PAGE
22
ועדת הכספים
14/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 123>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ז' באב התשע"ג (14 ביולי 2013), שעה 10:20

<1. פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
<2. פרק ו', סימן ב' - מיסוי מקרקעין - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
<3. פרק ו', סעיפים 49 עד 53 - השקעות הון - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

גילה גמליאל

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עופר שלח

>
משה אשר

- מנהל רשות המסים, משרד האוצר
שי אהרונוביץ

- מנהל אגף מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד ליאת גרבר

- ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ורד אולפינר

- מנהל תחום בכיר מקצועית, מיסוי מקרקעין, רשות המסים

שרון אהרוני

- מנהל תחום בכיר, מיסוי בינלאומי, רשות המסים

אמיר דוידוב

- מנהל תחום מיסוי תושבי חוץ, רשות המסים, משרד האוצר

ירדנה סרוסי

- ממונה מיסוי בינלאומי, רשות המסים, משרד האוצר

עפרי שליו

- מנהל תחום בכיר, מיזוגים ופיצולים, רשות המסים

ליאורה לוסקי

- ממונה רכז חולית שומה מרכזית, מסמ"ק נתניה, רשות המסים

עו"ד ברוך משולם
- עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המסים, משרד האוצר

יעל עיני


- סגנית מסמ"ק באר-שבע, רשות המסים, משרד האוצר

ניר אמסל

- אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד ספי זינגר

- משרד המשפטים

ישי חיבה

- לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

חזקיה ישראל

- התאחדות התעשיינים

עו"ד זיו שרון

- לשכת עורכי הדין

עו"ד יניב שקל

- לשכת עורכי הדין

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<1. פרק ו', סימן א' - מס הכנסה - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013
<2. פרק ו', סימן ב' - מיסוי מקרקעין - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
3. פרק ו', סעיפים 49 עד 53 - השקעות הון - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים.

אדוני היושב ראש, אותם אנשים משתתפים בדיוני הוועדה. אני מקווה שלא יחליפו אותם לקראת ההצבעות.

כל השאר נכנסים מפעם לפעם, אומרים שורה והולכים. דרך אגב, כל שורה מתפרסמת.

אני ממש לא מבין על מה אתם מדברים.

אחר כך שר האוצר עולה על הבמה ומצטט מי היה בדיון.

רבותיי, יש לנו יום ארוך ואנחנו לא רוצים להשאיר שום דבר למחר.

מחר ערב ט' באב.

אנחנו נבדוק עד איזו שעה עובדת הכנסת. נמסר לי שהעובדים עובדים עד 4:00.

זה לא בסדר.

אני מסכים.

זה עכשיו דבר חדש. זה לא היה בזמן של רובי ריבלין. עובדים לא עבדו עד 4:00 בערב ט' באב.

זה כי רובי איש ירושלים.

לא, הייתה לנו הסכמה עם כולם.

לא עבדו עד 4:00. אין מציאות כזאת. אם זה היה כך, היה צריך להודיע.

בין 2 ל-3. אנחנו נבדוק ונראה. רבותיי, בואו נתחיל. אנחנו עוברים לפרק מסים. אנחנו מתחילים בסעיף 43(1)(ב), חוק מיסוי מקרקעין, תושב חוץ.

עמוד 695, סעיף 43(1)(ב) להצעת החוק, הוספת הגדרה של תושב ישראל לחוק מיסוי מקרקעין.

בוקר טוב לכולם. אני אתן את הרקע. בפעם שעברה דנו במודל מיסוי דירות ההשקעה, דירות המגורים להשקעה, וביקשנו להחריג את תושב החוץ, גם לעניין מס רכישה לדירה יחידה, ההקלות לדירה יחידה, וגם לעניין מס השבח.


לגבי מס הרכישה. בשעתו עשינו בדיקה עם ה-OECD, לאור התחייבויות ו/או אמירות שהיו לנו מול הארגון, ואמרנו בפעם שעברה לפרוטוקול שאנחנו ממשיכים את הבדיקה מול הנציג שלנו ה-OECD כדי לראות איזה נוסח באמת לא פוגע באמירות או ההתחייבויות שיש לנו מול ה-OECD. מה שאנחנו רוצים להקריא עכשיו זה את הנוסח שסיכמנו עם נציג האוצר ב-OECD כך שלהבנתנו הוא לא מפר התחייבויות.

אני אגיד רק שהתיקון שהוועדה הפנתה אליו בחוק מיסוי מקרקעין, זה לא התיקון הרלוונטי לסעיף הזה. זה לא 43(1) אלא זה צריך להיות 43(7).

