו'.
ההצעה שהובאה על-ידי האוצר הייתה שהאוצר יישא בעלות ההקמה של תחנות השידור רק עד היום הקובע. מכיוון שעלו כאן שתי שאלות: אחת, מה יקרה אם מרכיבים שנדרשים לצורך הפעלת שני המרבבים שכבר קיימים, אבל שמר באב"ד הודיע שניתן יהיה להתקין אותן והעלות עליהן תוצא רק אחרי היום הקובע שהוא ה-1 באפריל 2014. זאת הייתה בעיה אחת.

מי יישא בעלות של מרבבים, ככל שיהיה צורך, לאחר הפעלת שני המרבבים הנוספים.

דנו בזה כבר בעבר.

דנו, כן. אני אומרת מה מוצע עכשיו כדי שהוועדה תחליט ותצביע. אנחנו לא בשלב הדיונים, אני רק מזכירה מה היו הבעיות. ובכן, האוצר הציע כך: קודם כל, עלות הקמת מרבבים נוספים אחרי המועד הקובע לא תהיה על אוצר המדינה. אם יהיה צורך בכך, יקים את זה הגודם המפעיל ויגבה את זה מהגורמים המופצים.
ההכרעה השנייה הייתה שלגבי המרכיבים שהם צריכים אותם לצורך הפעלת שני המרבבים שעליהם אין מחלוקת שהאוצר אמור לשאת בהוצאות הקמתם, מוצע כאן בנוסח שהועבר לוועדה: בעלות ההקמה של שלושת המרבבים הראשונים – אחד כבר קיים, השניים נוספים – ובסופו יבוא: ולעניין עלות ההקמה לאחר המועד הקובע, לא יישא בה - - -

רבותי, יש פה את יושב-ראש הקואליציה – תראו שאתם מתנהגים פה בצורה אחרת מכל הוועדות.

אמרת שלא תצביע עד יביאו מרבב כדי שהוועדה תראה מה זה מרבב.

השר מתקן אותי שאמרתי לא תהיה הצבעה עד שלא תביאו לי מרבב, אבל אני מבקש מכם בכל זאת לפתיחת המושב הבא שמישהו יביא לי מרבב חי, לא מרבב מת.

לא השלמתי את ההסבר. האוצר מציע שלגבי שני המרבבים הנוספים, לעניין עלות ההקמה לאחר המועד הקובע, לא יישא בה אוצר המדינה אלא באישור שר האוצר. דהיינו, ירצה שר האוצר – יאשר, לא ירצה שר האוצר – אין בעצם מי שיישא בעלות ההקמה של המרבבים האלה הנוספים.

אנחנו נכנסים פה להרפתקה שאנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות שלה.

נכון, אף אחד לא יודע. נקווה שנצליח.

- - - להשית את ההוצאה הזאת על משלם - - - הם ישלמו הם גם צריכים לדעת - - - יש לזה נתונים גלויים - - -

חבר הכנסת שי, ההערה הזאת נשמעה.

לאוצר תהיה סיבה טובה לעודד את התהליך ולהוסיף עוד גורמים, כל פעם הוא יפחית את העלויות שלו. אבל זה לא נכון שהשחקנים הנוכחיים יישחקו בלי נתונים ידועים מראש. לא תוכל להכניס עוד שחקנים שלא יידעו אם הם משלמים 2 מיליון, 3 מיליון, 4 מיליון.

ההערה הזאת נשמעה גם בעבר.

חבר הכנסת אילטוב.

מצטרף לדעתו של נחמן שי. דנו בהרבה בכנסת הקודמת - - -

פה זה המקום? עכשיו?

לא.

כבוד היושב-ראש, אני לא שומע את עצמי - - -

רגע. את טעית בניסוח? את רוצה לתקן?

תעיתי כשהצבתי כאן שתי מילים אבל המשמעות היא בדיוק אותה משמעות: כל מה שיוקם לאחר המועד הקובע האוצר לא יישא אלא אם כן יחליט כך שר האוצר.

דיברנו כמה פעמים בוועדה לפרוטוקול. דנו בסוגיה הזו והעלינו את זה מספר פעמים בוועדה - - -

רבותי, יעל מבורך ואחריה – שי באב"ד. פעם היה פה חבר כנסת מפורסם בשם בא-גד.

למחוק את זה מהפרוטוקול.

בן דוד של אשתי, בן דוד של הרצוג ובן דוד של כל מי שבא מהבית האדום, משטיינברג - - -

אתה מדבר על ראש ישיבת נחלים?

כן.

ספינת הדגל.

זאת לא ספינת הדגל.

בדיוק, אני מסכים עם השר.

מנכ"ל הכנסת שואל אם אתם רוצים כריכים. כן, תביא לכולם כריכים, תודה. כמה אנשים יש פה? אני מבקש שהוט, יס, סלקום ופרטנר ישלמו בשביל הכריכים מס כפול ומכופל.

רבותי, תקשיבו, חבר הכנסת אילטוב ברשות דיבור.

קודם כל, אני מסכים עם נחמן שי. דיברנו בהרחבה על הסוגיה הזאת בכנסת הקודמת והגענו לכלל הסכמה שהאוצר צריך לשאת בהוצאות והתקבלה החלטה ברורה בנושא הזה. זאת אומרת החלטה חלוטה – רוב הוועדה הצביע בעד הדבר הזה.
היה פה מאבק מאוד עיקש ויש לזה סיבה: אני חושב שזה לא נכון להעניש את אלו שרוצים להיכנס למערכת ולתת שירות לציבור. אנחנו רוצים לעודד את אלו שייכנסו לשם ולא שיחכו שיהיו מספיק בחבילה - - -

לעודד ולא להרתיע.

את הנושא השני אני לא ארצה להשאיר פתוח – אם השר ירצה או לא ירצה, אם הם יתנהגו יפה או לא – בנושא הזה צריך לקבוע כלל ברור.

מה ההצעה שלך?

ההצעה שלי היא כל עוד אין את הלקוחות שישתמשו בדבר הזה – האוצר יישא בהוצאות כפי שזה נקבע בוועדה הקודמת.

אני מאוד מודה לך. אני חושב שאולי גם כדאי לשמור על רציפות בהחלטות הוועדות.

עם כל הכבוד, אלו לא אותם ערוצים ולא אותו סוג של ערוצים. אין מקום - - -

יש פה הצעה לפשרה?

אני רוצה להתייחס כי יש פה כמה דברים להעביר. ראשית, לגבי הדברים שהעלתה היועצת המשפטית: אמרתי את זה כמה פעמים לפרוטוקול ואם צריך אני אגיד את זה לפרוטוקול פעם נוספת – שלושת המרבבים הראשונים, הקמתם תמומן באופן מלא על-ידי אוצר המדינה.

שלושת המרבבים – זאת אומרת, 18 ערוצים.

זאת עלות של 130 מיליון שקל - - -

גם אם יוקמו אחרי ה-31 בדצמבר.

רבותי, עד שנגיע ל-18 - - -

זה יהיה מהר.

אני שמח.

תקרא לנו בעוד חצי שעה, ואם עוד אין 17 – תיתן לנו בראש.

התקציב לעניין הזה כבר הוקצה, אושר. למדינה יש חוזה, יש התקשרות, עם הרשות השנייה לאותם 130 מיליון שקל. התשלום יתבצע בקצב איטי יותר - - -

על חשבון הציבור. אין מושג כזה "על חשבון האוצר" כי באוצר הולכים עם אותה משכורת הביתה אם נשאר להם יותר או פחות. רק לאזרחים נשאר פחות לחלק.

התיקון היחידי שנדרשנו כדי לשים איזשהו קו למימון ההקמה, שהרי את המוקס הרביעי אמרנו שלא תקים המדינה, אנחנו בעצם נעביר את כל עלות ההקמה כמו שתוכננה באישור שר האוצר. זה התיקון שאנחנו מציעים.

הנושא השני שאליו התייחס חבר הכנסת אילטוב ואחרים - - -

סליחה, אז למה לא לכתוב את זה ברחל בתך הקטנה? אם זה מה שאתם מתכוונים – תכתבו את זה לא בנוסח מתחכם. דהיינו, העלות עבור הקמת המערך שכולל שלושה מרבבים תהיה במלואה על חשבון אוצר המדינה, לא משנה באיזה שלב, ולאחר מכן לא.

אוצר המדינה. יפה.

אבל זה מה שכתוב - - -

לא. זה לא מה שכתוב. כתוב רק עד המועד הקובע - - -

יש הבדל בין הקמת - - -

חברי הכנסת נאבקים על התפעול – לא על ההקמה. אתם מבזבזים אנרגיה של מה - - -

לחלק זה לא היה ברור, אז חידדתי את הנקודה הזאת שוב, אני חושבת שבה אין מחלוקת. אין מחלוקת שהאוצר נושא בהקמה של שלושת המרבבים.

לגבי התפעול – עמדת משרד האוצר, ציינו אותה כמה פעמים בוועדה, אין שישית מרבב. אי אפשר לחלק את העוגה הזאת לכמה חתיכות. ברגע שמעלים את המערך, מעלים את המשדרים, מפעילים את הסוויץ' – העלות שנוצרת למשק, לא משנה כרגע מי נושא בה, היא אותם 24-20 מיליון שקל.
לכן, ברגע שעולה ערוץ אחד בודד על המרבב, אי אפשר לצמצם את העלות. ולכן, בגלל הרציונל שהוביל כל הזמן את הנושא הזה שהמדינה נושאת בהקמה ולא נושאת בתפעול, ההצעה היא לחלק את התפעול באופן שווה בין כל הגופים שמופצים על גבי המערך.

המשמעות של זה, אם נתרגם אותם למונחים כספיים, עלות ההפצה היום במצב הקיים כמו שעושה אותה הרשות השנייה היא 4 מיליון שקלים לשנה – סכום לא מבוטל.

לכל אחד.

3.5 מיליון.

אומרת הרשות השנייה שאולי היא גם תתייעל ותעשה את זה בצורה יעילה יותר ואז המחירים גם ירדו – בואו נשים את זה במאמר מוסגר. אם המחירים יישארו כמו שהם ואנחנו הכנסנו סעיף נוסף שהכניסה הוועדה שהנה שאמרה שאי אפשר לעצור פתיחה של מרבב כי אין היגיון כללי, שוב לא משנה מי נושא בעלות, אם רק ערוץ אחד עולה על מרבב.

