ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/07/2013

פרק ו', סימן ג' - מע"מ - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
11/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 121>
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ד' באב התשע"ג (11 ביולי 2013), שעה 16:40
<סדר היום:>
<פרק ו', סימן ג' - מע"מ - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר

עמר בר-לב
<מוזמנים:>
דניאל וקנין - מנהל אגף בכיר, שומה (מע"מ), רשות המיסים, משרד האוצר

שמואל מייזליך - ממונה ארצי, דלק ואוטונומיה, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד איריס ויינברגר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד גיא גולדמן - עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

קובי רוזו - מנהל תחום בכיר, היחידה הכלכלית, רשות המיסים, משרד האוצר


<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
חבר המתרגמים
<פרק ו', סימן ג' - מע"מ - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אנחנו דנים בסעיף 45 פסקה (11) וסעיף 46, חוק מס ערך מוסף, העברת טובין מעוסק רשום לפי חוק מע"מ, מעוסק למוסד כספי או למלכ"ר רשום באזור או בשטחי עזה ויריחו שתלווה בחשבונית הכוללת פרטים שקבע המנהל ולא בתעודת משלוח.

<שלומית ארליך:>

עמוד 713.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני יכול להבין שזה סעיף בו אנחנו מחילים את הריבונות על הרש"פ?

<איריס ויינברגר:>

לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בפרוטוקול יירשם שזה בהומור אבל זה לא רק בהומור.

<קריאה:>

אפשר לרשום שזה פשוט לא מתאים לחוק ההסדרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם זה לא יעבור בכנסת, זה יעבור רק בחוק ההסדרים, החלת הריבונות.

<איריס ויינברגר:>

אנחנו מתקנים את סעיף 129(ב). העיקרון הוא שנכון להיום טובין צריכים להיות מובלים כשיש בידי המוביל חשבונית או תעודת משלוח. יש כבר היום חריג מסוים כאשר טובין מובלים, כאשר מדובר על עוסק פלשתינאי שמכר לעוסק בישראל, אז הטובין המובלים חייבים להיות מלווים בחשבונית P, שזאת חשבונית שמוצאת ברשות הפלשתינאית. אחר כך יש ניכוי התשומות שנעשה על בסיס אותה חשבונית P ועל בסיס זה אנחנו גם מקבלים את הכספים מהרשות הפלשתינאית כי מה שנצרך בישראל, המע"מ שייך למדינת ישראל. מה שנצרך ברשות הפלשתינאית, כאשר עוסק ישראלי מוכר טובין לעוסק פלשתינאי, הוא מוציא חשבונית I.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מי זה הוא?

<איריס ויינברגר:>

העוסק הישראלי מוציא חשבונית I ועד היום הטובין היו מלווים או בתעודת משלוח או בחשבונית. אנחנו מבקשים שאפשר יהיה להוביל את הטובין רק עם חשבונית I ולא להסתפק בתעודת משלוח. זאת הבקשה שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

תסבירי לנו.

<איריס ויינברגר:>

חשבונית מס לרבות חשבונית I, זה המסמך שעל בסיסו בעצם יש את החיוב במס. תעודת משלוח עדיין לא מחייבת במס למרות שעצם המכירה מחייב, אבל ברגע שמוכרים - תוך 14 ימים צריך להוציא חשבונית ואז כל החשבוניות שמוצאות בחודש מסוים מדווחים עליהן ב-15 לחודש הבא ואז משלמים את המע"מ בגינם. זאת אומרת, ברגע שיוצאת חשבונית, תוך 14 ימים. ברגע שאנחנו מחייבים שחשבונית תלווה את המשלוח, זה אומר שאין לו 14 ימים להוציא חשבונית אלא הוא צריך להוציא את החשבונית במועד המסירה של הטובין. אין לו עוד 14 ימים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

הנפקא מינא כאן זה רק להרוויח 14 ימים?

<איריס ויינברגר:>

לא. זאת לא המטרה של התקנת הסעיף. המטרה של התקנת הסעיף היא לעשות סדר. אלה צווים שעוד יותקנו, אבל הכוונה היא שאנחנו בסופו של דבר רוצים שהטובין יעברו במעברים מסוימים, שיהיה לנו פיקוח על מה שעובר, ושאנחנו נדע שהטובין האלה באמת מועברים לרשות. ברגע שיש לי חשבונית I, הטובין עברו לרשות, אנחנו לא מחפשים אותם ויכול להיות גם סחר בשחור בטובין האלה ויכול להיות שימוש בפיקטיביות. אנחנו רוצים פיקוח ובסופו של דבר יש איזשהו רצון שגם העברות הכספים לרשות הפלשתינאית תהיה על בסיס חשבוניות שעברו בפועל במעברים, שאנחנו יודעים שהטובין באמת נצרכו ברשות ולא אצלנו.

