PAGE
2
ועדת הכספים
11/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 121>
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ד' באב התשע"ג (11 ביולי 2013), שעה 16:40

<פרק ו', סימן ג' - מע"מ - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

עמר בר-לב

דניאל וקנין - מנהל אגף בכיר, שומה (מע"מ), רשות המיסים, משרד האוצר

שמואל מייזליך - ממונה ארצי, דלק ואוטונומיה, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד איריס ויינברגר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד גיא גולדמן - עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

קובי רוזו - מנהל תחום בכיר, היחידה הכלכלית, רשות המיסים, משרד האוצר

שלומית ארליך

טמיר כהן

חבר המתרגמים
<פרק ו', סימן ג' - מע"מ - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

אנחנו דנים בסעיף 45 פסקה (11) וסעיף 46, חוק מס ערך מוסף, העברת טובין מעוסק רשום לפי חוק מע"מ, מעוסק למוסד כספי או למלכ"ר רשום באזור או בשטחי עזה ויריחו שתלווה בחשבונית הכוללת פרטים שקבע המנהל ולא בתעודת משלוח.

עמוד 713.

אני יכול להבין שזה סעיף בו אנחנו מחילים את הריבונות על הרש"פ?

לא.

בפרוטוקול יירשם שזה בהומור אבל זה לא רק בהומור.

אפשר לרשום שזה פשוט לא מתאים לחוק ההסדרים.

אם זה לא יעבור בכנסת, זה יעבור רק בחוק ההסדרים, החלת הריבונות.

אנחנו מתקנים את סעיף 129(ב). העיקרון הוא שנכון להיום טובין צריכים להיות מובלים כשיש בידי המוביל חשבונית או תעודת משלוח. יש כבר היום חריג מסוים כאשר טובין מובלים, כאשר מדובר על עוסק פלשתינאי שמכר לעוסק בישראל, אז הטובין המובלים חייבים להיות מלווים בחשבונית P, שזאת חשבונית שמוצאת ברשות הפלשתינאית. אחר כך יש ניכוי התשומות שנעשה על בסיס אותה חשבונית P ועל בסיס זה אנחנו גם מקבלים את הכספים מהרשות הפלשתינאית כי מה שנצרך בישראל, המע"מ שייך למדינת ישראל. מה שנצרך ברשות הפלשתינאית, כאשר עוסק ישראלי מוכר טובין לעוסק פלשתינאי, הוא מוציא חשבונית I.

מי זה הוא?

העוסק הישראלי מוציא חשבונית I ועד היום הטובין היו מלווים או בתעודת משלוח או בחשבונית. אנחנו מבקשים שאפשר יהיה להוביל את הטובין רק עם חשבונית I ולא להסתפק בתעודת משלוח. זאת הבקשה שלנו.

תסבירי לנו.

חשבונית מס לרבות חשבונית I, זה המסמך שעל בסיסו בעצם יש את החיוב במס. תעודת משלוח עדיין לא מחייבת במס למרות שעצם המכירה מחייב, אבל ברגע שמוכרים - תוך 14 ימים צריך להוציא חשבונית ואז כל החשבוניות שמוצאות בחודש מסוים מדווחים עליהן ב-15 לחודש הבא ואז משלמים את המע"מ בגינם. זאת אומרת, ברגע שיוצאת חשבונית, תוך 14 ימים. ברגע שאנחנו מחייבים שחשבונית תלווה את המשלוח, זה אומר שאין לו 14 ימים להוציא חשבונית אלא הוא צריך להוציא את החשבונית במועד המסירה של הטובין. אין לו עוד 14 ימים.

הנפקא מינא כאן זה רק להרוויח 14 ימים?

לא. זאת לא המטרה של התקנת הסעיף. המטרה של התקנת הסעיף היא לעשות סדר. אלה צווים שעוד יותקנו, אבל הכוונה היא שאנחנו בסופו של דבר רוצים שהטובין יעברו במעברים מסוימים, שיהיה לנו פיקוח על מה שעובר, ושאנחנו נדע שהטובין האלה באמת מועברים לרשות. ברגע שיש לי חשבונית I, הטובין עברו לרשות, אנחנו לא מחפשים אותם ויכול להיות גם סחר בשחור בטובין האלה ויכול להיות שימוש בפיקטיביות. אנחנו רוצים פיקוח ובסופו של דבר יש איזשהו רצון שגם העברות הכספים לרשות הפלשתינאית תהיה על בסיס חשבוניות שעברו בפועל במעברים, שאנחנו יודעים שהטובין באמת נצרכו ברשות ולא אצלנו.

