פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
17/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 135>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י' באב התשע"ג (17 ביולי 2013), שעה 14:00
<סדר היום:>
<פרק א' - מטרה מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר

רוברט אילטוב

זהבה גלאון
באסל גטאס
גילה גמליאל

משה גפני

בועז טופורובסקי

אחמד טיבי

יצחק כהן

עליזה לביא

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

אורית סטרוק

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

שמעון אוחיון

עמר בר-לב

רונן הופמן

יצחק הרצוג

דב ליפמן

מרב מיכאלי

מיקי רוזנטל

יואל רזבוזוב
<מוזמנים:>
שאול מרידור - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

משה בר סימנטוב - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

בועז סטמפלר - דובר, משרד האוצר

מאיר בינג - אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה גרינפלד - משרד האוצר

ורד אולפינר - רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד גיא גולדמן - רשות המיסים, משרד האוצר

אורי ברוך - רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד ספי זינגר - משרד המשפטים


<ייעוץ משפטי: >
שגית אפיק
שלומית ארליך

רוני טסיר
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<פרק א' - מטרה מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג-2013
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו כבר לא בדיון אלא למעשה אנחנו היום בהצבעות, אלא אם כן עולה נושא חדש, כי אז אז יינתן עליו הסבר ויכול להיות שיתקיים עליו דיון.

<יעקב ליצמן:>
אני חייב לומר לך אדוני היושב ראש, שבדיונים אמרנו שלקראת ההצבעות נדון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יש נושאים כאלה, נדון עליהם.

<יצחק כהן:>
הצעה לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו יודעים שיש כאן קואליציה ויש אופוזיציה ולכל אחד יש את התפקיד שלו. אני מקווה שכל אחד ינהג באופן שקול ומכובד, במובן הזה שאחד לא ייכנס לדברי השני ולא יפריע לו, ומצד שני גם לא נבזבז יותר מדי זמן אלא נתקדם בקצב הסביר.

לפני שאני מאפשר הצעות לסדר, אני רוצה להתייחס לדברים שפורסמו. אני חשבתי שבשעה 11:00 נשב, אבל לצערי נמנע מאתנו לשבת בשעה 11:00 ובינתיים הדברים יצאו החוצה.

<אלעזר שטרן:>
הם יצאו לפני 11:00.

<יעקב ליצמן:>
לפחות תגיד שזה בעקבות לחץ האופוזיציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע מי הוציא את הדברים לפני כן.

<אלעזר שטרן:>
לא אמרתי שאני יודע מי. אמרתי שהדברים יצאו לפני 11:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפחות עד 10:30, זה לא יצא וגם זה משהו.

<יצחק כהן:>
הישגים כל כך אדירים, הישגים שכל כך הרבה אנשים לוקחים עליהם קרדיט. זאת פשוט בושה לאינטליגנציה.

<יעקב ליצמן:>
בסוף האופוזיציה הוציאה כמה דברים. תגיד תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שבעקבות דבריו של ר' יצחק, אפשר לשנות דברים.

<יעקב ליצמן:>
אפשר לשנות. בלי איומים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין איומים. אף אחד לא מאיים. מי יכול לאיים על מי?

<זהבה גלאון:>
יש לנו הצעות לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיו הצעות לסדר. בסדר גמור.

<יעקב ליצמן:>
עד לרגע זה אין לנו סדר יום. אי אפשר לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בלי שאנחנו יודעים מה סדר היום ומה הנושאים שבאים לפנינו ובאיזה שעות. אין לי שום בעיה, אני מוכן לשבת כל הלילה.

<יצחק כהן:>
אני ידעתי שב-8:30 באים להצבעות.

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר להביא לנו דברים בלי שאנחנו יודעים סדר יום. לא פורסם סדר היום.

<אחמד טיבי:>
זה בניגוד לתקנון.

<יעקב ליצמן:>
נכון. לא פורסם סדר היום. יכול להיות שאתם לא רגילים. אלעזר, אתה אף פעם לא הצבעת. על פי חוק צריך לפרסם סדר יום ועד לרגע זה אנחנו לא יודעים על מה אנחנו צריכים לדון. הצבעות, זה הדבר היחיד. אולי נצביע אם זה לילה או יום? אולי נצביע על כך שהממשלה נופלת? אולי נצביע על כך שכמה אנשים כאן צריכים לקחת כמה כדורים?

<מיקי רוזנטל:>
איזה כדורים?

<יעקב ליצמן:>
לא יודע בדיוק. היות שהייתי סגן שר, אני אמליץ לכם באמצע הישיבה. סדר היום חשוב לי מאוד. אחרי שאנחנו מתחילים, אני רוצה להבין איך מתחילים את היום.

<אחמד טיבי:>
חשוב לכל הקבוצה.

<מיקי רוזנטל:>
גם אתם הייתם קצת קבוצה. שמעתי שסגרו מאחורי הגב כל מיני דברים.

<יעקב ליצמן:>
הם הוציאו דברים שהם התכוונו לכתחילה לא להכניס.

<זהבה גלאון:>
יש לנו הצעה לסדר בנושא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אנסה לתת סיכום של דברים מלכתחילה ואני אומר שוב, זה תלוי. הסיכום הזה הוא לא סיכום עליו הוצבע אבל יצטרכו להצביע עליו כאן, ואם זה יעבור – יעבור, ומה שלא יעבור – לא יעבור.

<באסל גטאס:>
מה ההתייחסות שלך לכך שאין סדר יום? אנחנו ללא סדר יום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. מנהל הוועדה אומר שיצא סדר יום.

<טמיר כהן:>
יצא.

<יעקב ליצמן:>
איפה יצא? למי יצא? לי אין אינטרנט ואין לי פייסבוק. סדר יום חייב להיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אומר מנהל הוועדה שיצא סדר יום.

<אלעזר שטרן:>
מתי? מתי זה נשלח?

<יעקב ליצמן:>
לא קיבלנו. באמת לא קיבלנו.

<טמיר כהן:>
המקורי יצא ב-26 ליוני ואין בו שינויים במועדים. כל שבוע לפני, קיבלתם.

<יעקב ליצמן:>
אם כן, אין שינויים במה שהיה לפני חודש ולפני שבועיים?

<טמיר כהן:>
יצאו עדכונים.

<יעקב ליצמן:>
לא קיבלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, קבענו מראש.

<מרב מיכאלי:>
אדוני היושב ראש, חשוב שיהיה סדר היום אבל גם נוסח אין לנו. אנחנו לא יודעות על מה אנחנו מצביעות.

<קריאה:>
על העדכונים האחרונים שיצאו לתקשורת.


<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הדפים מחולקים. על כל נושא שיידון, יחולק הנוסח שלו.

<באסל גטאס:>
ההשגות שלנו התייחסו לנוסח הקודם. עכשיו אתם מביאים נוסח אחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז יהיו לך השגות אחרות.

<זהבה גלאון:>
אדוני, אני רוצה לדבר בבקשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אתן לך.

<זהבה גלאון:>
זה יחסוך לך את הבלגן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא יחסוך לי את הבלגן. מראש לקחנו את זה בחשבון וזה בסדר. זה הקטע של התקשורת. כשנבקש מהתקשורת לצאת, פתאום הכול יסתיים.

<זהבה גלאון:>
לא.

<מיקי רוזנטל:>
מה נגמר עם סדר היום? לא הבנתי.

<באסל גטאס:>
אנחנו צריכים סדר יום.

<מיקי רוזנטל:>
אני לא צוחק.

<טמיר כהן:>
אתה לא חבר ועדה.

<מיקי רוזנטל:>
בסדר טמיר. אני אהיה.

<זהבה גלאון:>
אבל אראל חבר ועדה.

<באסל גטאס:>
סדר יום מפורט.

<גילה גמליאל:>
את הטענות אתם מפנים לטמיר וזה לא מגיע לו. הוא שלח לכולם.

<מיקי רוזנטל:>
זה לא נגד טמיר.

<גילה גמליאל:>
תעלו הצעות לסדר יותר מקוריות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, מעכשיו מי שרוצה לדבר, יצביע. כך עבדנו תמיד וכך יהיה. אני רוצה לנסות לומר את השינויים שננסה להביא לאישור הוועדה. אני חושב שאלה שינויים טובים ויכולים לשפר את חוק ההסדרים ואפילו חלק מהתקציב. אם הוועדה תחשוב כן, היא תאשר אותם, ואם לא, היא לא תאשר אותם.

<יעקב ליצמן:>
אתה מתייחס גם לדברים האחרים שאם היא תרצה לאשר, היא תאשר, ואם לא, היא לא תאשר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על הכול.

<יעקב ליצמן:>
אתה נותן חופש הצבעה לקואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי חופש הצבעה. אמרתי לוועדה יש את היכולת לאשר ולא לאשר. אני בטוח שעל חלק מהדברים אתה תצביע בעד.

קצבאות ילדים. אני הולך לפי הסדר של צד ההוצאה ואחר כך צד ההכנסה. אני אדבר רק על המסגרת הכספית, למרות שבסך הכול, תוך כדי דיונים בוועדה, גובשו הרבה מאוד שינויים לטובה בחלקים עם רשות המסים וגם הם יובאו. בנושא קצבאות הילדים, יש שני חלקים מהם מורכבות קצבאות הילדים כאשר חלק אחד הוא עד 2003, אז הקצבאות יותר גבוהות, והחלק השני הוא מ-2003, מה שנקרא הקצבאות החדשות. אנחנו נציע שהקצבאות עד 2003 יישארו ללא שינוי ויהיו כפי שהן היו.

<אראל מרגלית:>
זה ב-2003 כשנתניהו הטיל את הגזרות, אז הוא לקח מהשנה הנוכחית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל סיכמנו שתוכל להצביע ואז תהיה לך זכות לדבר. אם זה יהיה כך, נתחיל להעלות ולהצביע, להעלות ולהצביע. גם זאת אפשרות אבל אני לא רוצה להגיע לזה.