עמוד 702. מה זה בהטבה של מס שבח? זה סעיף שכבר נדון.

כן, אבל הודענו לפרוטוקול.

הסעיפים האלה נדונו. 43(1)(ב) באמת לא נדון אבל הסעיף הזה, פסקה (7), נדון ונדמה לי שנסגר בוועדה.

אנחנו מדברים רק על ההגדרה של תושב חוץ כדי שלא תסתור הגדרות שבאמנות.

גם זה כלול בנוסח ששלחת אלי הבוקר?

כן.

חברי הוועדה לא יכולים לראות אותו, אבל בסדר. יש שבעים תיקוני נוסח שהגיעו אלי הבוקר. תכף נראה מה עושים אתם. לא שולחים חצי שעה לפני דיון נוסח חדש. לי אין יכולת ללמוד אותו בזמן כל כך קצר.

אלא אם כן זה לא נוסח חדש. אולי זה רק סיכום של הדברים.

לא היה סיכום כי הם אמרו שהם יבדקו.

אנחנו היינו בבדיקות מול ה-OECD ועכשיו קיבלנו אישור שהנוסח שלנו כן עומד בכללים. התיקון יהיה בסעיף 49א, שם בנוסח של הכחול כתבנו: "בסעיף קטן (א), במקום "מוכר" יבוא "תושב ישראל"". אנחנו מוסיפים "או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה בה הוא תושב". ובסופו יבוא "לעניין סעיף קטן זה יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה בה הוא תושב כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס במדינה בה הוא תושב כי אין לו דירה כאמור".

אבל אתם לא יכולים לעשות הגדרה חדשה כאשר למשרד הפנים יש הגדרה אחרת. לפי חוק השבות או חוק האזרחות, יש הגדרה מיהו תושב חוץ.

מה זה לא המציא? זה לא כל כך ברור. איך תהיה הבירוקרטיה? איך זה יעבוד?

הוא צריך להביא אישור.

כל עוד הוא לא הביא, הוא ישלם. היה והוא לא הביא אישור, שילם את המס הגבוה.

כן.

עכשיו מה יקרה?

זהו.

אם אחרי חודשיים הוא הביא אישור?

יקבל החזר. אם הוא יבקש לתקן שומה, תוך ארבע שנים הוא יכול לתקן שומה והוא יקבל את כל הכסף בחזרה.

ואין בעיה לקבל אישור כזה ממדינת החוץ? בדקתם?

בואו ניקח את המצב ההפוך. נניח שישראלי צריך להביא אישור כזה מקביל למשל לצרפת. הוא בא לפקיד השומה שלו ומבקש אישור שיש לו בבעלותו, בבעלות התא המשפחתי שלו, דירת מגורים אחת. בודקים במחשב, רואים מה שיש ונותנים לו אישור. את האישור הזה הוא מגיש לצרפת. בצורה הפוכה, אותו צרפתי, אם אין לו דירה אחרת בחוץ לארץ, הוא יקבל את הפטור בישראל. אם יש לו דירה בחוץ לארץ, המשמעות שיש לו יותר מדירה אחת והוא לא יקבל את הפטור בישראל.

אני מגיש הסתייגות בשם הקבוצה. שההגדרה תהיה כמו הגדרת משרד הפנים. לא יכולות להיות עשרים הגדרות.

כן, אבל בדיני המס זה הכול הגדרות וזה בכל הקשר שהוא.

זה גם למס שבח או גם למס רכישה?

רק למס שבח. במס רכישה אין לנו בעיה כי לא הייתה התחייבות מראש ל-OECD.

ואז תהיה הגדרה אחרת.

במס רכישה אתה לא נמצא בסתירה לאמנות המס?

זה בדיוק קו התפר שיכולנו לעשות מול ה-OECD כי בשעתו בדקו אותנו. עכשיו אנחנו מגיעים לתושבי חוץ שאין להם דירות. אם יש להם דירות בחוץ לארץ וכאן זאת למעשה הדירה השנייה שלהם, המשמעות היא שכל פטור שניתן פה, הם ישלמו שם. למעשה ישראל תפסיד את המסים לטובת מדינת המושב. אם שם אין לו דירה, שזה דבר שהוא לא אמור להיות שכיח, פה הוא יקבל את הפטור.

איך יכול להיות שיהיו שתי הגדרות לשני סוגי מסים? מס שבח – הגדרה אחרת של תושב, ובמס אחר תהיה הגדרה אחרת. איך זה יכול להיות?