ולכן רוב הסיכויים שלא נפעיל מרבב עם ערוץ אחד או שניים. אז עכשיו נשארנו, לצורך העניין, עם שלושה ערוצים ומעלה. השינוי בעלות הוא מ-4 מיליון שקלים ל-4.9 מקסימום. זה סך כל השינוי. אני מזכירה לחברי הוועדה שכל הגופי שנמצאים כרגע על המערך היו חייבים בהפצה אנלוגית, כולם שילמו דמי הפצה גבוהים הרבה יותר, כולם נהנו מהמעבר לטלוויזיה הדיגיטלית ולדמי הפצה נמוכים יותר.
בהתייחס לנקודה האחרונה, חבר הכנסת אילטוב, הרבה נושאים שעלו פה בוועדה – אולי כמעט כולם – שנמצאים עכשיו לפתחה של הוועדה להצבעה, אם משנים את ההחלטות שהתקבלו פה לפני שנתיים, לא רק הסעיף של הקיבולת הפנויה, אם היינו עושים רציפות שלטונית, היינו צריכים לקפל את החוק הזה ולא לאשר אף אחד מהסעיפים. אנחנו בוחנים את כל הסעיפים האלה מחדש, משרד האוצר ומשרד התקשורת

מילה אחת אחרונה – אני חושבת שכל הדיונים שהיו לנו פה בוועדה, כל החקיקה הזאת, נועדה להצלחה של המערך. אף אחד מאתנו לא רוצה שתהיה קיבולת פנויה, כולם מבינים שדמי הפצה גבוהים הם חסם, כולנו נעשה – כל אחד בתפקידו – את מה שניתן לעשות כדי שהמערך הזה היה כמה שיותר מלא, כמה שיותר מוצלח ויגיע לציבור.
ברור שדמי הפצה גבוהים הם חסם ונשתמש בזה בכלים. אבל להשית את זה על הציבור ולא על הגופים שמשתמשים במוצר הזה – אנחנו חושבים שזה לא נכון.

אני חושב שמי שמשתמש צריך לשלם על הערוץ שלו. הוא לא צריך לשלם על ערוץ שיהיה או לא יהיה, עם כל הכבוד.

את לא מחייבת בכרטיס טיסה את מספר המקומות שלא מכרת בטיסה. מחיר הטיסה כשעלית למטוס הוא קבוע, את קנית אותו. את לא מחלקת בסוף הטיסה את כל המושבים בין כל הנוסעים ומעלה להם - - -

דווקא אתה טועה, כי אם בכל מטוס הייתה רק חצי תפוסה – היו מעלים את מחירי הטיסות בסוף. פה אתה במצב שהטיסה הקבועה שלך כל השנה היא חצי ריקה.

אז בוא נקבע מראש, אבל זה לא יכול להיות - - -

אבישי, אני רוצה שתשמע. עוד לא שמעתם אותי. לדעתי, שמעתם צד אחד ואם תשמעו גם אותי אולי תחשבו אחרת.

המדינה רוצה לתת פה שירות שחלקו חינמי וחלקו ימומן על-ידי פרסומות או מדמי מנוי – עד כאן אנחנו מבינים – האם אנחנו מבינים שככל שמערך ה-DTT מוצלח יותר ומגיע ליותר בתים – אז יותר בתים, גם אם הם לא מנויים של הכבלים והלוויין – עדיין רואים את ערוצים 2 ו-10. הרי כל הבעיה פה היא 2 ו-10 כי יתר הערוצים לא אכפת לכם מהם כי הם ממומנים על-ידי הציבור: ערוץ 1, 33, 99 ו-23 אלו ערוצים שממומנים על-ידי הציבור בצורה כזו או אחרת. הבעיה היחידה זה עם 2 ו-10.

יש לך גם ערוץ 9 - - -

אין עדיין ערוץ 9. תנו לי לעשות סדר – יש פה אבחנה - - -

זה שהערוצים הציבוריים לא אכפת להם והם לא נלחמים על הכספים שלהם זה אומר משהו - - -

בדיון הקודם ערוץ הכנסת נלחם - - -

זה אותו דבר, נחמן, זה אותו דבר. להשית את זה על האוצר או להשית את זה על תקציב החינוכית או 99, שזה תקציב הכנסת, זה אותו דבר בדיוק, אין הבדל. מה ההבדל? אותו כסף – אלו כספי הציבור.

יש לנו היום 6 ערוצים על המערך, הם יודעים שהם משלמים כ-3.5 מיליון שקלים. אנחנו רוצים לעלות עוד שני מרבבים שביחד זה מעלה עוד 12 ערוצים. אנחנו לא יודעים מי יעלה על הערוצים האלו: יכול להיות שיעלו ערוצים ייעודיים שהממשלה החליטה בעבר שהיא רוצה, ואם הם רוצים – חייבים לאפשר להם לעלות והם יתפסו חלק מ-12 המקומות, מדובר בערוץ 9 וערוץ 24 ואולי הערוץ הערבי ואולי ערוץ המורשת כשהוא ייבחר. יש לנו כרגע ארבעה, כנראה, שיהיו קיימים.

נוסף עליהם יש ערוצים נושאיים שיש למדינה היום עניין שיעלו גם הם על המערך כדי לייצר חבילה שמתחרה בכבלים ובלוויין ומביאה להוזלת מחירים. ככל שאתה רוצה שעכשיו ערוץ ייעודי או ערוץ נושאי, אחד מהשניים, יצטרפו למערך – אני מסכים לטענה שלכם שהאוצר צריך מראש לתת ודאות, כשהם ייגשו עכשיו להתמודד, מה תהיה העלות המקסימלית שתהיה להם.
אבל אם לאחר כל המאמצים שמדינה עושה והם יסבסדו ערוץ נושא מסוים בעלייתו ויגידו: הוא מקסימום ישלם 2 שמיליון שקל לשנה. נותר מקום פנוי על המערך הכולל, לא משנה אם זה מתוך 12 או מתוך 18, אז מה? לא נחלק את זה בין כל השחקנים אלא נסבסד את ערוץ 2 ו-10 בעניין הזה? אני לא חושב שזה נכון.

למה אתה מסבסד אותם - - -

<(היו"ר דוד צור, 21:30)>

מה זה החלק שלהם, הם - - -

אלו שצריכים לשלם 4 מיליון שקל, הם משלמים - - -

כשאתה קונה דירה בבניין שיש 3 דירות בקומה או 5 דירות בקומה. אז דירה בקומה שיש בה 3 דירות היא בדרך כלל יותר יקרה, מה לעשות?

כן, אבל קבלן בנה שתי דירות ומכר 10 דירות, על 8 דירות הוא משלם - - -

אבל זאת החלטה שלנו. הקבלן זה הכסף של הציבור. אתה מפיץ אותם לציבור ואתה דואג לזה שהם יגיעו לכלל הציבור, גם אם הציבור איננו מנוי בכבלים או בלוויין ובזכות זה השווי של הפרסומות שלהם עדיין שווה כסף.

למה אני צריך לסבסד להם את זה - - -

אני אתן לכם לדבר - - -

אתה קבעת מחיר לערוץ, הם משלמים אותו ובזה נגמר הסיפור. למה אתה צריך להטיל עליהם הכול?

אני לא מטיל עליהם הכול. אני הולך עם המשל של נחמן שי – אם אתה טס במטוס פרטי או מטוס של שלושה באופן קבוע, או מטוס של 10 – אז ההוצאות מתחלקות - - -

- - - כמה אתה משלם ובכמה אתה קונה את כרטיס הכניסה - - -

אני מקבל את מה שאתם אומרים - - -

גם יש לו אלטרנטיבה – הוא יכול לבחור לעצמו חברת תעופה אחרת. פה הוא - - -

בסדר, ערוץ 2 ו-10 רוצים לרדת מהמערך אם זה עוד מיליון או שניים לשנה? יש להם אלטרנטיבה.

בוודאי, בוודאי. אבל אנחנו לא יכולים. כן, אנחנו רוצים אבל לא יכולים.

דרך אגב, גם קודם לא הייתה להם אלטרנטיבה. גם קודם, כשהעלינו אותם על אחד מששת הערוצים שעל המערך, גם אז לא הייתה להם אלטרנטיבה. גם אז הודענו להם שהעלות היא 3.5 מיליון שקל לשנה. אז מה, כי הם התרגלו שזה 3.5 מיליון אז המדינה לא יכולה לייקר את זה כי עלות המערך עלתה? אני לא מבין.

אם המחיר ירד, צריכים - - - אם העלות יורדת אז גם צריכים לשנות את - - -

דנה אמרה דבר נכון: אם עלות המערך תרד עכשיו בגלל ששי יצליח להשיג מחיר זול יותר, אז אנחנו משאירים אותם על 3.5 מיליון שקל. המחיר שלכן נשאר קבוע. אין רק לא להעלות – יש לא להעלות ולא להוריד.

אני זוכר מהדיון הקודם שאמרת שקודם כל אין סיבה להעלות את שני המרבבים, אלא אפשר להעלות אחד ואז גם כמות הערוצים הפנויים תהיה יותר קטנה ואז גם אולי אפשר יהיה - - -

אני אסביר את זה בניחותא, ניקח אוויר כולם. כיום יש מצב שיש מרבב אחד עם 6 ערוצים והמרבב הזה כבר מלא. באות הזכייניות ואומרות: כשאנחנו עלינו על המרבב הזה – זאת הייתה התשתית הקיימת – עלינו על מרבב שהיו בו 6 ערוצים ובמסגרת ששת הערוצים האלה שילמנו סכום מסוים - - -

אבל הם לא בחרו את המחיר – המדינה הכתיבה להם.

נכון, נכון, המדינה הכתיבה להם את המחיר - - -

גם אז הייתם יכולים לטעון שזה יקר לכם. פעם זה היה רק 6 שעות ריאליטי בשבוע והיום יש 10 שעות, מה לעשות?

מה הקשר?

יש קשר. כי לא יכול להיות שתמיד אפשר שעות רק לטובתכם. מה לעשות, לפעמים גם זה עולה כסף יותר. לא נעים אבל זה המצב.

ואז באה המדינה והחליטה שהיא רוצה להרחיב את המערך ולהוסיף עוד שני מרבבים. יש לנו את היכולת להחליט לא לפתוח את שני המרבבים האלה בבת אחת אלא לפתוח כל מרבב לפי כמות הערוצים שיעלו עליו.

כנראה שאם יהיה ערוץ אחד אז לא יפתחו את המרבב אבל אם יהיו שלושה-ארבעה ערוצים – נפתח את המרבב השני, ואת השלישי לא נפתח. כל מרבב שלא פותחים – אין לו עלות נוספת.