<יעקב ליצמן:>
האם יש לנו תחשיבים על מה מדובר לגבי 2003? כמה אנשים? כמה כסף? מה יורד? אנחנו רוצים לדעת לפני שאתה מסביר. אולי נצביע נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שתצביע נגד. אני אשמח. אני נותן כרגע רקע כללי ואחר כך, כשנגיע לגופו של נושא, הנושא יוצג ויהיה עליו דיון. תצביעו איך שתצביעו. בכל אופן, זה סדר גודל של 182 מיליון שקלים.

<יצחק כהן:>
מתי זה נגמר?

<אראל מרגלית:>
182 מיליון שקלים, מה הם? בעודף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השינוי שאנחנו עושים. מזה שאנחנו לא משנים את גובה הקצבאות עד 2003 ויקבלו אותן כפי שזה היה.

<אחמד טיבי:>
כמה זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
182 מיליון.

<אראל מרגלית:>
מקציבים עוד 182 מיליון שקלים כדי לעשות את ההדרגה בקצבאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנושא הבא הוא עקרות הבית.

<יעקב ליצמן:>
שכחת לומר לי כמה הורידו. 3.5 מיליארד? כמה הורידו? שתהיה פרופורציה. קיצצו ב-3.5 מיליארד שקלים, חוץ מכל הגזרות האחרות, אבל מה החזירו?

<אראל מרגלית:>
זה באמת חשוב להגיד. הקיצוץ בכללותו, כמה הוא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, פעם אחרונה שאני מבקש, וגם מליצמן. מי שרוצה לדבר, שירים אצבע ואני אתן לו לדבר אבל לא בדרך הזאת.

<יצחק כהן:>
יש שאלות תוך כדי תנועה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה תוך כדי? אדם מדבר.

<יצחק כהן:>
כמה כסף הממשלה לקחה מהילדים האלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעתי את השאלה שלך. בסדר. אתה רוצה שיפסיקו לדבר רק כדי לשמוע מה אתה אומר? אני חושב שזה לא נכון.

<אחמד טיבי:>
האם אתה יודע מה המספרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע את המספרים ועוד דקה אני אומר אותם. בכל אופן, הקצבאות ל-2013, תוכננו ל-975 מיליון, ול-2014 לשני מיליארד ו-920 מיליון שקלים.

<יעקב ליצמן:>
וביחד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביחד, תעשה חשבון לבד.

<יעקב ליצמן:>
לך יש יתרון עלי כי אתה יודע את המספרים.

<יצחק כהן:>
3.9 מיליארד שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עקרות הבית. אנחנו רוצים להציע לבטל את זה לחלוטין.

<מיקי רוזנטל:>
כמה זה היה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן 500 ובוועדת העבודה 200. בסך הכול 700 מיליון שקלים.

מס הכנסה על יחידים שתוכנן ל-1.5 אחוזים, זה צריך להיות סדר גודל של ארבעה מיליארד ושבעים מיליון שקלים. מה שאנחנו נרצה לעשות זה לדרג את זה כדי - על השכבה הנמוכה בין כה וכה זה לא יחול עליה - שעל מעמד הביניים לא יחול ה-1.5 אחוזים. לכן אנחנו מבקשים שיחול רק אחוז אחד - ולא אחוז וחצי - וזאת עד משכורת של 14 אלף שקלים, שם נמצא מעמד הביניים, ומה-14 אלף עד 22 אלף - שם יהיה אחוז וחצי.

<מיקי רוזנטל:>
איזה מעמד זסה מ-14 אלף עד 22 אלף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל אחד יגדיר את זה איך שהוא מגדיר.

<יעקב ליצמן:>
איך שר האוצר הגדיר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר עלי ולא על שר האעוצר.

<יצחק כהן:>
הוא מדבר על ריקי כהן מחדרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר עלי. שר האוצר ביקש אחוז וחצי על הכול.

<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת, מה שאתה אומר זה הישג של האופוזיציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תכף אני אדבר על הקרדיטים.

<זהבה גלאון:>
זה הישג של כל חברי הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה של כל חברי הוועדה.

<גילה גמליאל:>
וחברות הוועדה.

<יעקב ליצמן:>
זה בניגוד לדעתו של שר האוצר. ועדת הכספים החליטה את זה בניגוד לשר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ובסופו של דבר שר האוצר והאוצר מצטרפים אלינו.

<גילה גמליאל:>
הם חוזרים בהם.

<יצחק כהן:>
אין מה להתהדר בזה. אלה לא הישגים. אלה קטעים קטנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השינוי הזה שווה סדר גודל של מיליארד שקלים.

<משה גפני:>
מה שווה מיליארד שקלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השינוי במס.

<משה גפני:>
זה לא מיליארד שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מיליארד שקלים.

<מיקי רוזנטל:>
שכר של מעל 22 אלף, זה יותר מאחוז וחצי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שני אחוזים. עד למעלה. אתה צודק, לא השלמתי את הדברים. מ-14 עד 22 אלף – אחוז וחצי. מ-22 אלף שקלים ומעלה, כל הדרגות – שני אחוזים.

בנושא של השכלה גבוהה, נושא שעלה כאן. הביטול של נקודות הזיכוי שאמורות להיות לבוגרי תואר ראשון, אחוז לשלוש שנים.

<יעקב ליצמן:>
את זה הוא ביטל לפני שנתיים.

<משה גפני:>
הוא לא ביטל.

<יעקב ליצמן:>
סתם עבד עלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הוועדה צריכה לעשות את זה אלא שניסו להגיע להסכמים.

<משה גפני:>
הוא לא ביטל.

<יעקב ליצמן:>
אתה יודע מה? הוא גם יכול להגיד שהוא הקים את המדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, אתה עושה טעות אחת כי את הקרדיט אני רוצה לתת לכל הוועדה.

<באסל גטאס:>
ליצמן, כל המידע שלנו מגיע מה-Ynet ומהתקשורת. עכשיו יש לנו הזדמנות להבין את הדברים באופן מהימן ולשמוע את יושב ראש הוועדה.

<באסל גטאס:>
עכשיו אתה מבין שלכל הוועדה פתאום מגיע קרדיט. איך זה קרה?

<באסל גטאס:>
אנחנו מקבלים את המידע האמיתי.

<מיקי רוזנטל:>
אתה בא עם דברים מוגמרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר.

<יעקב ליצמן:>
אתה תמים אם אתה חושב שאף אחד כאן לא יודע מה הוא נתן. הוא, היושב ראש, עושה את זה כהצגה לתקשורת. גם אני עושה את זה כהצגה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני ממש לא עושה את זה כהצגה. סלח לי, אני ממש לא עושה את זה כהצגה ויעידו כל אמצעי התקשורת.

<מיקי רוזנטל:>
הרי הכול כבר פורסם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה פורסם בגלל שדחו את הישיבה מ-11:00. זה תוכנן להיות ב-11:00.

<יעקב ליצמן:>
היושב ראש אשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא היושב ראש אשם. אף אחד לא אשם.

השכלה גבוהה. נציע שתישאר נקודת זיכוי אחת לבוגרי תואר ראשון לשנה וחצי נקודת זיכוי לבוגרי תואר שני למשך שנה. השינוי הוא רק שלגבי תואר ראשון שפעם הנקודה הייתה לשלוש שנים, התקופה קוצצה לשנה אחת.

<גילה גמליאל:>
זאת הוראת שעה.

<יצחק כהן:>
פגעו בסטודנטים. פגעו בהם חזק מאוד.

<ראל מרגלית:>
גם הורידו לשנה במקום שלוש שנים וגם לגבי תואר שני שהייתה לו נקודת זיכוי אחת, הורידו לחצי נקודה.

<יצחק כהן:>
כן. פגעו בהם.

<גילה גמליאל:>
נכון, אבל התאחדות הסטודנטים הגיעה אתם להסכמות. זאת הייתה הבעיה.

<יעקב ליצמן:>
כשהתחלתם, לא חלמתם לעשות את זה. עשיתם את זה כדי שיהיה לכם מה להוריד.

<יצחק כהן:>
יש כאן פגיעה קשה בסטודנטים.

<גילה גמליאל:>
לפחות הצלחנו למזער את זה וזאת תהיה הוראת שעה.

<יעקב ליצמן:>
אמת.

<יצחק כהן:>
אני כל כך מעריך אותך, גילה, אבל יש פה פגיעה קשה בסטודנטים.

<גילה גמליאל:>
בהחלט. לא בסטודנטים אלא באקדמאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הקיצוץ הזה תוכנן להיות 190 מיליון. ההצעה תהיה למתן את הקיצוץ ל-120 מיליון. כלומר, על ידי זה שתישאר נקודת זכות למשך שנה לבוגרי תואר ראשון וחצי נקודת זכות למשך לבוגרי תואר שני. ההצעה הייתה שזאת תהיה הוראת שעה כדי שבתקציב הבא אפשר יהיה שוב לדון ואולי להחזיר עטרה ליושנה.

<גילה גמליאל:>
הוראת שעה. סגרנו את זה היום בקואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת כרגע ההצעה.

<ראובן ריבלין:>
זה בוקרה פיל מישמיש.

<שגית אפיק:>
הוראת שעה, לכמה זמן?

<יעקב ליצמן:>
להחזיר או לפגוע?

<גילה גמליאל:>
להחזיר את הזכויות.

<יצחק כהן:>
כרגע לפגוע.

<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת, החוק אומר לפגוע והוראת השעה אומרת להחזיר את הזכויות. מתי אפשר להגיש הסתייגויות לזה?

<יצחק כהן:>
הגשתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשנעלה כל נושא, תוכלו להגיש הסתייגות.

<יצחק כהן:>
אני הגשתי הסתייגות בשם הקבוצה.

