ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/07/2013

פרק ו', סעיף 54 - אזור סחר חופשי באילת - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
11/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 120>
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ד' באב התשע"ג (11 ביולי 2013), שעה 16:30
<סדר היום:>
<פרק ו', סעיף 54 - אזור סחר חופשי באילת - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר

עמר בר-לב
<מוזמנים:>
דניאל וקנין - מנהל אגף בכיר, שומה (מע"מ), רשות המיסים, משרד האוצר

שמואל מייזליך - ממונה ארצי, דלק ואוטונומיה, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד איריס ויינברגר - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד גיא גולדמן - עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

קובי רוזו - מנהל תחום בכיר, היחידה הכלכלית, רשות המיסים, משרד האוצר


<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<פרק ו', סעיף 54 - אזור סחר חופשי באילת - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אנחנו דנים בסעיף 54, חוק אזור סחר חופשי באילת – התנאים להטבות.

<איריס ויינברגר:>

זה המשך דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בזמנו שמענו את הדוברים שרצו להתייחס לנושא הזה, כולל את ראש העיר.

<איריס ויינברגר:>

הוא תמך בהצעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

כן, הוא תמך.

<טמיר כהן:>

הוא לא יכול היה לבוא היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בגלל קוצר הזמן אם אני לא טועה, נאלצנו לעצור. ממילא שמענו את כל הדברים ולמעשה עכשיו אנחנו צריכים רק להקריא אלא אם כן יש מישהו שרוצה להתייחס.

<שלומית ארליך:>

תסבירו שוב בכמה מלים כי אז לא הסברנו את זה כמו שצריך.

<איריס ויינברגר:>

הסברנו אבל אני אסביר שוב. המטרה של התיקון של חוק אזור סחר חופשי באילת. אנחנו קיבלנו ביקורת ממבקר המדינה שאין אכיפה בכל מה שנוגע למעבר הטובין לצורך אזור סחר חופשי אילת או היציאה ממנו. מה שקורה זה שכאשר אדם מוביל טובין לאילת, שהמשמעות היא שהטובין האלה נמכרו לאילת בשיעור אפס, הוא צריך להראות חשבונית והוא צריך להראות שהטובין באמת נכנסים לאילת. מה שקורה זה שאנשים היו שולחים את החשבוניות אחר כך לתחנה והם לא היו מראים את החשבוניות ולא בהכרח הטובין היו אתם, או במעבר אפילו, היו עוצרים שם בעמדה, מראים את החשבונית אבל אין טובין יחד עם החשבונית ולא הייתה סנקציה פלילית בעניין הזה. על זה הייתה הביקורת.


לכן באנו במטרה להסדיר את היכולת להטיל איזושהי סנקציה כדי שבאמת לא יהיה מעבר של טובין ושבאמת מי שייהנה, כמו שאמר ראש העיר כאן, אלה באמת תושבי אילת והנמצאים באילת. זאת אומרת, שאילת תיהנה מהפטור של אזור סחר חופשי ולא שאפשר יהיה לעשות כל מיני תכנונים, תיחמונים וזליגות. שלא תהיה זליגה של טובין מאילת.


כדי להסדיר את הסעיפים הפליליים, התבקשנו גם להבהיר ולחדד את הדברים בתוך סעיפי החוק גופה. זאת אומרת, לקבוע גם את ההוראה של הצגת הטובין.


לכן, בסעיף 5(ב), אחרי "בשיעור אפס" אנחנו מבקשים להוסיף "ובלבד שלא תוצג לגבי אותם טובין חשבונית על מס בשיעור אפס בכניסה לאילת בלי שהטובין נושא החשבונית נמצאים עם מציג החשבונית".

<שלומית ארליך:>

מה קורה במצב של נגיד סוף שבוע?

<עמר בר-לב:>

לא רק סוף שבוע אלא גם בלילות. אין שם אף אחד.

<איריס ויינברגר:>

מדובר כאן על חובה של עוסקים. לא מדובר כאן על אדם שעובר מכאן לשם אלא עוסקים והעוסקים יודעים מה השעות שהמעבר עובד בהן. כמו שאני מבינה, הם גם מתאימים את עצמם לשעות האלה.

<שלומית ארליך:>

הכוונה היא שבעצם היום יהיו פקחים?

<איריס ויינברגר:>
גם היום יש כבר.

<שלומית ארליך:>

הם יבדקו גם שהטובין נמצאים עם החשבונית.