אבל באות הזכייניות ואומרות דבר נכון: המדינה הרחיבה את המערך והחליטה שהיא פותחת עוד מרבב. כרגע בעיניהן, המרבב הנוסף לא נועד להן. המרבב הנוסף נועד לזה שיעלו עוד ערוצים וכדי שנוכל להרחיב את הפלטפורמה.

לבוא היום ולהשית עליהן עלויות נוספות בגין הרחבה של מערך שמלכתחילה לא באה עבורן והיא לא משרתת אותן אלא היא משרתת את הרחבת המערך ואת האינטרס הציבורי. בעיני יש פה משהו מאוד בעייתי כי בכל זאת יש פה איזשהו עקרון של הסתמכות שככה הן חיו במשך השנתיים-שלוש האחרונות והן מנצלות את הקיבולת של המרבב שלהן.

יכול להיות שזה צריך להיות מתקציב הרשות השנייה כי היא המפיצה של המערך, ואם לא יצליחו להעלות מלא – אז אולי צריך באמת לסבסד את זה מתקציב הרשות השנייה. יכול להיות רעיון.

או מכספי הביד שישלמו הערוצים הנושאיים למדינה, כי המדינה היא זו שתקבל את ההכנסות מהמכרזים. לעומת זאת - - -

המדינה היא זאת שבנתה בכספי הציבור את המערך הזה.

בכספי התמלוגים.

התמלוגים שלכם הופחתו לאפס. אני לא זוכר ביקשתם ודאות.

אני תכף אתן לכם לדבר. שי, סיימת?

לא. יש לי עוד שני משפטים קצרים. הדבר הנוסף הוא, אם הולכים על השיטה הזאת ומטילים על הערוצים הנוספים את הסכומים האלה, גם על הערוצים שעולים – השאלה היא מה יטילו על הערוצים שעולים – אמרנו שהיום לא ירצו לעלות ערוצים נוספים למערך כי הוא יקר, הוא עולה 3 מיליון ₪. אם עכשיו נטיל גם את הקיבולת על אותם ערוצים – המערך יהיה עוד יותר יקר ופחות אטרקטיבי.
אם האוצר יקל על הערוצים הנוספים, החדשים שרוצים לעלות, זה אומר שהיתרה שתישאר על הקיבולת תהיה עוד יותר גדולה ואת היתרה העוד יותר גדולה הזאת אנחנו עוד יותר נשית על הערוצים 2 ו-10 וערוצי - - -

זה לא ניתן בכל מקרה להיעשות.

איפה הבעיה עוד יותר גדולה - - -

זה לא נכון, שי.

למה?

כי הסבסוד של הערוצים הייעודיים והנושאיים הוא עד למחיר שכל אחד היה אמור לשלם לפי חלקו: מספר הערוצים חלקי 12 או 18.

ומי יישא בדלתא של הסבסוד הזה, המדינה או הקיבולת - - -

אף אחד. אין סבסוד.

לא, יש פה סבסוד. נגיד ששני מרבבים עולים 38 מיליון ₪ - - -

נסביר עוד פעם את ההצעה שלי - - -

אתה מדבר על ההקמה או על ההפעלה השוטפת? נניח שעכשיו עלו שלושה ערוצים נושאיים חדשים ושונים במרבב השני והחליטו לתת להם הקלה ויש שלושה פנויים של קיבולת. תיאורטית, המחיר אמור להיות - - -

איזו הקלה?

אני אסביר - - -

לא, אז אני לא הסברתי את זה - - -

יש פה שתי אופציות. אופציה ראשונה, עכשיו אם עולים רק שלושה ערוצים נוספים על המרבב השני המחיר קופץ לכולם בעד מיליון ₪ ל-4 מיליון ₪, זה מה שייקרה אוטומטית. ב-4 מיליון ₪, לערוצים החדשים שרוצים להיכנס, יש פה Barrier מאוד בעייתי, כי גם 3 מיליון ₪ זה לא משתלם – אז 4 מיליון ₪ כן יעלו?

מאיפה אתה רק יודע את זה?

בשנת 2012, כשהוועדה דנה בחוק הזה, היו כאן ערוצים שאמרו: אנחנו רוצים לעלות, אנחנו לא מסוגלים לעלות בגלל - - -

את יודעת כמה כאלו מגיעים אלי כל יום? אז מה? זה אומר שהם חייבים להיות מופצים על-ידי המדינה? אז מה? איזשהו הליך שוויוני - - -

אף אחד לא מדבר שהם יהיו מופצים על חשבון המדינה. מדברים על מי צריך לשאת בקיבולת הפנויה.

אני מתפלא. זה בדיוק מה שמדברים פה. אז על מה מדברים? על מה מדברים, גברתי? מדברים על הפצה על חשבון האזרחים. כל אחד שיבוא ויגיד: ערוץ הידידות, ערוץ הרעות, ערוץ - - - והציבור ישלם.

- - -

- - - על 12 מקומות ו-9 ערוצים – האם כל אחד - - -

זה מה שנקרא משאב מוגבל, נכון?

- - - שלושת המקומות הנוספים מחולקים בין הערוצים המופצים, שזה - - -

אז האם האזרחים צריכים להיענש שאין מספיק ערוצים?

לא, למה שהאזרחים - - - אוצר המדינה - - -

אני מבקש ששי יסיים את דבריו ואחר כך אני רוצה לשמוע את הערוץ השני.

מי זה אוצר המדינה? זה הציבור. מה זה "אוצר המדינה" כל הזמן?

הציבור, נכון.

אז הציבור ישלם את מחיר ההפצה של מערך ההפצה שהקימה המדינה בכספו כי לא מספיק ערוצים רוצים - - -

לא, רק של המקומות הפנויים, רק של הקיבולת הפנויה.

של הפנויים, נכון. אבל זה לסבסד את ההפצה של אלו שעלו על המערך.

לא, לא מסבסדים את ההפצה, הם נושאים את עצמם גורמי ההפצה - - -

יש לי עוד שאלה בעניין הזה: זה מתוחם בזמן? הקיבולת הפנויה הזאת מתוחמת בזמן?

זה לא מתוחם - - -

נשמע הגיוני?

מה נשמע הגיוני?

זה לא מתוחם בזמן, ואז הערוצים הפנויים האלה יכולים להישאר ככה פנויים - - -

לגמרי, נכון. מי ששכר דירה ישלם עבור הדירות הריקות של היזם – זה מה - - -

אין מצב שהמכרז לא עלה בו אף ערוץ, ואנחנו העלינו עכשיו עוד 12 - - -

עוד מרבב?

לא, אין מצב כזה, הרי אנחנו אומרים שיש איזשהו מינימום שרק בו אנחנו פותחים את המרבב הנוסף.

- - - המועצה, אתה מסמיך אותה לקבוע שלמרות שמישהו זכה במכרז – אתה לא תפתח מרבב - - -

בעיה נוספת שיש בהטלת העלות הזאת – השר ציין קודם שארבעה מתוך ששת הערוצים הם של המדינה כך שייצרנו מצב שאת הזכייניות חייבנו – אין להן אופציה לצאת החוצה, אנחנו מוכנים, בגדול, מהתקציב של כספי הציבור, להעלות את המחיר עבור אותם ארבעת ערוצים כי הם לא מממנים את עצמם אלא הם ממומנים מכספי ציבור, ולערוצים 2 ו-10 אנחנו אומרים שהם ישלמו את זה מהכיס שלהם.

אני חושב שזאת בעיה כפולה: גם ההסתמכות הראשונה שלהם וגם עצם זה שאחר כך מגלגלים את כל הסכום, לא מגלגלים אותו על חברות פרטיות או על ערוצים פרטיים, אלא על המדינה ממקום אחר של תקציב ומגלגלים את זה על שתי הזכייניות ממקום פרטי שחויבו להיות שם מלכתחילה.

אני רוצה לשמוע את ערוץ 2 ו-10.

אפשר לחדד מעט לגבי ההיסטריה? שי מתאר אותה קצת לא במדויק וחשוב שכולם יכירו את זה.

אני אתן לך לדבר, אבל קודם נשמע - - -

רק תיאור העובדות, לא שום טענה. כשהוקם המערך הזה, לא היה את הסעיף הזה. הערוצים עלו למערך כשהם יודעים שהם מממנים את ההפצה, לא משנה כמה ערוצים יש, ערוץ הטלוויזיה החינוכית עוד לא היה. היו רק ארבעה ערוצים וערוץ 2 ו-10 מימנו גם את הקיבולת הריקה, צריך לזכור את זה. רק לפני שנתיים הגענו לוועדה ואז בעצם שונה הסעיף הזה.

חברה, אני מברך אתכם ומודה לכם. זו הייתה לי חוויה נפלאה ואני מקווה שגם הסוף יהיה טוב ואני סומך על דוד צור ואני מודה לשר ולכולם. הבטחתי לאשתי ועם אשתי אני צריך לחיות כל השנים, זאת התקווה שלי, אתכם – רק מפעם לפעם. תודה רבה.

תשלים בבקשה את הדברים.

חשוב להבין בהצגת הדברים שזה לא שנוחת משהו שהחברות לא התכוננו אליו או סכומים מופרזים. הסכום רק הולך ויורד משנה לשנה: כשהם עלו על המערך זה היה כמעט 6 מיליון שקלים והיום זה ירד לכיוון של 3.5 מיליון. הצגת הדברים צריכה להיות כמו שהיא.

בואו נשמע את ערוץ 2 ו-10 – נציג אחד מכל חברה.

זה יפה מאוד שמשחזרים כאן את ההיסטוריה. אני ישבתי בכל הדיונים האלה. מכאן זה התחיל: רצו להקים מערך קטן של 6 ערוצים ולאט לאט התיאבון גדל והמערך גדל ל-18 ערוצים. כשדיברו על 6 ערוצים, באמת דובר שאנחנו נשלם את הנפח הפנוי, אם היה, בהתחלה 4 ואחרי זה 6. המערך קפץ באחת מ-6 ל-18 ערוצים.
אם ניקח את דברי מליאת הכנסת – לא מה שאני אומר – מי הקים את המערך? במשך 4 שנים, זכייניות ערוץ 2 ו-10 שילמו לאוצר המדינה 4% תמלוגים. אני יודע שזה מעייף לשמוע את זה אבל אין ברירה, צריך לשמוע את העובדות.

מה זאת אומרת הם שילמו 4%? מה, הם עשו טובה? זה מה שהתחייבתם כשזכיתם במכרז. אתם עושים טובה למישהו כשאתם משלמים כשאתם מתחייבים במכרז? איזה מין דבר זה? גם מס הכנסה הם בטח שילמו. כל הכבוד, צל"ש או מדליה.

כבוד השר, חבל על הציניות הזאת. ישבנו כאן משעה חמש - - -

לא ציניות. אתה ציני.