<גילה גמליאל:>
אני הגשתי אתמול הסתייגות וקיבלו את זה היום. אין צורך להגיש הסתייגות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא קיבלו. יצטרכו להגיש הסתייגות.

<יעקב ליצמן:>
ודאי. יש דברים חדשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרנו שכל נושא שיעלה, תוכל להגיש הסתייגות ויעשו עליה הצבעה.

<יצחק כהן:>
הסתייגות בשם הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבותיי, אני מודיע שוב. אני נתתי רק תמונה כוללת. כל נושא אליו נגיע, אפשר יהיה להגיש הסתייגות ותהיינה הצבעות.

משפרי הדיור. המס של שלושה וחצי אחוזים נחשב כ-500 מיליון שקלים ב-2013 ומיליארד וחמישים ב-2014. סך הכול מיליארד וחצי שקלים. את זה אנחנו מבטלים.

<באסל גטאס:>
עד מחיר של 4.5 מיליון שקלים לדירה.

<קריאה:>
מבטלים את כל התקנה לגבי משפרי דיור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<זהבה גלאון:>
מה הסכום בסך הכול עד עכשיו?

<יעקב ליצמן:>
מה עם המענקים לירושלים? זה לא הולך לעבור. אתה נותן יד לזה? החוק לא עובר. ביטול המענקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע להגיד. אם זה לא עולה לכנסת, אני לא יודע.

<יעקב ליצמן:>
זה כבר שבועיים למעלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור לחוק התקציב. יצטרכו למשוך את זה ולדון בזה מחדש. החוק תוקן.

<יעקב ליצמן:>
עוד יום-יומיים אין לך על מה לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החוק תוקן ויצטרכו למשוך ולתקן אותו שוב, אם הם לא יעלו את זה.

<יעקב ליצמן:>
מישהו בדק למה שבועיים זה לא נדון?

<יו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני לא הצלחתי לבדוק כי עסקתי במשהו אחר.

<זהבה גלאון:>
כמה בסך הכול כל הסכום?

<משה גפני:>
רגע. אלה כל הדברים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש עוד נושא אחד שאני רוצה לעשות אותו ונדון בו לקראת הסוף.

<באסל גטאס:>
לא אמרת כמה זה חוסך בנושא משפרי הדיור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיליארד וחצי שקלים.

<יעקב ליצמן:>
תקציב הישיבות קיבל תוספת?

<יצחק כהן:>
תקציב הישיבות וההתנחלויות.

<אחמד טיבי:>
ביטול פראוור.

<יעקב ליצמן:>
תקציב תלמידי חוץ לארץ בישיבות, קיבל תוספת או מחקו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע.

<יעקב ליצמן:>
אפשר לקבל תשובה לפני שממשיכים?

<יו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע לענות. זה לא אצלנו. תקציב הישיבות כרגע לא אצלנו בחוק ההסדרים.

<יעקב ליצמן:>
אבל זה בחוק התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשנגיע לחוק התקציב תשאל את זה.

<יעקב ליצמן:>
אתה מונה את כל הסעיפים של הקואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דיברתי על השינויים.

<יעקב ליצמן:>
איפה תלמידי חוץ לארץ? אני רוצה להבין, אתה נתת יד למחוק אותם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא נתתי יד למחוק שום דבר.

<יעקב ליצמן:>
אתה נותן יד לפושעים?

<מיקי רוזנטל:>
לפני חודש כתבתי בדיוק מה לא יהיה, כולל האחוזים של מס ההכנסה. כל ההישגים האלה, זה הכול קומבינה שלי עם שר האוצר.

<אחמד טיבי:>
אתה מומחה לעזים.

<יצחק כהן:>
בתור רועה צאן ותיק, אתה מומחה לעזים.

<זהבה גלאון:>
אני חוזרת על השאלה. מה הסכום בסך הכול? בכמה השתפר מצבנו בסך הכול?

<משה גפני:>
כושר השתכרות נשאר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שאני משאיר את זה לסוף. יש לי מלחמה שהיא לא נגמרה. אני הודעתי אבל יש לי מלחמה. עד סוף הדיון זה יסתיים.

<יעקב ליצמן:>
אדוני, את סדר היום לא קיבלנו. הייתי כאן ב-8:30.

<יו"ר ניסן סלומינסקי:>
באותו נייר שהוזמנת ל-8:30, גם הוזמנת להמשך הדיון.

בתשובה לשאלה של זהבה. סך הכול זה סדר גודל של כשלושה וחצי מיליארד שקלים, כאשר החלק התקציבי של זה הוא מתוך 12,741 מיליארד שקלים. זאת אומרת, השינוי שאנחנו נעשה בעזרת השם, זה משהו עצום שאני חושב שלא היה אף פעם, הוא כ-27.5 אחוזים שאנחנו משנים מהבחינה התקציבית בנושא הזה.

<מרב מיכאלי:>
מאיפה זה בא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו אני רוצה להתייחס לזה. זה היה הדבר הראשון. בכל אופן אנחנו אנשי קואליציה.

<משה גפני:>
אני לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. אני אומר אנחנו כדי שלא לומר אני. מאחר שאני לא רוצה לומר אני, אני אומר אנחנו.

<משה גפני:>
הודעת על כושר השתכרות ועכשיו אתה לא מודיע. אתה בעל הבית כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי כלום.

<משה גפני:>
יש כאן דיקטטור במדינה הזאת? שר האוצר נותן לכם הוראות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' משה, לא אמרתי לא כך ולא כך. לא אמרתי דבר.

<משה גפני:>
אבל הודעת לעיתונאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. אמרתי שהודעתי.

<יצחק כהן:>
ניסן, אין לך מושג איזה כוח יש לך בידיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזוב.

<משה גפני:>
עזבתי. אצלי לא היה דבר כזה. שר האוצר לא היה מכתיב לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אף אחד לא מכתיב.

<משה גפני:>
אני בעל הבית ולא הוא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אף אחד לא מכתיב. אתה צעקת עלי גם בדברים אחרים ואמרתי לך שתחכה עד הסוף ותראה.

<משה גפני:>
מה תגיד לאישה הערבייה? מה יגיד שר האוצר לאישה הערבייה? שאין לה עבודה. מה תגיד לה, שהיא תשלם ארנונה 5,000 שקלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו אמר משהו אחר?

<משה גפני:>
שר האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי אמר לך?

<משה גפני:>
אני אומר לך. תאמין לי שאני יודע יותר טוב ממך.

<אחמד טיבי:>
אז תודיע מראש שזה בוטל.

<משה גפני:>
כן. תגיד. כמו שאמרת לעיתונאים.

<זהבה גלאון:>
ומה עם הפיתה שלא נותנים?

<משה גפני:>
דיקטטור הגיע למדינה.

<זהבה גלאון:>
לא אישרו להם את הפיתה בפיקוח. נראה לכם סביר?

<יעקב ליצמן:>
למה הם קטנוניים כאלה? פיתה הם לא יודעים לתת לו. שמעתי את הנאום. פיתה לא יודעים לתת לו. את המינימום לבן אדם לאכול.

<אחמד טיבי:>
מה הקשר בין מרצ לפיתה? לא הבנתי.

<יעקב ליצמן:>
שר האוצר.

<מרב מיכאלי:>
פיתת מחמד.

<באסל גטאס:>
באמת הפתעה שמגלים שיש חצי מיליארד שקלים נוספים, הכנסות מדיבידנדים של חברות ממשלתיות. אולי אפשר להחזיר את נקודת הזיכוי לסטודנטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מרב, אני מתנצל. לא נותנים לי לענות על השאלה שלך ולכן אני ממשיך.

<מרב מיכאלי:>
האמת שכל החברות והחברים מחכים בקוצר רוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם לא מחכים.

<מיקי רוזנטל:>
אבל גם אני רוצה תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא נותנים לי לענות. אני מנסה כבר שלוש פעמים לתת תשובה שאומרת מהיכן זה.

<יעקב ליצמן:>
עכשיו תגיד לי מה אנחנו הולכים לשלם עבור זה.

<מרב מיכאלי:>
מאיפה יבוא הכסף הזה עכשיו?

<הבה גלאון:>
על חשבון מה זה בא?

<יעקב ליצמן:>
ארבעה מיליארד שקלים. מה אנחנו נשלם עבור זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ראה את ההבדל, איך מירב שואלת ואיך אתה שואל את אותה שאלה.

<ראובן ריבלין:>
אין ארוחות חינם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר לשאול את השאלה באופן מכובד ואני מתכוון לענות, אבל אם תיתנו לי, ואם לא –נתחיל ישר בדיון התקציבי. אני אנסה עוד פעם אחת.

<זהבה גלאון:>
אדוני, אני ביקשתי הצעה לסדר ואני מחכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני עוד לא התחלתי את הדיון. אני נותן רקע. לחלק הזה אני רוצה לתת קרדיט לכל חברי הוועדה.

<זהבה גלאון:>
לאיזה חלק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאמרתי עד עכשיו, לפני שאני נותן תשובה לדברים האחרים.

<זהבה גלאון:>
אני רוצה להבין איך איציק כהן, ליצמן ואני שותפים לקרדיט. גם אחמד טיבי ואראל. פתאום אנחנו שותפים. גם מירב.

<ראובן ריבלין:>
אם לא הייתם צועקים, זה לא היה קורה.

<מיקי רוזנטל:>
אני לא שותף. אני חושב שזאת שערורייה. אתם מנקים את המצפון שלכם.

<זהבה גלאון:>
אל מי אתה מדבר?

<מיקי רוזנטל:>
אתם ממשיכים לדפוק את העניים. לקואליציה.

<הבה גלאון:>
זה בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אין קרדיט לאופוזיציה.

<זהבה גלאון:>
לא הצלחתי להבין איך ליצמן פתאום קשור לקרדיט.