<שלומית ארליך:>

זה מתואם גם עם הצד השני? יש לכם הסכמות בעניין הזה?

<איריס ויינברגר:>

יש.

<גיא גולדמן:>

מזכר הבנות.

<דניאל וקנין:>

היום ההתחשבנות עם הרשות הפלשתינית מתבצעת על סמך מסמכים. אחת לחודש יש פגישות התחשבנות כשהצד הישראלי מציג בפני הצד הפלשתיני את כל חשבוניות המס שעוסקים ישראלים קיבלו מעוסקים פלשתינים בגין שירותים וסחורה. מהצד הפלשתיני הפוך. הוא מציג בפני הצד הישראלי את כל החשבוניות שקיבלו עוסקים פלשתינים מעוסקים ישראלים בגין מכירת סחורות ושירותים. זאת אומרת, ההתחשבנות נעשית למעשה על סמך ניירות. תופעת החשבוניות הפיקטיביות לצערי לא קיימת רק בתוך מדינת ישראל אלא היא נוגעת גם לחשבוניות התחשבנות I מצד אחד ו-P מהצד השני.


מזה חודשים ארוכים אנחנו מנהלים שיחות עם הרשות הפלשתינית כשהרעיון בסופו של דבר לעבור מהתחשבנות שהיא ניירות להתחשבנות הרבה יותר נכונה והרבה יותר כלכלית, תוך כדי זה שאנחנו רוצים לתעד את כל מעבר הסחורות דרך מעברים ואז, במעברים האלה, כל סחורה שעוברת מצד אחד לצד שני, החשבונית תלווה את הסחורה, אנחנו נסמן את החשבוניות האלה בסימון שאני מקווה שלא ניתן לזייף אותו ולמעשה מה שייכנס להתחשבנות אלה רק אותן חשבוניות משני הצדדים שעברו דרך המעבר. זאת אומרת, כל חשבונית שתעבור בדרכים אחרות כשאין מאחוריה סימון, היא לא תיכנס.


המצב החוקי היום מחייב מעבר של סחורה מהשטח הפלשתיני לשטח ישראלי רק באמצעות חשבונית P, כאשר לגבי המצב החוקי הקיים, מעבר סחורה מישראל לרשות הפלשתינית ניתן נכון להיום להעביר את זה באמצעות תעודת משלוח. על מנת להפעיל את המהלך הזה של התחשבנות על סמך מעבר בפועל, אנחנו צריכים שגם סחורה ישראלית שעוברת לצד השני תעבור רק באמצעות חשבונית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני מבין שזה חלק מהמאבק, עליו אנחנו מאוד מברכים את רשות המסים, לפעול נגד נושא העלמות וכל הדברים האחרים. אנחנו מאוד משבחים אתכם בנושא הזה. בוודאי שאנחנו נעודד אתכם.

<שלומית ארליך:>

עוד עניין אחד, לעניין המועד להוצאת החשבונית. אנחנו למעשה מקדימים את המועד להוצאת החשבונית והשאלה איך אפשר לפתור את זה.

<איריס ויינברגר:>

סעיף 129, ברישא שלו, נותן אפשרות למנהל להורות על פטור מסוים מהצגת החשבוניות האלה. אנחנו נגדיר עוסקים גדולים לגביהם מאוד קשה כל הנושא הזה של החשבוניות I כי לחשבונית I יש מערכת מסורבלת והיא יותר מסורבלת מחשבונית רגילה כאשר צריך לפנות ליחידת האוטונומיה ולקבל פנקס של החשבוניות האלה. זה נטל לוגיסטי. לגבי עוסקים גדולים לפי היקף החשבוניות, היקף הסחר, אנחנו ניתן להם איזשהו הפטר שזה מנגנון שקיים היום במידה מסוימת.


גם לגבי סחורה שיוצאת משטחי יהודה ושומרון אל הרשות הפלשתינאית, הם לא יצטרכו לעשות סיבוב ולעבור במעבר, אבל זה באמת כאשר נסדיר את כל נושא המעברים.


עדיין הסחורה צריכה להיות מלווה בחשבונית.

<שלומית ארליך:>

אבל העניין הזה יוסדר עד התחילה שהיא ב-1 בינואר 2014.

<איריס ויינברגר:>

כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מה היקף הסחורה הידוע שעובר?

<שמואל מייזליך:>

במע"מ אנחנו מחזירים לרשות הפלשתינאית סדר גודל של כ-150 מיליון שקלים בממוצע לחודש.

<דניאל וקנין:>

חצי מיליארד. זה מע"מ ומס קניה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יש מה שנקרא חשבונית אפס, נכון?

<דניאל וקנין:>

לא. לא קיימת למעט פירות וירקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

זה אני רוצה לשאול.