יש הרבה. יש רחובות שלמים בירושלים ובנתניה.

אם הוא יעלה תוך שנתיים אותו תושב חוץ, הוא יקבל את מס הרכישה המופחת, יקבל את ההפרשים האלה.

בתכנית הכלכלית שחברת הכנסת זהבה גלאון ואני עשינו, אנחנו קבענו שאם אתה מחזיק דירה, אתה תושב חוץ ומחזיק דירה חצי שנה ריקה, אתה משלם מס גבוה.

ארנונה.

מס. לא ארנונה.

מס רכוש? איזה מס?

זה לא אושר.

אתה מתכוון למס רכוש?

מס.

לא מס רכוש. הוא מתכוון מס שבח.

מס שבח זה במכירה. לא בהחזקה.

הוא מדבר על מיסוי על דירה ריקה.

זה לא קשור לנושא שלנו.

מתי זה קשור?

לא יודע. לא היום.

אני אגיד לך מתי זה קשור. זה קשור בדיוק לעכשיו כי אם מנסים לגרום לכך שיהיו יותר דירות, הרי כל המלחמה היא נגד דירות להשקעה, אין יותר השקעה מזה שאתה רואה שכונות ריקות כי תושבי חוץ קנו שם דירות ואף פעם לא משכירים אותן. האורות כבויים שם.

על זה אנחנו צריכים לקיים דיון אבל להערכתי כבר לא יהיה לנו זמן. זה דיון נפרד ואני אשמח שנעשה אותו כי יש כאן כמה היבטים.

במקום הדברים שמביאים, צריך להביא את זה. זה גם יותר כסף. תשמע מה אני אומר. יש לי רעיונות.

אני אשמח. אני אומר שנדון בזה אבל הדיון צריך להיות הרבה יותר עמוק כי יש אנשים שקונים כאן ושוהים בחלק מהזמן וכולי. אני אומר, זה דיון. מה שהם עושים כאן זה דבר אחד. כבר קיימנו את הדיון על כל הנושא אבל הייתה צריכה להיות הגדרה בנושא הזה של תושב חוץ, הגדרה שלא תסתור אמנות, הסכמים וכולי. הם הביאו את ההגדרה שהיא לא סותרת את זה.

מה עם מדינות בהן אין תשלומי מס שבח או מס רכישה? מגיע לכאן מישהו הוא גר במדינה שם אין מס שבח או מס רכישה. יש דבר כזה? אמרת למשל צרפתי שקונה כאן דירה או מוכר דירה, אם אנחנו נפטור אותו כאן, אם זאת תהיה הדירה היחידה שלו, הוא ישלם את המס בצרפת.

בחלק מהמקרים.

יש מדינות שאין את זה?

לא בדקנו כל מדינה ומדינה אבל חלק גדול מהמדינות ממסות את התושבים שלהן, כמו בישראל על בסיס פרסונלי. זאת אומרת, לא חשוב איפה אתה מרוויח במדינה בה אתה גר או מעבר לים, אתה צריך לשלם את המס במדינת מושבך. לכן, אם המדינה השנייה פטרה, אתה תשלם במדינת מושבך. זה למעשה לאבד מסים לטובת המדינה השנייה.


הפטור לדירת מגורים למעשה הוא פטור סוציאלי ואנחנו לא חושבים שזה נכון לתת לתושבי חוץ את הפטור הסוציאלי שמיועד למעשה לאנשים שגרים כאן וחיים כאן ביום יום שלהם.


משתי הסיבות האלה צריך לבטל את הפטור ממס שבח לאותם אנשים.

למה לא חשבתם על כאלה שקונים כאן דירות והדירות עומדות ריקות?

שווה לבדוק.

מה ההגדרה של תושב חוץ בחוק מיסוי מקרקעין? אני מחפשת כאן עכשיו ואני לא רואה שיש לכם.

מה שאתה אמרת, זאת ההגדרה של תושב חוץ?

תושב ישראל שיבוא, יצטרך להביא לכם אישור שאין לו דירה?

לא, זה הולך לפי הפקודה.

אין כאן הגדרה לתושב חוץ.

איך יודעים מי זה תושב חוץ? אם אני אבוא, אני תושבת ישראל, איך אני יודעת שלא תדרשו ממני אישור שאין לי דירה בארץ אחרת?

זאת אותה הגדרה של פקודת מס הכנסה.

אבל אין לך הגדרה בחוק מיסוי מקרקעין. אין הפניה לפקודה.