<מיקי רוזנטל:>
משפחה עם 6,000 שקלים. זאת המשמעות של הגזרות. אחר כך, כל השאר הם סתם דיבורים. דיבורים וקשקושים.

<זהבה גלאון:>
שלושה וחצי מיליארד, על חשבון מה זה בא?

<מרב מיכאלי:>
זה מה שביקשתי לדעת.

<באסל גטאס:>
איך מכסים אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פעם רביעית שאני מנסה וזהו. אם לא אצליח, אני מתחיל את הדיון.

<זהבה גלאון:>
מה עם שעון החול שלך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היום אין דיבורים אלא רק הצבעות. המקורות לדבר הזה, מאחר ואנחנו אנשי קואליציה, ניסינו גם בדבר הזה לעזור במציאת הפתרונות כי אני לא מרגיש שאפשר לקצץ סכום כזה ולהגיד לאוצר שעכשיו ישבור את הראש. אנחנו צריכים להיות שותפים ואכן הועלו רעיונות.

<זהבה גלאון:>
אנחנו. בעיקר אנחנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את רוצה שאני אגיד כל הזמן אני, אני, אני? מה את רוצה?

<זהבה גלאון:>
כן. אתם זה אתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו, זה לא כולל את האופוזיציה.

<זהבה גלאון:>
אתם זה הקואליציה בוועדה. זה מה שעשיתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו זה הקואליציה. בסדר גמור. אנחנו זה כולל את הקואליציה ומי שרוצה להרגיש את עצמו טוב.

<אראל מרגלית:>
אצלנו כשאומרים שותפים, מתכוונים לחלוקה ברווחים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת, אבל אתם לא רוצים חלוקה, אז בסדר. המקורות יהיו כאלה: קצבאות הילדים נשארות כפי שהן נשארות. הנושא של מס הכנסה של אחוז וחצי, משכר של 22 אלף שקלים לחודש המס יעלה לשני אחוזים במקום אחוז וחצי. תהיה הקפאת מדרגות המס.

<עקב ליצמן:>
מה הסכום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע להגיד לך בדיוק אבל זה סדר גודל שבסוף יכול להתקרב לכיוון המיליארד. פחות.

<אראל מרגלית:>
מה, חצי אחוז מעל 22 אלף שקלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. פלוס ההקפאה. אני לא יודע להגיד לך מה הסכום ואני לא רוצה סתם לזרוק מספר. לא יודע להגיד כרגע. יהיה על זה דיון, כך שתוכלו לשאול את אנשי האוצר ויכול להיות שהם ידעו להגיד יותר.

<ראובן ריבלין:>
בר סימנטוב כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כולם יהיו כאן.

<יעקב ליצמן:>
זה לא שייך לבר סימנטוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא חשוב. כולם נמצאים כאן.

<אובן ריבלין:>
נמצא כאן מנהל אגף המסים.

<מרב מיכאלי:>
ניסן, לא הבנתי. איך הקפאת מדרגות המס בדיוק משפרת את מצב הציבור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי שהכול משפר.

<יעקב ליצמן:>
מצב הרוח משתפר.

<מרב מיכאלי:>
מרגישים טוב. תורמים לגירעון. את זה אני מבינה. יש כאן סתירה פנימית. אם באנו לתקן את המיסוי בשביל לא לפגוע בציבור שלא צריך לפגוע בו, אז לא הבנתי איך באותה נשימה עושים הקפאה של מדרגות המס, שזה יפגע בציבור שלא צריך לפגוע בו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה יפגע פחות.

<מרב מיכאלי:>
באמת, אדוני היושב ראש, לא הבנתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם לא הבנת, בסדר, אז לא הבנת. מותר לך לא להבין.

<מרב מיכאלי:>
זאת פגיעה בציבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זאת נראית בעיניך פגיעה בציבור, בשקלול הכולל, תצביעי נגד זה. אנחנו חושבים שזה שיפור. בסך הכול, בראייה הכוללת של המהלך הזה, זה שיפור. את יכולה לעשות את החשבונות, ועשינו את החשבונות, ותראי שזה שיפור.

<אראל מרגלית:>
כמה יותר מס גובים בגלל ההקפאה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשנגיע לכל נושא, תשאלו.

<אראל מרגלית:>
כי כאן אתה הסברת יפה את ה-22 אלף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצאים כאן אנשי האוצר והם יסבירו לכם אחר כך.

<אראל מרגלית:>
למה לא עכשיו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נגיע לכל נושא בפני עצמו. אנחנו לא דנים אלא אני נותן רקע. אנחנו עוד לא דנים על הנושא עצמו. רציתי שתהיה תמונה כוללת.

דבר שני. מה שאנחנו עושים – זה רעיון חדש שאף פעם לא היה בחוק ההסדרים – זה שאמרנו, לפחות מה שאני הרגשתי, שמצד אחד אנחנו גוזרים על הציבור גזרות קשות ומצד שני מגיעים לכאן שרים די מדושני עונג ובאמת מראים שהתקציב שלהם גדל. הגיע למשל שר החינוך שתקציבו גדל בתשעה וחצי מיליארד שקלים, הגיע שר התחבורה שתקציבו גדל בארבעה מיליארד וכולי. אמרתי שאני מרגיש כאן שאם כל כך קשה שצריך להעלות מע"מ, מס הכנסה וכולי, איך מצד שני יש כסף להגדיל תקציבי משרדים מעבר לעלייה הרגילה?

<זהבה גלאון:>
קיצצתם עכשיו בכל משרד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן ביקשנו, וזה נקלט ויהיה קיצוץ. כלומר, למשרד החינוך יקצצו חצי מיליארד שקלים לצורך הנושא וגם למשרד התחבורה יקוצץ סכום של חצי מיליארד. שר האוצר סיכם עם השרים הרלוונטיים כך קיבלנו עוד מיליארד שקלים לצורך הנושא שלנו.

<מרב מיכאלי:>
באיזה סעיפים זה יקוצץ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. עוד מעט יסבירו את זה.

<יצחק כהן:>
אצל החרדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני נותן תמונת רקע ואחר כך ניכנס לכל אחד מהנושאים בפירוט.

לחצנו למצוא מקורות נוספים מחוץ לקופסה ואכן יהיה עוד חצי מיליארד שקלים מהדיבידנדים של החברות הממשלתיות, סכום שייכנס לתמונה וגם זה דבר חשוב.

מי שרוכש קרקע וצריך לשלם חמישה אחוזים, העלינו את הסכום לשישה אחוזים. במקום חמישה אחוזים, שישה אחוזים. בנושא הזה של קרקע למגורים לא הסכמנו – או לא הסכמתי. כל התפיסה של הממשלה היא להוריד את המחירים ואם אתה מעלה את מחיר הקרקע גם למגורים, בסך הכול אתה תגרום אולי בעקיפין לעליית מחירים ולא לירידה. לכן סוכם שההעלאה הזאת מחמישה לשישה אחוזים תהיה על הנושא המסחרי ולעומת זאת כל מי שירכוש קרקע למגורים, קבלן או אדם, אם הוא בונה בתוך שלוש שנים, לגביו האחוז לא יעלה. בעיקר זה יהיה לנושא מסחר, קניונים וכולי.

אלה המקורות. זה פחות או יותר.

<מרב מיכאלי:>
לגבי הפחות או יותר, זה בדיוק הסכום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה משלים בדיוק.

<מרב מיכאלי:>
בדיוק אחד לאחד. שקל תמורת שקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. עוד דבר אחד. סליחה.

<מיקי רוזנטל:>
החברות הגדולות ישלמו. רעיון לא רע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד דבר אחד. יהיה פלט נוסף שהממשלה תעשה על משרדי הממשלה כדי להשלים את מה שצריך להשלים, כדי להגיע לשלושה וחצי מיליארד שקלים.

בזה תמה ההקדמה.

<זהבה גלאון:>
מה למשל עם ה-12 מיליארד שקלים שטבע קיבלה והשניים ומשהו מיליארד שאינטל קיבלה. אי אפשר לקחת את ההטבות האלה בחשבון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה הטבות שהם קיבלו ואנחנו באמת מנסים להעלות את הנושא ולבטל.

<מרב מיכאלי:>
שלושה וחצי מיליארד קיצוץ רוחבי בנוסף לחינוך והתחבורה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. לא עשו שלושה וחצי. להשלים לשלושה וחצי. להערכתי צריך פחות ממיליארד, אני חושב הרבה פחות, אבל נניח עד מיליארד. מה שצריך שיכסה, יעשו את זה בקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה השונים.

<מיקי רוזנטל:>
גם במשרד הרווחה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני מניח שיחריגו משרדים.

<מיקי רוזנטל:>
התוספת של המאתיים מיליון שקלים לעניים, יקצצו אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שוב, אני לא יודע להגיד לך באיזה משרדים.

<באסל גטאס:>
מתי נדע? מתי יהיה לנו את הפירוט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט.

<יצחק כהן:>
כמה פלט יהיה?

<יעקב ליצמן:>
כמה יקצצו במשרד האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יקצצו ברווחה. נגיע לכל נושא בנפרד ואתם תשאלו את השאלות האלה ואנשי האוצר יענו לכם.

<יעקב ליצמן:>
אני מבקש אדוני שלא יהיה קיצוץ במשרדי יש עתיד אבל בכל זאת אני שואל לגבי משרדים אחרים.

<זהבה גלאון:>
משרד החינוך זה יש עתיד. אין עתיד.

<יעקב ליצמן:>
כמה קיצוץ יהיה במשרדים אחרים? למשל, אני יודע ממקורות שלי שיש במשרד התחבורה קיצוץ גדול.

<יצחק כהן:>
מה הקפיאו בתחבורה?

<יעקב ליצמן:>
איפה מרידור? אולי תענה לי אם זה נכון מה שאני אומר או לא. האם יש קיצוץ גדול במשרד התחבורה? האם יש קיצוץ של חצי מיליארד שקלים שמיועדים לכבישים?