אני מציע לקרוא מה כתוב בדברי ימי הכנסת. לא אני כתבתי את זה. אפשר לשמוע מה אמר יושב-ראש ועדת הכלכלה במליאת הכנסת כשהחוק הזה עבר, תקראו את זה. האוצר הצהיר כאן, וכל האנשים פה הם פשוט חדשים, יפה מאוד מה שאומרים כאן, האוצר הצהיר ואמר שבכספי התמלוגים במשך 4 שנים שילמנו 4% כשלכל גופי התקשורת הורידו את התמלוגים ב-2006 ל-3%, ל-2% ולאחוז אבל לערוץ 2 ו-10 לא הורידו את התמלוגים.

ההסבר של חיים פרננדז – שנפגש איתי כשהוא היה באוצר לפני החברים שנמצאים פה – היה שהכסף הזה שעלותו עבורנו, עבור רשת, קשת וערוץ 10, עשרות מיליוני שקלים מימן את הקמת המערך. אפשר לבדוק את זה בפרוטוקולים של הוועדות כאן, הכול רשום.
עכשיו, במקום 6 נהיו 18. היה כאן דיון מאוד סוער, פה אחד הוחלט כאן על-ידי חברי הוועדה – אופוזיציה וקואליציה כאחד – שאין שום הצדקה שהעלות של הקיבולת הפנויה תושת על מי שנמצא בתוך המערך – זה מעין קנס נוסף – אוצר המדינה צריך לממן את זה.

אוצר המדינה רוצה לשמור את הקיבולת הפנויה כדי לעודד את כל מה שנאמר כאן, ואנחנו מברכים על זה, ערוצים ייעודיים והכול. אגב, גם לעניין הערוצים הייעודיים היה כאן סיפור, אבל אנחנו הנחנו לזה. אמרתי את זה בדיון הראשון.

אנחנו כבר אחרי זה.

אני לא אחזור על זה. גם על זה היה סיפור. לא סתם אמרו אחד ועוד אחד, הייתה לזה סיבה. בדיקת התכנות כלכלית, מה קורה לשוק הפרסום. אבל קפצו ואמרו בבת אחת 7 ערוצים עכשיו או 12. משהו פה לא הגיוני, לא סביר. אבל רוצים לעשות את זה כך – בסדר. אין שום היגיון ואין שום הצדקה על משהו שהוחלט לפני שנה וארבעה חודשים ולא השתנה שום דבר, רק נוספו עוד ערוצים, כלום לא השתנה. אין שום הצדקה לתקן את החוק הזה היום במסגרת חוק ההסדרים, שום הצדקה.

תודה. אני רוצה לשמוע את ערוץ 10.

אני מסכימה לכל מה שחברי אמר: ערוצים 2 ו-10 הם היחידים שהתמלוגים שלהם לא הופחתו החל משנת 2006, כשהופחתו לחברות הסלולר, לחברת יס ולחברת הוט את התמלוגים. דבר שני, אנחנו רואים כאן מודל קצת שונה מהמודל שחשבו עליו כשהמערך הזה קם. מתכוונים לפרסם כאן מכרזים כשהמדד היחיד לזכייה במרכז הוא כסף שישולם למדינה.

זאת אומרת יש לאוצר המדינה כרגע מקור כספי שהוא יקבל מאותם גופים פרטיים שישלמו עבור כניסה לערוצים הנושאיים. והדבר השני ששמענו היום הוא שיכול להיות שהאוצר בכלל ימכור את המערך הזה למפעיל פרטי ויחזיר לעצמו את כל עלות ההשקעה בהקמת הפרויקט, זה מצד אחד.

מצד שני, אנחנו חיים באי-ודאות. אף אחד לא יכול לומר לנו כמה כסף נשלם, למשך כמה זמן נשלם. אנחנו חיים באיזשהו מין לימבו כשכל ההחלטות נמצאות בידי המדינה: המדינה יכולה להעלות ערוץ אחד בלבד למרבב, היא יכולה להעלות גם 6 ערוצים. אנחנו לא יודעים, זה לא בשליטתנו, זה לא באחריותנו. לכן אנחנו מבקשים שמי שהמערך בבעלותו ומקבל את ההכנסות ממנו יישא גם בהוצאות הקיבולת הפנויה.

דבר נוסף, כל אנשי האוצר - - -

תמשיכי, את מדברת בעיקר לפרוטוקול.

היא מדברת אלינו – מה זה לפרוטוקול?

אתה מקשיב נחמן.

היא רוצה שהשר ישמע אותה.

כשמשיתים עלינו תשלום נוסף לתשתית – צריך להיות ברור לכולם שהסכום הזה ייגרע בסופו של יום מהתוכן, הוא ייגרע מהציבור, כי אנחנו משקיעים היום בתוכן מעבר – והרבה מעבר – למה שאנחנו מחויבים על פי החוק. אין לנו מקורות כספיים נוספים אחרים - - -

עד שהצלחנו להרגיע את הגזרה הזאת - - -

לא יכולים להיות רגועים – מושת עלינו עוד סכום, אז הם צריכים - - -

אני רוצה להתייחס לנקודות שעלו כאן.

אני אתן להתייחס. אבל אני רוצה לשמוע את נציגי קשת כדי לסיים.

מעבר לעובדה שאני מצטרפת לחברי, אני רוצה להסב את תשומת לבכם לשני דברים. דבר ראשון, כרגע אם עלינו יושת הסכם הזה, זה אומר שאנחנו מממנים את המתחרים הפוטנציאליים שלנו. אני לא מבינה את ההיגיון בזה, לא מבינה למה זה נראה לכם הגיוני שאנחנו נממן את המתחרים הפוטנציאליים שיעלו ויתחרו בנו.
הדבר השני, אם יש עניין כאן לעודד באמת את הפלטפורמה הזו ולעודד את השחקנים החדשים, אז יש סתירה אינהרנטית בזה שאתם משיתים את זה עלינו וגם לא שום התכנות, שום ודאות, שום יכולת תכנון שלנו לקבל את הסכומים האלה.

גם לא ברור, אני חייבת להגיד לכם, יש משהו שהוא הרגל קבוע כאן והאוצר אוהב להשתמש בזה ולומר שבעצם אנחנו ידענו מראש את דמי ההפצה שלנו ודמי ההפצה האלה אף ירדו מהמערך האנלוגי למערך הדיגיטלי כן הלאה.

זה קורה. זה נקרא התקדמות, איזושהי אבולוציה. אני מקווה שאין לכם באמת עניין שאנחנו נשלם דברים שאנחנו לא צריכים לשלם כי גם ככה אנחנו עושים את זה. יש דבר אחד נורא-נורא פשוט: עצם זה שאנחנו היום גם מחויבים בחוק להיות במערך הזה, אמר השר, אולי יכול להיות שזאת אופציה לאפשר לנו לא להיות על הפלטפורמה הזאת, יכו להיות שזאת אופציה. בינתיים, המנוע לפלטפורמה הזו, להצלחת הפלטפורמה הזו, אלה ערוצים 2 ו-10.

הם המנוע לפלטפורמה הזו שהמדינה רוצה כמתחרה בטלוויזיה הרב-ערוצית. אם אתם מחליטים עכשיו, וזו זכותכם, להגיד: אנחנו משנים את החוק ואתם לא חייבים להיות על המערך הזה. יכול להיות – תנו לנו להחליט. מה שנקרא: קונה מרצון ומוכר מרצון.

עכשיו אתם גם מחייבים אותנו להיות על הפלטפורמה, גם מחייבים אותנו בתשלום דמי הפצה ועכשיו אנחנו מחויבים לשלם את הזכות למתחרים הפוטנציאליים שלנו. זה מופרך.

אני חושב שהסברת את זה יפה.

אני חושב שהרפורמה שמוצעת כאן היא רפורמה מאוד-מאוד חשובה שאמורה ודאי להביא להגדלת תועלתו של הציבור: הוא יקבל מגוון יותר גדול והוא יוכל לבחור שלא לשלם הרבה מאוד כסף לחברות הכבלים והלוויין בגין טלוויזיה.

אלא שכל התועלת הזו לא תצמח לו את בסופו של דבר המכרזים לערוצים הנוספים ייכשלו בגלל חסמי הכניסה של התשלום של מספר מיליוני שקלים. נדמה לי שכבר עכשיו, וגם בשנים האחרונות, היה אפשר לרכוש ערוץ ייעודי בכבלים ובלוויין תמורת סכום שהוא נמוך מהסכום שמדברים עליו עכשיו. תמורת, דמה לי, סביב 2.5 מיליון שקלים, ועובדה שאף אחד לא עשה את זה.

אני לא יודע מה יהיו התנאים של הערוץ הנושאי בהמשך, אבל אני בתחושה שאין חולק על כך ש-5-4-3 מיליון שקלים הם חסם כניסה ולכן אם רוצים להרחיב את התחרות – וזה מה שעושה הרפורמה – המדינה צריכה להסכים לכך שהציבור שאמור ליהנות מהרפורמה הזאת הוא זה שיממן אותה גם כן.
ההצעה שלי היא שהמימון של ה-Capacity הנוסף יהיה על חשבון הציבור, כלומר על חשבון אוצר המדינה וכן ההצעה שהעלה חבר הכנסת סוייד בדיון הקודם או אחד לפני כן, שכספי המכרז של הערוצים הנושאיים יופנו למימון הפצת השידורים, גם היא נכונה, משום שזה בדיוק המעגל שאנחנו רוצים לייצר.

אנחנו רוצים לייצר מעגל שבו עלויות ההפצה הולכות ויורדות, כמות הערוצים הולכת וגדלה וככה התועלת של הציבור גם היא הולכת וגדלה.

רציתם להגיב, רשות השידור?

אני חוזר על הדברים שאמרתי גם לפני שבוע: עמדתנו דומה לעמדת הערוצים האחרים בעניין הנשיאה בקיבולת הפנויה. רק לפני שנה תוקן החוק והוחלט שאוצר המדינה יישא בזה. צריך לזכור שרשות השידור ממומנת מאגרה שהולכת ופוחתת על פי חוק. המקורות שלנו – אני לא יודע אם יהיו מקורות לשאת גם בעלויות של ערוצים אחרים שעוד לא עלו על המערך.

אבל אצלכם בכל מקרה, אני מבין, שזה בסופו של דבר מתוך תקציב שממילא ממומן על-ידי אגרה והשאר על-ידי המדינה.

הוא לא ממומן על-ידי המדינה. הוא ממומן על-ידי אגרה – שהולכת ופוחתת על פי חוק ויש מגמה שלא להעלות אותה בחזרה – ועל-ידי פרסומות ברדיו, למשל.