אותה הגדרה.

בוודאות? אתם בטוחים? כי אני לא ראיתי.

יש הגדרה?

בסעיף 1. חוץ מזה שהחוק תמיד היה קיים לגבי תושב ישראל.

עד היום לא הייתה התייחסות לתושב חוץ.

יכול להיות שתמיד טעיתם.

אני לא רואה הגדרה בסעיף 1.

לדעתי יש רק ב-16(א).

אבל 16(א) לא עונה לנו על הבעיה הזאת עכשיו.

בסעיף 1 בהצעה הנוכחית, אבל נדמה לי שזה ירד.

אז אנחנו נוסיף.

אבל אין הגדרה.

אפשר לעשות הפניה לפקודת מס הכנסה כפי שעשינו בתושב ישראל, אז עשינו הפניה לסעיף 1 בפקודה.

זאת אומרת, תושב חוץ כהגדרתו ואז מה זה יכלול?

לפי הפקודה.

תגידו לי מה יש בפקודה.

מי שמרכז חייו הוא לא בישראל. המבחן בפקודת מס הכנסה מי הוא תושב, זה לגבי יחיד ושמרכז חייו בישראל.

האם לעניין זה העובדה שתושב חוץ הוא אזרח ישראל, יש לה משמעות?

לאזרחות אין משמעות.

תושב חוץ הוא מי ששהה 183 ימים. זה משהו אחר.

זה מבחן יותר כלכלי, יותר זיקות כלכליות. לדרכון אין משמעות.

תושב חוץ כהגדרתו. זה יתווסף לסעיף (1).

כהגדרתו בפקודה זו.

כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. אנחנו בחוק מיסוי מקרקעין.

רק לוודא שזה יפתור את הבעיה מול מדינות אמנה. קודם כל, לפרוטוקול, כמובן שלטעמנו תושבי חוץ, בין אם יש להם דירה ובין אם אין להם דירה בחוץ לארץ, ככל שזה מסתדר עם אמנות המס ועם ארגון ה-OECD, במיוחד במצב של שוק הנדל"ן היום בישראל, לטעמנו לא צריך להעניק להם שום הטבה ברכישת דירה בישראל אלא אם כן הם הופכים להיות תושבי ישראל. כל מה שאפשר לעשות במסגרת היחסים הבינלאומיים של ישראל עם מדינות ה-OECD, אנחנו בעד. להקפיד אולי שאם מגדירים את התושבות לפי הפקודה, היכן שיש מדינות אמנה, שמבחן שובר השוויון של האמנה יחול גם לעניין הזה וזה יסדר את הבעיות גם עם ארגון ה-OECD.

אין בעיה. ממילא ברגע שלקחנו את ההגדרה בחוק מס שבח, לפי פקודת מס הכנסה, שם אמנות המס גוברות על הוראות הפקודה ובמקרים שיש כפל תושבות או חשש לכפל תושבות, האמנה בין המדינות גוברת.

אבל צריך לומר שהרי גם בתוך הפקודה אתם טוענים לגבי חלק מהסעיפים שלפי הדין הפנימי הם חלים והוראות האמנה לא חלות, קל וחומר מישהו יכול לטעון את זה כשמדובר במיסוי מקרקעין. הייתי מציע להעביר את זה. הרי כשאתם מדברים על הטבות למשל של תושבים חוזרים או על סעיף 100(א), אתם אומרים שזה לפי הדין הפנימי ולא לפי האמנה. אני חושב שבמקרקעין יהיה עוד יותר ראוי לטעון את הטענה שלכם, ולכן תבהירו אם אתם מתכוונים למשהו אחר.


לפי הדין הפנימי חלות הוראות הפקודה והאמנה מתייחסת, לשיטתכם, לדברים מסוימים ולא לכל הפקודה. זאת אומרת שתושב חוזר יכול לטעון שהוא לפי האמנה היה תושב חוץ ותתנו לו את ההטבות כשהוא חוזר. אם זה מה שאתם אומרים, זה בסדר, אבל אתם אומרים את זה?


אני אחדד. היה מישהו בצרפת במשך עשר שנים, לפי הדין הפנימי הייתם סופרים אותו כתושב ישראל, עשר שנים בצרפת לפי הוראות אמנה נחשב תושב חוץ בצרפת, וכשהוא יחזור לכאן לא תתנו לו. השובר שוויון לפי האמנה, לא תתנו לו לפי זה זכויות אלא אם כן אתם חוזרים בכם מעמדתכם ההיסטורית ולפי דעתי אתם לא מתכוונים לעשות את זה כאן.