<יצחק כהן:>
כן, כן.

<יעקב ליצמן:>
תגיד לי אם כן או לא. למה אתה לא אומר? אני אומר לך שיש. למה אתה שותק כשיש קיצוץ של חצי מיליארד שקלים במשרד התחבורה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אני אמרתי את זה. למה אתה צועק? אני אמרתי את זה.

<יצחק כהן:>
הוא שואל איזה פרויקטים הוקפאו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, אתה יודע שהכעס מקלקל את השורה. אני אמרתי.

<יעקב ליצמן:>
אני עדיין לא כעסתי. אתה לא יודע מה זה כעס. זה לא כעס בעיני. עד הרגע הזה אני רק רוצה להבין.

<יצחק כהן:>
שאול, איזה פרויקטים הוקפאו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשנגיע לזה, אתה תשאל.

<יצחק כהן:>
פרויקטים מצילי חיים? איזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, בזה תמה ההקדמה. עכשיו יש הצעות לסדר.

לשאלות שאתם שואלים לגבי החצי מיליארד, ניתן לאנשי האוצר להסביר את זה. אני רק אחלק לכם את הנייר.

<טמיר כהן:>
במקביל נחלק לכם את הצעת התקציב המעודכנת, כולל הסעיפים בהם הופחתו הסכומים, כך שתוכלו לראות.

<אראל מרגלית:>
שאלה. במשרד החינוך, חצי מיליארד שקלים, האם זה פלט או שיש סעיפים תקציביים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. זה לא פלט. עכשיו הולכים להסביר את זה. בדיוק את זה אני הולך להסביר.

<ראובן ריבלין:>
יש לך שם תקציב קשוח. אי אפשר לעשות עליו פלט. זאת אומרת, רק על תקציב הפעילויות שהן לא קשוחות אפשר להוריד חצי מיליארד.

<אראל מרגלית:>
אני רוצה לדעת על איזה פעילויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו הולכים להסביר בדיוק את זה. כל אחד יוכל להביע את עמדתו בעד ונגד.

<זהבה גלאון:>
חצי מיליארד בחינוך, חצי מיליארד בתחבורה, זה מיליארד. יש לך שלושה וחצי מיליארד שקלים, כך שאתה צריך להשלים עוד שניים וחצי מיליארד שקלים. מצאתם חצי מיליארד שקלים בדיבידנדים של חברות ממשלתיות. פתאום מצאו חצי מיליארד, בסדר. הגענו למיליארד וחצי. איפה עוד שני מיליארד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסברנו. מיליארד אחד הוא דרך הנושא של הפריסה השונה של מס הכנסה.

<זהבה גלאון:>
כמה זה נותן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט הוא יגיד לך בדיוק, אבל להערכתי זה מתקרב למיליארד.

<זהבה גלאון:>
הקפאת שתי המדרגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הקפאה פלוס שני אחוזים שהעלו במקום אחוז וחצי.

<זהבה גלאון:>
זה מתקרב למיליארד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני חושב שכן.

<זהבה גלאון:>
זה שניים וחצי מיליארד. חסר לנו מיליארד. הקיצוץ פלט בכל משרדי הממשלה הוא עוד מיליארד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בכולם. חלק יחריגו, כמו משרד הרווחה.

<באסל גטאס:>
יש לי הצעה שתפתור לכם את החוסר בשני המיליארד שקלים. אם תעשו מדרגות במיסוי חברות כמו שעשיתם במיסוי על יחידים, זה פותר את הבעיה ומביא לכם עוד שני מיליארד שקלים.

<מרב מיכאלי:>
לפי הנתונים שהתפרסמו אתמול, כדאי לשקול את זה היטב.

<באסל גטאס:>
יש צמיחה יותר טובה במשק ואפשר להביא את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משה בר סימנטוב יסביר את החלק של החינוך.

<באסל גטאס:>
אתה לא נותן לנו קודם הצעות לסדר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נסיים קודם את זה כי הרי שואלים שאלות. זה עוד לא חוק ההסדרים. זה הדבר היחיד שלא קשור להסדרים. שאול יסביר את החלק של התחבורה. אנשים יתנגדו או לא יתנגדו וכדומה. אני מבקש לתת לו לדבר ואחר כך אחד יוכל להגיד את דברו.

<משה ברסימנטוב:>
הסיכום עם שר החינוך הוא סיכום של מסגרת. כלומר, לא כל הפרטים בו עדיין נקבעו. מה שכן נקבע, סוכם שיופחתו, כמו שאמר היושב ראש, כחצי מיליארד שקלים בתקציב משרד החינוך. אנחנו צריכים עוד לסכם עם שר החינוך מה כן יופחת. אני מזכיר לכולם שזה התקציב שגדל גם בשיעור וגם בערך הנומינלי הכי גבוה מכל תקציבי הממשלה.

<יעקב ליצמן:>
אי אפשר להצביע על משרד החינוך עד שלא נדע במה אתה מקצץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בגלל זה אתה לא מצביע היום.

<טמיר כהן:>
ביום שני.

<משה ברסימנטוב:>
בכל מקרה, התקציב מאושר על ידכם.

<יעקב ליצמן:>
יש לנו הבטחה שעד שאנחנו לא יודעים בדיוק, לא מצביעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא את זה אמרתי. אל תוציא ממני הבטחות.

<יעקב ליצמן:>
אתה חוזר בך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שעכשיו הוא מסביר.

<יעקב ליצמן:>
אמרת שאם אנחנו לא יודעים על מה מדובר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אמרתי שאתה בין כה וכה לא מצביע היום.

<אראל מרגלית:>
שיהיה ברור שאנחנו מתנגדים נחרצות לקיצוץ במענקי האיזון.

<משה ברסימנטוב:>
זה לא בחינוך. בחינוך עדיין אין מענקי איזון.

<אראל מרגלית:>
בדיפרנציאציה בתקצוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה קשור? לא הבנתי מה אמרת. אתה אולי מתכוון למשרד הפנים.

<יעקב ליצמן:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע למה אתה מתכוון.

<אראל מרגלית:>
ההבדל בין שלושה וחצי אלף שקלים לחודש שמקבלים בצפון לבין 10,500 שקלים שמקבלים לתלמיד במרכז בחלק מהמקומות.

<משה ברסימנטוב:>
אני אסביר כי יש תיקון אחד שערכו מתוך הסכום הכולל הוא כ-150 עד 160 מיליון שקלים וזה בגלל תוספת השעות הפרטניות הרבות שניתנו למערכת במסגרת אופק חדש. מכיוון שעומד בפני הכנסת גם תיקון חקיקה של הפחתת שעות פיצול כיתות לתלמידי כיתות ב', להעמיד את המספר על חמש שעות, אנחנו נרצה להעמיד החל משנת הלימודים הבאה, מספטמבר 2014, את מספר השעות שיעמדו לרשות תלמידי כיתות א' על חמש שעות. הצענו כאן להחיל רק על כיתות ב', שיהיו חמש שעות במקום עשר, יחול גם על כיתות א', שגם הם יהיו זכאיים רק לחמש במקום עשר שעות.

<עקב ליצמן:>
ההבטחה של שר האוצר שלא יפגע בחינוך לא מתקיימת. הוא הבטיח לא לגעת בחינוך וכרגע במפורש הוא נוגע בכיתות א'. שכל חברי הכנסת ידעו את זה.

<משה ברסימנטוב:>
אני אסביר כדי שהרציונל המקצועי שעומד מאחורי הסעיף יהיה ברור.

<יעקב ליצמן:>
זה לא מופיע על סדר היום מה שהוא אומר. איך אפשר לדון בזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש. הוא יסביר ואחר כך אתה תגיד את הדברים.

<זהבה גלאון:>
חבר הכנסת ליצמן צודק. זאת פרוצדורה עקומה. הוא צודק במאה אחוזים. זה לא היה על סדר היום. זאת פרוצדורה עקומה. כך הוועדה הזאת לא התנהלה אף פעם. אני לא ראיתי דבר כזה. אתם הכנסתם עזים, השארתם את הפילים, עשיתם ישיבה של הקואליציה, של חברי הקואליציה, הוצאתם את העזים כדי להראות הישגים, אתם עכשיו מוכרים לנו את זה כאילו אלה הישגים של הוועדה. זה לא היה על סדר היום. זה לא יכול להתנהל כך.

<יצחק כהן:>
אלה לא הישגים של הוועדה.

<זהבה גלאון:>
אלה לא הישגים של הוועדה אלא הישגים שלכם. תתבשמו בהישגים האלה. חשוב עקרות הבית, אין ספק, כל השאר חשוב, אבל מה שאתם עושים כאן, זה מעשה שלא ייעשה. חבר הכנסת ליצמן צודק. יש פרוצדורות שאי אפשר לעקוף אותן כי עכשיו אתם בקואליציה. איזה מין דבר זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. משה, תמשיך.

<משה ברסימנטוב:>
כמו שאמרתי, הרציונל המקצועי שעומד מאחורי זה הוא שניתנה ממועד חקיקת החוק ---

<יעקב ליצמן:>
אני לא מבין על מה הוא מדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אל תבין.

<יעקב ליצמן:>
יש לי את סדר היום. אני לא יודע על מה הוא מדבר. אם אתה מנהל את הוועדה כעסק פרטי שלך, בבקשה, תגיד ואז כולנו יכולים לעזוב.

<ראובן ריבלין:>
לא נעים לי ללכת נגד זהבה ונגד ליצמן, אבל הוא עונה על השאלה שאתם שאלתם קודם, מאיפה ייקחו את הכסף. הוא מסביר לכם.

<זהבה גלאון:>
הבנו אבל זה לא על סדר היום.

<ראובן ריבלין:>
אם זה לא על סדר היום, אי אפשר לשאול את השאלות.