<איריס ויינברגר:>

כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

על כל חשבונית כזאת תהיה חותמת?

<איריס ויינברגר:>
גם היום יש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

מעבר בפועל.

<דניאל וקנין:>
כן. מעבר בפועל.

<איריס ויינברגר:>

הדברים גם מוסדרים בתקנות. גם היום בתקנות קבוע כבר שניתן להכניס טובין לאזור אילת בכל יום שאינו יום מנוחה וכולי. זאת אומרת, הדברים מסודרים כבר היום.

<עמר בר-לב:>

מגיעה משאית למעבר. צריכה להיות החשבונות וצריך להיות הטובין. זה ברור. על זה אין ויכוח. השאלה אם אותו מוכס שנמצא במעבר, האם הוא חייב לבדוק בפועל את החשבונית ולפתוח את המשאית ולהתחיל לבדוק שהטובין נמצאים?

<איריס ויינברגר:>

הוא לא חייב. הוא רשאי.

<עמר בר-לב:>

רשאי, זה בסדר.

<איריס ויינברגר:>

אלה בדרך כלל בדיקות מדגמיות.

<עמר בר-לב:>
אם הוא חייב, זה מה שחששתי, זה ייצור פקק תנועה אדיר.

<איריס ויינברגר:>

לא. הוא רשאי. אלה בדיקות מדגמיות.

<עמר בר-לב:>

אותו הדבר אם המוכס לא נמצא שם, הלא המשאיות האלה לאילת, מי כמונו יודע, הן נוסעות גם בלילות. מה קורה אם המוכס לא נמצא שם?

<איריס ויינברגר:>

כבר היום יש שעות. מותר להכניס טובין לאזור אילת במסוף הכניסה משעה 5:00 לפנות בוקר עד שעה שעה 7:00 בערב. בערבי ימי מנוחה או יום העצמאות, עד לכניסת היום כאמור למחרתו.

<עמר בר-לב:>

זה קיים כבר היום. גם היום אסור למשאית להיכנס לאילת ב-2:00 לפנות בוקר.

<איריס ויינברגר:>
זה קיים כבר היום, אבל לשאלה שלך, הבדיקות הן בדיקות מדגמיות. רק מה שקרה, עשו את הבדיקה המדגמית, גילו שהטובין לא נמצאים.

<עמר בר-לב:>

זה החלק השני של האכיפה.

<איריס ויינברגר:>
בדיוק.

<עמר בר-לב:>

לחלק הראשון, את אומרת שזאת לא חובה.

<איריס ויינברגר:>

לא חובה.

<עמר בר-לב:>
זה בעצם מדגמי.

<איריס ויינברגר:>

כן.

<שלומית ארליך:>

להבין עוד עניין בהקשר הזה. היום בסופי שבוע או בשעות הלילה אין אפשרות להשאיר את החשבונית בכניסה? שמעתי היום הנוהל הוא שכן משאירים חשבוניות בכניסה.

<איריס ויינברגר:>

אם אני לא טועה יש אופציה להשאיר. היום חייבים להחתים אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם הוא לא יכול לבדוק, מה התועלת שהוא ישאיר?

<שלומית ארליך:>

השאלה מה יהיה עכשיו.

<איריס ויינברגר:>

אנחנו לא הולכים להקשות על הפרקטיקה הקיימת במסוף. כל מה שאנחנו רוצים זה שבמידה ונתפוס מישהו, נוכל לעשות את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אני מקווה שאנשים אכן לא ינסו לעשות סיבוב על אילת.

<איריס ויינברגר:>

הוא יבוא עם החשבונית ועם הטובין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יש תנועה ערה של סחורות שרוצות להגיע לאילת בלילה כי רוצים לנצל את הלילה לנסיעה בלי פקקים וכולי? יש צורך להגדיל את הנוכחות של הפקחים במעברים?

<דניאל וקנין:>

אני לא מכיר. אין לי נתונים. אני לא מכיר דרישה או בקשה להארכת שעות מעבר למה שקיים היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם זה מספיק, טוב.

<איריס ויינברגר:>

נכון להיום זה מספיק. אני מניחה שאם תהיה דרישה וזה יצדיק, יבדקו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

יכול להיות שהם רוצים לנסוע בלילה כי אין פקקים והם מגיעים לפנות בוקר.