תשדירי שירות.

כן, פרסומות ברדיו, שזה לפעמים עולה ולפעמים יורד. אבל התקציב הזה זה לא תקציב שהמדינה מזרימה לרשות השידור לפי הצורך. לכן אנחנו חוזרים על ההערה שלנו בנושא.

אנחנו נצא ל-10 דקות הפסקה ונחזור. קחו בינתיים כריכים.

<(הישיבה נפסקה בשעה 21:55 ונתחדשה בשעה 22:45.)>

רבותי, הרשות השנייה, נא לשבת.

הפסקנו במחלוקת שבה העלו חברי הכנסת נחמן שי ורוברט – שאני לא רואה אותו פה – בעניין השתת העלויות על הערוצים הפנויים כשאלו יעלו. אחרי שגם שר התקשורת וגם האוצר, בסך הכול הלכו כברת דרך יפה, הצלחנו לפחות לעניות דעתנו, להגיע פה להבנות שאפשר לחיות איתן באופן שלא ירעו את מצב הערוצים המסחריים וגם יאפשרו את היציאה לביד באופן - - -

הן ירעו רק את מצבה של קופת הציבור, זה הסיכום.

אבל הסיכום הוא כזה שכולם יוכלו לצאת מרוצים ממנו, כי בסופו של דבר הוא לא יפגע במצב הקיים כיום וגם ייתן איזו ודאות להמשך. אני מבקש משר התקשורת שיציג לנו את העניין הזה ואחרי כן נעבור להצבעות כי הבטחתי ליושב-ראש שלא נשאיר לו זנבות.

אני אסביר בקצרה את המהות, ואם מרד האוצר רוצה להוסיף – שיוסיף. אמרו כאן הערוצים המסחריים: אנחנו לא מוכנים לסבסד את המתחרים שלנו, אנחנו עלינו על המערך ידענו כמה זה עולה לנו, המדינה רוצה עכשיו – הנה, מחזקים אותי, יש לי תמיכה.

ההתחלה בסדר.

תראו, כיוון שאתם בדרך כלל אוהבים להחזיק את המקל בשני הקצוות, לא בטוח שתהיו מרוצים לגמרי, אבל יחסית למה שעלול היה להיות אני חושב שאתם צריכים להיות מרוצים. אני מרגיש קצת במבחן – אני לא חושב שבאתי לפה למבחן.

עדיף שנפסיק את הפינג-פונג הזה ונמצה את העניין.

באופן עקרוני אנחנו יוצרים מצב שבו למדינה יש עניין להיטיב את מצבו של הציבור, לייצר תחרות לכבלים וללוויין, ולכן אנחנו רוצים להגדיל את מערך ההפצה של עידן פלוס ולהוסיף עליו ערוצים, בין אם אלו ערוצים ייעודיים או בין אם אלו ערוצים נושאיים.

את הערוצים הללו, יש לנו עניין להגביר את הוודאות שהם יעלו על המערך, ולכן אנחנו מבקשים שתקבע בחוק הסמכות לשר האוצר ולשר התקשורת להחליט לפני היציאה למכרזים – ייעודיים, אגב, לא צריכים מכרז. ערוץ 24 למשל יכול לעלות – ואנחנו נוכל לקבל החלטה על סבסוד המחיר שאתו יעלו הערוצים הנושאיים והייעודיים כך שהם יידעו מה המחיר שהם עולים אתו.
בכך המדינה כבר משלמת כסף כדי להגדיל את הסיכויים שהמרבבים יאוישו במידה מקסימלית, ולשם כך יינתן סבסוד. במידה וגם הסבסוד הזה לא יספיק ויישארו ערוצים ריקים – תינתן האפשרות לא לפתוח את המרבב הנוסף בהחלטה של שני השרים.

אם נפתח המרבב וחלק מהמכסה שלו איננה מלאה, מי שיישא בעלות העודפת של אותו מרבב נוסף – הרי עשינו פה הפרדה בין המטוסים והדירות אז אני משתמש במשל – אז אם עכשיו אנחנו מטיסים מטוס חצי ריק, חדש, לא המטוס שלהם, מי שיישא בעלות העודפת אלו רק הערוצים הציבוריים ולא הערוצים המסחריים: לא ערוץ 2 ולא ערוץ 10. הם נותרים בעלות שהם הכירו תמיד שהם משלמים במטוס שבו הם טסים והם ימשיכו לטוס באותו מטוס כל הזמן. זאת ההצעה.

קודם כל, תודה לשר. יעל תסבירי קצת איך הדבר הזה ייעשה במספרים.

זאת אומרת שרק הערוצים הציבוריים יישאו בקיבולת הפנויה: ערוץ 1, ערוץ 33, 23 ו-99 הם היחידים שיישאו בקיבות הפנויה.

את רוצה להחזיר את ערוץ 2ו-10 שיישאו? הערוצים הציבוריים, כשהם מגיעים לגרעון, יש איזה הוקוס-פוקוס ואז הם באים לאוצר והוא מממן את הגרעון הזה. כלומר, כשהם מסבסדים משהו - - -

או שהם באים לחבר כנסת לוין.

גם נכון.

אבל באופן עקרוני, כשהם נקלעים לגרעון או חסר להם כסף – אז מי שמשלים את הכסף הזה זה האוצר. אז בכל מקרה בשלב הראשוני הסבסוד מהם ואם זה מביא אותם למצב בעייתי – בסוף זה גם מגיע מהאוצר.

והערוצים 2 ו-10 ישלמו את מה שהם משלמים היום? תהיה הקפאה של הסכום הזה?

הם לא קשורים אלינו. אנחנו בצורך שלנו לנסות להיטיב את מצבו של הציבור, רוצים להפעיל מרבבים נוספים ולשם כך אנחנו מסבסדים את מי שיעלו על אותם מרבבים נוספים. אם הצלחנו – מה טוב, סבסדנו מכספי הציבור כמה ערוצים שמאפשרים תחרות. אם לא הצלחנו – אז מי שנושא בזה זה הערוצים הציבוריים בעלות העודפת, בהנחה שהשרים החליטו לפתוח את המרבב.

יעל, קודם נשמע אותך ואחרי זה – דנה, תגידי לנו - - -

הדברים בסך הכול נאמרו, אני יכולה לחזור עליהם עוד פעם אם צריך להבהיר את הדברים. העלות לערוצי הברודקסט 2 ו-10,שנמצאים על המערך, לא תשתנה – היא תישאר אותה עלות שקבועה היום בתקנות.

בנוסף לכך, תהיה סמכות לשרים לסבסד את הערוצים הנושאיים והייעודיים שיעלו על המערך. כמובן יגידו את זה מארש כדי שהמתמודדים במכרז יידעו - - -

כמה יעלה להם.

בנוסף, במקום סמכות המועצה שיש היום לפתיחת מרבב חדש – הסמכות תהיה של השרים שמסבסדים, בהיוועצות עם המועצה ואם תישאר קיבולת פנויה – היא תחול על כל הערוצים האחרים שמופצים על גבי המערך. קרי, הציבוריים.

אני רוצה לבקש מהוועדה שאם היא מקבלת את ההצעה – אנחנו צריכים לתקן את סעיף 9 שקובע את המנגנון לקביעת דמי ההפצה. אנחנו נצטרך לעשות את ההתאמות הנדרשות כי מה שכתוב כאן לא עולה בקנה אחד עם זה.

אני מוכרחה לומר שאני לא יודעת אלו התאמות אנחנו צריכים לעשות כי בעצם צריכים - - - את העקרונות לחישוב דמי ההפצה. אבל בעצם העיקרון היחידי שנאמר לנו הוא שמה שהם שילמו היום, בהתאם לתקנות בנוסחן היום, זה יהיה הסכום.

ועד מתי זה, יעל? עד אשר יתמלאו כל המרבבים?

היא לא תשתנה אף פעם.

לדעתי, אם הם יסכימו וכל המרבבים מלאים – אז אפשר לעשות אחרי מספר שנים, חלוקה שוויונית בין כל הערוצים אחרי שהמערך כבר פועל. נגיד, אחרי ארבע או חמש שנים אפשר - - -

יכול להיות שגם אחרי שנה וחצי, אם המהלך יצליח – אתה רוצה בכל מקרה לסבסד להם, בין אם יש קיבולת פנויה ובין אם אין?

לא. בשלב הראשוני אני אצטרך לקבל החלטה עם שר האוצר כמה לסבסד ולכמה לזמן.

לא כמה לסבסד אלא לקבוע איזה סכום הם ישלמו כדי שהם יידעו מה יהיו דמי - - -

אני מדבר על החדשים ולכמה זמן. אני לא אסבסד - - -

רבותי, אני אתן לכם את זכות התגובה כדי למצות את הדיון לגמרי.

לפי הבנתי, אנחנו לא מקבעים את זה בחוק. בחוק אנחנו משאירים את המנגנון שאומר שהשרים קובעים את הסכום. ההכרזה פה לוועדה, וזה יכנס לפרוטוקול, שאין בכוונת השרים לשנות את הסכום. נכון, זאת הכוונה?

לערוצי הברודקסט.

לערוצי הברודקסט.

אבל המנגנון נשאר, זה לא מקובע בחקיקה.

סעיף 9א מורכב משני חלקים, דנה, החלק הראשון אומר שגוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6 או 7 ישלם לגורם המפעיל בעד הפצת השידורים כאמור סכום שהורו עליו השר ושר האוצר. כאן את אומרת שהשרים מודיעים שהם לא מתכוונים לשנות את הסכומים שהם קבעו בתקנות - - -

כך אני מבינה.

אבל נאמר בהמשך: הסכום האמור – וכאן יש את המנגנון – הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההפצה כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים בהתאם להוראות אלה.

דהיינו, אתם בעצם צריכים – השרים, מה שמוטל עליהם, בהתאם לסעיף הזה, לקבוע את דמי ההפצה ובהתאם לנוסחה שנקבעה בחוק.

ההצעה פה, כמו שאני מבינה, זה לתקן את הנוסחה הזאת.

נכון, זה מה שאני אומרת – זה מחייב את תיקון החוק.

אני חושב שמן ההיגיון, ותקשיבי גם את דנה, זה שייקבע שהמנגנון הזה, 9ב, נכנס לפעולה כאשר כל המערך מאויש.

מלא, כן.