אם לפי שובר שוויון מרכז חייו בישראל.

לא, אם לפי שובר השוויון מרכז חייו בישראל.

לא, אם לפי שובר השוויון באמנה הוא תושב חוץ, אתם תתנו לו את ההטבות. אם כן, אין לנו מחלוקת. אני חושב שזאת לא עמדתכם.

ברזולוציה הזאת נבדוק את הדברים בהמשך.

יש עוד בעיה פרוצדורלית. גם אם זורמים בקו של משה.

משה, אנחנו צריכים לסגור עכשיו. אם לא סוגרים עכשיו, זה לא ייכנס לחוק. תסכמו את הדברים.

יש עוד משהו טכני שצריך להוסיף כאן. הגדרת תושבות מפנה במקום שיש את החזקות לפקיד השומה או לנישום. השאלה אם אנחנו משאירים את פקיד השומה או מחליפים למנהל בהמרה לחוק מיסוי מקרקעין.

מי שקובע תושבות זה פקיד שומה. יש לו את כל המערכת הכללית. מיסוי מקרקעין הוא מקטע קטן. נשאיר את זה כך שפקיד השומה יקבע. אני מציע שנתקדם.

זה אומר שבשינוי זה צריך לתקן את מה שכתבתם: בכל מקום, במקום פקיד השומה, לכתוב המנהל.

לא.

הם משאירים את פקיד השומה.

אני מציעה בסעיף 1 לכתוב: תושב ישראל ותושב חוץ כהגדרתם בסעיף 1 לפקודה.

בשינוי זה , בכל מקום.

לא, זה נשאר. זה לא קשור.

הנה, אמרתם את מה שאני אומר.

זה מה שזיו אומר. זיו אומר, אל תעבירו את זה מפקיד שומה למנהל בהגדרה במיסוי מקרקעין לעניין ההחלטה.

אני אומר שזה יישאר אצל המנהל כדי לא לטרטר את הבן אדם בין כמה גורמים. אנחנו הולכים לטרטר את תושבי חוץ גם לפקיד שומה וגם למנהל מס שבח. זה מיותר.

זה יחייב את פקיד השומה להגדיר תושב חוץ כפי שכתוב בפקודה. אין כאן העברה של סמכויות.

לגבי השאלה מי הוא תושב חוץ.

זה הנוסח. כמו שאמרנו.

נשאיר את הנוסח.

הכוונה שזה עובר למנהל?

המנהל הוא מנהל רשות המסים.

עדיין יכול להיות מצב של פקיד שומה, כך או אחרת.

המנהל יכול להאציל את זה על פקיד השומה.

אתה רשמת את ההערה שלי?

למחוק את הגדרת תושב חוץ.

ללכת לפי הגדרת משרד הפנים. זה שינוי די גדול.

גם בפקודה זה 183 יום מרכז חייו. זאת לא ההגדרה של משרד הפנים? מה ההגדרה של משרד הפנים? יכול להיות שזאת אותה הגדרה

שהוא יגיד לי. הוא לבד אומר שיש שתי קטגוריות.

הגדרה של תושב חוץ בפקודה היא שני תנאים מצטברים. האחד, שהייה מחוץ לישראל, 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה. יש עוד תנאי והתנאי הוא מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה תושב ישראל.

וזה שונה מהגדרת משרד הפנים?

הנה, מרכז חייו.

יכולים להיות ניואנסים.

זה אומר שכרגע יש שני תושבי ישראל והם שונים. לצורך חוק מיסוי מקרקעין הכללי, יש תושב ישראל בהגדרה החדשה ולקרקע באזור יש הגדרה נרחבת.

זה קיים כל הזמן.

אם זה קיים, מי אומר שזה צודק?

לא לגבינו. אני שואל את זיו.

אני מציין עובדה.

הם הצמידו את זה להגדרה שקיימת בחוק כל הזמן. לא עשינו שום שינוי בהגדרה. יכול להיות שזה גם לפני שנה ושנתיים.

עשו כאן שינוי.

ברשותכם, הייתי רוצה לעבור לדברים יותר קטנים, לפני שנגיע לדברים היותר גדולים.


סעיף 53 בנושא חוק עידוד תעשייה, מסים. עמוד 720.