<איריס ויינברגר:>
זה פתוח משעה 5:00 לפנות בוקר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

בסדר. כרגע אנחנו לא נוגעים בזה.

<שמואל מייזליך:>

קשה להניח שמשאית עם סחורה תרצה להגיע, אני מנסה לחשוב בהיגיון, לסוחר שמחכה לה ב-2 לפנות בוקר כי לאן הוא יגיע עם אותה סחורה? מישהו צריך לקבל אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אם זה קיים, אנחנו לא נוגעים בזה.

<שלומית ארליך:>

זה היה סעיף (1). עכשיו סעיף (2).

<איריס ויינברגר:>

סעיף (2) מדבר בעצם על סיטואציה של הוצאת הטובין. שוב, טובין שהוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס לפי סעיף 5(ב) לא יועברו מאזור אילת למקום אחר בישראל בידי העוסק שקיבל את ההטבה כאמור, אלא אם כן בידו מסמך המעיד על ביטול העסקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.


זה אומר שאם הוצאנו טובין, שקיבלו שיעור אפס, צריך להראות שהעסקה בוטלה, שהם בעצם לא נמכרים באילת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

זאת אומרת, זה לא משהו שנוצר באילת ומייצאים אותו לישראל אלא זה משהו שנכנס לאילת ועכשיו יוצא מאילת.

<איריס ויינברגר:>
כן, כי זה רק טובין שהוחל עליהם שיעור אפס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

זה מישהו שתכנן לעשות איזו עסקה באילת ובסוף לא עשה אותה.

<איריס ויינברגר:>

היא התבטלה ולכן הוא מוציא את הטובין. הוא צריך להראות שיש ביטול עסקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אבל מישהו שהוא באילת ויש לו מפעל והוא מייצא לישראל, הוא לא צריך.

<איריס ויינברגר:>

לא, כי אז לא חל עליו הסעיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

אז הוא לא צריך שום דבר?

<איריס ויינברגר:>

הוא לא צריך להראות שיש ביטול של עסקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

ואז הוא לא משלם על זה מע"מ או משהו?

<איריס ויינברגר:>

אם אתה מייצר באילת ומוכר החוצה, זה חייב במע"מ. ברגע שזה יוצא מאילת, זה חייב במע"מ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

זאת אומרת, לאנשי אילת יש את הפטור הזה רק באילת עצמה.

<איריס ויינברגר:>

לצריכה באילת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

רק לצריכה. לא ליצוא. כלומר, מי שיש לו מפעל באילת ועושה דבר טוב ורוצה למכור את זה לאנשי אילת אבל גם נניח לאנשי שדה בוקר.

<איריס ויינברגר:>

לא. זה חייב. אחרת זאת תחרות בלתי הוגנת.

<דניאל וקנין:>

סחורה שנכנסה בשיעור אפס לאילת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

את זה אני הבנתי.

<עמר בר-לב:>

יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה. נכנסה משאית עם טלוויזיות לאילת והיא פטורה ממע"מ.

<איריס ויינברגר:>

דווקא טלוויזיות חייבות במע"מ.

<עמר בר-לב:>

מקררים.

<שמואל מייזליך:>
אותו דבר.

<עמר בר-לב:>

נכנסה לאילת משאית עם משהו שפטור ממס. אני אילתי, אני קניתי את זה. שנה אחרי כן אני עובר דירה לתל אביב.

<איריס ויינברגר:>
אין בעיה. אתה לא חייב.

<עמר בר-לב:>

זה ברור?

<איריס ויינברגר:>
זה ברור. זה אדם פרטי.

<עמר בר-לב:>

שאלה שנייה. אולי מקרה נדיר, אבל הגיעה אותה משאית עם הדברים האלה לאילת וזה ישב שם שנתיים. הבן אדם מכר חלק מהציוד וחלק הוא לא מכר. יש פחת, יש התיישנות. אחרי שנה וחצי הוא רואה שהוא לא מוכר את זה באילת והוא צריך להוציא את זה החוצה. הערך של זה כבר הרבה יותר נמוך.

<דניאל וקנין:>

החיוב הוא בערך שנכון לאותו רגע. בערך ששווה באותו רגע.

<עמר בר-לב:>

נניח הערך ירד בחמישים אחוזים, הוא צריך לשלם מע"מ רק על החמישים אחוזים.