זה מתואם גם עם הצד השני? יש לכם הסכמות בעניין הזה?

יש.

מזכר הבנות.

היום ההתחשבנות עם הרשות הפלשתינית מתבצעת על סמך מסמכים. אחת לחודש יש פגישות התחשבנות כשהצד הישראלי מציג בפני הצד הפלשתיני את כל חשבוניות המס שעוסקים ישראלים קיבלו מעוסקים פלשתינים בגין שירותים וסחורה. מהצד הפלשתיני הפוך. הוא מציג בפני הצד הישראלי את כל החשבוניות שקיבלו עוסקים פלשתינים מעוסקים ישראלים בגין מכירת סחורות ושירותים. זאת אומרת, ההתחשבנות נעשית למעשה על סמך ניירות. תופעת החשבוניות הפיקטיביות לצערי לא קיימת רק בתוך מדינת ישראל אלא היא נוגעת גם לחשבוניות התחשבנות I מצד אחד ו-P מהצד השני.


מזה חודשים ארוכים אנחנו מנהלים שיחות עם הרשות הפלשתינית כשהרעיון בסופו של דבר לעבור מהתחשבנות שהיא ניירות להתחשבנות הרבה יותר נכונה והרבה יותר כלכלית, תוך כדי זה שאנחנו רוצים לתעד את כל מעבר הסחורות דרך מעברים ואז, במעברים האלה, כל סחורה שעוברת מצד אחד לצד שני, החשבונית תלווה את הסחורה, אנחנו נסמן את החשבוניות האלה בסימון שאני מקווה שלא ניתן לזייף אותו ולמעשה מה שייכנס להתחשבנות אלה רק אותן חשבוניות משני הצדדים שעברו דרך המעבר. זאת אומרת, כל חשבונית שתעבור בדרכים אחרות כשאין מאחוריה סימון, היא לא תיכנס.


המצב החוקי היום מחייב מעבר של סחורה מהשטח הפלשתיני לשטח ישראלי רק באמצעות חשבונית P, כאשר לגבי המצב החוקי הקיים, מעבר סחורה מישראל לרשות הפלשתינית ניתן נכון להיום להעביר את זה באמצעות תעודת משלוח. על מנת להפעיל את המהלך הזה של התחשבנות על סמך מעבר בפועל, אנחנו צריכים שגם סחורה ישראלית שעוברת לצד השני תעבור רק באמצעות חשבונית.

אני מבין שזה חלק מהמאבק, עליו אנחנו מאוד מברכים את רשות המסים, לפעול נגד נושא העלמות וכל הדברים האחרים. אנחנו מאוד משבחים אתכם בנושא הזה. בוודאי שאנחנו נעודד אתכם.

עוד עניין אחד, לעניין המועד להוצאת החשבונית. אנחנו למעשה מקדימים את המועד להוצאת החשבונית והשאלה איך אפשר לפתור את זה.

סעיף 129, ברישא שלו, נותן אפשרות למנהל להורות על פטור מסוים מהצגת החשבוניות האלה. אנחנו נגדיר עוסקים גדולים לגביהם מאוד קשה כל הנושא הזה של החשבוניות I כי לחשבונית I יש מערכת מסורבלת והיא יותר מסורבלת מחשבונית רגילה כאשר צריך לפנות ליחידת האוטונומיה ולקבל פנקס של החשבוניות האלה. זה נטל לוגיסטי. לגבי עוסקים גדולים לפי היקף החשבוניות, היקף הסחר, אנחנו ניתן להם איזשהו הפטר שזה מנגנון שקיים היום במידה מסוימת.


גם לגבי סחורה שיוצאת משטחי יהודה ושומרון אל הרשות הפלשתינאית, הם לא יצטרכו לעשות סיבוב ולעבור במעבר, אבל זה באמת כאשר נסדיר את כל נושא המעברים.


עדיין הסחורה צריכה להיות מלווה בחשבונית.

אבל העניין הזה יוסדר עד התחילה שהיא ב-1 בינואר 2014.

כן.

מה היקף הסחורה הידוע שעובר?

במע"מ אנחנו מחזירים לרשות הפלשתינאית סדר גודל של כ-150 מיליון שקלים בממוצע לחודש.

חצי מיליארד. זה מע"מ ומס קניה.

יש מה שנקרא חשבונית אפס, נכון?