חוק עידוד תעשייה, מסים, למעשה הוא חוק שקובע מהי חברה תעשייתית, מגדיר אותה כאשר בהיסטוריה הוא נתן הרבה יותר הטבות ובשנים האחרונות הוא מקנה פחות הטבות. אחת מההטבות היא שהוא מאפשר להגיש לפקיד השומה דוחות מאוחדים של חברת אם וחברת בת.

תסביר לנו קודם כל מהי חברה תעשייתית.

חברה תעשייתית היא חברה תושבת ישראל שהיא בתחום התעשייה.

זה גם אני הייתי יכול להגיד.

שלפחות תשעים אחוזים מהכנסותיה נובעים ממפעל תעשייתי שבבעלותה. יש עוד כמה קטגוריות, אבל בגדול זאת הקטגוריה העיקרית. זאת חברה תעשייתי. חברה תושבת ישראל שלפחות תשעים אחוזים מהכנסותיה הם ממפעל תעשייתי שבבעלותה. זאת הגדרת חברה תעשייתית.

לא כל החברות כאלה?

אני מסביר את הדברים. בחוק עידוד תעשייה (מסים), שזאת הגדרת חברה תעשייתית שמקבלת את ההטבות, אחת ההטבות הוא דוחות מאוחדים. היא יכולה לאחד לצורכי מס את ההכנסה החייבת שלה יחד עם ההכנסה החייבת של חברת הבת שלה אם לשתי החברות האלה יש מפעלים תעשייתיים.

מאיפה יש לה חברת בת? תגדירו את זה עוד פעם. תגדירו מהי חברה תעשייתית כדי שנבין, כי פתאום נולדה בת.

אין הגדרה של חברה תעשייתית?

הנה. זה המצב.

לא, זה הציור. איפה ההגדרה? יש הגדרה?

הקראתי את ההגדרה. חוק עידוד תעשייה (מסים) נותן הטבות מסוימות לחברות תעשייתיות. חברה תעשייתית היא חברה תושבת ישראל שלפחות תשעים אחוזים מהכנסותיה נובעים ממפעל תעשייתי שבבעלותה. זאת אומרת, יש לה מפעל תעשייתי, היא מייצרת ארונות, ותשעים אחוזים ממחזור ההכנסות שלה נובעים ממכירת הארונות האלה. חברה כזאת נחשבת לחברה תעשייתית.

כמעט כל החברות הן חברות תעשייתיות.

יש הרבה מאוד חברות תעשייתיות.

מה זה חברה שהיא לא תעשייתית?

חברה שנותנת שירותים בנקאיים.

חברה שלא מייצרת.

אבל כל חברה שמייצרת, היא חברה תעשייתית.

כל חברה שמייצרת בתחום התעשייה. אחת ההטבות של חוק העידוד הזה היא שלמעשה מאחדים את התוצאה הכספית לצורכי מס.

לחברה הזאת יש חברת בת.

יש לה חברת בת ושתיהן בתחום התעשייה.

אומן הוא תעשייה? נגר שאין לו תעשייה.

נגריה היא תעשייה.

גם אומן יכול להיחשב תעשייה. כל מי שמייצר, הוא תעשייה.

באופן עקרוני יצרן הוא תעשייה, אבל זה לא הדיון כרגע. יש פסיקה ענפה על מה זה מפעל.


אחת ההטבות עליה מדברים. לצורכי מס רואים אותם למעשה כמעין גוף אחד ואז אם לחברת הבת יש הפסדים ולחברת האם יש רווחים, מאחדים את זה ואז למעשה מקזזים בין החברות את ההפסדים והרווחים.

האיחוד הוא חובה או רשות?

הוא רשות שבדרך כלל משתמשים בה. אתה לא חייב להשתמש בהטבה.

מה זה חברת בת? כמה אחוזים יש לחברת האם בחברת הבת? מאה אחוזים? חמישים אחוזים? אנחנו מתחילים להגיע לפירמידות?

שליש, אבל זה לא הדיון כרגע. אני רוצה להגיע לדיון. השליטה היא לפחות שני שלישים בין חברת האם לחברת הבת.


לפי הדוגמה שראינו קודם, מפעל תעשייתי שמייצר ארונות. נגריה. גם חברת אם וגם חברת בת, אחת נניח בירוחם והשנייה בתל אביב ואז אם שתיהן בתחום התעשייה, יוכלו לאחד את התוצאות שלהן.

מה קורה אם חברת הבת נמצאת בחוץ לארץ והמפעל שלה בחוץ לארץ? כאן נוצר איזשהו סוג של לקונה בהגדרה.

היא צריכה להימצא בישראל.