ואז מחלקים בין כולם. כל עוד המערך לא מלא - - -

אז הם לא משלמים יותר ממה שהם שילמו עד - - -

הם לא משלמים יותר ממה שהם שילמו עד היום, ואנחנו מממנים את זה מהערוצים הציבוריים. בלי קשר לזה, אנחנו גם מסבסדים את ההעלאה של - - -

בעצם, אתה רוצה להשאיר את זה כפי שזה ולהוסיף עוד סעיף, בעצם הוראת שעה.

זו לא הוראת שעה. זה עד התקיימות נסיבות.

בסדר, הוראת ביניים.

עד שיתמלאו, עד שכולם משדרים – אתה עושה נקודת יציאה.

כולם ירוויחו מזה.

אתה נותן להם קרן אור בקצה המנהרה.

תקופת ביניים עד שהמערך מתמלא.

בדיוק. יתמלא המערך – תהיה הערכה חדשה. אבל אז נוריד בכל מקרה.

אני רוצה לשמוע את רשות השידור.

רק להזכיר את מה שאמור להיות ברור: אנחנו לא ממומנים מתקציב המדינה אלא מכספי אגרה שהולכת ויורדת מדי שנה ב-5% - - -

כן, אבל נאמר כאן – אני טועה, יעל? את רוצה לענות לו?

הוא צודק. אנחנו מציעים לעשות הבדלה בין הציבוריים - - -

אבל נאמר גם שהאוצר יסבסד את זה.

לא. הציבור יסבסד את זה כך או כך או כך.

הציבור – מה זה: הציבור יסבסד?

משלם האגרה.

יבואו לבקש מאתנו להעלות את האגרה?

לא, הם לא יכולים. היחיד שיכול להציע לכם להעלות את האגרה מדבר עכשיו והוא כנראה לא מתכוון לעשות את זה.

כנראה שהוא לא יציע את זה כי לא יתאבד.

הוא גם לא בעד.

ההערה שלך נרשמה.

מילא להסתכסך עם ערוץ 2 ו-10 – אבל גם עם הציבור ישירות?

צריך רק להתייחס לעוד תרחיש אחד, ברשותך: אחרי שהמרבב מלא, בשלב מסוים מישהו יוצא או יוצא יותר מאחד.

אז זה לא יהיה מלא. זאת אומרת, המנגנון של החוק קיים כל עוד – הבנתי נכון?

אני לא הבנתי ככה. אני הבנתי שכאשר המרבב התמלא, חוזרים לנוסחה הרגילה של 9א. גם אם מישהו יוצא – לא מחילים שוב לערער את החישובים.

נכון, כולם מתחת לאלונקה.

הגופים המופצים נושאים בקיבולת הפנויה, אך עם זאת יש סמכות לסבסד, ועם זאת לא מורידים בפרוטוקול את העלות לשני הערוצים המסחריים, לא מעלים ביחס למה שיש היום – לשרים יש סמכות גם להחליט על פתיחת - - -

אתי, תשימי לב למה שיעל אומרת.

היא לא אמרה שום דבר חדש – היא חזרה על זה.

היא אמרה. יעל הוסיפה שהמנגנון משתנה – הוא לא יהיה על אוצר המדינה.

הקיבולת הפנויה לא תהיה על אוצר המדינה.

ההוראה הראשית אומרת שצריך לתקן את הסעיף שאומר שהקיבולת הפנויה, נושא בה אוצר המדינה. זה יימחק.

ואז המנגנון יהיה סמכות שרים לסבסד את הערוצים הנוספים והייעודיים וגם עלות ההפצה לא תעלה לשני הערוצים המסחריים ביחס למה שיש להם נכון היום - - -

מה יקרה אם במהלך התקופה הזאת הם יעברו לרישיון ויהיו שלושה ערוצים?

יתמלא המרבב.

כל אחד צריך לשלם עבור אפיק תשלום מלא.

האמת שזה לא משנה כי התקנות חלות על בעל רישיון כל עוד לא נקבעו - - -

מה?

יש הוראה שאומרת שבמעבר מזיכיון לרישיון, על בעל רישיון חל מה שחל על בעל זיכיון כל עוד לא נקבע אחרת.

זאת אומרת, למרות שלכל אחד ערוץ שלם, הם ישלמו פחות?

הם ישלמו יותר. הם ישלמו 4 מיליון שקל כל אחד.

ברור, הם ישלמו כל אחד עבור אפיק.

זה ברור. זאת עוד סיבה שהם לא יבואו לקבל רישיון.

לא. הם יבואו. את יודעת כמה פחות הם צריכים - - -

נציגי הרשות השנייה, שי – רצית לומר משהו. רבותי, אני רוצה תוך 10 דקות להתכנס להצבעות, אז אני עושה סבב מהיר וזהו.

אני חושב שההצעה הזאת טובה מאוד כי היא משרתת שני אינטרסים מרכזיים: אחד, יוצרת ודאות לכל מי שכבר נמצא על המערך הזה – הערוצים המסחריים – שהסכום שלהם נשאר זהה ולא משתנה כתוצאה מתוספת. זאת הייתה אחת הדאגות המרכזיות שלנו: לא להטיל על הערוצים המסחריים משהו חדש.
האינטרס השני, אני חושב שהוא עוד יותר חשוב, זה יוצר מצב שבו אם אנחנו רוצים באמת להעלות ערוצים נושאיים חדשים, אנחנו יוצרים להם ודאות במכרז, אנחנו יודעים גם לסבסד אותם אם צריך ואנחנו נדע באמת ליצור תחרות כדי להגיע בעידן פלוס ל-12 או 18 ערוצים.

אני חושבת שברמה הציבורית אנחנו יוצאים עם מעט מאוד ביד. אני חושבת שיכול לבוא מחר גוף - - -

מי זה "אנחנו"? חברת יס?

הציבור. הציבור, מה הוא מקבל? הוא מקבל פה גופים שיכולים להיות כמו סלקום ופרטנר שמקבלים בחינם את הקיבולת. איך זה נתפס ציבורית? מה הם נותנים בחזרה? האם יש עליהם חובות רגולטוריות? הציבור נבנה מהפקות מקור – כל ההקלות האלה לא מוגבלות בזמן או בכמות מנויים או באבני דרך שאפשר להגיד: בשנה הראשונה עזרנו לכם, אחר כך תחזירו משהו בחזרה. אין פה שום מגבלה למעשה. הסבסוד הזה נראה מאוד-מאוד צורם.

שום דבר חוץ מתחרות.

אנחנו נתקן את החוק, אז לא יסתור - - -

אמרתי שהציבור לא מקבל שום דבר חוץ מתחרות. סתם משהו קטן כזה, את יודעת, לא משהו שחברת יס מכירה.

לא בתנאים שוויוניים.

אני חושבת שהחלק הראשון שתיאר שי לגבי הערוצים הקיימים הוא מובן. אני חושבת שהחלק השני, שבו אנחנו רואים שעכשיו הציבור צריך לסבסד חברה פרטית שתתחרה בחברה פרטית אחרת הוא לא סביר.

יש לפחות לחלק מהשחקנים – סלקום ואורנג' – כיסים מספיק עמוקים כדי לעלות על המערך הזה ולהתחרות בנו. אנחנו מוציאים הרבה מאוד כספים - - -

הציבור לא מסבסד את התחרות הזו להבנתי, תכף ניתן לשר לענות, אבל אמרנו שהסבסוד הוא לאותם ערוצים פנויים כדי לאפשר Incentive גבוה לכניסה של שחקנים חדשים לתוך המשחק הזה. אם נסתכל בזווית האופטימית, אנחנו מניחים שזה באמת יחליק חברות פנימה.

יש לי שאלת הבהרה שאולי תניח במעט את דעתנו, ואז צריך להביא אותה לידי ביטוי בנוסח. בחלק הראשון לפני ההפסקה הטריד את כולם מה קורה עם הקיבולת הפנויה, כל השאלה מבחינת סבסוד או לא סבסוד הייתה לגבי הקיבולת הפנויה.

כרגע, כשאתם מפרידים – פתרתם את הבעיה של הערוצים המסחריים, ולגבי החדשים אתם אומרים: נוכל לסבסד אותם. השאלה היא אם אתם מתכוונים "נוכל לסבסד אותם" במובן הזה שנגיד שהם לא יישאו במלא הקיבולת הפנויה או בחלקה או שתוכלו לסבסד אותם בכלל, כלומר גם לקבוע מחיר שהוא מתחת לדמי ההפצה על החלק היחסי?

כלומר, אם עולה מרבב נוסף – למדתי משהו, אגב הדיונים פה אבל עוד לא ראיתי – אבל אם עולה מרבב נוסף - - - זו נקודה קריטית. אני חושבת שבעניין של האם באמת מסבסדים את זה? ערוץ יכול לעלות חינם, כן או לא? מרבב נוסף, יש מכרז, שני ערוצים נושאיים עולים – לוודא שאת החלק היחסי של שני הערוצים בעלות, 2 מתוך 6, הם נושאים בזה, וכל שאלת הסבסוד היא לגבי ארבעה ערוצים נוספים - - -

למי זאת נקודה קריטית?

אני חושבת שזו נקודה קריטית, קודם כל, ברמה הציבורית כי דיברו פה על זה שאם האוצר מסבסד את המערך או לא דורש ממנו כסף, בסופו של דבר האוצר זה הציבור והציבור נושא בזה. אבל אני שמה את זה בצד ואפילו מרשה לעצמי לדבר מהפוזיציה: ברור שהשחקנים הקיימים מצפים שהתחרות מולם תהיה בתנאים שוויוניים. יש להם תשתית והפקות מקור ובחלק מהקרבות הפסדנו אבל בחלקם אנחנו רוצים לוודא שהפצת השידורים לא ממומנת על-ידי המדינה. מי שמתחרה בנו שישלם את עלות ההפצה.

ההצעה היא שלשרים תהיה סמכות. הם יהיו רשאים לסבסד את עלות ההפצה – לא באופן כללי את הערוץ – את עלות ההפצה של הערוצים הייעודיים והנושאיים.

לא הבנתי את התשובה ונדמה לי שגם עורכת הדין בנדלר שאלה את זה קודם ולא קיבלה תשובה: למה זאת לא הייתה הצעת החוק שמונחת בפני הכנסת? דובר פה שגם הערוצים המסחריים וגם הערוצים החדשים - - -

אבל אני לא - - -

אני אדבר בנחת.

יפה.