לא. לא קיימת למעט פירות וירקות.

זה אני רוצה לשאול.

לא בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלשתינית.

רציתי לשאול לגבי פירות וירקות. מאחר שיש לנו תחושה שגם שם בטח מתנהל שוק ער מאוד שמדינת ישראל לא זוכה לראות אותו ולהרגיש אותו וגם אולי זה יוצר פערי תיווך. פעם חשבו לא להעמיס מע"מ על הפירות והירקות, אבל זה סיפור נפרד. נניח אפילו חשבונית מס אפס, אבל זה יאלץ את כולם לעבוד באופן מסודר. יש מציאות כזאת? חשבתם על זה פעם?

אתה מדבר על מעבר ממדינת ישראל לרשות?

לא. בתוך ישראל.

אם מדובר בפירות וירקות, זאת לא עסקה שחייבת במס הכנסה. במס הכנסה זאת עסקה רגילה שחייבת בתשלום מס הכנסה וצריך להוציא חשבונית. זאת לא חשבונית מס אבל זאת חשבונית עסקה שחייבים להוציא אותה.

זה לפי הוראות ניהול ספרים.

יש חשיבות להוצאת חשבונית מס בשיעור אפס מכיוון שהמקבל אותו זכאי לנכות את המס האחר שיש, בניגוד לחשבונית שהעסקה עליה פטורה.

למה כולם מחייכים כשאני שואל את זה לגבי פירות וירקות? אי אפשר להשתלט על השוק הזה?

לצערנו אנשים קצת מבלבלים בין עסקה בשיעור אפס לבין עסקה פטורה. אלה שני דברים שונים.

כי לא בהכרח, גם אם הם צריכים להוציא, הם מוציאים.

למה דווקא כאן יש כל כך הרבה תחושות לא טובות בניגוד למוצרי חלב, שם אנחנו יותר רגועים?

שישים אחוזים מהשוק של פירות וירקות הוא ברשתות השיווק ושם אין בעיה. הבעיה היא בשווקים הפתוחים ואנחנו יודעים מה היכולת גם שלנו לעשות אכיפה אפקטיבית במקומות האלה.

האם במעברים זה יאלץ להגדיל את כוח האדם שעוסק בדברים האלה?

יש להניח.

אם כן, האם לקחו בחשבון את המשמעות התקציבית?

יש ניירות עבודה בנושא. אנחנו מעריכים תוספת של כשלושים אחוזים בכמויות המשאיות שתעבורנה מצד אחד לצד שני. ברור שיש לזה משמעויות מבחינת כוח אדם.

צריך לוודא שזה נלקח בחשבון כי אחרת סתם חוק שבסוף אי אפשר לאכוף אותו.

כולל משרד הביטחון, מינהלת המעברים, רשות המסים, כל הגופים האלה נמצאים בתוך הדיונים.

אני מניח שמעבר לנושא של היכולת לקלוט את המע"מ יותר מסודר, ברגע שאתה תצליח לנווט את העסקאות כולן, עד כמה שאפשר, דרך מעברים מסודרים, אני מניח שיש לזה תועלות ביטחוניות מעבר לנושא הכספי ואז אתה שולט בעניין.

צו אלוף היום מחייב מעבר טובין בין שני הצדדים באותם מעברי גב אל גב, מסיבות ביטחוניות. לצערי לא כולם עושים זאת.

עכשיו יהיה להם אינטרס לעשות את זה.

אנחנו נוכל לתקן גם את הנושא הזה.

אני צריכה להקריא.


בסעיף 129(ב) בהגדרה "חשבונית או תעודת משלוח" בפסקה (1), בסופה יבוא:

"לעניין טובין המובלים לאזור או לשטחי עזה ויריחו, חשבונית שהוצאה כדין בידי עוסק הרשום לפי חוק זה הכוללת פרטים שקבע המנהל".

יש כאן סעיף תחילה, סעיף 46.

תחילתם של סעיפים 67(א) ו-129(ב) לחוק מס ערך מסוף – אנחנו מדברים כאן על 129(ב) – כנוסחו בסעיף 45(11) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2014).

אתם מבקשים את התחולה כאן לא על אוגוסט אלא על 1 בינואר.

נכון, בגלל כל מה שדובר על נושא ההיערכות.

מאחר שאנחנו מצביעים רק בסוף, לא נעשה הצבעה.

אבל אין הסתייגויות.

כן, אין הסתייגויות.


תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:45.>