נכון. הרעיון הוא שהמפעל יהיה בישראל.

זה הסעיף.

בדיוק. היום, בגלל איזושהי לקונה בפרשנות או בחיי היום יום, זה לא כך.

למה אתם דורשים את זה?

אם החברה בת מפסידה וחברת האם הישראלית מרוויחה, אתה למעשה מקזז ושוחק את בסיס המס הישראלי על רקע של תעשייה בחוץ לארץ. ראינו סיטואציה כזאת שחברת הבת נשלטת מישראל. נניח ההנהלה שלה היא ישראלית ואז היא נחשבת לתושבת ישראל לעניין הפקודה, אבל היא התאגדה נניח במזרח אירופה באיזו מדינה ויש לה מפעל תעשייתי שם, ובעיניים הרומניות היא נחשבת חברה רומנית לכל דבר ועניין. בגלל החוק הזה למעשה ייבאה את ההפסדים שיש לה שם לצורכי מס וקיזזה אותם כנגד הכנסות חברת האם הישראלית ולא לזה הייתה הכוונה.

אם המצב הפוך. הוא מרוויחה וכאן בישראל החברה מפסידה, מה קורה אז? אז נרצה שזה כן יהיה.

לא, זה לא משנה. לצורכי מס בישראל יש לה הפסד.

אתה לא מחבר את מה שיש לחברה בחוץ לארץ? החברה בחוץ לארץ מרוויחה והחברה בישראל מפסידה. כדאי לנו שכן יהיה את הצירוף הזה, לא?

נכון. אתה צודק.

לפי מה שאתם יודעים, מה המצב של חברות, מה יותר ומה פחות. בוא נעשה רווח והפסד. מה יותר ומה פחות?

אין לנו סטטיסטיקה כזאת. אנחנו רק יודעים את הסיטואציה שברגע שהמפעל הוא לא בישראל, אין סיבה לתת את ההטבות. אנחנו ניתן את ההטבות האלה כאשר המפעל בישראל, כשהחברה היא חברה ישראלית אמיתית והמפעל בישראל.

אם המפעל בחוץ לארץ מרוויח, איך אתם מחשבים את זה?

הוא לא עשה את החשבון הזה.

אם מאחדים את הדוחות, מה שיקרה זה שכל המס שמשולם בחוץ לארץ, ראשית, יהיה אפשר לאחד את הדוחות ולאחד את הרווחים לישראל אבל כל המס שישולם יקוזז ומן הסתם ישולם שם כי המדינות לא מוותרות על מס תעשייתי אצלן. כל המס הזה יינתן כזיכוי כנגד המס הישראלי. לכן הפרש המס לא יהיה גדול. סביבת המס בישראל וסביבת המס של מדינות ה-OECD, הוא בסך הכול סביבת מס די דומה. לכן רווח גדול לא יצא מזה. יהיה רווח אבל לא כל כך גדול. ההפסד יהיה הפסד גדול כי כל המס הישראלי יישחק.

חוק התעשייה, (מסים)(עידוד), הוא חוק שנועד לעודד חברות תעשייתיות ישראליות להקים כאן מפעלי תעשייה וכמובן להעסיק עובדים. לצערי יש מגמה אותה אנחנו רואים שחברות תעשייה מעבירות את התעשיות שלהן לחוץ לארץ, למזרח אירופה, בגלל עלות העבודה. זה דבר שהולך ומתרחב. זה קורה לצערי הרב. אמרתי, כמו שחיסלו את החקלאות, התעשייה עומדת בסכנה מסוימת. זה נושא שעומד בפני עצמו. יש כאן שאלה ששאלת נכון, ניסן. ראשית, בדרך כלל כל חברה היא נישומה לצורכי מס בנפרד, חברת אם וחברת בת. יש אפשרות לבקש להוציא שומה למאוחד, לדוח שלהן ביחד, אבל שאלת בהחלט שאלה מעניינת. כשיש רווחים, אחרי זיכוי המס בחוץ לארץ, מצרפים את זה ביחד, הם מוציאים מאוחד, אבל מה קורה כשיש הפסדים. יש כאן אי-סימטריה בטיפול לפי הוראות הסעיף.


מצד אחד אנחנו לא רוצים לעודד חברות לצאת לחוץ לארץ ומצד שני התיקון לחוק יוצר א-סימטריה בין הטיפול ברווחים בארץ לבין הטיפול בהפסדים, בקיזוז ההפסדים. לכן השאלה היא מאוד רלוונטית.