לא הבנתי מה - - -

שגם הערוצים המסחריים וגם הערוצים החדשים, כולם יישאו בדמי ההפצה – לא דובר שיש פה מערך שמאפשר לגורמים מסחריים להפיץ שידורים מבלי לשלם – אני מאוד מכבדת את התהליך שנעשה פה, מבינה את חלק מהאינטרסים, רק למה חזרתם אחרי הדיון עם אופציה?
אני חושבת שאני מדברת גם – אין שום סיבה שהאוצר לא יצפה שהערוצים החדשים יישאו לפחות בחלק היחסי של עלות ההפצה. את לא נותנת לי תשובה ברורה האם הסבסוד שאתם יכולים להחליט עליו הוא רק כדי להניח את דעתם – סלקום מגישים הצעה במכרז, חוששים שרק הם מגישים – ייפתח מרבב נוסף, הם יהיו אחד שלא יחול עליהם עלות של כל השישה.

אבל האם בוודאות יחול עליהם החלק היחסי, השישית? או שיכול להיות שייקבע בתנאי המכרז שזהו מכרז ללא עלות דמי הפצה בכלל?

יעל, תשובה קצרה. אני לא רוצה לפתוח עכשיו סבב נוסף. אני רוצה תשובה של יעל ואני מניח שהיא תספק גם את האחרים.

לא, לא תספק אותי. אני גם רוצה לדבר.

גם אם לא – אז כנראה שנצא מפה גם לא מסופקים.

אני אנסה לראות אם הבנתי את השאלה שלך. בואו נשים את הערוצים 2 ו-10 בצד כי כרגע לא משתנית להם העלות.

נפתח מרבב חדש, עולים עליו עוד שלושה ערוצים. לוקחים את סך העלות של שני המרבבים, עלות ההפעלה שלהם, ומחלקים בשניים, למעט הערוצים שכרגע החרגתי, הציבוריים, הייעודיים והנושאיים – זה יוצא מספר מסוים, יוצא 5-4 מיליון שקל. לשרים יש סמכות לסבסד לערוצים הייעודיים והנושאיים חלק מהעלות הזאת. כולה או חלקה – כפי שנקבע.

50% או 90%?

ההצעה היא שלא הוועדה ולא החוק יקבעו את זה עכשיו.

- - - שרירותי? אני לא מבינה.

החלטות של השרים, אני מניחה, שאף פעם הן לא שרירותיות. הם ייקבעו כללים, משיקולי תחרות. זה סבסוד משיקולי תחרות. לשרים תהיה סמכות לסבסד משיקולי תחרות.

כשרצו תחרות בערוצים ייעודיים – שמו את הכסף עלינו ויש על זה בג"ץ.

- - - שישלמו ערוצים ייעודיים וערוצים נושאיים, כדי שכשניגשים הערוצים הנושאיים למכרז, הם יידעו כמה הם משלמים. היתרה, שהיא סכום עלום כי הרי היא פועל יוצא של מספר הערוצים המופצים בפועל, זה יהיה הסבסוד.

זאת אומרת, מה שייקבע מראש זה סכום שהם יצטרכו לשלם כדמי הפצה. יש כאן ויכוחים לגבי המנגנון הזה.

ברור שנפרסם - - -

בתקנות. הם ידעו מראש מה יהיו דמי - - -

דנה, זה יהיה בתקנות.

שר האוצר ושר התקשורת יקבעו בתקנות את דמי ההפצה שישולמו.

כמו היום.

אני רוצה להתייחס לטענות ששומעים כאן, שאני לא כל-כך מבין אותן.

אלו לא טענות – זה דיון לגיטימי.

גם טענות הן לגיטימיות.

הכול לגיטימי. כן, גברתי.

אני מבקשת להזכיר שהכנסת הזאת, לפני כשנתיים - - -

הזכירו לנו את זה כמה פעמים – דחתה את העניין של העלויות.

אתה לא יודע על מה אני מדברת. אדוני, תרשה לי בבקשה, אני יודעת מה אני אומרת.

הכנסת הזאת פטרה את הערוצים הייעודיים שהורו לנו, לכבלים וללוויין, לשדר אותם כדי ליצור פלורליזם ולהעלות ערוצים נוספים. הכנסת הזאת פטרה אותם מדמי מעבר, היינו שמה את דמי המעבר שלהם עלי, וכשהממשלה רוצה לעשות לנו תחרות – אז היא מממנת את זה. אז אולי תממנו גם את הערוצים הייעודיים שעוברים אצלנו חינם? הנושא הזה, אגב, נמצא בבג"צ.

מה נמצא בבג"צ?

נושא דמי המעבר.

של ערוץ - - -

- - - חברתי ביקשה שאני אציין, למרות שעבר החוק, ערוץ 24 ממשיך לשלם לנו דמי מעבר. אבל זה היה חוק שמדובר לערוצים הנושאיים.

למה שלא יסבסדו גם לכם את - - -

אני רוצה לתקן אותך במשהו קטן: זה לא הכנסת הזאת, זאת הכנסת הקודמת, כנראה. ולכנסת הזאת, עם כל הכבוד, זה לא הלכות בית משפט עליון. הכנסת סוברנית להחליט מדי פעם אחרת.

אני יכול לעזור לאדוני: למשל, יכול מחוקק אחד לקבוע שחברות הכבלים יממנו חדשות מקומיות ואז בא מחוקק אחר בכנסת אחרת ופתאום קובע שבמקום שהמדינה תקבל תמלוגים מהכבלים, בזה ישתמשו לאותו מימון חובה שהמחוקק לפני כן החליט שהכבלים, כשקיבלו את הזיכיון, יממנו.

תאמין לי, זה ממשיך ככה מ-2006, נכון? 7 שנים. כבר מימנו להם 160-150 מיליון שקל של חדשות מקומיות, שבמקור, כשהיה להם את הכבלים, זה היה אמור להיות עליהם. נו, אז הנה את רואה, יש דוגמאות כאלה וכאלה.

השר, אתה מוכן לסכם פה ואנחנו נעבור להצבעות?

מה יש לי לסכם?

אדוני, לפני שנגשים להצבעות, יש פה עוד איזו בעיה. עשינו גם סבב שיחות עם החברים ואכן יש פה איזו בעיה: ביטלתם היום את סעיף 6ה(1), אני אומר גם ליועצים המשפטיים שיעזרו לי כדי שנעשה את זה מהר, בעצם בזה שביטלתם - - -

דנה, אתן מקשיבות לו?

רגע. אני מציעה שנגמור עם הסוגיה הזאת לפני שנעבור לסוגיה אחרת כי אחרת - - -

החזרת אותנו להפקות המקור עכשיו?

תתנו לנו להגיד כמה מילים.

קודם נסיים את הפרשה - - -

אפשר להצביע על העיקרון שהחלטנו עליו קודם?

כשניסחנו את החקיקה אמרנו במפורש שהשרים לא יחליטו על פתיחת המרבב כדי שלא תהיה סיטואציה שבה ערוצים קונקרטיים יודעים שהשרים מחליטים עבורם ולכן דיברתי פה עם נציגת האוצר והיא הסכימה שהשרים יקבעו קריטריון כמותי כללי לפתיחת מרבב.

זה מה שאמרנו בהתחלה.

יש שתי אופציות לדעתי, שניים או שלושה - - -

זאת השאלה, אם זה שניים או שלושה.

תשאירו משהו לשרים לעשות. יש לנו הרבה חופש פעולה.

אני מציע שניגש להצבעות. מקובל, ההערה שלך מקובלת. עוד מישהו לגבי העניין הזה?

- - - אמות מידה כמותיות - - -

אמות מידה כמותיות – זה נשמע יפה, זה כמו מעצב שיער. אמות מידה כמותיות. מספר, מספר הערוצים - - -

למה שלא ייקבע עכשיו? מינימום שני ערוצים, אם שני ערוצים – לא פותחים מרבב.

אבל למה לכבול את עצמי בחקיקה ראשית עכשיו?

נקבע את זה בתקנות?

אולי אני אשכנע את שר האוצר שגם בשביל אחד שווה, ואחר כך יעלו עליו עוד?

אף אחד לא יבוא ואז קשת ורשת יתפצלו – לא תהיה לנו ברירה.

ממילא אני גם צריך לקבוע כמה סבסוד יהיה, אז כבר ממליא נכתוב תקנות.

אנחנו צריכים לקבוע עכשיו את זה בחוק, אז זה ייקבע בתקנות.

אלו לא תקנות באישור ועדת כלכלה.

אנחנו יכולים להתחיל בהקראות?

הצעה טובה, אפשר להמשיך.

סעיף 9 נשאר כמו שהוא. כל סעיף 9.

כולל סעיף (ב)?

סעיף 9 נשאר כמו שהוא כי במקרה שבו המערך יתמלא, זה ימשיך לחול. אנחנו נכתוב "על אף האמור" למצב בו לא התמלא כל המערך.

את משוכנעת שאת רוצה שסעיף 9(ב) יישאר?

אני אומרת: על אף האמור.

אנחנו חושבים שגם בלי "על אף האמור" 9(ב) לא צריך להישאר.

מה זה קשור 9(ב)?

קשור. 9(ב) צריך לרדת, ובכל זאת צריך לחול - - -

בסדר, אבל עוד לא הגעתי ל-9(ב), אני ב-9(א) עכשיו.

הבנתי.

קדימה.

תגידו את העיקרון כבר. תנו לחברי הכנסת להצביע על העיקרון.

אני מנסה.

"גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6 או 7 יישלם הגורם המפעיל בעד הפצת שידורים סכום שייקבעו השר ושר האוצר" – זה הדבר הראשון.

תקראי מחדש, בבקשה.

זה העיקרון.

אבל את זה יש לך ב-9(א).

תני לה להגיד הכול ואחרי זה תגידי לה מה שיש לך.

אני לא מבינה מה שהיא אומרת. אני בדרך כלל - - -

היא מכתיבה עכשיו את העיקרון. היה וזה נמצא היום בחוק – מצוין, יהיה יותר קל לנסח. עכשיו היא מכתיבה את העיקרון כדי שחברי הכנסת יוכלו להצביע עליו.

1.
גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6 או 7 יישלם הגורם המפעיל בעד הפצת שידורים סכום שייקבעו השר ושר האוצר.
2.
השרים יהיו רשאים לסבסד את עלותם של דמי השימוש עבור הערוצים הייעודיים והערוצים הנושאיים.
3.
תנאי לפתיחתו של מרבב חדש, השרים ייקבעו אמות מידה לפתיחתו של מרבב חדש - - -

אמות מידה כמותיות.

הורדנו את זה.

איפה המועצה באה לידי ביטוי?

השרים יקבעו לאחר התייעצות עם המועצה אמות מידה לפתיחתו של המרבב.

בסדר.

4.
קיימת קיבולת פנויה – תמומן על-ידי הערוצים הציבוריים. נותרה קיבולת פנויה – יישאו
בעלותה הערוצים הציבוריים. יישאו במימונה. אילו העקרונות שיחולו כל עוד המערך לא מלא.