<יעקב ליצמן:>
רובי, עם כל הכבוד, זה כן נוגע לדיון שמתקיים היום. שמעתי מה הוא אמר בהתחלה.

<ראובן ריבלין:>
הוא רק מסביר לך מאיפה יבוא הכסף.

<עקב ליצמן:>
לא. הוא אמר אחר כך שזה כן יגיע.

<ראובן ריבלין:>
זה יגיע לסדר היום בתקציב.

<יעקב ליצמן:>
לא.

<משה ברסימנטוב:>
רוב השינויים בתקציב במהלך השנה ממילא מגיעים לוועדת הכספים בכל מקרה. כלומר, הפיקוח הפרלמנטרי נשאר בעינו.

אני אומר שוב. הרציונל הוא שמאז תיקון החוק התווספו שעות פרטניות למערכת. השעות הפרטניות ממלאות תכלית דומה לשעות פיצול כיתות ולכן ההפחתה שנבחרה היא להפחית משעות פיצול הכיתות של כיתה א' החל משנת הלימודים הבאה חמש שעות ולהעמיד את זה על חמש שעות כפי שזה יהיה בכיתה ב'.

שאר השינויים יסוכמו עם שר החינוך. כל מה שדורש את אישור הוועדה בגלל הסטות בין תכניות שונות, כמובן מגיע לוועדת הכספים.

<אראל מרגלית:>
הבנו מאיפה בא הקיצוץ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שהבין, הבין. מי שלא הבין, מה אתה רוצה שאני אגיד לך?

<זהבה גלאון:>
מי שלא הבין, לא הבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאול.

<יצחק כהן:>
שאול, רק תגיד איזה פרויקטים הקפאתם בקיצוץ הזה של חצי מיליארד השקלים.

<שאול מרידור:>
הקיצוץ עליו סוכם עם משרד התחבורה בעיקרון נובע משינויי תזרים.

<באסל גטאס:>
שאול, אתה כלכלן. אל תעליב את האינטליגנציה שלנו.

<יצחק כהן:>
שאול, מה השתנה מלפני ארבעה ימים? היית כאן לפני ארבעה ימים ולא אמרת את זה.

<באסל גטאס:>
אתה מעליב את האינטליגנציה האישית שלי. כשאתה אומר שאתה חוסך כסף בשינויים בתזרים, אתה פוגע באינטליגנציה שלי. לא חוסכים כסף משינויים בתזרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באסל, סיכמנו שנותנים לשאול לדבר ואחרי שהוא ידבר אתה יכול להתייחס.

<באסל גטאס:>
אני מעמיד אותו על טעותו. שידבר במונחים כלכליים נכונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לו לדבר ואחרי שהוא יסיים, אם לא יהיה ברור, תוכל להתייחס.

<יצחק כהן:>
מה לא היה ידוע בשבוע שעבר שאתם יודעים היום?

<שאול מרידור:>
אני אנסה להסביר. כל הפרויקטים בתחום התחבורה הם פרויקטים רב שנתיים שההרשאה שלהם יוצאת בשנה מסוימת ובדרך כלל הם אורכים בין שלוש לחמש שנים. לא כך הם פרויקטי הסעת המונים שלוקחים יותר זמן. למשל, הרכבת הקלה בירושלים ארכה כשש עד שבע שנים.

<ראובן ריבלין:>
ברגע שהוא מעכב, הוא חוסך את התזרים.

<שאול מרידור:>
הרכבת הקלה בתל אביב, נכון להיום, יש ויכוחים בין המומחים אבל מדברים על 2020 עד 2022, מתי הקו האדום יהיה כזה שאנשים ייסעו בו ולא רק יקימו אותו.

<יצחק כהן:>
זה לא יהיה גם לא בשנת 2040. מה קרה משבוע שעבר? אתה לא עונה לי.

<שאול מרידור:>
אחרי שישבנו עם אנשי משרד התחבורה על המספרים שוב, ובמסגרת הסיכום שהיה לתקציב הזה לפי הפרויקטים שסוכם שיתבצעו, הפרויקטים הגדולים שיתבצעו, הם יישארו בעינם, יש פער תזרימי ב-2014 של כחצי מיליארד שקלים. אני רק אסביר ממה הוא נובע. בסופו של דבר חלק ממנו נובע מזה שפרויקטים גולשים לשנים אחרי.

<יעקב ליצמן:>
אמרת את זה לפני שבועיים.

<שאול מרידור:>
תנו לי להסביר. לא כולם כמוכם נמצאים בפרטים עד הקצה. אני אסיים ואז תוכלו לתקוף אותי. בשנת 2013 ו-2014 ההרשאות שיוצאות מחייבות כמובן לשנים אלה ולשנים העתידיות, אבל ככל שאנחנו מתרחקים בשנים – לדוגמה שנת 2015 ובטח 2016 ואילך – יש הרבה מאוד כסף שמשתחרר כי פרויקטים הסתיימו. בשנים האלה, אם נוציא פחות הרשאה קדימה, נוכל בלי לקצץ פרויקטים קיימים לחסוך כסף בתקציב של 2015, 2016, 2017 ואילך. לכן אמרתי פער תזרימי.

<באסל גטאס:>
למה? אמורים להיות פרויקטים אחרים באותן שנים.

<שאול מרידור:>
נכון, אבל אם לא יהיה כסף, לא יצאו לפרויקטים חדשים. לכן במהות מה שאמרתי נשאר בעינו וזה נכון שבסך הכול העלות של הפרויקטים לא תשתנה אבל אם הפרויקטים לא יהיו רק ב-2013 וב-2014 אלא יהיו ב-2013, 2014 ו-2015, המהות היא שאנחנו בתקציב הזה – אתם מאשרים רק את 2013 ו-2014 – אנחנו מורידים חצי מיליארד שקלים בתזרים. זה אומר שנפגוש אותו בשנת 2015 אבל בשנת 2015, כמו שהסברתי, הרבה מאוד מההרשאות טרם ניתנו ולכן אם לא ניתן הרשאות חדשות ---

<באסל גטאס:>
קרא לילד בשמו. דחינו פרויקטים.

<שאול מרידור:>
כן. דחינו פרויקטים עתידיים. חד משמעית.

<באסל גטאס:>
אל תגיד שינויים בתזרים. מה זה תזרים של ממשלה?

<שאול מרידור:>
אני משתדל להגיד לוועדה הזאת את כל האמת, בטח מה שאני יודע. אני שב ואומר שיש תכנית שסוכמה עם שר התחבורה.

<באסל גטאס:>
תגיד איזה פרויקטים נדחו.

<יעקב ליצמן:>
איזה כבישים.

<מיקי רוזנטל:>
איציק כהן. אל תסכים, אתה תהיה שר התחבורה ב-2017. אל תסכים.

<יצחק כהן:>
אני רק שואל אותך שאול מה השתנה בחמשת הימים האחרונים שלא ידעת לפני חמישה ימים. היית כאן לפני חמישה ימים, סיפרת לנו סיפורים על כביש 3 וכולי.

<שאול מרידור:>
לא הייתי כאן לפני חמישה ימים, אבל בסדר. הייתי כאן לפני חודש.

<באסל גטאס:>
איזה פרויקטים יושפעו מהדחייה? מגיע לנו לדעת.

<שאול מרידור:>
אני מנסה להסביר. יש תכנית מסוכמת. מסילה בכרמיאל נשארת בעינה. מסילת העמק נשארת בעינה. כביש 3 נשאר בעינו בזה שהוא לא בתוך הפרויקט ואין ספק שהקיצוץ הזה מרחיק אותו מלהיכנס לתוך הפרויקט. ככל שיש פחות כסף זמין ופנוי, כך הסיכוי שכביש שלא מתוקצב לא יצא לפועל.

בסוף הכנסת תצטרך להכריע האם היא רוצה יותר מסים ולכן יותר הוצאה, שזה התקציב שהוגש לכם, או שהיא אומרת שהמסים שאנחנו הגשנו לא מספקים וצריך להוריד את חלקם. ברגע שאתם החלטתם שהמשמעות היא להוריד מיליארד שקלים מההוצאה, ברור שאני מוריד חצי מיליארד שקלים מתחבורה, זה לא חצי מיליארד שקלים ביכולת של כביש 3 להיכנס לתוך הכבישים המתוקצבים.

<באסל גטאס:>
תגלו עוד כמה חברות ממשלתיות ששכחתם.

<שאול מרידור:>
אני מכיר את כל אלה שתחת אחריותי. אני לא מגלה חדשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאול, תודה רבה. אני רוצה להודיע לחברי הוועדה.

<טמיר כהן:>
עד לדיון והצבעה בנושא הזה שעכשיו עלה, ביום שני, אנחנו קיבלנו מהאוצר את הסעיפים המתוקנים שיושפעו מההודעה שניתנה עכשיו ואנחנו נפיץ את זה לכל חברי הכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שירצה להסתייג, יוכל להסתייג. אפשר עכשיו ואפשר עד יום שני.

<באסל גטאס:>
אפשר פעם אחת לבקש את ההכנסות ולא רק את ההוצאות של תקציב המדינה?

<טמיר כהן:>
היה דיון עליו.

<באסל גטאס:>
אבל חילקתם לנו עכשיו. למה אין כאן את ההכנסות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו זה לא הדיון, אבל כבר היה כאן דיון ארוך מאוד על הכנסות ועל הוצאות.

<ראובן ריבלין:>
אין ארוחות חינם. שלא תהיה שום אי הבנה, אם הכנסות המדינה לא יגיעו כדי הערכה, יצטרכו לעשות קיצוצים נוספים.

<באסל גטאס:>
אבל רוצים לדעת איך נעשו ההנחות שלהם.

<יצחק כהן:>
אדוני, הצעות לסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הצעה ולא נאום. בשם הקבוצה, הצעה לסדר, יצחק כהן, שלוש דקות.