אתה אומר שברווחים אתם כן תתחשבו אחרי הקיזוזים בחוץ לארץ.

כן. הייתי שמח להקריא את הסעיף, ברשותכם.

53.
תיקון חוק עידוד התעשייה (מסים)

בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט-1969, בסעיף 1(2), בהגדרה "חברה תעשייתית", אחרי "תושבת ישראל" יבוא "שהתאגדה בישראל" ואחרי "שבבעלותה" יבוא "הנמצא בישראל".

כך היה כתוב גם קודם לכן.

הוספנו "שהתאגדה בישראל" ושהמפעל בישראל.

אנחנו מוסיפים שהמפעל בישראל. הקראנו את התיקון.

בישראל או באזור? למה נעלם האזור? יש גם מפעלים ישראלים שמייצרים באזור. לפי זה הם לא יהיו זכאים לאחד.

בישראל ובאזור. אין בעיה.

מה זה באזור?

זה שטחי יהודה ושומרון, כי אחרת אתה מוציא מתחולת חוק עידוד התעשייה (מסים) מפעל שנמצא באזור בחברת בת ולא לזה הכוונה.

אתה יודע שבכל הנושא הזה כבר מזמן הכנסנו את האזור לתוך תחומי מדינת ישראל.

לכן אין בעיה עם החוק הזה.

אין לנו. להפך, אנחנו עוד מנסים לעזור.

לגבי האזור, בואו נעשה בדיקה. צריך לבדוק כמה חוקי עידוד חלים באזור הזה.

בכל חוק אנחנו מכניסים את האזור, וזה לפי דרישות שלהם. לאט לאט האזור הופך לחלק ממדינת ישראל. זאת מגמה מבורכת.

עד סוף היום נעשה בדיקה. משרד המשפטים לא יודע לומר לנו לגבי חוקי עידוד באזור. משרד המשפטים יעשה את הבדיקה ונחזור אליכם.

למה? אבל מקבלים מפעלים מאושרים. באזור התעשייה ברקן, גופים מקבלים את חוקי העידוד גם היום.

זה המצב גם לפני התיקון.

משה, מהבחינה הזאת ודאי שזה חלק אינטגרלי.

למעשה אתם מוציאים את האזור החוצה.

צחקתי קודם אבל לא העליתי על דעתי.

היום זה לא המצב.

ודאי שלא.

אני רק מקווה שאתם הבנתם.

אני הבנתי. כולנו הבנו. משה, בלי זה, זה לא ילך.

אני יודע.

כי כל אזורי התעשייה שהוקמו – אני לא מדבר על הרש"פ אלא אני מדבר באזור – ודאי שהם חלק מתוך זה. כך זה בכל הדינים ובכל החוקים, גם בזכויות וגם בחובות הם אותו הדבר.

תנוח דעתכם, עד עכשיו זה היה המצב המשפטי. זה לא חידוש.

אין שום חידוש.

זה רק בגלל שהכנסתם הגדרה שמדברת על הימצאות המפעל. לכן נוצרה הבעיה הזאת.

המפעלים בברקן התאגדו בישראל.

אבל לפי ההגדרה החדשה אבל הם לא נמצאים בישראל.

הוא כותב "הנמצא בישראל".

בגלל הקיום של המפעל בישראל, חייבים להרחיב את ההגדרה.

ניסן, תן להם חמש דקות התייעצות.

או שתגדירו את ישראל בצורה רחבה יותר ואז אין לי שום בעיה עם זה.

זה רק מקרב את החרם.

דרך אגב, זה קיים היום.

אנחנו נבדוק.

אתה לא מבין שהיום מסיימים?

אם לא נצליח לבדוק את זה, לא נביא את זה.

תבדקו את זה היום.

היום נעשה בדיקה.

הפסקה "הנמצא בישראל" יכולה לעורר שאלות.

יש לזה משמעויות פוליטיות עם כתבות מפה ועד הודעה חדשה.

נכון.

לא. אל תכניסו את זה. אני צחקתי. בנושא הזה של התחשבנויות, זה קיים גם היום.

כן, זה קיים היום.

לא צריך לעשות שום שינוי.

לאורך כל הפקודה יש הוראות שמשוות לצורכי מס את האזור לכל מה שקורה בישראל וצריך את זה מבחינה משפטית.

זה נקרא ישראל או לא? אתה יודע איפה זה טור אמנון?

כן.

עד סוף היום נשתדל להביא תשובה ואם לא, נפצל את זה.

הנושא הבא הוא סעיף 38(ב), עמוד 680.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>