<דניאל וקנין:>

לא בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלשתינית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

רציתי לשאול לגבי פירות וירקות. מאחר שיש לנו תחושה שגם שם בטח מתנהל שוק ער מאוד שמדינת ישראל לא זוכה לראות אותו ולהרגיש אותו וגם אולי זה יוצר פערי תיווך. פעם חשבו לא להעמיס מע"מ על הפירות והירקות, אבל זה סיפור נפרד. נניח אפילו חשבונית מס אפס, אבל זה יאלץ את כולם לעבוד באופן מסודר. יש מציאות כזאת? חשבתם על זה פעם?

<דניאל וקנין:>

אתה מדבר על מעבר ממדינת ישראל לרשות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

לא. בתוך ישראל.

<דניאל וקנין:>
אם מדובר בפירות וירקות, זאת לא עסקה שחייבת במס הכנסה. במס הכנסה זאת עסקה רגילה שחייבת בתשלום מס הכנסה וצריך להוציא חשבונית. זאת לא חשבונית מס אבל זאת חשבונית עסקה שחייבים להוציא אותה.

<איריס ויינברגר:>

זה לפי הוראות ניהול ספרים.

<שמואל מייזליך:>

יש חשיבות להוצאת חשבונית מס בשיעור אפס מכיוון שהמקבל אותו זכאי לנכות את המס האחר שיש, בניגוד לחשבונית שהעסקה עליה פטורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

למה כולם מחייכים כשאני שואל את זה לגבי פירות וירקות? אי אפשר להשתלט על השוק הזה?

<שמואל מייזליך:>

לצערנו אנשים קצת מבלבלים בין עסקה בשיעור אפס לבין עסקה פטורה. אלה שני דברים שונים.

<איריס ויינברגר:>

כי לא בהכרח, גם אם הם צריכים להוציא, הם מוציאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

למה דווקא כאן יש כל כך הרבה תחושות לא טובות בניגוד למוצרי חלב, שם אנחנו יותר רגועים?

<דניאל וקנין:>

שישים אחוזים מהשוק של פירות וירקות הוא ברשתות השיווק ושם אין בעיה. הבעיה היא בשווקים הפתוחים ואנחנו יודעים מה היכולת גם שלנו לעשות אכיפה אפקטיבית במקומות האלה.

<עמר בר-לב:>

האם במעברים זה יאלץ להגדיל את כוח האדם שעוסק בדברים האלה?

<דניאל וקנין:>

יש להניח.

<עמר בר-לב:>

אם כן, האם לקחו בחשבון את המשמעות התקציבית?

<דניאל וקנין:>

יש ניירות עבודה בנושא. אנחנו מעריכים תוספת של כשלושים אחוזים בכמויות המשאיות שתעבורנה מצד אחד לצד שני. ברור שיש לזה משמעויות מבחינת כוח אדם.

<עמר בר-לב:>

צריך לוודא שזה נלקח בחשבון כי אחרת סתם חוק שבסוף אי אפשר לאכוף אותו.

<דניאל וקנין:>

כולל משרד הביטחון, מינהלת המעברים, רשות המסים, כל הגופים האלה נמצאים בתוך הדיונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני מניח שמעבר לנושא של היכולת לקלוט את המע"מ יותר מסודר, ברגע שאתה תצליח לנווט את העסקאות כולן, עד כמה שאפשר, דרך מעברים מסודרים, אני מניח שיש לזה תועלות ביטחוניות מעבר לנושא הכספי ואז אתה שולט בעניין.

<דניאל וקנין:>

צו אלוף היום מחייב מעבר טובין בין שני הצדדים באותם מעברי גב אל גב, מסיבות ביטחוניות. לצערי לא כולם עושים זאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

עכשיו יהיה להם אינטרס לעשות את זה.

<דניאל וקנין:>

אנחנו נוכל לתקן גם את הנושא הזה.

<איריס ויינברגר:>

אני צריכה להקריא.


בסעיף 129(ב) בהגדרה "חשבונית או תעודת משלוח" בפסקה (1), בסופה יבוא:

"לעניין טובין המובלים לאזור או לשטחי עזה ויריחו, חשבונית שהוצאה כדין בידי עוסק הרשום לפי חוק זה הכוללת פרטים שקבע המנהל".

<שלומית ארליך:>

יש כאן סעיף תחילה, סעיף 46.

<איריס ויינברגר:>
תחילתם של סעיפים 67(א) ו-129(ב) לחוק מס ערך מסוף – אנחנו מדברים כאן על 129(ב) – כנוסחו בסעיף 45(11) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2014).

<שלומית ארליך:>

אתם מבקשים את התחולה כאן לא על אוגוסט אלא על 1 בינואר.

<איריס ויינברגר:>

נכון, בגלל כל מה שדובר על נושא ההיערכות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מאחר שאנחנו מצביעים רק בסוף, לא נעשה הצבעה.

<איריס ויינברגר:>

אבל אין הסתייגויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

כן, אין הסתייגויות.


תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:45.

קוד המקור של הנתונים