מה לגבי המסחריים?

מה שהיא רוצה לומר לגבי המסחריים נובע מהעיקרון הראשון שהשרים ייקבעו את דמי ההפצה.

נכון.

אני לא בטוחה שזה מספיק לומר שהשרים יקבעו את דמי ההפצה בלי שיש אמות מידה כלשהן לקביעת דמי ההפצה בלי שיש דרך לחישוב, זאת אומרת, שום אמת מידה – הם יכולים גם לקבוע פי 2 ממה שיש היום או מחצית.

השר אמר לפרוטוקול - - -

בהתאם לעלות ההפצה המוערכת ביום עלייתם למערך.

אפשר לומר שכל עוד יש קיבולת פנויה – ישלמו הערוצים המסחריים את דמי ההפצה ששילמו בהתאם לתקנות כפי שהיו בתוקף ערב תחילתו של החוק. זה דבר אחד – פשוט להקפיא את המצב.

אתי, יש גם את החלק של משדרי הרדיו בתוך הקיבולת, שאם מוחקים - - -

תכף נדבר על משדרי הרדיו – לא חשבנו עליהם.

דבר שני, אני חושבת שמה שהשרים צריכים לקבוע זה לא סכום סבסוד לערוצים כי סכום הסבסוד עלול להשתנות. הם צריכים לקבוע מה יהיו דמי ההפצה שישלמו הערוצים הייעודיים והנושאיים – הסבסוד הוא פועל יוצא של דמי ההפצה האלה.

נכון, היא צודקת.

אפשר להגיד את זה ב-1 - - -

זה אחר כך - - -

אין בעיה, אלו עקרונות איך - - -

לא, משום שאת התקנות האלה השרים צריכים לקבוע לפני שיוצאים בכלל במכרז.

צריכים לדעת כמה כסף יש ואז - - -

למה אני צריכה להגיד את זה?

הם לא יידעו כמה יעלה להם?

כל הרעיון הוא שהם צריכים לדעת.

אבל למה אני צריכה להגיד בחוק מתי המועד שיפרסמו את התקנות?

איך הם ייגשו למכרז אם הם לא יודעים עלויות?

כי זה יהיה לפני המכרז, כי הם רוצים שתהיה ודאות. למה אני צריכה להגיד את זה בחוק?

אני לא בטוחה מה הם רוצים. אנחנו יודעים שאנחנו - - -

אולי אני אראה מי נבחר ואז אני - - -

בוודאי שזה צריך להיות - - -

דנה, את יכולה לכתוב יותר עם פרסום המכרז.

אין לי בעיה. נכתוב טרם פרסום המכרזים לערוצים הנושאיים - - -

אם אני מבין נכון, אם אנחנו משלמים היום קצת פחות מ-4 מיליון שקלים – בסידור החדש נמשיך לשלם 4 מיליון - - -

מה שאתם משלמים היום בדיוק, לא יופחת ולא יעלה.

אם נצליח למלא את כל המערך – זה יתחלק על כולם.

אתה רוצה לשלם יותר מ-4 מיליון?

הוצע לי לשלם 8 וראית מה עשיתי.

אבל טוב לך שנבטיח לך שלא תשלם יותר מ-4 מיליון?

אני רוצה לשאול שאלה, אפשר? בשעה השביעית אפשר לשאול שאלה. כשיתמלאו 12 כאלה – זה יתחלק שווה בשווה בין כולם?

לא. יתמלאו 18, כי אנחנו מסבסדים בשני המוקסים הבאים ולא רק בראשון.

עוד 8 כנסות מכאן, בסדר. דנה, אפשר לקרוא את הסעיף.

רצית שלא יתייקר – לא מתייקר. את הלא תסבסד את המתחרים שלך, כמו שאמרת. שיהיה ברור, הערוצים הציבוריים בפועל מסבסדים אתכם.

רציתי להגיד שבסעיף 9(א)(1)(ב) יש התייחסות לחלקם של משדרי הרדיו - - -

מגנזי, הם לא באו – מה אני אעשה?

מי לא בא?

מיכאל, והערוצים הציבוריים.

משדרי הרדיו נמצאים בתוך המוקס הראשון. ההתייחסות אליהם היא בסעיף 9(א)(1)(ב) כשהחלק שלהם מחושב ביניהם, בין מי שעולה, בהתאם לקיבולת שנדרשת להפצת השידורים שלהם. על הסעיף הזה חל גם 9(ב) שרוצים למחוק אותו כרגע.
השאלה היא – אין פה נציגים של הרדיו – מה קורה עם חלק מתחנות הרדיו עולות וחלק מתחנות הרדיו לא עולות ואז נשארת קיבולת פנויה? מי מממן אותה?

עולים על מה?

על המוקס הראשון כבר יש כמה תחנות רדיו. מבחינה כספית, מדובר היום על 2 מיליון שקל לכל התחנות.

אז אני מציע, השר, להחיל אותו כלל כמו לגבי - - -

אני לא יודע. מי אמור עוד לעלות?

חלק מהתחנות עלו כבר. כל התחנות אמורות לעלות - - -

מי הן כל התחנות?

יש את תחנות הרדיו האזורי, יש על פי החוק את גלי צה"ל, גלגל"צ, פיקוד העורף 4 ערוצים – זה יוצא 2 מיליון שקלים מתוך הסכום של המרבב הראשון הוא סכום שאמור להיות מממון על ידי תחנות הרדיו, בערך 60, אלף שקל לתחנה לפי חישוב של 30 תחנות. אם עולות רק 10 תחנות או 20 תחנות – מתוך ה-2 מיליון האלו נשאר סכום שהוא לא ממומן.

כלומר, מי שנמצא כרגע על המערך זה ר ערוצים ציבוריים?

רדיו אזורי, גל"צ, גלגל"צ. רדיו אזורי – אם את קוראת לו ציבורי. אני לא יודעת.

ציבורי זה גל"צ וקול ישראל.

החלוקה של המוקס נעשתה ככה שחלק מעלות המוקס הוקצתה לרדיו – כ-2 מיליון ₪ בהנחת עבודה שכל ערוצי הרדיו עולים. זאת אומרת, אם היה לו קודם מוקס - - -

כמה תחנות זה?

בפועל – 30 תחנות. זה המקום שיש במוקס הראשון.

ועלו עליו 30?

לא, עלו פחות.

מה שהיה עד היום הוא שיהיה.

ההקצאה בתוך המוקס היא כ-25 מיליון ₪ אם עולות 30 תחנות. המשמעות היא בערך 60-50 אלף שקל לתחנה אחת. בהנחה ולא עלו כל התחנות, יש קיבולת ריקה. עד היום הקיבולת הריקה שולמה על ידי האוצר - - -

כמה עולה להעלות ערוץ רדיו - - -

60 אלף שקל. כיום האוצר מסבסד סדר גודל של מיליון.

הרציונל שיחול על הרדיו הוא אותו רציונל שיחול על הטלוויזיה.

ומי יממן?

יש גורמים פרטיים - - -

- - - עכשיו אתם מסתבכים גם עם גלי צה"ל.

אז מה ההצעה?

בערוצים הציבוריים של הרדיו - - -

אבל זאת העלות האמתית. מה לעשות?

אם זה גלי צה"ל ורשות השידור – אז הם ישלמו יותר.

אני מקבל את ההצעה של האוצר להחיל את אותו עיקרון.

זה בלתי סביר.

לא, זה לא סביר שכל אחד יממן כמיליון שקל - - - השאלה אם קול ישראל זה כל תחנה - - -

שלושה, כי לגלי צה"ל יש שלושה – שניים ועוד אחד - - -

כמה ערוצים לגלי צה"ל?

2 – גלי צה"ל ו-8 ברשות השידור.

ו-4 של פיקוד העורף – גל שקט.

שי, מה ההצעה?

בגדול, רוב הערוצים שנמצאים היום הם ערוצים ציבוריים, כך שהעלות הנוספת לא תהיה כל כך גבוהה. יש רק את קול ברמה ברדיו האזורי, אני לא בטוח שיש עוד כאלה מהפרטיים. יש רק בעיה אחת: בניגוד לערוצים האחרים שמחויבים להיות על במערך – הערוצים האלה לא מחויבים על פי חוק.

זאת אומרת, שאם עכשיו נטיל עליהם עוד 20 אלף שקל הם יכולים להחליט שהם לא רוצים ויורדים מהמערך ואז הקיבולת הפנויה הולכת וגדלה ויכולה להגיע, תיאורטית, ל-2 מיליון. אף אחד לא יכול להכריח אותם חוקית להישאר.

כרגע זה מאויש בחלקו – 15 ערוצים מתוך 30.

15 ציבוריים?

15. 8 של רשות השידור, 2 של - - -

14 ציבוריים ואחד פרטי. אבל הם לא חייבים להישאר.

יעל, דנה – האם אפשר להחריג? לא למחוק את הסעיף אבל להחריג את הרדיו? שמענו את כולם, הבנו את כל הבעיות, הרדיו כרגע נכנס לנו – אני לא רוצה להשתמש בדימויים של שר בכיר בממשלה – אני אומר כרגע אנחנו מחריגים את הרדיו מהדיון הזה ויישר כמו שהמצב כרגע.
ממילא היום הוא ממומן – 15 הערוצים האלה מממנים למעט אחד. אם הקיבולת הריקה תלך ותתמלא – העלויות יהיו כרגע כמו שהן, המצב לא משתנה.

רבותי, עוברים להצבעה. דנה, את מוכנה לקרוא את הסעיפים?

אנחנו סיימנו.

את סעיף 9(א)?

בתיקונים שדובר עליהם.

התיקונים שדובר בהם. תכף מי שירצה להגיש הסתייגויות - - -

אני מבקשת שהוועדה תסמיך את היועצת המשפטית לעשות את התיקונים בהתאם למה ששיברנו עכשיו, כי מה שהקראתי עכשיו זה לא נוסח - - -

זו סמכותה הטבועה.

תיקוני לשון.

אלו לא תיקוני לשון. צריך לכתוב סעיף - - -

בוודאי שהוועדה מצביעה רק על עקרונות. ברור שאני אצטרך לנסח את הסעיף - - -

אנחנו נצביע על העקרונות. אני רוצה להתקדם סעיף-סעיף. רבותי, אני מצביע על תיקון סעיף 9 כפי שקראה אותו - - -

אפשר להבין רק מה ההסבר שהיה, לפני שמצביעים, לגבי הרדיו?

שסעיף קטן (ב), כפי שהוא עכשיו, לא יבוטל אלא יתוקן כך שיחול רק לגבי שידורי הרדיו.