<דניאל וקנין:>

זה לא שונה מעוסק בתוך ישראל שסגר את העסק שלו, נשאר לו ציוד ואחרי תקופת מה לקח את הציוד הזה לשימוש עצמי. השווי של העסקה הוא השווי באותו רגע, לפי המחיר של אותו רגע בו הוא לקח את זה לשימוש עצמי.

<עמר בר-לב:>

אני חושב שאני מבין אותך אבל אני רוצה להיות בטוח. במקרה הזה הגיע מלאי לאילת, לא הצליחו למכור אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

שווי של אלף שקלים.

<עמר בר-לב:>

אלף שקלים. עברו שנתיים ונשאר ציוד בשווי 500 שקלים. הוא צריך לשלם מע"מ על ה-500 שקלים.

<דניאל וקנין:>

שימוש עצמי, 500 שקלים.

<עמר בר-לב:>

הוא צריך להחזיר מע"מ על ה-500 שקלים ולא על כל האלף שקלים.

<דניאל וקנין:>

לא על כל האלף שקלים, כי זה מה שזה שווה באותו רגע.

<איריס ויינברגר:>

אם הוא הצליח לבטל את העסקה אחרי שנתיים, הוא בעצם לא יהיה צריך לשלם כלום.

<דניאל וקנין:>

הוא לא מדבר על ביטול. הוא אומר שיצא עם זה החוצה.

<עמר בר-לב:>

הכניס וחלק הוא מכר וחלק לא.

<שלומית ארליך:>

בעצם צריך להיות בידו מסמך המעיד על ביטול עסקה.

<איריס ויינברגר:>

נכון.

<שלומית ארליך:>

על איזה סוגים של מסמכים אנחנו מדברים?

<איריס ויינברגר:>

הודעת זיכוי מוסדרת בהוראות ניהול ספרים.

<שלומית ארליך:>

ומבחינתכם, איך אתם בודקים?

<איריס ויינברגר:>

הוא יוצא ואנחנו רואים את ההודעה. רואים שיש הודעת זיכוי. אנחנו רואים שיש את הסחורה.

<שלומית ארליך:>

אפשר לבדוק את זה?

<איריס ויינברגר:>

כן.

<דניאל וקנין:>

הודעת זיכוי יוצאת רק בעקבות חשבונית וצריכה להיות זיקה בין שני המסמכים האלה.

<שמואל מייזליך:>

צריכה להתקבל גם בצד שני, אצל המקבל.

<איריס ויינברגר:>

זה כמו החשבונית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

משאית שמביאה מיטות לבתי המלון, מיטות חדשות, ועכשיו היא תעמיס את המיטות הישנות של בית המלון ותצא. היא עשתה את עסקת חייה כי הם מסתכלים ורואים מיטות.

<איריס ויינברגר:>

פסקה (3). כאן אלה סעיפי העונשין.
לפני פרק ה' יבוא
פרק ד'1 – עונשין.


זאת בעצם המטרה. סעיפים 13(א) ו-13(ב) הן עבירות שדינן מאסר שנה. סעיף 13(ג), אנחנו מוותרים עליו לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה.


סעיף 13(א) מדבר על הצגת חשבונית מס בלי הטובין. לבקשת הייעוץ המשפטי של הכנסת, אנחנו רוצים להוסיף חלופה של קנס. תהיה חלופה של קנס. קנס של עד 29,200 שקלים, שזה כמו קנס או מאסר שנה בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. אנחנו רוצים להפנות לחוק העונשין, כדי שאם בחוק העונשין ישנו, לא נצטרך לעקוב אחרי זה.

<שלומית ארליך:>

אמרנו שזה יהיה כאן עוסק. בדיון הקודם חברי הכנסת ביקשו לומר עוסק.

<איריס ויינברגר:>
אין בעיה.

עוסק שהציג חשבונית על מס בשיעור אפס בכניסה לאילת, בלי שהיו עמו הטובין נושא החשבונית, בניגוד להוראות סעיף 5(ב), דינו מאסר שנה או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.


סעיף 13(ב) שהוא על הוצאת טובין מאילת:

עוסק שהעביר טובין שיוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס מאזור אילת למקום אחר בישראל בלי שבידו מסמך המעיד על ביטול העסקה, בניגוד להוראות סעיף 8(א), דינו מאסר שנה או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

עד כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>

תודה רבה. הישיבה נעולה. תודה לאורחים ותודה לייעוץ המשפטי ותודה לכל חברי הכנסת.
הישיבה ננעלה בשעה 14:30.

קוד המקור של הנתונים