<יצחק כהן:>
כל אחד מהקבוצה ידבר בשם הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<יצחק כהן:>
אדוני היושב ראש, אנחנו הולכים לדון עכשיו, להצביע ולהכריע גורל של מיליוני תושבי ישראל. ההכרעה נוגעת למיליוני אזרחי ישראל וזה לא יעלה על הדעת, אדוני היושב ראש, שתהיה כאן הצבעה עם חברי כנסת שלא השתתפו בדיונים. יש ועדות בכנסת, זהבה, שלא מאפשרות לחברי כנסת להצביע אם אותו חבר כנסת לא השתתף לפחות בתשעים אחוזים מהדיונים.

אני מבקש לקבל החלטה עכשיו שמי שלא השתתף בדיונים, לא יוכל להצביע.

<באסל גטאס:>
חברי הוועדה?

<יצחק כהן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי עוד רוצה הצעה לסדר?

<זהבה גלאון:>
אני כבר אמרתי את שלי.

<באסל גטאס:>
הצעה פרוצדורלית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרת מה שאמרת. שמענו.

<יצחק כהן:>
אתה רוצה לפגוע בי, בסדר, תפגע בי. אין לי בעיה. זה בסדר. הצעתי הצעה ואני רוצה שחברי הוועדה יתייחסו אליה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אני הייתי רוצה להגיד שאתה רוצה לפגוע בי, הייתי אומר את זה כבר חמש פעמים רק היום.

<יעקב ליצמן:>
חלילה וחס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אני לא אומר את זה. שמעתי את דבריך.

<מיקי רוזנטל:>
צריך להצביע על זה.

<יעקב ליצמן:>
מי שלא היה בדיונים כאן, אני רוצה ללכת לבג"ץ אבל אתה בינתיים תצביע. לא יכול להיות שבן אדם לא היה בדיון והוא יבוא להצבעות.

<יצחק כהן:>
מביאים אותם להצבעות והם לא יודעים על מה הם מצביעים.

<יעקב ליצמן:>
לא יכול להיות שבן אדם שלא השתף בדיונים יבוא להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תלך לבג"ץ.

<יעקב ליצמן:>
אני הזעתי כאן כל יום עד הערב. אני לא מוכן שמישהו שלא היה כאן יפתאום יבוא להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור אבל בכנסת ישראל יש דיון שאף אחד לא נמצא וכולם מגיעים להצבעה.

<יצחק כהן:>
לא. לא. זה נוגע לגורלם של מיליוני אנשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא היה דבר כזה? אפילו על אי אמון שלכם שרצו למנות אותך לראש ממשלה, אנשים לא היו.

<יצחק כהן:>
זה לא אותו דבר. אפילו לא דומה.

<יעקב ליצמן:>
לא יכול להיות שמישהו יישן בבית בלילה ואני נשארתי כאן והוא יצביע כמוני.

<יצחק כהן:>
גילה בעד. רכזת הקואליציה בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתם את הדברים שלכם. בסדר. אם יש לך הצעה קצרה, בסדר, אבל לא כדי למשוך זמן. אני מכבד ונותן אבל שיהיה רציני כי גם אני יודע לשחק את המשחק ואני יכול להתחיל לעבור לחלק פורמלי, הצבעות, כן, לא, ולסיים אבל אני לא רוצה לנהוג כך. אל תנצלו את רוחב לבי. אני באמת רוצה שיהיה טוב ונותן לאופוזיציה גם את המשחק, אבל בואו נגביל את זה.

מירב קיבלה את זכות הדיבור.

<מרב מיכאלי:>
רבותיי, יש כאן מסמכים שאת חלקם לא ראינו ולאף אחד אחר לא הייתה הזדמנות לראות אותם אבל יש כאן חלק מהמסמכים שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה לא ראה. כשבאתי לבקש אותם, התברר לי שגם להם לא הייתה הזדמנות לעבור עליהם. אני לא מבינה איך מתאפשר שאנחנו נצביע עכשיו על נושאים כאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר את הסדר. חוק ההסדרים עליו אנחנו הולכים להצביע, כולם ראו וכולם קיבלו אותו. שאלת שאלה ואני אתן לך תשובה, אם את מתייחסת ברצינות, כי אם לא, חבל.

<מרב מיכאלי:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר שאנחנו עשינו הרבה שינויים ואחד השינויים מקורו בקיצוץ גגות המשרדים, רציתם לדעת על כך והסברנו לכם. קיבלתם את הנייר. הנייר הזה כרגע, לא מצביעים עליו אלא ביום שני. עכשיו קיבלת את החומר לקראת יום שני. ביום שני יהיו הצבעות על כך.

<מרב מיכאלי:>
לא ראינו את השינויים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשנגיע לנושא מסוים, נדבר עליו.

<באסל גטאס:>
המליאה מתכנסת עכשיו ויש חברי ועדה שיש להם הצעות ולכן הם צריכים לחזור למליאה. דיברתי עם יושב ראש הכנסת שנתן אישור מיוחד לוועדת הכספים לשבת. אבל כשיש חבר ועדת כספים שחייב לחזור למליאה, אני מבקש שההצבעות ייפסקו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלא יקרה שפתאום כולם צריכים לעלות לשם. במקרה כזה, אנחנו נעצור לכמה דקות ונחכה לו, אבל רק חבר ועדה ולא חבר כנסת כי כאן נמצאים גם הרבה חברי כנסת שהם לא חברי הוועדה.

<יעקב ליצמן:>
שגית לא אמרה עד לרגע זה אם ההצבעה חוקית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש לתת לשגית לדבר בכבוד. תהרגו אותי אבל תשמרו עליה. מגיע לה. היא עבדה מעל ומעבר.

<שגית אפיק:>
רק נגיד את הכללים. אנחנו עכשיו נעשה הצבעות כאשר לגבי כל סעיף שחבר כנסת הגיש לנו הסתייגויות – אם זה בעל פה במהלך הדיונים ואם זה בכתב – השתדלנו לכלול אותן. אתם לא רואים אותן לפניכם אבל יש לנו אותן כאן. אפשר להמשיך להגיש הסתייגויות תוך כדי דיון לגבי אותו סעיף עד לרגע ההצבעה. מרגע שסעיף מסוים הוצבע, אי אפשר להגיש לגביו הסתייגויות.

מי שבחר בדרך כל רשות דיבור, שזאת הסתייגות שהיא לא מהותית, לא יכול להגיש הסתייגות מהותית. מי שפנה אלינו וביקש רשות דיבור במליאה, יקבל אבל לא נוכל לתת לו הסתייגויות מהותיות במהלך ההצבעה עכשיו.

<באסל גטאס:>
אם יש לנו הסתייגויות לגבי הנושאים שמובאים עכשיו?

<שגית אפיק:>
אפשר להגיש הסתייגויות על הנושאים החדשים כשנעבור עליהם.

<ראובן ריבלין:>
עד שמצביעים אפשר להגיש הסתייגויות.

<שגית אפיק:>
עד לרגע ההצבעה אפשר לבקש כל הסתייגות שאתם רוצים.

הסתייגויות שהמשמעות שלהן שהסעיף יימחק. אנחנו לא מצביעים עליהן בוועדה כיוון שממילא ההצבעה שמקיימים כאן בעד או נגד היא הצבעה של האם הסעיף יישאר או יימחק ולכן הסתייגויות שהגשתם לנו האומרות שהסעיף יימחק – עולות ישירות למליאה.

<יעקב ליצמן:>
יש גם תתי סעיפים.

<שגית אפיק:>
אם יש הסתייגות האומרת שתת הסעיף יימחק – מצביעים. אף פעם לא הצבענו על יימחק.

<זהבה גלאון:>
אם אנחנו מציעים, אנחנו לא רק אומרים יימחק אלא אנחנו מציעים חלופה.

<שגית אפיק:>
בוודאי, על החלופה מצביעים. גם אם את מבקשת מתוך סעיף שיש בו (א), (ב) ו-(ג), למחוק רק את (ב) – על זה מצביעים.

תעקבו גם אתם. אנחנו ריכזנו אצלנו את ההסתייגויות אבל לא את ההסתייגויות שניתנו בעל פה אלא הסתייגויות בכתב.

<מיקי רוזנטל:>
מה עם ההסתייגויות הקבוצתיות?

<יעקב ליצמן:>
יש כאן הכול.

<שגית אפיק:>
חבר כנסת שלא נוכח ולא יסביר את ההסתייגות שלו, לא נוכל להעלות את ההסתייגות להצבעה.

<יצחק כהן:>
אם אחד מהקבוצה נמצא, כן נוכל להצביע.

<שגית אפיק:>
אחד מהקבוצה, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העוזרים הפרלמנטריים, אני מבקש, אם כל הזמן יהיה כך, יצטרכו פשוט לצאת. יש כאן רעש, רצים אחד לשני ולא זאת המטרה. אני מסכים שתישארו, אבל.

<שגית אפיק:>
נתחיל עם שם החוק. הצעת חוק לשינוי סדרי – במקור היה ---

<יצחק כהן:>
בשם הקבוצה, הסתייגות לשם החוק.

<מיקי רוזנטל:>
איפה זה? לא כתוב לנו.

<שגית אפיק:>
זה רק שם החוק.

<יעקב ליצמן:>
נותנים שם בברית וזה הדבר הכי חשוב. זה מראה על הבן אדם.

<שגית אפיק:>
הצעת חוק לשינוי סדרי – במקור היה כתוב עדיפויות אבל מתברר שבעברית נכונה צריך לומר עדיפות ולכן זה שונה – עדיפות לאומיים ---

<יעקב ליצמן:>
אבל שר האוצר לא למד ליבה. הוא לא יודע עברית.

<יצחק כהן:>
תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט בבר אילן.

<באסל גטאס:>
רק עכשיו גילו את הטעות? בשנים קודמות היה סדרי עדיפויות.

<מיקי רוזנטל:>
אתה יכול להסתייג לשם.

<שגית אפיק:>
תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013-2014, התשע"ג-2013.

הסעיף הזה לא הוקרא ואני אקריא אותו עכשיו. יש לכם את הנוסח בעמוד הראשון.

1. מטרה

חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא להסדרת המצב הפיסקלי במשק הישראלי ולחיזוק הצמיחה הכלכלית, תוך שינוי סדרי העדיפות הלאומיים, צמצום פערים, הגדלת רמת התעסוקה ורמת הפריון במשק, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחיה, ייעול המגזר הציבורי והעמקת גביית המסים, ובמטרה לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית בכל אחת מהשנים 2013 ו-2014, והכל בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב האמורות.
<אחמד טיבי:>
לא סביר.

<שגית אפיק:>
הסתייגויות לשם. כל קבוצת מרצ, כל קבוצת העבודה, כל קבוצת ש"ס, כל קבוצת יהדות התורה וכל קבוצת רע"ם-תע"ל.

<ראובן ריבלין:>
אני מבקש להוסיף הסתייגות, שבחוק יהיה כתוב "אמור ל". אני מבקש שתהיה לי זכות דיבור.

<שגית אפיק:>
אתם רוצים שאני אקריא מה אתם מבקשים?

<זהבה גלאון:>
אני מבקשת.

<ראובן ריבלין:>
אני ואלעזר שטרן, שנינו.

<גילה גמליאל:>
גם אני מצטרפת לרובי.

<ראובן ריבלין:>
גם בקבוצה, כל אחד יכול לדבר בעצמו.

<זהבה גלאון:>
אדוני היושב ראש, ההסתייגות שלנו, כמו שאמרה היועצת המשפטית, היא בשם כל סיעות האופוזיציה. לשם החוק יש לנו שש הסתייגויות ואני מבקשת לקרוא אותן.
שם החוק יימחק ובמקומו יבוא
"אוסף חוקים להכבדת הנטל הכלכלי על מעמד הביניים והשכבות המוחלשות במדינת ישראל". זאת הסתייגות ראשונה.

<אחמד טיבי:>
זה יותר סביר.

<זהבה גלאון:>
הסתייגות שנייה
שם החוק יימחק ובמקומו יבוא, שים לב חבר הכנסת אחמד טיבי: "הצעת חוק אין עתיד למעמד הביניים ולשכבות המוחלשות במדינת ישראל".
הסתייגות שלישית
שם החוק יימחק ובמקומו יבוא: "הצעת חוק עתיד עגום למעמד הביניים ולשכבות המוחלשות במדינת ישראל".
הסתייגות רביעית
שם החוק יימחק ובמקומו יבוא: "אוסף חוקים לקיבוע מדיניותה הכלכלית השמרנית חסרת הבושה של הממשלה הנעדרת כל מענה לצמצום הפערים בחברה הישראלית".

<ראובן ריבלין:>
לחילופין. אם תתקבל אחת, לא יהיו האחרות.

<זהבה גלאון:>
לחילופין.
הסתייגות אחרונה לשם החוק
שם החוק יימחק ובמקומו יבוא: "אסופת חוקים ורפורמות המבטיחים את המשך מגמת התרחבות הפערים החברתיים וגלישתם של עוד ועוד אזרחים מרווחה לקריסה".

יש לי הסתייגות גם לסעיף 1, מטרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. תודה רבה. יש עוד מישהו שיש לו הסתייגות לשם החוק?

<שגית אפיק:>
קבוצת חד"ש. אין כאן אף אחד?

<זהבה גלאון:>
הוא מצטרף אלינו. כל האופוזיציה אתנו. גם חד"ש.

<שגית אפיק:>
ההצעה של קבוצת חד"ש
"חוק הגזרות והגזלות".

נצביע על ההסתייגויות.

<מיקי רוזנטל:>
רגע, גם לעבודה יש הסתייגות.

<שגית אפיק:>
הייתם יחד עם מרצ. היה לכם משהו שונה?

<מיקי רוזנטל:>
כן. אנחנו רצינו לגבי מטרת החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם לשם החוק. אחר כך למטרת החוק.

<ראובן ריבלין:>
ברור שאם ההסתייגות הראשונה מתקבלת, כל השאר בטלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר שיש כאן לחילופין, נצביע.

<שגית אפיק:>

הסתייגות ראשונה היא אוסף להכבדת הנטל הכלכלי על מעמד הביניים והשכבות המוחלשות במדינת ישראל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. רק חברי הוועדה מצביעים.

<מיקי רוזנטל:>
או כאלה שמחליפים אותם.

<יעקב ליצמן:>
גם הקואליציה יכולה להצביע בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ה צ ב ע ה

בעד – 6

נגד – 11

ההסתייגות לא התקבלה

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<מיקי רוזנטל:>
הייתה הסתייגות לגבי נוהל ההצבעה.

<ראובן ריבלין:>
אדוני היושב ראש, הערה לסדר.

<זהבה גלאון:>
רביזיה זה חצי שעה, לא?

<יצחק כהן:>
חצי שעה, כן.

<אחמד טיבי:>
אדוני, ממילא היינו מפסיקים כי יש לי במליאה הצעה דחופה לסדר.

<ראובן ריבלין:>
הערה לסדר. בלי כל ספק שהבקשה לרביזיה במקומה, היא על פי התקנון, אבל הואיל ואנחנו מדברים על תקציב שצריך להגיע בתאריך מסוים, אתה צריך להודיע היום לכל הוועדה, אחרי שנמצה את הרביזיה, את הזמן שמכאן ולהבא אתה מפעיל את סמכותך שכל רביזיה תהיה על המקום או לא.

<יעקב ליצמן:>
הוא לא יכול.

<יצחק כהן:>
יש תקנון. הנה, שגית כאן.

<ראובן ריבלין:>
לפי התקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נדון בכל הרביזיות בשעה 21:00 ובינתיים נתקדם.

<יצחק כהן:>
יש גם התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשה התייעצות סיעתית. בכל הרביזיות נדון בשעה 21:00 ונרכז אותן.

<ראובן ריבלין:>
תקנה 333 הוותיקה. יהיו סדרי דיון מיוחדים.

<יעקב ליצמן:>
התייעצות סיעתית ולכן אי אפשר להמשיך.

<שגית אפיק:>
אני רוצה להסביר. ברגע שהגשתם רביזיה, היושב ראש יוכל להמשיך להצביע על ההסתייגויות אבל הוא לא יוכל להצביע על שם החוק עד שהרביזיה לא תוסר או תיפול.

<יעקב ליצמן:>
אני דיברתי על מטרת החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד לא הגענו לזה. בזמן שיהיו רביזיות, אין התייעצות סיעתית.

<יצחק כהן:>
למה? אני כן יכול לבקש התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה? אין הצבעה. אתה צריך להחליט, התייעצות סיעתית או רביזיה.

<יצחק כהן:>
לא, רביזיה זה רביזיה. אתה לא יכול להצביע על החוק. ב-9 בערב יהיו גם הצבעות על החוק. בינתיים אני רוצה לגבי הסעיף הבא התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אין הצבעה על משהו, אתה לא יכול התייעצות סיעתית.

<יעקב ליצמן:>
לפי התקנון כל סיעה יכולה לבקש התייעצות סיעתית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה?

<יעקב ליצמן:>
על מה שהיא רוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל לא באים להצביע עד 9:00 בערב. אם יצביעו, בסדר, אבל לא הולכים להצביע.

<יעקב ליצמן:>
אני מדבר מעבר לרביזיה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם לא תהיה רביזיה, אפשר התייעצות סיעתית.

<יעקב ליצמן:>
קודם התייעצות ואחר כך נעשה רביזיה.

<יצחק כהן:>
אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית.

<ראובן ריבלין:>
היושב ראש, באופן תיאורטי, אם אין סדרי דיון מיוחדים בוועדה בדבר שהוא תקציב המדינה, אנחנו יכולים להגיע למצב שעל פי תקנון הכנסת אנחנו נגיע לכך שלא נוכל, אפילו אם נרצה ויהיה רוב לתקציב, להצביע בעדו. לכן נדמה לי שאותן הוראות המדברות בתקציב המדינה, חייבות לחול גם על סדרי דיון בתוך הוועדה עצמה, שאם לא תאמר כך – כל מי שרוצה, אפילו אם הוא שלושה מחברי הכנסת, יכול להביא לידי מצב שעד התאריך הקובע לא תהיה הצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך אפשר לקבוע סדרים?

<יצחק כהן:>
יש תקנות.

<ראובן ריבלין:>
כתוב בתקנון, מספר 333.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לגבי הכנסת, אבל לא לגבי הוועדה.

<ראובן ריבלין:>
אני אומר לך שמה שחל לגבי הכנסת, חל על הוועדה. זה חוק שקבעה הכנסת ואני לא יודע מתי הוא נקבע, האם כאשר מפלגת העבודה הייתה בשלטון או כאשר מנחם בגין היה בשלטון. אני אומר לך שיש סדרי דיון מיוחדים לוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הייעוץ אומר שזה יכול להיות רק לגבי הכנסת ולא לגבי הוועדה.

<ראובן ריבלין:>
יכול להיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שגית. האופציה השנייה.

<שגית אפיק:>
מצביעים על ההסתייגות האומרת
חוק אין עתיד למעמד הביניים ולשכבות המוחלשות.

<יצחק כהן:>
כאן מבקשים התייעצות סיעתית של כל הקבוצה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמש דקות התייעצות סיעתית. הפסקה עד 4:17.

<אחמד טיבי:>
יש לי הצעה דחופה למעלה ואני מבקש לחכות לי עד שאני אחזור.

<יצחק כהן:>
גם לי יש הצעה דחופה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בקצב הזה נשב כאן כל הלילה.

<יצחק כהן:>
אין בעיה. נשב כך עד חנוכה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין שום בעיה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:12.

קוד המקור של הנתונים